‫הרצאה ‪1‬‬

‫מבוא והגדרות בסיסיות‬

‫מבוא‬
‫תרמודינמיקה היא ענף של פיסיקה העוסקת באנרגיה ובהשפעתה על תכונות‬
‫החומר‪ .‬תרמודינמיקה חוקרת בעיקר את חוקי הפיכת החום לסוגי אנרגיה אחרים‬
‫ולהפך (לדוגמא‪ :‬אנרגיית חום לעבודה)‪.‬‬

‫המילה תרמודינמיקה (‪ )Thermodynamics‬מורכבת משתי מילים‪:‬‬

‫‪-‬תרמו (‪ :)Thermo‬משמעותה ביוונית היא חום‪.‬‬
‫‪-‬דינמיקה (‪ :)Dynamics‬משמעותה ביוונית היא תנועה‪ ,‬עוצמה או עבודה‪.‬‬

‫תמודינמיקה מטפלת בתהליכים המתרחשים במתקנים טכניים‬

‫תרמיים‪ :‬מנועים תרמיים‪ ,‬מתקני קירור ועוד‪.‬‬
 ‫שיטות מעבר אנרגיה‬
‫‪ .1‬יצור או קבלת עבודה‬
‫‪ .2‬קליטה‪/‬פליטה של חום‬
‫‪ .3‬מעבר חום ומסה‬
‫כול אחת משיטות אלו יכול להתקיים בתנאים ספציפיים בין‬
‫הגופים‪.‬‬
‫תרמודינמיקה בודקת מצב מקרוסקופי של חומרים שבהם יש‬
‫מספר גדול של חלקיקים או שדות‪.‬‬
‫חוקי יסוד של התרמודינמיקה‬
‫• בתרמודינמיקה ארבעה חוקי יסוד‪:‬‬

‫‪ .a‬חוק אפס‬

‫‪ .b‬חוק הראשון‬

‫‪ .c‬חוק השני‬

‫‪ .d‬חוק השלישי או חוק נרנסט‬

‫• התרמודינמיקה משמשת בפיתוח מספר רב של מוצרים שימושיים‬
‫יום‪-‬יומיים‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪ :‬תחנת כוח "תרמית‪ ,‬כורים‬
‫גרעיניים ‪,‬מנוע מכונית‪ ,‬מקרר ביתי‪ ,‬מזגן אוויר ביתי וכו'‪,‬‬
‫• גם גוף האדם וגם כדור הארץ הם "מכונות חום" הפועלת לפי‬
‫חוקי תרמודינמיקה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫תחנת כוח "תרמית"‬
 ‫פעולת תחנת כוח‬

‫לגנרטור‬
‫‪QH‬‬

‫‪Wp‬‬
 ‫החלקים השונים‬
‫דוד – הפך מים בהשקיע אנרגית חום‪.‬‬

‫הדוד מכיל שלושה אלמנטים פנימיים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ )1‬אקונומיזר (‪ - )Economizer‬מביא מים לנקודה רתיחה‪,‬‬
‫‪ )2‬מאייד (‪ - )Evaporator‬מעביר מים למצב גזי קיטור‪,‬‬
‫‪ )3‬משחן (‪ – )Steam overheater‬מקבל קיטור שחון‪.‬‬

‫טורבינה – קיטור בלחץ גבוה מתפשט בטורבינה‪ ,‬ומתקבלת עבודת ציר‪ .‬הציר מחובר‬
‫לגנרטור ולבסוף מתקבלת עבודה חשמלית‪ .‬ביציאה ‪ -‬קיטור בלחץ נמוך‪.‬‬
‫מעבה –מקרר את הקיטור‪ ,‬אנרגיה של חום תיפלט מהמעבה ובמקום גז הקיטור‬
‫נקבל מים‪.‬‬
‫משאבה – תפקידה‪ :‬להעלות את הלחץ של המים‪.‬‬
 ‫‪ ‬תהליכים‪:‬‬
‫‪ - 1‬דוד קולט חום‪ ,‬מעביר מים לקיטור עם טמפ' ולחץ גבוים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫•‬

‫‪ - 2‬התפשטות הקיטור בטורבינה וקבלת עבודה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫•‬

‫‪ - 3‬פליטת חום במעבה‪ ,‬קיטורם הופיח למים ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫•‬

‫‪ - 4‬דחיסת המים במשאבה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬

‫• חומר עבודה – מים‬

 ‫מתקני קירור‬

‫מדחס‬

‫צינור קפילרי‬ ‫מעבה‬

‫מאדה‬
‫(מאייד)‬
‫מתקן קירור‬
‫מקרר ביתי‬
‫וסט לחץ‬
‫ייצור קור במתקן קירור מבוסס על תכונת חומר הקירור לשנות טמפרטורת הרתיחה‬
‫שלו כתלות בלחץ‪ .‬במתקן קירור משתמשים בחומרים שטמפרטורת הרתיחה שלהם‬
‫בלחץ סביבתי קורבה לטמפרטורה בנפח מקורר‪.‬‬

‫מתקן קירור מכיל ‪ 4‬מרכיבים וחומר עבודה‪ .‬חומר עבודה נקרא קרר (‪)Refregrate‬‬

‫המרכיבים העיקריים הם‪:‬‬

‫מאייד (‪)Evaporator‬‬ ‫•‬

‫מדחס (‪)Compressor‬‬ ‫•‬

‫מעבה (‪)Condenser‬‬ ‫•‬

‫• ווסט לחץ‪ :‬שסתום התפשטות או צינור נימי‬

‫(‪)Pressure Regulator: Expansion Valve Tube and Capillar‬‬

 ‫מאייד – מצוי בתוך הנפח הסגור (תא שמקררים) וקולט את החום מהנפח‪.‬‬ ‫•‬
‫במאייד הופך קרר את מצבו מנוזל לאדים‬

‫מדחס – מכונה לדחיסת גזים‪ ,‬הוא מכשיר ליצירת לחץ גזים‪ ,‬מדחס יוצר את‬ ‫•‬
‫תנועת קרר בתוך המערכת ומגדיל את הלחץ וטמפרטורה של קרר מרמה נמוכה‬
‫לגבוהה‬

‫מעבה – נמצא מחוץ לנפח המקורר ופולט את החום לסביבה‪ .‬במעבה קרר הופך‬ ‫•‬
‫מגז לנוזל‬

‫• ווסט לחץ – מוריד את הלחץ של הקרר הנוזלי‬

 ‫תהליך הקירור‬
‫קרר נכנס למאייד בתערובת של נוזל ואדים וקולט את החום מהנפח הסגור (תא‬ ‫‪.1‬‬
‫המקורר)‪.‬‬
‫במאייד קרר בתהליך רתיחה עובר ממצב צבירה נוזל לאדים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האדים נכנסים למדחס בלחץ וטמפרטורה נמוכים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מדחס מגדיל את הלחץ וטמפרטורה של הקרר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מהמדחס האדים נכנסים למעבה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בתוך המעבה הם מתקררים עקב פליטת החום לסביבה ועוברים ממצב של גז‬ ‫‪.6‬‬
‫לנוזל‪.‬‬
‫התפשטות או צינור נימי) וכתוצאה‬ ‫‪ .7‬קרר במצב נוזל נכנס לווסט הלחץ (שסתום‬
‫הטמפרטורה‪.‬‬ ‫מכך מאבד את הלחץ ואת‬
‫חוזר חלילה‬ ‫‪ .8‬בלחץ ובטמפרטורה נמוכים קרר נכנס למאייד והתהליך‬
 ‫‪ 1‬דחיסת הקרר במדחס‪,‬‬ ‫• ‪2‬‬

‫‪ 2‬פליטת החום לסביבה במעבה‪,‬‬ ‫• ‪3‬‬

‫‪ 3‬ירידת לחץ וטמפ' בווסת לחץ‪,‬‬ ‫• ‪4‬‬

‫‪ 4‬קליטת חום מהנפח המקורר במאיד‪.‬‬ ‫• ‪1‬‬

‫תחנת כוח גרעינית‬
 ‫מושגי יסוד בתרמודינמיקה‬

‫‪ .1‬חומר עבודה (‪)Working substance‬‬

‫חומר שבאמצעותו נאגרת ומועברת אנרגיה בצורה של חום ועבודה נקרא‬
‫חומר עבודה‪ .‬חומר זה הוא לרוב נוזל או גז המשנה את צורתו בקלות‬
‫יחסית (לדוגמא‪ :‬מים‪ ,‬אמוניה‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני)‪.‬‬

‫‪ .2‬מערכת תרמודינמית (‪)Thermodinamic system‬‬

‫כמות החומר הנמצא בתוך הגבולות אשר ניתן להגדיר אותם בצורה‬
‫מדויקת‪ .‬כל מה שמחוץ למערכת נקרא סביבה‪ ,‬המשטח הממשי או הדמיוני‬
‫המפריד בין המערכת לסביבה נקרא גבול‪.‬‬
‫גבול המערכת עשוי להיות קבוע או נייד‪.‬‬

‫גבול נייד‬ ‫גבול קבוע‬

 ‫‪ .3‬מערכת סגורה ומערכת פתוחה (‪)Open system and closed system‬‬
‫ישנם שני סוגים של מערכות‪ :‬מערכת סגורה ומערכת פתוחה‬
‫א) מערכת סגורה‪:‬‬
‫מערכת סגורה היא מערכת המכילה מסה קבועה וכן אסור מעבר מסה ממנה או‬
‫אליה‪ .‬רק אנרגיה יכולה לעבור דרך גבולות המערכת הסגורה‪.‬‬
‫ב) מערכת פתוחה‪:‬‬
‫מערכת פתוחה הינה מערכת שדרך גבולותיה יכול להתרחש מעבר חומר ומעבר‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫מערכת פתוחה עם גבולות קבועים היא נפח מסוים במרחב ולכן היא נקראת גם נפח‬
‫בקרה (‪.)Control volume‬‬
‫מערכת סגורה‬ ‫מערכת פתוחה‬
 ‫מתקנים הפועלים כמערכת פתוחה‬

‫תא ערבוב‬
‫טורבינה‬ ‫נוזלים‬
‫נחיר‬

‫מאיט‬
‫(דיפיוזר)‬
‫מדחס‬

‫מחליף חום‬

‫יציאת מים‬
‫שסתום‬ ‫חמים‬ ‫מחמם‬
‫מים‬
‫(נפח בקרה)‬ ‫כניסת מים‬
‫קרים‬

‫‪3‬‬
 ‫• מנוע המכונית הוא מערכת פתוחה‪ ,‬משום שנכנסת אליו תערובת‬
‫דלק‪-‬אוויר ויוצאים ממנו גזים שרופים‪ .‬גם מנוע המטוס וכן כל רכיביו‬
‫הראשיים‪ ,‬כדוגמת‪ ,‬מדחס‪ ,‬תא שריפה‪ ,‬טורבינה ונחיר‪ ,‬הם מערכות‬
‫פתוחות‪ ,‬משום שיש להם כנסת מסה ויציאת מסה‪.‬‬
 ‫‪ .4‬מערכת מבודדת (‪)Isolated system‬‬
‫מערכת נקראת מבודדת במשך זמן מסוים אם‬
‫במשך זמן זה כל השינויים במערכת אינם תלויים‬
‫בשינויים המתרחשים בסביבה‪.‬‬
‫אם מערכת אינה יכולה להתחלף עם מערכות אחרות‬
‫או עם הסביבה בחום‪ ,‬אז מערכת זו נקראת מערכת‬
‫אדיאבטית‪.‬‬

‫מערכת מבודדת (אדיאבטית)‪-‬טרמוס‬

 ‫‪ .5‬תכונות של מערכת (‪)System features‬‬
‫כל גודל אופיני של מערכת נקרא תכונה‪ .‬לדוגמא‪- :‬צפיפות‪,‬‬
‫‪ -m‬מסה‪- L ,‬אורך‪-V ,‬נפח‪-T ,‬טמפרטורה‪-P ,‬לחץ‪.‬‬
‫התכונות עשויות להיות יותר מתוחכמות כדוגמת‪- :‬צמיגות‪,‬‬
‫‪ -k‬מוליכות תרמית‪-R ,‬התנגדות חשמלית‪-E ,‬מודול אלסטיות‪.‬‬
‫תכונות מערכת עשויות להיות גם תלויות זו בזו‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות הנפוצות של תכונה תלויה היא הצפיפות‪:‬‬
‫הצפיפות של חומר מוגדרת כיחס בין מסת של חומר לבין הנפח שלו‪.‬‬
‫יחס בין נפח החומר לבין מסתו הוא נפח סגולי‪.‬‬
‫נניח תמיד‪ ,‬כי החומרים במערכות הם רצף‪ .‬כלומר‪ ,‬נתעלם מהתופעות הקיימות‬ ‫•‬
‫בין המולקולות‪.‬‬

‫התכונות התרמודינמיות נחלקות לשני סוגים‪:‬‬ ‫•‬

‫תכונות אינטנסיביות (‪, )Intensive‬‬ ‫•‬

‫תכונות אקסטנסיביות (‪.)Extensive‬‬ ‫•‬

‫תכונות אינטנסיביות הן תכונות שאינן תלויות במסת‪/‬בגודל המערכת‪,‬‬ ‫•‬

‫כגון‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬לחץ‪ ,‬נפח סגולי וצפיפות‪.‬‬

‫‪F‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪p  lim‬‬ ‫‪   lim‬‬ ‫‪v  lim‬‬
‫‪m  0 m‬‬
‫‪A  0  A‬‬ ‫‪v V 0 V‬‬
‫תכונות אקסטנסיביות הן תכונות התלויות במסת‪/‬בגודל המערכת‪,‬‬

‫כגון‪ :‬נפח‪ ,‬מסה‬

‫‪m  m1  m2  m3  ...‬‬

‫‪V  V1  V1  V3  ...‬‬
 ‫‪.6‬מצב (‪ )State‬של מערכת‪:‬‬
‫מצב (‪ )State‬של מערכת מוגדר כאשר כל תכונות המערכת ידועות וקבועות‪,‬‬
‫אפילו שינוי של תכונה אחת גורר לשינוי של מצב המערכת‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬קיימים שני מצבי מערכת‪ .‬התכונות התואמות של המערכת‪.)m,P,V,T,ρ( :‬‬
‫שונים זה מזה רק בנפח המערכת ‪.V -‬‬
‫הערה‪ :‬שני המצבים של המערכת זהים אך ורק אם כל התכונות זהות‬
‫בשני מצבים אלה‪.‬‬
 ‫‪ .7‬מסלול (‪:)Path‬‬
‫מסלול הוא אוסף שלם של נקודות או מצבים אשר המערכת עוברת‬
‫ממצב אחד למצב שני‪ ,‬מסלול מוגדר רק לשינויי מצב איטיים‪.‬‬

‫‪ .8‬תהליך (‪:)Processes‬‬
‫תהליך הוא השינוי ממצב למצב המוגדר על ידי שני מצבי קיצון‪,‬‬
‫המסלול והתופעות המתרחשות בגבולות המערכת‪.‬‬
‫כלומר תהליך כולל את המסלול‪ ,‬נקודות הקיצון והאינטראקציות‪.‬‬
 ‫ישנם מספר רב של תהליכים (מתוארים בנוסחה מתמטית או בעזרת גרף)‪.‬‬ ‫•‬
‫כאשר התהליך מתואר גרפית נעזרים בדרך כלל במערכת צירים‪ ,‬שכל ציר בה‬
‫מתאר גודל תכונה של מערכת‪.‬‬

‫מספר התכונות של מערכת הוא גדול למדי ואין אפשרות לתאר גרפית את שינוי‬ ‫•‬
‫כל התכונות בגרף אחד‪ ,‬שבמקרה המסובך ביותר עשוי להיות תלת‪ -‬מימדי‪.‬‬

‫שתי התכונות המקובלות לשימוש בתיאור גרפי של תהליך הן‪:‬‬ ‫•‬

‫‪-P‬לחץ במערכת ו‪-V-‬נפחה‪.‬‬

 ‫כאן בדרך כלל‪ ,‬הציר האופקי מייצג נפח (‪ )V‬והציר הניצב מייצג לחץ (‪.)P‬‬

‫בתרשים מתוארים שני גרפים ‪ -‬שני תהליכים פשוטים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ - 1‬תהליך בלחץ קבוע (‪.)Isobaric Process‬‬ ‫תהליך ‪2‬‬

‫‪ - 3‬תהליך בנפח קבוע (‪.)Isochoric Process‬‬ ‫תהליך ‪4‬‬

‫תהליך איזובארי‬
‫)‪)ISOBARIC‬‬
‫לחץ ‪P‬‬ ‫‪P= const‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫תהליך איזוכורי‬
‫(‪)ISOCHORIC‬‬
‫‪V=const‬‬

‫‪4‬‬

‫נפח ‪V‬‬
‫על גרף התהליך יש תמיד לציין את כיוון התהליך‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בתהליך לחץ קבוע‬
‫‪ 1‬הנפח גדל תוך כדי התהליך‪ .‬אם כיוון התהליך היה מ‪ 2-‬ל‪,1-‬הרי הלחץ‬ ‫‪2‬‬
‫יישאר קבוע‪ ,‬אבל הנפח יקטן תוך כדי התהליך‪.‬‬
‫‪ 4‬הלחץ קטן תוך כדי התהליך‪.‬‬ ‫בתהליך בנפח קבוע ‪3‬‬

‫תהליך איזותרמי (‪T=const ,(Isothermic process‬‬

‫תהליך מורכב יותר ‪ -‬תהליך זה מבצעת בוכנה ‪.‬זה‬

‫דחיסה של גז בצילינדר (הלחץ גדל והנפח קטן)‪.‬‬
 ‫‪.9‬מחזור תרמודינמי (‪:)Thermodynemic Cycle‬‬
‫מערכת עברה מחזור כאשר היא התחילה תהליך ממצב מסוים‪ ,‬ביצעה מספר תהליכים‬
‫וחזרה בסיומם בדיוק לאותו מצב שהייתה בו בהתחלה‪.‬‬
‫• בתרשים מתוארים שני מחזורים‪ .‬בתרשים השמאלי המצב ההתחלתי של המערכת‬
‫מצוין ב‪1-‬‬
‫‪ 1‬וחזרה בסיומם למצב ‪ ,1‬שהיה המצב‬ ‫‪ 2‬ו‪2 -‬‬ ‫•המערכת עברה שני תהליכים‪1 :‬‬
‫ההתחלתי‪ .‬כאן המחזור‬
‫•מורכב משני תהליכים‪.‬‬
‫•בתרשים הימני יש במחזור‬
‫• ארבעה תהליכים ‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
 ‫‪.10‬אינטראקציה בין מערכות‪:‬‬
‫זוהי פעולת גומלין בין שתי מערכות המוגדרות הן על ידי התופעות המתרחשות בגבולות‬
‫שתי המערכות והן במצבי הקיצון‪.‬‬

‫אינטרקציה של חום‬

‫חדר‬

‫מצבר‬
 ‫‪ .11‬אינטראקציית עבודה‪:‬‬

‫זאת פעולה בין שתי מערכות המסתכמת בכך שכל שינוי הנגרם‬
‫מהמערכות יכול היה להיות מוחלף אך ורק בהרמה או בהורדה של‬
‫משקולת מבלי שיחול שינוי בתופעות המתרחשות בגבול המערכת על‬
‫ידי מצבי קיצון‪.‬‬

‫מצב קיצון מגדיר לנו איפה האינטראקציה התחילה והיכן היא נגמרה‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫מערכת של בוכנה בתוך צילינדר מחוברת למסה‪ ,‬בין הבוכנה לצילינדר כלוא גז‪.‬‬

‫ברגע שנוסיף למסה משקולת אז תחול אינטראקציה כיוון שהבוכנה והמסה יחלו לזוז‬
‫תוך כדי שינוי של נפח הגז ברחבי הצילינדר‪.‬‬

‫גז‬
 ‫דוגמה נוספת‬

‫סוללה מפעילה מנוע חשמלי‪.‬‬

‫המנוע מסובב את הטורבינה אשר מבצעת עבודה על החומר במיכל‬

‫מע' ‪2‬‬ ‫מע' ‪1‬‬

‫מנוע‬ ‫מיכל‬
‫סוללה‬
 ‫‪.12‬חוק האפס של תרמודינמיקה‪:‬‬
‫נניח כי מערכות ‪ A,B‬ו‪ C -‬נמצאות כל אחת בשיווי משקל יציב‬
‫נפרד‪ ,‬חוק האפס אומר אם מערכות ‪A‬ו‪ B-‬נמצאות בשיווי משקל‬
‫אנרגטי! עם מערכת ‪,C‬כל אחת בנפרד אזי ‪A‬ו‪ B-‬נמצאות בשיווי‬
‫משקל אנרגטי בניהם‪.‬‬

‫‪A=C‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬טמפרטורה‪.‬‬

‫‪A=B‬‬
‫‪B=C‬‬
 ‫‪ .13‬טמפרטורה‪:‬‬
‫אם בין שני מערכות סופיות יכולה לעבור כמות חום במידה סופית‬
‫אזי לשתי המערכות טמפרטורות שונות‪ .‬כאשר המערכות מגיעות לשיווי‬
‫משקל ואינטראקציית חום בניהם דועכת ל‪ 0-‬אזי לשתי אזי לשתי המערכות‬
‫טמפרטורה שווה‪.‬‬
‫הטמפרטורה היא דרגת חימומו של הגוף‪.‬‬

‫הטמפרטורה מאפיינת את האנרגיה הקינטית של תנועת פרודות הגוף‪.‬‬

‫הטמפרטורה של הגוף הולכת וגדלה עם הגדלת מהירות תנועת הפרודות‪.‬‬
‫יחידת מידת הטמפרטורה היא מעלה‪ .‬סימן – '' ‪.'' 0‬‬
‫מודדים טמפרטורה בעזרת סקלת טמפרטורה‪.‬‬
‫במערכת יחידות בן לאומית משתמשים בסקלת קלווין )‪ (Kelvin‬וסקלת צלסיוס‬
‫)‪.(Celsius‬‬
‫במערכת יחידות טכנית – סקלת צלסיוס ‪.‬‬
‫במערכת יחידות בריטית – סקלת פרנהייט ( ‪ (Fahrenheit‬וסקלת‬
‫רנקין )‪.(Rankine‬‬
 ‫סקלת טמפרטורה‪:‬‬

‫סקלה של צלסיוס מתבססת על טמפרטורות נקודת הקיפאון (‪ )00‬ונקודת הרתיחה‬ ‫•‬

‫(‪ )1000‬של מים מזוקקים בלחץ נורמלי‪ .‬הרווח בין הנקודות האלה מתחלק ל‪100-‬‬
‫קטעים שווים‪ .‬המרווחים הם מעלות צלסיוס‪ .‬סימן‪ .0C-‬טמפרטורה מעל ‪ 00C‬היא‬
‫חיובית (‪ ,)+‬מתחת ‪ 0 0C‬היא שלילית (‪.)-‬‬

‫• סקלה של קלווין (סימן של מעלה ‪ (K -‬היא סקלה מוחלטת‪ ,‬כיוון שהיא מתבססת‬
‫על אפס מוחלט‬
‫(‪.)-273.15 0C =0 K‬‬
‫אפס מוחלט היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שיכולה להיות‪ .‬מעלת צלסיוס‬
‫(‪ )0C‬ומעלת קלווין (‪ )K‬שונות‪.‬‬
‫סקלה של פארנהייט מתבססת על נקודת הקיפאון (‪ )320‬ונקודת הרתיחה (‪ )2120‬של‬
‫תמיסת מים ומלח‪ .‬הרווח בין נקודות האלה מתחלק ל‪ 212-‬קטעים שווים‪ ,‬המהווים‬
‫מעלות פרנהייט‪ .‬סימן של מעלת פארנהייט – ‪.F 0‬‬

‫סקלה של רנקין (סימן של מעלה ‪ (0R -‬היא סקלה מוחלטת‪ ,‬כיוון שהיא מתבססת על‬
‫אפס מוחלט (‪ .)460 0F=00R‬מעלה אחת של סקלות פארנהייט ורנקין שוות‪.‬את הקשר‬
‫בין סקלות של טמפרטורות שונות ניתן לראות באיור‬
‫קשר בין סקלות של טמפרטורות שונות‬

‫ניתן לבצע הפיכת טמפרטורה‬

‫מסקלה לסקלה בעזרת‬
‫נוסחאות‪:‬‬