‫מדרש אגדה ומדרש הלכה‬

‫מדרש הינו אחת הדרכים שבה פירשו חז"ל את המקרא שיש בו ריבוי של‬
‫מקראות סתומים‪ ,‬הצורך לדרוש עלה כאשר הטקסט המקראי לא נתן את מלוא‬
‫ההסבר‪ ,‬את ההנחיות הנדרשות לקיום אורח חיים‪ .‬בכל מקום בו חכמים לא יכלו‬
‫למצוא את ההדרכה בתורה שבכתב‪ ,‬שם הרחיבו‪ ,‬תוך הקפדה על כללים )מידות‬
‫שהתורה נדרשת בהן( על מנת לייצור דרשות‪.‬‬
‫המדרש הנו שיטה המבהירה נושאים משפטיים‪ ,‬מסיקה הלכות ועוסקת בחינוך‬
‫מוסרי תרבותי מתוך המקרא בעזרת אמצעים ספרותיים‪.‬‬
‫עיסוק בסוגה ספרותית זו נובע מעצם היותה נפוצה מאוד בספרות חז"ל‪ .‬למעשה‬
‫ספרות המדרש‪ ,‬הן מדרש האגדה והן מדרשי הלכה מופיעים בשתי צורות‪ .‬האחת‬
‫– ספרים בפני עצמם כדוגמת מדרש רבה‪ ,‬או המכילתא‪ ,‬תנחומא ועוד‪ .‬השנייה –‬
‫מדרשים המשובצים בתוך הדיון התלמודי‪.‬‬

‫נושא זה ילמד בשלושה שיעורים‪.‬‬

‫בשיעור הראשון‪ ,‬ללא הכרות מוקדמת עם מדרשי חז"ל‪ ,‬יכתבו התלמידים מדרש‬
‫עצמי עכשווי מודרני‪ .‬בכתיבת המדרש ינסו התלמידים לתת מענה לשני מרכיבים‪.‬‬
‫האחד – העדר פרטים בתוך סיפור מקראי והשני‪ ,‬קביעת נורמת‬
‫התנהגות‪/‬הלכה‪/‬חוק היוצאים מתוך קריאת המדרש‪.‬‬
‫בשיעור השני יכירו התלמידים את שני סוגי המדרש – אגדה והלכה תוך הדגמה‬
‫של פסוק אחד שפורש ע"יחכמים לשני צרכים שונים‪. .‬‬
‫בשיעור השלישי נבחין כי חז"ל הסתייגו‪ ,‬למעשה מפעולתם הם‪ ,‬כתיבת מדרש‬
‫כאמצעי לימוד ופרשנות‪ ,‬מדרש ככלי ליצירת נורמה‪ .‬האם ללמידה מן האגדות ‪-‬‬
‫עדיפות ללמידה מהמקרא‪ ,‬להבנה ישירה מתוך טקסט מקראי‪.‬‬
 ‫מדרש אגדה ומדרש הלכה שיעור מספר ‪1‬‬
‫מטרת השיעור‪:‬‬
‫התנסות בעיבוי סיפור מקראי‪ ,‬יצירת מדרש על טקסט סתום‪.‬‬

‫יצירת מדרש עצמי‬ ‫נושא השיעור‬

‫בראשית פרק ד פס' ח‬ ‫הטקסטים המובאים‬
‫מדרש‬ ‫מושגים מרכזים‬
‫מה חסר בסיפור על מנת שניתן יהיה‬ ‫שאלות ערכיות‪ -‬חינוכיות‬
‫לגזור ממנו קוד התנהגות?‬
‫מושגים להרחבה‬

‫גהו‪:‬‬
‫חיו ו ַי ַהַר ְ ֵ‬
‫בל א ִ‬
‫אל הֶ ֶ‬
‫קין ֶ‬
‫קם ַ‬
‫דה ו ַי ָ ָ‬
‫ש ֶ‬
‫תם בַ ׂ ָ‬
‫היו ָ‬
‫הי בִ ְ‬
‫חיו ו ַי ְ ִ‬
‫בל א ִ‬
‫אל הֶ ֶ‬
‫קין ֶ‬
‫מר ַ‬
‫)ח( ו ַֹיא ֶ‬
‫]בראשית פרק ד [‬

‫הנחייה לעבודת כיתה‪:‬‬

‫פסוק זה‪ ,‬מבראשית פרק ד'‪ ,‬מתאר בתמציתיות את אחת ההתרחשויות הדרמטיות‬
‫ביותר המתוארות בספר בראשית‪ .‬כתוב חבור‪ ,‬שאורכו כעמוד אחד ובו תיאור‬
‫מדוייק של‪:‬‬
‫• זירת ההתרחשות‬
‫• האירועים שקדמו לשיחה‬
‫• תוכן השיחה‬
‫• רגשות קין והבל במהלך חילוקי הדעות‬
‫• מעשיו של קין לאחר הרצח‬

‫? מדוע בסיפור המקראי ישנם מעט פרטים על ההתרחשות?‬

‫? מדוע בסיפור המקראי לא מצוינים דברי קין?‬
‫? הפרטים אותם בחרת להוסיף לסיפור המקראי הסתום נבחרו על מנת להמחיש‬
‫את החסר‪ .‬מה הדבר שחסרונו היה הגדול ביותר?‬
‫?לאיזה צורך יש לעסוק בהרחבה‪ -‬השלמת ידע‪ ,‬גזירת חוקים וקודי התנהגות?‬

‫מתוך הדיון נרצה להדגיש ולעורר את קווי המחשבה והשאלות הבאות‪:‬‬

‫מה חסר בסיפור‪ ,‬מקראי או כל סיפור קצר אחר‪ ,‬על מנת שיהווה כלי לקביעת נורמה‪/‬הלכה‪/‬קוד‬
‫התנהגותי?‬
‫האם וכיצד ניתן להשלים חסרים אלו?‬
‫בידי מי הסמכות‪ ,‬היכולות והצורך לעסוק בהשלמת הסיפור המקראי?‬
‫היבטים אקטואליים‪ :‬כאשר מופץ סיפור ובהעדר פרטים רבים‪ ,‬מיד נעטף מעט הידע בהשערות‪ ,‬השלמות‬
‫ושאר פיסות ידע שהן פרי דמיון ופרשנות אישית‪ .‬נכון כי מוחו של אדם זקוק למידע רב פרטים על מנת‬
‫להשלים תמונה אך לא תמיד פרטים אלו בנמצא‪ .‬האם הוספת פרטים לסיפור דל‪ ,‬לסיפור קצר‪ ,‬יוצרים‬
‫נזק וממזערים את עוצמתו או שמא רק טוב נעשה לאותו סיפור במילוי חורים זה? כמו כן מה היכולת‬
‫להטמיע נורמות התנהגות וחוקים הנסמכים על פרשנות של מקור חסר? כיצד טקסט מצומצם יכול להוות‬
‫טקסט מחייב לאדם‪ ,‬לקבוצה לאורך זמן?‬
 ‫מדרש אגדה ומדרש הלכה ‪ ,‬שיעור מספר ‪2‬‬
‫מטרת השיעור‪:‬‬
‫הכרות עם דוגמאות המציגות את ההבדל בין יחסו של מדרש האגדה‬
‫למקרא לבין יחסו של מדרש ההלכה למקרא‪.‬‬

‫ההבדל בין מדרש אגדה למדרש הלכה‬ ‫נושא השיעור‬

‫שמות כא ו‬ ‫הטקסטים המובאים‬
‫פסיקתא רבתי )איש שלום( פיסקא כא ‪-‬‬
‫י' הדברות פ' קמייתא‬
‫מכילתא דרבי ישמעאל משפטים ‪ -‬מס'‬
‫דנזיקין פרשה ב ד"ה ורצע אדוניו‬
‫מדרש אגדה‪ ,‬מדרש הלכה‬ ‫מושגים מרכזים‬
‫איזו פרשנות מועילה יותר להבנת‬ ‫שאלות ערכיות‪ -‬חינוכיות‬
‫הטקסט המקראי?‬

‫חיים נחמן ביאליק‬ ‫מושגים להרחבה‬

‫מזוָזה‬
‫אל הַ ְ‬
‫לת או ֶ‬‫ד ֶ‬ ‫אל הַ ֶ‬‫גישו ֶ‬ ‫הים ו ְהִ ִ‬‫ל ִ‬
‫אל הָאֱ ֹ‬
‫ניו ֶ‬
‫ד ָ‬‫גישו אֲ ֹ‬
‫ו ְהִ ִ‬
‫לם‬‫ע ָ‬‫בדו ל ְ ֹ‬
‫ע ָ‬‫ע וַ ֲ‬
‫מר ְצ ֵ ַ‬‫זנו בַ ַ‬‫את א ְ‬ ‫ניו ֶ‬‫ד ָ‬‫א ֹ‬
‫צע ֲ‬ ‫ו ְר ָ ַ‬
‫)שמות פרק כא‪ ,‬ו(‬

‫שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי‪ :‬ומה ראה העבד לירצע באזנו מכל איבריו?‬
‫אמר להם‪ :‬אוזן ששמעה על הר סיני‬
‫"אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים‪"...‬‬
‫וקיבלה עליה עול מלכות בשר ודם‪,‬‬
‫אוזן ששמעה לפני הר סיני ‪:‬‬
‫"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני‪"...‬‬
‫והלך זה וקנה אדון אחר‪,‬‬
‫לפיכך תבא האוזן ותירצע שלא שמרה מה ששמעה!‬

‫]פסיקתא רבתי )איש שלום( פיסקא כא ‪ -‬י' הדברות פ' קמייתא ד"ה מבית עבדים ר' [‬

‫"ורצע אדוניו את אזנו"‪ ,‬למה נאמר?‬

‫לפי שמצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו‪,‬‬
‫אבל כאן הוא ולא שלוחו‪.‬‬
‫אזנו ‪ -‬בשל ימין הכתוב מדבר;‬
‫אתה אומר בשל ימין הכתוב מדבר? או אינו אלא בשל שמאל!?‬
‫הרי אתה דן‪ ,‬נאמר כאן אזנו ונאמר להלן אזנו‪,‬‬
‫מה להלן בימין אף כאן בימין‪.‬‬
‫אזנו‪ ,‬מן המלת ‪ -‬דברי רבי יהודה‪,‬‬
‫רבי מאיר אומר‪ :‬אף מן הסחוס ‪.‬‬
‫]מכילתא דרבי ישמעאל משפטים ‪ -‬מס' דנזיקין פרשה ב ד"ה ורצע אדוניו [‬

‫? אלו שאלות מתעוררות מקריאת הפסוק?‬

‫? מה הוא מוקד הדיון בפסיקתא? על איזה שאלה עונה המקור‬
‫? מדוע נרצעה אוזנו של העבד על פי המקור?‬
 ‫על מה לא דנים בפסיקתא?‬ ‫?‬
‫האם ניתן להבין במלואו את אופן ביצוע החוק המקראי על פי הפסיקתא?‬ ‫?‬
‫מה הוא מוקד הדיון במכילתא? על איזה שאלה עונה המקור‬ ‫?‬
‫על מה הויכוח בטקסט זה?‬ ‫?‬
‫על מה לא דנים ולא מתייחסים במכילתא?‬ ‫?‬
‫האם ניתן להבין במלואו את אופן ביצוע החוק המקראי על פי המכילתא?>‬ ‫?‬
‫מה ההבדל בין גישת המקור האגדתי לבין המקור ההלכתי בפירוש הפסוק?‬ ‫?‬
‫האם יש צורך בשניהם? באותה מידה?‬ ‫?‬

‫מתוך הדיון נרצה להדגיש ולעורר את קווי המחשבה והשאלות הבאות‪:‬‬

‫האם נכון יהיה "לבנות" סביב אותו רעיון‪ ,‬אותו פסוק‪ ,‬שני סיפורים שונים‬
‫המשרתים מטרות שונות?‪ ,‬ואם כך הדבר‪ ,‬האם אין הדבר מערער אמינות הטקסט‬
‫המקורי או לפחות את חוזקו ואת היותו טקסט "מכונן" המציב דרכי התנהגות?‬

‫"ורצע את אוזנו"‬
‫עבד עברי‪ ,‬שאינו רוצה להשתחרר בתום תקופת עבדות‪ ,‬יכול לבקש להשאר בבית‬
‫אדוניו כ"עבד עולם"‪ .‬למילוי בקשה זו נדרש טקס סמלי שאמור להביא לידי שינוי‬
‫מעמדו המשפטי‪ .‬בטקס הרציעה ישנה הכרזה פורמאלית וחגיגית של העבד על‬
‫רצונו לעשות כך‪ .‬יתכן והמילה "לרצוע" פירושה לנקב ובכל מקרה נשאר סימן על‬
‫אוזנו של העבד‪.‬‬

‫דה‬ ‫רש אג ָ ָ‬ ‫ד ַ‬‫מ ְ‬‫ִ‬

‫הגיד"‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫"אגדה" היא הצורה הארמית של השם "הגדה" )נגזר מהפועל " ִ‬
‫מראה על מה שנאמר‪ ,‬למה מרמז הכתוב(‪.‬‬
‫מדרש אגדה עוסק בחלקים הסיפוריים של התורה‪ .‬אלה סיפורים חינוכיים שיש‬
‫כל‪ ,‬ובדרך כלל הם קשורים לדמויות מקראיות או לחז"ל‪ .‬לעיתים‬ ‫ש ֵ‬
‫בהם מוסר הַ ְ‬
‫מביאים החכמים בדרשותיהם סיפורים ומשלים )מקוריים או חדשים(‪ ,‬ולעיתים הם‬
‫מביאים סיפורי עם רוְוחים‪.‬‬
‫המדרש מעניק פרשנות לעבר ולהווה‪ ,‬מנקודת המבט של הדרשן‪.‬‬
‫מדרש האגדה התבסס בעיקר על דרשות בבית הכנסת‪ ,‬ותקופת התהוותו‬
‫משתרעת מתקופת המשנה עד המאה ה‪.13-‬‬
‫שיטת הפרשנות במדרש ממלאת חללים ופערים שמצויים בטקסט המקראי‪:‬‬
‫המדרש מוסיף מחשבות‪ ,‬רגשות ומעשים‪ ,‬רקע‪ ,‬מניע וסיבה‪ .‬המדרש מסיק‬
‫מסקנות מסיפורים חוזרים‪ ,‬מפרשיות סמוכות וממשחקי מילים‪ ,‬ונותן משמעות‬
‫סמלית לפרטים שנראים חסרי משמעות‪ .‬המדרש משתמש באמצעים ספרותיים‪,‬‬
‫לגור ְָיה‪ ,‬כדי לפרש את הטקסט ולהעביר מסרים ורעיונות‪ .‬כאשר‬ ‫רה וא ֶ‬‫טאפו ָ‬ ‫מ ַ‬
‫כמו ֶ‬
‫מיר את המובן‬ ‫מ ִ‬‫הפירוש עוסק בטקסטים רגישים מבחינה דתית או מוסרית‪ ,‬הוא ֵ‬
‫הפשוט והברור של הטקסט בפירוש נוח ומכובד יותר‪.‬‬
‫שת החומשים ועל חמש‬ ‫חמֵ ֶ‬
‫מדרש האגדה הבולט ביותר הוא "מדרש רבה" ‪ -‬על ֲ‬
‫המגילות‪.‬‬
‫טא ומדרשים אחרים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫מא‪ ,‬מדרש זו ָ‬‫נחו ָ‬ ‫מדרשי אגדה מקיפים הם מדרש תַ ְ‬
‫בי אליהו ועוד ועוד(‪.‬‬
‫ד ֵ‬
‫נא ְ‬‫משלי‪ ,‬תהלים‪ ,‬פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬תַ ָ‬
‫כה‬
‫ל ָ‬ ‫ה ָ‬‫רש ֲ‬ ‫ד ַ‬‫מ ְ‬ ‫ִ‬
‫מדרש העוסק בחוקי התורה‪ ,‬ומטרתו העיקרית להבהיר נושאים משפטיים‪ ,‬ולהפיק‬
‫חוקים ומסקנות הלכתיים מהכתוב במקרא‪ .‬כלומר‪ ,‬מדרש ההלכה נועד לסייע‬
‫בגיבוש מערכת התנהגות משפטית ומוסרית‪ ,‬הקשורה למקרא‪ ,‬אך רחבה בהרבה‬
‫מההוראות המפורשות במקרא‪ .‬זוהי התורה שבעל‪-‬פה‪.‬‬
 ‫המדרשים עסקו בעיקר בארבעת החומשים ‪ -‬שמות‪ ,‬ויקרא‪ ,‬במדבר ודברים‪.‬‬
‫דה רבים‪.‬‬ ‫מדרשים אלה מכילים גם מדרשי אֲג ָ ָ‬
‫רי ‪-‬‬
‫ספ ְ ֵ‬
‫רא ‪ -‬לויקרא‪ִ ,‬‬‫ספ ְ ָ‬
‫תא ‪ -‬לספר שמות‪ִ ,‬‬ ‫כיל ְ ָ‬
‫מ ִ‬
‫מדרשי ההלכה לתורה הם‪ְ :‬‬
‫לבמדבר ודברים‪.‬‬
‫אים הרבו ללמוד את מדרשי ההלכה בישיבות ובבתי המדרש‪ .‬שני‬ ‫בתקופת התַנ ָ ִ‬
‫דרשנים גדולים מתקופת התנאים הקימו שתי אסכולות‪ ,‬אשר הטביעו את חותמן‬
‫על מדרש ההלכה‪:‬‬
‫‪ -‬בית מדרשו של רבי ישמעאל‪ :‬בו חוברו מכילתא דרבי ישמעאל על ספר שמות‪,‬‬
‫רי‪-‬דברים ‪ -‬על ספר‬ ‫רי‪-‬במדבר ‪ -‬על ספר במדבר‪ ,‬וספ ֵ‬ ‫קטעים על ויקרא‪ ,‬ספ ֵ‬
‫דברים‪.‬‬
‫רא‪,‬‬‫‪ -‬בית מדרשו של רבי עקיבא‪ :‬בו חוברו מכילתא דרבי שמעון )בר‪-‬יוחאי(‪ ,‬ספ ָ‬
‫רי זוטא‪ ,‬ומדרש תנאים‪.‬‬ ‫ספ ֵ‬
‫מתוך‪[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12359 :‬‬

‫תי‬
‫תא ר ַבָ ִ‬
‫ק ָ‬
‫סי ְ‬
‫פ ִ‬
‫ְ‬
‫מדרש מימי הביניים‪ ,‬העוסק בפרשות השבוע ובפרשות לחגים )כולל חנוכה‪ ,‬שבת‬
‫הגדול‪ ,‬תשעה באב וכדומה(‪ .‬זמן כתיבתו המדוייק אינו ידוע‪ ,‬אך נראה שהוא נערך‬
‫בארץ ישראל במאה השישית או השביעית לספירה‪.‬‬
‫מבחינת הצורה‪ ,‬המדרש זהה כמעט לגמרי לפסיקתא דרב כהנא‪ ,‬הקדום ממנו‪.‬‬
‫הכינוי "רבתי" )= "הגדול"( נועד להבדיל בין שני המדרשים האלו‪.‬‬
‫פרקים כ'‪-‬כ"ד בחיבור זה עוסקים במתן תורה‪ ,‬והם מכונים במקומות שונים "מדרש‬
‫מתן תורה"‪.‬‬
‫מא‪.‬‬
‫נחו ָ‬
‫בנו"‪ ,‬כמו במדרש תַ ְ‬ ‫דנו ר ַ ֵ‬
‫מ ֵ‬
‫דרשות רבות פותחות במילים "י ְל ַ ְ‬
‫]מתוך ‪[http://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/80/pesikta_rabbati.htm :‬‬

‫מכילתא הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות‪ ,‬מפרשת בא עד פרשת‬

‫ויקהל‪ .‬המכילתא מחולקת לפרשיות‪ ,‬ומספר פרשיות העוסקות בנושא אחד‬
‫נקראות "מסכתות" )בדומה למסכתות של הש"ס(‪.‬‬
‫מהקדמת הרמב"ם לספרו היד החזקה עולה כי בבתי מדרשם של רבי ישמעאל‬
‫ורבי עקיבא גובשו "מכילתות" לכל התורה‪ ,‬מלבד חומש בראשית‪ .‬אולם בידינו‬
‫מצויים שני חיבורים חלקיים המכונים "מכילתא"‪.‬‬
‫]מתוך‪[http://he.wikipedia.org/wiki :‬‬

‫רה‬
‫התו ָ‬‫שת ַ‬
‫רי ַ‬
‫ד ִ‬
‫מידות ל ִ ְ‬
‫ִ‬
‫כלומר‪" :‬מידות שהתורה נדרשת בהן"‪.‬‬
‫שיטות( מוגדרים‪ ,‬שנועדו להרחיב את המשמעות של הכתוב‬ ‫המידות הן כללים ) ִ‬
‫סתום )=מה שלא מובן( מהמפורש ולקבוע הלכות חדשות‬ ‫המקראי‪ ,‬ללמוד את ה ָ‬
‫על פי צורכי השעה‪.‬‬
‫לל הזקן את התורה‬ ‫רש הִ ֵ‬‫ד ַ‬
‫לפי מסורת התלמוד‪ ,‬עוד לפני חורבן הבית השני ָ‬
‫שָווה‪ ,‬בניין אב מכתוב אחד‪ ,‬בניין אב משני‬ ‫רה ָ‬ ‫מר‪ ,‬ג ְֵזי ָ‬
‫קל ָוחו ֶ‬‫בשבע מידות שונות‪ַ :‬‬
‫ענ ְָיינו‪.‬‬
‫מד מ ִ‬
‫בר הַל ָ ֵ‬
‫ד ָ‬‫צא בו ממקום אחר‪ָ ,‬‬ ‫כיו ֵ‬ ‫כתובים‪ ,‬כלל ופרט ופרט וכלל‪ַ ,‬‬ ‫ְ‬
‫מהמאה השנייה לספירה גדל מספר המידות לי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן‪.‬‬
‫מתוך‪http://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/index.html :‬‬
 ‫חיים נחמן ביאליק‬
‫גדול המשוררים העברים בעת החדשה ומגדולי הספרות ועברית בכל הדורות‪ .‬נולד‬
‫בראדי‪ ,‬כפר קטן ליד ז'יטומיר שברוסיה‪ .‬בן למשפחה ענייה של תלמידי חכמים‪.‬‬
‫אביו היה חוכר פונדק לאיכרים‪ .‬בשנת ‪ 1879‬עברה המשפחה לז'יטומיר‬
‫והשתקעה בפרבר של העיר‪ .‬הילד ביאליק קיבל חינוך תורני כמקובל בימים ההם‪.‬‬
‫מגיל רך למד תלמוד וספרות רבנית‪ .‬שנה אחת לאחר שעברה המשפחה לעיר‪,‬‬
‫מת אביה והניחה בחוסר כל‪ .‬האם נאלצה להפקיד את ילדיה בידי קרובים שונים‪,‬‬
‫ולחפש פרנסה‪ .‬חיים נחמן עבר לבית סבו‪ ,‬תלמיד חכם וחסיד אדוק‪ .‬התעניין‬
‫בספרי פילוסופיה על היהודים בימי הביניים‪ ,‬ובסתר קרא את יצירות הספרות‬
‫העברית החדשה‪ .‬השתייך לתנועת ההשכלה‪ .‬בישיבת וולוז'יץ‪ ,‬שבה המשיך את‬
‫לימודיו‪ ,‬התוודע לתנועת חיבת ציון‪.‬‬
‫את שירו הראשון "אל הציפור" פירסם בשנתו השמונה ‪ -‬עשרה‪ .‬בשנת ‪ 1897‬עבר‬
‫לסוסנוביץ‪ ,‬והיה מורה לעברית‪ .‬שם הכין לדפוס את ספר שיריו הראשון‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1905‬יסד‪ ,‬יחד עם כמה מחבריו‪,‬‬
‫את הוצאת הספרים "מוריה" באודסה‪ .‬במרוצת הזמן נתפרסם כגדול המשוררים‬
‫העברים בדור‪ .‬אהוב על קהל הקוראים העברי‪ .‬בשנת ‪ 1921‬קיבל ביאליק‬
‫ותריסר סופרים עברים אחרים‪ ,‬רשות לצאת מברית המועצות הודות להתערבותו‬
‫של הסופר הרוסי מאקסים גורקי‪ .‬ביאליק ישב פרק זמן בברלין והמבורג והיה‬
‫טרוד בעבודתה של הוצאת "דביר"‪ .‬בשנת ‪ 1924‬עלה לארץ ישראל להשתקע‬
‫בתל ‪ -‬אביב‪.‬‬
‫ביאליק הפך למשורר עולמי‪ ,‬שיריו תורגמו לשפות רבות‪ .‬כתב לילדים ולמבוגרים‬
 ‫מדרש אגדה ומדרש הלכה שיעור מספר ‪:3‬‬
‫מטרת השיעור‪:‬‬
‫הבנת הקושי המצוי באגדה‪ ,‬לדידם של חז"ל‪ ,‬ככלי פרשני להכרעה‬
‫עבור לומדים‬

‫יחסם של חז"ל לדרכי למידה מתוך‬ ‫נושא השיעור‬

‫מדרשים‬
‫ירושלמי מסכת פסחים פרק ה דף לב‬ ‫הטקסטים המובאים‬
‫טור א ‪/‬ה"ג‬
‫ירושלמי מסכת הוריות פרק ג דף מח‬
‫טור ג ‪/‬ה"ה‬
‫ירושלמי‪ ,‬חגיגה פרק א הלכה ח דף ז‬
‫עב‬
‫מדרש אגדה‬ ‫מושגים מרכזים‬
‫מיומנויות‬
‫האם יש תנאים מוקדמים ללמידה?‬ ‫שאלות ערכיות‪ -‬חינוכיות‬
‫מי קובע מי רשאי ללמוד?‬
‫יתרונות וחסרונות במקורות שאינם חד‬
‫משמעיים?‬
‫נהרדע‬ ‫מושגים להרחבה‬

‫רבי שמלאי אתא ]בא[ גבי ]לפני[ רבי יונתן‪:‬‬

‫אמר ליה ]לו[‪ :‬אלפן ]למד אותי[ אגדה ‪.‬‬
‫אמר ]רבי יונתן[ ליה‪ :‬מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה‬
‫לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה‬
‫ואת נהרדעאי ודר בדרום ‪.‬‬
‫]תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ה דף לב טור א ‪/‬ה"ג [‬

‫מדוע רצה שמלאי ללמוד אגדה?‬ ‫?‬

‫מה המסורת בה החזיק רבי יונתן?‬ ‫?‬
‫למי מותר ולמי אסור ללמוד אגדה ? מה הקריטריון הקובע?‬ ‫?‬
‫היכן גר‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬רבי יונתן והיכן גר שמלאי?‬ ‫?‬

‫זה בעל אגדה‪ ,‬שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר‪.‬‬
‫]תלמוד ירושלמי מסכת הוריות פרק ג דף מח טור ג ‪/‬ה"ה [‬

‫? מה ניתן ללמוד על אופייה של האגדה מטקסט זה?‬

‫? האם ניתן‪ ,‬על פי טקסט זה‪ ,‬ליצור חוק תקף?‬
‫? מה היתרון של האגדה בהיותה "גם וגם"?‬

‫ר' זעירה בשם שמואל‪ :‬אין מורין ]הלכה למעשה[‬

‫לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות‬
‫אלא מן התלמוד‬
‫]ירושלמי‪ ,‬חגיגה פרק א הלכה ח דף ז עב'[‬

‫? אלו מקורות‪ ,‬על פי רבי זעירה‪ ,‬אינם מקורות שיש לסמוך עליהם?‪ ,‬מדוע?‬
‫? אילו מקורות לא נכללים ברשימת ה"איסורים" של זעירה ומה ניתן ללמוד מכך?‬
 ‫? מה אופיו של התלמוד שמאפשר את פסיקת ההלכה?‬

‫להלכה – פנים זועפות‪,‬‬

‫לאגדה – פנים שוחקות‪.‬‬
‫זו קפדנית‪ ,‬מחמרת‪ ,‬קשה כברזל – מדת הדין;‬
‫וזו ותרנית‪ ,‬מקילה‪ ,‬רכה משמן – מדת הרחמים‪.‬‬
‫זו גוזרת גזרה ואינה נותנתה לשעורים‪ :‬הן שלה הן ולאו שלה לאו;‬
‫וזו יועצת עצה ומשערת כחו ודעתו של אדם‪ :‬הן ולאו ורפה בידה‪.‬‬
‫זו – קלפה‪ ,‬גוף‪ ,‬מעשה;‬
‫וזו – תוך‪ ,‬נשמה‪ ,‬כוונה‪.‬‬
‫כאן אדיקות מאובנת‪ ,‬חובה‪ ,‬שעבוד;‬
‫וכאן התחדשות תמידית‪ ,‬חרות‪ ,‬רשות‪.‬‬
‫]עד כאן – על הלכה ואגדה שבחיים ועל שבספרות מוסיפים[‪:‬‬
‫בשת של פרוזה‪ ,‬סגנון מוצק וקבוע‪ ,‬לשון אפורה בת גון אחד – שלטון השכל;‬
‫כאן י ֹ‬
‫וכאן לחלוחית של שירה‪ ,‬סגנון שוטף ובן חלוף‪ ,‬לשון מנומרת בצבעים – שלטון הרגש‪.‬‬
‫]הלכה ואגדה‪ .‬חיים נחמן ביאליק‪[1917 ,‬‬

‫כתוב בסופה של כל שורה‪ ,‬האם הכוונה למדרש אגדה או למדרש הלכה‪.‬‬ ‫?‬
‫על פי ביאליק‪ ,‬מה ההבדל העיקרי בין אגדה להלכה?‬ ‫?‬
‫האם ביאליק‪ ,‬על פי טקסט זה‪ ,‬מעדיף את אחד משני סוגי המדרשים?‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫?‬
‫איזה עדיף בעיניו ומדוע?‬
‫על פי המקורות – לאיזה סוג למידה המדרשים משמשים? למה הם נועדים?‬ ‫?‬
‫מה ניתן לומר על היחס בין המדרש ללומד‪ -‬האם יש תנאים מוקדמים ללמידה‬ ‫?‬
‫האם ניתן ללמוד רק מדרש?‬ ‫?‬

‫מתוך הדיון נרצה להדגיש ולעורר את קווי המחשבה והשאלות הבאות‪:‬‬

‫מי המוסמך לקבוע מה היא הדרך הנכונה‪ ,‬הן ללמוד מתוך טקסט‪ ,‬הן לפרשו והן‬
‫לנתבו לכדי דרך התנהגות?‬
‫המשמעויות השונות של חינוך הלכתי וחינוך ערכי תרבותי מתוך אותו טקסט‬
‫מערכת היחסים בין חוק‪ /‬הלכה להסבר רעיוני מושגי‪ -‬האם שניהם נדרשים בכל‬
‫עת‪ ,‬האם יש חשיבות יתרה לאחד מהם‬

‫היבטים אקטואליים‪:‬‬
‫מערכת חוקים וכללי התנהגות מכילה בתוכה הן את הרציונאל והן את הפרקטיקה‪ .‬תקנון בית ספרי‪,‬‬
‫חוקים‪ ,‬אמנות נכתבים בתמצית וללא הרקע הרעיוני פילוסופי שהביא להכרעות שמובאות במסמך הסופי‪.‬‬
‫שאלת ההזדהות והקבלה של רעיון‪ ,‬חוק‪ ,‬דרך מסוימת הנה משמעותית לאדם‪ .‬האם פועל מתוך כורח‪,‬‬
‫הזדהות‪ ,‬בחירה ‪,‬מסורת וכיצד נחשף להנחות היסוד שמעבר לפרקטיקה‪ .‬מה המשמעות של ההסבר לאופן‬
‫בו מקיים האדם את הדברים‪ .‬משמעותם ומקומם של הסברים כיוצרים הזדהות והבנה של החוק‪,‬‬
‫המוסכמה‪.‬‬
 ‫ר' שמלאי‬
‫אמורא בדור השני‪ .‬מבעלי האגדה‪ .‬נולד ככל הנראה בבבל בעיר נהרדע‪ .‬עלה‬
‫לארץ ישראל והתיישב בדרום‪ ,‬בעיר לוד‪ .‬רבי שמלאי היה דרשן גדול ואמירות‬
‫בשמו מופיעות כמה פעמים בתלמוד‪.‬‬

‫נהרדעא‬
‫נהרדעא ויורשתה‪ ,‬פומבדיתא‪ ,‬שתי ערים שישבו בין הפרת ובין החידקל בבבל‪ ,‬עיראק של היום‪ .‬הן ציינו‬
‫למעשה את יהדות בבל בתקופת התלמוד‪ ,‬יחד עם ישיבות נוספות כמו סורא ומחוזא‪ .‬נהרדעא היתה‬
‫מיושבת בעיקר ביהודים‪ .‬עיר קדומה בה ישבו הגולים הראשונים שבאו לבבבל‪.‬‬