‫חוק שירות ביטחון‬

‫חוק שירות ביטחון הוא החוק המסדיר את ההוראות בדבר גיוס לצה"ל‪ .‬החוק הוא ממשיך‬
‫דרכם של חוק שירות ביטחון‪ 1949 ,‬ושל חוק שירות ביטחון ‪ .1959‬עם חקיקתו של חוק שירות‬
‫המילואים בשנת ‪ ,2008‬עברו אליו מרבית ההוראות העוסקות בשירות המילואים‪ ,‬ואילו בחוק‬
‫שירות ביטחון נותרו הוראות העוסקות בשירות סדיר והוראות כלליות שרלוונטיות לשני סוגי‬
‫השירותים‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הוסדר חוק חדש אשר מאפשר לגייס לפני גיל ‪ 18‬אבל מעל גיל ‪17‬‬
‫וחצי‪.‬‬
‫פרטי החוק‪:‬‬
‫גיל הגיוס – החוק מסמיך לקרוא לשירות סדיר גברים מגיל ‪ 18‬עד גיל ‪ 29‬ונשים מגיל ‪ 18‬עד‬
‫‪ 26‬בפועל‪ ,‬רוב המתגייסים הם בגילאי ‪.19-18‬החוק מאפשר גם גיוס מגיל ‪ ,17‬אם המתגייס‬
‫עצמו וכן הוריו או האפוטרופוס שלו הסכימו לכך‪.‬‬
‫משך השירות ‪ -‬משך השירות לגבר עומד על שלושים חודשים ‪,‬ב‪ 1995 -‬תוקן החוק ונקבע בו‬
‫במפורש כי משך השירות יעמוד על ‪ 36‬חודשים‪ .‬מאז הוארכה הוראת השעה בכל פעם‪ ,‬והיא‬
‫עמדה בתוקפה עד יוני ‪.2015‬‬
 ‫חוק טל‬
‫חוק טל‪ ,‬שנחקק ב‪ 2002-‬בעקבות פעילותה של ועדת טל בראשותו של השופט בדימוס צבי‬
‫טל‪ ,‬ניסה להסדיר את גיוס החרדים לצה"ל‪ .‬החוק ביקש ליצור תחליף להסדר הקרוי הסדר‬
‫תורתו‪-‬אומנותו‪ ,‬לפיו אדם העוסק באופן בלעדי בלימוד תורה‪ ,‬יכול לדחות את שירותו הצבאי‬
‫מדי חצי שנה‪ ,‬עד גיל הפטור משירות צבא‪ .‬עד שנת ‪ 1977‬נכללו בהסדר זה ‪ 800‬יושבי‬
‫ישיבות בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2005‬כבר נכללו בו ‪ 40‬אלף איש‪.‬‬
‫לפי חוק טל‪ ,‬בחור ישיבה בן ‪ 22‬יוצא לשנת הכרעה שבה הוא מחליט אם ימשיך ללמוד או ייצא‬
‫לעבוד‪ .‬אם יבחר לעבוד‪ ,‬עליו להתגייס לשירות צבאי מקוצר‪ ,‬או לצאת לשנת שירות לאומי‪.‬‬
‫בעשר השנים שבהן הופעל החוק‪ ,‬העדיף הרוב המכריע של הגברים החרדים להמשיך ללמוד‪,‬‬
‫כך שהחוק לא שינה את המצב לעומת הסדר תורתו‪-‬אומנותו‪.‬‬
‫תוקף החוק‪ ,‬שנחקק כהוראת שעה‪ ,‬הוארך כמה פעמים‪ ,‬למרות שבג"ץ קבע כי הוא פוגע‬
‫בעיקרון השוויון‪ .‬לקראת פקיעת ההוראה ב‪ ,2012-‬קבע בג"ץ ברוב של שישה שופטים מול‬
‫שלושה‪ ,‬כי החוק אינו חוקתי‪ ,‬אינו שוויוני ואינו מידתי‪ .‬מרגע ביטול החוק‪ ,‬הפך גיוס החרדים‬
‫לסוגיה מרכזית בציבוריות הישראלית‪.‬‬
 ‫זכות השוויון‬
‫בזכות לשוויון נכללים שני היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ ‬האחד‪-‬שוויון של כולם בפני החוק‬
‫‪ ‬השני‪ -‬איסור האפליה מטעמים של השתייכות לגזע‪ ,‬לקבוצה אתנית‪ ,‬למין‪ ,‬לדת או ללאום‪.‬‬
‫פן חשוב של השוויון בפני החוק הוא הזכות להליך הוגן; כלומר‪ ,‬הזכות של כל אדם להגנה‬
‫חוקית מפני פגיעה של הזולת או של מוסדות השלטון‪ .‬בנוסף‪ ,‬פירושו שוויון של אנשי השלטון‬
‫בפני החוק‪ .‬מכאן שבדמוקרטיה קיימת עליונות החוק‪ ,‬שפירושה שעל כולם לפעול בהתאם‬
‫לחוק‪.‬‬
‫לאיסור אפליה משמעויות רבות‪ .‬אחת מהן היא השוויון בין המינים או שוויון מגדרי; משמעותו‬
‫שאין להפלות יחיד או קבוצה מפאת מינו או מינה‪.‬‬
‫אחת הדרכים החשובות לבדוק אם המדינה מקיימת את ערך השוויון‪ ,‬היא באמצעות העיקרון‬
‫של שוויון ההזדמנויות‪ .‬כלומר‪ ,‬האם המדינה אמנם מעניקה הזדמנויות שוות לכל התושבים‬
‫באשר הם‪ ,‬ללא כל אפליה‪ .‬דהיינו מאפשרת להם ללמוד‪ ,‬לעבוד‪ ,‬לחיות ברווחה סבירה‪ ,‬להיות‬
‫שותפים בקבלת ההחלטות בכל מיני נושאים ועוד‪.‬‬
‫פעולות הביטוח הלאומי‪ ,‬חוק חופש העיסוק‪ ,‬חוק חינוך ממלכתי וחוק בריאות ממלכתי הם‬
‫דוגמאות ליישום הזכות לשוויון‪.‬‬
‫השוויון הפוליטי של כל האזרחים‪ ,‬שמתבטא בזכות השווה לכל אחד לבחור ולהיבחר‪ ,‬הוא‬
‫מיסודות הדמוקרטיה‪.‬‬
 ‫למה הם עדיין לא מתגייסים?‬
‫לאחר שחוק טל בוטל החרדים חיפשו סיבות ותירוצים להמשיך לא להתגייס הנה כמה‪:‬‬
‫‪ .1 ‬על הטענה הבסיסית 'למה בעצם כל החרדים צריכים ללמוד תורה?'‪ .‬הרב אלעזר שך‪" :‬כיום נותרנו לבדנו‪ .‬אנשי‬
‫אמונה אבדו‪ ,‬ומאחר שנשארנו בלא תופשי תורה הרי שעלינו הוטל קיום הכלל"‪.‬‬
‫‪ .2 ‬על הטענה שהחרדים בטלנים‪ :‬הנ"ל‪…" :‬ולכן אנא לא יחשוב אף יחיד על עצמו כי הינו בטלן‪ ,‬ומה בכוחו לעשות‪,‬‬
‫אלא יחשוב כי הוא המקיים והמהווה את כלל ישראל‪ .‬ההיסטוריה של עמנו מלמדת‪ ,‬שבכל ארץ שלא היה בה מקום‬
‫תורה‪ ,‬לא נשתיירו בה יהודים… זהו עמוד השדרה של ישראל‪ .‬כשיש לומדי תורה‪ ,‬יש תקווה שיהיו בעולם יהודים‪,‬‬
‫ויתקיים העם‪ .‬אבל אין לזה שום תחליף אחר‪ ,‬לא מדינה ולא שרים ולא שום עניין אחר‪ .‬מדינה שיש בה תורה‪ ,‬יש בה‬
‫יהודים‪ ,‬ויש לה עתיד וסיכוי‪ ,‬אחרת יאבד וייכרת שם ישראל ח"ו מהארץ"‪.‬‬
‫‪ .3 ‬על הטענה כי החרדים לא תורמים לביטחון‪ :‬הבטאון הליטאי "יתד נאמן"‪" :‬מרן החפץ חיים זצוק"ל פעל להקמת‬
‫בית חולים יהודי ונשא דברים באחד מבתי המדרש לפני יהודים בעלי אמצעים‪ .‬קם אחד העשירים ואמר כי מוכן הוא‬
‫לתרום כמות נכבדה של 'מיטות' אלא ששאלה קנטרנית בפיו; הצביע לעבר בן ישיבה שיש בפינת האולם כשהוא‬
‫שקוע בתלמודו ושאל‪" :‬כמה מיטות תורם אותן בן ישיבה"? ומר"ן החפץ חיים השיבו לאלתר‪" :‬בן הישיבה תורם לכך‬
‫שבבית החולים יזדקקו לפחות מיטות…"‪.‬‬
‫‪ .4 ‬על הטענה‪" :‬לא מספיק שאתם לא מתגייסים‪ ,‬אתם גם דורשים מהחילונים לממן את הישיבות"‪ .‬הרב מרדכי‬
‫נויגרשל (בשידור בתחנת רדיו חרדית פיראטית)‪" :‬למעשה היינו בקלות יכולים להסתדר בלי התקציבים של המדינה‬
‫והיה צריך לזרוק להם את התקציבים שלהם בפנים‪ .‬העניין הוא שהמדינה צריכה את זה‪ .‬אוי לה למדינה אם לא יהיה‬
‫לה חלק באחזקת לימוד התורה‪ ,‬אוי לה אם אזרחיה לא יזכו לפחות להיות חלק מהתומכים של התורה‪ ,‬בכך‬
‫(שהחרדים) שמתעקשים ומתאמצים שבכל זאת יהיו תקציבים מטעם המדינה הרי זה רק לטובת המדינה"‪.‬‬

‫אלו הן רק חלק משלל הטענות והתירוצים של החרדים שבעצם הבסיס של כולם הוא אותו דבר‪-‬דת‪ .‬דת היא עניין אישי‬
‫ולכן יש המון מחלוקות בנושא זה (חופש הדת) אך דעתנו האישית היא שהם צריכים להתגייס מכיוון שזאת היא חובתן‬
‫בתור אזרחים של מדינת ישראל‬
 ‫סטטיסטיקות‪-‬אחוזים‬
‫על פי הלמ"ס ‪ 44% -‬מיהודים מגדירים את עצמם חילונים‪ 24% ,‬מסורתיים‪ ,‬לא כל כך דתיים‪,‬‬
‫‪ 12%‬מסורתיים דתיים‪ 11% ,‬דתיים‪ ,‬רק ‪ 9%‬ענו שהם חרדים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 930‬אלף החרדים שחיים בישראל (‪ 9%‬מאוכלוסיית ישראל) מספר החרדים בצבא הוא‬
‫‪ 6,600‬בסדיר ובקבע מספר שהוא רק ‪ 0.7%‬מכלל החברה החרדית בישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2016‬גויסו ‪ 2,800‬חרדים לצבא מספר שהוא רק ‪ 0.3%‬מכלל החברה החרדית‬
‫בישראל‪ ,‬עלייה של ‪ 15‬אחוז משנת ‪ 2015‬אך מספר זה נמוך מהצפייה של צהל של ‪3,200‬‬
‫חרדים (‪.)0.35%‬‬
 ‫גיוס חרדים לצה"ל‪ :‬תמונת מצב‬
‫‪ ‬למרות כל החרמות‪ ,‬הגידופים והגינויים‪ ,‬בראשית אוגוסט‪ ,‬צעד אל הבקו"ם עוד מחזור של‬
‫הנח"ל החרדי שהביקוש אליו הולך וגדל‪ .‬בשלישי הקרוב (‪ ,)17.10‬תשודר בקשת הסדרה‬
‫"כיפת ברזל"‪ ,‬דרמה ישראלית מקורית שתביא את סיפורם של החרדים המשרתים בצה"ל‬
‫בפלוגות חרדיות‪ .‬כיום‪ ,‬עומד מספר המשרתים החרדים בסדיר ובקבע על כ‪ , 6,600-‬שנת‬
‫‪ 2016‬התגייסו ‪ 2,800‬חרדים כשהיעד עומד על ‪ .3,200‬אבל יש לזכור שמדובר עדיין‬
‫בעליה של כמעט ‪ 15%‬במספר החרדים שהתגייסו לעומת שנת ‪ 2015‬ומגמת העלייה‬
‫נשמרת‪ .‬כל זאת‪ ,‬למרות שחוק הגיוס עצמו בוטל ואין כל סנקציה על צעיר חרדי שבוחר לא‬
‫להתגייס או על המוסדות החרדים‪( .‬התחלת הכתבה)‬
‫‪ ‬בכתבה הזו שפורסמה באתר מאקו מוצגים הסטטיסטיקות של גיוס חרדים לצה"ל בשנת‬
‫‪ 2016‬למרות שהמספר של חרדים המתגייסים לצה"ל אינו גבוה במיוחד מספר זה עדיין‬
‫גבוה יותר ממספר החרדים שהתגייסו בשנת ‪ 2015‬מה שאומר שלמרות הכול אנחנו‬
‫מתקדמים בדרכנו למגמת שוויון בין חילוניים לדתיים בסוגיה זו‪.‬‬
 ‫הציבור החרדי מתנגד לגיוס לצה"ל‬
‫‪ ‬חשוב לזכור כי צה"ל והגיוס לצה"ל נמצאים בשולי השוליים של החברה החרדית‪ .‬אופק‬
‫האפשרויות הנורמטיביות והלגיטימיות של בחור חרדי ממוצע אינו כולל אפשרות כזאת ‪.‬‬
‫אף שבאופן כללי‪ ,‬בקרב החרדים יש הערכה ניכרת לצה"ל כגוף המגן על מדינת ישראל‬
‫וביטחון תושביה‪ ,‬ובקרב צעירים חרדים ניתן למצוא לעתים סקרנות ועניין להיבטי ה"אקשן"‬
‫והקרביות של השירות הצבאי — בעבור הפרט בחברה החרדית‪ ,‬גיוס אינו נתפש‬
‫כאפשרות לתרומה לחברה‪ ,‬הכשרה מקצועית או מימוש עצמי‪ ,‬הקושי המרכזי בנוגע לגיוס‬
‫לצה"ל נובע מעמדות עומק בדבר חוסר היכולת לשמר את אורח החיים החרדי בשירות‬
‫הצבאי‪ ,‬לצד חשדנות וספקנות כלפי צה"ל‪ .‬אנחנו מוצאים הסכמה רחבה של קרוב ל–‪,75%‬‬
‫כי בצה"ל קשה לשמור על אורח חיים חרדי‪ .‬קרוב למחצית מהחרדים סוברים כי מטרת‬
‫הגיוס של חרדים לצה"ל היא ל"חלן" אותם‪ ,‬ופחות מחמישית מאמינים שצה"ל אכן מאפשר‬
‫לחרדים לשמר את אורח חייהם‪.‬‬

‫כתבה זו מראה את הסיבות של החרדים לא להתגייס לצבא‪ ,‬גיוס לא נחשב אצלם כתרומה‬
‫לחברה או בחירה רצויה ‪ ,‬הסיבה המרכזית של חרדים למה לא להתגייס לצה"ל היא שאי‬
‫אפשר לשמור על אורח חיים חרדי בצבא מה שיכול להיות נכון‪ ,‬איננו מסכימים שוויכוחים אלה‬
‫הם סיבות מוצדקות להשתמט מהצבא אבל זה הצד של החרדים בעניין‪.‬‬
 ‫הציבור החרדי לא מאמין בגיוס לצה"ל‬
‫‪ ‬הקושי המרכזי פחות מ–‪ 15%‬מהציבור החרדי סוברים שגיוס למסגרות מותאמות לחרדים‬
‫הוא אפשרות רצויה למי שמבקש לתרום לחברה או ללמוד מקצוע מפרנס‪ .‬על השאלה מה‬
‫רצוי שבחור ישיבה שאינו לומד יעשה — רק כ–‪ 7%‬מהאוכלוסייה החרדית חושבים כי גיוס‬
‫הוא דרך רצויה עבורו‪ .‬כ–‪ 2%‬נוספים בלבד סברו ששירות לאומי יכול להית פתרון מתאים‬
‫— בעוד כ–‪ 20%‬השיבו כי נכון שימשיך להיות מוגדר כבן ישיבה (או לפחות ינסה)‪ ,‬וכ–‬
‫‪ 15%‬אמרו שעליו לצאת לעבוד‪(.‬חלק מהכתבה)‪.‬‬
‫‪ ‬בחרנו בכתבה זו לייצג שוויון ואי שוויון בסוגיה זו כי הכתבה מראה את הצד של החרדים‬
‫בסיור אבל גם סטטיסטיקות שאינן מצביעות על שוויון בין חילונים לחרדים‪ ,‬הרוב המוחץ‬
‫של חרדים אינו תומך בצה"ל או עומד להתגייס לצבא או לשירות הלאומי למרות שחילוניים‬
‫מתחייבים לעשות זאת חרדים מסרבים וגם מצליחים לא להתגייס דבר זה פוגע בזכות‬
‫לשוויון ו במדינת ישראל‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫ויקיפדיה‬ ‫‪‬‬
‫‪Ynet‬‬ ‫‪‬‬
‫אתר הכנסת‬ ‫‪‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫‪‬‬