ספר עזרה ראשונה

‫עזרה ראשונה סקירה‬
‫מתן טיפול ראשוני‬ ‫‪25-‬‬

‫הקפאת מצב‬ ‫‪26-‬‬
‫מניעת נזק נוסף עד לטיפול של דרג בכיר יותר‪.‬‬ ‫‪27-‬‬
‫‪28-‬‬
‫שרשרת ההישרדות‬
‫אבחנה מוקדמת ‪ -‬זיהוי הבעיה ואזעקת שירותי החירום מוקדם ככל האפשר‬ ‫‪29-‬‬
‫החייאה בסיסית ‪ -‬תחילת החייאה והקפאת המצב‬ ‫‪30-‬‬
‫שוק חשמלי‬ ‫‪31-‬‬
‫המשך טיפול מתקדם ‪ -‬ע"י ביה"ח או נט"ן‪.‬‬ ‫‪32-‬‬
‫משולש החיים‬
‫מערכת הנשימה‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת העצבים‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת הדם‬ ‫‪.3‬‬
‫מערכת העצבים –‬ ‫‪33-‬‬

‫המח‪ :‬תפקיד‪ :‬פיקוח ‪ ,‬תיאום ושליטה על המערכות החיוניות‪.‬‬ ‫‪34-‬‬
‫הגברה או האטה של קצב הלב‪ ,‬הפעלה ופיקוח של מערכות הנשימה והדם‪.‬‬ ‫‪35-‬‬
‫מערכת העצבים שולטת‪ ,‬מפעילה ומפקחת על הפעילות של שתי המערכות‬ ‫‪36-‬‬
‫האחרות‪.‬‬
‫מערכת הנשימה‬ ‫‪37-‬‬
‫מבצעת שני תפקידים עיקריים‪:‬‬ ‫‪38-‬‬
‫חמצון – הכנסת חמצן לתוך הגוף לקיום חיים‪.‬‬ ‫‪39-‬‬
‫אוורור ‪ -‬מסלקת פחמן דו‪-‬חמצני כפסולת אל מחוץ לגוף‪.‬‬ ‫‪40-‬‬
‫מערכת הדם –‬ ‫‪41-‬‬
‫מובילה את החמצן וחומרי המזון לכל הגוף‪ ,‬כולל המח‪ .‬אוספת את כל‬ ‫‪42-‬‬
‫הפסולת ותוצרי הלוואי על מנת להפרישם החוצה‪.‬‬
‫שלושת המערכות עובדות בתיאום מושלם ולא יכולות לעבוד האחת ללא השנייה‪.‬‬
‫פגיעה באחת מן המערכות והשבתתה תגרום אוטומטית לקריסה של כל המערכות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אם המח לא יקבל חמצן תוך פרק זמן קצר מאוד‪ ,‬הוא יפסיק לפקח ולהפעיל את‬
‫מערכת הנשימה חמצן לא יגיע ללב = הפסקת פעילות מערכת הדם‪ ,‬ואז הגוף כולו קורס‪.‬‬
‫קורס נהגים חובשים מתנדבים אוגוסט ‪2002‬‬
‫‪2‬‬
‫מטרתו של מגיש עזרה ראשונה‬
‫קביעת אבחנה משוערת ‪:‬‬ ‫‪43-‬‬

‫ע"י סיפור המקרה = איסוף נתונים ומידע ראשוני ‪ -‬שאלות ראשונות וניסיון‬ ‫‪44-‬‬
‫להבין מה קרה תוך כדי הבנת המתרחש בסביבה‪.‬‬
‫סימנים חיצוניים בנפגע ובסביבתו‪ ,‬תלונות הנפגע וסימנים חיוניים ‪ -‬לחץ דם‪,‬‬ ‫‪45-‬‬
‫קצב הלב‪ ,‬דופק‪ ,‬קצב הנשימה‪ ,‬מראהו הכללי‪ ,‬צבע העור‪ ,‬טמפרטורה‪.‬‬
‫טיפול ‪:‬‬ ‫‪46-‬‬
‫הגשת עזרה ראשונה למניעת החמרה והידרדרות‬ ‫‪47-‬‬
‫קריאה לעזרה )נט"ן או סיוע מגורם אחר בהתאם לצורך(‬ ‫‪48-‬‬
‫לוודא פינוי בהתאם לחומרת המקרה ודרך הפינוי הנחוצה‪.‬‬ ‫‪49-‬‬
‫כללי התנהגות בסיסיים‬
‫בטחון ושקט נפשי משפיעים על היכולת של הנפגע לקבל טיפול‬ ‫‪50-‬‬

‫על מגיש העזרה לגלות ‪ :‬בגרות‪ ,‬אדיבות‪ ,‬בטחון ושקט נפשי‪.‬‬ ‫‪51-‬‬
‫כל אלה משפרים את מצב רוחו של הנפגע ומקלים על סבלו‪.‬‬ ‫‪52-‬‬
‫מתפקידי המע"ר‬
‫לסרוק את זירת האירוע ‪ -‬הזירה עצמה יכולה לתת הרבה מידע‪ :‬תרופות‪,‬‬ ‫‪53-‬‬
‫קיא‪ ,‬מזרקים‪ ,‬מראה כללי של הסביבה וכו' יכולים לעזור להבין מה קורה עם החולה‪.‬‬
‫מקרי טראומה ‪ :‬מספר פצועים‪ ,‬סכנות‪ ,‬מקום שכיבתם וכו'‪.‬‬ ‫‪54-‬‬
‫בחולה ‪ :‬מצב הכרה‪ ,‬תנוחה‪ ,‬רמזים סביבתיים‬ ‫‪55-‬‬
‫לוודא הזעקת אמבולנס‪.‬‬ ‫‪56-‬‬
‫להרחיק את הנפגעים ממקור הסכנה‪.‬‬ ‫‪57-‬‬
‫לטפל בהתאם לידע הנלמד‪ ,‬תוך שימוש במירב הסמכויות ובמירב האמצעים‪.‬‬ ‫‪58-‬‬
‫דגשים חשובים‬
‫אין לקבוע מוות‪.‬‬ ‫‪59-‬‬

‫אין לסטור או להכות נפגע‪.‬‬ ‫‪60-‬‬
‫אין לתת תרופות‪ ,‬למרוח משחות‪.‬‬ ‫‪61-‬‬
‫אין לשחרר נפגע ללא המשך טיפול‪.‬‬ ‫‪62-‬‬
‫אין לחרוג מסמכויותייך‪.‬‬ ‫‪63-‬‬
‫‪3‬‬
‫לסיכום‪ :‬להזעקת עזרה חייג ‪101‬‬
‫ענה לשאלות תורן המוקד בקצרה ובבירור‬ ‫‪64-‬‬

‫ציין פרטים חשובים‬ ‫‪65-‬‬
‫מס' טלפון‬ ‫‪66-‬‬
‫מיקום מדויק‬ ‫‪67-‬‬
‫מצב גיל‬ ‫‪68-‬‬
‫תלונה עיקרית‬ ‫‪69-‬‬
‫הגש ע"ר בהתאם למה שלמדת ומבלי לחרוג‬ ‫‪•1‬‬

‫מהסמכויות‪.‬‬
‫שמור על סודיות וצנעת הפרט‪.‬‬ ‫‪•2‬‬
‫‪4‬‬
‫אנטומיה ופיזיולוגיה בסיסית‬
‫אנטומיה ‪ -‬תורה החוקרת את מבנה הגוף‬

‫פיזיולוגיה ‪ -‬תורה החוקרת את מבנה הגוף והתהליכים המתרחשים בו‬
‫פתופיזיולוגיה – תורה החוקרת תהליכים תחלואיים בגוף)הלקוי בתפקוד הגוף‪ ,‬פתו=מחלה(‬
‫מאפייני החיים‪:‬‬
‫עיבוד מזון‬ ‫צריכת חמצן‬
‫סילוק פסולת‬ ‫ייצור אנרגיה‬
‫תגובה‬ ‫גדילה תנועה‬
‫מוות‬ ‫התרבות‬
‫התא ‪ -‬יחידת החיים הבסיסית‬

‫התא כמו כל גורם חי צורך חמצן‪ ,‬מעבד מזון‪ ,‬מייצר אנרגיה וכו'‪.‬‬
‫גרעין התא ‪ -‬שולט על התא ותיפקודיו ‪ ,‬ובתוכו נמצאים הכרומוזומים ‪ -‬החומר הגנטי‬
‫שבעזרת העתק הרצף הגנטישבתוכם הגרעין שולח פקודות אל התא‪.‬‬
‫בתוך הגרעין עצמו – נמצא הגרעינון שם מאוחסן הכרומטין החומר הגנטי‪.‬‬
‫לגרעין עצמו יש מעטפת השומרת על שלמותו וצורתו‪.‬‬
‫לתא עצמו יש מעטפת חיצונית‪ ,‬המתפקדת כמו עור‪ ,‬אבל למעטפת עצמה ישנה האפשרות‬
‫להכניס ולהוציא חומרים שהיא צריכה לתפקודי התא או להפריש פסולת אל מחוץ לתא‪.‬‬
‫יש חומרים שהתא מכניס באופן אוטומטי ע"י השוואת ריכוזי חומר )דיפוזה ( או ע"י הפעלת‬
‫אנרגיה על מנת להכניס ו בצורה אקטיבית‪.‬‬
‫מיטוכונדריה – מפעל האנרגיה של התא‬

‫בתהליך ייצור אנרגיה במיטוכונדריה ‪ -‬סוכר ‪ +‬החמצן נותן ‪ = A.T.P‬מולקולת אנרגיה ראשית‬
‫)נוצרות ‪ 38‬מולקולת ‪.( A.T.P‬‬
‫תוצרי לוואי של התהליך במצב תקין הם מים ופחמן דו חמצני‪.‬‬
‫מערכת גולג'י ‪ -‬מפרקת את החומרים שהתא לא צריך והם עוברים לוסיקולה‬

‫)שקים שנושאים את הפסולת החוצה(‪.‬‬
‫ליזוזום ‪ -‬יחידת מיחזור בתא‬
‫‪5‬‬
‫התהליך של ייצור אנרגיה עם חמצן נקרא נשימה אירובית‪ ,‬החמצן יחד עם הסוכר מתפרק‬
‫ויוצר מולקולה של ‪. A.T.P‬‬
‫חומצה לקטית )חומצת חלב( ‪ -‬תוצר לוואי של ייצור אנרגיה ללא חמצן‪).‬נשימה אנאירובית(‬
‫התמיינות‬
‫תא אם ‪ ‬התחלקות תאים )מיטוזה( ⇐ סוגי תאים בסיסיים‪ :‬עצב‪ ,‬שריר‪ ,‬חיבור‪ ,‬ציפוי‬
‫התא – מהוו ה את יחידת החיים הבסיסית בגוף‬

‫כלל המערכות בגוף‬ ‫מספר תאים מאותו סוג מהווים ‪ -‬רקמה‬
‫מהווה את גוף האדם‬ ‫מספר רקמות בעלי השתייכות דומה הופכות ל ‪ -‬איבר‬
‫מספר איברים בעלי אותו תפקיד מהווים – מערכת‬
‫מיטוכונדריה ‪ -‬בה מתבצע תהליך ייצור האנרגיה בתא ‪:‬‬

‫חמצן ‪ +‬סוכר הופכים לאנרגיה ‪ A.T.P‬בתהליך שתוצרי הלוואי שלו הם ‪ 2CO‬ומים‪.‬‬
‫במידה ואין חמצן נוצרת חומצה לקטית דבר שמעלה את רמת החומציות בתא‪.‬‬
‫הגרעין ‪ -‬מערכת הבקרה ושליטה‪ ,‬שולח פקודות בעזרת העתק רצף גנטי‪.‬‬
‫כאשר רמת החומציות בתא עולה כתוצאה מייצור חומצה לקטית עקב חוסר בחמצן‪ ,‬בתהליך‬
‫ייצור אנרגיה במיטוכונדריה‪ ,‬רמת החומציות בתא עולה והתא מפסיק לתפקד = מוות תאי‪.‬‬
‫תאי העצב ומערכת העצבים )בעיקר המוח( מגיבים מיד לכל ירידה בזרימת החמצן אליהם‪.‬‬
‫תאי העצב הם הראשונים למות וזה משפיע על הפעלה ופיקוח של מערכת הנשימה = אין‬
‫נשימה ‪ ,‬חמצן לא מגיע אל הלב ומערכת הדם מפסיקה לעבוד= מוות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מערכת העצבים‬
‫פיקוח‬ ‫הפעלה‬
‫וויסות‬ ‫ופיקוח‬
‫מערכת הדם‬ ‫מערכת הנשימה‬
‫מרכזית ‪ -‬מורכבת ממספר מוחות שלכל אחד תפקיד משלו‬ ‫‪.1‬‬
‫מוח גדול ‪ -‬אחראי על תבונה‪ ,‬תנועה‪ ,‬חמשת החושים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מוח קטן ‪ -‬שיווי משקל‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬טונוס שרירים עידון תנועות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לב‪ ,‬לחץ דם )נמצא בדיוק היכן שמתחילות‬ ‫גזע המוח ‪ -‬נשימה‪,‬קצב‬ ‫‪.3‬‬
‫החוליות‪.(.‬‬
‫מוח השדרה – מעביר את תפקודי השליטה לאורך כל בגוף‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫היקפית – מקבצי העצבים שאחראיםו לתנועה‪,‬ולתחושה – בחלקי הגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫יש לנו ‪ 32‬זוגות עצבים הקפיים לגוף‪ ,‬ו ‪ 12 -‬לפנים‪.‬‬
‫כל זוג עצבים‪ :‬אחד שאחראי על תנועה והשני על תחושה‪.‬‬
‫רפלקס ‪ -‬תנועה הגנתית אוטומטית‪ .‬ההתרעה על סכנה לא מגיעה‬ ‫‪•1‬‬

‫למעשה עד למעלה אלא איפשהו בדרך באיזור מוח השדרה ניתנת הפקודה‬
‫להתרחק‬
‫למשל להוציא את היד מהר כשאנו נוגעים באש‪.‬‬ ‫‪•2‬‬
‫‪7‬‬
‫מערכת הנשימה‬
‫תפקיד‪ :‬אספקת חמצן לגוף וסילוק ‪ CO 2‬מהגוף ע"י שחלוף גזים‬
‫מורכבת מ‪ :‬צינורות הולכה‪ :‬פה‪ ,‬אף‪ ,‬קנה‪ ,‬סימפונות עד לנאדיות ‪ -‬שבה מתבצע שחלוף‬
‫האוויר ‪ -‬החמצן מגיע אל הנאדית ומשם לדם פעולה הפוכה עושה ה ‪ CO 2 -‬שיוצא מהגוף‪.‬‬
‫מערכת ההפעלה ‪ -‬מרכז נשימה‪ ,‬צלעות‪ ,‬שריריים בין צלעיים‪ ,‬סרעפת‪.‬‬
‫מערכת הדם‬
‫תפקידים‪ :‬הובלת חמצן וחומרי מזון לתאים ‪ /‬סילוק פסולת מהתאים ‪ /‬הגנה על הגוף )מע'‬
‫החיסון( ‪ /‬ויסות טמפ' הגוף ‪ /‬שמירה על הומאוסטזיס )סביבה פנימית קבועה( ‪.‬‬
‫משאבה ‪ -‬לב‪:‬‬
‫הלב הוא יחידה עצמאי המפעיל את עצמה‪.‬‬
‫הלב מספק מספק דם לכל הגוף אבל בראש ובראשונה לעצמו‪ ,‬יש לו מערכת כלי דם משלו‪.‬‬
‫יש לו מערכת הפעלה משלו‪.‬‬
‫הדם זורם דרך מערכת צינורות יעודית‪:‬‬
‫עורקים ‪ -‬כלי דם שריריים וחזקים מזרימיםאת הדם מהלב לגוף בד"כ עשיר בחמצן ‪.‬‬
‫הורידים – כלי דם החוזרים מן הגוף אל הלב לרוב עניים בחמצן ומובילים פסולת לסילוק‪.‬‬
‫נימים ‪ -‬רשת צינוריות קטנה שמחברת בין העורקים לוורידים ולשאר תאי הגוף‪.‬‬
‫מערכת הנימים מתפרשת לכיוון הרקמות ושם למעשה מתבצע חילוף החומרים‪.‬‬
‫נוזל הדם‪:‬‬
‫מורכב מנוזל וחומר תאי‪.‬‬
‫נוזל ‪ -‬פלסמה ‪ 55 -‬אחוז מהנפח‬
‫החומר התאי ‪ 45 -‬אחוז מהנפח ומורכב מכדוריות דם אדומות שמובילות את החמצן וה ‪-‬‬
‫‪ , 2CO‬כדוריות דם לבנות ‪ -‬סילוק הפסולת‪ ,‬מערכת חיסונית‪ .‬טסיות הדם ‪ -‬אחראיות על‬
‫תפקודי הקרישה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫החייאה‬
‫רוב מקרי המוות אצל מבוגרים נגרמים כתוצאה מדום לב או אירוע לב‪.‬‬
‫שלבי הגישה והטיפול בחשד להחייאה‪:‬‬
‫שלב ראשון ‪ -‬בטיחות‬

‫בדיקה וסריקה של זירת האירוע ‪ .‬כלומר להבין מה קורה בסביבה‪ ,‬המבט בסביבה יכול לתת‬
‫לנו מידע רב על המקרה‪ .‬יש לנטרל כל סכנה שעלולה לסכן את מגיש העזרה או המטופל‪.‬‬
‫כמו כן יש להתמגן‪ :‬לדוגמה ללבוש כפפות‪.‬‬
‫זוהי הערכה ראשונית של זירת האירוע‪,‬‬
‫בהערכה הראשונית נדע אם צריך עזרה נוספת כמו נט"ן ‪ ,‬משטרה או כיבוי‪.‬‬
‫שלב שני ‪ -‬בדיקת הכרה ‪:‬‬

‫‪ -‬דיבור‬
‫‪ -‬צביטה בשריר הטרפז ב‪ 2-‬מקומות‬
‫‪ -‬הזעק עזרה ‪101‬‬
‫הכרה ‪ -‬תגובה הגיונית לגירוי‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫חוסר הכרה ‪ -‬אי תגובה לגירוי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרה מעורפלת ‪ -‬תגובה לא הגיונית לגירוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרה אנו בודקים ע"י ‪:‬‬

‫דיבור ‪ -‬שואלים את האדם שאלות אחדות‪ ,‬אם אינו מגיב אנו עוברים ל ‪-‬‬
‫בדיקה פיזית ‪ -‬צביטה בשריר הטרפז או העברת היד לאורך החזה‪ .‬אם אין תגובה יש‬
‫להזעיק עזרה ‪ -‬אמבולנס ) במקרה שמגיש העזרה הוא עובר אורח( או נט"ן‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫גורמים לחנק והפסקת נשימה‬
‫במצב של חוסר הכרה עלול להיחסם נתיב האוויר כתוצאה מ‪:‬‬

‫צניחת בסיס לשון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גוף זר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אספירציה = שאיפת הפרשות לתוך הריאות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הלשון –‬
‫שריר גדול ומסיבי המחובר ללסת התחתונה‪ ,‬במצב של חוסר הכרה הלשון עלולה לצנוח‬
‫לאחור ולחסום את נתיב האוויר‪.‬‬
‫הסכנה העיקרית בחוסר הכרה = צניחת בסיס הלשון ‪ ‬חסימת דרכי אוויר ‪ ‬חנק‬
‫והפסקת נשימה ‪ ‬הפסקת פעולת הלב ‪ ‬מוות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫סדר פעולות ‪ABC‬‬
‫הפעולה הראשונה לאחר שקראנו לעזרה הינה‪ :‬פתיחת דרכי אוויר ‪(A ( Airway -‬‬
‫פתיחת פה וסילוק הפרשות‬ ‫‪‬‬
‫פתיחת נתיב אוויר ‪ -‬יד אחת על הסנטר והיד השנייה על‬ ‫‪‬‬
‫המצח‪ ,‬מטים את הראש אחורה‪ ,‬ובמצב זה נתיב האוויר פתוח‬
‫בדיקת נשימה ‪(B ( Breathing -‬‬

‫חוש‬ ‫האזן‬ ‫הסתכל‬
‫אין‬ ‫יש‬
‫⇓‬ ‫⇓‬
‫‪ 2‬הנשמות‬ ‫שמירה על נתיב אוויר‬
‫⇓‬ ‫פינוי תוך כדי השגחה‬
‫בדיקת דופק מרכזית ‪ -‬עורקי התרדמה בצוואר‬
‫אנחנו תמיד בודקים נשימה לפני דופק‪ ,‬כיוון שאם יש נשימה יש דופק‪.‬‬
‫בדיקת נשימה מתבצעת ע"י ‪ 3‬חושים‪ :‬ראייה‪ ,‬שמיעה ומגע‪ ,‬וכל זה מתבצע שדרכי האוויר‬
‫פתוחות‪.‬‬
‫בדיקת נשימה אצל מבוגר ‪ -‬בין ‪ 5‬ל ‪ 10 -‬שניות‪.‬‬
‫הנשמה‪ -‬ע"י קיבוע הראש לאחור כדי שהאוויר יוכל להיכנס פנימה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪(C - ( Circulation‬‬
‫בדיקת דופק מרכזי ‪ -‬קרוטיד )‪ 10 - 5‬שניות(‬
‫אין‬ ‫יש‬
‫⇓‬ ‫⇓‬
‫החייאה‪ 15 :‬עיסויים ‪ 2 /‬הנשמות = נקרא סט‬ ‫המשך הנשמה מבוגר‪:‬‬
‫נשיפה כל ‪ 5‬שניות‬
‫‪ 15‬עיסויים ‪ 2 /‬הנשמות = נקרא סט‪ 4 ,‬סטים בממוצע כדקה‪.‬‬
‫בדיקת דופק ראשונה ‪ -‬נעשית במשך ‪ 10‬שניות לאחר תום ‪ 4‬סטים ראשוניים‪ -‬לאחר דקת‬
‫החייאה ראשונה‪ .‬אם אין דופק ממשיכים בעיסויים והנשמות ובודקים דופק כל ‪ 3 - 2‬דקות‪.‬‬
‫מיקום עיסוי חזה מבוגר‬
‫משש את הצלעות התחתונות של בית החזה‪.‬‬ ‫‪70-‬‬

‫מצא את נקודת חיבור הצלעות התחתונות‪.‬‬ ‫‪71-‬‬
‫הנח כף יד במרחק שתי אצבעות מנקודת חיבור הצלעות התחתונות‪.‬‬ ‫‪72-‬‬
‫הנח כף יד שנייה מעל לראשונה‪ ,‬נעל אצבעות וישר מרפקים‪.‬‬ ‫‪73-‬‬
‫על ידי העיסוי יוצרים שאיבה מכאנית‪ ,‬לחצנו‪ ,‬כיווצנו‪ ,‬דם זורם החוצה ופנימה ולכן חשוב גם‬
‫להרפות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סיכום ‪ -‬החייאת מבוגרים‬
‫סכימת החייאה ‪ - R.P.C‬החייאת לב ריאות‪.‬‬

‫הקפאת מצב‪ ,‬שמירה על זרימת דם וחמצן למח על מנת למנוע הידרדרות‪.‬‬
‫בדיקה הכרה ‪ -‬מילולית ופיזית‬

‫אם אין הכרה אנו מזעיקים עזרה ‪ / 101 -‬נט"ן‬
‫שלב ‪ - A‬נתיב אוויר ‪ :‬סילוק הפרשות‪ ,‬הטיית ראש‬
‫שלב ‪ - B‬בדיקת נשימה‪ :‬מגע‪ ,‬האזנה וראייה )בערך ‪ 10‬שניות(‬
‫יש ‪ -‬שומרים על נתיב אויר פתוח ומשגיחים‪.‬‬
‫אין ‪ 2 -‬הנשמות פתיחה מלאות‪.‬‬
‫שלב ‪ - C‬זרימה ‪ -‬בודקים דופק מרכזי )בערך ‪ 10 - 5‬שניות(‬
‫יש ‪ -‬הנשמה אחת כל ‪ 5‬שניות והשגחה על הדופק‬
‫אין ‪ -‬החייאה מלאה ‪ 15 - 2 / 15 -‬עיסויים ו ‪ 2 -‬הנשמות בטווח של ‪ 15‬שניות = סט‪.‬‬
‫לאחר ‪ 4‬סטים בדיקת דופק ראשונה‪.‬‬
‫אנו ממשיכים החייאה ברצף עד שקורה אחד מן הדברים הבאים‪:‬‬

‫חזר דופק או נשימה‬ ‫‪.1‬‬
‫הגיע צוות להחליפנו ‪ -‬אמבולנס רגיל או נט"ן‬ ‫‪.2‬‬
‫רופא ‪ -‬קבע מוות‬ ‫‪.3‬‬
‫תשישות מוחלטת של הצוות המטפל‬ ‫‪.4‬‬
‫מתי לא מתחילים החייאה‪:‬‬

‫דיסאנטומיה ‪ -‬כאשר הגופה אינה שלמה‬ ‫‪.1‬‬
‫פוסטריגמוטיס ‪ -‬קישיון גוף‪ ,‬ריח רע מהגופה ‪ -‬אדם מת מספר ימים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪13‬‬
‫מספר בעיות העלולות להופיע בזמן ההחייאה‪:‬‬

‫כאשר מבצעים החייאה ואוויר לא נכנס במהלך ההנשמה יש לבדוק‬ ‫‪•0‬‬
‫היטב שהראש אכן מוטה אחורה בצורה הנכונה‪ ,‬וגם אם אז לא נכנס אוויר ‪,‬‬
‫כנראה ישנו גוף זר המונע כניסת אוויר‪.‬‬
‫בעת ביצוע הנשמה ‪ -‬הקיבה מתנפחת‪ ,‬מדוע ?‬ ‫‪•1‬‬

‫‪ -‬נכנס יותר מדי אוויר‪.‬‬
‫‪ -‬הטיפול‪:‬‬
‫אין ללחוץ על הקיבה במטרה להוציא את האוויר‪ ,‬אלא יש לשפר את‬
‫קיבוע הראש ולהוריד את נפח ההנשמה‪ ,‬כאשר בית החזה עולה‬
‫בצורה טובה אנו ממשיכים בהנשמה רגילה‪.‬‬
‫במהלך ההחייאה החולה מקיא )ואין הכרה( ‪ -‬שתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫‪•1‬‬
‫‪ .1‬אוויר מגיע לקיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬מקום עיסוי לא נכון‪.‬‬
‫סילוק הפרשות‪.‬‬ ‫טיפול‪- :‬‬

‫פתיחה מחדש של נתיב האוויר‪.‬‬ ‫‪2-‬‬
‫עושים בדיקה מחדש‪ :‬נשימה ודופק‪.‬‬ ‫‪3-‬‬
‫אם המצב חוזר ‪ ,‬יש לפתוח מחדש את נתיבי האוויר‬ ‫‪4-‬‬
‫ולהנשים ע"י הורדת נפח הנשימה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫החייאה ‪ -‬עבודה בשניים‬
‫יתרונות החייאה בזוג‪:‬‬
‫יש רצף בהחייאה‬ ‫‪5-‬‬

‫מי שנמצא בהנשמות שומר על נתיב אוויר פתוח‪ ,‬מבצע בדיקת דופק‪ ,‬הוא‬ ‫‪6-‬‬
‫גם מנהל את האירוע ויכול לתת הוראות הכוונה למטפל מספר שניים‪.‬‬
‫שלבים בניהול ההחייאה בזוג‪:‬‬
‫מנהל ההחייאה )מספר ‪ : (1‬מבצע בדיקת הכרה מלאה‪ ,‬במידה ואין הכרה‬ ‫‪7-‬‬
‫מבקש ממספר שניים להזעיק עזרה‪.‬‬
‫בזמן שמספר ‪ 2‬מזעיק עזרה ‪ -‬מספר ‪ 1‬מבצע את שלב ‪ :A‬סילוק הפרשות‬ ‫‪8-‬‬
‫ופתיחת נתיבי אוויר‪.‬‬
‫שלב ‪ - B‬מספר ‪ - 1‬בודק נשימה‪ ,‬ומספר ‪ - 2‬בודק דופק‪ .‬עפ"י הנתונים‬ ‫‪9-‬‬
‫שמתקבלים מספר ‪ 1‬מחליט מה לעשות‪ .‬אם אין דופק ‪ -‬עוברים לשלב ‪C‬‬
‫שלב ‪ - C‬מספר ‪ 1‬מבצע ‪ 2‬הנשמות‪ ,‬כאשר מספר ‪ 2‬מבצע ‪ 15‬עיסויים‪.‬‬ ‫‪10-‬‬
‫שני המטפלים נמצאים אחד מול השני כדי לא להפריע זה לזה בהחייאה‪.‬‬ ‫‪11-‬‬
‫החלפה ‪ -‬נעשית בגמר העיסוי האחרון )‪ 5‬אחרונים( ‪ ,‬מספר ‪ 2‬מודיע על החלפה‪ ,‬כאשר‬
‫מספר ‪ 1‬מורה על בדיקת דופק‪ ,‬במידה ואין ממשיכים בהחייאה לאחר ההחלפה‪.‬‬
‫מה קורה אם צריך לעשות רק הנשמות ?‬

‫‪ -‬מספר ‪ 1‬מנשים ומספר ‪ 2‬בודק כל הזמן דופק ומשגיח שההנשמה יעילה ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ערכת הנשמה למבוגר‬

‫שלב ‪A‬‬
‫מנתב אוויר ‪ -‬מרכז את האוויר שאנו נותנים בהנשמה לכיוון מערכת הנשימה ‪ -‬הקנה‪ .‬הוא‬
‫נמצא מעל הקנה‪ ,‬אך אינו מונע או פותר קיבוע ראש לאחור‪.‬‬
‫החדרת מנתב האוויר ‪-‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לבצע התאמת הגודל המתאים של מנתב האוויר למטופל‪ .‬יש ‪ 4‬גדלים‪:‬‬
‫הגדול ביותר ‪ -‬מס' ‪ - 4‬אדום ‪ -‬מבוגר‬
‫מס' ‪ - 3‬כתום ‪ -‬מבוגר‬
‫מס' ‪ - 2‬ירוק ‪ -‬ילדים‬
‫הקטן ביותר ‪ -‬מס' ‪ - 1‬לבן ‪ -‬ילדים‬
‫הצבע והגודל נותנים לנו הערכה‪ ,‬אך אנו צריכים להתאים את מנתב האוויר‪.‬‬ ‫‪•2‬‬
‫התאמת מנתב בשתי דרכים‪:‬‬
‫אחת ‪ -‬בין אוזן לשפה‬ ‫‪•3‬‬
‫והשנייה ‪ -‬בין השפה ועד מתחת לאוזן‪.‬‬ ‫‪•4‬‬
‫הגודל חשוב כיוון שאם המנתב קטן הוא לא יעשה את העבודה‪ ,‬והאוויר לא‬ ‫‪•5‬‬
‫יגיע לאן שהוא צריך להגיע‪ ,‬ואם הוא גדול מדי הוא יכול לחסום את נתיב האוויר‪,‬‬
‫לפצוע‪ ,‬לגרות הקאות‪ .‬לכן חשוב להתאימו למטופל‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬החדרת מנתב האוויר ‪ -‬יש לבדוק שאין הפרשות ולפתוח נתיב אוויר‪ .‬מטים את הראש‬
‫אחורה ואז מחדירים את המנתב כך שהפיה המעוגלת כלפי החיך‪ ,‬מסובבים ומחדירים‬
‫בצורה מדויקת‪.‬‬
‫אם החולה בהכרה אין להחדיר מנתב אויר‬ ‫‪•18‬‬

‫אם החולה לא בהכרה ופלט את המנתב יותר מפעמיים‪ ,‬אז לא מנסים‬ ‫‪•19‬‬
‫להחדירו‪ ,‬כנראה שהחולה בהכרה מעורפלת‪.‬‬
‫אנו מכניסים את המנתב רק כאשר אין נשימה וכשאנו מתכוונים לעשות‬ ‫‪•20‬‬
‫הנשמה עם אמבו ‪ -‬מפוח הנשמה ידני‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫שלב ‪ - B‬שלב ההנשמה‬
‫מפוח הנשמה ידני ‪ -‬אמבו ‪ -‬מספר חלקים חשובים במפוח‪:‬‬
‫המפוח עצמו ‪ -‬המהווה את רוב המכשיר‪ ,‬יש לו‪ :‬שסתום אחורי חד כיווני ‪ -‬האוויר יכול‬
‫להיכנס אך לא לצאת‪ ,‬אלא ממשיך בכיוון לצד השני שגם לו יש ‪ -‬שסתום ‪) T‬צורת השסתום(‪-‬‬
‫יש שני כיוונים‪ ,‬אוויר שמגיע מכיוון המפוח ונכנס לחולה‪ ,‬ואוויר שיוצא מהחולה החוצה‪ .‬גם‬
‫שסתום זה הוא חד כיווני‪.‬‬
‫בדיקת תקינות המפוח‪:‬‬
‫אנו מכווצים חזק את המפוח‪ ,‬סותמים את השסתום האחורי ומשחררים ‪ .‬אם‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא נשאר מכווץ ‪ -‬המפוח תקין‪.‬‬
‫סותמים את השסתום הקדמי ורואים שאין בריחה של אוויר החוצה דרך‬ ‫‪.2‬‬
‫השסתום האחורי‪.‬‬
‫בשסתום האחורי יש חיבור לחמצן‪ :‬שקית העשרה מתחברת לשסתום האחורי של המפוח‪.‬‬
‫אנו ממלאים את שקית העשרה בחמצן ע"י חיבורה לצינורית היוצאת מבלון החמצן‪ .‬המפוח‬
‫לוקח חמצן בריכוז של ‪.95%‬‬
‫יש לחבר את שקית העשרה לחמצן ולוודא כניסת חמצן אל השקית לפני‬ ‫‪•1‬‬
‫חיבורה לאמבו‪ .‬אם לא נמלא את שקית העשרה בחמצן‪ ,‬לא תהיה כניסה של‬
‫אוויר לחולה‪.‬‬
‫לשסתום הקדמי ‪ -‬שסתום ‪ T‬מתחברת מסיכה‪.‬‬

‫שני סוגי מסיכה‪ :‬מס' ‪ – 2‬לילדים‪/‬מבוגרים בעלי פנים קטנות ‪ ,‬מס' ‪ - 5‬למבוגרים‪.‬‬
‫המסיכה מתלבשת על החולה ‪ -‬מכסה אף ופה‪ .‬למסיכה עצמה יש שפתיים מגומי והן צריכות‬
‫להתאים לפני החולה כדי שלא תהיה בריחה של אוויר‪ .‬הפקק שנמצא על השפתיים פונה‬
‫לכיוון החובש‪ .‬יש להחזיק את המסיכה משני הצדדים‪ ,‬תוך כדי הרמת סנטר וקיבוע הראש‬
‫לפתיחת נתיב האוויר‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫יתרונות האמבו‪:‬‬
‫ריכוז חמצן גבוה יותר‬ ‫‪2-‬‬
‫סטרילי יותר‬ ‫‪3-‬‬
‫מאפשר ניהול טוב יותר של האירוע‪ ,‬שכן אפשר לתקשר עם הסביבה ועם‬ ‫‪4-‬‬
‫שאר החובשים‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫מחייב מנתב אוויר‪.‬‬ ‫‪5-‬‬
‫מחייב עבודה בזוג‪.‬‬ ‫‪6-‬‬
‫נפח‪,‬לחץ האוויר‪ ,‬נמוך יותר בהשוואה בהנשמה מפה לפה‪.‬‬ ‫‪7-‬‬
‫מכשיר שאיבה ידני ‪) -‬סאקשן( ‪ -‬שואב הפרשות רכות ונוזליות‪ ,‬בעיקר קיא ודם‪ .‬הוא לא‬
‫אמור להוציא גושים גדולים‪ .‬אנו משתמשים בו רק אחרי ‪ 3 - 2‬דקות לאחר תחילת האירוע‪.‬‬
‫עד אז יש להוציא את ההפרשות בצורה ידנית‪ .‬וזאת על מנת לא לפגוע בחמצון החולה‪.‬‬
‫למכונת השאיבה מתחבר צינור המגיע עד למיכל איסוף ההפרשות‪ .‬לצינור אנו מחברים פיה‬
‫)שני גדלים ‪ 8‬ו ‪ .(18 -‬הבוכנה והגשר הנמצאים במכונה מאפשרים את השאיבה‪.‬‬
‫כלל חשוב בשאיבת ההפרשות‪ :‬יש להפסיק את החייאה רק ל ‪ 10‬שניות על מנת לבצע‬
‫שאיבת הפרשות ‪ ,‬המטרה שלנו היא להנשים כמה שיותר ולכן הפסקת הנשמה לצורך‬
‫שאיבה תהיה קצרה ביותר‪.‬‬
‫אביזר נוסף שניתן לחבר לצינור מכונת השאיבה ‪ -‬קטטר קשיח שיש בו חור קטן באמצע‪ ,‬לכן‬
‫לפני השאיבה רצוי לחסום אותו באצבע‪.‬‬
‫סידור בסיסי של תיק ערכת הנשמה‪:‬‬

‫בכיס הקדמי של התיק ‪ -‬מנתבי אוויר וצינורית שאיבה‬ ‫‪8-‬‬
‫בכיס האמצעי – ערכת עירוי‪ ,‬מד לחץ דם‪ ,‬שונות‪ :‬מגני פנים‪ ,‬כפפות‪,‬‬ ‫‪9-‬‬
‫תחבושות‬
‫תא ראשי ‪ -‬מכונת שאיבה נמצאת תמיד למטה‪ ,‬אמבו ושתי מסכות‪,‬שקית‬ ‫‪10-‬‬
‫העשרה‪.‬‬
‫בלון חמצן נייד ‪ -‬נמצא בתיק נפרד‬
‫ישנם סוגים שונים של בלוני חמצן במד"א‪ .‬בטיפול בבית משתמשים בבלונים קטנים ) ‪2.4‬‬
‫ליטר או ‪ 4.2‬ליטר(‪ ,‬בכל אמבולנס יש מיכל גדול של ‪ 20‬ליטר‪ .‬על בלוני החמצן רשום חמצן‬
‫רפואי‪ , .‬הלחץ המקסימאלי בבלון ‪ 150‬אטמ'‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫קצב הזרימה שניתן לחולה מבוגר ‪ -‬בין ‪ 10‬ל ‪ 15‬ליטר בדקה‪.‬‬
‫הוראות בטיחות בשימוש בבלון חמצן‪:‬‬

‫כשאנו פותחים את ברז מיכל החמצן יש להרחיקו מהגוף והפנים‬ ‫‪.1‬‬
‫יש להרחיק מהבלון אש גלויה או שמן )אין לקרב למקור חום(‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אין להשאיר בלון חמצן עומד או לא מקובע‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בעת פתיחת הבלון אין לכוון את הווסת לחולה או למטפל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יש לעקוב אחר כמות החמצן בבלון )בלון קטן נמלא כאשר הווסת יראה על‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ 70‬אטמ' ‪ ,‬בלון גדול נחליף ב ‪ 30‬אטמ'(‪.‬‬
‫לבלון החמצן ניתן לחבר מסיכת חמצן ‪ -‬שני גדלים‪ :‬לילד ולמבוגר‪ .‬למסיכה מתחברת שקית‬
‫העשרה שבסופה שסתום חד כיווני‪ .‬רק שהשקית מלאה שמים את המסיכה על המטופל‪.‬‬
‫המסיכות הן חד פעמיות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪22.9.02‬‬
‫החייאת ילדים )עד גיל ‪(1-8‬‬

‫בדיקת הכרה‪:‬‬
‫מילולית‬ ‫‪.1‬‬
‫פיזית ‪ -‬בדיקה זאת יש לבצע בעדינות‬ ‫‪.2‬‬
‫יש ‪ -‬שמירת מצב עד להגעת עזרה‬

‫אין ‪ -‬הזעקת עזרה‬
‫שלב ‪ - A‬פתיחת דרכי אוויר‬

‫סילוק הפרשות‬ ‫‪.1‬‬
‫פתיחת נתיב אוויר ‪ +‬החדרת ‪ - W.A‬להקפיד על הגודל הנכון‬ ‫‪.2‬‬
‫שלב ‪ - B‬בדיקת נשימה ‪ 5 -‬שניות‬

‫יש ‪ -‬שמירה על נתיב אוויר‬
‫אין ‪ 2 -‬הנשמות‬
‫שלב ‪ - C‬בדיקת דופק מרכזי‬

‫יש ‪ -‬הנשמה אחת כל ‪ 4‬שניות‬ ‫‪•2‬‬
‫אין ‪ 5 -‬עיסויים ‪ 1 /‬הנשמה‬ ‫‪•3‬‬
‫מציאת מקום עיסוי אצל ילד‪:‬‬

‫משש את הצלעות התחתונות של בית החזה‪.‬‬ ‫‪74-‬‬
‫מצא את נקודת חיבור הצלעות התחתונות ‪ -‬קסיפואיד‪.‬‬ ‫‪75-‬‬
‫הנח כף יד במרחק אצבע אחת מנקודת חיבור הצלעות התחתונות‪.‬‬ ‫‪76-‬‬
‫העיסוי יתבצע עם כף יד אחת בלבד תוך ישור מרפק‪.‬‬ ‫‪77-‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪  ‬נפח נשימה אצל ילד יהיה עד לעליית בית החזה‬
‫‪  ‬עיסוי לב יתבצע עם יד אחת‬
‫‪20‬‬
‫החייאת תינוק )עד גיל שנה(‬
‫בדיקת הכרה‪:‬‬
‫גירוי לקול ‪ -‬נקישת אצבעות‬ ‫‪.1‬‬
‫פיזית ‪ -‬דגדוג בכפות הרגליים‬ ‫‪.2‬‬
‫תינוק בהכרה ‪ -‬ייתן תגובה‪ ,‬שמירה על מצב זה‬

‫תינוק לא בהכרה ‪ -‬הזעקת עזרה‬
‫שלב ‪ - A‬פתיחת דרכי אוויר‬

‫פתיחת הפה וסילוק הפרשות ‪ -‬שמים שתי אצבעות בצורת ‪ V‬משני צידי‬ ‫‪.1‬‬
‫האף‪ ,‬על הלחיים‪ ,‬הופכים את התינוק כלפי מטה לסילוק ההפרשות‪ ,‬עם היד השנייה‬
‫באמצעות הזרת בלבד מסלקים את ההפרשות הנותרות‪.‬‬
‫פתיחת נתיב אוויר ‪ -‬הטיית הראש ל ‪" - °90 -‬מבט לשמים" ‪ .‬דגש‪ :‬לשמור‬ ‫‪.2‬‬
‫בהטיית הראש שלא לפגוע בצוואר התינוק‪.‬‬
‫שלב ‪ - B‬בדיקת נשימה ‪ 3 -‬שניות‬

‫יש ‪ -‬שומרים על נתיב אוויר‪ ,‬מחזיקים ראש ב ‪°90 -‬‬
‫אין ‪ 2 -‬הנשמות בנפח לחיים של המנשים*‬
‫*ביצוע‪ :‬כיסוי פה ואף של התינוק באמצעות השפתיים וביצוע הנשמה בנפח הלחיים של‬
‫המנשים‪ ,‬עד לעליית בית החזה של התינוק‬
‫*דגש‪ :‬אין לעשות הנשמה חזקה‪ ,‬העלולה לגרום נזק לריאותיו של התינוק‪.‬‬
‫שלב ‪ - C‬בדיקת דופק בעורק הברכיאלי ‪ /‬מעל פיטמה שמאל ‪ 3 -‬שניות‬

‫העורק הברכיאלי ‪ -‬בזרוע התינוק‪ ,‬שמים ‪ 2‬אצבעות מתחת לשריר הזרוע מרימים ובודקים‬
‫דופק‬
‫יש ‪ -‬הנשמה אחת כל ‪ 3‬שניות‬

‫אין ‪ 5 -‬עיסויים ‪ 1 /‬הנשמה )סט= בערך ‪ 3‬שניות(‬
‫‪21‬‬
‫מציאת מקום עיסוי אצל תינוק‪:‬‬

‫אצבע אחת על קו הפטמות של התינוק‬ ‫‪78-‬‬
‫‪ 2‬אצבעות אמצעיות מבצעות עיסוי לב‬ ‫‪79-‬‬
‫* אצבע מתחת לקו הפטמות *‬
‫בדיקת דופק ראשונה בתום דקת החייאה ראשונה‪.‬‬
‫אם מבצעים החייאה לבד בתינוק‪ ,‬יש לבצע את קריאת העזרה רק‬ ‫‪‬‬
‫בתום דקת החייאה או כאשר המצב מאפשר זאת‪.‬‬
‫דופק אצל תינוק נע בין ‪ 120‬ל ‪.140 -‬‬ ‫‪‬‬
‫ערכת הנשמה לתינוק‪:‬‬
‫מפוח ידני קטן )‪ - (300CC‬אליו מתחבר צינור )ממלא פונקציה כמו שקית‬ ‫‪80-‬‬
‫העשרה אצל מבוגר(‪ ,‬כמו כן מתחבר צינור הבא מבלון החמצן‪ .‬בכיוון השני של‬
‫המפוח שסתום דו צדדי שאליו מתחברת מסיכה קטנה‪.‬‬
‫מנתב אוויר אצל תינוקות מכניסים בצורה ישרה‪ ,‬ללא סיבוב‪ .‬כמו כן אין‬ ‫‪81-‬‬
‫צורך במנתב אוויר בתינוק בכדי להשתמש באמבו‪.‬‬
‫סאקשן ‪ -‬בנוי משתי צינוריות היוצאות משני צידיו של מיכל קטן‪ .‬צינור אחד‬ ‫‪82-‬‬
‫לתוך פיו של התינוק‪ ,‬וע"י הצינור השני הנמצא בפי החובש שואבים את ההפרשות‬
‫המגיעות למיכל הקטן‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫העשרה בחמצן‬
‫מיכלי חמצן‬
‫במד"א קיימים מיכלי חמצן בנפחים שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬מיכל גדול ‪ - H -‬נפחו ‪ 20‬ליטר ‪-‬‬

‫)מיכל סטנדרטי בכל תחנות מד"א‪ ,‬נט"ן‪ ,‬אמבולנסים‪ ,‬חדרי טיפולים ומתקני מילוי(‬
‫‪ .2‬מיכל בינוני ‪ - M -‬נפחו ‪ 9.1‬ליטר‪-‬‬

‫)בד"כ נמצא בתער"נים(‬
‫‪ .3‬מיכל נייד גדול ‪ - E -‬נפחו ‪ 4.2‬ליטר ‪-‬‬

‫)נט"ן ובחלק מן האמבולנסים הרגילים(‬
‫‪ .4‬מיכל נייד קטן ‪ - D -‬נפחו ‪ 2.4‬ליטר ‪-‬‬

‫)נמצא בנט"ן ובאמבולנס(‬
‫תיאור מיכלי החמצן‪:‬‬

‫גוף ירוק עם כיפה לבנה או לבן לגמרי ועליהם רשום חמצן רפואי‬ ‫‪1-‬‬
‫פין נעילת הוסת למיכל מצד אחד‬ ‫‪2-‬‬
‫וסת זרימה )בד"כ פנימי( עם שנתות‬ ‫‪3-‬‬
‫ברז ראשי‬ ‫‪4-‬‬
‫פיה לחיבור צינור חמצן‬ ‫‪5-‬‬
‫שעון מד לחץ‬ ‫‪6-‬‬
‫פתיחת המיכל‪:‬‬
‫פתיחת הברז הראשי ולאחר מכן וסת זרימה‪ ,‬כך גם נעשית סגירת המיכל‪.‬‬
‫*החמצן במיכל דחוס בלחץ מרבי של ‪ 150‬אטמוספרות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫נוסחה לחישוב כמות החמצן במיכל‪:‬‬
‫לחץ במיכל‬ ‫נפח המיכל ‪X‬‬

‫משך זמן השימוש‬ ‫=‬ ‫‪-------------------------------‬‬
‫בדקות‬ ‫קצב הזרימה )ליטר‪/‬דקה(‬
‫‪X 135 20‬‬

‫‪ 4.5 = --------------------‬שעות )‪ 270‬דקות(‬
‫‪10‬‬
‫השוואת ערכי הלחץ בין וסת ישן לחדש‬
‫וסת ישן‬ ‫וסת חדש‬

‫‪ATM‬‬ ‫‪PSI‬‬
‫‪---------‬‬ ‫‪----------‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪2200‬‬
‫‪135‬‬ ‫‪2000‬‬
‫אטמוספרה אחת = ‪PSI 14.7‬‬
‫הלחץ המינימאלי למילוי ‪ /‬החלפת המיכל‬
‫תחנות מרוחקות*‬ ‫קו אדום‬
‫‪ 30‬אטמ'‬ ‫‪ 30‬אטמ'‬ ‫‪ 20‬ליטר‬

‫‪ 60‬אטמ'‬ ‫‪ 30‬אטמ'‬ ‫‪ 9.1‬ליטר‬
‫מיכלים ניידים‬
‫רצוי ‪ 70 -‬אטמ'‬ ‫‪ 45‬אטמ'‬ ‫‪2.4 / 4.2‬‬
‫‪24‬‬
‫תחנה מרוחקת = מעל ‪ 20‬דקות נסיעה לביה"ח‬ ‫‪‬‬

‫העשרת חמצן לחולה ‪ /‬נפגע נושם‬
‫כל ירידה ברמת ההכרה ‪ -‬חוסר חמצן למוח גורם לו להפסיק לתפקד‪ ,‬ולכן‬ ‫‪•1‬‬
‫ניתן חמצן כדי שיוכל לעבוד‪.‬‬
‫פצוע עם חשד לדימום – כדי להעשיר את הדם ביותר חמצן )מכיוון שיש‬ ‫‪•2‬‬
‫פחות דם נירצה להעשירו כמה שיותר בחמצן(‪.‬‬
‫חשד לאירוע לבבי ‪ /‬קרדיולוגי‬ ‫‪•3‬‬
‫בכל מקרה של מצוקה נשימתית‬ ‫‪•4‬‬
‫פגיעה בראש ‪ /‬אירוע מוחי‬ ‫‪•5‬‬
‫** בכל מקרה של ספק‪ ,‬יש לספק חמצן‪.‬‬
‫סוגי מסיכות והעשרה בחמצן‬
‫אפשרות ‪ - 1‬מסיכה עם שקית מאגר ללא שסתום חד כיווני‬

‫⇓‬
‫‪ 10‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 60% -‬חמצן‬
‫אפשרות ‪ - 2‬מסיכה עם שקית מאגר עם שסתום חד כיווני‬

‫⇓‬
‫‪ 15 - 10‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 90% -‬חמצן‬
‫‪25‬‬
‫א‪ .‬מסיכת כיס להנשמה )ללא השסתום(‬ ‫אפשרות ‪- 3‬‬

‫⇓‬
‫‪ 15‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 80% -‬חמצן‬
‫ב‪ .‬מסיכת אמבו ‪ +‬שסתום ‪ T‬ושקית מאגר‬

‫⇓‬
‫‪ 15 - 10‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 95% - 80% -‬חמצן‬
‫יש לנפח את שקית המאגר לפני הנחת המסכה על פני החולה‬ ‫‪7-‬‬
‫אם החולה‪/‬הנפגע בהכרה הסבר לו את מהות המסכה‬ ‫‪8-‬‬
‫אין להשתמש בקנולה לאף‪/‬משקפיים ‪ -‬לא נותן יותר מ ‪ 30% -‬חמצן‬ ‫‪9-‬‬
‫‪26‬‬
‫חולה מונשם‬
‫אפשרות ‪ - 1‬מסיכת כיס להנשמה )לא נמצאת בשימוש במד"א(‬

‫אולם אם יש מסיכה ובלון חמצן‬
‫⇓‬
‫‪ 10‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 50% -‬חמצן‬
‫אפשרות ‪ - 2‬אפשרות נפוצה‪ :‬מפוח הנשמה ללא שקית מאגר‬

‫⇓‬
‫‪ 10‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 60% - 40% -‬חמצן‬
‫מפוח הנשמה עם שקית מאגר‬ ‫אפשרות ‪- 3‬‬

‫⇓‬
‫‪ 10‬ליטר ‪ /‬דקה‬
‫⇓‬
‫כ ‪ 90% - 80% -‬חמצן‬
‫חיבור חמצן למפוח הנשמה‪:‬‬
‫חיבור המפוח לחמצן בהקדם‪ ,‬אך לא ע"ח רצף ההנשמה‬ ‫‪10-‬‬

‫חיבור שקית המאגר לחמצן וניפוחה לפני חיבורה למפוח‬ ‫‪11-‬‬
‫‪27‬‬
‫מפוח להנשמת תינוקות‪:‬‬
‫מפוח להנשמה ללא צינור מאגר ‪  10-15‬ליטר‪/‬דקה ‪ ‬כ ‪ 60% -‬חמצן‬ ‫‪12-‬‬
‫מפוח להנשמה עם צינור מאגר ‪  10-15‬ליטר‪/‬דקה ‪ ‬כ ‪ 100% -‬חמצן‬ ‫‪13-‬‬
‫סדר פתיחת ‪ /‬סגירת החמצן‪:‬‬

‫ודא שברז כיוון זרימה סגור‬ ‫‪‬‬
‫פתח ברז ראשי‬ ‫‪‬‬
‫בדוק הלחץ במיכל‬ ‫‪‬‬
‫כוון מהירות זרימת החמצן )כמה ליטרים לדקה רוצים לתת לחולה(‬ ‫‪‬‬
‫נתק צינור החמצן וחברו למיכל נייד‪/‬נייח )שלב שבו מעבירים חולה ממקום‬ ‫‪‬‬
‫האירוע לאמבולנס‪ ,‬למשל(‬
‫בדוק הלחץ במיכל‬ ‫‪‬‬
‫סגור ברז ראשי‬ ‫‪‬‬
‫המתן לשחרור הלחץ במערכת‬ ‫‪‬‬
‫סגור ברז כיוון זרימה‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬החלף מסיכת חמצן‬
‫כללי זהירות בשימוש בחמצן‪:‬‬
‫הרחק מאש ומחום‬ ‫‪•1‬‬

‫הרחק משמן‬ ‫‪•2‬‬
‫קבע מיכלים נייחים‬ ‫‪•3‬‬
‫"השכב" מיכל נייד‬ ‫‪•4‬‬
‫אין לרכון מעל מיכל החמצן‬ ‫‪•5‬‬
‫בצע בדיקה תקופתית למיכלים‬ ‫‪•6‬‬
‫אל תבלבל בין ברז הזרימה לפין הנעילה‬ ‫‪•7‬‬
‫השתמש רק במיכל תיקני )ירוק‪/‬לבן‪ ,‬סמל מד"א‪ ,‬חמצן רפואי(‬ ‫‪•8‬‬
‫‪28‬‬
‫הערכה וטיפול בחולה‬
‫הערכה ראשונית‪ ,‬אנמנזה )תשאול‪/‬קבלת מידע( וסדר טיפול בחולה‬
‫הערכה ראשונית וההחלטות על הטיפול נעשות כבר בשניות הראשונות של ההסתכלות‬

‫בחולה‪ .‬חלק גדול מהמידע נקלט מהסביבה ובהסתכלות בחולה‪ ,‬וניתן להעריך אם החולה‬
‫יציב או לא יציב‪.‬‬
‫בחולה בלתי יציב טיפולי החירום חייבים להתבצע תוך כדי הערכה ראשונית וקבלת‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫הערכה ראשונית של חולה כוללת‪:‬‬

‫התרשמות כללית מהחולה וסביבתו ‪ -‬האם החולה מוזנח או סביבתו‪ ,‬במצב‬ ‫‪•1‬‬
‫זה יש מידע על החולה‪ ,‬שלא מקפיד על מצבו הבריאותי‪.‬‬
‫זיהוי וטיפול במצבים מסכני חיים ‪ -‬כולל את נושא הבטיחות של המטפלים‬ ‫‪•2‬‬
‫והחולה‪.‬‬
‫הערכת מצב הכרה ‪ -‬באיזה מצב‪ :‬הכרה‪ ,‬חוסר הכרה או הכרה מעורפלת‪,‬‬ ‫‪•3‬‬
‫נתונים אלו מובילים להחלטה האם להזמין נט"ן או להמשיך בטיפול‪.‬‬
‫הערכת מצב נתיב אוויר )‪(A‬‬ ‫‪•4‬‬
‫הערכת מצב נשימה )‪(B‬‬ ‫‪•5‬‬
‫הערכת מצב מחזור הדם )‪(C‬‬ ‫‪•6‬‬
‫החלטה ראשונית לגבי אופן הפינוי ודחיפותו‬ ‫‪•7‬‬
‫התרשמות כללית‪:‬‬
‫ההתרשמות הכללית מתבצעת בשניות הראשונות‬ ‫‪•1‬‬
‫האם "נראה" חולה או לא‬ ‫‪•2‬‬
‫מצב החולה‪ ,‬תלונתו העיקרית‪ ,‬סריקה והתבוננות בסביבתו‬ ‫‪•3‬‬
‫הערכה האם מדובר במחלה או בטראומה בהתאם לנתונים‬ ‫‪•4‬‬
‫אם מזהים מצב מסכן חיים יש לפעול מיידית לתיקונו‬ ‫‪•5‬‬
‫‪29‬‬
‫הערכת מצב ההכרה של החולה )ארבע דרגות(‪:‬‬
‫‪Alert‬‬ ‫בהכרה מלאה‬ ‫‪.1‬‬
‫הכרה‬ ‫‪Verbal stimulus‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגיב לדיבור‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ ‬מעורפלת‬ ‫‪Painful stimulus‬‬ ‫מגיב לכאב‬ ‫‪.3‬‬
‫‪Unresponsive‬‬ ‫חסר הכרה‬ ‫‪.4‬‬
‫כל אחת מרמות ההכרה אנו מגדירים לפי האותיות באנגלית ‪.A , V , P , U :‬‬
‫‪30‬‬
‫אבטחת נתיב אוויר‬
‫בחולה מעורפל ‪ /‬מחוסר הכרה‪:‬‬
‫אבטח את נתיב האוויר )החולה עצמו אינו מסוגל לשמור על נתיב אוויר פתוח‬ ‫‪14-‬‬
‫ולכן אנו צריכים לעשות זאת(‬
‫בדוק בפה החולה הימצאות של‪ :‬גופים זרים‪ ,‬שיניים שבורות‪ ,‬דם והקאות‪.‬‬ ‫‪15-‬‬
‫סלק הפרשות וגופים זרים במידת הצורך ופתח נתיב אוויר‪.‬‬ ‫‪16-‬‬
‫בדוק והערך רמת נשימה‪:‬‬

‫‪ .1‬בדוק נשימה‪:‬‬
‫האזן לכניסת ‪ /‬יציאת אויר‪.‬‬ ‫‪17-‬‬
‫בדוק התרוממות בית החזה‪.‬‬ ‫‪18-‬‬
‫שים לב לקצב הנשימה‪.‬‬ ‫‪19-‬‬
‫שים לב לקולות נשימה חריגים‪.‬‬ ‫‪20-‬‬
‫‪ .2‬אין נשימה‪:‬‬
‫עבור לסכמת חולה הדורש החייאה‪.‬‬ ‫‪21-‬‬
‫ספק חמצן בריכוז גבוה )אם נדרש(‪.‬‬ ‫‪22-‬‬
‫בקצב נשימה מתחת ל ‪ 8 -‬או יותר מ ‪ 30 -‬בדקה‪ ,‬שקול סיוע נשימתי ‪-‬‬ ‫‪23-‬‬
‫כלומר להנשים אדם נושם וזאת מהסיבה שאינו נושם כמו שצריך‪ .‬אדם בריא נושם‬
‫בממוצע ‪ 12‬נשימות בדקה‪.‬סיוע נשימתי ‪ -‬לתת הנשמה בין מרווחי הנשימה של‬
‫החולה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .3‬בדוק והערך דופק‪:‬‬

‫בדוק נוכחות דופק‪:‬‬
‫במבוגר וילד בעורק הרדיאלי ביד )בחולה בהכרה( ‪ ,‬בחולה מחוסר הכרה ‪-‬‬ ‫‪24-‬‬
‫בעורק הצוואר )קרוטיד(‬
‫בתינוק ‪ -‬בעורק הזרוע )ברכיאלי(‬ ‫‪25-‬‬
‫אין דופק ‪:‬‬

‫עבור לסכמת החייאת לב‪ -‬ריאות‬ ‫‪26-‬‬
‫יש דופק ‪:‬‬
‫הערך דופק ולחץ דם‬ ‫‪27-‬‬
‫בדוק מילוי קפילארי ‪ -‬מילוי נימי‪ .‬אופן הבדיקה‪ :‬המקום הכי טוב לבדוק הוא‬ ‫‪28-‬‬
‫בציפורניים‪ .‬ללחוץ על הציפורן עד שהיא מלבינה ולעזוב‪ .‬אם לוקח לנימים להתמלא‬
‫יותר מ ‪ 2 -‬שניות‪ ,‬זה מצביע על בעיה במערכת הדם‪.‬‬
‫בדוק את העור‪ :‬צבע‪ ,‬טמפרטורה ולחות‪.‬‬ ‫‪29-‬‬
‫לכל הנתונים והבדיקות הללו יש חשיבות ‪ -‬נותנים הערכה לגבי המצב מחזור הדם של‬
‫החולה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫החלטה על אופן הפינוי‬
‫יש להחליט על פינוי או המשך טיפול ) ‪ T & T‬טוס או טפל(‬ ‫‪30-‬‬

‫אם הוחלט לפנות‪ ,‬יש לקבוע את סוג הפינוי לפי מצב החולה‬ ‫‪31-‬‬
‫חולה במצב יציב ‪ -‬פינוי רגיל‪ ,‬לביה"ח‬ ‫‪32-‬‬
‫חולה בלתי יציב ‪ -‬יש לפנות מיידית לבית החולים ו‪/‬או לחבור עם נט"ן אם‬ ‫‪33-‬‬
‫הוא זמין‬
‫חולה בלתי יציב? ‪ -‬סימנים‪:‬‬

‫מצב ירוד של החולה ‪ -‬התרשמות כללית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - D‬ירידה במצב הכרה ‪ -‬כל חולה שלא נמצא במצב של הכרה מלאה נכנס‬ ‫‪‬‬
‫אוטומטית להגדרה של חולה בלתי יציב‪.‬‬
‫‪ - A‬נתיב אוויר מאוים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - B‬קשיי נשימה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - C‬ירידה בתפקוד מחזור הדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאבים בחזה עם‪ - :‬ירידה בלחץ הדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬דופק לא סדיר ‪ /‬איטי ‪ /‬מהיר‪.‬‬
‫כאבים עזים‬ ‫‪‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫התרשמות כללית והערכת מצב הכרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫זיהוי מצבים מסכני חיים וטיפול לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - A‬הערכת נתיב אוויר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - B‬הערכת מצב נשימה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - C‬הערכת מצב מחזור הדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - D‬הערכת מצב הכרה ‪. A , V, P, U -‬‬ ‫‪‬‬
‫החלטה ראשונית לגבי אופן הפינוי ודחיפותו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בזמן הטיפול בחולה ופינויו חובה לעקוב אחר מצבו ולבצע בדיקות‬ ‫‪‬‬
‫חוזרות‪:‬‬
‫חולה יציב ‪ -‬כל ‪ 15‬דקות‬ ‫‪34-‬‬
‫‪33‬‬
‫חולה בלתי יציב ‪ -‬כל ‪ 5‬דקות‬ ‫‪35-‬‬
‫לקיחת אנמנזה )תשאול( חולה בהכרה‬
‫צור מגע ראשוני עם החולה‬ ‫‪•1‬‬

‫הצג את עצמך‬ ‫‪•2‬‬
‫דבר אל החולה "בגובה עיניים"‬ ‫‪•3‬‬
‫הקשב היטב לדברי החולה‬ ‫‪•4‬‬
‫שאל שאלות סגורות )כן‪/‬לא(‬ ‫‪•5‬‬
‫השתדל לקחת סימנים חיוניים תוך כדי התשאול‬ ‫‪•6‬‬
‫היה אדיב וסבלני ‪ -‬שלווה וקור רוח תרגיע את החולה ותקל על התשאול‬ ‫‪•7‬‬
‫תשאול חולה בהכרה‪:‬‬

‫סימנים ותסמינים‪:‬‬
‫‪ o1‬תלונה עיקרית‬
‫‪ o2‬תחילת האירוע ומשך האירוע ‪ -‬אם סובל מהאירוע זמן קצר לפני אזעקת‬
‫האמבולנס ‪ ,‬מצב המעיד על חומרת האירוע‪.‬‬
‫‪ o3‬גורמים מחמירים‪ ,‬מקלים‪.‬‬
‫‪ o4‬טיב הכאב ‪ /‬בעיה‪.‬‬
‫‪ o5‬הקרנה ‪ /‬התפשטות הכאב‪.‬‬
‫‪ o6‬עוצמת הכאב‪.‬‬
‫‪ o7‬תלונות נלוות לכאב ‪ /‬בעיה )הרלוונטית לבעיה(‪.‬‬
‫‪ o8‬רגישויות ‪ /‬אלרגיה )לתרופות(‪.‬‬
‫‪ o9‬שימוש בתרופות באופן קבוע )תרופות בשימוש נוכחי בלבד(‬
‫מחלות קודמות הקשורות לבעיה הנוכחית‪.‬‬ ‫‪o10‬‬
‫אשפוזים קודמים וסיכומי מחלה )יכול לכוון אותנו לבעיה(‪.‬‬ ‫‪o11‬‬
‫אירועים שקדמו ‪ /‬גרמו לתלונה‪.‬‬ ‫‪o12‬‬
‫הערכה ‪ /‬בדיקה גופנית מהירה )בהתייחס לתלונה העיקרית(‪.‬‬ ‫‪o13‬‬
‫סימנים חיוניים‪.‬‬ ‫‪o14‬‬
‫תשאול נוכחים‪.‬‬ ‫‪o15‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫סימנים חיוניים‪:‬‬
‫נשימה ‪ -‬קצב‪ ,‬סדירות ועומק‪.‬‬ ‫‪o1‬‬
‫דופק ‪ -‬קצב‪ ,‬סדירות ועוצמה‪.‬‬ ‫‪o2‬‬
‫עור ‪ -‬צבע‪ ,‬טמפרטורה ולחות‪.‬‬ ‫‪o3‬‬
‫מילוי קפילארי‪.‬‬ ‫‪o4‬‬
‫אישונים ‪ -‬גודל ותגובה לאור‪.‬‬ ‫‪o5‬‬
‫לחץ דם‪.‬‬ ‫‪o6‬‬
‫* דאג להפנות את השאלות לחולה ולקבל ממנו את התשובות *‬
‫‪36‬‬
‫השתנקות ‪ -‬חנק מגוף זר‬
‫האפיגלוטיס )מכסה הגרון( ‪ -‬סוגר את הקנה בזמן הבליעה ומונע כניסת גופים זרים אליו‪.‬‬
‫בנשימה הוא פתוח ומאפשר לאוויר להיכנס‪ ,‬בבליעה סוגר את הגרון על מנת שלא ייכנסו‬
‫גופים זרים‪.‬‬
‫גורמים להשתנקות‪:‬‬
‫אכילה מהירה‬ ‫‪1-‬‬
‫שיחה בזמן הסעודה‬ ‫‪2-‬‬
‫משפיעים על מערכת העצבים וכתוצאה מכך‬ ‫שתיית אלכוהול‬ ‫‪3-‬‬
‫יש דיכוי של המערכות‪ ,‬וגופים זרים יכולים להיכנס‬ ‫תרופות הרגעה‬ ‫‪4-‬‬
‫ולגרום להשתנקות‪.‬‬
‫טיפול בהשתנקות ‪ -‬נפגע בהכרה‪-‬חסימה מלאה‬
‫נפגע שקט אוחז בגרונו ‪ -‬כתוצאה מחסימת הקנה‪.‬‬ ‫‪5-‬‬

‫ביצוע תמרון היימליך )‪ 10 - 6‬לחיצות( ‪ -‬ביצוע‪ :‬ניגשים מאחורי האדם‬ ‫‪6-‬‬
‫מניחים אגרוף מתחת לאזור הסרעפת‪ ,‬יד שנייה מונחת על האגרוף לוחצים על‬
‫האזור כלפי מעלה‪.‬‬
‫אחרי כל תמרון יש לבדוק אם הגוף הזר יצא‬ ‫‪7-‬‬
‫מצבים בהם אי אפשר לבצע תמרון היימליך‬
‫אישה בהריון‬ ‫‪8-‬‬

‫אדם שמן מאוד‬ ‫‪9-‬‬
‫מרותק למיטה או לכיסא גלגלים‬ ‫‪10-‬‬
‫תינוק עד גיל שנה‬ ‫‪11-‬‬
‫במקום תמרון היימליך מבצעים לחיצות חזה‪ ,‬ישיבה מקדימה ולא מהצד‪ ,‬עסויי חזה‪ ,‬כאשר‬
‫הלחיצות הם כלפי מעלה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫טיפול בהשתנקות ‪ -‬מחוסר הכרה‬
‫‪ 101‬בהקדם‬ ‫‪12-‬‬
‫חפש גוף זר בפה‪ ,‬אם רואים אותו ננסה להוציא עם האצבעות‬ ‫‪13-‬‬
‫ניסיון הנשמה גם אם לא רואים את הגוף הזר ‪ -‬אם ננשים יש סיכוי שנזיז את‬ ‫‪14-‬‬
‫הגוף הזר כלפי אחת הריאות ואז יהיה נתיב אוויר פתוח‪.‬‬
‫תמרון היימליך בשכיבה )ראש מוטה הצידה( ‪ -‬נעשה כמו היימליך רגיל‪ ,‬אבל‬ ‫‪15-‬‬
‫במקום אגרוף נשתמש בכף יד פתוחה‪ ,‬כאשר אנו יושבים מאחור על החולה‪.‬‬
‫חוזר חלילה עד להגעת נט"ן‬ ‫‪16-‬‬
‫טיפול בהשתנקות ‪ -‬ילדים )‪(8 - 1‬‬
‫טיפול ילדים זהה לזה של מבוגר‬ ‫‪17-‬‬
‫טיפול בהשתנקות ‪ -‬תינוקות עד גיל שנה‬
‫סילוק ידני ‪ -‬אם הגוף הזר נראה‬ ‫‪18-‬‬

‫להפוך את התינוק ולתת ‪ 5 - 4‬טפיחות בין השכמות‬ ‫‪19-‬‬
‫‪ 5 - 4‬לחיצות חזה ‪ - Chest thrust‬כמו עיסוי עם שתי אצבעות‬ ‫‪20-‬‬
‫חוזר חלילה ולהתקשר ל ‪ 101 -‬בהקדם‬ ‫‪21-‬‬
‫טיפול בהשתנקות ‪ -‬תינוקות עד גיל שנה ‪ -‬חסר הכרה‬
‫סילוק ידני אם הגוף הזר נראה‬ ‫‪22-‬‬

‫‪ 5- 4‬טפיחות בין השכמות‬ ‫‪23-‬‬
‫‪ 5 - 4‬לחיצות חזה‬ ‫‪24-‬‬
‫ניסיון הנשמה‬ ‫‪25-‬‬
‫חוזר חלילה וקריאה לעזרה בהקדם האפשרי‬ ‫‪26-‬‬
‫‪38‬‬
‫מצבי חירום החייאתיים‬
‫טביעה‬
‫מנגנון הגנה בגוף ‪ -‬לרינגוספאזם ‪ -‬עווית כווץ של שרירים באזור מיתרי הקול‪ .‬גירוי כלשהו‬
‫באזור פיצול הקנה יגרום ללרינגוספאזם ‪ -‬כיווץ שרירי הקנה וסגירה של הקנה לכניסה של כל‬
‫גורם זר‪ ,‬כולל אוויר‪ .‬כאשר אין כניסת אוויר התוצאה יכולה להיות מוות‬
‫טביעה ‪ -‬מאבק עם המים ‪ ‬כניסת המים לקנה ‪ ‬לרינגוספאזם‬
‫שלב ‪ - 1‬כתוצאה מהלרינגוספאזם נוצר חנק ואובדן הכרה ‪" -‬טביעה יבשה"‪ ,‬עדיין אין חדירה‬
‫של מים לקנה‬
‫שלב ‪ - 2‬לאחר כשתי דקות עקב חוסר בחמצן‪ ,‬מפסיק המנגנון את פעולתו ‪ -‬מים נכנסים‬
‫לריאות ‪" -‬טביעה רטובה"‬
‫סימנים‪ :‬סיפור המקרה‬

‫סכנות‪ :‬עמש"צ* ‪ ,‬חוסר חמצן‪ ,‬נזק מוחי‪ ,‬מוות‪.‬‬
‫* עמוד שידרה צווארי‬
‫‪39‬‬
‫סכנות "טביעה רטובה" עקב אוסמוזה‪:‬‬
‫מי ים )מלוחים( ‪ -‬ריכוז המלח גבוה מריכוז המלחים בגוף ‪ , - 0.9%‬נוזלי גוף‬ ‫‪27-‬‬
‫יוצאים לריאות להשוות ריכוזים ‪ -‬בצקת ריאות‪.‬‬
‫מי בריכה )מתוקים( ‪ -‬ריכוז המלחים בגוף גבוה מהריכוז במים‪ ,‬הגוף סופח‬ ‫‪28-‬‬
‫את הנוזלים למחזור הדם‪ ,‬כדוריות דם אדומות מתנפחות ומתפוצצות )המוליזה( ‪-‬‬
‫הפרעת קצב עקב שיבוש מאזן המלחים‬
‫דגש‪:‬‬
‫בטביעה או בכמעט טביעה אין לשחרר את הנפגע אלא יש לקחת אותו לבית‬ ‫‪29-‬‬
‫החולים להמשך טיפול‪ .‬ייתכן שיש מים בריאות דבר שיגרום מאוחר יותר לסכנת‬
‫חיים‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬
‫הרחקה מגורם ‪ -‬ע"י מציל או המוסמכים לכך בלבד )במצב זה ייתכן והנפגע‬ ‫‪30-‬‬
‫יאבד עשתונותיו וישתולל(‬
‫פעולות החייאה מלאות כולל חמצן‪.‬‬ ‫‪31-‬‬
‫דגשים חשובים בטיפול‪:‬‬

‫אין להתעכב ולנסות ולהוציא מים מהריאות )ניתן רק בטיפול תרופתי בלבד(‪.‬‬ ‫‪32-‬‬
‫יש לשים לב להקאות עקב מים בקיבה‪.‬‬ ‫‪33-‬‬
‫חשוב לדווח לביה"ח על אופי הטביעה )מים מלוחים ‪ /‬מים מתוקים(‪.‬‬ ‫‪34-‬‬
‫כאשר אופי הטביעה לא ידוע יש להתייחס לעמש"צ ‪ -‬פגיעה בעמוד שדרה‬ ‫‪35-‬‬
‫צווארי‪.‬‬
‫במקרים מסוימים יש לשלול מצב של היפותרמיה‪.‬‬ ‫‪36-‬‬
‫‪40‬‬
‫התחשמלות‬
‫החשמל מחפש את הדרך הקצרה ביותר להארקה‬ ‫‪37-‬‬

‫הזרם גורם נזק רב לגוף עקב שחרור אנרגיה גבוהה של חום‪ ,‬היוצרת שביל‬ ‫‪38-‬‬
‫הרס ברקמות דרכם הוא עובר‬
‫אין בידוד מושלם‪ ,‬חובה לנתק את הזרם‪ ,‬עדיף מהמקור‬ ‫‪39-‬‬
‫סימנים‪:‬‬
‫סיפור המקרה ‪ -‬להסתכל על הסביבה בצורה מבוקרת‬ ‫‪40-‬‬
‫סימנים סביבתיים‬ ‫‪41-‬‬
‫כוויות בנקודות הכניסה והיציאה‬ ‫‪42-‬‬
‫סכנות‪:‬‬
‫כוויות קשות‬ ‫‪43-‬‬
‫נזק פנימי רב לפי התקדמות הזרם‬ ‫‪44-‬‬
‫שברים‬ ‫‪45-‬‬
‫הפרעות קצב לב‪ ,‬דום לב‬ ‫‪46-‬‬
‫ניתוק מקור החשמל ‪ /‬הרחקה מהגורם ע"י חומר מבודד‬ ‫‪47-‬‬
‫אין לגעת בנפגע לפני ניתוק הזרם או הרחקה מגורם‬ ‫‪48-‬‬
‫פעולות החייאה מלאות )אם הנפגע ללא הכרה(‬ ‫‪49-‬‬
‫חמצן בריכוז מקסימאלי‬ ‫‪50-‬‬
‫קיבוע צווארון ולוח גב )בגלל ההרס העצום שגורם החשמל בדרך(‬ ‫‪51-‬‬
‫מעקב צמוד אחר הדופק לאורך כל הטיפול‬ ‫‪52-‬‬
‫‪41‬‬
‫תלייה‬
‫שלושה גורמים למוות בתליה‪:‬‬

‫עצירת זרימת הדם למוח‬ ‫‪.1‬‬
‫חנק עקב לחץ על קנה הנשימה‬ ‫‪.2‬‬
‫שבירת המפרקת )‪ - (DEANS‬בין החוליה השנייה לשלישית‪ ,‬ציר שעליו‬ ‫‪.3‬‬
‫מסתובב הצוואר שלנו‪.‬‬
‫סיפור המקרה‬ ‫‪53-‬‬
‫כחלון‪ ,‬שינוי צבע בפנים‬ ‫‪54-‬‬
‫גודש וורידי צוואר‪ ,‬סימני חבל‬ ‫‪55-‬‬
‫ארקציה )זקפה( חלקית‬ ‫‪56-‬‬
‫חנק‬ ‫‪57-‬‬
‫פגיעה בעמוד שדרה צווארי‬ ‫‪58-‬‬
‫הרחקה מגורם ‪ -‬אנו מורידים את האדם תוך כדי התייחסות לעמוד שדרה‬ ‫‪59-‬‬
‫צווארי‪ ,‬מטפל אחד מוריד והשני חותך את החבל‪.‬‬
‫החייאה בהתייחסות לעמש"צ‪.‬‬ ‫‪60-‬‬
‫חמצן‪.‬‬ ‫‪61-‬‬
‫פינוי אך ורק על לוח גב‪.‬‬ ‫‪62-‬‬
‫במהלך כל הטיפול יש לשמור על הצוואר יציב!‪.‬‬ ‫‪63-‬‬
‫‪42‬‬
‫מצבי חירום נשימתיים‬
‫אסטמה‬
‫מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית‪ ,‬כאשר ההתקפים נגרמים בד"כ עקב‬
‫חשיפה לאלרגיה‪.‬‬
‫ההתקפים שגורמים למצב המסוכן באסטמה‪ ,‬מתחילים בד"כ ע"י השפעה של אלרגן‪,‬‬
‫שינויי מזג האוויר‪ ,‬כתוצאה מריחות חזקים שונים‪ ,‬כאשר האדם עצמו נלחץ ממצב‬
‫מסוים ועוד‪.‬‬
‫בתחילת התקף אסטמה מתרחשים מספר תהליכים בגוף‪ :‬ישנה הפרשה של חומר‬
‫הנקרא‪ :‬היסטמין – חומר בתוך הגוף שלנו שנלחם נגד האלרגנים‪ .‬במקרים של‬
‫אסטמה ההיסטמין מופרש בצורה מופרזת‪ ,‬ואחת מן ההשלכות של הפרשה מופרזת זו‬
‫זה תהליך היווצרותן של דלקות באסטמה וחסימתם של נתיבי האוויר‪ .‬אם כן‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהפרשת ההיסטמין‪ ,‬ישנה הפרשה רירית מוגברת‪ ,‬כיווץ שרירים חלקים במערכת‬
‫הנשימה )שריר חלק – אחד מסוגי השרירים שנמצא במערכת הנשימה והדם( בכלי‬
‫הדם ובסמפונות‪ ,‬ולבסוף היווצרות ליחה צמיגית כתוצאה מתהליך דלקתי בנאדיות‬
‫ובדרכי האוויר התחתונות‪.‬‬
‫מערכת הנשימה מתחילה מהקנה וממנו יוצאים שני סמפונות )ברונכוסים( גדולים‪,‬‬
‫המתפצלים לסימפונונים קטנים יותר‪ ,‬כאשר בקצה שלהם נמצאות הנאדיות – שקיקים‬
‫קטנים‪ .‬כל מספר שקיקים מחוברים לסמפונון קטן‪.‬‬
‫הנאדיות באסטמה מתחילות להתמלא בנוזל‪ ,‬דבר היוצר חסימה בסמפונות הקטנים‪,‬‬
‫ולאחר מכן היווצרותה של דלקת‪.‬‬
‫האוויר נכנס לריאות אך קשה לו לצאת‪ ,‬יש מצב של מעין שסתום חד כיווני‪ ,‬האוויר‬
‫עובר דרך מעברים קטנים בלחץ גבוה‪ ,‬ולחולה האסטמה קשה להוציא את האוויר‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית באסטמה‪ :‬קשה להוציא אוויר בגלל חסימה של הסמפונות‪.‬‬
‫התרופה ונטולין – מרחיבה את השרירים החלקים וגם עוזרת להוציא את המוגלה‬
‫‪43‬‬
‫קוצר נשימה ‪ /‬קשי נשימה )נשימה מהירה(‪.‬‬ ‫‪1-‬‬
‫כחלון פריפרי ‪ /‬היקפי )מסביב לשפתיים‪ ,‬בקצות האצבעות‪ .‬הסיבה‬ ‫‪2-‬‬
‫לכך‪ :‬חמצן מתחיל להיות חסר בגוף ‪ ,‬והוא מחסיר זאת בקצוות(‬
‫דופק מהיר )האדם נכנס ללחץ עקב המצב בו הוא שרוי(‪.‬‬ ‫‪3-‬‬
‫נשימה "נשמעת" ‪ /‬שורקת‪.‬‬ ‫‪4-‬‬
‫שימוש בשרירי עזר ) כתפיים וידיים (‪.‬‬ ‫‪5-‬‬
‫רעב לחמצן‪.‬‬ ‫‪6-‬‬
‫חיוורון‪.‬‬ ‫‪7-‬‬
‫שיעול‪.‬‬ ‫‪8-‬‬
‫אי יכולת לדבר ברצף – בגלל קוצר נשימה אי יכולת של החולה‬ ‫‪9-‬‬
‫לסיים משפטים‪.‬‬
‫היסטוריית המקרה‪ :‬אנמנזה‪.‬‬ ‫‪10-‬‬
‫סימנים של חולה אסטמה קשה‪:‬‬

‫הידרדרות במצב ההכרה‪.‬‬ ‫‪11-‬‬
‫דופק איטי‪.‬‬ ‫‪12-‬‬
‫נשימה לא נשמעת ‪ /‬איטית מאוד‪.‬‬ ‫‪13-‬‬
‫כל זה יכול להוביל למוות‪.‬‬ ‫‪14-‬‬
‫חולה בהכרה מלאה‪:‬‬
‫להושיב את החולה ולהרגיע אותו‪.‬‬ ‫‪15-‬‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי‪.‬‬ ‫‪16-‬‬
‫הערכת סימנים חיוניים‪A , B, C :‬‬ ‫‪17-‬‬
‫פנוי מיידי לביה"ח‬ ‫‪18-‬‬
‫שקול הזמנה ‪ /‬חבירה עם נט"ן‬ ‫‪19-‬‬
‫*לעיתים נתקל במקרים‪ ,‬בעיקר אצל ילדים‪ ,‬בהם יש קושי בנשימה‪ .‬הנשימה נשמעת שורקת‪,‬‬
‫אבל המקור לחסימה נמצא בדרכי האוויר העליונות )בחלק העליון של קנה הנשימה( מצב זה‬
‫נקרא‪ :‬סטרידור – דלקת במיתרי הקול ומאופיין בשיעול נבחני‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בצקת ריאות )על רקע קרדיאלי‪-‬לבבי(‬
‫בצקת – הצטברות של נוזלים ברקמה )הצטברות של נוזל בין תאי באותו מקום(‬
‫רקע‪:‬‬
‫כתוצאה מאי ספיקת לב שמאלית נוצר מצב של "לחץ לאחור" בתוך‬ ‫‪20-‬‬
‫כלי הדם*‬
‫לחץ הדם בכלי הדם המובילים דם מהריאות אל הלב עולה‬ ‫‪21-‬‬
‫נוזלים דולפים מהנימים העוברים דרך הריאות לתוך הריאות‬ ‫‪22-‬‬
‫הריאות מתמלאות בנוזלים שמונעים מעבר חמצן לגוף‬ ‫‪23-‬‬
‫* "לחץ לאחור" – אל החדר השמאלי נכנסים ‪ 4‬כלי דם גדולים שנקראים‪ :‬ורידי הריאה‪ .‬כאשר‬
‫צד שמאל של הלב – החדר השמאלי בעיקר‪ ,‬אינו מתפקד כראוי‪ ,‬ואינו מצליח לרוקן את כל‬
‫הדם שנכנס אליו‪ ,‬מתחיל להצטבר דם בורידי הריאה‪ ,‬וגם בנימים שעוטפים את הנאדיות‪.‬‬
‫בשלב מסוים דולף נוזל )הנוזל הבין תאי=פלסמה( וממלא את הנאדיות במים ואז יש בצקת‬
‫ריאות – הריאות מתמלאות במים‪.‬‬
‫במצב של בצקת ריאה יש קושי רב לנשום וחמצן לא מגיע למערכות החיוניות בגוף‪ .‬בצקת‬
‫ריאות יכולה להתפתח תוך זמן קצר מאוד‪.‬‬
‫הערכה‪:‬‬
‫קשיי נשימה‪ ,‬נשימה מהירה ושטחית‬ ‫‪24-‬‬
‫קולות בעבוע או חרחור בעת נשימה‬ ‫‪25-‬‬
‫דופק מהיר מאוד או לא סדיר )בד"כ(‬ ‫‪26-‬‬
‫לחץ דם גבוה‬ ‫‪27-‬‬
‫שימוש בשרירי עזר לנשימה‬ ‫‪28-‬‬
‫סימני כחלון היקפי )ציאנוזיס(‬ ‫‪29-‬‬
‫הזעה מרובה‬ ‫‪30-‬‬
‫אי שקט ‪ -‬הנגרם מהיפוקסיה – חוסר בחמצן בגוף‪.‬‬ ‫‪31-‬‬
‫היפוקסיה – חוסר בחמצן‬ ‫‪32-‬‬
‫נזק מוחי – הידרדרות במצב הכרה‬ ‫‪33-‬‬
‫חולה אשר לא יקבל טיפול בהקדם יכנס לדום נשימה‬ ‫‪34-‬‬
‫מוות‬ ‫‪35-‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ - A‬אבטח נתיב אוויר‬
‫‪ - B‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪ ,‬במידת הצורך בצע סיוע נשימתי‬
‫‪ - C‬הערך יציבות המודינמית לפינוי )לחץ דם‪ ,‬דופק(‬
‫‪ - D‬עקוב אחר מצב ההכרה‬
‫‪ - E‬שקול חבירה עם נט"ן ‪ /‬פינוי דחוף ‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫מחלת חסימה נשימתית כרונית )‪(C.O.P.D‬‬

‫‪Chronic Obstructive Pulmonary Disease‬‬
‫גורמים‪:‬‬
‫עישון כבד במשך שנים‬ ‫‪36-‬‬
‫ברונכיט כרונית‬ ‫‪37-‬‬
‫זיהום אוויר‬ ‫‪38-‬‬
‫היחלשות הקירות של הנאדיות וירידה בנפח הפנים‬ ‫‪39-‬‬
‫אי שקט – היפוקסיה‬ ‫‪40-‬‬
‫היסטוריה של עישון כבד‬ ‫‪41-‬‬
‫היסטוריה של דלקת ריאות‬ ‫‪42-‬‬
‫שיעול כבד עם ליחה‬ ‫‪43-‬‬
‫לפעמים שמנים עם צבע עור כחלחל או רזים עם צבע עור ורדרד‬ ‫‪44-‬‬
‫במקרים רבים יופיע קוצר נשימה עם חרחורים‬ ‫‪45-‬‬
‫‪ - A‬אבטח נתיב אוויר‬ ‫‪−1‬‬

‫‪ - B‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫‪−2‬‬
‫‪ - C‬הערך יציבות המודינמית לפינוי )לחץ דם‪ ,‬דופק(‬ ‫‪−3‬‬
‫‪ - D‬עקוב אחר מצב ההכרה‬ ‫‪−4‬‬
‫‪ - E‬שקול חבירה עם נט"ן בהתאם למצב‪.‬‬ ‫‪−5‬‬
‫*יש לעקוב אחר מצב נשימתם בקפידה ולשים לב לכל החמרה‬

‫במצבם !!! *‬
‫‪47‬‬
‫דלקת ריאות ‪Pneumonia‬‬
‫זיהום בריאות המתפתח לדלקת בד"כ בריאה אחת‪ ,‬לפעמים‬ ‫‪46-‬‬

‫מתפשט‪.‬‬
‫אוכלוסייה ברמת סיכון‪ :‬קשישים וחולי איידס‬ ‫‪47-‬‬
‫"נראה" חולה‬ ‫‪48-‬‬
‫היסטוריה של חום‬ ‫‪49-‬‬
‫חולשה כללית‬ ‫‪50-‬‬
‫שיעול עמוק‬ ‫‪51-‬‬
‫תיתכן ליחה מוגלתית ‪ /‬דמית‬ ‫‪52-‬‬
‫‪ - A‬אבטח נתיב אוויר‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ - B‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫‪−2‬‬
‫‪ - C‬הערך יציבות המודינמית לפינוי )לחץ דם‪ ,‬דופק(‬ ‫‪−3‬‬
‫‪ - D‬עקוב אחר מצב ההכרה‬ ‫‪−4‬‬
‫‪ – E‬במידה ומתפתחת התדרדרות שקול חבירה עם נט"ן ‪.‬‬ ‫‪−5‬‬
‫‪48‬‬
‫נשימת‪/‬אוורור יתר – היפרונטילציה‬
‫גורם‪ :‬חרדה ‪ /‬דחק נפשי‬

‫נשימה מהירה‬ ‫‪1-‬‬
‫כאבים בחזה‬ ‫‪2-‬‬
‫הרגשת נימול מסביב לפה‪ ,‬ידיים ורגליים )מרגישים נמלים בידיים(‬ ‫‪3-‬‬
‫חרדה‬ ‫‪4-‬‬
‫דופק מהיר‬ ‫‪5-‬‬
‫כיווץ כפות ידיים ורגליים‬ ‫‪6-‬‬
‫כתוצאה מאוורור יתר יורדת רמת הפחמן הדו חמצני בדם – המצב יכול להתדרדר עד לדום‬
‫נשימה‪.‬‬
‫הטיפול העיקרי – הרגעה‬ ‫‪7-‬‬
‫אין להשתמש בשקית – החולה נמצא בבעיה נשימתית‪ ,‬ברמת‬ ‫‪8-‬‬
‫הכרה נמוכה‪ ,‬אינו מגיב לכאב‪ ,‬אין לשים שקית‪ ,‬כיוון שיש סיכוי שיש לו קוצר‬
‫נשימה ושקית רק תחמיר את מצב החולה‪.‬‬
‫אין למנוע חמצן‪ .‬אם יש ספק – ספק‬ ‫‪9-‬‬
‫‪49‬‬
‫מחזור הדם‬
‫תפקידי הדם‪:‬‬
‫↑ ‪↓ CO2‬‬ ‫נשימה ‪ /‬חלוף גזים‪O2 :‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תזונה – סוכר‪ ,‬חלבונים‪ ,‬שומנים וכו'‪ ,‬ממערכת העיכול‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרשה – הרחקת חומרי פסולת )כליות‪ ,‬כבד( הרחקת הפסולת אל הכליות‬ ‫‪.3‬‬
‫והכבד ומשם זה יוצא החוצה‪ ,‬כליות דרך השתן‪ ,‬מהכבד למעיים‪.‬‬
‫ויסות‪/‬רגולציה – חום גוף‪ ,‬נוזלים‪ ,‬העברת הורמונים לתאי יעד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הגנה – מפני אורגניזמים זרים )חיידק‪ ,‬וירוס( ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מרכיבי הדם‪:‬‬
‫נוזל – פלסמה‬ ‫‪.1‬‬

‫חומר תאי – המטוקריט )כדוריות דם אדומות‪/‬לבנות‪ ,‬חלבונים ועוד(‬ ‫‪.2‬‬
‫נפח הדם באדם מבוגר הוא כ – ‪ 7 – 5‬ליטר‬ ‫‪•2‬‬
‫‪  ‬נוזל הדם – פלסמה‪:‬‬
‫מהווה כ ‪ 55% -‬מהדם‬ ‫‪10-‬‬

‫מכיל מים ומלחים המומסים בתוכו בריכוז של ‪0.9%‬‬ ‫‪11-‬‬
‫משמש להובלת חומרי מזון וחומרים לתפקוד שוטף של הגוף‬ ‫‪12-‬‬
‫מוביל פסולת ותוצרי לוואי אל מערכות ההפרשה של הגוף‬ ‫‪13-‬‬
‫‪50‬‬
‫‪  ‬החומר התאי‪:‬‬
‫החומר התאי מהווה ‪ 45%‬מהדם ומכיל‪:‬‬
‫‪ .1‬כדוריות דם אדומות ‪ -‬המרכיב העיקרי‪:‬‬

‫הובלה של חמצן מהריאות אל התאים‬ ‫‪14-‬‬
‫הובלת ‪ CO2‬מתאים בגוף אל הריאה לסילוק‬ ‫‪15-‬‬
‫כדוריות דם לבנות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מערכת ההגנה החיסונית של הגוף‬ ‫‪16-‬‬
‫סילוק גופים זרים ופולשים ע"י בליעה או הצמתה‬ ‫‪17-‬‬
‫טסיות הדם )טרומבוציטים(‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫שייכות לתפקודי הקרישה של הגוף‬ ‫‪18-‬‬
‫בעת זיהוי פצע נשברות ומשחררות חומרי קרישה‬ ‫‪19-‬‬
‫סוגי כלי דם )צינורות הולכה(‬

‫וריד ‪ -‬כל כלי דם שנכנס אל הלב‪ .‬הוריד מורכב משלוש שכבות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שכבה פנימית ‪ -‬אנדוטל‪/‬אינטימה‬ ‫‪20-‬‬
‫שכבה אמצעית ‪ -‬מדיה ‪ -‬שכבת שריר חלק ‪ ,‬תפקידה לשמור על‬ ‫‪21-‬‬
‫יציבותו של הוריד‬
‫שכבה עליונה ‪ -‬אדונטיציה ‪ -‬רקמת חיבור‪ ,‬נמצאת בעיקר בשביל‬ ‫‪22-‬‬
‫הגנה‬
‫עורק ‪ -‬כל כלי דם שיוצא מהלב‪ .‬העורק מורכב משלוש שכבות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שכבת האינטימה ‪ -‬זהה לווריד‬ ‫‪23-‬‬
‫שכבת המדיה ‪ -‬רקמת שריר חלק‪ ,‬עבה‪ ,‬שמטרתה בנוסף לשמירה‬ ‫‪24-‬‬
‫על יציבות‪ ,‬גם שמירה על תנועתיות זרם הדם‪.‬‬
‫רקמת החיבור העליונה ‪ -‬רקמה עבה‪ ,‬שומרת על העורק מפני פגיעה‬ ‫‪25-‬‬
‫ועמידה בלחץ‪ ,‬הגנה‪.‬‬
‫נים ‪ -‬קפילרית ‪ -‬כלי דם שרוחבו הוא כרוחב כדוריות הדם‬ ‫‪.3‬‬
‫‪51‬‬
‫הלב‬
‫איבר שרירי הממוקם בבית החזה‪.‬‬ ‫‪26-‬‬

‫גודלו כגודל אגרוף‪.‬‬ ‫‪27-‬‬
‫מופעל בצורה עצמאית ע"י מערכת הפעלה חשמלית‪.‬‬ ‫‪28-‬‬
‫פועל כמשאבה‪ ,‬בעת התכווצות שולח דם לגוף‪.‬‬ ‫‪29-‬‬
‫בעת הרפיה מתמלא מחדש‪.‬‬ ‫‪30-‬‬
‫מספק דם לעצמו ע"י מערכת כלי דם ייעודית )סביב הלב ישנם‬ ‫‪31-‬‬
‫עורקים וורידים המספקים לו את הדם(‬
‫מחזורי הדם‬
‫המחזור הקטן ‪ /‬הריאתי‬ ‫‪.1‬‬
‫המחזור הגדול‬ ‫‪.2‬‬
‫דם עורקי = רווי ב ‪ O2 -‬במחזור הגדול‬
‫המחזור הגדול של הדם ‪ -‬דם שיוצא מהחדר השמאלי אל אבי העורקים‬ ‫‪‬‬
‫)העורק הגדול ביותר‪ -‬אאורטה(‪ ,‬ומאבי העורקים עובר לעורקים המספקים דם לכל‬
‫הגוף‪ ,‬ומשם הוא חוזר דרך ורידים אל שני ורידים גדולים ‪ -‬נבובים‪ :‬האחד ‪ -‬תחתון‬
‫המוביל דם מהגוף‪ ,‬השני ‪ -‬עליון מוביל דם מהראש ומהידיים‪ .‬מהורידים הנבובים אל‬
‫העלייה הימנית ומשם לחדר הימני ועובר למחזור הקטן ‪ /‬הריאתי‪.‬‬
‫המחזור הקטן ‪ /‬הריאתי ‪ -‬מחדר ימין‪ ,‬מעורקי הריאה זורם דם רווי ב ‪CO -‬‬ ‫‪‬‬
‫לריאות‪ ,‬שם מתבצע שחלוף גזים‪ ,‬ודם עשיר ב ‪ O2 -‬חוזר בווריד הריאה אל הלב‬ ‫‪2‬‬
‫לעלייה שמאלית בלב‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫המחזור הגדול והמחזור הקטן‪:‬‬

‫חדר שמאל‬ ‫‪.1‬‬
‫אבי העורקים‬ ‫‪.2‬‬
‫עורקי הגוף‬ ‫‪.3‬‬
‫נימים‬ ‫‪.4‬‬
‫ורידי הגוף‬ ‫‪.5‬‬
‫ורידים נבובים ‪ -‬עליון ותחתון‬ ‫‪.6‬‬
‫עליה ימנית‬ ‫‪.7‬‬
‫חדר ימני‬ ‫‪.8‬‬
‫עורקי הריאה ‪ -‬עשירים ב ‪CO2 -‬‬ ‫‪.9‬‬
‫נימי הריאה ‪ -‬שחלוף הגזים בנאדיות‬ ‫‪.10‬‬
‫ורידי הריאה ‪ -‬עשיר ב ‪O2 -‬‬ ‫‪.11‬‬
‫עלייה שמאלית‬ ‫‪.12‬‬
‫חדר שמאל‬ ‫‪.13‬‬
‫מחזור דם קטן מתחיל בחדר ימין ונגמר בעלייה שמאלית‬ ‫‪•3‬‬

‫מחזור דם גדול מתחיל בחדר שמאל ונגמר בעלייה ימנית‬ ‫‪•4‬‬
‫‪53‬‬
‫הלב‬
‫שריר הלב ממוקם במרכז בית החזה עם נטייה קטנה שמאלה‪.‬‬ ‫‪•0‬‬
‫וחדרים‪.‬‬ ‫עליות‬ ‫זהו שריר חזק מאוד המחולק לארבעה חלקים שונים‪:‬‬ ‫‪•1‬‬
‫עלייה ‪) Atrium‬אטריום( ‪ ,‬חדר ‪) Ventricle‬ונטריקל(‬
‫שריר הלב הינו רקמת שריר מיוחדת מכיוון שהוא מכיל תאים המייצרים‬ ‫‪•2‬‬
‫בעצמם זרם חשמלי‪.‬‬
‫בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית המתחילה בחלק העליון של העלייה‬ ‫‪•3‬‬
‫הימנית‪ ,‬שם ממוקם – קוצב הסינוס )‪ (Sinus‬שהוא בעצם "הגנרטור" המפעיל את‬
‫הלב ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫בלב קיימים מספר שסתומים אשר אחראים על זרימה תקינה של דם‬ ‫‪•4‬‬
‫במערכת‪:‬‬
‫מסתם מיטרלי )‪" - ( Mitral‬מסתם דו – צניפי" ‪ -‬ממוקם בין עלייה שמאל‬ ‫‪0-‬‬
‫לחדר שמאל‪.‬‬
‫המסתם אאורטלי – נמצא בין חדר שמאל לאבי העורקים‪.‬‬ ‫‪1-‬‬
‫המסתם הטריקוספידלי – "מסתם תלת צניפי" – בין עלייה ימין לחדר ימין‪.‬‬ ‫‪2-‬‬
‫המסתם הפולמונרי – נמצא בין חדר ימין לעורקי הריאה‪.‬‬ ‫‪3-‬‬
‫המחיצה ) ‪ – Septum‬ספטום( נמצאת בין העליות והחדרים ומפרידה בין‬ ‫‪•5‬‬

‫צד ימין לבין צד שמאל של הלב‪.‬‬
‫שריר הלב מקבל דם ע"י העורקים הכליליים או הקורונריים )‪– (Coronary‬‬ ‫‪•6‬‬
‫מחדר שמאל יוצא הדם דרך המסתם האאורטלי לאבי העורקים‪ .‬לאחר יציאת הדם‪,‬‬
‫המסתם נסגר‪ ,‬אולם בגלל כוח הכובד נשארת כמות קטנה של דם ליד המסתם‪ .‬מה‬
‫שנשאר יוצא דרך שני חורים הממוקמים מעל המסתם‪ .‬כאשר המסתם פתוח הוא‬
‫סוגר אותם‪ ,‬וכשהוא נסגר‪ ,‬הדם יוצא מהחורים לעורקים הכליליים‪.‬‬
‫חוד הלב )‪ Apex‬אפקס(‬ ‫‪•7‬‬
‫‪54‬‬
‫מחלות לב וכלי דם‬
‫טרשת עורקים )‪(Arterrio Sclerosis‬‬

‫תהליך של הסתיידות רקמה נוקשה בתוך העורקים‪ ,‬כתוצאה מכך סתימה של העורק‪ ,‬הרס‪,‬‬
‫וגרימת בעיות רפואיות קשות אחרות‪ :‬פגיעה בראייה‪ ,‬אוטם בשריר הלב‪ ,‬שבץ מוחי‪,‬‬
‫תסחיפים ) חלק מרקמה שנשברה או קרישי דם‪ ,‬הנסחפים במערכת הדם‪ ,‬ויכולים לסתום‬
‫עורקים קטנים‪ ,‬מצב המסכן את האדם(‪.‬‬
‫אנגינה פקטוריס )‪(Angina Pectoris‬‬

‫מחלת כלי דם הקשורה לעורקים הקורונריים )הכלילים(‪ ,‬מתבטאת בהיצרות או חסימה‬
‫פתאומית של כלי דם קורונריים‪ ,‬הגורמת לכאבים בחזה כתוצאה ממאמץ של הלב‪.‬‬
‫שתי דרגות למחלה‪:‬‬

‫אנגינה פקטוריס יציבה – מצב בו הכאבים מופיעים לאחר מאמץ ונעלמים‬ ‫‪.1‬‬
‫לאחר מנוחה‪.‬‬
‫אנגינה פקטוריס לא יציבה – כאבים המופיעים לאחר מאמץ ואינם נעלמים‬ ‫‪.2‬‬
‫במנוחה‪ .‬במקרים כאלו הטיפול הוא תרופתי )תרופה שמרחיבה את כלי הדם(‬
‫במהלך כל מאמץ הלב עובד מהר‪ .‬בזמן מאמץ העורקים הכליליים אמורים להתרחב כדי‬
‫לספק מספיק דם לשריר הלב שעובד קשה יותר‪ ,‬אבל בגלל ההסתיידות על דפנותיהם הם‬
‫לא מסוגלים להתרחב ולכן שריר הלב לא מקבל מספיק חמצן )אז יופיעו סימנים של כאבים‬
‫בחזה(‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫אוטם בשריר הלב )התקף לב( – ‪MI‬‬

‫‪Myocardial Infarction‬‬
‫אוטם בשריר הלב ‪ -‬מצב שבו ישנה חסימה מוחלטת של עורק קורונרי‪.‬‬
‫כאב‪/‬לחץ בחזה )כאב חזק‪ :‬לוחץ‪ ,‬דוקר‪,‬שורף(‬ ‫‪4-‬‬
‫הרגשה של " דפיקות לב "‬ ‫‪5-‬‬
‫הקרנה של הכאב ליד שמאל‪ ,‬לגב‪ ,‬ללסת העליונה‪ ,‬ליד ימין ולבטן העליונה‪.‬‬ ‫‪6-‬‬
‫זיעה קרה‬ ‫‪7-‬‬
‫בחילות והקאות‬ ‫‪8-‬‬
‫דופק לא סדיר )לעיתים(‬ ‫‪9-‬‬
‫לחץ דם )גבוה‪/‬נמוך ולעיתים נורמלי(‬ ‫‪10-‬‬
‫חיוורון‬ ‫‪11-‬‬
‫הפרעות קצב – הגורם עיקרי למוות כתוצאה מאוטם בשריר הלב‪.‬‬ ‫‪12-‬‬
‫אי ספיקה של חדר שמאל – גורם לבצקת ריאות‪ ,‬כיוון שהדם אינו מוזרם ‪,‬‬ ‫‪13-‬‬
‫הוא עולה לעלייה שמאלית ולורידי הריאה וממלא את הריאות בדם‪.‬‬
‫אי ספיקה של חדר ימין – בצקות בגפיים‪.‬‬ ‫‪14-‬‬
‫הלם קרדיוגני – נגרם כתוצאה מ – ‪ , MI‬הלב לא עובד כמו שצריך‪ ,‬אינו‬ ‫‪15-‬‬
‫מתכווץ ולכן דם לא מגיע לכל הגוף‪ .‬לחץ הדם יורד והגוף נכנס לשוק‪ ,‬חוסר דם‬
‫ברקמות‪.‬‬
‫סיכויי ההחלמה ממצב כזה הם אפסיים‪.‬‬ ‫‪16-‬‬
‫‪56‬‬
‫איך נוצרת החסימה ב – ‪: MI‬‬

‫בעורק מתחילה להיות הסתיידות )חסימה(‪ .‬הרקמה בהתחלה חלקה‪.‬‬ ‫‪17-‬‬
‫באיזשהו שלב הרקמה שעליה יש זרימה בלתי פוסקת של דם‪ ,‬מתחילה להיסדק‪ ,‬על‬
‫הסדק הזה שכביכול "נפצע" מתחילות להיווצר טסיות דם שמתחילות לעבוד‪ ,‬מזהות‬
‫את המקום כפגוע‪ ,‬ומתחילות להישבר‪ .‬לאט לאט נוצר קריש דם שסותם את העורק‬
‫באזור מסוים‪.‬‬
‫טיפול בחסימה ברמת בית החולים והנט"ן‪:‬‬

‫תרופות שמרחיבות את העורק‬ ‫‪18-‬‬
‫תרופות שמאטות את הקרישה )מונעות התקרבות של טסיות הדם אחת‬ ‫‪19-‬‬
‫לשנייה(‬
‫גורמים ל – ‪: MI‬‬
‫גורמים בלתי נשלטים – תורשה גיל‪ ,‬מין‪ ,‬סביבה‬ ‫‪.1‬‬
‫גורמים נשלטים – תזונה לקויה‪ ,‬עישון‪ ,‬משקל‪ ,‬חוסר פעילות גופנית‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לחץ נפשי‪ ,‬יתר לחץ דם‪.‬‬
‫הושבה של החולה )במידה ואפשר(‬ ‫‪20-‬‬
‫חמצן‬ ‫‪21-‬‬
‫שיקול נט"ן‪ /‬פינוי דחוף‬ ‫‪22-‬‬
‫במידה וצריך‪ :‬החייאה‬ ‫‪23-‬‬
‫‪57‬‬
‫הפרעת קצב‬
‫מערכת ההולכה החשמלית בלב ‪:‬‬

‫מערכת זו מתחילה ביחידת הקיצוב הראשית הסינוס ‪ -‬קוצב הסינוס )‪ ,(Sa node‬משם‬
‫עוברת דרך העליות עד ליחידת הקוצב המשנית ‪ - Av node‬מוקד זרם דרכו ממשיך הזרם‬
‫החשמלי לצרור הולכה שנקרא‪ :‬צרור ההולכה ע"ש היס )‪ . (Bundell of his‬ממקום זה‬
‫מתחלק לצרור הולכה ימני )‪ (Right bundell‬ולצרור הולכה שמאלי )‪Left‬‬
‫‪ .(bundell‬מצרורות אלו יוצאים ‪ -‬סיבי הולכה ע"ש פורקינייה‪.‬‬
‫אם קוצב הלב ‪ -‬הסינוס אינו עובד‪ ,‬ה ‪ Av node -‬יכול לתפקד במקומו או‬ ‫‪24-‬‬
‫אפילו צרור ההולכה ע"ש היס‪.‬‬
‫הפרעת קצב שמתים ממנה ב ‪ MI -‬נקראת‪VF = Ventricular :‬‬ ‫‪25-‬‬
‫‪) Fibrillation‬פרפור חדרים(‪ -‬הפרעת קצב קטלנית באוטם שריר הלב‪ ,‬וגורמת‬
‫למוות במהלך התקף לב‪.‬‬
‫פתרון ל ‪ - VF -‬שוק חשמלי‪ .‬בכל אמבולנס רגיל קיים דה פיברילטור חצי‬ ‫‪26-‬‬
‫אוטומטי‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫גל ‪ - P‬מבטא את הפעילות החשמלית בעליות‪ ,‬כתוצאה מכך ישנה התכווצות מכאנית של‬
‫העליות עצמן‪ .‬הזרם החשמלי עובר דרך תעלות ההולכה של העליות ומגיע לקוצב משני ‪AV -‬‬
‫‪ - NODE‬שיכול לפעול גם בהעדר הסינוס‪ ,‬ולוקח על עצמו את הקצוב‪ .‬אולם מאחר והוא קטן‬
‫יותר כך גם תפוקתו‪ .‬הוא נותן קצב שבין ‪ BPM 60 - 40‬בעוד שהסינוס נותן ‪.BPM 80 - 60‬‬
‫את הפעילות של הסינוס אנו רואים בגל ‪ P‬ולאחר מכן יש מרווח ‪ -‬זהו פרק הזמן שהזרם‬
‫מושהה ב ‪.AV NODE‬‬
‫התכווצות החדרים מוצגת ע"י שלושה גלים ‪ - Q , R , S -‬מהלך הפעילות החשמלית לאורך‬
‫החדרים‪ .‬הסינוס שולח את הזרימה החשמלית שלו ל ‪ AV NODE -‬ומשם לצרור הולכה ע"ש‬
‫היס‪ ,‬המתחלק לצרור ימני וצרור שמאלי‪ .‬הסיבים היוצאים מצרורות אלו נקראים סיבי‬
‫פורקינייה‪.‬‬
‫המסלול החשמלי מתחיל מהסינוס ועד לקצה הלב ‪ -‬תופס תאוצה ונותן סחיטה בבת אחת ‪-‬‬
‫מתבטא בגל בין ‪ Q‬ל ‪ .R -‬אחרי שתהליך זה מסתיים‪ ,‬כל התאים שחררו את הטעינה שלהם‪,‬‬
‫במצב שהתאים נטענים מחדש ‪ -‬מתבטא בגל ‪.T‬‬
‫במצב של קצב רגיל אנו נראה ‪ - P , QRS , T‬פעילות חשמלית עלייתית‪ ,‬פעילות חשמלית‬
‫חדרים והרפיית חדרים‪.‬‬
‫בסביבות ‪ 1%‬מתאי הלב יכולים להפיק יחידות קיצוב עצמאיות‪ ,‬בזמן שהפעילות תקינה הם לא‬
‫יעבדו‪ ,‬הם נועדו לגיבוי במידה ואחת מנקודות הקיצוב נפגעת‪.‬‬
‫כאשר הסינוס וה ‪ AV NODE -‬לא עובדים‪ ,‬והתאים בעלי ההולכה החשמלית מתחילים לעבוד‬
‫נראה הרבה התכווצויות מהחדרים ‪ -‬מצב של פרפור חדרים – מצב בו החדרים לא מסוגלים‬
‫להתכווץ כתוצאה מכך שהקצב שניתן להם מהיר מידי אין פעילות מכאנית = דום לב‪.‬‬
‫צורת הקו במוניטור בעת פרפור חדרים‬
‫‪59‬‬
‫כאשר אין לחץ דם ואין דופק ‪ -‬יש לתת שוק חשמלי בתקווה להפעיל את הסינוס וה ‪AV -‬‬
‫‪NODE‬‬
‫שימוש בדפיברילטור חצי אוטומטי‬
‫התחל בהחייאה לפי ה ‪C, B, A -‬‬ ‫‪1-‬‬

‫הנחת המדבקות רק לחולה מחוסר הכרה ללא נשימה וללא דופק‬ ‫‪2-‬‬
‫חיבור הדיפיברילטור ולחיצה על כפתור ה ‪ANLAYZE -‬‬ ‫‪3-‬‬
‫המכשיר הוא זה שמורה אם לתת שוק או לא‪ ,‬הוא טוען את עצמו ואחרי שכולם‬ ‫‪4-‬‬
‫יתרחקו מהחולה נותנים שוק‬
‫יש לתת שוק חשמלי עד ‪ 3‬פעמים במקרה של ‪VF / VT (J 360, J 200 , J‬‬ ‫‪5-‬‬
‫‪ , (200‬אחרי שוק ראשון אנו ממשיכים את האבחון שמתבצע ע"י המכשיר‪ ,‬עושים עד‬
‫‪ 3‬שוקים במחזור‪.‬‬
‫בדיקת דופק ‪:‬‬ ‫‪6-‬‬
‫יש דופק ‪ -‬לבדוק נוכחות נשימה והמשך טיפול‪.‬‬ ‫‪7-‬‬
‫אין דופק ‪ -‬לבצע החייאה במשך דקה‪ ,‬לבדוק דופק‪ ,‬אם אין ‪ -‬ללחוץ על כפתור‬ ‫‪8-‬‬
‫‪ ANLAYZE‬לתת שוק ‪ J 360‬ולחזור על כך ‪ 3‬פעמים‪ ,‬והמשך החייאה במשך דקה‪.‬‬
‫הוראות בטיחות‪:‬‬
‫אין לחבר את הדפיברילטור למטופל אשר אינו נמצא בדום לב‬ ‫‪9-‬‬
‫אין להשתמש במכשיר ברכב נע‪ ,‬או בקרבת רכב פועל‪.‬‬ ‫‪10-‬‬
‫אין להשתמש במכשיר כאשר המטופל שוכב על משטח מתכת )יכולה‬ ‫‪11-‬‬
‫להיגרם כוויה(‬
‫יש לנתק כל מגע עם החולה בזמן האנליזה וזמן מתן שוק‬ ‫‪12-‬‬
‫יש לנגב חזה המטופל לפני מעבר לדפיברילטור ידני )קשור יותר לצוות נט"ן(‬ ‫‪13-‬‬
‫אסור לשימוש בחולים השוקלים פחות מ ‪ 40 -‬ק"ג או בילדים מתחת לגל ‪.8‬‬ ‫‪14-‬‬
‫‪60‬‬
‫התעלפות‬
‫עילפון הינו מצב שמתאפיין באובדן הכרה זמני‪ ,‬לפרק זמן קצר כתוצאה‬ ‫‪27-‬‬
‫מנפילה פתאומית בלחץ הדם‪.‬‬
‫עצב הואגוס ‪ -‬העצב התועה יכול להשפיע על קוטר של כלי דם‪ ,‬ובמצב של‬ ‫‪28-‬‬
‫עילפון גורם להרחבה פתאומית של העורקים‪ ,‬וכתוצאה מכך לחץ הדם יורד‬
‫בפתאומיות‪ ,‬חמצן לא מגיע למוח ונגרם אובדן הכרה זמני‪.‬‬
‫הרמת רגליים למעלה‬ ‫‪29-‬‬
‫שמירה על נתיבי אוויר‬ ‫‪30-‬‬
‫חמצן‬ ‫‪31-‬‬
‫פינוי‬ ‫‪32-‬‬
‫אפילפסיה‬
‫מחלת הנפילה ‪ -‬קצר חשמלי במוח‪.‬‬ ‫‪33-‬‬
‫שלושה סוגים של אפילפסיה‪:‬‬
‫‪ .1‬ההתקף הקטן ‪Petit Mal -‬‬
‫חולה יושב או שוכב בתנועה קפואה לזמן קצר ולאחר מכן יציאה ממצב זה‪.‬‬ ‫‪34-‬‬
‫אם החולה אינו מגיב ובמצב קפוא ‪ ,‬יש לבדוק נשימה ודופק‬ ‫‪35-‬‬
‫חמצן‬ ‫‪36-‬‬
‫פינוי‬ ‫‪37-‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .2‬ההתקף הגדול ‪Grand Mal -‬‬
‫התכווצויות והרפיות של השרירים בכל הגוף‬ ‫‪38-‬‬
‫אינו מגיב לכאב‬ ‫‪39-‬‬
‫קצף מהפה )דמי או לא דמי‪ .‬אם זה דמי כנראה נשך את לשונו(‬ ‫‪40-‬‬
‫נשימה מהירה‪ ,‬דופק מהיר‪.‬‬ ‫‪41-‬‬
‫התקף זה נמשך מס' דקות‪ ,‬לכן יש לרפד מסביב ולהרחיק עצמים שיכולים‬ ‫‪42-‬‬
‫לפגוע בו‬
‫מחכים שההתקף יגמר‪ .‬במידה וההתקף לא נגמר יש להזמין נט"ן‬ ‫‪43-‬‬
‫תוך כדי ההתקף יש לתת חמצן‬ ‫‪44-‬‬
‫אין להחזיק את האדם או לאחוז באחד מאבריו‪.‬‬ ‫‪45-‬‬
‫‪Status: Epilepticus .3‬‬
‫זהו מצב אפילפטי ולא התקף‪ ,‬מצב שנמשך לאורך זמן הטיפול‪.‬‬ ‫‪46-‬‬
‫לשמור על נתיב אוויר‬ ‫‪47-‬‬
‫להזרים חמצן‬ ‫‪48-‬‬
‫לבצע סקשן במידה ויש הרבה קצף‬ ‫‪49-‬‬
‫פינוי‬ ‫‪50-‬‬
‫הסכנות באפילפסיה‪:‬‬
‫חבלות חיצוניות מההתקף או מהנפילה‬ ‫‪51-‬‬
‫היפוקסיה ‪ -‬חוסר בחמצן‪ ,‬כתוצאה מנשימה לא סדירה‪ ,‬שיכול להוביל לאובדן‬ ‫‪52-‬‬
‫הכרה ולמוות‪.‬‬
‫במצב זה תופעה שקיימת‪ :‬אי שליטה על סוגרים‬ ‫‪53-‬‬
‫‪62‬‬
‫שבץ מוחי‬
‫שני סוגים של שבץ מוחי‪:‬‬

‫‪TIA - Transiant Ischemic Attack .1‬‬
‫)איסכמי ‪ -‬חוסר חמצן לרקמה מסוימת(‬
‫שבץ קל‬ ‫‪54-‬‬
‫אירוע מוחי חולף המתבטא בסימנים הבאים‪:‬‬ ‫‪55-‬‬
‫שיתוקים והצלבות של שרירי הפנים והגפיים )הצלבות הכוונה‪ ,‬שאם באירוע‬ ‫‪56-‬‬
‫צד ימין של הפנים משותק‪ ,‬אז בצד שמאל של הגוף הגפיים יהיו משותקות(‬
‫ירידה במצב הכרה‬ ‫‪57-‬‬
‫סחרחורות‪ ,‬הקאות או בחילות‬ ‫‪58-‬‬
‫קושי בתנועה‬ ‫‪59-‬‬
‫לעיתים אישונים לא שווים‬ ‫‪60-‬‬
‫הערה‪ :‬הסימנים הנ"ל יכולים להופיע בשבץ אך גם לא להופיע‪.‬‬ ‫‪61-‬‬
‫‪CVA - Cerebral Vascular Accident .2‬‬

‫בעיה בכלי דם במוח‬ ‫‪62-‬‬
‫שבץ זה מתחלק לשני סוגים‪ :‬איסכמי והמורגי‬ ‫‪63-‬‬
‫איסכמי ‪ -‬חסימה בכלי דם כתוצאה מקריש דם או הסתיידות הגורמת‬ ‫‪.1‬‬
‫לאיסכמיה ברקמת המטרה‪.‬‬
‫המורגי ‪ -‬דימום בכלי דם במוח שיוצר לחץ על הרקמות שמסביב‪ .‬הסימנים‬ ‫‪.2‬‬
‫בהמורגי יהיו הרבה יותר משמעותיים וחריפים‪.‬‬
‫הסימנים‪:‬‬
‫הידרדרות במצב ההכרה עד לאובדן הכרה‬ ‫‪64-‬‬
‫שיתוקים בהצלבה‬ ‫‪65-‬‬
‫אישונים לא שווים‬ ‫‪66-‬‬
‫התכווצויות‬ ‫‪67-‬‬
‫אי שליטה על סוגרים‬ ‫‪68-‬‬
‫מדדים‪ :‬דופק איטי‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬נשימה איטית‬ ‫‪69-‬‬
‫קשיים בדיבור‬ ‫‪70-‬‬
‫‪63‬‬
‫בהכרה ‪ -‬שמירה על נתיבי אוויר‬ ‫‪71-‬‬
‫חמצן‬ ‫‪72-‬‬
‫פינוי דחוף‬ ‫‪73-‬‬
‫במידה וחסר הכרה יש לחבור עם נט"ן‬ ‫‪74-‬‬
‫‪64‬‬
‫הרעלות‬
‫הרעלות גזים‬
‫הרעלת ‪: CO2‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫‪ – CO‬גז שנוצר כתוצאה מבעירה לא מושלמת‪.‬‬ ‫‪−1‬‬
‫ההמוגלובין – נשא של חמצן ו – ‪ CO 2‬בדם‪ ,‬באמצעות קישורים‬ ‫‪−2‬‬
‫כימיים‪.‬‬
‫ה ‪ CO -‬תופס את מקום החמצן בדם ולא נותן לו להקשר לתאי הדם‬ ‫‪−3‬‬
‫האדומים‬
‫) זיקתו להמוגלובין היא פי ‪ 200‬מהחמצן(‪.‬‬
‫שינויים בצבע הפנים ‪ ,‬כחלון ‪ /‬אודם מוגזם ‪ -‬ה – ‪ CO‬נקשר להמוגלובין ולא נותן‬ ‫‪1-‬‬
‫לחמצן להגיע לתאים‪ .‬באותם אזורים שבהם לא נעשה שחלוף גזים יהיה חוסר בחמצן‬
‫ועודף ב – ‪ ,CO‬והתאים יתחילו להכחיל‪ .‬כתוצאה מכך נראה שינויים בצבע הפנים‬
‫)אך לא בכל המקרים(‪.‬‬
‫קוצר נשימה‬ ‫‪2-‬‬
‫ישנוניות ודיכוי הכרה עד לאובדן הכרה מלא – פגיעה בתאים בגלל חוסר‬ ‫‪3-‬‬
‫בחמצן‪.‬‬
‫סכנות ‪:‬‬
‫חנק תאי – התאים לא מקבלים חמצן‪ ,‬ברגע שרמת ה – ‪ CO‬עולה בצורה‬ ‫‪1-‬‬
‫משמעותית‪ ,‬הוא נקשר בתוך התא עצמו‪ ,‬ולא נותן לחמצן להפעיל את תהליך‬
‫האנרגיה‬
‫נזק מוחי – תאי המח הם התאים הראשונים שנפגעים מהרעלת ‪.CO‬‬ ‫‪2-‬‬
‫נזק למערכות השונות בגוף‪.‬‬ ‫‪3-‬‬
‫‪65‬‬
‫אוורור המקום והרחקה מגורם מסכן‪.‬‬ ‫‪1-‬‬
‫נפגע חסר הכרה‪ :‬פעולות החייאה עם חמצן בריכוז גבוה‬ ‫‪2-‬‬
‫נפגע בהכרה‪ :‬חמצן בריכוז גבוה‬ ‫‪3-‬‬
‫פינוי דחוף‪.‬‬ ‫‪4-‬‬
‫טיפול בביה"ח‪ :‬באמצעות תא לחץ – הורדת לחץ על מנת לשבור את הקשר‬ ‫‪5-‬‬
‫הכימי‪ ,‬כמו כן טיפול תרופתי להוצאת ה – ‪ CO‬מתוך הגוף‪.‬‬
‫דגש‪ :‬אין כניסה לאזור בוער או נגוע בגזים רעילים‬ ‫‪•1‬‬
‫גז נוסף שקיים בשריפה – גז הציאניד‪ .‬ציאניד בדר"כ נפלט כתוצאה‬ ‫‪6-‬‬
‫משריפה של פלסטיק‪) ,‬למשל שריפה של ספה(‪ .‬הזיקה של הציאניד להמוגלובין‬
‫ל – ‪ O 2‬הוא פי ‪.400‬‬ ‫בהשוואה‬
‫‪66‬‬
‫הרעלות בליעה‬
‫הרעלת בליעה – מצב שנפוץ הרבה אצל ילדים‪ ,‬אך גם אצל אנשים מבוגרים‪.‬‬
‫נסיבות המקרה וסימנים בשטח ) אריזות‪ ,‬בקבוקים‪ ,‬ריח וכו(‬ ‫•‪1‬‬
‫ערפול הכרה‬ ‫•‪2‬‬
‫שינויים בקצב הנשימה‪.‬‬ ‫•‪3‬‬
‫אישונים ‪ -‬סיכה או מורחבים‪.‬‬ ‫•‪4‬‬
‫אריזות זרוקות וכו' בהתאם לרעל וצורת החשיפה‬ ‫•‪5‬‬
‫דיכוי הכרה ‪ -‬מכיוון שהתאים הראשונים שנפגעים הם תאי המוח‪.‬‬ ‫•‪1‬‬
‫הפרעות קצב‪.‬‬ ‫•‪2‬‬
‫נזקים פנימיים‪.‬‬ ‫•‪3‬‬
‫בהתאם לרעל וטיבו‪.‬‬ ‫•‪4‬‬
‫טיפול ‪:‬‬
‫מחוסר הכרה‪:‬‬
‫שמירה על נתיב אויר‬ ‫•‪1‬‬
‫חסר הכרה‪ :‬החייאה ‪ +‬חמצן‬ ‫•‪2‬‬
‫בהכרה ‪ -‬חמצן בריכוז גבוה‬ ‫•‪3‬‬
‫פינוי דחוף לבית חולים‬ ‫•‪4‬‬
‫‪67‬‬
‫דגשים חשובים ‪:‬‬

‫הבא את החומר באריזתו המקורית לבית החולים‬ ‫•‪1‬‬
‫אין לתת שתייה בשום מקרה ‪ -‬מצב שיכול לגרום להקאה‪ ,‬יציאתו של החומר‬ ‫•‪2‬‬
‫‪ ,‬דבר שעלול להחמיר את מצב החולה‬
‫אין לגרום להקאה !!! במיוחד במקרים הבאים‪:‬‬ ‫•‪3‬‬
‫‪  ‬תזקיקי נפט‬
‫‪  ‬טשטוש ‪ -‬חוסר הכרה‬
‫‪  ‬חומרים מעכלים‪/‬קורוסיבים‬
‫‪  ‬חשד ל ‪M.I -‬‬
‫•‪ 1‬ניטרט הכסף‬
‫•‪ 2‬מעל חצי שעה‬
‫•‪ 3‬חומרי הדברה‬
‫•‪ 4‬פרכוסים‬
‫•‪ 5‬מתיל ‪ /‬אתיל אלכוהול‬
‫•‪ 6‬אישה בהריון‬
‫•‪ 7‬המקרה היחיד שבו אנו יכולים לגרום להקאה מכוונת‪ ,‬אם אנו יודעים בוודאות‬
‫על נטילת תרופות )כדורים( בטווח של עד חצי שעה מזמן הנטילה‪ .‬לאחר מכן יש‬
‫צורך בפינוי דחוף של החולה לביה"ח‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫מצבי חרום בחולה‬
‫סכרת‬
‫מחלה שבה אין או משובש ייצור האינסולין בגוף‪.‬‬ ‫‪7-‬‬

‫האינסולין ‪ -‬הורמון שמיוצר בתאי לנגרהנס שבלבלב‪.‬‬ ‫‪8-‬‬
‫ההורמון אינסולין מווסת את רמת הסוכר בדם‪ .‬למעשה מדובר על גלוקוז )חד‬ ‫‪9-‬‬
‫סוכר( שממנו אנו יוצרים אנרגיה )בתוך המיטוכונדרה נוצרת אנרגיה מגלוקוז ‪.(O 2 +‬‬
‫אין חמצן או סוכר‪ ,‬אין אנרגיה‪.‬‬
‫האינסולין גם אחראי על הכנסת הסוכר לתוך התאים‪.‬‬ ‫‪10-‬‬
‫הסוכר חיוני לתפעול מערכות בגוף‪.‬‬ ‫‪11-‬‬
‫שני מצבי חירום בחולי סכרת‪:‬‬

‫היפוגליקמיה ‪ -‬יותר מדי אינסולין ועקב כך פחות סוכר בדם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היפרגליקמיה ‪ -‬פחות אינסולין בדם ועקב כך יותר סוכר בדם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חוסר סוכר ‪ -‬הגורמים‪:‬‬

‫החולה קיבל אינסולין רב מדי‬ ‫‪12-‬‬
‫החולה לא אכל די סוכר‬ ‫‪13-‬‬
‫החולה התאמץ וניצל את כל מלאי הגלוקוז‬ ‫‪14-‬‬
‫החולה הקיא לאחר שאכל‪ ,‬וכתוצאה מכך הפר את האיזון בין הסוכרים‬ ‫‪15-‬‬
‫לאינסולין בגוף‪.‬‬
‫עודף סוכר ‪ -‬הגורמים‪:‬‬

‫החולה לא קיבל את מנת האינסולין שלו‪.‬‬ ‫‪16-‬‬
‫החולה אכל סוכר רב מדי‬ ‫‪17-‬‬
‫החולה לקה בזיהום או במחלה קשה אחרת‪.‬‬ ‫‪18-‬‬
‫בד"כ המצב לעודף סוכר‪ :‬החולה פספס את האינסולין והמשיך לאכול או לא‬ ‫‪19-‬‬
‫שלט בדיאטה שלו‪ .‬כמו כן זיהום ומחלות קשות וכתוצאה מכך נגרם שחרור של סוכר‬
‫לדם‪ ,‬בלי אפשרות לוויסות כמו שצריך בגוף‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫שני סוגי סכרת‪:‬‬
‫סוג ‪ - ( TYPE 1) 1‬נקראת גם סכרת נעורים ‪ -‬המחלה‬ ‫‪.1‬‬

‫מופיעה בד"כ בגיל מוקדם ומחייבת קבלת אינסולין באופן שוטף‬
‫ישירות למערכת הדם‪ ,‬כיוון שהלבלב לא מתפקד טוב‪ .‬סוג זה יכול‬
‫להופיע גם בגיל מאוחר יותר‪.‬‬
‫סוג ‪ - ( TYPE 2) 2‬המחלה מופיעה אצל מבוגרים בלבד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כתוצאה מסיבות שונות נפגע חלקית ייצור האינסולין בלבלב‪ ,‬ולכן‬
‫מספיק לקחת תרופות שמעודדות את ייצור האינסולין‪.‬‬
‫סימנים ‪:‬‬
‫חוסר סוכר ‪ -‬היפוגליקמיה‪:‬‬
‫הסימנים מתפתחים בתוך דקות‬ ‫‪20-‬‬
‫כאב ראש‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬חולשה‬ ‫‪21-‬‬
‫דופק מהיר‬ ‫‪22-‬‬
‫לחץ דם תקין‬ ‫‪23-‬‬
‫נשימות מהירות )בהתאם לקצב הלב(‬ ‫‪24-‬‬
‫העור רך ומזיע‪ ,‬חיוורון ‪ -‬סימן לחוסר בחמצן‬ ‫‪25-‬‬
‫אין ריח מיוחד מהפה‬ ‫‪26-‬‬
‫בלבול עד חוסר הכרה !‬ ‫‪27-‬‬
‫לעיתים החולה יהיה אגרסיבי‬ ‫‪28-‬‬
‫‪70‬‬
‫עודף סוכר ‪ -‬היפרגליקמיה‪:‬‬

‫הסימנים מתפתחים בתוך ימים‬ ‫‪29-‬‬
‫אי שקט ואחר כך תרדמת‬ ‫‪30-‬‬
‫הטלת שתן מרובה ‪ -‬כתוצאה מכך איבוד נוזלים‪ .‬אם החולה לא שתה מספיק‬ ‫‪31-‬‬
‫הוא יגיע למצב של התייבשות וסימני ההלם יופיעו‬
‫סימני הלם‪ ,‬דופק מהיר ולחץ דם נמוך‬ ‫‪32-‬‬
‫עור חם ויבש‬ ‫‪33-‬‬
‫ריח אצטון ‪ -‬גופי קטון‪ :‬עקב חוסר בגלוקוז הגוף מפרק שומן על מנת להפיק‬ ‫‪34-‬‬
‫ממנו אנרגיה‪ ,‬תוצרי הפירוק של השומן הינם גופי הקטון שלהם יש ריח של אצטון‪.‬‬
‫הרגשת רעב וצמא‬ ‫‪35-‬‬
‫נשימות מהירות ועמוקות‬ ‫‪36-‬‬
‫חולה ייראה כמו שיכור‪.‬‬ ‫‪37-‬‬
‫חוסר בסוכר‪:‬‬
‫חולה בהכרה‪ :‬יש לתת לו משהו מתוק לשתות או לאכול‬ ‫‪38-‬‬
‫חולה חסר הכרה‪ :‬הזמנת נט"ן על מנת לקבל גלוקוז ישיר לווריד‬ ‫‪39-‬‬
‫גלוקוז יינתן אך ורק ע"י רופא בכמות והמינון הדרוש‪.‬‬ ‫‪40-‬‬
‫עודף סוכר‪:‬‬
‫חסר הכרה‪ :‬החייאה מלאה‬ ‫‪41-‬‬
‫בהכרה‪ :‬חמצן‪ ,‬שתייה מתוקה‪ ,‬סוכר‬ ‫‪42-‬‬
‫‪71‬‬
‫התייבשות ‪ -‬אובדן נוזלים‬
‫גוף האדם מורכב מ ‪ 70% -‬נוזלים ‪ -‬נפח של נוזלים החיוני לקיומנו‬ ‫‪44-‬‬
‫כל ירידה בנפח הנוזלים תגרום להפרעה בתפקוד מערכות הגוף‬ ‫‪45-‬‬
‫גורמים‪/‬רקע‪:‬‬
‫שלשולים‬ ‫‪46-‬‬
‫הקאות‬ ‫‪47-‬‬
‫זיעה מרובה‬ ‫‪48-‬‬
‫מחלת חום ‪ -‬עלייה בטמפרטורה של הגוף‪ .‬הגוף מפריש נוזלים כדי לקרר ‪,‬‬ ‫‪49-‬‬
‫אולם אם לא מחזירים חזרה נוזלים התוצאה היא התייבשות‪.‬‬
‫חוסר הכרה‬ ‫‪50-‬‬
‫עור חיוור‪ ,‬קר ולח‬ ‫‪51-‬‬
‫יובש בריריות ‪ -‬אם מסתכלים על הלשון של החולה מבחינים ביובש בכל הפה‪.‬‬ ‫‪52-‬‬
‫הגוף סופח אליו נוזלים מכל מקום שאינו זקוק לנוזלים באותו רגע‪ ,‬כדי לשמור על איזון‬
‫בגוף‪.‬‬
‫כאבי ראש‪ ,‬בחילות‪ ,‬סחרחורות והקאות‬ ‫‪53-‬‬
‫שתן מועט ומרוכז‬ ‫‪54-‬‬
‫קור וצמא‬ ‫‪55-‬‬
‫מכת חום‬ ‫‪56-‬‬
‫הלם )הפרעה בזרימה של דם לרקמות( אובדן הכרה )פגיעה במערכת‬ ‫‪57-‬‬
‫העצבים(‬
‫הפרעות קצב ‪ -‬הפרעה במאזן המלחים‬ ‫‪58-‬‬
‫הפסקת פעילות‪ :‬מנוחה מוחלטת‬ ‫‪59-‬‬
‫מתן שתייה ממותקת‪ ,‬מזון מלוח‪ ,‬עידוד שתייה‬ ‫‪60-‬‬
‫מתן עירוי נוזלים ‪ -‬במידת הצורך כאשר שתייה לא עוזרת‬ ‫‪61-‬‬
‫‪72‬‬
‫פינוי‬ ‫‪62-‬‬
‫טיפול במחוסר הכרה‪ :‬החייאה‬ ‫‪63-‬‬
‫מכת חום‬
‫הגוף מאבד נוזלים כתוצאה מ‪ :‬הזעה‪ ,‬הרחבת כלי דם וקירור חיצוני‬ ‫‪64-‬‬
‫במכת חום הגוף לא מצליח להיפטר מעודפי החום‪ .‬הגוף שלנו מיועד לעבוד‬ ‫‪65-‬‬
‫בטמפרטורה של ‪ °37 - °36‬צלסיוס‪.‬‬
‫ברגע שהטמפרטורה עולה ועוברת את ה ‪ , °40 -‬מתחיל להיגרם נזק לסביבת‬ ‫‪66-‬‬
‫המחייה של תאי הגוף‪ ,‬ובמיוחד לתאי המוח‪.‬‬
‫מכת חום ‪ -‬הגדרה‪ :‬חום הגוף גבוה מ ‪.°41 -‬‬ ‫‪67-‬‬
‫הגורמים למכת חום‪ :‬ממחלה או תנאי סביבה חמה ולחה‪ .‬בניגוד לאקלים יבש‪,‬‬ ‫‪68-‬‬
‫שבו האידוי מהיר‪ ,‬ברגע שחם וגם לח‪ ,‬מרגישים את החום יותר‪ .‬אם הזיעה לא‬
‫תתנדף‪ ,‬הגוף לא יוכל לקרר את עצמו‪.‬הגוף שלנו על מנת להיפטר מהחום צריך לאדות‬
‫את הזיעה‪.‬‬
‫הסימנים‪:‬‬
‫עור אדום וחם‬ ‫‪69-‬‬
‫חום גוף גבוה‬ ‫‪70-‬‬
‫עוויתות והתכווצויות עד לאובדן הכרה עקב פגיעה במערכת העצבים‬ ‫‪71-‬‬
‫אובדן הכרה‬ ‫‪72-‬‬
‫נזק מוחי‬ ‫‪73-‬‬
‫חנק‬ ‫‪74-‬‬
‫הרס תאים בגוף‬ ‫‪75-‬‬
‫הפשטה מלאה‬ ‫‪76-‬‬
‫קירור הגוף ‪ -‬השכבה על הרצפה ‪ -‬הקירור יעשה ע"י הנחת מגבות רטובות‪,‬‬ ‫‪77-‬‬
‫וקירור הדרגתית של הגוף‪ .‬נכון גם לגבי תינוקות‪.‬‬
‫חמצן ופינוי מהיר‬ ‫‪78-‬‬
‫מחוסר הכרה‪ :‬פעולות החייאה מלאות והזמנת נט"ן‬ ‫‪79-‬‬
‫‪73‬‬
‫פגיעות קור‬
‫אוכלוסיות פגיעות‪ :‬קשישים‪ ,‬ילדים‪ ,‬תינוקות ונפגעי טראומה‬ ‫‪80-‬‬

‫פגיעות מקומיות‪:‬‬
‫כווית קור קלה‪:‬‬
‫ירידה בתחושת המקום‬ ‫‪81-‬‬
‫מקום קר‬ ‫‪82-‬‬
‫חיוורון מקומי‬ ‫‪83-‬‬
‫איבר רך למגע‬ ‫‪84-‬‬
‫חימום הדרגתי‬ ‫‪85-‬‬
‫פינוי‬ ‫‪86-‬‬
‫כווית קור בינונית‪/‬קשה‬
‫חוסר תחושה במקום‬ ‫‪87-‬‬
‫מקום קר‬ ‫‪88-‬‬
‫שלפוחיות‬ ‫‪89-‬‬
‫איבר קשה למגע‬ ‫‪90-‬‬
‫עור בצבע שעווה ‪ -‬צהבהב ולעיתים כחלון פריפרי‬ ‫‪91-‬‬
‫אין לנסות לחמם‬ ‫‪92-‬‬
‫מעקב אחרי רמת ההכרה‬ ‫‪93-‬‬
‫קיבוע המקום הפגוע‬ ‫‪94-‬‬
‫פינוי‬ ‫‪95-‬‬
‫‪74‬‬
‫מכת קור ‪ /‬היפוטרמיה )תת‪-‬חום(‬

‫חום הגוף פנימי מתחת ל ‪.°35 -‬‬ ‫‪96-‬‬
‫אדישות‬ ‫‪97-‬‬
‫ירידה בקצב הנשימה‬ ‫‪98-‬‬
‫ירידה בקצב לב‬ ‫‪99-‬‬
‫ירידה ברמת הכרה‬ ‫‪100-‬‬
‫גוף קר‬ ‫‪101-‬‬
‫‪ 102-‬שמירה על נתיב אוויר‬
‫חמצן מקסימאלי‬ ‫‪103-‬‬
‫שמירה על רמת הכרה לאורך כל הדרך‬ ‫‪104-‬‬
‫פינוי דחוף תוך כדי כיסוי החולה‬ ‫‪105-‬‬
‫אם אנו מתייבשים ומזג האוויר יחסית קר‪ ,‬הגוף לא יכול לחמם את עצמו‪,‬‬ ‫‪106-‬‬
‫והתוצאה היא מכת קור‪.‬‬
‫אחת הסכנות בנפגעי טראומה ‪ -‬איבוד דם וכתוצאה מכך מכת קור‪ .‬מאזן‬ ‫‪107-‬‬
‫הנוזלים נפגע‪ ,‬דם לא מגיע לכל חלקי הגוף על מנת לחמם אותו וכתוצאה מירידה‬
‫בחום הגוף נפגעים גם תפקודי הקרישה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫לחץ דם‬
‫לחץ דם ‪ -‬הלחץ שמפעיל הדם על כלי הדם )עורקים(‬

‫שני ערכי מדידה‪:‬‬
‫ערך סיסטולי ‪ -‬לחץ הדם בזמן התכווצות חדרי הלב )גל של דם‬ ‫‪.1‬‬
‫העובר בכלי הדם כתוצאה מהתכווצות הלב(‬
‫ערך דיאסטולי ‪ -‬לחץ הדם בעת התרפות החדרים‪) ,‬לחץ הדם‬ ‫‪.2‬‬
‫בכלי הדם בזמן מנוחה(‬
‫הגורמים המשפיעים על לחץ הדם‪:‬‬

‫קוטר צינורות הדם ‪ -‬כלי דם התכווצו לחץ הדם יעלה‪ ,‬כלי הדם יתרחבו לחץ‬ ‫‪108-‬‬
‫הדם יירד‪.‬‬
‫‪ 109-‬תפוקת הלב‬
‫‪ 110-‬נפח וכמות נוזל הדם‬
‫עקרון מדידת לחץ דם‪:‬‬

‫לחץ הדם עוזר לנו להבין מה קורה עם הפצוע‪/‬חולה‪ .‬לכל מחלה או פגיעה יש‬ ‫‪111-‬‬
‫סימנים שכוללים לחץ דם‬
‫מבנה מד לחץ הדם‪:‬‬

‫‪ 112-‬שרוול מתנפח )מנג'טה( ‪ -‬השרוול החיצוני עשוי בד ובתוכו בלון אטום הניתן‬
‫לניפוח‪ .‬שני צינורות מחוברים לבלון זה‪ :‬האחד אל המפוח ואל הוסת‪ ,‬והשני אל השעון‪.‬‬
‫וסת ומפוח ‪ -‬הוסת משמש הן לסגירת המערכת לשם ניפוח השרוול באמצעות‬ ‫‪113-‬‬
‫המפוח והן לשחרור אוויר מבוקר מהשרוול לשם מדידת ערכי לחץ הדם‪.‬‬
‫‪ 114-‬שעון ‪ -‬מחוג השעון מראה את הלחץ במערכת‪ .‬יחידת המידה של שנתות‬
‫השעון היא מ"מ כספית‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫עקרון המדידה‪:‬‬
‫‪ 115-‬השרוול יונח על זרוע המטופל‪ ,‬ניפוח השרוול באמצעות המפוח גורם להפעלת‬
‫לחץ היקפי על זרוע המטופל‪ .‬אנו מנפחים עד שהשעון מראה בערך ‪ .180‬עקב הפעלת‬
‫לחץ חיצוני )של השרוול( העורק נחסם למעבר דם ולכן לא ניתן לשמוע דופק‪.‬‬
‫לפני הנחת המסכת יש לאתר את הדופק הבריאכלי באמצעות שתי אצבעות‪.‬‬ ‫‪116-‬‬
‫יש להניח את המסכת )סטטוסקופ( באזור המפרק בזרוע כלפי מעלה ‪ -‬צידו הפנימי‬
‫הקרוב לגוף על מנת לשמוע דופק‪.‬‬
‫‪ 117-‬בתום הניפוח מתחילים לשחרר את הלחץ בשרוול‪ ,‬בעקבות השחרור נתחיל‬
‫לשמוע קולות שהם למעשה מערבולות דם בכלי הדם החסום חלקית בזמן התכווצות‬
‫החדרים‪.‬‬
‫‪ 118-‬ברגע ששמענו בבירור את הפעימה הראשונה ‪ -‬זהו הערך הסיסטולי ‪ -‬הערך‬
‫הגבוה‪ .‬ממשיכים לשחרר‪ .‬כאשר אנו מפסיקים לשמוע את המערבולות הדבר מצביע‬
‫כל כך שהעורק חופשי‪ ,‬הדם זורם חופשי ‪ -‬זהו הערך הדיאסטולי ‪ -‬הערך הנמוך‪ ,‬הדם‬
‫בזמן מנוחה‪.‬‬
‫לחץ דם ‪ -‬ערכים תקינים‪:‬‬

‫אצל אדם מבוגר הערכים התקינים הם‪:‬‬
‫‪ 119-‬הלחץ הסיסטולי )הגבוה( בין ‪ 140 - 90‬מ"מ כספית‬
‫הערך הדיאסטולי )הנמוך( בין ‪ 90 - 60‬מ"מ כספית‬ ‫‪120-‬‬
‫‪ 121-‬ההפרש בין שני הערכים נקרא "לחץ הדופק" )בין ‪ 60 - 30‬מ"מ כספית( ‪ -‬לחץ‬
‫הדופק בזמן הפעימה‪.‬‬
‫לחץ דם סיסטולי נמוך מ ‪ 90 -‬נחשב לנמוך‬ ‫‪122-‬‬
‫לחץ דם דיאסטולי גבוה מ ‪ 100 -‬נחשב לגבוה‪ ,‬מדוע? ‪ -‬מכיוון שאם לחץ הדם‬ ‫‪123-‬‬
‫הדיאסטולי בזמן מנוחה גבוה‪ ,‬כאשר הלב במנוחה‪ ,‬זה אומר שישנו עומס על כלי הדם‪,‬‬
‫דבר העלול לגרום להרבה תופעות לוואי‪ :‬פגיעה בכלי הדם עצמם‪ ,‬פגיעה בלב‪ ,‬לגרום‬
‫לאירוע מוחי‪ ,‬דימומים שונים‪ ,‬וזאת בשל העובדה שכלי הדם כל הזמן דחוסים‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫חובה למסור נתונים מדויקים ואמינים ‪ -‬אינדיקציה חשובה מאוד‪ ,‬כיוון שלחץ‬ ‫‪•1‬‬
‫הדם והדופק יכולים לכוון אותנו לאבחנה משוערת‪ ,‬ומכאן לטיפול טוב יותר בחולה‪.‬‬
‫כאשר מדדנו לחץ דם לאדם בשכיבה והערך הסיסטולי היה גבולי בסביבות ה ‪-‬‬ ‫‪•2‬‬
‫‪ 90‬מ"מ כספית‪ ,‬רצוי למדוד לחץ דם בישיבה ‪ -‬יתקבלו נתונים אמינים יותר‪ ,‬כיוון שהלב‬
‫צריך להתאמץ יותר‪ ,‬לזרוק דם רחוק ולכן לחץ הדם יכול להשתנות‪.‬‬
‫אם בשכיבה החולה עם לחץ דם סיסטולי ‪ 80‬ומטה‪ ,‬לא מומלץ להזיזו‪ ,‬ויש‬ ‫‪•3‬‬
‫לקרוא לנט"ן‪ .‬אם אין אפשרות כזאת‪ ,‬יש לפנותו תוך כדי שכיבה‪ ,‬שהראש יותר נמוך‪.‬‬
‫מדידת לחץ דם ללא מסכת‪:‬‬
‫‪ 124-‬מדידת לחץ ללא מסכת מספקת את ערכו הסיסטולי של לחץ הדם בלבד‪ .‬לא‬
‫ניתן למדוד בשיטה זו את לחץ הדם הדיאסטולי‪.‬‬
‫לאחר הנחת השרוול על זרוע החולה‪ ,‬אנו מאתרים את הדופק הרדיאלי‪.‬‬ ‫‪125-‬‬
‫‪ 126-‬מנפחים את השרוול עד לאחר העלמות הדופק‬
‫משחררים באיטיות את האוויר מהשרוול‪ ,‬ברגע שמרגישים את הדופק ‪ -‬יש לנו‬ ‫‪127-‬‬
‫לחץ דם סיסטולי‪.‬‬
‫‪ 128-‬דרך נוספת להעריך לחץ דם )כאשר אין הרבה זמן או בנפגעי תאונה( ‪ -‬אם‬
‫מרגישים דופק ברדיאלי‪ ,‬בד"כ לחץ הדם הסיסטולי ‪ 80 -‬מ"מ כספית‪ ,‬ואם באזור‬
‫המפשעה ‪ -‬באזור הירך‪ ,‬לחץ הדם הסיסטולי ‪ 70‬מ"מ כספית או בעורק התרדמה ‪60 -‬‬
‫מ"מ כספית לפחות‪.‬‬
‫אם לא הרגשנו לחץ בכל אחד מהם או מרגישים בקושי ‪ -‬הפצוע במצב קשה‬ ‫‪129-‬‬
‫ולכן יש לפנותו בדחיפות או להזעיק נט"ן‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫קינמטיקה בטראומה‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫קינמטיקה ‪ -‬מדע בפיסיקה העוסק בתנועת גופים‪.‬‬ ‫‪0-‬‬
‫טראומה ‪ -‬נזק לרקמות הגוף כתוצאה מכוח פיסיקלי כלשהו‬ ‫‪1-‬‬
‫טיפול יעיל בפצוע מחייב הבנת מנגנון הפגיעה‪ .‬אם נבין איך‬ ‫‪•1‬‬
‫אירעה הפגיעה ‪ ,‬נוכל לדעת מהם הכוחות שפעלו על הפצוע ומכאן סוג הפגיעה‪,‬‬
‫חומרתה ומיקומה‪ .‬ניתוח נכון של מנגנון הפגיעה מהווה ‪ 90%‬מהמידע הדרוש‬
‫לקביעת אבחנה מדויקת‪.‬‬
‫בזירת האירוע‪ /‬תאונת דרכים על המטפל להשיב על השאלות הבאות‪:‬‬

‫מה פגע במה ? )איזה גוף נע ואיזה עמד(‬ ‫‪.1‬‬
‫באיזו מהירות ? )גורם חשוב מאוד(‬ ‫‪.2‬‬
‫מה היה זמן העצירה ?‬ ‫‪.3‬‬
‫האם היה שימוש באמצעי בטיחות ? )מדד להערכת עוצמת הפגיעה‪ .‬חגורת‬ ‫‪.4‬‬
‫בטיחות‪ ,‬כרית אוויר‪ ,‬קסדה ובגדי עור ‪ -‬אמצעי בטיחות‪ .‬אם אין ‪ -‬אנו מסווגים את‬
‫הפצוע כמקרה קשה( ‪ -‬חוץ מ "מה שיש לפצוע" ניתן להחמיר את סיווג הפציעה רק‬
‫עפ"י קינמטיקה ‪ -‬רוכב אופנוע פצוע קל שלא לבש בגדי מגן לא ייחשב פצוע קשה או‬
‫בינוני עפ"י קריטריון זה‪ .‬ניתן לסווגו פצוע קשה או בינוני אם ידוע לנו שנסע במהירות‬
‫גבוהה מאוד או שעף לגובה ומרחק רב באוויר )קינמטיקה(‪.‬‬
‫‪ •1‬מטפל אשר יענה על שאלות אלו ואחרות יוכל להעריך באילו פגיעות הוא צפוי‬
‫להיתקל‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ •2‬היכולת להעריך את אשר אירע באירוע טראומה מבוססת על הכרה בסיסית‬

‫של מספר עקרונות פיסיקליים‪:‬‬
‫גוף נח יישאר במנוחה וגוף נע ימשיך בתנועה כל עוד לא פעל עליו כוח‬ ‫‪.1‬‬
‫חיצוני ‪ -‬אדם שנפגע ממכונית‪ ,‬אדם שנפגע מפיצוץ ואדם שפגע בו קליע ‪ -‬כל אלו‬
‫מהווים דוגמאות לגוף במנוחה אשר פעלו עליו כוחות עתירי אנרגיה וגרמו לו לנוע‪.‬‬
‫מכונית נוסעת אשר נתקלה בעץ או אדם הנופל מגובה ‪ -‬מהווים דוגמאות לגוף נע‬
‫אשר נעצר כתוצאה מפעולת כוחות עתירי אנרגיה‪.‬‬
‫אנרגיה אינה ניתנת ליצירה או להשמדה אך ניתן לשנות את צורתה ‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האנרגיה במרבית מקרי הטראומה היא אנרגיה של תנועה המשנה את צורתה‬
‫כתוצאה מפעולת כוחות‪.‬‬
‫אנרגיה קינטית שווה למכפלת מחצית מסת הגוף הנע בריבוע מהירותו ‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חלקה של המהירות בקביעת האנרגיה הקינטית של גוף נע עולה על חלקו של משקל‬
‫הגוף‪.‬‬
‫מהירות = ‪V‬‬ ‫‪M‬‬

‫= ‪M‬‬ ‫מסה‬ ‫‪KE = --------- X‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫אנרגיה קינטית = ‪KE‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪80‬‬
‫התנגשויות כלי רכב‬
‫התנגשות רכב ברכב או במכשול כלשהו מתחלקת לשלוש התנגשויות נפרדות‪ .‬ההתנגשויות‬
‫השונות מוסיפות לפציעת הנפגע‪ ,‬על כן צריך המטפל להבין כל התנגשות והתנגשות במטרה‬
‫לחשוף את הפציעות מהן סובל הנפגע‪.‬‬
‫התנגשות כלי הרכב בעצם אחר ‪ -‬מכשול‪ ,‬רכב אחר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫התנגשות הנוסעים בדופן הפנימית של הרכב ‪ -‬לאחר ההתנגשות הראשונה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הנהג ממשיך לנוע קדימה‪ ,‬עד שהוא נעצר ע"י חגורת בטיחות או כרית אוויר‪ ,‬ואם‬
‫הוא עף מחוץ לרכבו אז ע"י הכביש עצמו‪.‬‬
‫התנגשות האיברים הפנימיים בדופן הפנימית של חללי הגוף או קריעתם‬ ‫‪.3‬‬
‫ממקום עיגונם‪.‬‬
‫‪ •3‬נוסע הרכב סופג את אותם הכוחות אשר סופג הרכב בעת ההתנגשות ‪-‬‬
‫התבוננות בנזק שנגרם לרכב תספק מידע חיוני להערכת פציעות הנפגע‪.‬‬
‫התנגשות חזיתית‬
‫בהתנגשות חזיתית מתנגש רכב הנע במהירות בעצם אחר ונעצר בפתאומיות‪ .‬ישנם שני‬
‫מסלולים שפועלים על הנפגע‪:‬‬
‫מסלול עילי ‪ -‬פגיעות אופייניות למסלול זה‪ :‬הראש והצוואר ‪ -‬שני איברים‬ ‫‪.1‬‬
‫שחשופים לסכנה גבוהה כיוון שנמצאים בסביבה ללא הגנה‪ .‬אם הייתה חגורת‬
‫בטיחות ללא כרית אוויר יש סיכוי שהראש יפגע בשמשה‪ .‬פגיעות חזה ובטן ‪ -‬מכיוון‬
‫שהנהג ממשיך בתנועה לעבר גלגל ההגה‪/‬לוח מחוונים‪.‬‬
‫מסלול תחתי ‪ -‬פגיעות אופייניות‪ :‬פריקה ‪ /‬שבר של הברך‪ ,‬פריקה ‪ /‬שבר של‬ ‫‪.2‬‬
‫הירך‪ .‬כאשר הנפגע נזרק קדימה ואחורה ומופיעות פגיעות של המסלול העילי‪ ,‬יש‬
‫לצפות לפגיעות של המסלול התחתי‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫התנגשות אחורית‬
‫בהתנגשות אחורית גוף הנוסע‪/‬נהג ממשיך בתנועתו ‪ ,‬ואילו הראש נשאר‬ ‫‪2-‬‬
‫מאחור ונזרק לפנים ‪ ‬הצלפת שוט‪.‬‬
‫הפגיעות האופייניות‪ :‬צוואר ‪ -‬פגיעה בחוליות עמוד השדרה הצווארי‪.‬‬ ‫‪3-‬‬
‫במידה והרכב המשיך לנוע ופגע ברכב ‪ /‬עצם נייח שלפניו‪ ,‬נצפה לראות גם‬ ‫‪4-‬‬
‫פגיעות של התנגשות חזיתית ‪ -‬אופייני לתאונת שרשרת‪.‬‬
‫התנגשות צידית‬
‫פגיעה בעמוד שדרה צווארי שכיחה בהתנגשות צידית יותר מאשר‬ ‫‪5-‬‬
‫בהתנגשות חזיתית‪.‬‬
‫שברים בעצם הבריח‪ ,‬צלעות‪ ,‬אגן וירכיים‪.‬‬ ‫‪6-‬‬
‫בתאונה צידית‪ ,‬לעיתים הפגיעות הן חמורות מכיוון שאין מה שיעצור את‬ ‫‪7-‬‬
‫האנרגיה המועברת כתוצאה מההתנגשות‪ ,‬וזו גורמת נזק רב לנוסע‪/‬נהג ולרכב עצמו‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫תאונות‬
‫תאונת התהפכות‬
‫בהתהפכות או בגלגול הרכב נפגע מספר פעמיים במספר נקודות שונות ‪ -‬אין‬ ‫‪8-‬‬
‫שליטה על מה שקורה‪ ,‬ועל הנהג והנוסעים מופעלים כל הכוחות האפשריים וכתוצאה‬
‫מכך הפגיעות עלולות להיות קשות מאוד‪.‬‬
‫סיכויי התמותה של נפגע לא חגור שהועף מהרכב גדולים פי ‪ 6‬מסיכויי‬ ‫‪9-‬‬
‫התמותה של נוסעי הרכב שלא הועפו‪.‬‬
‫חגורת בטיחות‪ :‬נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות עלול להיזרק אל מחוץ‬ ‫‪10-‬‬
‫לרכב ולהיפגע שנית עם נפילתו ארצה‪ .‬פגיעה זו עלולה להיות חמורה בהרבה מזו‬
‫הראשונה‪ .‬לכן לחגורת הבטיחות חשיבות רבה במניעת פגיעות קשות‪.‬‬
‫תאונות אופנועים‬
‫סכנת החיים לרוכב אופנוע בתאונה גדולה יותר‪ ,‬בדומה לנפגע שהועף‬ ‫‪11-‬‬
‫מרכב‪.‬‬
‫התנגשות חזיתית‪ :‬פגיעה רב מערכתית‪ .‬יש לצפות לפגיעות האופייניות‬ ‫‪12-‬‬

‫למסלול תחתי ‪ -‬רוכב האופנוע אשר התנגש חזיתית ימשיך בתנועה קדימה אל תוך‬
‫כידון האופנוע‪ .‬הרוכב צפוי לפגיעות בראשו‪ ,‬בחזהו או בבטנו‪ ,‬איבר המין ושק‬
‫האשכים‪ .‬פגיעות חיצוניות ופנימיות כאחד תלוי במהירות הנסיעה‪ ,‬שברים או מכות‬
‫יבשות רבות במקרה והיה לבוש בהתאם‪.‬‬
‫התנגשות בזווית‪ :‬בד"כ פגיעה מכף רגל ועד אגן‪.‬‬ ‫‪13-‬‬
‫‪83‬‬
‫תאונות הולכי רגל‬
‫שכיחות גדולה יותר בילדים ובקשישים ‪ -‬הפגיעה בכל אחד מהם תהיה‬ ‫‪14-‬‬
‫שונה‪.‬‬
‫הולך רגל מבוגר ‪ -‬שלבי הפגיעה‪:‬‬ ‫‪15-‬‬
‫‪ .1‬פגוש המכונית פוגע בחלק התחתון של הרגליים‬
‫‪ .2‬הנפגע נוטה לכיוון הרכב ופוגע במכסה המנוע ‪ /‬שמשה‬
‫‪ .3‬הנפגע יושלך לכביש ויחבט בקרקע‪.‬‬
‫הולך רגל מבוגר נוטה לברוח מהסכנה לכן הוא יפנה לצד ‪ -‬הפגיעה תהיה‬ ‫‪16-‬‬
‫בהתאם‪ ,‬כולל עמ"ש ועמש"צ‪.‬‬
‫הולך רגל ילד ‪ -‬שלבי פגיעה‪:‬‬ ‫‪17-‬‬

‫פגוש הרכב יפגע בירכי או אגן הנפגע ‪ -‬מיקום הפגיעה הראשונית בילדים‬ ‫‪.1‬‬
‫גבוה מזה שבמבוגרים‪.‬‬
‫מכסה המנוע יפגע בחזה ובבטן הנפגע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הנפגע יושלך ויגרר על הכביש או יידרס תחת צמיגי הרכב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זוהי פגיעה הנחשבת לפגיעה רב מערכתית‪ .‬הולך רגל ילד נוטה לפנות לכיוון‬ ‫‪18-‬‬
‫הסכנה‪ ,‬לכן הוא יפגע מלפנים ‪ -‬הפגיעות יהיו בהתאם ‪ -‬חשד לפגיעה רב מערכתית ‪,‬‬
‫המחייב פינוי בהול לביה"ח‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫נפילות מגובה‬
‫כאשר ניגשים לאנשים שנפלו מגובה מסוים ‪ /‬גובה רב אנו צריכים לענות על מספר‬
‫שאלות‪:‬‬
‫מאיזה גובה נפל‬ ‫‪19-‬‬
‫על איזה מצע נחת‬ ‫‪20-‬‬
‫איזה איבר פגע ראשון בקרקע‬ ‫‪21-‬‬
‫נפגע שנפל מגובה הגדול פי ‪ 3‬או יותר מגובהו נצפה לראות‬ ‫‪•1‬‬
‫פציעות קשות‪ ,‬נכנס למסגרת של נפגע קשה‪.‬‬
‫הפגיעות הצפויות‪:‬‬
‫תיתכן פגיעה בחלק הגרמי מכף הרגל עד הגולגולת‬ ‫‪22-‬‬

‫קריעה של איברים פנימיים מעיגונם‬ ‫‪23-‬‬
‫קריעת כלי דם המחוברים לאיברים ‪ -‬לעיתים לא נראה סימנים חיצוניים אלא‬ ‫‪24-‬‬
‫יהיו דימומים פנימיים קשים‬
‫נפילה על כפות הרגליים עם ברכיים נעולות תגרום לריסוק מפרקים )קרסול‪,‬‬ ‫‪25-‬‬
‫ברך‪ ,‬ירך ‪-‬אגן( ‪ ,‬ריסוק חוליות עמ"ש‪ ,‬חדירת עמ"ש לגזע המח )עמ"ש משפד את‬
‫גזע המח(‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫פגיעות חודרות‬
‫הנזק הצפוי כתוצאה מפגיעה חודרת ניתן להערכה ע"י סיווג העצמים החודרים לקבוצות‬
‫אנרגיה‪:‬‬
‫אנרגיה נמוכה ‪ -‬סכין‪ ,‬דוקרן וכו'‬ ‫‪26-‬‬

‫באירוע דקירה יש לחפש ביסודיות אחר פצעי דקירה נוספים‪.‬‬ ‫‪27-‬‬
‫ישנם סוגים שונים של דקירה )שטחית ‪ /‬עמוקה( וסוגים שונים של דוקרנים‬ ‫‪28-‬‬
‫שיכולים לגרום לפציעות בדרגות שונות וחמורות‪.‬‬
‫כיוון שאין ביכולתנו לדעת מה קורה בתוך הגוף עקב הדקירה‪ ,‬יש לפנות‬ ‫‪29-‬‬
‫הנפגע מיידית לביה"ח או לחבור לנט"ן‪.‬‬
‫אנרגיה בינונית וגבוהה ‪ -‬קליעי אקדחים‪ ,‬רובים ורובי ציד‬ ‫‪30-‬‬

‫קיימים סוגים רבים של כלי ירייה‪ ,‬חומרת הפגיעה תלויה בסוג הנשק‪ ,‬סוג‬ ‫‪31-‬‬
‫הקליע‬
‫קליעים מכלי נשק פוגעים הן ברקמה שדרכה הם עוברים והן ברקמות‬ ‫‪32-‬‬
‫הקרובות למסלול חדירתם‪ .‬החלל שנוצר כתוצאה ממעבר הקליע יחד עם האנרגיה‬
‫שלו נקרא‪ :‬חלל זמני‪ ,‬המצטמצם והופך לחלל קבוע ‪ -‬דוחס את הרקמה פנימה‪ .‬ככל‬
‫שמהירות הלוע גדולה יותר‪ ,‬הנזק רב יותר‪.‬‬
‫אם נאתר את חור הכניסה של הקליע יש לחפש את מקום יציאתו ולעיתים‬ ‫‪33-‬‬
‫מיקומו בגוף יהיה רחוק יותר ממקום הכניסה ובמיקום לא הגיוני )קליע חדר בחזה‬
‫ויצא באזור האגן(‪ .‬חור היציאה תמיד יותר גדול מחור הכניסה‪.‬‬
‫סוגי הקליעים‪ :‬קליע אקדח )‪ 9‬מ"מ‪ ,‬חלול‪ - (0.375 , 0.20 ,‬קליע בעל קוטר‬ ‫‪34-‬‬
‫גדול ומהירות לוע נמוכה ‪ -‬בפגיעה הודף או מעיף אחורה את הפצוע‪ ,‬פצע כניסה‬
‫משמעותי‪ ,‬נזק פנימי נמוך‪ ,‬לעיתים ללא פצע יציאה‪ .‬קליע הולו‪-‬פוינט נועד להרוג כיוון‬
‫שהנזק עצום‪ ,‬בעת החדירה מתרסק לחלקיקים קטנים הזורעים הרס רב ברקמות‬
‫הגוף‪ .‬קליע רובה ציד ‪ -‬הכדור בנוי מתרמיל מלא כדוריות‪ ,‬בנפגע ‪ -‬המון חורי כניסה‬
‫קטנים‪ ,‬אזור פגיעה רחב יותר ומהירות קטנה אף מקליעי אקדח‪ .‬קליעי רובה סער )‬
‫‪ ,16‬קלצ'ניקוב ‪ 5.56 -‬מ"מ‪ 7.62 ,‬מ"מ( ‪ -‬קליע בעל מהירות לוע גבוהה מאוד‪ ,‬פצע‬
‫כניסה לא משמעותי‪ ,‬פצע יציאה גדול ומרשים‪.‬נזק פנימי רב עקב ריקושטים של‬
‫הקליע בתוך הגוף ‪ -‬פוגע בעצמות‪ ,‬מרסק אותן ומשנה כיוון‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫פגיעות הדף‬
‫הדף מתפשט כמו כיפה לכל הכיוונים‪.‬‬

‫שלוש קבוצות לטראומה בפיצוץ‪:‬‬
‫חום גבוה ‪ -‬המעגל הקרוב לאירוע ‪ -‬סמוך לפיצוץ גל חום מאוד גבוה לזמן‬ ‫‪.1‬‬
‫קצר ‪ -‬כוויות‪ .‬הפגיעות עלולות לגרום לנזק פנימי נרחב ולמוות ללא כל סימנים‬
‫חיצוניים‪ .‬גל ההדף מלווה בגל חום העלול לגרום לכוויות קשות לנפגעים בלתי מוגנים‬
‫העומדים באזור הפיצוץ‪.‬‬
‫המעגל השני ‪ -‬רוחות הדף‪ :‬העפה ונחיתה על עצמים קשים )כביש‪ ,‬מדרכה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עמודים‪ ,‬פחים וכו'( יכולות לגרום לתלישת איברים‪.‬‬
‫פגיעה מרסיסים‬ ‫‪.3‬‬
‫פגיעת ההדף עצמה ‪ -‬גל ההדף עובר באיברים חלולים )בית החזה‪ ,‬מערכת‬ ‫‪35-‬‬
‫העיכול‪ ,‬תעלות השמע באוזניים‪ ,‬סינוסים באף( ומפוצץ אותם ‪ -‬באירועים מסוימים‬
‫נמצאו גופות שלמות לגמרי ללא פגיעה מרסיסים‪ ,‬אך מפורקות לגמרי מבפנים‪.‬‬
‫מי שנמצא קרוב יותר לאירוע סביר מאוד שיסבול מכל הפגיעות‪ 2 ,1 :‬ו ‪, 3 -‬‬ ‫‪36-‬‬
‫ומי שהיה רחוק יותר יסבול מפגיעות ‪ 2‬ו ‪ .3 -‬פגיעות נוספות יכולות להיות כתוצאה‬
‫מהעפת הנפגע באוויר והטחתו ארצה או כנגד עצם אחר‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫מבוא לטראומה ‪ +‬סכמת טיפול‬
‫דרך טיפול בפצוע על פי ה ‪P.H.T.L.S - Pre Hospital Trauma -‬‬ ‫‪37-‬‬

‫‪ - Life Support‬סעד חיים טרום ביה"ח בטראומה‪.‬‬
‫טראומה ‪ -‬הגדרה‪ :‬נזק לרקמות הגוף כתוצאה מכוח פיסקלי כלשהו‪.‬‬ ‫‪38-‬‬
‫סטטיסטיקת תמותה בישראל ובעולם כתוצאה מטראומה ‪ -‬שלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ - 50% .1‬נפגעים שימותו ברגע הפגיעה או תוך מספר דקות לאחר האירוע‬
‫‪ - 30% .2‬ימותו בטווח שעות ספורות‬
‫‪ - 20% .3‬ימותו בהמשך בביה"ח או מסיבוכים‬
‫שעת הזהב‬
‫פרק הזמן האופטימלי לטיפול בנפגע טראומה מרגע הפגיעה ועד להגעתו לחדר הניתוח‪.‬‬
‫פרק זמן זה כולל בתוכו את הזמן שמישהו מזהה את התאונה ועד שאנשי מד"א מגיעים‪.‬‬
‫נפגע שיגיע בטווח שעה זו סיכויי ההישרדות שלו גבוהים‪.‬‬
‫התרחשות האירוע‬ ‫‪39-‬‬

‫גילוי האירוע‬ ‫‪40-‬‬
‫דיווח לשירותי החירום‬ ‫‪41-‬‬
‫הגעת שירותי החירום למקום האירוע‬ ‫‪42-‬‬
‫חילוץ‬ ‫‪43-‬‬
‫טיפול רפואי‬ ‫‪44-‬‬
‫תחילת פינוי לבית החולים‬ ‫‪45-‬‬
‫הגעה לבית החולים‬ ‫‪46-‬‬
‫טיפול בחדר מיון‬ ‫‪47-‬‬
‫התערבות כירורגית בחדר הניתוח‬ ‫‪48-‬‬
‫‪88‬‬
‫‪ 10‬דקות זהב‬
‫פרק הזמן האופטימלי לטיפול בנפגע טראומה מרגע הגעת הצוות הרפואי ועד לתחילת‬
‫הפינוי‪.‬‬
‫‪ •1‬דגש‪ :‬לא ניתן לייצב נפגע טראומה בשטח‪ .‬נפגע טראומה קשה יש להביא‬
‫במהירות לביה"ח ולכן אין להתעכב יותר מדי בשטח‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫סכמת טיפול בפצוע בודד בטראומה‬
‫סקירת זירת האירוע ‪ +‬בטיחות ) ‪(Survey + Safety‬‬
‫סקירה ראשונית של זירת האירוע‪:‬‬ ‫‪49-‬‬

‫התרשמות מקינמטיקה ‪ -‬הערכה ראשונית של מהות האירוע‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר נפגעים ומצבם ‪ -‬נפגעים מתהלכים מצבם כנראה די קל‪ ,‬נפגעים‬ ‫‪.2‬‬
‫שוכבים מצבם יותר קשה‪ ,‬נפגעים בתוך הרכב ‪ -‬ככל הנראה מצבם קשה מאוד‪.‬‬
‫צורך בכוחות נוספים ‪ -‬משטרה‪ ,‬כיבוי‪ ,‬אמבולנס נוסף או נט"ן‬ ‫‪.3‬‬
‫בטיחות הצוות והנפגע‪:‬‬ ‫‪50-‬‬

‫בטיחות הצוות ‪ -‬לשים כפפות‪ ,‬במקום האירוע ‪ -‬ללבוש אפוד זוהר‪ .‬למקם‬ ‫‪.1‬‬
‫את האמבולנס כך שיהווה מגן לצוות המטפל בנפגע שנמצא על הכביש במקום‬
‫האירוע‪.‬‬
‫נטרול סכנה לצוות והנפגע ‪ -‬לדומם מנוע )ברכב הפגוע(‪ ,‬בלם יד‪ .‬לשים לב‬ ‫‪.2‬‬
‫שאין חוטי חשמל‪ ,‬שמן או כל דבר שעלול להוות סכנה‪.‬‬
‫סבב ראשוני‬
‫‪ - Airway‬נתיב אוויר ועמש"צ‪ :‬בטראומה מתייחסים לפתיחת נתיב אוויר תוך כדי‬
‫התייחסות לעמוד שדרה צווארי ‪ -‬קיבוע ראש ניטרלי‪ .‬קיבוע ראש ידני ‪ -‬המטפל שעושה זאת‬
‫שומר על הראש לאורך כל הטיפול‪(Chin Lift Jaw Thrust/) .‬‬
‫‪ - Breathing‬אבטחת נשימה מספקת‪ :‬הערכת נשימה‪ :‬קצב‪ ,‬עומק‪ ,‬סדירות‪ ,‬עליית בית‬
‫החזה‪ .‬סריקת בית החזה ‪ -‬חיפוש פגיעות‪ ,‬דימומים וחורי כניסה‪ .‬במידה ומצאנו חורים בבית‬
‫החזה נעשה אטימה )חבישה אוטמת ‪ .(Asherman -‬ביצוע סיוע נשימתי במידה וקיימת‬
‫מצוקה נשימתית ‪ -‬חמצן בריכוז מקסימאלי‪.‬‬
‫‪ - Circulation‬אבטחת זרימת דם תקינה‪ :‬עצירת שטפי דם גלויים‪ ,‬הערכה ראשונית של‬

‫לחץ דם ‪ -‬בדיקת דופק רדיאלי‪ ,‬הערכה ראשונית של מצב הסירקולציה‪ :‬דופק‪ ,‬מילוי קפילארי‪,‬‬
‫עור ‪ -‬צבע‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬חשיפת האגן והירכיים ‪ -‬להוריד מכנסיים עד הברך‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ - Disability‬בדיקה נוירולוגית מהירה‪ :‬הערכת מצב הכרה בהתאם להערכה הראשונית‬

‫בה פגשנו את הנפגע ) ‪ ,(A.V.P.U‬בדיקת אישונים )שווים‪ ,‬מגיבים לאור‪ ,‬האם חל שינוי‬
‫בהם( הערכת תנועתיות ותחושתיות גפיים )כמו אצל חולי ‪(CVA‬‬
‫‪ - Exposure‬הפשטה‪ :‬חשיפת בית החזה‪ ,‬הבטן והגפיים על מנת לגלות שטפי דם‬
‫נסתרים בהתאם להתרשמות קינמטיקה‪ .‬חשיפה ובדיקה של כל אזור הגב‪ .‬יש להקפיד‬
‫לכסות את הנפגע מייד בתום הבדיקה‪.‬‬
‫שלב ההחלטה‪ :‬בדיקת סימנים חיוניים ‪ - T & T +‬טוס או טפל‬

‫מדידת סימנים חיוניים‪ :‬נשימה‪ ,‬דופק‪ ,‬עור‪ ,‬הכרה‪.‬‬ ‫‪51-‬‬
‫החלטה ‪ /‬השיקולים לפינוי‪:‬‬ ‫‪52-‬‬
‫כל איום על נתיב האוויר ‪ -‬דימום חזק בפה‪ ,‬גופים זרים וכו'‬ ‫‪•1‬‬
‫‪ -‬חוסר הכרה‬
‫בעיה בנשימה ‪ -‬מצוקה נשימתית‪ ,‬חוסר נשימה‪ ,‬פגיעות‬ ‫‪•2‬‬
‫חזה‬
‫בעיה בסירקולציה ‪ -‬שטפי דם גדולים‪ ,‬חשד להלם‬ ‫‪•3‬‬
‫בעיה ברמת ההכרה ‪ -‬הכרה מדרדרת‪ ,‬מעורפלת‪ ,‬סימני‬ ‫‪•4‬‬
‫פגיעת ראש‬
‫קינמטיקה קשה ‪ -‬מצב קשה של הרכב למרות שאין פגיעות‬ ‫‪•5‬‬
‫נראות לעין של הנפגע‪,‬‬
‫יכול להיות שישנן פגיעות פנימיות קשות‬
‫* אם החלטנו לפנות יש לעשות את הסבב השניוני באמבולנס‬

‫* אם קיים הרוג ברכב כל הנוסעים האחרים מוגדרים בינוני‬
‫* צווארון ‪ +‬לוח גב אם לא הונחו עד כה‬
‫‪91‬‬
‫סבב שניוני‬
‫בדיקה פיסקלית מקיפה ‪ -‬קבלת סיפור מקרה מלא‬ ‫‪53-‬‬

‫סבב שני ‪ -‬במידה והפצוע לא יציב או שהחלטנו לפנות לביה"ח‬ ‫‪54-‬‬
‫‪ - Airway‬נתיב אוויר‪ :‬קיבוע ראש צווארון ‪ -‬הרכבת הצווארון באה רק לפני פינוי או בסבב‬
‫שניוני‪ ,‬כיוון שאם נשים צווארון כבר בסבב הראשוני‪ ,‬יכול להיות שנחטיא דימומים ונפיחויות‬
‫באזור זה‪ .‬לכן קודם כל מקבעים ראש‪ ,‬שומרים על מצב זה ולאחר סבב שני שמים צווארון‪.‬‬
‫‪ - Breathing‬נשימה‪ :‬חמצן ‪ /‬סיוע נשימתי‪ ,‬סריקה מדוקדקת של בית החזה‬
‫‪ - Circulation‬מחזור הדם‪ :‬חיפוש שטפי דם נסתרים ‪ -‬בשלב ההפשטה בסבב הראשוני‬

‫עוברים לאורך כל הגוף‪ ,‬בסבב השניוני עוברים שנית לוודא שלא פספסנו דבר‪ .‬החדרת עירוי‬
‫נוזלים ‪ -‬נותנים רק במקרה של מעל ‪ 20‬דקות פינוי‪.‬‬
‫‪ - Dressing‬חבישות וקיבועים‪ :‬קיבוע של שברים בגפיים‪ ,‬ביצוע חבישות של כוויות או‬

‫פצעים‪ ,‬קיבוע ללוח גב‪.‬‬
‫‪ - Evacuation‬פינוי‪ :‬פינוי לביה"ח‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫פגיעות ראש‬
‫רקע אנטומי ‪) -‬פגיעה בגולגולת = פגיעה במערכת העצבית(‬
‫תפקידה של מערכת העצבים ‪ -‬פיקוח ‪ ,‬תיאום ושליטה על המערכות החיוניות בגוף‪.‬‬

‫מחולקת לשניים‪:‬‬
‫היקפית ‪ -‬תנועה ותחושה פריפרית‬ ‫‪.1‬‬

‫מרכזית ‪ -‬פיקוח ושליטה על כלל המערכות בגוף‪ .‬המוח ‪ -‬החלק העיקרי של‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית ומורכבת משלוש מערכות עיקריות‪:‬‬
‫המח הגדול ‪ -‬תופס את מרבית חלל המח‪ ,‬אחראי על תבונה‪ ,‬תנועה‪ ,‬חמשת‬ ‫‪55-‬‬
‫החושים‪.‬‬
‫המח הקטן ‪ -‬שיווי משקל‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬טונוס שרירים עידון תנועות‬ ‫‪56-‬‬
‫גזע המוח ‪ -‬נשימה‪ ,‬לב‪ ,‬לחץ דם ‪ .‬נמצא בדיוק היכן שמתחילות החוליות ‪-‬‬ ‫‪57-‬‬
‫המשכו ‪ -‬מח השדרה שלאורכו עוברת מערכת העצבים ההיקפית‪.‬‬
‫ההגנות על המוח‪:‬‬
‫שיער‬ ‫‪58-‬‬
‫עור הקרקפת‬ ‫‪59-‬‬
‫עצמות הגולגולת‬ ‫‪60-‬‬
‫‪ 3‬קרומים פנימיים מעל המח העוטפים את כולו‬ ‫‪61-‬‬
‫נוזל מיוחד ‪ - CSF‬נוזל מוח שדרתי העוטף את כל מערכת העצבים‪ .‬יש לו‬ ‫‪62-‬‬
‫מספר תפקידים‪ ,‬העיקרי‪ :‬סיכוך ובלימה של המח בתוך הגולגולת הסגורה‪.‬‬
‫למרות ההגנות הרבות פגיעה בראש ובגולגולת עלולה לגרום לסיבוכים‪,‬‬ ‫‪63-‬‬
‫לפעמים כתוצאה ממבנה הסגור של הגולגולת ‪ .‬אחת מהסכנות‪ :‬דימום תוך גולגולתי‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫דימום תוך גולגולתי‬

‫הגולגולת חלל סגור ‪ ‬פתח יחיד "הפורמן מגנום" יציאת חוט השדרה‪.‬‬
‫שלושה קרומים עוטפים את המח‪:‬‬
‫קרום הדורה ‪) -‬דורה מטר( הקרום הקשה‪ .‬מיקומו בין הגולגולת לבין קרום‬ ‫‪.1‬‬
‫נוסף שנמצא מתחתיו‪ .‬בין קרום הדורה לגולגולת יש חלל שבו עובר הנוזל‪ ,‬אולם חלל‬
‫זה יכול להתרחב‪ ,‬ע"ח המח עצמו‪ .‬מעל הדורה עוברים הרבה כלי דם גדולים ‪-‬‬
‫עורקים‪ ,‬אי לכך פגיעה באזור מעל קרום הדורה‪ ,‬תגרום לדימום מסיבי )וכמעט למוות‬
‫פתאומי( לא כתוצאה מהדימום‪ ,‬אלא כתוצאה מהלחץ )כיוון שהפגיעה היא בעורק‬
‫והחלל הוא קטן( ואנו נראה סימנים מיידיים‪.‬‬
‫קרום עכבישי )ארנכואיד( ‪ -‬מבנהו כמו רשת שזורה‪ ,‬ועוברים בו ורידים‬ ‫‪.2‬‬
‫רבים‪ .‬אחת מפגיעות הראש המסוכנות היא במקום זה בגלל צורת הקרום ‪ -‬צורת‬
‫רשת ומכאן מקום גדול יותר בהשוואה לחלל מעל הדורה‪ .‬לכן כל דימום ורידי שהוא‬
‫יחסית דימום איטי‪ ,‬יש סיכוי לפספס את הסימנים והתוצאה יכולה להיות מוות‪ ,‬גם‬
‫בטווח של ימים ספורים בלבד‪ .‬אם אנשים עם פציעה מסוג זה לא יגיעו לביה"ח‬
‫לטיפול הם עלולים למות‪.‬‬
‫הקרום הדק ‪ -‬קרום הפיאה שצמוד לקליפת המח‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לחץ על גזע המח יגרום לדיכוי הכרה‪ ,‬כתוצאה מכך דיכוי נשימה ומוות‪ .‬גזע‬ ‫‪64-‬‬
‫המח אחראי על נשימה ופעילות לב תקינה ‪ -‬לחץ עליו יפגע במנגנונים אלו ישירות‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫סימנים לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‬
‫דימום בתוך הגולגולת יגרום לעלייה בלחץ התוך גולגולתי ‪ -‬הסימנים‬ ‫‪65-‬‬
‫העיקריים‪:‬‬
‫שינויים בדפוסי נשימה‬
‫עלייה בלחץ הדם‬ ‫ירידה בדופק‬
‫הנשימה עצמה ‪ -‬איטית ועמוקה או מהירה ושטחית או לא סדירה )פעם‬ ‫‪66-‬‬

‫נשימה מהירה ושטחית ופעם איטית ועמוקה וחוזר חלילה(‬
‫עליה בלחץ תוך גולגולתי = ירידה בזרימת הדם למח‪.‬‬ ‫‪67-‬‬
‫דבר נוסף שמשפיע על פגיעת ראש ‪ -‬אובדן נפח נוזלים‪ ,‬לגוף קשה לפצות‬ ‫‪68-‬‬
‫על אובדן זה‪ ,‬לחץ הדם יורד ואין זרימת דם למח‪.‬‬
‫זרימת הדם למח = לחץ דם עורקי ראשי ‪ -‬לחץ התוך גולגולתי‪ ,‬לכן אם‬ ‫‪69-‬‬
‫הלחץ בתוך הגולגולת גדול או שווה ללחץ הדם בגוף אז זרימת הדם תיפסק‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫פגיעות ראש נפוצות‬
‫זעזוע מח‬ ‫‪‬‬
‫זעזוע מח ‪ -‬הטחת המח בדפנות הגולגולת בעקבות מכה או זעזוע פתאומי‬ ‫‪70-‬‬
‫של הראש‪.‬‬
‫פציעה זאת נראית פשוטה וקל לפספס אותה‪ .‬בזעזוע מח למרות שהפגיעה‬ ‫‪71-‬‬
‫היא חיצונית בד"כ אין סימנים חיצוניים‪ ,‬כל התהליך מתרחש בבתוך הגולגולת‪.‬‬
‫המח נמצא בתוך הנוזל הגולגולתי‪ ,‬כתוצאה מחבלה יכולים להיגרם מספר‬ ‫‪72-‬‬
‫דברים‪:‬‬
‫התנפחות תאי המח ‪ ‬לחץ בתוך הגולגולת‬ ‫‪o1‬‬
‫קריעתם של כלי דם קטנים ‪ ‬לחץ בתוך הגולגולת‬ ‫‪o2‬‬
‫סיפור המקרה ‪ -‬האם הייתה נפילה‪ ,‬ממה אירעה הנפילה‬ ‫‪73-‬‬
‫איבוד הכרה זמני ‪ /‬מוחלט‪ ,‬איבוד זיכרון ‪ -‬האם הנפגע זוכר מה אירע‬ ‫‪74-‬‬
‫סחרחורת‪ ,‬כאבי ראש ‪ -‬כל פגיעה בזרימת הדם למח תתבטא בסחרחורות‬ ‫‪75-‬‬
‫וכאבי ראש‪ .‬סימן אזהרה ראשון לבעיות בראש‬
‫בחילות ‪ /‬הקאות‬ ‫‪76-‬‬
‫בלבול ‪ /‬אפטיות‪ ,‬טשטוש ראייה‬ ‫‪77-‬‬
‫נטייה לשינה ‪ -‬אצל ילדים סימן מאוד בעייתי‬ ‫‪78-‬‬
‫סימנים יכולים להופיע עד ‪ 24‬שעות לאחר המקרה‬ ‫‪79-‬‬
‫דימום תוך גולגולתי‬ ‫‪80-‬‬
‫חנק‬ ‫‪81-‬‬
‫אבדן הכרה כתוצאה מלחץ על גזע המח‬ ‫‪82-‬‬
‫דיכוי נשימה‬ ‫‪83-‬‬
‫מוות‬ ‫‪84-‬‬
‫‪96‬‬
‫שמירה על נתיב אוויר תוך כדי התייחסות לעמוד שדרה צווארי‪ .‬כל מקום‬ ‫‪85-‬‬
‫שמדמם‪ ,‬מדמם לאורך כל עמוד שדרה צווארי‪ ,‬ולכן לעשות מינימום תזוזה‬
‫צווארון ולוח גב‬ ‫‪86-‬‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי‬ ‫‪87-‬‬
‫פינוי דחוף תוך כדי השגחה קפדנית‬ ‫‪88-‬‬
‫‪97‬‬
‫שבר בגג הגולגולת‬ ‫‪‬‬

‫הגדרה‪ :‬שבר בחלק העליון של הגולגולת‬
‫גורמים‪ :‬כתוצאה מפגיעה ישירה בחלק העליון של הראש‬
‫פצע וסימני שבר‬ ‫‪89-‬‬
‫מצב הכרה מדרדר‬ ‫‪90-‬‬
‫נשימה איטית ודופק איטי‬ ‫‪91-‬‬
‫לחץ דם גבוה ‪ -‬בניסיון לפצות על הלחץ בתוך הגולגולת‬ ‫‪92-‬‬
‫בחילות‬ ‫‪93-‬‬
‫אי שקט‬ ‫‪94-‬‬
‫אישונים מורחבים או לא שווים‬ ‫‪95-‬‬
‫שיתוק‬ ‫‪96-‬‬
‫הסימנים כולם או חלקם יצביעו על פגיעת ראש‪.‬‬ ‫‪97-‬‬
‫דימום בתוך הגולגולת )עלייה בלחץ על המוחות(‬ ‫‪98-‬‬
‫פגיעה עמ"ש ‪ /‬עמש"צ‬ ‫‪100-‬‬
‫‪ 101-‬שיתוק‬
‫זיהומים ‪ -‬בגלל מגע ישיר של המח עם האוויר החיצוני שהוא מזוהם‪.‬‬ ‫‪102-‬‬
‫‪ 104-‬התייחסות לפגיעה בעמש"צ ‪ -‬לוח גב וצווארון‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי‬ ‫‪105-‬‬
‫פינוי דחוף תוך כדי השגחה קפדנית‬ ‫‪106-‬‬
‫לנט"ן יש אמצעים טובים יותר לנטר את החולה‪ ,‬ואמצעים לעלות את רמת‬ ‫‪107-‬‬
‫הנשימה ונשימה מסייעת‪ .‬אם שיקולי הזמן והמרחק הם לטובת הפצוע יש לפנות‬
‫מיידית‪ ,‬אך אם נט"ן קרוב יש לחבור אליו‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫שבר בבסיס הגולגולת‬ ‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬שבר בחלק התחתון של הגולגולת הנמצא מעל חלל הפה‬
‫גורמים‪ :‬חדירת גוף זר ‪ /‬פגיעה ישירה בגולגולת ‪ ‬שבר‬
‫דיכוי הכרה‬ ‫‪108-‬‬
‫דיכוי נשימה‪ ,‬דופק איטי והולם‪ ,‬לחץ דם גבוה‬ ‫‪109-‬‬
‫אישונים לא שווים‬ ‫‪110-‬‬
‫‪ 111-‬שטפי דם פנימיים )המטומות משקפיים ‪ -‬האזור כולו כמו משקפיים של‬
‫נפיחות‪ ,‬יראה קרוב לוודאי בשלב מתקדם יותר לאחר הפגיעה אך יכול להופיע גם‬
‫לאחר מס' דקות‪.‬‬
‫יציאת נוזל ‪ CSF‬מהאף ומהאוזניים ‪ -‬צבעו של הנוזל בתוך הגולגולת לבנבן ‪/‬‬ ‫‪112-‬‬
‫צהבהב‪ .‬בד"כ בעקבות פגיעה בגולגולת הוא ייצא מהול בדם‪ .‬כדי לדעת אם הנוזל‬
‫שיצא הוא ‪ CSF‬מבצעים בדיקה ע"י הספגת הנוזל בפד גזה‪ .‬אם יש כתם‬
‫לבנבן‪/‬צהבהב על הפד והדם מתרכז באמצע ‪ -‬זה נוזל ‪.CSF‬‬
‫‪ 113-‬נפילה מגובה מסוים על הרגליים תגרום לגל של אנרגיה עד לראש‪ ,‬קרוב‬
‫לוודאי שנפילה זו תגרום לשבר בחלק התחתון של הגולגולת‪.‬‬
‫עלייה בלחץ התוך גולגולתי‬ ‫‪114-‬‬
‫זיהום‬ ‫‪116-‬‬
‫‪ 118-‬התייחסות לפגיעה בעמוד שדרה צווארי )לוח גב וצווארון(‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי ) ‪( LPM 10-15 / 90%‬‬ ‫‪119-‬‬
‫פינוי דחוף תוך כדי השגחה קפדנית ו‪/‬או שקול חבירה לנט"ן‬ ‫‪120-‬‬
‫‪99‬‬
‫‪  ‬פגיעה בלסתות ועצמות הפנים‬
‫לסת עליונה ‪ -‬פגיעות רבות בפנים כתוצאה מחבטה ישירה‬
‫‪ 121-‬שינויי צורה‬
‫דימום‬ ‫‪122-‬‬
‫קשי בדיבור‬ ‫‪123-‬‬
‫חרדה‬ ‫‪124-‬‬
‫קשיי נשימה‬ ‫‪125-‬‬
‫‪ 126-‬שבר בבסיס הגולגולת‬
‫חדירת דם לריאות‬ ‫‪127-‬‬
‫חנק‬ ‫‪128-‬‬
‫‪A,B,C‬‬ ‫‪129-‬‬
‫‪ 130-‬התייחסות לעמ"ש ‪ /‬עמש"צ‬
‫‪ 131-‬פגיעות עמוקות ‪ -‬בלסת עליונה יש להתייחס כמו שבר בבסיס הגולגולת ‪-‬‬
‫פגיעת ראש‬
‫פגיעות שטחיות ‪ -‬חבישה‬ ‫‪132-‬‬
‫‪100‬‬
‫לסת תחתונה ‪ -‬הבעיה בשבר זה ‪ -‬חסימת נתיב אוויר‪ :‬הלשון מחוברת ללסת תחתונה‪,‬‬
‫כאשר הלסת שבורה לא יהיה מה שיחזיק את הלשון‪ ,‬וגם אדם בהכרה יכול להיחנק‪.‬‬
‫דו צדדי‬ ‫חד צדדי‬
‫סימני שבר‪ ,‬לסת שמוטה‬ ‫שינויי צורה‪:‬‬ ‫סימנים‪:‬‬

‫אי יכולת לדבר‬ ‫שבר‪ ,‬כאבים‬
‫קושי בדיבור‬
‫צניחת בסיס לשון‬ ‫הפיכה לדו צדדי‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫קשירת לשון עם אגד‬ ‫השגחה‪ ,‬קיבוע לסת )חבק חבית(‬ ‫טיפול‪:‬‬

‫חבישה ‪ -‬למנוע צניחת בסיס‬ ‫על מנת להוריד את העומס מהצד‬
‫לשון‪ .‬השכבה על הצד‪.‬‬ ‫השני‪.‬‬
‫חשד עמש"צ‬ ‫חשד עמש"צ‬
‫‪Face‬‬
‫‪Mandible‬‬
‫‪101‬‬
‫פגיעות עמוד שדרה‬
‫בכל אחת מההתנגשויות הצפויות בתאונת דרכים )חזיתית‪ ,‬צידית וכו'( תמיד‬ ‫‪0-‬‬
‫יהיה חשד לפגיעה בעמוד השדרה‪.‬‬
‫המשכו של גזע המוח הוא מח השדרה‪ .‬כל אותם קרומים אשר עוטפים את‬ ‫‪1-‬‬
‫המח עוטפים גם את מח השדרה‪.‬‬
‫חשיבות עמוד השדרה‪:‬‬

‫יציבות ‪ -‬של הגוף מכף רגל ועד ראש‪ .‬חלקו הראשון של עמוד השדרה‬ ‫‪0-‬‬
‫)הצוואר( אינו מוגן‪ ,‬הוא ממשיך לאורך הצלעות‪ ,‬הבטן והאגן‪.‬‬
‫הגנה על חוט השדרה ‪ -‬עובר דרך החלק האחורי של החוליות והן למעשה‬ ‫‪1-‬‬
‫מגנות עליו‪.‬‬
‫פגיעות הנחשבות לעמ"ש‪:‬‬

‫סיפור המקרה ומנגנון הפגיעה ‪ -‬התנגשויות‪ ,‬נפילות‪ ,‬ירי באזור‬ ‫‪2-‬‬
‫כל פגיעת עמ"ש נחשבת גם לפגיעת עמש"צ‬ ‫‪3-‬‬
‫סימנים לפגיעת עמ"ש‪:‬‬

‫סימנים מקומיים של שבר ‪ -‬הבדיקה נעשית לכל אורך עמוד השדרה‬ ‫‪4-‬‬
‫)בליטה‪ ,‬שינוי צבע או צורה(‬
‫נפיחות‪ ,‬שינוי צורה‪ ,‬כיחלון‪ ,‬הגבלה בתנועה‪ ,‬כאבים‬ ‫‪5-‬‬
‫שיתוקים ממקום הפגיעה ומטה‬ ‫‪6-‬‬
‫כאבים חזקים בעמ"ש‬ ‫‪7-‬‬
‫חוסר תחושה או הרגשת נימול במקום השבר ומטה‬ ‫‪8-‬‬
‫סיפור המקרה )תאונת דרכים ‪ -‬אופנוע‪ ,‬אוטומטית פגיעת עמש"צ(‬ ‫‪9-‬‬
‫‪102‬‬
‫סימנים נוספים‪:‬‬
‫אי מתן שתן‪ ,‬אי שליטה על סוגרים ‪ ‬פגיעה במערכת העצבים‬ ‫‪10-‬‬
‫אודם ממקום השבר ומטה ‪ -‬כאשר כלי הדם לא מקבלים פקודה מהמח הם‬ ‫‪11-‬‬
‫מתרפים ומתרחבים‪ ,‬כתוצאה מכך כל הדם מתרכז למטה ומכאן לנפילה בלחץ הדם‪.‬‬
‫הדבר מתבטא באודם באזורים ממקום השבר ומטה‪.‬‬
‫אירקציה חלקית ‪ -‬מאחר ומצטבר דם בפלג הגוף התחתון‪.‬‬ ‫‪12-‬‬
‫סימנים לפגיעות משולבות‬ ‫‪13-‬‬
‫נכות‬ ‫‪14-‬‬
‫זיהום בשבר פתוח )זיהום במערכת העצבים יכול להיות מסוכן(‬ ‫‪15-‬‬
‫הלם ספינלי ‪ -‬ירידה בלחץ הדם כתוצאה מהתרחבות כלי הדם )הלם ‪ -‬ירידה‬ ‫‪16-‬‬
‫בכמות הדם המגיע לרקמות(‬
‫כל הבדיקות והטיפולים יעשו במינימום טלטול‬ ‫‪17-‬‬
‫קיבוע מלא ללוח גב וצווארון‬ ‫‪18-‬‬
‫קיבוע ראש מלא ‪Head Vise -‬‬ ‫‪19-‬‬
‫פינוי עם דגש על מינימום טלטול ‪.‬‬ ‫‪20-‬‬
‫‪103‬‬
‫החייאת נפגע עם חשד לפגיעה בעמש"צ‬
‫דרושים לפחות ‪ 3‬מטפלים בהחייאה מסוג זה‬ ‫‪21-‬‬
‫קיבוע ידני ראש וצוואר‬

‫חילוץ יעיל ובטוח של נפגע מרכב מחייב שיתוף פעולה של מספר אנשי צוות‪.‬‬ ‫‪22-‬‬
‫אחד מאנשי הצוות יופקד על קיבוע ראש הנפגע וצווארו הן בזמן החילוץ והן‬ ‫‪23-‬‬
‫בזמן קיבוע הנפגע ללוח גב‪.‬‬
‫יש להעריך את זירת האירוע ואת מצב המטופל ולפעול בהתאם‪.‬‬ ‫‪24-‬‬
‫יש לבדוק תחושתיות ואספקת הדם בכל אחת מארבעת הגפיים לפני קיבוע‬ ‫‪25-‬‬
‫ראש נפגע וצווארו ואחריו‪.‬‬
‫קיבוע מאחור‪:‬‬
‫יש לעמוד מאחורי הנפגע ולהניח את כפות הידיים לצדדי ראש הנפגע‪.‬‬ ‫‪26-‬‬
‫מניחים שתי אצבעות באזור הלסת ‪ ,‬כאשר את האגודלים מצמידים כנגד‬ ‫‪27-‬‬
‫דופן הגולגולת האחורית‪.‬‬
‫אם ראש הנפגע אינו בתנוחה ניטרלית‪ ,‬יש להטותו באיטיות ולמתוח בעדינות‬ ‫‪28-‬‬
‫עד להגיעו לתנוחה ניטרלית‪.‬‬
‫המטפל יקרב את זרועותיו זו לזו וישעינן על מושב הרכב‪ ,‬על משענת הראש‬ ‫‪29-‬‬
‫או יצמידן לבטנו‪.‬‬
‫קיבוע מהצד‪:‬‬
‫יש להצמיד אחת מכפות הידיים לדופן גולגולתו האחורית של הנפגע‪.‬‬ ‫‪30-‬‬
‫יש לאחוז בשקעי הלסת העליונה של הנפגע בין אגודל מצד אחד לבין‬ ‫‪31-‬‬
‫האצבע מצד שני‪.‬‬
‫יש להדק את האחיזה בראש הנפגע‪.‬‬ ‫‪32-‬‬
‫אם ראש הנפגע אינו בתנוחה ניטרלית‪ ,‬יש להטותו באיטיות עד להגיעו‬ ‫‪33-‬‬
‫לתנוחה ניטרלית‪.‬‬
‫המטפל יתמוך במרפקיו ע"י הצמדתם לבטנו‪.‬‬ ‫‪34-‬‬
‫‪104‬‬
‫קיבוע מהחזית ‪:‬‬

‫יש לעמוד לפני הנפגע ולהניח את הידיים לצדדי ראש הנפגע‪.‬‬ ‫‪35-‬‬
‫מצמידים את הזרתות כנגד דופן הגולגולת‪ ,‬ואת האגודלים לפני הנפגע‬ ‫‪36-‬‬
‫בשקעי הלסת העליונה‪.‬‬
‫את האצבעות הנותרות מפרידים ומהדקים את האחיזה בראש הנפגע‪.‬‬ ‫‪37-‬‬
‫אם ראש הנפגע אינו בתנוחה ניטרלית‪ ,‬יש להטות את ראשו הנפגע באיטיות‬ ‫‪38-‬‬
‫עד להגיעו לתנוחה ניטרלית‪.‬‬
‫המטפל יתמוך במרפקיו ע"י הצמדתם לבטנו‪.‬‬ ‫‪39-‬‬
‫קיבוע מסוג זה נכון גם לגבי נפגע השוכב על גבו‬ ‫‪40-‬‬
‫‪41-‬‬
‫המשך החייאה‪:‬‬
‫המטפל אשר מקבע את ראש הנפגע‪ ,‬עושה זאת לאורך כל הטיפול‪ ,‬ומטפל‬ ‫‪42-‬‬
‫מספר ‪ 2‬הוא זה שמכניס את מנתב האוויר אם יש צורך בהחייאה של נפגע חסר‬
‫הכרה‪.‬‬
‫לאחר הכנסת מנתב האוויר מספר ‪ 1‬מחזיק בשתי ידיים את מסכת האמבו‪,‬‬ ‫‪43-‬‬
‫ומטפל מס' ‪ 2‬מנשים באמצעות האמבו‪.‬‬
‫אם אין דופק ויש צורך לעשות החייאה מלאה ‪ -‬מטפל מס' ‪ 3‬מבצע עיסוים‪.‬‬ ‫‪44-‬‬
‫במקרה של שני מטפלים‪ ,‬מטפל מס' ‪ 2‬הוא שעושה גם הנשמות וגם עיסויים כיוון‬
‫שמטפל מספר ‪ 1‬חייב לשמור כל הזמן על קיבוע ראש הנפגע‪.‬‬
‫על מנת לפתוח את פה הנפגע יש להצמיד אצבעות בשקע הלסת התחתונה‪,‬‬ ‫‪45-‬‬
‫שאר האצבעות על עצמות הלחיים‪ .‬פתיחת הפה מאפשרת סילוק הפרשות והחדרת‬
‫מנתב אוויר‪.‬‬
‫החדרת מנתב אוויר‪ :‬כיוון שיש חשד לפגיעה בעמש"צ‪ ,‬קיבוע ראש הנפגע‬ ‫‪46-‬‬
‫בתנוחה ניטרלית‪ ,‬ולפיכך יש להחדיר את מנתב האוויר בצורה ישרה‪.‬‬
‫אין לעשות עיסויים בנפגע כאשר מבחינים בדימום מאסיבי אצל הנפגע‪ .‬לכן‬ ‫‪47-‬‬
‫לפני העיסויים יש לעצור את כל שטפי הדם‪.‬‬
‫באירוע של טראומה‪ :‬אם אין דופק לא מבצעים עיסוי בלי עירוי‪ ,‬את העירוי‬ ‫‪48-‬‬
‫שמים בהקדם האפשרי מבלי לפגוע ברצף ההחייאה‪ .‬בטראומה מלאה ‪ -‬תאונת‬
‫דרכים‪ ,‬ירי‪ ,‬נפילה מגובה אין עיסוי ללא עירוי מכיוון שאובדן נפח נוזלים במקרים אלו‬
‫יכול להיות הסיבה לטראומה ולכך שאין מרגישים את הדופק‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫צווארון פילדלפיה‪:‬‬
‫ישנם חמישה גדלים לצווארון‬ ‫‪49-‬‬
‫שני חלקים לצווארון‪ :‬חלק קדמי ‪ -‬חור קדימה )ורווח לסנטר( ‪ ,‬חלק אחורי ‪-‬‬ ‫‪50-‬‬
‫כנפיים אחורה )רצועות סקוטש(‪ .‬לכל חלק יש למטה ולמעלה‪ ,‬למעלה צר ולמטה ‪-‬‬
‫רחב‪ .‬כמו כן רשום על הצווארון‪.‬‬
‫כאשר באים לקבע את ראשו של הנפגע‪ ,‬מתחילים עם החלק האחורי של‬ ‫‪51-‬‬
‫הצווארון‪ .‬שמים צווארון מתאים )לפי מידה( לנפגע‪ ,‬ומושכים כנפיים לאחור‪ .‬מספר ‪2‬‬
‫מקבע צוואר עם חלק קדמי ואז מדביקים עם הסקוטשים את שני החלקים‪.‬‬
‫הצווארון מונע את תנועת ה"כן" ‪ -‬למעלה ומטה בראש אולם לא מונע את‬ ‫‪52-‬‬
‫תנועת ה"לא" ‪ -‬תנועת ראש לצדדים‪.‬‬
‫צווארון פילדלפיה ‪ -‬נפגע שוכב‪:‬‬

‫הצווארון גמיש מאוד ולכן אפשר ליישר אותו‪ .‬במקרה של נפגע שוכב מספר‬ ‫‪53-‬‬
‫‪ 1‬מחזיק את ראש הנפגע‪ ,‬מספר שניים מיישר את הצווארון ומכניס אותו בזהירות‬
‫מצד אחד של הראש‪ ,‬מתחתיו עד שהצווארון נמצא משני צדי ראש הנפגע‪ .‬שמים‬
‫חלק קדמי‪ ,‬כאשר במשך כל הזמן הזה הראש מקובע‪.‬‬
‫לפני שמעמיסים את הפצוע על לוח הגב‪ ,‬עושים מספר פעולות‪ :‬משולשי‬ ‫‪54-‬‬
‫חבישה ישמשו רצועות קיבוע של הרגליים‪ .‬עושים קיבוע )שמינית( אחד באזור‬
‫הרגליים ושני באזור הברכיים‪ .‬יש לשים את הקשר הסופי בצד‪.‬‬
‫הכנת ‪ 3‬רצועות קיבוע ללוח הגב‪.‬‬ ‫‪55-‬‬
‫הכנת מניח ראש ‪ -‬שני חלקים‪ :‬חלק אחד מונח על הקרש ומוצמד ע"י מספר‬ ‫‪56-‬‬
‫סקוטשים‪ ,‬וחלק שני ‪ -‬שתי כריות תומכות משני צידי ראש הנפגע המוצמדות בעזרת‬
‫רצועות )למצח ולסנטר(‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫העמסת פצוע ללוח גב‪:‬‬
‫לאחר שקיבענו את ראש הנפגע בצווארון פילדלפיה ואת רגליו במשולשי‬ ‫‪57-‬‬
‫חבישה ניתן להרים הפצוע ללוח הגב‪.‬‬
‫מספר אחד ממשיך לקבע את ראש הנפגע‪ ,‬מטפלים ‪ 2‬ו ‪ 3 -‬מתמקמים משני‬ ‫‪58-‬‬
‫צידי הנפגע‪ .‬מספר ‪ 2‬מרים את הנפגע לכיוונו במינימום טלטול ‪ -‬אוחז בזרוע ובאגן‬
‫הנפגע‪.‬‬
‫אם יש יותר משלושה מטפלים‪ ,‬יכול מטפל נוסף לעזור להפוך את הנפגע על‬ ‫‪59-‬‬
‫צידו כאשר הוא אוחז באגן ובירך הנפגע‪ .‬כאשר מספר ‪ 1‬ממשיך לקבע את ראש‬
‫הנפגע ‪.‬‬
‫מספר ‪ 3‬מכניס את לוח הגב מתחת לנפגע‪.‬‬ ‫‪60-‬‬
‫מחזירים את הנפגע אל לוח הגב‪ .‬את שלושת הרצועות שהכנו שמים מתחת‬ ‫‪61-‬‬
‫ללוח )לשם כך מרימים בעדינות את הקרש בחלק התחתון( ‪ -‬באזור הרגלים‪ ,‬באזור‬
‫האגן ובאזור החזה לפי הסדר הזה‪.‬‬
‫את כריות הראש ) ‪ (Head Vise‬שמים משני צידי הראש ומקבעים עם‬ ‫‪62-‬‬
‫רצועות‪ ,‬אחת באזור הסנטר והשנייה על המצח‪.‬‬
‫לעיתים רצוי לקשור את ידיו של הנפגע אחת לשנייה על מנת שלא ייפגעו‬ ‫‪63-‬‬
‫בעת הכנסתו לאמבולנס‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫פגיעות חזה‬
‫בפגיעות חזה כתוצאה מטראומה ‪ -‬הפגיעה משולבת‪+.‬‬
‫רקע אנטומי ‪ -‬גבולות החזה‪:‬‬

‫גבול עליון ‪ -‬חיבור הצוואר לגוף ‪ :‬כולל הצוואר ועצמות הבריח‪.‬‬ ‫‪o1‬‬
‫גבול תחתון ‪ -‬אזור הסרעפת ומתחת עד לצלעות התחתונות )רוב הבטן ‪ -‬כל‬ ‫‪o2‬‬
‫האזור מתחת לצלעות ‪ 7‬עד ‪ .9‬בגלל מבנה החזה והסרעפת ‪ -‬בצורת קשת‪ ,‬הצלעות‬
‫נמשכות עד לבטן(‪ .‬פגיעה חודרת באזור זה ‪ -‬חשד גם לפגיעת חזה‪.‬‬
‫חלל בית החזה הוא חלל סגור המוגבל‪ ,‬בחלקו העליון ע"י שרירי הצוואר‬ ‫‪•0‬‬
‫ורקמות חיבור‪ ,‬בחלקו התחתון הוא מופרד לחלוטין מן הבטן ע"י הסרעפת‪.‬‬
‫הסרעפת מהווה מחיצה בצורת כיפה‪ ,.‬חלקיה ההיקפיים עשויים משריר‬ ‫‪•1‬‬
‫ומרכזה עשוי רקמת חיבור‪ .‬היא מחוברת לצלעות התחתונות‪ ,‬לעצם החזה ולחוליות‬
‫עמוד השדרה‪.‬‬
‫איברי הנשימה‪:‬‬
‫צינורות הולכה ‪ -‬חלל האף‪ ,‬חלל הפה‪ ,‬קנה הנשימה‪ ,‬סמפונות עד לפיצול הסופי של‬
‫הסמפונות ‪ -‬שקי הנאדיות‪.‬‬
‫מכסה הלוע ‪ -‬אפיגלוטיס ‪ -‬מווסת כניסה של גופים זרים‪ ,‬כשהוא סגור לא נכנס שום גוף זר‬
‫לריאות‪.‬‬
‫מערכת הפעלה ‪ -‬מורכבת מ‪:‬‬

‫כלוב בית החזה ‪ -‬צלעות ועצם בית החזה‪ .‬בין הצלעות עוברים שרירים בין‬ ‫‪•1‬‬
‫צלעיים‪ ,‬המשתתפים בפעולת הנשימה‪ .‬לאורך חלקה התחתון של כל צלע עוברים‬
‫וריד‪ ,‬עורק ועצב )יש מערכת אספקת דם ועצבוב משלה(‪.‬‬
‫סרעפת ‪ -‬שריר גדול מאוד‪ ,‬הנמצאת בין הצלעות‪ .‬פגיעה באזור הצלעות ‪7‬‬ ‫‪•2‬‬
‫עד ‪ 9‬עדיין מחשידה לפגיעה באזור בית החזה‪.‬‬
‫את השטח הפנימי של הצלעות עוטף קרום ‪ -‬קרום הצדר )הפלאורה(‬ ‫‪•3‬‬
‫החיצוני‪ .‬כמו כן יש קרום פנימי‪ ,‬הפלאורה‪ ,‬העוטף את הריאה‪ .‬בין שני הקרומים‬
‫מצוי נוזל תוך פלאורלי‪ ,‬היוצר מערכת הידראולית‪ ,‬פגיעה באחד מן הקרומים תפגע‬
‫ישירות גם במערכת הידראולית זו ולקריסתה של הריאה‪ .‬במצב נורמלי הקרומים‬
‫נשארים יחדיו‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫שאיפה אקטיבית‪:‬‬
‫מרכז הנשימה במח נותן הוראה לנשום וכתוצאה מכך נגרמת שאיפה‬ ‫‪o1‬‬
‫אקטיבית ‪ -‬הסרעפת מתכווצת ומשתטחת‪ ,‬והשרירים הבין צלעיים מתכווצים וגורמים‬
‫להרמת הצלעות ולדחיפת עצם החזה לפנים‪⇓ .‬‬
‫בית החזה מתרחב ‪‬‬ ‫‪o2‬‬
‫הריאות "נמשכות" ומתרחבות עם בית החזה‪ .‬עקב התת לחץ בין קרומי‬ ‫‪o1‬‬
‫הפלאורה ‪‬‬
‫הלחץ בריאות יורד ‪‬‬ ‫‪o2‬‬
‫אוויר נכנס לריאות‬ ‫‪o3‬‬
‫נשיפה פסיבית‪:‬‬
‫‪ 1-‬השרירים הבין צלעיים מתרפים‪ ,‬הסרעפת מתרפה ומתקמרת‬

‫‪ 2-‬בית החזה והריאות מתכווצים‬
‫‪ 3-‬הלחץ בריאות עולה ) בעקבות הקטנת נפח הריאה(‬
‫‪ 4-‬אוויר ננשף מהריאות ‪ -‬השוואת לחצים‬
‫פגיעה במערכת הנשימה תגרום הפרעות חמורות עד כדי דום נשימה‪,‬‬ ‫‪•2‬‬
‫במידה ולא תאובחן ותטופל בהקדם‪.‬‬
‫פגיעת חזה‬
‫חזה דם‬ ‫חזה אוויר‬
‫סגור‬ ‫פתוח‬
‫בלחץ‬ ‫פשוט‬
‫‪109‬‬
‫חזה אוויר פתוח ‪ -‬פנאימוטורקס‬
‫נוצר תהליך פנימי תופס מקום ‪ -‬כתוצאה מפגיעה חיצונית )טראומה( נוצר‬ ‫‪o1‬‬
‫פתח באזור בית החזה‪ .‬פתח זה גורם לכניסת אוויר לחלל בין הקרומים או לחלל בין‬
‫הקרום לאיברי הנשימה‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה‬ ‫כתוצאה מכך ‪ -‬כניסת אוויר והפרעה למערכת ההידראולית‬ ‫‪o2‬‬
‫ביכולת ליצור את תהליך הנשימה )אובדן תת לחץ(‪.‬‬
‫הגדרת חזה אוויר פתוח ‪ -‬סימנים‪:‬‬

‫‪ 5-‬סיפור המקרה‬
‫‪ 6-‬חור באזור גבולות בית החזה‬
‫‪ 7-‬קשיי נשימה‬
‫‪ 8-‬שימוש בשרירי עזר לנשימה‬
‫‪ 9-‬דופק מהיר ‪ -‬כתוצאה מהמאמץ הנשימתי‬
‫כחלון היקפי )ציאנוסיס(‬ ‫‪10-‬‬
‫הערכת ‪ , ABC‬שלילת מצב הדורש החייאה‬ ‫‪11-‬‬
‫חבישה אוטמת‬ ‫‪12-‬‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי‪ ,‬שקול סיוע נשימתי‬ ‫‪13-‬‬
‫בהעדר נשימה ‪ /‬אם חלה התדרדרות ‪ -‬להוריד אטימה‬ ‫‪14-‬‬
‫פינוי דחוף עם צווארון‪ ,‬קרש גב )בהתאם לסיפור המקרה(‬ ‫‪15-‬‬
‫אם אין חשד לפגיעה בעמש"צ‪ :‬תנוחת פינוי בישיבה על מנת להקל על‬ ‫‪16-‬‬
‫הנשימה‬
‫‪110‬‬
‫חבישה אוטמת‪:‬‬
‫גזה ואזלין ‪ -‬לא בשימוש‬ ‫‪.1‬‬
‫שימוש בנייר אלומיניום‪ /‬ניילון קשיח או בכל חומר אוטם ‪ -‬על מנת ליצור‬ ‫‪.2‬‬
‫שסתום חד כיווני ‪ -‬על מנת שהאוויר לא ייכנס פנימה דרך החור אך לצאת דרך‬
‫החור‪ .‬כדי ליצור שסתום חד כיווני‪ ,‬החבישה צריכה להיות בעלת שטח גדול יותר‬
‫יש להדביק את החבישה עם פלסטרים בשלוש פינות בלבד‪ .‬החבישה‬ ‫מהפצע‪.‬‬
‫עצמה חייבת להיות עם פתח )פינה רביעית( כדי שאוויר יוכל לצאת החוצה‪.‬‬
‫שסתום אשרמן ‪ -‬במרכזה של התחבושת פתח קטן שממנו יוצא שרוול קטן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫את הפתח מניחים על הפצע‪ ,‬ובכך יוצרים שסתום ‪ -‬אוויר לא יכול להיכנס דרכו אך‬
‫ורק לצאת‪ .‬ברוב המקרים הפצע מדמם ולכן יש לנקות ולייבש לפני החבישה‪ .‬שסתום‬
‫אשרמן בא אם הדבקה המאפשרת להצמידו מסביב לפצע‪.‬‬
‫כאשר חלה התדרדרות במצב ההכרה של הפצוע יש להוריד את החבישה האוטמת‪ ,‬כיוון‬
‫שאין לנו שום אינדיקציה לגבי מצבו‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫חזה אוויר בלחץ ‪ -‬טנשן פנאימוטורקס‬
‫בד"כ סיבוך של חזה אוויר ‪ -‬כתוצאה מחבישה אוטמת שאינה אוטמת או‬ ‫‪o1‬‬
‫שהמצב לא מאפשר ניקוז יעיל‬
‫אוויר נכנס לפצע ‪ ,‬אבל לא מצליח להתנקז החוצה ‪ -‬יש שסתום פנימי בכיוון‬ ‫‪o2‬‬
‫ההפוך‪,‬וכתוצאה מהפגיעה אוויר לא יכול לצאת‪.‬‬
‫כל נשימה מגדילה את הלחץ על הריאה‬ ‫‪o3‬‬
‫הריאה נדחקת הצידה ודוחקת איברים נוספים בחזה‪ ,‬לב ‪ ,‬עורקים‪.‬‬ ‫‪o4‬‬
‫פגיעה בקרום ‪ ‬כניסת אוויר ‪ ‬נוצר מצב של שסתום הפוך )פצע שואב( ‪ -‬אוויר יכול‬
‫להיכנס אך לא לצאת‪ .‬כל נשימה גורמת לעוד אוויר להיכנס ‪ ‬כתוצאה מכך ביטול תת לחץ‬
‫ולקריסה של כל אזור בית החזה‪.‬‬
‫קשיי נשימה הולכים ומתגברים‬ ‫‪17-‬‬
‫חור כניסה עם פצע יניקה ‪ -‬אוויר נכנס אבל לא רואים יציאה‬ ‫‪18-‬‬
‫קצף דמי בפה‬ ‫‪19-‬‬
‫גודש ורידי צוואר ‪ -‬כתוצאה מהלחץ כלפי מעלה‬ ‫‪20-‬‬
‫קצב התדרדרות מהיר‬ ‫‪21-‬‬
‫נפיחות באזור הצוואר וחלק עליון של החזה‬ ‫‪22-‬‬
‫דגש‪ :‬אין להנשים עם חבישה אוטמת‬ ‫‪•3‬‬
‫‪ABC‬‬ ‫‪23-‬‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי ‪ /‬הנשמה מסייעת במידת הצורך‬ ‫‪24-‬‬
‫לא לאטום בשום פנים‬ ‫‪25-‬‬
‫אם צריך‪ :‬פינוי לוח גב וצווארון בהתאם לסיפור המקרה‬ ‫‪26-‬‬
‫חבירה עם נט"ן ‪ /‬פינוי דחוף‬ ‫‪27-‬‬
‫‪112‬‬
‫חזה דם ‪ -‬המוטורקס‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫נגרם באותה צורה כמו חזה אוויר‬ ‫‪o1‬‬
‫במקום אוויר‪ ,‬ההפרעה לנשימה נגרמת ע"י דם )כאשר גוף זר חודר את‬ ‫‪o2‬‬
‫השרירים הבין צלעיים‪ ,‬שם נמצאים כלי דם רבים‪ .‬יש אובדן של נפח דם(‪ ,‬התופס את‬
‫המקום של הריאות‪.‬‬
‫כמו בחזה אוויר‬ ‫‪28-‬‬
‫בד"כ כל פגיעת חזה היא משולבת‪ :‬חזה אוויר יהיה עם דם‪.‬‬ ‫‪29-‬‬
‫חזה אוויר סגור‬
‫כמו בחזה אוויר פתוח‪ ,‬למעט‪:‬‬ ‫‪o1‬‬
‫אין חורים נראים לעין ‪ -‬סיפור המקרה‪ :‬אם יש חבלה שנראית לעין באזור‬ ‫‪o2‬‬
‫החזה או כאשר החולה נמצא במצוקה נשימתית ‪ -‬חשד לחזה אוויר סגור‪.‬‬
‫הפגיעה פנימית כתוצאה מקרע בריאות עצמם‪ ,‬נגרמת דליפה של אוויר או‬ ‫‪o3‬‬
‫דם לחלל בין הריאות‪ ,‬לצלעות ולקרומים‪.‬‬
‫חזה אוויר סגור ‪ -‬בפגיעה זו אין טיפול ברמת השטח‪ ,‬פגיעה שיכולה להידרדר לחזה אוויר‬
‫בלחץ‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫שבר בצלע בודדת‪:‬‬

‫כאבים וקשיי נשימה נגרמים מפגיעה במנגנון ההפעלה‪.‬‬
‫שבר במספר צלעות‪:‬‬
‫כאבים‪ ,‬קשיי נשימה‬ ‫‪o1‬‬

‫חשד לפנאימוטורקס ‪ ,‬חזה אוויר‬ ‫‪o2‬‬
‫כתוצאה מהפגיעה חזה צונח ‪ - CHEST FLEIL :‬קטע מהצלעות חופשי ולא‬ ‫‪o3‬‬
‫קשור לשום דבר‪ ,‬כאשר הצלעות עולות הוא יורד ולהיפך‪ .‬דבר זה יגרום לנשימה‬
‫פרדוקסאלית ‪ /‬הפוכה‪ .‬כאשר החזה מתרחב על מנת להכניס אוויר בצורה רגילה‪,‬‬
‫הקטע הרפוי של הצלעות השבורות נכנס פנימה‪ .‬במקום להתרחב מקטין את נפח‬
‫האוויר שיכול להיכנס‪ ,‬בנוסף להפרעה למנגנון פעולת הנשימה‪.‬‬
‫טמפונדה לבבית‬
‫מצב שעלול לגרום לפגיעה בחזה‪.‬‬ ‫‪o1‬‬

‫לשריר הלב יש שלוש שכבות‪ :‬שריר הלב‪ ,‬ממברנה דקה ושק הלב ‪ -‬העוטף‬ ‫‪o2‬‬
‫את הלב עצמו‪.‬‬
‫חלל הלב ‪ -‬החלק הפנימי ‪ -‬שכבה דקה‬ ‫‪o3‬‬
‫בחלל שבין שריר הלב לשק הלב יש ‪ cc 30‬של נוזל ‪ -‬כדי להקטין את‬ ‫‪o4‬‬
‫החיכוך והעומס על הלב‪.‬‬
‫‪ ,‬תפריע להרפיית הלב‬ ‫עלייה בנפח‪ ,‬דימום של יותר מ ‪cc 100 -‬‬ ‫‪o5‬‬
‫ולהתמלאותו‪ .‬דבר זה יגרום לטמפונדה לבבית ‪ -‬כתוצאה מאי התרפות של הלב‪,‬‬
‫הוא אינו מסוגל להזרים דם בכמות מספקת‪.‬‬
‫הסימנים שיופיעו במצב זה‪ :‬סיפור המקרה ‪ -‬חבלה באזור‪ ,‬הפרשים בדופק ‪-‬‬ ‫‪o6‬‬
‫יהיו שינויים בקצב הדופק‪ ,‬כאב חזק באזור בגלל התאמצות הלב‪ .‬במקרים מסוימים‬
‫ניתן יהיה לזהות מצב זה עפ"י ההפרש של לחץ הדם בין הסיסטולי לדיאסטולי‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫הלם )שוק(‬
‫הגדרה‪ :‬הפרעה בזילוח )הגעה( של דם לרקמות‪.‬‬

‫סוגי הלם‪:‬‬
‫תת נפחי ‪ -‬אובדן נפח נוזלים )דם(‬ ‫‪.1‬‬
‫אנפילקטי‪ ,‬ספטי‪ ,‬נוירוגני ‪ -‬הרחבת כלי דם‬ ‫‪.2‬‬
‫קרדיוגני ‪ -‬פגיעה במשאבה )לב(‬ ‫‪.3‬‬
‫בטראומה ‪ -‬ההלם שמעניין אותנו הוא התת נפחי‬
‫הלם תת נפחי‬
‫למערכת הדם נפח קבוע של נוזל )חומר בתוך מערכת סגורה(‬ ‫‪30-‬‬
‫שינוי בנפח המערכת )אובדן חומר ונוזל(‬ ‫‪31-‬‬
‫ירידה בלחץ הדם‬ ‫‪32-‬‬
‫גורם להפחתה בכמות הדם המגיעה לאיברים בגוף‬ ‫‪33-‬‬
‫פחות חמצן וחומרים חיוניים מגיעים למערכות החיוניות )הראשון שיפגע ‪-‬‬ ‫‪34-‬‬
‫המח(‬
‫מנגנון הפיצוי‬
‫לגוף יש מערכת שנקראת מנגנון הפיצוי ‪ -‬מנגנון פיסיולוגי השומר על לחץ דם‬ ‫‪o1‬‬
‫וכמות דם מינימאלית שתגיע למערכות החיוניות‪ :‬מח ‪ -‬לב ‪ -‬ריאה‪.‬‬
‫כל זה על חשבון מערכות ואיברים חיוניים פחות‪ ,‬כלומר הגוף יסגור מערכות‬ ‫‪o2‬‬
‫לא חיוניות‪.‬‬
‫מנגנון הפיצוי מופעל ברגע שהגוף מרגיש בהפרעה לזרימת הדם לרקמות‪,‬‬ ‫‪o3‬‬
‫סוגר את כלי הדם המובילים דם למערכות פחות חיוניות‪ ,‬כגון‪ :‬העור )ייראה בצבע‬
‫כחול אפור(‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬מערכת השתן‪ ,‬גפיים )ידיים ורגליים( ובכך שומר על‬
‫זרימה תקינה של דם למערכות החיוניות‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫סימני הלם‪:‬‬
‫דופק מהיר ‪ -‬הגברת קצב לב לפצות על חוסר נפח‬ ‫‪35-‬‬
‫נשימה מהירה ‪ -‬בהתאם לקצב הלב‬ ‫‪36-‬‬
‫יובש בריריות )בלוטות הרוק‪ ,‬לשון‪ ,‬מערכות לא חיוניות(‬ ‫‪37-‬‬
‫כחלון‪ ,‬חיוורון‪ ,‬קור ‪ -‬חוסר בזרימת דם‬ ‫‪38-‬‬
‫צמרמורות וצימאון‬ ‫‪39-‬‬
‫הכרה מתדרדרת‬ ‫‪40-‬‬
‫זיעה קרה‬ ‫‪41-‬‬
‫מילוי קפילארי איטי‬ ‫‪42-‬‬
‫כאבי ראש וסחרחורות‬ ‫‪43-‬‬
‫כאשר מנגנון הפיצוי לא מסוגל יותר להחזיק מעמד‪ ,‬בגלל שהגורם להלם לא‬ ‫‪44-‬‬
‫מתוקן‪ ,‬הוא מפסיק לעבוד‪ ,‬כל כלי הדם נפתחים והנפגע מתדרדר במהירות‪ ,‬קריסה‬
‫מהירה של הגוף ופעולתו‪.‬‬
‫לחץ הדם הוא לא אינדיקציה להלם‪ ,‬אלא דופק מהיר‪ ,‬זיעה ומילוי קפילארי‬ ‫‪45-‬‬
‫איטי וחיוורון‪.‬‬
‫חרדה הנקראת בפי הציבור הלם אינה קשורה כלל למצב פיזי ולא נפשי‪.‬‬ ‫‪46-‬‬
‫אובדן נוזלים בלתי הפיך‬ ‫‪47-‬‬
‫חוסר הכרה‬ ‫‪48-‬‬
‫מוות‬ ‫‪49-‬‬
‫הערכת ‪ , ABC‬שלילת מצב הדורש החייאה‬ ‫‪50-‬‬
‫התייחסות לסיפור המקרה ועמש"צ בהתאם לצורך‬ ‫‪51-‬‬
‫טיפול בגורם להלם‬ ‫‪52-‬‬
‫חמצן בריכוז גבוה‬ ‫‪53-‬‬
‫עירוי תוך כדי נסיעה או בהתאם לזמן‬ ‫‪55-‬‬
‫סימני הלם יופיעו לא רק בשט"ד פנימי אלא גם‪ :‬בשט"ד חיצוני‪ ,‬פגיעות חזה‪,‬‬ ‫‪56-‬‬
‫כוויות והתייבשות קשה‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫הלם תת נפחי שנגרם כתוצאה מאיבוד דם‪ ,‬במקרה וניתן לנפגע מעל ‪2‬‬ ‫‪57-‬‬
‫ליטר נוזלים‪ ,‬אנו עלולים לדלדל את דמו ולגרום לו להיפותרמיה ‪ -‬דבר מאוד קטלני‬
‫לנפגעי טראומה‪ ,‬מכיוון שתפקודי הקרישה לא מתפקדים טוב‪ .‬כל נפגע טראומה‬
‫מכסים בכיסוי קל מכיוון שאין אנו מעוניינים לפתוח את כלי הדם במידה ונחמם אותו‬
‫יותר מהרצוי‪.‬‬
‫הלם תת נפחי‪:‬‬
‫שט"ד‬ ‫‪0-‬‬
‫פגיעות בטן‬ ‫‪1-‬‬
‫פגיעות חזה‬ ‫‪2-‬‬
‫פצעים‬ ‫‪3-‬‬
‫כוויות‬ ‫‪4-‬‬
‫הלם רגישותי אנאפילקטי‬

‫פריחה‬ ‫‪1-‬‬
‫בצקות‬ ‫‪2-‬‬
‫צרידות ומצוקה נשימתית‬ ‫‪3-‬‬
‫הלם שידרתי ספינלי‬

‫סימני פגיעה עמ"ש‬ ‫‪1-‬‬
‫הלם לבבי – קרדיוגני‬

‫כל סימני ההלם )אוטם טמפונדה(‬ ‫‪2-‬‬
‫הלם זיהומי ספטי‬

‫היסטוריה רפואית)זיהום‪,‬פציעה‪,‬ניתוח(‬ ‫‪3-‬‬
‫עליה בחום הגוף‬ ‫‪4-‬‬
‫עור אדום‬ ‫‪5-‬‬
‫‪117‬‬
‫שטפי דם‬
‫מערכת הדם היא מערכת סגורה‪ ,‬מכילה נפח קבוע של נוזל‪ ,‬העובר בצינורות הולכה‬
‫המתחברים אחד אל השני‪ ,‬לפיכך‪ ,‬שטף דם ‪ -‬יציאת הדם מכליו‪.‬‬
‫סוגי שטפי דם‪:‬‬

‫תת עורי ‪ -‬מופיע כסימן כחול ‪ -‬חבורה‬ ‫‪58-‬‬
‫פנימי ‪ -‬אינו נראה חיצונית‪ ,‬נגרם מדימום בתוך הגוף‬ ‫‪59-‬‬
‫פגיעה בכלי דם המדממת אל מחוץ לגוף ‪ -‬שט"ד אשר נמצא‬ ‫חיצוני ‪-‬‬ ‫‪60-‬‬
‫בשליטתנו‪.‬‬
‫סימנים‪ :‬דימום חיצוני ‪ ,‬סימני פצע‬
‫איבוד נפח דם מעל ‪ 750‬מ"ל = סכנת חיים‬ ‫‪61-‬‬
‫ירידה בנפח הנוזלים והפרעה )הלב( בהגעה של דם למוח‬ ‫‪62-‬‬
‫זיהום כתוצאה מחדירת רעלים לפצע הפתוח‬ ‫‪63-‬‬
‫עצירה‪ :‬עדיפות עצירה לחץ ישיר )עוצרים את הדימום נקודתית במקום( על‬ ‫‪64-‬‬
‫עקיף‬
‫)עצירה של אזור שלם(‪.‬‬
‫לחץ ישיר ע"י תחבושת לחץ‬ ‫‪65-‬‬
‫קיבועים כדי למנוע תזוזה‬ ‫‪66-‬‬
‫משולש לחץ אם התחבושת לא עזרה‬ ‫‪67-‬‬
‫אלתורים אם אין ציוד מתאים‬ ‫‪68-‬‬
‫עצירת שטפי דם‪:‬‬

‫לחץ ישיר ‪ -‬שט"ד ביד‪/‬רגל‪/‬שוק ‪ -‬חבישת לחץ דגל אנגליה‬ ‫‪o1‬‬
‫שט"ד במקום שאין אפשרות לחבוש אן חוסם עורקים‪ ,‬לחץ ישירות עם אגרוף‬ ‫‪o2‬‬
‫ותחבושת‬
‫לחץ ישיר ‪ -‬דבר אדיר! לחץ עקיף ‪ -‬חפיף!‬ ‫‪o3‬‬
‫‪118‬‬
‫לחץ עקיף‬
‫עצירה ע"י חוסם עורקים או נקודות לחיצה‬
‫חוסם עורקים )ח"ע( ‪ -‬מספר התניות מתי שמים אותו‪:‬‬
‫סיבתי ‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .1‬שט"ד בירך ‪ -‬דימום מכלי דם גדולים מאוד‪ .‬ורידים ועורקים פימורליים‪ ,‬כל‬
‫פגיעה בהם נחשבת לשט"ד מסיבי‪ ,‬ולכן יש להשתמש בחוסם עורקים‪.‬‬
‫‪ .2‬קטיעה מלאה או חלקית‬
‫‪ .3‬שטפי דם מרובים )קרעים נרחבים(‬
‫‪ .4‬שטף דם משבר פתוח‬
‫‪ .5‬כל דימום אשר לא נעצר ע"י לחיצה ישירה )מוצא אחרון(‬
‫נסיבתי ‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ .1‬שמים בהתאם למצב‪ ,‬מאחר וקל לשים חוסם עורקים ובמהירות‬
‫‪ .2‬בחושך ‪ -‬לא רואים את סוג ומיקום הפציעה‬
‫‪ .3‬מקום מסוכן ‪ -‬שריפה‪ ,‬כביש סואן‪ ,‬יורים‬
‫‪ .4‬יותר מפצוע אחד ‪ -‬יותר מהר מתחבושות‬
‫בכל מקרה ששמים ח"ע יש לרשום את שעת החסימה‬
‫בכל מקרה שישנה אפשרות להחליף יותר מאוחר את החוסם‬ ‫‪•1‬‬
‫בתחבושת מחליפים "המרה" בתנאי‪:‬‬
‫‪ .1‬מי ששם את החוסם מחליף‬
‫‪ .2‬לא עברו יותר מ ‪ 20 -‬דקות‬
‫‪ .3‬הפצוע לא נמצא בהלם‬
‫‪ .4‬הגורם היה נסיבתי והתנאים השתנו‬
‫ההמרה תתבצע בשלבים‪ :‬קודם יש לחבוש את המקום בעזרת חבישת לחץ‪ ,‬משחררים לאט‬
‫את החוסם‪ ,‬אם הכול בסדר ואין דימום מסירים אותו‪ .‬אם התחבושת מאדימה שמים משולש‬
‫לחץ ‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫נקודות לחץ‬
‫בצוואר‬
‫תת בריחי‬
‫כלי דם גדולים‬ ‫ברכיאלי‬
‫מפשעה‬
‫יש נקודת לחץ חצי עקיפה‪ ,‬הכוונה אם יש דימום באזור הצוואר‪ ,‬מקום שבו‬ ‫‪69-‬‬
‫מצויים כלי דם גדולים‪ ,‬אנו לוחצים על המקום בצוואר ואז נוצר הן לחץ ישיר והן לחץ‬
‫עקיף המפסיק את זרימת הדם לכיוון הראש‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫חבישות‬
‫לחץ ישיר‬
‫בעדיפות ראשונה‪ ,‬אולם במקרים מסוימים )חושך‪ ,‬מקום מסוכן ( מבצעים‬ ‫‪5-‬‬
‫לחץ עקיף‬
‫כל הפציעות באיברים גליליים ואינם נכנסים בקטגוריה של סיבות נסיבתיות‬ ‫‪6-‬‬
‫תחבושת לחץ‬
‫דגש‪ :‬פתיחה סטרילית של התחבושת‪ :‬יש לאחוז בצדה החיצוני של הכרית‪,‬‬ ‫‪7-‬‬
‫ולנערה על מנת לפתוח את הרצועות המקופלות )בכל צד זוג רצועות(‬
‫אוחזים ברצועות ומצמידים את כרית התחבושת למקום הפגיעה‬ ‫‪8-‬‬
‫את הרצועות מורידים כלפי מטה מסביב לאיבר ומעלים כלפי מעלה‬ ‫‪9-‬‬
‫מעל מקום הפגיעה מבצעים סיבוב של ‪) 1800‬קשירת ברז(‬ ‫‪10-‬‬
‫כל זוג רצועה מהדקים סביב שולי התחבושת‬ ‫‪11-‬‬
‫קושרים את יתרת הרצועות מעל הקשר הראשון ‪ -‬קשירת הברז‬ ‫‪12-‬‬
‫בודקים דופק‬ ‫‪13-‬‬
‫במידה והתחבושת לא עוצרת את הדימום‪ ,‬דם ממשיך לזרום‪ ,‬התחבושת‬ ‫‪14-‬‬
‫מאדימה או לא יציבה ‪ -‬משתמשים בתחבושת משולש לחץ‬
‫תחבושת משולש לחץ‬

‫משולש הבד משמש לביצוע חבישה משנית על גבי חבישה ראשונית‬ ‫‪15-‬‬
‫שבוצעה באמצעות תחבושת לחץ‬
‫מגלגלים את משולש הבד‬ ‫‪16-‬‬
‫עושים קשר באמצע‬ ‫‪17-‬‬
‫את הקשר שמים על נקודת הלחץ‬ ‫‪18-‬‬
‫מורידים קצוות כלפי מעלה‪ ,‬מסובבים ומעלים כלפי מעלה‬ ‫‪19-‬‬
‫מבצעים קשירת ברז ולבסוף קושרים קצוות‬ ‫‪20-‬‬
‫בודקים דופק‬ ‫‪21-‬‬
‫במידה והמשולש לחץ אינו עובד ויש המשך של הדימום עוברים ללחץ עקיף ‪-‬‬ ‫‪22-‬‬
‫חוסם עורקים‬
‫‪121‬‬
‫חוסם עורקים‬
‫חוסם עורקים מקורי ‪ :‬עשוי מסיליקון או גומי ‪ ,‬אורכו ‪ 2‬מטר‪.‬‬
‫‪ 3‬אצבעות ממקום הפציעה )‪ 5‬ס"מ(‬ ‫‪23-‬‬

‫שמים ח"ע על המקום ומשאירים רצועה של ‪ 15‬ס"מ אותה מקפלים בצורת‬ ‫‪24-‬‬
‫האות ר'‪.‬‬
‫מתחילים ב ‪ 2 -‬ליפופים מסביב לאיבר הנחסם‬ ‫‪25-‬‬
‫לאחר מכן מבצעים מספר ליפופים הדוקים‬ ‫‪26-‬‬
‫בסיום קושרים שני קשרים זה על זה‬ ‫‪27-‬‬
‫רושמים על המצח או בכל מקום גלוי ‪ :‬ח"ע ואת שעת הקשירה בארבע‬ ‫‪28-‬‬
‫ספרות )למשל ח"ע ‪(12:15‬‬
‫ביצוע "המרה"‪:‬‬
‫לאחר ששמנו ח"ע בגלל הנסיבות )מקום חשוך או מקום מסוכן‪ ,‬למשל(‬ ‫‪29-‬‬
‫וראינו שמקום הפגיעה אינו כה חמור‪ ,‬ניתן לבצע המרה בתנאים הבאים‪ :‬לא עברו‬
‫‪ 20‬ד' ‪ ,‬הפצוע אינו בהלם‪ ,‬וזה ששם את החוסם הוא זה שמחליף‬
‫שמים על מקום הפגיעה את תחבושת הלחץ‪ ,‬מבלי להוריד את ח"ע‬ ‫‪30-‬‬
‫מתחלים להוריד לאט לאט את ח"ע‪ ,‬אם לא זורם דם ניתן להוריד את החוסם‬ ‫‪31-‬‬
‫במידה והתחבושת מאדימה‪ ,‬קושרים את החוסם‪ ,‬ומבצעים משולש לחץ‪,‬‬ ‫‪32-‬‬
‫בסיום משחררים לאט לאט את החוסם ובודקים אם זורם דם‪ .‬אם לא ‪ -‬מורידים את‬
‫ח"ע‬
‫במידה וישנה זרימה של דם‪ ,‬מחזקים את ח"ע ומורידים את שאר‬ ‫‪33-‬‬
‫התחבושות‬
‫חוסם עורקים גורם לנזק עצום‪ ,‬לכן יש להורידו מתי שאפשר עפ"י התנאים‬ ‫‪34-‬‬
‫הנ"ל‬
‫‪122‬‬
‫אלתורים של חוסם עורקים‪:‬‬
‫חוסם עורקים הולנדי ‪ -‬באזור של ידיים ושוקים‪.‬‬ ‫‪35-‬‬

‫מקפלים את משולש הבד לשניים ויוצרים לולאה‬ ‫‪36-‬‬
‫את הלולאה כורכים מסביב לאזור הפגוע ומשחילים את קצות המשולש לתוך‬ ‫‪37-‬‬
‫הלולאה‬
‫מפצלים את קצות המשולש כל אחד לכיוון המנוגד לו‬ ‫‪38-‬‬
‫מקיפים את האיבר‪ ,‬מותחים בחוזקה וקושרים שני קשרים זה על זה‪.‬‬ ‫‪39-‬‬
‫חוסם עורקים רוסי ‪ -‬שמים בירך‪.‬‬ ‫‪40-‬‬

‫מגלגלים את המשולש ומבצעים קשר במרכזו‬ ‫‪41-‬‬
‫את הקשר מניחים בצד הפנימי של הירך‪ ,‬על העורק‪ ,‬מהצד השני עושים‬ ‫‪42-‬‬
‫קשר הדוק‪ ,‬ולאחריו קשר רופף‪ ,‬כך שמתקבלת לולאה‬
‫שמים מקל קצר בלולאה ומהדקים את הקשר‬ ‫‪43-‬‬
‫מסובבים את המקל עד שהדם נעצר‬ ‫‪44-‬‬
‫מקבעים את המקל ע"י קשירת קצות המשולש‬ ‫‪45-‬‬
‫לסיכום )טיפול בנפגע לאחר שבדקנו מצב הכרה(‪:‬‬

‫‪ - A‬צווארון‪ ,‬קיבוע ראש ידני‬
‫‪ - B‬סריקת בית חזה‪ ,‬חבישה אוטמת‪O ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ - C‬עצירת שטפי דם גלויים‪ ,‬התרשמות מהלם‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬דופק ומס' נשימות‬
‫‪ - D‬הערכת רמת הכרה )‪ (U,P,V,A‬בדיקת אישונים‬
‫‪ - E‬הפשטה‬
‫‪ -‬קיבוע ללוח גב‬
‫‪123‬‬
‫פגיעות בטן‬
‫גורמים‪:‬‬
‫פגיעת בטן ישירה קהה חודרת )סכין‪ ,‬ירי או כל דבר שחודר את אזור הבטן(‬ ‫‪46-‬‬
‫או לא חודרת )חגורת בטיחות או הגה במקרה של תאונת דרכים(‬
‫שברים באגן‬ ‫‪47-‬‬
‫פגיעות הדף )גורמות לעלייה מהירה בלחץ בתוך חלל הבטן‪ ,‬הגורם לקריעה‬ ‫‪48-‬‬
‫של איברים(‬
‫איברים בחלל הבטן‪:‬‬

‫קיבה )איבר חלול(‬ ‫‪49-‬‬
‫כבד )אחראי על סינון רעלים ועל פירוק כדוריות דם ‪ .‬איבר חלול מלא דם‬ ‫‪50-‬‬
‫ובכלי דם(‬
‫כיס המרה‬ ‫‪51-‬‬
‫המעיים ‪ :‬מעי דק‪ ,‬מעי גס ‪ -‬תופסים את רוב חלל הבטן‪ ,‬גם הם חלולים‬ ‫‪52-‬‬
‫ועשירים בדם‬
‫טחול ‪) -‬אחראי על חלק מהמערכת החיסונית ומייצר כדוריות דם לבנות‪.‬‬ ‫‪53-‬‬
‫איבר חלול ועשיר בדם‪ ,‬מחזור הדם עובר דרכו(‬
‫כל האיברים הנ"ל עשירים בכלי דם‪ ,‬כל פגיעה בהם תגרום לדימום רציני‪.‬‬ ‫‪54-‬‬
‫דימום שאנו לא נזהה כ"כ מהיר במבט חיצוני על הבטן‪ ,‬אבל במידה ויש פצע פתוח‬
‫אנו כן נחשוד בפגיעת בטן‪ .‬דימום כזה יכול להציף את חלל הבטן והאיברים עצמם‪,‬‬
‫החלולים‪ ,‬הסופגים את הדם‬
‫אבי העורקים הבטני ‪ -‬המשך של אבי העורקים‪ ,‬ומתפצל לעורקי הפימורליס‪.‬‬ ‫‪55-‬‬
‫‪124‬‬
‫סימני פצע‬ ‫‪56-‬‬
‫מעיים בחוץ‬ ‫‪57-‬‬
‫סימני הלם ‪ -‬דופק ולחץ דם )הזעה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬דופק מהיר‪ ,‬סחרחורות(‬ ‫‪58-‬‬
‫בטן קשה ‪ /‬רגישה למגע‬ ‫‪59-‬‬
‫כאבים עזים בבטן ‪ -‬חלל הבטן מתמלא דם‪ ,‬נוצר לחץ הן על השרירים והן על‬ ‫‪60-‬‬
‫האיברים הפנימיים‪ .‬כל לחיצה על הבטן תגרום לכאבים עזים‪.‬‬
‫רגלים מקופלות‬ ‫‪61-‬‬
‫הפרשות דמיות )צואה‪ ,‬שתן(‬ ‫‪62-‬‬
‫כל פגיעת בטן חשודה כמדממת‪ ,‬מזהמת וכפגיעת עמוד השדרה‬ ‫‪63-‬‬
‫ייתכנו קשיי נשימה כתוצאה מלחץ על הסרעפת ‪ -‬הסרעפת מצויה בגבול‬ ‫‪64-‬‬
‫חזה בטן‪ ,‬אם יש דימום בבטן‪ ,‬יהיה לחץ גם כלפי מעלה‪ ,‬ויקשה על הסרעפת‬
‫להתכווץ ולעשות את תהליך הנשימה‪.‬‬
‫פגיעה בכלי דם גדולים )ורידים נבובים‪ ,‬אבי העורקים ‪ -‬דימום מאסיבי(‬ ‫‪65-‬‬
‫קשיי נשימה )לחץ על הסרעפת(‬ ‫‪66-‬‬
‫פגיעה בתפקוד איברים )כליות‪ ,‬כבד‪ ,‬טחול(‬ ‫‪67-‬‬
‫זיהום‬ ‫‪68-‬‬
‫פגיעת עמוד שדרה‬ ‫‪69-‬‬
‫‪ ABC‬התייחסות לפגיעה בעמוד שדרה צווארי‬ ‫‪70-‬‬
‫קיבוע רגליים במצב שבו נמצאו )אין לשנות את מצבם‪ ,‬כיוון שיכול להיות‬ ‫‪72-‬‬
‫שתנוחה הרגלים במצב שמצאנו אותם מחזיקים כלי דם שלא נקרעו‪ ,‬או שישנה‬
‫פגיעה גבולית של עמוד השדרה‪ ,‬ואם ננסה ליישרן אנו יכולים ליצור מצב של פגיעה‬
‫בעמוד השדרה וקריעת כלי דם נוספים(‬
‫עירוי )תוך כדי נסיעה או בהתאם לזמן‪ .‬אדם שנמצא בהלם תת נפחי חייב‬ ‫‪73-‬‬
‫לקבל עירוי‪ ,‬אך זה תלוי במצב החולה וישנה עדיפות לפינוי אם מצב הנפגע הוא‬
‫קשה(‬
‫חבישה לאחר שטיפה של המקום הפגוע למנוע זיהום והדבקות‬ ‫‪74-‬‬
‫‪125‬‬
‫הדף ‪ -‬גורם פיצוץ יוצר הדף‬
‫מנגנון ההדף ‪ -‬בחללים סגורים בגוף ואיברים פנימיים‪:‬‬

‫התרחבות מהירה‬ ‫‪75-‬‬
‫עלייה בלחץ האוויר‬ ‫‪76-‬‬
‫התכווצות מהירה‬ ‫‪77-‬‬
‫קריעת רקמות וכלי דם‬ ‫‪78-‬‬
‫גל חום )מעגל ראשון(‪:‬‬

‫כוויות מההבזק של הפיצוץ‬ ‫‪79-‬‬
‫מי שנפגע במעגל זה ייפגע מהכול‬ ‫‪80-‬‬
‫רוחות הדף )מעגל שני(‪:‬‬

‫מעיפות את הפצוע‬ ‫‪81-‬‬
‫יכולות גם לקרוע מעליו איברים )ידיים ורגליים( ‪ -‬אופייני מאוד בפיגועים‬ ‫‪82-‬‬
‫רסיסים )מעגל שלישי(‪:‬‬

‫מתעופפים בעוצמה‬ ‫‪83-‬‬
‫יכולים להיתקע במקומות שונים בגוף‬ ‫‪84-‬‬
‫‪126‬‬
‫הפגיעות בהדף הן בד"כ פגיעות רב מערכתיות ‪-‬‬
‫פגיעת בטן‬ ‫‪85-‬‬
‫הלם‬ ‫‪86-‬‬
‫פגיעת חזה‬ ‫‪87-‬‬
‫פגיעת ראש‬ ‫‪88-‬‬
‫פגיעת עמש"צ‬ ‫‪89-‬‬
‫לפי סוג הפגיעה‬ ‫‪90-‬‬
‫תסחיפי אוויר )בגלל התרחבות מהירה של כלי דם והתכווצות מהירה יכולות‬ ‫‪91-‬‬
‫להיווצר בועות אוויר בדם‪ ,‬העלולות לגרום לחסימה בכלי דם ולמנוע מעבר תקין של‬
‫דם(‬
‫קריעת עור התוף‬ ‫‪92-‬‬
‫בהתאם לכל הפציעות‬ ‫‪93-‬‬
‫חמצן‬ ‫‪94-‬‬
‫עירוי‬ ‫‪95-‬‬
‫לוח גב וצווארון‪ ,‬פינוי דחוף‬ ‫‪96-‬‬
‫‪127‬‬
‫סימני נזק‪:‬‬
‫ריאות‪:‬‬
‫קשיי נשימה‬ ‫‪97-‬‬
‫כחלון‬ ‫‪98-‬‬
‫ליחה דמית‬ ‫‪99-‬‬
‫בטן‪:‬‬
‫כאבי בטן‬ ‫‪100-‬‬
‫בחילות‬ ‫‪101-‬‬
‫הקאות דמיות‪ ,‬צואה דמית‬ ‫‪102-‬‬
‫כאבי אשכים‬ ‫‪103-‬‬
‫ראש‪:‬‬
‫דימומים‬ ‫‪104-‬‬
‫כאבי ראש‬ ‫‪105-‬‬
‫הקאות‬ ‫‪106-‬‬
‫סימני פגיעת ראש‬ ‫‪107-‬‬
‫‪ •0‬לפעמים סימנים מופיעים ‪ 24 - 12‬שעות אחרי‪) .‬לכן בפיגועים מתייחסים לכל נפגעי‬
‫החרדה כאל נפגעים‪ ,‬והם עוברים את כל הבדיקות(‬
‫‪ •1‬נפגעי הדף עשויים להתלונן על "צילצולים" באוזניים בגלל פגיעה בעור התוף‬
‫‪128‬‬
‫פצעים‬
‫הגדרה‪ :‬פגיעה בשלמות הרקמה הרכה של הגוף‬
‫אנטומיה של העור‪:‬‬
‫‪ 3‬שכבות לעור‪ ,‬לכל שכבה תפקיד משלה‪:‬‬
‫אפידרמיס ‪ -‬שכבה עליונה ‪ -‬השכבה העוטפת‪ ,‬החוצצת בין הגוף לשאר‬ ‫‪108-‬‬
‫השכבות‪.‬‬
‫דרמיס ‪ -‬שכבה אמצעית ‪ -‬חלק גדול מהאלסטיות מתקבל מהדרמיס‬ ‫‪109-‬‬
‫תת ‪ -‬עור ‪ -‬שכבה תחתונה )סבקוטן( ‪ -‬שכבת שומן שמהווה את הבידוד בין‬ ‫‪110-‬‬
‫העור לשרירים ולבשר‪.‬‬
‫‪111-‬‬
‫תפקידי העור‪:‬‬
‫הכלה ועטיפה של שרירים ואיברים פנימיים‬ ‫‪112-‬‬
‫הגנה חיצונית מפני זיהומים וגורמים חיצוניים אחרים‬ ‫‪113-‬‬
‫ויסות חום ע"י הזעה‪ ,‬קירור או חימום ע"י השערות‬ ‫‪114-‬‬
‫מידע חיצוני ע"י קולטנים הנמצאים על העור‬ ‫‪115-‬‬
‫סוגי פצעים‪:‬‬
‫שפשוף ‪ -‬פגיעה שטחית נרחבת בשכבה העליונה של העור‬ ‫‪o1‬‬
‫חתך ‪ -‬פצע עם שפתיים סימטריות‬ ‫‪o2‬‬
‫תקוע ‪ -‬גוף זר בתוך הפצע ‪ -‬אין להוציא את הגוף הזר‪ ,‬שכן אם הגוף‬ ‫‪o3‬‬
‫תקוע בצורה שאנו לא רואים מבחוץ‪ ,‬אנו עלולים לקרוע כלי דם ולהחמיר את‬
‫הבעיה‬
‫ניתוק‪/‬קטיעה ‪ -‬הפרדה של חלקי רקמה מהגוף‬ ‫‪o4‬‬
‫ירייה ‪ -‬פצע חודר עם חור כניסה‪ ,‬יציאה וחלל פנימי‬ ‫‪o5‬‬
‫דקירה ‪ -‬פצע חודר בהתאם לסוג וגודל הסכין‬ ‫‪o6‬‬
‫קרוע ‪ -‬שפתי הפצע לא סימטריות )גדר תיל(‬ ‫‪o7‬‬
‫לחץ ‪ -‬נמק מקומי בצורת כיב )הרקמה הייתה לחוצה זמן רב‪ ,‬וחמצן‬ ‫‪o8‬‬
‫לא הגיע למקום(‬
‫‪129‬‬
‫זיהום‬ ‫‪116-‬‬
‫איבוד דם‬ ‫‪117-‬‬
‫פגיעה באיברים פנימיים‬ ‫‪118-‬‬
‫סכנות נוספות בהתאם למיקום וסוג הפגיעה‬ ‫‪119-‬‬
‫מניעת החמרת מצב‪:‬‬
‫הערכת ‪ ABC‬שלילת מצב הדורש החייאה‬ ‫‪120-‬‬
‫התייחסות לסיפור המקרה ועמש"צ בהתאם לצורך‬ ‫‪121-‬‬
‫לשטוף במים ‪ +‬חבישה נקייה‬ ‫‪122-‬‬
‫להתייחס לנפגע בהתאם לסוג הפציעה‬ ‫‪123-‬‬
‫פצעי דקירה אם אינם מדממים‪ ,‬אין לכסות‪ ,‬כדי שבבדיקה בביה"ח לא ידלגו‬ ‫‪124-‬‬
‫על פצע זה‪.‬‬
‫כוויות‬
‫הגדרה‪ :‬הרס רקמות כתוצאה מחום‪ ,‬חומרים כימיים וחשמל ‪ -‬לא תמיד ברמת העור אלא גם‬
‫בתוך האיברים עצמם‬
‫כוויות חום ‪ -‬סימנים‪:‬‬

‫דרגה א' ‪-‬‬
‫אפידרמיס ‪ -‬קטע אדום ורגיש למגע בשכבה העליונה‬
‫דרגה ב' ‪-‬‬

‫דרמיס ‪ -‬קטע אדום מאוד עם שלפוחיות )עקב הרס התאים עצמם שמפרישים נוזלים(‬
‫רגיש למגע‬
‫חודר עד השכבה האמצעית‬
‫‪130‬‬
‫דרגה ג' ‪-‬‬

‫הכוויה הכי מסוכנת והכי פחות כואבת יחסית כיוון שכל העצבים באזור נהרסו‬
‫תת עור ‪ -‬קטע אדום עם שלפוחיות משולב עם קטעים חרוכים ושחורים‪ ,‬אשר אינם רגישים‬
‫למגע כתוצאה מהרס קצות העצבים המגיעים עד לשכבת השומן התחתונה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך אין לעור אלסטיות‪ ,‬המקום קשיח‪ ,‬הכוויה פוגעת בתנועתיות ובכלי‬
‫דם‪.‬‬
‫חומרת הכוויה נקבעת לפי‪:‬‬

‫שטח הכוויה‬ ‫‪125-‬‬
‫מיקומה בגוף‬ ‫‪126-‬‬
‫דרגת הכוויה‬ ‫‪127-‬‬
‫גיל הנפגע‬ ‫‪128-‬‬
‫דרגה‪:‬‬
‫כוויה שנמצאת על השטח החיצוני פחות בעייתית מאשר כוויה שמגיעה עד‬ ‫‪129-‬‬
‫לתת עור דרגה ג'‪.‬‬
‫חישוב אחוזי הכוויה בגוף ‪ -‬לפי חלוקת הגוף לתשיעיות‪ :‬ראש ‪ ,‬גב ‪ ,‬חזה‪ ,‬יד‬ ‫‪130-‬‬
‫שמאלית‪ ,‬יד ימנית‪ ,‬גב תחתון ‪ ,‬בטן‪ ,‬רגל ימין קדמית‪ ,‬רגל ימין אחורית‪ ,‬רגל שמאל‬
‫קדמית רגל שמאל אחורית ‪ -‬כל אחד ‪ 1% + 99% = 9%‬אזור המפשעה ואיבר המין‪.‬‬
‫שטח‪:‬‬
‫גם כוויה שטחית המכסה שטח של יותר מ ‪ 20% -‬בגוף מסוכנת‬ ‫‪131-‬‬
‫מיקום באזור צוואר וחזה יכול לגרום‪:‬‬
‫לקשיי נשימה‬ ‫‪132-‬‬
‫מראה לנו גם על שאיפת עשן‬ ‫‪133-‬‬
‫‪131‬‬
‫שאיפת עשן חנק מכוויות בדרכי הנשימה‬ ‫‪134-‬‬
‫אובדן נוזלים‪ ,‬בצקות‪ ,‬הפרשות נוזלים מהתאים שנהרסו‬ ‫‪135-‬‬
‫זיהום בהמשך כתוצאה מרקמות פגועות חשופות‬ ‫‪136-‬‬
‫גלד‪) :‬דרגה ג'(‬

‫חוסם עורקים טבעי על כלי הדם )אין אלסטיות במקום שנכווה(‬ ‫‪137-‬‬
‫קשיי נשימה‪ ,‬חנק כתוצאה מהפרעה למערכת הנשימה‬ ‫‪138-‬‬
‫פגיעה בפרקים‪ ,‬הגבלות בתנועה‬ ‫‪139-‬‬
‫טיפול ‪:‬‬
‫כוויות חום‪:‬‬
‫הרחקה מגורם וכיבוי אש )דבר ראשון(‬ ‫‪140-‬‬
‫הערכת ‪ ABC‬התייחסות לסיפור המקרה‬ ‫‪141-‬‬
‫קירור ע"י מים‪ ,‬הסרת בגדים ותכשיטים‬ ‫‪143-‬‬
‫טיפול לפי הדרגות )א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'(‪ :‬בדרגה ב' מרטיבים עם נוזל עירוי ושמים‬ ‫‪144-‬‬
‫תחבושת לחה על המקום‪ .‬דרגה ג' ‪ -‬חבישה ע"י תחבושת מיוחדת לכוויות ‪-‬‬
‫תחבושת מטלין ‪ -‬למנוע זיהום והדבקות של איברים זה לזה‪ .‬אולם לא תמיד יש זמן‬
‫לחבישה כזאת בשטח ויש צורך בפינוי מיידי של הנפגע‪.‬‬
‫פינוי לביה"ח להמשך טיפול‬ ‫‪145-‬‬
‫דגש‪ :‬אין להסיר חלקי ביגוד הצמודים לכוויה‬ ‫‪146-‬‬
‫כוויה מחומרים כימיים‬

‫בד"כ דרגה ב' ו ‪ -‬ג'‬ ‫‪147-‬‬
‫כוויה מאוד מסיבית‪ ,‬צריבה ישירה על העור‪ ,‬הרס עצבי של הרקמות‬ ‫‪148-‬‬
‫מדובר על חומצות וחומרים קורסיביים )מעכלים(‬ ‫‪149-‬‬
‫הרחקה מגורם‬ ‫‪150-‬‬
‫הפשטה ושטיפה במים זורמים‬ ‫‪151-‬‬
‫טיפול לפי הדרגות של כוויה מחום יתר‬ ‫‪152-‬‬
‫‪132‬‬
‫כווויה מזפת‪:‬‬
‫קירור המקום )לשים מים(‬ ‫‪153-‬‬
‫אסור להסיר את הזפת‪ ,‬מכיוון שהוא נדבק לעור‪ ,‬ואם זו כוויה דרגה ב' וניסינו‬ ‫‪154-‬‬
‫להסיר‪ ,‬יש סכנה לזיהום‬
‫פינוי‬ ‫‪155-‬‬
‫כוויות חשמל‪:‬‬
‫סימנים דרגה ג' )ללא א' או ב'(‬ ‫‪156-‬‬
‫חור כניסה ויציאה‬ ‫‪157-‬‬
‫כוויה פנימית ‪ -‬לא ניתן לטפל בשטח‬ ‫‪158-‬‬
‫החייאה קודמת לכוויה‬ ‫‪159-‬‬
‫כוויות קריטיות‪:‬‬
‫כוויות חום א' או ב' מעל ‪30%‬‬ ‫‪o1‬‬
‫כוויות חום דרגה ג' מעל ‪10%‬‬ ‫‪o2‬‬
‫כוויה לילד‪ ,‬קשיש‪ ,‬חולה כרוני‬ ‫‪o3‬‬
‫כווית חום בליווי חבלה נוספת )שבר‪ ,‬שט"ד(‬ ‫‪o4‬‬
‫כוויה באזור ראש‪ ,‬פנים‪ ,‬צוואר ‪ ,‬חזה‬ ‫‪o5‬‬
‫כוויה היקפית ‪ -‬על כל האיבר )במיוחד דרגה ג'(‬ ‫‪o6‬‬
‫כוויות כימיות )כולן(‬ ‫‪o7‬‬
‫כוויות חשמל )כולן(‬ ‫‪o8‬‬
‫‪133‬‬
‫פגיעות מבעלי חיים‬
‫כלבת‬
‫הגדרה‪ :‬מחלה זיהומית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית‬
‫גורם‪ :‬נגיף הכלבת מרוכז בבלוטות הרוק של יונק נגוע‪ .‬מועבר במגע עם רוק או דם של חיה‬
‫נגועה )לא חייבת להיות נשיכה(‬
‫נשיכה ע"י יונק נגוע‬ ‫אופן הדבקה‪:‬‬

‫תקופת דגירה של חודש והתפרצות המחלה‬
‫במהלך החודש ניתן לרפא את החולה‪ ,‬אך כאשר הסימנים מתפרצים ‪-‬‬
‫המחלה קטלנית‬
‫סיפור המקרה‬ ‫‪160-‬‬
‫סימני נשיכה‬ ‫‪161-‬‬
‫מחלת חום ‪ -‬בשלב התפרצות המחלה‬ ‫‪162-‬‬
‫שינוי בהתנהגות‪ ,‬פחד מאור‪ ,‬פחד ממים‬ ‫‪163-‬‬
‫רוק וקצף‬ ‫‪164-‬‬
‫התכווצויות ופרכוסים‬ ‫‪165-‬‬
‫כאשר יש את הסימנים החל ממחלת חום יש ‪ 100%‬תמותה‬ ‫‪166-‬‬
‫סכנות‪ :‬שיתוק שרירי הנשימה‪ ,‬מוות‬
‫ברמת השטח‪ :‬שטיפה וקרצוף במים וסבון ‪ /‬חומר חיטוי‬ ‫‪167-‬‬
‫הפנייה ללשכת הבריאות‬ ‫‪168-‬‬
‫אסור לחבוש מחשש להתפתחות חיידקים אנארוביים במקום )נגיף זה‬ ‫‪169-‬‬
‫מתפתח טוב בהעדר חמצן ולכן לא רצוי לזרז תהליכים (‬
‫‪134‬‬
‫הכשת נחש‬
‫רקע כללי‪:‬‬
‫‪ -‬קיימים מס' סוגי נחשים בארץ‪ ,‬לא כולם ארסיים‬
‫‪ -‬לגבי הנחשים אנחנו מתייחסים לכל הכשת נחש כאל ארסית‬
‫מנגנון הפגיעה‪:‬‬
‫הרס רקמות כלי דם ‪ -‬חומר מסוים שגורם לקרישה של חלבונים ולהרס‬ ‫‪170-‬‬
‫רקמות‪ ,‬כלי דם‪ ,‬והפרעה למנגנון הקרישה ‪ ‬אובדן מסיבי של נוזלים והלם‪ .‬החומר‬
‫פועל גם על מערכת העצבים ופוגע בה‪.‬‬
‫הפרעה למנגנון הקרישה‬ ‫‪171-‬‬
‫‪ -‬סימני הכשה )לא תמיד נראה אותם(‬ ‫‪ -‬סיפור המקרה‬
‫‪ -‬שלפוחיות‬ ‫‪ -‬נפיחות‬
‫‪ -‬ייתכנו סימני הלם‬ ‫‪ -‬בצקות‬
‫‪ -‬פסים אדומים ממקום ההכשה כלפי מרכז הגוף‬ ‫‪ -‬סימני חרדה‬
‫הלם היפוולמי ‪ -‬הלם תת נפחי‬ ‫‪172-‬‬
‫שיתוקים )עקב פגיעה במערכת העצבים(‬ ‫‪173-‬‬
‫זיהום‬ ‫‪174-‬‬
‫הרגעה )להאט את מנגנון ההרס(‬ ‫‪175-‬‬
‫מנוחה מוחלטת‬ ‫‪176-‬‬
‫קיבוע האזור‬ ‫‪177-‬‬
‫עירוי לגף בריאה‬ ‫‪178-‬‬
‫‪135‬‬
‫דגשים ‪ -‬אסור‪:‬‬
‫לשים חוסם עורקים חוסם וורידים‬ ‫‪179-‬‬
‫חבישה לוחצת‬ ‫‪180-‬‬
‫אסור לחתוך ולמצוץ‬ ‫‪181-‬‬
‫אסור לשים קרח‬ ‫‪182-‬‬
‫הסיבה‪ :‬ריכוז הארס במקום מסוים עלול לגרום להרס מסיבי ואובדן האיבר‬ ‫‪183-‬‬
‫שהוכש‬
‫‪136‬‬
‫עקיצת עקרב ‪ /‬נשיכת עכביש‬
‫סוגי עקרבים‪:‬‬
‫שחור וצהוב ‪ -‬בד"כ עקיצת עקרב שחור אינה מסוכנת אבל כואבת‪ .‬הסיכון‪ :‬כאשר יש‬
‫עקיצות מרובות‪ .‬עקיצת עקרב צהוב מסוכנת יותר בד"כ‪.‬‬
‫סוגי עכבישים‪:‬‬
‫ששן חום ‪ -‬פצע הנשיכה גורם לכאב חזק‬
‫אלמנה שחורה )יותר מסוכנת בד"כ(‬
‫‪ -‬כאב עז‬ ‫‪ -‬סיפור המקרה‬
‫‪ -‬אודם‬ ‫‪ -‬נפיחות‬
‫הלם אנפילקטי ‪ -‬תגובה אלרגית מסיבית שגורמת לקריסת מערכות בגוף‬ ‫‪184-‬‬
‫שיתוק )ברגישים‪ ,‬קשישים וילדים(‬ ‫‪185-‬‬
‫הרגעה‪ ,‬קירור‪ ,‬קיבוע‪ ,‬עירוי‬
‫כאשר ישנו חשד לעקיצת עקרב‪ ,‬והנפיחות נראית לעין‪ ,‬ניתן לסמן בטוש‬ ‫‪186-‬‬
‫את גבולות הנפיחות‪ ,‬וכך אנו יכולים להבחין בהחמרת הנפיחות ולפעול בהתאם‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫עקיצת דבור‪ ,‬דבורה‪ ,‬צרעה‬
‫סכנה אצל אנשים אלרגיים‪ ,‬אם לא ידוע השגחה ‪ 20‬דקות )בד"כ שואלים‬ ‫רקע‪:‬‬
‫את האדם‪ ,‬האם נעקץ בעבר וכמה ‪ -‬כך אפשר להעריך אם הוא אלרגי(‬
‫גירודים מקומיים‪ ,‬אודם‬
‫התנפחות‪ ,‬דמעות‪ ,‬בצקת‬
‫קשיי נשימה עד לרמת הלם אנפילקטי‬
‫במיוחד בעקיצות מרובות‪ ,‬או בפנים או באיברי מין‬
‫בצקת‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬הלם אנפילקטי‪ -‬מצב המחייב הזמנת נט"ן על מנת‬
‫לפתוח דרכי נשימה‬
‫‪ , ABC‬קירור‪ ,‬עירוי‪ ,‬השגחה‬
‫‪138‬‬
‫הלם אנפילקטי‬
‫כתוצאה מחומרים שמופרשים ע"י הגוף בתגובה לאלרגן‪:‬‬ ‫‪187-‬‬
‫מתרחבים כלי דם‬ ‫‪188-‬‬
‫נפילה של לחץ בדם‬ ‫‪189-‬‬
‫פגיעה בזרימת הדם למוח‬ ‫‪190-‬‬
‫סכנת חנק כתוצאה מהיצרות כלי נשימה בתגובה חריפה לאלרגן והתפתחות‬ ‫‪191-‬‬
‫של בצקות בצוואר‬
‫רוב האנשים אשר ידועים כמפתחים תגובה אלרגית חריפה יענדו תג זיהוי‬ ‫‪192-‬‬
‫תגובה קלה‪:‬‬
‫גירוד מקומי‪ ,‬אודם‪ ,‬נפיחות ובצקת מקומית‬
‫תגובה בינונית‪:‬‬
‫נפיחות ובצקת נרחבת‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬דמעות וצרידות‬
‫תגובה קשה‪:‬‬
‫קריסת מערכות כללית‪:‬‬
‫הלם אנפילקטי‬ ‫‪193-‬‬
‫נפילת לחץ דם‬ ‫‪194-‬‬
‫סכנת חנק‬ ‫‪195-‬‬
‫‪139‬‬
‫החדרת עירוי‬
‫הסיבות לפתיחת ווריד‪:‬‬

‫בהחייאה ‪ -‬על מנת להכין וריד פתוח להחדרת תרופות‬ ‫‪.1‬‬
‫הלם היפו וולמי )הלם תת נפחי(‬ ‫‪.2‬‬
‫לחץ דם נמוך‬ ‫‪.3‬‬
‫לפי נוהלי מד"א לחובש ‪ /‬נהג אמבולנס מותר לפתוח וריד לפי הכללים הבאים‪:‬‬
‫סיבתי ‪-‬‬
‫הלם היפו וולמי ודאי‬ ‫‪.1‬‬
‫כאשר מרחק הפינוי עולה על ‪ 20‬דקות‬ ‫‪.2‬‬
‫לחץ הדם שווה או מתחת ל ‪ 80 -‬סיסטולי‬ ‫‪.3‬‬
‫פתיחת וריד ‪ -‬רק בוורידים פריפריים )ולא בעורקים( כיוון שיש פחות לחץ‬ ‫‪1-‬‬
‫בכלי דם אלו‪ ,‬ובגלל כוון זרימת הדם בהם‪ .‬המטרה בעירוי להחזיר נוזלים וזה נעשה‬
‫רק בוורידים‬
‫אין לעכב פינוי בגלל עירוי‪ .‬לכן גם אם מופיעה אחת או יותר מהסיבות שמנינו‬ ‫‪2-‬‬
‫לפתיחת ווריד‪ ,‬הדבר ייעשה תוך כדי נסיעה‪.‬‬
‫נסיבתי ‪-‬‬
‫כוויות נרחבות מעל ‪ , 30%‬או כל הכוויות הקריטיות‪ ,‬הכשת נחש‪ ,‬כמובן‬ ‫‪3-‬‬
‫שהכול במסגרת ‪ 20‬הדקות‪ ,‬ולחץ הדם‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫למי לא פותחים וריד בכל מקרה‪:‬‬
‫לחולה שידוע כחולה קרדיאלי או חשוד ככזה‪ ,‬חולה שלאחר אוטם ‪ -‬יכול‬ ‫‪•1‬‬
‫להידרדר למצב של אי ספיקה שמאלית‪ ,‬ולכן אם נחדיר עירוי נגרום להחמרת המצב‬
‫של החולה )בצקת ריאות(‪.‬‬
‫למעט‪ ,‬חולה עם לחץ דם נמוך שלא ניתן להורידו לאמבולנס מחשש להרעת‬ ‫‪•2‬‬
‫מצבו‪ ,‬ונט"ן מתעכב ‪ -‬יש לשים עירוי‪ ,‬אולם גם אז בטפטוף איטי‪.‬‬
‫דגש‪ :‬גם אם פתחנו ווריד לפצוע קשה מאוד ומדמם עם סימנים להלם‪,‬‬ ‫‪•3‬‬
‫בשטח אין לתת יותר מ ‪ 2000cc -‬כדי לא לדלל את דמו ולגרום למצב של‬
‫היפותרמיה )לילדים בין ‪.(500cc - 1000cc‬‬
‫‪141‬‬
‫תכולת ערכת עירוי סטנדרטית‬
‫שקית העירוי )‪ - (500cc / 1000cc‬במד"א משתמשים בתמיסת סיילין ‪-‬‬ ‫‪•1‬‬

‫תמיסה איזוטונית שווה בריכוזה לריכוז המלחים בגוף )‪ , (0.9%‬תמיסת רינגר ‪-‬‬
‫הרטמן )ריכוז המלחים בתמיסה זו נמוך יותר(‬
‫תמיסות נוספות שקיימות בנט"ן‪:‬‬ ‫‪4-‬‬
‫שקיות של סיילין ‪ - 100cc‬נועדו בעיקר בכדי למהול תרופות‬ ‫‪o1‬‬
‫‪) - D5W‬דקסטרוז( ‪100cc‬‬ ‫‪o2‬‬
‫סט עירוי )צינורות( ‪-‬‬ ‫‪•1‬‬
‫סט ‪ 20‬טיפות ‪ -‬סט מקרו )גדול( ‪ -‬באמבולנס ובו משתמשים‬ ‫‪o3‬‬
‫סט ‪ 60‬טיפות ‪ -‬מצוי רק בנט"ן‬ ‫‪o4‬‬
‫הצינור בנוי‪ :‬בקצה אחד מצוי מחדר כוסית ‪ -‬המתחבר לשקית העירוי ובקצה‬ ‫‪5-‬‬
‫השני מחבר נוסף לווריד‪ .‬שניהם מכוסים‪ ,‬הסיבה‪ :‬סטריליות‪.‬‬
‫וסת ‪ -‬ויסות כניסת הנוזלים לווריד‪ .‬משתמשים בשני מצבים‪ :‬פתוח לגמרי או‬ ‫‪6-‬‬
‫סגור בטפטוף איטי‬
‫ונפלון ‪ -‬מחט החדרה לווריד‪ .‬קיימים ‪ 6‬סוגים‪ ,‬אולם במד"א משתמשים ב ‪3 -‬‬ ‫‪•1‬‬
‫בלבד‪:‬‬
‫‪ - 22g‬הכי קטן )כחול בד"כ( נותן ‪ 31cc‬לדקה‬ ‫‪o1‬‬
‫‪ - 18g‬סטנדרטי מבחינתנו )ירוק בד"כ( נותן ‪ 80cc‬לדקה‬ ‫‪o2‬‬
‫‪ - 14g‬נותן ‪ 270cc‬בדקה‬ ‫‪o3‬‬
‫כיסוי פלסטיק על הוונפלון לשמירת סטריליות‬ ‫‪o4‬‬
‫המחט עצמה עטופה בצינור פלסטיק ‪ -‬פוליאתילן ‪ -‬נכנס אל תוך‬ ‫‪o5‬‬
‫הווריד‬
‫"כנפיים" משני צידי הוונפלון‬ ‫‪o6‬‬
‫מטליות חיטוי ‪ -‬חובה לנקות את מקום החדירה כדי לא לזהם את הדם‬ ‫‪•1‬‬
‫פדים ‪ -‬לניקוי היד‬ ‫‪•1‬‬
‫חוסם ורידים ‪ -‬ורידים בד"כ שקועים ולכן כדי למצוא אותם שמים חוסם ‪-‬‬ ‫‪•1‬‬
‫יוצרים גודש‪ ,‬הווריד מתנפח וניתן לראות זאת בעין או להרגישו‪ ,‬ויש לנו אופציה‬
‫להחדרה‪.‬‬
‫אספלנית ‪ -‬לויקופלסט‬ ‫‪•2‬‬
‫‪142‬‬
‫הכנת הסט לפני העירוי‪:‬‬
‫יש לוודא שלמות ערכת העירוי ותוקפה ‪ -‬שקית צלולה ואטומה‪ ,‬אריזה‬ ‫‪7-‬‬
‫סטרילית של הוונפלון‪ ,‬הימצאותם של כל הפריטים‪.‬‬
‫פתיחת הסט וסגירת הווסת‬ ‫‪8-‬‬
‫הסרת הפקק בשקית העירוי‪ ,‬הסרת כיסוי הדוקרן וחיבורו לסט העירוי‬ ‫‪9-‬‬
‫בתנועה סיבובית‪ ,‬תוך שמירה על סטריליות ‪ -‬חשוב ביותר‪.‬‬
‫לוחצים קלות על כוסית סט העירוי עד שתתמלא עד למחציתה‬ ‫‪10-‬‬
‫את שקית העירוי מניחים על הכתף‪ ,‬יד אחת מסירה את כיסוי קצה צינורית‬ ‫‪11-‬‬
‫העירוי )אין לגעת בקצה הצינוריות ‪ -‬לשמור על סטריליות( יד שנייה פותחת את‬
‫הווסת ‪ -‬שוטפים את צינורית העירוי עד ליציאת כל בועות האוויר )למנוע כניסת‬
‫בועות אוויר למחזור הדם של המטופל ‪ -‬מניעת תסחיפי אוויר(‬
‫בסיום‪ ,‬סוגרים הווסת ומכסים את קצה הצינורית‬ ‫‪12-‬‬
‫דגש‪ :‬בכל מקרה של נגיעה בדוקרן ‪ ,‬בקצה הצינורית או בכל מקום‬ ‫‪•1‬‬
‫סטרילי אחר ‪ -‬אין להשתמש בסט ‪ -‬הסט פסול‪.‬‬
‫החדרת עירוי נוזלים‪:‬‬

‫חובה ללבוש כפפות‬ ‫‪.1‬‬
‫הנחת חוסם וורידים ‪-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יש להניח את ידו של המטופל על משען כך שהמרפק יפנה כלפי‬ ‫‪o1‬‬
‫מעלה‬
‫הנחת חסם הוורידים על הזרוע לפחות ‪ 5‬ס"מ מעל המרפק‬ ‫‪o2‬‬
‫בחירת ווריד ‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ o1‬אם אין רואים את הוורידים ניתן לבצע מס' פעולות‪ :‬טופחים קלות על גבי ידו‬
‫של המטופל‪ ,‬או סוחטים את ידו מכיוון כף היד לכיוון המרפק על מנת למלא את‬
‫הוורידים ולהבליטם או לבקש מהמטופל לפתוח ולסגור את אגרופו‪.‬‬
‫‪ o2‬אם בחרנו ווריד יש למשש היטב ולמדוד את כיוון הווריד‪ ,‬קוטרו ומהלכו‪,‬‬
‫ולאחר מכן את נקודת החדירה )רצוי לבחור ווריד בעל קוטר גדול הרחוק‬
‫מהמרפק‪ ,‬מכיוון שאם לא הצלחנו להחדיר את הוונפלון בווריד המרוחק בפעם‬
‫הראשונה ‪ ,‬נוכל לנסות שנית בווריד קרוב יותר למרפק(‬
‫‪ o3‬אם לא מצאנו וריד מתאים‪ ,‬יש לשחרר את החוסם ולנסות ביד השנייה‬
‫‪143‬‬
‫חיטוי העור ‪-‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ o1‬בנקודת ההחדרה ומסביבה עם פד לחיטוי בצורה מעגלית‬
‫‪ o2‬יש לחטא פעמיים‬
‫החדרת הוונפלון‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ o1‬יש להסיר את כיסוי המחט‬
‫‪ o2‬קיבוע הווריד באמצעות האגודל ע"י משיכת עור המטופל לכיוון כף היד‬
‫‪ o3‬יש להחדיר את המחט בזווית הקטנה מ ‪ - °30 -‬חדירה לווריד תגרום למילוי‬
‫כוסית ביקורת הוונפלון בדם‪ .‬לאחר החדירה הראשונית מקטינים את זווית‬
‫המחט ומתקדמים עוד כ ‪ 1 -‬ס"מ כד להבטיח את כניסת הפוליאתילן לווריד‪.‬‬
‫‪ o4‬במידה וחדרנו לעור‪ ,‬אך הכוסית לא התמלאה בדם ‪ -‬אין חדירה לווריד‪ .‬יש‬
‫למשוך את הוונפלון אחורה בזהירות ולנסות שנית‪.‬‬
‫‪ o5‬יש לאחוז בבסיס המחט ולהפריד את הפוליאתילן ע"י דחיפתו קדימה אל‬
‫תוך הווריד‪ .‬להקפיד לא למשוך את המחט החוצה תוך כדי ההפרדה‬
‫חיבור הסט‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ o1‬התרת חוסם העורקים‬
‫‪ o2‬יש ללחוץ על הווריד במקום שאליו הוכנס הוונפלון בכדי למנוע זרימה של דם‬
‫החוצה‪.‬‬
‫‪ o3‬מוציאים את המחט ומשליכים אותה למיכל האיסוף‬
‫‪ o4‬מחברים את סט העירוי לוונפלון ופותחים את הווסת‬
‫‪ o5‬מוודאים זרימת נוזל העירוי‬
‫קיבוע הוונפלון ‪ -‬ארבעה קיבועים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫רצועת פלסטר על מקום החדירה‬ ‫‪o1‬‬
‫רצועת פלסטר מתחת לוונפלון את הקצוות על הכנפיים באלכסון ‪-‬‬ ‫‪o2‬‬
‫בצורת עין‬
‫רצועת פלסטר נוספת מעל הכנפיים‬ ‫‪o3‬‬
‫רצועת פלסטר דקה בין הכוסית לפקק )בחלק השקוף(‬ ‫‪o4‬‬
‫‪144‬‬
‫הוצאת עירוי נוזלים ‪-‬‬ ‫‪.8‬‬

‫סגירת הווסת‬ ‫‪o1‬‬
‫יש לאחוז בוונפלון ולהסיר את רצועות הפלסטר‬ ‫‪o2‬‬
‫מניחים פד גזה על נקודת החדירה‪ ,‬שולפים את הוונפלון בתנועה‬ ‫‪o3‬‬
‫אחת ולוחצים עם פד הגזה על מקום החדירה‬
‫מוודאים את שלמות הפוליאתילן‪ ,‬משליכים את הוונפלון וסט העירוי‬ ‫‪o4‬‬
‫למיכלים המיועדים לפסולת מזוהמת‬
‫יש לחבוש את נקודת הדקירה‬ ‫‪o5‬‬
‫‪145‬‬
‫שברים‬
‫מבוא‪:‬‬
‫מערכת השלד שייכת לרקמות חיבור ‪ -‬שלושה סוגים של רקמות חיבור‪:‬‬
‫עצמות‬ ‫‪.1‬‬
‫סחוס‬ ‫‪.2‬‬
‫רצועות וגידים‬ ‫‪.3‬‬
‫איך נבנית העצם ? ‪ -‬רשת שמתגרמים עליה סידן ומינרלים‪ .‬הרשת עצמה בנויה משני סוגי‬
‫תאים‪ :‬תאי בנייה ותאי הרס‪ -‬ליצור איזון מסוים‪ .‬מכיוון שהעצם הינה רקמה קשה‪ ,‬שנבנית כל‬
‫הזמן‪ ,‬יש צורך באיזון‪ ,‬ותאי ההרס מפרקים הן לשחרר סידן לדם והן לעיצוב העצם‪.‬‬
‫מרכז הגדילה ‪ -‬מפקח על אותן פעולות של בנייה והרס )נמצא בקצות העצמות(‪ .‬בגיל צעיר‬
‫יחסית‪ ,‬ילד שמרכז הגדילה שלו נפגע‪ ,‬בד"כ העצם הפגועה אינה משתקמת‪ .‬בגיל מבוגר בין‬
‫‪ - 60 - 40‬תופעה של בריחת סידן‪ ,‬העצם נעשית שבירה יותר‪ ,‬כיוון שהסידן הוא אחד‬
‫מהמרכיבים העיקריים של העצם‪ .‬אצל ילדים )עד גיל ‪ (10 - 8‬העצמות מאוד גמישות‪ ,‬גם‬
‫כאשר הוא יקבל מכה‪ ,‬היא לא תישבר כ"כ מהר‪ ,‬בניגוד לאדם מבוגר‪.‬‬
‫תפקידי העצמות‪:‬‬
‫צורה ויציבות מבנה הגוף‬ ‫‪-‬‬
‫מנוף לתנועה‬ ‫‪-‬‬
‫ייצור כדוריות דם ‪ -‬מח העצם האדום‪ ,‬מח העצם הצהוב ‪ -‬הצטברות שומן‬ ‫‪-‬‬
‫ומאגרי אנרגיה‪ .‬העצם מקבלת דם ממחזור הדם‪.‬‬
‫הגנה על איברים פנימיים )למשל‪ ,‬צלעות בית החזה‪ ,‬האגן‪ ,‬גולגולת(‬ ‫‪-‬‬
‫שברים ‪ -‬חבישות וקיבועים נמצאים בתוך הסכמה של טיפול בנפגע ) ‪ (p.h.t.l.s‬אבל בסוף‪,‬‬
‫במהלך פינוי בתוך האמבולנס‪ ,‬אם בכלל‪ .‬אולם ישנם שברים שעדיין נחשבים מסכני חיים‬
‫)שברים בלסתות‪ ,‬בצלעות‪ ,‬בגולגולת‪ ,‬בעמוד השדרה‪ ,‬פגיעות בטן ‪ -‬אגן( שברים בירך‬
‫יכולים לסכן כיוון שמצויים בה כלי דם גדולים שעלוליםלהיקרע מהשבר עצמו‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫סכמת השלד‪) :‬חלקי בלבד(‬

‫עצם הירך )פימור( ‪ -‬שבר בפימור מסוכן ועלול לקרוע כלי דם גדולים‬ ‫‪-‬‬
‫עצם הבריח )קלביקולר(‬ ‫‪-‬‬
‫עצם האמה ‪ -‬מתחלקת לשניים‪ :‬רדיוס ואולנה‬ ‫‪-‬‬
‫עצם האגן )פלביק(‬ ‫‪-‬‬
‫קרפלס ‪ -‬עצמות כפות הידיים‬ ‫‪-‬‬
‫מטה טרסלס ‪ -‬עצמות כפות הרגליים‬ ‫‪-‬‬
‫סטרנום ‪ -‬עצם החזה‬ ‫‪-‬‬
‫מקסילה – לסת עליונה‬ ‫‪-‬‬
‫מנדיבולה – לסת תחתונה‬ ‫‪-‬‬
‫הגדרה של שבר‪ :‬פגיעה ברצף הרקמה הקשה של הגוף‪ :‬עצמות או סחוס‪.‬‬

‫דגש‪ :‬גם אם ישנו חשד בלבד לשבר‪ ,‬מתייחסים למקום הפגוע כשבר כל עוד לא‬
‫הוכח אחרת )בביה"ח לאחר צילום(‬
‫כאבים )לא תמיד(‬ ‫‪-‬‬
‫נפיחות‬ ‫‪-‬‬
‫כיחלון )פגיעה או חסימה של כלי דם(‬ ‫‪-‬‬
‫הגבלה בתנועה‬ ‫‪-‬‬
‫שינוי צורה‬ ‫‪-‬‬
‫בשבר ‪ -‬יכולים להופיע כל הסימנים או חלקם‬ ‫‪-‬‬
‫סיבוכי שבר‬
‫לחיצה על כלי דם )ח"ע טבעי(‬ ‫‪-‬‬
‫קריעת כלי דם )שט"ד(‬ ‫‪-‬‬
‫לחיצה על עצבים )שיתוקים(‬ ‫‪-‬‬
‫פגיעה באיברים פנימיים )שבר בצלעות‪ ,‬אגן ועוד(‬ ‫‪-‬‬
‫‪147‬‬
‫דגשים טיפוליים‪:‬‬
‫קיבוע למניעת סיבוכים ‪ ‬הקפאת מצב‪ ,‬למנוע הידרדרות‬ ‫‪-‬‬
‫בדיקת דופק לפני ואחרי קיבוע )לבדוק שאם קיבענו את השבר לא לחצנו על‬ ‫‪-‬‬
‫כלי דם‪ ,‬אם כן‪ ,‬יש לשפר קיבוע על מנת לאפשר זרימת דם באזור הפגוע(‬
‫קיבוע איבר פגוע לאיבר בריא‬ ‫‪-‬‬
‫סוגי שברים‬
‫שבר פתוח ‪ -‬עצם יצאה החוצה וקרעה כלי דם‬ ‫‪-‬‬

‫שבר סגור‬ ‫‪-‬‬
‫שבר פשוט ‪ -‬חתך בעצם בלי תזוזה‬ ‫‪-‬‬
‫שבר מרוסק ‪ -‬קטע מהעצם התרסק למספר חתיכות‬ ‫‪-‬‬
‫שבר מסובך‬ ‫‪-‬‬
‫זיהומים )שבר פתוח(‬ ‫‪-‬‬
‫מעבר של מח עצם צהוב למחזור הדם ‪ ‬תסחיף‪/‬קריש בכלי דם ולחסימתם‬ ‫‪-‬‬
‫)קריטי בריאות‪ ,‬בלב או במוח(‬
‫יש להתייחס לפריקה או לסדק כאל שבר‪ ,‬אין להחזיר פריקה למקומה‪ ,‬כיוון‬ ‫‪-‬‬
‫שחזרה לא נכונה עלולה לגרום לקריעתם של כלי דם‪ ,‬עצבים או גידים‪.‬‬
‫נקע ‪ -‬יש לקבע‪ ,‬ומבחינתנו ההתייחסות כאל שבר עד הגיענו לביה"ח‪ .‬אם יש‬ ‫‪-‬‬
‫חשד לנקע בכף הרגל ‪ -‬אין להוריד את הנעל כיוון שזהו קיבוע מצוין לכף הרגל‪.‬‬
‫אפשר לבדוק דופק‪.‬‬
‫למעט גפיים‪ ,‬כל השברים במרכז הגוף )למשל‪ ,‬שברים באגן או בעצמות‬ ‫‪-‬‬
‫הבריח( יש להתייחס לפגיעה בעמוד שדרה והטיפול בהתאם‪ :‬לוח גב וצווארון‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫גישה וטיפול באוכלוסיות מיוחדות‬

‫טראומה באוכלוסיות מיוחדות‪:‬‬
‫נשים הרות‬ ‫‪‬‬
‫ילדים‬ ‫‪‬‬
‫קשישים‬ ‫‪‬‬
‫טראומה בנשים הרות‬
‫שינויים אנטומיים ופיסיולוגיים‪:‬‬

‫רוב השינויים מופיעים החל מסוף הטרימסטר הראשון‬ ‫‪-‬‬
‫ירידה בלחץ דם עד ‪ 15‬מ"מ כספית )בשל אספקת הדם לעובר(‬ ‫‪-‬‬
‫עלייה בדופק עד ‪ 20‬פעימות נוספות לדקה‬ ‫‪-‬‬
‫עליה בנפח דם עד ‪50%‬‬ ‫‪-‬‬
‫האטת פעולת מעיים‬ ‫‪-‬‬
‫בטראומה כלי הדם המובילים דם אל הרחם מתכווצים כבר בשלבי ההלם‬ ‫‪-‬‬
‫הראשוניים‪ ,‬וכתוצאה מכך יכול להיות מצב של מות העובר‪ ,‬כיוון שהגוף עצמו דואג‬
‫למערכת כולה ופחות לעובר‪.‬‬
‫שניגשים לטפל באישה הרה יש לקחת בחשבון שמטפלים בשניים – האם‬ ‫‪-‬‬
‫והעובר‪.‬‬
‫איבוד דם ‪ /‬היפוולמיה‪:‬‬
‫ירידה בזרימת הדם לרחם – היפוקסיה של העובר‬ ‫‪-‬‬
‫לחץ על וונה קבה )וריד נבוב ביטני( – ירידה בחזרה של דם שאינו ממשיך‬ ‫‪-‬‬
‫הלאה וכתוצאה מכך פחות דם במערכת הדם‪.‬‬
‫תאונות דרכים‪:‬‬
‫קרע ברחם ‪ /‬שליה כתוצאה מחבלה קהה בעיקר‪ ,‬במקרים שהאם לא הייתה‬ ‫‪-‬‬
‫חגורה )יהיה דימום מסיבי(‬
‫השלייה עצמה הינה רקמה מאוד עשירה בדם‪ ,‬מחברת בין האם לעובר‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫דרכה נעשה כל חילוף החומרים של העובר‪ .‬אם היא תיקרע יהיה דימום מסיבי‬
‫באזור‪.‬‬
‫העובר עצמו יפגע – לא יקבל מספיק דם‬ ‫‪-‬‬
‫‪149‬‬
‫אובדן בנפח הדם של האם‬ ‫‪-‬‬
‫‪150‬‬
‫פציעות חודרות‪:‬‬
‫עלולות לגרום לפגיעה בעובר ככל שההיריון מתקדם יותר‬ ‫‪-‬‬
‫נפילות‪:‬‬
‫נפילות קלות עלולות לגרום להיפרדות שלייה ודימום תוך רחמי )יכולים‬ ‫‪-‬‬
‫להופיע סימנים של פציעות בטן(‬
‫דגשים טיפוליים‪:‬‬
‫חמצן בריכוז מקסימלי בהקדם האפשרי‬ ‫‪-‬‬
‫פינוי אישה הרה יהיה על צד שמאל‬ ‫‪-‬‬
‫בחשד לפגיעה בעמ"ש ‪ /‬עמש"צ לוח גב מוטה על צד שמאל‬ ‫‪-‬‬
‫במידה ומבוצעת החייאה יש להמשיכה תוך כדי פינוי )על מנת לשמור על‬ ‫‪-‬‬
‫העובר(‬
‫סיבת המוות העיקרית של עוברים כתוצאה מטראומה היא מות האם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪151‬‬
‫טראומה בילדים‬
‫מנגנונים אופייניים‪ :‬נפילות‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬פציעות חודרות‬
‫דגשים כלליים‪:‬‬
‫כתוצאה מגמישות העצמות וללא סימנים חיצונים ניכרים‬ ‫‪-‬‬
‫אנרגיית הפגיעה תיספג במלואה באיברים הפנימיים‬ ‫‪-‬‬
‫קשיי תקשורת )פחד‪ ,‬חרדה( כתוצאה מאי בשלות נפשית אצל הילד‬ ‫‪-‬‬
‫יש לדבר אל הילד בגובה העיניים ולהרגיע אותו במהלך כל הטיפול‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - A‬קיבוע ראש במצב ניטרלי‬
‫מנתב אוויר יוחדר ישר או במקביל ללשון ) ‪(º90‬‬
‫צווארון ‪ +‬קיבוע ידני לאורך כל הטיפול‬
‫‪ - B‬סימן עיקרי להפרעה נשימתית תהייה נשימה מואצת ומאומצת‬

‫ציאנוסיס וצבע אפור יופיעו כתוצאה מההפרעה נשימתית‬
‫יש לתת חמצן בריכוז גבוה בהקדם האפשרי‪ ,‬הנשמה של ילד תהייה‬
‫עד לעליית בית החזה‬
‫‪ - C‬סימני הלם יופיעו לאחר אובדן נפח של ‪ 25%‬מהנפח הכללי‬

‫פינוי מהיר של ילד בחשד להלם ‪ ,‬מעקב צמוד לאורך כל הפינוי‬
‫פגיעות ראש‪:‬‬
‫קיימת חשיבות רבה לסיפור המקרה – ממד עיקרי )הילד יכול להיות אפאטי‬ ‫‪-‬‬
‫או ישנוני ולא יוכל לתת את כל הסיפור(‬
‫פגיעות חזה‪:‬‬
‫מוות משבר בצלע יגרם כתוצאה מפגיעה באיברי החזה‬
‫‪152‬‬
‫פגיעות עמ"ש‪:‬‬
‫ריפוד רציף תחת הגב לשמירת ראש ניטרלי‬ ‫‪-‬‬
‫שברים‪:‬‬
‫עצמות הילד גמישות לכן סימני השבר יעידו על עוצמת הפגיעה‬ ‫‪-‬‬
‫שברים נפוצים‪ :‬שבר ענף ירוק – שבר שאינו עד הסוף‬ ‫‪-‬‬
‫טראומה בקשישים‪:‬‬
‫שינויים אנטומיים ופיזיולוגיים‪:‬‬

‫נשימה ‪-‬‬
‫שינוי מבנה לסת‪ ,‬נשירת שיניים – בעיה באבטחת ‪A.W‬‬ ‫‪o‬‬
‫תפקוד ריאתי לקוי בגלל מחלות וחוסר פעילות‬ ‫‪o‬‬
‫נפח נשימה קטן עקב ירידה בגמישות הרקמות‬ ‫‪o‬‬
‫לב וכלי דם ‪:‬‬

‫‪ o‬טרשת עורקים – ירידה בגמישות כלי הדם‪ ,‬ירידה בתפקוד הלב‪.‬‬
‫עצבים ‪-‬‬
‫דעיכה בשמיעה‪ ,‬ראייה‪ ,‬האטת תגובות‪ ,‬עיכוב בתפיסת המרחב‬ ‫‪o‬‬
‫חוסר יכולת למקד כאב‬ ‫‪o‬‬
‫מערכת הפרשה חיצונית ‪ :‬ירידה בתפקודי כליות‬

‫מערכת תנועה‪ :‬חוסר גמישות שלד‪ ,‬עצמות שבירות עקב בריחת סידן‬
‫‪153‬‬
‫הערכת נפגע קשיש‪:‬‬

‫‪ – A‬שינויים במבנה הלסת‪ ,‬יכולים לגרום לשיניים תותבות להתנדנד בפה‬
‫‪ – B‬גם קצב נשימה של ‪ 16‬נשימות בדקה יכול להכניס קשיש לאי ספיקה נשימתית‬
‫‪ – C‬מילוי קפילארי איטי – יכול להיות נורמלי‪ ,‬ל‪.‬ד סיסטולי גבוה בד"כ )טרשת עורקים‪,‬‬
‫מחלות(‬
‫‪ – D‬רמת הכרה משתנה – יכול להיות נורמלי‪ :‬גיל – אלצהיימר‪ ,‬דמנטיה )פגיעה במח‬
‫כתוצאה מזקנה(‪ ,‬אירועים מוחיים‪ ,‬תרופות – תרופות רבות גורמות לאפטיות‬
‫ולישנוניות‪.‬‬
‫* ההתרשמות בקשיש היא עפ"י ההתרשמות ממצבו הכללי ולא לפי סימנים ספציפיים‬
‫‪154‬‬
‫נספחים‬
‫‪155‬‬
‫איור ‪ - 1‬הלב וכלי הדם הגדולים‬
‫‪156‬‬
‫טבלת השוואה סוגי הלם‬
‫הלם ספינלי‬ ‫הלם ספטי‬ ‫הלם היפוולמי‬

‫חם‪,‬יבש‬ ‫חם‪,‬רטוב‬ ‫קר‪,‬רטוב‬ ‫טמפ' עור‬
‫אדום‬ ‫אדום‬ ‫חיוור‪,‬כחלון פריפרי‬ ‫צבע עור‬
‫נורמלי‬ ‫מהיר וחלש‬ ‫מהיר וחלש‬ ‫דופק‬
‫נופל‬ ‫נופל‬ ‫יציב‪,‬נופל בהמשך‬ ‫לחץ דם‬
‫מלאה‬ ‫מתדרדר‬ ‫התדרדרות איטית‬ ‫רמת הכרה‬
‫נורמלי‬ ‫איטי‬ ‫איטי‬ ‫מילוי קפילרי‬
‫היסטוריה רפואית סימני פגיעה עמ"ש‬ ‫צמרמורות‬ ‫סימנים נוספים‬
‫‪157‬‬
‫טבלאות השוואה מסכמות – החייאה‬
‫החייא‬ ‫הנשמות‬ ‫דופק‬ ‫קצב‬ ‫מקום עיסוי‬ ‫פתיחת‬

‫ה‬ ‫נשימ‬ ‫נתיב אויר‬
‫ה‬
‫‪2:15‬‬ ‫‪1:5‬‬ ‫‪80-60 16-12‬‬ ‫‪ 2 -‬אצבעות מהקס'‬ ‫מצח סנטר‬ ‫מבוגר‬
‫‪ 2 -‬כפות הידיים‬
‫‪1:5‬‬ ‫‪1:4‬‬ ‫‪120-80 20-12‬‬ ‫‪ -‬אצבע מהקסיפואיד‬ ‫מצח סנטר‬ ‫ילד ‪8-1‬‬
‫‪ -‬יד אחת‬ ‫עדינה‬
‫‪1:5‬‬ ‫‪1:3‬‬ ‫‪140-120 24-20‬‬ ‫‪ -‬אצבע מיתחת לקו‬ ‫מבט‬ ‫תינוק ‪1-0‬‬
‫פטמות‬ ‫לשמיים‬
‫‪ -‬שתי אצבעות‬
‫לחץ דם )סיסטולי(‪:‬‬
‫ערכים‬
‫‪140-90‬‬ ‫מבוגר‬
‫‪110-70‬‬ ‫ילד‬
‫‪95-90‬‬ ‫תינוק‬
‫לחץ דופק ‪)60-30‬הפרש תקין סיסטולי דיאסטולי(‬ ‫‪‬‬
‫‪158‬‬
‫מחלות זיהומיות‬
‫מבוא‪:‬‬
‫כל העובדים במד"א שבאים במגע עם חולים חשופים לסיכונים של מחלות‬ ‫‪•0‬‬
‫זיהומיות‪ ,‬כיוון שאין אנו יכולים לזהותן במבט בלבד )אלא אם כן המוקד יידע אותנו‬
‫מראש( ומכאן הזהירות הגדולה שאנו צריכים לנקוט במגע עם כל חולה‪.‬‬
‫חשיפה לסיכונים‬
‫⇓‬
‫פעילות נדרשת‬
‫שימוש בבגדי‪ /‬אביזרי מגן‬ ‫בדיקות רפואיות‬ ‫פעילות הדרכה‬
‫‪159‬‬
‫מחלות זיהומיות ‪ -‬מניעה‪:‬‬
‫רחיצת ידיים‪ ,‬חובה‪ ,‬לאחר כל קריאה ‪ -‬רחיצת ידיים במים וסבון ו‪/‬או נוזל‬ ‫‪0-‬‬
‫חיטוי ‪ -‬ספטל סקרב‪ ,‬הנמצא באמבולנסים בתוך ערכת מיגון נגיפית‪ ,‬מכיל ריכוז‬
‫גבוהה של אלכוהול‬
‫הסיבות למחלות זיהומיות נובעות מפלישת אורגניזמים זרים לגוף‪:‬‬

‫וירוסים )נגיפים(‬ ‫‪1-‬‬
‫בקטריות )חיידקים(‬ ‫‪2-‬‬
‫האפשרויות להעברת מחלות‪:‬‬

‫מגע ישיר עם אדם אחר‬ ‫‪3-‬‬
‫נשימה ‪ /‬שאיפה‬ ‫‪4-‬‬
‫מגע עם חומר מזוהם‬ ‫‪5-‬‬
‫מגע עם דם מזוהם או נגוע‪:‬‬ ‫‪6-‬‬
‫עירוי דם‬ ‫‪o1‬‬
‫שימוש במחטים ובמזרקים מזוהמים‬ ‫‪o2‬‬
‫אמצעי חדירה דרך העור והריריות‬ ‫‪o3‬‬
‫אחרי לידה ובמהלך לידה‬ ‫‪o4‬‬
‫המחלות יכולות לעבור במגע ישיר עם דם חולה ‪ /‬נפגע נגוע‬ ‫‪o5‬‬
‫תסמונת הכשל החיסוני ‪AIDS -‬‬ ‫‪•1‬‬

‫הגורם‪ :‬נגיף האיידס ה‪HIV -‬‬ ‫‪7-‬‬
‫תוקף את תאי הדם הלבנים ‪ -‬פוגע במערכת החיסונית עד מוות‬ ‫‪8-‬‬
‫החומרים בהם בודד הנגיף‪ :‬דם‪ ,‬זרע‪ ,‬הפרשות מהנרתיק‪ ,‬רוק‪ ,‬דמעות‪ ,‬חלב‬ ‫‪9-‬‬
‫אם‪ ,‬נוזל השדרה‪ ,‬נוזל פריקארדיאלי‪ ,‬מי שפיר‪ ,‬נוזל תוך פרקי ובכל נוזלי הגוף‬
‫האחרים המכילים דם הנראה לעין‬
‫‪160‬‬
‫דרכי העברת נגיף ה ‪:HIV -‬‬
‫מגע מיני‬ ‫‪10-‬‬

‫מגע עם דם מזוהם ונגוע‪:‬‬ ‫‪11-‬‬
‫‪ o1‬מגע ישיר עם פצעים פתוחים ודימום‬
‫‪ o2‬עירוי דם‬
‫‪ o3‬שימוש במחטים ומזרקים מזוהמים‬
‫‪ o4‬חדירה דרך העור והריריות‬
‫במהלך לידה או אחריה‬ ‫‪12-‬‬
‫אמצעי מיגון‪:‬‬
‫אמצעי המיגון הם כנגד הדם‪ ,‬הזרע וההפרשות מהנרתיק וכל נוזלי גוף‬ ‫‪13-‬‬
‫אחרים המכילים דם הנראה לעין‪ ,‬מאחר והנגיף מועבר בעיקר על ידם‪.‬‬
‫הסיכוי להידבק בנגיף קשור ישירות לכמות ולשטח הגוף שנחשף‪.‬‬ ‫‪14-‬‬
‫כפפות‬ ‫‪.1‬‬
‫מגיני פנים‬ ‫‪.2‬‬
‫חלוקים‬ ‫‪.3‬‬
‫‪161‬‬
‫דלקת כבד נגיפית‬
‫מחלה המאופיינת בתהליך דלקתי של הכבד‬ ‫‪15-‬‬

‫הגורמים יכולים להיות טיפוסים שונים של וירוסים‬ ‫‪16-‬‬
‫סוגי דלקת הכבד הנגיפית‪:‬‬

‫דלקת כבד נגיפית ‪(A ( HAV‬‬ ‫‪.1‬‬
‫דלקת כבד נגיפית ‪(B ( B - HBV‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דלקת כבד נגיפית ‪C‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דלקות כבד אחרות‬ ‫‪.4‬‬
‫חיסונים‪:‬‬
‫כל הצוותים הרפואיים צריכים לקבל את החיסון ‪HBV Vaccination -‬‬ ‫‪17-‬‬
‫חיסון אקטיבי ‪ -‬לפני החשיפה ‪ 3 -‬מנות‬ ‫‪18-‬‬
‫חיסון פסיבי ‪" -‬היפר הפ" ‪ -‬לאחר החשיפה‬ ‫‪19-‬‬
‫דרכי הדבקה בדלקת כבד נגיפית ‪ B‬ו ‪:C -‬‬

‫מגע ישיר עם דם )עירוי דם‪ ,‬שימוש במחטים מזוהמות‪ ,‬חדירה דרך העור‬ ‫‪20-‬‬
‫והריריות(‬
‫מגע מיני‬ ‫‪21-‬‬
‫במהלך לידה ואחריה‬ ‫‪22-‬‬
‫החשיפה המסוכנת ביותר בטראומה או בלידה‬ ‫‪23-‬‬
‫ערכת מיגון נגיפית‪:‬‬

‫בתוך תרמיל ירוק יש לבדוק תקינותם של כל אמצעי המיגון‪ :‬כפפות‪ ,‬מגן פנים‪ ,‬חלוקים‪,‬‬
‫נוזל חיטוי ‪ -‬לוודא שלא פג תוקפו‪.‬‬
‫לבישת כפפות‪:‬‬
‫חובה ללבוש כפפות בכל מגע עם דם‪ ,‬נוזלי הגוף‪ ,‬רקמות ריריות ועור בלתי‬ ‫‪24-‬‬
‫רציף של חולה‪/‬נפגע‪.‬‬
‫בחדירה לווריד או לכל כלי דם‬ ‫‪25-‬‬
‫בניקוי משטחים ופריטים לאחר שימוש‬ ‫‪26-‬‬
‫בקבלת לידה או בעת טיפול ביילוד‬ ‫‪27-‬‬
‫‪162‬‬
‫חובה ‪ -‬ללבוש כפפות בכל קריאה ולהחליף כפפות בין מקרה למקרה‬ ‫‪28-‬‬
‫מגן פנים וחלוק‪:‬‬
‫מגן פנים ‪ -‬מסכת פה ומגן עיניים ‪ -‬שומרים על רירית הפה‪ ,‬האף והעיניים‪ ,‬במקרים של‬
‫"התזת" דם ו ‪ /‬או נוזלי גוף אחרים‪.‬‬
‫חלוקים ‪ -‬יש ללבוש באותן פעילויות בהן תיתכן הכתמה בדם ו ‪ /‬או נוזלי גוף אחרים‪.‬‬
‫זהירות!!! מחטים ופריטים חדים השלך למיכל איסוף המיועד לכך‪.‬‬
‫שחפת )‪(TB‬‬
‫‪Mycobacterium‬‬ ‫חיידק‬ ‫ע"י‬ ‫הנגרמת‬ ‫ממושכת‬ ‫ריאות‬ ‫מחלת‬ ‫‪29-‬‬

‫‪Tuberculosis‬‬
‫דרכי הדבקה‪:‬‬
‫שאיפת טיפות המתערבבות באוויר עקב שיעול ‪ ,‬בעיקר במקומות סגורים ‪-‬‬ ‫‪30-‬‬
‫החיידק במקומות אלו הולך ומתרבה מכיוון שאין תחלופה של אוויר‪.‬‬
‫אמצעי מיגון‪:‬‬
‫מסיכת פנים ‪ -‬למניעת זיהום טיפתי‪ ,‬כאשר יש חשד לחולה שחפת‬ ‫‪31-‬‬
‫לבישת כפפות ‪ -‬מניעת מגע עם ליחה ‪ /‬כיח‬ ‫‪32-‬‬
‫אוורור הרכב לאחר פינוי‬ ‫‪33-‬‬
‫זכור!!! כל הצוותים עלולים להיות חשופים לשחפת‪ ,‬לכן יש לבצע מעקב של‬ ‫‪34-‬‬
‫טסט מנטו )בדיקה(‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫דלקת קרום המוח ‪Bacterial Meningitis -‬‬

‫‪35-‬‬
‫אין לנו דרך לאבחן מחלה זו ללא בדיקה בבית החולים‬ ‫‪36-‬‬
‫נגרמת ע"י חיידק המנינגוקוק‬ ‫‪37-‬‬
‫דרכי ההעברה ‪ /‬הידבקות‪:‬‬ ‫‪38-‬‬
‫‪ o1‬מגע ישיר עם דרכי הנשימה‬
‫‪ o2‬מגע עם דם או הפרשות בדרכי הנשימה כמו התזת דם או הפרשות לרירית‬
‫הפה או העיניים )באינטוביציה או החדרת זונדה(‬
‫במרבית המקרים ההידבקות הקטלנית היא מסוג ‪Meningococcal‬‬ ‫‪39-‬‬
‫‪Meningitis‬‬
‫הטיפול‪:‬‬
‫‪ - o1‬אנטיביוטיקה ‪Refampicin 600mg‬‬
‫‪ o2‬מומלץ תוך ‪ 24‬שעות לאלו מאנשי הצוות המטפל שנחשפו ישירות לדרכי‬
‫הנשימה או להפרשותיו של החולה‪.‬‬
‫‪ o3‬אם נחשפנו למחלה יש לרחוץ היטב ידיים עם מים וסבון או עם סקרב‬
‫‪ o4‬לעודד דימום מהפצעים‬
‫‪ o5‬לדווח מיד למוקד‬
‫‪ o6‬להמתין להנחיות למעקב רפואי‬
‫‪ o7‬שלח דווח בכתב‬
‫‪164‬‬
‫טיפול בפסולת ובחומרים מזוהמים‪:‬‬
‫הפריטים באמבולנס ‪ /‬נט"ן חייבים לעבור ניקוי וחיטוי‬ ‫‪40-‬‬

‫הפריטים שהיו במגע עם דם ו ‪ /‬או הפרשות גוף מזוהמות חייבים לעבור ניקוי‬ ‫‪41-‬‬
‫‪ ,‬עיקור או השמדה‬
‫כביסה מזוהמת בנפרד‬ ‫‪42-‬‬
‫משטחי עבודה‪ ,‬לוח גב ‪ -‬יש לחטא עם אקונומיקה‬ ‫‪43-‬‬
‫תוכנית בקרה למניעת חשיפה ‪ /‬הידבקות כוללת‪:‬‬

‫לימוד‪ ,‬הכשרה והדרכה‬ ‫‪44-‬‬
‫חיטוי ועיקור‬ ‫‪45-‬‬
‫חיסונים‬ ‫‪46-‬‬
‫דיווח על חשיפה‬ ‫‪47-‬‬
‫מעקב וטיפול לאחר חשיפה‬ ‫‪48-‬‬
‫תיעוד וקשר חוזר‬ ‫‪49-‬‬
‫‪165‬‬
‫פעולות צוותי מד"א באירוע רב נפגעים )אר"ן(‬
‫אר"ן – הגדרה‪:‬‬
‫אירוע בו האמצעים ויכולת הטיפול בשטח האירוע אינם מספיקים לאורך זמן לטיפול‬
‫בנפגעים‪.‬‬
‫ציר זמן של אירוע‪:‬‬
‫←רכב ראשון בזירה←פינוי נפגע←סיום‬ ‫אירוע ←קבלת הקריאה ←הפעלת אר"ן‬
‫פינוי← סיום‬
‫נפגעים‬ ‫ראשון‬ ‫)פיקוד ‪(10‬‬ ‫הזנקת מענה‬ ‫)‪(101‬‬
‫אירוע‬
‫ועד לפינוי‬
‫בשטח‬
‫צבירת כוח‬ ‫הדרך‬
‫קטגוריות אר"ן‬
‫קטגוריה ראשונה‪:‬‬
‫כל הפצועים מהאירוע יטופלו בביה"ח עד שעתיים מהרגע שבו הגיע המטפל‬ ‫‪2-‬‬
‫הראשון לאירוע‪.‬‬
‫המערכת‪ :‬ברמה אזורית וסיוע בין אזורי מסוגלת לתת מענה יעיל לכלל‬ ‫‪3-‬‬
‫הנפגעים‪.‬‬
‫קטגוריה שנייה‪:‬‬
‫הנפגעים מהאירוע יגיעו לביה"ח שעות או ימים מהרגע שהמטפל הראשון הגיע‬ ‫‪4-‬‬
‫לאירוע‪.‬‬
‫בד"כ יש צורך בהתערבות המערכת האזורית‪/‬לאומית כולה ונדרש סיוע מכוחות‬ ‫‪5-‬‬
‫רפואה נוספים‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫סוגי המענה‬
‫המענה האוטומטי ‪ /‬תגובה מיידית‪:‬‬

‫מאפיין אירועים שניתן לסיימם בפרק זמן קצר‬ ‫‪6-‬‬
‫צבירת כוח מהירה בד"כ‬ ‫‪7-‬‬
‫תנאי חוסר מידע ואי סדר )בדקות הראשונות לא ידוע מה קורה‪ ,‬זה תלוי‬ ‫‪8-‬‬
‫במוקד ובאדם הראשון שמגיע לשטח שצריך לדווח ולתת תמונת מצב(‬
‫פעולות במקביל‪ :‬איסוף מידע ויצירת תמונת מצב ותוכנית פעולה‪ ,‬ארגון‬ ‫‪9-‬‬
‫השטח‪ ,‬טיפול ופינוי נפגעים‪.‬‬
‫‪10-‬‬
‫המענה המתוכנן‪/‬מתמשך‪:‬‬
‫טיפול ופינוי נפגעים ימשך זמן רב )המשך למענה אוטומטי(‬ ‫‪11-‬‬
‫ניסיון להשליט סדר ולהשיג שליטה – זמן לקבלת החלטות וקביעת סדרי‬ ‫‪12-‬‬
‫עדיפויות‬
‫היערכות מוקדמת‪ :‬אבטחה‪ ,‬פריסה בטרם הופעת נפגעים )לפני הופעות‬ ‫‪13-‬‬
‫ציבוריות גדולות‪ ,‬למשל‪ :‬אסון המכבייה(‬
‫מה משפיע על האירוע ‪:‬‬

‫זמינות כוח אדם ואמצעים ביחס למספר הנפגעים באירוע‬ ‫‪.1‬‬
‫זמן ההגעה אל האירוע וזמינות הנפגעים לטיפול‬ ‫‪.2‬‬
‫זמן הפינוי לביה"ח‬ ‫‪.3‬‬
‫פעולות המוקד ‪:‬‬

‫איסוף הפרטים והמידע )תשאול(‬ ‫‪14-‬‬
‫הערכת מצב – מחמירה!!‬ ‫‪15-‬‬
‫הפעלת פק"ל אר"ן אזורי )סדר עבודה ברור(‪:‬‬ ‫‪16-‬‬
‫שיגור מענה מיידי )בזמן אר"ן יש להמשיך בשגרה של עבודת התחנה(‬ ‫‪o1‬‬
‫פיצול גלים )בקשר – בשגרה איילון עובד על גל ‪ ,18‬בזמן אר"ן הופך‬ ‫‪o2‬‬
‫להיות התדר המרכזי‪ ,‬גל הגיבוי – ‪(4‬‬
‫דיווחים – העברת דיווחים למד"א‪ ,‬לכיבוי‪ ,‬משטרה וביה"ח ולכל גורם‬ ‫‪o3‬‬
‫שמשתתף באירוע וצריך להיות מעודכן‬
‫‪167‬‬
‫עדכון צוותים בדרכם לאירוע )ע"י המוקד( ‪:‬‬

‫מיקום האירוע )כמה שיותר מדויק(‬ ‫‪17-‬‬
‫אופי )אירוע שריפה‪ ,‬פיגוע‪ ,‬בהתאם לזה פועל האמבולנס(‬ ‫‪18-‬‬
‫היקף )של נפגעים‪/‬פצועים(‬ ‫‪19-‬‬
‫צירי הגעה וכוחות שבדרך‬ ‫‪20-‬‬
‫פעולות בדרך לאירוע ‪:‬‬

‫תדרוך ראש הצוות )נהג‪/‬חובש – פרמדיק( לאנשי צוות‪:‬‬
‫הנחיות לשמירת ביטחון אישי‬ ‫‪21-‬‬
‫התמגנות הצוותים‬ ‫‪22-‬‬
‫חלוקת משימות‬ ‫‪23-‬‬
‫ציוד המורד מהרכב )תיק חובש‪ ,‬אלונקות‪ ,‬צווארונים‪ ,‬חסמים(‬ ‫‪24-‬‬
‫הצטיידות בסרטי מיון ותגי מיון‬ ‫‪25-‬‬
‫אמצעי זיהוי )אפודי זיהוי זוהרים‪ ,‬כובע(‬ ‫‪26-‬‬
‫היכן חונה האמבולנס הראשון ‪:‬‬

‫מחוץ לזירת האירוע‪ ,‬אין לחסום את דרכי הגישה של האמבולנסים האחרים‬ ‫‪27-‬‬
‫ושל צוותי ההצלה האחרים‪.‬‬
‫האמבולנס הראשון מהווה סמן ראשון לשאר הכוחות והוא בוחר את הנקודה‬ ‫‪28-‬‬
‫הראשונית בזירה‪ ,‬שעדיין נקייה מכל רכבי ההצלה‪.‬‬
‫עליו לדווח מהאמבולנס למוקד אם יש בעיות בהגעת האמבולנסים לאירוע‪.‬‬ ‫‪29-‬‬
‫שיקולים בבחירת מיקום חניית האמבולנס הראשון –‬

‫בטיחות הצוות‬ ‫‪30-‬‬
‫צירים פנויים )הגעה ופינוי(‬ ‫‪31-‬‬
‫קירבה מספקת לזירה )לנפגעים‪ ,‬להערכת מצב‪ ,‬להבאת ציוד ולריכוז נפגעים(‬ ‫‪32-‬‬
‫מיקום בולט כסמן ומוקד שליטה‬ ‫‪33-‬‬
‫מקום לאמבולנסים אחרים‬ ‫‪34-‬‬
‫‪168‬‬
‫צוות ראשון באירוע‬
‫לפני הירידה מהרכב‪:‬‬

‫סקירה מהירה של הזירה‬ ‫‪35-‬‬
‫התרשמות והערכה ראשוניים‬ ‫‪36-‬‬
‫דיווח אלחוטי ראשון למוקד מפעיל‬ ‫‪37-‬‬
‫שימוש במכשיר הקשר של האמבולנס‬ ‫‪38-‬‬
‫חיבור הקשר לכריזה )יכול לתת מספר פתרונות לקשר בין הצוותים השונים‬ ‫‪39-‬‬
‫בשטח(‬
‫מפתחות באמבולנס‬ ‫‪40-‬‬
‫דיווח ראשוני ‪:‬‬

‫מיקום מדוייק של האירוע )מתוך השטח‪ ,‬שלא תמיד תואם למה שדווח‬ ‫‪41-‬‬
‫מהמוקד(‬
‫אופי האירוע‬ ‫‪42-‬‬
‫היקף נפגעים )בודדים‪ ,‬עשרות‪ ,‬עשרות רבות(‬ ‫‪43-‬‬
‫צירי הגעה לאירוע ונקודת כינוס‬ ‫‪44-‬‬
‫‪ -‬הכרזה על פיקוד ‪ - 10‬זיהוי למפקד שאינו מנהל בשגרה‪ ,‬הצוות הראשון שהגיע לזירה‪.‬‬
‫הפיקוד הכולל על אירוע רב נפגעים –‬

‫משטרת ישראל בתחומי הקו הירוק‬ ‫‪45-‬‬
‫צה"ל מעבר לתחומי הקו הירוק‬ ‫‪46-‬‬
‫הפיקוד הרפואי באירוע רב נפגעים –‬

‫מד"א בתחומי הקו הירוק ) אפשרי קבלת אירוע בתחומי הקו הירוק ע"י‪:‬‬ ‫‪47-‬‬
‫קרפ"ר‪ ,‬סגן קרפ"ר‪ ,‬מר"פ‪ ,‬סמר"פ(‬
‫צה"ל מעבר לתחומי הקו הירוק‬ ‫‪48-‬‬
‫‪169‬‬
‫פיקוד ושליטה באר"ן‬
‫איש צוות הבכיר באמבולנס מד"א‬

‫הראשון באירוע‬
‫עד להגעת פרמדיק באמבולנס הראשון‬
‫)חובה לדווח על העברת הניהול(‬ ‫פיקוד ‪10‬‬
‫גורמי מנהלה באזור )ברגע שהם מגיעים‬

‫פיקוד ‪ 10‬מתבטל(‬ ‫גורמי מרכז מד"א‬
‫איילון ‪1‬‬ ‫מד"א ‪4‬‬
‫מפקדי משנה ‪:‬‬

‫מפקד כוח רפואי ‪ -‬צריך לדאוג שכל הפצועים מסומנים‪ ,‬לפי סדר עדיפויות‬ ‫‪49-‬‬
‫ולדווח למפקד האירוע )רפואה ‪ ,10‬אינו מתבטל גם אם מגיע מד"א ‪(10‬‬
‫תפקידו לקלוט את הנפגעים ולשלוח אמבולנסים‬ ‫מפקד הפינוי )פינוי ‪- (10‬‬ ‫‪50-‬‬
‫מלאים עד לביטוח המותר‬
‫מפקד חניון )חניון ‪ – (10‬לקלוט את האמבולנסים ולהיות בקשר עם מפקד כוח‬ ‫‪51-‬‬
‫רפואי‬
‫נציג מד"א בביה"ח‬

‫בכל חדר מיון יש ציוד לנציג לרישום ולזיהוי‬ ‫–‪0‬‬
‫‪170‬‬
‫פעולות ארגון השטח ‪:‬‬

‫חבירה ראשונית לגורמי חירום בשטח )כמו חבלן משטרתי שנותן דיווח על‬ ‫‪52-‬‬
‫הזירה(‬
‫חלוקה לגזרות ברורות עפ"י עצמים בולטים בשטח – גודל גיזרה עפ"י מספר‬ ‫‪53-‬‬
‫נפגעים המשוער ומצבם‪.‬‬
‫מינוי אחראי לכל גזרה – מקרב צוותים מקצועיים‪.‬‬ ‫‪54-‬‬
‫הפעלת צוותים רפואיים ו"כוחות השוק" )הציבור שמתאסף בגזרות‪ ,‬ניתן‬ ‫‪55-‬‬
‫להיעזר בו לפינוי נפגעים לאמבולנסים(‬
‫פעולות צוותים בגזרה‬

‫פעולת אנשי צוות רפואי ומזדמנים‪ :‬סריקה והרחקה מסכנה‪.‬‬ ‫‪56-‬‬
‫טיפולים מצילי חיים וסימון הנפגעים‬ ‫‪57-‬‬
‫דיווח לפיקוד ‪ 10‬על מספר נפגעים )מהלכים‪/‬שוכבים( ע"י אחראי גזרות‬ ‫‪58-‬‬
‫מיון וסימון נפגעים‪:‬‬

‫סימון דחיפות נפגעים לטיפול‪:‬‬
‫סרט סימון אדום – דחוף לטיפול‬ ‫‪•1‬‬
‫סרט סימון ירוק – לא דחוף לטיפול‬ ‫‪•2‬‬
‫כאשר עושים סריקה ראשונית מדביקים סרטי סימון בהתאם למצב הנפגעים‪ ,‬וכך שיגיעו צוותים‬
‫נוספים הם יחלו לטפל בפצועים בהתאם לסרטי הסימון‪.‬‬
‫תג מיון ופינוי נפגעים‬

‫משמש לרישום פרטים ופעולות רפואיות שבוצעו‬ ‫‪59-‬‬
‫לכרטיס ישנם ‪ 4‬תגים‪ :‬שחור – נפטר )‪ , (0‬אדום – דחוף לא יציב )‪ , (1‬צהוב –‬ ‫‪60-‬‬
‫דחוף )‪ , (2‬ירוק – קל )‪.(3‬‬
‫ישנם שני העתקים‪ :‬אחד על הפצוע והשני אצל נהג האמבולנס שנותן אותו‬ ‫‪61-‬‬
‫לנציג מד"א בביה"ח‬
‫ממלאים את הטופס כאשר יש זמן – בשטח‪ ,‬באמבולנס או בביה"ח‬ ‫‪62-‬‬
‫‪171‬‬
‫פעולות ארגון השטח )המשך(‬

‫הגדרת נקודת ריכוז לנפגעים מהלכים ‪ /‬מחולצים‬ ‫‪63-‬‬
‫שימוש בכריזה להכוונת נפגעים מהלכים‪/‬מחולצים‬ ‫‪64-‬‬
‫יצירת תמונת מצב‬ ‫‪65-‬‬
‫חבירת מפקדים ותיאומים )לעשות הערכת מצב בין הגזרות השונות(‬ ‫‪66-‬‬
‫דרישת סיוע‪ :‬כוחות מד"א – כמותית‪ ,‬כוחות חירום אחרים‪ ,‬צה"ל )מסוק‪,‬‬ ‫‪67-‬‬
‫תאגדי"ם‬
‫מינוי מפקדי משנה‬ ‫‪68-‬‬
‫תחילת פינוי נפגעים דחופים לא יציבים )הלם היפו וולמי‪ ,‬פגיעות ראש‪ ,‬פגיעות‬ ‫‪69-‬‬
‫חזה(‬
‫עדכון תמונת מצב – קו פתוח עם מוקד מפעיל‬ ‫‪70-‬‬
‫פיזור נפגעים )פיזור מספרי של חולים בין בתי החולים(‬ ‫‪71-‬‬
‫וויסות נפגעים )ויסות לפי פציעתם ויכולת בית החולים לטפל בפציעות השונות(‬ ‫‪72-‬‬
‫סריקות – מתבצעות שוב בסוף האירוע‬ ‫‪73-‬‬
‫צוותים המגיעים לאירוע‬

‫משמעת – החל מהיציאה לאירוע וחבירה לפיקוד ‪10‬‬ ‫‪74-‬‬
‫חניה בנקודה שהוגדרה‬ ‫‪75-‬‬
‫השארת מפתחות באמבולנס‬ ‫‪76-‬‬
‫חבירה למפקד מד"א באירוע וקבלת משימות‬ ‫‪77-‬‬
‫משמעת‬ ‫‪78-‬‬
‫‪172‬‬
‫תחנת אירוע רב נפגעים ‪ -‬תער"ן‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫מעין מחסן ציוד שנועד להביא ציוד רב לשטח‬ ‫‪79-‬‬
‫רכב שלא נועד לפינוי‬ ‫‪80-‬‬
‫נקודת שליטה‪ ,‬הרמקול מחובר למערכת הקשר‬ ‫‪81-‬‬
‫צריך שיהיה אדם צמוד לרכב בכדי לספק ציוד לאנשי השטח‬ ‫‪82-‬‬
‫בתאר"ן ישנם תיקים בצבעים שונים למטרות שונות‬ ‫‪83-‬‬
‫ערכת החייאה לטראומה שמיועדת לפרמדיק‬ ‫‪84-‬‬
‫אתר טיפול‬
‫נבנה באירועים גדולים שיש בהם המון נפגעים‪ ,‬מחולק ל –‬ ‫‪85-‬‬
‫אתר דחופים – מגמות טיפול‪ :‬טיפול מציל חיים‪ ,‬פינוי‬ ‫‪86-‬‬
‫אתר לא דחופים – מגמות טיפול‪ :‬השגחה‪ ,‬טיפול מקסימלי )יש לבצע באתר זה‬ ‫‪87-‬‬
‫כל הזמן בדיקות כדי לוודא שמצב הפצועים לא מתדרדר(‬
‫אתר ריכוז חללים‬ ‫‪88-‬‬
‫הפרמדיק ‪ /‬רופא ממיין – מחלק לאתרים השונים‬ ‫‪89-‬‬
‫מפקד הכוח הרפואי – אחראי על כל האתרים‪ ,‬צריך לדאוג לפינוי של נפגעים‬ ‫‪90-‬‬
‫לפי דרגתם לאמבולנסים‪.‬‬
‫שיקולים להקמת אתר טיפול‬

‫כאשר לנפגעים נשקפת סכנה במקום הימצאם‬ ‫‪.1‬‬
‫בחשיכה‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר תנאי הסביבה אינם מאפשרים טיפול בנפגעים‬ ‫‪.3‬‬
‫כאשר הנפגעים מפוזרים על פני שטח נרחב‬ ‫‪.4‬‬
‫באירוע מתמשך‪/‬מתוכנן‬ ‫‪.5‬‬
‫כאשר צפוי לחלוף זמן רב עד לצבירת כוח מטפל‪/‬מפנה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪173‬‬
‫מערכת הקשר במד"א )מערכת סימפלקס(‬
‫דיווחים חיוניים‪:‬‬
‫אישור על יציאה לאירוע )בהזנקה(‬ ‫‪91-‬‬
‫דיווח ראשוני של הצוות הראשון באירוע‬ ‫‪92-‬‬
‫דיווח מפקד – לעדכון תמונת מצב‪ ,‬דרישת אמצעים‪ ,‬ביטול כוחות‪ ,‬העברת‬ ‫‪93-‬‬
‫מקל‬
‫יעדי פינוי נפגעים‬ ‫‪94-‬‬
‫דיווח על מס' נפגעים מפונים‪ ,‬יעדי פינוי‪ ,‬דיווח על פציעה ייחודית בנפגע דחוף‬ ‫‪95-‬‬
‫– כאשר אין מפקד פינוי )פינוי ‪(10‬‬
‫דיווחים חיוניים פחות‪:‬‬

‫דיווחים אשר אומרים אותם פעם אחת ואין צורך לקבל אישור מהמוקד שהוא‬ ‫‪96-‬‬
‫קיבל אותם‬
‫דיווח על הגעה למקום האירוע כאשר יש בזירה מפקד‬ ‫‪97-‬‬
‫דיווח על הגעה ועזיבת ביה"ח )כאשר אין נציג מד"א בביה"ח(‬ ‫‪98-‬‬
‫דיווחים שאין למסור כלל‪:‬‬

‫מצב פצועים – לגבי נפגעים לא דחופים‬ ‫‪99-‬‬
‫הגעה ועזיבת ביה"ח – כאשר נציג מד"א נוכח בבי"ח‬ ‫‪100-‬‬
‫דיווח על הגעה למקום האירוע בסבב פינוי‬ ‫‪101-‬‬
‫‪174‬‬
‫זירת פיצוץ‬
‫התנהגות בזירת פיצוץ‬

‫חניית רכבי ההצלה במרחק בטוח )‪ 50 – 30‬מ' בשטח בנוי(‬ ‫‪102-‬‬
‫חבירה לחבלן הנמצא בזירה – להגדרת נקודת ריכוז נפגעים‬ ‫‪103-‬‬
‫לא נמצא חבלן – הגדרת נקודת ריכוז והרחקת הנפגעים )עדיפות אל מאחורי‬ ‫‪104-‬‬
‫מחסה(‬
‫הפעולה הדחופה – הרחקת נפגעים‬ ‫‪105-‬‬
‫בזירה – פעולות מצילות חיים דחופות בלבד‪.‬‬ ‫‪106-‬‬
‫אין להעביר חפצי נפגעים )כבודה( מהזירה‬ ‫‪107-‬‬
‫יש לשים לב לחפצים ואנשים חשודים בזירה ולדווח מיידית למשטרה‬ ‫‪108-‬‬
‫אין לאפשר למתנדבי נוער להיכנס לזירת פיצוץ‬ ‫‪109-‬‬
‫סיום אירוע‬
‫סיום פינוי נפגעים – דיווח למוקד‬ ‫‪110-‬‬
‫תיאום מול מ"י – טיפול בחללים‬ ‫‪111-‬‬
‫סריקות – צוותים‪ ,‬ציוד‬ ‫‪112-‬‬
‫איסוף ציוד )שטח וביה"ח(‬ ‫‪113-‬‬
‫חזרה לכשירות בתחנות‬ ‫‪114-‬‬
‫דיווח מסכם למוקד מפעיל‪ :‬מספר נפגעים‪ ,‬מספר סבבים‪ ,‬יעדי פינוי‪ ,‬תגי פינוי‬ ‫‪115-‬‬
‫ושמות נפגעים‬
‫חזרת כלל כוחות מד"א לתחנות‬ ‫‪116-‬‬
‫‪175‬‬
‫עקרונות הטיפול הרפואי באר"ן‬
‫הצלת חיים כמה שיותר במינימום זמן‬ ‫‪117-‬‬

‫הגדרות רפואיות‪:‬‬ ‫‪118-‬‬
‫‪ o1‬קדימויות לטיפול – דחוף ‪ /‬לא דחוף‬
‫‪ o2‬קדימויות לפינוי – דחוף לא יציב ‪ /‬דחוף יציב ‪ /‬קל )לא דחוף(‬
‫הסבב הראשוני‬
‫* כל איש צוות מטפל בגזרתו‬
‫‪A – Airways‬‬
‫דחיקת לסת‬ ‫‪119-‬‬
‫ניקוי הפרשות‬ ‫‪120-‬‬
‫החדרת מנתב אוויר‬ ‫‪121-‬‬
‫‪B – Breathing‬‬
‫וידוא נשימה‬ ‫‪122-‬‬
‫השארת נפגע נושם בתנוחה מתאימה )אם אין מי שישמור עליו אפשר להשאיר‬ ‫‪123-‬‬
‫אותו בתנוחה על הצד ולעבור לפצועים הבאים(‬
‫פצוע שלא נושם‪ ,‬לא מנשימים‬ ‫‪124-‬‬
‫אין חבישה אוטמת בחזה )כיוון שאין אפשרות לשים השגחה מתמדת‪ ,‬יכול‬ ‫‪125-‬‬
‫להיות שנפגע זה יפתח חזה אוויר בלחץ ואז חבישה כזו תהיה גרועה למצבו(‬
‫‪C – Circulation‬‬
‫עצירת שט"ד נראה ע"י לחץ ישיר ‪ /‬ח"ע )אפשר להפעיל את כוחות השוק‬ ‫‪126-‬‬
‫שיבצעו לחץ ישיר‪ ,‬כדי שהמטפלים המוסמכים יתפנו לטפל בשאר הפצועים(‬
‫אין עיסוי חזה ואין החדרת עירוי‬ ‫‪127-‬‬
‫‪176‬‬
‫סימון נפגעים‬
‫נעשה ע"י כל אחד בשטח‬ ‫‪128-‬‬
‫סרט אדום ‪ /‬ירוק על גבי פרק היד – נעשה בסוף הסבב הראשוני‬ ‫‪129-‬‬
‫הסבב השניוני‬
‫השלמת הטיפול הרפואי‬ ‫‪130-‬‬
‫תג מיון ופינוי נפגעים‬ ‫‪131-‬‬
‫השלמת הנחת תג מיון ופינוי‬ ‫‪132-‬‬
‫בדיקת גוף חפוזה – השלמת טיפול בבעיות ‪ABC‬‬ ‫‪133-‬‬
‫כיסוי ושמירת חום גוף‬ ‫‪134-‬‬
‫העשרה בחמצן‬ ‫‪135-‬‬
‫הערכת סימנים חיוניים‪ :‬הכרה‪ ,‬דופק פריפרי‪ ,‬נשימה‪ ,‬עור‬ ‫‪136-‬‬
‫במידה ויש זמן – רישום בתג מיון ופינוי‬ ‫‪137-‬‬
‫קיבוע ללוח גב וצווארון במידת הצורך‬ ‫‪138-‬‬
‫ככלל אין לעכב פינוי לביצוע עירוי‬ ‫‪139-‬‬
‫הנשמת נפגע שאינו נושם רק בהוראה מופרשת‬ ‫‪140-‬‬
‫נפגעים דחופים לא יציבים יפונו ראשונים )החלטה ע"י הפרמדיק ורופא(‬ ‫‪141-‬‬
‫פיזור נפגעים‪ :‬חלוקה מספרית של נפגעים בין בתי החולים‬ ‫‪142-‬‬
‫וויסות נפגעים‪ :‬חלוקה עפ"י אופי הפציעה לבתי החולים‬ ‫‪143-‬‬
‫פעולות בדרך לבית החולים‬

‫העשרה בחמצן‬ ‫‪144-‬‬
‫הפשטה ובדיקה גופנית מלאה‬ ‫‪145-‬‬
‫כיסוי הנפגע ושמירה על חום הגוף‬ ‫‪146-‬‬
‫מדידת סימנים חיוניים‬ ‫‪147-‬‬
‫עירוי לווריד פריפרי – אם צריך‬ ‫‪148-‬‬
‫רישום פרטים אישיים‪ ,‬ממצאי בדיקות וטיפולים בתג מיון ופינוי‬ ‫‪149-‬‬
‫חבישות וקיבועים‬ ‫‪150-‬‬
‫‪177‬‬
‫נוהלי חירום‬
‫הזנקת מסוק‬
‫העקרונות והשיטה להזנקת מסוק צה"ל ע"י צוותי מד"א – הסמכות‪:‬‬
‫שגרה – הגורם הרפואי הבכיר‬ ‫‪151-‬‬
‫באר"ן – מפקד מד"א באירוע‬ ‫‪152-‬‬
‫דרישה והפעלה מגורמי צה"ל ע"י המוקד האזורי‪/‬מוקד הקשר הארצי – ישירות‬ ‫‪153-‬‬
‫מול קשל"ט מסוקים וחמ"ל רפואי רלוונטי‪.‬‬
‫שיקולים להזנקת מסוק‪:‬‬

‫צורך בחילוץ‬ ‫‪154-‬‬
‫כאשר זמן פינוי מוסק קצר מזמן פינוי קרקעי‬ ‫‪155-‬‬
‫באר"ן‪ .1 :‬תגבור בצוותים רפואיים‬ ‫‪156-‬‬
‫‪ .2‬תגבור אמצעי פינוי לנפגעים דחופים‬
‫קיצור טווחים – הכנסת מסוק לכוננות ע"י המוקד‬ ‫‪2-‬‬
‫נתונים נדרשים )ע"י המסוק(‪:‬‬

‫מיקום מדויק‪ ,‬עצמי התייחסות‬ ‫‪3-‬‬
‫מספר הנפגעים ומצבם‬ ‫‪4-‬‬
‫האם יש ילדים בין הנפגעים‬ ‫‪5-‬‬
‫פינוי רפואי בהיטס או חילוץ ופינוי‬ ‫‪6-‬‬
‫סיכונים סביבתיים‪ :‬שריפה‪ ,‬חוטי חשמל‬ ‫‪7-‬‬
‫במידת האפשר יש להעביר מס' טלפון סלולארי להתקשרות ישירה עם המסוק‬ ‫‪8-‬‬
‫יכולות פינוי‪:‬‬
‫יסעור ‪ 6‬נפגעים בשכיבה‬ ‫‪9-‬‬
‫אנפה ‪ 2‬נפגעים בשכיבה‬ ‫‪10-‬‬
‫ינשוף ‪ 2‬נפגעים בשכיבה‬ ‫‪11-‬‬
‫‪178‬‬
‫זיהוי רכבי הצלה ובעלי תפקידים באזורי מד"א‬
‫* קוד מבצעי = שם האזור ‪ +‬מספר‬

‫מנהל האזור )‪) (1‬לדוגמא‪ :‬ירקון ‪(1‬‬ ‫‪12-‬‬
‫בעלי תפקידים נוספים ‪) 90-98 / 2-5‬איילון ‪(95‬‬ ‫‪13-‬‬
‫תערני"ם ‪6-9‬‬ ‫‪14-‬‬
‫מפקד מד"א באר"ן )פיקוד ‪(10‬‬ ‫‪15-‬‬
‫נטנ"ים ‪ /‬אט"נים ‪11-29‬‬ ‫‪16-‬‬
‫אמבולנסים ‪ 130 / 30-89‬ואילך‬ ‫‪17-‬‬
‫מתנדבי גדוד כוננים ‪311-399 / 211-299‬‬ ‫‪18-‬‬
‫תדר חבירה ארצי בין גורמי חירום‬

‫לצורך תקשורת בין גורמי חירום והצלה הוגדר תדר חבירה משותף‬ ‫‪19-‬‬
‫הכינוי "רשת מציל"‬ ‫‪20-‬‬
‫הרשת משותפת למשטרה‪ ,‬שרותי כבאות והצלה‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪,‬‬ ‫‪21-‬‬
‫פיקוד העורף ומד"א‬
‫התדר מבוסס על מערכת הרב גל המשטרתית‬ ‫‪22-‬‬
‫הפעלת תדר חבירה ארצי‬

‫מכשירים נייחים‪ :‬במוקד הקשר הארצי‪ ,‬במוקדים האזוריים ובתחנות ק"ש‬ ‫‪23-‬‬
‫ואילת‬
‫תדר שקט – נמצא בהאזנה ע"י גורמי החירום‪ ,‬מופעל בעת אירוע חירום‬ ‫‪24-‬‬
‫מד"א ‪100‬‬
‫גורם ביטחוני המזעיק סיוע רפואי ממד"א לטיפול באירוע בו מעורבת אישיות‬ ‫‪25-‬‬
‫מאובטחת‬
‫מוסר הקריאה יזדהה בקוד מד"א ‪100‬‬ ‫‪26-‬‬
‫הקריאה תקבל עדיפות עליונה‪ :‬יזניק נט"ן ‪ /‬אט"ן למקום‬ ‫‪27-‬‬
‫אם בתחנה לא מופעל נט"ן ‪ /‬אט"ן או שהוא נמצא בקריאה ישוגר אמבולנס עם‬ ‫‪28-‬‬
‫חובש מלווה וישאף להקצות נט"ן בהקדם‬
‫דווח למנהל האזור ומוקד ארצי‬ ‫‪29-‬‬
‫‪179‬‬
‫‪180‬‬
‫הפעלת מד"א בסיוע למשהב"ט כ"ד‬

‫שיטת הפעלת צוותי מד"א לאירועים עפ"י קריאה ממשהב"ט כ"ד‬ ‫‪30-‬‬
‫מתארים אפשריים‪:‬‬ ‫‪31-‬‬
‫סיוע רפואי בעת פעילות ‪ /‬אימונים של כוחות משהב"ט‬ ‫‪o1‬‬
‫סיוע רפואי לאירוע במתקני משהב"ט‬ ‫‪o2‬‬
‫מזעיק הסיוע יזדהה בקוד‪ :‬מד"א ‪700‬‬ ‫‪32-‬‬
‫הודעה למוקד הארצי ע"י מד"א ‪ – 700‬המידע יכלול‪:‬‬ ‫‪33-‬‬
‫מיקום האירוע ‪ /‬מקום החבירה‬ ‫‪o1‬‬
‫מספר הנפגעים ומצבם‬ ‫‪o2‬‬
‫אופי וגורמי סיכון‬ ‫‪o3‬‬
‫טלפון של המודיע‬ ‫‪o4‬‬
‫המוקד הארצי יעביר את הקריאה למוקד האזורי המתאים‬ ‫‪34-‬‬
‫תורן המוקד ישגר רכב הצלה הזמין והסמוך לאירוע עפ"י אופי האירוע והיקפו‬ ‫‪35-‬‬
‫– עדיפות לנט"ן‪/‬אט"ן‬
‫תורן המוקד יציין בפני הצוותים שמדובר באירוע מד"א ‪700‬‬ ‫‪36-‬‬
‫שדות תעופה‬
‫נוהל העוסק בטיפול באסון תעופתי במרחב שדה תעופה‬ ‫‪37-‬‬
‫הפעלה ע"י שדה התעופה‬ ‫‪38-‬‬
‫לכל שדה פק"ל הפעלה עפ"י גודלו ואופי פעולותיו‬ ‫‪39-‬‬
‫הפק"ל כולל‪ :‬סד"כ‬ ‫‪40-‬‬
‫‪181‬‬
‫מצבי החירום‪:‬‬
‫מצב חירום ‪" 2‬הכן מלא"‬
‫מצב זה מוכרז כאשר במטוס המתקרב לנחיתה התרחשה תקלה המסכנת את‬ ‫‪41-‬‬
‫כלי הטיס ונוסעיו‬
‫מצב חירום המחייב היערכות כלל הכוחות והזעקתם לשדה עפ"י היקפו‬ ‫‪42-‬‬
‫במצב חירום ‪ 2‬המוכרז ‪ 20‬דקות או פחות ממועד נחיתה צפוי יופעלו כוחות‬ ‫‪43-‬‬
‫מד"א עפ"י נוהל מצב חירום ‪3‬‬
‫מצב חירום ‪" 3‬תאונת מטוס"‬

‫היקף נפגעים צפוי ‪ /‬משוער‪:‬‬ ‫‪•1‬‬
‫מטוס קל צפויים עד ‪ 10‬נפגעים‬ ‫‪44-‬‬
‫מטוס קטן צפויים עד ‪ 30‬נפגעים‬ ‫‪45-‬‬
‫מטוס לבן צפויים עד ‪ 100‬נפגעים‬ ‫‪46-‬‬
‫מטוס ירוק צפויים עד ‪ 200‬נפגעים‬ ‫‪47-‬‬
‫מטוס אדום צפויים מעל ‪ 200‬נפגעים‬ ‫‪48-‬‬
‫כניסת צוותי מד"א לאיו"ש ולאזח"ע‬

‫שטח ‪ :A‬שטח הרשות הפלשתינית – מוניציפאלי וביטחוני – אין כניסת רכבי מד"א‬
‫שטח ‪ :B‬שטח שבו השליטה המוניציפאלית היא של הרשות והשליטה הביטחונית של צה"ל ‪:‬‬
‫צירים ראשיים – תנועה רגילה‬ ‫‪49-‬‬
‫צירים אחרים – תנועה מאובטחת‬ ‫‪50-‬‬
‫שטח ‪ :C‬שטחים בשליטה ישראלית – תנועה רגילה‬
‫‪182‬‬
‫הטיפול המערכתי באירוע חומרים מסוכנים )חומ"ס(‬
‫חומ"ס‪:‬‬
‫חומרים רעילים )חמ"ר(‬ ‫‪.1‬‬
‫דליקים ונפיצים )דו"נ(‬ ‫‪.2‬‬
‫אירוע חומ"ס – חומר או תהליך יצאו משליטת המערכות הייעודיות מסכנים את החי ‪ /‬סביבה‪.‬‬
‫גורמים לאירועי חומ"ס‬

‫טעות אנוש‬ ‫‪1-‬‬
‫רשלנות‬ ‫‪2-‬‬
‫כשל טכני‬ ‫‪3-‬‬
‫פגעי טבע‬ ‫‪4-‬‬
‫חבלה – )ניתן לצפות שבאירוע חבלה יהיה אירוע כימי – נזהה קבוצה גדולה‬ ‫‪5-‬‬
‫של אנשים שנפגעו‪ ,‬הסימנים‪ :‬דמעת‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬אדמומיות‪ ,‬הפרשות ריר‪,‬‬
‫פרפורים כתוצאה מחומר כימי(‬
‫באמבולנסים ישנן ערכות כנגד אירועים כימים שנקראים ‪ :‬מערכות שעון זהב‬ ‫‪6-‬‬
‫– מערכת נשימה‪ :‬מסיכה ושני מסננים שמחוברים למפוח‪ .‬המטרה לתת כמות של‬
‫אוויר שתספיק לחילוץ נפגעים‪.‬‬
‫הטיפול המערכתי‬
‫כיבוי אש‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫משטרה‬
‫אירוע‬
‫חומ"ס‬
‫בעל החומר‬ ‫מערכת הבריאות‬ ‫מד"א‬
‫‪183‬‬
‫ברגע שמתקבלת הודעה לאחת מהמערכות הנ"ל )בד"כ משטרה‪,‬‬ ‫‪7-‬‬

‫כיבוי אש או מד"א( בחשד לאירוע חומ"ס‪ ,‬יש הפעלה של כל המערכות הרשומות‬
‫המגיעות לאירוע‪.‬‬
‫משטרה‬
‫תיאום‪ ,‬פיקוד ושליטה‬ ‫‪8-‬‬
‫בידוד זירת הפעולה‬ ‫‪9-‬‬
‫הגדרת צירי תנועה )הגעה ופינוי(‬ ‫‪10-‬‬
‫מידע לציבור ‪/‬הנחיות‬ ‫‪11-‬‬
‫חקירת האירוע‬ ‫‪12-‬‬
‫היערכות‪:‬‬
‫חליפה קלה בניידות – סרבל‪ ,‬מסכה ומסנן‬ ‫‪13-‬‬
‫עגלות חומ"ס‪ :‬מנ"פ )מערכת נשימה פתוחה( ‪ ,‬חליפות מגן‬ ‫‪14-‬‬
‫‪15-‬‬
‫כיבוי אש‬
‫הצלת הנפש והרכוש‬ ‫‪16-‬‬
‫הערכת סיכונים ראשונית‬ ‫‪17-‬‬
‫הכלת סיכונים )צמצום ממדי האירוע(‬ ‫‪18-‬‬
‫יכולות‪:‬‬
‫יחידת "קו ראשון" – ציוד ברכב כיבוי סטנדרטי‬ ‫‪19-‬‬
‫יחידת "קו שני"‪ -‬רכב הצלה בכל שרות – ערכת חומ"ס בסיסית‬ ‫‪20-‬‬
‫יחידת "קו שלישי" – יחידת חומ"ס מרחבית – הכשרת צוות‪ ,‬רכב‬ ‫‪21-‬‬
‫"אלמוג"‬
‫‪184‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫מניעה )ביקורות‪ ,‬מעקבים‪ ,‬תצפיות(‬ ‫‪.1‬‬

‫בזמן אירוע‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫גילוי וזיהוי )גו"ז(‬ ‫‪o1‬‬
‫מידע‬ ‫‪o2‬‬
‫הערכת סיכונים*‬ ‫ניטור‬ ‫‪o3‬‬
‫מטאורולוגיה )כיוון הרוח(‬ ‫‪o4‬‬
‫הערכת סיכונים – מתבצעת בין ‪ 20‬ל‪ 40 -‬דקות מתחילת האירוע‪,‬‬ ‫‪•1‬‬
‫יש הערכת כיוון הרוח – אחת מגורמי ההתייחסות באירוע כזה כיוון שהיא יכולה‬
‫להפיץ במהירות את החומר למרחקים גדולים(‬
‫המלצות על אופן הטיפול באירוע‬ ‫‪.3‬‬
‫מעגל ‪" / IDLH‬מעגל חם" –מעגל שבו ריכוז החומר גבוה ומהווה סכנה מיידית לחייו או‬
‫לבריאותו של הנחשף‪ .‬מדידת ריכוז החומר נעשה ע"י מיכשור מתאים שיש לאנשי איכות‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫מעגל ‪" / LOC‬מעגל פושר" – מעגל ההגבלות – ריכוז החומר בו מסוכן אך לא בצורה מיידית‪,‬‬
‫מי שיהיה במעגל זה שהוגדר כשטח מזוהם אך פושר לאורך זמן ייחשף לחומר וכך‬
‫הישרדותו תהיה קטנה יותר‪.‬‬
‫"שטח קר" – מה שלא הוגדר כחם או פושר‬

‫מבחינת מד"א לא נמצאים באף אחד מן המעגלים‬ ‫‪•2‬‬
‫‪185‬‬
‫מרחק בידוד ראשוני )מב"ר(‬

‫באירוע חומ"ס מרחק בידוד יהיה ‪ 200‬מטר מזירת האירוע בשטח‬ ‫‪2-‬‬
‫פתוח‪ ,‬כמו כן יש לקחת בחשבון את כיוון הרוח‪ .‬כשמדובר על שטח סגור‪ /‬בנוי המב"ר‬
‫משתנה ל – ‪ 100‬מטר‪.‬‬
‫המב"ר לא משתנה ‪ /‬מתבטל כשהחומר הוא נפיץ ודליק‪ ,‬ויכול להיות‬ ‫‪3-‬‬
‫שהרדיוס יישאר או אף יגדל‪ .‬חומר נפיץ ודליק מסוכן יותר כיוון שיש לו רדיוס והוא‬
‫תמיד יגדל‪ ,‬בחומר רעיל – אין לו רדיוס אך אם יש רוח היא יכולה לפזר אותו בהתאם‬
‫לכיוונה‪.‬‬
‫מוקד הסביבה‬
‫חלק מהיחידה לאיכות הסביבה‬ ‫‪4-‬‬
‫נותן מידע לגבי החומר )שם מסחרי או שם גנרי‪ -‬שם החומר הפעיל(‬ ‫‪5-‬‬
‫לגבי הימצאותם של מפעלים והחומרים שהם מחזיקים‬ ‫‪6-‬‬
‫רשימת מחזיקים‬ ‫‪7-‬‬
‫הערכת סיכונים מחושבת – לשאוב מידע מהאירוע עצמו‪ ,‬לעשות‬ ‫‪8-‬‬
‫הערכה לגבי מספר הנפגעים העלולים להיות מתוך האירוע‬
‫בעל החומר‬
‫מניעה )בטיחות(‬ ‫‪9-‬‬
‫הכשרה )נהג מוביל חומ"ס(‬ ‫‪10-‬‬
‫טיפול באירוע בחצר המפעל‬ ‫‪11-‬‬
‫‪ - M.S.D.S‬כרטיס הבטיחות שנושא כל נהג‪ .‬מצויים בכרטיס מספר‬ ‫‪12-‬‬
‫דברים‪ :‬החומר‪ ,‬סיכונים בריאותיים‪ ,‬סימני חשיפה לחומר‪ ,‬צורת הטיפול‪ ,‬מרחק‬
‫הביטחון‬
‫נטרול ופינוי המפגע‬ ‫‪13-‬‬
‫מי ששלח חומר אחראי לתוצאות שהחומר שלו גרם‬ ‫‪14-‬‬
‫‪186‬‬
‫מערכת הבריאות‬
‫אירוע טוקסיקולוגי המוני )אט"ה(‬
‫הכשרה ותרגול‬ ‫‪15-‬‬
‫ציוד – ציוד מיגון אישי‪ ,‬תרופות ייעודיות )אנטידוטים=חומר נגד(‬ ‫‪16-‬‬
‫מתקן טיהור‬
‫דפי מידע‬ ‫‪17-‬‬
‫מד"א‬
‫סיוע בחילוץ נפגעים מ"מעגל חם" )יש להתמגן(‬ ‫‪18-‬‬
‫סיוע בטיפול בנפגעים במהלך שטיפה )אם נדרש(‬ ‫‪19-‬‬
‫טיפול ופינוי נפגעים מאזור "קר" – מאזור שלא נגוע בחומר המסוכן‬ ‫‪20-‬‬
‫דיווח לארגוני חירום‬ ‫‪21-‬‬
‫מד"א הערכות‬
‫הכשרות‬ ‫‪22-‬‬
‫מידע – אמבולנס‪ ,‬נט"ן‪/‬אט"ן‪ ,‬מוקד‬ ‫‪23-‬‬
‫פק"ל הפעלת המוקד באירוע חומ"ס‬ ‫‪24-‬‬
‫ציוד לאירוע בתחנות כונניות‪ :‬טבריה‪ ,‬עכו‪ ,‬חיפה‪ ,‬נתניה‪ ,‬פ"ת‪,‬‬ ‫‪25-‬‬
‫ראשל"צ‪ ,‬אשדוד‪ ,‬י"ם‪ ,‬ב"ש‪ ,‬דימונה ואילת‪.‬‬
‫תכולת ציוד בתחנות כונניות‬

‫‪ 2‬חליפות אטימה לגז )‪ (LEVEL A‬מסוג ‪REFLECTOR‬‬ ‫‪26-‬‬
‫‪ 2‬מערכות נשימה פתוחה )מנ"פ( בלחץ חיובי )מערכת זו מחוברת‬ ‫‪27-‬‬
‫ע"י מסיכה וצינור המתחברים למיכל אוויר דחוס(‬
‫מערכת קשר ייעודית – מחברים את מערכת הקשר הרגילה למערכת‬ ‫‪28-‬‬
‫זו‬
‫‪ 5‬ערכות למטהר )‪ – (LEVEL C‬סרבל‪ ,‬ערדליים‪ ,‬כפפות‪ ,‬מסכה‬ ‫‪29-‬‬
‫ומסנן ‪ABEK‬‬
‫ערכת עזרה ראשונה‪ ,‬מפוח עם מסנן ‪ABEK‬‬ ‫‪30-‬‬
‫‪187‬‬
‫קבוצות סיכון‪:‬‬
‫עפ"י המלצות ועדת מומחים של האו"ם מסווגים את החומרים ל – ‪9‬‬ ‫‪31-‬‬
‫קבוצות סיכון‪:‬‬
‫חומרי נפץ‬ ‫‪.1‬‬
‫גזים – דחוסים‪ ,‬מונזלים ומומסים ) עם מגע אש יכולים להפוך‬ ‫‪.2‬‬
‫לקבוצה ‪(1‬‬
‫דליקים‬ ‫‪.3‬‬
‫מוצקים דליקים‬ ‫‪.4‬‬
‫חומרים מחמצנים‬ ‫‪.5‬‬
‫חומרים רעילים ומדבקים‬ ‫‪.6‬‬
‫חומרים רדיואקטיביים‬ ‫‪.7‬‬
‫חומרים מאכלים‬ ‫‪.8‬‬
‫חומרים וחפצים אחרים‬ ‫‪.9‬‬
‫סימנים מחשידים לאירוע‪:‬‬

‫עשן‬ ‫‪32-‬‬
‫ריח חריף ‪ /‬חשוד‬ ‫‪33-‬‬
‫שריקה ‪ /‬צפצוף‬ ‫‪34-‬‬
‫שריפה צבעונית‬ ‫‪35-‬‬
‫סימני פגיעת חל"כ‬ ‫‪36-‬‬
‫דליפת נוזל ‪ /‬גז‬ ‫‪37-‬‬
‫שלט שינוע חומ"ס‬ ‫‪38-‬‬
‫‪188‬‬
‫שלט שינוע חומרים מסוכנים‬
‫מתייחס‬
‫לפינוי או לא פינוי‬
‫צורת המיגון‬ ‫‪Evacuation‬‬
‫המספר שייך לכיבוי‬ ‫‪PE 2‬‬ ‫גז רעל‬

‫‪Toxic gaz‬‬
‫מס'האו"ם‬ ‫‪1005‬‬ ‫‪2.3‬‬
‫שם היצרן‪:‬‬
‫המרכז הארצי לחומרים מסוכנים‬

‫המספר ‪ 2‬מתייחס לקבוצת סיכון‬ ‫טל‪:‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫חומ"ס‬
‫הערכות מד"א לטיפול באירוע חומ"ס‬

‫סדר הפעולות לטיפול באירוע‬ ‫‪.1‬‬
‫עקרונות ארגון השטח‬ ‫‪.2‬‬
‫עקרונות הטיפול הרפואי‬ ‫‪.3‬‬
‫ציוד מיגון אישי‬ ‫‪.4‬‬
‫‪189‬‬
‫סדר הפעולות לטיפול באירוע‬ ‫‪.1‬‬
‫קבלת ההודעה במוקד‬
‫האירוע לא מזוהה כאירוע חומ"ס‬ ‫האירוע מזוהה כאירוע חומ"ס‬
‫שיגור צוות מטפל כבשגרה‬

‫הערכת מצב בשטח‬
‫החלטה על אירוע חומ"ס‬
‫החלטה על אירוע חומ"ס‪:‬‬

‫הפעלת המערכת – כיבוי‪ ,‬משטרה‪ ,‬איכה"ס‬ ‫‪39-‬‬
‫דיווח לגורמי מד"א – תפוצת דיווח ‪ /‬מוקד ארצי‬ ‫‪40-‬‬
‫תיאום נקודת חבירה ‪ /‬גבול מב"ר‬ ‫‪41-‬‬
‫שיגור צוות מד"א עם ציוד‬ ‫שיגור צוות מד"א ללא ציוד‬

‫מיגון לחבירה במב"ר‬ ‫מיגון לגבול מב"ר‬
‫‪190‬‬
‫עקרונות ארגון השטח‬ ‫‪.2‬‬
‫צוות מד"א ללא ציוד מיגון )שטח קר(‪:‬‬

‫היערכות כבאר"ן‬ ‫‪42-‬‬
‫המשימה – קליטת נפגעים מתהלכים או נפגעים לאחר שחולצו מהשטח‬ ‫‪43-‬‬
‫טיפול ופינוי )לאחר שטיפה אם נדרש(‬ ‫‪44-‬‬
‫צוות מד"א ממוגן‪:‬‬

‫ייכנס לשטח מזוהם כדי לסייע בטיפול במהלך חילוץ נפגעים לכודים‬ ‫‪45-‬‬
‫עבודה תמיד בזוגות‬ ‫‪46-‬‬
‫כניסה יחד עם צוותי כיבוי‪/‬מפעל‬ ‫‪47-‬‬
‫שטיפה‬
‫שטיפת איש צוות ממוגן היוצר מאזור נגוע – חובה טרם הסרת המיגון‬ ‫‪48-‬‬
‫שטיפת הנפגע הבודד‪:‬‬

‫בחומר מזוהה – עפ"י ‪ / M.S.D.S‬כרטיס הדרכה‬ ‫‪49-‬‬
‫בחומר לא מזוהה‪:‬‬ ‫‪50-‬‬
‫אבקה – לא לשטוף )למעט מגע בריריות(‬ ‫‪o1‬‬
‫נוזל – לשטוף )עד ‪ 20‬דקות( – הפשטה מלאה‬ ‫‪o2‬‬
‫גז – מיותר‬ ‫‪o3‬‬
‫באירוע רב נפגעים חומ"ס‬

‫ישנה בעיה – לוגיסטיקה )בגלל מספר רב של נחשפים לחומר(‬ ‫‪51-‬‬
‫הפתרון – נפגע מתהלך )כנראה ספג מעט חומר( הוא יפונה לרכב פינוי לא‬ ‫‪52-‬‬
‫ייעודי )אוטובוס(‪ ,‬אדם שיצא מאירוע מסוג זה בכוחות עצמו מצבו קל יחסית‬
‫נפגע שוכב – ספג כמות חומר גדולה יותר – הפשטה‪ ,‬התייחסות לבגדים‬ ‫‪53-‬‬
‫)בשקית אטומה עם הנפגע לביה"ח(‬
‫‪191‬‬
‫שטיפה בדרג השדה‪:‬‬

‫ע"י כיבוי ‪ /‬מפעל‬ ‫‪54-‬‬
‫איש צוות רפואי ממוגן – הפשטה‪ ,‬המשך טיפול‬ ‫‪55-‬‬
‫שטיפה במים בלבד‬ ‫‪56-‬‬
‫יש למנוע היפותרמיה‬ ‫‪57-‬‬
‫צנעת הפרט‬ ‫‪58-‬‬
‫שטיפה בביה"ח‬ ‫‪59-‬‬
‫עקרונות הטיפול הרפואי‬ ‫‪.3‬‬

‫חילוץ מהיר מהזירה‬ ‫‪60-‬‬
‫אם לא ניתן לחלץ‪ :‬שמירת ‪ ABC‬ע"י איש צוות ממוגן‬ ‫‪61-‬‬
‫הפשטה )מחוץ לשטח המזוהם(‬ ‫‪62-‬‬
‫במידה ונדרשת שטיפה – המשך טיפול תוך שטיפה‬ ‫‪63-‬‬
‫עקרונות הטיפול בנפגע "שטח קר"‪ :‬טיפול ואם נדרש – החייאה‬ ‫‪64-‬‬
‫ציוד מיגון אישי‬ ‫‪.4‬‬

‫מיגון נשימתי‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת נשימה פתוחה )מנ"פ( – נמצאת במד"א‪ ,‬כיבוי ומשטרה‬ ‫‪65-‬‬
‫מערכת נשימה סגורה )מנ"ס( – מערכת מתקדמת בשימוש הצבא‬ ‫‪66-‬‬
‫מסכה ומסנן ‪ – ABEK‬מסנן עד ריכוז של ‪ 0.5%‬באוויר‬ ‫‪67-‬‬
‫מיגון עורי ‪ +‬נשימתי‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ – LEVEL A - REFLRCTOR‬חליפה אטומה‪ ,‬מגפיים‪ ,‬כפפות‪ ,‬בלון דחוס‬ ‫‪o1‬‬
‫הנמצא בתוך החליפה‪ ,‬עמידה בחום גבוה‪ ,‬לחץ מקסימלי בחליפה ‪ 350‬אטמ'‪ ,‬לחץ‬
‫מינימלי לכניסה לעבודה ‪ 280‬אטמ'‪ ,‬המיכל מתריע ע"י צפצוף ב – ‪ 50‬אטמ'‬
‫‪ – LEVEL B‬נמצאת בשימוש בכיבוי לזמן שריפה‬ ‫‪o2‬‬
‫‪ – LEVEL C‬סרבל‪ ,‬ערדליים‪ ,‬מסיכה ומסנן‪ ,‬קסדה‬ ‫‪o3‬‬
‫‪LEVEL D‬‬ ‫‪o4‬‬
‫‪192‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬ ‫‪.1‬‬

‫מערכת העצבים ההיקפית‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬
‫המח הגדול‬ ‫‪.1‬‬

‫המח הקטן‬ ‫‪.2‬‬
‫גזע המח‬ ‫‪.3‬‬
‫מח השדרה‬ ‫‪.4‬‬
‫המח הגדול )‪ – (Cerebrum‬החלק העיקרי המערכת העצבים‬ ‫‪‬‬

‫המרכזית מחולק ל – ‪:4‬‬
‫האונה הקודקודית – ‪Parietal Lobe‬‬ ‫‪1-‬‬

‫האונה העורפית – ‪Occipital Lobe‬‬ ‫‪2-‬‬
‫האונה הרקתית – ‪Temporal Lobe‬‬ ‫‪3-‬‬
‫האונה המצחית – ‪Frontal Lobe‬‬ ‫‪4-‬‬
‫תפקידי המח הגדול –‬
‫‪ •8‬בכל המוח קיימים מרכזי תאום בין האזורים השונים‬
‫אזורים תחושתיים )מגע‪ ,‬חום‪/‬קור‪ ,‬לחץ(‬ ‫האונה הקודקודית‪:‬‬

‫אזורים תנועתיים‬
‫אזורים תנועתיים – תנועות רצוניות )בהצלבה(‬ ‫האונה הפרונטלית‪:‬‬

‫למידה‪ ,‬חשיבה ורגשות‬
‫אישיות‬
‫מרכז הראייה‬ ‫האונה העורפית‪:‬‬
‫אזורי השמיעה‬ ‫האונה הרקתית‪:‬‬

‫אזורי הדיבור‬
‫המח הקטן‬ ‫‪‬‬
‫תפקידים –‬
‫שיווי משקל‬ ‫‪.1‬‬

‫קואורדינציה )תיאום תנועות(‬ ‫‪.2‬‬
‫עידון תנועות‬ ‫‪.3‬‬
‫טונוס‪/‬מתח שרירים‬ ‫‪.4‬‬
‫‪193‬‬
‫גזע המח‬ ‫‪‬‬
‫קורה בין אונית – האזור שמחבר בין שני חלקי המח העליונים‬ ‫‪5-‬‬
‫בלוטת יותרת המח‬ ‫‪6-‬‬
‫תלמוס והיפותלמוס‬ ‫‪7-‬‬
‫גשר – נמצא בקצה הראשון של גזע המח ואחראי על כל נושא של‬ ‫‪8-‬‬
‫ההכרה‬
‫‪ – Medulla Oblongata‬החלק העיקרי של גזע המח ואחראי על‬ ‫‪9-‬‬
‫התפקודים החיוניים של החיים‬
‫מרכז הנשימה )מפעיל ומווסת את פעילות מערכת הנשימה(‬ ‫‪.1‬‬

‫פקוח על ל"ד וקצב לב‬ ‫‪.2‬‬
‫וויסות רמת הגלוקוז‬ ‫‪.3‬‬
‫וויסות חום הגוף‬ ‫‪.4‬‬
‫רפלקס הראייה )צמצום האישונים( )אחת מהאינדיקציות לפגיעה‬ ‫‪.5‬‬
‫בגזע המח‪ ,‬ב – ‪ c.v.a‬נראה אישונים לא שווים או צרים(‬
‫תחושות‪ :‬ריח‪ ,‬רעב‪ ,‬תיאבון‪ ,‬צמא‪ ,‬דריכות‪ ,‬שביעות‬ ‫‪.6‬‬
‫פקוח על מערכת ההפרשה הפנימית )יותרת הכליה‪ ,‬הלבלב(‬ ‫‪.7‬‬
‫מח השדרה‬ ‫‪‬‬
‫רפלקסים הגנתיים )אוטומטיים( )רפלקס שיעול ובליעה(‬ ‫‪10-‬‬

‫הולכת ‪ /‬החזרת גירויים ממערכת העצבים הפריפרית‪/‬היקפית‬ ‫‪11-‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית‬
‫מערכת עצבים רצונית )סומאטית(‬ ‫‪.1‬‬

‫מערכת עצבים הבלתי רצונית )האוטומטית(‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת העצבים הבלתי רצונית‬
‫המערכת הסימפטתית )האדרינרגית( – מערכת שעובדת במצבי‬ ‫‪.1‬‬

‫דחק – ‪Fight or Flight‬‬
‫המערכת הפרסימפתטית )הכולינרגית( – מצבי רגיעה ‪Feed or -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪Breed‬‬
‫‪194‬‬
‫השפעות המערכות הבלתי רצוניות על תפקודי הגוף‬
‫סימפתטית‬ ‫פרסימפתטית‬ ‫האיבר‬
‫האטת קצב‬ ‫האטת קצב‬ ‫לב‪/‬דופק‬

‫הרחבת סמפונות‬ ‫כיווץ סמפונות‬ ‫ריאות‬
‫עצירת פעילות‬ ‫הגברת פעילות‬ ‫מערכת העיכול‬
‫עצירת השתן‬ ‫ריקון השתן‬ ‫שלפוחית השתן‬
‫הרחבה‬ ‫כיווץ‬ ‫אישונים‬
‫עצירת רוק‬ ‫הפרשה מוגברת‬ ‫בלוטות הרוק‬
‫עצבי הראש‬
‫‪ 12‬זוגות עצבים שיוצאים ישירות מהגולגולת לאיברי מטרה‬ ‫‪2-‬‬

‫)לפנים(‪:‬‬
‫‪ .7‬עצב הפנים‬ ‫‪ .1‬עצב הריח‬

‫‪ .8‬עצב השמיעה ושיווי המשקל‬ ‫‪ .2‬עצב הראייה‬
‫‪ .9‬עצב הלשון והלוע‬ ‫‪ .3‬עצב העין‬
‫‪ .10‬העצב התועה‪/‬הנודד‬ ‫‪ .4‬עצב שרירי הלעיסה‬
‫‪ .11‬עצב שריר הגרון‬ ‫‪ .5‬עצב העין‬
‫‪ .12‬עצב תת לשוני‬ ‫‪ .6‬עצב העין‬
‫‪ •9‬העצב העשירי ‪ /‬התועה – הנודד ‪(Vagus Nerve (N10‬‬
‫מגיע עד לבטן תחתונה ‪ ,‬עצב הוגוס הוא עצב מרכזי במערכת הפרסימפתטית והוא מעצבב‬
‫איברים רבים‪ :‬הלב‪ ,‬הריאות‪ ,‬הכבד‪ ,‬הקיבה‪ ,‬הלבלב‪ ,‬המעי הגס‪ ,‬החלחולת‪ ,‬כיס המרה‬
‫עצבי השדרה ‪Spinal Nerves‬‬
‫‪ 31‬זוגות עצבים היוצאים מבעד לרווח הבין חולייתי‪ ,‬כל מקבץ‬ ‫‪3-‬‬
‫עצבים נקרא על שם החוליה המתאימה לו‪ .‬מח השדרה עובר ברווח‬
‫שיש בתוך החוליות עצמן ובין כל רווח לרווח יוצאים זוג עצבים‬
‫העצבים‬ ‫חוליות עמ"ש‬
‫‪C1-C8‬‬ ‫צווארי ‪Cervical -‬‬
‫‪T1-T13‬‬ ‫חזי ‪Thoracal -‬‬
‫‪L1-L5‬‬ ‫מותני – ‪Lumbar‬‬
‫‪195‬‬
‫‪S1-S5‬‬ ‫עצתי – ‪Sacral‬‬
‫‪CO1‬‬ ‫זנבי – ‪Coccygial‬‬
‫מערכת העצבים בנויה משרשרת של תאי עצב – הגדרה‪ :‬היחידה‬ ‫‪•10‬‬

‫התפקודית היסודית של מערכת העצבים‬
‫מבנה הנוירון )תא עצב(‪:‬‬ ‫‪•11‬‬
‫‪ .1‬דנדריט )‪ – (Dendrite‬סיבים קצרים המתפצלים סמוך לתא‬

‫‪ .2‬גוף התא )‪(Soma‬‬
‫‪ .3‬אכסון )‪ – (Axon‬סיב ארוך ובודד היוצא מגוף התא ומתפצל‬
‫‪ .4‬מיאלין )‪ – (Myelin‬חומר לבן ושומני העוטף את האכסון‪ ,‬שמהווה בידוד‬
‫המונע "קצרים" בין תאי עצב שונים‬
‫כל עצב הוא ייחודי ויש לו את התפקוד שלו‪.‬‬ ‫‪4-‬‬
‫ההולכה של הגירוי בעצבים – הדחף בתוך תא עצב‪ ,‬מהדנדריט‬ ‫‪5-‬‬

‫לאכסון‪ ,‬הוא דחף חשמלי‪ .‬מעבר הגירוי בקשר בין שני תאי עצב ‪/‬‬
‫הסינפסה מתבצע ע"י הפרשה כימית‬
‫ההולכה של הגירוי במרווח הסינפסי – מעבר הדחף בין שני‬ ‫‪6-‬‬

‫קצות עצבים מתבצעת ע"י הפרשה כימית ‪ /‬נוירוטרנסמיטר‬
‫קיימים שני נוירוטרנסמיטרים עיקריים‪:‬‬ ‫‪7-‬‬

‫אציטלכולין )‪(ACH‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נוראדרנלין‬ ‫‪.2‬‬
‫הפיזיולוגיה של הסינפסה האדרינרגית –‬
‫נוראפינפרין )‪ (Ne‬מופרש ע"י העצב הטרום סינפסי‬ ‫‪8-‬‬

‫ה – ‪ Ne‬מגרה את העצב האחר סינפסי‬ ‫‪9-‬‬
‫ה – ‪" Ne‬נלקח" ע"י העצב הטרום סינפסי או מפורק ע"י אנזים‬ ‫‪10-‬‬
‫המצוי בסינפסה )‪(MAO‬‬
‫הפיזיולוגיה של הסינפסה הכולינרגית –‬
‫אצטילכולין )‪ (ACH‬מופרש ע"י העצב הטרום סינפסי‬ ‫‪11-‬‬

‫ה – ‪ ACH‬מגרה את העצב האחר סינפסי‬ ‫‪12-‬‬
‫אצטילכולין אסטרז מופרש לסינפסה ומפרק את ה – ‪ACH‬‬ ‫‪13-‬‬
‫תוצרי הפרוק נספגים לרקמת העצב הטרום סינפסי‬ ‫‪14-‬‬
‫סוגי הנוירונים‬
‫נוירון תחושתי – מעביר מידע מקולטנים ‪/‬רצפטורים פריפריים‬ ‫‪15-‬‬

‫אל מערכת העצבים המרכזית ונקרא גם אפרנטי‬
‫‪196‬‬
‫נוירון תנועתי ‪ -‬מעביר מידע ממערכת העצבים המרכזית לאיבר‬ ‫‪16-‬‬

‫מטרה )שריר‪ ,‬בלוטה( נקרא גם אפרנטי‬
‫נוירון מקשר – מקשר בין תאי עצב תחושתיים לתאי עצב‬ ‫‪17-‬‬
‫תנועתיים )במע"מ(‬
‫מערכת הנשימה – ‪Respiratory System‬‬
‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫אספקת חמצן )‪ – (O2‬חמצון ‪– Oxidation‬‬ ‫‪18-‬‬

‫הרחקת הפחמן הדו חמצני )‪ – (CO2‬אוורור – ‪Ventilation‬‬ ‫‪19-‬‬
‫מבנה‪:‬‬
‫אברי עזר נשימתיים‬ ‫אברי הנשימה‬
‫צלעות ‪Costal‬‬ ‫דרכי הנשימה העליונות )‪(Upper Airway‬‬

‫דרכי הנשימה התחתונות )‪ (Lower Airway‬השרירים הבין צלעיים‬
‫קרומי הצדר‪/‬הפלאורה ‪Pleura‬‬ ‫נאדיות ‪Alveolus‬‬
‫הסרעפת ‪Diaphragm‬‬
‫דרכי נשימה עליונות –‬
‫החך הקשה‬ ‫חלל האף‬

‫החך הרך‬ ‫חלל הפה‬
‫הלשון‬ ‫הלוע‬
‫לסת תחתונה‬ ‫מכסה הגרון )אפיגלוטיס(‬
‫תיבת הקול‬
‫מכסה הגרון )אפיגלוטיס( – סוגר את הקנה בזמן הבליעה ומונע‬ ‫‪20-‬‬

‫כניסת גופים זרים אליו‪ ,‬זהו רפלקס הבליעה – הגנתי‬
‫ישנם הבדלים באנטומיה בנתיב האוויר בין מבוגר לילד‪:‬‬ ‫‪21-‬‬
‫האפיגלוטיס לא נסגר עד הסוף אצל ילדים‪ ,‬קיימת סכנה שגוף זר ייכנס‬
‫לקנה הנשימה‪.‬‬
‫אצל תינוקות המנגנון אינו מפותח דיו‬ ‫‪22-‬‬
‫דרכי נשימה תחתונות –‬
‫הקנה – מתחיל מקופסית‪/‬תיבת הקול‬
‫קנה הנשימה‪:‬‬
‫סימפון שמאלי ראשי‬ ‫‪.1‬‬

‫סימפון ימני ראשי‬ ‫‪.2‬‬
‫קרינה )‪ – (Carina‬נקודת הפיצול של הקנה לסמפונות‬ ‫‪.3‬‬
‫סימפוניות‬ ‫‪.4‬‬
‫‪197‬‬
‫הסמפון השמאלי והימני אינם מחולקים בצורה שווה‪ ,‬הימני –‬ ‫‪23-‬‬

‫זווית חדה מהשמאל בגלל מיקום הלב ‪.‬‬
‫הענף הברונכיאלי‬
‫הריאות מחולקות לאונות ‪Lobes‬‬
‫ריאה שמאלית – שתי אונות‪ :‬עליונה ותחתונה‬

‫ריאה ימנית – שלוש אונות‪ :‬עליונה‪ ,‬אמצעית ותחתונה‬
‫מכניזם הנשימה –‬
‫פעולת הנשימה מתחלקת ל‪ :‬שאיפה – שליש מאורך הנשימה‪ ,‬נשיפה – שני שליש מאורך‬
‫הנשימה‬
‫חילוף הגזים בנאדיות –‬
‫חילוף הגזים מתבצע ע"י דיפוזיה עקב המפל בלחץ החלקי של ) ‪ (torr‬הגזים בין הנאדיות‬
‫לנימי הריאות‪.‬‬
‫לחץ חלקי חמצן = ‪Po2‬‬

‫לחץ חלקי פחמן דו חמצני = ‪Pco2‬‬
‫‪ – P‬לחץ נמדד ב – ‪torr‬‬
‫ערכים בנפחי נשימה‬
‫‪ – TV – Tidal Volume‬נפח מתחלף – נפח האוויר הממוצע הנשאף בנשימה אחת‬

‫)מבוגר ‪(cc 500‬‬
‫‪ – RR – Respiratory Rate‬קצב הנשימות בדקה )מבוגר ‪(16 – 12‬‬
‫‪ – MV – Minute Volume‬נפח מתחלף בדקה‬
‫‪(TVxRR=MV (cc7000 = 14 X cc500‬‬
‫‪ - DV – Dead Volume Space‬נפח מת – האוויר בסמפונות שאינו משתתף בחילוף‬

‫הגזים )‪(cc150‬‬
‫נפח הנאדיות – נפח האוויר בנאדיות המשתתף בחילוף הגזים ‪cc350‬‬
‫‪198‬‬
‫‪ – RV – Residual Volume‬נפח שארי‪ ,‬נפח הריאות לאחר שאיפה מאומצת‪ ,‬מונע תמט‬
‫)קריסה( של הריאות – ‪) cc1200‬שתי הנשימות הראשונות בהחייאה – על מנת לתת את ה‬
‫– ‪ cc1200 – 1000‬לריאות(‬
‫חמצון ‪Oxidation -‬‬
‫תלוי ב‪ :‬בנפח המתחלף בדקה‬

‫באחוז החמצן באוויר הנשאף )‪(21%‬‬
‫אוורור‬
‫תלוי בנפח המתחלף בדקה )‪(MV‬‬
‫‪ = MV ‬תת אוורור )היפוונטילציה – רמת ה – ‪ CO2‬בגוף גבוהה(‬
‫‪ = MV ‬אוורור יתר )כמות ה ‪ CO2 -‬שיוצאת מהגוף גבוהה(‬
‫פיקוח והפעלה‬
‫איך פועלת מערכת הנשימה –‬
‫מערכת העצבים הרצונית‬ ‫‪24-‬‬

‫מערכת העצבים האוטונומית )מרבית הזמן מערכת זו היא‬ ‫‪25-‬‬
‫המפקחת על הנשימה(‬
‫מרכז הנשימה נמצא בגזע המח )באזור שנקרא ‪(Medulla Oblongata :‬‬
‫הגורמים המשפיעים על מרכז הנשימה‬
‫‪) Pco2  Hg / mm 40 – 35 .1‬הגורם הראשון לנשימה‪ ,‬אצל‬

‫אדם בריא זה הדחף השולט(‬
‫‪) Po2  Hg / mm 60 .2‬אצל חולה ‪ copd‬זה הדחף השולט(‬
‫‪ PH  .3‬עלייה בחומציות הדם – נגזרת של ‪ 1‬ו – ‪ ) 2‬הגוף שולט‬
‫ברמת החומציות בדם ע"י מחזור הדם‪ ,‬מערכת הנשימה ומערכת השתן(‬
‫מרכז הנשימה נמצא ב – ‪Brain Stem‬‬
‫‪ – VRG‬מרכז הנשימה הראשי – שולט על קצב הנשימה‬
‫‪ – Pneumotic Center‬אחראי על הנשיפה – מופעל ע"י חיישני מתיחה בקרומי הפלאורה‬
‫‪ – Apneustic Center‬משמש גיבוי למרכז הראשי‬
‫‪199‬‬
‫‪ – Pons‬גשר – מחבר את כל המערכת‬
‫זוהי מערכת מורכבת ‪,‬במידה ואחד מהחיישנים ייפגע ←פגיעה‬ ‫‪26-‬‬

‫במערכת הנשימה‬
‫מיקום חיישני הגירוי הנשימתי‬
‫שליטה גבוהה של המח הגדול‬ ‫‪27-‬‬

‫חישני מתיחה בקרומי הפלאורה‬ ‫‪28-‬‬
‫חישנים כימיים היקפיים באזור קשת אבי העורקים‬ ‫‪29-‬‬
‫חישנים בשרירים ובמרפקים‬ ‫‪30-‬‬
‫צלילי נשימה בהאזנה‬
‫חרחורים )דלקת ריאות‪ ,‬בצקת ריאות‪(copd ,‬‬ ‫‪31-‬‬

‫צפצופים )בעיקר בנשיפה( – אסטמה‬ ‫‪32-‬‬
‫בעבוע )בצקת ריאות מתקדמת(‬ ‫‪33-‬‬
‫שעול נבחני )סטרידור – חסימה כלשהי בדרכי הנשימה‬ ‫‪34-‬‬
‫העליונות(‬
‫כיצד ניגשים לחולה נשימתי‬
‫‪ - Provk‬מה גרם לזה? האם זה קורה בד"כ או שרק עכשיו?‬

‫‪ – Quality‬איכות הנשימה‬
‫‪ – R‬האם קרה בעבר‪ ,‬כמה פעמים ומתי‬
‫‪ – S‬חומרת ההיקף וקושי הנשימה‬
‫‪ – Timing‬תזמון‪ ,‬לפני כמה זמן‬
‫לאחר שמקבלים מענה על שאלות אלו‪ ,‬יוצרים דיאגנוזה ומחליטים ‪T&T‬‬
‫‪200‬‬
‫תפקידי הדם‪:‬‬
‫↑ ‪↓ CO2‬‬ ‫נשימה ‪ /‬חלוף גזים‪O2 :‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תזונה – סוכר‪ ,‬חלבונים‪ ,‬שומנים וכו'‪ ,‬ממערכת העיכול אל תאי הגוף‬ ‫‪.2‬‬
‫הפרשה – הרחקת חומרי פסולת מתאי הגוף אל הכליות והכבד‬ ‫‪.3‬‬
‫ומשם זה יוצא החוצה‪ ,‬כליות דרך השתן‪ ,‬מהכבד למעיים‪.‬‬
‫ויסות‪/‬רגולציה – חום גוף‪ ,‬נוזלים‪ ,‬העברת הורמונים לתאי יעד‪ .‬הדם‬ ‫‪.4‬‬
‫דואג להעלאת והורדת חום הגוף )בהיפותרמיה – הגוף סוגר את זרימת הדם‬
‫לאזורים לא חיוניים(‬
‫הגנה – מפני אורגניזמים זרים )חיידק‪ ,‬וירוס( ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מרכיבי הדם‪:‬‬
‫נוזל – פלסמה‪Plasma/‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חומר תאי – המטוקריט )כדוריות דם אדומות‪/‬לבנות‪ ,‬חלבונים ועוד(‬ ‫‪.2‬‬
‫נפח הדם כ – ‪ 8%-7%‬ממשקל הגוף )‪ 6-8‬ליטר(‬ ‫‪•2‬‬
‫פלסמה‪Plasma/‬‬
‫מהווה ‪ 55%‬מנפח הדם‬ ‫‪35-‬‬

‫החלק הנוזלי של הדם המכיל חלבונים שונים‪ ,‬מלחים‪ ,‬אנזימים‪,‬‬ ‫‪36-‬‬
‫הורמונים ויטמינים וכו' )ריכוז המלח הקבוע בדם ‪(0.9%‬‬
‫אלבומין – החלבון העיקרי בפלסמה‪ ,‬אחראי על ויסות לחץ ונפח‬ ‫‪37-‬‬
‫הנוזלים בתוך כלי הדם‬
‫נוגדנים‪/‬גמא גלובולינים – חשיבותם רבה במערכת החיסונית של‬ ‫‪38-‬‬
‫הגוף )מיוצרים ע"י תאי דם לבנים מיוחדים‪ ,‬כאשר הם מזהים גורם זר‬
‫בגוף הם משדרים בצורה כימית לכדוריות הדם הלבנות על מנת שיקפו‬
‫את הגורם הזר(‬
‫חלבוניי‪/‬פקטורי קרישה – אחראים על תהליך הקרישה בסדר‬ ‫‪39-‬‬
‫קבוע‬
‫חלבון האורוקינז – אחראי על הפיברינוליזה )פירוק קרישים‬ ‫‪40-‬‬
‫שנוצרים לאחר עצירת דימום‪ ,‬כדי למנוע תסחיפים בתוך מחזור הדם(‬
‫‪201‬‬
‫החלק התאי‬
‫כולל את תאי הדם ומהווה ‪ 45%‬מנפח הדם‬ ‫‪41-‬‬
‫תאי הדם האדומים – ‪Erythrocytes‬‬
‫בממוצע ‪ 6-8‬מיליון‪/‬ממ"ק‬ ‫‪42-‬‬

‫מעניקים לדם את צבעו‬ ‫‪43-‬‬
‫נוצרים במח העצמות )העצמות הארוכות(‬ ‫‪44-‬‬
‫מכילים את ההמוגלובין‪ ,‬חלבון המכיל ברזל הקושר אליו את ה‪-‬‬ ‫‪45-‬‬

‫‪) O2‬רמת ההמוגלובין ‪ 15%‬ושונה בין גברים לנשים‪-‬אחוז נמוך יותר(‬
‫קרום התא גמיש – מאפשר מעבר בנימים שקוטרם קטן יותר‬ ‫‪46-‬‬
‫‪40%-15%‬‬ ‫‪ – Hematocrit‬ריכוז כדוריות הדם ‪-‬‬ ‫‪47-‬‬
‫)אנמיה=המטוקריט נמוך(‬
‫‪ Cyanosis‬ציאנוזיס – חמצון לקוי של הדם‬ ‫‪48-‬‬
‫תאי הדם הלבנים – ‪Leukocytes‬‬
‫‪ 4000-10,000‬ממ"ק‬ ‫‪49-‬‬
‫נוצרים במח העצמות‬ ‫‪50-‬‬
‫‪ 60%‬גרנולוציטים )הבלענים( – המגיבים העיקריים והראשונים‬ ‫‪51-‬‬

‫לזיהומים חיידקיים )מזהים גורם זר‪ ,‬עוטפים ובולעים אותו ולאחר מכן‬
‫מתפרקים‪ .‬כשהם מתפרקים הם מפרישים היסטמין – חומר שנוצר מתאי‬
‫דם לבנים שהתפרקו‪ ,‬והגוף אמור לווסת את ההיסטמין ולנקז מהדם(‬
‫‪ 35%‬לימפוציטים – מייצרים את הנוגדנים‪ .‬ישנם נוגדנים‬ ‫‪52-‬‬
‫בפלסמה‪ ,‬ובמידה ואחד מהם מזהה דנ"א זר‪ ,‬גוף זר הוא משדר חומרים‬
‫כימיים אשר נותנים ללימפוציטים לייצר יותר נוגדנים מסוימים אשר‬
‫תוקפים את הגוף הזר‪ .‬חלקם נדבקים לגורמים הזרים ומחברים אותם ‪,‬‬
‫ומבצעים הצמתה או מסמנים לתאים הבלענים‪/‬הרעלנים‪.‬‬
‫‪ 5%‬מונוציטים – משתתפים במערכת החיסונית ובמערך‬ ‫‪53-‬‬
‫התחזוקה בגוף )תאי דם מתים שמסתובבים במחזור הדם נאספים ע"י‬
‫המונוציטים אל מערכת ההפרשה(‪.‬‬
‫עלייה ברמת הלויקוציטים מצביע על תהליך דלקתי‪ .‬באיידס –‬ ‫‪54-‬‬

‫ישנה פגיעה במערכת החיסונית‪ ,‬בלימפוציטים מסוג ‪ B‬ו – ‪ , T‬ישנה‬
‫ירידה דרסטית בייצור תאי דם לבנים )פחות מ – ‪(4000‬‬
‫‪202‬‬
‫לוחיות‪/‬טסיות הדם – ‪Thrombocytes‬‬
‫‪ 150-300‬אלף ‪ /‬ממ"ק‬ ‫‪55-‬‬

‫הטרומבוציטים אחראים על קרישה‬ ‫‪56-‬‬
‫אחראיות על מסלול קרישת הדם ו"סתימת" חורים בכלי הדם‪,‬‬ ‫‪57-‬‬

‫בשיתוף עם פקטורי‪/‬חלבוני קרישה )‪ 15‬חלבונים(‬
‫כשיש קריעה בכלי דם טסיות הדם מצטברות על נקודת הפצע‬ ‫‪58-‬‬
‫ויוצרות רשת‪ ,‬מתחילה קרישה – הטסיות נשברות ויחד עם חלבוני‬
‫הקרישה סותמות את מקום הפגיעה‬
‫כל הפרעה בזרימת דם‪ ,‬שאינה פציעה‪ ,‬תגרום אוטומטית‬ ‫‪59-‬‬
‫לקרישה‪ .‬באוטם – הגוף מזהה זאת כפציעה וטסיות הדם סותמות את‬
‫כלי הדם‪ ,‬בעייתי בעורק קורונרי‪.‬‬
‫המופיליה – אי קרישת דם‪/‬חוסר בפקטור ‪8‬‬ ‫‪60-‬‬
‫הלב‬
‫גודלו כגודל אגרוף‬ ‫‪61-‬‬

‫משקלו ‪ 200-300‬גרם‬ ‫‪62-‬‬
‫בהתכווצו ‪ – Systole /‬דוחף דם‬ ‫‪63-‬‬
‫בהתרפותו ‪ – Diastole /‬יונק דם‬ ‫‪64-‬‬
‫בכל פעימה מזרים הלב ‪ 60-100‬סמ"ק דם )‪ 7000-9000‬ליטר‬ ‫‪65-‬‬
‫ביממה( – מנוחה‬
‫הלב ממוקם בחלל הביניים – ‪ Mediastinum‬מעל הסרעפת‪,‬‬ ‫‪66-‬‬
‫מאחורי החצי התחתון של עצם החזה ‪ Retrosrenal‬בין קו הצלעות‬
‫השנייה והשלישית‬
‫מבנה הלב‪ :‬עליה ימנית ‪ /‬עליה שמאלית ) קולטים דם( ‪ ,‬חדר‬ ‫‪67-‬‬
‫ימני וחדר שמאל – דוחפים דם )חדר שמאל הרבה יותר שרירי כיוון‬
‫שהוא צריך להזרים דם למרחק רב( ‪ .‬בין שני החדרים ישנה מחיצה‪.‬‬
‫שסתום אבי העורקים – מפריד בין הלב לשער הגוף‪ ,‬נפתח‬ ‫‪68-‬‬
‫כאשר חדר שמאל שולח דם‬
‫שסתום עורק הריאה – השסתום נפתח בהתכווצות חדר ימין‪.‬‬ ‫‪69-‬‬
‫שסתום זה ושסתום אבי העורקים נפתחים ונסגרים בו זמנית‬
‫שסתום דו צניפי ‪ -‬בין עלייה שמאל לחדר שמאל‪.‬‬ ‫‪70-‬‬
‫שסתום תלת צניפי ‪ -‬בין עלייה ימין לחדר ימין‪.‬‬ ‫‪71-‬‬
‫‪203‬‬
‫אוושה – דליפה‪/‬חזרה של דם בין שסתומים או בין חדרים‪ ,‬או‬ ‫‪72-‬‬

‫בגלל חור במחיצה‪ .‬אוושה סיסטולית – בזמן התכווצות חוזר דם אחרוה‪,‬‬
‫אוושה דיאסטולית – בזמן מנוחה דם בורח למקום אחר‪.‬‬
‫שסתומי הלב בהתכווצות‪ :‬כאשר הלב מתכווץ נפתחים שני‬ ‫‪73-‬‬

‫השסתומים – אבי העורקים ועורק הריאה ודרכם זורם דם‪ ,‬והמסתמים‬
‫שבין החדרים לעליות סגורים‬
‫שסתומי הלב בהרפייתו‪ :‬בין העליות לחדרים – יורד דם למטה‬ ‫‪74-‬‬

‫וממלא את החדרים והשסתומים הראשיים סגורים ודם לא יכול לברוח‪,‬‬
‫החדר מתנפח ואז מתכווץ‪.‬‬
‫העורקים המרכזיים‬
‫קשת אבי העורקים‬ ‫‪75-‬‬

‫עורקים תת בריחיים )שמאלי‪/‬ימני(‬ ‫‪76-‬‬
‫עורק עלום השם – מתפצל לשניים‬ ‫‪77-‬‬
‫עורקי הצוואר‬ ‫‪78-‬‬
‫אבי העורקים החזי‬ ‫‪79-‬‬
‫אבי העורקים הבטני‬ ‫‪80-‬‬
‫עורק הכליה‬ ‫‪81-‬‬
‫עורק הכסל ‪ /‬המפשעה‬ ‫‪82-‬‬
‫ורידים מרכזיים‬
‫ורידי הצוואר‬ ‫‪83-‬‬

‫ורידים תת בריחיים‬ ‫‪84-‬‬
‫וריד הכליה‬ ‫‪85-‬‬
‫וריד הכסל‪/‬המשעה‬ ‫‪86-‬‬
‫וריד נבוב עליון ‪ /‬וריד נבוב תחתון – מתחברים לעלייה ימינית‬ ‫‪87-‬‬
‫עורקי הגפיים‬
‫עורק הירך )הפמורלי( – המשך של עורק הכסל‬ ‫‪88-‬‬

‫עורק השוק‬ ‫‪89-‬‬
‫עורק תת בריחי‬ ‫‪90-‬‬
‫עורק הזרוע‬ ‫‪91-‬‬
‫עורק הרדיוס )הרדיאלי(‬ ‫‪92-‬‬
‫העורק האולנרי‬ ‫‪93-‬‬
‫לכל עורק יש וריד שנמצא במהלך שלו‬ ‫‪94-‬‬
‫עורקי הראש‬
‫עורק הצוואר הראשי‬ ‫‪95-‬‬
‫‪204‬‬
‫עורק תת בריחי‬ ‫‪96-‬‬

‫עורק עלום השם‬ ‫‪97-‬‬
‫המחזור הלבבי‬
‫מתחילת הסיסטולה עד סוף הדיאסטולה ‪ 0.8‬שנייה בקצב של‬ ‫‪98-‬‬

‫‪ 75‬פעימות בדקה‬
‫משך הסיסטולה ‪ 0.28‬שנייה ‪ /‬משך הדיאסטולה ‪ 0.52‬שנייה –‬ ‫‪99-‬‬
‫שלב ההרפיה ושלב המילוי המהיר‬
‫תפוקת הלב‬
‫כמות הדם שמזרים הלב בדקה שהיא המכפלת של תפוקת‬ ‫‪100-‬‬

‫פעימה )‪ (SV‬ומספר פעימות הלב בדקה‬
‫‪ 5000‬סמ"ק = ‪ 70‬מ"ל ‪X BPM 75‬‬ ‫‪101-‬‬
‫החוק עפ"י פרנק סטרלינג ‪:‬‬

‫‪ -‬ככל ששריר הלב נמתח יותר עוצמת התכווצותו תהיה גדולה יותר‬
‫תאי שריר הלב מכילים הרבה יותר מיטוכונדריות‬ ‫‪•3‬‬

‫מתא של שרירי השלד‬
‫שריר הלב מבצע עבודה מאומצת‪ :‬במנוחה – תפוקת‬ ‫‪•4‬‬
‫הלב בדקה כ – ‪ 5‬ליטר‪ ,‬במאמץ – התפוקה יכולה להגיע עד‬
‫פי ‪5‬‬
‫הלב מזרים את הדם בלחץ גבוה – להזרמת דם‬ ‫‪•5‬‬
‫למערכת כלי דם גדולה )כ‪ 100,00 -‬ק"מ( מאמץ זה מצריך‬
‫אספקת חמצן סדירה לשריר הלב‬
‫אספקת הדם‪/‬חמצן ללב נעשית ע"י העורקים‬ ‫‪•6‬‬
‫הקורונריים‬
‫עורק כלילי ימני ראשי‬ ‫עורק כלילי שמאלי ראשי‬

‫מספק דם ל‪:‬‬ ‫מספק דם ל‪:‬‬
‫‪ -‬חדר ימין‬ ‫‪ -‬חדר שמאל‬

‫‪ -‬עלייה ימנית‬ ‫‪ -‬המחיצה הבין חדרית‬
‫‪ -‬חלק ממערכת ההולכה החשמלית‬ ‫‪ -‬חלק מחדר ימין‬
‫‪ -‬העלייה השמאלית‬
‫במערכת הקורונרית קיימים חיבורים בין העורקים המאפשרים‬ ‫‪102-‬‬

‫התפתחות תחליף לאספקת דם לשריר הלב‬
‫מילוי העורקים הקורונריים בדם – בזמן הדיאסטולה‬ ‫‪103-‬‬
‫‪205‬‬

ספר עזרה ראשונה

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

ספר עזרה ראשונה

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫עזרה ראשונה סקירה‬

‫מתן טיפול ראשוני‬ ‫‪25-‬‬

‫מערכת העצבים –‬ ‫‪33-‬‬

‫מטרתו של מגיש עזרה ראשונה‬

‫קביעת אבחנה משוערת ‪:‬‬ ‫‪43-‬‬

‫כללי התנהגות בסיסיים‬

‫בטחון ושקט נפשי משפיעים על היכולת של הנפגע לקבל טיפול‬ ‫‪50-‬‬

‫אין לקבוע מוות‪.‬‬ ‫‪59-‬‬

‫לסיכום‪ :‬להזעקת עזרה חייג ‪101‬‬

‫ענה לשאלות תורן המוקד בקצרה ובבירור‬ ‫‪64-‬‬

‫הגש ע"ר בהתאם למה שלמדת ומבלי לחרוג‬ ‫‪•1‬‬

‫אנטומיה ופיזיולוגיה בסיסית‬

‫אנטומיה ‪ -‬תורה החוקרת את מבנה הגוף‬

‫התא ‪ -‬יחידת החיים הבסיסית‬

‫מיטוכונדריה – מפעל האנרגיה של התא‬

‫מערכת גולג'י ‪ -‬מפרקת את החומרים שהתא לא צריך והם עוברים לוסיקולה‬

‫ליזוזום ‪ -‬יחידת מיחזור בתא‬

‫התא – מהוו ה את יחידת החיים הבסיסית בגוף‬

‫מיטוכונדריה ‪ -‬בה מתבצע תהליך ייצור האנרגיה בתא ‪:‬‬

‫מערכת הדם‬ ‫מערכת הנשימה‬

‫מרכזית ‪ -‬מורכבת ממספר מוחות שלכל אחד תפקיד משלו‬ ‫‪.1‬‬

‫מוח גדול ‪ -‬אחראי על תבונה‪ ,‬תנועה‪ ,‬חמשת החושים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫היקפית – מקבצי העצבים שאחראיםו לתנועה‪,‬ולתחושה – בחלקי הגוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫רפלקס ‪ -‬תנועה הגנתית אוטומטית‪ .‬ההתרעה על סכנה לא מגיעה‬ ‫‪•1‬‬

‫שלב ראשון ‪ -‬בטיחות‬

‫שלב שני ‪ -‬בדיקת הכרה ‪:‬‬

‫הכרה ‪ -‬תגובה הגיונית לגירוי‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫הכרה אנו בודקים ע"י ‪:‬‬

‫גורמים לחנק והפסקת נשימה‬

‫במצב של חוסר הכרה עלול להיחסם נתיב האוויר כתוצאה מ‪:‬‬

‫סדר פעולות ‪ABC‬‬

‫בדיקת נשימה ‪(B ( Breathing -‬‬

‫מיקום עיסוי חזה מבוגר‬

‫משש את הצלעות התחתונות של בית החזה‪.‬‬ ‫‪70-‬‬

‫סיכום ‪ -‬החייאת מבוגרים‬

‫סכימת החייאה ‪ - R.P.C‬החייאת לב ריאות‪.‬‬

‫בדיקה הכרה ‪ -‬מילולית ופיזית‬

‫אנו ממשיכים החייאה ברצף עד שקורה אחד מן הדברים הבאים‪:‬‬

‫מתי לא מתחילים החייאה‪:‬‬

‫מספר בעיות העלולות להופיע בזמן ההחייאה‪:‬‬

‫בעת ביצוע הנשמה ‪ -‬הקיבה מתנפחת‪ ,‬מדוע ?‬ ‫‪•1‬‬

‫סילוק הפרשות‪.‬‬ ‫טיפול‪- :‬‬

‫החייאה ‪ -‬עבודה בשניים‬

‫יתרונות החייאה בזוג‪:‬‬

‫יש רצף בהחייאה‬ ‫‪5-‬‬

‫שלבים בניהול ההחייאה בזוג‪:‬‬

‫מה קורה אם צריך לעשות רק הנשמות ?‬

‫ערכת הנשמה למבוגר‬

‫החדרת מנתב האוויר ‪-‬‬

‫אם החולה בהכרה אין להחדיר מנתב אויר‬ ‫‪•18‬‬

‫שלב ‪ - B‬שלב ההנשמה‬

‫מפוח הנשמה ידני ‪ -‬אמבו ‪ -‬מספר חלקים חשובים במפוח‪:‬‬

‫בדיקת תקינות המפוח‪:‬‬

‫לשסתום הקדמי ‪ -‬שסתום ‪ T‬מתחברת מסיכה‪.‬‬

‫סידור בסיסי של תיק ערכת הנשמה‪:‬‬

‫קצב הזרימה שניתן לחולה מבוגר ‪ -‬בין ‪ 10‬ל ‪ 15‬ליטר בדקה‪.‬‬

‫הוראות בטיחות בשימוש בבלון חמצן‪:‬‬

‫החייאת ילדים )עד גיל ‪(1-8‬‬

‫יש ‪ -‬שמירת מצב עד להגעת עזרה‬

‫שלב ‪ - A‬פתיחת דרכי אוויר‬

‫שלב ‪ - B‬בדיקת נשימה ‪ 5 -‬שניות‬

‫שלב ‪ - C‬בדיקת דופק מרכזי‬

‫מציאת מקום עיסוי אצל ילד‪:‬‬

‫החייאת תינוק )עד גיל שנה(‬