You are on page 1of 2

‫הגליון " ‪ ‬שלומי שבתון" מופיע באתר האינטרנט "שלומי הישנה" ‪www.shelomi.

info -‬‬
‫‪ ‬‬ ‫כניסת שבת‬
‫‪   ‬‬ ‫‪19:08‬‬
‫יציאת שבת‬
‫‪20:10‬‬
‫גליון מס' ‪ - 10‬יום ששי כ"ג באייר ה'תשס ‪" ‬ז דוא"ל‪ solbb@013.il :‬פקס‪ 04-9997053 :‬נייד‪052-3359382 :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫התורה ושמחת ירושלים‬
‫דברים שנאמרו ביום ירושלים התשס"ג בישיבת מרכז הרב‬
‫מוקדש לעלוי נשמת‬
‫הרב שלמה עמר‬
‫עמרם בן סולטנה‬ ‫עוצמת השמחה שבשחרור ירושלים‬
‫על כך כותב ר' יעקב עמדין "חיי ראשי כשאני מתפלל לקיום האומה‬ ‫"ירושלים ‪ -‬העיר שחוברה לה יחדיו"‪ .‬הרבה משמעויות לדברים‪,‬‬
‫למרות תלאותיה ורדיפותיה והגזירות שגזרו עליה‪ ,‬אין שום נס שיכול‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫ובימינו זכינו ראינו עוד חיבור‪" ,‬העיר שחוברה לה יחדיו" פשוטו‬
‫לעמוד כנגד זה‪ ,‬אפילו קריעת ים סוף"‪ .‬דבריו נכתבו לפני כשלש מאות‬ ‫כמשמעו‪ .‬על העיר הזאת אמרו רבותינו ש"ירושלים של מטה מכוונת‬
‫שנה‪ ,‬ומה נאמר אנחנו שזוכים לראות פלאות גדולות יותר מאלו שהיו אז‪.‬‬ ‫כנגד ירושלים של מעלה"‪ ,‬אליה פקוחות עיני כל העולם‪ ,‬אליה נכספנו‬
‫כאשר החיד"א היה בירושלים היא היתה ריקה ושוממה‪ ,‬והוא כותב‬ ‫כל שנות הגלות‪ ,‬ואנחנו זכינו בחסדי ה' עלינו לראות עין בעין בשוב ה'‬
‫שהתורה יצאה מארץ ישראל וגלתה לבבל וגלתה לספרד ומספרד‬ ‫ציון‪ .‬בפרט אנחנו‪ ,‬ילידי חוץ לארץ‪ ,‬כאשר היינו רואים את ציורי‬
‫לאשכנז‪ ,‬ולבסוף תחזור התורה לארץ ישראל‪ .‬מי מלל ומי פילל שאכן כך‬ ‫ירושלים בספרים הישנים של אבותינו עם הציורים לא האמנו שנוכל‬
‫יהיה‪ ,‬אנחנו רואים היום עין בעין שמרכזי התורה נמצאים בארץ‪ ,‬ולא‬ ‫למשש בידיים את אבני הכותל‪ ,‬שיתקיים בנו "כי רצו עבדיך את‬
‫פלא שהמלחמה על קיומה של התורה בזמננו היא הגדולה ביותר‪ ,‬כי היא‬ ‫אבניה ואת עפרה יחוננו"‪ .‬היינו כלאחר ייאוש‪ ,‬אבל זה היה כייאוש‬
‫הדבר הגדול ביותר‪ ,‬המקודש ביותר והנצרך ביותר בעת הזאת‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫שלא מדעת‪ ,‬כי הגלות מעבירה את האדם על דעתו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬הודאה לה' על ידי קירוב ישראל לאביהם שבשמים‬ ‫מהות הגלות ‪ -‬שבי ניצוצות הקדושה‬
‫אנו מודים לחסדי ה' בדרכנו‪ ,‬בקירוב‪ ,‬בהרבה אהבה‪ ,‬עוד נביא את נועם‬ ‫‪ ‬‬ ‫על הפסוק "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" אמרו‬
‫התורה לכל מקום בעולם בעזרת ה'‪ .‬יכירו וידעו שאין לנו קיום אלא‬ ‫‪ ‬‬ ‫חז"ל שנשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין הכסא שלם עד שלא ימחה‬
‫התורה הזו "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה"‪ ,‬ורבים אכן שבים לצור‬ ‫‪ ‬‬ ‫שמו של עמלק‪ .‬מה פשר הדברים? מדוע קיומו של עמלק אינו מאפשר‬
‫מחצבתם יום יום‪ ,‬השבח לאל‪.‬‬ ‫לשם ה' להיות שלם?‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫נראה שהסבר דברי חז"ל מיוסד על כך‪ ,‬שהקיום של כוחות הטומאה‬
‫‪ ‬ברכת אמת ויציב כתיאור הגאולה‬ ‫אינו מצד עצמו‪" .‬ואתה מחיה את כולם"‪" ,‬יוצר אור ובורא חושך‬
‫על הפסוק "וישב יעקב" אומרים חז"ל‪:‬‬ ‫עושה שלום ובורא רע"‪ .‬אולם‪ ,‬בעוד שהאור מתקיים בצורה ישרה‬
‫‪ ‬‬
‫בקש יעקב לישב בשלוה עד שקפץ עליו רוגזו של יוסף‪.‬‬ ‫מאור ה'‪ ,‬הרי שהחושך מתקיים בדרך שלילית‪ ,‬כשאנחנו חוטאים‬
‫‪ ‬‬
‫במקום נוסף כותבים חז"ל ש'ביקש יעקב'‪:‬‬ ‫יורדים ניצוצות של קדושה ונשבים ברשות כוחות הטומאה‪ ,‬וכך הם‬
‫‪ ‬‬ ‫מתקיימים‪ .‬על דרך זו יש מסבירים מדוע בפורים צריכים להתבסם עד‬
‫ביקש יעקב לגלות את הקץ‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫כדי ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"‪ ,‬עד כדי שאומרים "ברוך‬
‫אני חושב שבשני המקומות מדובר על אותה בקשה‪ .‬יעקב היה מבקש‬ ‫‪ ‬‬ ‫המן" ‪ -‬כששואבים את אותה הברכה הקיימת בתוכו של המן‪ ,‬כבר לא‬
‫לגלות את הקץ‪ ,‬לקרב את גאולתם של ישראל‪ ,‬כמו שנאמר בפרשת‬ ‫יהיה המן‪ .‬אם עמלק קיים אז בודאי יש כוחות של קדושה בתוכו‪,‬‬
‫בחוקותי "וזכרתי את בריתי יעקב"‪ .‬בקשתו של יעקב 'לישב בשלוה' היא‬ ‫כוחות אלו לקוחים מכסא ה'‪ ,‬ולכן בהכרח שם ה' אינו שלם‪.‬‬
‫בקשה לישב בשם בוא"ו ה"א‪ ,‬ליישב את שם ה' ולהשלים אותו וכך לקרב‬ ‫‪ ‬‬
‫את הקץ‪ .‬ואז "קפץ עליו רוגזו של יוסף"‪ ,‬אמר לו הקב"ה שאי אפשר‬ ‫‪ ‬‬ ‫הגאולה ‪ -‬על ידי בניין ירושלים וחיזוק התורה‬
‫לקרב את בית דוד לפני משיח בן יוסף‪ ,‬ומשיח בן יוסף יבוא בדרך של רוגז‬‫‪ ‬‬ ‫הכסא יכול להיות שלם רק על ידי ירושלים‪" .‬כי בחר ה' בציון איוה‬
‫ומלחמות‪ .‬על כן אנחנו מכוונים יום יום בתפילה שמשיח בן יוסף לא יהרג‬ ‫‪ ‬‬ ‫למושב לו"‪ ,‬המילה 'איוה' כוללת את האל"ף של 'כסא' ואת אותיות‬
‫על ידי ארמילוס רשיעא‪.‬‬‫‪ ‬‬ ‫וא"ו וה"א החסרות בשם ה'‪.‬‬
‫חשבתי שגם ברכת "אמת ויציב" שאנו אומרים בתפילה עוסקת בכך‪ .‬אנו‬ ‫‪ ‬‬ ‫על הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה" כותב אור החיים‬
‫אומרים חמישה עשר בתים )אמת ויציב ונכון וקיים‪ (...‬ולא בכדי הוא‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הקדוש שהשלמות העתידה אינה חייבת לבוא על ידי מלחמות‪ ,‬אם‬
‫הרמ"א כותב שנוהגים בכתיבת ספר תורה לכתוב בראשי העמודים אות‬ ‫‪ ‬‬ ‫זוכים ומלאים בתורה אז הכיבוס והניקיון האחרון שאנחנו צריכים‬
‫וא"ו‪ ,‬וכותב החיד"א שיש סוד בדבר‪ .‬כך גם חמש פעמים כתוב בתורה‬ ‫‪ ‬‬ ‫יהיו על ידי יינה של תורה‪ .‬אור החיים כותב שרק התורה יכולה למנוע‬
‫' ‪ ‬יעקוב' מלא וא"ו‪ ,‬וכנגדם חמש פעמים 'אליה' חסר ו'‪" .‬הנה אנוכי שולח‬ ‫שפיכות דמים מישראל‪ ,‬לקרב את הישועה ברחמים גדולים "בשובה‬
‫לכם את אליה הנביא"‪ ,‬וזאת "לפני בוא יום ה' הגדול הנורא"‪ ,‬אחרי בוא‬ ‫ובנחת תוושעון"‪ .‬וזאת משום שהתורה משלימה ומתקנת את הכל‬
‫‪ ‬‬
‫יום ה' תתמלא הוא"ו‪ .‬למה דוקא וא"ו? כי חסר בפדות שלנו‪ ,‬ביציאת‬ ‫"תלמוד תורה כנגד כולם"‪ .‬ואם לא זוכים‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אז "מלחמה‬
‫‪ ‬‬
‫מצרים כתוב "ושמתי פדת"‪ .‬את חמשת הואוי"ם שחסרו לאליהו לקח‬ ‫לה' בעמלק"‪ .‬משלימים במלחמה הזו את מה שלא השלימו על ידי‬
‫‪ ‬‬
‫יעקב‪ .‬אולי אלו הם גם חמשת הואוי"ם שחסרים בספר התורה‪ ,‬וכנגד‬ ‫התורה‪.‬‬
‫חמישה עשר ואוי"ם אלו אנו אומרים ב"ואמת ויציב" ‪ 15‬ואוי"ם‪ .‬מיד‬ ‫מי שראה את ההתרגשות וההתלהבות בזמן שחרור הכותל ראה מה‬
‫אחר כך "אמת אלהי עולם מלכנו‪ ,‬צור יעקב מגן ישענו"‪ .‬למה מזכירים‬ ‫‪ ‬‬ ‫שמחת ירושלים‪ ,‬לא יכול שלא לחוש את הפסוק "שמחו את ירושלים‬
‫דוקא את יעקב‪ ,‬ולא אברהם ויצחק? כי יעקב הוא זה שמטפל בעניין‬ ‫‪ ‬‬ ‫וגילו בה כל אוהביה"‪ .‬כשאנחנו שמחים בבניין ירושלים‪ ,‬אנחנו‬
‫הישועה‪" .‬רודו רודל" ‪ -‬כנגד כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור‪" ,‬הוא‬ ‫‪ ‬‬ ‫צריכים גם להתפלל עליה‪ ,‬שלא תיפול חס ושלום‪ ,‬וזאת על ידי התורה‬
‫קיים" ‪ -‬ב"הוא" יש את האותיות אל"ף של הכסא וה"א וא"ו של שם ה'‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שמקיימת ומחזקת אותנו "והיא שעמדה לאבותינו ולנו"‪ .‬אחרי אלפי‬
‫אם "הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון" אז "ומלכותו ואמונתו לעד‬ ‫‪ ‬‬ ‫שנות גלות בהן ניסו אומות העולם להשמיד ולאבד את עם ישראל בכל‬
‫קיימת"‪ ,‬אין מי שיכול להפסיק אותה‪.‬‬‫‪ ‬‬ ‫כך הרבה דרכים מגוונות‪ ,‬אבל המטרה היתה אחת "אמרו לכו‬
‫אנחנו מתפללים לה' שהשמחה הזו לא תיפסק לעולם ועד‪ ,‬עד שיתגלה‬ ‫‪ ‬‬ ‫ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד"‪ ,‬חס ושלום‪ .‬עד שבא‬
‫האור הגדול של משיח צדקנו ביום הגדול והנורא‪ ,‬שהוא הולך ואור עד‬ ‫‪ ‬‬ ‫נבוכדנאצר ופיזר את עם ישראל 'פזר גדול' שלא היה כדוגמתו בעולם‪,‬‬
‫נכון היום‪ ,‬בו יושלמו ה' והכסא אחד‪ ,‬במהרה בימינו אמן ואמן‪.‬‬ ‫עד כדי כך שאין פינה ומקום שלא נמצא בה קומץ יהודים‪ ,‬והמטרה‬
‫היתה פשוטה ‪ -‬כמה זמן אפשר להחזיק מעמד‪ ,‬כשכל כך מפוזרים?‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪   ‬‬

‫זכותה של ארץ ישראל עמדה לאותו יחיד ומיוחד מגדולי "רבני ‪ ‬‬
‫תכנון המדינה וביסוסה‪ ,‬ומימוש חזון התקווה שפעם בלב כל‬
‫יהודי בכל שנות חייו ובכל תקופות נסיונותיו‪ ,‬וידוע לכולנו שזה‬ ‫המערב" מרן הגאון רבי עמרם אבורביע זצוק"ל שבדרשתו שנשא‬
‫התחלת הגאולה היא אבן היסוד לגאולה השלמה‪ ,‬שגם בכיבוש‬ ‫בשנת תרע"ו "ניבא" על שחרור ירושלים )‪ .1916‬כחמישים שנה לפני‬
‫יהושע לא בבת אחת כבשו את כל הארץ‪ ,‬ועל כל פנים מה‬ ‫כיבוש ירושלים )!( ושנה לפני הצהרת בלפור‪ ,‬כשעדיין לא זכינו להכרת האומות‬
‫בדבר זכותנו על ארץ ישראל‪ .‬עיין "קול התור" עמ' קע"ד מכתבו של הגאון בעל‬
‫שנכספה נפשנו מזה כמה דורות השגנו זה עתה חופש גמור ודרור‬
‫ה"אור שמח"( שעליה חזר לפחות שלש פעמים‪:‬‬
‫וחירות וממשל גמור של ישראל בכל החוגים של המדינה‪,‬‬
‫ונצחון צבא הגנה לישראל‪.‬‬ ‫א‪ .‬בפעם הראשונה כנ"ל בשנת תרע"ו )‪  .(1916‬‬
‫ועלינו כיום הזה לברך את שם ה' והודות לו על הנס שעשה‬ ‫ב‪ .‬בפעם השניה בשנת תשכ"ד‪  .‬‬
‫עמנו‪ ,‬ועל ידי כך נזכה לנס אחר כמימרת רז"ל‪ :‬מי שמודה על‬ ‫ג‪ .‬בפעם השלישית מספר חדשים לפני מלחמת ששת הימים‬
‫הנס – נעשה לו נס אחר‪:‬‬ ‫)חנוכה תשכ"ז(‪ ,‬ובה חישב והוכיח כי הגאולה תחול אלף ותשע‬
‫"זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים"‪) ,‬תהילים נ'‬ ‫מאות שנה לאחר החורבן‪ ,‬דהיינו בשנת תשכ"ח )!( שבה נגיע‪:‬‬
‫נ"ג( שע"י שמודים ומשבחים לה' על הנס שאנו הכרנו בו –‬ ‫"לעשות נקמה בגויים ולגרש האויב מתוך עיר הקודש‬
‫שמים דרך לישע אלהים – לישועה השלמה‪.‬‬ ‫ירושלים" )"נתיבי עם" ח"ב עמ' קמ"ו(‪  .‬‬
‫וכתב האר"י זצ"ל דבכל שנה כאשר משבח ומהלל לה' על הנס‬ ‫וכך אמר בדרשתו בשבת הגדול תשכ"ד‪.‬‬
‫שנעשה לו בו יורד שפע רב וגילוי אורות עליונים מלמעלה‬ ‫"וזכורני שבשנת תרע"ו )‪ (1916‬שהיתה שיא של הצרות הצרורות‪,‬‬
‫למטה‪.‬‬ ‫מלאה וגדושה מכל מיני פגעים ומרעין בישין בארץ ישראל בכלל‬
‫יש שינוי בישועה‪=) .‬דהיינו‪ ,‬ישועת ישראל כתובה ומאוזכרת באופן‬ ‫ובירושלים עיה"ק בפרט‪ ,‬בדרוש שדרשתי ברבים‪ ,‬הבאתי דברי מרן‬
‫שונה‪ ,‬פעם ביחיד ופעם ברבים וכו' במזמורי התהלים וכדלהלן(‬ ‫החיד"א זצ"ל ב"יוסף תהלות" על הפסוק )תהילים מ'(‪" :‬כי אפפו‬
‫דבמזמור י"ד כתוב‪" :‬מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות‬ ‫עלי רעו"ת עד אין מספר"‪ ,‬שכתב משם גדול שבתוכחות שבפרשת‬
‫עמו יגל יעקב ישמח ישראל"‪.‬‬ ‫כי תבא ישנן‪ :‬תרע"ו אותיות וכנגדן ישנן כ"ו הויות שהן בגימטריא‬
‫ובמזמור נ"ג כתוב‪:‬‬ ‫גם כן תרע"ו‪ (26X26= 676) ,‬והוא יום הדין הגדול והנורא‪ ,‬שכ"ו‬
‫מי יתן מציון ישועות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב‬ ‫פעמים כ"ו עולה בגימטריא תרע"ו‪ ,‬וזהו "כי אפפו עלי רעו"ת"‬
‫ישמח ישראל" והעניין הוא כך‪:‬‬ ‫שהתוכחות הן רעו"ת אותיות‪ .‬וכדאמרן‪ .‬ובשנה ההיא נקצבו כל‬
‫דכשהישועה היא בשם ה' במידת החסד והרחמים היא רק‬ ‫הקללות שבמשנה תורה ובאו על יושבי ירושלים בפרט‪ ,‬רעב‬
‫ישועה אחת‪ ,‬וכשהישועה היא בשם אלהים‪ ,‬במידת הדין הן‬ ‫שומרו‪ ,‬נפוחי כפן‪ ,‬דבר טיפוס‪ ,‬ומכל העברים נשמעים קול שברים‬
‫שתי ישועות זו אחר זו‪ ,‬וכן‪:‬‬ ‫ותרועות שהיו הדינים מתוחים‪ ,‬ובדרשה אז בא ברעיוני‪ ,‬שבעוד‬
‫במזמור נ"ג שכתוב אלהים כתוב ישועות ישראל‪ ,‬דכאשר לא‬ ‫ב"ן שנה תהיה תשועה שלמה‪ ,‬שיתקיים מקרא שכתוב "ועתה‬
‫פגעה בשום אחד מבני ישראל היא במידת החסד בשם ה'‪,‬‬ ‫יגדל נא "כח" אדני" )דאע"פי שכתוב בא–ד‪-‬נ‪-‬י מרמז לשם הויה(‬
‫וכאשר נפגע מי שהוא‪ ,‬הוא במידת הדין‪ .‬אשר על כן מאחר‬ ‫שיתמתקו הדינים‪ ,‬ובא לציון גואל‪ ,‬ש‪-‬כ"ח פעמים כ"ו הם‬
‫שבמלחמות השחרור היו כמה נפגעים היא תשועה באלהים‪,‬‬
‫תשכ"ח )‪ 3,828‬נוסיף למנין זה ‪ (10x190) 1900‬נקבל את המנין הנ"ל תשכ"ח(‬
‫הגוררת אחריה ישועה אחרת הגאולה השלמה העתידה לבא‬
‫ועוד בה‪ ,‬שהקץ שדלג הקב"ה עליו בגאולת מצרים‪ ,‬שילמנו תמורתו‬
‫בקרוב בעהי"ת‪.‬‬
‫במיטבא‪ ,‬פי עשר‪ ,‬ובמקום ק"ץ שנים עברו בגלותנו ‪ 1900‬שנה לפי‬
‫ורמוז במקרא יום חג העצמאות‪.‬‬
‫החשבון שאנו מונים לחרבן‪) ...‬חורבן הבית השני אירע בשנת ד' תתכ"ח(‪.‬‬
‫"אלה מועדי ה'‪ ...‬אלה הם מועדי"‪ ,‬במילת‪ :‬אלה רמוז בראשי‬
‫ויוצא בדיוק ששנת תשכ"ח היא שנת ‪ 1900‬לחרבן לקיים מה‬
‫תיבות‪ :‬ה' לחדש אייר‪.‬‬
‫שנאמר "ועוד בה עשירייה" )ישעיה ו'‪ ,‬י"ג(‪ ,‬ואחרי שפרענו החוב של‬
‫לכן‪ :‬השמחה גדולה היא לעם היהודי בכללו בכל מושבותיו‬
‫הק"ץ טבין ותקילין חוזרת השין לאיתנה‪ ..‬לעשות נקמה בגויים‬
‫בבית הכנסת וברחובות‪ ,‬בבית ובחוץ‪ ,‬שמחה לגדולים ולקטנים‪,‬‬
‫ולגרש האויב מתוך עיר הקודש ירושלים‪ ,‬שידוע שם ירושלים הוא‬
‫לגברים ולגברות‪ ,‬כולנו יחד נשיר זמירות ונזכה לשנים רבות‬
‫שם זוגי כמו עיניים‪ ,‬ידיים‪ ,‬רגליים‪ ,‬וכל זמן שירושלים בחרבנה‬
‫נעימות וטובות"‪ .‬עכ"ל הטהור‪.‬‬
‫אין הקב"ה נכנס בירושלים של מעלה‪ ...‬והיינו דכתיב "ירושלים‬
‫)"נתיבי עם"‪ ,‬חלק ב' חלק הדרושים‪ ,‬עמ' שט"ז שי"ז(‪.‬‬
‫הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" שחוברה אליה זו בזה‪ ...‬וירושלים‬
‫היתה‪ ,‬והיא ג"כ בהווה ותהיה גם בעתיד‪ ,‬כאבן שואבת שמושכת‬
‫נבואת ישעיה‪:‬‬ ‫אליה אלפים ורבבות מבניה בוניה שלש פעמים בשנה לחוג מועדי‬
‫"הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלים‪ .‬והיה‬ ‫ה'‪) " ...‬נתיבי עם"‪ ,‬ח"ב עמ' קמ"ה קמ"ו(‪.‬‬
‫באחרי"ת הימי"ם נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא‬ ‫צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬דברי רוח קודשו המפליאים‪ ,‬ונבואתו‬
‫בגבעות ונהרו אליו כל הגויים‪ ..‬כי מציון תצא תורה ודבר ה'‬ ‫התקיימה במלואה וזכינו ל"יום ירושלים" ביום כ"ח אייר תשכ"ז‪.‬‬
‫מירושלים "‪) .‬ישעיה פרק ב' פסוקים א' ג'(‪.‬‬ ‫וכשזכינו ל"התחלת הגאולה"‪" ,‬לראשית תקומת מלכות ישראל"‬
‫ואכן‪ ,‬זכינו‪ ,‬ורוח הקודש שנצנצה בו‪ ,‬נתקיימה ובשנת תשכ"ח‬ ‫ביום ה' באייר תש"ח‪ ,‬נשא דרשה ליום זה‪ ,‬וכך כתב בספרו‪:‬‬
‫זכינו וירושלים חזרה לבעליה‪ ,‬לעם ישראל וירושלים הופכת‬ ‫"דוד המלך צפה ברוח הקודש על יום חג העצמאות ועליו אמר‬
‫להיות מרכז התורה בעולם‪ ,‬וממנה יוצאת הוראה ותורה‬ ‫הפסוק הזה‪" :‬זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" )תהילים קי"ח(‪.‬‬
‫לעולם‪.‬‬ ‫שהתכוון במילים אלה על הפסוק הכתוב בתורה‪) :‬דברים פרק כ"ז‬
‫פסוק ט'( "היום הזה נהיית לעם" ומצוה אותנו לגיל ולשמוח בו שזו‬
‫היא מחובתנו להודות ולשבח לה' שזכינו לראות במו עינינו חסדים‬
‫)מתוך "פרקים ממשנתם של חכמי ספרד על הקמת המדינה‪,‬‬
‫יום העצמאות ויום שחרור ירושלים"‪ ,‬לרב משה אלחרר שליט"א(‬ ‫גדולים שהפליא לעשות לעמו ולארצו‪.‬‬

‫‪ ‬‬