‫‪1‬‬

‫"רק על עצמי" ‪ /‬רחל‬

‫עמסתי‪ -‬להעמיס מטען‬ ‫רק על עצמי לספר ידעתי‪.‬‬

‫צמרת – ראש העץ‬ ‫צר עולמי כעולם נמלה‪,‬‬

‫חריזה‬ ‫גם משאי עמסתי כמוה‬
‫עמל – עבודה קשה‪ ,‬מאמץ‬
‫רב וכבד מכתפי הדלה‪.‬‬
‫זדונה – בכוונה תחילה‬

‫בוטחת – בביטחון רב‪ .‬בעלת‬ ‫גם את דרכי – כדרכה אל צמרת‬

‫בטחון‪.‬‬ ‫דרך מכאוב ודרך עמל‪,‬‬
‫חריזה‬
‫מתבדחת – לועגת‪ .‬צוחקת על‬ ‫יד ענקים זדונה ובוטחת‪,‬‬

‫שמה לאל – הורסת בכוונה‪.‬‬ ‫יד מתבדחת שמה לאל‪.‬‬

‫מבטלת‪.‬‬
‫לשווא‪.‬‬
‫כל ארחותי הליז והדמיע‬
‫ארחותי – דרכי‪.‬‬ ‫פחד טמיר מיד ענקים‪.‬‬
‫חריזה‬
‫הליז – הוציא לי שם רע‬ ‫למה קראתם לי‪ ,‬חופי הפלא?‬
‫למה כזבתם‪ ,‬אורות רחוקים?‬
‫הדמיע – גרם לבכי‬

‫אפשרויות להבנת משמעות כותרתו של השיר "רק על עצמי" )ורבלי(‪:‬‬

‫♦ שיר לירי המתאר חוויה אישית של הדוברת‬
‫)שיר לירי ‪ -‬שיר בו יש ביטוי לרגש‪ ,‬למחשבות‪ ,‬לדמיון לווידוי אישי של המשורר ‪ .‬מקורו ביוון העתיקה‪ .‬שם‬
‫נהגו לשיר שירים אישיים בליווי כלי נגינה קטן בשם "לירה"‪ .‬נושאו עסק ברגשות אישיים של המחבר השר‪.‬‬
‫השיר הלירי כתוב‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגוף ראשון‪ .‬הוא קצר‪ ,‬מביע מגוון רגשות בעזרת אמצעים אומנותיים שונים‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫דימויים‪ ,‬מטאפורות‪ ,‬תמונות לשוניות ועוד‪.‬‬
‫השיר הלירי הוא סובייקטיבי‪ ,‬מביע רגשות מנקודת מבט אישית‪ .‬אלא שכל רגש‪ ,‬שהוא מביע נעשה רגש כלל‬
‫אנושי‪ ,‬אובייקטיבי‪ ,‬למעלה מן הרגש הפרטי‪.‬‬

‫תוכן השיר ומשמעותו‬

‫בית א'‬
‫משמעות המשפט "צר עולמי כעולם נמלה"‪ :‬התמקדות במשפט זה‪ ,‬מבהירה שהשיר בנוי כולו סביב דימוי‬
‫מרכזי אחד‪ :‬השוואת עולמה של הדוברת לעולם נמלה ‪" .‬כעולם נמלה"‪" ,‬עמסתי כמוה"‪.‬‬
‫)דימוי‪ :‬ציור לשוני הבא להשוות בין שני עצמים‪ .‬שני העצמים שונים זה מזה‪ ,‬אך אפשר להשוות ביניהם בתכונה‬
‫אחת‪ ,‬במצב או בפעולה המשותפת לשניהם‪ .‬ניתן להבחין בדימוי בעזרת כ' הדימוי ‪ -‬חזק כארי‪ ,‬כשושנה בין החוחים‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬הדימוי משמש כדי להעצים או כדי להחליש את המתואר(‬
‫הדוברת משווה את חייה לחיי הנמלה‪ ,‬עולם הדוברת צר‪ ,‬קטן‪ ,‬מוגבל כמו עולמה של הנמלה שכל תפקידה הוא‬
‫לסחוב מזון אל הנחיל במעמקי האדמה ולטפל בזחלים‪ .‬דימוי זה ממחיש את תודעת הזהות הצרה‪ ,‬סגורה של‬
‫הדוברת בשיר‪ ,‬כתכונת אופי ודרך חיים של הדוברת עצמה‪.‬‬
‫הבית הראשון מתמקד סביב הדימוי המרכזי "הדוברת כנמלה" ובו מדמה הדוברת את עצמה לנמלה משתי בחינות‪:‬‬
 ‫‪2‬‬

‫א‪ .‬העולם הצר שלה צר כעולם נמלה‪ .‬ב‪ .‬משא כבד ששתיהן מעמיסות על עצמן‪ ,‬יותר מיכולתן לסחוב‪.‬‬
‫לכאורה נראה שלדוברת ולנמלה יש את אותו עולם‪ ,‬לשתיהן עולם צר ומשא כבד‪ .‬אך למעשה הדוברת מספרת רק‬
‫על עצמה‪ ,‬רק על עולמה הפנימי הצר ואין הכוונה לתוכן הרוחני והנפשי של עולם הנמלה‪.‬‬
‫בבית זה משתמשת הדוברת בשלושה משפטי חיווי בגוף ראשון‪ .‬הדוברת מציגה את עצמה בסדרה של פעלים‪,‬‬
‫תארים ושמות‪:‬‬
‫א( אני מספרת "רק על עצמי"; ב( "צר עולמי"; ג( את "משאי עמסתי" על "כתפי הדלה"‪.‬‬
‫הדוברת מביעה את רגשותיה כלפי תקופתה‪ ,‬תקופה של מעשים גדולים‪:‬הפרחת השממה‪ ,‬תקופת תחייתו של הלאום‬
‫היהודי בא"י‪ ,‬חלוציות‪ .‬רחל המשוררת מרגישה כלפי עצמה‪ ,‬שהיא רק חלק קטן בכל העשייה הגדולה הזאת‪.‬‬
‫תפקידה הוא לכתוב שירים על כל העשייה הגדולה בא"י‪ ,‬התחייה הלאומית והחלוציות‪ .‬במקום זה היא סובלת מנתק‬
‫חברתי בשל מחלתה‪ .‬איננה מגשימה את חלומה כחלוצה‪ .,‬לא עובדת באדמה‪ ,‬אלא רק כותבת שירים על כל אלה‪.‬‬
‫לכן היא מרגישה שעולמה זהה לעולם הנמלה מבחינת צרותו‪ .‬פן נוסף אותו היא משווה הוא המשא הכבד שהן‬
‫נושאות על עצמן‪ .‬ידוע שהנמלה יכולה לשאת שיירי מזון‪ ,‬השוקל פי שבעים ממשקלה‪ ,‬כך גם חשה הדוברת‪,‬‬
‫שמשאה – הציפיות שלה מעצמה הן כבדות מיכולתה‪" .‬גם משאי עמסתי כמוה רב וכבד מכתפי הדלה"‪.‬‬

‫בבית ב'‬
‫בבית זה השיר ממשיך ומפתח את הדימוי המרכזי של הדוברת לנמלה‪ :‬מתוארת הדרך הקשה שהדוברת והנמלה‬
‫עוברות כדי להגיע לצמרת‪ .‬הנמלה ליעדה והדוברת להגשמת חלומותיה ושאיפותיה‪ .‬אך בדרכן הן נתקלות בכאב‪,‬‬
‫חרדה‪ ,‬ביד ענקים המתנכלת להם ולועגת להם‪" .‬יד ענקים" יכולה להיות עבור הנמלה יד אדם ועבור הדוברת יד‬
‫הגורל‪ .‬באמצעות הדימוי לנמלה בבית זה‪ ,‬מעצימה הדוברת את הדרך הארוכה והקשה שעברה לשם הגשמת‬
‫חלומותיה ושאיפותיה‪ ,‬דרך המלאה בקשיים נפשיים ובכוח עליון‪ ,‬גורל המתערב בחייה‪ ,‬לועג לה ומונע ממנה להגשים‬
‫את חלומותיה‪" .‬יד ענקים זדונה ובוטחת"‪ ,‬המתנכלת לה ו"שמה לאל" )מבטלת( את כל מאמציה‪ .‬יד הגורל שמה‬
‫לשווא את חייה ומאווייה‪ ,‬חלומותיה ושאיפותיה‪ ,‬למרות כל מאמציה וכוחותיה בדרך הקשה והכאב שהשקיעה בניסיון‬
‫להשגתם‪:‬דרך מכאוב ודרך עמל‪ .‬מכאן מתברר שמצבה של הדוברת אף קשה מזה של הנמלה‪.‬‬

‫בית ג'‬
‫אין משותף בין הדוברת לנמלה‪ .‬אומנם יש רמיזה לאותה "יד ענקים" מהבית הקודם המאיימת ומפחידה הן את‬
‫הנמלה והן את הדוברת‪ ,‬אך בבית זה לא נמצא כל דימוי בין הדוברת לנמלה‪ ,‬אלא הדוברת מדברת רק על עצמה‬
‫בגוף ראשון "ארחותי"‪" ,‬קראתם לי" … ומאשימה את הגורל שמנע ממנה להגשים את חלומותיה ומביעה אכזבה‬
‫מחייה שלא אפשרו לה לממש את שאיפותיה ולהגיע לחופי הפלא‪ ,‬לאורות הרחוקים‪ .‬בשתי השורות האחרונות טמונה‬
‫הפואנטה של השיר ההופכת על‪-‬פיה את כל המשמעות שנבנתה כביכול עד כה‪ ,‬בשיר מצויה השוואה מדומה‪ .‬ישנן‬
‫אפשרויות שונות לפירוש המשפטים "חופי פלא" ו"אורות רחוקים"‪ * :‬חוף מבטחים‪ ,‬מחוז כיסופים* האור מסמל‬
‫אמת‪ ,‬אידיאל‪ .‬השורות האחרונות משלימות את הסיטואציה בשיר‪ :‬הדוברת לא הגיעה אל הצמרת‪ ,‬שאיפותיה נשארו‬
‫בבחינת חופי פלא רחוקים או בבחינת אורות כוזבים‪ ,‬שעוררו געגועים גדולים ואכזבה גדולה ומוטב היה אם לא היו‬
‫קוראים לה ומבטיחים‪.‬‬

‫המהפך בשיר‪ :‬השיר הוא שיר מתהפך‪ ,‬כיוון שהבתים הראשונים מציגים דמיון בין עולם הדוברת לעולמה של‬
‫הנמלה ולכאורה משתמע כי נושא השיר הוא השוואה בין השתיים‪ ,‬אולם בבית ג' חל מהפך אשר מובע על‪-‬ידי‬
‫השאלות הרטוריות "למה קראתם לי‪ ,‬חופי הפלא?"‪" ,‬למה כזבתם‪ ,‬אורות רחוקים?" המתארות את השאיפות‬
 ‫‪3‬‬

‫שנשארו מבחינת חופי פלא רחוקים או בבחינת אורות כוזבים‪ ,‬שעוררו געגועים גדולים ואכזבה גדולה ומוטב היה אילו‬
‫לא קראו והבטיחו‪ ,‬אולם שורות אלו שוברות את כל ההשוואה אל הנמלה‪ :‬לנמלה יש עולם צר שאין בו לא אורות‬
‫פלא ולא חופים רחוקים והצמרת שלה היא צמרת מוחשית ולא מטאפורית‪ .‬עולמה של הנמלה צר‪ ,‬משום שהיא אינה‬
‫יודעת מה שמעבר לו ואילו עולמה של הדוברת צר‪ ,‬דווקא משום שהיא יודעת שיש "מעבר"‪ ,‬היא רוצה להגיע אל‬
‫הצמרת המטאפורית‪ ,‬אל החופים ואל האורות‪ ,‬אך אינה יכולה ומכאן אנו רואים עד כמה עולמה אינו דומה לעולם‬
‫הנמלה התמידי‪ ,‬שהפך את חייה לדרך קשה וכואבת אשר מנע ממנה להגשים את שאיפותיה‪.‬‬
‫בבית ג אם כן‪ ,‬רחל חוזרת ומתבוננת בנתיב חייה‪ ,‬והפעם – בראייה רחבה וכוללת‪ ,‬שמביאה אותה להכרה טרגית‪.‬‬
‫כעת היא מבינה את שורש הסבל בעולמה‪ :‬פחד ואכזבה‪ .‬פחד מסתורי לא מוסבר מפני כוח אלים ששיבש ועיוות את‬
‫חייה ומילא אותם חרדה‪ ,‬כאב‪ ,‬צער ודמעות‪ .‬עוצמת הפחד ניזונה מן הפער בין תקוות ואכזבות‪ .‬הדוברת טעתה‬
‫לחשוב שהתקוות וההבטחות להגיע אל "חופי הפלא" יתממשו‪ ,‬אבל אלה התגלו כאשליה כוזבת‪ ,‬ונשארו רק "אורות‬
‫רחוקים"‪.‬‬

‫הנושאים המרכזיים בשיר ואופן ייצוגם‬

‫הדוברת והנמלה‬
‫בשני הבתים הראשונים הדוברת מדמה עצמה לנמלה‪ ,‬ומוצאת כי גורלן דומה‪" :‬יד ענקים" שולטת עליהן‪ .‬בסיומו של‬
‫השיר מתברר שבכל זאת יש הבדל בין הנמלה לבין הדוברת והוא בא לידי ביטוי בשני תחומים‪ :‬במהות עולמן של‬
‫השתיים ובמודעות שלהן כלפי העולם‪ .‬עולמה של הנמלה הוא עולם צר‪ ,‬פיזי וקונקרטי‪ ,‬ללא אורות רחוקים וללא‬
‫חופי פלא‪ ,‬והצמרת שלה היא צמרת ממשית‪ .‬בבסיס עולמה של הדוברת בשיר מצויות תקוות ושאיפות‪ ,‬משאלות‬
‫וכיסופים‪ ,‬ולצמרת של עולם זה יש משמעות מטאפורית של פסגה חברתית‪-‬תרבותית‪ .‬עולמה של הנמלה צר משום‬
‫שאין היא מודעת לחסרונו של הממד הרוחני‪ .‬לעומתה‪ ,‬עולמה של הדוברת צר דווקא משום שהיא מודעת לחסר הזה‬
‫ושואפת למלא אותו‪ .‬היא רוצה להגיע אל הצמרת המטאפורית‪ ,‬אך כנראה איננה מסוגלת‪.‬‬
‫לדוברת בשיר‪ ,‬שלא זכתה להגיע אל מחוז כיסופיה‪ ,‬לא נותר אלא רק על עצמה לספר‪ ,‬על עולמה הפנימי בלבד‪.‬‬
‫רחל לא ראתה בנמלה יצור נחות‪ ,‬אלא יצור קטן – חלש בגופו וחזק בנפשו‪ .‬מבחינה זו ישנה הקבלה בין הנמלה לבין‬
‫המשוררת‪ .‬אך נראה שזוהי הקבלה חלקית‪ ,‬משום שמצבה של המשוררת קשה מזה של הנמלה – היא כורעת תחת‬
‫נטל של קושי גופני ונפשי ודרך החיים שלה היא "דרך מכאוב ודרך עמל" )עמל = א‪ .‬עבודה קשה; ב‪ .‬סבל(‪.‬‬
‫יד ענקים‬
‫מהי אותה "יד ענקים" העומדת בדרכן של הדוברת ושל הנמלה‪ ,‬ומונעת מכל אחת מהן להגיע אל צמרת עולמה?‬
‫יד הענקים היא ייצוג של סיוט מתמשך‪ ,‬של כוח עליון מסתורי המתעתע בחלשים ממנו וגורם להם סבל‪ .‬מעין‬
‫מפלצת שטנית שאין אפשרות להשתלט עליה בגלל מימדיה העצומים ומהותה הזדונית‪ .‬עוצמתה של ה"יד" מבליטה‬
‫את חולשתן של הנמלה ושל הדוברת‪ .‬שתיהן נאלצות לשנות כיוון עקב ההתנכלות התמידית‪ .‬היד הזדונית משפיעה‬
‫על חיי הדוברת הרצופים חרדה ופחד בלתי‪-‬מובנים‪ .‬אפשר שיד הענקים היא ייצוגה המטאפורי של אותה סביבה‬
‫חברתית מרושעת ומתנכרת‪ ,‬אליה הרגישה רחל שהיא משתייכת בשובה ארצה כשהיתה חולה ודחויה‬
‫האכזבה‬
‫מקסם השווא מתגלה באמצעות שתי מטאפורות המביעות תקווה‪ ,‬אושר וכיסופים‪" :‬חופי הפלא" ו‪" -‬אורות רחוקים"‪.‬‬
‫לפניהן מופיעים שני פעלים‪" :‬קראתם" ו‪" -‬כזבתם"‪ ,‬המנפצים את האשליה‪ .‬בשתי השורות האחרונות של השיר‬
‫מתבררת הסיבה לרגשות הסבל והמרירות‪ ,‬הבאים לידי ביטוי באמצעות סימני השאלה הרטוריים‪ .‬כגודל התקווה‬
‫והציפייה‪ ,‬כך עומק האכזבה‪" .‬חופי הפלא" הקוראים ממרחק מתגלים ככזב‪ ,‬כמקסם שווא‪.‬‬
‫סיכום‬
 ‫‪4‬‬

‫רחל היתה אישה אינדיבידואליסטית שחיה לבד‪ ,‬למרות שהיו לה קשרים חברתיים רבים‪ .‬היא נטלה על עצמה‬
‫משימות רבות‪ ,‬למרות – ואולי משום – שמחלתה החלישה אותה מאוד מבחינה פיזית‪ .‬כאישה שאפתנית ניסתה‬
‫לפלס לעצמה דרך "אל צמרת"‪ ,‬וחלמה להגיע אל "חופי הפלא" שכביכול קראו לה‪ .‬אבל הדרך כלפי מעלה נבלמה‬
‫על‪-‬ידי "יד ענקים"‪ ,‬ו"חופי הפלא" התגלו כ"אורות רחוקים" וכוזבים‪ .‬היו שראו בשיר "רק על עצמי" ביטוי לאכזבתה‬
‫של רחל מחייה בארץ ישראל‪ .‬לפני שעלתה ארצה היתה מלאת ציפיות וחלומות‪ ,‬ומשהגיעה גילתה את קשיי החיים‬
‫בארץ‪ ,‬הן במישור הפרטי והן במישור החברתי‪.‬‬

‫אמצעים אומנותיים כפי שהם באים לידי ביטוי בשיר ותרומתם למשמעויות הנובעות מהשיר‬
‫א‪ .‬מבנה פנימי‪ :‬בשיר שלושה בתים‪ ,‬כשבכל בית ארבע שורות כמעט באורך שווה‪ .‬ישנה אחידות במספר השורות‬
‫בכל בית‪ ,‬המבטאת תחושה אחידה לכל אורך השיר ולכל אורך חייה של הדוברת‪.‬‬
‫וניתן לראות כי השורה הראשונה של הבית השני ארוכה יותר משאר השורות‪ ,‬כיוון שהיא מתארת את הדרך הארוכה‬
‫שעברה הדוברת אל הצמרת‪.‬‬

‫ב‪ .‬חזרות‪:‬‬
‫‪.1‬חזרה על המילה "גם" החוזרת בבית א' ובבית ב' כדי להדגיש את הדימוי בין עולם הדוברת ובין עולם הנמלה‪.‬‬
‫‪ .2‬חוזרת המילה "יד ענקים" בבתים ב' וג'‪ ,‬על‪-‬מנת להדגיש את אותו כוח עליון המאיים על הדוברת לאורך כל‬
‫הדרך‪.‬‬
‫‪ .3‬בבית ג' חוזרת המילה "למה" בשורות האחרונות של השיר על‪-‬מנת להדגיש את האכזבה ואת תלונתה של‬
‫הדוברת על מר גורלה‪.‬‬
‫‪ .4‬בבית ב' חוזרות המילים‪" :‬דרך"‪" ,‬דרכי"‪" ,‬דרכה" – חזרה המסמלת קירבה בין עולם הדוברת לעולם הנמלה‬
‫ומדגישה לכאורה את הדימוי בין דרכה של הדוברת לבין זו של הנמלה‪ ,‬דרך ארוכה וקשה ומלאת ייסורים‪.‬‬

‫ג‪ .‬חריזה‪ :‬החריזה בשיר סרוגה למחצה‪ ,‬בכל בית שורות ב' וד' מתחרזות‪.‬‬
‫בבית א' החריזה "נמלה" – "דלה" מדגישה את הדימוי לנמלה ויוצרת אסוציאציה שלילית‪.‬‬
‫בבית ב' חורזות המילים "עמל" – לאל" המתארות את חוסר ההשגה לעומת הקשיים הרבים שעברה הדוברת‬
‫בדרכה‪.‬‬
‫בבית ג' החריזה "ענקים" – "רחוקים" מתארת ומדגישה את הכוח העליון המרחיק את הדוברת מהשגת מטרותיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תקבולות ‪ /‬שאלות רטוריות‪ :‬שתי השורות האחרונות של השיר מביעות שאלה רטורית שאין לה מענה‪ .‬שאלות‬
‫אלה מובעות בשיר בצורה של תקבולת‪:‬‬
‫"יד ענקים זדונה ובוטחת ‪ /‬יד מתבדחת שמה לאל" – תקבולת משלימה המדגישה כי כוח עליון‬
‫שולט בחייה ובגורלה של הדוברת והופך אותה לחסרת אונים בחייה‪.‬‬
‫"למה קראתם לי חופי הפלא ‪ /‬למה כזבתם אורות רחוקים" – תקבולת נרדפת המבליטה את התסכול של‬
‫הדוברת מחוסר יכולתה להגיע לעולם אחר‪ ,‬נכסף המדגיש את השוני בינה לבין הנמלה‪.‬‬

‫ה‪ .‬מטאפורות‪:‬‬
‫"צמרת" – מילה המופיעה בבית ב' והיא מטאפורה לשאיפותיה‪ ,‬לחלומותיה ולהגשמה העצמית של הדוברת‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫"יד ענקים" – מופיעה בבית ב' וג'‪ ,‬ומבטא כוח עליון )יד הגורל(המאיים ורובץ על הדוברת ומונע ממנה‪ ,‬כאילו‬
‫בכוונה‪ ,‬להגשים את שאיפותיה‪ .‬ניתן לראות ב"יד ענקים" גם מטאפורה עבור הנמלה‪ ,‬כיד אדם גדולה ומאיימת‬
‫החוסמת לשם שעשוע את דרכה של הנמלה‪.‬‬
‫"יד מתבדחת" – מטאפורה המופיעה בבית ב'‪ ,‬המדגישה כי כוח עליון – הגורל שולט בחייה של הדוברת‪ ,‬מהתל‪,‬‬
‫לועג לה והופך אותה לחסרת – אונים‪.‬‬
‫"כל אורחותי הליז והדמיע" – מופיעה בבית ג' ומבטאת את דרכי חייה של הדוברת המורכבים מעצב ושמחה‪.‬‬
‫"חופי הפלא" – בבית האחרון של השיר חופי הפלא מבטאים את חוף המבטחים‪ ,‬שאיפותיה ומשאות הנפש של‬
‫הדוברת‪ .‬בשאלתה "למה קראתם לי‪ ,‬חופי הפלא?" היא מביעה אכזבה והאשמה כלפי הגורל שמנע ממנה להגשים‬
‫את אותם השאיפות‪.‬‬
‫"אורות רחוקים" – האורות הרחוקים הם מטאפורה לאמת‪ ,‬לאידיאל הנשגב אליו שאפה הדוברת‪ .‬אולם אורות אלה‬
‫– גורל אכזבו את הדוברת ולא אפשרו לה לממש ולהגשים את חייה‪ ,‬בשל הפחד‬

‫הדגשת המסר בשיר של החיים ביד הגורל‪ :‬המסר העולה משיר זה מבטא את תחושת הכאב והסבל שעברה‬
‫הדוברת בחייה הבאים לידי ביטוי במילות המצוקה והכאב "צר עולמי"‪" ,‬משא כבד"… ובשאלות הרטוריות "למה‬
‫קראתם?"‪" ,‬למה כזבתם?"‪ .‬מילים אלה מדגישות את המסר כי האדם חי את חייו ומנווט אותם במטרה להגשים את‬
‫מטרותיו ושאיפותיו‪ ,‬אולם למרות זאת ישנם כוחות הגדולים ממנו – יד הגורל‪" :‬יד ענקים"‪" ,‬יד מתבדחת"‪ ,‬המונעים‬
‫ממנו להגשים את חלומותיו‪.‬‬

‫ויקיפדיה‪:‬‬
 ‫‪6‬‬

‫תוכן השיר ומשמעותו‬

‫בית א' – השיר פותח בשלושה משפטי חיווי בגוף ראשון‪ .‬הדוברת מציגה את עצמה בסדרה של פעלים‪ ,‬תארים‬
‫‪:‬ושמות‬

‫‪".‬א( אני מספרת "רק על עצמי"; ב( "צר עולמי"; ג( את "משאי עמסתי" על "כתפי הדלה‬

‫הבית הראשון מתמקד סביב דימוי אחד‪ :‬הדוברת כנמלה מבחינת עולמה הצר ומבחינת המשא הכבד ששתיהן‬
‫‪.‬מעמיסות על עצמן‪ ,‬משא מעל לכוחן‬

‫בית ב' – השיר ממשיך ומפתח את הדימוי המרכזי של הדוברת לנמלה‪ .‬גם דרכה‪ ,‬כדרכה של הנמלה‪ ,‬היא "דרך‬
‫מכאוב ועמל"‪ ,‬וגם היא‪ ,‬כנמלה‪ ,‬עושה את דרכה ל"צמרת" מתוך חרדה מפני "יד ענקים זדונה ובוטחת"‪ ,‬המתנכלת‬
‫‪.‬לה ו"שמה לאל" )מבטלת( את כל מאמציה‪ .‬מכאן מתברר שמצבה של הדוברת אף קשה מזה של הנמלה‬

‫בית ג' – בחלקו האחרון של השיר חל מפנה מסוים ‪ -‬לא מוזכרת כלל הנמלה‪ .‬ההתמקדות היא במשוררת‪ .‬זהו מעין‬
‫סיכום ומיצוי של חווית‪-‬היסוד שבשיר באמצעות שני היבטים‪ :‬א( משפט חיווי‪" :‬כל אורחותיי הליז והדמיע פחד טמיר‬
‫מיד ענקים" – פחד נסתר‪ ,‬נעלם‪ ,‬לא ידוע מפני כוח נסתר‪ ,‬נלוז )עקום‪ ,‬סוטה מדרך הישר(‪ ,‬בלתי‪-‬צפוי ומאיים‪,‬‬
‫‪.‬משבש ומעוות את כל דרכי חייה של הדוברת‬
‫ב( שני משפטי שאלה‪" .1 :‬למה קראתם לי‪ ,‬חופי הפלא?"; ‪" .2‬למה כזבתם‪ ,‬אורות רחוקים?" – החוף המופלא‬
‫והאור הרחוק מסמלים את נוכחותו של כוח חיצוני מושך וסוחף‪ .‬זהו כוח קורא‪ ,‬אך גם מאכזב או מכזב )מלשון כזב(‪,‬‬
‫משום שאין הדוברת מסוגלת להתגבר על אותו "פחד טמיר מיד ענקים" ולחרוג מתחום עולמה ה"צר" כ"עולם‬
‫‪".‬נמלה‬
‫בבית זה רחל חוזרת ומתבוננת בנתיב חייה‪ ,‬והפעם – בראייה רחבה וכוללת‪ ,‬שמביאה אותה להכרה טרגית‪ .‬כעת היא‬
‫מבינה את שורש הסבל בעולמה‪ :‬פחד ואכזבה‪ .‬פחד מסתורי לא מוסבר מפני כוח אלים ששיבש ועיוות את חייה‬
‫‪.‬ומילא אותם חרדה‪ ,‬כאב‪ ,‬צער ודמעות‬
‫עוצמת הפחד ניזונה מן הפער בין תקוות ואכזבות‪ .‬הדוברת טעתה לחשוב שהתקוות וההבטחות להגיע אל "חופי‬
‫‪".‬הפלא" יתממשו‪ ,‬אבל אלה התגלו כאשליה כוזבת‪ ,‬ונשארו רק "אורות רחוקים‬
 ‫‪7‬‬

‫‪http://www.onlineparty.co.il/safrut/shira/f20cen/‬‬

‫השיר נכתב בשנת ‪ 1930‬בת"א‪ .‬רחל חלתה בשחפת והייתה מאוד בודדה‪ ,‬סגורה בחדרה‪ .‬השיר נכתב שנה לפני‬
‫‪.‬מותה כאשר סופה היה ברור וידוע‬
‫השורה הראשונה בבית הראשון היא סיכום של אופי שירתה של רחל בידי עצמה‪ .‬רחל כתבה תמיד מנקודת מבט‬
‫סובייקטיבית שהתייחסה גם לנושאים מלבד עצמה אולם הרבתה לעסוק בבעיותיה האישיות‪ .‬השורה הזו מרמזת על‬
‫‪.‬אופיו הארס‪-‬פואטי של שיר זה‬

‫‪:‬תמצית הבתים‬

‫בית ראשון‪ -‬רחל מדמה את עצמה לנמלה ואת עולמה לעולם צר כעולם הנמלה מפני שהיא חיה בגבולות‬
‫מצומצמים ולא ידעה מה קורה בחוץ‪ .‬רחל הייתה מסוגרת בחדר אולם גם סגורה בתוך בעיותיה הפרטיות‪ .‬היא‬
‫‪.‬הרגישה שהיא אינה יכולה להתפנות לדברים שהייתה רוצה לעסוק בהם‬
‫כמו שמסע נמלה הוא קשה‪ ,‬ומשאה כבד‪ ,‬כך גם חייה של רחל‪ .‬כמו שאין פרופורציה בין הנמלה למשאה‪ ,‬כך גם אין‬
‫‪.‬פרופורציה בין רחל הרגישה לכובד הבעיות שחוותה – הוא מעבר למה שהיא יכולה לשאת‬

‫בית שני ‪ -‬רחל ממשיכה בדימוי הנמלה‪ .‬הבית השני מתאר את הדרך לצמרת‪ .‬הדרך הזו היא ארוכה ועל כן גם‬
‫השורה הראשונה בבית זה היא ארוכה מהשאר‪ .‬דרך המשוררת אל היעד כרוכה בסבל נפשי אולם בסופו של דבר‬
‫היא מרגישה שהיא לא הגיעה ליעד שלה והשאיפות שלה לא מתממשות‪" .‬יד ענקים זדונה ובוטחת" – לנמלה מכשול‬
‫פיזי שהוא יד אדם‪ ,‬אשר יכולה להרוג אותה מתוך זדון‪ ,‬מתוך כוונה‪ .‬הסיכוי שהנמלה תגיע ליעדה הוא קלוש‪ .‬רחל‬
‫מרגישה שהגורל מתנכל לה וגורם לה לבעיות קשות ומונע ממנה להגיע ליעדה‪ .‬גם רחל וגם הנמלה תלויות בגורמים‬
‫‪.‬חיצוניים אשר מחבלים בתוכניות שלה למימוש עצמי‬

‫בית שלישי ‪ -‬סיכום חייה של רחל‪ .‬רחל יודעת בבירור שהיא עומדת בפני מותה וטוענת שיש לה פחד מיד ענקים‪,‬‬
‫כוח חיצוני שאין לה שליטה עליו שעתיד להרוס את חייה‪ .‬התחושה הזו ליוותה אותה תמיד וכיום היא יודעת שיש לה‬
‫‪.‬הצדקה‪ .‬מעין נבואה שמגשימה את עצמה‬
‫הבית מסתיים בשתי שאלות רטוריות ומשמעותן היא תלונה‪ ,‬המשוררת מתלוננת על מר גורלה שלא מאפשר לה‬
‫להגיע ל "חופי הפלא" שהם חופי הכנרת האהובים עליה )היא עברה לת"א מפאת מחלתה( ו"אורות רחוקים" –‬
‫‪.‬המטרות שכל אדם מציב לעצמו ומשתוקק להגיע אליהם‬

‫‪:‬אמצעים אומנותיים‬

‫‪1.‬‬ ‫שיר לירי‪ :‬ביטוי חוויה אישית‪ ,‬חשבון נפש וסיכום חיים‪ .‬שיר לירי עוסק בחשיפה אישית של הדובר‪.‬‬
‫החשיפה היא סובייקטיבית וייחודית‪ ,‬יחד עם זאת החוויה בשיר מבטאת רגש אנושי כולל ולאו דווקא רגש‬
‫פרטי‪ .‬זוהי הסיבה שקוראים רבים מרגישים תחושת הזדהות עם השיר‪ .‬בשיר הלירי יש ביטוי לרגש המתפרץ‬
‫באופן פתאומי ולא מתוכנן‪ .‬הוא בדר"כ כתוב בזמן הווה ומתאר חוויה שהתרחשה בעבר‪ .‬הוא כולל מוטיבים‬
‫כמו‪ :‬משחק מילים‪ ,‬מצלול‪ ,‬חרוז‪ ,‬אנאפורה‪ ,‬אונומטופיאה‪ .‬יש בשיר מטאפורות‪ ,‬האנשות ודימויים‪ ,‬המסייעים‬
‫למשורר לבטא את החוויה שעבר‪ ,‬ועליה הוא רוצה לכתוב באופן תמציתי‪ .‬למרות שהתוכן נאמר באופן‬
‫ספונטני‪ ,‬ללא שליטה‪ ,‬המשורר מעצב את התוכן באופן שהוא כן שולט בו‪ .‬יש בו סדר וארגון שיכול להתבטא‬
‫‪.‬בחלוקה לבתים‪ ,‬אורך השורות‪ ,‬ניסוח תמציתי‪ ,‬מבנה תחבירי של משפט‪ ,‬וכותרת השיר‬
‫‪2.‬‬ ‫‪).‬מטאפורות ודימויים )לשון פיגורטיבית‬
‫‪3.‬‬ ‫האנשה‬
‫‪4.‬‬ ‫‪.‬אנאפורה‪ -‬מילה או ביטוי שחוזרים על עצמם בראש שתי שורות עוקבות‬
‫‪5.‬‬ ‫‪.‬זמן עבר‪ -‬שחזור חייה ועברה הקרוב והרחוק של רחל‬
‫‪6.‬‬ ‫‪.‬שאלות רטוריות שפירושן תלונה‬
‫‪7.‬‬ ‫‪).‬אחידות בעיצוב השיר – חריזה מסורגת‪ 4 ,‬שורות בבית‪ ,‬אורך שורות אחיד )חוץ משורה ‪1‬‬
 ‫‪8‬‬

‫‪http://he.shvoong.com/books/poetry/1844999-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-‬‬
‫‪%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%A7-%D7%A8%D7%A7-%D7%A2%D7%9C/‬‬

‫‪:‬תוכן‬
‫‪.‬בית א'‪ :‬הדוברת מספרת על חייה – משווה את עולמה לעולם הנמלה‪ ,‬גם חייה קשים כחיי הנמלה‬
‫‪.‬בית ב'‪ :‬תיאור הדרך שעברה – החיים שעברה המשוררת‪ ,‬דרך קשה‪ ,‬מכשולים ושאיפות שלא מומשו‬
‫‪.‬בית ג'‪ :‬הדוברת עדיין פוחדת ומאוכזבת‪ 2 ,‬משפטים רטוריים‪ ,‬מאוכזבת מאותו קול שמנסה להפריע לה בדרכה‬
‫‪:‬נושא השיר‬
‫‪.‬הדוברת מאוכזבת מחייה שלא אפשרו לה לממש את שאיפותיה בגלל פחד תמידי שהפך את חייה לדרך קשה‬
‫בשיר יש דבר והיפוכו‪ ,‬למרות שהיא משווה את חייה לחיי נמלה‪ ,‬למעשה חייה מלאים יותר‪ ,‬עולמה עשיר יותר ויש‬
‫‪.‬לה שאיפות וכיסופים לעתיד טוב יותר‬
‫‪:‬מצב הדוברת‬
‫‪.‬א‪ .‬השיר הוא דיוקן עצמי של המשוררת‬
‫‪.‬ב‪ .‬עולמה הנפשי – צר מאחר ואינה מסוגלת להשתחרר מן הבעיות שלה כדי להשקיע בהגשמת השאיפות‬
‫‪.‬ג‪ .‬הדוברת נושאת משא כבד של בעיותיה הנפשיות‬
‫‪.‬ד‪ .‬הדרך אל ההגשה מלאה בקשיים ובסבל רוחני – נפשי‬
‫‪.‬ה‪ .‬הדוברת חשה באיזושהי יד זדונית מתעללת בה‬
‫‪.‬ו‪ .‬הדוברת תלוייה בגורמים חיצוניים שחוסמים לה את דרכה אל המטרה‪ .‬תחושה זו גורמת לה סבל רב‬
‫‪:‬המסר‬
‫אדם חי כדי לממש את מטרותיו אבל לעיתים כוחות חיצוניים מונעים ממנו את הגשמת החלום‪ ,‬לסיכום‪ ,‬החיים הם‬
‫‪.‬ביד הגורל‬

‫‪:‬החריזה בשיר‬
‫בשיר זה ישנה חריזה סרוגה‪ .‬שורה שנייה עם רביעית‪ ,‬דלה – נמלה‪ ,‬יש כאן גם קשר אסוציאטיבי‪ ,‬עבודה קשה‬
‫‪.‬ופיסית‪ .‬בבית ב'‪ ,‬עמל – אל‪ ,‬קשר אסוציאטיבי הפוך‪ ,‬למרות העמל אין השגה‬
‫‪.‬בבית ג'‪ ,‬ענקים – רחוקים‪ ,‬קשר אסוציאטיבי‪ :‬מרחק רב – קושי בהשגה‪ ,‬משימות גדולות והיא קטנה‬

‫‪:‬המערך בשיר‬
‫שני הבתים הראשונים‪ ,‬עולם הנמלה הוא עולם הדוברת‪ .‬בבית ג' חל מפנה כאשר הנמלה כבר לא מוזכרת כדימוי‬
‫‪.‬אלא כמי שהגיעה אל יעדה‪ ,‬אולם הדוברת לא מצליחה להגשים את מטרותיה‬

‫‪:‬המטאפורות בשיר‬
‫‪.‬כל אורחותיי" – כל דרכיי הולכות בשיירות של גמלים‪ ,‬דרכי חיי"‬
‫‪.‬צמרת" – להגיע לשיא‪ ,‬פסגת האושר"‬
‫‪.‬יד ענקים" – גורם חיצוני שמאפיל עליה"‬
‫‪.‬חופי הפלא" – בשבילה חוף הוא פלא מפני שהרצון שלה לעשות משהו הוא פלא"‬
‫‪.‬אורות רחוקים" – אידיאל נשגב‪ ,‬איזשהו רצון להגיע למשהו רחוק"‬

‫‪:‬תקבולות בשיר‬
‫‪.‬יד ענקים זדונה ובוטחת | יד מתבדחת שמה לאל" תקבולת משלימה"‬
‫‪.‬למה קראתם לי חופי הפלא | למה כזבתם אורות רחוקים?" תקבולת נרדפת"‬
 ‫‪9‬‬

‫ההשוואה היא הדימוי )ראה הגדרה(‬

‫דימוי מן החשובים והשכיחים בציורי הלשון‪.‬הדימוי ממחיש תכונה‪ ,‬פעולה ‪ ,‬מראה‪ ,‬יחס ‪ -‬בכך שהוא‬
‫הרבה סוגים של דימויים‪.‬‬ ‫משווה שני דברים מתחומים יש‬
‫בדר"כ נעשית ההשוואה בעזרת כ הדימיון או‬
‫בעזרת מילת דימוי‪ :‬כמו‪ ,‬כ‪ ,‬כן‪ ,‬כך‪ ,‬כאילו‪ ,‬כפי‪.‬‬

‫הדוברת משתמשת בתבחינים )במאפיינים( הבאים כדי להשוות את עצמה‬

‫לנמלה‪ :‬העולם‪ ,‬המשא‪ ,‬הגודל הפיזי‪ ,‬הדרך‪ ,‬המטרה )יעד(‪ ,‬המכשולים העומדים בדרכה‪.‬‬
‫_‬
‫שיר מתהפך ‪ -‬כינוי לשיר המסווה את נושאו ואת כוונתו‪.‬‬ ‫________‬
‫בתחילה הרי הוא מטעה את הקורא ומניעו לחשוב על פירוש מסוים‪,‬‬
‫כשמגיע הקורא לסוף השיר‪ ,‬הוא נותן את הדעת כי טעה ואז נאלץ לחזור לקרוא את השיר בשנית‬
‫ולהבינו אחרת כהלכה‪.‬‬
‫זהו שיר שרק סופו מעיד על תחילתו‪.‬‬

‫מטאפורה – שני מושגים מעולמות שונים המצטרפים יחד למושג אחד‪ ,‬ויוצרים משמעות חדשה ושונה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬לב )מהחי( הים )מהדומם(‪.‬‬

‫מרכז הים‬
‫סמל ‪ -‬הוא סוג של פיגורה לשונית‪ ,‬משהו העומד במקום משהו אחר‪ ,‬זה יכול להיות מילה או ניב‪ ,‬שם של‬
‫אדם‪ ,‬מקום‪ ,‬מוצג‪ ,‬בעל חיים‪ ,‬שיש לו משמעות משלו אבל הוא נתפס גם כמייצג וכממחיש תכונה או רעיון‪,‬‬
‫מושג או פעולה אחרים‪.‬‬
‫בהבדל ממטאפורה או דימוי‪ ,‬הסמל חסר את ה"דומה" ואין הסמל זקוק להשוואה מיידית עם האובייקט המסומל‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬פמוטים הם סמל ליהדות‪.‬‬

 ‫‪10‬‬

‫שאלות מבחינת בגרות‬

‫שיר עם התרחשות בעולמו הפנימי של הדובר‪ .‬הסבר מהי ההתרחשות וכיצד היא באה לידי ביטוי‬ ‫‪.1‬‬
‫בשיר? )תחושת הכישלון‪ ,‬ההחמצה וזעקת הדוברת החשה מרומה‪ .‬דרך ביטוייה‪-‬בדימוי לנמלה עד לשבירת‬
‫הדימוי בשתי השורות האחרונות(‪.‬‬
‫הסבר כיצד הדוברת מציגה את עצמה לאורך השיר‪ .‬בדבריך הסתמך על הניגודים ועל הלשון‬ ‫‪.2‬‬
‫הציורית )דימויים ומטפורות(‪.‬‬