Professional Documents
Culture Documents
אברהם שלונסקי גורדון 50 - עמית לוינסון
אברהם שלונסקי גורדון 50 - עמית לוינסון
של
יונתן שלונסקי
כך פתח אברהם שלונסקי את שירו "גורדון ,"50שיר שעצם שמו הוא כתובתו ,הבית שבו
התגורר מ 1954-ועד מותו ,הבית שבו יוצב השלט.
בית טיפוסי לבנייה של ראשית שנות החמישים ,שנותיה הראשונות של המדינה .בית-דירות
שכמותו נבנו רבים צפונה משם ,במה שנקרא צפון תל-אביב .רק גודלה של הדירה היה מעל
לממוצע .בערך באותו זמן עבר גם נתן אלתרמן לדירתו החדשה בשדרות נורדאו .יש אי-אילו
קווי דמיון בין שני הבניינים :שלוש קומות ,דירה אחת לחזית ,אחת לעורף .מרפסת גדולה ,חלון
צרפתי .הבית של שלונסקי בגורדון רחב יותר .הדירות שונות ,לפחות באווירה .זו של אלתרמן
היתה נזירית ואפורה .של שלונסקי היתה רחבה ושמחה .כאן ,בגורדון ,50קומה ראשונה על
עמודים לחזית ,היה גם פרץ של יצירה וגם שמחת-חיים ואהבה .מה שחסר בנורדאו ,אצל
אלתרמן.
ב 1965-כתב את המחזמר לילדים "עוץ לי גוץ לי" ,אותו הקדיש לנכדתו ,סיגל אשל .בתקופה
זו ,בשלהי שנות החמישים ,היה ממייסדי ויזמי מועדון צוותא הידוע .אכן ,תקופה
פוריה.התבססותו של שלונסקי מתאפיינת גם בפרטים קטנים ,כמו הצטרפותו לוועד הבית של
גורדון ,50שעליה מעיד פרוטוקול שרשם בישיבת הוועד ב) 1960-נמסר לי באדיבות מכון כץ(.
"הבית בגורדון 50היה כמעט חדש כשעברנו לשם" ,נזכרת רות אשל-שלונסקי ,בתו ,שנושאת
את שם אביה ואת כינויו )אש"ל=אברהם שלונסקי(" .היחסים הקרובים היו עם השכן מלמעלה,
הד"ר שרון" .השכנים בדלת ממול ,ריטה ודוד רימון ,נוצרים זכרונות נעימים מאוד מהשכן
שלונסקי .דוד רימון ,מחברם של ספרים רבים ובנו של המשורר יוסף צבי רימון )על שמו
"שדרות היוצ"ר" בת"א( מספר ,שהיה לוקח את שלונסקי לצעדות ברגל ומלמד אותו נשימה
נכונה .הדירה של שלונסקי פנתה לחזית ,קומה ראשונה על עמודים ,דירה גדולה במושגים של
שנות החמישים .ארבעה וחצי חדרים במקור ,ששניים מהם אוחדו לסלון גדול.
"אבא היה כותב בתוך גלים של ניירות" ,נזכרת רות אשל" .מה שנראה לי כבלגן ,נראה לו
כסדר .אם מישהו היה מסדר או מזיז או מנגב אבק ,הוא לא היה מוצא את עצמו יותר ,ואז היה
מזיז הכל -מזיז גל אחד קדימה ,גל אחד אחורה ומוצא הכל".
"מצד אחד היה שולחן ,מצד שני היתה פינת ישיבה .פתאום חסרה לו מלה והוא היה עושה
תנועת יד ,כאילו לוחץ על מחשב )שלא היה( ומזמין לעצמו את המלה .ידיו היו באוויר .סביבו היו
ארונות עם ספרים רבים ,ביניהם מילונים ולכסיקונים מכל הסוגים ,אפילו לכסיקון של כוורנים,
שהוציא פעם אירגון מגדלי הדבורים .עד כדי-כך .אבא היה קורא ארבעה ספרים במקביל,
שב וקורא ופתאום צוחק ,אפילו תוך כדי קריאת מילון".
אברהם שלונסקי נולד בה' באדר ב' תר"ס ,1900 ,בעיירה קריוקוב ליד קרמנצ'וג שבאוקראינה.
אביו היה עסקן ציוני.
אברהם עלה ארצה בראשית העליה השלישית ,עבד שנה וחצי כסולל בגדוד העבודה בכביש
עפולה נצרת ,וחי בעין חרוד .הוא כינה את עצמו "פייטן סולל בישראל" .שירו הראשון התפרסם
ב 19221925-עבד לפרנסתו כעורך ספרותי ,משכתב ומתרגם .מ -בעיתונים "הארץ"" ,דבר"
ו"על המשמר".
בראשית שנות ה 30 -היה ממייסדי חבורת "יחדיו" ,אליה הצטרפו אחר-כך אלכסנדר פן ,נתן
אלתרמן ולאה גולדברג .הם היו נפגשים בבתי-קפה וכתבו ופירסמו בכתב-העת "טורים" .למימון
הוצאת כתב-העת היו מחברים פרסומות .שלונסקי היה הקופירייטר הראשי וכך זכה לכינוי
"לשונסקי" .הוא נחשב למשורר הראשון שהעביר את השירה העברית מההברה האשכנזית
המלעילית ,שבה כתב למשל ,ביאליק ,להברה הספרדית.
פרופ' זהר שביט מגדירה את שלונסקי כמי שהפך למוציא ומביא של התרבות .במחקרה
"החיים הספרותיים בארץ ישראל (1982) "1933-1910בהוצאת הקיבוץ המאוחד ,עומדת
פרופ' שביט ,על פועלו ומעמדו של שלונסקי" .בלעדי שלונסקי ,משוררים כמו אלתרמן ורטוש לא
היו אפשריים .הוא היה המנהיג הראשון של חבורה ספרותית בארץ .הוא עיצב את הדרך
להתפתחות הספרות בדינמיקה של תחרות בין חבורות ספרותיות .תחת שם זה או אחר הנהיג
את החבורה הספרותית המרכזית עד לאמצע שנות החמישים .באשר למעמדו כמשורר,
למרבית האירוניה ,למרות שסלל את הדרך לאלתרמן ,הפך אלתרמן להרבה יותר פופולרי".
אשתו הראשונה של שלונסקי היתה לוסיה ,לה נישא בגיל צעיר מאוד .היא היתה שחקנית
בתיאטרון "האוהל" ונודעה בשתייה מופרזת .אחר-כך התאהב במירה לוין ,שחקנית צעירה
ב"המטאטא" ובלהקת "כל הרוחות" .מירה היתה נשואה לד"ר יעקב הורוביץ ,לימים העורך
הספרותי של "הארץ" .זה היה סיפור אהבה חזק ומתמשך .שלונסקי עזב את לוסיה ,מירה
עזבה את בעלה ועברה לחיות עם שלונסקי ,שגידל מאז את בתה דנה .מירה למדה להיות
אחות ועבדה במרפאת השיניים של בתי-הספר בת"א .היא היתה מעורה מאוד בחיי הספרות,
קראה הרבה ועזרה לאברהם שלונסקי בכל .לפעמים היתה מייעצת לו לתרגם ספר שקראה.
ב .1970-נפטרה מירה האהובה לפתע ,בטרם עת ..מתוך געגועיו כתב לה שירים ,ביניהם "חו-
א-לו של גורדון ."50בגעגועיו אליה קרא לה בשיר" :כי למה זה שומם הכל בחדרים /כי למה
זה דומם הכל בכל החדרים /כי למה זה דומים לפתע כל החדרים /אני הוא זה ,זה אברי ,זה
אני /אני זועק אליך -את שומעת? "...
בדירה של שלונסקי מתגורר כיום צלם-אופנה .בדירה ממול חיים ריטה ודוד רימון ,שלא
שוכחים את שלונסקי" .זה עתה שבתי מטיול בשדרה שבה אהב להלך ושבין עציה קיבל רבים
מרעיונותיו .כרעם ביום בהיר נפלה הידיעה על מותו של האיש התוסס ומלא החיים" .כך כתב
אז הנער אפרים רימון ,בנם של השכנים ,ב"הארץ שלנו" ,לאחר מות שלונסקי.
תודתי נתונה לחגית הלפרין ולארכיון שלונסקי ,מכון כץ לחקר הספרות העברית ,אוניברסיטת
תל-אביב.