‫חבר הלאומים‬

‫ראשי פרקים ‪:‬‬

‫השאלה ‪ :‬עמוד על הרקע ליסודו‪,‬מטרותיו‪,‬מבנהו וחולשותיו של חבר ‪ -‬הלאומים‬

‫בתקופה‬

‫שבין שתי מלחמות עולם‪.‬‬

‫‪ .1‬ייעודו של חבר הלאומים‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסדות חבר הלאומים‪.‬‬
‫‪ .3‬דרכי הפעלה של החבר לשמירת ומניעת תוקפנות‪.‬‬
‫‪ .4‬משטר המנדטים‪.‬‬
‫‪ .5‬חוזי הגנת המיעוטים‪.‬‬

‫מבוא ‪:‬‬
‫ארגון בינלאומי שהוקם אחרי מלחמת ‪ -‬העולם הראשונה כדי לשמור על השלום‬
‫בעולם‪.‬‬
‫ההצעה להקים את חבר ‪ -‬הלאומים הועלתה על ‪ -‬ידי וודרו וילסון‪,‬נשיא ארצות ‪-‬‬
‫הברית‬
‫בימים ההם‪ .‬הוא נזדעזע למראה ההרס והסבל האיומים‪,‬שגרמה המלחמה‪,‬וביקש‬
‫לשים קץ אחת‬
‫ולתמיד לכל המלחמות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1918‬הלך וילסון לורסי‪,‬עירה ליד פריס בירת צרפת‪,‬כדי לפעול שם יחד עם‬
‫בעלות ‪-‬‬
‫בריתה של ארצות ‪ -‬הברית במלחמת העולם הראשונה ‪ :‬בריטניה‪,‬צרפת‪,‬איטליה‬
‫ויפן‪,‬למען‬
‫הקמת חבר ‪ -‬הלאומים‪.‬הצעתו של וילסון נתקבלה על דעת המדינות ובשנת‬
‫‪,1920‬בעקבות‬
‫חתימת חוזה ורסי‪,‬הוקם חבר ‪ -‬הלאומים‪.‬‬
‫וילסון חזר לארצות ‪ -‬הברית ונחל שם אכזבה קשה‪.‬הסנט של ארצות ‪ -‬הברית‬
‫סרב לקבל את‬
‫הצעתו‪,‬כיון שאמריקנים רבים בקשו לבודד את ארצות ‪ -‬הברית מעניני העולם‬
‫וסרבו להתערב‬
‫בעניניהן של ארצות ‪ -‬חוץ‪.‬חבר ‪ -‬הלאומים נוסד‪,‬איפוא‪,‬בלי שארצות ‪ -‬הברית‬
‫תהיה חברה‬
‫בו‪.‬‬
‫חבר ‪ -‬הלאומים קבע את מרכזו ב " ארמון האמות " בז'נבה שבשויץ‪.‬שלשת‬
‫הגופים העקריים‬
‫שלו היו האספה‪,‬המועצה‪,‬והמזכירות‪.‬במסגרת החבר פעלו גם בית ‪ -‬הדין‬
‫הבינלאומי‬
‫לצדק‪,‬ועדת ‪ -‬המנדטים המתמדת‪,‬ארגון ‪ -‬העבודה הבינלאומי‪,‬ומחלקות שטפלו‬
‫בעניני‬
‫בריאות‪,‬תקשורת‪,‬הדאגה לילד וכו'‪.‬מבחינה ארגונית דומה ארגון האמות המאחדות‬
‫בימינו‬
‫לקודמו‪,‬חבר ‪ -‬הלאומים‪.‬‬

‫ייעודו של חבר ‪ -‬הלאומים ‪:‬‬

‫חבר הלאומים נועד לייסוד השלום והיציבות בעולם‪.‬‬
‫הוא היה ארגון עולמי שנועד להמיר את השיטה הקודמת של " מדיניות כוח "‪.‬‬
‫מוסדות חבר ‪ -‬הלאומים ‪:‬‬
 ‫שלושה מוסדות הו בחבר ‪:‬‬
‫‪.1‬העצרת‬
‫‪.2‬המועצה‬
‫‪.3‬המזכירות‬
‫בית ‪ -‬הדין הבינלאומי ואירגון העבודה הבינלאומי פעלו לצידו של חבר ‪-‬‬
‫הלאומים‪.‬‬

‫העצרת ‪:‬‬
‫נציגי המדינות יהוו את עצרת החבר‪.‬‬
‫ג'נבה ‪ -‬מקום מושבו של החבר בעת כינוסים של החבר‪.‬‬
‫דיוניי העצרת רשאית לדון בכל דבר אשר נוגע לחבר‪.‬‬
‫בכינוסיי העצרת‪,‬לכל חברה תהיה רק זכות הצבעה אחת‪,‬ומקסימום שלשה באי ‪-‬‬
‫כוח‪.‬‬

‫המועצה ‪:‬‬
‫המועצה מורכבת מנציגי ממשלות ההסכמה הראשיות‪,‬ונציגי ארבע חברות אחרות‬
‫מבין חברות‬
‫החבר‪.‬‬
‫המועצה היתה כעין " ועד המנהלים " של חבר הלאומים‪,‬כעין " ועד נבחר " מתוך‬
‫העמים‬
‫העומדים על הגה הארגון הבינלאומי‪,‬במשך כל ימות השנה‪.‬בתחילה היתה‬
‫מורכבת מנציגי‬
‫ארבע מעצמות ההסכמה העיקריות ‪ -‬בריטניה‪,‬צרפת‪,‬איטליה ויפן‪.‬אליהן הצטרפו‬
‫נציגי ארבע‬
‫מדינות אחרות שהיו נבחרים על ‪ -‬ידי העצרת מפקידה לפקידה‪.‬ארבעת הראשונים‬
‫היו נקראים‬
‫חברים קבועים של המועצה והאחרונים ‪ -‬חברים נבחרים‪.‬עם הזמן העלו את מספר‬
‫הקבועים‬
‫לחמישה ומספר הבלתי ‪ -‬קבועים לתשעה‪.‬‬

‫המזכירות ‪:‬‬
‫מקומה של המזכירות במקום מושבו של החבר‪.‬המזכירות כוללת את המזכיר‬
‫הכללי ומזכירים‬
‫ופקידים אחרים‪.‬‬
‫המזכירות היתה אירגון מינהלתי קבוע של חבר ‪ -‬הלאומים ובאחריותה ‪ -‬אירגון‬
‫הצד הטכני‬
‫של עבודת החבר‪.‬‬

‫בית הדין הבינלאומי ‪:‬‬

‫בית ‪ -‬הדין הבינלאומי הוקם לאחר הקמתו של חבר ‪ -‬הלאומים‪.‬‬
‫הוא היה רשאי לדון במחלוקות שבין מדינות‪.‬טיפל בסכסוכים בעלי אופי משפטי‬
‫הנופלים‬
‫בין מדינות‪.‬‬
‫בית ‪ -‬הדין הבינלאומי נתן חוות ‪ -‬דעת למועצה או לאסיפה של החבר‪.‬‬
‫דרכי פעולה של החבר לשמירת השלום ומניעת תוקפנות ‪:‬‬
‫קיום השלום ומניעת מלחמה חדשה הועמד בראש מטרותיו של החבר‪.‬‬
‫כל מלחמה או איום במלחמה‪,‬בין שפגיעתם באחד מחברי החבר קרובה לבוא ובין‬
‫שאינה‬
‫קרובה‪,‬הרי זה עניינו של כל החבר כולו וחובה עליו לעשות את הטוב והמועיל‬
‫בעיניו כדי‬
‫להבטיח את שלום העמים הניצים‪.‬‬
 ‫שיטתו של ספר הברית בנדון זה היא‪,‬שבכל סכסוך בינלאומי המסכן את השלום‬
‫יש להגיע‬
‫קודם כל לידי פשרה‪.‬‬
‫ושתי דרכים לכך ‪ -‬דרך משפטית ‪ :‬פנייה לבוררות או לבית ‪ -‬הדין‬
‫הבינלאומי‪,‬ודרך‬
‫פוליטית ‪ :‬תיווכה של מועצת החבר‪.‬‬
‫המדינות החברות היו חייבות להמנע מפעולה מלחמתית כלשהי‪,‬ובשעת סכסוכים‬
‫להזדקק‬
‫לבוררות או להכרעתו של בית ‪ -‬הדין הבינלאומי בהאג‪.‬‬
‫ורק לאחר שצעדים אלו ננקט ואין תוצאה ‪ -‬המדינה יכולה להתחיל במלחמה‪.‬‬

‫משטר המנדטים ‪:‬‬

‫עקרון השליטה של " מנדט " הושתת על התפיסה ששטחים כאלה לא נועדו‬
‫לשליטה ולניצול‬
‫בלבד מצד המעצמות הגדולות‪,‬אלא חובה לדאוג לטובת‬
‫תושביהם‪,‬לרווחתם‪,‬לחינוכם‬
‫והכשרתם‪,‬כדי שיוכלו ברבות הימים לעמוד ברשות עצמם‪,‬היינו ‪ -‬קידומם למידה‬
‫שיוכלו‬
‫לזכות לעצמאות‪.‬‬
‫שטחי המנדט נחלקו ל ‪ 3‬סוגים ‪:‬‬
‫‪.1‬מנדטים על שטחי האמפריה העותמאנית לשעבר‪,‬שנזקקו לסיוע זמני ממשלת‬
‫המנדט‪,‬עד‬
‫שיגיעו לעצמאות‪.‬‬
‫‪.2‬מנדטים על שטחי גרמניה באפריקה‪,‬שאוכלוסיהם לא היו מסוגלים להגיע‬
‫לעצמאות‪.‬‬
‫‪.3‬מנדטים על שטחי אפריקה והמזרח הרחוק‪,‬שאוכלוסיהם לא היו ראויים‬
‫לעצמאות‪.‬‬
‫חוזי הגנת המיעוטים ‪:‬‬
‫חוזי הגנת המיעוטים כללו סעיפים שחייבו להעניק זכויות אזרח‪,‬חירות דתית‬
‫ואוטונומיה‬
‫בתחום החינוך‪.‬‬
‫הפיקוח על אי ‪ -‬הפלייה ושמירת חירותם של המיעוטים נמסר לידי חבר ‪-‬‬
‫הלאומים‪.‬‬
‫כל קבוצת אנשים הנמנים על אחד המיעוטים באחת המדינות הכפופות‬
‫לחוזה‪,‬רשאית היתה‬
‫לשלוח תזכיר לחבר הלאומים ולקבול על יחס בלתי ‪ -‬הוגן או על הפלייה לרעה‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬