‫יחידה ‪:3‬אוכלוסייה‬

‫בשינוי‬
‫בפתח המאה ה – ‪ 21‬אוכלוסיית העולם עוברת תמורות רבות‪:‬‬
‫מסתמנים שינויים דרמטיים בגודל ובהרכב האוכלוסייה ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬ותנועות האוכלוסייה על פני כדור הארץ – התרחבו מאוד‬
‫בהיקפן‪ .‬ביחידה זו נלמד על המגמות האלה ונבחן את‬
‫השלכותיהן לעולם של מחר‪.‬‬
‫היחידה כוללת שני פרקים‪:‬‬
‫פרק א – תהליכים דמוגרפיים‬
‫פרק ב – תנועות הגירה‬

‫‪1‬‬
‫דמוגרפיים ‪3............................... ................................ ................................‬‬ ‫תהליכים‬
‫פתיחה ‪3..................... ................................ ................................ ................................‬‬

‫גדלה במהירות ‪4........................................ ................................‬‬

‫בימינו אוכלוסיית העולם ֵ‬

‫אוכלוסיית העולם גדלה כתוצאה מריבוי טבעי ‪5................................ ................................‬‬

‫ההגירה ‪ -‬מקור נוסף לגידול האוכלוסייה במקום מסוים ‪6.................... ................................‬‬

‫גידול אוכלוסייה איטי במדינות המפותחות‪ ,‬גידול אוכלוסייה מהיר במדינות הפחות מפותחות ‪9..‬‬

‫שיעורי הילודה ‪11...................................... ................................ ................................‬‬

‫שיעורי התמותה ‪14.................................... ................................ ................................‬‬

‫מודל התמורה הדמוגרפית ‪ -‬לתיאור השינויים הדמוגרפיים ‪17............ ................................‬‬

‫הרכב אוכלוסיית העולם משתנה ‪19................. ................................ ................................‬‬

‫הרכב הגילים של האוכלוסייה ‪19................... ................................ ................................‬‬

‫הרכב המינים של האוכלוסייה ‪20................... ................................ ................................‬‬

‫פירמידת הגילים והמינים ‪ -‬דיאגרמה להצגת הרכב האוכלוסייה ‪21......................................‬‬

‫קצב גידול האוכלוסייה והרכב האוכלוסייה משפיעים על החיים במדינה ‪23............................‬‬

‫השפעת הגידול המהיר במדינות הפחות מפותחות ‪23....................... ................................‬‬

‫תוכניות לצמצום הילודה במדינות הפחות מפותחות ‪24...................... ................................‬‬

‫השפעת ההזדקנות של האוכלוסייה ‪25........... ................................ ................................‬‬

‫עידוד הילודה במדינות המפותחות ‪26............ ................................ ................................‬‬

‫אוכלוסיית העולם בעתיד ‪27........................... ................................ ................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תהליכים דמוגרפיים‬
‫פתיחה‬
‫כיום (שנת ‪ )2009‬חיים בעולם כ‪ 6.8-‬מיליארד בני אדם ומדי שנה מתווספים עוד כ‪ 82 -‬מיליון‪,‬‬
‫שהם כמעט ‪ 7‬מיליון איש בחודש‪ .‬כלומר בכל חודש נוספת לעולם אוכלוסייה בסדר גודל דומה‬
‫לזה של כלל תושבי מדינת ישראל !‬

‫לצד הגידול במספרם המוחלט של בני‪-‬האדם בעולם בולטת בעשורים האחרונים מגמה של ירידה‬
‫בשיעורי הפריון ‪ ,‬וקצב הגידול של האוכלוסייה האנושית נמצא בצניחה‪ .‬אם תימשכנה מגמות‬
‫מֹוג ַר ְפיָה ‪ -‬מדע החוקר את גודלה‬
‫ֵד ְ‬ ‫אלה יהיו בעולם יותר ויותר קשישים שלצידם פחות ופחות תינוקות‪ ,‬הרבה מאוד‬
‫ואת הרכבה של האוכלוסייה ‪.‬‬
‫הדמוגרפים אוספים נתונים לגבי‬ ‫אסיאתים ואפריקאים‪ ,‬מיעוט של אירופים ואמריקאים ‪ ,‬וכמעט כולם יתגוררו‬
‫לידות‪ ,‬פטירות‪ ,‬נישואין‪ ,‬גירושין‪,‬‬
‫תנועות הגירה ועוד‪ ,‬והם מנתחים‬ ‫בערי ענק‪ .‬שינויים דמוגרפיים אילו עשויים להביא לתמורות נרחבות בעולם של‬
‫בעזרתם את מאפייני האוכלוסייה‬
‫ואת השינויים המתרחשים בה ‪.‬‬ ‫מחר‪.‬‬

‫שיעור הפריון ‪ -‬מספר הילדים‬ ‫אוכלוסיית העולם מורכבת מ קבוצות אוכלוסייה רבות‪ ,‬הנבדלות אלה מאלה‬
‫הנולדים בממוצע לאישה‬ ‫במאפיינים תרבותיים ‪ ,‬ברמת החיים‪ ,‬במבנה החברתי והפוליטי שלהן ועוד ‪.‬‬
‫במהלך תקופת הפוריות ( ‪– 15‬‬
‫‪ ) 45‬שנים‪.‬‬ ‫כתוצאה מהבדלים אלה ישנם גם הבדלים בין אוכלוסיות במרכיבים דמוגרפיים‪:‬‬
‫במספר הילדים הממוצע לאישה‪ ,‬בשיעורי התמותה‪ ,‬בהרכב האוכלוסייה ועוד ‪.‬‬
‫מהם הגורמים לכך שבמדינות מסוימות האוכלוסייה גדלה במהירות ואילו‬
‫באחרות היא גדלה באיטיות או שאינה גדלה כלל ? ומהן ההשלכות של תהליכים אלו על המדינות‬
‫ועל התושבים החיים בהן ?‬

‫בנושאים אלה ואחרים נעסוק בפרק זה ‪.‬‬

‫משפחה מורחבת בסנגל‪ ,‬אפריקה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫גדלה במהירות‬
‫בימינו אוכלוסיית העולם ֵ‬
‫וגדל ‪ ,‬ואולם לא תמיד‬
‫מאז הופעתו של המין האנושי על פני כדור הארץ מספר תושבי העולם הולך ֵ‬
‫היה גידול האוכלוסייה מהיר כפי שהוא בימינו ‪ .‬במשך רוב תולדותיה גדלה אוכלוסיית העולם‬
‫בהדרגה ובאיטיות רבה ‪ ,‬ועד המאה ה‪ 18-‬הגיע מספר בני האדם בעולם ל‪ 1 -‬מיליארד‪ .‬והנה במהלך‬
‫המאה ה‪ 19-‬ובתחילת המאה ה‪ - 20-‬תוך ‪ 130‬שנה בלבד ‪ -‬הוכפל מספרם והגיע ל‪ 2-‬מיליארד בני‬
‫אדם‪ .‬במהלכה של המאה ה‪ 20-‬גבר הגידול עוד יותר – הפעם הוכפלה אוכלוסיית העולם תוך ‪40‬‬
‫שנה בלבד‪ ,‬ובשנת ‪ 1975‬היא מנתה כ‪ 4-‬מיליארד בני אדם ‪ .‬כיום‪ ,‬כאמור‪ ,‬הואט קצב גידול‬
‫האוכלוסייה אולם הגידול הוא עודו מהיר ועל פי התחזיות של האו "ם‪ ,‬יחיו על פני כדור הארץ‬
‫בשנת ‪ 2050‬כ‪ 9.1-‬מיליארד בני אדם!‪.‬‬

‫הגידול באוכלוסיית העולם במהלך ההיסטוריה‬

‫= בגרפיקה‪ :‬כמו בעמוד ‪ 285‬בספר האירי =‬

‫? א‪ .‬נתחו את האיור‪ " :‬גידול באוכלוסיית העולם" ומלאו את הטבלה‬

‫מספר השנים שעברו עד‬

‫שנוסף מילארד חדש‬
‫‪1-2‬‬
‫‪3-4‬‬
‫‪5-6‬‬

‫ב‪ .‬הוציאו מסקנה אחת מהטבלה שמלאתם‪.‬‬

‫ג‪ .‬העלו שאלה אחת המתעוררת אצלכם בעקבות הטבלה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫אוכלוסיית העולם גדלה כתוצאה מריבוי טבעי‬
‫ריּבּוי טבעי ‪ -‬ההפרש בין‬ ‫לגידול של אוכלוסיית העולם כולו יש מקור אחד ‪ -‬הריבוי הטבעי*‪.‬‬
‫מספר הנולדים למספר‬
‫המתים באוכלוסייה‬
‫מסוימת במהלך תקופה‬ ‫את הריבוי הטבעי השנתי של אוכלוסייה מסוימת מחשבים על ידי מציאת ההפרש בין‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫שיעור הריּבּוי הטבעי ‪-‬‬ ‫הילּודה* (מספר הנולדים) לבין התמּותה* (מספר המתים)‪ .‬לדוגמה‪ :‬בישראל‪ ,‬בשנת‬
‫ההפרש בין מספר הנולדים‬ ‫‪ 2008‬נולדו ‪ 156,923‬בני אדם ומתו ‪ 39,255‬בני אדם‪ ,‬וכך נוספו לאוכלוסייתה בשנה‬
‫למספר המתים בשנה‬
‫מסוימת‪ ,‬לכל ‪ 1,000‬בני אדם‬ ‫זאת ‪ 117,668‬בני אדם‪.‬‬
‫ילים)‪ ,‬או לכל ‪100‬‬ ‫רֹומ ִ‬
‫בפ ִ‬ ‫( ְּ‬
‫בני אדם (באחוזים)‪.‬‬
‫חישוב הריבוי הטבעי של ישראל בשנת ‪ 2008‬מראה מהו מספר האנשים שהתוַוספּו‬
‫לּודה ‪ -‬כלל בני האדם‬
‫ְי ָ‬ ‫לאוכלוסייתה באותה שנה ‪ .‬אבל הנתון הזה אינו מבהיר האם ‪ -‬בהשוואה לאוכלוסיות‬
‫הנולדים באוכלוסייה‬ ‫גדלה בקצב מהיר או בקצב איטי ‪ .‬כדי שאפשר יהיה להשוות‬‫אחרות ‪ -‬האוכלוסייה ֵ‬
‫מסוימת בתקופה מסוימת ‪.‬‬
‫שיעור הילודה – מספר‬ ‫בין נתוני הריבוי הטבעי של מדינות העולם יש צורך לחשב את *שיעור הריבוי הטבעי‬
‫הנולדים באוכלוסייה בשנה‬
‫מסוימת‪ ,‬לכל ‪ 1,000‬נפש או‬ ‫‪ -‬כלומר‪ ,‬כמה אנשים נוספו לאוכלוסייה על כל ‪ 1000‬איש‪.‬‬
‫לכל ‪ 100‬איש (אחוזים)‪.‬‬
‫איך מחשבים את שיעור הריבוי הטבעי?‬
‫שיעור הריבוי הטבעי מורכב משני מדדים‪* :‬שיעור הילודה‪ ,‬ו*שיעור התמותה ‪ -‬ההפרש בין‬
‫מּותה ‪ -‬כלל בני האדם‬
‫ְת ָ‬
‫המתים באוכלוסייה מסוימת‬
‫מדדים אלה נותן את שיעור הריבוי הטבעי באוכלוסייה בשנה מסוימת‪ .‬שינויים באחד משני‬
‫בתקופה מסוימת ‪.‬‬ ‫המדדים האלה יגרמו לשינוי במדד של הריבוי הטבעי‪.‬‬
‫שיעור תמותה – מספר‬
‫הנפטרים באוכלוסייה בשנה‬ ‫חישוב לדוגמה‪ :‬בשנת ‪ 2008‬היה מספר הלידות ל‪ 1000 -‬איש בעולם ‪ , 20‬ובאחוזים (ל‪100-‬‬
‫מסוימת‪ ,‬לכל ‪ 1,000‬נפש או‬ ‫איש בעולם) ‪ .2%‬התמותה הייתה ‪ 8‬ל‪ 1000 -‬איש‪ ,‬ובאחוזים ‪ .0.8%‬שיעור הריבוי הטבעי‬
‫לכל ‪ 100‬איש (אחוזים)‪.‬‬
‫העולמי באותה שנה היה אם כך‪ 12 :‬איש לכל ‪ 1000‬אנשים‪ ,‬או ‪.1.2%‬‬

‫שיעורי הילודה והתמותה (לפיכך גם שיעורי הריבוי הטבעי ) במקום מסוים תלויים במגוון רחב של‬
‫גורמים‪ :‬תרבותיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רפואיים‪ ,‬טכנולוגים‪-‬מדעיים וכלכליים‪ .‬מאחר וגורמים אלו‬
‫מצויים בשינוי‪ ,‬גם שיעורי הילודה והתמותה אינם קבועים והם משתנים‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/reader/shnat‬‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬
‫‪on/templ_shnaton.html?num_tab=s‬‬
‫‪t03_01&CYear=2009‬‬
‫לקראת סוף הטבלה ‪ .‬עמ' ‪ 176‬בשנתון‬
‫שיעורי ילודה תמותה וריבוי טבעי בישראל ‪( 1955-2008‬לעדכן בגרפיקה)‬
‫? א‪ .‬התבוננו בגרף ותארו את השינוי‬
‫שחל בשיעור הריבוי הטבעי בישראל‬
‫לאורך השנים‪ .‬ב‪ .‬העלו ‪ 2‬השערות‬
‫להסבר השינוי ג‪ .‬הציעו דרך לחקור‬
‫את אחת ההשערות שהעליתם‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫כדי שחברה תתקיים לאורך זמן עליה להבטיח שמספר הלידות ישווה לפחות למספר הפטירות‪,‬‬
‫וכדי שאוכלוסייתה של חברה מסוימת תגדל עליה להבטיח שמספר הלידות יעלה על מספר‬
‫הפטירות‪ .‬ב כ‪ 30-‬מדינות בעולם שיעור הריבוי הטבעי ( ‪ )2009‬הוא שלילי‪ .‬רוב המדינות הן‬
‫מערביות ושם מתרחש תהליך זה בשל סיבות תרבותיות חברתיות וכלכליות – ועל כך בהמשך‪.‬‬
‫המשמעות המיידית היא שאוכלוסיית המדינות הללו קטנה‪.‬‬

‫שיעורי ילודה תמותה וריבוי טבעי במדינות נבחרות‪( 2008 ,‬לכל ‪ 1000‬תושבים)‬

‫שיעור הריבוי‬ ‫שיעור התמותה‬ ‫שיעור הילודה‬ ‫המדינה‬

‫הטבעי‬
‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מוזמביק (אפריקה)‬
‫‪21‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בוליביה (אמריקה הדרומית )‬
‫‪16‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ישראל (אסיה)‬
‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קנדה (אמריקה הצפונית )‬
‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫יפן (אסיה)‬
‫‪-2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫גרמניה‬
‫‪Population Reference Bureau, 2008‬‬
‫‪http://www.prb.org/pdf08/08WPDS_Eng.pdf‬‬
‫זמן הכפלת האוכלוסייה ‪ -‬השנים‬
‫הנדרשות לאוכלוסייה במדינה או‬
‫אזור מסוים על מנת להכפיל את‬
‫עצמה‪ ,‬בהנחה ששיעור הריבוי הטבעי‬ ‫לעיתים מבוטא קצב גידול האוכלוסייה בעולם באמצעות מדד שנקרא זמן‬
‫בקרבה קבוע‪.‬‬ ‫הכפלת האוכלוסייה*‪ ,‬הוא מחושב על פי הריבוי הטבעי ‪:‬‬
‫?‬
‫א‪ .‬השלימו את המשפט‪:‬‬ ‫בחברה בה שיעור הריבוי הטבעי שלילי ‪ -‬נמוך מ‪ 0%-‬האוכלוסייה‬ ‫‪‬‬
‫ככל שהריבוי הטבעי (גדול\קטן)‬
‫ידרשו( יותר\פחות) שנים להכפלת‬ ‫תקטן ולאורך זמן תעלם ‪ .‬ככל שהריבוי הטבעי שלילי יותר ‪ ,‬כך‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫האוכלוסייה תצטמצם מהר יותר ‪.‬‬
‫ב‪ .‬התבוננו בטבלה למעלה‪ ,‬לאיזה‬
‫מדינה ייקח הכי הרבה זמן להכפיל‬ ‫בחברה בה שיעור הריבוי הטבעי נמוך‪ -1% -‬ידרשו ‪ 70‬שנה להכפלת‬ ‫‪‬‬
‫את אוכלוסייתה? ולאיזה מדינה הכי‬
‫מעט?‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התבוננו שוב באיור "גידול‬
‫באוכלוסיית העולם" ובטבלה‬ ‫בחברה בה שיעור הריבוי הטבעי בינוני‪ -2% -‬ידרשו ‪ 35‬שנה להכפלת‬ ‫‪‬‬
‫שמלאתם‪ :‬הזמן שלקח לאוכלוסיה‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫לגדול בעוד מיליארד נפש‪ ,‬עד שנת‬
‫‪ - ,1987‬הלך והתקצר‪ .‬הסבירו מה‬ ‫בחברה בה שיעור הריבוי הטבעי גבוה‪ -3% -‬ידרשו ‪ 20-25‬שנה‬ ‫‪‬‬
‫המשמעות?‬
‫להכפלת האוכלוסייה ‪.‬‬
‫ד‪ .‬הזמן שייקח לאוכלוסיה לגדול‬
‫בעוד מיליארד נפש על פי התחזיות‬
‫משנת ‪ – 1987‬הולך וגדל‪ .‬מה זה‬
‫אומר לדעתכם?‬
‫ההגירה ‪ -‬מקור נוסף לגידול האוכלוסייה במקום מסוים‬
‫אכן‪ ,‬לגידול של כלל אוכלוסיית העולם יש מקור אחד ‪ -‬הריבוי הטבעי‪ .‬אבל‬
‫כאשר עוסקים בגידול האוכלוסייה במקום מסוים בעולם ‪ -‬במדינה או ביישוב ‪,‬‬
‫לדוגמה ‪ -‬יש להביא בחשבון עוד מקור לגידול ‪ ,‬והוא ההגירה ‪.‬‬

‫גדלה ; ומקום שתושביו עוזבים אותו ומהגרים‬ ‫מקום הקולט מהגרים‪ ,‬אוכלוסייתו ֵ‬
‫קטנה‪ .‬אם כך‪ ,‬כאשר בודקים את גידול האוכלוסייה‬ ‫למקומות אחרים‪ ,‬אוכלוסייתו ֵ‬
‫במקום מסוים ובשנה מסוימת ‪ ,‬מביאים בחשבון ‪ -‬מלבד הריבוי הטבעי במקום ‪ -‬גם את‬
‫ההגירה ממנו ואליו באותה שנה ‪ .‬בהגירה ובהשפעתה על גידול האוכלוסייה במקומות‬
‫שונים בעולם נדון בהרחבה בחלק השני של יחידה זו ‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫זמן הכפלת‬ ‫שיעור הריבוי‬ ‫אוכלוסייה (אומדן‬ ‫שנה‬
‫אוכלוסייה‬ ‫הטבעי‬ ‫במליונים)‬ ‫ציוני דרך בגידול האוכלוסייה לאורך‬
‫‪59,000‬‬ ‫‪0.001‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 8,000‬לפני‬
‫הספירה‬ ‫ההיסטוריה האנושית‬
‫‪1,354‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪ 1‬לספירה‬
‫‪1,250‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪791‬‬ ‫‪1750‬‬
‫‪163‬‬ ‫‪0.43‬‬ ‫‪978‬‬ ‫‪1,800‬‬ ‫חוקרים מצביעים על שתי תקופות בהיסטוריה האנושית‬
‫‪136‬‬ ‫‪0.51‬‬ ‫‪1262‬‬ ‫‪1850‬‬
‫‪129‬‬ ‫‪0.54‬‬ ‫‪1,650‬‬ ‫‪1900‬‬ ‫בהן חלה‪ ,‬על פי אומדנים שונים‪" ,‬קפיצה" בגודל‬
‫‪82‬‬ ‫‪0.85‬‬ ‫‪2,517‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫האוכלוסייה‪ :‬לאחר המהפכה החקלאית* הראשונה (בערך‬
‫מתוך‪Introduction to Human Geography.Rubenstein, :‬‬ ‫בשנת ‪ 8,000‬לפני הספירה)‪,‬ולאחר המהפכה החקלאית‬
‫‪pp: 59‬‬
‫השנייה והמהפכה התעשייתית ( בסביבות ‪. )1750‬‬

‫נבחן מה התרחש בכל אחת מהתקופות‪:‬‬

‫מהפכה חקלאית – תהליך של שינוי משמעותי שמתרחש‬
‫בתקופה מסוימת ומביא לשליטה מוגברת של החברה האנושית‬ ‫תקופה ראשונה‪ :‬במשך אלפי שנים לפני ‪ b.c 8,000‬קצב‬
‫על ייצור מזון ואספקתו‪.‬‬
‫גידול האוכלוסייה היה מתון ביותר‪ .‬ואז‪ ,‬בערך בסביבות‬
‫תרבות צמחים‪ -‬הפיכת צמחי בר לצמחי תרבות לתועלת האדם‪.‬‬ ‫‪ 8,000‬לפני הספירה חלה "קפיצה" ראשונה בגידול‬
‫ביות ‪ -‬תהליך המאפשר הפיכתן של חיות בר לחיות המסוגלות‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬בין השנים ‪ 8,000‬לפני הספירה לתחילת‬
‫לחיות בקרבת האדם‪ .‬תהליך הביות כולל אילוף המאפשר לאדם‬ ‫המאה האוכלוסייה גדלה פי ‪ 50‬והגיעה ל‪ 300‬מליון ‪.‬‬
‫להפיק מהחיות המבויתות ערך בבית ובמשק החקלאי‪ ,‬לצורך‬
‫ייצור ישיר של מזון (בשר‪ ,‬חלב ומוצריו וכדומה) או לייעול‬ ‫ומאותו זמן שיעור הריבוי הטבעי המשוער הלך וגדל וזמן‬
‫העבודה בייצור המזון ובעיבודו (עיבוד השדות‪ ,‬הובלת התוצרת‬ ‫הכפלת האוכלוסייה הלך והתקצר ( ראו טבלה ) מה גרם‬
‫וכדומה)‪.‬‬
‫לכך?‬
‫מקום‬ ‫תאריך‬ ‫מין‬
‫(לפנה"ס)‬ ‫מדענים מצביעים על המהפכה החקלאית הראשונה‬
‫דרום מערב אסיה‪,‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫זאב‬ ‫כאחד הגורמים המרכזיים שתרמו לגידול האוכלוסייה‪.‬‬
‫צפון אמריקה‬ ‫(כלב)‬ ‫השינוי החשוב שהתחולל בתקופה זו היה מעבר מנוודות‪,‬‬
‫דרום מערב אסיה‬ ‫‪8,000‬‬ ‫כבש ‪/‬‬ ‫וליקוט וציד של מזון לחיים ביישובי קבע ולחקלאות‬
‫עז‬ ‫שכללה ביות של בעלי חיים‪ ,‬תרבות של צמחים‪ ,‬ועיבוד‬
‫דרום מערב אסיה‪,‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫פרה‬ ‫של הקרקע‪ .‬באמצעות העיבוד החקלאי וייצור המזון‬
‫צפון אפריקה‬ ‫הופחתה התלות במשאבי הטבע ובסביבה‪ .‬כמו כן‬
‫האמצעים הטכנולוגיים הפשוטים שנכנסו לשימוש‬
‫אוקראינה ‪ /‬מצרים‬ ‫‪4,000‬‬ ‫סוס ‪/‬‬
‫חמור‬ ‫הגדילו את תפוקת המזון ואפשרו אגירה של עודפי מזון‬
‫ועריכה של סחר חליפין בתוצרת החקלאית‪ .‬כל אלה הביאו לשיפור התזונה‪ ,‬איכות החיים והבריאות של‬
‫בני האדם‪ ,‬והם גם יצרו מקום לעיסוקים לא חקלאיים כגון‪ :‬טווית חוטים‪ ,‬אריגת בדים‪ ,‬מתן שירותי דת‬
‫ועוד‪ .‬במשך הזמן קמו בסביבת הכפרים יישובים לא חקלאיים – ערים‪ ,‬אשר קיבלו את מוצרי המזון‬
‫מהכפרים שבסביבתם‪ .‬מעריכים כי השלכות אילו של המהפכה החקלאית אפשרו גידול מתון של‬
‫אוכלוסייה‪.‬‬

‫המ ַר ִבית שיש לאזור מסוים ְּל ַכ ְּל ֵכל את האוכלוסייה החיה בו‪ .‬היכולת‬
‫ג‪ .‬כושר נשיאה מוגדר‪ :‬היכולת ְּ‬
‫הזאת תלויה בכמות המשאבים הקיימת באזור‪ ,‬ובמספר בני האדם החיים בו‪ .‬האם לדעתכם כושר‬
‫הנשיאה של הסביבה השתנה ( גדל? קטן?)בעקבות המהפכה החקלאית? הסבירו‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מהפכה תעשייתית‪ -‬תהליך איטי‬
‫והדרגתי של מעבר משיטת ייצור‬
‫מיושנת לשיטת ייצור חדישה‪ .‬תהליך‬
‫זה החל באנגליה לקראת סוף המאה ה‬
‫‪ 18‬ומשם התפשט לרחבי העולם‪.‬‬
‫בתקופה זו החל תהליך של מעבר‬
‫המוני של חקלאים מהכפרים לערים‬
‫(תהליך העיור)‬
‫מהפכה חקלאית שנייה – בתקופה‬
‫זאת התרחשה עלייה גדולה בייצור‬
‫ובתפוקה החקלאית בעיקר בעקבות‬
‫התפתחות המיכון והטכנולוגיות‬
‫החקלאיות‪ ,‬מעבר לעיבוד של חלקות‬
‫חקלאיות מגודרות ומעבר לשימוש‬
‫בשיטת מחזור זרעים‪.‬‬
‫מהפכה חקלאית שלישית‪-‬‬
‫תהליך שהתרחש במהלך המאה ה‪20-‬‬
‫בה חלו שינויים מרחיקי לכת שהפכו‬
‫את החקלאות המסורתית לחקלאות‬
‫מודרנית – "חקלאות תעשייתית"‪.‬‬
‫החקלאות התעשייתית מאופיינת‬
‫בעלייה משמעותית של יבולי המזון‬
‫ליחידת שטח‪ ,‬בשימוש בטכנולוגיות‬
‫מתקדמות עתירות ידע ואנרגיה‪,‬‬
‫בצמצום כוח העבודה‪ ,‬במסחר בין‪-‬‬
‫לאומי נרחב‪ ,‬בתוצרת חקלאית‬
‫מגוונת‪ ,‬ובירידה במחירי התוצרת‬
‫החקלאית‪.‬‬
‫במהירות ( ראו שוב גרף עמוד ‪ .)00‬תמורות שממשיכות להתרחש כל העת בחקלאות‬
‫המהפכה הירוקה ‪ -‬מאמץ בינלאומי ‪,‬‬
‫הכולל השקעות הון והדרכה‪ ,‬שנועד‬
‫להגדיל את התפוקה של גידולי מזון‬
‫בסיסיים במדינות הפחות מפותחות‪.‬‬
‫ולכן יש ירידה בקצב הגידול ‪ -‬אך עדין‪ ,‬במספרים מוחלטים ‪ ,‬האוכלוסייה העולמית‬
‫= תמונה= מרפאה מודרנית‪ ,‬מתן חיסון ‪ :‬בזכות התרופות האנטיביוטיות‪ ,‬בעיקר פנצילין‪ ,‬ירדה התמותה‬
‫תקופה שנייה‪ :‬במשך אלפי שנים מאז המהפכה החקלאית הראשונה קצב גידול‬
‫האוכלוסייה היה פחות או יותר קבוע‪ ,‬עד שבסביבות ‪ 1750‬חלה קפיצה נוספת בגידול‬
‫האוכלוסייה‪ .‬את הזינוק הזה חוקרים משייכים למהפכה החקלאית השנייה‬
‫שהתרחשה באירופה בין המאות ‪( 19 – 17‬ובמקומות אחרים בעולם בזמן אחר)‬
‫ובעיקר למהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה בסוף המאה ה‪ 18 -‬והייתה נקודת‬
‫מפנה בתולדות האנושות בתחומים רבים‪ .‬בתקופה זו היה כבר קשר רצוף בין כל‬
‫חלקי העולם‪ ,‬מה שאפשר את ההתפשטות המהירה של חידושים והמצאות ברחבי‬
‫העולם‪.‬‬
‫המהפכה החקלאית השנייה והמהפכה התעשייתית התאפיינו במעבר מייצור מוצרים‬
‫בכמויות קטנות‪ ,‬לייצור המוני בעזרת מכונות‪ .‬הכנסת המיכון לחקלאות הביא לעלייה‬
‫בייצור ובתפוקה החקלאית ולהיווצרות עודפי מזון גדולים‪ .‬הכנסת המיכון לתעשייה‬
‫הביא לגידול בייצור מוצרים‪ ,‬לעלייה בביקוש לסחורות ולהרחבת המסחר המקומי‬
‫והבין לאומי‪ .‬כל אלה הביאו לעלייה ברמת החיים‪ ,‬לאספקת מזון קבועה ולתנאים‬
‫מתאימים לגידול אוכלוסייה‪.‬‬
‫במקביל להתפתחותם של ענפי החקלאות והתעשייה חלו בתקופה זאת גם שיפורים‬
‫בתחומי המדע‪ ,‬התברואה והרפואה‪ .‬שיפורים אלו הביאו לפיתוח תרופות‪ ,‬חיסונים‬
‫ומכשירי ניתוח ולהדברתן של מחלות ומגפות כמו כולרה‪ ,‬אבעבועות שחורות ודבר‪,‬‬
‫להכנסתן של מערכות תברואה כמו מערכות לטיהור מי שופכין וסילוק אשפה‪ .‬כל‬
‫אלה גרמו להקטנת שיעורי התמותה ולגידול אוכלוסייה מהיר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מאז המהפכה התעשייתית‪ ,‬לפני כ‪ 200 -‬שנה‪ ,‬ממשיכה האוכלוסייה לגדול‬
‫כגון מהפכה חקלאית שלישית‪ ,‬ותמורות בתעשייה‪ ,‬בטכנולוגיה ובמיוחד ברפואה‬
‫ישנו גידול ניכר בייצור המזון‪ ,‬שיפור בסניטציה ובאיכות החיים והקטנת התמותה‪.‬‬
‫אומנם משנות ה – ‪ 70‬של המאה ה‪ 20 -‬יש ירידה בשיעור הריבוי הטבעי העולמי‬
‫גדלה ‪.‬‬
‫ממחלות חיידקיות‪ ,‬ומזיהומים‪.‬‬
‫=תמונה=‬
‫‪8‬‬
 ‫גידול אוכלוסייה איטי במדינות המפותחות ‪ ,‬גידול אוכלוסייה מהיר‬
‫על מיון מדינות לפי רמת פיתוח‬ ‫במדינות הפחות מפותחות‬
‫המיון של מדינות העולם למדינות‬ ‫כאמור‪ ,‬אוכלוסיית העולם גדלה במהירות ‪ ,‬אך קיימים הבדלים גדולים‬
‫מפותחות‪ ,‬ומדינות פחות מפותחות נעשה‬
‫לפי רמת הפיתוח של כל מדינה‪ .‬את המיון‬ ‫בין מדינות‪ ,‬ובתוך מדינות‪ ,‬בקצב הגידול‪ .‬בהכללה‪ ,‬אפשר לציין שברוב‬
‫מבצעים ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם‬ ‫המדינות המכּונות "מדינות מפותחות " קצב גידול האוכלוסייה איטי ‪ ,‬וכל‬
‫והבנק העולמי‪ .‬רמת הפיתוח היא קביעה‬
‫אישה יולדת במשך חייה ‪ 1.7‬ילדים בממוצע‪ .‬התחזית היא שעד שנת‬
‫מורכבת המבוססת על מספר רב של‬
‫מדדים‪ ,‬היא אינה חד משמעית כמו כן רמת‬ ‫‪ 2050‬מספר תושבי האזורים הללו לא ישתנה כמעט כלל ‪ ,‬וברבות מהן‬
‫הפיתוח משתנה לאורך הזמן‪ .‬על המיון‪ ,‬על‬ ‫האוכלוסייה אף תקטן ‪ .‬עם קבוצה זאת נִ ְּמנֹות מדינות אירופה וכן ארצות‬
‫מדדי הפיתוח ועל הביקורת עליהם תוכלו‬
‫לקרוא בהרחבה ביחידה ‪.3‬‬ ‫ילנְּ ד‪ .‬גם ישראל נכללת בקבוצה זאת ‪,‬‬‫הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה ונְּ יּו‪ִ -‬ז ַ‬
‫וכן כמה מדינות בדרום‪ -‬מזרח אסיה‪.‬‬
‫נדגיש כי כיום יש ביקורת על מיון העולם‬
‫למדינות מפותחות ופחות מפותחות‪ .‬יש‬
‫גרף‬
‫הטוענים שהחלוקה הזאת הומצאה על ידי‬
‫שיעור הריבוי הטבעי במדינות ברמות פיתוח שונות בין השנים (‪-1950‬‬
‫המדינות המפותחות והיא משרתת את‬ ‫‪)2015‬‬
‫האינטרסים שלהן‪ .‬גיאוגרפים ביקורתיים‬ ‫(באחוזים)‬
‫ישאלו‪ :‬למה וכיצד נוצרה החלוקה הזאת?‬
‫האם חלוקה זו היא תוצר של‬
‫הקולוניאליזים במאות הקודמות? האם‬
‫תהליכי הגלובליזציה בימינו מחזקים‬
‫ומנציחים את החלוקה הקיימת ועוד‪.‬‬

‫? נתחו את הגרף שלפניכם‪ :‬תארו‬

‫את מהלך השינוי של הריבוי‬
‫הטבעי בשלושת קבוצות‬
‫המדינות‪ ,‬תארו את המשותף להן‬
‫ואת ההבדלים ביניהן בתהליך‬
‫השינוי‪.‬‬

‫? ישראל נימנת עם המדינות‬

‫המפותחות‪ ,‬האם היא דומה להן‬ ‫מקור‪World Population Prospect -2008 :‬‬
‫במדד שיעור הריבוי הטבעי?‬
‫‪http://esa.un.org/unpp/index.asp?panel=2‬‬
‫הסבירו‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ברב המדינות המכּונות " פחות‪-‬מפותחות" קצב גידול האוכלוסייה מהיר‬
‫יותר ושיעור הפריון* הוא ‪ 2.8‬ילדים בממוצע‪ .‬כיום חיים במדינות הפחות‪ -‬מפותחות כ‪-‬‬
‫‪ 81%‬מאוכלוסיית העולם ‪ .‬בקצב הגידול הנוכחי ‪ ,‬התחזית היא שעד שנת ‪ 2050‬תגדל‬
‫אוכלוסיית המדינות האלה כמעט פי ‪ .2‬אך חשוב להדגיש ‪ :‬קצב גידול האוכלוסייה‬
‫במדינות אלה מצוי בתהליך של האטה ‪ ,‬ומספר הילדים הממוצע לאישה הולך ויורד ‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בתוך קבוצת המדינות הפחות מפותחות מבחינים בתת‪ -‬קבוצה של מדינות‬
‫שיעור פריון – מספר הילדים הנולדים‬ ‫שאוכלוסייתן גדלה במהירות ‪" -‬המדינות ה ַתת‪-‬מפותחות"‪ .‬מרבית המדינות‬
‫בממוצע לאישה במהלך תקופת‬
‫הפוריות ( ‪ ) 45 – 15‬שנים‪.‬‬ ‫הללו שוכנות באפריקה‪ ,‬ומספר הילדים הממוצע בהן לאשה הוא ‪.3.5‬‬

‫מפה‪ :‬קצב ריבוי טבעי במדינות העולם (מפה)‬

‫? א‪.‬עיינו במפה וכתבו שמותיהן של ‪ 4‬מדינות בהן שיעור הריבוי הטבעי גבוה במיוחד ו‪ 4 -‬מדינות בהן‬
‫שיעור הריבוי הטבעי קטן‪.‬‬

‫ב‪ .‬בדקו את המפה בעמוד ‪ - 00‬תארו את הקשר בין רמת הפיתוח ושיעור הריבוי הטבעי ‪.‬‬
‫ג‪ .‬הביאו דוגמאות למדינות או לקבוצות אוכלוסייה במדינה בהן לא מתקיים הקשר שתארתם בסעיף‬
‫הקודם‪.‬‬

‫? בגרמניה ובזימבבואה שיעור הריבוי הטבעי הוא שלילי ‪ ,‬אך הסיבות לכך שונות‪ .‬שערו מהו הגורם‬
‫העיקרי לשיעור הריבוי הטבעי השלילי בכל מדינה‪.‬‬

‫שונות דמוגרפית בתוך תחומי המדינות‬

‫בפרק זה‪ ,‬מרבית הנתונים הדמוגרפיים משקפים ממוצעים של מדינות‪ ,‬והם אינם מביאים לביטוי את‬
‫ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך המדינות‪ .‬ההבדלים הללו לעיתים גדולים ויש להם השפעה על‬
‫היחסים שבין קבוצות האוכלוסייה‪ .‬לדוגמה רבות ממדינות מערב וצפון אירופה‪ ,‬קולטות מאז המאה ה‪20-‬‬
‫המוני מהגרים ופליטים מוסלמים מאסיה ומאפריקה הנוהגים ללדת ילדים רבים מאשר האירופאים‪.‬‬
‫בצרפת לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬המוסלמים מהווים ‪ 15%-‬מכלל האוכלוסייה ובערים הגדולות למעלה מ‪.30%-‬‬
‫חלקם הגדול של צרפתים מוסלמים באוכלוסייה הוא תוצר של הגירה ושל ריבוי טבעי גבוה לעומת הריבוי‬
‫הטבעי השלילי בקרב הצרפתים הנוצרים‪ .‬גם בשוודיה שיעור הילודה של השוודים המוסלמים גדול פי‬
‫שלושה מזה של השוודים הנוצרים ובעיר מאלמו לדוגמה ‪ 25%‬מהאוכלוסייה בשנת ‪ 2008‬היו מוסלמים‪,‬‬
‫ואם יימשכו הנוכחיים המגמות הנוכחיות‪ ,‬בשנת ‪ 2050‬כל אירופאי חמישי יהיה מוסלמי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המהגרים המוסלמים מאמצים בהדרגה את דפוסי הילודה האירופאים ושיעורי הילודה בקרבם נמצאים‬
‫במגמת ירידה‪.‬‬

‫מדוע האוכלוסייה גדלה בקצב איטי ב מדינות המפותחות והקצב מהיר יותר במדינות הפחות‬
‫מפותחות? כדי להסביר זאת יש לשים לב ל‪ 2 -‬המרכיבים הקובעים את קצב גידול האוכלוסייה ‪-‬‬
‫שיעורי הילודה ושיעורי התמותה ‪ -‬והגורמים המשפיעים עליהם ‪:‬‬

‫‪10‬‬
 ‫שיעורי הילודה‬
‫בימינו שיעורי הילודה בעולם נמצאים בירידה שאפשר לכנותה דרמטית ‪ ,‬אם כך כיצד נוכל להסביר‬
‫את העובדה שאוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול במהירות ? ואיך אפשר להסביר את התחזית שקצב‬
‫גידול זה יישמר עד שנת ‪ 2050‬לפחות?‬

‫הנה ההסבר‪ :‬גידול אוכלוסיית העולם כיום הוא תוצאה של ש יעורי הילודה הגבוהים בדורות‬
‫הקודמים שיצרו קבוצות אוכלוסייה גדולות המצויות בגיל הפוריות (כלומר‬
‫מומנטום דמוגרפי ‪ -‬תופעה‬
‫דמוגרפית שבה למרות ששיעורי‬ ‫בגילאים של הולדת ילדים ) או שעתידות להיות בגיל הפוריות בשנים הקרובות‪.‬‬
‫ילודה נמוכים יחסית ישנו גידול‬ ‫תופעה זו מכונה "מומנטום דמוגרפי"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 1960‬היו בקניה‬
‫באוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ 1,518,000‬נשים בגילאי הפוריות (בגיל ‪ 15‬עד ‪ )44‬וממוצע הלידות לאישה היה‬
‫למעלה מ‪ .8-‬כיום‪ ,2010 ,‬מספר הילדים הממוצע לאישה במדינה אמנם ירד ל‪-‬‬
‫‪ 4.9‬ואולם מספר הנשים בגילאים אלו מגיע ל‪.9,157,000-‬‬

‫פריט‪ :‬מספר הילדים הממוצע לאשה במבחר מדינות‪ .‬ממצע לשנים ‪ 1995- 1990‬ו ‪2010 - 2005‬‬
‫(להפוך לגרף)‬

‫מס' הילדים לאישה‬ ‫מס' הילדים לאישה‬

‫‪1990-1995‬‬ ‫‪2005-2010‬‬ ‫המדינה‬
‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫גרמניה (אירופה)‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫)‬ ‫אסיה‬ ‫(‬ ‫יָאה‬‫קֹור‬
‫ֵ‬ ‫הרפובליקה של‬
‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫אנגליה (אירופה)‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫צרפת‬
‫‪2.9‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫)‬ ‫אסיה‬ ‫(‬ ‫ישראל‬
‫‪4.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫אירן‬
‫‪4.9‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫)‬ ‫אסיה‬ ‫(‬ ‫נפאל‬
‫‪5.5‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫גואטמלה (אמריקה הדרומית )‬
‫‪7.8‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫נִ יג'ר (אפריקה)‬
‫‪7.1‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫אּוגַנְּ ָדה (אפריקה)‬
‫‪8.0‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫יס ָטן (אסיה)‬ ‫ַאפגָנִ ְּ‬
‫ְּ‬
‫‪5.6‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫)‬ ‫אפריקה‬ ‫(‬ ‫קניה‬
‫‪5.0‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫ממוצע עולמי כללי‬
‫מקור‪"Human Development Report, 2009" :‬‬
‫ערך תחלופה – שיעור הפריון שבו‬
‫האוכלוסייה שומרת על גודל קבוע‪.‬‬ ‫‪ http://hdrstats.undp.org/en/indicators/148.htmlneur‬מקור‬
‫בדרך כלל השיעור עומד על ‪ 2.1‬ילדים‬ ‫לנתונים‪:‬‬
‫לאישה‪ .‬שיעור זה מביא בחשבון זוג‬
‫הורים – אישה אחת וגבר אחד ו ‪0.1‬‬ ‫גודלה של האוכלוסייה י ישאר יציב כאשר רמת הפריון תגיע לערך התחלופה *‪.‬‬
‫של תמותת תינוקות או נשים שלא‬ ‫ערך התחלופה מבטא מצב שבו דור אחד יוליד ילדים במספר שיספיק רק כדי‬
‫תלדנה‪.‬‬
‫להחליף את עצמו‪ .‬ערך ההחלפה המקובל הוא ‪ 2.1‬ילדים בממוצע לאשה‬
‫בגרפיקה‪ :‬המחשה טובה מתוך‬ ‫כאשר ‪ 2‬הילדים "מחליפים" את האם והאב ואילו התוספת של ‪ 0.1‬נועדה‬
‫הספר האירי עמ' ‪ .298‬במקרה של ‪3‬‬
‫ילדים במשפחה ‪ -‬הדור הראשון והשני‬ ‫"לכסות" על נשים שלא תלדנה‪ ,‬על מקרים בהם הילדים לא יגיעו לגיל‬
‫כולל ‪ 14‬נפשות והדור השלישי ‪. 27‬‬
‫במקרה של ‪ 2‬ילדים למשפחה‪ ,‬הדור‬ ‫הפוריות ‪ .‬כאשר מספר הילדים גדול מערך ההחלפה האוכלוסייה גדלה‬
‫השליש הוא כמו סה"כ הדורות‬ ‫וכשהוא קטן מערך זה האוכלוסייה קטנה ‪.‬‬
‫שקדמו לו‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫? קראו את קטע העיתונות שלפניכם‬

‫אוסטרליה קוראת לאזרחיה‪ְּ :‬פ רּו ּו ְּפרבּו‬

‫ממשלת אוסטרליה מעודדת במרץ את אזרחיה להביא לעולם עוד ילדים‪ ,‬בטענה שהצמיחה הכלכלית של‬
‫המדינה תלויה בשיעור ילּודה גבוה יותר‪.‬‬
‫שר האוצר האוסטרלי קרא לאזרחי המדינה להביא "תינוק אחד בשביל אימא‪ ,‬תינוק אחד בשביל אבא‪,‬‬
‫ותינוק נוסף למען המדינה‪ ".‬עוד ִצייֵן השר כי הוא מודאג מהמצב ששורר כעת באוסטרליה‪ ,‬שמספר המתים‬
‫השנתי בה עולה על מספר הלידות‪ .‬לטענתו‪ ,‬קשה לשמור על תנאי המחיה במדינה שאוכלוסייתה הולכת‬
‫ומתמעטת‪.‬‬
‫א‪ .‬א‪ .‬האם לפי הקטע הריבוי הטבעי באוסטרליה הוא שלילי או חיובי? הסבירו את קביעתכם‪.‬‬
‫וקטנה?‬
‫ב‪ .‬מדוע לדעתכם תיפגע הכלכלה במצב שבו האוכלוסייה הולכת ֵ‬
‫ג‪ .‬מדוע השר ממליץ על ‪ 3‬ילדים למשפחה?‬

‫אילו גורמים משפיעים על שיעורי הילודה?‬

‫שיעורי הילודה מושפעים מגורמים ביולוגיים ‪ ,‬חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬ופוליטיים‪ .‬נפרט גורמים‬
‫אלה‪:‬‬

‫א‪ .‬התרבות‪ ,‬הדת ומנהגי המקום – התרבות ‪ -‬המעצבת את אורח החיים וכוללת את הדת‪,‬‬
‫המסורת‪ ,‬הערכים ומנהגי המקום – קובעות במידה רבה את הנורמות המקובלות לגבי מספר‬
‫הילדים הרצוי‪ .‬כך לדוגמה דתות רבות רואות בריבוי ילדים ברכה ‪ .‬כמו כן יש חברות‬
‫המעודדות ילודה בגלל צורך לקבל עזרה בפרנסת המשפחה ‪ ,‬או בגלל החשש לתמותת תינוקות‬
‫וחוסר ביטחון שכל הילודים ישרדו‪ ,‬או כתוצאה מהמנהג לפיו גבר אחד נושא כמה נשים‪ ,‬או‬
‫בגלל הרצון לתת לגבר או לאישה ביטוי תרבותי‪-‬חברתי לכוחם ואונם ועוד‪ .‬חברות‬
‫מסורתיות‪ ,‬מאופיינות בדרך כלל במשפחות גדולות וחברות מודרניות * מאופיינות במשפחות‬
‫קטנות‪.‬‬

‫חברה מסורתית‪ ,‬חברה מודרנית‬

‫התיאור שלפניכם מציג שני סוגים של חברות המצויות בשני הקצוות של קו רצף‪ .‬כללית אפשר לומר‬
‫שתהליכים אוניברסאליים מביאים למעבר מחברות מסורתיות לחברות מודרניות וכתוצאה מכך נמצא‬
‫כיום כמעט בכל חברה מסורתית מרכיבים של חברה מודרנית‪ .‬ובכל זאת גם היום בחברות מודרניות שונות‬
‫מצויים עדיין מרכיבים מסורתיים‪.‬‬

‫חברה מסורתית היא חברה טרום תעשייתית המתקיימת לרוב ביישובים כפריים‪ .‬חברה כזאת מאופיינת‬
‫בקשרים חזקים וקרובים בין חבריה ובחשיבות הרבה המיוחסת לקהילה ולמשפחה‪ .‬החיים מתנהלים‬
‫בדרך כלל במסגרת המשפחה המורחבת כאשר לאב המשפחה הסמכות לקבל החלטות‪ .‬במשפחה יש חלוקת‬
‫תפקידים מסורתית בין תפקידי הגבר לתפקידי האשה ובדרך כלל התפיסה המיגדרית אינה שוויונית‪ .‬לדת‬
‫ולאמונות יש מקום חשוב בחיי היומיום וכך גם לחינוך על ערכי העבר ולהעברה בין דורית של המסורת‪.‬‬

‫חברה מודרנית היא חברה תעשייתית או פוסט‪-‬תעשייתית המתקיימת לרוב ביישובים עירוניים‪ .‬חברה‬
‫כזאת מאופיינת בהיכרות עם אנשים רבים אך בקשרים רופפים ותכליתיים בין חבריה‪ ,‬ובטיפוח ערכים של‬
‫שמירה על פרטיות‪ ,‬והגשמה עצמית‪ .‬בחברה המודרנית בני אדם חיים לרוב במסגרת של משפחה גרעינית‪,‬‬
‫והם רואים חשיבות בפיתוח תפיסת מיגדר שוויונית יותר‪ .‬נשים עובדות מחוץ לבית ומתקדמות בתחומים‬
‫שנחשבו בעבר "גבריים" ולהיפך גברים נכנסים לתחומים שנחשבו בעבר "נשיים"‪.‬הכלכלה מתבוססת על‬
‫תעשייה מתקדמת הכוללת‪ ,‬בין השאר‪ :‬ייצור המוני ומתוחכם‪ ,‬ביסוס על טכנולוגיות המידע וקשרים‬
‫גלובאליים‪ .‬ממקומה של הדת נחלש ומתאפשר פלורליזם דתי ‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫? חשבו איזה מאפיין של חברה מסורתית הייתם רוצים ל"ייבא" לחברה שלכם‪ ,‬המודרנית?‬
‫? איזה מאפיין של חברה מודרנית הייתם ממליצים לאנשים מחברה מסורתית "לייבא" לחברה שלהם?‬
‫? מדוע בחברות מסורתיות שיעורי הילודה גבוהים יותר משיעורי הילודה בחברות מודרניות?‬

‫? כיצד השקעה בלימודים גבוהים‬
‫והשקעה בפיתוח קריירה עשויה‬
‫להשפיע על שיעורי הילודה? הסבירו‪.‬‬
‫המקצועית שלהם הם נוהגים לתכנן את גודלה של משפחתם ‪ ,‬ולרוב‬
‫? בדקו בטבלה שלפניכם וכתבו מהו‬
‫הקשר שבין מספר שנות השכלה לשיעור‬
‫הפריון‪.‬‬
‫? בדקו בטבלה שבסוף הספר וכיתבו‬
‫מהו הקשר בין שיעורי הילודה למדדי‬
‫הפיתוח הבאים‪ :‬רמת הכנסה לנפש‪,‬‬
‫אחוז העירוניים‪ .‬תנו הסבר לקשר‪.‬‬
‫ב‪ .‬רמת ההשכלה – קיים מתאם גבוה בין רמת ההשכלה ושיעורי‬
‫הילודה‪ .‬שכן כאשר אנשים משקיעים בפיתוח ההשכלה והקריירה‬
‫הם מעדיפים להקים משפחה קטנה ‪.‬‬
‫מאז המאה ה‪ 20-‬חל שיפור רב ברמת ההשכלה בעולם כולו ‪ ,‬אם כי עדיין –‬
‫כ‪ 800-‬מיליון מהבוגרים בעולם אינם יודעים קרוא וכתוב (כמעט כולם‬
‫במדינות הפחות‪-‬מפותחות)‪ .‬המצב קשה במיוחד בקבוצת המדינות התת‪-‬‬
‫מפותחות – למעלה ממחצית מהתושבים הבוגרים אינם יודעים ְּקרֹוא‬
‫וכתֹוב‪ ,‬ורוב הילדים אינם זוכים אפילו לחינוך יסודי מלא ‪.‬‬
‫ְּ‬

‫מספר שנות הלימוד הממוצע לאדם במבחר מדינות‪)2008 ,‬‬

‫הנתונים לגרף‪:‬‬

‫יס ָטאן‬
‫ָפ ִק ְּ‬ ‫נִ י ֵז'ר‬ ‫גאנָה‬ ‫הֹודּו‬ ‫ֶוגיָה‬
‫נֹורו ְּ‬
‫ְּ‬ ‫אוסטרליה‬ ‫ישראל‬
‫(אסיה)‬ ‫(אפריקה)‬ ‫(אפריקה)‬ ‫(אסיה)‬ ‫(אירופה)‬ ‫(אסיה)‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מספר‬
‫שנות‬
‫הלימוד‬
‫‪4.0‬‬ ‫‪7.15‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪2.76‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫שיעור פריון‬

‫מקור‪"United Nation Statistics Division, 2008" :‬‬

‫ג‪ .‬מעמד הנשים‬

‫ברוב המדינות המפותחות מתקיימת עלייה מהירה במעמד הנשים ‪,‬‬
‫השכלתן‪ ,‬ומקומן בענפי הכלכלה ‪ .‬הנשים בחברות המודרניות מעדיפות‬
‫להינשא וללדת ילדים בגיל מאוחר יותר ‪ ,‬והן מביאות לעולם מעט ילדים ‪.‬‬

‫אולם בקבוצת המדינות ה 'פחות מפותחות' ובעיקר במדינות התת‪-‬‬

‫מפותחות מעמדן של הנשים עדיין נמוך בהרבה מזה של הגברים ‪ .‬הן‬
‫נישאות בגיל צעיר ותפקידן העיקרי הוא לנהל את משק הבית וללדת‬
‫ילדים‪ .‬עוד בנושא מעמד הנשים ראו בעמוד ‪00‬‬

‫אחוז הנשים המשמשות בתפקידי ניהול בכירים במבחר מדינות‪2006 ,‬‬

‫ישראל – ‪30%‬‬
‫ארצות הברית – ‪42%‬‬
‫הונגריה – ‪40%‬‬
‫נפל – ‪14%‬‬
‫אלגיריה – ‪5%‬‬
‫טורקיה – ‪8%‬‬
‫נתונים מתוך ‪http://hdr.undp.org/en/media/HDI_2008_EN_Tables.pdf‬‬
‫נשים בהודו עובדות בבניה‬

‫‪13‬‬
 ‫גיל הנישואין הממוצע לאישה במבחר מדינות‪2005 ,‬‬
‫יותר ויותר נשים נמצאות בתפקידי‬
‫ניהול‪ ,‬אם כי עדין המגדר הגברי‬
‫ממלא את רב התפקידים בתחום‬
‫הניהול‪.‬‬
‫(גרף עמודות)‬
‫הנתונים לגרף‪:‬‬
‫ַבנְּ ְּג ָל ֵדש (אסיה) ‪18.7 -‬‬
‫ָמ ָלאוִ וי (אפריקה) ‪18.9 -‬‬
‫אּוגַנְּ ָדה (אפריקה) ‪19.6 -‬‬
‫ָדה (אמריקה) ‪26.8 -‬‬ ‫ָקנ ָ‬
‫ישראל (אסיה) ‪27.1 -‬‬
‫יפן (אסיה) ‪28.6 -‬‬
‫שוודיה (אירופה) ‪32.3 -‬‬
‫מקור‪”United Nations Population Division, 2005” :‬‬

‫? ראיינו זוג או שניים עימם יש לכם‬ ‫ד‪ .‬מעמד הילדים במשפחה‬

‫יחסים קרובים ונוחים ובררו מה היו‬
‫השיקולים שהשפיעו על החלטתם‬ ‫בחברות העניות והמסורתיות הילדים מסייעים בפרנסת המשפחה כבר‬
‫לגבי מספר הילדים במשפחתם‪.‬‬ ‫מגיל צעיר‪ ,‬ההוצאות של המשפחה על גידול הילדים הן מועטות ‪ ,‬וככל‬
‫שמספר הילדים גדול יותר כן הביטחון הכלכלי של המשפחה רב יותר ‪.‬‬

‫בחברות המודרניות‪ ,‬המצב הפוך‪ :‬ההורים משקיעים תשומת לב מרובה‬

‫וכסף רב בגידול ילדיהם ובהעשרתם ‪ ,‬ועל כן הם נוהגים להביא לעולם‬
‫מעט ילדים‪.‬‬

‫ילדים עובדים בסבלות בקמבודיה‬ ‫שיעורי התמותה‬

‫בדורות האחרונים הגיעה האנושות להישגים מרשימים בהורדת שיעורי התמותה ‪ .‬אם בראשית‬
‫המאה ה‪ 19-‬ממוצע התמותה בעולם כולו היה מעל ‪ 25‬בני אדם לכל ‪ 1,000‬בשנה‪ ,‬הרי כיום (שנת‬
‫‪ )2008‬הממוצע הוא ‪ 8.2‬בני אדם לכל ‪ 1,000‬נפש‪ .‬הירידה בשיעורי התמותה התחילה במדינות‬
‫המפותחות לפני כ ‪ 200‬שנה ובמדינות הפחות מפותחות הצמצום בשיעורי התמותה החל רק לפני כ‬
‫‪ 60‬שנה במהלך המאה‬
‫שיעור תמותה (ל‪ 1000 -‬נפש)במדינות ברמות פיתוח שונות בין השנים ‪2015 – 1950‬‬ ‫ה‪.20-‬‬
‫הירידה בשיעורי‬
‫התמותה נובעת בעיקר‬
‫הודות להמצאות‬
‫ושכלולים של אמצעים‬
‫טכנולוגיים רפואיים‬
‫(סורקים‪ ,‬ניתוחי לייזר ‪,‬‬
‫המצאת האנטיביוטיקה‬
‫והחיסונים)‪ ,‬ולשיפור‬

‫‪14‬‬
 ‫מערכות התברואה‪ .‬כמו כן הירידה קשורה בהשקעה של המדינות בפיתוח מערכת הבריאות‬
‫והתברואה‪.‬‬
‫? תארו את התמורות שחלו בשיעורי התמותה בכל‬
‫אחת מקבוצות המדינות‪ .‬המחישו זאת באמצעות‬ ‫ֹוח ֶלת החיים*‬
‫לצד הירידה בשיעורי התמותה הולכת ומתארכת ת ֶ‬
‫הגרף‪ ,‬והסבירו מה הם הגורמים לשינויים בשיעורי‬
‫התמותה‪.‬‬ ‫של האדם‪ :‬לפני כ‪ 200-‬שנה ‪ -‬תוחלת החיים הממוצעת בעולם‬
‫הייתה כ‪ 35-‬שנים‪ ,‬ואדם בן ‪ 50‬נחשב לזקן מופלג ; ואילו כיום ‪-‬‬
‫תוחלת החיים הממוצעת בעולם היא ‪ 67.5‬שנים (‪ ,)2007‬ובני ‪80‬‬
‫ומעלה אינם תופעה יוצאת דופן ‪ .‬עובדה מעניינת היא ש כמעט בכל מדינות העולם תוחלת החיים‬
‫של הנשים ארוכה בשנים אחדות מזאת של הגברים ‪.‬‬

‫תֹוח ֶלת החיים ‪ -‬אורך החיים‬

‫ֶ‬ ‫תוחלת החיים לנשים ולגברים במדינות נבחרות‪( 2007 ,‬בשנים)‬
‫הממוצע הצפוי לאדם החי‬
‫במקום‪ .‬נתוני תוחלת החיים‬ ‫בגרפיקה‪:‬דיאגרמת עמודות‬
‫מתייחסים על פי רוב‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫המדינה‬
‫לתוחלת החיים הצפויה‬
‫לאדם ביום היוולדו‪ ,‬אך ניתן‬ ‫‪43.6‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫אפגניסטן (אסיה)‬
‫גם לחשב את תוחלת החיים‬
‫‪44.0‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫ַמ ִביָה (אפריקה)‬
‫ז ְּ‬ ‫תת מפותחות‬
‫הצפויה לאדם בשלבים‬
‫שונים בחייו‪.‬‬ ‫‪53.2‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫ֶקנְּ יָה (אפריקה)‬
‫? במדינות המפותחות‬ ‫‪62.0‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫הֹודּו (אסיה)‬
‫תוחלת החיים ארוכה מזו‬
‫שבמדינות המפותחות‪-‬פחות‪,‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫תאילנד (אסיה)‬ ‫פחות‪-‬מפותחות‬
‫ובוודאי מזו שבמדינות‬
‫התת‪-‬מפותחות‪ .‬הסבירו‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪75.9‬‬ ‫ְּב ָר ִזיל (אמריקה הדרומית )‬
‫מדוע?‬ ‫‪77.4‬‬ ‫‪84.5‬‬ ‫צרפת (אירופה)‬

‫‪78.5‬‬ ‫‪82.7‬‬ ‫ישראל (אסיה)‬ ‫מפותחות‬

‫‪79.1‬‬ ‫‪83.7‬‬ ‫אוסטרליה‬

‫מקור‪"Human Development Report, 2009" :‬‬

‫תוחלת החיים הנמוכה ביותר ‪ -‬בסוויזלנד‬

‫תוחלת החיים הממוצעת של הגברים והנשים בסווזילנד‪,‬שבחלקה הדרומי של אפריקה‪ ,‬היא ‪ 32‬שנה (בשנת ‪2008‬‬
‫)‪ .‬תוחלת חיים זאת היא הנמוכה בעולם‪ ,‬והיא מחצית מתוחלת החיים הממוצעת בעולם שהיא ‪ 66.26‬שנים‪.‬‬
‫אחת הסיבות העיקריות לתוחלת החיים הנמוכה במדינה היא מגיפת האיידס‪ .‬למעלה מ‪ 39%-‬מתושבי סווזילנד‬
‫חולים במחלת האיידס או נושאים את הנגיף‪ ,‬וכחמישית מאוכלוסיית סוויזלנד כבר נכנעה למחלה במהלך ‪3‬‬
‫העשורים האחרונים‪ .‬הגורמים לכך הם העדר הסברה והכוונה באשר להימנעות מהמחלה‪ ,‬העדר אכיפה וטיפול‬
‫ממשלתי וכמובן העדר הטיפול התרופתי המתאים ‪.‬‬

‫הבדלים בשיעורי התמותה ובגילאי הנפטרים‬

‫? הסבירו את הקשר בין מספר‬
‫הרופאים‪ ,‬שיעור התמותה‪ ,‬תמותת‬ ‫אמנם שיעורי התמותה ירדו בכל מדינות העולם ‪ ,‬אך יש לציין תופעה‬
‫התינוקות ותוחלת החיים‪ .‬והמחישו‬
‫זאת באמצעות נתונים ב‪ 4 -‬מדינות‬
‫מעניינת‪ :‬דווקא במדינות המפותחות ‪ ,‬שיעורי התמותה הממוצעים‬
‫שונות‪ .‬העזרו בטבלת המדינות שבסוף‬
‫הספר‪.‬‬
‫‪15‬‬
 ‫מפותחות‪ .‬כך לדוגמה ‪ ,‬שיעור‬ ‫גבוהים במקצת משיעורי התמותה הממוצעים במדינות הפחות‪-‬‬
‫התמותה בדנמרק ובקניה בשנת ‪ 2008‬היה זהה ועמד על ‪ 10.3‬פטירות ל‪ 1,000-‬תושבים‪ .‬איך אפשר‬
‫להסביר תופעה זאת והרי יש הבדלים ניכרים ברמת הפיתוח הטכנולוגית והרפואית בין שתי‬
‫המדינות‪.‬‬

‫ההסבר להבדלים מתגלה כאשר בוחנים את גילאי הנפטרים במדינות‬

‫?‬ ‫השונות‪ :‬במדינות המפותחות ‪ ,‬שתוחלת החיים בהן גבוהה ‪ ,‬קבוצת‬
‫שיעור התמותה בדנמרק ובקניה בשנת‬
‫הקשישים מקרב כלל התושבים גדולה‪ .‬בקרב קבוצת הקשישים‪ ,‬באופן‬
‫‪ 2008‬היה זהה ועמד על ‪ 10.3‬פטירות ל‪-‬‬
‫‪ 1,000‬תושבים‪ ,‬אבל הגורמים לשיעור‬ ‫טבעי אנשים רבים מתים מדי שנה ומכאן שיעורי התמותה הגבוהים ‪.‬‬
‫תמותה זה שונים – הסברו משפט זה‪.‬‬ ‫במדינות הפחות‪-‬מפותחות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חיי האדם קצרים יותר וקבוצת‬
‫היעזרו בטבלאות שבסוף הספר ‪.‬‬
‫הקשישים קטנה יותר‪ ,‬ועל כן במדינות אלה נרשמים שיעורי תמותה קטנים‬
‫שיעור תמותת תינוקות –‬ ‫יותר‪.‬‬
‫? מדי שנה‪ ,‬למעלה מ‪ 10-‬מיליון ילדים‬
‫בעולם נפטרים לפני שהם מגיעים לגיל‬ ‫שיעורי התמותה הגבוהים ביותר מצויים במדינות התת מפותחות ‪ :‬במדינות‬
‫‪ .5‬רוב הנפטרים (‪ 98%‬מהם) חיים‬ ‫אלו עיקר הנפטרים הם תינוקות‪ ,‬ילדים בשנות חייהם הראשונות ‪ ,‬ואילו‬
‫במדינות תת‪-‬מפותחות‪ .‬מה אפשר‬
‫חלקם של הקשישים מקרב הנפטרים נמוך יחסית ‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬ב‪ 2006-‬רק‬
‫לעשות?‬
‫‪ 3%‬מכלל תושבי סווזילנד שבאפריקה היו מעל גיל ‪ 65‬בעוד שבגרמניה ‪19%‬‬
‫מהתושבים נמנו על קבוצת גיל זו ‪ .‬אחד המדדים המעניקים לנו תמונה טובה‬
‫יותר לגבי שיעורי התמותה במקום מסוים הוא מדד המכונה שיעור תמותת תינוקות‪ .‬שיעור‬
‫תמותת התינוקות משקף את רמתה הרפואית של המדינה ו את רמת התפתחותה בכלל ‪ .‬כך‬
‫לדוגמה‪ ,‬באנגולה שבאפריקה שיעור תמותת התינוקות עמד בשנת ‪ 2008‬על ‪ 182‬מיתות ל‪1,000-‬‬
‫לידות‪-‬חי‪ ,‬בישראל‪ ,‬בדומה ליתר מדינות העולם המערבי שיעור תמותת התינוקות נמוך מאוד‬
‫ועמד בשנת ‪ 2008‬על ‪ 4.25‬מיתות ל‪ 1,000-‬לידות‪-‬חי‪.‬‬

‫מספר רופאים במדינות נבחרות‪ ,‬והוצאות הממשלה על בריאות‬

‫הוצאות הממשלה‬ ‫מספר הרופאים לכל‬ ‫המדינה‬

‫על בריאות לתושב‬ ‫‪ 100,000‬תושבים‪,‬‬
‫ב=‪ $‬אמריקאי‬ ‫‪2004‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2,413‬‬ ‫‪279‬‬ ‫ַאיְּ ְּר ֶלנְּ ד (אירופה)‬
‫‪3,074‬‬ ‫‪256‬‬ ‫ארה"ב (אמריקה הצפונית)‬
‫‪2,264‬‬ ‫‪449‬‬ ‫ֶב ְּל ִגיָה (אירופה)‬
‫‪1,477‬‬ ‫‪382‬‬ ‫ישראל (אסיה)‬
‫‪171‬‬ ‫פרו (אמריקה הדרומית)‬
‫‪131‬‬ ‫‪194‬‬ ‫פרגואי (אמריקה הדרומית)‬
‫‪44‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ִאינְּ דֹונ ְֶּזיָה (אסיה)‬
‫‪21‬‬ ‫הודו (אסיה)‬
‫‪129‬‬ ‫‪54‬‬ ‫מצרים (אפריקה)‬ ‫ַ‬
‫‪51‬‬ ‫קניה‬
‫‪8‬‬ ‫אפגניסטן (אסיה)‬
‫‪39‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מוזמביק (אפריקה)‬

‫הוצאות הממשלה על בריאות לתושב מקור‪"Human Development Report, 2009" :‬‬

‫‪16‬‬
 ‫מודל התמורה הדמוגרפית ‪ -‬לתיאור השינויים‬
‫הדמוגרפיים‬
‫ראינו כי במהלך ‪ 200‬השנים האחרונות אוכלוסיית העולם נתונה בשינויים‬
‫דמוגרפיים גדולים ומהירים ‪ .‬יש מקום להדגיש כי הירידה בשיעורי הילודה איטית‬
‫יותר מן הירידה בשיעורי התמותה ‪ .‬מדוע? כי את שיעורי התמותה אפשר להוריד‬
‫בקלות יחסית על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים (כמו מתן חיסונים נגד‬
‫מחלות או ריסוס בחומרים נגד מזיקים )‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כדי להוריד את שיעורי הילודה‬
‫יש צורך לשנות הרגלים ומנהגים חברתיים‪ ,‬שאינם משתנים בקלות‪ .‬מקובל לתאר‬
‫את השינויים שהתרחשו בשיעורי הילודה ‪ ,‬התמותה והריבוי הטבעי במקומות שונים‬
‫בעולם לאורך הזמן באמצעות דגם סכמאטי הנקרא "מודל התמורה הדמוגרפית "‪.‬‬
‫זהו דגם המתאר את המעבר של אוכלוסייה ממצב של שיעורי ילודה ותמותה גבוהים‬
‫למצב של שיעורי ילודה ותמותה נמוכים ‪ ,‬בשלבים‪.‬‬

‫מודל התמורה הדמוגרפית‬

‫שלב ‪1‬‬ ‫שלב ‪2‬‬ ‫שלב ‪3‬‬ ‫שלב ‪4‬‬

‫שיעורי הריבוי הטבעי‬ ‫שיעורי הריבוי הטבעי‬ ‫שיעורי הריבוי הטבעי‬ ‫שיעורי הריבוי הטבעי‬
‫נמוכים‬ ‫עולים‬ ‫יורדים‬ ‫נמוכים‬
‫בשלב הזה‪ ,‬הן שיעורי‬ ‫בשלב הזה שיעורי הילודה‬ ‫בשלב הזה נמשכת הירידה‬ ‫בשלב הזה שיעורי‬
‫הילודה והן שיעורי‬ ‫נשארים גבוהים‪ ,‬אבל‬ ‫בשיעורי התמותה‪ ,‬אם כי‬ ‫התמותה נמוכים והם אף‬
‫התמותה גבוהים ותוחלת‬ ‫שיעורי התמותה יורדים‬ ‫בקצב איטי‪ ,‬ומתחילה‬ ‫ממשיכים לרדת‪ ,‬אם כי‬
‫החיים של התושבים‬ ‫ירידה חדה‪ .‬התוצאה היא‬ ‫ירידה חדה בשיעורי‬ ‫באיטיות; שיעורי הילודה‬
‫קצרה‪ .‬התוצאה היא‬ ‫– עלייה גדולה בשיעורי‬ ‫הילודה‪ .‬התוצאה היא‬ ‫נמוכים אף הם‪ ,‬אם כי הם‬
‫ששעורי הריבוי הטבעי‬ ‫הריבוי הטבעי‪ .‬אוכלוסייה‬ ‫שהריבוי הטבעי נמצא‬ ‫נתונים לתנודות ‪ .‬התוצאה‬
‫נמוכים מאוד‪ .‬בשלב זה‬ ‫שנמצאת בשלב הזה גדלה‬ ‫בירידה‪ ,‬וקצב הגידול של‬ ‫היא שהריבוי הטבעי נמוך‬
‫האוכלוסייה נשארת‬ ‫בקצב מהיר‪.‬‬ ‫האוכלוסייה נעשה איטי ‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ובאוכלוסיות‬
‫בגודלה הקיים‪ ,‬כמעט ללא‬ ‫אחדות – קיים ריבוי טבעי‬
‫שינוי‪ .‬אם כי היא נתונה‬ ‫שלילי‪ ,‬שמשמעותו היא‬
‫לתנודות בהשפעתן של‬ ‫שהאוכלוסייה קטנה ‪.‬‬
‫מגיפות – כאשר פורצת‬
‫מגיפה שיעור הריבוי‬
‫הטבעי יורד‪ ,‬וכשהיא‬
‫נעצרת שיעור הריבוי‬
‫הטבעי עולה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫?א‪ .‬הסבירו במה דומים ובמה שונים‬ ‫הקשר בין השלבים של מודל התמורה הדמוגרפית לבין רמת הפיתוח‬
‫השלבים‪ 1 :‬ו‪. 4 -‬‬ ‫של המדינות‬
‫ב‪ .‬ציינו באיזה שלב של מודל התמורה‬
‫הדמוגרפית מצויה כל אחת מן המדינות‬ ‫המודל מציג את ‪ 4‬שלבי התמורה הדמוגרפית שכל אחת מהמדינות‬
‫הבאות‪ :‬גרמניה‪ ,‬בוצוואנה‪ ,‬וקוסטה ריקה‪,‬‬ ‫בעולם עברה או אמורה לעבור ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין‪ :‬יש אמנם‬
‫והסבירו את החלטתכם באמצעות הנתונים‬
‫המתאימים‪ .‬העזרו בטבלה שבסוף הספר‪.‬‬ ‫דמיון רב בשלבי השינוי שהתרחשו במדינות השונות‪ ,‬אבל בכל מדינה‬
‫התקופה שבה החל כל שלב‪ ,‬ומשך זמן ההתרחשות של כל שלב‪ ,‬הם‬
‫ג‪ .‬עיינו בטבלת המדינות שבסוף הספר ובחרו‬
‫‪ 3‬מדינות שנמצאות בשלב הרבעי של מודל‬ ‫אחרים‪.‬‬
‫התמורה הדמוגרפית‪ .‬הסבירו באיזה נתונים‬
‫נעזרתם? הסבירו את קביעתכם‬ ‫במדינות המפותחות השינויים הדמוגרפיים החלו להתרחש לפני כ‪200 -‬‬
‫שנה‪ .‬לאחר המהפכה התעשייתית המדינות היו בשלב השני ומאז עברו‬
‫ד‪ .‬ישנם כאלו המוסיפים כיום שלב ‪ 5‬למודל‬
‫התמורה‪ ,‬הנראה כך‪ =.:‬איור =‬ ‫האוכלוסיות שלהן את כל ארבעת השלבים המתוארים בדגם ‪ .‬כיום‬
‫מה מבטא שלב זה? האם יש מדינות שכבר‬ ‫(שנת ‪ )2010‬שיעורי הריבוי הטבעי במדינות אלו נמוכים מאוד ‪ ,‬ולעיתים‬
‫נמצאות בו (העזרו בטבלת המדינות שבסוף‬ ‫אף שלילי‪.‬‬
‫הספר‪.‬‬
‫במדינות הפחות מפותחות החלו השינויים הדמוגרפים להתרחש זמן רב‬
‫אחרי המדינות המפותחות‪ -‬רק במאה ה‪ .20 -‬על כן מרבית המדינות‬
‫האלה נמצאות בשלב השלישי של התמורה הדמוגרפית ‪ .‬מרבית המדינות התת‪ -‬מפותחות נמצאות‬
‫בשלב השני של התמורה – הן כבר זוכות ליהנות מהישגי הרפואה המתקדמת של המדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬לכן שיעור התמותה נמצא בירידה חדה ‪ ,‬אולם שיעור הילודה גבוה עדיין – במדינות‬
‫אלה קצב גידול האוכלוסייה מהיר ‪.‬‬

‫היישום של מודל התמורה הדמוגרפית‬

‫מודל התמורה הדמוגרפית מאפשר ל נבא‪ ,‬במידה‬

‫? התבוננו בגרף והסבירו‪ ,‬לאור הנלמד בפרק זה‪:‬‬
‫מסוימת‪ ,‬את הצפוי למדינות מפותחות פחות ותת‬
‫א‪ .‬מהן הסיבות היוצרות מגמות של ירידה בגודל האוכלוסייה‬
‫האיטלקית והפולנית‬ ‫מפותחות רבות‪ .‬אולם אין באפשרותו לעשות זאת על פי‬
‫ב‪ .‬איזו אוכלוסייה גדלה בקצב מהיר יותר‪ ,‬זאת של קניה או‬ ‫קצבי זמן מוגדרים מראש‪ .‬בנוסף‪ ,‬כמו בכל מודל נשאלת‬
‫זאת של ישראל‪ .‬מהן הסיבות לכך?‬
‫השאלה האם המודל מתאים לכל המדינות ‪ ,‬גם בימינו?‬
‫ב‪ .‬איזו מגמה מעוררת לדעתכם קשיים גדולים יותר – המגמה‬ ‫האם במדינות התת‪ -‬מפותחות יתרחשו כל ארבעת שלבי‬
‫של גידול אוכלוסייה מהיר או המגמה של גידול אוכלוסייה‬
‫השינוי הדמוגרפי‪ ,‬כמו במדינות המפותחות‪ -‬האם גם‬
‫איטי או שלילי‪ ? .‬נמקו והסבירו‪.‬‬
‫האוכלוסיות שלהן יעברו מהשלב השני או השלישי‬
‫אחר ? אולי בעידן הגלובליזציה הם יעברו‬ ‫‪.‬‬
‫לשלב הרביעי? אולי חלק מהמדינות ידלגו על שלב זה או‬
‫שלבי שינוי דמוגרפים אחרים שאינם מתוארים במודל זה? זאת אפשר יהיה לדעת רק בעתיד ‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫גרף‪ :‬גידול האוכלוסייה במבחר מדינות‪ ,‬כיום (‪ )2005‬ותחזית לעתיד (עד ‪( )2050‬במיליונים)‬
‫(גרף של ‪ 4‬עקומות) הנתונים לגרפיקה‪:‬‬

‫‪2050‬‬ ‫‪2045‬‬ ‫‪2035‬‬ ‫‪2025‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2009‬‬

‫‪83,073‬‬ ‫‪77,783‬‬ ‫‪66,393‬‬ ‫‪54,997‬‬ ‫‪44,194‬‬ ‫‪39,802‬‬ ‫קניה‬
‫‪31,916‬‬ ‫‪33,053‬‬ ‫‪35,257‬‬ ‫‪37,095‬‬ ‫‪38,110‬‬ ‫‪38,074‬‬ ‫פולין‬
‫‪10,403‬‬ ‫‪10,167‬‬ ‫‪9,545‬‬ ‫‪8,734‬‬ ‫‪7,838‬‬ ‫‪7,170‬‬ ‫ישראל‬
‫‪50,912‬‬ ‫‪52,256‬‬ ‫‪54,483‬‬ ‫‪57,307‬‬ ‫‪57,818‬‬ ‫איטליה ‪59,870‬‬

‫גדלה במהירות‬
‫ישראל ‪ -‬מדינה מפותחת שאוכלוסייתה ֵ‬

‫ישראל נכללת בקבוצת המדינות המפותחות‪ ,‬אבל בקצב גידול האוכלוסייה היא יוצאת דופן‪ ,‬שכן‬
‫גדלה במהירות רבה יחסית‪ .‬מהו ההסבר לכך?‬
‫אוכלוסייתה ֵ‬

‫בקרב האוכלוסייה היהודית‪ ,‬להגירה יש חלק רב‪ :‬מאז הקמת המדינה עלו לארץ כ‪ 2.5-‬מיליון יהודים‪,‬‬
‫ואלה הגדילו במידה רבה מאוד את אוכלוסיית ישראל‪ .‬גם שיעורי הילודה –באוכלוסייה היהודית הם‬
‫גבוהים יחסית‪ .‬בשנותיה הראשונות של המדינה שיעורי הילודה בקרב העולים ממדינות אפריקה ואסיה‬
‫היו גבוהים‪ ,‬ושיעורי הילודה בקרב העולים ממדינות אירופה ואמריקה היו נמוכים‪ .‬אבל במשך עשרות‬
‫השנים שחלפו מאז ‪ -‬חלה השפעה הדדית בין ‪ 2‬קבוצות האוכלוסייה‪ :‬בקרב יוצאי אפריקה ואסיה ירדו‬
‫שיעורי הילודה‪ ,‬ובקרב יוצאי אירופה ואמריקה הם עלו‪ ,‬ובממוצע כיום – שיעורי הילודה בישראל‬
‫גבוהים מאשר במדינות המפותחות האחרות‪ .‬עוד חשוב לציין את שיעורי הילודה הגבוהים במיוחד בקרב‬
‫המשפחות היהודיות החרדיות בישראל‪.‬‬

‫מקור הגידול של האוכלוסייה הערבית הוא הריבוי הטבעי‪ .‬שיעורי הילודה בקרב אוכלוסייה זאת הם‬
‫גבוהים מאלה של האוכלוסייה היהודית‪ ,‬ועל כן חלקה של האוכלוסייה הערבית בישראל גדל‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי שיעורי הילודה בקרב הערבים נמצאים בירידה מתמדת‪ ,‬וכי ההבדלים בשיעורי הילודה בין‬
‫הערבים ליהודים הולכים ומצטמצמים‪.‬‬

‫גרף‪ :‬אוכלוסיית ישראל עם קום המדינה וכיום‬

‫‪ 806,000 - 1948‬תושבים‬

‫‪ 7,374,000 - 2008‬תושבים‬

‫הרכב אוכלוסיית העולם משתנה‬

‫הרכב הגילים של האוכלוסייה‬
‫נהוג למיין את האוכלוסייה במקום כלשהו ‪ -‬בעיר‪ ,‬במדינה או בעולם כולו ‪ -‬ל‪ 3-‬קבוצות גיל‬
‫בהתאם לתפקיד החברתי והכלכלי של כל אחת מקבוצות הגיל ‪:‬‬

‫יל ֵאי ‪0-14‬‬

‫‪ -‬ילדים‪ִ ,‬ג ָ‬
‫יל ֵאי ‪15-65‬‬
‫‪ -‬בוגרים‪ִ ,‬ג ָ‬
‫יל ֵאי ‪ 65‬ומעלה‪.‬‬
‫‪ -‬קשישים‪ִ ,‬ג ָ‬

‫‪19‬‬
 ‫העלייה בתוחלת החיים הביאה לגידול מהיר במספר הקשישים החיים שנים ארוכות ‪ .‬על כן יש‬
‫המבחינים כיום בקבוצת גיל נוספת ‪" :‬קשישים מאוד" – אנשים שהם מעל לגיל ‪.80‬‬

‫דיאגרמה‪ :‬הרכב הגילים הממוצע במדינות מפותחות‪ ,‬פחות‪-‬מפותחות ותת‪-‬מפותחות‪2008 ,‬‬

‫(באחוזים מכלל האוכלוסייה = לעדכן=)‬

‫? א‪ .‬תארו את המאפיינים של הרכב‬

‫הגיליים של המדינות המפותחות‪,‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪5.5‬‬ ‫‪15.3‬‬ ‫‪7.4‬‬
‫המתפתחות והתת מפותחות‪.‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪60‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו מהם הגורמים להבדלים‬ ‫‪67.7‬‬
‫‪40‬‬
‫בהרכב הגילים בין קבוצת המדינות(‬
‫השתמשו במושגים‪ :‬שיעורי לידה‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪28.2‬‬
‫ושיעורי תמותה )‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫מפותחות‬

‫אוכלוסיית‬
‫מפותחות‬

‫מפותחות‬
‫מדינות‬
‫מדינות‬

‫מדינות‬

‫העולם‬
‫פחות‬
‫תת‪-‬‬
‫ג‪ .‬שוחחו על ההשלכות שיש לגודל‬
‫הקבוצות על תחומים שונים במדינות‪.‬‬
‫‪0 - 14‬‬ ‫‪15 - 64‬‬ ‫‪65 +‬‬
‫אוכלוסייה תלויה ‪ -‬כינוי שניתן‬
‫לקבוצת הילדים ולקבוצת הקשישים‬
‫באוכלוסייה‪.‬‬
‫לקבוצות הגיל השונות יש צרכים שונים וגם תפקידים חברתיים וכלכליים‬
‫שונים‪ .‬רוב האנשים המשתייכים לקבוצת הבוגרים הם אנשים עובדים ‪,‬‬
‫ועליהם מּוטל עיקר נטל הפרנסה של האוכלוסייה ; לעומת זאת קבוצת‬
‫הילדים וקבוצת הקשישים תלויות לצורך פרנסתן בקבוצת הבוגרים ‪ .‬לפיכך נהוג‬
‫לכנות את קבוצת הבוגרים בשם "האוכלוסייה העובדת"*‪ ,‬ואת קבוצת הילדים‬ ‫ַ‬
‫התלּויִ ים" או "האוכלוסייה‬
‫מכנים בשם "אוכלוסיית ְּ‬‫וקבוצת הקשישים ַ‬
‫הנתמכת"( עוד בנושא 'יחס תלות' ראו עמוד ‪.)00‬‬

‫הרכב המינים של האוכלוסייה‬

‫מספר הגברים ומספר הנשים באוכלוסיית העולם דומה ‪ .‬אמנם מספר הלידות‬
‫? הסבירו את הגורם ליחס בין נשים‬
‫של התינוקות הזכרים גדול במקצת ממספר הלידות של תינוקות נקבות‬
‫לגברים שמוצג בפאי‬

‫מדינת המוצא – המדינה שהמהגרים‬ ‫(הממוצע העולמי עומד על ‪ 106‬זכרים לכל ‪ 100‬נקבות)‪ ,‬אך בכל מדינות העולם‬
‫עוזבים כדי להגר למדינה אחרת‬
‫תוחלת החיים של הנשים גדולה מזו של הגברים בשנים אחדות ‪ .‬כך נוצר איזּון‬
‫מדינת יעד – המדינה שאליה‬ ‫בין מספרם של הגברים למספרן של הנשים באוכלוסיית העולם ‪.‬‬
‫המהגרים עוברים‪.‬‬
‫לעתים נדירות קיימים הבדלים גדולים בין מספר הנשים למספר הגברים‬
‫באוכלוסייה‪ .‬הבדלים כאלה יכולים להיגרם כתוצאה מאירועים קיצוניים ‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מלחמה‬
‫עלולה להקטין את חלקם של הגברים באוכלוסייה ; ותנועת הגירה גדולה ממדינה למדינה עשויה‬
‫המֹוצא ולהגדיל את חלקם של הגברים הצעירים‬
‫ָ‬ ‫להקטין את חלקם של הגברים הצעירים במדינת‬
‫מאחר שמרבית המהגרים הם גברים צעירים ‪.‬‬
‫ַ‬ ‫ַעד‪,‬‬
‫במדינת הי ַ‬

‫‪20‬‬
 ‫פאי‪ :‬חלקם של גברים ונשים באוכלוסייה במדינות נבחרות‪( 2005 ,‬באחוזים)‬

‫נשים‬
‫גברים‬
‫‪1,075,000‬‬ ‫‪1,612,000‬‬ ‫כווית‬

‫‪4,555,000‬‬ ‫‪4,486,000‬‬ ‫שוודיה‬

‫בגרפיקה‪ :‬לתרגם לאחוזים ולהכין פאי‬

‫פירמידת הגילים והמינים ‪ -‬דיאגרמה להצגת הרכב האוכלוסייה‬

‫את הרכב הגילים והרכב המינים של אוכלוסייה מסוימת נהוג להציג בדיאגרמה מיוחדת ‪ ,‬הנקראת‬
‫"פירמידת הגילים והמינים "‪ .‬מכיוון שהרכב המינים והגילים‬
‫של האוכלוסייה שונה במדינות העולם השונות ‪ ,‬גם‬
‫לפירמידות הגילים שלהן יש צורות שונות ‪ .‬לפניכם ‪ 3‬דגמים‬
‫נפוצים של פירמידות ‪.‬‬

‫פרמידות‪ :‬פירמידות הגילים והמינים של מבחר‬

‫מדינות‪2008,‬‬

‫א‪ .‬פירמידת גילים ומינים המאפיינת גידול אוכלוסייה מהיר‬

‫לדוגמה‪ :‬פירמידת הגילים של ברנקו‪-‬סו (אפריקה)‪ ,‬האופיינית דינות‬
‫הפחות‪-‬מפותחות והתת‪-‬מפותחות‪.‬‬
‫צורתה של דיאגרמה זאת היא אכן צורת פירמידה ‪ :‬בסיסה רחב וראשה‬
‫צר‪ .‬הבסיס הרחב מצביע על שיעורי ילודה גבוהים ואוכלוסיית ילדים‬
‫גדולה‪ ,‬הראש הצר מצביע על אוכלוסיית קשישים קטנה – תוחלת חיים קצרה ‪ ,‬והירידה ההדרגתית באורך השורות‬
‫מעיד על כך שיש תמותה בכל קבוצות הגיל ‪.‬‬

‫ב‪ .‬פירמידת גילים ומינים המאפיינת גידול אוכלוסייה‬

‫איטי‬
‫לדוגמה‪ :‬פירמידת הגילים של איסלנד ‪ ,‬האופיינית למדינות‬
‫המפותחות‪ .‬למעשה‪ ,‬צורתה של דיאגרמה זאת אינה צורת פירמידה ‪.‬‬
‫השורות המייצגות את קבוצות הילדים והבוגרים הן בעלות אורך‬
‫דומה‪ ,‬דבר המעיד על שיעורי תמותה קטנים ביותר בכל קבוצות‬
‫הגיל‪ .‬קבוצת הילדים הקטנה מעידה על שיעורי ילודה נמוכים‪.‬‬
‫אוכלוסייה כזאת כמעט שלא תגדל‪.‬‬

‫הקטנה בגודלה‬
‫ֵ‬ ‫ג‪ .‬פירמידת גילים ומינים המאפיינת אוכלוסייה‬
‫לדוגמה‪ :‬פירמידת הגילים של יפן ‪ ,‬המייצגת עוד סוג של פירמידת גילים‬
‫ומינים של מדינות מפותחות ‪.‬‬

‫גם לדיאגרמה זאת אין צורה של פירמידה‪ .‬המאפיין הבולט שלה הוא‬
‫בסיסה הצר‪ ,‬המעיד על שיעורי ילודה נמוכים במיוחד ועל קבוצת ילדים‬
‫קטנה במיוחד‪ .‬הקבוצה של בני ה‪ 65-69 -‬גדולה במיוחד‪ ,‬וגם קבוצות‬
‫הגיל של בני ה‪ 70-‬ומעלה גדולות יחסית ‪ .‬צורה זאת של פירמידה מדגימה‬
‫וקטנה ‪.‬‬
‫אוכלוסייה ההולכת ֵ‬

‫‪21‬‬
 ‫המקור לנתונים‪"U.S. Census Bureau, 2009 " :‬‬
‫‪http://www.census.gov/ipc/www/idbpyr.html‬‬

‫מדוע חשוב לדעת מהו הרכב האוכלוסייה? כי המידע הזה מאפשר לגופים שונים ‪ -‬ציבוריים‬
‫ופרטיים ‪ -‬להיערך בהתאם לצרכים המיוחדים של קבוצות הגיל וקבוצות המין באוכלוסייה ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אפשר לתכנן את מספר בתי הספר ביישוב מסוים בהתאם למספר התלמידים הלומדים‬
‫ביישוב; אפשר לתכנן את מספר בתי האבות בהתאם למספר הקשישים; אפשר לתכנן את מספר‬
‫יבנּו בהתאם למספר הבוגרים באוכלוסייה; ואפשר לתכנן את הגיוסים לצבא בשנה‬ ‫הדירות שיִ ָ‬
‫מסוימת על פי מספר הצעירים שיהיו בגיל גיוס‪.‬‬

‫? התבוננו בשני הגרפים המתארים את מבנה האוכלוסייה באזרביאג'אן בשתי נקודות זמן‪ 1989 :‬ו‪.2009 -‬‬
‫היעזרו גם בנתונים הדמוגרפיים של אזרביאג'אן (בטבלת המדינות שבסוף הספר)‪ ,‬ותארו את התהליכים‬
‫הדמוגרפיים העוברים על אזרביאז'אן בתקופה זאת‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫קצב גידול האוכלוסייה והרכב האוכלוסייה משפיעים על‬
‫החיים במדינה‬
‫כאשר מתבוננים על כלל אוכלוסיית העולם ניתן לזהות כיום ‪ 2‬מגמות בולטות ‪ :‬אוכלוסיית העולם‬
‫הולכת וגדלה‪ ,‬אוכלוסיית העולם הולכת ומזדקנת‪ .‬ואולם כבר עמדנו על כך שקיימים הבדלים‬
‫דמוגרפיים גדולים בין מדינות העולם ‪ .‬בעוד שהמדינות ה פחות מפותחות ובעיקר המדינות התת‬
‫מתפתחות מתמודדות עם גידול אוכלוסייה מהיר ‪ ,‬הרי שהמדינות המפותחות מתמודדות עם‬
‫הזדקנות האוכלוסייה ‪ .‬בסעיפים הבאים נבחן את השפעתם של התהליכים הללו על החיים בכל‬
‫אחת מקבוצות המדינות ‪.‬‬

‫השפעת הגידול המהיר במדינות הפחות מפותחות‬

‫גידול האוכלוסייה המהיר במדינות הפחות‪ -‬מפותחות ובמדינות התת‪ -‬מפותחות ‪ -‬הוא כשלעצמו‬
‫אינו תהליך שלילי ‪ .‬אך כאשר הוא מתרחש במדינות שתנאי החיים בהן קשים ‪ ,‬הוא מחמיר את‬
‫הגדלה‬
‫מצבן‪ .‬מדינות אלה אינן מצליחות לספק מקומות עבודה ומקורות פרנסה לאוכלוסייה ֵ‬
‫במהירות‪ .‬כך בעיית האבטלה מחריפה ‪ ,‬רבים מן המובטלים מהגרים מהכפר אל העיר בחיפוש‬
‫אחר מקור עבודה וכן מספר רב של אנשים מנסה להגר בדרכים חוקיות ולא חוקיות למדינות בהם‬
‫ישנה עבודה‪ -‬המדינות המפותחות ‪ .‬תופעה נוספת העלולה להתרחש היא עליה בפשיעה כתוצאה‬
‫מהאבטלה ועליה בחוסר שביעות רצון כלפי השלטונות שעלול ה אף להסתיים בתסיסה פוליטית‬
‫ובאלימות‪.‬‬

‫רֹוּבי שבקניה‬
‫תמונה‪ :‬שכונת עוני גדולה בעיר נ ְַי ִּ‬ ‫הגידול המהיר של האוכלוסייה גורם גם לעומס רב על מערכות‬
‫התשתית והשירותים ‪ -‬דיור‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬תחבורה‪ ,‬בתי ספר‪,‬‬
‫בתי חולים וכדומה‪ .‬מדינות אלה מתקשות לפתח ולהרחיב את‬
‫מערכות התשתית והשירותים בקצב הנדרש ‪ ,‬והמערכות‬
‫הקיימות ‪ -‬לעתים קרובות עומדות ִל ְּקרֹוס ‪ .‬כך נוצר מצב‬
‫שקבוצות גדולות באוכלוסייה אינן מקבלות שירותים כלל ‪ ,‬קבוצות אחרות מקבלות שירותים‬
‫חלקיים וברמה נמוכה ‪ ,‬ורק מעט מן התושבים – בדרך כלל בעלי האמצעים או אנשים המקורבים‬
‫לשלטון – מקבלים שירותים ברמה נאותה ‪.‬‬

‫גידול האוכלוסייה המהיר מצריך גם להגדיל את מלאי המז ון‪,‬‬

‫מהלך שכשלעצמו אינו אמור להוות בעיה ‪ ,‬ואולם בשילוב קשיים‬
‫נוספים עמן מתמודדות רבות מן המדינות המתפתחות ובהן‬
‫היעדר הון לצורך ייבוא ‪ ,‬שחיתות שלטונית הגורמת לחלוקה‬
‫בלתי שוויונית של המשאבים ‪ ,‬תכנון לקוי וכדומה – ניתן למצוא‬
‫מדינות אלו תושבים הסובלים מרעב ותת תזו נה‪ .‬המצב מחמיר‬
‫אף יותר כאשר מדינה מתפתחת נפגעת מאסון טבע ‪ .‬ההשפעה‬
‫תמונה‪ :‬משאית עמוסה מכל עבר‪ .‬מערכת‬
‫הכבישים אינה מפותחת והתחבורה הציבורית‬ ‫ההרסנית של אסונות טבע במדינות אלו חזקה יותר‪ ,‬שכן מדובר‬
‫אינה מספקת את צורכי התושבים‪( .‬נורית קינן‪,‬‬ ‫באוכלוסיות שאין להם די אמצעים להתגונן מאותם אסונות‬
‫בורמה)‬ ‫טבע ואין להם די משאבים לתקן את הנזקים ‪ .‬וכך‪ -‬שיטפון‪,‬‬

‫‪23‬‬
 ‫סופה או רעידת אדמה‪ ,‬או התפרצות הר געש‪ ,‬גורמים לעיתים קרובות לרעב קשה ‪ ,‬התפרצות‬
‫מגיפות ולאובדן המוני של חיי אדם ‪.‬‬

‫כדי להיחלץ ממעגל העוני ולשפר את ַרוְּ וחת התושבים ‪ ,‬המדינות הפחות‪ -‬מפותחות משקיעות‬
‫מאמצים רבים בצמצום שיעורי הילודה באמצעות הפעלות תכניות לצמצום הילודה ‪.‬‬

‫תוכניות לצמצום הילודה במדינות הפחות מפותחות‬

‫במדינות הפחות מפותחות נעשים מאמצים מכוונים על מנת להאיץ את התהליך ירידת שיעורי‬
‫הילודה‪ .‬מאמצים אלו מתבצעים תחת הכותרת "תוכניות לתכנון המשפחה " ובמסגרתן מבהירים‬
‫לתושבי המדינה את היתרונות של משפחה קטנה ואת יכולתם לתכנן את גודלה של משפחתם‬
‫בעזרת אמצעים שונים למניעת הריון ‪ .‬התכניות כוללות פעולות של פרסום ‪ ,‬הסברה והדרכה‪.‬‬

‫כרזת חוצות המתארת את יתרונותיה של משפחה קטנה בויאטנם ( שני ילדים ולא יותר)‬

‫גרף‪ :‬אחוז השימוש באמצעי מניעה ב‬

‫מדינות שונות מחוקקות חוקים ותקנות מיוחדות המעניקים זכויות והטבות למשפחות קטנות ‪,‬‬
‫ומונעים הטבות אלה ממשפחות מרּובות ילדים ‪ .‬מדינות מסוימות ניסו לצמצם את הילודה‬
‫נּוקשים יותר‪ ,‬ולעתים אף אכזריים ‪ :‬הן כפו על נשים בהיריון לבצע הפלה מלאכותית‬
‫באמצעים ְּ‬
‫(הפסקת היריון)‪ ,‬והיו מקרים שבהם חייבו את התושבים ‪ -‬נשים וגברים ‪ -‬לבצע עיקּור‪ ,‬לא פעם‬
‫בניגוד לרצונם‪.‬‬

‫חלק מהתוכניות לתכנון המשפחה נחלו הצלחה ושיעורי הילודה בהן ירדו ירידה חדה אך רבות לא‬
‫השיגו את מטרתן ושיעורי הילודה בהן עודם גבו הים‪ .‬אחת ההצלחות הגדולות בתחום זה‬
‫התרחשה בסין‪ ,‬שהפעילה ועדיין מפעילה תוכנית שנויה במחלוקת לצמצום הילודה ‪ .‬עד לפני כמה‬
‫עשרות שנים היו שיעורי הילודה בסין מן הגבוהים בעולם ‪ .‬עקב הפעלת תכניות שונות לתכנון‬
‫המשפחה ירדו שיעורי הילודה בסין ירידה חדה ‪ ,‬וכיום הם דומים לאלה של המדינות המפותחות‬
‫בעולם‪ .‬התוכנית שהביאה לירידה החדה ביותר בשיעורי הילודה בסין הוכרזה בשנת ‪ 1979‬ונקראה‬
‫"משפחה אחת – ילד אחד"‪ .‬תוכנית זאת הגבילה את הזוגות הסיניים להולדת ילד אחד בלבד ‪.‬‬
‫התוכנית לוותה בהטבות למצייתים לה ובאמצעים נוקשים כלפי אלה שהפרו את החוק‪.‬‬

‫מן הניסיון שנצבר במדינות רבות ‪ ,‬מסתבר שאין די בפעולות ישירות ואם רוצים להוריד את‬
‫שיעורי הילודה יש להעלות את רמת ההשכלה של התושבים ‪ ,‬לדאוג לרווחתם ובעיקר להשקיע‬

‫‪24‬‬
 ‫במעמד הנשים‪ .‬לדוגמה בתאילנד הושקעו משאבים רבים בחינוך והשכלה בעשורי השנים‬
‫האחרונות ומספר הילדים הממוצע במדינה זו ירד מ‪ 6-‬ל‪.2‬‬
‫אוכלוסייה מזדקנת ‪ -‬אוכלוסייה‬
‫שבה חלקה של קבוצת הקשישים‬
‫הולך וגדל‪ .‬האוכלוסיות‬
‫השפעת ההזדקנות של האוכלוסייה על המדינות‬
‫המזדקנות מאפיינות את המדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬שבהן שיעורי הילודה‬ ‫המפותחות‬
‫נמוכים ותוחלת החיים גבוהה‪.‬‬
‫במדינות המפותחות עם שיעורי הילודה הנמוכים ותוחלת החיים הגבוהה‬
‫? מדוע צופים כי בתוך ‪ 50‬שנה‬ ‫מתרחשת עלייה בחלקם של הקשישים באוכלוסייה ‪ ,‬תופעה המכּונה‬
‫תגדל קבוצת הקשישים‬
‫במדינות הפחות מפותחות‬ ‫הזדקנות האוכלוסייה*‪.‬במדינות המפותחות קבוצת הקשישים מהווה כיום‬
‫כמעט פי ‪?3‬‬ ‫בממוצע כ‪ 15%-‬מכלל האוכלוסייה ‪ ,‬וצופים כי בשנת ‪ 2050‬תגיע ל‪26%-‬‬
‫(כרבע) מהאוכלוסייה‪ .‬זהו תהליך המצביע על שיפור הבריאות ועל עלייה‬
‫? במדינות המפותחות קיים‬
‫מחסור בעובדים‪ -‬הסבירו את‬ ‫באיכות החיים של בני האדם ‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬הגידול באוכלוסיית הקשישים‬
‫התופעה על רקע גידול והרכב‬ ‫מלווה בקשיים שיש להתמודד איתם ‪.‬‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬

‫יחס תלות –‪ .‬היחס בין הילדים‬

‫והקשישים באוכלוסייה (אוכלוסייה‬
‫תלויה) לבין מספר התושבים בגיל‬ ‫חלקם של הקשישים באוכלוסייה במדינות נבחרות‬
‫העבודה (אוכלוסייה יצרנית)‪ .‬יחס‬
‫תלות הנהוג בישראל הוא בין‬
‫התושבים בני ‪ 0-19‬ובני ‪ 65‬ומעלה‬ ‫אחוז האוכלוסייה ‪ +65‬במבחר מדינות‪,‬‬
‫(התלויים) לבין התושבים בני ‪20-64‬‬
‫(היצרנים)‪.‬‬ ‫‪( 2020‬תחזית)‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫מדינה‬
‫‪5.8‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫בוליביה‬
‫? החליטו איזה יחס מתאים למדינה בה‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫מיצרים‬
‫יש תהליך של הזדקנות האוכלוסייה‪:‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫סין‬
‫‪ -‬יחס של ‪ 6:1‬כלומר אדם יצרן אחד על כל‬
‫‪ 6‬אנשים מהאוכלוסייה התלויה ‪ ,‬או‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫ישראל‬
‫‪ -‬יחס של ‪ 2:1‬כלומר אדם בוגר על כל ‪2‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫אוסטריה‬
‫אנשים מהאוכלוסייה התלויה?‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫יפן‬
‫נמקו את קביעתכם‪.‬‬ ‫‪http://esa.un.org/unpp/index.asp?panel=2‬‬

‫? האם התמ"ג של המדינה נפגע בגלל‬ ‫א‪ .‬הסבירו את התהליך שבא לידי ביטוי בנתונים‪.‬‬
‫הזדקנות האוכלוסייה? הסבירו‬ ‫ב‪ .‬העלו השערות‪ :‬מדוע באוסטריה בשנת ‪ % 1970‬האוכלוסייה הקשישה‬
‫היה גדול מיפן ובשנת ‪ 2020‬צפוי ‪ %‬הקשישים הרבה יותר גדול ביפן‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫? הגידול בחלקם של הקשישים‬

‫באוכלוסיה מעניק לקבוצת גיל זו משקל‬ ‫אחד הקשיים הוא הפרת האיזון בין גודלה של קבוצת הבוגרים‬
‫חברתי וכלכלי הולך וגדל‪ -‬יצרנים רבים‬
‫מייצרים מוצרים המיועדים לקשישים‬ ‫לגודלה של קבוצת הקשישים באוכלוסייה ולהגדלת יחס‬
‫ופוליטיקאים קשובים לצרכיהם – הביאו‬ ‫התלות ביניהן‪ .‬בעבר הייתה קבוצת הבוגרים באוכלוסייה‬
‫דוגמאות לקביעה זו‪.‬‬
‫גדולה בהרבה מקבוצת הקשישים ‪ ,‬ומספר האנשים שעבדו‬
‫והתפרנסו היה גדול בהרבה ממספר האנשים שהפסיקו לעבוד‬
‫? קראו על הזדקנות האוכלוסייה ביפן‬
‫באסופה שבאתר האינטרנט‬ ‫ופרשו לגימלאות‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר המצב השתנה‪ ,‬נוצר מחסור‬
‫בכוח אדם לעבודה‪ ,‬ומעמסה כלכלית כבדה מוטלת על כתפי‬
‫קטע הקריאה מעיד על תופעה של "ניוון‬
‫דמוגרפי" ביפאן – הסברו את המושג‬ ‫האוכלוסייה העובדת ועל מוסדות המדינה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הרפואה‬
‫באמצעות קטע מהמאמר ‪.‬‬
‫הסבירו מה הבעיות העלולות להיווצר‬ ‫המודרנית מציעה לקשישים טיפולים רבים המסייעים בשמירה‬
‫מניוון דמוגרפי ‪ ,‬בתשובה התייחסו לבעיה‬
‫כלכלית אחת ולבעיה חברתית אחת‪.‬‬
‫‪25‬‬
 ‫על בריאותם‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬רוב ההוצאות על שירותי הרפואה מושקעות כיום בקשישים ‪ .‬ומכיוון‬
‫שחלקם של הקשישים באוכלוסייה עולה במהירות ‪ ,‬במדינות רבות נוצר משבר תקציבי בשירותי‬
‫הבריאות‪.‬‬

‫כדי להתמודד עם הקשיים‪ ,‬במדינות רבות דוחים את גיל הפרישה לגימלאות בשנים רבות‪ ,‬כך‬
‫שהתושבים עובדים שנים רבות יותר במהלך חייהם‪ .‬אך הארכת שנות העבודה יוצרת קשיים‬
‫אחרים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬רוב המבוגרים מתקשים לבצע עבודות הדורשות מאמץ וכוח רב וכן הצעירים‬
‫נאלצים לחכות שנים ארוכות לקידומם בעבודה או עד שמשרות מתפנות ‪.‬‬

‫הזדקנות אוכלוסייה גם במדינות פחות מפותחות‬

‫כאמור‪ ,‬קצב גידול האוכלוסייה יורד גם במדינות במדינות הפחות מתפתחות ועל כן חלקם של‬
‫הקשישים באוכלוסייה גדל ‪ .‬הזדקנות האוכלוסייה במדינות אלו מעוררת דאגה‪ ,‬שכן‬
‫האפשרויות הכלכל יות שלהן מצומצמות ויכולתן לתמוך בקשישים ולספק את צורכיהם‬
‫המיוחדים קטנה‪ .‬במדינות אלו הדאגה לקשישים הייתה מונחת לאורך השנים על כתפי‬
‫המשפחה המורחבת כולה ‪ ,‬וכעת כשהמשפחה מצטמצמת‪ ,‬מצטמצמת גם יכולתה לתמוך בהם ‪.‬‬
‫בעייתם של הקשישים במדינות אלו מחריפה לאור העובדה ש ברבות מהן לא קיימות בהן‬
‫תוכניות פרישה מסודרות‪.‬‬

‫עידוד הילודה במדינות המפותחות‬

‫? קראו את המאמר "גרמניה מגדילה‬
‫ההטבות להורים ‪ -‬כדי לעודד ילודה"‬
‫באתר האינטרנט‪ .‬מדוע גרמניה‬
‫מפעילה את התוכנית? האם לדעתכם‬
‫כדאי שגם ממשלת ישראל תפעיל‬
‫תוכנית דומה לזו? הסבירו‪.‬‬
‫? שוחחו – האם יש מקום שהמדינה‬
‫תקבע מדיניות להכוונת הילודה? העלו‬
‫יתרונות וחסרונות למעורבותה של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫דאגתן של המדינות המפותחות מגידול אוכלוסייה איטי והזדקנות האוכלוסייה‬
‫מביאה אותן לעודד את תושביהן להביא לעולם יותר ילדים ‪ .‬לשם כך הן נותנות‬
‫מענקים והטבות למשפחות גדולות ומרחיבות את השירותים הניתנים לנשים‬
‫בהריון‪ ,‬לתינוקות ולילדים ‪ .‬על אף המאמצים‪ ,‬פעולות אלו טרם הביאו להגדלה‬
‫משמעותית של שיעורי הילודה ואולם יש לשער כי ככל שתופעת הזדקנות‬
‫האוכלוסייה תלך ותתעצם כך נראה יותר ויותר פע ולות בכיוון זה ‪.‬‬
‫כרזה לעידוד הילודה בסינגפור‬

‫‪26‬‬
 ‫דילמות מוסריות בנוגע להתערבות הממשלות בנושא הילודה‬

‫התערבותן של חלק ממדינות העולם בנסותן לעודד או להגביל את הילודה מעוררת דילמות מוסריות‬
‫כבדות‪-‬משקל‪ .‬השאלה העיקרית שמתעוררת היא עד כמה מותר‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬למדינה להתערב בענייני‬
‫הילודה של הפרט‪ ,‬או כפי שהטיב לנסח זאת אזרח סיני‪":‬עד מתי תפלוש סין לרחמה של אשתי?"‪.‬‬
‫המתנגדים להתערבות טוענים כי החלטת המדינה לכפות על אזרחיה להגביל את הילודה היא צעד‬
‫קיצוני הפוגע בחירותו של הפרט ומונע ממנו לבטא את רצונותיו ושאיפותיו הלגיטימיות ‪ .‬טיעונים אלו‬
‫מתייחסים בעיקר למקרים קיצוניים כדוגמת סין‪ .‬אלו התומכים בהתערבות טוענים כי תפקידה של‬
‫המדינה לדאוג לרווחת תושביה בהווה ובעתיד ותוכניות להגבלת הילודה נועדו לקדם את המדינה‬
‫ולפתח אותה‪ .‬במקרה של סין‪ ,‬טוענים המצדדים בתוכנית‪ ,‬לא הייתה למדינה ברירה‪ ,‬אלא לנקוט‬
‫בפעולות קיצוניות שאלמלא כן הייתה אוכלוסייתה של סין גדלה לממדים שלא היו מאפשרים לספק‬
‫את צרכיהם הבסיסיים של התושבים‪.‬‬

‫לצד מדינות אשר מעודדות או מגבילות את הילודה ‪ ,‬ישנן כאלה שאינן מתערבות כלל ומאפשרות‬
‫לתושביהן להתנהל באופן עצמאי וחופשי ללא כל התערבות בעניין אינטימי זה ‪ .‬כך קורה לדוגמה‬
‫בארה"ב מתוך יחס הממשל האמריקני לחירותו של הפרט והן מכך שלממשל האמריקני אין עילה של ממש‬
‫להתערב‪ :‬שיעורי הריבוי הטבעי במדינה ממוצעים ביחס לעולם וכך גם שיעורי הילודה‪ .‬ישנן קבוצות‬
‫באוכלוסייה ההטרוגנית של ארצות הברית ובהן השחורים‪ ,‬ההיספאנים ותושבי מרכז המדינה שבהן שיעורי‬
‫הילודה גבוהים יחסית‪ ,‬ומנגד בקרב האוכלוסייה הלבנה והתושבים המתגוררים לאורך חופי המדינה במערב‬
‫ובמזרח‪ ,‬השיעורים נמוכים יותר‪ .‬וכך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הקבוצות השונות מאזנות אלה את אלה‪ .‬בהקשר זה‬
‫ראוי להזכיר כי אחד המאבקים העיקשים והממושכים ביותר בארה"ב נסב סביב היחס להתרת הפלות במדינה‪.‬‬
‫הפלג השמרני (הרפובליקני) מתנגד להתרת ביצוע הפלות במדינה באופן חוקי ואילו הפלג הליבראלי‬
‫(הדמוקרטים) תומך בהתרת ביצוע הפלות בכל רחבי ארה"ב‪.‬‬

‫‪ :‬נסחו שתי דילמות העולות מן הקטע והביעו את דעתכם המנומקת בקשר אליהן‬

‫אוכלוסיית העולם בעתיד‬

‫אחד העיסוקים של החשובים של הדמוגרפים הוא ניסיון לחזות תמונת עתיד בכל הנוגע‬
‫לאוכלוסיית העולם ‪ .‬תחזיות אלו מבוססות על נתונים ומגמות בהווה כמו גם על ניסיון העבר‪.‬‬

‫הדמוגרפים מסכימים‪ ,‬על סמך נתוני ההווה ‪ ,‬כי אוכלוסיית העולם תמשיך לגדול אך עם השנים‬
‫קצב הגידול יואט‪ ,‬אך הם חלוקים ביניהם לגבי קצב ההאטה ‪ .‬תוכלו להתרשם מן ההבדלים‬
‫בדעות השונות בגרף שלפניכם‪ .‬יש לזכור כי התחזיות ‪ ,‬מקצועיות ככל שיהיו ‪ ,‬מוגבלות ביכולתן‬
‫לחזות את העתיד‪ ,‬וזאת בשל מספר המשתנים הרב המשפיע הן על שיעורי הילודה והן על שיעורי‬
‫התמותה‪ .‬וכך‪ ,‬מעצם טיבן‪ ,‬התחזיות מדויקות יותר ככל שהן מתייחסות לעתיד הקרוב ומוגבלות‬
‫יותר בהתייחסותן לעתיד הרחוק ‪.‬‬

‫פריט ‪ :00‬תחזיות גידול אוכלוסייה‪ 3 ,‬חלופות‪:‬‬

‫מכסימום‪ ,‬מינימום ואמצע‬

‫‪27‬‬
 ‫האם העולם עומד בפני "התפוצצות אוכלוסין"?‬
‫התפוצצות אוכלוסייה – כינוי לגידול‬
‫לאור גידול האוכלוסייה המהיר בעשרות השנים האחרונות והתחזיות‬
‫העצום של אוכלוסיית העולם בעשרות‬ ‫באשר להמשך המגמה‪ ,‬מועלות לא אחת חששות בנוגע ל "התפוצצות‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬ומשמעותו‪:‬‬
‫האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולתה‬ ‫גדלה מעבר ליכולת‬‫אוכלוסין"* מושג המתאר מצב שבו אוכלוסייה ֵ‬
‫להתפרנס ולהתקיים ‪.‬‬ ‫הנשיאה של סביבתה‪ ,‬מעבר ליכולת שלה להתפרנס ולהתקיים ‪ .‬האם‬
‫כושר נשיאה – היכולת המרבית שיש‬ ‫המ ְּשַאבים‪ ,‬המצויים בכדור הארץ בכמות מוגבלת ‪ ,‬יספיקו למספר כה‬
‫ַ‬
‫לאזור מסוים לכלכל את האוכלוסייה‬
‫החיה בו‪ .‬היכולת הזאת תלויה בכמות‬
‫גדול של בני אדם?‬
‫המשאבים הקיימת באזו ר‪ ,‬ובמספר בני‬
‫האדם החיים בו‪.‬‬ ‫יש מומחים הטוענים כי כדור הארץ עומד לפני התפוצצות אוכלוסין כי‬
‫כושר הנשיאה* שלו מוגבל‪ .‬מומחים אלה טוענים שמשאבי הטבע‬
‫ומתכ ִלים ‪ ,‬ובאם יימשך גידול האוכלוסיי ה המהיר‬
‫ַ‬ ‫החיּוניים הולכים‬
‫הרי שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת ‪ .‬על פי התחזיות של מומחים‬
‫אלה‪ ,‬אוכלוסיות גדולות בכדור הארץ עתידות לסבול בעתיד הקרוב ממחסור במזון ובמים‪ ,‬לעתים‬
‫קֹולֹוגיִ ים ; מהתמוטטות מערכות השירותים ; מהתגברות האלימּות;‬
‫ִ‬ ‫עד כדי רעב; מאסונות ֵא‬
‫ומתמותה של מיליוני בני אדם‪.‬‬

‫הטענה שגידול האוכלוסייה המהיר מהווה סכנה לאנושות איננה חדשה ‪ .‬כבר לפני ‪ 200‬שנה בשנת‬
‫‪ ,1798‬פירסם כלכלן וכומר אנגלי בשם רוברט מלטוס מחקר מדעי ובו טען כי אוכלוסיית העולם‬
‫תתרבה מהר יותר מקצב ייצור המזון – דבר שיביא לעצירת הגידול ‪ .‬בעוד אוכלוסיית העולם גדלה‬
‫באופן גיאומטרי‪ ,‬ייצור המזון גדל בקצב חשבוני וכך עתיד להיווצר תוך זמן קצר מחסור חמור‬
‫במזון‬

‫פריט‪ :‬תחזיתו של מלטוס‬

‫תחזיתו הפסימית של מלתוס לא התממשה שכן מאז ימיו – במקביל לגידול האוכלוסייה המהיר ‪-‬‬
‫התרחשו בעולם התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות שהגדילו עד מאוד את כמויות המזון שעמדו‬
‫לרשות האנושות‪ .‬גידול האוכלוסייה עצמו תרם אף הוא לצמיחה הכלכלית ולגידול בייצור המזון‬
‫וכך הצליח העולם להכפיל ולשלש את ייצור המזון‪ ,‬במקביל לריבוי ולגידול האוכלוסייה ‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫אך למרות שמלתוס התבדה‪ ,‬גם כיום ישנם אלה הטוענים כי גידול האוכלוסייה מסכן את קיומה‬
‫של האנושות‪ .‬את גישתם נהוג לכנות "הגישה המלתוסיאנית החדשה " (או בלועזית הגישה‬
‫ה"ניאו‪-‬מלתוסיאנית")‪ .‬לפי גישה זו גידול האוכלוסייה המהיר בשילוב מגמות כלל עולמיות‬
‫אחרות המתרחשות כיום עלול ל הוביל למצב של מחסור במזון ‪ .‬אובדן הקרקע החקלאית‬
‫במקומות רבים בעולם‪ ,‬זיהום מתמשך של מקורות המים ‪ ,‬ועלייה בטמפרטורות בשל התחממות‬
‫כדור הארץ – כל אלו יחדיו עלולים להפחית את היבולים וליצור מחסור במזון ‪ .‬לדעת חוקרים‬
‫אלו‪ ,‬תרופת הפלא הטכנולוגית שהושיעה את האנושות בעבר לא תעמוד לה הפעם שכן לתפיסתם‬
‫היבולים החקלאיים הגיעו כבר לשיאי הפוטנציאל שלהם ו כמעט ולא ניתן להגדיל אותם יותר ‪.‬‬

‫בעלי תפיסה זו מצביעים על מחירי המזון המאמירים בעולם כמו גם על הרעב שהולך ומתפשט‬
‫במדינות שונות כעל תחילתו של תהליך שעתיד להתרחב ולהחריף ‪ .‬האוכלוסיות העניות ‪ ,‬החיות‬
‫במדינות העניות של העולם הן הראשונות להיפגע מתהליכים אלו ‪ ,‬אך למעשה‪ -‬טוענים‬
‫המלתוסיאנים החדשים – נשקפת סכנה לעתידו של העולם כולו ‪ .‬להשקפתם התפשטות הרעב‬
‫עלולה להביא להתפוררות הסדר החבר תי ולקריסה של מדינות ‪ .‬כתוצאה מכך תתרחש הגירה של‬
‫מיליונים שיבקשו להיחלץ מן המצוקה מן המדינות העניות למדינות העשירות ויציבות העולם‬
‫כולו תעמוד בסכנה‪.‬‬

‫? מה טוענים אילו המצדדים בגישה‬ ‫מומחים אחרים צופים עתיד אופטימי יותר לאוכלוסיית העולם ‪ .‬הם טוענים‬
‫המלתוסיאנית החדשה?‬ ‫כי "הצורך הוא אבי ההמצאות "‪ ,‬וכי ככל שירבו בני האדם וירבו צורכיהם‬
‫? האם פיתוח מכונית חשמלית‬ ‫כן יפותחו עוד אמצעים טכנולוגיים ‪ ,‬ואלה יביאו רווחה גם לאוכלוסיות‬
‫ושימוש באנרגיה סולרית מחזקת את‬ ‫הסובלות כיום מעוני וממחסור ‪ .‬כשם שבעבר הקשיים המריצו את בני‪-‬‬
‫הגישה הניו – מלטוסיאנית ? הסבירו‬
‫האדם לחפש מוצא‪ ,‬ליזום ולהגיע לפתרונות שחילצו אותם מן המצוקה ואף‬
‫הצעידו אותם קדימה‪ ,‬כך גם כיום עתידה האנושות למצוא פתרונות ולהתגבר על הקשיים‬
‫הניצבים בפניה‪ .‬לפיכך אין‪ ,‬לדעתם‪ ,‬לחשוש שמשאבים חשובים‪ ,‬כמו נפט או מתכות שונות ‪ ,‬יתכלו‬
‫מבלי שימצא להם תחליף‪ .‬הרעב המצוי כיום במדינות שונות טוענים מומחים אלו אינו נובע‬
‫ממחסור אמיתי במזון כי אם מחלוקה לא שוויונית שלו ‪ .‬על פי נתוני האו "ם‪ ,‬תושבי העולם‬
‫משתמשים כיום רק באחד חלקי מאה אחוז ‪ 1% 1/100‬מיכולת ייצור המזון המכסימלית של כדור‬
‫הארץ ולפיכך החשש ממחסור אמיתי במזון אינה צריכה להדיר שינה ‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫פעילות לסיכום‬

‫‪ .1‬התבוננו בגרף שלפניכם והסבירו ‪:‬‬

‫א‪ .‬מהי המגמה בקצב הריבוי הטבעי העולמי ?‬

‫ב‪ .‬כיצד יתכן שלמרות הירידה בממוצע שיעור הריבוי הטבעי האוכלוסייה ממשיכה לגדול ?‬

‫‪ .2‬הסבירו כיצד משפיעים הגורמים הבאים על שי עורי הילודה במדינות המפותחות ובמדינות‬
‫הפחות מפותחות‪ :‬רמת ההשכלה‪ ,‬מעמד האישה‪ ,‬מעמד הילדים בחברה‪.‬‬

‫‪ .3‬עיינו בטבלת המדינות שבסוף הספר ובחרו ‪ 3‬מדינות המצויות בשלבים שונים של מודל‬
‫התמורה הדמוגרפית‪ .‬כתבו‪ :‬לפי אילו נתונים קבעתם את מיקומן במודל התמורה ? הסבירו‬
‫את קביעתכם‬

‫‪ .4‬א‪ .‬מהו הגורם לגידול בחלקה של קבוצת הקשישים במדינות המפותחות ?‬

‫ב‪ .‬כתבו לפחות ‪ 3‬השלכות להזדקנות האוכלוסייה במדינות המפותחות‬

‫ג‪ .‬מדוע צופים כי בתוך ‪ 50‬שנה תגדל קבוצת הקשישים במדינות הפחות מפותחות כמעט פי ‪-‬‬
‫‪3‬‬

‫‪30‬‬