‫מדריך לתלמיד‬

‫תלמידות יקרות‪.‬‬

‫לפניכן משימה הקשורה להכרת שושלת אדמור"י חב"ד‪.‬‬

‫המשימה הינה משימת סכום המתבססת על לימודיכן במקצוע חסידות במשך השנים‪.‬‬

‫עליכן להגיש בסיום המשימה משחק רביעיות בנושא אדמור"י חב"ד‪.‬‬

‫תקוותינו שבעזרת פעילות זו‪ ,‬תרחיבו את ידיעותיכן בנושא החסידות‪ ,‬ונקווה ונייחל לקרוב‬
‫הגאולה בביאת משיח בקרוב ממש‪.‬‬

‫תאור תהליך העבודה‬

‫העבודה נעשית בקבוצות‪ ,‬המשימה תתבצע במסגרת ‪ 2-3‬שיעורי מחשבים‪.‬‬

‫בסיום העבודה תידרשנה לערוך הערכת עמיתים ע"י מחוון מצורף‪.‬‬

‫אופן הגשת המשימה והצגתה במליאה‬

‫הכנת משחק רביעיות בנושא אדמור"י חב"ד‬

‫אחזור מידע‬

‫קראו את המידע המצורף על אדמור"י חב"ד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫דלו מתוך המידע את המאפיינים הבאים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫שם וכינוי‬ ‫‪‬‬

‫תאריך לידה ותאריך הסתלקות‬ ‫‪‬‬

‫מפעל חיים‬ ‫‪‬‬

‫מס' הנשיא בשושלת‬ ‫‪‬‬

‫שם הרבנית‬ ‫‪‬‬

‫ניגון‬ ‫‪‬‬

‫הוסיפו תמונה או תמונת הספר המתאימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מרקרו את הפרטים החשובים לפי הדרישות הנ"ל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫העתיקו והדביקו לטבלה המצורפת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הרבי‬ ‫האדמו"ר‬ ‫האדמו"ר‬ ‫האדמו"ר‬ ‫האדמו"ר‬ ‫האדמו"ר‬ ‫האדמו"ר‬

‫מליובאוויט‬ ‫הריי"צ‬ ‫הרש"ב‬ ‫המהר"ש‬ ‫הצ"צ‬ ‫האמצעי‬ ‫הזקן‬
‫ש‬
‫שם וכינוי‬

‫‪1‬‬
 ‫תאריך לידה‬
‫תאריך‬
‫הסתלקות‬
‫מפעל חיים‬

‫מס' הנשיא‬
‫בשושלת‬
‫שם הרבנית‬

‫ניגון‬

‫שלבי הכנת התוצר בתכנת ‪PowerPoint‬‬ ‫‪‬‬

‫צרו בעקבות הטבלה כרטיסי רביעיות ע"י שימוש ב ‪. PowerPoint‬‬ ‫‪‬‬

‫להלן דוגמא‪.‬‬

‫הכינו הוראות משחק למשחק רביעיות הכוללות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫נושא המשחק‬ ‫•‬

‫שכבת הגיל‬ ‫•‬

‫הוראות המשחק‬ ‫•‬

‫‪ ‬הקפידו על הגשת המשחק בצורה אסטטית ויפה‪.‬‬

‫‪ ‬הדפיסו את הכרטיסיות והדביקו על שמיניות בריסטול‪.‬‬

‫שחקו בהנאה!‬

‫את התוצרים עליכן להגיש למורות דינה רייכמן או רבקי הניג‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מידע על אדמו"רי חב"ד‬
‫רבי שניאור זלמן מלאדי‬

‫‪3‬‬
 ‫רבי שניאור זלמן מלאדי )בר"ת‪ :‬רש"ז; י"ח באלול ה'תק"ה ‪ -‬כ"ד בטבת ה'תקע"ג; ‪15‬‬
‫בספטמבר ‪ 27 - 1745‬בדצמבר ‪ ,(1812‬מכונה "אדמו"ר הזקן"‪" ,‬הרב"‪ ,‬ובעל ה"תניא"‬
‫וה"שולחן ערוך"‪ .‬מייסדה והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד‪ ,‬שעמד‬
‫בראשה משנת ‪ 1772‬ועד לפטירתו בשנת ‪.1812‬‬

‫קורות חייו‬

‫רבי שניאור זלמן נולד לרבקה ור' ברוך בי"ח באלול ה'תק"ה )‪ ,(1745‬בלאזני שבפלך‬
‫מוהילוב בבלארוס‪ ,‬שהייתה אז תחת שלטון פולין‪.‬‬

‫על פי סיפורי החסידים‪ ,‬כשנולד עשה רבו של אביו הבעש"ט סעודה גדולה ואמר שנשמה‬
‫נפלאה ירדה לעולם‪ ,‬הרב ביקש מהוריו שלא יספרו על לידת בנם לאיש ולמרות צערו‬
‫הגדול לא נפגש עם הילד מכיוון שראה שנשמתו שייכת לתלמידו המגיד ממזריטש אך‬
‫ציפה שיגיע לכך בעצמו‪.‬‬

‫בי"ז בכסלו ה'תקי"ז התמנה לחבר בחברה קדישא והיה ליהודי הצעיר ביותר שזכה למינוי‬
‫נכבד זה‪ .‬לפי הכינוס הכין דף שבו הביא את כל טענותיו לזכאותו להיות חבר ואפילו הכין‬
‫מראש סתירה לכל הטענות שיעלו כנגדו השיקול היחיד שעדיין הפריע היה גילו הצעיר‬
‫של המועמד ולכן הזמינו את 'ילד הפלא' לדרוש לפני הקהילה כולה ולכשראו שבאמת‬
‫כוחו גם בדיבור ולא רק בכתב ואכן ידיעותיו מרובות זכה לתואר הנכבד‪.‬‬

‫בשנת תקכ"ד נסע לראשונה למעזריטש והיה שם לצעיר התלמידים של המגיד ממזריטש‬
‫)ממלא מקומו של הבעש"ט(‪ .‬כשרבו נפטר לא רצו חברי החברא קדישא לתת לתלמידיו‬
‫להתעסק עימו וטענו שזה תפקידם‪ ,‬אך התירו למי שהוא חבר בעצמו בחברה קדישא גם‬
‫אם בעיירה אחרת והיחיד מתלמידי המגיד שהיה במעמד זה הוא הרב‪ .‬לאחר פטירת רבו‬
‫היה ממקורביו של רבי מנחם מנדל מויטבסק ולאחר עלייתו של זה לישראל יחד עם רבי‬
‫אברהם מקאליסק‪ ,‬נישא לשטרנא )בת יהודה לייב סגל( וכיהן כבעל דוב בר שניאורי‬
‫]עריכה[ וילנא‪ ,‬המתנגדים והמעצר‬

‫עוד בצעירותו‪ ,‬התלווה רבי שניאור זלמן מליאדי אל ר' מנחם מנדל לביקור גורלי בוילנה‪,‬‬
‫על מנת לנסות לשכנע את הגאון מווילנה בצידקתה וכשרותה של תנועת החסידות‪.‬‬
‫אגרותיו של רבי שניאור זלמן לחסידיו בליטא‪ ,‬מהוות מקור מרכזי להשתלשלות האירועים‬
‫שבין החסידים והמתנגדים לחסידות ושימשו השראה לחסידים מאוחרים באופן‬
‫ההתייחסות למבוכת המאבק והחרם כנגדם‪ .‬בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא‪,‬‬
‫דווחו מתנגדים על הרב לשלטונות הרוסיים כי הוא שולח כספים לחסידים שעלו לארץ‬
‫ישראל ובכך מסייע לשלטונות העותמאניים אשר היו יריבי המדינה הצארית‪ ,‬כתוצאה‬
‫מדווח זה אדמו"ר הזקן )כינוי לר' שניאור זלמן מלאדי בפי חסידי חב"ד( נלקח לחקירה‬
‫ונעצר מיום כ"ד בתשרי ה'תקנ"ט )‪ 4‬באוקטובר ‪ .(1798‬בהשתדלות החסידים שוחרר‬
‫בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט )‪ 27‬בנובמבר ‪ ,(1798‬ותאריך זה נשמר בחסידות חב"ד כיום חג‬
‫הגאולה‪.‬‬

‫בשנת ה'תקס"א נעצר שוב על רקע הלשנה כאילו תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות‬
‫חתרניים כנגד השלטון הצארי‪ .‬מעצר ממנו שוחרר בחנוכה של אותה שנה‪.‬‬

‫לאחר שני המעצרים אותם עבר‪ ,‬פיתח ושכלל אדמו"ר הזקן את תורתו תוך שהוא מרחיב‬
‫ומעמיק את הפצת עיקריה ברחבי ליטא ובילורוסיה‪ .‬בעקבות שיטת הלימוד החב"דית‬

‫‪4‬‬
 ‫ופעילותו להפצתה בתפוצה רחבה בקרב תושבי האזור בו הוא חי‪ ,‬היה אדמו"ר הזקן נתון‬
‫בוויכוח עם אדמו"רים נוספים אשר חלקו על דרכו בלימוד תורת החסידות והפצתה‪.‬‬

‫תקופת מלחמת נפוליאון‬

‫בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה )‪ ,(1812‬אמר ר' שניאור זלמן ‪ -‬כפי המסופר‬
‫‪ -‬כי הוא יודע שניצחון הצרפתים יביא ליהודים רווחה חומרית )גשמית(‪ ,‬אולם בכל זאת‬
‫הוא מתפלל למפלת נפוליאון שכן שלטון צרפתי עלול להביא את היהודים לסכנה רוחנית‬
‫של זלזול במצוות ובאמונה‪ .‬בעקבות המלחמה ובשל פלישת הצרפתים לרוסיה נמלט‬
‫אדמו"ר הזקן וכל בני ביתו מהעיירה בה הם חיו תוך שהם נהנים משמירה צמודה של חיילי‬
‫הצבא הרוסי‪ .‬במהלך הבריחה‪ ,‬במוצאי שבת‪ ,‬כ"ד בטבת ה'תקע"ג )‪ ,(1812‬נפטר רבי‬
‫שניאור זלמן מלאדי‪ ,‬והובא למנוחת עולמים בעיר האדיטש שבפלך פולטבה‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫האדמו"ר האמצעי‬

‫רבי דב בר שניאורסון )ט' בכסלו ה'תקל"ד ‪ -‬ט בכסלו ה'תקפ"ח; ‪ 24‬בנובמבר ‪- 1773‬‬
‫‪ 28‬בנובמבר ‪ ,(1827‬מכונה "האדמו"ר האמצעי"‪ ,‬האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי‬
‫חסידות חב"ד‪ ,‬שעמד בראשה משנת ‪ 1812‬ועד לפטירתו בשנת ‪.1827‬‬

‫טרנא‪ .‬בשנת ה'תקמ"ח התחתן‬ ‫בנם של ר' שניאור זלמן מלאדי )בעל התניא( והרבנית ש ֶ‬
‫עם הרבנית שיינא ונולדו לו שני בנים )מנחם נחום וברוך( ושבע בנות )שרה‪ ,‬ביילא ‪,‬חיה‬
‫מושקא‪ ,‬דבורה לאה‪ ,‬ברכה‪ ,‬מנוחה רחל‪ ,‬שרה(‪.‬‬

‫בחיי אביו‪ ,‬האדמו"ר הזקן‪ ,‬שימש כמדריך רוחני לצעירי החסידים בשנים ה'תק"נ‪-‬‬
‫ה'תקנ"א‪ .‬לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה כממלא מקומו בראש חסידות חב"ד‬
‫ובאותה שנה קבע דירתו בעיר ליובאוויטש שברוסיה‪.‬‬

‫על שיטתו בהבנת דברי אביו בספר התניא‪ ,‬חלק חברו רבי אהרון מסטרשלה‪ ,‬שבעקבות‬
‫כך פרש והקים חצר משלו‪.‬‬

‫שנה לאחר מכן הקים ועד מיוחד לבנין ערי ישראל בבלארוס אשר נהרס בעת המלחמה‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה במחוז חרסון וייסד שם מושבות‬
‫יהודים‪.‬‬

‫שנה לאחר מכן ייסד ישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה אשר משמש היום בית‬
‫כנסת הקרוי על שם ביתו מנוחה רחל סלונים אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב‬
‫החב"די בחברון‪.‬‬

‫בשנת תקפ"ז נאסר לאחר מלשינות ובי' בכסלו‪ ,‬אותה שנה שוחרר‪ .‬יום זה נחשב גם הוא‬
‫אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד‪.‬‬

‫נפטר ביום הולדתו כשחזר ממסעו לקבר אביו ביום רביעי בט' בכסלו תקפ"ח )‪28‬‬
‫בנובמבר ‪ (1827‬בהיותו בעיר ניעזין ושם נקבר‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫רבי מנחם מנדל שניאורסון )הצמח צדק(‬

‫רבי מנחם מנדל שניאורסון )מכונה ע"ש ספרו בעל ה'צמח צדק' כ"ט באלול ה'תקמ"ט‪,‬‬
‫שה )רוסיה הלבנה(‪ ,‬האימפריה הרוסית – י"ג‬‫‪ 20‬בספטמבר ‪ ,1789‬ליוזנא‪ ,‬מחוז אור ְ ׁ‬
‫בניסן ה'תרכ"ו‪ 29 ,‬במרץ ‪ ,1866‬ליובאוויטש‪ ,‬גוברניית מוגילב‪ ,‬האימפריה הרוסית( היא‬
‫האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד; עמד בראשה משנת ‪ 1827‬ועד‬
‫לפטירתו בשנת ‪.1866‬‬

‫נא שבתחום המושב של האימפריה הרוסית‬ ‫ליוז ְ ׁ‬

‫נולד בערב ראש השנה תקנ"ט בעיירה ְ‬
‫)כיום ‪ [Лёзна,[1‬בבלארוס( לדבורה לאה בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי ולרבי שלום‬
‫שכנא אלטשולר‪ ,‬נקרא מנחם מנדל על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק‪ .‬רבי מנחם מנדל‬
‫נודע בכינוי 'הצמח צדק'‪ ,‬על שם ספרו על הש"ס בשם זה‪.‬‬

‫כשהיה בן שלוש התייתם מאמו‪ ,‬ועל פי צוואתה עבר להתגורר עם סבו רבי שניאור זלמן‬
‫מלאדי )"בעל התניא"‪ ,‬שמאז גדלו ולמדו‪ .‬בשנת ‪) 1803‬בגיל ‪ (14‬התחתן עם בת דודו‪,‬‬
‫חיה מושקא‪ ,‬בתו של רבי דוב בר שניאורי "האדמו"ר האמצעי" )בן בעל התניא(‪.‬‬

‫לאחר הסתלקות חותנו אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח קבל על עצמו את נשיאות חב"ד‪.‬‬
‫פעל להצלת צעירים יהודים מגזירת הקנטוניסטים‪ .‬עקב מלחמותיו הרבות נגד תנועת‬
‫ההשכלה[‪ ,‬ישב במעצר עשרים ושתיים פעמים )מעצרים קצרים שנמשכו ימים בודדים(‪.‬‬

‫ה"צמח צדק" נחשב לתלמיד חכם‪ ,‬ומכל קצות האימפריה הרוסית נשלחו אליו שאלות‬
‫הלכתיות‪ .‬תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק" הנלמדים עד היום‪.‬‬

‫מסופר עליו כי החל מגיל ‪ 12‬החל לכתוב חידושי תורה‪ ,‬וכי במשך חייו כתב כמות אדירה‬
‫של חידושי תורה‪ .‬חלק מכתביו יצא לאור‪ ,‬הן מהנגלה שבתורה והן מפנימיות התורה‪.‬‬
‫כתבי יד רבים משל אדמו"ר ה"צמח‪-‬צדק"‪ ,‬אבדו במשך השנים‪ ,‬חלקם נמצאו וכבר יצאו‬
‫לאור עולם‪.‬‬

‫אדמו"ר הצמח צדק נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו‪ ,‬ומנוחתו כבוד בבית העלמין בעיירה‬
‫ליובאוויטש‪.‬‬

‫ממלא מקומו בליובאוויטש היה צעיר בניו רבי שמואל שניאורסון‪ ,‬האדמו"ר מהר"ש‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫רבי שמואל שניאורסון‬

‫קורות חייו‬

‫נולד בב' באייר ה'תקצ"ד )‪ (1834‬בעיירה ליובאוויטש שברוסיה‪ ,‬בן שביעי לאביו רבי‬
‫מנחם מנדל שניאורסון )הצמח צדק(‪ ,‬האדמו"ר השלישי של חב"ד‪ .‬אמו הייתה חיה‬
‫מושקא‪ ,‬בתו של אדמו"ר האמצעי רבי דוב בר שניאורסון שהיה קודמו של הצמח צדק‪.‬‬

‫הוא למד מפי אביו ובשנת ה'תר"ח )‪ (1848‬התחתן עם בת אחיו ר' חיים שניאור זלמן‪.‬‬
‫כעבור כמה חודשים נתאלמן‪ .‬לאחר זמן התחתן עם רבקה בת דודתו היתומה מאביה ר'‬
‫אהרן אלכסנדרוב ‪.‬‬

‫קרוב לפטירתו של אביו הורה לו לקבל חסידים ולחזור לפניהם על מאמרי החסידות‪ .‬אביו‬
‫נפטר בי"ג בניסן ה'תרכ"ו )‪ (1866‬והוא נתמנה לאדמו"ר במקומו‪ ,‬למרות היותו צעיר‬
‫הבנים‪ .‬ב‪ 1860-‬נולד בנו‪ ,‬שלום דובער שניאורסון‪ ,‬שהחליף אותו בתפקיד האדמו"ר‬
‫לאחר פטירתו ב‪.1882-‬‬

‫תאריך לידה ב' באייר ה'תקצ"ד )‪(1834‬‬

‫תאריך פטירה י"ג בתשרי ה'תרמ"ג )‪(1882‬‬

‫מקום קבורה ליובאוויטש‬

‫חסידות חב"ד‪-‬ליובאוויטש‬

‫מספר בשושלת הרביעי‬

‫‪8‬‬
 ‫האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש‬

‫קורות חייו‬

‫נולד בכ' בחשוון ה'תרכ"א בעיירה ליובאוויטש שברוסיה לרבי שמואל שניאורסון‪ ,‬בנו של‬
‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬המכונה "הצמח צדק"‪ .‬נקרא שלום על שם רבי שלום שכנא‬
‫אלטשולר אבי סבו ה"צמח צדק"‪ ,‬ודובער על שם האדמו"ר השני לבית חב"ד‪ ,‬רבי דוב בר‬
‫שניאורי המכונה "האדמו"ר האמצעי"‪ .‬בן נינו של מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן‬
‫מלאדי‪.‬‬

‫מינקותו נתחבב על סבו "הצמח צדק"‪ ,‬שאף בחר את שמו ואת כינויו "הרש"ב"‪ .‬רוב‬
‫לימודו וחינוכו היה אצל אביו המהר"ש‪ ,‬והצטיין במיוחד בשקידה גדולה וביראת שמים‪.‬‬
‫בגיל ‪ 12‬התחיל לכתוב "הנחות" ממאמרי אביו‪ .‬בבחרותו רצו לגייסו לצבא רוסיה‪ ,‬ואביו‬
‫שילם כופר כדי לפוטרו מכך‪.‬‬

‫בשנת ה'תרל"ה )‪ (1875‬נישא לשטערנא שרה‪ ,‬בת דודו רבי יוסף יצחק מאוורוץ' בן‬
‫הצמח צדק וחתן רבי יעקב ישראל מצ'רקאס‪ .‬חתונתו התקיימה בעיר הכלה ואביו לא‬
‫השתתף בה אלא נשאר בליובאוויטש‪ .‬אחרי חתונתו החל לשקוד בלימוד ובמחשבת‬
‫החסידות בהדרכת ר' שמואל בצלאל שעפטיל )רשב"ץ(‪ .‬נודע בין החסידים כ"עובד"‬
‫שפירושו במינוח החסידי אדם המתעסק רבות בעבודת ה' פנימית ובהכנעת יצרו‪.‬‬

‫פטירת אביו בי"ג בתשרי ה'תרמ"ג )‪ .(1882‬בטרם עת )בן ‪ ,(48‬פעלה עליו פעולה קשה‪,‬‬
‫ובמשך כל שנת האבלות הסתגר בחדרו‪ ,‬ואף חלה‪ .‬על אף היותו הבן השני‪ ,‬ולא הבכור‪,‬‬
‫הוכר על ידי החסידים כנשיא חב"ד הבא‪ ,‬אך לא קיבל על עצמו מיד את נשיאות חסידות‬
‫חב"ד‪ ,‬בין היתר מפני כבוד אחיו המבוגר ‪ -‬רבי שניאור זלמן אהרן )הרז"א(‪ .‬אמנם כבר‬
‫אמר "מאמרים" )דרשות בתורת החסידות(‪ ,‬דבר המיוחד לאדמו"ר‪ ,‬אך לא נהג בשאר‬
‫גינוני האדמו"רות‪ .‬רק ‪ 11‬שנה לאחר פטירת אביו‪ ,‬בראש השנה ה'תרנ"ד )‪ (1893‬קיבל‬
‫על עצמו באופן מוחלט את הנשיאות‪ ,‬בהמשך לעקירת אחיו מליובאוויטש לעיר ויטבסק‪.‬‬
‫אקט זה בא לידי ביטוי בישיבתו במקום אביו בבית הכנסת‪ .‬מאז‪ ,‬החל להדריך את כלל‬
‫חסידי חב"ד‪ .‬בריאותו הייתה רופפת במשך כל חייו‪ ,‬והוא נהג לצאת למעיינות מרפא‬
‫בחו"ל כמו קארלסבד ומנטון‪ ,‬גם בהיותו במקומות אלו נהג לומר או לכתוב חסידות‪.‬‬

‫מלבד התעסקותו בהפצת התורה העיונית‪-‬חב"דית בקרב החסידים הלמדנים‪ ,‬עודד והדריך‬
‫את פשוטי העם מקרב החסידים‪ .‬כשנבחר לגבאי ה"חברה קדישא" בעירו בשנת‬
‫ה'תרמ"ח )‪ ,(1888‬אמר מאמר בשם "אין הקב"ה בא בטרוניא" המתעסק במעלת אנשים‬
‫פשוטים‪ .‬בביקורו במוסקבה בשנת ה'תרנ"ז )‪ (1897‬אמר דבר תורה בשם "וידעת את ה'"‬
‫המדבר על עניין השגחה פרטית והקשר שבין הבורא לנברא‪ .‬כמו כן בשנת ה'תרנ"ט )‬
‫‪ (1898‬אמר מאמר בשם "החלצו" על עניין אהבת ישראל‪ .‬מאמרים אלו שהיו פשוטים‬
‫וקלים להבנה עוררו גם את פשוטי החסידים לעבודת ה'‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בשנת ה'תרע"ו )‪ (1916‬בשל מלחמת העולם הראשונה והתקרבות הגרמנים‪ ,‬עזב את‬
‫ליובאוויטש ועבר לרוסטוב על הדון‪ .‬גם שקל עליה לארץ ישראל ואף הכין את כל הדרוש‬
‫לכך‪ ,‬כולל ויזה )משם תמונתו היחידה‪ ,‬מלבד זאת סירב להצטלם(‪ ,‬אך ברגע האחרון‬
‫שינה דעתו‪ .‬בב' בניסן ה'תר"פ )‪ (1920‬נפטר‪ ,‬כשהוא ממנה בצוואתו את בנו היחיד רבי‬
‫יוסף יצחק שניאורסון לממשיך דרכו‪.‬‬

‫בעת פטירתו אמר‪" :‬אני עולה השמימה ואת הכתבים אני משאיר למטה" עוד מספרים‬
‫)מופיע ברשימות היומן דכ"ק אדמו"ר( שממש קודם פטירתו בכה בנו האדמו"ר הריי"ץ ואז‬
‫גער בו אביו ואמר‪ :‬רגש? מוחין‪ ,‬מוחין! ומאז סיפר בנו שהיה מתבונן שאביו נשאר איתו‬
‫במשך ימי חייו‪.‬‬

‫נקבר בבית העלמין הישן ברוסטוב‪ ,‬אך בעקבות החלטת הממשלה הסובייטית לסלול‬
‫כבישים במקום‪ ,‬הועברה גופתו על ידי חסידים )שעשו זאת בהדרכתו של קרובו רבי לוי‬
‫יצחק שניאורסון‪ ,‬אביו של הרבי השביעי‪-‬אחרון‪ ,‬רבי מנחם מנדל שניאורסון( לבית העלמין‬
‫החדש‪.‬‬

‫רבי יוסף יצחק שניאורסון‬

‫)י"ב בתמוז ה'תר"מ ‪ -‬י' בשבט ה'תש"י; ‪ ,(1950 - 1880‬מכונה "האדמו"ר הריי"צ"‪.‬‬
‫האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד‪ ,‬שעמד בראשה משנת ‪ 1920‬ועד‬
‫לפטירתו בשנת ‪.1950‬‬

‫קורות חייו‬

‫רבי יוסף הוא בנו של האדמו"ר החמישי רבי שלום דובער שניאורסון וחותנו של האדמו"ר‬
‫האחרון‪ ,‬רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ .‬ידוע יותר בראשי התבות של שמו‪ ,‬האדמו"ר הריי"צ‪.‬‬

‫בי"ג באלול ה'תרנ"ז )‪ ,(1897‬בגיל ‪ ,17‬נישא לנחמה דינה‪ ,‬בת הרב אברהם שניאורסון‪.‬‬
‫באותם ימים הוא נתמנה על ידי אביו למנהל ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" ‪ -‬שנוסדה אז‬
‫והפכה לרשת ישיבות עולמית לאחר מכן‪ .‬השתתף באסיפות רבנים שהיו ברוסיה‬
‫ובאירופה‪.‬‬

‫בשנת ה'תרע"ג )‪ (1913‬היה שותף לוועד הרבנים שסייע להגנה המשפטית במשפט‬
‫עלילת הדם של מנחם בייליס‪.‬‬

‫בשנת ה'תר"פ )‪ ,(1920‬זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית‪ ,‬נפטר אביו והוא‬
‫הפך למנהיגה של חסידות חב"ד‪ .‬כתגובה למלחמה שהכריזו הקומוניסטים נגד היהדות‪,‬‬
‫הוא פתח רשת חשאית ברוסיה הקומוניסטית‪ ,‬שדאגה לשמר את הגחלת היהודית‪ .‬רבי‬
‫יוסף הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי‪ ,‬דבר שהיה אסור על‬
‫פי חוק בברית המועצות‪ .‬בשל מעשים אלו הוא נאסר בט"ו בסיוון ה'תרפ"ז )‪ (1927‬על ידי‬
‫הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ .‬וללא משפט נגזר דינו למוות‪ ,‬לאחר לחצים בינלאומיים ‪ -‬ביניהם התניית חידוש‬
‫חוזה הסחר עם לטביה בשיחרורו )מאחורי פעולה זו עמד חבר הפרלמנט היהודי בלטביה‬
‫מרדכי דובין( ‪ -‬בוטל עונש המוות והוחלף לעונש גלות‪ .‬הוא שוחרר מהכלא ונשלח לגלותו‬
‫בעיר קוסטרמה ‪ -‬ביום ג' בתמוז )‪ 19‬ביוני( ‪ -‬ולבסוף שוחרר סופית בתאריך י"ב בתמוז )‬
‫‪ 28‬ביוני(‪ .‬עקב חג מקומי הוא קיבל את ההודעה על כך רק ביום שלמחרת‪ ,‬י"ג בתמוז‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫כתוצאה ממאסרו ‪ -‬נאלץ לעזוב את רוסיה בשנת ה'תרפ"ח )שלהי ‪ (1927‬כשהוא חולה‬
‫מהיסורים שסבל בבית הסוהר הרוסי‪ .‬לפני שעלה לרכבת‪ ,‬נאם אל אלפי החסידים‬
‫שנאספו להפרד ממנו ונקודת דבריו היתה‪" :‬רק הגוף היהודי נמצא בגלות אך הנשמה היא‬
‫חופשית"‪ .‬דברים אלו זכו לתפוצה רחבה וצוטטו על ידי רבנים בתקופת השואה כמקור‬
‫השראה ועידוד‪.‬‬

‫בשנת ה'תרפ"ט )‪ (1929‬ערך מסע לארץ ישראל ולארצות הברית‪ .‬בין השאר‪ ,‬ביקר‬
‫בקהילה היהודית בחברון‪ ,‬בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד‪ .‬הוא אף זכה בזכות מיוחדת‬
‫להיכנס למערת המכפלה‪.‬‬

‫בשנת ה'תרצ"ט )‪ (1939‬ייסד את אגודת חסידי חב"ד‪.‬‬

‫עד למלחמת העולם השנייה הוא התגורר בריגה שבלטביה‪ .‬בשנת תרצ"ג ‪ 1933‬עבר‬
‫לעיר ורשה ושנתיים מאוחר יותר עבר לעיירה אוטווצק הסמוכה לוורשה‪ .‬בשנת ה'ת"ש‬
‫דצמבר ‪ ,1939‬חולץ מוורשה הכבושה בידי חבורת קצינים מהורמאכט שמונו למבצע זה‬
‫על ידי אדמירל וילהלם קנריס והיגר לארצות הברית‪ .‬מאז פעל לחיזוק היהדות בארצות‬
‫הברית‪ .‬בשבת פרשת בא ה'תש"י )‪ (1950‬נפטר‪ ,‬ונקבר בניו יורק‪ .‬את מקומו בנשיאות‬
‫חב"ד ירש חתנו‪ ,‬רבי מנחם מנדל שניאורסון‪.‬‬

‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‬

‫הרבי מליובאוויטש‬

‫י"א בניסן ה'תרס"ב‬ ‫תאריך לידה‬

‫מיקולאייב‪ ,‬האימפריה הרוסית‪ ,‬היום באוקראינה‬ ‫מקום לידה‬

‫תאריך פטירה ג' בתמוז ה'תשנ"ד‬

‫המרכז הרפואי "בית ישראל"‪ ,‬ניו יורק‬

‫בית הקברות היהודי )על שם מונטיפיורי(‪ ,‬שכונת קמבריה הייטס‪ ,‬רובע‬ ‫מקום קבורה‬
‫קווינס‪ ,‬ניו יורק‬

‫חסידות חב"ד‪-‬ליובאוויטש‬

‫שכונת קראון הייטס‪ ,‬רובע ברוקלין שבניו יורק‬ ‫מקום מגורים‬

‫שביעי‬ ‫מספר בשושלת‬

‫הקודם חמיו‪ ,‬רבי יוסף יצחק שניאורסון‬

‫‪11‬‬
 ‫תחילת כהונה י' בשבט ה'תשי"א‬

‫רבותיו אביו‪ ,‬הרב לוי יצחק שניאורסון‪ .‬חמיו‪ ,‬הרב יוסף יצחק שניאורסון‪) .‬והרב שניאור‬
‫זלמן וילנקין(‪.‬‬

‫חיבוריו ספרי הרבי מליובאוויטש‬

‫הרב לוי יצחק שניאורסון‬ ‫אב‬

‫חנה שניאורסון‬ ‫אם‬

‫בת זוג חיה מושקא שניאורסון‬

‫רבי מנחם מנדל שניאורסון )בכתיב היידי ובחב"ד‪ :‬מנחם מענדל שניאורסאהן( )י"א בניסן‬
‫ה'תרס"ב ‪ -‬ג' בתמוז ה'תשנ"ד; ‪ 18‬באפריל ‪ 12 - 1902‬ביוני ‪ ,(1994‬מכונה "הרבי‬
‫מליובאוויטש" ובקיצור מכונה "הרבי"‪ .‬האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות‬
‫חב"ד‪ ,‬שעמד בראשה משנת ‪ 1951‬ועד לפטירתו בשנת ‪.1994‬‬

‫רבי מנחם מנדל שניאורסון נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב בעיר מיקולאייב‪ ,‬אוקראינה‪ .‬אביו‪,‬‬
‫רבי לוי יצחק שניאורסון‪ ,‬היה הרב הראשי של העיר יקטרינוסלב בשנים ‪.1939 - 1907‬‬
‫אמו חנה היא בתו של רבה של מיקולאייב רבי מאיר שלמה ינובסקי‪ .‬דור חמישי לרבי‬
‫מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות‬
‫חב"ד‪ ,‬ודור רביעי לבנו הבכור רבי ברוך שלום שניאורסון )שסירב לקבל עליו את כס‬
‫האדמו"רות לאחר פטירת אביו(‪.‬‬

‫אביו היה מורהו העיקרי‪ .‬הוא למד תלמוד וספרות הלכתית‪ ,‬ועסק גם בקבלה מנקודת‬
‫המבט החסידית‪ .‬החל משנת ‪ 1926‬גר בברלין‪ .‬בשנת ‪ ,1928‬ביום י"ד בכסלו ה'תרפ"ט‬
‫נשא לאישה בורשה את חיה מושקא שניאורסון‪ ,‬בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון‪,‬‬
‫האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד‪ .‬לאחר החתונה למד מתמטיקה‬
‫ופילוסופיה כשומע חופשי במשך סימסטר וחצי באוניברסיטת ברלין‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1933‬עבר הרבי לפריז‪ ,‬שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר לעבודות‬
‫ציבוריות‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬נרשם לשנת הלימודים ‪ 1938-1937‬בסורבון]‪ ,[1‬כאשר בחב"ד‬
‫נטען כי בשנת ‪ 1938‬קיבל הרבי תואר מהנדס ימי‪ [2].‬בשנת ‪ 1941‬נמלט מצרפת‬
‫הכבושה בידי הנאצים‪ .‬בכ"ח בסיון ה'תש"א הצטרף לחמיו‪ ,‬רבי יוסף יצחק שניאורסון‪,‬‬
‫במרכז חב"ד העולמי ‪ 770 -‬בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והחל לנהל את הוצאת‬
‫הספרים של חב"ד קה"ת‪ ,‬את מרכז לענייני חינוך ואת מחנה ישראל‪.‬‬

‫בהנהגת החסידות‬

‫בשנת ‪ ,1950‬לאחר פטירת חמיו שעמד בראש חסידות חב"ד‪ ,‬לא היה ברור מי יעמוד‬
‫בראש החסידות ‪ -‬רבי מנחם מנדל‪ ,‬שסירב לקבל את התפקיד‪ ,‬או גיסו המבוגר יותר‪,‬‬
‫הרב שמריהו גור‪-‬ארי‪ .‬החל משנת ‪ ,1951‬לאחר שנה של אי בהירות הוכתר הרבי‬
‫לאדמו"ר‪ ,‬בי' בשבט ה'תשי"א‪ ,‬שהיה יום השנה הראשון לפטירת חמיו‪ .‬בעת הכתרתו אמר‬

‫‪12‬‬
 ‫הרבי מאמר חסידות )סוג של דרשה( שנקרא "באתי לגני" )המאמר החל בפסוק "באתי‬
‫לגני אחותי כלה" משיר השירים ה'‪ ,‬א'(‪ .‬מדי שנה‪ ,‬באותו יום‪ ,‬נהג הרבי להשמיע מאמר‬
‫חסידות נוסף על פסוק זה‪) .‬בשנים מאוחרות יותר‪) ,‬לדוגמא בשיחתו מכ"ב בשבט‬
‫ה'תשמ"ח(‪ ,‬התייחס הרבי לתחילת נשיאותו ואמר שהחלה ב‪ 1950-‬בסתר‪ ,‬וב‪1951-‬‬
‫בגלוי(‪.‬‬

‫נחמה דינה שניאורסון בת רבי אברהם שניאורסון ונכדת ר' ישראל נח שניאורסון מחב"ד‪-‬‬
‫ניעזין‪ ,‬אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון‪ ,‬תמכה בחתנה שמריהו גור‪-‬ארי‪ ,‬בעלה של‬
‫בתה הבכורה חנה שניאורסון ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה מבתה הצעירה‪ ,‬חיה‬
‫מושקא‪ .‬גור‪-‬ארי קיבל על עצמו מרות מלאה החל משנת ה'תשי"ג‪ ,‬אז התחיל להשתתף‬
‫ב"התוועדויות" של גיסו הרבי‪ .‬בשנים תשמ"ה‪-‬תש"נ ניהל בנו‪ ,‬בארי גור‪-‬ארי‪ ,‬מאבק‬
‫משפטי נגד הרבי החדש על הזכות לספרייתו של הרבי הקודם‪ .‬הוא הואשם שמכר ספרים‬
‫מן הספרייה לסוחרים ולאספנים‪ .‬אביו תמך בגיסו הרבי והתנער מבנו‪ .‬בשנת ‪ 1987‬פסק‬
‫השופט האמריקני הפדראלי צ´ארלס סימפטון לטובת אגודת חב"ד והספרים הוחזרו‬
‫לספרייה‪ .‬מאז מציינים חסידי חב"ד את יום הזכייה‪ ,‬ה' בטבת‪ ,‬כיום שמחה‪.‬‬

‫הרבי התייחס לחמיו כנשיא הדור ולא ראה את עצמו כמנהיג אלא כמייצג של חמיו‪.‬‬
‫מסיבה זו נהג הרבי עצמו ללכת באופן קבוע‪ ,‬לעתים כמה פעמים בשבוע‪ ,‬לציון קבר חמיו‬
‫‪ -‬הרבי הקודם‪ .‬הוא נהג לקחת עמו שק גדול של מכתבים שכתבו לו יהודים מכל העולם‪,‬‬
‫ולקרוא את כל הבקשות על הציון‪ .‬הרבי הרבה לכתוב בתשובות לפונים אליו "אזכיר על‬
‫הציון"‪ ,‬כלומר שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו‪.‬‬

‫מאז עליית הרבי על כס הנשיאות התרחבה והתפתחה החסידות מאוד‪ .‬אלפי השלוחים‬
‫נשלחו לרחבי תבל‪ .‬מאות אלפי אנשים מכל רחבי הגלובוס נפגשו עם הרבי‪ ,‬כתבו לו‬
‫וביקשו את ברכתו ועצתו‪ .‬מהכתרתו באופן רשמי עד שנת ה'תשמ"א קיבל הרבי שלוש‬
‫פעמים בשבוע אנשים לשיחה אישית‪ ,‬שנקראה "יחידות"‪ .‬בשנת ה'תשמ"א הופסקה‬
‫היחידות כמעט לגמרי בגלל העומס הרב וכמות האנשים שהלכה וגדלה‪ .‬משנת ה'תשמ"ו‬
‫עד ה'תשנ"ב החל להתקיים מעמד "חלוקת הדולרים לצדקה"‪ ,‬שבמסגרתו חילק מדי יום‬
‫ראשון דולרים בודדים לצדקה‪ ,‬בתור "שליחות מצווה"‪ .‬מעמד זה לווה במילות ברכה או‬
‫מענה קצר של הרבי על שאלות‪ ,‬והוא שימש כמעין תחליף מקוצר ליחידות‪ .‬הוא התנהל‬
‫בתור ארוך ומסודר שלעתים ארך כשש שעות‪ .‬רבים ממקבלי הדולרים נתנו שטר אחר‬
‫לצדקה והם שומרים את הדולר שקיבלו מהרבי כסגולה‪.‬‬

‫ערוב ימיו‬

‫בערוב ימי הרבי‪ ,‬בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב ‪ 2 -‬במרץ ‪ 1992‬נפל הרבי באוהל קברו של‬
‫חמיו ולקה בשבץ מוחי‪ ,‬הרבי יצא מדי פעם לחסידיו במרפסת שבנו במיוחד בגלל מחלתו‬
‫ב‪ 770-‬היוצאת מחדרו לכיוון בית המדרש הגדול‪.‬‬

‫לאחר שחלה התגברה המשיחיות אצל חסידי חב"ד והתחילו להתייחס אליו בגלוי‬
‫ולפרסמו כ"מלך המשיח" ושרו עליו‪ ,‬כבל עם ועדה‪" ,‬יחי אדוננו מורנו ורבנו משיח מלך‬
‫המשיח לעולם ועד"‪.‬‬

‫הרבי עצמו‪ ,‬בהיותו בריא‪ ,‬התבטא פעמים רבות בחריפות כנגד עיסוק במשיחיותו‪ ,‬וטען גם‬
‫שכלל אין חיוב לחפש מיהו המשיח‪ ,‬מתנגדי הזרם המשיחי בחב"ד מצטטים בעניין זה‬
‫מכתב שבו כותב הרבי‪:‬‬

‫אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח וכו´ אבל מ"ע מהת´ )=מצות עשה מהתורה(‬
‫אהבת כאו"א )=כל אחד ואחד( מישראל‪ ,‬ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא‬
‫לעשות במזיד הפכו וד"ל )=ודי למבין(‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫– צילום מפתק בכתב יד של הרבי בו כתב זאת )ההדגשות במקור(‬

‫אנשי הזרם המשיחי טוענים כי בתקופת מחלתו תמך הרבי בפרסומים ברוח זו‪ ,‬והתנגדותו‬
‫של הרבי הייתה רק במקרים שבהם נגרמת מחלוקת כתוצאה מהפרסום‪.‬‬

‫פטירתו‬

‫לאחר כשנתיים מקבלת מחלתו שקע הרבי בתרדמת למשך שלושה חודשים ושהה בבית‬
‫החולים בית ישראל‪ .‬וב‪ 12-‬ביוני ‪ - 1994‬ג' בתמוז ה'תשנ"ד הרבי נפטר‪ .‬הוא נטמן ליד‬
‫חמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס שבניו יורק‪.‬‬

‫ה'אוהל' שעל קברו של הרבי‬

‫דור שלם של חסידים חונך על ברכי האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה‬
‫השלמה‪ .‬מותו גרם לזעזוע אדיר בקרב חסידי חב"ד ובעולם כולו‪ ,‬בתקופה האמורה לפני‬
‫פטירתו חסידיו סירבו להתייחס בפומבי לאפשרות שמאורע כזה יתרחש‪.‬‬

‫לאחר פטירתו‬

‫מקום קבורתו )"הציון"( הפך למוקד עלייה לרגל ופוקדים אותו יהודים רבים מכל החוגים‪,‬‬
‫במטרה לבקש רחמי שמים ולקבלת ברכה ולהצלחה‪ ,‬במשך השנה כולה‪ .‬העולים לקבר‬
‫נוהגים לרשום את בקשותיהם‪ ,‬לקרוא את הבקשה ליד הקבר‪ ,‬לקרוע את הדף ולהניח את‬
‫הקרעים במקום‪ .‬מערכת פקסים ואימיילים מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם‪ ,‬והן‬
‫מועברות אל הקבר ונקרעות מעליו‪ .‬מדי שנה‪ ,‬בתאריך פטירתו העברי‪ ,‬נוהגים לעלות‬
‫לקברו אלפי יהודים‪.‬‬

‫בס"ד‬

‫תמונות אדמו"רי חב"ד‬

‫אדמו"ר הצמח צדק‬ ‫אדמו"ר האמצעי‬ ‫אדמו"ר הזקן‬

‫‪14‬‬
 ‫אדמו"ר הריי"צ‬ ‫אדמו"ר הרש"ב‬ ‫אדמו"ר המהר"ש‬

‫אדמו"ר נשיא דורנו‬

‫טופס להערכת דף הוראות למשחק של‪ :‬רביעיות אדמו"רי חב"ד‪.‬‬

‫____________________________‬

‫הערכה‬

‫בתחילת‬ ‫מתקד‬ ‫השיג‬ ‫תיאור של ביצוע איכותי‬ ‫נקודת‬ ‫מימד‬

‫הדרך‬ ‫ם‬ ‫את‬
‫להשג‬ ‫היעד‬ ‫התייחסות‬
‫ת‬
‫היעד‬

‫‪15‬‬
 ‫דף ההוראות מכיל את הפריטים הבאים‪:‬‬

‫מטרות המשחק‬ ‫‪.1‬‬

‫למי מיועד המשחק‬ ‫‪.2‬‬
‫רשימת עזרים נדרשים למשחק‬ ‫‪.3‬‬ ‫פרטי התוכן‬
‫)בהתאם לאופי המשחק(‬ ‫בדף‬ ‫תוכן‬
‫מספר המשתתפים במשחק‬ ‫‪.4‬‬ ‫ההוראות‬
‫ה‪ .‬הוראות משחק מנוסחות בבהירות‬

‫בכותרת מופיע שם המשחק‪.‬‬

‫כותרת‬

‫הטקסט פותח בציון מטרות המשחק‪ ,‬למי המשחק‬

‫מיועד‪ ,‬רשימת עזרים הנדרשים למשחק ובפירוט‬ ‫מבנ‬
‫מספר המשתתפים במשחק‪.‬‬
‫ה‬
‫פתיחה‬
‫גוף הטקסט מכיל את ההוראות עצמן במשפטים‬ ‫גוף‬
‫קצרים ומאורגנים בשלבים‬ ‫הטקסט‬
‫)בעזרת‪ :‬מספרים או אותיות או כוכביות או נקודות‬
‫וכו'(‪.‬‬

‫משפטי ההוראות מנוסחים לחיוב או מנוסחים‬

‫לשלילה בהתאם לצורך‪.‬‬
‫ניסוח‬
‫ההוראות‬
‫ההוראות מנוסחות בלשון ההוראה )לשון ציווי או‬
‫לשון הווה רבים = סתמי או בציון שם הפועל(‪.‬‬
‫לשון‬ ‫לשו‬
‫ההוראה‬
‫ן‬
‫יש שימוש הולם במילות זמן כדי לבטא את סדר‬
‫הפעולות )כגון‪ :‬בהתחלה‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬אחר כך‪,‬‬
‫בינתיים‪ ,‬בסוף‪(...‬‬ ‫מילות זמן‬

‫‪16‬‬
 ‫מופיעה נקודה בסוף כל משפט‪.‬‬ ‫סימני‬
‫פיסוק‬

‫‪17‬‬
 ‫טופס להערכת תכנון וביצוע המשחק‬

‫הערכה‬

‫בתחילת‬ ‫מתקד‬ ‫השיג‬ ‫תיאור של ביצוע איכותי‬ ‫נקודת‬

‫הדרך‬ ‫ם‬ ‫את‬
‫להשג‬ ‫היעד‬ ‫התייחסות‬
‫ת‬
‫היעד‬
‫חלקי המשחק עמידים וקשיחים )הקופסא‪ ,‬הקלפים‪,‬‬ ‫חלקי‬
‫הלוח‪(...‬‬ ‫המשחק‬

‫המשחק מוגש בצורה נאה והוא נעים למשחק‪.‬‬ ‫אסתטיקה‬

‫המשחק הוא תוצר של חשיבה מעמיקה והתייחסות‬ ‫תכנון‬

‫רצינית‪.‬‬ ‫וביצוע‬

‫המשחק הוגש למורה במועד שנקבע‪.‬‬ ‫עמידה‬

‫בלוח‬
‫זמנים‬

‫___________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬

‫___________________________________________________________________________‬
‫_______________________________‬

‫‪18‬‬