‫ישנה בחיק ילדות \ רבי יהודה הלוי‬

‫אמצעים ספרותיים \ דרכי עיצוב‬

‫מבנה‬
‫‪ .1‬אקרוסטיכון –‪ ‬‬
‫איך נוצר האקרוסטיכון בשיר הזה?‬
‫כל האותיות הראשונות בבתים יוצרות את המילה יהודה בכדי להראות את זהות הכותב‪ -‬יהודי‪.‬‬

‫‪ .2‬תפארת הפתיחה – הבית הראשון של‪  ‬השיר‪ .‬תפקידו להוסיף יופי (פאר) לשיר באמצעות ניסוח‬
‫מוקפד‪:‬‬

‫הדגמה‬ ‫תנאי‬
‫הבית הראשון מסכם את עיקרו של השיר‬

‫הדלת והסוגר מהווים כל אחד משפט בפני עצמו (אפשר לשים נקודה‪ ,‬או סימן קריאה או‬
‫סימן שאלה בסוף הדלת והיא תהיה משפט בעל משמעות)‬
‫הסוגר ממשיך את הרעיון של הדלת‬

‫חריזה פנימית (לא חייב)‬

‫‪ .3‬תפארת הסיום – הבית האחרון של השיר‪ .‬מה תפקידה של תפארת הסיום בשיר הזה?‪ ‬‬
‫הדובר מסיים את דרישתו מהנשמה ואומר לה שתפקידה בעולם הוא להתקרב לה‪ .‬זהו יעודן של כל‬
‫הנשמות המחפשות את הטוב‪.‬‬
‫לשון‬
‫שיבוצים וארמזים מקראיים‬
‫‪ .4‬לפניך שלושה פסוקים‪ .‬כתוב ליד כל פסוק את הביטוי מהשיר המזכיר את הפסוק‪:‬‬
‫ּׁשנָתֶ ָך (משלי ו‪ ,‬ט) – למה תשכבי‬ ‫ׁשּכָב מָתַ י ּתָ קּום ִמ ְ‬‫א‪ .‬עַד‪-‬מָתַ י ָעצֵל ּתִ ְ‬
‫ב ‪ .‬בָאּו ו ְִרּנְנּו ִבמְרֹום‪-‬צִּיֹון ְונָהֲרּו ֶאל‪-‬טּוב י ְהוָה עַל‪ּ-‬דָ גָן ְועַל‪ּ-‬תִ יר ֹׁש ְועַל‪-‬י ִ ְצהָר ְועַל‪ְּ -‬בנֵי‪-‬צ ֹאן ּו ָבקָר ְו ָהי ְתָ ה‬
‫נַ ְפׁשָם ְּכגַן ָרוֶה וְֹלא‪-‬יֹוסִיפּו לְדַ ֲאבָה עֹוד (ירמיהו לא‪ ,‬יא) ‪ --‬ינהרו אל טוב ה'‬
‫ּׁשחֲרּות ָהבֶל (קהלת יא‪,‬י) – במוסר שחרו‬ ‫ג‪ְ  .‬ו ָהסֵר ַּכעַס ִמ ִּלּבֶָך ְו ַה ֲעבֵר ָרעָה ִמ ְּבׂש ֶָרָך‪ּ  ‬כִי‪ַ -‬הּיַלְדּות ְו ַה ַ‬

‫‪  ‬ניגודים‬
‫‪ .5‬בשיר מופיעות מילים מנוגדות‪ ,‬למשל זקנה – ילדות‪ ,‬נעורים‪ .‬מצאו והעתיקו ניגודים נוספים‬
‫השתחררות מחטאים\לעוף‪ -‬להמשיך לשכב לישון‬

‫דימויים‬
‫‪ .6‬נתחו את הדימויים הבאים באמצעות הטבלה הבאה‪:‬‬
‫המשמעות של הדימוי‬ ‫המתאר‬ ‫המתואר \‬ ‫סימן שזה‬ ‫הדימוי‬
‫הנושא‬ ‫דימוי‬
‫מזהיר את הנשמה כי הזמן‬ ‫נעורת‬ ‫נעורים\נשמה‬ ‫כנעורת‬ ‫ְעֹורת נִנְעֲרּו!‬
‫ְעּורים ַּכנ ֶ‬
‫נ ִ‬
‫חולף מהר‬

‫שחרור מהחטאים‬ ‫ציפורים‬ ‫זמן\נשמה‬ ‫ַהזְמָן כציפורים‬ ‫מִן‬ ‫ְוהִתְ נַע ֲִרי‬
 ‫מהכבלים‪,‬מהבטל‬ ‫ַּכ ִצּפ ֳִרים ‪ /‬אֲ ׁשֶר מ ְֵרסִיסֵי‬
‫י ִתְ נַעֲרּו‪.‬‬ ‫ַליְלָה‬

‫התרוממי כמו ציפור‬ ‫למצוא‬ ‫ציפור\נשמה‬ ‫כדרור‬

‫והשיגי חופש מחטאיך‬ ‫דרור‬ ‫דְ אִי כַדְ רֹור ִלמְצ ֹא דְ רֹור‬

‫שאלה רטורית‬
‫ׁש ְּכבִי!" היא שאלה רטורית?‬ ‫‪ .7‬א‪  .‬מדוע השאלה "י ְ ֵ‬
‫ׁשנָה ְבחֵיק יַלְדּות‪ְ ,‬למָתַ י ּתִ ְ‬
‫זו שאלה שבאה בכדי לעורר אותה לא כדי שהיא באמת תענה עליה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מדוע בחר המשורר בניסוח של שאלה?‬

‫כדי לעורר אותה למעשה ולגרום לה להבין‪.‬‬
‫‪  .8‬א‪ .‬לפניכם קבוצות של מילים מתוך השיר‪ .‬במה דומות זו לזו המילים בכל קבוצה ובמה שונות?‪ ‬‬
‫שונה‬ ‫דומה‬
‫שחרות=תשקופת הנעורים‪,‬שחרו=הטיפו דברי מוסר‬ ‫שורש\צליל‬ ‫שחרות –שחרו‬
‫נעורים=נער‪,‬נעורת=הפסולת של הפשתן‪,‬‬ ‫שורש\צליל‬ ‫נעורים‪-‬נעורת–ננערו‬
‫ננערו=לנער‬
‫דרור=ציפור‪,‬דרור=שחרור‬ ‫אותה‬ ‫דאי כדרור‪ -‬למצוא דרור‬
‫המילה‬
‫ימים=יום‪,‬ימים=ים‬ ‫אותה‬ ‫–כימים‬ ‫ימים‬ ‫תולדות‬
‫המילה‬ ‫יסערו‬

‫אמצעי ספרותי זה נקרא צימוד‪:‬‬

‫מילים שדומות בצליל אך שונות במשמעות‬

‫ג‪ .‬ההבדל בין חריזה לבין צימוד מבחינת התרומה למשמעות השיר‬
‫החריזה הרבה פעמים מבליטה את המילים המחורזות וכך משמעות השיר מתעצמת ומתחזקת‪ .‬ובצימוד אנו‬
‫יותר מתעמקים במילים ואנחנו יותר שמים לב אליהן ואל משמעותן‪ .‬בנוסף צימוד מעניק לפיוט נופך‬
‫הרבה יותר עמוק וספרותי‪.‬‬