רפואת חירום לחובש

‫מגן דוד אדום בישראל‬
‫אגף הדרכה והסברה‪ ,‬מחלקת ההדרכה‬
‫ד”ר אלי יפה | איתמר אברמוביץ | נתן קודינסקי‬

‫תוכן העניינים‬
‫רפואת חירום לחובש‬
‫מהי מצוקה נשימתית?‬ ‫‪73‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪7‬‬

‫אסתמה (קצרת)‬ ‫‪73‬‬ ‫רפואת חירום טרום אשפוזית‬
‫‪9‬‬
‫מחלת ריאות חסימתית כרונית‬ ‫מבוא‬ ‫מסת”ב ‪9–0–91843–965–978‬‬
‫‪75‬‬
‫(‪)C.O.P.D‬‬ ‫שרשרת ההישרדות‬ ‫‪13‬‬
‫דלקת ריאות (‪)Pneumonia‬‬ ‫‪76‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה בסיסית‬ ‫‪14‬‬
‫נשימת יתר‪/‬אוורור יתר –‬ ‫משולש החיים‬ ‫‪16‬‬
‫‪77‬‬
‫היפר–ונטילציה‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫‪17‬‬
‫מצבי חירום במערכת הדם‪,‬‬ ‫מערכת הנשימה‬ ‫‪19‬‬
‫‪79‬‬
‫כלי הדם והלב‬
‫מערכת הלב‪ ,‬הדם וכלי הדם‬ ‫‪21‬‬
‫מערכת הדם‪ ,‬כלי הדם והלב‬ ‫‪80‬‬
‫החייאת לב‪/‬ריאות ( ‪)CPR‬‬ ‫‪23‬‬
‫מחלות לב וכלי דם‬ ‫‪86‬‬
‫החייאת לב ריאות במבוגר‬ ‫‪24‬‬
‫טרשת עורקים (‪)Arterio Sclerosis‬‬ ‫‪86‬‬ ‫כתיבה‪ :‬ד”ר אלי יפה‪ ,‬איתמר אברמוביץ‪ ,‬נתן קודינסקי‬
‫החייאה בזוג‬ ‫‪32‬‬
‫תעוקת חזה (‪)Angina Pectoris‬‬ ‫‪87‬‬ ‫עריכה‪ :‬ענת רפופורט‪ ,‬נעם אורלינסקי‬
‫החייאת ילדים (גילאים ‪)8 - 1‬‬ ‫‪33‬‬
‫אוטם בשריר הלב (‪)MI‬‬ ‫‪87‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬ליאת פלן‪-‬לברטובסקי‬
‫ערכת הנשמה למבוגר וילד‬ ‫‪36‬‬ ‫יעוץ מקצועי‪ :‬פרופ‪ .‬יואל דונחין‪ ,‬ד”ר ערן טלאור‪ ,‬ד”ר רפי סטרוגו‪ ,‬פרופ‪ .‬יהודה סקורניק‪,‬‬
‫הפרעות קצב קטלניות‬ ‫‪90‬‬
‫העשרה בחמצן‬ ‫‪45‬‬ ‫ד”ר אסף פרץ‬
‫א‪.‬ק‪.‬ג תקין (העשרה)‬ ‫‪91‬‬
‫שימוש בדפיברילטור חצי אוטומטי‬ ‫‪47‬‬
‫הפרעות בקצב הלב (העשרה)‬ ‫‪92‬‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו “עיצובית”‬
‫החייאת תינוק‬ ‫‪50‬‬
‫לחץ דם‬ ‫‪92‬‬
‫ערכת החייאה לתינוק‬ ‫‪53‬‬
‫מצבי חירום רפואיים‬ ‫‪95‬‬ ‫ספר זה נועד לחובשי רפואת החירום והוא מהווה בסיס לחומר הלימוד המועבר בקורסי‬
‫השתנקות – חנק מגוף זר‬ ‫‪54‬‬ ‫החובשים של מגן דוד אדום‪ .‬אין לראות בכתוב בספר זה הנחיות לטיפול‪ .‬כל חובש יפעל על‬
‫שבץ מוחי‬ ‫‪96‬‬
‫הערכה וטיפול בחולה‪/‬נפגע‬ ‫‪57‬‬ ‫פי הסמכויות המוקנות לו כפי הנלמד בקורס ובמסגרת הארגון בה הוא פועל‪.‬‬
‫שבץ מוחי איסכמי חולף‬ ‫‪98‬‬
‫עקרונות ללקיחת אנמנזה‬
‫פרכוסים‬ ‫‪98‬‬ ‫‪62‬‬
‫(תשאול) חולה‪/‬נפגע בהכרה‬
‫אפילפסיה‬ ‫‪99‬‬ ‫בדיקת החולה‪/‬הנפגע‬ ‫‪63‬‬
‫‪ c‬כל הזכויות שמורות למגן דוד אדום בישראל‪.‬‬
‫עלפון‬ ‫‪101‬‬ ‫הגדרת דחיפות‬ ‫‪66‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬לצלם או להעתיק מספר זה ללא אישור מראש ובכתב של הנהלת אגף הדרכה‬
‫סוכרת‬ ‫‪102‬‬ ‫יעד פינוי‬ ‫‪67‬‬ ‫והסברה‪ ,‬מחלקת ההדרכה‪ ,‬במגן דוד אדום‪.‬‬
‫מבוא לטראומה וסכמת הטיפול‬ ‫מצבי חירום נשימתיים‬ ‫‪69‬‬
‫‪107‬‬
‫בנפגע‬
‫מערכת הנשימה – אנטומיה‬
‫“זמן הזהב”‬ ‫‪108‬‬ ‫‪70‬‬
‫ופיזיולוגיה‬
‫קינמטיקה בטראומה‬ ‫‪109‬‬ ‫מצבי חירום נשימתיים‬ ‫‪73‬‬ ‫מהדורה שלישית‪ :‬דצמבר ‪2016‬‬
‫מגן דוד אדום | ‪5‬‬ ‫‪ | 4‬רפואת חירום לחובש‬
‫סיבוכים אפשריים לטרימסטר‬ ‫פגיעות קור‬ ‫‪196‬‬ ‫שברים בצלעות‬ ‫‪148‬‬ ‫תאונות דרכים‬ ‫‪109‬‬
‫‪238‬‬
‫הראשון‬ ‫הרעלות‬ ‫‪199‬‬ ‫טמפונדה לבבית‬ ‫‪149‬‬ ‫תאונות הולכי רגל‬ ‫‪114‬‬
‫בעיות אופייניות לטרימסטר‬ ‫הרעלות גזים – הרעלת ‪CO‬‬ ‫‪200‬‬ ‫פגיעה במערכת הדם‬ ‫‪151‬‬ ‫סכמת טיפול בפצוע יחיד בטראומה‬ ‫‪115‬‬
‫‪239‬‬
‫השלישי‬
‫הרעלות בליעה‬ ‫‪201‬‬ ‫שטפי דם‬ ‫‪152‬‬ ‫חילוץ מרכב‬ ‫‪118‬‬
‫סוגי הלידות‬ ‫‪242‬‬
‫סמים‬ ‫‪203‬‬ ‫סוגי חבישות‬ ‫‪152‬‬ ‫נפילות מגובה‬ ‫‪120‬‬
‫דגשים לאחר הלידה‬ ‫‪247‬‬
‫החדרת עירוי‬ ‫‪205‬‬ ‫שיטות לעצירת שטפי דם‬ ‫‪154‬‬ ‫פגיעות חודרות‬ ‫‪120‬‬
‫לידות מיוחדות – מצגים פתולוגיים‬ ‫‪250‬‬
‫החדרת עירוי–סיבות ונסיבות‬ ‫‪206‬‬ ‫חבישות מיוחדות‬ ‫‪156‬‬ ‫פגיעות פיצוץ‬ ‫‪121‬‬
‫מחלות זיהומיות‬ ‫‪251‬‬
‫תכולת ערכת עירוי‬ ‫‪207‬‬ ‫הלם‬ ‫‪157‬‬ ‫פגיעות הדף‬ ‫‪123‬‬
‫מבוא‬ ‫‪252‬‬
‫החדרת עירוי נוזלים‬ ‫‪209‬‬ ‫הלם תת נפחי – היפוולמי‬ ‫‪158‬‬ ‫פגיעות ראש‬ ‫‪125‬‬
‫תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‬
‫‪253‬‬ ‫טראומה באוכלוסיות מיוחדות‬ ‫‪211‬‬ ‫הלם רגישותי – אנפילקטי‬ ‫‪161‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪126‬‬
‫– ‪AIDS‬‬
‫דלקת כבד נגיפית‬ ‫‪253‬‬ ‫טראומה בנשים הרות‬ ‫‪212‬‬ ‫הלם עצבי – נוירוגני‬ ‫‪163‬‬ ‫דימום תוך גולגולתי‬ ‫‪129‬‬
‫שחפת‬ ‫‪254‬‬ ‫טראומה בילדים‬ ‫‪214‬‬ ‫הלם לבבי – קרדיוגני‬ ‫‪164‬‬ ‫סימנים לעליה בלחץ תוך‬
‫‪130‬‬
‫טראומה בקשישים‬ ‫‪216‬‬ ‫גולגולתי – המשולש ע”ש קושינג‬
‫דלקת קרום המוח‬ ‫‪255‬‬ ‫הלם זיהומי – ספטי‬ ‫‪165‬‬
‫פגיעות סביבתיות‬ ‫‪219‬‬ ‫פגיעות ראש נפוצות‬ ‫‪130‬‬
‫הפעלת מד”א בארוע רב נפגעים‬ ‫פגיעה באברי הבטן‬ ‫‪167‬‬
‫בשגרה (אר”ן) שלא מעורבים בו‬ ‫‪257‬‬ ‫טביעה‬ ‫‪220‬‬ ‫זעזוע מוח‬ ‫‪130‬‬
‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪168‬‬
‫חומרים מסוכנים‬ ‫תאונות צלילה‬ ‫‪222‬‬ ‫שבר בגג הגולגולת‬ ‫‪131‬‬
‫פגיעה במערכת העור‬ ‫‪173‬‬
‫חומרים מסוכנים (חומ”ס)‬ ‫‪305‬‬ ‫התחשמלות‬ ‫‪224‬‬ ‫שבר בבסיס הגולגולת‬ ‫‪132‬‬
‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪174‬‬
‫אירוע טוקסיקולוגי המוני (אט”ה)‬ ‫‪316‬‬ ‫תלייה‬ ‫‪226‬‬ ‫פגיעה בלסתות ועצמות הפנים‬ ‫‪133‬‬
‫פצעים‬ ‫‪174‬‬
‫חומרי לחימה כימיים (חל”כ)‬ ‫‪321‬‬ ‫פגיעות מבעלי חיים‬ ‫‪227‬‬ ‫פגיעות עמוד שדרה‬ ‫‪135‬‬
‫כוויות‬ ‫‪176‬‬
‫רעידת אדמה‬ ‫‪335‬‬ ‫כלבת‬ ‫‪228‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪136‬‬
‫פגיעה במערכת השלד–שברים‬
‫הכרת מגן דוד אדום בישראל‬ ‫‪343‬‬ ‫‪183‬‬ ‫סימנים לפגיעת עמוד שדרה‬ ‫‪138‬‬
‫הכשת נחש‬ ‫‪229‬‬ ‫ופגיעות מפרקים‬
‫המשפט ההומניטארי הבינ”ל‬ ‫‪353‬‬ ‫עקיצת עקרב‬ ‫‪232‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪184‬‬ ‫הכנה לפינוי‬ ‫‪140‬‬
‫מקורות‬ ‫‪358‬‬ ‫נשיכת עכביש‬ ‫‪233‬‬ ‫שברים‬ ‫‪186‬‬ ‫פגיעות חזה‬ ‫‪143‬‬
‫עקיצת דבורים – צרעות‬ ‫‪234‬‬ ‫פגיעות במפרק‬ ‫‪187‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬ ‫‪144‬‬
‫מצבי חירום גניקולוגיים ושלבי‬ ‫קיבועים‬ ‫‪188‬‬ ‫חזה אוויר פתוח–פנאומוטורקס‬ ‫‪146‬‬
‫‪235‬‬
‫קבלת לידה‬ ‫פגיעות מעיכה‬ ‫‪189‬‬ ‫חזה אוויר בלחץ–טנשן‬
‫‪147‬‬
‫מצבי חירום גינקולוגיים‬ ‫‪236‬‬ ‫פנאומוטורקס‬
‫פגיעות אקלים‬ ‫‪191‬‬
‫שלבי ההיריון‬ ‫‪237‬‬ ‫חזה דם – המוטורקס‬ ‫‪148‬‬
‫פיזיולוגיה‬ ‫‪192‬‬
‫חזה אוויר סגור‬ ‫‪148‬‬
‫פגיעות חום‬ ‫‪193‬‬
‫מבוא‬
‫ספר זה נועד להקנות ידע בסיסי ומתקדם לחובשי רפואת החירום אשר יאפשר להם לטפל‬
‫ביעילות בחולים ונפגעים בשלב הטרום–אשפוזי‪ .‬הספר נכתב על ידי פאראמדיקים בכירים‬
‫של מחלקת ההדרכה במגן דוד אדום והוא מיועד לחובשי רפואת החירום העוברים קורסים‬
‫במסגרת הארגון‪.‬‬
‫חובש רפואת החירום מהווה חוליה חיונית מאין כמוה בשרשרת ההישרדות‪ .‬תפקידו לעצור‬
‫את הידרדרות מצבו של החולה או הנפגע באמצעות מתן טיפול חירום בסיסי והעברת החולה‬
‫או הנפגע לטיפולו של צוות רפואי מתקדם יותר‪ .‬על פי הניסיון המצטבר בעולם ובישראל‪,‬‬
‫הטיפולים הניתנים על ידי חובשי רפואת החירום במקרים אלה מסייעים בהצלת חייהם של‬
‫רבים‪ .‬החייאה‪ ,‬מתן שוק חשמלי‪ ,‬פתיחת נתיב אוויר או עצירת דימום חיצוני הם רק דוגמאות‬
‫למקרים שבהם תפקידו של חובש רפואת החירום הוא חיוני‪ .‬ספר זה יקנה לכם את הכלים‬
‫להכיר את מגוון המחלות והפציעות שלהן נדרש חובש רפואת חירום לתת מענה‪.‬‬
‫מגן דוד אדום בישראל‪ ,‬ארגון ההצלה הלאומי‪ ,‬מטפל בכל שנה בכ– ‪ 400,000‬חולים ונפגעים‬
‫באמצעות אמבולנסים וניידות לטיפול נמרץ הפרוסים בכל רחבי הארץ‪ .‬אמבולנסים אלה‬
‫מופעלים על ידי חובשי רפואת חירום שהוכשרו לתפקידם במחלקת ההדרכה של הארגון‪.‬‬
‫מחלקת ההדרכה מכשירה ומדריכה בכל שנה אלפי חובשים המתמחים ברפואת חירום‬
‫ומיועדים לעסוק במגוון תפקידים‪ ,‬כמו חובשים נהגי אמבולנס‪ ,‬מלווי טיולים‪ ,‬מגישי עזרה‬
‫ראשונה בכירים‪ ,‬חובשים מלווים באמבולנסים ועוד‪ ,‬וזאת בנוסף לקורסים רבים ומגוונים‬
‫אחרים שנערכים מטעם מחלקת ההדרכה‪.‬‬
‫היערכות אמבולנסים לארוע בנמל התעופה בן גוריון‬

‫רפואת חירום‬
‫טרום אשפוזית‬
‫מבוא‬
‫כללי התנהגות בסיסיים‪:‬‬ ‫רפואת חירום טרום אשפוזית – מטרות‬

‫חובש רפואת החירום הפועל במסגרת מגן דוד אדום מייצג את הארגון בכל מהלך פעילותו‬
‫ולכן עליו ללבוש מדים רשמיים או אפוד מד”א ולהזדהות בשמו בפני החולה ומשפחתו‪.‬‬ ‫מטרותיה של רפואת החירום הטרום–אשפוזית הן זיהוי מצב מסכן חיים או מצב רפואי מסוכן‬
‫על חובש רפואת החירום לגלות רצינות ואחריות ולנהוג על פי הכללים הבאים‪:‬‬ ‫לגוף בכללותו או לאיבר מסוים‪ ,‬מתן טיפול ראשוני במטרה למנוע את הידרדרות מצבו של‬
‫החולה או הנפגע ובמידת האפשר לשפר את מצבו‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬מניעת נזק נוסף עד לטיפול של‬
‫להפגין בטחון ושקט נפשי – אלו משפיעים על‬ ‫‪ .1‬‬ ‫דרג רפואי בכיר יותר‪.‬‬
‫נכונותו של החולה או הנפגע לקבלת טיפול‪.‬‬
‫לגלות בגרות‪ ,‬אדיבות וכבוד תוך התייחסות‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ייעודה העיקרי של רפואת החירום הטרום–‬
‫אישית לחולה‪.‬‬ ‫אשפוזית הוא להעביר את החולה או הנפגע‬
‫להסביר לחולה מהו מצבו‪ ,‬על פי היכולת‬ ‫‪ .3‬‬ ‫להמשך טיפול רפואי במצב המאפשר מתן טיפול‬
‫ובהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫יעיל שיוכל להציל את חייו או איבריו‪.‬‬
‫להודיע ולהסביר לחולה על כל טיפול או פעולה‬ ‫‪ .4‬‬ ‫תהליך ההתערבות של רפואת החירום הטרום–‬
‫אחרת שתיעשה ובמידת האפשר לקבל את‬ ‫אשפוזית כולל‪ :‬מניעת סיכונים נוספים לחולה‬
‫הסכמתו‪.‬‬ ‫או לנפגע‪ ,‬איתור הבעיה הרפואית ומתן טיפול‬
‫עובדי מד”א בדרכם לחולה‪/‬נפגע‬
‫לדאוג לצנעת החולה ולפרטיותו עד כמה שניתן‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫בסיסי ומתקדם‪ ,‬שלאחריו הוא יפונה לטיפולו‬
‫של צוות רפואי מתקדם‪.‬‬
‫תפקידיו של חובש רפואת החירום‪:‬‬ ‫קביעת אבחנה משוערת‪:‬‬

‫סריקת הזירה – זירת האירוע עצמה יכולה לספק מידע רב‪ :‬תרופות‪ ,‬קיא‪ ,‬מזרקים‪,‬‬ ‫‪ .1‬‬ ‫קביעת אבחנה משוערת של מצב החולה או הנפגע‬
‫מראה כללי של הסביבה וכד’‪.‬‬ ‫תתבצע על סמך‪:‬‬
‫בטראומה‪ :‬מספר הפצועים‪ ,‬מקום שכיבתם‪ ,‬אופי הפציעות‪ ,‬מנגנון הפגיעה‪ ,‬סכנות‪ ,‬וכד’‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .1‬סיפור המקרה – פרטי האירוע‪ ,‬סקירת זירת‬
‫בחולה‪ :‬מצב הכרה‪ ,‬תנוחה‪ ,‬רמזים סביבתיים‪ ,‬תשאול בני משפחה או הסובבים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫האירוע‪ ,‬איסוף נתונים ומידע ראשוני‪.‬‬
‫וידוא הזעקת אמבולנס ו‪/‬או כוחות מתאימים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .2‬תלונות הנפגע – התלונות אותן מוסר החולה‪/‬‬
‫הרחקת הנפגע ממקור הסכנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫עיסויים בחולה מחוסר הכרה ללא דופק‬ ‫הנפגע או הסובבים אותו‪ ,‬הבעיה העיקרית‬
‫טיפול בהתאם לידע הנלמד‪ ,‬לסמכויות ולנוהלי מד”א‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫הדורשת טיפול מיידי‪.‬‬
‫פיקוח וניהול צוות האמבולנס‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .3‬סימנים חיצוניים – סימנים הנראים לעין אצל החולה ‪ /‬הנפגע ובסביבתו‪.‬‬
‫‪ .4‬סימנים חיוניים – רמת ההכרה‪ ,‬נשימה‪ ,‬דופק‪ ,‬התרשמות כללית‪ ,‬צבע העור‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬
‫רפואת החירום הטרום–אשפוזית כוללת את שלבי הטיפול‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בטיחות אנשי הצוות והחולה ‪ /‬הנפגע ומניעת חשיפתם‬
‫של המטפלים לסכנה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגשת עזרה ראשונה למניעת הידרדרות והחמרה של מצב‬
‫החולה ‪ /‬הנפגע‪.‬‬
‫‪ .3‬הזנקת סיוע נוסף (נט”ן או סיוע מגורם אחר – משטרה‪,‬‬
‫כיבוי אש‪ ,‬הגנת הסביבה) בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .4‬פינוי להמשך טיפול על ידי צוות רפואי מתקדם על פי‬
‫זירת תאונת דרכים‬ ‫התרשמות מנשימה‬ ‫חומרת המקרה‪.‬‬
‫שרשרת ההישרדות‬ ‫דגשים‪:‬‬

‫ •אסור לקבוע מוות‪.‬‬
‫הטיפול בחולה מורכב מהשלבים הרצופים הבאים‪ ,‬שנקראים “שרשרת ההישרדות”‪.‬‬ ‫ •אין לתת תרופות (למעט אלו המותרות בהתאם לנוהלי מד”א המפורסמים מעת לעת)‪.‬‬
‫שרשרת ההישרדות מתווה את תוכנית הטיפול בחולה‪/‬נפגע מרגע תחילת הטיפול‪ ,‬דרך הפעלת‬ ‫ •אין לשחרר נפגע ללא המשך טיפול רפואי על ידי צוות מד”א‪.‬‬
‫המערכת הרפואית לטיפול בו ועד לייצוב מצבו‪.‬‬ ‫ •במידת האפשר יש לעדכן את הנפגע במגמת הטיפול בו ובמצבו‪.‬‬
‫ •אין לחרוג מהסמכויות הרפואיות ומההנחיות הארגוניות‪.‬‬
‫את שרשרת ההישרדות נהוג להפריד בין שרשרת ההישרדות בשלב טרום בית החולים‬ ‫ •אין להתנות קבלת טיפול רפואי בתשלום עבור הטיפול או הפינוי‪.‬‬
‫לשרשרת ההישרדות בתוך בית החולים‪ .‬שרשרת ההישרדות בשלב טרום בית החולים של‬ ‫ •יש לשמור על סודיות רפואית וצנעת הפרט‪.‬‬
‫חולה הקרדיאלי מורכבת מחמש חוליות עיקריות‪:‬‬ ‫ •אין להכאיב לחולה ‪ /‬נפגע לשם הבדיקה‪.‬‬
‫‪ .1‬אבחנה מוקדמת והזעקת שירותי החירום – זיהוי הבעיה‪ ,‬הזעקת שירותי החירום מוקדם‬ ‫ •יש לשמור על חוק זכויות החולה‪.‬‬
‫ככל האפשר והבאת דפיברילטור‪.‬‬ ‫ •יש לטפל באופן שוויוני בכל מטופל‪ ,‬ללא הבדלי דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין ומגדר‬
‫‪ .2‬החייאה בסיסית – ביצוע החייאה ושימור המצב הקיים‪.‬‬
‫‪ .3‬שוק חשמלי מוקדם – חיבור לדפיברילטור ומתן שוק חשמלי על פי הצורך‪.‬‬ ‫הזעקת עזרה!‬
‫‪ .4‬המשך טיפול מתקדם – על ידי ניידת לטיפול נמרץ או בית חולים‪.‬‬
‫‪ .5‬טיפול תומך בבית החולים לאחר החייאה‪.‬‬ ‫הדיווח למוקד מד”א בטלפון ‪ 101‬הוא חלק מרכזי של הטיפול בחולה או בנפגע ומהווה את‬
‫החוליה הראשונה בשרשרת ההישרדות‪ .‬כדי לדווח על האירוע או לעדכן על מצב החולה או‬
‫הנפגע יש לפעול על פי הכללים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ענה לשאלותיו של תורן המוקד בקצרה ובבירור וציין פרטים חשובים‪:‬‬
‫שרשרת ההישרדות‬ ‫ • מספר הטלפון שממנו אתה מתקשר‬
‫ • מיקום מדויק של האירוע‬
‫ • מצב החולה וגילו‬
‫ • תלונתו העיקרית של החולה‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .2‬אל תנתק את השיחה אלא המתן לסיום השיחה על ידי המוקד‪.‬‬
‫אבחנה‬ ‫‪ .3‬במידת האפשר שלח אדם להמתין לאמבולנס במקום בולט ברחוב‪.‬‬
‫מוקדמת‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .4‬דאג לעדכן את המוקד בכל שינוי במצבו של החולה או הנפגע‪.‬‬
‫החייאה‬ ‫‪ .5‬תורן המוקד הוא איש מקצוע ‪ -‬חובש או פרמדיק ‪ -‬פעל בהתאם להנחיותיו‬
‫בסיסית‬ ‫‪3‬‬
‫שוק‬ ‫‪4‬‬
‫חשמלי‬
‫המשך טיפול‬ ‫‪5‬‬
‫מתקדם‬ ‫טיפול תומך‬
‫בבית חולים‬
‫לאחר‬
‫החייאה‬
‫מוקד מד”א‬
‫נשימה אירובית ואנאירובית‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה בסיסית‬

‫נשימה אירובית – תהליך ייצור אנרגיה בנוכחות חמצן‪ .‬בנשימה אירובית‪ ,‬הגלוקוז מתפרק‬
‫בנוכחות החמצן ונוצרות מולקולות אנרגיה של (‪.A.T.P (Adenosine–5’–triphosphate‬‬ ‫כדי להתוות את תהליכי הטיפול יש להבין מהו מנגנון הפגיעה וכיצד הטיפול יכול לסייע לנפגע‪.‬‬
‫נשימה אנאירובית – תהליך ייצור אנרגיה ללא נוכחות של חמצן‪.‬‬ ‫גוף האדם מורכב מאיברים הבנויים ממיליוני תאים חיים בעלי תפקידים שונים‪ .‬התורות‬
‫חומצה לקטית (חומצת חלב) – תוצר לוואי של ייצור אנרגיה ללא נוכחות חמצן‪.‬‬ ‫העוסקות בתפקודו של גוף האדם הן‪:‬‬
‫כאשר רמת החומציות בתא עולה כתוצאה מייצור חומצה לקטית (עקב מחסור בחמצן בתהליך‬ ‫ •אנטומיה – תורה החוקרת את מבנה הגוף‪.‬‬
‫ייצור האנרגיה במיטוכונדריה)‪ ,‬התא עלול להפסיק לתפקד‪.‬‬ ‫ •פיזיולוגיה – תורה החוקרת את מנגנון הפעולה של התהליכים המתרחשים בגוף‪.‬‬
‫התחלקות והתמיינות‬ ‫מאפייני החיים‪:‬‬

‫התאים מהווים את הבסיס לכל רקמות הגוף‪ .‬התא הבסיסי מתחלק ומתרבה עד לבניית הגוף‬ ‫המאפיינים העיקריים של חיי האדם הם‪ :‬צריכת חמצן‪ ,‬עיבוד מזון‪ ,‬ייצור אנרגיה‪ ,‬סילוק פסולת‬
‫כולו וגדילתו במהלך השנים‪ .‬התאים המתחלקים מתמיינים לסוגים שונים על פי תפקודם‬ ‫ותגובה‪ .‬תהליך החיים הטבעי מורכב מהתרבות‪ ,‬גדילה‪ ,‬הזדקנות ומוות‪ .‬תהליך ההזדקנות‬
‫המיועד‪ .‬התפקידים העיקרים אליהם מתמיינים התאים הם‪ :‬תאי עצב‪ ,‬תאי שריר‪ ,‬תאי רקמת‬ ‫משמעותו ירידה בתפקוד רקמות‪ .‬פגיעה בגוף האדם המסכנת את חייו או איבר מאיבריו‬
‫חיבור ותאי רקמת ציפוי‪ .‬למעשה‪ ,‬הגוף מורכב מצברי תאים‪:‬‬ ‫משמעותה הזדקנות העלולה להוביל למוות‪.‬‬
‫תא – מהווה את יחידת החיים הבסיסית בגוף‪.‬‬
‫רקמה – קבוצה של תאים מאותו סוג‪.‬‬ ‫התא‬
‫איבר – קבוצת רקמות מחוברות יחד המבצעות תפקיד‪.‬‬ ‫התא מהווה את יחידת החיים הבסיסית ביצורים חיים‪ .‬התא הוא יחידה בסיסית מבחינת‬
‫מערכת – קבוצת איברים בעלי אותו תפקיד‪.‬‬ ‫מבנה ותפקיד ולכן הוא צורך חמצן‪ ,‬מעבד מזון‪ ,‬מייצר אנרגיה‪ ,‬מתרבה‪ ,‬מזדקן ואף מת‪.‬‬
‫גוף ‪ -‬קבוצת מערכות המתפקדות יחד בתיאום‪.‬‬ ‫מבחינה אנטומית‪ ,‬התא האנושי מורכב מדופן‪ ,‬נוזל שבתוכו מומסים חלבונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬שומנים‬
‫ועוד‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬מגרעין התא‪ .‬המערכת הפעילה בתא כוללת את הגרעין‪ ,‬המיטוכונדריה ומערכת‬
‫כלומר‪:‬‬ ‫גולג’י‪ .‬הפעולות הפיזיולוגיות אותן מבצעות המערכות הללו הן‪:‬‬
‫תא‬ ‫גרעין התא – שולט על התא ותפקודיו‪ .‬הגרעין מכיל את הכרומוזומים‪ ,‬ובעזרת המידע המצוי‬
‫בהם הוא שולח פקודות אל התא‪.‬‬
‫רקמה‬ ‫בתוך הגרעין עצמו נמצא הגרעינון‪ ,‬שבו מתרחשת הרכבה של ריבוזומים‪.‬‬
‫דופן התא – לתא מעטפת השומרת על שלמותו וצורתו‪ .‬מעטפת זו מאפשרת הכנסת חומרים‬
‫חיוניים והפרשת פסולת‪.‬‬
‫איבר‬ ‫יש חומרים שאותם התא מכניס באופן אוטומטי על ידי השוואת ריכוזי חומר (דיפוזיה) או‬
‫על ידי שימוש באנרגיה כדי להכניסם בצורה‬
‫מערכת‬ ‫אקטיבית‪.‬‬
‫מיטוכונדריה – יחידת ייצור האנרגיה של התא‪.‬‬
‫התא צורך סוכר (גלוקוז) וחמצן ומפיק מהם‬
‫גוף‬ ‫מולקולת ‪ A.T.P‬המשמשת כמקור אנרגיה זמין‪.‬‬
‫במצב התקין‪ ,‬תוצרי הלוואי של תהליך זה הם‬
‫מים ופחמן דו–חמצני‪.‬‬
‫יש מערכות שפגיעה בהן עלולה לגרום לנזק מיידי לכלל איברי הגוף ואף למוות!‬ ‫מערכת גולג’י – תפקידה להרכיב ולארוז את‬
‫תוצרי הבנייה של התא (חלבונים ושומנים)‬
‫ולהעביר אותם לווסיקולות (שקים הנושאים‬
‫את הפסולת החוצה)‪.‬‬
‫תמונת תא‬
‫מערכת העצבים‬ ‫משולש החיים‬

‫מערכת העצבים מחולקת לשתיים‪:‬‬ ‫שלוש מערכות חיוניות בגוף האדם חייבות לפעול בצורה תקינה והרמונית כדי שיתקיימו חיים‪.‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) ומערכת העצבים ההיקפית‪.‬‬ ‫הפסקה או שיבוש בפעילות אחת המערכות הללו עלולים לגרום למוות בתוך מספר דקות‪.‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית (‪ )Central Nervous System‬כוללת את המוח וחוט השדרה‪.‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית (‪ )Peripheral Nervous System‬כוללת את מערכת העצבים‬ ‫שלוש המערכות הן‪:‬‬
‫הסומטית (רצונית) והאוטונומית (בלתי רצונית) ואת קשת הרפלקסים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מערכת העצבים‬
‫‪ .2‬מערכת הנשימה‬
‫תפקידיה של מערכת העצבים‪:‬‬ ‫‪ .3‬מערכת הדם‬
‫‪ .1‬פיקוח‪ ,‬תיאום ושליטה על המערכות החיוניות‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברה או האטה של קצב הלב ושליטה על עוצמתו‪.‬‬ ‫שלוש מערכות אלו מפעילות את התפקודים הבסיסיים ביותר בגוף – העברת דם עשיר בחמצן‬
‫‪ .3‬הפעלה ופיקוח על מערכת הנשימה‪ .‬המוח מגיב לרמת ה– ‪ CO 2‬בדם ומאותת לשרירי‬ ‫וחומרי הזנה לתאי הגוף וסילוק הפחמן הדו–חמצני והפסולת‪.‬‬
‫הנשימה לבצע אוורור באמצעות ויסות מהירות ‪ /‬קצב ‪ /‬עומק הנשימה‪.‬‬
‫‪ .4‬הנחיית המערכות והאיברים לביצוע פעולות תוך ניטור כל חלקי הגוף‪ ,‬קליטת הנתונים‬ ‫פגיעה באחת משלוש המערכות המרכיבות את משולש החיים תוביל לקריסה של המערכות‬
‫והעברתם למוח‪.‬‬ ‫האחרות‪.‬‬
‫תאי הגוף זקוקים לחמצן כדי להתקיים‪ .‬מערכת העצבים‪ ,‬מערכת הדם ומערכת הנשימה‬
‫מערכת העצבים המרכזית – מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח ואת חוט השדרה‪.‬‬ ‫מהוות את “משולש החיים”‪ ,‬המאפשר כניסת חמצן לתאי הגוף ואוורור הפחמן הדו–חמצני‪.‬‬
‫המוח מורכב ממספר חלקים שלכל אחד תפקיד משלו‪:‬‬ ‫תאי העצב ומערכת העצבים (בעיקר המוח) מגיבים מייד לכל ירידה באספקת הדם והחמצן‬
‫ •המוח הגדול – נמצא בחלק העליון של הגולגולת‪ ,‬מחולק לשתי המיספרות (אונות) שביניהן‬ ‫ויהיו הראשונים להיפגע מחוסר החמצן‪.‬‬
‫גשר‪ .‬המוח אחראי לתבונה‪ ,‬לתנועה ולחמשת החושים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם מערכת העצבים קורסת‪ ,‬גם מערכת הדם ומערכת הנשימה יקרסו בעקבותיה‪.‬‬
‫ •המוח הקטן – נמצא בחלקה האחורי של הגולגולת ואחראי לשיווי משקל‪ ,‬קואורדינציה‪,‬‬
‫טונוס שרירים ועידון תנועות‪.‬‬
‫ •גזע המוח – נמצא בחלק התחתון של הגולגולת‬
‫ואחראי למערכות החיים החיוניות‪ :‬נשימה‪ ,‬קצב‬
‫לב‪ ,‬לחץ דם‪.‬‬ ‫מערכת‬
‫ •חוט השדרה – עובר בתוך חוליות השדרה ומתפצל‬
‫מהן במטרה להעביר את תפקודי השליטה וקליטת‬
‫העצבים‬
‫התחושות לאורך כל הגוף‪.‬‬
‫פיקוח וויסות‬ ‫הפעלה ופיקוח‬
‫מערכת העצבים ההיקפית – מערכת העצבים ההיקפית‬
‫(פריפרית) כוללת את כל העצבים הנמצאים מחוץ‬
‫למערכת העצבים המרכזית ומקשרים אותה עם‬ ‫מערכת‬ ‫מערכת‬
‫המוחות‬
‫הגפיים ואיברי הגוף‪ .‬לשם כך קיימים במערכת העצבים‬
‫ההיקפית סלילי עצבים‪ ,‬הכוללים ‪ 32‬זוגות עצבים‬
‫הדם‬ ‫הנשימה‬
‫היקפיים היוצאים מצדי עמוד השדרה אל כל חלקי הגוף ו–‪ 12‬סלילים היוצאים לכיוון הפנים‪.‬‬ ‫דם‪ ,‬כלי‬ ‫ריאות‬
‫ישנם עצבים קרדיאליים בעלי סיבים תנועתיים בלבד‪ ,‬תחושתיים בלבד או שניהם גם יחד‪.‬‬ ‫הדם והלב‬
‫מערכת העצבים האוטונומית – מערכת העצבים האוטונומית מהווה חלק ממערכת העצבים‬
‫ההיקפית ואחראית לפעולות שאינן מתבצעות במודע‪ ,‬כמו פעימות סדירות של הלב‪ ,‬תנועות‬ ‫משולש החיים‬
‫המעי‪ ,‬הזעה‪ ,‬הפרשת רוק ועוד‪.‬‬

‫‪ .3‬קנה הנשימה – צינור קדמי לושט הבנוי‬ ‫מערכת זו מחולקת למערכת הסימפתטית והמערכת הפארא–סימפתטית‪ .‬העצבים הסימפתטיים‬
‫מטבעות סחוסיות ומחבר את הגרון לסמפונות‪.‬‬ ‫יוצאים מן החלק האמצעי של חוט השדרה‪ ,‬ואילו העצבים הפארא–סימפתטיים יוצאים‬
‫אצל אדם מבוגר‪ ,‬קוטרו הוא כקוטר האצבע‬ ‫מן המוח ומן החלק התחתון של חוט השדרה‪ .‬סיבי עצבים משני הסוגים מגיעים אל הלב‪,‬‬
‫המורה‪ .‬בפתחו של קנה הנשימה נמצא מכסה‬ ‫השרירים החלקים ורוב הבלוטות‪ .‬קצות העצבים הסימפתטיים מפרישים נוראדרנלין כמוליך‬
‫הגרון (אפיגלוטיס)‪ .‬כאשר מתבצע תהליך‬ ‫עצבי‪ ,‬וקצות העצבים הפארא–סימפתטיים מפרישים אצטילכולין‪.‬‬
‫חלל האף‬
‫חלל הפה‬
‫בליעת מזון‪ ,‬מכסה הגרון סוגר את קנה‬
‫הנשימה‪.‬‬ ‫המערכת הסימפתטית היא זו הפועלת בזמן דחק והמערכת הפארא–סימפתטית פועלת בזמן‬
‫רגיעה‪.‬‬
‫שריר בין צלעי‬ ‫דרכי האוויר התחתונות‬
‫‪1.1‬סמפונות – יש שני סמפונות ראשיים‪ ,‬אחד לכל‬
‫צלעות‬
‫סימפתטית‬ ‫פארא–סימפתטית‬ ‫האיבר‬
‫ריאה‪ ,‬שמהם מתפצל עץ סמפונות המוביל‬ ‫האצת הדופק‬ ‫האטת דופק‬ ‫לב (דופק)‬
‫את האוויר באמצעות הסמפוניות הקטנות‬ ‫הרחבת סמפונות‬ ‫היצרות סמפונות‬ ‫ריאות‬
‫ביותר אל נאדיות הריאה‪.‬‬
‫‪2.2‬נאדיות הריאה – בלוניות קטנות המהוות את‬ ‫האטת הפעילות‬ ‫האצת הפעילות‬ ‫מערכת העיכול‬
‫החלק העיקרי של הריאות‪ .‬נאדיות הריאה‬ ‫עצירת שתן‬ ‫ריקון שתן‬ ‫שלפוחית השתן‬
‫עטופות בקרום המאפשר כניסה ויציאה של‬
‫הרחבה‬ ‫כיווץ‬ ‫אישונים‬
‫גזים במהירות ובהן מתבצע חילוף הגזים בין‬
‫האוויר לדם ולהיפך‪ .‬קרום הנאדיות עטוף‬ ‫עצירת הרוק‬ ‫הפרשת רוק‬ ‫בלוטות רוק‬
‫דרכי הנשימה‬ ‫בכלי דם קטנים‪ ,‬המעבירים את החמצן אל‬
‫מערכת הדם ומעבירים מהדם לנאדיות את הפחמן הדו–חמצני הנפלט מהתאים במהלך‬
‫הנשיפה‪ .‬בדרכו במעברי האף‪ ,‬האוויר מתחמם ומתווספת לו לחות בשל ההפרשות של‬ ‫קשת הרפלקסים – רפלקס הוא תנועה הגנתית‪ ,‬אוטומטית ולא רצונית המאפשרת את הפעלתם‬
‫איברים אלה‪ .‬בדרכי הנשימה התחתונות (הסמפונות) מצויות שערות זעירות המתנועעות‬ ‫של איברי הגוף ללא פקודה ישירה מהמוח במקרים של תחושת סכנה‪ .‬כשמתרחש שינוי חד‬
‫כלפי חוץ ומונעות את כניסתם של חלקיקי אבק גדולים ומזהמים מבחוץ אל הריאות פנימה‪.‬‬ ‫בתחושה‪ ,‬מתאפשרת תגובה אוטומטית של מערכת העצבים ההיקפית השולחת למוח מידע‬
‫על האירוע‪ .‬לדוגמה‪ ,‬דקירה בכף הרגל מקפיצה את כלל שרירי הרגל ורק לאחר מכן‪ ,‬המוח‬
‫מקבל הודעה ומנחה את העיניים להתבונן במקום כדי לאסוף נתונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם מערכת‬
‫העיכול אינה רצונית‪ ,‬אלא פועלת על פי רפלקס‪.‬‬
‫סמפונות (ברונכוסים)‬
‫מערכת הנשימה‬
‫חלל האף‬ ‫למערכת הנשימה שני תפקידים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬חמצון – הכנסת אוויר וחמצן אל תוך הריאות והעברתם למערכת הדם ותאי הגוף‪.‬‬
‫חלל הפה‬
‫‪ .2‬אוורור – סילוק פחמן דו–חמצני‪.‬‬
‫סמפוניות‬
‫מערכת הנשימה מחולקת לשני חלקים – דרכי האוויר והריאות‪.‬‬
‫דרכי האוויר העליונות‬

‫קנה נשימה‬
‫נאדיות‬ ‫‪ .1‬פה ‪ /‬חלל פה‬
‫ושט‬
‫‪ .2‬אף ‪ /‬חלל האף – תפקידו העיקרי של האף הוא לווסת וללחלח את טמפרטורת האוויר‬
‫ברונכוסים ונאדיות הריאה‬ ‫דרכי אוויר עליונות‬
‫הנכנס ולסנן מזהמים בעזרת שערות קטנות (הנקראות סיליה) שנמצאות בדרכי האוויר‪.‬‬
‫מערכת הלב‪ ,‬הדם וכלי הדם‬ ‫מערכת הנשימה מסתייעת לצורך פעילותה במערכת הפעלה הבנויה משרירים ועצמות‪:‬‬
‫תפקידה של מערכת הדם להוביל ולספק לכל‬ ‫‪ .1‬צלעות המקיפות את בית החזה ואת הריאות‪.‬‬
‫התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם‪,‬‬ ‫‪ .2‬שרירים בין–צלעיים המאפשרים לבית החזה להתכווץ ולהתרחב‪ ,‬ובכך לשנות את הלחץ‬
‫באמצעות הדם (חמצן‪ ,‬פחמן דו–חמצני‪ ,‬חומרי‬ ‫בתוכו‪.‬‬
‫מזון‪ ,‬הורמונים ועוד)‪.‬‬ ‫‪ .3‬סרעפת – השריר העצום הנמצא בתחתית בית החזה‪ .‬בזמן הכיווץ‪ ,‬הוא יורד מטה ומסייע‬
‫מערכת הדם היא מערכת צינורות סגורה‬ ‫להגדלה של חלל בית החזה וכניסת אוויר לריאות‪ ,‬ובזמן ההרפיה‪ ,‬הוא עולה כלפי מעלה‪,‬‬
‫בעלת משאבה הדוחפת את נוזל הדם הנע בתוך‬ ‫מקטין את חלל בית החזה ובכך מאפשר את יציאתו של האוויר מהריאות‪.‬‬
‫המערכת‪ .‬משאבת מערכת הדם היא שריר הלב‪,‬‬
‫מיקום הלב‬
‫הדוחף את הדם הנע בכלי הדם‪.‬‬
‫התפקידים העיקריים של מערכת הדם הם‪:‬‬

‫‪ .1‬הובלת חמצן‪ ,‬חומרי מזון והורמונים אל‬
‫התאים‪.‬‬
‫‪ .2‬סילוק פסולת מהתאים‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילות הקשורה למערכת החיסונית‪.‬‬
‫סרעפת‬
‫‪ .4‬ויסות טמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫‪ .5‬שמירה על הומיאוסטזיס (סביבה פנימית‬
‫קבועה)‪.‬‬ ‫פעולת הנשימה מתבצעת בכל כחמש שניות (כ–‪ 12–16‬נשימות בדקה במבוגר)‬
‫ומחולקת לשני שלבים‪:‬‬
‫משאבה – לב‪:‬‬ ‫‪ .1‬שאיפה – פעולה אקטיבית – השרירים הבין–צלעיים והסרעפת מתכווצים ‪ f‬בית החזה‬
‫שריר הלב הוא יחידה עצמאית שמתכווצת‬ ‫מתרחב ‪ f‬הריאות נמשכות ומתרחבות עם בית החזה ‪ f‬נוצר לחץ שלילי (ואקום) ‪f‬‬
‫כ–‪ 60–100‬פעמים בדקה באדם מבוגר‪ .‬הלב נמצא‬ ‫אוויר נכנס לריאות באמצעות דרכי האוויר‪.‬‬
‫במרכז בית החזה‪ ,‬מתחת לעצם החזה‪( ,‬הסטרנום)‬ ‫‪ .2‬נשיפה – פעולה פסיבית – השרירים הבין–צלעיים והסרעפת חוזרים להרפיה מוחלטת‬
‫עם נטייה קלה שמאלה‪ .‬תפקידו המרכזי של הלב‬ ‫‪ f‬מגדילים את הלחץ על הריאות והאוויר הנמצא בתוכן ‪ f‬האוויר נפלט מהריאות‬
‫הוא לספק דם לכל חלקי הגוף‪ ,‬כמו גם לשריר‬ ‫דרך דרכי האוויר ‪ f‬האוויר היוצא מהריאות רווי בפחמן דו–חמצני‪.‬‬
‫הלב עצמו‪ .‬לשריר הלב מערכת ענפה של כלי‬
‫דם משלו‪ ,‬משום שאספקת חמצן סדירה לתאי‬ ‫נפח השאיפה המתחלף ( ‪ )Tidal Volume‬הוא כ– ‪ 500‬מ”ל בכל שאיפה או כ–‪ 5–6‬ליטר בדקה‪ .‬נפח‬
‫הלב וחלק מהתפצלויות אבי העורקים‬ ‫שריר הלב חיונית למערכות החיים כולן‪.‬‬ ‫מסוים מהשאיפה משמש לתהליך חילוף הגזים באיברים השונים‪.‬‬
‫לאחר נשיפה מאומצת נשאר בריאות נפח שארי ( ‪ )Residual Volume‬המקל על ניפוח חוזר של‬
‫הלב מחולק לארבעה חלקים – הצד השמאלי והצד הימני המופרדים על ידי המחיצה הבין–‬ ‫הריאות – כ–‪ 1.5‬ליטר באדם מבוגר‪.‬‬
‫חדרית‪ ,‬כשכל אחד מהצדדים מחולק לעלייה וחדר‪ .‬החלק השמאלי של הלב מזרים דם מחומצן‬
‫אל כל תאי הגוף‪ .‬החלק הימני של הלב מזרים דם רווי בפחמן דו–חמצני אל הריאות ומהן‬ ‫‪RR‬‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪MV‬‬
‫חזרה לחלקו השמאלי‪.‬‬
‫מספר נשימות בדקה‬ ‫‪x‬‬ ‫נפח מתחלף‬ ‫=‬ ‫נפח מתחלף בדקה‬
‫תפוקת הלב ( ‪)Cardiac Output‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪7,000‬‬
‫תפוקת הלב היא ביטוי לכמות הדם הנדחף מהלב במשך דקה‪.‬‬
‫בכל פעימה דוחף הלב כ– ‪ 70‬סמ”ק (נפח פעימה)‪.‬‬
‫תפוקת לב = נפח פעימה ‪ X‬מספר פעימות בדקה‪.‬‬
‫תפוקת הלב משתנה בהתאם לצורכי הגוף – לדוגמה‪ :‬בזמן מאמץ‪ ,‬תפוקת הלב עולה‪.‬‬
‫כלי הדם‬
‫כאמור‪ ,‬מערכת הדם היא מערכת סגורה‪ ,‬שבתוכה‬
‫עובר נוזל הדם בשלושה סוגים שונים של צינורות‬
‫– העורקים‪ ,‬הוורידים והנימים‪.‬‬
‫החייאת‬
‫עורקים – כלי דם בעלי דופן עבה שבהם זורם‬
‫הדם מהלב אל הגוף ואל הריאות‪ .‬העורק היוצא‬
‫מהצד השמאלי של הלב נקרא אבי העורקים‪,‬‬
‫והוא מעביר את הדם למערכת מסועפת של‬
‫עורקים בכל הגוף‪ .‬בעורקים אלה זורם דם עשיר‬
‫לב ריאות‬
‫בחמצן‪ .‬במחזור הדם הקטן‪ ,‬העורק היוצא מהצד‬
‫הימני של הלב נקרא עורק הריאה והוא מעביר‬
‫את הדם העשיר בפחמן דו‪-‬חמצני אל הריאות‬
‫לצורך פליטת פחמן דו‪-‬חמצני וחמצון מחדש‪.‬‬
‫הוורידים – בכלי דם אלה זורם הדם לכיוון הלב‪.‬‬

‫הדם הזורם בוורידים מכיל בתוכו ריכוז גבוה‬
‫‪C.P.R‬‬
‫כלי דם‬ ‫של פחמן דו‪-‬חמצני והוא מושפע בעיקר מכיווץ‬
‫מינימלי של שרירי הגוף ולחץ שלילי בתוך כלי הדם שבתוך בית החזה‪.‬‬
‫נימים – רשת הנימים בנויה מקרום דק המאפשר חילוף גזים ובכך מאפשר לקלוט פחמן‬
‫דו‪-‬חמצני ולהעביר לתאים את החמצן הדרוש להם לתהליכי יצירת האנרגיה והחיים‪ .‬רשת‬
‫הנימים מחברת את מערכת הדם ונמצאת בתווך בין העורקים לוורידים ובין שאר תאי הגוף‪.‬‬
‫‪Cardio Pulmonary Resuscitation‬‬
‫הדם – נפח נוזל הדם הוא כ‪ 5 -‬ליטר בממוצע‪.‬‬
‫נוזל הדם – נוזל הדם הנקרא פלסמה ומהווה כ– ‪ 55%‬מנפח הדם‪.‬‬
‫תאי הדם – תאים הנמצאים בתוך נוזל הדם ומהווים כ– ‪ 45%‬מנפח הדם‪ .‬תאי הדם מחולקים‬
‫לשלושה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאי דם אדומים – מובילים את החמצן וה– ‪.CO 2‬‬
‫‪ .2‬תאי דם לבנים – אחראים להגנה על הגוף כחלק ממערכת החיסון‪ .‬נלחמים בזיהומים‬
‫הנגרמים על ידי חיידקים‪.‬‬
‫‪ .3‬טסיות הדם – אחראיות לקרישת הדם‪.‬‬
‫בדיקת ההכרה יכולה להצביע על‬ ‫החייאת לב ריאות במבוגר‬

‫אחד משלושת המצבים‪:‬‬ ‫‪CPR – Cardio Pulmonary Resuscitation‬‬
‫‪ .1‬החולה בהכרה – תגובה הגיונית‬
‫לגירוי מילולי‪.‬‬ ‫רוב מקרי המוות בקרב מבוגרים המתרחשים מחוץ לבית החולים נגרמים כתוצאה מדום לב‬
‫‪ .2‬הכרה מעורפלת – תגובה חלשה‬ ‫או אירוע לבבי הגורם להפסקת פעולת הלב ומערכת הדם‪ .‬מטרתה העיקרית של ההחייאה‬
‫לגירוי פיזי‪.‬‬ ‫היא שמירה על זרימת הדם והחמצן לתאי המוח כדי לאפשר את המשך פעילותם של תאי‬
‫‪ .3‬חוסר הכרה – חוסר תגובה‬ ‫המוח ושריר הלב‪ ,‬עד לקבלת טיפול מתקדם שמטרתו החזרת הלב לפעילות סדירה‪ .‬העיקרון‬
‫לגירוי מילולי ופיזי‪.‬‬ ‫המנחה בהחייאה הוא שמירה על לחץ הדם באמצעות עיסויי חזה בקצב רצוף וקבוע ככל‬
‫שניתן‪ .‬עיסויים אלה יסייעו להזרמת הדם וחמצון תאי המוח ותאי שריר הלב‪ .‬בנוסף‪ ,‬יבוצע‬
‫התרשם במהירות אם החולה‬ ‫ניסיון למתן שוק חשמלי שיסייע להפעיל את המערכת החשמלית העצמאית של שריר הלב‪.‬‬
‫נושם‪ .‬אם הוא אינו נושם או נושם‬
‫נשימות “אחרונות”* (אגונליות) יש‬ ‫שלבי ביצוע ההחייאה כוללים‪:‬‬
‫בדיקת הכרה גירוי פיזי‬ ‫להזעיק אמבולנס ולדאוג להבאת‬ ‫‪ .1‬בטיחות הצוות והחולה‪/‬נפגע‪.‬‬
‫דפיברילטור‪.‬‬ ‫‪ .2‬בדיקת תגובה ‪ /‬הכרה והתרשמות מהירה האם החולה נושם‪.‬‬
‫*‬
‫נשימות “אחרונות” (אגונליות) הן נשימות לא‬ ‫‪ .3‬הזעקת אמבולנס והבאת דפיברילטור‪.‬‬
‫אפקטיביות‪ .‬ניתן לתאר אותן כנשימות איטיות‪,‬‬ ‫‪ C .4‬בדיקת דופק וביצוע עיסויי חזה וחיבור דפיברילטור בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫כבדות ומאומצות‪ .‬התרשם מקצב הנשימות‪ ,‬עומקן‬ ‫‪ A .5‬פתיחת נתיב אוויר וסילוק הפרשות‪.‬‬
‫ואיכותן‪ .‬הערכת הנשימה תעשה עד ‪ 10‬שניות‬ ‫‪ B .6‬שתי הנשמות‪.‬‬
‫לכל היותר‪.‬‬
‫בטיחות‪:‬‬
‫הזעקת אמבולנס‪:‬‬ ‫בדיקה וסריקה של זירת האירוע במטרה לשמור על בטיחות הצוות הרפואי והנפגע‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫אם החולה מחוסר הכרה או בהכרה מעורפלת‬ ‫מגע בנפגע התחשמלות עלול להיות קטלני לאיש הצוות הנוגע בו ללא ניתוק מוקדם של הזרם‬
‫יש להזעיק אמבולנס‪ ,‬ובמידת האפשר‪ ,‬ניידת‬ ‫החשמלי‪ .‬סריקת זירת האירוע עשויה גם להעיד על גורם ומנגנון הפגיעה ולסייע לאנשי‬
‫לטיפול נמרץ‪ .‬תורני המוקד של מגן דוד אדום‬ ‫הצוות להימנע מפגיעה בעצמם‪.‬‬
‫יזניקו את ניידת הטיפול הנמרץ הזמינה והקרובה‬
‫ביותר‪ .‬אם יש אמבולנס קרוב יותר‪ ,‬גם הוא‬ ‫הרחקה מגורם הסכנה‪:‬‬
‫יוזנק כדי לתת מענה ראשוני עד להגעת הנט”ן‪.‬‬ ‫ניתוק זרם החשמל במקרה של התחשמלות‪ ,‬הוצאת הטובע מהים הסוער‪ ,‬הורדת התלוי‬
‫בנוסף‪ ,‬יפעיל המוקד את מתנדבי יחידת הכוננים‬ ‫מהחבל‪ ,‬הוצאת המדביר משטח המזוהם בחומר ההדברה‪ ,‬חילוץ המנקה מתוך בור הביוב‬
‫הארצית שחלקם מצוידים גם בדפיברילטור חצי‬ ‫המלא בגזים רעילים – אלו הן רק דוגמאות אחדות מסדרה ארוכה של פעולות הרחקה שאותן‬
‫אוטומטי לצורך מתן שוק חשמלי‪.‬‬ ‫יש לבצע בטרם ניתן להתחיל בהחייאה עצמה‪.‬‬
‫בכל מקרה של חוסר הכרה‪ ,‬בטרם ביצוע פעולות ההחייאה יש להזעיק אמבולנס ולוודא‬ ‫בדיקת תגובה ‪ /‬הכרה‪:‬‬
‫הבאת דפיברילטור למקום האירוע (הערה‪ :‬על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי‪ ,‬אם מדובר‬ ‫הכרה מוגדרת כתגובה לגירוי חיצוני‪.‬‬
‫בתינוק ואין מי שיכול להזעיק אמבולנס‪ ,‬יש לבצע תחילה החייאה במשך ‪ 2‬דקות ורק לאחר‬ ‫שלבי בדיקת ההכרה כוללים‪:‬‬
‫מכן להזעיק אמבולנס)‪.‬‬ ‫גירוי מילולי – פניה ישירה אל החולה או הנפגע כדי לקבל תגובה‪.‬‬
‫גירוי פיזי – אם החולה אינו מגיב לגירוי מילולי יש לבצע גירוי פיזי‪ .‬הגירוי הפיזי כולל צביטה‬
‫בשריר הטרפז משני צדי הגוף‪.‬‬
‫כללים לביצוע עיסוי חזה‬ ‫עיסויי חזה‬

‫מטרתו של עיסוי החזה היא להחזיר דם ללב ולדחוף את הדם שהצטבר בו לעורקים‪ .‬העיסוי‬ ‫‪C – Chest Compressions‬‬
‫יתבצע באמצעות לחיצה על בית החזה ולאחריה הרפיה מוחלטת של הלחץ‪ ,‬כדי לאפשר לבית‬
‫החזה לחזור למצבו הטבעי‪ .‬פעולה זו מאפשרת לדם נוסף להגיע לשריר הלב ולמלא אותו‬ ‫בדיקת הדופק תתבצע בעורק מרכזי בצוואר‬
‫בטרם תבוצע לחיצה נוספת‪.‬‬ ‫(עורק הקרוטיד) וזאת לאחר בדיקה מהירה של‬
‫מצב ההכרה והנשימה והזעקת עזרה‪ .‬יש לבדוק‬
‫ •משך זמן הלחיצה יהיה שווה למשך זמן ההרפיה‪.‬‬ ‫דופק במשך ‪ 10–5‬שניות באמצעות ‪ 2‬אצבעות‬
‫ •יש להקפיד על מינימום הפרעות בעת ביצוע העיסויים‪.‬‬ ‫שיונחו לצדי קנה הנשימה עד לתחושת שקע בין‬
‫השרירים לבין קנה הנשימה‪ .‬אם אין דופק או‬
‫‪ .1‬יש להשכיב את החולה על הרצפה (או על משטח קשיח אחר)‪ .‬אין לבצע עיסוי חזה על‬ ‫יש ספק בקיומו‪ ,‬יש לחבר דפיברילטור‪ ,‬לפעול‬
‫מזרון‪.‬‬ ‫על פי הנחיותיו ולבצע מייד ‪ 30‬עיסויי חזה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לחשוף את בית החזה של החולה‪/‬נפגע ולמצוא את נקודת העיסוי‪.‬‬
‫‪ .3‬עוצמת העיסוי – עם שתי כריות כף היד לעומק של ‪ 5‬ס”מ לפחות‪.‬‬ ‫איש צוות מפעיל דפיברילטור‬
‫‪ .4‬מרפקים נעולים בזווית ישרה מעל עצם החזה ולחיצה כלפי מטה‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להקפיד ולאפשר הרפיה מלאה של בית החזה לפני לחיצה נוספת‪.‬‬ ‫אין דופק‬ ‫יש דופק‬
‫‪ .6‬לחיצות והרפיות בקצב מהיר של ‪ 100-120‬לחיצות בדקה לפחות‪.‬‬
‫‪ .7‬יש להפעיל מטרונום‪ -‬קיים קצב מוכתב לביצוע העיסויים‪ .‬ניתן להשתמש באמצעים‬
‫אלקטרוניים כגון קצב עיסויים המוכתב ע"י הדפיברילטור או ע"י המוניטור בניידות‬
‫הטיפול הנמרץ‪.‬‬ ‫החייאה‪:‬‬ ‫בצע הנשמה‬
‫‪ .8‬במקרה של מתן שוק חשמלי יש לחדש מיד את העיסויים לאחר מתן השוק‪.‬‬ ‫מבוגר וילד‪:‬‬
‫‪ 30‬עיסויים‪,‬‬
‫‪ .9‬יש להחליף את מבצע העיסויים בכל שתי דקות‪.‬‬ ‫חבר דפיברילטור‬ ‫נשיפה כל ‪ 5‬שניות‬
‫דגש –‬
‫לעיסוי יעיל‪ ,‬מרפקי המטפל חייבים להיות נעולים‪ .‬יש ללחוץ לעומק של ‪ 5‬ס”מ‬
‫לפחות‪ ,‬בקצב של ‪ 100-120‬עיסויים בדקה לפחות‪.‬‬
‫מיקום עיסוי חזה במבוגר‬

‫‪ .1‬יש להניח כרית כף יד אחת במרכז בית‬
‫החזה‪ ,‬על עצם החזה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להניח את כף היד השנייה מעל הראשונה‪,‬‬
‫לנעול אצבעות וליישר מרפקים‪ 90˚ ,‬מעל‬
‫החולה‪.‬‬
‫עיסוי חזה ומיקום ידיים‬
‫עיסויי חזה – הלב מתכווץ כתוצאה מלחץ על בית החזה‬

‫בדיקת נשימה – ‪B – Breathing‬‬ ‫פתיחת נתיב אוויר – ‪A – Airway‬‬

‫משך בדיקת נשימה אצל מבוגר יהיה בין ‪ 5‬ל‪ 10-‬שניות‪.‬‬
‫אין נשימה‬ ‫יש נשימה‬
‫שמירה על נתיב אוויר‪/‬‬

‫‪ 2‬הנשמות‬ ‫השכבה על הצד‬
‫או בחצי שכיבה–ישיבה‬
‫(חש”י)‬
‫המשך בביצוע‬ ‫פינוי תוך כדי השגחה‬
‫‪ 30‬עיסויים‬ ‫פתיחת נתיב אוויר (הטיית מצח סנטר)‬ ‫ ‬
‫הנשמות מפה לפה‪:‬‬ ‫הסכנה המיידית של מחוסר הכרה היא חסימת דרכי האוויר וחנק‪ .‬חסימת דרכי האוויר‬
‫אם החולה אינו נושם או נושם נשימות אחרונות (אגונליות) יש להנשים אותו ‪ 2‬הנשמות מפה‬ ‫מתרחשת כתוצאה מהגורמים הבאים‪:‬‬
‫לפה תוך כדי אטימת האף‪ .‬ההנשמה תתבצע כאשר ראשו של הנפגע מקובע לאחור‪ ,‬כדי‬ ‫‪ .1‬צניחת בסיס הלשון – הלסת צונחת ומושכת איתה מטה את הלשון‪ ,‬מה שגורם לחסימה‬
‫שהאוויר ייכנס לקנה הנשימה ולא לוושט‪.‬‬ ‫של דרכי הנשימה‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬אספירציה – שאיפת הפרשות (מזון‪ ,‬רוק או חומצות קיבה) לתוך דרכי האוויר והריאות‪.‬‬
‫בטיחות בהנשמה‪:‬‬ ‫‪ .3‬גוף זר שתקוע בדרכי הנשימה העליונות או בקנה הנשימה‪.‬‬
‫את ההנשמה יש לבצע תוך כדי הגנה על המנשים מפני מחלות זיהומיות באמצעות מניעת מגע‬ ‫‪ .4‬איבוד רפלקס השיעול והבליעה‪.‬‬
‫עם הפרשות החולה‪ .‬אם אין ברשותך אמצעי כזה (כגון מסכת כיס) אינך חייב לבצע הנשמה‬ ‫‪ .5‬בצקות בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫מפה לפה אלא המשך לבצע עיסויי חזה‪.‬‬
‫חנק משמעו הפסקה של פעולת מערכת הנשימה – אחת משלוש מערכות החיים – אשר‬
‫דגשים בהנשמה‪:‬‬ ‫תגרום להפסקת פעילותן של שאר המערכות ותוביל למוות‪ .‬הטיפול בחנק יהיה באמצעות‬
‫אם אין כניסת אוויר יש לשפר את קיבוע הראש‪.‬‬ ‫פתיחת נתיב האוויר‪.‬‬
‫אם שיפור קיבוע הראש אינו מועיל ועדיין אין‬
‫כניסת אוויר יש לחשוד בגוף זר תקוע‪.‬‬ ‫פתיחת נתיב אוויר תכלול את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬פתיחת הפה והתבוננות לתוכו‪.‬‬
‫ההנשמה צריכה להיות איטית ולא עמוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬סילוק הפרשות (אם יש) תוך הטיית החולה על צדו‪.‬‬
‫הנשמה מהירה ועמוקה עלולה לגרום לאוויר‬ ‫‪ .3‬הטיית הראש לאחור והרמת הלסת (בחולה בלבד‪ .‬בטראומה יוסבר בהמשך)‪.‬‬
‫להיכנס לתוך הוושט ולא לקנה הנשימה‪ ,‬לנפח‬
‫את הקיבה ולגרום להקאות שיקשו מאוד על‬
‫המשך ביצוע ההחייאה‪ .‬משך כל הנשמה לא‬
‫יעלה על שניה אחת‪ ,‬וזאת עד לעליית בית החזה‪.‬‬
‫הנשמה מפה לפה‬
‫טבלת סיכום ‪ -‬החייאת מבוגר‬ ‫לסיכום‬

‫לאחר ביצוע ‪ 30‬עיסויי חזה יש לסקור את חלל הפה להימצאות הפרשות‪ ,‬לסלק הפרשות‪,‬‬
‫הערות‬ ‫עשה‬ ‫שלב‬ ‫לפתוח נתיב אוויר על ידי קיבוע הראש לאחור ולהנשים ‪ 2‬הנשמות‪ .‬יש לבצע ‪ 5‬מחזורים‬
‫וודא בטיחות‬ ‫של ‪ 30‬עיסויים ו– ‪ 2‬הנשמות במשך כ– ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫הזעק אט”ן‪/‬נט”ן‬
‫סקור זירת אירוע‬ ‫לאחר מכן יש לבדוק שנית דופק בעורק הקרוטיד במשך ‪ 10‬שניות‪ .‬אם יש דופק‪ ,‬יש להמשיך‬
‫דאג להבאת דפיברילטור (אם יש)‬ ‫בדוק הכרה‬ ‫ולהנשים את הנפגע כ– ‪ 12 – 10‬הנשמות בדקה ולבדוק דופק מדי ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫וחבר אותו בהקדם‬ ‫התרשם מנשימה‬ ‫אם אין דופק יש להמשיך ולבצע ‪ 30‬עיסויי חזה משולבים ב– ‪ 2‬הנשמות‪ ,‬לעקוב אחר הנחיות‬
‫בדוק דופק‬ ‫הדפיברילטור ולבדוק דופק בכל ‪ 3 – 2‬דקות‪.‬‬
‫(עד ‪ 10‬שניות בעורק הקרוטיד)‬
‫החל ב– ‪ 30‬עיסויי חזה‬
‫‪C‬‬ ‫יש להמשיך בהחייאה רצופה עד‪:‬‬
‫לחץ עמוק‪ ,‬חזק ומהר‬ ‫‪ .1‬חזרת דופק או נשימה ספונטנית (עצמית)‪.‬‬
‫סלק הפרשות‪ ,‬פתח נתיב אוויר‬ ‫‪ .2‬הגעת צוות מתקדם – אמבולנס רגיל או נט”ן‪.‬‬
‫כאשר מדובר בחולה‬
‫ולא בנפגע טראומה‬ ‫הטה את הראש לאחור‬
‫והרם סנטר כלפי מעלה‬
‫‪A‬‬ ‫‪ .3‬קביעת מוות על ידי רופא או הכרזת מוות ע"י פרמדיק מוסמך‪.‬‬
‫שמור נתיב אוויר פתוח‬ ‫תן ‪ 2‬הנשמות‬ ‫מתי לא מתחילים החייאה‪:‬‬

‫ספק חמצן‬ ‫(כל הנשמה במשך שנייה אחת)‬ ‫‪B‬‬ ‫דיסאנטומיה – כאשר הגופה אינה שלמה‪.‬‬
‫המשך בעיסויי לב‬ ‫ריגורמורטיס – מוות בן מספר ימים המאופיין בקשיון גוף או ריח רע הנודף מהמת‪.‬‬
‫(גם בזוג)‬ ‫והנשמות ‪30:2‬‬
‫לחץ עמוק‪ ,‬חזק ומהר‬ ‫בעיות בהחייאה‪:‬‬
‫בצע ‪ 5‬סבבים של עיסויים והנשמות‪ ,‬חבר דפיברילטור‪.‬‬ ‫ •כאשר מבצעים החייאה ואין כניסת אוויר לריאות במהלך ההנשמה‪ ,‬יש לבדוק היטב‬
‫מייד לאחר השוק חזור לעיסוים והנשמות ובצע ‪ 5‬סבבים‪.‬‬ ‫שהראש אכן מוטה אחורה בצורה הנכונה‪ .‬אם גם לאחר שיפור קיבוע הראש אין כניסת‬
‫אחריהם בדוק סימני חיים‪.‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬ובהתאם להמלצת הדפיברילטור‪ ,‬יש להמשיך‬ ‫אוויר‪ ,‬יש לחשוד בהימצאות גוף זר המונע את כניסת האוויר‪.‬‬
‫במחזוריות של שוק אחד ולאחריו ‪ 5‬סבבים של עיסויים והנשמות‪.‬‬ ‫ •אם הנפגע מקיא במהלך ההחייאה‪ ,‬יש לעצור מייד את ההחייאה ולהטות אותו על הצד‬
‫המרוחק תוך הגבהת ידו הרחוקה‪ .‬ההטיה נועדה לרוקן את פיו של הנפגע מהקיא‪ .‬רצוי‬
‫סיפור א ישי‬ ‫להשתמש בחתיכת בד כדי לרוקן את כל הפה מההפרשות‪ .‬ניקוי ההפרשות יימשך לא יותר‬
‫מ–‪ 10‬שניות‪ ,‬שלאחריהן יש לחזור לביצוע‬
‫דין אדברג הוא תלמיד כיתה ט’ מחיפה – ספורטאי מצטיין‪ ,‬אהוד על חבריו ומוקף תמיד בבנות‬ ‫ההחייאה הרצופה‪ .‬אין להכניס אצבעות‬
‫השכבה‪ .‬באחד מימי א’‪ ,‬לפני תחי לת הלימודים‪ ,‬התגודדו התלמידים בחצר בית הספר והחליפו‬ ‫לפה הנפגע‪.‬‬
‫חוויות על סוף השבוע‪.‬‬ ‫ •אם הקיבה מתנפחת במהלך ההחייאה יש‬
‫כמו תמיד‪ ,‬דין היה במרכז החבורה כשלפתע התמוטט על הרצפה‪ .‬בהתחלה‪ ,‬חבריו חשבו‬ ‫לשפר את קיבוע הראש לאחור עד לכניסת‬
‫שזה עוד אחד מהתעלולים שהוא נהג תמיד לעשו ת‪ ,‬אך שתי בנות שעברו קורס עזרה ראשונה‬ ‫אוויר המלווה בהתרוממות בית החזה‪,‬‬
‫במד”א הבינו מייד כי אין זה כך‪.‬‬ ‫ולהקפיד שלא להנשים בקצב מהיר מדי או‬
‫הן התקשרו במהירות ל‪ 101-‬ובהנחיית המוקדן ביצעו בדין החייאה‪ ,‬כפי שהן למדו במסגרת‬ ‫בנפח גדול מדי‪.‬‬
‫הקורס‪ ,‬עד להגעתו של צוות אמבולנס לבן‪.‬‬ ‫ • כל עצירה במהלך ההחייאה תעשה למשך‬
‫הצוות המשיך בהחייאה תוך מתן שוק חשמלי באמצעות דפיברילטור‪ .‬אמבולנס הטיפול הנמרץ‬ ‫לא יותר מ‪ 10-‬שניות‬
‫(אט”ן) שהגיע לאחר מספר דקות המשיך בביצוע ההחייאה‪ ,‬שכללה טיפול תרופתי ופתיחת‬
‫נתיב אוויר מתקדם‪ .‬על צג המוניטור החלו להופיע פעימות לב סדירות‪ .‬אט‪-‬אט חזר דין לנשום‪.‬‬ ‫ •לאחר כל עצירה במהלך החייאה יש לחזור‬
‫צוות האט”ן פינה את דין לבית החולים‪.‬‬ ‫לבצע עיסויי חזה‬
‫ודין ? “מזל שאני תמיד מוקף בבנות ומזל עוד יותר גדול שהן ידעו מה לעשו ת‪ ”,‬הוא אמר‪“ .‬תאמינו‬
‫או לא‪ ,‬אני כבר מתגעגע לבית הספר‪”...‬‬ ‫השכבה על הצד‬
‫החייאת ילדים (גילאים ‪)1–8‬‬ ‫החייאה בזוג (מטפלים מקצועיים)‬

‫סדר הפעולות בהחייאת ילדים זהה לסדר הפעולות בהחייאת מבוגרים אולם את הפעולות‬ ‫החייאה היא פעולה פיזית קשה‪ .‬מטפל בודד המבצע את פעולות ההחייאה עלול להתעייף‬
‫יש לבצע בעדינות רבה יותר‪ .‬בהחייאת ילד על ידי זוג מטפלים היחס בין העיסויים להנשמות‬ ‫וכתוצאה מכך תיפגע יעילות החייאה‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשאוף לבצע את ההחייאה על ידי זוג מטפלים‪,‬‬
‫יהיה ‪.15:2‬‬ ‫כאשר מטפל אחד אחראי להנשמה ודרכי האוויר ומטפל שני לעיסויי חזה רצופים וחיבור‬
‫הדפיברילטור‪ .‬המטפל האחראי להנשמה ולנתיב האוויר יכול לוודא את יעילות העיסויים על‬
‫דגשים בביצוע החייאה בילדים‬ ‫ידי בדיקת דופק בין ההנשמות‪ .‬הוא זה שגם יבדוק דופק בעת הפסקת העיסויים כדי לבדוק‬
‫ילד מוגדר כמי שגילו ‪ 1–8‬שנים או עד להופעת סימני בגרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון‬ ‫אם לבו של הנפגע חזר לפעום‪.‬‬
‫כי ייתכן שמבנה גופו קטן מאוד או גדול מאוד ולכן‪ ,‬ההחייאה תתבצע בהתאם לשינויים‬
‫המתחייבים מגודלו‪.‬‬ ‫שלבים בניהול ההחייאה בזוג‪:‬‬
‫‪ .1‬מטפל ‪ 1‬אחראי לביצוע ההחייאה – נמצא ליד ראש החולה ‪ /‬הנפגע ומבצע במהירות‬
‫השינויים העיקריים בין החייאת מבוגר להחייאת ילד‪:‬‬ ‫בדיקת הכרה‪ ,‬נשימה ודופק מרכזי‪ .‬באדם מחוסר הכרה‪ ,‬הוא מבקש מהמטפל השני‬
‫להזעיק עזרה ולהביא דפיברילטור בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫בדיקת הכרה –‬ ‫‪ .2‬מטפל ‪ :1‬מבצע עיסויים עד להגעת הדפיברילטור‪.‬‬
‫‪ .1‬מילולית – אם מדובר בילד קטן יש לוודא כי הילד מבין את הפניה אליו‪ .‬לחילופין‪ ,‬יש‬ ‫‪ .3‬מטפל ‪ :2‬מזעיק עזרה ומביא דפיברילטור‪.‬‬
‫להשמיע רעש (כגון מחיאת כף) במקום פניה מילולית‪.‬‬ ‫‪ .4‬מטפל ‪ :2‬מחבר דפיברילטור ואחראי לביצוע ‪ 30‬עיסויי חזה על פי הנחיות מטפל ‪.1‬‬
‫‪ .2‬פיזית – צביטה עדינה בשריר הטרפז‪ .‬ילדים קטנים מאוד או תינוקות יש לגרות לתגובה‬ ‫‪ .5‬מטפל ‪ :1‬בודק ומסלק הפרשות‪ ,‬פותח נתיב אוויר על ידי קיבוע ראש לאחור‪.‬‬
‫על ידי שפשוף בכפות הרגליים‪.‬‬ ‫‪ .6‬מטפל ‪ :1‬מבצע ‪ 2‬הנשמות‪.‬‬
‫‪ .7‬מטפל ‪ :2‬אחראי להמשך ביצוע ‪ 30‬עיסויי חזה על פי הנחיות מטפל ‪.1‬‬
‫הזעקת אמבולנס –‬ ‫‪ .8‬שני המטפלים יושבים אחד מול השני כדי לא להפריע זה לזה בהחייאה‪.‬‬
‫על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי‪ ,‬אם המטפל נמצא לבד ואין מי שיזעיק אמבולנס‪ ,‬יש‬
‫לבצע תחילה החייאה במשך ‪ 2‬דקות ורק לאחר מכן להזעיק עזרה‪.‬‬ ‫החלפה בין שני המטפלים תיעשה כל ‪ 2‬דקות‪ .‬השלב הטוב ביותר להחלפה הוא בזמן בדיקת‬
‫הדופק לאיתור חזרה של דופק ספונטני‪ .‬מטפל ‪ 2‬מודיע על החלפה ומטפל ‪ 1‬מורה על בדיקת‬
‫דופק‪ .‬אם אין דופק ממשיכים בביצוע ‪ 30‬עיסויי חזה לאחר ההחלפה‪.‬‬
‫בהחייאה בזוג על ידי שני מטפלים מקצועיים‪,‬‬
‫יחס העיסויים וההנשמות יהיה ‪ 15‬עיסויים ‪ 2 :‬הנשמות (‪.)2:15‬‬
‫החייאה בזוג‬
‫טבלת סיכום החייאת ילד‬ ‫עיסויי חזה –‬

‫מקום עיסוי‬
‫‪ .1‬יש להניח כף יד אחת במרכז בית החזה‪ ,‬על עצם החזה‪.‬‬
‫הערות‬ ‫עשה‬ ‫שלב‬ ‫‪ .2‬העיסוי יתבצע עם כף יד אחת או שתיים‪ ,‬בהתאם לגודלו של הילד‪.‬‬
‫הזעק אט”ן‪/‬נט”ן‬ ‫וודא בטיחות‬
‫סקור זירת‬
‫דאג להבאת דפיברילטור‬ ‫אירוע‬
‫וחבר אותו בהקדם‬ ‫בדוק הכרה‬
‫הזמנת אט”ן‪/‬נט”ן‬ ‫התרשם‬
‫במטפל יחיד‬ ‫מנשימה‬
‫רק לאחר ‪ 2‬דקות החייאה‬
‫בדוק דופק‬
‫(עד ‪ 10‬שניות בעורק הקרוטיד)‬
‫החל ב– ‪ 30‬עיסויי חזה‬ ‫‪C‬‬
‫לחץ עמוק‪ ,‬חזק ומהר‬
‫הטיית ראש בעדינות‬ ‫סלק הפרשות‪ ,‬פתח נתיב אוויר‬

‫לאחור‬ ‫הטה את הראש לאחור בעדינות‬ ‫‪A‬‬
‫והרם סנטר כלפי מעלה‬
‫עיסוי באמצעות כף יד אחת‬ ‫ ‬
‫תן ‪ 2‬הנשמות‬
‫ספק חמצן‬
‫כל הנשמה – שנייה אחת‬ ‫‪B‬‬
‫המשך להנשים ‪15–12‬‬ ‫פתיחת נתיב אוויר –‬
‫הנשמות בדקה‬ ‫חנק הוא הסיבה השכיחה ביותר להחייאה בילדים‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשים לב היטב לסיפור המקרה‪,‬‬
‫הנשמה כל ‪ 4‬שניות‬ ‫ובמידת הצורך‪ ,‬לאתר גוף זר תקוע‪.‬‬
‫נפח האוויר הניתן בהנשמת‬ ‫המשך בעיסויי לב‬ ‫הנשמות –‬

‫ילד הינו קטן יותר – עד‬ ‫והנשמות ‪30:2‬‬ ‫זהירות!‬
‫לעליית בית החזה‪.‬‬ ‫לחץ עמוק‪ ,‬מהר‪ ,‬אך לא חזק‬ ‫ •יש לבצע ‪ 2‬הנשמות קלות עד לעליית בית החזה בלבד‪.‬‬
‫העיסוי נעשה ביד אחת או‬ ‫ •פתיחת נתיב אוויר תתבצע באמצעות קיבוע הראש לאחור‪ .‬את קיבוע הראש יש לבצע‬
‫שתיים‪ ,‬בהתאם לגודל הילד‬ ‫בעדינות‪.‬‬
‫בזוג (מטפלים מקצועיים)‪:‬‬
‫יחס של ‪15:2‬‬
‫בצע חמישה סבבים של עיסויים והנשמות‪.‬‬
‫מייד לאחר מתן השוק‪ ,‬אם מומלץ‪ ,‬חזור מייד לעיסוים והנשמות‬
‫למשך ‪ 5‬סבבים‪ ,‬אחריהם בדוק סימני חיים‪ .‬במידת הצורך יש‬
‫להמשיך במחזוריות של שוק אחד‪ ,‬בהתאם להנחיות הדפיברילטור‪,‬‬
‫ולאחריו ‪ 5‬סבבים של עיסויים והנשמות‪.‬‬
‫תכולת ערכת החייאה‬ ‫ערכת הנשמה למבוגר וילד‬

‫להנשמה מפה לפה יש חמישה חסרונות עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬בטיחות – סכנת הידבקות במחלות המועברות באמצעות הפרשות‪.‬‬
‫שסתום ‪T‬‬
‫‪ .2‬כמות חמצן – הנשמה מפה לפה פחות יעילה‪ ,‬מכיוון שבאוויר הנשאף יש רק כ–‪17%‬‬
‫חמצן לעומת ‪ 21%‬חמצן הנמצא בחלל האוויר‪.‬‬
‫‪ .3‬כמות אוויר – כמות האוויר עלולה להיות גדולה מהדרוש‪.‬‬
‫מסנן ויראלי‬ ‫‪ .4‬כניסת אוויר – הנשמה מתבצעת לפה בלבד במקום הנשמה לפה ולאף של הנפגע‪.‬‬
‫‪ .5‬קושי – רתיעה מפני הנשמה מפה לפה כמו גם המאמץ הפיזי הכרוך בה‪.‬‬
‫מנתבי אוויר ‪00,0,01,2,3,4‬‬
‫לכן‪ ,‬הנשמה על ידי מפוח להנשמה בשילוב חמצן ומנתב אוויר עדיפה על הנשמה מפה לפה‪,‬‬
‫אך השימוש במפוח להנשמה מחייב מיומנות גבוהה ושני אנשי צוות לפחות‪.‬‬
‫תכולת ערכת החייאה –‬

‫ערכת החייאה מכילה את הפריטים הבאים‪:‬‬
‫קרדיו פאמפ‬
‫ציוד החייאה קבוע –‬
‫‪ .1‬מפוח‬
‫מפוח סיליקון מבוגר‬ ‫‪ .2‬מחבר ‪T‬‬
‫‪ .3‬שקית העשרה‬
‫ערכת עירוי‬ ‫‪ .4‬מסכת מבוגר (מס’ ‪ )5‬ומסכת ילד (מס’ ‪)2‬‬
‫שקית העשרה לחמצן‬ ‫‪ .5‬מכשיר שאיבה ידני (סקשן)‬
‫‪ .6‬קרדיו פאמפ (מכשיר לעיסוי)‬
‫ציוד החייאה מתכלה –‬
‫‪ .1‬מנתבי אוויר בגדלים שונים‬
‫‪ .2‬צינוריות שאיבה (קטטרים גמישים וקטטר קשיח לשאיבה)‬
‫‪ .3‬מסננים ויראליים‬
‫מד לחץ דם‬ ‫מסכת הנשמה לילדים‬ ‫‪ .4‬צינור להעשרה בחמצן‬
‫‪ .5‬גלוקוג'ל‬
‫‪ .6‬אספירין‬
‫‪ .7‬חבישות (משולשים‪ ,‬תחבושות אישיות‪ ,‬חסמי עורקים‪ ,‬אשרמן)‬
‫מסכת הנשמה מס‪ 5.‬למבוגר‬ ‫‪ .8‬ערכת עירוי‬
‫קטטר גמיש‬
‫שואב הפרשות – סקשן‬ ‫‪ .9‬פח מחטים‬
‫ציוד עזר קבוע –‬
‫‪ .1‬מד לחץ דם‬
‫‪ .2‬סטטוסקופ‬
‫קטטר קשיח‬ ‫‪ .3‬גלוקומטר (מכשיר לבדיקת רמת סוכר)‬
‫ציוד עזר מתכלה –‬
‫‪ .1‬מגני פנים וכפפות‬
‫סטטוסקופ (מסכת)‬ ‫מסכת חמצן‬
‫‪ .2‬ערכת עירוי‬
‫התאמת מנתב האוויר לחולה תתבצע בעזרת מדידת גודל המנתב באחת משתי האפשרויות‪:‬‬ ‫שימוש בערכת החייאה‬
‫‪ .1‬מדידת המרחק שבין קצה השפה לקצה תנוך האוזן‪.‬‬
‫‪ .2‬מדידת המרחק שבין מרכז השפה התחתונה לזווית הלסת‪.‬‬ ‫מנתב אוויר‬
‫למנתב האוויר שלושה תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬שמירה על נתיב אוויר פתוח במהלך ההנשמה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוב האוויר אל קנה הנשימה‪.‬‬
‫‪ .3‬מניעת פגיעה בלשון בחולה עם פרכוסים‪.‬‬
‫‪ .4‬סיוע במניעת צניחת בסיס לשון וחסימת נתיב האוויר‬
‫התוויות לשימוש במנתב אוויר‪:‬‬

‫‪ .1‬חולה מחוסר הכרה או בהכרה מעורפלת‪.‬‬
‫‪ .2‬חולה לא נושם – בהנשמה בעזרת מפוח‪.‬‬
‫התאמת גודל מנתב האוויר‪:‬‬

‫מנתב אוויר חייב להיות מותאם לגודל פיו של החולה‪ .‬מנתב אוויר קטן מדי עלול להיחסם על‬
‫ידי הלשון ולא לאפשר הנשמה יעילה או להפוך לגוף זר‪ .‬מנתב אוויר גדול מדי עלול לשמש‬
‫מדידה מנתב אוויר‬
‫כגוף זר ולכן לגרום להקאות‪ ,‬לחסום את נתיב האוויר ולגרום לפציעה בפה או בלוע‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בערכת ההחייאה קיימים ‪ 4‬מנתבי אוויר בגדלים שונים‪ ,‬ובערכת החייאה לתינוקות יש ‪2‬‬
‫מנתבי אוויר נוספים‪.‬‬
‫אופן השימוש במנתב האוויר‬
‫‪ .1‬פתח את פיו של החולה ‪ /‬הנפגע‪.‬‬ ‫מנתבי האוויר נבדלים זה מזה בגדלם‪ ,‬לצבעו של המנתב אין משמעות‪:‬‬
‫‪ .2‬בדוק הפרשות‪ -‬אם יש הפרשות‪ ,‬הטה את החולה ‪ /‬הנפגע על צדו‪ ,‬נקה והחזר אותו על‬ ‫מס’ ‪ – 4‬מבוגר – הגדול ביותר‬
‫גבו‪.‬‬ ‫מס’ ‪ – 3‬מבוגר‬
‫‪ .3‬התאם את גודל מנתב האוויר‬ ‫מס’ ‪ – 2‬נערים ‪ /‬ילדים‬
‫‪ .4‬קבע את ראש החולה ‪ /‬הנפגע לאחור‪. .‬‬ ‫מס’ ‪ – 1‬ילדים‬
‫‪ .5‬החדר את מנתב האוויר לפיו של החולה ‪ /‬הנפגע תוך כדי סיבוב או בצורה ישרה תוך‬ ‫מס ‪ – 0‬תינוקות‬
‫כדי לחיצה מטה של הלשון‪.‬‬ ‫מס’ ‪ – 00‬תינוקות‬
‫‪ .6‬במקרה של תינוק או פצוע טראומה – החדר את מנתב האוויר ישר‪ ,‬ללא סיבוב ותוך כדי‬
‫לחיצה מטה של הלשון‪.‬‬
‫דגשים –‬
‫ •אין להחדיר מנתב אוויר לחולה בהכרה‪.‬‬
‫ •אם החולה ‪ /‬הנפגע פולט את מנתב האוויר יש להכניסו שנית לאחר סריקת הפה וסילוק‬
‫הפרשות‪.‬‬
‫ •אין לנסות ולהחדיר מנתב אוויר לחולה שפלט את מנתב האוויר פעמיים רצופות‪.‬‬
‫מנתבי אוויר‬
‫ •יש להוציא את מנתב האוויר בעת סילוק הפרשות ושימוש בסקשן‪.‬‬
‫בדיקת תקינות שסתומי המפוח‬ ‫מפוח הנשמה ידני – אמבו‬

‫כדי להשתמש במפוח ולוודא שהאוויר הנכנס לפיו של החולה‪/‬נפגע הוא אוויר שאינו ממוחזר‬
‫יש לבדוק את תקינותם של שסתומי המפוח בתחילת כל משמרת‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקת מחבר ‪ – T‬תפקידו של שסתום ‪ T‬הוא לגרום לאוויר להיכנס רק מהחלק האחורי‬
‫של המפוח‪ .‬יש ללחוץ על המפוח ולרוקנו מאוויר תוך כדי אטימת כניסת האוויר מהשסתום‬
‫האחורי בעזרת כף היד‪ .‬המפוח אמור להישאר מכווץ מכיוון שהשסתום האחורי חסום‬
‫ומחבר ‪ T‬תקין אינו מאפשר כניסת אוויר אל המפוח‪ .‬אם המפוח מתמלא באוויר‪ ,‬ככל‬
‫הנראה יש חור במפוח או שמחבר ‪ T‬אינו תקין‪ .‬לאחר כל החייאה יש לפתוח את השסתום‬
‫ולנקותו כדי למנוע סתימה שמקורה בהפרשות‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקת השסתום האחורי – תפקידו של השסתום האחורי‬
‫הוא למנוע מהאוויר לצאת מהמפוח שלא לכיוון המסכה‪ .‬כדי‬
‫לבדוק את השסתום יש לאטום את היציאה לכיוון המסכה‬
‫עם כף היד וללחוץ על המפוח‪ .‬אם אוויר יוצא מתוך המפוח‪,‬‬
‫ככל הנראה השסתום האחורי אינו תקין או שיש חור במפוח‪.‬‬ ‫אופן הנשמה במפוח עם שקית העשרה‬ ‫ ‬
‫מחבר ‪T‬‬
‫העשרה בחמצן‬ ‫נפח המפוח הוא ‪ 1‬ליטר והוא נועד להנשמת חולה ‪ /‬נפגע שאינו נושם עצמונית או לצורך‬
‫מטרת ההחייאה היא שמירה על לחץ דם תוך העברת חמצן אל הדם ואל תאי המוח‪ .‬בעזרת‬ ‫סיוע נשימתי‪ .‬המפוח בנוי כך שהאוויר מחלל המפוח ייכנס לתוך דרכי הנשימה של הנפגע‬
‫מפוח ההנשמה ניתן להעשיר באופן ניכר את כמות החמצן הנכנסת לריאותיו של החולה‪.‬‬ ‫ואילו האוויר היוצא מפיו של הנפגע ישתחרר ולא ייכנס שנית לתוך המפוח‪ .‬פעולה זו תביא‬
‫הנשמה ללא מפוח תספק רק כ–‪ 17%‬חמצן בכל הנשמה לעומת ‪ – 21%‬ללא העשרה בחמצן‬ ‫לכניסת אוויר מועשר בחמצן אל החולה ‪ /‬הנפגע ותרחיק את האוויר הרווי בפחמן הדו–חמצני‬
‫ועד ‪ – 90%‬עם העשרה בחמצן‪ .‬ניתן להעשיר את החולה בחמצן עם או בלי שקית העשרה‪.‬‬ ‫והיא מתבצעת באמצעות שסתומים חד–כיווניים‪.‬‬
‫ההעשרה בחמצן מושגת באמצעות חיבור המפוח למיכל החמצן‪.‬‬ ‫שסתום חד–כיווני אחד נמצא בחלקו האחורי של המפוח ותפקידו לגרום לכך שכל האוויר‬
‫ניתן לספק חמצן באמצעות מפוח להנשמה ובאמצעות מסכת העשרה על פי ההתוויות הקיימות‪.‬‬ ‫הנמצא במפוח ייכנס אל קנה הנשימה של החולה‪ .‬שסתום חד‪-‬כיווני שני נמצא במחבר ה–‪T‬‬
‫בכל מקרה של ספק אם לתת חמצן או לא‪ ,‬תן חמצן למטופל!‬ ‫ומטרתו לגרום לאוויר להיכנס לכיוון מסכת ההנשמה ולאוויר היוצא מפי הנפגע לצאת לחלל‬
‫החדר ולא להיכנס למפוח‪ .‬המפוח מאפשר העשרה בחמצן בריכוז גבוה באמצעות חיבורו‬
‫התוויות למתן חמצן‬ ‫למיכל חמצן ושימוש בשקית העשרה ייעודית‪ .‬שקית ההעשרה תחובר לחלקו האחורי של‬
‫ •מצבי חירום נשימתיים‬ ‫המפוח ואליה תחובר צינורית החמצן‪ .‬במפוח הנשמה לתינוקות‪ ,‬שקית ההעשרה מוחלפת‬
‫ •מצבי חירום לבביים‬ ‫בצינור העשרה‪.‬‬
‫ •מצבי חוסר הכרה‬
‫ •תת‪-‬לחץ דם‪ ,‬פרפוזיה לקויה‬
‫ •טראומה‪ ,‬דימומים‬
‫ •דום נשימה‬
‫שקית העשרה‬
‫ •דום לב‬
‫יש לחבר חמצן בהקדם האפשרי אך לא על חשבון רצף ההחייאה!‬
‫חיבור החמצן ללא שקית העשרה‬

‫חיבור זה יתבצע באמצעות חיבור ישיר של צינור החמצן אל השסתום האחורי של המפוח‪.‬‬
‫באמצעות העשרה זו ובקצב זרימה של ‪ 10‬ליטר חמצן בדקה ומעלה‪ ,‬יקבלו הריאות אוויר‬
‫בריכוז של ‪ 40%‬חמצן‪.‬‬
‫מפוח להנשמה – חלק אמצעי‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫אופן ההנשמה‬ ‫חיבור חמצן עם שקית העשרה‬

‫לאחר פתיחת נתיב האוויר (קיבוע ראש לאחור והרמת הלסת) יש להכניס מנתב אוויר לפיו‬ ‫צינור החמצן יחובר אל שקית ההעשרה‪ .‬לאחר החיבור יש לחסום את פתח יציאת האוויר‬
‫של החולה‪ .‬אם יש צורך בהנשמה‪ ,‬ראשו של החולה יונח בין שתי ברכיו של המטפל תוך‬ ‫מהשקית ולוודא את ניפוחה‪ .‬לאחר ניפוח השקית היא תחובר לשסתום האחורי של המפוח‪.‬‬
‫קיבועו לאחור‪ .‬יש להצמיד את המסכה לפניו של החולה באמצעות יד אחת‪ .‬עם היד השנייה‬ ‫בחיבור למיכל החמצן ובקצב זרימה של ‪ 10‬ליטר לדקה ומעלה יקבלו הריאות אוויר עם‬
‫יש ללחוץ לחיצה איטית על המפוח המונח כנגד ירך המטפל‪ .‬קצב ההנשמה בחולה נושם‬ ‫ריכוז של כ‪ 90%-‬חמצן‪.‬‬
‫יהיה ‪ 8–10‬הנשמות בדקה‪ .‬בחולה ללא דופק ההנשמות תבוצענה בתיאום עם עיסויי הלב‪.‬‬
‫דגש‬
‫עיסוי לב באמצעות “קרדיו פאמפ”‬ ‫ •אין לחבר את שקית ההעשרה לשסתום האחורי של המפוח לפני ניפוחה בחמצן‪.‬‬
‫ •במתן חמצן עם שקית העשרה יש לוודא את ניפוח השקית לפני הנחתה על פניו של החולה‪.‬‬
‫למכשיר ה”קרדיו פאמפ” ‪ 3‬מטרות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬לשפר את חזרת הדם אל שריר הלב‪.‬‬ ‫מסיכת הנשמה‬
‫‪ .2‬לייעל את ביצוע עיסויי הלב‪.‬‬ ‫מטרתה של מסיכת ההנשמה היא להעביר את האוויר מתוך המפוח לפיו ולאפו של הנפגע‪.‬‬
‫‪ .3‬לצמצם היווצרות שברים בצלעות‪.‬‬ ‫לצורך כך תחובר המסכה למחבר ‪.T‬‬
‫בערכת ההחייאה יש שתי מסיכות – גודל ‪ 5‬למבוגר וגודל ‪ 2‬לילד‪.‬‬
‫יש להניח את מכשיר ה”קרדיו פאמפ” במקום העיסוי (במרכז בית החזה על עצם החזה)‪.‬‬
‫המכשיר יוצר ואקום על בית החזה ובכך מאפשר ללחוץ על בית החזה ולהרימו בכל עיסוי‪.‬‬ ‫ •חולה שהוכנס צינור לקנה הנשימה שלו (טובוס) לא יונשם בעזרת מסכה‪ ,‬אלא ישירות‬
‫יש להקפיד על לחיצה והרמה של בית החזה כדי לאפשר לדם לזרום אל הלב בעת הרמת בית‬ ‫לצינור שבקנה‪ ,‬דרך חיבור אוניברסלי במחבר ה–‪.T‬‬
‫החזה ולצאת ממנו בעת הלחיצה‪.‬‬
‫עיסוי באמצעות “קרדיו פאמפ” מתבצע בעמידהבזווית ישרה מעל החולה‪/‬נפגע‪.‬‬ ‫האוויר היוצא מפיו של הנפגע יהיה לח‪ .‬המסכה שקופה בחלקה העליון ובכך מאפשרת‬
‫למטפלים בדיקה מתמדת של יציאת אוויר מפי הנפגע (אדים המצטברים על הפלסטיק השקוף‬
‫של המסכה)‪ .‬החלק השקוף מאפשר גם לראות את ההפרשות כדי לנקותן באופן מיידי‪.‬‬
‫בחלקה העליון של המסכה מצוי משטח גומי או סיליקון המאפשר את הצמדתה באמצעות‬
‫האצבע לפניו של הנפגע במהלך ההנשמה‪.‬‬
‫חלקה התחתון של המסכה בנוי מגליל גומי מתנפח‪ .‬הגליל צריך להיות מנופח חלקית כדי‬
‫שניתן יהיה להצמיד את המסכה לפניו של החולה‬
‫ולאטום היטב את פיו ואפו‪ .‬הניפוח מתבצע‬
‫באמצעות פיה המכוסה בפקק‪.‬‬
‫כדי להצמיד את המסכה לפני החולה ולהנשימו‬

‫ביעילות יש צורך‪:‬‬
‫‪ .1‬לאחוז במסכה כאשר האגודל לוחצת על‬
‫המסכה כלפי פני החולה ליד האף‪.‬‬
‫‪ .2‬להרים את לסתו של החולה בעזרת הזרת‪.‬‬
‫‪ .3‬להצמיד בעזרת שאר האצבעות את המסכה‬
‫הנשמה במפוח עם מסכה‬ ‫לפיו של החולה ולאטום אותו‪.‬‬
‫‪ .4‬האצבע המורה מהדקת את המסכה לסנטר של החולה‪ ,‬כך שנוצרת האות ‪ C‬בין האגודל‬
‫עיסוי באמצעות קרדיו פאמפ‬ ‫והאצבע‪.‬‬
‫העשרה בחמצן‬ ‫מכשיר שאיבה ידני (סקשן)‬

‫מטרתו של מכשיר השאיבה היא לשאוב הפרשות נוזליות (דם‪ ,‬קיא‪ ,‬ריר) בחולה מחוסר הכרה‬
‫מיכל חמצן‬ ‫(נושם או מונשם) או לצורך הכנסת צינור לקנה הנשימה של הנפגע (טובוס)‪.‬‬
‫מיכל החמצן מורכב מהמיכל עצמו (בדרך כלל בגודל ‪ 2.4‬ליטר‪ 4.2 ,‬ליטר או ‪ 20‬ליטר) שבו‬
‫דחוס החמצן‪ .‬וסת החמצן מאפשר שליטה על זרימת החמצן מהמיכל עד לזרימה של ‪25‬‬ ‫דגש – הפרשות מוצקות במהלך החייאה ינוקו באמצעות הטיית החולה על צדו ולא באמצעות‬
‫ליטרים בדקה‪ .‬צינורית החמצן תחובר מצדה האחד לווסת ומצדה השני למפוח ההנשמה או‬ ‫מכשיר השאיבה‪.‬‬
‫למסכת חמצן לצורך העשרה לחולה נושם‪.‬‬
‫קצב זרימת החמצן למסיכה ‪ /‬שקית העשרה נמדד בליטר לדקה ( ‪.)Liters Per Minute - LPM‬‬ ‫מכשיר השאיבה מורכב מבוכנה וממיכל להפרשות‪ .‬אל המכשיר תחובר צינורית (קטטר)‬
‫יש לבדוק את כמות החמצן הנמצא במיכל בטרם השימוש‪ .‬חישוב הכמות יבוצע על ידי הכפלת‬ ‫לניקוי הפרשות‪ .‬אצל מבוגר תחובר צינורית עבה ואצל תינוק – צינורית דקה‪ .‬צדה השני של‬
‫גודל המיכל בלחץ החמצן הנמצא בו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כמות החמצן הדחוס בלחץ של ‪ 50‬אטמוספרות‬ ‫הצינורית יוחדר לפיו או לאפו של החולה ‪ /‬הנפגע‪ .‬לאחר הכנסת הצינורית יש לבצע את‬
‫במיכל של ‪ 20‬ליטר תהיה ‪ 1,000‬ליטר חמצן (‪.)50X20‬‬ ‫פעולת השאיבה באמצעות הבוכנה תוך הוצאת הצינורית באיטיות‪ .‬יש לבצע את השאיבה לא‬
‫חישוב זה נחוץ לצורך הערכת זמן‬ ‫יותר מ‪ 10-‬שניות כדי שלא לפגוע בתהליך החמצון‪.‬‬
‫ההחייאה שניתן לבצע עם מיכל החמצן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם נווסת את יציאת החמצן‬ ‫אצל חולה עם התכווצויות או פרכוסים יש להשתמש בצינורית קשיחה‪ .‬בחלקה העליון של‬
‫מהמיכל ל– ‪ 10‬ליטר בדקה הרי שבמיכל‬ ‫הצינורית נמצא חור המאפשר את ויסות לחץ השאיבה‪ .‬יש להכניס את הצינורית אל פיו של‬
‫המכיל ‪ 1,000‬ליטר ניתן להשתמש‬ ‫החולה ולאחר מכן‪ ,‬במהלך ההוצאה האיטית של הצינורית הקשיחה‪ ,‬יש לאטום את חור‬
‫במשך ‪ 100‬דקות‪.‬‬ ‫הוויסות כדי לאפשר יניקת ההפרשות מפיו‪.‬‬
‫יש לוודא את החלפת המיכל כאשר‬
‫הכמות במיכל מספיקה לפחות‬ ‫בחלקו האחורי של המכשיר‪ ,‬במיכל השאיבה‪ ,‬נמצא פקק שניתן לפותחו לצורך הפחתת עוצמת‬
‫מ– ‪ 15‬דקות החייאה במיכל קטן‬ ‫השאיבה‪ .‬בעת שאיבה בילדים קטנים ובתינוקות‪ ,‬חובה לפתוח וסת זה‪.‬‬
‫(‪ 70‬אטמוספרות לפחות) ולפחות‬
‫מ–‪ 40‬דקות החייאה במיכל גדול (‪30‬‬ ‫ •לפני ואחרי השימוש במכשיר השאיבה יש להנשים את החולה במשך ‪ 2–3‬דקות‪.‬‬
‫אטמוספרות לפחות)‪.‬‬ ‫ •לפני השאיבה יש להוציא את מנתב האוויר מפיו של החולה‪.‬‬
‫מיכל חמצן‬
‫הוראות בטיחות בשימוש במיכל חמצן‬

‫‪ .1‬יש להרחיק את מיכל החמצן מאש גלויה או שמן‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לקבע את המיכל או להשכיבו‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להרחיק את הווסת מהמטפל‬
‫ומהחולה בעת פתיחתו‪.‬‬
‫‪ .4‬אין לזרוק את מיכל החמצן‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להרחיק את מיכל החמצן‬
‫מהדפיברילטור‪.‬‬
‫‪ .6‬בסיום המילוי יש לוודא את‬
‫הימצאות אטם הגומי במקומו‪.‬‬ ‫מכשיר שאיבה ידני נוסף בשימוש מד”א‬ ‫מכשיר שאיבה ידני (סקשן)‬
‫מיכל חמצן‬
‫החלפת מיכל חמצן‬ ‫אופן השימוש במיכל חמצן‬

‫במידת הצורך יש להחליף את מיכל החמצן במרכזיית חמצן‪ .‬החלפת המיכל ומילויו ייעשו‬ ‫‪ .1‬פתח את הברז הראשי (נמצא תמיד בהמשך ישיר למיכל)‪ .‬יש לפתוח יותר מסיבוב אחד‪.‬‬
‫רק על ידי המורשים לכך‪.‬‬ ‫‪ .2‬פתח את וסת זרימת החמצן (ויסות ליטר ‪ /‬דקה) וודא יציאת זרם חמצן מהצנרת על ידי‬
‫שמיעה או תחושה על היד‪.‬‬
‫שלבי החלפת מיכל חמצן ריק במיכל מלא‬ ‫‪ .3‬ודא את ניפוח שקית ההעשרה לפני מתן חמצן לחולה‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לוודא שמערכת השעונים והווסתים במיכל הריק סגורה לחלוטין וריקה מחמצן‪.‬‬ ‫‪ .4‬הנח את מסכת החמצן על החולה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לשחרר את מערכת השעונים מהמיכל הריק באמצעות הפין המיועד לכך‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להבריג את מערכת השעונים על המיכל המלא‪.‬‬ ‫שלבי סגירת המיכל‬
‫‪ .4‬יש לבדוק את המערכת על ידי פתיחה וסגירה של המיכל המלא (לוודא שאין דליפת‬ ‫‪ .1‬הסר את המסכה מהחולה‪.‬‬
‫חמצן ולמנוע דליפה אפשרית)‪.‬‬ ‫‪ .2‬סגור את הברז הראשי עד סופו‪.‬‬
‫‪ .5‬יש לוודא את הימצאות אטם הגומי במקומו‪.‬‬ ‫‪ .3‬סגור את וסת זרימת החמצן רק לאחר ששעון הלחץ מורה על ‪.0‬‬
‫‪ .6‬יש לסמן את המיכל הריק באמצעי מוסכם‪.‬‬ ‫‪ .4‬החלף את צינור החמצן בצינור חדש וסטרילי‪.‬‬
‫העשרה בחמצן‬
‫שימוש בדפיברילטור‬ ‫חמצן יינתן גם לחולים ופצועים עם בעיות נשימה‪ ,‬בעיות לב‪ ,‬הלם‪ ,‬דימום ועוד‪ .‬במקרים‬
‫חצי אוטומטי‬ ‫אלה תינתן העשרה בחמצן כאשר החולה ‪ /‬הנפגע נושם בכוחות עצמו את החמצן מתוך‬
‫מסכה במינון מתאים‪.‬‬
‫דפיברילטור חצי אוטומטי הוא מכשיר המאפשר‬
‫מתן שוק חשמלי דרך דופן בית החזה לשריר הלב‬
‫במקרה של פרפור חדרים‪ .‬השוק החשמלי מפסיק‬
‫בבת אחת את כל הפעילות החשמלית בלב‪ .‬מתן‬ ‫משקפיים‬
‫להעשרה‬ ‫מסכת‬ ‫מסכת‬
‫השוק החשמלי נועד לאפשר ללב לחזור לקצב‬ ‫בחמצן‬ ‫העשרה‬ ‫אינהלציה‬
‫הסדיר‪ .‬לאחר ההפסקה המוחלטת של הפעילות‬
‫החשמלית גדל הסיכוי שהקוצב הראשי‪ ,‬הקוצב‬ ‫כמות החמצן שתינתן במסכה תהיה ‪ 8–10‬ליטר בדקה לילד‪ ,‬מבוגר ותינוק בהתאם לשיקול‬
‫ששולח את הקצב המהיר ביותר בשריר הלב‪ ,‬יוכל‬ ‫דעת ראש הצוות‪.‬‬
‫לחזור ולפעול בצורה סדירה‪.‬‬
‫המכשיר מספק למשתמש הוראות חזותיות‬ ‫נוסחת חישוב זמן חמצן‪ :‬לחץ חמצן (אטמוספרות) ‪ X‬נפח מיכל החמצן = מס'‬
‫דפיברילטור‬ ‫הדקות‬ ‫קצב זרימת החמצן (ליטר‪/‬דקה)‬
‫וקוליות‪.‬‬
‫כמות החמצן הניתנת לחולה תלויה בגילו‪ ,‬בסוג המסכה ובכמות החמצן בליטר בדקה‪:‬‬
‫המכשיר‪ ,‬הנמצא בידי חובש רפואת החירום‪,‬‬ ‫ליטר בדקה‬ ‫אחוז החמצן‬ ‫אמצעי‬ ‫גיל‬
‫מפענח באופן אוטומטי את קצב הלב ורק אם‬
‫הוא מזהה פרפור חדרים‪ ,‬יורה על מתן שוק‬ ‫‪2‬‬ ‫כ–‪30%‬‬ ‫משקפיים‬ ‫תינוק‬
‫חשמלי‪ .‬כדי להפעיל את הדפיברילטור יש לחבר‬ ‫‪4‬‬ ‫כ–‪30%‬‬ ‫משקפיים‬
‫את המכשיר לחולה באמצעות הנחת ‪ 2‬מדבקות‪.‬‬ ‫ילד‬
‫מדבקה אחת מתחת לכתף ימין של החולה [‪]+‬‬ ‫‪10‬‬ ‫כ–‪60%‬‬ ‫מסכה‬
‫ומדבקה שנייה מתחת לפטמה השמאלית עם‬ ‫‪6‬‬ ‫כ–‪30%‬‬ ‫משקפיים‬
‫הטיה קלה לצד שמאל של החולה [–] או על פי‬
‫הנחיות היצרן (מצויר על גבי המדבקה)‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כ–‪40%‬‬ ‫מסכת אינהלציה‬ ‫מבוגר‬
‫‪15–10‬‬ ‫‪100%–90%‬‬ ‫מסכה עם שקית‪+‬‬
‫שסתום חד כיווני‬
‫הנחת מדבקות‬
‫הנחיות לביצוע החייאה בחולה עם דפיברילטור‬ ‫לאחר הדבקת המדבקות יש להדליק את המכשיר וללחוץ על כפתור ה”אנלייז” (אבחון)‪.‬‬
‫המכשיר יבצע את אבחון הקצב באופן אוטומטי‪ .‬אם המכשיר יזהה הפרעת קצב הוא יורה‬
‫הוראות בטיחות‬ ‫אם הנפגע אינו מגיב ואינו נושם – קרא‪/‬י לעזרה‬
‫ ‬ ‫‪1‬‬ ‫על מתן שוק חשמלי ויתחיל בתהליך טעינה‪ .‬יש להמתין לסיום תהליך הטעינה ולהנחיית‬
‫– חייג‪/‬י ‪101‬‬
‫אין לגעת במטופל בשני המצבים‬ ‫‪1‬‬ ‫המכשיר למתן שוק באמצעות לחיצה על כפתור ייעודי‪.‬‬
‫בהם המכשיר מורה על כך!‪:‬‬
‫‪ -‬בעת אבחון הקצב‬ ‫דאג‪/‬י להבאת מכשיר החייאה )דפיברילטור(‬ ‫‪2‬‬
‫האוטומטי‬ ‫עד להגעת מכשיר ההחייאה‪ ,‬החל‪/‬י בביצוע‬ ‫‪3‬‬ ‫החיבור למכשיר יבוצע תוך כדי החייאה‪ .‬ה”אנלייז” יבוצע בהפסקת ההחייאה למשך מספר‬
‫‪ -‬בעת מתן שוק חשמלי‬ ‫עיסויי חזה‪ ,‬לחצ‪/‬י מהר ועמוק במרכז בית החזה‬
‫במידת האפשר יש להעביר‬ ‫‪2‬‬ ‫שניות‪ .‬אם המכשיר אינו נותן הנחיות למתן שוק יש להמשיך בהחייאה במשך ‪ 2‬דקות נוספות‬
‫המטופל לסביבת החייאה בטוחה‬
‫עם הגעת מכשיר ההחייאה‪ ,‬הפעל‪/‬י אותו‬ ‫‪4‬‬
‫בטרם יבוצע “אנלייז” פעם נוספת‪ .‬אם המכשיר מורה על מתן שוק פעם נוספת‪ ,‬יש לתת‬
‫שאין בה‪:‬‬
‫‪ -‬גזים דליקים‬ ‫ופעל‪/‬י בהתאם להנחיות המכשיר‬ ‫שוק תוך כדי הפסקת החייאה‪ .‬לאחר מתן שוק יש להתחיל מייד בעיסוי לב והנשמות ולבדוק‬
‫‪ -‬משטח‪ /‬רצפה רטובה או‬ ‫פתח‪/‬י מכסה להפעלת המכשיר‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דופק לאחר ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫מוליכה‬ ‫פתח‪/‬י מארז האלקטרודות‪ ,‬הוצא‪/‬י‪ ,‬קלף‪/‬י‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫להקפיד להדביק אלקטרודות‬ ‫‪3‬‬ ‫בילדים קיימת עדיפות לשימוש בדפיברילטור עם מתאם עוצמה ומדבקות לילדים‪ .‬אם הציוד‬
‫והדבק‪/‬י כל אחת‪ ,‬על החזה החשוף של החולה‬
‫דפיברילציה על חזה חשוף‪ ,‬נקי‬
‫מביגוד‪ ,‬מדבקות‪ ,‬ושיער‪ .‬יש לגלח‬ ‫בהתאם לציור שעליהן‪.‬‬ ‫המתאים אינו בנמצא‪ ,‬יש להשתמש בדפיברילטור חצי אוטומטי ובמדבקות למבוגרים‪.‬‬
‫במהירות במידת הצורך‪ ,‬ולנגב‬ ‫עצור‪/‬י עסויים‪ ,‬אל תגע‪/‬י בחולה ואפשר‪/‬י‬ ‫‪7‬‬
‫זיעה מבית החזה‬ ‫דגש – אין לגעת בחולה החל מרגע ביצוע ה”אנלייז” ועד לסיום מתן השוק !‬
‫בהחייאת ילד קטן מגיל ‪ 8‬רצוי‬
‫למכשיר לאבחן קצב לב‬
‫‪4‬‬
‫להשתמש באלקטרודות ילדים‪ ,‬אך‬
‫אם אינן בנמצא‪ ,‬אין להשהות‬ ‫במידה וקיימת המלצה לשוק‪ ,‬לא לגעת בחולה!‬ ‫‪8‬‬
‫הטיפול‪ ,‬וניתן להשתמש‬ ‫לחץ‪/‬י על הלחצן המהבהב עד למתן שוק חשמלי‪.‬‬
‫באלקטרודות מבוגרים‬
‫בהחייאת מבוגר אין להשתמש‬ ‫‪5‬‬
‫באלקטרודת ילדים‬ ‫לאחר מתן השוק החשמלי החל בעיסויים למשך ‪2‬‬ ‫‪9‬‬
‫כאשר יש קוצב לב או דפיברילטור‬ ‫‪6‬‬ ‫דקות‪.‬‬
‫מושתל אשר ניתן להבחין בו‪,‬‬
‫למשש אותו‪ ,‬מומלץ להדביק את‬ ‫במידה ולא הומלץ על שוק חשמלי בצע‪/‬י עיסויים‬ ‫‪10‬‬
‫אלקטרודת הדפיברילציה בסמוך‬ ‫למשך ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫ולא מעליו‬ ‫חזור‪/‬י על שלבים ‪ 10-7‬בהתאם להנחיות המכשיר‬ ‫‪11‬‬
‫סיפור א ישי‬
‫סוזן מנציל חי כתה בכליון עיניים לחתונת קרובת משפחתה והגיעה מארה”ב מספר ימים קודם לחתונה‬
‫על מנת להיות שותפה להכנות ולהתרגשות‪.‬‬
‫כשהגיע יום החתונה לא היה מאושר ממנה “ אשרינו שהגענו ליום הזה “ סיפרה לכל מי שהיה‬
‫בקרבתה‪ ,‬עיניה זורחות כשהיא מביטה בבני משפחתה הסובבים אותה‪.‬‬
‫אך בעוד כולם סועדים את ליבם לאחר החופה‪ ,‬הבחין נכדה של הגב’ מנציל‪ ,‬יוני יעקובוביץ’ כי‬
‫“סבתא לא נראית טוב “ ולפתע התמוטטה בכיסאה‪.‬‬
‫יוני לא היסס לרגע‪ ,‬הוא זכר כי כחלק מהחייאה יש להשתמש בדפיברילטור ושלח את חברו במהירות‬
‫לבדוק אם אכן יש דפיברילטור באולם‪.‬‬
‫למזלה של הגב’ מנציל נמצא הדפיברילטור וניתן לה שוק חשמלי על ידי הנכד‪.‬‬ ‫שימוש בדפיברילטור חצי אוטומטי (‪)AED‬‬
‫צוות מד”א שהגיע‪ ,‬נועה גליקמן ואושרי אדרי‪ ,‬המשיכו בטיפול ההחייאה והצליחו להשיב את הדופק‬
‫והנשימה לגב’ מנצ’יל הם פינו את גב’ מנציל לבית החולים “לא רק שנולד בית חדש בישראל‪ ,‬גם אני‬
‫נולדתי מחדש” סיפרה הגב’ מנציל כשהיא יושבת במיטתה בבית החולים ומספרת את שאירע‪.‬‬
‫שר התיירו ת‪ ,‬מתוך רצון להעלות את המודעות לחשיבות הצבת הדפיברילטורים במקומות ציבוריים‬
‫הזמין את בני המשפחה וצוות מד”א למשרדו ואמר בדברי בר כתו “ זהו מפגש מרגש ומיוחד‪ ,‬אני לא‬
‫רוצה לחשוב מה עלול היה לקרות אילולא היה באולם דפיברילטור”‪ .....‬הגב’ מנציל הוסיפה “חיי ניצלו‬
‫ואני אחזור לבקר כאן ממש בקרוב”‪.‬‬
‫‪ .4‬אם התינוק קטן‪ ,‬אפשר להקיף את גופו בשתי הידיים ולבצע את עיסויי באמצעות שני‬ ‫החייאת תינוק‬
‫האגודלים‪.‬‬
‫תינוק מוגדר כמי שגילו ‪ 1–12‬חודשים‪ .‬אולם‪ ,‬יש להתחשב בגודל התינוק‪ ,‬ולעיתים‪ ,‬גם פעוט בן‬
‫פתיחת דרכי אוויר – ‪A – Airway‬‬ ‫שנה וחצי יהיה עדיין קטן וההחייאה שתבוצע בו תהיה על פי הפרוטוקול של החייאה בתינוק‪.‬‬
‫החייאת תינוק שונה מההחייאה המבוצעת במבוגרים‪ ,‬בעיקר בשל מבנהו הפיזי וההבדלים‬
‫יש לפתוח בעדינות את פיו של התינוק‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬ ‫הפיזיולוגיים בינו לבין המבוגר‪.‬‬
‫אם יש הפרשות‪ ,‬יש להפוך את התינוק על‬ ‫‪ .2‬‬ ‫הסיבות להחייאה בקרב תינוקות שונות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מהסיבות‬
‫גב אמת היד של המטפל‪ ,‬שתונח על ירכו‪.‬‬ ‫להחייאה בקרב מבוגרים‪ .‬תינוקות יזדקקו להחייאה עקב‬
‫יש לגרוף את ההפרשות החוצה באמצעות‬ ‫‪ .3‬‬ ‫מומים מולדים‪ ,‬בעיות נשימה‪ ,‬התכווצויות חום‪ ,‬חנק מגוף‬
‫אצבע‪.‬‬ ‫זר ושאיפת הפרשות או תאונות‪.‬‬
‫לאחר ניקוי ההפרשות יש להניח את התינוק‬ ‫‪ .4‬‬
‫על משטח גבוה ולקבע את ראשו לאחור‬ ‫השינויים העיקריים בהחייאה בתינוק יהיו‪:‬‬
‫בעדינות‪.‬‬ ‫בדיקת תגובה ‪ /‬הכרה‬
‫בדיקת דופק בתינוק‬
‫דגש ‪-‬‬ ‫אם התינוק אפאטי ואינו בוכה אין טעם לנסות ולדבר איתו או להרעיש‪ ,‬אלא לעבור ישירות‬
‫בתינוק המקיא תוך כדי החייאה יש לבצע פתיחת נתיב אוויר ובדיקת נשימה‪.‬‬ ‫לבדיקה פיזית באמצעות גירוי בכפות הרגליים (חשופות‪ ,‬ללא גרביים)‪.‬‬
‫יש לבדוק במהירות אם התינוק נושם‪ .‬אם הוא אינו נושם או אינו נושם בצורה תקינה‪ ,‬יש‬
‫לבדוק דופק בעורק הפנימי של הזרוע או בעורק המפשעה‪.‬‬
‫נשימה – ‪B – Breathing‬‬ ‫אין דופק‬ ‫יש דופק‬
‫תינוק נושם בין ‪ 30–60‬נשימות בדקה‪ .‬יש לשים לב לצבע התינוק – כשתינוק אינו נושם‪ ,‬צבע‬
‫עורו מכחיל במהירות‪.‬‬ ‫החייאה‪:‬‬ ‫הנשם בעדינות‬
‫אם התינוק אינו נושם או נושם נשימות אחרונות‪ ,‬יש לבצע הנשמות‪ .‬אם התינוק נושם פחות‬ ‫‪ 30‬עיסויים‪,‬‬ ‫כל ‪ 2–3‬שניות‬
‫חבר דפיברילטור‬
‫מ– ‪ 20‬נשימות בדקה וצבע שפתיו או אצבעותיו כחלחל‪ ,‬יש צורך בסיוע נשימתי‪.‬‬ ‫תן ‪ 2‬הנשמות‬
‫אם התינוק נושם יש לשמור על ראש מקובע בעדינות לאחור‪.‬‬
‫הזעקת אמבולנס‬
‫הנשמת תינוק‬ ‫על פי הנחיות איגוד הלב האמריקאי‪ ,‬אם המטפל נמצא לבד ואין מי שיזעיק אמבולנס‪ ,‬יש‬
‫‪ .1‬יש להנשים את התינוק בעדינות תוך קיבוע הראש בזהירות לאחור (או הנחת כף יד‬ ‫לבצע תחילה ‪ 2‬דקות של החייאה מלאה ורק לאחר מכן להזעיק עזרה‪.‬‬
‫מתחת לשכמותיו) ואטימת פיו ואפו על ידי פי המטפל‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבצע שתי הנשמות חלשות ועדינות עד להתרוממות בית החזה של התינוק‪.‬‬
‫עיסויי חזה‬
‫החייאה בזוג‬ ‫‪C – Chest Compressions‬‬
‫סבב העיסויים והנשמות יהיה ‪ 15‬עיסויים ו–‪ 2‬הנשמות‪.‬‬
‫ניתן לבצע את העיסויים כאשר שתי כפות ידי המעסה סביב חזה התינוק והלחץ מופעל על‬ ‫‪ .1‬העיסוי יבוצע בקצב של ‪ 100-120‬עיסויים בדקה‪,‬‬
‫ידי האגודלים‪.‬‬ ‫עד לעומק של כ– ‪ 4–3‬ס”מ‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬מקום העיסוי יהיה על עצם החזה‪ ,‬אצבע‬
‫אחת מתחת לקו דמיוני המחבר את שתי הפטמות‪.‬‬ ‫ ‬
‫עיסויי חזה בתינוק‬ ‫‪ .3‬העיסוי יתבצע באמצעות שתי אצבעות‪.‬‬
‫סיכום – החייאת תינוקות‬
‫נועה היא תינוקת חמודה בת שלושה חודשים‪ ,‬בת ראשונה להוריה הצעירים‪ ,‬שרק לאחרונה החלה לחייך‪.‬‬
‫לפני כחודש‪ ,‬אמה השכיבה אותה לישון בצהריים וקיוותה כי היא אכן תירדם‪ ,‬שכן‪ ,‬במשך כל הבוקר‬ ‫בדוק תגובה‪/‬‬
‫היא ב כתה ללא הפסקה‪ .‬לאחר כשעה‪ ,‬כשניגשה האם למיטתה של נועה‪ ,‬היא מצאה אותה כשהיא‬
‫הזעק אט”ן‪/‬נט”ן‬
‫הכרה‬
‫כחולה וללא תנועה‪.‬‬
‫ודא הבאת דפיברילטור‬ ‫בדוק אם‬
‫האם הצעירה והמבוה לת רצה עם התינוקת לקופ”ח פולג בנתניה‪ ,‬שם החל הצוות הרפואי‬
‫בפעולות החייאה בסיסית‪.‬‬ ‫כשאין איש מלבד המטפל יש להזעיק‬ ‫התינוק נושם‬
‫עזרה רק לאחר ‪ 2‬דקות החייאה‬
‫צוות הנט”ן שהוזעק‪ ,‬הפאראמדיקים איציק מימרן וחנוך רוזיק והרופא ד”ר דניאלי‪ ,‬המשיכו בהחייאה‬ ‫בדוק דופק‬
‫מתקדמת‪ .‬לבה של נועה חזר לפעום והיא פונתה לבית החולים‪.‬‬ ‫(עד ‪ 10‬שניות בעורק‬ ‫‪C‬‬
‫ואמה של נועה? “גם הלב שלי כמעט עמד מל כ ת‪ ”,‬היא סיפרה‪“ .‬הרגשתי שאני לא יודעת איך להציל‬ ‫הברכיאלי או הפמורלי)‬
‫את התינוקת שלי‪ “ .‬ואכן‪ ,‬בעקבות האירוע הוריה של נועה עברו סדנת החייאה וחזרו לחייך יחד איתה‪.‬‬
‫עומק – ‪ 4–3‬ס”מ לפחות‬ ‫אם אין דופק –‬
‫קצב – ‪ 100-120‬בדקה לפחות‬ ‫בצע ‪ 30‬עיסויי חזה‬
‫ערכת החייאה לתינוק‬ ‫במידת הצורך‪ ,‬סלק הפרשות באמצעות‬ ‫פתח נתיב אוויר‬
‫ערכת החייאה לתינוק מכילה את ציוד ההנשמה‬ ‫שתי אצבעות‬ ‫(הטיית ראש בעדינות‬ ‫‪A‬‬
‫בלבד ללא ציוד העזר הנמצא בערכת החייאה‬ ‫לאחור)‬
‫למבוגר‪.‬‬ ‫כיסוי פה ואף של התינוק וביצוע‬ ‫תן ‪ 2‬הנשמות‬
‫מנתב אוויר‬
‫הנשמה עדינה עד עליית בית החזה של‬ ‫(כל הנשמה במשך‬ ‫‪B‬‬
‫התינוק‬ ‫שנייה אחת)‬
‫מנתבי האוויר הקטנים (‪ )00 ,0‬יוחדרו ללא‬
‫סיבוב‪ .‬יש להקפיד להשתמש במנתב אוויר‬ ‫נפח האוויר הניתן בהנשמת תינוק‬ ‫המשך בעיסויי לב‬
‫שגודלו מתאים לתינוק‪ .‬מטרתו העיקרית של‬ ‫יהיה עד לעליית בית החזה‪ .‬נפח קטן‬ ‫והנשמות ביחס של‬
‫הנשמת תינוק במפוח ומסכה‬
‫מנתב האוויר היא לשמור על פי התינוק פתוח‪.‬‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫‪2:30‬‬
‫אם אין מנתב אוויר אפשר להנשים גם בלעדיו‪,‬‬ ‫העיסוי נעשה באמצעות שתי אצבעות‪.‬‬ ‫לחץ עמוק ומהר‬
‫שכן‪ ,‬האוויר ייכנס לאפו של התינוק‪.‬‬ ‫בזוג (מטפלים מקצועיים)‪2:15 :‬‬
‫המשך בביצוע סבבים של עיסויים והנשמות עד להגעת צוות רפואי‬
‫מכשיר שאיבה (סקשן)‬
‫מתקדם או עד שהתינוק חוזר להכרה‪.‬‬
‫מכשיר השאיבה המיועד לתינוקות הוא ללא‬
‫בוכנה אלא פועל בלחץ שאיפות המטפל‪ .‬יש‬
‫מנתבי אוויר לתינוק‬ ‫להחדיר צינורית אחת לפי התינוק או לאפו‬ ‫אם התינוק מקיא במהלך ההחייאה לא ממשיכים בעיסויים (כמו אצל מבוגר) אלא חוזרים‬
‫ולשאוב תוך כדי הוצאת הצינורית החוצה‪.‬‬ ‫לשלב ה– ‪.A‬‬
‫הצינורית השנייה תשמש את המטפל לשאיבה‬
‫תוך כדי ביצוע מציצה חלשה‪.‬‬ ‫החייאת ילוד‬
‫החייאה בתינוק בן ימים ספורים או בלידה תכלול ‪ 3‬עיסויים על כל הנשמה אחת (‪)1:3‬‬
‫מפוח להנשמה‬ ‫ועל פי ‪.A B C‬‬
‫מפוח ההנשמה מתאים לתינוק עד גיל שנה‬ ‫בדיקת הכרה תהיה על ידי גירוי מעור של כף הרגל או שפשוף הגב‪.‬‬
‫ומכיל ‪ 250–300‬סמ”ק‪ .‬יש להתחשב בגודל‬ ‫הערכת דופק תהיה על ידי מישוש חבל הטבור‪.‬‬
‫התינוק בעת ההנשמה ולא לסחוט את כל‬
‫מפוח לתינוק עם שסתום פורק לחץ‬ ‫המפוח‪ ,‬אלא רק עד עליית בית החזה של‬
‫טיפול בגוף זר במבוגר‬ ‫התינוק‪ .‬לצורך כך יש להתחיל בלחץ של ‪ 2‬אצבעות‬

‫‪ .1‬אם הנפגע בהכרה‪ ,‬עודד אותו להשתעל‪.‬‬ ‫בלבד על המפוח‪ .‬אם בית החזה מתרומם מעט או‬
‫‪ .2‬אין לטפוח בין השכמות‪.‬‬ ‫לא מתרומם כלל יש להוסיף אצבע נוספת וללחוץ‬
‫‪ .3‬בצע במהירות חיבוק דוב ולחץ לחיצות ברום‬ ‫בעזרת ‪ 3‬אצבעות וכך הלאה‪ ,‬עד להתרוממות‬
‫הבטן תוך עמידה מאחורי הנפגע והקפת גופו‬ ‫בית החזה‪.‬‬
‫באמצעות ‪ 2‬ידיים שלובות עם אגרוף חבוק‪.‬‬ ‫מסיכת ההנשמה של תינוק איננה מתנפחת והיא‬
‫לחץ במהירות ‪ 6–10‬לחיצות חזקות כלפי מעלה‬ ‫צינור מאגר לחמצן‬
‫תונח על אפו ופיו של התינוק‪.‬‬
‫במטרה לרוקן את האוויר מתוך ריאותיו‪.‬‬
‫האוויר ייצא בעוצמה דרך קנה הנשימה וייתכן‬ ‫העשרה בחמצן‬
‫כי ידחק החוצה את הגוף הזר‪.‬‬ ‫לחלקו האחורי של המפוח יש לחבר את צינור החמצן‪ .‬לצורך הגדלת אחוזי החמצן יש לחבר‬
‫‪ .4‬אם הגוף הזר נפלט החוצה‪ ,‬יש להעשיר את‬ ‫את הצינור השקוף של מאגר החמצן אל חלקו האחורי של המפוח‪.‬‬
‫החולה בחמצן ולפנותו לבית חולים‪ .‬תוך המשך ניטור מצבו‬
‫‪ .5‬אם הגוף הזר לא יצא יש להמשיך בביצוע לחיצות ברום הבטן עד שייצא או עד שהנפגע‬
‫יאבד את הכרתו ואז יהיה צורך בביצוע החייאה‪ .‬דאג להזעקת אט”ן‪ /‬נט”ן‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫השתנקות – חנק מגוף זר‬
‫מטרת ההחייאה היא לדחוף את הגוף הזר אל תוך אחת הריאות ולאפשר לריאה השנייה‬
‫להמשיך בתהליך הנשימה‪.‬‬ ‫אוויר הנכנס לריאות עובר בחלל הפה‪ ,‬בלוע‪ ,‬בגרון ודרך מיתרי הקול אל קנה הנשימה‪ .‬חלל‬
‫הפה משמש גם לצורך אכילה‪ .‬המזון נכנס אל הוושט וממנו אל הקיבה‪ .‬לצורך כניסת המזון‬
‫החייאה בחנק מגוף זר‬ ‫לוושט מתרחש תהליך של בליעה‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬נסגר הפתח העליון של קנה הנשימה והמזון‬
‫לסיפור המקרה יש כאן חשיבות רבה‪ .‬אם החולה שוכב ללא הכרה יש לפתוח את פיו ולבדוק‬ ‫מחליק לתוך הוושט‪ .‬חסימת קנה הנשימה נעשית על ידי רקמת שריר הנמצאת בגרון מעל‬
‫אם יש גוף זר תקוע בלוע או בגרון‪ .‬אם ניתן להבחין בשאריות מזון או בגוף זר תקוע‪ ,‬יש‬ ‫קנה הנשימה ונקראת אפיגלוטיס‪.‬‬
‫לנסות ולשלוף אותם באמצעות האצבע בתנועת גריפה תוך כדי הטיית גופו על הצד‪ .‬אם אין‬ ‫במקרה שמזון יגיע אל הכניסה לקנה הנשימה יתעורר רפלקס של שיעול‪ .‬שיעול מוציא אוויר‬
‫גוף זר הנראה לעין אין להכניס אצבעות לפה המטופל‪ ,‬יש לבצע החייאה‪.‬‬ ‫בעוצמה רבה מתוך הריאות אל חלל הפה‪ .‬באמצעות השיעול יידחף המזון חזרה מכיוון קנה‬
‫הנשימה אל חלל הפה‪.‬‬
‫אם מזון הצליח לחדור אל קנה הנשימה הוא עלול לחסום את מעבר האוויר באופן מלא או‬
‫דגש‬ ‫חלקי‪ .‬אם החסימה תהיה חלקית והנפגע בהכרה‪ ,‬הוא ישתעל ונשימתו תלווה בצפצופים‪.‬‬
‫במקרה חנק של אישה בהיריון‪ ,‬אדם שמן מאוד או‬ ‫אם החסימה תהיה מלאה‪ ,‬נפגע בהכרה יאחז בגרונו‪ ,‬יהיה באי שקט וינסה לנשום ולהשתעל‪.‬‬
‫חולה שוכב‪ ,‬יש לבצע את הלחיצות באמצעות לחיצות‬ ‫במקרה זה יש לעודד אותו להשתעל כדי לדחוף‬
‫חזה מכיוון הבטן כלפי מעלה‪ ,‬כאשר ראשו של הנפגע‬ ‫את הגוף הזר באמצעות לחץ האוויר אל חלל הפה‪.‬‬
‫על הצד‪.‬‬ ‫אבחנה בחנק מגוף זר תהיה באמצעות סיפור‬
‫המקרה‪ :‬חנק תוך כדי אכילה‪ ,‬דיבור במהלך‬
‫האכילה‪ ,‬שיעול וניסיון לנשום עד לאיבוד הכרה‬
‫ואיבוד נשימה‪ .‬חולה שאיבד את הכרתו תוך‬
‫אפיגלוטיס‬
‫כדי אכילה מכל סיבה שתהיה יכול גם הוא‬
‫להיחנק‪ .‬במקרה של איבוד הכרה‪ ,‬הרפלקסים‬
‫קנה הנשימה‬
‫אינם פועלים והוא אינו מסוגל לבצע את תהליך‬
‫הבליעה והשיעול‪.‬‬
‫ושט‬
‫לחיצות חזה‬
‫קנה הנשימה – ושט‬
‫טיפול בגוף זר בתינוק‬

‫‪ .1‬קרא לעזרה‪.‬‬
‫‪ .2‬פתח את פי התינוק וסלק הפרשות אם יש‪.‬‬
‫‪ .3‬הפוך את התינוק על יד הנשענת על הירך‬
‫ובאמצעות היד השנייה‪ ,‬טפח בין השכמות‬
‫‪ 5‬טפיחות חזקות‪.‬‬
‫‪ .4‬אם הגוף הזר לא נפלט החוצה‪ ,‬הפוך את‬
‫הערכה‬
‫התינוק ובצע ‪ 5‬לחיצות חזה‪ .‬לחיצות אלו‬
‫יגרמו לאוויר לצאת מתוך הריאות ולדחוק‬
‫את הגוף הזר החוצה‪.‬‬
‫טפיחות בין השכמות בתינוק‬
‫ •יש לחזור על שתי הפעולות האחרונות‬

‫לסירוגין עד ליציאת הגוף הזר או עד לאיבוד‬
‫וטיפול‬
‫הכרה ודופק‪.‬‬
‫ •אם התינוק מחוסר הכרה‪ ,‬ללא דופק‪ ,‬יש‬
‫לבצע בו החייאה מלאה תוך הזעקת אט”ן‪/‬‬
‫נט”ן באופן מיידי‪.‬‬
‫בחולה‪/‬נפגע‬ ‫טפיחות בין השכמות – גוף זר בתינוק‬
‫המשפחה כולה הגיעה ליום ההולדת הראשון של יובל‪ .‬השולחן היה ערוך עם מיטב המטעמים‬
‫והממתקים ויובל זחל בין רגליהם של האורחים עד שלפתע נעצר ושכב ללא תנועה‪ .‬איש מהאורחים‬
‫לא שם לב כי מספר סוכריות התפזרו על הרצפה ואחת מהן בפיו של יובל‪ .‬יובל החל להכחיל‪,‬‬
‫לבכות ולנשום בקושי‪.‬‬
‫המהומה במקום הייתה גדולה והסבתות ישבו ומרטו את שיערן ומכות על לחייהן‪.‬‬
‫יובל הובא על ידי הוריו לתחנת מד”א בשלומי שם ניסו החובש הבכיר דורד בארכה ומתנדבת הנוער אייל‬
‫בורשטיין לחלץ את הסוכריה אך ללא הצלחה ויובל החל לאבד את הכרתו כשההורים צורחים ובוכים‪.‬‬
‫צוות האט”ן שהוזעק הגיע במהירו ת‪ ,‬הפרמדיקים עמוס דדון ויובל סבג‪ ,‬החלו בפעולות פתיחת‬
‫נתיב אוויר מתקדמות בעזרת הציוד המיוחד הנמצא בער כת ההחייאה ולאחר מאמצים הצליחו לחלץ‬
‫את הסוכרייה ופינו את יובל לבית החולים תוך העשרה בחמצן‪.‬‬
‫“נכון שיובל בן שנה היום אבל מבחינתנו הוא נולד מחדש ‪”...‬‬
‫הערכה ראשונית של הנפגע כוללת‪:‬‬ ‫הערכה וטיפול בחולה ‪ /‬נפגע‬

‫ •בטיחות אנשי הצוות והנפגע – בכל סכנה יש לפעול בזהירות מבלי לסכן את חיי החולה‪/‬‬
‫הנפגע או את חיי המטפל‪ .‬בעת הצורך יש להזעיק סיוע של משטרה‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬חברת‬ ‫כדי לטפל בחולה או בנפגע יש צורך להעריך את מצבו ולהעניק טיפול‪.‬‬
‫החשמל‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬מסוק או יחידת חילוץ ולא לנסות לפעול בתחום בו אין לחובש‬
‫מיומנות נדרשת‪.‬‬ ‫הערכת המצב מתבססת על מספר רב של גורמים‪:‬‬
‫ •זיהוי וטיפול במצבים מסכני חיים – חנק מגוף זר‪ ,‬דום נשימה‪ ,‬דום לב‪ ,‬חוסר הכרה‪,‬‬ ‫‪ .1‬סיפור המקרה – נפילה מגובה‪ ,‬תאונת דרכים‪ ,‬מעורפל הכרה וכד’‪.‬‬
‫איתור מיידי של דימום חיצוני מסיבי‪ ,‬התכווצויות‪.‬‬ ‫‪ .2‬תלונת הנפגע – כאבים‪ ,‬קשיים‪ ,‬תחושות‪ ,‬חולשה וכד’‪.‬‬
‫ •הערכת רמת ההכרה – הכרה מלאה‪ ,‬הכרה מעורפלת או חוסר הכרה‪ .‬אם החולה‪ /‬הנפגע‬ ‫‪ .3‬סימנים – מצב הכרה‪ ,‬קצב פעימות הלב (מהירות‪ ,‬איטיות)‪ ,‬קצב נשימה ועוצמתה‬
‫מחוסר הכרה או בהכרה מעורפלת יש לשקול קריאה לסיוע של צוות אט”ן‪ /‬נט”ן‪.‬‬ ‫(מהירה‪ ,‬איטית‪ ,‬עמוקה‪ ,‬שטחית‪ ,‬מלווה בצפצופים או חרחורים)‪ ,‬צבע העור (חיוור‪,‬‬
‫ •מהי התלונה העיקרית של הנפגע – אם החולה מחוסר הכרה יש לפעול מייד להערכת‬ ‫כחלחל‪ ,‬סמוק)‪.‬‬
‫מצב המערכות החיוניות‪:‬‬ ‫‪ .4‬סימנים חיצוניים על הנפגע – פצעים‪ ,‬דימומים‪ ,‬שברים וכד’‪.‬‬
‫‪ .5‬מחלות והרגלים בעבר – מחלות ידועות‪ ,‬תרופות קבועות‪ ,‬ניתוחים‪ ,‬עישון וכד’‪.‬‬
‫‪ .6‬סימנים סביבתיים של גורם האירוע – מצב הרכב במקרה של תאונת דרכים‪ ,‬תרופות‬
‫בבית החולה‪ ,‬משאף‪ ,‬מחולל חמצן וכד’‪.‬‬
‫‪ .7‬סימנים סביבתיים המלמדים על החולה או הנפגע – גיל‪ ,‬מין‪ ,‬משקל‪( ,‬שמן מאוד‪ ,‬רזה‬
‫מאוד)‪ ,‬חולה כרוני וכד’‪.‬‬
‫על סמך הסימנים ניתן להעריך את המחלה ‪ /‬הפגיעה וכיצד לטפל בחולה ‪ /‬נפגע ובהתאם‬
‫לכך‪ ,‬להחליט אם להזעיק סיוע ולאיזה בית חולים יש לפנות אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬הערכת נתיב אוויר (‪)A‬‬ ‫‪ .1‬בדיקת סימני חיים ‬
‫בנוסף‪:‬‬
‫‪ .1‬האם קיימת סכנה בטיחותית לחולה ‪ /‬נפגע או למטפלים?‬
‫‪ .2‬האם החולה ‪ /‬הנפגע נמצא בסכנת חיים?‬
‫הרחקה מגורם מסכן וטיפול רפואי מציל חיים‪ ,‬כגון פתיחת נתיב אוויר ועצירת דימום‪ ,‬יתבצעו‬
‫באופן מיידי‪ .‬על המטפל להזעיק עזרה מהגורמים הרלוונטיים להמשך הטיפול‪ ,‬העזרה או‬
‫הפינוי ללא כל עיכוב במתן טיפול זה‪.‬‬
‫אם לא קיים חשש מסכנה סביבתית והחולה‪/‬הנפגע אינו בסכנת חיים‪ ,‬ניתן לאסוף את מכלול‬
‫‪ .3‬הערכת נשימה (‪)B‬‬ ‫הנתונים הרלוונטיים לקביעת האבחנה הראשונית‪ .‬חובש רפואת חירום המטפל בחולה‪/‬נפגע‬
‫במקום האירוע יכול ללמוד רבות מסביבת האירוע וממצבו של החולה ולדווח על כך לצוות‬
‫שימשיך בטיפול‪.‬‬
‫‪ .4‬הערכת מחזור הדם (‪)C‬‬
‫ ‬ ‫‪ .5‬הפשטה‪ ,‬בדיקה משלימה‬

‫‪ .6‬טיפול משלים‬
‫‪ .7‬פינוי‬
‫המשך הערכה וההתרשמות יתבצע במהלך כל הטיפול‬ ‫התרשמות כללית‪:‬‬

‫‪ .1‬יש להקשיב לדיבורו של הנפגע ולא להסות אותו‪.‬‬ ‫יש להתרשם מהחולה תוך כדי ההערכה הראשונית‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬התרשמות זו היא שתקבע‬
‫‪ .2‬יש לבחון את השפעת הטיפול על הנפגע‪.‬‬ ‫את מגמת הטיפול לא פחות מאשר בדיקות או נתונים שקיבלנו מהחולה‪.‬‬
‫‪ .3‬חשוב להסביר לנפגע בהכרה מה נעשה בכל שלב ולקבל את הסכמתו לביצוע הפעולות‪.‬‬
‫התרשמות מהחולה‬
‫הערכת מצב ההכרה של הנפגע (ארבע דרגות)‬ ‫‪ .1‬האם נראה חולה? מדבר לעניין? מדבר ברור?‬
‫‪Alert‬‬ ‫הכרה מלאה ‬
‫‪ .1‬‬ ‫‪ .2‬האם נראה סובל מאוד? האם נמצא באי שקט?‬
‫‪ f Verbal stimulus‬הכרה‬ ‫‪ .2‬לדיבור ‬
‫מגיב‬ ‫‪ .3‬האם החולה סובל ממצוקה נשימתית?‬
‫‪ f Painful stimulus‬הכרה מעורפלת‬ ‫מגיב לכאב ‬
‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬מה הגיל המשוער? מין? משקל?‬
‫‪Unresponsive‬‬ ‫חסר הכרה ‬
‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬האם יש סימני קיא‪ ,‬צואה‪ ,‬שתן‪ ,‬דימום‪ ,‬זיעה‪ ,‬ריור?‬
‫‪ .6‬האם עורו נראה חיוור‪ ,‬כחול או סמוק?‬
‫כל אחת מרמות ההכרה תוגדר על פי האותיות‪ .A, V, P, U :‬נפגע בהכרה מעורפלת המגיב‬ ‫‪ .7‬האם נראה מוזנח?‬
‫רק לכאב (‪ )P‬ולא לדיבור יטופל בשלב הראשון כמחוסר הכרה‪.‬‬ ‫‪ .8‬האם הלבוש מתאים למזג האוויר?‬
‫‪ .9‬האם יש ריח אלכוהול‪ ,‬סיגריות‪ ,‬שריפה‪ ,‬טחב במקום האירוע?‬
‫התלונה העיקרית‬
‫כדי לברר את חומרת התלונה העיקרית יש לקחת בחשבון את מצבו הרפואי הקודם של‬ ‫התרשמות מיוחדת מפצוע‬
‫החולה‪/‬הנפגע ואת מאפייני התלונה הנוכחית‪ .‬השאלות אותן יש לשאול את החולה הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬דימום חיצוני נראה לעין‬
‫‪ .2‬פצעים פתוחים‬
‫‪Onset‬‬ ‫כיצד ומדוע התחילה התלונה‬ ‫תחילת האירוע‬ ‫‪ .3‬סימני המטומות (שטפי דם תת‪-‬עוריים)‬
‫‪Provocation‬‬ ‫בשכיבה פרקדן‪ ,‬בעמידה‪,‬‬ ‫גורמים מחמירים‪/‬‬ ‫‪ .4‬שברים‬
‫בתנוחה כלשהי?‬ ‫מקלים‬ ‫‪ .5‬כוויות‪ ,‬חריכה‬
‫‪ .6‬התרשמות מקינמטיקה‬
‫‪Quality‬‬ ‫איך כואב?‬ ‫טיב הכאב או הנשימה‬
‫אופי הכאב‪ :‬לוחץ? שורף? דוקר?‬
‫חותך?‬ ‫תנוחת הנפגע‬
‫‪ .1‬ישיבה‪ :‬נטייה קדימה‪ ,‬נטייה לאחור‪ ,‬כתפיים מורמות‪ ,‬שיתוק צד אחד וכד’‪.‬‬
‫‪Radiation /‬‬ ‫האם יש עוד קושי או כאב?‬ ‫הקרנה ‪ /‬התפשטות‬ ‫‪ .2‬שכיבה‪ :‬תנוחה עוברית‪ ,‬פרקדן‪ ,‬תנוחה לא טבעית וכד’‪.‬‬
‫‪Region‬‬ ‫רק בחזה או במקומות נוספים?‬ ‫הכאב‬
‫מחלות רקע‪ ,‬ניתוחים‪ ,‬הריון‪,‬‬ ‫גורמי סיכון‬ ‫סריקה מהירה של הזירה‬
‫רגישות לתרופות‬ ‫‪ .1‬נכות ‪ -‬כסא גלגלים‪ ,‬מזרון מים‪ ,‬מחולל חמצן‪ ,‬פרוטזה‪ ,‬מקל הליכה וכד’‪.‬‬
‫מיקום מדויק של התלונה‬ ‫‪ .2‬התמכרויות ‪ -‬סמים‪ ,‬תרופות‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬סיגריות וכד’‪.‬‬
‫‪ .3‬תרופות בשימוש יומי (כרוני)‪.‬‬
‫‪Severity‬‬ ‫בסולם מאחד עד עשר‬ ‫עוצמת הכאב‬ ‫‪ .4‬גורם הטראומה ‪ -‬גובה הנפילה‪ ,‬מצב הרכב‪ ,‬כמות דימום וכד’‪.‬‬
‫כשאחד הוא הנמוך‪ ...‬כמה כואב לך?‬ ‫‪ .5‬הערכה ‪ -‬האם מדובר במחלה‪ ,‬בטראומה או בשילוב של גורמים‪.‬‬
‫כמה כאב לפני ‪ 20‬דקות?‬
‫‪Time‬‬ ‫דקות? שעות? ימים? שבועות?‬ ‫משך הזמן‬
‫דגש ‪ -‬במצב מסכן חיים יש לטפל באופן מיידי תוך כדי המשך התרשמות !‬
‫תשובות לשאלות אלו יתנו מענה על מאפייני התלונה הנוכחית‪ .‬השאלות בנויות על בסיס‬
‫האותיות באנגלית ‪.O, P, Q, R, S, T‬‬
‫בנוסף לתשאול החולה ‪ /‬נפגע ניתן לתשאל בני משפחה‪ ,‬צוות סיעודי או נוכחים באירוע‬
‫ובמיוחד במקרה של מחוסר הכרה‪.‬‬
‫בדיקת החולה ‪ /‬הנפגע‬ ‫עקרונות ללקיחת אנמנזה (תשאול) חולה ‪ /‬נפגע בהכרה‬
‫לאחר ההתרשמות הראשונית ובירור התלונה העיקרית של‬ ‫‪ .1‬צור מגע ראשוני עם החולה‪ ,‬הצג את עצמך‪.‬‬
‫החולה ‪ /‬הנפגע ושל מחלות העבר יש לבדוק אותו‪ .‬הבדיקה‬ ‫‪ .2‬דבר אל החולה “בגובה העיניים”‪ ,‬כלומר‪ ,‬אל תעמוד או תרכון מעליו‪ .‬אם החולה יושב‪,‬‬
‫תכלול סימנים חיוניים של מערכות הגוף (מצוקה נשימתית‪,‬‬ ‫שב לידו‪ .‬לחץ את ידו – באמצעות מגע ניתן להתרשם מרמת ההכרה‪ ,‬מהדופק‪ ,‬מהעור‪,‬‬
‫חסימת נתיב אוויר‪ ,‬דימום‪ ,‬רמת ההכרה) וסימנים חיצוניים‬ ‫מריח החולה‪.‬‬
‫שילמדו על מצבו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקשב היטב לדברי החולה‪.‬‬
‫‪ .4‬במידת האפשר אל תשאל שאלות סגורות (כן‪/‬לא)‪.‬‬
‫דגש – אם החולה ‪ /‬הנפגע מצוי במצב מסכן חיים תבוצע‬ ‫‪ .5‬בחשד לאירוע מוחי שאל שאלות אינפורמטיביות‪.‬‬
‫הערכה מהירה תוך כדי טיפול‪ .‬בזמן ההמתנה לאמבולנס או‬ ‫‪ .6‬השתדל לקחת סימנים חיוניים תוך כדי התשאול‪.‬‬
‫אט”ן ניתן להשלים את פרטי ההערכה הראשונית והבדיקות‪.‬‬ ‫‪ .7‬היה אדיב וסבלני ‪ -‬שלווה וקור רוח ירגיעו את החולה ויקלו על התשאול‪.‬‬
‫מערכת הנשימה‬ ‫מחלות רקע‬

‫תנוחת חולה המתקשה בנשימה‬
‫נפגע נושם‬ ‫דגש – בכל מקרה יש לזכור כי החולה‪ ,‬משפחתו או עובר אורח שהזעיקו אמבולנס ‪ /‬אט”ן‬
‫‪ .1‬האזנה לכניסת האוויר וליציאתו‪.‬‬ ‫חושבים שקיים מצב חירום רפואי או שחלה החמרה במצב‪.‬‬
‫‪ .2‬התרוממות בית החזה – עלייה סימטרית בשני הצדדים‪.‬‬
‫‪ .3‬תנוחת החולה – חולה המתקשה לנשום יישען קדימה‬ ‫כדי להמשיך בטיפול‪ ,‬במקרים בהם ניתן לקבל פרטים מהחולה או מבני המשפחה‪ ,‬יש לברר‬
‫וירים את הכתפיים‪.‬‬ ‫גם פרטים על מחלות רקע היכולות לסייע בהבנת התלונה הנוכחית‪.‬‬
‫‪ .4‬קצב הנשימה – נשימה איטית או נשימה מהירה (נשימה‬
‫מהירה מעידה לעיתים על מצוקה נפשית ולאו דווקא על‬
‫בעיית נשימה)‪.‬‬
‫‪ .5‬עומק הנשימה – האם הנשימה עמוקה במיוחד או שטחית?‬ ‫הנושאים העיקריים והרלוונטיים אותם יש לברר הם‪:‬‬
‫‪ .6‬קולות נשימה חריגים – חרחור‪ ,‬צפצוף‪ ,‬בעבוע (בצקת)‪.‬‬
‫‪ .1‬אלרגיה (לתרופות‪ ,‬מזון‪ ,‬בעלי חיים מסוימים)‪.‬‬
‫‪ .7‬צבע עור – כיחלון יכול להצביע על בעיית חמצון קשה‪.‬‬
‫‪ .2‬תרופות קבועות ו‪/‬או טיפול תרופתי חדש במהלך הימים האחרונים‪.‬‬
‫דגש ‪ -‬בכל בעיה נשימתית יש לספק חמצן בריכוז גבוה‬ ‫‪ .3‬עבר רפואי – מחלות כרוניות‪ ,‬מצב בריאות כללי‪.‬‬
‫נפגע לא נושם או נפגע במצוקה נשימתית‬ ‫‪ .4‬ביקור אחרון אצל רופא – בימים האחרונים? מה היו הממצאים?‬
‫‪ .1‬הנשם את הנפגע תוך שמירה על נתיב אוויר פתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫‪ .5‬ארוחה אחרונה‪.‬‬
‫‪ .3‬בקצב נשימות מתחת ל‪ 8-‬או יותר מ‪ 30-‬בדקה‪,‬‬
‫תן סיוע נשימתי משום שהנשימה אינה יעילה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .6‬תלונות קודמות בעבר‪.‬‬
‫ •אדם בריא נושם בממוצע בין ‪ 12-16‬נשימות בדקה‪.‬‬ ‫‪ .7‬נתונים סביבתיים – אלכוהול‪ ,‬סמים וכד’‪.‬‬
‫סיוע נשימתי משמעו מתן הנשמה בזמן מרווחי הנשימה ‬ ‫ ‬
‫של החולה‪.‬‬ ‫ ‬
‫העשרה בחמצן‬
‫בדיקות נוספות‬ ‫מערכת הדם‬

‫בחולה מחוסר הכרה עם דופק ונשימה‪ ,‬לאחר אבטחת נתיב אוויר יש לבדוק (באם ניתן)‪:‬‬ ‫יעילותה ותפקודה של מערכת הדם באים לידי ביטוי בזרימת הדם בתוך כלי הדם העורקיים‬
‫(דופק)‪.‬‬
‫‪ .1‬רמת הסוכר בדם‪.‬‬
‫בדיקת דופק‪:‬‬
‫במבוגר וילד בהכרה הבדיקה תיעשה בעורק האמה (רדיאלי)‪.‬‬
‫‪ .2‬מצב אישונים –‬
‫ • אישוני סיכה (מנת יתר)‬ ‫ ‬
‫ • אישונים מורחבים (הרעלה)‬ ‫ ‬
‫ • אישונים לא שווים (פגיעת ראש)‬ ‫ ‬
‫‪ .3‬לחץ דם ‪-‬‬
‫לחץ דם גבוה ודופק איטי ‪ -‬פגיעת ראש‪,‬‬ ‫ ‬
‫‪ CVA/Stroke‬המורגי (שבץ מוחי על רקע דימום)‪,‬‬ ‫ ‬ ‫במבוגר וילד מחוסרי הכרה‬
‫לחץ דם נמוך ודופק מהיר ‪ -‬הלם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בדיקת הדופק תתבצע בעורק הצוואר (קרוטיד)‪.‬‬
‫פינוי חולה ‪ /‬נפגע‬

‫בשלב זה‪ ,‬כחלק מההערכה הראשונית‪ ,‬יש להחליט על המשך הטיפול או על פינוי החולה ‪/‬‬ ‫בתינוק הבדיקה תיעשה בעורק הזרוע (ברכיאלי)‬
‫הנפגע‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גם לאחר טיפול ראשוני במצב שאינו מסכן חיים‪ ,‬חובש רפואת חירום‬ ‫או בעורק המפשעה (פמורלי)‪ ,‬בין אם בהכרה או בין אם לאו‪.‬‬
‫חייב לפנות את החולה ‪ /‬הנפגע להמשך טיפול על ידי צוות רפואי – פינוי לבית חולים או‬
‫חבירה לצוות אט”ן‪.‬‬
‫נפגע ללא דופק‪:‬‬
‫‪ .1‬נפגע ללא דופק הוא נפגע שאינו נושם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבצע החייאת לב ריאה‪.‬‬
‫נפגע עם דופק‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכת דופק – מהירות בדקה‪ ,‬עוצמה‪ ,‬סדירות‪.‬‬
‫‪ .2‬הערכת לחץ דם‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקת מילוי קפילארי באמצעות לחץ על הציפורן עד שהיא מלבינה ולהרפות‪ .‬אם הצבע‬
‫אם החליט החובש לפנות את החולה ‪ /‬הנפגע עליו לקבוע את דרך הפינוי ‪ -‬באמבולנס או‬ ‫חוזר בפרק זמן של יותר מ‪ 2 -‬שניות (מילוי קפילארי מוארך)‪ ,‬ייתכן שקיימת בעיה‬
‫באט”ן‪ ,‬על פי מצבו‪ ,‬האפשרויות לטיפול והמרחק מבית החולים‪ .‬במקרה של חולה ‪ /‬נפגע‬ ‫בפרפוזיה לרקמות‪ .‬בחולים מבוגרים‪ ,‬ייתכן שנראה מילוי קפילארי איטי ללא פרפוזיה‬
‫יציב יבוצע פינוי רגיל לבית החולים‪ .‬בחולה ‪ /‬נפגע לא יציב יחליט החובש האם להמתין‬ ‫לקויה‪.‬‬
‫לאט”ן במקום האירוע‪ ,‬לחבור אליו בדרך כדי לקצר את זמן ההגעה של החולה ‪ /‬הנפגע‬
‫לטיפול המתקדם או לפנות לבית החולים הקרוב ביותר‪.‬‬ ‫ •בדיקת העור‪ :‬צבע‪ ,‬טמפרטורה ולחות‪.‬‬
‫דיווח‬ ‫חולה ‪ /‬נפגע דחוף (לא יציב)‬

‫בפינוי של חולה‪/‬נפגע דחוף ולא יציב‪ ,‬הדורש טיפול מיידי או ייעודי בבית החולים‪ ,‬יש להפנות‬ ‫חולה ‪ /‬נפגע לא יציב מוגדר כמי שמצבו הרפואי עלול לגרום למותו בטווח הזמן המיידי‪.‬‬
‫את תשומת ליבו של צוות בית החולים על הגעתו של חולה‪/‬נפגע זה‪ .‬קיימים מקרים נוספים‬ ‫במקרים אלה יש לטפל בדחיפות ולפנות מייד להמשך טיפול צוות אט”ן או לבית חולים‪.‬‬
‫בהם נרצה להעביר דיווח גם על חולה‪/‬נפגע לא דחוף‪ ,‬כגון סכנת הידבקות במחלה מסוכנת‪.‬‬
‫המקרים השכיחים לנפגעים לא יציבים הם‪:‬‬
‫הדיווח יעשה באמצעות העברת המידע הרלוונטי למוקד המבצעי‪ ,‬אשר יקשר בין צוות‬ ‫‪ .1‬מצב ירוד של החולה ‪ -‬התרשמות כללית‪ :‬מצב הכרה (מעורפלת‪ ,‬חוסר הכרה)‪ ,‬אי שקט‪,‬‬
‫האמבולנס לבין בית החולים‪.‬‬ ‫חיוורון‪ ,‬כיחלון‪ ,‬הזעה מרובה‬
‫‪ – A .2‬איום על נתיב האוויר‪ :‬דרכי אוויר חסומות אינן מאפשרות נשימה תקינה ולכן יש‬
‫הדיווח יכלול את הפרטים הבאים‪:‬‬ ‫לפתוח קודם כל את נתיב האוויר – חיפוש אחר גוף זר תקוע‪ ,‬ניקוי הפרשות‪ ,‬קיבוע ראש‬
‫‪ .1‬גיל הנפגע ומינו‪.‬‬ ‫לאחור‪ ,‬הנשמה במקרה הצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬אופי הפציעה ‪ /‬התלונה העיקרית‪.‬‬ ‫‪ – B .3‬מצוקה נשימתית – הסימנים היכולים להעיד כי החולה ‪ /‬הנפגע במצוקה נשימתית‬
‫‪ .3‬מצב הכרה‪.‬‬ ‫הם‪ :‬החולה או הנפגע מתקשה בנשימה או אינו מסוגל להשלים משפט‪ ,‬בית החזה אינו‬
‫‪ .4‬מצב המודינמי (דופק‪ ,‬לחץ דם)‪.‬‬ ‫מתרומם או מתרומם בצורה לא שווה ולנשימה מתלווים קולות חריגים‪.‬‬
‫‪ .5‬בקשה מיוחדת (חדר הלם ‪ /‬טראומה לנפגע לא יציב‪ ,‬מיטה לצורך מקום פינוי מיידי‬ ‫‪ - C .4‬ירידה בתפקוד מחזור הדם ‪ -‬דימום מסיבי‪ ,‬כאבים בחזה או דום לב עלולים לפגוע‬
‫במיון וכד’)‪.‬‬ ‫ביכולת הדם לספק את צורכי הרקמות בגוף‪ .‬יש לשים לב לצבע עורו של החולה ולמצב‬
‫הכרתו‪ .‬אם יש פגיעה באספקת הדם אל המוח‪ ,‬הנפגע יגלה אי שקט ובלבול‪.‬‬
‫יעד פינוי‬ ‫‪ – D .5‬ירידה במצב הכרה (‪ .)A, V, P, U‬לדוגמה‪ ,‬כמו בשבץ מוחי חדש‪ ,‬פגיעת ראש‬
‫יעד הפינוי של חובש רפואת חירום באמבולנס יהיה חדר מיון או חבירה לאט”ן על פי‬ ‫והיפוגליקמיה‪.‬‬
‫השיקולים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .6‬כאבים בחזה‪.‬‬
‫‪ .1‬מצב רפואי ‪ -‬מצבו של החולה ‪ /‬הנפגע ‪ -‬דחוף או לא דחוף‪ .‬אם מדובר בחולה ‪ /‬נפגע‬ ‫‪ .7‬לחץ דם גבוה ‪ /‬נמוך מאוד‪.‬‬
‫דחוף הוא יפונה למתקן הרפואי הקרוב ביותר או לאט”ן‪.‬‬ ‫‪ .8‬דופק לא סדיר ‪ /‬איטי ‪ /‬מהיר לא נמוש‪/‬נמוש חלש‪.‬‬
‫‪ .2‬קירבה – זמן הגעה לטיפול הרפואי הזמין‪.‬‬ ‫‪ .9‬הלם לסוגיו‪.‬‬
‫‪ .3‬יכולת ‪ -‬יכולות בית החולים או האט”ן לטפל במקרה הספציפי‪.‬‬ ‫‪ .10‬כאבים עזים‪.‬‬
‫‪ .4‬בקשת החולה – במקרים לא דחופים ניתן להתחשב בשיקולי החולה בתיאום עם המוקד‬ ‫‪ .11‬זעה קרה וחיוורון‪.‬‬
‫המפעיל‪.‬‬ ‫‪ .12‬קינמטיקה קשה‪.‬‬
‫‪ .13‬הרעלות‪.‬‬
‫‪ .14‬כוויות קשות‪.‬‬
‫‪ .15‬מילוי קפילארי איטי‬
‫חולה ‪ /‬נפגע שאינו דחוף (יציב)‬

‫חולה ‪ /‬נפגע שאינו מוגדר כדחוף הוא מי שמצבו הרפואי אינו מסכן את חייו בטווח הזמן‬
‫הקרוב‪ .‬במקרים אלה יש לפנות את החולה ‪ /‬הנפגע לאחר ביצוע טיפולים נדרשים לבית‬
‫החולים‪.‬‬
‫מקרים של מוות ודאי אינם מוגדרים כדחופים‬
‫דגש‬
‫בזמן הטיפול בחולה‪/‬נפגע ופינויו חובה לעקוב אחר מצבו ולבצע בדיקות חוזרות (לחץ דם‪ ,‬דופק‪,‬‬
‫נשימה‪ ,‬מצב הכרה) בכל ‪ 5‬דקות בחולה‪/‬נפגע דחוף ובכל ‪ 15‬דקות בחולה‪/‬נפגע שאינו דחוף‪.‬‬
‫תקציר לקיחת אנמנזה מחולה ‪ /‬נפגע‬

‫תשאול חולה ‪ /‬נפגע בהכרה‬
‫‪ .1‬תלונה עיקרית‬
‫מצבי חירום‬
‫‪ .2‬תחילת האירוע ומשך האירוע‬
‫‪ .3‬גורמים מחמירים או מקלים‬
‫‪ .4‬אופי הכאב ‪ /‬הבעיה‬
‫‪ .5‬הקרנה ‪ /‬התפשטות הכאב‬
‫‪ .6‬עוצמת הכאב‬
‫נשימתיים‬
‫‪ .7‬תלונות נלוות לכאב ‪ /‬בעיה (בהתייחס לבעיה הנוכחית)‬
‫‪ .8‬רגישויות ‪ /‬אלרגיה (לתרופות)‬
‫‪ .9‬שימוש בתרופות באופן קבוע (תרופות בשימוש נוכחי בלבד)‬
‫‪ .10‬מחלות קודמות הקשורות לבעיה הנוכחית‬
‫‪ .11‬אשפוזים קודמים וסיכומי מחלה (יכול לכוון אותנו לתלונה הנוכחית)‬
‫‪ .12‬אירועים שקדמו ‪ /‬גרמו לתלונה‬
‫‪ .13‬הערכה ‪ /‬בדיקה גופנית מהירה (בהתייחס לתלונה העיקרית)‬
‫‪ .14‬סימנים חיוניים‬
‫‪ .15‬תשאול נוכחים‬
‫סימנים חיוניים‬
‫‪ .1‬נשימה ‪ -‬קצב‪ ,‬סדירות ועומק‬
‫‪ .2‬דופק ‪ -‬קצב‪ ,‬סדירות ועוצמה‬
‫‪ .3‬עור ‪ -‬צבע‪ ,‬טמפרטורה ולחות‬
‫‪ .4‬לחץ דם‬
‫‪ .5‬מילוי קפילארי‬
‫‪ .6‬אישונים ‪ -‬קוטר ותגובה לאור‬
‫דרכי נשימה תחתונות‪:‬‬ ‫הנשימה ‪Respiratory System -‬‬ ‫מערכת‬

‫הקנה ‪ -‬מתחיל מקופסית‪/‬תיבת הקול ומסתיים בקרינה‪.‬‬
‫מערכת הנשימה היא המערכת המאפשרת את חמצון הדם הדרוש להפקת אנרגיה ואת פליטתו‬
‫קנה הנשימה‬ ‫החוצה של הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬שהוא תוצר הלוואי‬
‫קרינה (‪ - )Carina‬נקודת הפיצול של הקנה לסמפונות‬ ‫של הפקת האנרגיה‪.‬‬
‫סמפון שמאלי ראשי‬ ‫תהליך הנשימה הוא תהליך מכני‪ ,‬אוטומטי וקצבי‬
‫סמפון ימני ראשי‬ ‫המווסת על ידי מרכזי הנשימה במוח ומתבצע‬
‫סמפוניות‬ ‫באמצעות כיווץ הסרעפת והשרירים הבין‪-‬צלעיים‬
‫דרכי נשימה תחתונות‬
‫הסמפון השמאלי הוא בעל זווית חדה יותר בשל מיקום‬ ‫המניעים את הגזים אל הריאות ומתוכן‪.‬‬
‫הלב‪ ,‬לכן גוף זר שנשאף‪ ,‬יכנס לרוב לריאה הימנית‪.‬‬
‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫הענף הברונכיאלי‬
‫הריאות מחולקות לאונות ‪:Lobes -‬‬ ‫תפקידים‪:‬‬
‫ריאה שמאלית ‪ -‬שתי אונות‪ :‬עליונה ותחתונה‪.‬‬ ‫‪ .1‬אספקת חמצן (‪ - )O2‬חמצון ‪Oxidation -‬‬
‫מערכת הנשימה‬
‫ריאה ימנית ‪ -‬שלוש אונות‪ :‬עליונה‪ ,‬אמצעית ותחתונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרחקת הפחמן הדו חמצני (‪ - )CO2‬אוורור – ‪Ventilation‬‬
‫‪ .3‬איזון רמת החומציות (הומיאוסטזיס)‬
‫מנגנון הנשימה‬
‫פעולת הנשימה מתחלקת ל‪:‬‬ ‫מבנה‬
‫שאיפה (אקטיבי) ‪ -‬שליש מאורך הנשימה‪ .‬הגוף נדרש‬
‫אברי עזר נשימתיים‬ ‫אברי הנשימה‬
‫להפעיל את שרירי הנשימה לצורך שאיפה ולכן זהו‬
‫דרכי הנשימה העליונות (‪ )Upper Airway‬צלעות (‪)Ribs‬‬
‫תהליך אקטיבי‪.‬‬
‫דרכי הנשימה התחתונות (‪ )Lower Airway‬השרירים הבין צלעיים (‪)Intra Costal Muscles‬‬
‫סמפונות הריאות‬ ‫נשיפה (פסיבי) ‪ -‬שני שלישים מאורך הנשימה‪ .‬פעולת‬
‫הנשיפה היא פעולה פסיבית‪.‬‬ ‫קרומי הצדר‪/‬הפלאורה (‪)Pleura‬‬ ‫נאדיות (‪)Alveoli‬‬
‫הסרעפת (‪)Diaphragm‬‬
‫חילוף הגזים בנאדיות‬
‫חילוף הגזים מתבצע בנאדיות על‬ ‫דרכי נשימה עליונות‪:‬‬
‫ידי דיפוזיה‪.‬‬ ‫החך הקשה‬ ‫חלל האף ‬
‫החך הרך‬ ‫חלל הפה ‬
‫תרכובת גזים באוויר‬ ‫הלשון‬ ‫ ‬ ‫הלוע‬
‫‪ 21%‬חמצן‪ 0.03% +‬פחמן דו‪-‬‬ ‫לסת תחתונה‬ ‫ ‬
‫מכסה הגרון (אפיגלוטיס)‬
‫חמצני‪ 78%+‬חנקן‪+‬גזים אחרים‪.‬‬ ‫תיבת הקול‬
‫סוגי נשימה‬ ‫ •מכסה הגרון (אפיגלוטיס) ‪ -‬סוגר את הקנה בזמן הבליעה‬

‫אונות הריאות‬ ‫תהליך הנשימה הוא תהליך של‬ ‫ומונע כניסת גופים זרים אליו‪ ,‬זהו רפלקס הבליעה‪ ,‬שהוא‬
‫חילוף גזים בין תאי הגוף ובין האוויר החיצון‪.‬‬ ‫רפלקס הגנתי‪.‬‬
‫תהליך הנשימה מורכב משני תהליכים הנקראים “נשימה חיצונית” ו”נשימה פנימית”‪.‬‬ ‫ •ישנם הבדלים באנטומיה בנתיב האוויר בין מבוגר לילד‪:‬‬
‫הנשימה החיצונית היא תהליך החדרת החמצן שבאוויר אל הריאות וחילוף הגזים בדם‪,‬‬ ‫האפיגלוטיס אינו נסגר לחלוטין אצל ילדים מה שמגביר‬
‫המתבצע בנימי הדם שבריאות‪.‬‬ ‫את הסכנה שבשאיפת גוף זר לקנה הנשימה‪.‬‬
‫דרכי נשימה עליונות‬
‫הנשימה הפנימית היא תהליך חילוף הגזים בין הדם ובין תאי הגוף והשימוש בחמצן בתוך‬ ‫ •אצל תינוקות המנגנון אינו מפותח דיו‪.‬‬
‫התאים‪.‬‬ ‫ •קוטר קנה הנשימה בתינוקות קטן יותר (‪ 4‬מ”מ) מאשר במבוגרים (‪ 20‬מ”מ)‪.‬‬
‫מצבי חירום נשימתיים‬ ‫הגז שצורך הגוף מן האוויר החיצוני הוא החמצן‪ ,‬והגז שאותו פולט הגוף החי אל האוויר‬
‫החיצוני הוא הפחמן הדו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫מהי מצוקה נשימתית?‬
‫מצוקה נשימתית עלולה להופיע במקרי מחלה או‬ ‫קצב נשימה‬
‫מצבים רפואיים הבאים לידי ביטוי בקשיי נשימה‬ ‫ •מבוגר ‪ 12-16‬נשימות בדקה‪.‬‬
‫ההולכים וגוברים ומתבטאים בנשימה שאינה תקינה‪.‬‬ ‫ •ילד ‪ 20-40‬נשימות בדקה‪.‬‬
‫החולה מרגיש שהוא נושם‪ ,‬בניגוד לנשימה השקטה‬ ‫ •תינוק ‪ 30-60‬נשימות בדקה‪.‬‬
‫והרגילה שאיננו מודעים לה כלל‪ .‬החולה מתאמץ‬
‫עם כל שאיפה‪ ,‬מפעיל שרירי עזר ומנסה לשאוף‬ ‫ערכים בנפחי נשימה‬
‫נפח אוויר גדול יותר‪ .‬גם בנשיפה הוא מתאמץ‬ ‫ •כמות האוויר הנכנסת לריאות תלויה בקצב הנשימה ובעומקה‪.‬‬
‫ומכווץ את שפתיו‪.‬‬ ‫ •נפח מתחלף (‪ - )Tidal Volume‬נפח האוויר הממוצע הנכנס לריאות בנשימה אחת‬
‫היצרות סימפון‬
‫הוא כ‪.500cc -‬‬
‫צבע עור כחלחל ‪ -‬המוח מושפע מייד מחוסר חמצן (החמצן שבאוויר אינו מגיע לנאדיות‬ ‫‪ .1‬‬ ‫ •נפח מתחלף בדקה (‪:)Minute Volume‬‬
‫הריאה ולזרם הדם) ומעלייה ברמת הפחמן הדו‪-‬חמצני ולכן ייראה כחלחל ויגיב באי‬ ‫נפח מתחלף ‪ x‬מספר נשימות בדקה = נפח מתחלף בדקה‪.‬‬
‫שקט‪ ,‬בלבול ולעיתים אף בהתנהגות תוקפנית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ 14 :‬נשימות בדקה ‪.7000cc = 500cc x‬‬
‫קולות נשימה חריגים‪ ,‬כמו צפצופים או חרחורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫החולה יושב כשהוא נוטה קדימה וידיו אוחזות את המיטה או את משענות הכיסא‪ .‬הישיבה‬ ‫‪ .3‬‬ ‫צלילי נשימה בהאזנה‬
‫מקלה על החולה את הנשימה שכן בתנוחה זו הסרעפת יורדת ואפשר להרים את הצלעות‬ ‫‪ .1‬חרחורים (דלקת ריאות‪ ,‬בצקת ריאות‪)COPD ,‬‬
‫ולהגדיל את נפח בית החזה‪ .‬הישיבה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא מנגנון הגנה של החולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬צפצופים (בעיקר בנשיפה) – אסתמה‬
‫דיבורו של החולה נקטע בנשימות‪ ,‬ללא יכולת להשלים משפט‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .3‬בעבוע (בצקת ריאות מתקדמת)‬
‫‪ .4‬שעול נבחני (סטרידור – חסימה כלשהי בדרכי הנשימה העליונות)‬
‫סימני מצוקה נשימתית‪:‬‬
‫‪ .5‬החולה מתלונן “אין לי אוויר‪ ,‬אין לי אוויר‪ - ”...‬החולה מרגיש כי הוא אינו יכול לנשום‬ ‫כיצד מאבחנים חולה נשימתי?‬
‫וזהו הסימן הראשון למצוקה אמיתית‪.‬‬ ‫‪ - Provoke‬מה גרם לתלונה? האם זה קורה בד”כ או שהתופעה חדשה?‬
‫‪ .6‬נשימה מהירה מאוד‪.‬‬ ‫‪ - Quality‬איכות הנשימה‬
‫‪ - Reoccurrence‬תדירות‪ ,‬האם קרה בעבר‪ ,‬כמה פעמים ומתי?‬
‫אסתמה (קצרת)‬ ‫‪ - Severity‬חומרת המצוקה הנשימתית‬
‫אסתמה היא מחלה כרונית שכיחה הגורמת להתקפי קוצר נשימה כתוצאה מתגובה מוגזמת‬ ‫‪ - Timing‬מתי התחיל?‬
‫לגירוי חיצוני והיצרות הסמפונות בשל התכווצות השריר החלק הנמצא בדפנותיהן‪.‬‬
‫בתחילתו של התקף אסתמה מתרחשים מספר תהליכים בגוף‪ .‬ראשיתו במחולל אלרגיה (אלרגן)‬ ‫נברר פרטים נוספים כגון‪:‬‬
‫החודר לגוף‪ .‬בתגובה‪ ,‬הגוף מפריש חומר הנקרא היסטמין ונלחם באלרגנים‪ .‬אצל חולי אסתמה‪,‬‬ ‫‪ -‬מהלך המחלה (צורת הופעה‪ ,‬גורמים מקלים‪/‬מחמירים)‬
‫ההיסטמין מופרש בצורה מוגזמת וכתוצאה מכך נוצרות דלקות ונחסמות דרכי האוויר‪ .‬הפרשת‬ ‫‪ -‬תסמינים נלווים (חום‪ ,‬ריור מוגבר‪ ,‬שיעול‪ ,‬ליחה‪ ,‬כאבים בחזה)‬
‫היסטמין בכמות גדולה משפיעה על מערכת הנשימה ומתבטאת בהפרשת רירית מוגברת‪ ,‬כיווץ‬ ‫‪ -‬מחלות רקע (אסטמה‪ ,‬מחלת ריאות כרונית‪ ,‬אי ספיקת ‬
‫שרירים במערכת הנשימה‪ ,‬בכלי הדם ובסמפונות והיווצרות ליחה צמיגית כתוצאה מתהליך‬ ‫לב‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬אלרגיה)‬
‫דלקתי בנאדיות ובדרכי האוויר התחתונות‪.‬‬ ‫‪ -‬גורמי סיכון (עישון‪ ,‬חשיפה לעשן)‬
‫היצרות הסמפונות מקשה על יציאת האוויר מהריאות‪ .‬בשל כך‪ ,‬הנשיפה מתארכת לעומת‬ ‫‪ -‬טיפול תרופתי קבוע (משאפים‪/‬אינהלציות)‬
‫השאיפה‪ .‬האוויר היוצא דרך מעבר אוויר מוצר משמיע צפצוף חד‪ .‬התרופות הניתנות באט”ן‬ ‫לאחר שמקבלים מענה על שאלות אלו ובהתייחס למצב החולה‪,‬‬
‫או בבית החולים יהיו תרופות המרחיבות את הסמפונות ומפחיתות את הבצקת‪.‬‬ ‫ניתן להגיע לאבחנה ולהחלטה על אופן הפינוי – דחוף ‪ /‬לא‬
‫האוויר היוצא דרך מעבר אוויר מוצר משמיע צפצוף חד‪ .‬התרופות הניתנות באט”ן או בבי”ח‬ ‫דחוף‪.‬‬
‫יהיו תרופות המרחיבות את הסמפונות ומפחיתות את הבצקת‪.‬‬
‫תנוחת חולה המתקשה בנשימה‬
‫(‪COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease‬‬ ‫מחלת ריאות חסימתית כרונית‬ ‫גירויים חיצוניים להתקף‪:‬‬
‫מחלת דרכי הנשימה התחתונות באה לידי ביטוי בהיצרות קבועה של הסמפונות‪ ,‬הרס המחיצות‬ ‫‪ .1‬אלרגיה ‪ -‬לאבקנים‪ ,‬פרוות בעלי חיים‪ ,‬נוצות‪,‬‬
‫שבין הנאדיות ושימוש קבוע בכמות חמצן נמוכה כתוצאה מכך‪ .‬בניגוד לאסתמה‪ ,‬אין מדובר‬ ‫אוכל‪ ,‬תרופות ועוד‬
‫בהתקפים אלא במצב כרוני המידרדר במשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬זיהומים הפוגעים בריאות‬
‫עישון לאורך שנים הוא הגורם העיקרי להתפתחות מחלת ריאות‬ ‫‪ .3‬אוויר קר‬
‫חסימתית כרונית‪ .‬חלקיקי העשן הקטנים והניקוטין החודרים‬ ‫‪ .4‬פעילות גופנית מאומצת‬
‫עד לקצה נאדיות הריאה הורסים את המבנה העדין של הבועית‪.‬‬ ‫‪ .5‬תגובה נפשית‬
‫בסמפונות‪ ,‬חלקיקי העשן והניקוטין פוגעים במערכת סינון‬
‫החומרים הזרים ויוצרים תגובה דלקתית קבועה‪ .‬העישון פוגע‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫קשות בתפקוד הרגיל של הריאות ובעיקר בתפקידן בהגנה‬ ‫‪ .1‬רקע רפואי ‪ -‬חולה הידוע כסובל מאסתמה‬
‫מפני זיהומים‪ .‬בועיות הריאה של החולה מאבדות את גמישותן‬ ‫הושבה ואספקת חמצן‬ ‫‪ .2‬קוצר נשימה ‪ /‬קשיי נשימה‬
‫ובסיום שלב הנשיפה‪ ,‬חלק מהאוויר אינו יוצא מהן אלא נשאר‬ ‫‪ .3‬נשימה מהירה‬
‫כלוא בריאה‪ .‬כשהתהליך נמשך לאורך זמן‪ ,‬בית החזה מקבל‬ ‫‪ .4‬קולות צפצוף במהלך הנשימה ‪ /‬שיעול‬
‫נאדיות ענק‬ ‫צורה של חבית‪.‬‬ ‫‪ .5‬תנוחת ישיבה עם רכינה קדימה‬
‫לעיתים‪ ,‬ישנה החמרה במצב הכרוני של המחלה‪ ,‬שתבוא לידי ביטוי בהתקף קשה של קוצר‬ ‫‪ .6‬שימוש בשרירי עזר במהלך הנשימה (כתפיים וידיים)‬
‫נשימה‪.‬‬ ‫‪ .7‬כיחלון פריפרי (היקפי) ‪ -‬מסביב לשפתיים ובקצות האצבעות‪ ,‬כתוצאה מחוסר חמצן‬
‫ועודף בפחמן דו‪-‬חמצני היוצר את הצבע הכחול‬
‫למחלה שתי צורות ביטוי‪:‬‬ ‫‪ .8‬דופק מהיר (האדם נכנס ללחץ בשל המצוקה הנשימתית)‬
‫‪ .1‬ברונכיטיס כרוני (‪ -)Chronic Bronchitis‬הנשפן הכחול‬ ‫‪ .9‬הזעה וחיוורון‬
‫ מתאפיינת בשינויים דלקתיים ובהפרשת ריר מוגברת הגורמת להגדלת כמותן וגודלן של‬ ‫‪ .10‬אי שקט ‪ /‬חרדה מוגברת‬
‫בלוטות ייצור ליחה‪ .‬תופעה זו נגרמת בעקבות חשיפה ארוכה למחוללים שונים (עישון‬
‫סיגריות לרוב!)‪.‬‬ ‫סכנה‪:‬‬
‫‪ .2‬נפחת (‪ -)Emphysema‬הנשפן הוורוד‬ ‫החולה עלול להתעייף מהנשימה המאומצת ולהוריד את קצב הנשימה עד שיאבד את נשימתו‬
‫ מתאפיינת בהגדלה כרונית של דופן הסמפונות‪ ,‬בהרס מחיצות בין נאדיות הריאה ובסופו‬ ‫והכרתו‪ .‬המשמעות היא חנק‪.‬‬
‫של דבר – לתמט הנאדיות‪ .‬המחלה מקטינה את כמות נאדיות הריאה היכולות לבצע‬
‫שחלוף גזים‪ .‬המחלה גם פוגעת ביכולת האלסטית של הנאדיות לסגת חזרה לגודלן הטבעי‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫בתהליך הנשיפה (לאחר הרחבתן בתהליך השאיפה)‪ ,‬מה שגורם להגדלת נפח האוויר‬ ‫‪ .1‬הושב את החולה עם נטייה קדימה והרגע אותו‪.‬‬
‫הכלוא בחלל הריאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬עודד את החולה להשתמש במשאף (אם יש ברשותו)‪.‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן במסכה בריכוז מקסימלי‪.‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫‪ .4‬הזעק אט”ן ‪ /‬נט”ן או פנה מיידית לבית חולים‪.‬‬
‫‪ .1‬קשיי נשימה‪ ,‬נשימה מהירה ושטחית‬ ‫‪ .5‬אם החולה מאבד את הכרתו התחל מייד בהחייאה‪.‬‬
‫‪ .2‬לרוב‪ ,‬חולה מבוגר מעל גיל ‪50‬‬
‫‪ .3‬לרוב‪ ,‬מחובר לחמצן בבית‬
‫‪ .4‬אי שקט ‪ -‬היפוקסיה‬ ‫דגש – קשיי נשימה וצפצופים יכולים להיגרם גם‬
‫‪ .5‬היסטוריה של עישון כבד‬ ‫שימוש במשאף‬ ‫מהתקף אלרגיה או מדלקת באזור מיתרי הקול אצל‬
‫‪ .6‬היסטוריה של דלקת ריאות‬ ‫ילדים (שיעול נבחני – סטרידור)‪ .‬הטיפול במקרים אלה יהיה זהה‪.‬‬
‫‪ .7‬שיעול כבד עם ליחה (בשעות הבוקר)‬
‫‪ .8‬סיפור של מחלה דלקתית ברקע‬
‫נשימת יתר ‪ /‬אוורור יתר – היפר‪-‬ונטילציה ‪Hyperventilation‬‬ ‫סכנות‪:‬‬

‫‪ .1‬הפסקת נשימה (אפניאה)‬
‫נשימה עמוקה ומהירה מאוד המביאה לסילוק מוגבר של פחמן דו‪-‬חמצני‪ .‬אוורור יתר נוצר‬ ‫‪ .2‬חנק‬
‫לרוב כתוצאה ממצבי חרדה או דחק נפשי‪ .‬תהליך הנשימה מתרחש כשיש עלייה ברמת‬ ‫‪ .3‬מוות‬
‫הפחמן הדו‪-‬חמצני בדם‪ .‬המוח‪ ,‬הקולט את רמת הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬מפעיל את השרירים‬
‫הבין‪-‬צלעיים שמתכווצים ומסייעים בתהליך הנשימה‪ .‬כאשר רמת הפחמן הדו‪-‬חמצני יורדת‪,‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫המוח לא ישגר הוראה לנשימה‪ ,‬מה שעלול להוביל להפסקת הנשימה‪ .‬במצב דחק נפשי קיצוני‬ ‫‪ .1‬הושב את החולה‬
‫החולה לא יגיב לדיבור וכאב וידמה חוסר הכרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז גבוה‬
‫‪ .3‬במידת הצורך הנשם עם העשרה בחמצן‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫‪ .4‬הזעק אט”ן ‪ /‬נט”ן או פנה לבית החולים‬
‫‪ .1‬נשימה עמוקה ומהירה מאוד‬
‫‪ .2‬דופק מהיר‬
‫‪ .3‬כאבים בחזה‬ ‫דלקת ריאות ‪Pneumonia‬‬
‫‪ .4‬סחרחורת‬ ‫דלקת ריאות היא מחלה הפוגעת בריאה בשל זיהום ויראלי‪ ,‬חיידקי או פטרייתי המתפתח‬
‫‪” .5‬חוסר הכרה” עם מצמוץ מהיר מאוד בעיניים‬ ‫לדלקת קשה‪.‬‬
‫‪ .6‬תחושת נימול בשפתיים‪ ,‬ידיים ורגליים‬ ‫הפגיעה יכולה להיות בחלק של הריאה‪ ,‬בכל הריאה או בשתי הריאות גם יחד‪.‬‬
‫‪ .7‬חרדה‬
‫‪ .8‬לעיתים‪ ,‬ספאזם של אצבעות הידיים‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬היסטוריה של מחלת חום (גבוה או נמוך) ‪ /‬צמרמורות‬
‫סכנה‪:‬‬ ‫‪ .2‬חיוורון וזיעה‬
‫הפסקת נשימה‬ ‫‪ .3‬קשיי נשימה ‪ /‬נשימה מהירה‬
‫יש לשלול מחלה או גורם אחר לקוצר נשימה וחוסר הכרה‪.‬‬ ‫‪ .4‬חרחורים בנשימה‬
‫‪ .5‬שיעול וליחה (לעיתים דמית)‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .6‬חולשה כללית‬
‫‪ .1‬פתח נתיב אוויר‪.‬‬ ‫‪ .7‬דופק מהיר וחלש‬
‫‪ .2‬הרגע את החולה ובודד אותו מסביבתו‪.‬‬ ‫‪ .8‬כאב בחזה המתגבר בנשימה עמוקה‬
‫‪ .3‬ספק חמצן במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ .1‬הושב את החולה עם נטייה קדימה‪.‬‬
‫‪ .2‬אבטח נתיב אוויר‪.‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬
‫‪ .4‬הערך יציבות המודינמית לפינוי (לחץ דם‪ ,‬דופק)‪.‬‬
‫‪ .5‬עקוב אחר מצב ההכרה‪.‬‬
‫‪ .6‬אם מצבו של החולה מידרדר‪ ,‬שקול חבירה‬
‫ספאזם של אצבעות הידיים‬ ‫עם אט”ן ‪ /‬נט”ן‪.‬‬
‫דלקת ריאות‬
‫דגש ‪ -‬בשום אופן אין לאפשר לחולה לנשום אל תוך שקית נייר‬
‫במערכת‬
‫הדם‪ ,‬כלי‬
‫הדם והלב‬
‫החלק התאי‬ ‫מערכת הדם‪ ,‬כלי הדם והלב‬

‫החלק התאי כולל את תאי הדם ומהווה ‪ 45%‬מנפח הדם‪:‬‬
‫תאי הדם האדומים – ‪Erythrocytes‬‬ ‫מערכת הדם היא מערכת צינורות סגורה המורכבת ממשאבה (הלב)‪ ,‬ממערכת צינורות‬
‫‪ .1‬בממוצע ‪ 8–6‬מיליון תאים במילימטר מעוקב של דם‪.‬‬ ‫(העורקים‪ ,‬הוורידים והנימים) ומנוזל הדם‪ .‬תפקידה העיקרי של מערכת הדם הוא להעביר‬
‫‪ .2‬מעניקים לדם את צבעו‪.‬‬ ‫את נוזל הדם לכל חלקי הגוף‪ .‬נפח הדם בכלי הדם באדם מבוגר הוא כ‪ 7-5 -‬ליטר‪ ,‬שהם‬
‫‪ .3‬נוצרים במח העצמות (העצמות הארוכות)‪.‬‬ ‫‪ 8%-7%‬ממשקל הגוף‪.‬‬
‫‪ .4‬מכילים את ההמוגלובין (חלבון המכיל ברזל הקושר אליו את החמצן)‪ .‬רמת ההמוגלובין‬
‫שונה בין גברים לנשים – אצל נשים הרמה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫תפקידי הדם‪:‬‬
‫‪ .5‬קרום התא גמיש – מאפשר מעבר בנימים שקוטרם קטן יותר‪.‬‬ ‫נשימה ‪ /‬חילוף גזים ‪ -‬הכנסת חמצן אל הריאות ומהן לתאי הגוף והוצאת פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫‪ .6‬המטוקריט (‪ – )Hematocrit‬ריכוז כדוריות הדם ‪( 15% – 40%‬אנמיה=המטוקריט נמוך)‪.‬‬ ‫מתאי הגוף לריאות ומהן החוצה‪.‬‬
‫‪ .1‬העברה – העברת גלוקוז‪ ,‬חלבונים‪ ,‬שומנים וכד’ ממערכת העיכול אל תאי הגוף‪.‬‬
‫תאי הדם הלבנים – ‪Leukocytes‬‬ ‫‪ .2‬הפרשה ‪ -‬הרחקת חומרי פסולת מתאי הגוף אל הכליות והכבד ומהם החוצה‪ .‬פסולת‬
‫‪ 10,000–4,000 .1‬במילימטר מעוקב של דם‪.‬‬ ‫מהכליות מופרשת דרך השתן ופסולת מהכבד מתפנה דרך המעיים‪.‬‬
‫‪ .2‬נוצרים במח העצם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ויסות ‪ /‬רגולציה ‪ -‬חום גוף‪ ,‬נוזלים‪ ,‬העברת הורמונים לתאי יעד‪ .‬הדם מסייע בהעלאה‬
‫‪ 60% .3‬גרנולוציטים (הבולענים) ‪ -‬המגיבים העיקריים והראשונים לזיהומים חיידקיים‬ ‫והורדה של חום הגוף (בהיפותרמיה ‪ -‬הגוף מפסיק את זרימת הדם לאזורים לא חיוניים)‪.‬‬
‫(מזהים גורם זר‪ ,‬עוטפים ובולעים אותו ולאחר מכן מתפרקים‪ .‬כשהם מתפרקים הם‬ ‫‪ .4‬הגנה ‪ -‬מפני אורגניזמים זרים (חיידק‪ ,‬וירוס)‪.‬‬
‫מפרישים היסטמין ‪ -‬חומר שנוצר מתאי דם לבנים שהתפרקו‪ ,‬והגוף מווסת ומנקז את‬
‫ההיסטמין מהדם)‪.‬‬ ‫מרכיבי הדם‪:‬‬
‫‪ 35% .4‬לימפוציטים ‪ -‬מייצרים את הנוגדנים‪ .‬בפלסמה מצויים נוגדנים‪ ,‬ואם אחד מהם‬ ‫נפח הדם כ‪ 7% - 8% -‬ממשקל הגוף (‪ 7-5‬ליטר) באדם מבוגר‪.‬‬
‫מזהה דנ”א זר‪ ,‬הוא מפריש חומרים כימיים המאפשרים ללימפוציטים לייצר כמות גדולה‬ ‫‪ .1‬נוזל – פלסמה (‪.)Plasma‬‬
‫יותר של נוגדנים מסוימים אשר תוקפים את הגוף הזר‪ .‬חלקם נדבקים לגורמים הזרים‪,‬‬ ‫‪ .2‬חומר תאי – תאי דם אדומים ‪ /‬לבנים‪ ,‬חלבונים ועוד‪.‬‬
‫מחברים אותם ומבצעים הצמתה‪ ,‬או מסמנים לתאים הבולענים‪ /‬הרעלנים על הסכנה‪.‬‬
‫‪ 5% .5‬מונוציטים ‪ -‬משתתפים במערכת החיסונית ובמערך התחזוקה בגוף (תאי דם מתים‬ ‫פלסמה‪Plasma/‬‬
‫שמסתובבים במחזור הדם נאספים על ידי המונוציטים אל מערכת ההפרשה)‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפלסמה מהווה את החלק הנוזלי של הדם ומהווה ‪ 55%‬מנפח הדם‪.‬‬
‫‪ .6‬עלייה ברמת הלויקוציטים מצביעה על תהליך דלקתי‪ .‬אצל חולי איידס יש פגיעה במערכת‬ ‫‪ .2‬החלק הנוזלי של הדם המכיל חלבונים שונים‪ ,‬מלחים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬הורמונים ויטמינים וכד’‬
‫החיסונית‪ ,‬בלימפוציטים מסוג ‪ B‬ו‪ T-‬ומתרחשת ירידה דרסטית בייצור תאי הדם הלבנים‬ ‫(ריכוז המלחים הקבוע בדם הוא ‪.)0.9%‬‬
‫(פחות מ‪.)4,000 -‬‬ ‫‪ .3‬אלבומין ‪ -‬החלבון העיקרי בפלסמה‪ ,‬האחראי‬
‫לוויסות לחץ ונפח הנוזלים בתוך כלי הדם‪.‬‬
‫לוחיות‪/‬טסיות הדם – ‪Thrombocytes‬‬ ‫‪ .4‬נוגדנים ‪ /‬גמא גלובולינים ‪ -‬חשיבותם רבה במערכת‬
‫‪ 300–150 .1‬אלף במילימטר מעוקב של דם‪.‬‬ ‫החיסונית של הגוף‪ .‬הם מיוצרים על ידי תאי דם‬
‫‪ .2‬אחראיות לקרישה‪.‬‬ ‫לבנים ייעודיים אשר מזהים גורם זר שחדר לגוף‬
‫‪ .3‬אחראיות למסלול קרישת הדם ו”סתימת” חורים בכלי הדם‪ ,‬בשיתוף עם פקטורי קרישה‬ ‫ושולחים שדר כימי לתאי דם לבנים אחרים המורה‬
‫‪ /‬חלבוני קרישה (‪ 15‬חלבונים)‪.‬‬ ‫להם לתקוף את הגורם הזר)‪.‬‬
‫‪ .4‬כשיש דימום בשל פגיעה בכלי דם‪ ,‬טסיות הדם מצטברות בנקודת הפציעה ויוצרות מעין‬ ‫‪ .5‬חלבוני קרישה ‪ /‬פקטורי קרישה ‪ -‬אחראים לתהליך‬
‫רשת‪ .‬תהליך הקרישה מתחיל להיווצר ‪ -‬הטסיות נשברות ויחד עם חלבוני הקרישה‬ ‫הקרישה בסדר קבוע‪.‬‬
‫סותמות או חוסמות את מקום הפגיעה‪.‬‬ ‫‪ .6‬חלבון האורוקינז ‪ -‬אחראי לפיברינוליזה (פירוק‬
‫‪ .5‬כל הפרעה בזרימת דם שאינה פציעה תגרום לקרישה‪ .‬באוטם ‪ -‬הגוף מזהה זאת כפציעה‬ ‫קרישים שנוצרים לאחר עצירת דימום‪ ,‬כדי למנוע‬
‫וטסיות הדם אוטמות את כלי הדם‪.‬‬ ‫תסחיפים בתוך מחזור הדם)‪.‬‬
‫‪ .6‬המופיליה ‪ -‬אי קרישת דם ‪ /‬חוסר בפקטור ‪ 8‬או ‪.9‬‬
‫הרכב הדם‬
‫משאבת הדם – הלב‬ ‫כלי הדם – העורקים‪ ,‬הוורידים והנימים‬
‫שריר הלב ממוקם במרכז בית החזה‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מערכת הדם היא מערכת צינורות סגורה המעבירה את הדם אל תאי הגוף וממנו‬
‫מאחורי עצם בית החזה עם נטייה קלה‬ ‫חזרה לכיוון הלב‪ .‬מערכת הצינורות כוללת‪:‬‬
‫שמאלה‪ .‬משקלו של הלב כ‪ 300 -‬גרם‪.‬‬
‫הלב מקבל דם מהוורידים ושולח אותו אל‬ ‫ורידים ‪ -‬כלי דם המזרימים את הדם לכיוון הלב‪ .‬הווריד מורכב משלוש שכבות‪:‬‬
‫תאי הגוף באמצעות העורקים‪ .‬הלב בנוי‬ ‫‪ .1‬שכבה פנימית – אנדותל – חומר מחליק המאפשר זרימה חלקה של הנוזל בתוך הווריד‪.‬‬
‫משריר חזק מאוד המחולק לשני חלקים‬ ‫‪ .2‬שכבה אמצעית ‪ -‬מדיה ‪ -‬שכבת שריר חלק‪ ,‬שתפקידה לשמור על יציבות הווריד‪.‬‬
‫נפרדים באמצעות מחיצה (‪ ,)SEPTUM‬כשכל‬ ‫‪ .3‬שכבה עליונה ‪ -‬אדונטיציה ‪ -‬רקמת חיבור לצורך הגנה‪.‬‬
‫צד מחולק אף הוא לעלייה וחדר‪.‬‬
‫‪ .1‬הצד הימני של שריר הלב מקבל דם‬ ‫עורקים ‪ -‬כלי דם המזרימים את הדם מכיוון הלב אל הגוף‪ .‬העורק מורכב משלוש שכבות‬
‫מיקום הלב‬ ‫מהוורידים המגיעים מהגוף כשהם‬ ‫(עבות יותר מאשר בוורידים)‪:‬‬
‫רוויים בפחמן דו‪-‬חמצני ושולח אותם בעת ההתכווצות אל‬ ‫‪ .1‬שכבה פנימית ‪ -‬זהה לווריד‪.‬‬
‫הריאות לצורך קליטת חמצן ושחרור פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬ ‫‪ .2‬שכבת שריר ‪ -‬רקמה עבה של שריר חלק שמטרתה לשמור על יציבות העורק ועל‬
‫‪ .2‬הצד השמאלי של שריר הלב מקבל את הדם העשיר‬ ‫התנועתיות התקינה של זרם הדם‪.‬‬
‫בחמצן מהווריד המגיע מהריאות ושולח אותו אל תאי‬ ‫‪ .3‬רקמת חיבור עליונה ‪ -‬רקמה עבה אך גמישה השומרת על העורק מפני פגיעה‪.‬‬
‫הגוף המרוחקים‬
‫זרימת הדם בתוך העורק מושפעת מהתכווצות‬
‫תפקידו של הצד הימני של הלב לקבל דם עשיר בפחמן דו‪-‬‬ ‫שריר הלב הדוחף את הדם אל העורקים בעוצמה‬
‫חמצני ולהעביר אותו לריאות‪ .‬תפקידו של הצד השמאלי של‬ ‫רבה‪ .‬העורקים החזקים והגמישים מסוגלים לקלוט‬
‫הלב לקבל דם עשיר בחמצן מהריאות ולהעביר אותו לתאי‬ ‫את הזרם החזק של הדם באמצעות התרחבותם‬
‫הגוף לצורך חמצונם‪.‬‬ ‫והתכווצותם תוך כדי דחיפת זרם הדם קדימה‪.‬‬
‫מסת השריר של החלק השמאלי של שריר הלב‪ ,‬הדוחף את‬ ‫זרימת הדם בתוך העורקים היא זרימה חזקה וגלית‬
‫הדם אל כל קצות הגוף‪ ,‬גדולה‪ ,‬עבה וחזקה יותר מאשר מסת‬ ‫המושפעת מהמהירות ומהעוצמה של התכווצות‬
‫השריר בצד הימני של שריר הלב‪ ,‬הדוחף את הדם אל הריאות‬ ‫שריר הלב וכמו כן‪ ,‬גם מהתנגדות העורקים‪.‬‬
‫הקרובות‪.‬‬ ‫העורקים המסוגלים להתכווץ ולהתרחב מסייעים‬
‫חלוקת הלב‬ ‫תפוקת שריר הלב מושפעת מעוצמת ההתכווצות‪ ,‬מכמות הדם‬ ‫לשמור על לחץ תקין במערכת הדם ולווסת את‬
‫הנדחפת אל העורקים ומקוטר העורקים הקולטים את הדם‪.‬‬ ‫כמות הדם המוזרמת לאיברים שונים על פי הצורך‪.‬‬
‫כלי דם‬
‫עליות וחדרים‬ ‫זרימת הדם בתוך הוורידים לכיוון שריר הלב מתאפשרת באמצעות מסתמים חד‪-‬כיווניים‬
‫הדם המגיע מהוורידים מצטבר בחלל שריר הלב וממתין להתכווצות כדי להידחף לעורקים‪.‬‬ ‫הנמצאים בצדי השכבה הפנימית של הווריד‪ ,‬לחץ השרירים המקיפים את הווריד ולחץ שלילי‬
‫כדי להגביר את יעילות ההתכווצות‪ ,‬כל צד של שריר הלב מחולק לשני חלקים – עלייה ‪-‬‬ ‫בתוך בית החזה‪ .‬זרימת הדם בתוך הוורידים היא זרימה חלשה וקבועה‪.‬‬
‫‪( Atrium‬אטריום) וחדר ‪( - Ventricle‬ונטריקל)‪ .‬בשריר הלב יש ארבעה חללים‪:‬‬
‫‪ .1‬עליה ימנית‬ ‫נימים – כלי הדם הקטנים ביותר‪ ,‬הנמצאים בקצה מערכת הדם והמרוחקים ביותר מהלב‪,‬‬
‫‪ .2‬עליה שמאלית‬ ‫מעבירים את הדם מהעורקים אל הוורידים ואל סביבת התאים‪ .‬הנימים מורכבים משכבה‬
‫‪ .3‬חדר ימני‬ ‫חד‪-‬תאית וחדירה למחצה‪ ,‬ועוביים מעט גדול יותר מרוחבם של תאי הדם האדומים‪ .‬באמצעות‬
‫‪ .4‬חדר שמאלי‬ ‫הקרום החדיר למחצה יכולים תאי הדם לתקשר עם חומרים המצויים בסביבה הבין‪-‬תאית‬
‫ולבצע את תפקידם ‪ -‬חילוף החומרים בין הדם והתאים‪.‬‬
‫‪ .1‬בשלב הראשון‪ ,‬התכווצות העליות וזרימת הדם אל החדרים‪.‬‬ ‫העלייה‪ ,‬הנמצאת בחלק העליון של שריר הלב‪ ,‬מאפשרת‬
‫‪ .2‬בשלב השני‪ ,‬התכווצות החדרים וזרימת הדם אל העורקים‪.‬‬ ‫לדם המגיע מהוורידים להצטבר‪ .‬הדם המצטבר בעלייה‬
‫זורם לחדר וממלא אותו בבת אחת‪ .‬הדם המצטבר בחדר‬
‫לצורך כך מקבל שריר הלב את ההוראה להתכווץ בעוצמה ובמהירות הרצויות מקוצב חשמלי‬ ‫זורם אל העורקים‪.‬‬
‫עצמאי וייעודי הממוקם בחלק העליון של שריר הלב‪ ,‬בעלייה הימנית‪.‬‬ ‫מבנה זה של שריר הלב מאפשר התכווצות כפולה‪ :‬התכווצות‬
‫קוצב זה‪ ,‬הנקרא ‪ ,Sinus‬מפעיל באופן עצמאי את מערכת ההולכה החשמלית של שריר הלב‪.‬‬ ‫העליות ולאחריה התכווצות החדרים‪ .‬ההתכווצות הראשונה‬
‫מערכת ההולכה החשמלית של שריר הלב פועלת באופן הבא‪ :‬זרם חשמלי מועבר מהקוצב‬ ‫מכווצת את העליות הדוחפות את הדם אל החדרים וממלאת‬
‫העליון ( ‪ )sinus node‬לקוצב ביניים ( ‪ )AV Node‬הממוקם בין העליות ובין החדרים‪ .‬הזרם‬ ‫אותם‪ .‬לאחר מילוי החדרים‪ ,‬התכווצות חזקה נוספת תזרים‬
‫החשמלי מכווץ את העליות ודוחף את הדם אל החדרים‪ .‬לאחר‬ ‫את הדם משריר הלב אל העורקים‪.‬‬
‫מילוי החדרים יעבור הזרם החשמלי מקוצב הביניים דרך המחיצה‬
‫הבין‪-‬חדרית אל תאי השריר של החדרים ויגרום לכיווצם‪.‬‬ ‫מסתמי הלב‬
‫גורם המוות הפתאומי והשכיח ביותר בקרב מבוגרים הוא דום לב‬ ‫כדי שהדם המגיע מהעליות אל החדרים לא יחזור לעליות‬
‫כתוצאה מאוטם בשריר הלב והפרעות קצב קטלניות‪ .‬הפרעות הקצב‬ ‫בעת התכווצות החדר‪ ,‬יש צורך במסתם חד‪-‬כיווני המאפשר‬
‫הקטלניות נגרמות כתוצאה מהפסקת פעילות הקוצב האוטונומי‬ ‫לדם לזרום לכיוון העורקים בלבד‪.‬‬
‫של שריר הלב ופעילות עצמאית של קוצבי משנה לא יעילים‪.‬‬
‫חדרי הלב מתכווצים בעוצמה רבה ומזרימים את הדם אל‬
‫הזנת תאי שריר הלב‬ ‫העורקים‪ .‬לאחר ההתכווצות‪ ,‬חלל החדר מתרחב שוב כדי‬
‫הלב בנוי מתאי שריר חזקים המתכווצים ‪ 60-80‬פעם במנוחה‬ ‫לקלוט דם מהעליות‪ .‬התרחבות חלל החדר עלולה לגרום‬
‫מסתמי הלב‬
‫אצל מבוגר ובעת מאמץ יכולים להתכווץ בעוצמה רבה ובמהירות‬ ‫לכך שדם יישאב חזרה אל הלב‪ ,‬לא רק מתוך העליות אלא‬
‫כפולה‪ .‬לשם כך נזקקים תאי שריר הלב לאספקה סדירה של דם‬ ‫גם מתוך העורקים‪.‬‬
‫מחומצן‪ .‬שריר הלב מקבל דם מהעורקים הכליליים (הקורונריים‬ ‫המסתמים החד‪-‬כיווניים מונעים מהדם שזה עתה הועבר אל העורקים לחזור חזרה אל החלל‬
‫‪ )Coronary -‬המספקים דם ללב בעת הרפייתו‪.‬‬ ‫הריק בחדרים‪.‬‬
‫מחזורי הדם‬ ‫בלב מספר מסתמים אשר אחראים על זרימה תקינה של דם במערכת‪:‬‬
‫הדם נע בתוך מערכת הדם בתנועה מחזורית קבועה‪ .‬דם מחומצן‬ ‫‪ .1‬מסתם מיטרלי – מסתם דו–צניפי – ממוקם בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי ומונע‬
‫מהריאות מגיע אל תאי הגוף‪ ,‬פולט חמצן‪ ,‬אוסף פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫את חזרת הדם אל העלייה השמאלית‪.‬‬
‫ומחזיר אותו אל הריאות לחמצון מחודש‪ .‬הדם המחומצן המגיע אל‬ ‫‪ .2‬המסתם האאורטלי – מסתם אבי העורקים ‪ -‬נמצא בין חדר שמאל לאבי העורקים‬
‫תאי הגוף יוצא מהחדר השמאלי של הלב אל אבי העורקים‪ .‬הדם‬ ‫(אאורטה) ומונע את חזרת הדם מאבי העורקים אל חלל החדר השמאלי‪.‬‬
‫הרווי בפחמן דו‪-‬חמצני יוצא מהצד הימני של הלב אל עורק הריאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬המסתם הטריקוספידלי ‪ -‬מסתם תלת–צניפי – ממוקם בין העלייה הימנית לחדר הימני‬
‫ניתן לחלק את מחזור הדם לשני מחזורים הפועלים במקביל‪:‬‬ ‫ומונע חזרת הדם לעלייה הימנית‪.‬‬
‫‪ .1‬המחזור הגדול – דם היוצא מהחדר השמאלי אל אבי העורקים‬ ‫‪ .4‬המסתם הפולמונרי – מסתם ריאתי ‪ -‬נמצא בין החדר הימני לעורק הריאה ומונע חזרת‬
‫וממנו לעורקים המספקים דם לכל חלקי הגוף‪ .‬הדם מגיע לנימים‬ ‫הדם אל חלל החדר הימני‪.‬‬
‫וחוזר באמצעות ורידים אל שני הוורידים הגדולים ‪ -‬הוורידים‬ ‫ • באמצעות מסתמים חד–כיווניים אלה נשמר כיוון הזרימה‬
‫הנבובים ( ‪:)Vena Cava‬‬ ‫הרצוי במערכת הדם‪.‬‬
‫א‪ .‬וריד נבוב תחתון המחזיר את הדם מהחלק התחתון של הגוף‬
‫(הרגלים והבטן)‪.‬‬ ‫מערכת ההולכה החשמלית‬
‫מחזור הדם‬
‫ב‪ .‬וריד נבוב עליון המחזיר את הדם מהראש ומהגפים העליונות‪.‬‬ ‫תאי שריר מתכווצים בעקבות זרם חשמלי העובר בתאי העצב‬
‫ מהוורידים הנבובים מגיע הדם אל העלייה הימנית‪ ,‬ומשם לחדר הימני‪.‬‬ ‫המגיעים אליהם ופוקדים עליהם להתכווץ‪ .‬שריר המקבל הוראה‬
‫‪ .2‬המחזור הקטן ‪ /‬הריאתי – הדם יוצא מחדר ימין אל עורק הריאה‪ ,‬חוזר בוורידי הריאה‬ ‫להתכווץ‪ ,‬מתכווץ כולו בבת אחת בעוצמה הרצויה‪ .‬שריר הלב‬
‫אל העלייה השמאלית של הלב וממנה מוזרם לחדר שמאל‪.‬‬ ‫מהלך הזרם החשמלי בלב‬
‫מתכווץ למעשה בשני שלבים‪:‬‬
‫תעוקת חזה (‪)Angina Pectoris‬‬ ‫מחלות לב וכלי דם‬

‫כתוצאה מהסתיידות העורקים המזרימים דם לתאי שריר הלב יקטן קוטר העורקים הכליליים‬ ‫מערכת הדם היא מערכת חיונית שפגיעה בה עלולה לגרום למוות מיידי‪ .‬מחלות לב עלולות‬
‫ותפחת זרימת הדם בהם‪ .‬שריר הלב יתקשה לפעול בזמן מאמץ‪ .‬חוסר היכולת של העורקים‬ ‫לפגוע בחלקיו השונים של שריר הלב כמו רקמת השריר‪ ,‬המסתמים‪ ,‬העורקים המספקים‬
‫להזרים את כמות הדם הנדרשת להתכווצות מהירה וחזקה של שריר הלב תגרום לכאבים‬ ‫לו דם‪ ,‬מערכת ההולכה החשמלית שלו ועוד‪ .‬מחלות כלי דם יכולות לפגוע בקוטר כלי הדם‬
‫בחזה‪ ,‬שכן‪ ,‬השריר יפעל ללא נוכחות מספקת של חמצן שתגרום להפרשת חומצה לקטית‬ ‫ובמבנה שלהם‪.‬‬
‫(חומצת חלב)‪.‬‬
‫כאבים אלה עשויים לחלוף כאשר הפעילות הגופנית המאומצת תיפסק ושריר הלב יחזור‬ ‫טרשת עורקים (‪)Arterio Sclerosis‬‬
‫למנוחה‪.‬‬
‫בתוך כלי הדם זורמים חומרים‬
‫כאבים בחזה בזמן מאמץ החולפים לאחר מנוחה מהווים‬ ‫שונים שהם תוצרי לוואי של‬
‫סימן אזהרה לכך שחסימתם ההולכת וגוברת של העורקים‬ ‫פעילות תאי הגוף או של פסולת‬
‫הכליליים עלולה לפגוע בתאי שריר הלב בעתיד גם במאמצים‬ ‫מזון‪ .‬חומרים אלו עלולים‬
‫פחותים יותר ויותר‪ ,‬ואף במנוחה‪.‬‬ ‫להצטבר בתוך העורקים על גבי‬
‫השכבה הפנימית של העורק‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫ולהפריע לזרימת הדם‪ ,‬ואף לפגוע‬
‫‪ .1‬כאבים בחזה במאמץ‬ ‫בכלי הדם עצמו‪ .‬עורק שקוטרו‬
‫‪ .2‬זיעה וחיוורון‬ ‫צר בשל הצטברות חומרי פסולת (פלאק) בחלקו הפנימי יגרום לדם לזרום בלחץ חזק ולפגוע‬
‫כאבים בחזה‬ ‫‪ .3‬חולשה‪ ,‬בחילה‪ ,‬הרגשה כללית רעה‬ ‫במבנה העורק‪ .‬לחץ חזק זה יכול גם לקלף חלק מחומרי הפסולת שהצטברו על דופן העורק‬
‫‪ .4‬שינויים בדופק ובלחץ הדם‬ ‫ולגרום לתסחיף‪ ,‬הנע בתוך העורק ועלול לסתום אותו לחלוטין‪ .‬תהליך זה מכונה בשם‬
‫הסתיידות עורקים‪ .‬עורק שנחסם בחלקו יגרום לכך שחלק מתאי הגוף אליהם הוא אמור‬
‫חולים הסובלים באופן כרוני מאנגינה פקטוריס יקבלו תרופות המרחיבות את העורקים‬ ‫להעביר את הדם לא יקבלו את כמות חמצן הדרושה להם ויתקשו לתפקד‪ .‬במקרה של חסימה‬
‫הכליליים בתוך מספר דקות‪ .‬תרופות אלו עלולות לגרום לירידה פתאומית בלחץ הדם כתוצאה‬ ‫מלאה של העורק‪ ,‬תאי הגוף אליהם הוא אמור להגיע לא יקבלו כלל חמצן וימותו‪ .‬מוות של‬
‫מהרחבת כלי הדם בכל הגוף (לכן אין ליטול אותן בעמידה)‪.‬‬ ‫תאים במוח‪ ,‬בשריר הלב או בריאות עלול לגרום לפגיעה קשה בתפקוד המערכות החיוניות‪.‬‬
‫הטיפול בחולה עם כאבים בחזה במאמץ יהיה זהה לטיפול בחולה עם כאבים בחזה במנוחה‪.‬‬
‫הגורמים להחמרה בהסתיידות העורקים הם‪:‬‬
‫גורמים שאינם נשלטים‪:‬‬
‫אוטם בשריר הלב (התקף לב) –‬ ‫‪ .1‬גורמים תורשתיים‬
‫‪MI Myocardial Infarction‬‬ ‫‪ .2‬גיל (שכיח יותר בגילאי ‪ 40‬ומעלה)‬
‫אוטם בשריר הלב פירושו אוטם ‪ /‬חסימה בעורק כלילי‬ ‫‪ .3‬מין (גברים יותר מאשר נשים)‬
‫המעביר דם לחלק מסוים של שריר הלב‪ .‬כתוצאה‬
‫מהיווצרות הרובד הטרשתי או שבירה של חלק ממנו‪,‬‬ ‫גורמים נשלטים‪:‬‬
‫העורק נחסם לחלוטין (או באופן משמעותי ביותר)‪ .‬מנגנון‬ ‫‪ .1‬חוסר פעילות גופנית‬
‫החסימה יכול להיות זהה למנגנון עצירת דימום על ידי‬ ‫‪ .2‬עישון‬
‫טסיות הדם‪ .‬כאשר העורק מוצר עקב הסתיידות‪ ,‬זרימת‬ ‫‪ .3‬עודף משקל‬
‫הדם אינה תקינה ולכן טסיות הדם עלולות להישבר ולגרום‬ ‫‪ .4‬מתח נפשי‬
‫טרשת עורקים‬
‫לקרישה בתהליך הזהה לקרישת דימומים מפצע‪ .‬קרישת‬ ‫‪ .5‬תזונה עשירה בשומנים רוויים מן החי‬
‫הדם תמנע המשך מעבר של דם בעורק‪ .‬חסימה בעורק‬ ‫‪ .6‬אי קבלת טיפול רפואי במחלות המשפיעות על הצטברות חומרי הפסולת בדם‪ ,‬דוגמת‬
‫מתרחשת גם כאשר הרובד הטרשתי נפגע‪ .‬במקום הפגיעה‬ ‫סוכרת לא מאוזנת‪ ,‬יתר לחץ דם ועוד‪.‬‬
‫מופיע דימום וטסיות הדם יוצרות באזור קריש המונע את‬
‫אוטם בשריר הלב‬ ‫זרימת הדם בעורק אל הלב‪.‬‬
‫לפעול באזור התאים המתים‪.‬‬ ‫אי הגעת דם מחומצן לתאי שריר הלב תגרום למותם של התאים באותו אזור של שריר הלב‬
‫‪ .2‬אי ספיקת לב כתוצאה מחוסר יכולת של תאי שריר הלב שעדיין מתפקדים לתת מענה‬ ‫אשר אינו מקבל אספקת חמצן‪ .‬האוטם ומות התאים עלולים לגרום לירידה בעוצמת התכווצות‬
‫לצורכי הכיווץ של הלב‪ .‬במצב כזה עלול להצטבר דם בשריר הלב שלא יוכל להתרוקן‬ ‫שריר הלב ובתפוקתו‪ .‬ככל שהאוטם יהיה בעורק כלילי גדול יותר‪ ,‬כך ייפגע חלק גדול יותר‬
‫באמצעות ההתכווצות‪ .‬הצטברות הדם בחלל שריר הלב לא תאפשר זרימת דם מהריאות‬ ‫של השריר‪ .‬יש חשיבות למיקום האוטם‪ .‬אוטם באזור העליות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יהיה פחות חריף‬
‫ומאיברי הגוף‪ .‬התוצאה תהיה הצטברות הדם בריאות תוך הפרעה קשה לנשימה והצטברות‬ ‫מבחינת עוצמת ההתכווצות מאשר אוטם בתאי השריר של חדר שמאל‪.‬‬
‫הדם בגפיים‪ ,‬קשיים בתנועה וירידה של לחץ הדם‪.‬‬
‫‪ .3‬מפרצת בשריר הלב – החלשות של חלקי שריר באזור הנמקי שלא קיבל אספקת דם‬ ‫הפרעות בקצב הלב ‪ -‬תאי שריר הלב שנפגעו לא יושפעו עוד ממעבר הגירוי החשמלי ולא‬
‫ויצירת דופן דקה שאינה מתפקדת‪.‬‬ ‫ישתתפו במאמץ ההתכווצות‪ .‬תאים אלה עלולים לגרום להפרעות בהעברת הקצב החשמלי‬
‫‪ .4‬הלם קרדיוגני – ירידה בזרימת הדם לגוף עד כדי נזק כללי לתאי הגוף וירידה בלחץ הדם‪.‬‬ ‫בשריר הלב‪ .‬הפרעות בקצב החשמלי עלולות להפריע לפעילותו של הקוצב העצמאי של שריר‬
‫הלב (סינוס) ולגרום להפסקת פעילותו‪ .‬כאחוז אחד מתאי הלב יכולים‪ ,‬כגיבוי‪ ,‬להפיק קצב‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫חשמלי באופן עצמאי‪ .‬במצב של כשלון הקוצב הראשי קוצבים אחרים ייכנסו לפעולה‪ ,‬אם‬
‫‪ .1‬הזעק עזרה‪.‬‬ ‫כי בקצב איטי יותר‪ .‬אולם‪ ,‬המהירות והעוצמה של הקוצבים הקטנים והאיטיים יותר לא‬
‫‪ .2‬אם החולה מחוסר הכרה‪ ,‬התחל מייד בהחייאת לב‪-‬ריאות‪.‬‬ ‫יצליחו לכווץ באופן יעיל את שריר הלב ויגרמו לפרפור קל‪ .‬פרפור זה אינו מאפשר הזרמת‬
‫‪ .3‬הושב את החולה בתנוחה רצויה לו והרגע אותו‪.‬‬ ‫דם לכיוון המוח והאיברים החיוניים ואף לא לתאי שריר הלב עצמו‪ .‬במקרה זה יש לתת‬
‫‪ .4‬ספק העשרה בחמצן עם מסכה (‪ 10‬ליטר בדקה)‪.‬‬ ‫שוק חשמלי שיעצור את הפעילות העצמאית של הקוצבים הקטנים‪ ,‬האיטיים יותר‪ ,‬ויאפשר‬
‫‪ .5‬אם הוסמכת לכך‪ ,‬תן אספירין (‪ 300‬מ”ג) בלעיסה‪ ,‬גם לחולים הנוטלים אספירין באופן‬ ‫לקוצב הראשי לחזור לפעול כדי לכווץ את שריר הלב ביעילות‪.‬‬
‫קבוע (‪ 100‬מ”ג)‪ .‬יש לשלול רגישות לתרופה‪ ,‬כיב‪ ,‬דימום בצואה‪ ,‬טחורים‪ ,‬טראומה או‬
‫ניתוח‪.‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .6‬אם החולה נוטל תרופות לאנגינה פקטוריס‪,‬‬ ‫‪ .1‬כאב לוחץ ‪ /‬סוחט ‪ /‬שורף בחזה (כאב בעוצמה חזקה)‪ .‬הכאבים אינם חולפים בשינוי‬
‫הנחה אותו להשתמש בתרופה (תרסיס או‬ ‫תנוחה או במנוחה‪.‬‬
‫כדור תחת הלשון)‪.‬‬ ‫‪ .2‬דופק מהיר ‪ /‬איטי ‪ /‬לא סדיר‬
‫‪ .7‬אל תמתין להקלה בכאבים – פנה את החולה‬ ‫‪ .3‬הקרנה של הכאב לידיים‪ ,‬לגב‪ ,‬ללסת העליונה‬
‫לבית החולים או חבור לאט”ן‪ .‬מגמת הטיפול‬ ‫ולבטן העליונה‬
‫המתקדם תהיה טיפול בהפרעות קצב‪ ,‬ייצוב‬ ‫‪ .4‬קשיי נשימה‬
‫מצב החולה‪ ,‬הרחבת כלי הדם והמסת קרישי‬ ‫‪ .5‬זיעה קרה‬
‫דם‪ ,‬כדי לנסות ולפתוח את העורק החסום‬ ‫‪ .6‬בחילות והקאות‬
‫בטרם ייגרם נזק בלתי הפיך לתאי שריר‬ ‫‪ .7‬לחץ דם (גבוה ‪ /‬נמוך ולעיתים תקין)‬
‫הלב‪.‬‬ ‫‪ .8‬חיוורון (בשל הפרשת אדרנלין המכווץ כלי דם‬
‫פריפריים)‬
‫דגשים‪:‬‬ ‫‪ .9‬חרדה ‪ /‬בלבול ‪ /‬אי שקט‬
‫ •חולי סוכרת‪ ,‬קשישים‪ ,‬או אנשים במצב‬ ‫‪ .10‬חולשה‬
‫שכרות עלולים ללקות באוטם בשריר הלב‬ ‫כאב בחזה עם הקרנה ליד‬
‫עם סימנים קלים בלבד או ללא סימנים כלל‪.‬‬ ‫אנמנזה רלוונטית‪:‬‬
‫ •ברמת הטיפול של חובש רפואת חירום‪ ,‬אין הבדל בטיפול בין חשד לאנגינה פקטוריס‬ ‫‪ .1‬מועד התחלת הסימפטומים‬
‫לבין אוטם בשריר הלב‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחלות רקע וגורמי סיכון (סוכרת‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬יתר שומנים בדם‪ ,‬עישון‪ ,‬הפרעות קצב‪,‬‬
‫ •חולה עם אוטם בשריר הלב יכול להידרדר להחייאה בתוך שניות ולכן אין לאפשר לו‬ ‫מחלת לב איסכמית‪ ,‬אירוע מוכר בעבר‪ ,‬מחלת כלי דם פריפרית)‬
‫כל מאמץ ויש להשגיח עליו ללא הפסק‪.‬‬ ‫‪ .3‬טיפול תרופתי קבוע‪ -‬אספירין‪ ,‬ניטרטים‪ ,‬נוגדי קרישה‪.‬‬
‫ •טרם מתן אספירין יש לוודא התוויות נגד‪ :‬רגישות יתר ידועה לתרופה‪ ,‬כיב (אולקוס) פעיל‪,‬‬
‫דימום לאחרונה (ב‪ 3-‬חודשים האחרונים) מדרכי העיכול‪ ,‬היסטוריה של אסטמה פעילה‪.‬‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫‪ 1‬הפרעות בקצב הלב עד לפרפור חדרים כתוצאה מקוצבים קטנים ועצמאיים המתחילים‬
‫ •אם הקוצב הראשי ‪ -‬הסינוס ‪ -‬אינו פועל‪ ,‬ה‪,Av node-‬‬ ‫בצקת ריאות ‪Pulmonary Edema‬‬
‫או אפילו צרור ההולכה ע”ש היס‪ ,‬יכולים לתפקד במקומו‪.‬‬ ‫בצקת ריאות היא מחלה הפוגעת בריאות אך מקורה בכשל של הלב‪.‬‬
‫ •פרפור חדרים –‪)VF) = Ventricular Fibrillation‬‬ ‫נאדיות הריאה הן האיבר אליו נכנס האוויר בתהליך הנשימה‪ .‬כניסת האוויר לנאדיות הריאה‬
‫הפרעת קצב קטלנית בעקבות אוטם בשריר הלב‪ .‬הביטוי‬ ‫מחייבת שהנאדיות יהיו גמישות וריקות‪ .‬אם נאדיות הריאה יתמלאו בנוזלים‪ ,‬האוויר לא‬
‫המכאני של ‪ VF‬הוא דום לב‪ ,‬המתרחש כאשר העוצמה‬ ‫יוכל להיכנס וייגרם חנק בשל אי כניסת אוויר למערכת הנשימה‪ .‬בצקת ריאות מתבטאת‬
‫החשמלית של כל הקוצבים האקטופיים אינה מספקת‬ ‫בהצטברות של נוזלים בנאדיות הריאה‪.‬‬
‫להתכווצות יעילה של הלב‪.‬‬ ‫בצקת ריאות יכולה להיגרם כתוצאה משאיפת חומרים רעילים‪ ,‬טביעה או אי ספיקת לב‪.‬‬
‫ •הטיפול ב–‪ VF‬יהיה החייאה המלווה בשוק חשמלי‬ ‫כתוצאה מאי ספיקת לב שמאלית מתמלא חלקו השמאלי של הלב בדם‪.‬‬
‫מערכת ההולכה החשמלית בלב‬ ‫באמצעות דפיברילטור‬
‫חצי אוטומטי‪.‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬קשיי נשימה‪ ,‬נשימה מהירה ושטחית‬
‫‪ .2‬החולה יושב ומשתמש בשרירי עזר לנשימה‬
‫‪ .3‬קולות בעבוע או חרחור בעת נשימה‬
‫‪ .4‬דופק מהיר‬
‫‪ .5‬לחץ דם גבוה בדרך כלל‬
‫‪ .6‬חיוורון עד סימני כיחלון בשפתיים וקצות האצבעות‬
‫‪ .7‬הזעה קרה ומרובה‬
‫הפרעות בקצב הלב‬
‫‪ .8‬אי שקט ‪ -‬הנגרם מהיפוקסיה ‪ -‬חוסר בחמצן בגוף‬
‫פרפור חדרים‬
‫אק”ג תקין (העשרה)‬ ‫סכנה‪:‬‬

‫גל ‪ - P‬מבטא את הפעילות החשמלית בעליות‪ .‬כתוצאה מפעילות זו העליות מתכווצות והדם‬ ‫הפסקת נשימה‪ ,‬היפוקסיה ומוות‪.‬‬
‫זורם לחדרים‪.‬‬
‫מרווח ‪ - P-R‬הזרם החשמלי עובר דרך תעלות ההולכה של העליות ומגיע לקוצב משני ‪AV -‬‬ ‫‪ .1‬הושב את החולה עם נטייה קדימה‪.‬‬
‫‪ - NODE‬יכול לפעול גם כשהסינוס אינו פועל‪ ,‬ולוקח על עצמו את הקיצוב‪ .‬אולם מכיוון‬ ‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז מקסימלי‪.‬‬
‫שהוא קטן יותר‪ ,‬גם תפוקתו קטנה יותר‪ .‬הוא נותן קצב שבין ‪ 60-40‬פעימות בדקה בעוד‬ ‫‪ .3‬במידת הצורך‪ ,‬הנשם או תן סיוע נשימתי‪.‬‬
‫שהסינוס נותן ‪ 100-60‬פעימות בדקה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אם החולה מאבד את ההכרה יש להתחיל מייד בהחייאה‪.‬‬
‫‪ .5‬הזעק אט”ן או פנה בדחיפות לבית חולים‪.‬‬
‫גל ‪ - QRS‬מהלך הפעילות החשמלית בחדרים המייצג את התכווצות החדרים והעברת הדם‬
‫אל העורקים (סיסטולה)‪ .‬הסינוס שולח זרם חשמלי‬ ‫הפרעות קצב קטלניות‬
‫ל‪ AV NODE -‬ומשם לצרור ההולכה ע”ש היס‪,‬‬ ‫גורם המוות הפתאומי והשכיח ביותר בקרב מבוגרים הוא דום לב כתוצאה מאוטם בשריר‬
‫המחולק לצרור ימני וצרור שמאלי‪ .‬הסיבים היוצאים‬ ‫הלב והפרעות קצב קטלניות‪ .‬הפרעות הקצב הקטלניות נגרמות כתוצאה מהפסקת פעילות‬
‫מצרורות אלה נקראים סיבי פורקינייה‪.‬‬ ‫הקוצב האוטונומי של שריר הלב ופעילות עצמאית של קוצבי משנה לא יעילים‪.‬‬
‫המסלול החשמלי מתחיל מהסינוס ועד לחוד הלב‪,‬‬
‫תופס תאוצה ונותן סחיטה בבת אחת‪ ,‬ומתבטא‬ ‫מערכת ההולכה החשמלית בלב‪:‬‬
‫בגל בין ‪ Q‬ל‪.R-‬‬ ‫ראשיתה של מערכת זו ביחידת הקוצב הראשית‪ ,‬קוצב הסינוס (‪ .)Sa node‬משם עובר הזרם‬
‫דרך העליות עד ליחידת הקוצב המשנית (‪ .)Av node‬זהו מוקד זרם שדרכו ממשיך הזרם‬
‫גל ‪ – T‬לאחר שתאי הקוצבים שחררו את הפוטנציאל‬ ‫החשמלי לצרור הולכה שנקרא צרור ההולכה ע”ש היס (‪ ,)Bundle of His‬המחולק לצרור‬
‫החשמלי הם ייטענו מחדש (דה‪-‬פולריזציה)‪ .‬הטעינה‬ ‫הולכה ימני (‪ )Right Bundle‬ולצרור הולכה שמאלי (‪ .)Left Bundle‬מצרורות אלה יוצאים‬
‫תרשים אקג‬ ‫המחודשת מתבטאת בגל ‪.T‬‬ ‫סיבי הולכה ע”ש פורקינייה (‪.)Purkinje Fibers‬‬
‫מעבר הדם בעת חסימה חלקית של העורק תיצור מערבולת‬ ‫הפרעות בקצב הלב (העשרה)‬
‫של נוזל הדם‪ ,‬שאותה ניתן לשמוע באמצעות סטטוסקופ‪.‬‬ ‫הפרעות בקצב הלב יכולות לבוא לידי ביטוי בדופק סדיר או לא סדיר‪ .‬קצב הלב התקין הוא‬
‫‪ 100-60‬פעימות בדקה במבוגר‪ .‬דופק מהיר מאוד (טכיקרדיה ‪ -‬מעל ‪ 100‬פעימות בדקה‬
‫מד לחץ הדם‪:‬‬ ‫במנוחה)‪ ,‬דופק איטי מאוד (ברדיקרדיה ‪ -‬מתחת ל‪ 50-‬פעימות בדקה לאדם בעל כושר גופני‬
‫ •שרוול מתנפח (מנג’טה) ‪ -‬השרוול החיצוני עשוי בד‬ ‫ממוצע) או דופק לא סדיר הם דוגמאות להפרעות קצב‪.‬‬
‫ובתוכו בלון אטום הניתן לניפוח‪ .‬שני צינורות מחוברים‬ ‫קיים מגוון רחב של הפרעות קצב שמקורן בעליות‪ ,‬במעבר בין העליות לבין החדרים וכאלו‬
‫לבלון‪ :‬האחד אל המפוח ואל הווסת‪ ,‬והשני אל השעון‪.‬‬ ‫שמקורן בחדרים עצמם‪ .‬הפרעות הקצב שמקורן בחדרים יגרמו להתכווצויות נוספות של שריר‬
‫ •וסת ומפוח ‪ -‬הווסת משמש הן לסגירת המערכת לשם‬ ‫הלב שלא בתיאום עם קוצב הסינוס‪ .‬כאשר מדובר במספר לא רב של התכווצויות נוספות‬
‫ניפוח השרוול באמצעות המפוח והן לשחרור אוויר‬ ‫מסוג זה‪ ,‬הלב מסוגל להתמודד עמן ולהמשיך את תפוקתו היעילה‪ .‬כאשר מספר ההתכווצויות‬
‫מבוקר מהשרוול לשם מדידת ערכי לחץ הדם‪.‬‬ ‫הלא מתואמות עולה‪ ,‬הלב יפעל באופן לא יעיל‪.‬‬
‫ •שעון ‪ -‬מחוג השעון מראה את הלחץ במערכת‪ .‬יחידת המידה של שנתות השעון היא‬ ‫הפרעות הקצב הקטלניות הן לרוב מהירות מאוד ואינן מאפשרות לשריר הלב להתכווץ‬
‫מ”מ כספית‪.‬‬ ‫ביעילות‪ .‬מקור הפוטנציאל החשמלי המפעיל את ההתכווצות הוא בתאים הנמצאים באזור‬
‫החדרים‪ ,‬מתחת לקוצב ה‪ .AV NODE-‬הפעילות החשמלית המגיעה מכיוון החדרים עלולה‬
‫מדידת לחץ דם – אופן הביצוע‪:‬‬ ‫לגרום לכיווצם כאשר הם עדיין אינם מלאים בדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬התכווצות לא מתואמת עלולה‬
‫‪ .1‬הושב או השכב את החולה‪ .‬אין למדוד לחץ דם בעמידה (שים לב‪ ,‬ייתכן שינוי קל בערכי‬ ‫לגרום להתכווצות בעת תהליך הטעינה מחדש של התאים ולגרום ל”קצר” חשמלי‪.‬‬
‫לחץ הדם בין שכיבה לישיבה)‪.‬‬
‫‪ .2‬הנח את השרוול על זרוע המטופל סביב שקע המרפק‪ .‬סגור את שסתום הווסת‪ .‬ניפוח‬ ‫לחץ דם‬
‫השרוול באמצעות המפוח גורם להפעלת לחץ היקפי על הזרוע‪ .‬עקב הפעלת הלחץ‬ ‫לחץ דם הינו הלחץ שמפעיל נוזל הדם על דופנות כלי הדם בהם הוא זורם‪ .‬הדם הזורם בעורקים‬
‫החיצוני העורק נחסם למעבר דם‪ ,‬ולכן‪ ,‬לא ניתן לחוש דופק‪.‬‬ ‫נדחף בעקבות ההתכווצות החזקה של שריר הלב‪ .‬העורקים הגמישים מתרחבים בעת מעבר‬
‫‪ .3‬אתר את מיקום הדופק הברכיאלי לצורך הנחת הסטטוסקופ‪ .‬הנח שתי אצבעות בחלק‬ ‫גל של דם הזורם לפי קצב פעימות הלב‪ .‬בין פעימה לפעימה שבים העורקים ומתכווצים‪.‬‬
‫הפנימי של המרפק‪ ,‬אתר את מיקום‬ ‫למעשה‪ ,‬דופנות העורקים נעות בין לחץ גבוה מאוד המופעל עליהן על ידי גל של דם הנזרק‬
‫העורק והנח עליו את הסטטוסקופ‪.‬‬ ‫משריר הלב לבין הרפיה מוחלטת בטרם יגיע הגל הבא‪ .‬הדופק המורגש בעורקים הסמוכים‬
‫‪ .4‬יש לנפח את השרוול עד ל‪ 180-‬מ”מ כספית‪.‬‬ ‫לעור‪ ,‬דוגמת עורק הצוואר או עורק האמה‪,‬‬
‫אם עדיין ניתן לשמוע דופק יש להמשיך‬ ‫משמעותו זרימת גל של דם שנזרק משריר‬
‫ולנפח עד ‪ 220‬מ”מ כספית‪.‬‬ ‫הלב ומפעיל לחץ על דופן העורק‪.‬‬
‫‪ .5‬התחל בשחרור איטי והדרגתי של הלחץ‬
‫בשרוול באמצעות פתיחת הווסת‪ .‬בעת‬ ‫מערכת הדם כוללת את כלי הדם‪ ,‬נוזל הדם‬
‫השחרור‪ ,‬עם תחילת מעבר הדם בעורק‬ ‫והמשאבה‪ .‬מערכת הדם היא מערכת צינורות‬
‫שנפתח‪ ,‬יישמעו קולות זרימת הדם‪ .‬קולות‬ ‫סגורה‪ .‬הלחץ שמפעיל נוזל הדם על דופנות‬
‫אלה הם מערבולות דם‪ ,‬וניתן יהיה לשמוע‬ ‫העורקים מושפע מעוצמת התכווצותו של‬
‫אותם כל עוד כלי הדם חסומים חלקית‪.‬‬ ‫שריר הלב‪ ,‬מכמות הדם הנמצאת בכלי הדם‬
‫‪ .6‬הפעימה הראשונה שנשמעת מצביעה‬ ‫ומקוטרם‪ .‬אם שריר הלב מתכווץ בעוצמה‬
‫על הערך הגבוה בעת התכווצות שריר‬ ‫נמוכה או שכמות הדם קטנה‪ ,‬הלחץ על דופנות‬
‫הלב‪ .‬זהו לחץ הדם הסיסטולי‪ .‬הפעימה‬ ‫מדידת לחץ דם‬ ‫העורקים יהיה חלש‪.‬‬
‫האחרונה שנשמעת מצביעה על הערך‬ ‫מדידת לחץ דם משמעותה מדידת הלחץ‬
‫הנמוך‪ ,‬שלב הרפיית שריר הלב‪ ,‬שהוא‬ ‫המופעל על העורק בעת התכווצות שריר‬
‫לחץ הדם הדיאסטולי‪.‬‬ ‫הלב ועד הלחץ הנמוך בעת הרפייתו‪ .‬הלחץ הגבוה‪ ,‬שנרשם בעת מעבר גל הדם בעורק‪ ,‬נקרא‬
‫מציאת מיקום הדופק‬ ‫‪ .7‬שחרר את האוויר מהשרוול‪.‬‬ ‫לחץ דם סיסטולי והלחץ הנמוך‪ ,‬שנרשם בעת הרפיית שריר הלב (חדר שמאלי)‪ ,‬נקרא לחץ‬
‫דם דיאסטולי‪.‬‬
‫הלחץ נמדד במילימטר כספית (‪.)mmHg‬‬
‫לחץ דם – ערכים תקינים‪:‬‬

‫אצל אדם מבוגר הערכים התקינים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬הלחץ הסיסטולי (הגבוה) – בין ‪ 90 – 140‬מ”מ כספית‪.‬‬
‫‪ .2‬הערך הדיאסטולי (הנמוך) – בין ‪ 60 – 90‬מ”מ כספית‪.‬‬
‫‪ .3‬ההפרש בין שני הערכים – בין ‪ 30 – 60‬מ”מ כספית‪.‬‬
‫‪ .4‬לחץ דם סיסטולי נמוך מ – ‪ 90‬נחשב לנמוך‪.‬‬
‫‪ .5‬לחץ דם דיאסטולי גבוה מ – ‪ 100‬במנוחה – נחשב לגבוה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן למדוד לחץ סיסטולי ללא סטטוסקופ‪ .‬במקום להניח את הסטטוסקופ על העורק‬
‫יש להניח את האצבעות על העורק הרדיאלי כדי לחוש את הפעימה הראשונה של הדופק‪.‬‬
‫פעימה זו היא לחץ הדם הסיסטולי‪ .‬לא ניתן בדרך זו למדוד את לחץ הדם הדיאסטולי‪.‬‬
‫רפואיים‬
‫יש שני סוגים של שבץ מוחי‪:‬‬ ‫מצבי חירום רפואיים‬

‫‪ .1‬שבץ מוחי איסכמי – נגרם כתוצאה‬
‫מחוסר חמצן לתאי המוח‪ .‬שבץ מוחי‬ ‫פרק זה ידון במצבי החירום הרפואיים השכיחים‪ .‬מצבי חירום רפואיים נגרמים בשל מחלות‬
‫איסכמי מוגדר כהפרעה קבועה או זמנית‬ ‫הפוגעות במערכות החיוניות ועלולות לגרום למוות בטווח זמן קצר‪ .‬עניינה של רפואת החירום‬
‫של זרימת הדם אל תאי המוח‪ .‬כ‪87%-‬‬ ‫הטרום‪-‬אשפוזית‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬הוא בהחמרה פתאומית של מחלה כרונית קיימת או‬
‫מאירועי השבץ המוחי נגרמים כתוצאה‬ ‫הופעה פתאומית של מחלה חדשה‪.‬‬
‫דימום מוחי‬
‫חסימת כלי דם‬
‫מחסימת כלי דם במוח ויצירת לחץ על‬ ‫מחלות אלו עלולות לפגוע בתפקוד מערכת הדם‪ ,‬מערכת הנשימה או מערכת העצבים‪.‬‬
‫תאי המוח בשל בצקת שמופיעה באזור החסימה‪.‬‬
‫‪ .2‬שבץ מוחי המורגי‪ -‬כ‪ 13% -‬מאירועי השבץ המוחי נגרמים כתוצאה מקרע בכלי דם במוח‬ ‫מערכות החיים החיוניות קשורות זו בזו‪ ,‬ולכן‪ ,‬גם אם גורם הפגיעה מקורו במערכת אחת‪,‬‬
‫ויצירת לחץ על תאי המוח בשל דימום מכלי הדם הפגוע‪ .‬לרוב‪ ,‬זהו מצב סוער ומסוכן‬ ‫הרי שתוצאות הפגיעה בפעולת המערכת עלולות להשפיע גם על מערכות החיים הנוספות‪.‬‬
‫יותר והחולה עלול להידרדר במהירות‪.‬‬ ‫במקרים רבים לחובש רפואת החירום אין את הכלים לקבוע את מידת הסכנה בה מצוי‬
‫החולה‪ ,‬ועל כן‪ ,‬עליו להעבירו לטיפולו של צוות מקצועי בכיר יותר‪.‬‬
‫גורמי סיכון‪:‬‬ ‫חובש רפואת החירום ינסה להגיע לאבחנה באמצעות סקירת הזירה‪ ,‬תשאול החולה ובדיקת‬
‫בלתי נשלטים‬ ‫נשלטים‬ ‫סימניו החיוניים והחיצוניים והתלונה העיקרית שבעקבותיה הוזעק‪ .‬לעיתים מהווה תלונה‬
‫גיל‬ ‫יתר לחץ דם‬ ‫זו רק תסמין המעיד על קיומה של בעיה אחרת‪.‬‬
‫מין (גברים‬ ‫עישון‬
‫בסיכון גבוה יותר)‬ ‫שבץ מוחי ‪)Stroke( -‬‬
‫תורשה‬ ‫‪ -TIA‬שבץ חולף‬ ‫תאי המוח נזקקים לחמצן כדי לפעול‪ .‬החמצן מגיע לתאי המוח באמצעות כלי דם‪ ,‬בדיוק כפי‬
‫מוצא‬ ‫מחלות לב‬ ‫שהוא מגיע אל כל שאר תאי הגוף או אל שריר הלב‪ .‬כתוצאה מטרשת עורקים‪ ,‬יתר לחץ דם‪,‬‬
‫שבץ קודם‬ ‫סוכרת‬ ‫קרישי דם‪ ,‬סוכרת‪ ,‬עישון או רמת שומנים גבוהה בדם‪ ,‬ייפגעו כלי הדם המזרימים דם לתאי‬
‫קרישיות יתר של הדם‬ ‫הגוף‪ ,‬ובכלל זה לתאי המוח‪ .‬כתוצאה מהיצרות כלי הדם במוח תפחת כמות החמצן המגיעה‬
‫לאזור מסוים בו‪ .‬הגורמים העיקריים יהיו הסתיידות בעורקים המובילים דם למוח או קריש‬
‫מחלה של עורק הקרוטיד‬
‫דם שיחסום את מעבר הדם בעורק‪ .‬תאי המוח שלא יקבלו חמצן ימותו ולחולה תיגרם פגיעה‬
‫גלולות למניעת היריון‬ ‫מוחית‪ .‬הפגיעה באספקת הדם יכולה להיות זמנית או קבועה‪.‬‬
‫בדיקה גופנית‪:‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫שבץ מוחי נגרם מהפרעה קבועה בזרימת הדם לחלק מתאי המוח‪ ,‬הנגרמת כתוצאה מחסימת‬
‫‪ .1‬מצב הכרה‬ ‫‪ .1‬שיתוק צד ‪ /‬חולשת צד בהצלבה‬
‫כלי דם (איסכמיה) או דימום מכלי דם במוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מדדים חיוניים‬ ‫‪ .2‬קשיים בדיבור ‪ /‬דיבור לא ברור‬
‫האזור הפגוע במוח יאבד את יכולותיו התפקודיות הייחודיות ומצב זה עלול להביא לפגיעה‬
‫‪ .3‬מוטוריקת פנים‪ -‬בקש מהמטופל לחייך‬ ‫‪ .3‬ירידה במצב הכרה ‪ /‬חוסר הכרה‬
‫בתפקוד האיברים הנשלטים כמו חוסר יכולת להזיז את אחת הגפיים או יותר ועד לשיתוק‬
‫‪ .4‬כוח גס‪ -‬בקש מהמטופל להרים את ידיו‬ ‫‪ .4‬אישונים לא שווים‬
‫מלא‪ ,‬חוסר יכולת לדבר או להבין את הסובבים‪ ,‬איבוד שדה ראייה ועוד‪.‬‬
‫לפנים‬ ‫‪ .5‬דופק איטי או רגיל‬
‫בחלק מבתי החולים‪ ,‬הטיפול שניתן לשבץ מוחי על רקע איסכמי הוא טיפול להמסת קרישי‬
‫‪ .5‬הפרעה בדיבור‪ -‬בקש מהמטופל לומר‬ ‫‪ .6‬נשימה מהירה ‪ /‬איטית‬
‫דם (טיפול טרומבוליטי)‪ .‬אם הטיפול יינתן תוך ‪ 4‬שעות מרגע הופעת הסימנים‪ ,‬הוא עשוי‬
‫משפט מלא‬ ‫‪ .7‬לחץ דם גבוה‬
‫למנוע את הנזק הקבוע‪ .‬מכיוון שמדובר במחלה קבועה יש לוודא כי מדובר באירוע חדש‬
‫‪ .6‬התרשם מההתנהגות הכללית של המטופל‪-‬‬ ‫‪ .8‬בחילות ‪ /‬הקאות‬
‫ולא בחולה המשותק זה מכבר‪.‬‬
‫התמצאות במקום ובזמן‪ ,‬אינטראקציה עם‬
‫הסביבה וכו'‪.‬‬
‫המוח מחולק לשני חלקים ‪ -‬הצד הימני שלו שולט על החלק השמאלי של הגוף‪ ,‬ואילו הצד‬
‫סכנות‪:‬‬
‫השמאלי שולט על הצד הימני של הגוף‪ .‬לכן‪ ,‬פגיעה בחלקו הימני של המוח גורמת לשיתוק‬
‫‪ .1‬שיתוק קבוע‬
‫של החלק השמאלי של הגוף ולהיפך (שיתוק ‪ /‬חולשה בהצלבה)‪.‬‬
‫‪ .2‬חנק‬
‫‪ .3‬חוסר הכרה‪ ,‬מוות‬
‫סימני צד‬
‫אפילפסיה (‪)Epilepsy‬‬ ‫טיפול‪:‬‬

‫מחלת האפילפסיה גורמת להתקפי פרכוסים העלולים להיות מלווים גם בחוסר הכרה ונמשכים‬ ‫‪ .1‬שמור על נתיב אוויר‪.‬‬
‫מספר דקות‪ .‬פרכוסים על רקע של מחלת האפילפסיה נגרמים כתוצאה משיבוש במערכת‬ ‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫ההולכה החשמלית במוח‪ .‬תדירות התקפי האפילפסיה שונה מחולה לחולה ובמרבית המקרים‬ ‫‪ .3‬פנה בדחיפות לבית החולים הקרוב או הזעק אט”ן לפינוי דחוף לבית חולים ייעודי‪.‬‬
‫ההתקף נגרם כתוצאה מהפסקה בנטילת התרופות המונעות את ההתקפים‪.‬‬ ‫‪ .4‬נבדוק רמות סוכר בדם‬
‫חלק מחולי האפילפסיה חשים בהתקף המתקרב עוד בטרם התרחשותו ובטרם יאבדו את‬
‫ההכרה‪ .‬חולים אלה מדווחים על טעם מתכתי בפה‪ ,‬נצנוץ לפני העיניים ( ‪ ,)AURA‬תחושה‬ ‫שבץ מוחי איסכמי חולף ‪TIA - Transient Ischemic Attack‬‬
‫כללית מוזרה ועוד‪.‬‬ ‫שבץ מוחי הנגרם כתוצאה מהפרעה זמנית באספקת החמצן לחלק מתאי המוח‪ .‬הנזק וסימניו‬
‫להתקף אפילפטי מספר מאפיינים שמתרחשים במספר שלבים‪ :‬איבוד ההכרה‪ ,‬התכווצות‬ ‫יחלפו תוך דקות או שעות‪ .‬בחלק מהמקרים שבץ מוחי איסכמי חולף קודם לשבץ מוחי נוסף‪.‬‬
‫שרירים ממושכת‪ ,‬קשיון מתמשך‪ ,‬התכווצות והרפיה מהירים של כלל שרירי הגוף‬
‫( ‪ )Tonic Clonic‬תוך נשימה המלווה בקצף ואי שליטה על הסוגרים (חוסר שליטה על יציאות)‪.‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫לאחר מספר דקות ההתכווצויות יסתיימו והחולה ישכב מעורפל ‪ /‬מחוסר הכרה עד שיתעורר‬ ‫‪ .1‬שיתוק צד‬
‫מבולבל‪.‬‬ ‫‪ .2‬קשיים בדיבור ‪ /‬דיבור לא ברור‬
‫‪ .3‬ירידה במצב הכרה‬
‫סוגי התקפים‪:‬‬ ‫‪ .4‬סחרחורות‪ ,‬בחילות והקאות‬
‫‪ .1‬התקף קטן (‪ - )Petit Mal‬מתבטא בעוויתות‬ ‫‪ .5‬תיתכן סטיית מבט ‪ -‬כתוצאה מפגיעה באספקת הדם לעיניים‪.‬‬
‫קלות יותר‪ ,‬אין כיווץ של השרירים אך החולה‬
‫נראה מנותק מסביבתו למשך מספר שניות‪.‬‬ ‫סכנות וטיפול‪:‬‬
‫ התקפים מסוג זה אופייניים לילדים והם אינם‬ ‫כמו בשבץ מוחי‪.‬‬
‫מסכני חיים‪.‬‬
‫‪ .2‬התקף גדול (‪ - )Grand Mal‬מתבטא במספר‬ ‫פרכוסים‬
‫שלבים‪:‬‬ ‫ההולכה העצבית במוח מבוססת על אותות חשמליים המועברים מנקודה לנקודה בצורה‬
‫התכווצות והרפיה מהירים של כלל שרירי הגוף‪,‬‬ ‫ ‬ ‫מתואמת‪ .‬כשנוצרת הפרעה בהעברת האותות החשמליים משתחרר זרם בלתי מבוקר של‬
‫קשיון גוף מתמשך‪ ,‬נשימה המלווה בקצף הנפלט‬ ‫חשמל במוח שיתבטא בפרכוסים‪ .‬פרכוסים הם התכווצויות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות‬
‫מהפה ואי שליטה על הסוגרים‪ .‬לאחר מספר דקות ההתכווצויות יסתיימו והחולה ישכב‬ ‫של שרירי הגוף‪.‬‬
‫מעורפל ‪ /‬מחוסר הכרה עד שיתעורר מבולבל‪.‬‬
‫‪ .3‬התקף מתמשך (‪)Status Epilepticus‬‬ ‫הגורמים השכיחים לפרכוסים הם‪:‬‬
‫ במקרים קיצוניים‪ ,‬החולה לא יתעורר בין התקף להתקף אלא יתכווץ פעמים נוספות‪.‬‬ ‫‪ .1‬שבץ מוחי‬
‫מצב סטטי שכזה‪ ,‬בו אין החולה מתעורר בין ההתקפים‪ ,‬מסכן את חייו ועלול לגרום‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬לחץ תוך‪-‬גולגולתי מוגבר‬
‫לפגיעה מוחית‪ ,‬לשברים ולהתייבשות‪ .‬לכן‪ ,‬חולה אפילפטי שאינו מתעורר בין התקף‬ ‫‪ .3‬גידול במוח‬
‫להתקף יטופל ככל שאר מקרי הפרכוסים המסכנים את חיי החולה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אפילפסיה‬
‫‪ .5‬הרעלות (תרופות‪ ,‬זרחנים אורגניים‪ ,‬אלכוהול)‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫הולכה עצבית במוח‬ ‫‪ .6‬רעלת היריון‬
‫‪ .1‬איבוד הכרה עם פרכוסים‬ ‫‪ .10‬דלקת קרום המוח‬ ‫‪ .7‬מכת חום‬
‫‪ .2‬סיפור רקע של גורם אחד או יותר לפרכוסים‬ ‫‪ .11‬חבלת ראש‬ ‫‪ .8‬סוכרת (היפוגליקמיה)‬
‫‪ .3‬סימנים אופייניים של גורמי הפרכוסים (חום גבוה‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬חבלת ראש וכד’)‬ ‫‪ .12‬הפרעות אלקטרוליטריות‬ ‫‪ .9‬חום גבוה בתינוקות וילדים עד גיל ‪5‬‬
‫‪ .4‬סימני נשיכת לשון או נזק לרקמות הפה‬
‫‪ .5‬אי שליטה על סוגרים‬ ‫בכל המקרים‪ ,‬מלבד במחלת האפילפסיה‪ ,‬הפרכוסים הם סימפטום משני לאירוע חריף‬
‫המסכן חיים‪.‬‬
‫עילפון (‪)Syncope‬‬ ‫סכנות‪:‬‬

‫עילפון הוא מצב של איבוד הכרה זמני ואיבוד היציבה כתוצאה מזרימת חמצן מופחתת למוח‪,‬‬ ‫‪ .1‬היפוקסיה מוחית ומוות‬
‫כאשר לאחריה מתרחשת בדרך כלל התאוששות ספונטנית‪ .‬התעלפות עלולה לקרות באופן‬ ‫‪ .2‬שברים ופצעים‬
‫פתאומי‪ ,‬ללא אזהרה‪ ,‬או להתרחש לאחר תסמינים שונים שעליהם מדווח החולה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אספירציה‬
‫תאי המוח מקבלים דם מעורקים המגיעים משריר הלב‪ .‬כדי שהעורקים יוכלו להעביר את‬
‫הדם אל המוח‪ ,‬הם חייבים להיות בקוטר תקין‪ ,‬שיאפשר ללחץ הדם להזרים את הדם למוח‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫אם כלי הדם מתרחבים בפתאומיות‪ ,‬הדם לא יוכל להגיע למוח‪ .‬במצב של עילפון‪ ,‬כתוצאה‬ ‫‪ .1‬פתח נתיב אוויר תוך התייחסות לפגיעה‬
‫מהרחבה של כלי הדם‪ ,‬מתרחשת ירידה בלחץ הדם ובאספקת הדם למוח‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך‬ ‫בעמוד שדרה צווארי במקרי טראומה‪.‬‬
‫בכיווץ מיידי של כלי הדם במטרה לשפר את זרימת הדם‪ .‬מכיוון שהדם יכול לזרום בקלות‬ ‫‪ .2‬החדר מנתב אוויר במידת האפשר‪.‬‬
‫רבה יותר לתאי הגוף בכלל‪ ,‬ולתאי המוח בפרט‪ ,‬כאשר החולה נמצא בשכיבה ולא בעמידה‪,‬‬ ‫‪ .3‬ספק חמצן‪.‬‬
‫חשוב להשכיב את החולה ולהגביה את רגליו (מפל דם הפוך)‪.‬‬ ‫‪ .4‬רפד את סביבת החולה והרחק חפצים‬
‫התעלפות יכולה להיות שפירה או יכולה להיות ביטוי לבעיות רפואיות חמורות כמו הפרעה‬ ‫חדים או מסוכנים‪.‬‬
‫בקצב הלב‪.‬‬ ‫‪ .5‬אל תרסן את הפרכוסים בכוח‪.‬‬
‫‪ .6‬טפל בגורם הפרכוסים במידת האפשר (קירור הגוף בחום גבוה‪ ,‬בדיקת רמת הסוכר וכד’)‪.‬‬
‫גורמים לירידת אספקת הדם למוח‪:‬‬ ‫‪ .7‬אם הפרכוסים פסקו‪ ,‬יש לשמור על נתיב אוויר פתוח ולוודא נשימה‪.‬‬
‫‪ .1‬שינוי תנוחה מהיר‬ ‫‪ .8‬הזעק אט”ן ‪ /‬נט”ן או פנה בדחיפות לבית חולים‪ .‬אם מדובר בחולה אפילפסיה בהתקף‬
‫‪ .2‬הפרעות בקצב הלב (מהיר מדי ‪ /‬איטי מדי)‬ ‫בודד‪ ,‬שקול הזמנת אט”ן ‪ /‬נט”ן‪.‬‬
‫‪ .3‬שיעול חזק‬
‫‪ .4‬התרגשות‬ ‫פרכוסי חום בתינוקות וילדים‬
‫‪ .5‬חולשה (חום)‬ ‫פרכוסים על רקע חום גבוה מופיעים לרוב אצל תינוקות וילדים בגילאים חצי שנה ועד ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫‪ .6‬היריון‬ ‫לעיתים‪ ,‬פרכוסי חום מהווים את העדות הראשונה למחלת החום‪ ,‬שמזוהה רק לאחר שמתרחש‬
‫‪ .7‬תרופות להורדת לחץ דם‬ ‫הפרכוס‪.‬‬
‫‪ .8‬חום גבוה‬ ‫פרכוסי חום נגרמים כתוצאה משינוי פתאומי ומהיר בחום הגוף הפנימי‪ .‬הם אינם מזיקים‬
‫‪ .9‬גירוי וגאלי‬ ‫ובדרך כלל‪ ,‬אינם גורמים לנזק מוחי באופן ישיר‪.‬‬
‫סימנים ותסמינים‪:‬‬ ‫טיפול‬

‫‪ .1‬חוסר הכרה זמני‬ ‫‪ .1‬פתח נתיב אוויר‪.‬‬
‫‪ .2‬דופק מהיר וחלש או איטי בגירוי ואזו‪-‬וגאלי‬ ‫‪ .2‬רפד את סביבת התינוק ‪ /‬הילד והשכב אותו על הצד‪.‬‬
‫‪ .3‬נשימה מהירה ושטחית‬ ‫‪ .3‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .4‬חיוורון והזעה‬ ‫‪ .4‬הפשט את התינוק ‪ /‬הילד וקרר את גופו באמצעות מגבת רטובה במים פושרים‪.‬‬
‫‪ .5‬בחילות והקאות‬ ‫‪ .5‬בדוק סוכר (אם התינוק ‪ /‬הילד מעורפל הכרה)‪.‬‬
‫‪ .6‬חולשה וסחרחורות‬ ‫‪ .6‬הזעק נט”ן‪.‬‬
‫‪ .7‬חזרה מהירה להכרה‬
‫דגשים‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬אין להכניס את התינוק ‪ /‬הילד לאמבטיה בזמן הפרכוס‪.‬‬
‫‪ .1‬השכב את הנפגע בתנוחת פרקדן (על הגב)‪.‬‬ ‫‪ .2‬חפש אחר גורמים נוספים לפרכוס‪.‬‬
‫‪ .2‬פתח נתיב אוויר ובדוק נשימה‪.‬‬ ‫‪ .3‬חפש סימנים נוספים (פריחה‪ ,‬נקודות אדומות‪ ,‬קשיון עורף)‪.‬‬
‫‪ .3‬הרם את רגלי המטופל‪ ,‬בזווית של ‪ 30‬מעלות (אם אין חשש לפגיעה בעמוד השדרה)‪.‬‬ ‫‪ .4‬כל אירוע של פרכוס דורש בירור רפואי (למעט פרכוסי חום חוזרים ידועים)‪.‬‬
‫‪ .4‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .5‬פנה לבית חולים‪.‬‬
‫חוסר סוכר בדם – היפוגליקמיה‬ ‫דגשים‬

‫היפוגליקמיה (חוסר סוכר בדם) מתבטאת בירידה חדה ברמת הסוכר בדם‪ ,‬המלווה בתסמינים‬ ‫ •חולה שהתעורר יש להשאירו שוכב למספר דקות‪ ,‬להרים את רגליו ולספק לו חמצן‪.‬‬
‫החולפים לאחר מתן גלוקוז וחזרה לערכי סוכר תקינים‪.‬‬ ‫ •אין לתת שתייה‪ ,‬להתיז מים או לסטור לחולה‪.‬‬
‫במקרים בהם חולה סוכרת נטל אינסולין במינון גבוה ולא אכל‪ ,‬או במקרים שבהם הוא אכל‬ ‫ •יש לבדוק את רמת הסוכר‪.‬‬
‫והקיא‪ ,‬ביצע מאמץ גופני לא שגרתי או סובל מחום גבוה ‪ -‬האינסולין יעביר את הגלוקוז‬
‫מהדם אל התאים אך גלוקוז נוסף לא ייכנס בכמות מספקת‪ .‬אם רמת הסוכר יורדת ב‪30%-‬‬
‫מהנורמה‪ ,‬המוח מגיב מהר כמו במצב מסכן חיים ועל כן הסימנים יתפתחו במהירות‪ .‬חשוב‬ ‫סוכרת (‪)Diabetes Mellitus‬‬
‫לשים לב כי תסמיני היפוגליקמיה עלולים להתפתח גם כאשר רמת הסוכר הנמדדת בדם מצויה‬ ‫תאי הגוף‪ ,‬ובעיקר תאי המוח‪ ,‬זקוקים לגלוקוז (סוכר) כדי לפעול‪ .‬הגלוקוז מופק מהמזון‬
‫בתחום הנורמה‪ -‬בעיקר אצל חולים סוכרתיים ה"רגילים" לחיות עם רמות סוכר גבוהות בדם‪.‬‬ ‫אותו צורך האדם והוא נכנס לתאים באמצעות הורמון הנקרא אינסולין‪ ,‬המופרש מהלבלב‬
‫אל הדם‪ .‬רמת האינסולין בדם משפיעה על רמת הסוכר בדם‪ .‬ככל שרמת האינסולין תהיה‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬כך ייכנס יותר גלוקוז לתאים‪ .‬רמת הסוכר התקינה בדם היא ‪ 110-70‬מ”ג בסמ”ק‬
‫‪ .1‬ירידה מהירה במצב ההכרה עד כדי חוסר הכרה‬ ‫אחד של נוזל הדם (לאחר צום של ‪ 8‬שעות)‪ .‬תאי המוח רגישים מאוד לרמת הסוכר בדם‪ .‬אם‬
‫‪ .2‬שינויים התנהגותיים‪ :‬כעס‪ ,‬בלבול‬ ‫רמת הסוכר נמוכה מדי המוח יגיב באופן קשה‪ ,‬עד כדי איבוד הכרה‪.‬‬
‫‪ .3‬חולשה וסחרחורות‪ ,‬אי שקט‪ ,‬רעד‬
‫‪ .4‬דופק מהיר וחלש‬ ‫מחלת הסוכרת היא מחלה בה הלבלב אינו מייצר אינסולין בגוף או אינו‬
‫‪ .5‬נשימה מהירה ושטחית‬ ‫מייצר אותו במידה מספקת‪ ,‬או שנוצרת תנגודת תאית לאינסולין ולכן‬
‫‪ .6‬זיעה וחיוורון‬ ‫רמת הסוכר בדם עולה‪ ,‬והחולה יהיה תלוי באספקת אינסולין מבחוץ‪.‬‬
‫‪ .7‬כאבי ראש‬ ‫עם נטילת האינסולין‪ ,‬החולה יצטרך לאכול כדי שהגלוקוז ייכנס לתאים‪.‬‬
‫‪ .8‬פרכוסים‬ ‫למעשה‪ ,‬חולה סוכרת חייב לאזן בין כמות האינסולין לבין כמות האוכל‬
‫והגלוקוז המופק ממנו‪ ,‬לצורך שמירה על רמה תקינה של סוכר בדם‪.‬‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫אם החולה נטל אינסולין ולא אכל‪ ,‬רמת הסוכר בדמו תהיה נמוכה‪ .‬אם‬
‫‪ .1‬איבוד הכרה וחנק‬ ‫החולה אכל ולא נטל אינסולין‪ ,‬רמת הסוכר בדמו תהיה גבוהה‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה בתאי הגוף‬
‫‪ .3‬נזק מוחי‬ ‫מחלת הסוכרת מתבטאת בשני אופנים‪:‬‬
‫סוכרת מסוג ‪ - )Type 1( 1‬הלבלב אינו מייצר אינסולין בגוף או אינו‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫מייצר אותו במידה מספקת‪ ,‬ולכן‪ ,‬החולה יהיה תלוי באספקת אינסולין יומיומית שתסייע‬
‫‪ .1‬הערך את מצב ההכרה ופתח את נתיב האוויר בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫להכנסת הגלוקוז לתאים‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬בדוק את רמת הסוכר בדם בעזרת גלוקומטר (מכשיר לבדיקת סוכר בדם)‪.‬‬ ‫סוכרת מסוג ‪ - )Type 2( 2‬מופיעה בדרך כלל אצל מבוגרים על רקע של השמנה או ירידה‬
‫‪ .4‬לחולה בהכרה ‪ -‬תן גלוקוז באמצעות גלוקוג’ל‪ .‬ניתן לתת עד ‪ 2‬שפורפרות‪.‬‬ ‫בתפקוד הלבלב והקולטנים (רצפטורים) בגוף הרגישים לרמת הגלוקוז‪ .‬חולים בסוכרת מסוג‬
‫‪ .5‬לחולה בהכרה ‪ -‬במידת האפשר תן שתייה ממותקת (לא מוגזת‪ ,‬כדי לאפשר שתייה‬ ‫‪ 2‬נוטלים תרופות לאיזון רמת הסוכר ו ‪ /‬או אינסולין‪ ,‬אך אינם תלויים באינסולין‪ ,‬לפחות‬
‫מהירה) או מרח ריבה ‪ /‬דבש תחת הלשון‪.‬‬ ‫לא בשלבים הראשונים של המחלה‪.‬‬
‫‪ .6‬פנה לבית חולים או הזעק אט”ן לצורך מתן גלוקוז תוך‪-‬ורידי‪.‬‬
‫יש שני מצבי חירום בסוכרת‪:‬‬
‫‪ .1‬היפוגליקמיה ‪ -‬חוסר סוכר בדם‬
‫דגש‬ ‫‪ .2‬היפרגליקמיה ‪ -‬עודף סוכר בדם‬
‫לאחר מתן גלוקוז יש לבדוק את רמת הסוכר בדם פעם נוספת ולתעד את השינוי‪.‬‬ ‫הגוף רגיש הן לעודף והן לחוסר של סוכר בדם‪.‬‬
‫לבלב‬
‫‪ .4‬חולה עם הופעה של אחד מהסימנים הבאים‪:‬‬ ‫עודף סוכר בדם – היפרגליקמיה‬

‫‪ -‬שינוי בהתנהגות ‪ /‬מצב בלבולי‬ ‫ ‬ ‫במקרים שבהם חולה הסוכרת לא נטל את האינסולין ואכל‪ ,‬הגלוקוז נשאר בדם ואינו מגיע‬
‫‪ -‬קושי בדיבור (דיספזיה)‬ ‫ ‬ ‫אל התאים‪ .‬מצב זה מתפתח באיטיות לאורך שעות או ימים‪ .‬מחסור בגלוקוז בתאים יגרום‬
‫‪ -‬חולשה ‪ /‬סחרחורת‬ ‫ ‬ ‫לפירוק שומנים וכתוצאה מכך‪ ,‬לייצור חומצות ולעלייה ברמת החומציות בגוף‪.‬‬
‫‪ -‬רעידות‬ ‫ ‬
‫‪ -‬חיוורון והזעה‬ ‫ ‬ ‫החולה מנסה להיפטר מעודף החומצה באמצעות נשימה מהירה ועמוקה (‪kussmaul‬‬
‫‪ ,)Breathing‬הרחבת כלי דם פריפריים ומתן שתן רב (מה שעלול לגרום להתייבשות)‪ .‬בחולי‬
‫דגשים טכניים לביצוע הבדיקה‪:‬‬ ‫סוכרת מסוג ‪ 2‬תגרום העלייה ברמת הסוכר בדם להפרעה במאזן הנוזלים והמלחים בגוף‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לוודא התאמה בין המקלון למכשיר הבדיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לחטא באמצעות תמיסה על בסיס אלכוהול ולוודא ייבוש האצבע טרם ביצוע הבדיקה‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫(מגע עם אלכוהול עלול לשבש את התוצאה המתקבלת)‪.‬‬ ‫‪ .1‬בלבול‪ ,‬ירידה במצב הכרה עד חוסר הכרה (קצב הידרדרות מצבו של החולה בהיפרגליקמיה‬
‫‪ .3‬יש לדקור את כרית האצבע באמצעות הדוקרן המיועד לכך‪.‬‬ ‫יהיה איטי בהשוואה לקצב הידרדרות חולה בהיפוגליקמיה)‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לבצע “סחיטה” של האצבע עד לקבלת כמות דם מספקת (כמות דם קטנה עלולה לתת‬ ‫‪ .2‬דופק מהיר‬
‫קריאה שגויה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬נשימה מהירה ועמוקה (דפוס נשימה ייחודי לחולי סוכרת)‬
‫‪ .5‬בסיום הבדיקה יש להשליך את הדוקרן והמקלון לתוך המיכל הייעודי לפסולת מזוהמת‪.‬‬ ‫‪ .4‬עור אדום‪ ,‬חם ויבש‬
‫‪ .5‬צמא ויובש בריריות‬
‫‪ .6‬ריח אצטון מהפה‬
‫‪ .7‬שתן מרובה‬
‫‪ .8‬חולשה‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‬
‫‪ .1‬איבוד הכרה וחנק‬
‫‪ .2‬התייבשות כתוצאה מאיבוד נוזלים‬
‫‪ .3‬הפרעות קצב כתוצאה משינוי בריכוז המלחים בדם‬
‫‪ .4‬נזק לתאי הגוף‬
‫בדיקת דם‬ ‫טיפול‪:‬‬

‫‪ .1‬הערך מצב הכרה ופתח נתיב אוויר בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬בדוק סוכר בעזרת מכשיר בדיקת סוכר בדם (גלוקומטר)‪.‬‬
‫‪ .4‬תן שתייה או הרכב עירוי נוזלים‪.‬‬
‫‪ .5‬פנה לבית החולים ובמידת הצורך הזעק אט”ן‪.‬‬
‫בדיקת סוכר בדם‬

‫יש לבצע בדיקת סוכר לכל חולה ‪ /‬נפגע‪ ,‬לרבות יילודים‪ ,‬תינוקות וילדים‪ ,‬המציגים אחד‬
‫מהסימנים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי ‪ /‬ירידה ברמת ההכרה‪ ,‬ישנוניות‪ ,‬אפאטיות‬
‫‪ .2‬חשד לאירוע מוחי (‪ CVA‬או ‪)TIA‬‬
‫‪ .3‬פרכוסים (כולל פרכוסים כתוצאה מחום)‬
‫גלוקומטר‪ ,‬סטיק ודוקרן‬
‫מבוא‬
‫לטראומה‬
‫וסכמת‬
‫הטיפול בנפגע‬
‫קינמטיקה בטראומה‬ ‫מבוא לטראומה וסכמת הטיפול בנפגע‬

‫הענקת טיפול יעיל בפצוע מחייבת את הבנת מנגנון הפגיעה‪ .‬אם נבין איך אירעה הפגיעה‪,‬‬ ‫טראומה – נזק לרקמות הגוף כתוצאה מפגיעה חיצונית – מכנית‪ ,‬כימית‪ ,‬חשמלית וכד’‪.‬‬
‫נוכל לדעת מהם הכוחות שפעלו על הפצוע ומכאן נוכל להסיק מהו סוג הפגיעה‪ ,‬חומרתה‬ ‫מולטי‪-‬טראומה – פגיעה רב‪-‬מערכתית‪ ,‬פגיעה במספר מערכות ‪ /‬מנגנונים אצל הנפגע‪.‬‬
‫ומיקומה‪ .‬ניתוח נכון של מנגנון הפגיעה מהווה גורם משמעותי בקביעת אבחנה מדויקת‪.‬‬ ‫קינמטיקה – ענף העוסק באנרגיה של גופים בתנועה‪.‬‬
‫הקינמטיקה יכולה לרמז לאלו פגיעות ניתן לצפות עוד לפני הופעתם של הסימנים האפשריים‪.‬‬ ‫נפגע מחבלה עלול לסבול מנזק לרקמות הגוף‪ .‬חבלה עלולה לפגוע באיבר‪ ,‬מערכת או במספר‬
‫לדוגמה‪ ,‬בהגיענו לזירת תאונה יש להסתכל על הרכב ולאמוד את מצבו לאחר התאונה‪ .‬פצוע‬ ‫מערכות ואף לגרום למוות‪.‬‬
‫שנפל מקומה שלישית‪ ,‬גם ללא כל סימני פגיעה חיצוניים‪ ,‬יוגדר כפצוע דחוף‪.‬‬ ‫השיטה המקובלת לטיפול בפצוע מבוססת על ה – ‪P.H.T.L.S - Pre Hospital Trauma Life Support‬‬
‫הבנת הקינמטיקה חשובה להערכת הטראומה ‪ -‬נפילה מגובה אינה דומה לתאונת דרכים‬ ‫סעד חיים לנפגע טראומה בשלב טרום‪-‬בית החולים‪.‬‬
‫או לירי‪.‬‬
‫הבנת הקינמטיקה מסייעת גם בהקשר הבטיחותי ‪ -‬היכן להחנות את הרכב בזירת האירוע‬ ‫זמן הזהב‬
‫כך שיגן עלינו או על הפצוע‪ ,‬האם זירת האירוע בטוחה עבור המטפל והפצוע וכד’‪.‬‬ ‫“זמן הזהב” (‪ )Golden Period‬הוא פרק הזמן הקצר ביותר מרגע הפציעה ועד לקבלת הטיפול‬
‫בהיותנו העדים הראשונים בזירת האירוע‪ ,‬להבנתנו את המתרחש יש חשיבות גדולה בעת‬ ‫הרפואי בבית החולים‪ .‬יש נפגעים הזקוקים לטיפול מתקדם ברמת בית החולים בטווח זמן‬
‫הדיווח לצוות בית החולים‪.‬‬ ‫של פחות משעה‪ .‬לחילופין‪ ,‬נפגעים אחרים עם פציעות שמוגדרות קלות יותר יוכלו להמתין‬
‫במידת האפשר‪ ,‬יש לבדוק תמיד מה קדם לפגיעה ומה גרם לפגיעה‪ :‬סחרחורת? שבץ מוחי?‬ ‫לקבלת טיפול מתקדם בטווח זמן של מעל שעה‪ .‬על כן‪ ,‬כבר אין התייחסות לזמן מוגדר (“שעת‬
‫אירוע לבבי?‬ ‫הזהב”) כפי שהיה בעבר והמונח שונה ל”זמן הזהב”‪.‬‬
‫בכל מקרה של טראומה‪ ,‬המטרה היא שהנפגע יקבל את הטיפול המתקדם מוקדם ככל שניתן‬
‫בזירת האירוע ‪ /‬תאונת דרכים על המטפל להשיב על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫בבית חולים ייעודי המתאים למצבו‪.‬‬
‫‪ .1‬כיצד נראית הזירה?‬
‫‪ .2‬מה פגע במה? (איזה גוף נע ואיזה גוף עמד?)‬ ‫“זמן הזהב” כוללת בתוכו את‪:‬‬
‫‪ .3‬מהו מנגנון הפגיעה? (פגיעה קהה ‪ /‬חודרת)‪.‬‬ ‫‪ .1‬התרחשות האירוע‬
‫‪ .4‬האם היה שימוש באמצעי בטיחות (מדד להערכתה של עוצמת הפגיעה ‪ -‬חגורת בטיחות‪,‬‬ ‫‪ .2‬גילוי האירוע‬
‫כרית אוויר‪ ,‬קסדה ובגדי מגן)? אם לא נעשה שימוש באביזרי בטיחות – הפצוע ייחשב‬ ‫‪ .3‬דיווח לשירותי החירום‬
‫כפצוע קשה‪ .‬ניתן לסווג פציעה כחמורה גם על פי קינמטיקה ‪ -‬רוכב אופנוע פצוע קל‬ ‫‪ .4‬הגעת שירותי החירום למקום האירוע‬
‫שלא לבש בגדי מגן לא ייחשב פצוע קשה או בינוני על פי קריטריון זה‪ ,‬אך אם ידוע‬ ‫‪ .5‬חילוץ (במידת הצורך)‬
‫שהוא רכב במהירות גבוהה מאוד או שעף לגובה ומרחק רב באוויר‪ ,‬ניתן לסווגו כפצוע‬ ‫‪ .6‬טיפול רפואי ראשוני‬
‫קשה או בינוני‪.‬‬ ‫‪ .7‬תחילת פינוי לבית החולים‬
‫‪ .8‬הגעה לבית החולים‬
‫‪ .9‬טיפול בחדר מיון (יחידת הטראומה)‬
‫‪ .10‬התערבות כירורגית בחדר הניתוח‬
‫‪ 10‬דקות זהב‬
‫פרק הזמן האופטימלי לטיפול בנפגע טראומה מרגע הגעת הצוות הרפואי ועד לתחילת הפינוי‪.‬‬
‫דגש‬
‫לא ניתן לייצב את מצבו של נפגע טראומה בשטח‪ .‬נפגע טראומה קשה יש לפנות במהירות‬
‫לבית החולים ולכן אין להתעכב בשטח אלא לצורך טיפול רפואי הכרחי בלבד‪ .‬בפציעות‬
‫מסכנות חיים – העמס וסע!‬
‫יש חשיבות עליונה בדיווח לבית החולים על הגעת פצוע טראומה קשה‪.‬‬
‫התנגשות חזיתית‬ ‫מטפל אשר יבין את הקינמטיקה יוכל להעריך באילו פגיעות הוא צפוי להיתקל‪.‬‬
‫בהתנגשות חזיתית רכב הנע במהירות מתנגש בעצם‬
‫אחר ונעצר בפתאומיות‪.‬‬ ‫היכולת להעריך את אשר אירע באירוע טראומה מבוססת על הכרה בסיסית של מספר‬
‫חוקים פיזיקליים‪:‬‬
‫יש שני מסלולים הפועלים על הנפגע‪:‬‬ ‫‪ .1‬גוף נח יישאר במנוחה וגוף נע ימשיך בתנועה כל עוד לא פעל עליו כוח חיצוני – (החוק‬
‫‪ .1‬מסלול עילי ‪ -‬פגיעות אופייניות למסלול זה‪:‬‬ ‫הראשון של ניוטון) ‪ -‬אדם שנפגע ממכונית‪ ,‬אדם שנפגע מפיצוץ ואדם שפגע בו קליע‬
‫הראש והצוואר ‪ -‬שני איברים שחשופים לסכנה‬ ‫‪ -‬כל אלה מהווים דוגמאות לגוף במנוחה אשר פעלו עליו כוחות עתירי אנרגיה וגרמו‬
‫גדולה מכיוון שאינם מוגנים‪ .‬אם לא נעשה שימוש‬ ‫לו לנוע‪ .‬מכונית נוסעת אשר התנגשה בעץ או אדם הנופל מגובה הם דוגמאות לגוף נע‬
‫בחגורת בטיחות או כרית אוויר‪ ,‬הראש עלול‬ ‫אשר נפגע כתוצאה מפעולת כוחות‪.‬‬
‫שבר קורי עכביש‬
‫לפגוע בשמשה (סימן אופייני לפגיעה כזו הוא‬ ‫‪ .2‬אנרגיה קינטית שווה למכפלת מחצית מסת הגוף הנע בריבוע מהירותו – חלקה של‬
‫שבר בצורת קורי עכביש בשמשה הקדמית של‬ ‫המהירות בקביעת האנרגיה הקינטית של גוף נע עולה על חלקו של משקל הגוף‪.‬‬
‫הרכב)‪.‬‬
‫פציעות הראש האופייניות הן‪:‬‬ ‫= ‪V‬‬ ‫ ‬

‫מהירות‬ ‫‪M‬‬
‫‪ .1‬חבורות במוח כתוצאה מהתנגשות המוח בדופן‬ ‫= ‪M‬‬ ‫ ‬ ‫מסה‬ ‫‪V2 x‬‬ ‫‪=KE‬‬
‫הפנימית של הגולגולת‪.‬‬ ‫אנרגיה קינטית = ‪KE‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .2‬דימום תוך‪-‬גולגולתי כתוצאה מקריעת כלי דם‪.‬‬
‫פגיעות חזה ובטן ‪ -‬מתרחשות מכיוון שגוף הנהג‬ ‫התנגשות רכב ברכב או במכשול כלשהו נחלקת לארבעה שלבים‪:‬‬
‫ממשיך בתנועה לעבר גלגל ההגה ‪ /‬לוח המחוונים‪.‬‬
‫פציעות החזה האופייניות הן‪:‬‬ ‫התנגשות כלי הרכב בעצם אחר ‪ -‬מכשול‪ ,‬רכב אחר‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫ •שברים בצלעות‪ ,‬חבורות בשריר הלב‪ ,‬קרע של‬ ‫התנגשות הנוסעים בדופן הפנימית של הרכב ‪ -‬לאחר ההתנגשות הראשונה הנהג ממשיך‬ ‫‪ .2‬‬
‫קשת אבי העורקים‪ ,‬חבורות וקרעים‪.‬‬ ‫לנוע קדימה‪ ,‬עד שהוא נעצר על ידי דופן הרכב‪ ,‬חגורת בטיחות או כרית אוויר‪ .‬אם הוא‬
‫מסלול עילי‬ ‫ •ריאות – תסמונת “שקית הנייר” ‪ -‬הנהג עוצר‬ ‫עף מחוץ לרכב הוא ייפגע מהכביש עצמו‪.‬‬
‫את נשימתו‪ ,‬הריאות מלאות באוויר ובעת‬ ‫התנגשות האיברים הפנימיים בדופן הפנימית של‬ ‫‪ .3‬‬
‫ההתנגשות הן נקרעות‪.‬‬ ‫חללי הגוף או קריעתם ממקום עיגונם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פגיעה מחפצים שאינם מקובעים למקומם‬ ‫‪ .4‬‬
‫פציעות הבטן האופייניות הן‪:‬‬ ‫בחלל הרכב‪.‬‬
‫ •קריעת הסרעפת‪ ,‬קריעת אבי העורקים‪ ,‬קריעת‬
‫הכבד ‪ /‬הטחול ודימומים פנימיים‪.‬‬ ‫נוסע הרכב סופג את אותם הכוחות אשר סופג הרכב‬
‫בעת ההתנגשות – התבוננות בנזק שנגרם לרכב תספק‬
‫מידע חיוני להערכת פציעות הנפגע‪.‬‬
‫‪ .2‬מסלול תחתי ‪ -‬פגיעות אופייניות‪ :‬פריקה ‪/‬‬
‫שבר של הברך‪ ,‬פריקה ‪ /‬שבר של הירך‪.‬‬
‫מסלול תחתי‬
‫ כאשר הנפגע נזרק קדימה ואחורה ומופיעות‬
‫פגיעות של המסלול העילי‪ ,‬יש לצפות גם לפגיעות של המסלול התחתי‪.‬‬
‫תאונת התהפכות‬ ‫התנגשות אחורית‬

‫ •בהתהפכות או בגלגול המנגנון הוא משולב‪ :‬קדמי‪ ,‬צידי‪,‬‬ ‫ •בהתנגשות אחורית הרכב הנפגע נדחף קדימה בפתאומיות ובמהירות‪ ,‬גוף הנוסע ‪ /‬הנהג‬
‫סיבובי‪ ,‬עליון וכד’‪ .‬הרכב נפגע מספר פעמים במספר‬ ‫ממשיך בתנועתו‪ ,‬ואילו הראש נשאר מאחור ונזרק לפנים ‪ -‬צליפת שוט‪.‬‬
‫נקודות שונות ‪ -‬לנהג אין שליטה על הרכב ותנועתו‬
‫וכל הכוחות האפשריים מופעלים על הרכב ועל שאר‬ ‫הפגיעות האופייניות‪:‬‬
‫הנוסעים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הפגיעות עלולות להיות קשות‬ ‫ • צוואר ‪ -‬פגיעה בחוליות עמוד השדרה צווארי ובצוואר‪.‬‬
‫מאוד‪.‬‬ ‫ •אם הרכב המשיך לנוע ופגע ברכב ‪ /‬עצם נייח שלפניו‪ ,‬ייתכן שיהיו גם פגיעות כמו‬
‫ •יש לשים לב לפגיעות ברכב‪ ,‬כגון קיפול הקורות‪ ,‬ולבדוק‬ ‫בהתנגשות חזיתית ‪ -‬אופייני לתאונת שרשרת‪.‬‬
‫אם הנוסע היה חגור או לא‪.‬‬ ‫ •אם הרכב המשיך לנוע ופגע ברכב אחר בצדו‪ ,‬ייתכן שיהיו פגיעות כמו בהתנגשות צידית‪.‬‬
‫סיכוני התמותה של נפגע שלא היה חגור והועף מהרכב‬ ‫התנגשות צידית‬
‫גדולים פי ‪ 6‬מסיכוני התמותה של נוסעי הרכב שלא הועפו‪.‬‬ ‫יש שני מנגנוני פגיעה‪:‬‬
‫‪ .1‬פגיעה בגוף כתוצאה מהתנועה הסיבובית של הרכב‪.‬‬
‫ •חגורת בטיחות‪ :‬נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות עלול‬ ‫‪ .2‬פגיעה בגוף כתוצאה מדחיסת צדי הרכב‪.‬‬
‫להיזרק אל מחוץ לרכב ולהיפגע שנית עם נפילתו ארצה‪.‬‬
‫פגיעה זו עלולה להיות חמורה בהרבה מזו הראשונה‪ .‬לכן‬ ‫בהתנגשות צידית‪ ,‬פגיעה בעמוד שדרה צווארי שכיחה יותר מאשר בהתנגשות חזיתית‪ ,‬משום‬
‫לחגורת הבטיחות חשיבות רבה במניעת פגיעות קשות‪.‬‬ ‫שמשענת הראש אינה מגנה על הצוואר‪.‬‬
‫תאונות אופנועים‬ ‫פציעות אופייניות‪:‬‬

‫ •סכנת החיים לרוכב אופנוע בתאונה גדולה יותר‪ ,‬בדומה‬ ‫ •שברים בעצם הבריח‪ ,‬צלעות‪ ,‬אגן וירכיים‪ ,‬פגיעות עמוד שדרה‪ ,‬שברים בגולגולת ופגיעות‬
‫לנפגע שהועף מרכב‪.‬‬ ‫בגפיים‪.‬‬
‫ •רוכב אופנוע עלול להיפגע באופן חמור גם כאשר מהירות‬ ‫ •לעיתים הפגיעות הן חמורות מכיוון שאין מה שיעצור את האנרגיה המועברת כתוצאה‬
‫הנסיעה נמוכה‪.‬‬ ‫מההתנגשות (דופן דלת הרכב בלבד)‪ ,‬וזו גורמת נזק רב לנוסע ‪ /‬לנהג ולרכב עצמו‪.‬‬
‫ •קסדת האופנוע מגנה על הראש אך איננה מגנה על‬ ‫ אם נוצר שבר בעצם הבריח כתוצאה מהתאונה יש להניח כי מדובר בפגיעה קשה מכיוון‬
‫שלבים בתאונת התהפכות‬
‫עמוד השדרה הצווארי‪.‬‬ ‫שזו עצם חזקה‪.‬‬
‫ •התנגשות חזיתית‪ :‬פגיעה רב‪-‬מערכתית‪ .‬יש לצפות לפגיעות האופייניות למסלול תחתי ‪-‬‬
‫רוכב האופנוע אשר התנגש חזיתית ימשיך בתנועה קדימה אל תוך כידון האופנוע‪ .‬הרוכב‬
‫צפוי לפגיעות בראשו‪ ,‬בחזהו‪ ,‬בבטנו או באגן‪ ,‬באיבר המין ובשק האשכים‪ .‬הפגיעות‬
‫עלולות להיות חיצוניות ופנימיות כאחד (בהתאם למהירות הנסיעה)‪ ,‬ולכלול שברים או‬
‫מכות יבשות רבות‪ .‬מהות הפגיעה תלויה במידה רבה בלבושו בשעת התאונה‪.‬‬
‫ •התנגשות צידית‪ :‬בדרך כלל פגיעה מכף רגל ועד אגן‪.‬‬
‫ •הפגיעה השכיחה אצל רוכבי אופנוע היא החלקה על‬
‫הכביש‪ .‬רוכב שלבוש היטב ייפגע פחות משפשופים‪.‬‬
‫תאונת אופנוע‬
‫סכמת טיפול בפצוע יחיד בטראומה‬ ‫תאונות הולכי רגל‬

‫סקירה ראשונית של זירת האירוע‬ ‫שכיחות גדולה יותר בילדים ובקשישים – מנגנון הפגיעה בכל אחד מהם יהיה שונה‪.‬‬
‫ •התרשמות מקינמטיקה ‪ -‬הערכה ראשונית של אופי האירוע ומנגנון הפגיעה ‪ -‬נפילה‬
‫מגובה? התנגשות חזיתית בין שני כלי רכב? ירי?‬ ‫הולך רגל מבוגר – שלבי הפגיעה‪:‬‬
‫ •מצב הנפגע ‪ -‬נפגע מתהלך ‪ -‬מצבו ככל הנראה קל יותר‪ .‬נפגע שוכב ‪ -‬מצבו עלול להיות‬ ‫‪ .1‬חזית המכונית פוגעת בחלק התחתון של הרגליים‪.‬‬
‫קשה יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנפגע נוטה לכיוון הרכב ופוגע במכסה המנוע ‪ /‬שמשה‪.‬‬
‫ •מיקום הנפגע ‪ -‬נפגע הלכוד בתוך הרכב או בתוך בניין בוער וכד’ עלול להיות במצב קשה‪,‬‬ ‫‪ .3‬הנפגע מושלך לכביש ונחבט בקרקע‪.‬‬
‫וייתכן כי לא ניתן יהיה לטפל בו טרם חילוצו‪.‬‬
‫ •הצורך בכוחות נוספים לסיוע ‪ -‬משטרה‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬חברת החשמל‪,‬‬ ‫הולך רגל מבוגר נוטה לברוח מהרכב ולכן יפנה לצד‪ .‬הפגיעה תהיה בהתאם‪ :‬עמוד שדרה‬
‫אמבולנס נוסף או אט”ן‪.‬‬ ‫ועמוד שדרה צווארי‪.‬‬
‫בטיחות ודיווח‬
‫‪ .1‬מיקום בטוח לעצירת האמבולנס תוך התייחסות לצורך‬
‫לחסום צירי הגעה‪.‬‬
‫‪ .2‬בטיחות כלל אנשי הצוות (אפודים זוהרים‪ ,‬כפפות)‪.‬‬
‫‪ .3‬הזמנת כוחות נוספים (אמבולנסים‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬משטרה‪,‬‬
‫הגנת הסביבה)‪.‬‬ ‫הולך רגל מבוגר‬
‫‪ .4‬התמגנות ומרחק בידוד ראשוני (במקרה של שריפה‪,‬‬
‫חומרים כימיים וכד’)‪.‬‬ ‫הולך רגל ילד – שלבי פגיעה‪:‬‬
‫‪ .5‬דיווח ראשוני למוקד (אופי האירוע‪ ,‬מספר‬ ‫‪ .1‬חזית הרכב פוגעת בילד באזור הירכיים או באגן‪.‬‬
‫הנפגעים‪ ,‬דרכי גישה לאירוע וכד’)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מכסה המנוע פוגע בילד באזור החזה והבטן‪.‬‬
‫‪ .3‬הילד מושלך על הכביש ונגרר או נדרס תחת צמיגי הרכב‪.‬‬
‫סבב ראשוני (הערכה ראשונית)‬
‫ •הערכה ראשונית של מצב הכרה ‪ -‬תחילה על ידי‬ ‫פגיעה כזו נחשבת לפגיעה רב‪-‬מערכתית‪.‬‬
‫התבוננות‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬באמצעות תגובה לפניה‬ ‫הולך רגל ילד נוטה לפנות לכיוון הרכב‬
‫ובדיקה פיזית ‪:AVPU -‬‬ ‫ולכן ייפגע מלפנים‪.‬‬
‫‪ - ALERT‬הנפגע ערני ועונה לשאלות עליהן הוא‬ ‫ ‬ ‫הפגיעות יהיו בהתאם ‪ -‬חשד לפגיעה‬
‫נשאל‪ .‬תשובותיו ברורות‪ ,‬הגיוניות והוא מתמצא‬ ‫רב‪-‬מערכתית‪ ,‬המחייבת פינוי בהול לבית‬
‫בזמן ובמקום‪.‬‬ ‫החולים‪ .‬יש לפנות את הילד בדחיפות‬
‫‪ - VERBAL‬הנפגע מגיב לגירוי מילולי ‪ -‬הנפגע‬ ‫ ‬ ‫גם אם מהירות הנסיעה של הרכב בזמן‬
‫אינו ערני לחלוטין אולם יתעורר או יגלה סימן‬ ‫התאונה הייתה נמוכה מאוד‪.‬‬
‫בתגובה לגירוי מילולי‪ ,‬כדוגמת שאלה שתופנה‬
‫קיבוע ראש נייטראלי‬ ‫אליו או קריאה בשמו‪ .‬לאחר מספר שניות‪ ,‬ישקע‬
‫שוב למצבו הקודם‪.‬‬
‫‪ - PAIN ‬תגובה לגירוי פיזי ‪ -‬הנפגע לא יגיב לגירוי מילולי אולם יגיב לגירוי פיזי על ידי‬
‫תזוזה‪ .‬גירוי פיזי כולל צביטה בשריר הטרפז‪ .‬לאחר מספר שניות‪ ,‬ישקע שוב למצבו‬
‫הקודם‪.‬‬
‫‪ - UNRESPONSIVE‬אין תגובה מכל סוג שהוא‪ ,‬הן לגירוי מילולי והן לגירוי פיזי‪ ,‬מה‬ ‫ ‬
‫שמצביע על כך שהנפגע חסר הכרה לחלוטין‪.‬‬ ‫הולך רגל ילד‬
‫ •עצירת שטף דם פורץ ‪ -‬דימום מסיבי מעורק‪.‬‬
‫‪ – Exposure‬הפשטה‬ ‫‪E‬‬ ‫‪ – Airway‬פתיחת נתיב אוויר‬ ‫‪A‬‬

‫ •חשיפת בית החזה‪ ,‬הבטן והגפיים כדי לגלות שטפי דם נסתרים בהתאם להתרשמות‬ ‫ •קיבוע ראש תוך שמירה על עמוד שדרה צווארי‪.‬‬
‫מהקינמטיקה‪.‬‬ ‫ •הסרת קסדה‪.‬‬
‫ •חשיפה ובדיקה של כל אזור הגב ‪ -‬ניתן לעשות זאת בזמן העמסת הנפגע ללוח גב‬ ‫ •סילוק הפרשות ‪ -‬יש לשמור על עמוד השדרה הצווארי על ידי קיבוע ראש ידני‪.‬‬
‫למניעת תזוזה מיותרת של עמוד השדרה‪.‬‬ ‫סילוק ההפרשות בנפגע מחוסר הכרה יתבצע בזהירות‪ ,‬ורק אם הן מהוות איום על‬
‫ •שמירה על חום גופו של הנפגע ועל צנעת הפרט ‪ -‬יש להקפיד לכסות את הנפגע‬ ‫נתיב האוויר‪.‬‬
‫ •קיבוע ראש ‪ -‬בטראומה שמים דגש על פתיחת נתיב אוויר תוך כדי שמירה על עמוד‬
‫מייד בתום הבדיקה‪.‬‬
‫שדרה צווארי ‪ -‬קיבוע ראש ניטרלי‪ .‬יש לשמור על קיבוע ראש ידני לאורך כל הטיפול‬
‫(‪.)Chin Lift / Jaw Thrust‬‬
‫ •בדיקת העורף (חבלות ודימומים)‪.‬‬
‫שלב ההחלטה‪:‬‬
‫בדיקת סימנים חיוניים ‪T & T – Treatment & Transportation‬‬
‫לקיחת סימנים חיוניים‪ :‬הכרה‪ ,‬נשימה‪ ,‬דופק‪ ,‬עור‪.‬‬
‫‪ – Breathing‬אבטחת נשימה מספקת‬ ‫‪B‬‬
‫ •הערכת נשימה ‪ -‬קצב‪ ,‬עומק‪ ,‬סדירות‪ ,‬עליית בית החזה‪,‬‬
‫החלטה ‪ /‬שיקולים לפינוי‪:‬‬ ‫סימטריות‪ .‬מדובר על הערכה גסה‪ :‬האם קיימת מצוקה‬
‫‪ .1‬כל איום על נתיב האוויר (‪ –)A‬דימום בפה‪ ,‬גופים זרים‪,‬‬ ‫נשימתית? אם קיימת – ספק חמצן ובמקרה הצורך הנשמה‬
‫שברים בלסת‪ ,‬שיניים שבורות וכד’‪.‬‬ ‫מסייעת או הנשמה מלאה‪.‬‬
‫‪ .2‬בעיה בנשימה (‪ – )B‬מצוקה נשימתית‪ ,‬היעדר נשימה‪,‬‬ ‫ •חשיפת חזה‪ ,‬סריקת בית החזה – חפש פגיעות‪ ,‬דימומים‬
‫פגיעות חזה‪.‬‬ ‫וחורי כניסה או יציאה‪ .‬אם נמצאו פצעים חודרים בבית‬
‫‪ .3‬בעיה בסירקולציה (‪ – )C‬שטפי דם פורצים‪ ,‬חשד להלם‪,‬‬ ‫שסתום אשרמן‬ ‫החזה‪ ,‬יש לבצע חבישה אוטמת (חבישה חד כיוונית –‬
‫פגיעת בטן‪.‬‬ ‫‪– Asherman‬פד שסתום חד כיווני)‪.‬‬
‫שים לב באם בית החזה עולה בצורה סימטרית‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .4‬בעיה ברמת ההכרה (‪ – )D‬הכרה מידרדרת‪ ,‬מעורפלת‪,‬‬
‫פצוע על לוח גב‬

‫סימני פגיעת ראש‪.‬‬
‫‪ .5‬קינמטיקה קשה – הרס של הרכב– למרות שאין פגיעות‬
‫‪ – Circulation‬אבטחת זרימת דם תקינה‬ ‫‪C‬‬
‫ •עצירת שטפי דם גלויים‪.‬‬
‫נראות לעין על הנפגע‪ ,‬ייתכן שישנן פגיעות פנימיות קשות‪.‬‬ ‫ •הערכה ראשונית של דופק (פריפרי)‪ ,‬לחץ דם וסימני הלם‬
‫ •אם נמצא הרוג ברכב המעורב בתאונה‪ ,‬יש להניח שכל הנוסעים האחרים מוגדרים‬ ‫תת נפחי (דופק מהיר‪ ,‬עור חיוור ולח) – בדיקת דופק‬
‫גם כן כפצועים דחופים‪.‬‬ ‫רדיאלי‪ ,‬הערכה ראשונית של מצב הסירקולציה‪ :‬דופק‪,‬‬
‫ •לרוב נעדיף לפנות את הנפגע ולבצע סבב שניוני תוך כדי הפינוי (‪ 10‬דקות הזהב)‪.‬‬ ‫צבע העור‪ ,‬טמפרטורה‪.‬‬
‫בדיקת דופק רדיאלי‬
‫ •אם אין דופק מרכזי (בקרוטיד) יש לבצע עיסויי חזה‪.‬‬
‫דגש – לפני תחילת הפינוי יש לקבע קיבוע מלא ללוח גב כולל צווארון ומקבע ראש‪.‬‬ ‫ •התייחסות לפגיעות בטן (בטן רגישה‪ ,‬הנפגע מכופף ברכיים)‪.‬‬
‫סבב שניוני (מדדים והערכה מחדש)‬ ‫‪ – Disability‬בדיקה נוירולוגית מהירה‬ ‫‪D‬‬

‫במקרים בהם לא יתבצע פינוי מהיר של הנפגע‪ ,‬ניתן לבצע סבב שניוני ומקיף לבירור‬ ‫ •הערכת מצב הכרה – הערכה חוזרת בהתייחס להערכה הראשונית ( ‪.)AVPU‬‬
‫יסודי של מצב הנפגע‪.‬‬ ‫ •בדיקת אישונים (שווים‪ ,‬מגיבים לאור‪ ,‬האם חל בהם שינוי) – קשה להבחנה בשטח‪.‬‬
‫ •הערכת תנועתיות ותחושתיות בגפיים ‪ -‬תנועה ותחושה מעידות על תפקודים שונים‬
‫ •בדיקה גופנית מקיפה ‪ -‬קבלת סיפור מקרה מלא‪.‬‬
‫במוח ובחוט השדרה ועל כן יש לבדוק את שניהם‪.‬‬
‫ •סבב שני ‪ -‬אם הפצוע לא יציב או שהוחלט על פינוי לבית החולים מבצעים את‬ ‫ •סימני גרעון נוירולוגי לרוחב – פגיעת עמוד שדרה‪.‬‬
‫הסבב תוך כדי הפינוי‪.‬‬ ‫ •סימני גרעון נוירולוגי לצד – פגיעת ראש‪.‬‬
‫ •בפצוע לא יציב שלא ניתן לפנותו כרגע (לדוגמה‪ ,‬לכוד מתחת להריסות)‪ ,‬יש לבצע‬ ‫ •‪ – )Feel/Movement/Sensitivity) FMS‬תחושה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מתח – מחזיקים לנפגע‬
‫סבב שניוני בשטח‪.‬‬ ‫את הידיים (או משפשפים אותן) ושואלים האם הוא מרגיש את המגע‪ .‬מבקשים ממנו‬
‫לסגור את האגרופים ובודקים אם הוא יכול להזיז את הידיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בודקים את‬
‫העוצמה של סגירת האגרופים (כך גם לגבי שאר הגפיים‪ .‬ייתכנו תגובות רק בחלק‬
‫מהגפיים)‪.‬‬
‫ •תלונות הנפגע‪.‬‬
‫גישה לפצוע‬ ‫‪ – Airway‬נתיב אוויר‪:‬‬ ‫‪A‬‬

‫אם ניתן להגיע לפצוע מכל צד ברכב‪ ,‬ההחלטה מאיזה צד להגיע תלויה במצב הרכב ובמספר‬ ‫ •קיבוע ראש ‪ /‬צווארון ‪ -‬הנחת הצווארון באה רק‬
‫אנשי הצוות‪.‬‬ ‫לפני פינוי או בסבב שניוני (כיוון שאם נניח צווארון‬
‫נקודות להתייחסות‪:‬‬ ‫כבר בסבב הראשוני‪ ,‬ייתכן שנחטיא דימומים וסימני‬
‫‪ .1‬מהיכן מכניסים את לוח הגב? מצד הנהג? מהמושב לידו? מאחורנית? מהגג?‬ ‫פגיעה נוספים באזור זה)‪ .‬לכן‪ ,‬קודם כל מקבעים את‬
‫‪ .2‬מה מחלצים קודם ‪ -‬ראש או רגליים? בהתאם להחלטה‪ ,‬נניח את לוח הגב‪.‬‬ ‫הראש ידנית‪ ,‬ורק לאחר סבב שני מניחים צווארון‪.‬‬
‫בפצוע לא יציב‪ ,‬הראש יחולץ ראשון מהרכב‪.‬‬
‫‪ – Breathing‬נשימה‪:‬‬ ‫‪B‬‬
‫ •חמצן ‪ /‬סיוע נשימתי‪ ,‬סריקה מדוקדקת של בית‬
‫דגשים בהנחת צווארון‪:‬‬ ‫החזה‪ ,‬הערכה חוזרת של מצב הנשימה‪.‬‬
‫‪ .1‬מטפל ראשון מקבע את הראש בעזרת כפות הידיים משני צדי הראש ומותח קלות את‬ ‫קיבוע עם צווארון ומנייח צד‬
‫הראש כלפי מעלה‪.‬‬

‫‪ .2‬מטפל שני מניח את חלקו האחורי של הצווארון‪ ,‬תוך כדי שהמטפל הראשון מוודא‬
‫‪ – Circulation‬מחזור הדם‪:‬‬ ‫‪C‬‬
‫ • מדידת דופק ולחץ דם‪.‬‬ ‫ ‬
‫שהראש מתוח ואינו זז‪.‬‬ ‫ • הערכת מצב הלם‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .3‬המטפל השני מניח את חלקו הקדמי של הצווארון תחת הסנטר ומצמיד בעזרת הפסים‬ ‫ • חיפוש שטפי דם נסתרים ‪ -‬בשלב ההפשטה בסבב הראשוני עוברים לאורך כל הגוף‪.‬‬ ‫ ‬
‫הנצמדים‪.‬‬ ‫בסבב השניוני עוברים שנית לוודא שלא החמצנו דבר‪.‬‬
‫‪ .4‬כעת‪ ,‬המטפל הראשון יכול להפסיק למתוח כלפי מעלה‪ .‬אולם עדיין יש צורך בקיבוע‬ ‫ • החדרת עירוי נוזלים (במידת הצורך – בלחץ דם סיסטולי פחות מ‪ 90-‬ממ”כ) ‪ -‬רק‬ ‫ ‬
‫ראש ידני למניעת תזוזה של הראש לצדדים‪.‬‬ ‫במקרה של מעל ‪ 20‬דקות פינוי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬לא מעכבים טיפול לצורך החדרת עירוי‬
‫יש להניח צווארון גם לתינוק או ילד קטן‪.‬‬ ‫נוזלים‪.‬‬
‫דגשים בקיבוע ללוח גב‪:‬‬ ‫‪ – Dressing‬חבישות וקיבועים‪:‬‬ ‫‪D‬‬

‫סדר הפעולות‪:‬‬ ‫ •קיבוע של שברים בגפיים‪ ,‬ביצוע חבישות של כוויות‬
‫‪ .1‬קיבוע הראש ומתיחה על ידי ראש הצוות‬ ‫או פצעים (על פי סדר‪ :‬כוויות‪ ,‬פצעים‪ ,‬שברים)‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחת צווארון‬
‫‪ .3‬הנחת משולש בצורת שמינית על כפות הרגליים‬
‫‪ – Evacuation‬פינוי‪:‬‬ ‫‪E‬‬
‫ •צווארון‪ ,‬קיבוע מלא ללוח גב‪ ,‬פינוי לביה”ח‪.‬‬
‫‪ .4‬העברה ללוח הגב‬
‫‪ .5‬משולש על הברכיים‬
‫‪ .6‬שלוש רצועות‬ ‫קיבוע לפני חילוץ מרכב‬
‫חילוץ מרכב‬
‫‪ .7‬הד‪-‬וויס (מנייח ראש)‬
‫יש קווים מנחים לחילוץ נפגע מרכב‪ .‬המציאות בשטח היא שמכתיבה כיצד מחלצים את‬
‫‪ .8‬רצועות הד‪-‬וויס (מנייח ראש)‬
‫הפצוע‪.‬‬
‫פצוע יציב ‪ -‬הדגש הראשוני והחשוב ביותר הוא הצורך בשמירה על עמוד שדרה צווארי‪.‬‬
‫העברה ללוח גב‪:‬‬
‫אם אין חשש לפגיעה בו‪ ,‬נתייחס גם לשמירה על‬
‫‪ .1‬ראש הצוות עדיין מקבע ראש‪.‬‬
‫מערכות הגוף האחרות ולטיפול בהן‪.‬‬
‫‪ .2‬שני מטפלים מצליבים ידיים לצד הנפגע‪.‬‬
‫בפצוע לא יציב ‪ -‬בעדיפות ראשונה ‪ -‬שמירה על עמוד‬
‫‪ .3‬על פי ספירה לשלוש של ראש הצוות‪ ,‬מטים את הנפגע לצד‪.‬‬
‫השדרה הצווארי וחילוץ מהיר של הפצוע מהרכב‪ ,‬גם‬
‫‪ .4‬אחד המטפלים מושך את לוח הגב פנימה כך שחלקו התחתון (אזור הרגליים) יהיה בגובה‬
‫אם משמעות החילוץ היא נזקים אחרים למערכות‬
‫הברכיים של הנפגע‪.‬‬
‫שונות בגוף‪.‬‬
‫‪ .5‬לאחר שהנפגע הושכב על הלוח‪ ,‬מושכים אותו כלפי מעלה‪ ,‬בספירה של ראש הצוות‪,‬‬
‫כאשר המטפלים נמצאים מעל הנפגע וראש הצוות ממשיך להחזיק את הראש‪.‬‬
‫תמיד יש לשמור על עמוד שדרה צווארי‪ ,‬עד כמה‬
‫שניתן‪.‬‬
‫מיקום ‪ 3‬הרצועות‪ :‬חזה‪ ,‬אגן‪ ,‬רגליים ‪ /‬כפות רגליים (שמינית)‪.‬‬ ‫הנחת צווארון‬
‫אנרגיה בינונית וגבוהה – קליעי אקדחים‪ ,‬רובים ורובי ציד‬ ‫בחילוץ מרכב הקדימות היא‪:‬‬
‫ •קיימים סוגים רבים של כלי ירייה‪ .‬חומרת הפגיעה תלויה בכמות חומר הנפץ‪ ,‬בסוג‬ ‫‪ .1‬הנחת צווארון‬
‫הנשק ובסוג הקליע‪.‬‬ ‫‪ .2‬שמינית על הרגליים‬
‫ •קליעים מכלי נשק פוגעים הן ברקמה שדרכה הם עוברים והן ברקמות הקרובות למסלול‬ ‫‪ .3‬משולש על הירכיים‬
‫חדירתם‪ .‬החלל שנוצר כתוצאה ממעבר הקליע בשילוב עם האנרגיה שלו נקרא חלל זמני‪,‬‬ ‫‪ .4‬חילוץ על לוח גב‬
‫שמצטמצם והופך לחלל קבוע הדוחס את הרקמה פנימה‪ .‬ככל שמהירות הקליע גדולה‬
‫יותר‪ ,‬כך הנזק יהיה רב יותר‪.‬‬ ‫נפילה מגובה‬
‫ •בנוסף לחור הכניסה של הקליע יש לאתר את מקום יציאתו‪ ,‬גם אם מיקומו בגוף רחוק‬ ‫באירוע של נפילה מגובה מסוים ‪ /‬גובה רב‪ ,‬יש לענות על‬
‫יותר ממקום הכניסה ולכאורה אינו הגיוני (קליע חדר בחזה ויצא באזור האגן)‪ .‬חור‬ ‫קיבוע ללוח גב‬ ‫מספר שאלות‪:‬‬
‫היציאה יהיה לעיתים גדול יותר מחור הכניסה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מאיזה גובה נפל?‬
‫‪ .2‬על איזה מצע נחת?‬
‫סוגי הקליעים‪:‬‬ ‫‪ .3‬איזה איבר פגע ראשון בקרקע?‬
‫ •קליע אקדח (‪ 9‬מ”מ‪ ,‬חלול‪ - )0.375 ,0.20 ,‬קליע בעל קוטר גדול ומהירות לוע נמוכה‪-‬‬ ‫‪ .4‬האם פגע במשהו בדרכו? (לדוגמה ‪ -‬חבלי כביסה)‬
‫הודף או מעיף אחורה את הפצוע‪ ,‬יוצר פצע כניסה משמעותי‪ ,‬גורם נזק פנימי נמוך‪,‬‬
‫ולעיתים ללא פצע יציאה‪.‬‬ ‫פציעתו של נפגע אשר נפל מגובה הגדול פי ‪ 3‬או יותר מגובהו‬
‫ •קליע הולו‪-‬פוינט ‪ -‬קליע מסוג זה נועד להרוג‪ ,‬שכן‪ ,‬הוא גורם נזק עצום‪ .‬בעת החדירה‬ ‫תיחשב כפציעה קשה‪.‬‬
‫הקליע מתפרק לחלקיקים קטנים הזורעים הרס רב ברקמות הגוף‪.‬‬
‫ •קליע רובה ציד ‪ -‬הקליע בנוי מתרמיל מלא כדוריות‪ ,‬ולכן‪ ,‬בנפגע יהיו חורי כניסה רבים‬ ‫הפגיעות הצפויות‪:‬‬
‫וקטנים‪ .‬מהירותו קטנה אף מקליעי אקדח אך אזור הפגיעה יהיה רחב יותר‪.‬‬ ‫‪ .1‬תיתכן פגיעה בחלק הגרמי מכף הרגל עד הגולגולת‪.‬‬
‫ •קליעי רובה סער (‪,M16‬‬ ‫‪ .2‬קריעה של איברים פנימיים תלויים מעיגונם (כליות‪ ,‬טחול‪ ,‬כבד)‪.‬‬
‫קלצ’ניקוב ‪ 5.56 -‬מ”מ‪,‬‬ ‫‪ .3‬קריעת כלי דם המחוברים לאיברים‪ .‬לא תמיד ייראו סימנים חיצוניים אלא יהיו דימומים‬
‫‪ 7.62‬מ”מ) ‪ -‬קליע בעל‬ ‫פנימיים קשים‪.‬‬
‫מהירות לוע גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬נפילה על כפות הרגליים עם ברכיים “נעולות” תגרום לריסוק מפרקים (קרסול‪ ,‬ברך‪,‬‬
‫פצע הכניסה אינו גדול אך‬ ‫ירך‪-‬אגן)‪ ,‬ריסוק חוליות עמוד שדרה‪ ,‬חדירת עמוד שדרה‬
‫פצע היציאה מרשים בהרבה‪.‬‬ ‫לגזע המוח‪.‬‬
‫קליע מסוג זה גורם נזק‬
‫פנימי רב עקב נתזים של‬ ‫פגיעות חודרות‬
‫הקליע בתוך הגוף ‪ -‬פוגע‬ ‫הנזק הצפוי כתוצאה מפגיעה חודרת ניתן להערכה על ידי‬
‫בעצמות‪ ,‬מרסק אותן ומשנה את כיוונו‪.‬‬ ‫סיווג העצמים החודרים לקבוצות אנרגיה‪:‬‬
‫אנרגיה נמוכה – סכין‪ ,‬דוקרן‪ ,‬גוף זר חד וכד’‪.‬‬
‫פגיעות פיצוץ‬
‫חומרתן של פגיעות פיצוץ נאמדת על פי מספר מאפיינים‪ :‬אופיו של חומר הנפץ‪ ,‬כמותו‪,‬‬ ‫סוגי דקירות‪:‬‬
‫הרסיסים‪ ,‬הקרבה למוקד הפיצוץ‪ ,‬האם המקום סגור או פתוח ועוד‪.‬‬ ‫פגיעה חודרת בבטן‬
‫ •ישנם סוגים שונים של דקירה (שטחית ‪ /‬עמוקה)‪ .‬דוקרנים‬
‫‪ .1‬פגיעה ראשונית – פגיעת הדף ‪ /‬כוויות‪.‬‬ ‫שונים עלולים לגרום לפציעות חמורות בדרגות חומרה שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬פגיעה שניונית – פגיעה מעצמים שעפים‪.‬‬ ‫ •מכיוון שאין ביכולתנו לדעת מה הנזק הפנימי שנגרם בעקבות הדקירה‪ ,‬יש לפנות את‬
‫‪ .3‬פגיעה שלישונית – התנגשות הגוף עם חפץ אחר‪.‬‬ ‫הנפגע מיידית לבית החולים או לחבור לנט”ן‪.‬‬
‫ •דקירות עם מברג‪ ,‬דקר או סכין יפנית קשות לזיהוי‪.‬‬
‫דגש – באירוע דקירה יש לחפש ביסודיות אחר פצעי דקירה נוספים!‬

‫אין לשלוף שום עצם (סכין‪ ,‬מברג‪ ,‬אולר וכד’) התקוע בגוף!‬
‫פגיעות הדף‬
‫פגיעות הדף הן פגיעות הנוצרות בעקבות גל הדף שמקורו בשחרור אנרגיה רבה בבת אחת‬ ‫סיפור א ישי‬
‫בעת פיצוץ‪ .‬גל הדף‪ ,‬למרות היותו בלתי נראה‪ ,‬הוא גל אנרגיה העלול לגרום נזק לכל גוף‬
‫דרכו הוא עובר‪ .‬יש לזכור כי גל הדף גורם לפגיעות פנימיות‪ ,‬בייחוד באיברים מלאי אוויר‬ ‫“כמה חיכינו לטיול הזה‪ .‬אבא הבטיח שייקח חופש ושנצא לרמת הגולן ונשחק בשלג‪ ”.‬כך סיפר עמית‬
‫(חלולים)‪ ,‬ולכן היעדר פציעות חיצוניות אינו מעיד על היעדר פציעות פנימיות!‬ ‫בן ה‪ 11-‬כשהוא יושב ומקפיץ כדורגל‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בשבת חורפית בפברואר ‪ 2010‬הגשימו עמית ומשפחתו את החלום‪ .‬הם עצרו בצד הדרך‬
‫מנגנון הפגיעה‪:‬‬ ‫בצפון רמת הגולן והשתעשעו בשלג‪ ,‬אך בין צחוק הילדים נשמע לפתע קול פיצוץ מחריש אוזניים‪.‬‬
‫‪ .1‬התרחבות מהירה של חללים בגוף‬ ‫המטיילים כולם קפאו במקומם‪ ,‬אך לאביו של עמית אשר שירת בצבא לא היה ספק מהו מקור‬
‫‪ .2‬התכווצות מהיר‬ ‫הפיצוץ – השלג כיסה שדה מוקשים ישן‪ .‬ללא היסוס‪ ,‬הוא רץ לחלץ את עמית ואת אחותו בת ה‪.12-‬‬
‫‪ .3‬קריעת רקמות וכלי דם‪.‬‬ ‫בגדיהם היו מכוסים בדם‪ .‬גם השלג שסביבם נצבע באדום‪.‬‬
‫צוות נט”ן איבחן כי רגלו של עמית נקטעה וביקש להזניק מסוק למקום האירוע‪ .‬שלומי‪ ,‬חובש מד”א‪,‬‬
‫גל חום (מעגל ראשון)‪:‬‬ ‫סיפר כי מראה הילדים המדממים בזרועות האב על רקע השלג הלבן כשמסביב הורים וילדים רבים‬
‫‪ .1‬כוויות מההבזק של הפיצוץ‬ ‫היה מחזה סוריאליסטי‪.‬‬
‫‪ .2‬נפגע במעגל זה ייפגע גם מרסיסים ורוחות ההדף‬
‫עמית טופל באמצעות חסם עורקים לעצירת הדימום ועירוי נוזלים‪.‬‬
‫רסיסים (מעגל שני)‪:‬‬ ‫הילדים הוטסו במסוק של “להק תעופה” בליווי פאראמדיקים של מד”א אל בית החולים רמב”ם‪.‬‬
‫‪ .1‬מתעופפים בעוצמה‬ ‫עמית עבר שיקום ממושך‪“ .‬היום אני ילד רגיל‪ ”,‬הוא מספר‪“ .‬חזרתי לבית הספר ולחברים שלי ואני‬
‫אפילו משחק כדורגל‪”.‬‬
‫‪ .2‬פוגעים באזורים שונים בגוף‬
‫רוחות הדף (מעגל שלישי)‪:‬‬

‫‪ .1‬מעיפות את הפצוע‬
‫‪ .2‬יכולות גם לקרוע מהנפגע איברים (ידיים ורגליים) – אופייני מאוד בפיגועים‬
‫שאיפת עשן או פגיעות חום (מעגל רביעי)‪:‬‬

‫שאיפת עשן או פגיעות חום עלולות לגרום לכוויות בדרכי האוויר או חנק‪.‬‬
‫פגיעות נלוות (מעגל חמישי)‪:‬‬

‫מחומרים שנוספו למטען כמו רסיסים‪ ,‬חומרים כימיים וכד’‪.‬‬
‫פגיעות הדף הן בד”כ פגיעות רב מערכתיות –‬

‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬פגיעת בטן‬
‫‪ .2‬הלם‬
‫‪ .3‬פגיעת חזה‬
‫‪ .4‬פגיעת ראש‬
‫‪ .5‬פגיעות בגפיים‬
‫‪ .6‬פגיעת עמוד שדרה צווארי‬
‫‪ .7‬כוויות‬
‫סימני נזק‪:‬‬
‫ראש‬ ‫בטן‬ ‫ריאות‬

‫דימומים–גם מהאוזן והאף‬ ‫כאבי בטן‬ ‫קשיי נשימה‬
‫כאבי ראש‬ ‫בטן קשה‬ ‫כחלון‬
‫הקאות‬ ‫בחילות‬ ‫ליחה דמית‬
‫סימני פגיעת ראש‬ ‫הקאות דמיות‬
‫פגיעות ראש‬
‫צואה דמית‬
‫כאבים באשכים‬
‫לעיתים הסימנים יופיעו לאחר ‪ 24-12‬שעות (זו הסיבה לכך שבפיגועים מתייחסים לכל נפגעי‬
‫החרדה כאל נפגעי טראומה והם עוברים את כל הבדיקות)‪.‬‬
‫נפגעי הדף עלולים להתלונן על “צלצולים” באוזניים בגלל פגיעה בעור התוף ובאוזן הפנימית‬
‫‪ -‬האנרגיה הפוגעת בעור התוף זהה לאנרגיה הפוגעת בריאות!‬
‫‪ .1‬לפי סוג הפגיעה‬
‫‪ .2‬קריעת עור התוף‬
‫‪ .3‬פגיעות פנימיות שאינן ניתנות לאבחון בקלות‬
‫בהתאם לסוג הפציעות‪.‬‬
‫‪ .2‬הרכב צווארון וקבע קיבוע מלא ללוח גב‪.‬‬
‫‪ .3‬פנה בדחיפות לבית חולים‪.‬‬
‫‪ .4‬הרכב עירוי נוזלים במידת הצורך (בדרך לבית החולים ולא על חשבון זמן הפינוי)‪.‬‬
‫עור הקרקפת‬ ‫פגיעות ראש‬

‫עור הקרקפת בנוי משלוש שכבות‪ :‬שכבת עור חיצונית‪ ,‬שכבה אמצעית (תת‪-‬עורית) שומנית‬ ‫פגיעת ראש היא גורם המוות מספר ‪ 1‬בטראומה והגורם‬
‫העשירה בכלי דם והשכבה הפנימית ביותר‪ ,‬שהיא רקמת חיבור הנקראת ‪ .GALEA‬השכבה‬ ‫השלישי למוות לאחר מחלות לב וסרטן‪.‬‬
‫הפנימית אינה מהודקת לעצמות הגולגולת ולכן יוצרת בינה לבין קרום העצם חלל פוטנציאלי‬ ‫כמעט בכל תאונה אנו עדים לפגיעת ראש בדרגת חומרה‬
‫(חלל שנוצר בעת פגיעה ולא קיים באופן תקין)‪ .‬פגיעת ראש עלולה להביא לקריעת חלקי‬ ‫זו או אחרת‪.‬‬
‫רקמה של עור הקרקפת ( ‪.)FLAPS‬‬
‫עור הקרקפת עשיר בכלי דם ופגיעה בו עלולה לגרום לקרע של כלי הדם ולדימום (בעיקר‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫בקשישים וילדים)‪ .‬במצב התקין‪ ,‬הוא משמש כבולם זעזועים‪.‬‬
‫זרימת הדם למוח‬
‫עצמות הגולגולת‬ ‫במוח בריא פועל מנגנון לוויסות אוטומטי‪ ,‬המבטיח‬
‫עצמות הגולגולת יוצרות קופסה גרמית קשה המגנה על המוח‪ .‬שבר בעצמות הגולגולת עלול‬ ‫זרימה קבועה של דם גם כאשר חלים שינויים ניכרים בלחץ הדם‪ .‬בדרך זו נמנעת הזרמת‬
‫לדחוס שברי עצם פנימה‪ .‬מצב זה אופייני לפגיעות ירי‪.‬‬ ‫כמות גדולה מדי של דם למוח בשעת עלייה בלחץ הדם‪ .‬ירידה מתונה בלחץ הדם לא תביא‬
‫חלקה העליון של עצם הגולגולת מקיף את המוח מכל צדדיו ( ‪ ,)VAULT‬למעט החלק התחתון‬ ‫להפחתה בזרימת הדם למוח‪ .‬רק ירידה ניכרת בלחץ הדם תביא להפחתה כזו‪ .‬במוח שנפגע‪,‬‬
‫היוצר את המשטח שעליו יושב המוח‪ ,‬שנקרא בסיס הגולגולת‪ .‬עצמות הגולגולת דקות יותר‬ ‫פעולתו של מנגנון זה אינה תקינה ואספקת הדם משתנה בהתאם ללחץ הדם‪.‬‬
‫באזור הרקות והעורף ולכן גם פגיעות יותר‪.‬‬ ‫שינוי בלחץ הדם‪ ,‬בעיקר לחץ דם גבוה‪ ,‬יכול להעיד על פגיעה מוחית קשה‪.‬‬
‫קרומי המוח ( ‪)MENINGES‬‬ ‫פגיעה בגולגולת = פגיעה במערכת העצבית‬

‫את המוח עוטפים שלושה קרומי הגנה‪:‬‬ ‫תפקידיה של מערכת העצבים ‪ -‬פיקוח‪ ,‬תיאום ושליטה על המערכות החיוניות בגוף‪.‬‬
‫‪ .1‬קרום חיצוני וקשיח בשם ‪DURA MATER‬‬ ‫המערכת מחולקת לשתיים‪:‬‬
‫(קרום הדורה)‪ ,‬הבנוי משתי שכבות‪.‬‬ ‫‪ .1‬היקפית – תנועה ותחושה פריפרית‪.‬‬
‫השכבה החיצונית צמודה לדופן הפנימית‬ ‫‪ .2‬מרכזית – פיקוח ושליטה על כלל המערכות בגוף‪ .‬המוח הוא החלק העיקרי של מערכת‬
‫של קופסת הגולגולת והמרווח הנוצר בין‬ ‫העצבים המרכזית המורכבת משלוש מערכות עיקריות‪:‬‬
‫שכבה זו לעצמות הגולגולת נקרא המרווח‬ ‫ • המח הגדול – תופס את מרבית חלל המוח‪ ,‬אחראי לתבונה‪ ,‬תנועה וחמשת החושים‪.‬‬ ‫ ‬
‫האפידורלי (פגיע מאוד בפציעות ראש)‪.‬‬ ‫ • המוח הקטן – אחראי לשיווי משקל‪ ,‬קואורדינציה‪ ,‬טונוס שרירים ועידון התנועות‪.‬‬ ‫ ‬
‫במרווח זה עוברים רק כלי דם עורקיים‬ ‫ • גזע המוח – אחראי לנשימה‪ ,‬לב ולחץ דם‪ .‬המשכו בחוט השדרה שלאורכו עוברת‬ ‫ ‬
‫המזינים את קרום הדורה‪ .‬השכבה הפנימית‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית‪.‬‬
‫עדינה יותר וצמודה לקרום המוח האמצעי‬
‫– קרום הקורים‪.‬‬ ‫הגנות על המוח‬
‫‪ .2‬הקרום האמצעי נקרא ‪ARACHNOID‬‬ ‫ •שיער‬
‫‪( MATER‬קרום הקורים)‪ ,‬והוא מורכב מרקמת חיבור הבנויה מסיבים דמויי קורי עכביש‪.‬‬ ‫ •עור הקרקפת‬
‫החלל שבין הקורים נקרא החלל התת‪-‬עכבישי‪ ,‬או הסוב‪-‬ארכנואידלי (‪.)SUBARACHNOID‬‬ ‫ •עצמות הגולגולת‬
‫ בחלל התת‪-‬עכבישי עוברים כלי דם רבים‪ ,‬בעיקר ורידים‪ ,‬המתנקזים אל הסינוסים‬ ‫ •‪ 3‬קרומים פנימיים מעל המוח העוטפים את‬
‫הוורידיים‪ .‬קריעה של כלי דם אלו בעקבות פגיעת ראש וחבלה עלולה לגרום לדימום‬ ‫כולו (‪)Dura, Arachnoids, Pia‬‬
‫בחלל התת‪-‬עכבישי ( ‪.)SUBARACHNOID HEMORRHAGE‬‬ ‫ •נוזל מיוחד (‪ CSF (Cerebrospinal Fluid‬נוזל‬
‫‪ .3‬הקרום הפנימי והצמוד ביותר לרקמת המוח נקרא ‪( PIA MATER‬הקרום הדק)‪ .‬זהו‬ ‫מוח שדרתי העוטף את כל מערכת העצבים‪ .‬יש‬
‫קרום עשיר בכלי דם קטנים המזינים את המוח וקרע בו יגרום לקרע ברקמת המוח‪.‬‬ ‫לו מספר תפקידים‪ ,‬שהעיקרי שבהם הוא סיכוך‬
‫ובלימה של המוח בתוך הגולגולת הסגורה‪.‬‬
‫ •למרות ההגנות הרבות‪ ,‬פגיעה בראש ובגולגולת עלולה לגרום לסיבוכים‪ ,‬לפעמים כתוצאה‬
‫מהמבנה הסגור של הגולגולת‪ .‬אחת הסכנות היא דימום תוך‪-‬גולגולתי היוצר תהליך תופס‬
‫מקום בגולגולת הסגורה‪.‬‬
‫גזע המוח אחראי על תפקודים חיוניים ביותר‪ :‬מרכז הנשימה‪ ,‬מרכז פעילות הלב וכלי הדם‪,‬‬ ‫המוח‬
‫מרכז הרפלקסים ההגנתיים (עיטוש‪ ,‬שיעול ובליעה) ומרכז הרפלקסים התזונתיים (בליעה‪,‬‬ ‫נוזל המוח השדרתי עוטף את כל מערכת העצבים ותפקידו‬
‫מציצה‪ ,‬לעיסה והפרשת רוק)‪ .‬מערכת תאי עצב העוברת בחלקו העליון של גזע המוח אחראית‬ ‫העיקרי הוא סיכוך ומניעת חיכוך של המוח בעצם הגולגולת‬
‫על קיום ההכרה‪ .‬מגזע המוח יוצאים ‪ 12‬זוגות עצבים (עצבי הראש) המעצבבים את חלקי‬ ‫הסגורה‪.‬‬
‫הראש והפנים‪ :‬עצבי הראייה‪ ,‬השמיעה‪ ,‬הריח והטעם‪ ,‬עצבי תנועות הפנים וגלגלי העיניים‪.‬‬
‫העצב העשירי יוצא מחוץ לגולגולת ומעצבב איברים שונים ומערכות בגוף כחלק ממערכת‬ ‫האנטומיה של המוח‬
‫העצבים האוטונומית‪.‬‬ ‫המוח–נחלק לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬המוח הגדול ( ‪.)CEREBRUM‬‬
‫אספקת הדם למוח‬ ‫המוח ‪ -‬מבט אחורי‬
‫המוח הקטן ( ‪.)CEREBLLUM‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫שני עורקי התרדמה הפנימיים ( ‪ )INTERNAL CAROTID ARTERY‬ושני העורקים החולייתיים‬ ‫גזע המוח ( ‪.)BRAIN STEM‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫( ‪ )VERTEBRAL ARTERY‬מספקים את רוב הדם למוח‪ .‬למרות שהמוח שוקל כ– ‪ 1.5‬ק”ג בלבד‬
‫הוא מקבל כ– ‪ 20%‬מתפוקת הדם של הלב ! המוח תלוי לחלוטין באספקת גלוקוז וחמצן‬ ‫המוח הגדול ( ‪ )CEREBRUM‬תופס את רוב נפח הגולגולת‪ .‬הוא בנוי משני חצאי כדור‪ ,‬הנקראים‬
‫באמצעות הדם ולכן רגיש לכל הפרעה באספקת הדם אליו‪ .‬הפסקה מוחלטת של זרימת הדם‬ ‫המיספרות‪ .‬חלקה החיצוני של כל המיספרה בנוי מחומר אפור שנקרא קליפת המוח (‪,)CORTEX‬‬
‫למוח מסיבה כלשהי תגרום לאיבוד ההכרה תוך כ– ‪ 15‬שניות ולהפסקת הנשימה והרחבת‬ ‫וחלקה הפנימי מחומר שצבעו לבן‪ .‬קליפת המוח בנויה בצורת פיתולים (להגדלת שטח הפנים)‬
‫האישונים תוך כ– ‪ 60–30‬שניות‪.‬‬ ‫וממיליוני תאי עצב‪ .‬בחלק הפנימי‪ ,‬הלבן‪ ,‬יש סיבי עצב שמתפצלים לכיוונים שונים‪.‬‬
‫דימום תוך גולגולתי‬ ‫במוח ארבע אונות‪:‬‬

‫הגולגולת היא חלל סגור ולה פתח יחיד‪“ ,‬הפורמן‬ ‫אונה מצחית ( ‪.)FRONTAL LOBE‬‬
‫מגנום”‪ ,‬דרכו יוצא חוט השדרה‪.‬‬ ‫אונה קודקודית ( ‪.)PARIETAL LOBE‬‬
‫שלושה קרומים עוטפים את המוח‪:‬‬ ‫אונה רקתית ( ‪.)TEMPORAL LOBE‬‬
‫קרום הדורה – (‪ - )DURA MATER‬הקרום‬ ‫‪ .1‬‬ ‫אונה עורפית ( ‪.)OCCIPITAL LOBE‬‬
‫הקשה‪ .‬מיקומו בין הגולגולת לבין קרום נוסף‬
‫שנמצא מתחתיו‪ .‬בין קרום הדורה לגולגולת‬ ‫בכל אחת מהאונות קיימים מרכזים תפקודיים שונים‪:‬‬
‫קיים חלל בו עובר הנוזל התוך‪-‬גולגולתי‪ ,‬אולם‬ ‫המוח ‪ -‬מבט צידי‬
‫תנועתיים ‪ -‬אחראים לתנועות הגוף‪.‬‬
‫חלל זה יכול להתרחב‪ ,‬על חשבון המוח עצמו‪.‬‬ ‫תחושתיים ‪ -‬אחראים לתחושות (חום‪ ,‬קור‪ ,‬מגע‪ ,‬לחץ‪ ,‬כאב או מתח הגידים והשרירים‬
‫מעל הדורה עוברים כלי דם רבים וגדולים –‬ ‫ראייה ושמיעה)‪.‬‬
‫ולכן פגיעה באזור שמעל קרום הדורה תגרום‬
‫לדימום מסיבי (וכמעט למוות מיידי)‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫המוח הגדול אחראי גם לתכונות הרוחניות העליונות שבהן ניחן האדם‪:‬‬
‫דימום תוך גולגולתי‬
‫יש לציין שהפגיעה לא תהיה כתוצאה מהדימום‪,‬‬ ‫החשיבה‪ ,‬הרגשות‪ ,‬הלמידה והדמיון‪.‬‬
‫אלא עקב הלחץ (שכן‪ ,‬הפגיעה היא בעורק והחלל הוא קטן)‪ ,‬מה שיגרום להופעה מיידית של‬
‫הסימנים‪.‬‬ ‫כל המיספרה במוח שולטת על צד הגוף המנוגד למיקומה‪:‬‬
‫הקרום העכבישי (‪ – )ARACHNOID MATER‬מבנהו כשל רשת שזורה‪ ,‬ועוברים בו ורידים‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ההמיספרה הימנית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שולטת על מחצית הגוף השמאלית‪ ,‬וזאת בשל הצטלבות תאי‬
‫רבים‪ .‬פגיעת ראש באזור הזה מסוכנת במיוחד בגלל צורת הקרום (צורת רשת) והמרווח הגדול‬ ‫העצב המגיעים אל המוח או יוצאים ממנו‪.‬‬
‫יותר בהשוואה לחלל שמעל הדורה‪ .‬לכן‪ ,‬בכל מקרה של דימום ורידי איטי יותר קיים הסיכון‬
‫שנטעה בסימנים‪ .‬התוצאה עלולה להיות מוות‪ ,‬ולעיתים בטווח של ימים ספורים בלבד‪..‬‬ ‫המוח הקטן ( ‪ –)CEREBELLUM‬נמצא בחלקה האחורי והתחתון של הגולגולת ובנוי גם הוא‬
‫‪ .3‬הקרום הדק – ( ‪ - )PIA MATER‬צמוד לקליפת המוח‪.‬‬ ‫משתי המיספרות המחוברות במרכז‪ .‬תפקידי המוח הקטן‪ :‬שמירה על שיווי המשקל‪ ,‬תיאום‬
‫ לחץ על גזע המוח יגרום לדיכוי ההכרה וכתוצאה מכך‪ ,‬לדיכוי הנשימה ולמוות‪ .‬גזע המוח‬ ‫ועידון התנועות ושמירה על טונוס (מתח) השרירים‪.‬‬
‫אחראי לנשימה ולפעילות התקינה של הלב וכל לחץ עליו יפגע ישירות במנגנונים אלה‪.‬‬
‫גזע המוח ( ‪ )BRAIN STEM‬מחולק לשלושה חלקים‪ :‬המוח התיכון ( ‪ ,)MID BRAIN‬הגשר ( ‪)PONS‬‬
‫והמוח המוארך ( ‪ .)MEDULLA‬המשכו של המוח המוארך הוא חוט השידרה ( ‪.)SPINAL CORD‬‬
‫‪ .6‬ישנוניות ‪ -‬אצל ילדים זה סימן מאוד בעייתי‪.‬‬ ‫סימנים לעלייה בלחץ תוך גולגולתי – המשולש על שם קושינג‬
‫‪ .7‬הסימנים יכולים להופיע עד ‪ 24‬שעות לאחר המקרה‪.‬‬ ‫דימום בתוך הגולגולת יגרום לעלייה בלחץ התוך‪-‬גולגולתי‪ .‬הסימנים העיקריים הם‪:‬‬
‫‪ .8‬בדרך כלל לא יופיעו חסכים נוירולוגיים‪.‬‬
‫שינויים בדפוסי נשימה‬
‫‪ .1‬דימום תוך גולגולתי‬
‫‪ .2‬דיכוי נשימה‬
‫‪ .3‬חנק‬
‫‪ .4‬אבדן הכרה כתוצאה מלחץ על גזע המוח‬
‫עלייה בלחץ הדם‬ ‫ירידה בדופק‬
‫‪ .5‬מוות‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫בעקבות הלחץ על עצב הוואגוס יש ירידה בדופק ושינוי בדפוס הנשימה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לחץ הדם עולה‬
‫‪ .1‬אבטח נתיב אוויר תוך התייחסות לעמוד שדרה‬ ‫כדי לפצות על עליית הלחץ בגולגולת (עיקר ההשפעה על לחץ הדם היא עקב כיווץ כלי הדם)‪.‬‬
‫צווארי‪.‬‬ ‫ •הנשימה עצמה ‪ -‬איטית ועמוקה או מהירה ושטחית או לא סדירה (פעם נשימה מהירה‬
‫‪ .2‬הרכב צווארון והשכב על לוח גב‪.‬‬ ‫ושטחית ופעם איטית ועמוקה וחוזר חלילה)‪.‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן בריכוז מקסימאלי‪.‬‬ ‫ •עלייה בלחץ תוך‪-‬גולגולתי ‪ -‬ירידה בזרימת הדם למוח‪.‬‬
‫‪ .4‬פנה בדחיפות תוך כדי השגחה קפדנית‪.‬‬ ‫ •גורם נוסף המשפיע על חומרתה של פגיעת ראש ‪ -‬איבוד נפח נוזלים (כתוצאה מדימום)‪.‬‬
‫הגוף מתקשה לפצות על איבוד הנוזלים‪ ,‬לחץ הדם יורד ואין זרימת דם למוח‪.‬‬
‫זעזוע מח‬
‫שבר בגג הגולגולת‬ ‫ •זרימת הדם למוח שווה ללחץ דם עורקי ראשי – הלחץ התקין בתוך הגולגולת‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫הגדרה‪ :‬שבר בחלק העליון של הגולגולת‪.‬‬ ‫הלחץ בתוך הגולגולת גדול או שווה ללחץ הדם בגוף‪ ,‬זרימת הדם תיפסק‪.‬‬
‫גורמים‪ :‬שבר בגג הגולגולת נגרם כתוצאה מפגיעה‬

‫ישירה בחלק העליון של הראש‪.‬‬ ‫פגיעות ראש נפוצות‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫זעזוע מוח‬
‫‪ .1‬פצע וסימני שבר (לא תמיד‪ ,‬אם אין תזוזה של‬ ‫הגדרה‪ :‬טלטול המוח אל מול דופנות הגולגולת בעקבות מכה או זעזוע פתאומי של הראש‪.‬‬
‫העצמות)‬ ‫פציעה זאת נראית פשוטה וקל להחמיץ אותה‪ .‬בזעזוע מוח‪ ,‬למרות שהפגיעה היא חיצונית‪,‬‬
‫‪ .2‬מצב הכרה מידרדר‬ ‫בדרך כלל לא יהיו סימנים חיצוניים‪ ,‬שכן‪ ,‬התהליך כולו מתרחש בתוך הגולגולת‪.‬‬
‫‪ .3‬נשימה משתנה ודופק איטי‬ ‫המוח מוקף בנוזל התוך‪-‬גולגולתי ( ‪ )CSF‬שמטרתו לבלום זעזועים אך כתוצאה מחבלה עלולות‬
‫‪ .4‬לחץ דם גבוה ‪ -‬ניסיון לפצות על הלחץ בתוך‬ ‫להיגרם מספר פגיעות‪:‬‬
‫הגולגולת‬ ‫‪ .1‬בצקת בתאי המוח ‪ -‬לחץ בתוך הגולגולת‪.‬‬
‫‪ .5‬בחילות‬ ‫‪ .2‬קריעתם של כלי דם קטנים ודימום ‪ -‬לחץ בתוך הגולגולת‪.‬‬
‫‪ .6‬אי שקט‬
‫‪ .7‬אישונים מורחבים או לא שווים‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .8‬שיתוק‬ ‫‪ .1‬סיפור המקרה ‪ -‬האם הייתה נפילה? מה גרם לנפילה?‬
‫‪ .2‬איבוד הכרה זמני ‪ /‬מוחלט‪ ,‬איבוד זיכרון ‪ -‬האם הנפגע מתמצא בזמן ובמקום?‬
‫שבר בגג הגולגולת‬ ‫כל הסימנים או חלקם יצביעו על פגיעת ראש‪.‬‬ ‫‪ .3‬סחרחורת‪ ,‬כאבי ראש ‪ -‬פגיעה בזרימת הדם למוח תתבטא בסחרחורות וכאבי ראש‪.‬‬
‫זהו אחד מסימני האזהרה הראשונים לפגיעת ראש‪.‬‬
‫‪ .4‬בחילות ‪ /‬הקאות‪.‬‬
‫‪ .5‬בלבול ‪ /‬אפאטיות‪ ,‬טשטוש ראייה‪.‬‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫‪ .1‬עלייה בלחץ התוך גולגולתי‬ ‫‪ .1‬דימום תוך‪-‬גולגולתי (עלייה בלחץ על המוח)‬
‫‪ .2‬דיכוי נשימה‬ ‫‪ .2‬דיכוי נשימה‬
‫‪ .3‬פגיעת עמוד שדרה ‪ /‬עמוד שדרה צווארי‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .4‬זיהומים ‪ -‬בגלל מגע ישיר של המוח עם האוויר החיצוני המזוהם‬
‫‪ .1‬אבטח נתיב אוויר תוך התייחסות לעמוד שדרה צווארי‪.‬‬
‫‪ .2‬קבע ללוח גב והרכב וצווארון‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן בריכוז מקסימלי‪.‬‬ ‫‪ .1‬אבטח נתיב אוויר תוך התייחסות לעמוד שדרה צווארי‪.‬‬
‫‪ .4‬פנה בדחיפות לבית חולים שהוא מרכז‪-‬על ( ‪ )LEVEL A‬לטיפול בטראומה או חבור לנט”ן‪.‬‬ ‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז מקסימלי‪.‬‬
‫‪ .3‬פנה בדחיפות לבית חולים תוך כדי השגחה קפדנית‪.‬‬
‫‪ .4‬בנט”ן קיימים אמצעים טובים יותר לניטור וטיפול בחולה‪ .‬אם שיקולי הזמן והמרחק‬
‫פגיעה בלסתות ועצמות הפנים‬ ‫הם לטובת הפצוע יש לפנות מיידית‪ ,‬אך אם יש נט”ן קרוב‪ ,‬יש לחבור אליו‪.‬‬
‫לסת עליונה – פגיעות רבות בפנים כתוצאה מחבטה ישירה‪.‬‬ ‫‪ .5‬רצוי לפנות את נפגע ראש לבית חולים שהוא מרכז‪-‬על ( ‪ )LEVEL A‬לטיפול בטראומה‪.‬‬
‫‪ .1‬שינויי צורה‬ ‫שבר בבסיס הגולגולת‬
‫‪ .2‬דימום‬ ‫הגדרה‪ :‬שבר בבסיס הגולגולת הוא שבר בחלק התחתון של הגולגולת‪ ,‬שנמצא מעל חלל הפה‬
‫‪ .3‬קושי בדיבור‬ ‫ושעליו מונח המוח‪.‬‬
‫‪ .4‬כאבים‬
‫‪ .5‬קשיי נשימה‬ ‫גורמים‪ :‬פגיעה עקיפה‪ ,‬נפילה מגובה‪ ,‬דחיסה‪.‬‬
‫‪ .6‬שיניים שבורות‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫‪ .1‬דיכוי הכרה‬
‫‪ .1‬שבר בבסיס הגולגולת‬ ‫‪ .2‬דיכוי נשימה‪ ,‬דופק איטי והולם‪ ,‬לחץ דם‬
‫‪ .2‬שאיפת הפרשות ודם לריאות‬ ‫גבוה‬
‫‪ .3‬חנק‬ ‫‪ .3‬אישונים לא שווים‬
‫‪ .4‬שטפי דם פנימיים (המטומות משקפיים ‪-‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ – RACON EYES‬נפיחות בצורת משקפיים‬
‫‪ .1‬אבטח נתיב אוויר תוך התייחסות לעמוד שדרה ‪ /‬עמוד‬ ‫מסביב לעיניים ‪ -‬יופיעו בשלב מתקדם‬
‫שדרה צווארי‪.‬‬ ‫שבר בבסיס הגולגולת‬
‫יותר לאחר הפגיעה אך ייתכן גם לאחר‬
‫‪ .2‬פגיעות קשות ‪ -‬בלסת עליונה יש להתייחס כמו שבר‬ ‫מספר דקות)‪.‬‬
‫בבסיס הגולגולת ‪ -‬פגיעת ראש‪.‬‬ ‫‪ .5‬דליפת נוזל ‪ CSF‬מהאף ומהאוזניים (בשל קריעה של קרומי המוח) ‪ -‬צבעו של הנוזל‬
‫בתוך הגולגולת לבנבן ‪ /‬צהבהב‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬בעקבות פגיעה בגולגולת הנוזל ייצא מהול‬
‫בדם‪ .‬כדי לדעת אם הנוזל שדלף הוא אכן נוזל ה‪ ,CSF -‬יש להספיג אותו בפד גזה‪ .‬אם‬
‫יש כתם לבנבן ‪ /‬צהבהב על הפד והדם מתרכז באמצע‪ ,‬זהו נוזל ‪.CSF‬‬
‫‪ .6‬המטומות במסטואיד ‪.BATTLE SIGNS -‬‬
‫לסת תחתונה – הסכנה בשבר כזה היא חסימת נתיב אוויר‪ :‬הלשון מחוברת ללסת התחתונה‪,‬‬
‫וכאשר הלסת שבורה ושמוטה גם אדם בהכרה יכול להיחנק עקב צניחת בסיס לשון‪.‬‬
‫בפגיעות שטחיות – חבישה‪.‬‬
‫אל כל פגיעת ראש יש להתייחס כאל פגיעת עמוד שדרה צווארי ולכן‪ ,‬פתיחת נתיב אוויר‬
‫תיעשה באמצעות דחיקת הלסת‪ .‬אם שיטה זו אינה יעילה בשמירה על נתיב אוויר‪ ,‬פתיחת‬
‫נתיב האוויר תיעשה כמו בחולה‪.‬‬
‫פגיעות‬
‫דגשים‬
‫ •בהלם ‪ +‬פגיעת ראש ‪ -‬סימני ההלם יגברו על סימני פגיעת הראש‪.‬‬
‫ •בכל איבוד הכרה זמני יש לחשוד בפגיעת ראש‪.‬‬
‫ •לעיתים אבחנה לא נכונה או אי אבחנה יגרמו למוות‪.‬‬
‫ •מעורבות של סמים ואלכוהול מקשה על האבחנה‪.‬‬
‫עמוד שדרה‬
‫גופי החוליות מונחים זה על גבי זה וביניהם טבעות סחוס חזקות‬ ‫פגיעות בעמוד שדרה‬
‫וגמישות הנקראות הדיסקים הבין‪-‬חולייתיים ( ‪ .)DISCS‬הדיסקים‬
‫מונעים חיכוך בין החוליות ומשמשים כבולמי זעזועים המופעלים‬ ‫באירועים בעלי פוטנציאל לנזק בחלקים הגרמיים בשלד‪,‬‬
‫על עמוד השדרה‪.‬‬ ‫כמו בכל אחת מההתנגשויות הצפויות בתאונת דרכים או‬
‫החוליות מחוברות זו לזו בשרירים וברצועות חיבור חזקות‬ ‫במקרי טראומה אחרים כמו נפילה מגובה‪ ,‬תמיד קיים‬
‫( ‪ ,)LIGAMENTS‬העוברות לכל אורך עמוד השדרה‪ .‬שלמותם של‬ ‫חשד לפגיעה בעמוד השדרה‪.‬‬
‫השרירים והרצועות חיונית לשמירה על היציבות של עמוד השדרה‪.‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית בנויה בחלל הגולגולת‪ .‬היא‬
‫חוליות עמוד השדרה‬ ‫נקבי החוליות‪ ,‬המצויים זה על זה‪ ,‬יוצרים את התעלה העוברת‬ ‫בעלת מבנה שכבתי עם ליבה ובתוכה חללים ספורים‪.‬‬
‫לכל אורך עמוד השדרה‪ ,‬שבה עובר חוט השדרה‪.‬‬ ‫מערכת העצבים משתרעת לאורכו של החלל בעמוד‬
‫לאורכו של חוט השדרה יוצאים ‪ 31‬זוגות עצבים‪ ,‬המעבירים‬ ‫השדרה (חוט השדרה) וממנו מתפצלים תאי עצב למערכות‬
‫פקודות מן המוח אל השרירים ואיברי הגוף ותחושות (קור‪ ,‬חום‪,‬‬ ‫הגוף‪.‬‬
‫עמוד שדרה‬
‫כאב‪ ,‬לחץ) מאיברי הגוף אל המוח‪ .‬פגיעה בחוט השדרה עלולה‬ ‫כל אותם קרומים אשר עוטפים את המוח עוטפים גם את חוט השדרה‪.‬‬
‫לגרום לאיבוד תחושה ולפגיעה בפעילות איברים ומערכות‪.‬‬
‫מנגנוני פגיעות השדרה וסוגיהן‬
‫פגיעה בעמוד השדרה עלולה לפגוע בחוליות‪ ,‬דיסקים‪ ,‬רצועות‬ ‫עמוד השדרה‬
‫החיבור‪ ,‬חוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו‪.‬‬ ‫בעמוד השדרה (‪ )SPINE‬נמצא חלל פנימי שבתוכו עובר חוט השדרה‬
‫פגיעה ישירה‪ -‬כתוצאה מחבטה קהה בעמוד השדרה או פגיעה‬ ‫( ‪ )SPINAL CORD‬שהוא המשכו המוארך של המוח‪.‬‬
‫חודרת כמו קליעים‪ ,‬רסיסים או גוף זר‪.‬‬ ‫עמוד השדרה בנוי מ– ‪ 32-34‬חוליות ( ‪ ,)VERTEBRAE‬המתחברות‬
‫תנועה פתאומית וחזקה ‪ -‬הגורמת לכיפוף של עמוד השדרה‬ ‫אחת לשנייה ברצועות‪ .‬החוליות מרכיבות עמוד גרמי קשה – מבסיס‬
‫לפנים (‪ )FLEXION‬או לאחור (‪ )EXTENTION‬מעבר למגבלות התנועה‬ ‫הגולגולת ועד עצם הזנב‪ .‬עמוד השדרה מגן על חוט השדרה‪,‬‬
‫מוח השדרה‬ ‫( ‪.)Whiplash‬‬ ‫העובר בתוכו בתעלה‪.‬‬
‫חוט השדרה הנקרא גם מוח השדרה‪ ,‬עשוי רקמת עצב ומקשר‬
‫חשיבותו של עמוד השדרה‪:‬‬ ‫בין המוח לאיברי הגוף‪.‬‬
‫ •יציבות – שומר על יציבות הגוף מכף רגל ועד ראש‪ .‬חלקו העליון של עמוד השדרה‬ ‫עמוד השדרה בנוי בצורת ‪ ,S‬מה שמקל את השמירה על שיווי‬
‫(הצוואר) אינו מוגן‪.‬‬ ‫המשקל ומקנה לו קפיציות המסייעת בבלימת זעזועים‪.‬‬
‫ •הגנה על חוט השדרה – מבחינה אנטומית‪ ,‬מערכת העצבים נמצאת בתוך מבנה גרמי‬
‫המסייע לשמירה ולהגנה מפני לחץ ופגיעות‪.‬‬ ‫חוליות עמוד השדרה‪:‬‬
‫חוליות הצוואר ‪)CERVICAL) –7‬‬
‫פגיעות הנחשבות כפגיעות עמוד שדרה‪:‬‬ ‫חוליות החזה ‪)THORACIC) –12‬‬
‫ •כל חבלה העלולה לגרום לפגיעה בשלמות המבנה הגרמי והרקמתי במערכת העצבים‬ ‫חוליות המותניים ‪)LUMBAR) –5‬‬
‫בעמוד השדרה תיחשב כפגיעת עמוד שדרה‪.‬‬ ‫חוליות העצה ‪)SACRUM) –5‬‬
‫ •סיפור המקרה ומנגנון הפגיעה ‪ -‬התנגשויות‪ ,‬נפילות‪ ,‬ירי‪,‬‬ ‫חוליות העוקץ ‪)COCCYX) –3-5‬‬
‫תלייה‪ ,‬פציעות ורסיסים באזור‪.‬‬
‫ •כל פגיעת עמוד שדרה נחשבת גם לפגיעת עמוד שדרה צווארי‬ ‫החוליות‪:‬‬
‫לצורך קיבוע ופינוי – בדרג השטח לא ניתן להעריך את ממדי‬ ‫גוף החוליה פונה לצד הבטן‪ .‬קשת החוליה מחוברת לגוף החוליה‬
‫הנזק למבנה עמוד השדרה‪.‬‬ ‫מצד הגב ומקיפה את נקב החוליה‪ .‬מקשת החוליה יוצאים זיזים‪,‬‬
‫שחלקם משמשים מאחז לשרירי הגב וחלקם יוצרים את המפרקים שבין החוליות‪ ,‬כך שכל‬
‫חוליה יוצרת מפרק עם זו שמעליה ועם זו שמתחתיה (מלבד עצם הזנב)‪.‬‬
‫ •אחד מאנשי הצוות יופקד על קיבוע ראש הנפגע וצווארו‪ ,‬הן בזמן החילוץ והן בזמן‬ ‫סימנים לפגיעת עמוד שדרה‪:‬‬
‫קיבוע הנפגע ללוח גב‪.‬‬ ‫‪ .1‬פגיעה בשלמות‪ ,‬חשד לפגיעה‪ ,‬קינמטיקה‪ ,‬תלונה של נפגע‪ ,‬איבוד תחושה‪,‬‬
‫ •יש להעריך את זירת האירוע (מנגנון הפגיעה וקינמטיקה) ואת מצב הנפגע ולפעול בהתאם‪.‬‬ ‫סימני שוק‪.‬‬
‫ •יש לבדוק תחושה ואספקת הדם בכל אחת מארבע הגפיים לפני קיבוע ראש ‪ /‬צוואר‬ ‫‪ .2‬נפיחות‪ ,‬שינוי צורה‪ ,‬כיחלון‪ ,‬הגבלה בתנועה‪ ,‬כאבים‪.‬‬
‫הנפגע ולאחריו‪.‬‬ ‫‪ .3‬ירידה בתחושה ועד איבוד תחושה ממקום הפגיעה ומטה‪.‬‬
‫‪ .4‬כאבים חזקים בעמוד שדרה או בגב‪.‬‬
‫קיבוע מאחור‪:‬‬ ‫‪ .5‬ירידה בתחושה או הרגשת נימול במקום הפגיעה ומטה‪.‬‬
‫‪ .1‬יש לעמוד מאחורי הנפגע ולהניח את כפות‬ ‫‪ .6‬סיפור המקרה (תאונת דרכים – בכל תאונת אופנוע יש לחשוד בפגיעת‬
‫הידיים בצדי ראשו‪.‬‬ ‫עמוד שדרה)‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להניח שתי אצבעות באזור הלסת התחתונה‬ ‫‪ .7‬הגבלה או הפרעה בתנועה‪.‬‬
‫ולהצמיד את האגודלים כנגד דופן הגולגולת‬
‫האחורית‪.‬‬ ‫סימנים נוספים‪:‬‬
‫‪ .3‬אם ראש הנפגע אינו בתנוחה ניטרלית‪ ,‬יש‬ ‫‪ .1‬אי שליטה על סוגרים – פגיעה במערכת העצבים‪.‬‬
‫להטות אותו באיטיות ולמתוח בעדינות עד‬ ‫‪ .2‬אודם ממקום השבר ומטה – בהפרעה בהולכה העצבית יש פגיעה‬
‫הגיעו לתנוחה זו‪ .‬יש להפסיק אם הנפגע מתנגד‬ ‫בטונוס כלי הדם‪ ,‬שתוביל להפרעה בכיווצם והרחבתם‪ ,‬בעיקר כשמדובר‬
‫או מדווח על כאב‪.‬‬ ‫בעורקים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הדם מתרכז מתחת למקום הפגיעה ומתרחשת‬
‫‪ .4‬על המטפל לקרב את זרועותיו זו לזו ולהשעינן‬ ‫נפילה בלחץ הדם‪ .‬הדבר מתבטא באודם באזורים ממקום השבר ומטה‪.‬‬
‫על מושב הרכב או על משענת הראש‪.‬‬ ‫‪ .3‬אירקציה (זקפה) חלקית – בשל הצטברות דם בפלג הגוף התחתון‪.‬‬
‫קיבוע ראש מאחור‬
‫קיבוע מהצד‪:‬‬ ‫שבר עם שינוי בעמוד השדרה‬

‫‪ .1‬יש להצמיד את אחת מכפות הידיים לדופן‬ ‫‪ .1‬מוות‬
‫גולגולתו האחורית של הנפגע‪.‬‬ ‫‪ .2‬נכות‬
‫‪ .2‬יש לאחוז בשקעי הלסת העליונה של הנפגע בין‬ ‫‪ .3‬זיהום‬
‫האגודל מצד אחד לבין האצבע מהצד השני‪.‬‬ ‫‪ .4‬הלם נוירוגני‬
‫‪ .3‬יש להדק את האחיזה בראש הנפגע‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ראש הנפגע אינו בתנוחה ניטרלית‪ ,‬יש‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫להטותו באיטיות עד להגיעו לתנוחה כזו‪.‬‬ ‫‪ .1‬מנע תנועה וטלטול של הנפגע‪.‬‬
‫‪ .2‬קבע ללוח גב והרכב וצווארון‪.‬‬
‫קיבוע מהחזית‪:‬‬ ‫‪ .3‬הנח מנייח ראש ‪.Head Vise -‬‬
‫קיבוע מהצד‬ ‫‪ .1‬יש לעמוד לפני הנפגע ולהניח את הידיים בצדי‬ ‫‪ .4‬בצע הערכה נוירולוגית‪.‬‬
‫ראש הנפגע‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להצמיד את הזרתות כנגד דופן הגולגולת‪ ,‬ואת האגודלים לפני הנפגע בשקעי הלסת‬ ‫דגש‬
‫העליונה‪.‬‬ ‫העובדה שפצוע יושב ‪ /‬עומד ‪ /‬מתהלך אינה שוללת פגיעת עמוד שדרה !‬
‫‪ .3‬יש להפריד את האצבעות הנותרות ולהדק את האחיזה בראש הנפגע‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ראש הנפגע אינו בתנוחה ניטרלית‪ ,‬יש להטות אותו באיטיות עד להגיעו לתנוחה כזו‪.‬‬ ‫קיבוע ראש בנפגע בהכרה עם חשד לפגיעה בעמוד שדרה‪:‬‬
‫‪ .5‬על המטפל לתמוך במרפקיו על ידי הצמדתם לבטנו‪.‬‬
‫‪ .6‬קיבוע מסוג זה נכון גם לגבי נפגע השוכב על גבו‪.‬‬ ‫קיבוע ידני ראש וצוואר‪:‬‬
‫ •חילוץ יעיל ובטוח של נפגע מרכב מחייב שיתוף פעולה של מספר אנשי צוות‪ ,‬אך אם‬
‫הנפגע נמצא בסכנת חיים ואיש הצוות נמצא לבד‪ ,‬יש לחלץ את הנפגע כדי להציל את‬
‫חייו גם במחיר של פגיעה בעמוד השדרה‪.‬‬
‫צווארון פילדלפיה – נפגע שוכב‪:‬‬ ‫קיבוע ראש בנפגע מחוסר הכרה עם פגיעה בעמוד השדרה‪ :‬‬
‫ •הצווארון גמיש מאוד ולכן ניתן ליישר אותו‪ .‬במקרה של‬ ‫‪ .1‬בנפגע עמוד שדרה מחוסר הכרה תיעשה פתיחת דרכי האוויר על ידי דחיפת הלסת לפנים‬
‫נפגע שוכב‪ ,‬המטפל הראשון מחזיק את ראש הנפגע‪ .‬המטפל‬ ‫( ‪ )JAW THRUST‬תוך קיבוע הראש ומתיחת הצוואר בעדינות‪.‬‬
‫השני מיישר את הצווארון‪ ,‬מכניס אותו בזהירות מצד אחד‬ ‫‪ .2‬המטפל שמקבע את ראש הנפגע עושה זאת לאורך כל הטיפול‪ .‬המטפל הנוסף הוא זה‬
‫של הראש ומתחתיו עד שהצווארון נמצא משני צדי ראשו של‬ ‫שמכניס את מנתב האוויר בצורה ישרה במקרה של ביצוע החייאה לנפגע חסר הכרה‪.‬‬
‫הנפגע‪ ,‬ומניח את החלק הקדמי‪ .‬במשך כל הזמן הזה‪ ,‬ראשו‬ ‫‪ .3‬לאחר הכנסת מנתב האוויר‪ ,‬המטפל המקבע את הראש מחזיק בשתי ידיים את מסכת‬
‫של הנפגע צריך להיות מקובע‪.‬‬ ‫המפוח‪ ,‬והמטפל הנוסף מנשים באמצעות האמבו‪.‬‬
‫ •לפני העמסת הפצוע על לוח הגב‪ ,‬יש לבצע מספר פעולות‪:‬‬ ‫‪ .4‬אם אין דופק ויש לבצע החייאה מלאה ‪ -‬מטפל שלישי יבצע את העיסויים‪ .‬במקרה של‬
‫‪ .1‬משולשי חבישה ישמשו כרצועות קיבוע של הרגליים‪ -‬קיבוע‬ ‫שני מטפלים‪ ,‬המטפל השני הוא זה שיבצע גם הנשמות וגם עיסויים‪ ,‬וזאת מכיוון שהמטפל‬
‫צווארון‬ ‫(שמינית) אחד באזור הקרסוליים ושני באזור הברכיים‪.‬‬ ‫הראשון חייב לשמור כל הזמן על קיבוע ראש הנפגע‪.‬‬
‫קשירת המשולשים תיעשה בצד הרגל‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנת ‪ 3‬רצועות קיבוע ללוח הגב‪.‬‬ ‫דגשים‬
‫‪ .3‬הכנת ‪( Head Vise‬מנייח ראש) ‪ -‬שני חלקים‪ :‬חלק אחד‬ ‫ •החדרת מנתב אוויר ‪ -‬בחשד לפגיעה בעמוד שדרה צווארי‪ ,‬קיבוע ראש הנפגע ייעשה‬
‫יונח על לוח הגב ויוצמד על ידי מספר סקוטשים‪ ,‬וחלק‬ ‫בתנוחה ניטרלית‪ .‬יש להחדיר את מנתב האוויר בצורה ישרה‪.‬‬
‫שני ‪ -‬שתי כריות תומכות משני צדי ראשו של הנפגע‬ ‫ •אין לבצע עיסויים בנפגע כאשר מבחינים בדימום מסיבי‪ .‬יש לעצור את כל שטפי הדם‬
‫שיוצמדו בעזרת רצועות (למצח ולסנטר)‪.‬‬ ‫הנראים לעין ורק לאחר מכן לבצע עיסויים (לא ניתן לאבחן שטפי דם פנימיים)‪.‬‬
‫ •יש להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם באמת יש צורך בכל‬ ‫ •אם הקינמטיקה אינה קשה יש לשלול גורם קרדיאלי לחוסר ההכרה‪.‬‬
‫רצועות הקיבוע והשמינית‪ :‬פצוע שיש להורידו‬
‫במדרגות בניין או נמצא עמוק בוואדי יזדקק‬
‫לכל הקיבועים‪.‬‬ ‫הכנה לפינוי‬
‫יש לשקול בהתאם לקינמטיקה‪.‬‬ ‫ ‬
‫צווארון פילדלפיה‪:‬‬
‫העמסת פצוע ללוח גב‪:‬‬
‫ •לאחר קיבוע ראשו של הנפגע בצווארון‬ ‫ •יש ארבעה גדלים לצווארון‪:‬‬
‫פילדלפיה וקיבוע רגליו במשולשי חבישה‪,‬‬ ‫צוואר קצר‬ ‫צהוב‬ ‫צוואר ארוך‬ ‫כחול‬
‫צוארון פילדלפיה‬
‫ניתן להעמיסו ללוח הגב‪.‬‬
‫‪ .1‬המטפל הראשון ממשיך לקבע את ראש הנפגע‪ ,‬ושני‬ ‫ילדים‬ ‫אדום קטן‬ ‫נורמלי‬ ‫אדום‬
‫המטפלים הנוספים מתמקמים משני צדדיו‪ .‬המטפל‬
‫השני מרים את הנפגע לכיוונו במינימום טלטול‪ ,‬תוך‬ ‫ •בתינוקות מתחת לגיל שנה‪ ,‬בשל גודלם‪ ,‬יש צורך לעיתים לאלתר צווארון משתי תחבושות‬
‫כדי אחיזה בזרוע ובאגן‪.‬‬ ‫בטן בצדי הראש וקיבוען על ידי משולשים בשקע הסנטר ושקע המצח‪.‬‬
‫‪ .2‬אם יש יותר משלושה מטפלים‪ ,‬מטפל נוסף יכול לעזור‬ ‫ •לצווארון שני חלקים‪ :‬חלק קדמי ‪ -‬פתח קדימה (ורווח לסנטר)‪ ,‬חלק אחורי ‪ -‬כנפיים‬
‫להפוך את הנפגע על צדו כאשר הוא אוחז בו באגן‬ ‫אחורה (רצועות סקוטש)‪ .‬לכל חלק יש צד עליון וצד תחתון‪ .‬הצד העליון צר והצד התחתון‬
‫ובירך‪ ,‬ותוך כדי כך‪ ,‬בודק חבלות ודימומים בחלק הגוף‬ ‫רחב (רשום על הצווארון)‪.‬‬
‫האחורי‪ .‬המטפל הראשון ממשיך לקבע את ראשו‪.‬‬ ‫ •בקיבוע ראשו של הנפגע‪ ,‬יש להניח תחילה את החלק האחורי של הצווארון‪ .‬מניחים‬
‫‪ .3‬המטפל השלישי מכניס את לוח הגב מתחת לגבו של‬ ‫צווארון מתאים (לפי מידה) מסביב לצווארו של הנפגע ומושכים את הכנפיים לאחור‪.‬‬
‫הנפגע‪.‬‬ ‫המטפל השני מניח את חלקו הקדמי של הצווארון ומהדק עם הסקוטשים את שני החלקים‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להשכיב את הנפגע על לוח הגב‪ .‬את שלוש הרצועות‬ ‫ •הצווארון מונע את תנועת ה”כן” של הראש ‪ -‬למעלה ומטה‪ ,‬אולם הוא אינו מונע את‬
‫יש להניח מתחת ללוח (לשם כך יש להרים בעדינות‬ ‫תנועת ה”לא” ‪ -‬תנועת ראש לצדדים‪.‬‬
‫את הקרש בחלק התחתון) ‪ -‬באזור הרגלים‪ ,‬באזור‬ ‫ •במד”א קיים צווארון נוסף‪ ,‬צווארון מתכוונן ל‪ 4-‬גדלים‪ ,‬שניתן להפוך אותו לשטוח לחלוטין‪.‬‬
‫העמסת פצוע ללוח גב‬
‫האגן ובאזור החזה (לפי הסדר הזה)‪.‬‬
‫‪ | 142‬רפואת חירום לחובש‬
‫‪ .5‬את ידי הנפגע יש להצמיד לגופו מתחת לרצועות החזה‪.‬‬

‫‪ .6‬את מנייח הראש ( ‪ )Head Vise‬יש להניח משני צדי הראש ולקבע עם רצועות ‪ -‬האחת באזור‬
‫הסנטר והשנייה על המצח‪.‬‬
‫‪ .7‬לעיתים יש צורך לקבע את ידיו של הנפגע אחת לשנייה כדי שלא ייפגעו בעת העברתו‬
‫לאמבולנס‪.‬‬
‫הסרת קסדה‬
‫הסרת קסדה שייכת לשלב ה– ‪.A‬‬
‫אם הנפגעים חובשים קסדה‪ ,‬יש להסיר אותה מפניהם בשלב ההערכה הראשוני כדי לאפשר‬
‫אבטחת דרכי אוויר פתוחות והערכת מצב הנשימה‪ .‬הסרת הקסדה מבטיחה כי דימומים בחלק‬
‫הראש האחורי לא יתנקזו אל תוך הקסדה ומאפשרת את קיבוע הראש בתנוחה ניטרלית‪.‬‬
‫הסרת הקסדה מאפשרת גם את הערכת תנועת הראש והצוואר או פגיעה בעמוד השדרה‬
‫הצווארי במהלך ההערכה השניונית‪.‬‬
‫להסרת קסדה נדרשים שני מטפלים‪.‬‬
‫ •מטפל ‪ 1‬כורע מאחורי ראש הנפגע‪ ,‬אוחז בידיו בשני צדי הקסדה כשהאצבעות מתחת‬
‫לחלקה התחתון‪ .‬יש לקבע את הראש והקסדה בתנוחה ניטרלית עד כמה שניתן‪.‬‬
‫ •מטפל שני כורע לצדי הנפגע‪ ,‬מרים את מגן הפנים ופותח או גוזר את רצועת הקסדה‪.‬‬
‫ •מטפל ‪ 2‬מחזיק ביד אחת את זווית הלסת של הנפגע וביד שנייה תומך בצוואר מאחור‪.‬‬
‫על המרפקים להישען על האדמה או על ירכי המטפל ליציבות נוספת‪.‬‬
‫ •מטפל מספר ‪ 1‬מסיר את הקסדה בתנועות עדינות ואיטיות של “למעלה למטה”‪.‬‬
‫ •יש לשים לב שלא “למחוץ” את אפו של הנפגע‪.‬‬
‫ •משהוסרה הקסדה יש להניח ריפוד מתחת לראשו של הנפגע כדי לשמור על תנוחה‬
‫ניטרלית ולהניח צווארון‪.‬‬
‫דגש‬
‫צווארון יונח לכל נפגע עם חשד לפגיעת עמוד שדרה ‪ /‬עמוד שדרה‬
‫מגן דוד אדום | ‪143‬‬
‫פגיעות‬
‫חזה‬
‫תהליך השאיפה‪:‬‬ ‫פגיעות חזה‬

‫תהליך אקטיבי בו מעורבים בו שרירי הנשימה‪ ,‬הסרעפת והשרירים הבין‪-‬צלעיים ושריר החזה‪.‬‬
‫מרכז הנשימה במוח מגורה על ידי רמות גבוהות של ‪ CO 2‬בדם וכתוצאה מכך מתבצעת שאיפה‪:‬‬ ‫בפגיעות חזה כתוצאה מטראומה – הפגיעה לרוב משולבת‪.‬‬
‫‪ .1‬הסרעפת מתכווצת ומשתטחת והשרירים הבין‪-‬צלעיים מתכווצים וגורמים להרמת‬
‫הצלעות ולהגדלת נפח בית החזה‪.‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫‪ .2‬עצם החזה נדחפת לפנים‪.‬‬
‫‪ .3‬בית החזה מתרחב‪.‬‬ ‫גבולות החזה‪:‬‬
‫‪ .4‬הריאות “נמשכות” ומתרחבות עם בית החזה עקב תת‪-‬הלחץ בין קרומי הפלאורה‪.‬‬ ‫ •גבול עליון ‪ -‬חיבור הצוואר לגוף‪ :‬כולל את הצוואר‪,‬‬
‫‪ .5‬הלחץ בריאות יורד‪.‬‬ ‫הכתפיים ועצמות הבריח‪.‬‬
‫‪ .6‬אוויר נכנס לריאות‪.‬‬ ‫ •גבול תחתון ‪ -‬אזור הסרעפת ועד לצלעות התחתונות‬
‫(רוב הבטן ‪ -‬כל האזור מתחת לצלעות ‪ 7‬עד ‪ .9‬בשל‬
‫תהליך הנשיפה‪:‬‬ ‫בית החזה‬ ‫מבנה החזה והסרעפת ‪ -‬בצורת קשת‪ ,‬הצלעות נמשכות‬
‫תהליך פסיבי המתבצע בזמן מנוחה ומאמץ קל ונובע מהרפיית שרירים‪.‬‬ ‫עד לבטן)‪ .‬פגיעה חודרת באזור זה עלולה לפגוע בחזה ‪ /‬בטן‪.‬‬
‫‪ .1‬השרירים הבין‪-‬צלעיים נרפים והסרעפת מתרפה ומתקמרת‪.‬‬ ‫ •חלל בית החזה הוא חלל סגור‪ ,‬התחום בחלקו העליון על ידי שרירי הצוואר ורקמות‬
‫‪ .2‬בית החזה והריאות מתכווצים‪.‬‬ ‫חיבור‪ .‬בחלקו התחתון הוא מופרד לחלוטין מן הבטן על ידי הסרעפת‪.‬‬
‫צלע‬ ‫הריאה)‪.‬‬ ‫נפח‬ ‫הקטנת‬ ‫‪ .3‬הלחץ בריאות עולה (בעקבות‬ ‫ •הסרעפת מהווה מחיצה בצורת כיפה‪ .‬חלקיה ההיקפיים עשויים משריר ומרכזה עשוי‬
‫‪ .4‬האוויר יוצא מהריאות ‪ -‬השוואת לחצים‪.‬‬ ‫רקמת חיבור‪ .‬היא מחוברת לצלעות התחתונות‪ ,‬לעצם החזה ולחוליות עמוד השדרה‪.‬‬
‫ללא אבחון וטיפול מיידי‪ ,‬פגיעה במערכת הנשימה‬
‫גורמת להפרעות חמורות עד כדי דום נשימה‪.‬‬ ‫איברי הנשימה‪:‬‬
‫‪ .1‬איברי הולכה ‪ -‬חלל האף‪ ,‬חלל הפה‪ ,‬קנה הנשימה‬
‫צלע‬ ‫הסכנות בפגיעות חזה‪:‬‬ ‫והסמפונות‪ ,‬עד לפיצול הסופי של הסמפונות ‪ -‬שקי‬
‫הסכנה העיקרית בפגיעות חזה היא פגיעה במערכות‬ ‫הנאדיות‪.‬‬
‫הנשימה והדם‪ .‬סדרי הטיפול והפינוי ומידת דחיפותם‬ ‫‪ .2‬מכסה הגרון ‪ -‬נקרא אפיגלוטיס ‪ -‬מונע כניסה של‬
‫ייקבעו על פי חומרת הפגיעה‪.‬‬ ‫מזון ‪ /‬נוזלים ‪ /‬גופים זרים לקנה הנשימה‪ .‬כשהוא‬
‫פגיעה במערכת הנשימה עלולה לגרום למצוקה‬ ‫סגור לא יישאף כל גוף זר לקנה הנשימה ולריאות‪.‬‬
‫נשימתית בדרגות שונות‪ ,‬עד להפסקת נשימה ומוות‪.‬‬
‫כלוב בית החזה‬
‫ •פגיעה בלב ובכלי הדם הגדולים עלולה לגרום‬ ‫מערכת הנשימה – מורכבת מ‪:‬‬
‫לאיבוד דם ולהפרעות בזרימת הדם‪ ,‬עד להלם‬ ‫‪ .11‬כלוב בית החזה ‪ -‬צלעות ועצם בית החזה‪ .‬בין הצלעות עוברים שרירים בין‪-‬צלעיים‬
‫קשה ומוות‪.‬‬ ‫המשתתפים בפעולת הנשימה‪ .‬מתחת לחלקה התחתון של כל צלע עוברים וריד‪ ,‬עורק‬
‫ועצב (לכל צלע מערכת אספקת דם ועצבוב משלה)‪.‬‬
‫צלע‬
‫מהו הסיכון בביטול הלחץ התת–אטמוספרי בין שני‬ ‫‪ .2‬סרעפת ‪ -‬שריר גדול מאוד המפריד בין הצלעות לבטן‪.‬‬
‫קרומי הפלאורה?‬ ‫‪ .3‬קרומי הצדר (הפלאורה) ‪ -‬קרום הצדר החיצוני‬
‫תמט של הריאה ( ‪ –)COLLAPSE‬התמוטטות של תת‪-‬‬ ‫עוטף את הצלעות‪ .‬קרום הצדר הפנימי עוטף את‬
‫הלחץ בריאה בשל פגיעה ביכולת הרחבת הנאדיות‬ ‫הריאות (כל ריאה בנפרד)‪ .‬בין שני קרומי הצדר‬
‫שבה‪ .‬הריאה מתכווצת והאוויר יוצא מתוכה‪ .‬בתמט‬ ‫יש נוזל סיכוך המסייע ביצירת תת‪-‬לחץ בין שני‬
‫של הריאה אין שחלוף גזים בין האוויר לדם‪ .‬ללא‬ ‫הקרומים בזמן שאיפה‪ .‬פגיעה באחד הקרומים‬
‫צלע‬
‫הנשמה‪ ,‬תמט של שתי הריאות יביא למות הנפגע‪.‬‬ ‫תפגע ישירות ביצירת תת‪-‬הלחץ ותביא לקריסתה‬
‫בפציעות חזה‪ ,‬אוויר או דם עלולים להיכנס לחלל‬ ‫של הריאה‪ .‬במצב התקין‪ ,‬הקרומים צמודים זה‬
‫הפלאורה‪ ,‬להביא לביטולו של תת‪-‬הלחץ ולגרום‬ ‫לזה‪.‬‬
‫תהליך השאיפה והנשיפה‬
‫לתמט של הריאה באותו צד‪.‬‬ ‫סרעפת‬
‫שסתום אשרמן – במרכז התחבושת יש פתח קטן שממנו‬ ‫חזה אוויר פתוח – פנאומוטורקס‬
‫יוצא שרוול גומי‪ .‬מניחים את התחבושת כשהפתח נמצא מעל‬ ‫‪Pneumothorax‬‬
‫הפצע ובכך יוצרים שסתום‪ .‬האוויר לא יכול להיכנס דרכו‬ ‫כתוצאה מפגיעה חיצונית חודרת (טראומה) נוצר‬
‫אלא רק לצאת‪ .‬ברוב המקרים הפצע מדמם ולכן יש לנקות‬ ‫פתח באזור בית החזה המאפשר כניסה או יציאה של‬
‫ולייבש לפני החבישה‪.‬‬ ‫אוויר לחלל שבין הקרומים או לחלל שבין הקרום‬
‫שסתום האשרמן עלול להיסתם מכיוון שלא הונח כהלכה או‬ ‫לאיברי הנשימה‪.‬‬
‫שחדר לתוכו דם‪ .‬לכן‪ ,‬אם הנשימה מידרדרת‪ ,‬יש להסירו‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך נפגעת היכולת לקיים את תהליך הנשימה‬
‫חבישה באמצעות שסתום אשרמן‬
‫(איבוד תת‪-‬לחץ)‪.‬‬
‫בהדף או בתאונת צלילה ייתכן שייווצר חור בריאה‬
‫חזה אוויר בלחץ – טנשן פנאומוטורקס‬ ‫ללא חור חיצוני‪ .‬זהו פנאומוטורקס סגור‪ .‬האוויר‬
‫ •בדרך כלל סיבוך של חזה אוויר – פגיעה חודרת הגורמת להצטברות אוויר בחלל בית‬ ‫שיחדור לחלל שבין הקרומים והריאה ידחק את‬
‫חזה אוויר פתוח‬
‫החזה עד לקריסת הריאה‪.‬‬ ‫הריאה ויקטין את נפחה‪.‬‬
‫ •אוויר נכנס לפצע‪ ,‬אך אינו מצליח להתנקז החוצה‪ .‬נוצר שסתום פנימי בכיוון ההפוך‪,‬‬
‫אשר אינו מאפשר את יציאת האוויר‪.‬‬ ‫פנאומוטורקס ספונטני‬
‫ •כל נשימה מגדילה את הלחץ על הריאה‪.‬‬ ‫חזה אוויר ספונטני המתרחש ללא כל סיפור של חבלה חיצונית ומופיע לרוב באנשים גבוהים‬
‫ •הריאה נדחקת הצידה ודוחקת איברים נוספים בחזה לכיוון הריאה הבריאה‪ ,‬הלב‬ ‫ורזים‪.‬‬
‫והעורקים‪.‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫הסימנים האופייניים לפגיעות החזה הם‪:‬‬
‫‪ .1‬סימני חבלה בחזה‬ ‫‪ .1‬חור באזור גבולות בית החזה‬
‫‪ .2‬קשיי נשימה הולכים ומתגברים‬ ‫‪ .2‬סימני חבלה בחזה מלווים בקוצר נשימה‬
‫‪ .3‬סימני מצוקה נשימתית‪ :‬שימוש בשרירי עזר (שרירים‬ ‫‪ .3‬קשיי נשימה‬
‫בין‪-‬צלעיים‪ ,‬סרעפת‪ ,‬צוואר וחזה)‪ ,‬כיחלון פריפרי‬ ‫‪ .4‬שימוש בשרירי עזר לנשימה‬
‫‪ .4‬חור כניסה עם פצע יניקה (לא תמיד)‬ ‫‪ .5‬דופק מהיר ‪ -‬כתוצאה מהמאמץ הנשימתי‬
‫‪ .5‬קצף דמי בפה‬ ‫‪ .6‬כיחלון פריפרי (ציאנוזיס)‬
‫‪ .6‬גודש ורידי צוואר‬ ‫‪ .7‬עלייה לא סימטרית של בית החזה‬
‫‪ .7‬הידרדרות נשימתית מהירה‬ ‫‪ .9‬ירידה בלחץ דם‬
‫‪ .8‬נפיחות באזור הצוואר ובחלק העליון של החזה‬
‫‪ .9‬דופק מהיר‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫חזה אוויר בלחץ‬
‫‪ .10‬ירידה בלחץ דם‬ ‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .11‬עלייה לא סימטרית של בית החזה‬ ‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬הזעק נט”ן ‪ /‬אט”ן‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .4‬חשוף את פלג גוף עליון (כולל הגב) וחפש אחר פציעות‪.‬‬
‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬ ‫‪ .5‬חבוש באשרמן (חבישה עם שסתום חד‪-‬כיווני)‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז מקסימלי והנשמה מסייעת במידת הצורך‪.‬‬ ‫‪ .6‬בהיעדר נשימה או אם חלה הידרדרות ‪ -‬הסר חבישת אשרמן‪.‬‬
‫‪ .3‬חשוף את פלג הגוף העליון וחפש אחר פציעות‪.‬‬ ‫‪ .7‬פנה בדחיפות לבית חולים עם צווארון ולוח גב (בהתאם לסיפור המקרה)‪.‬‬
‫‪ .4‬פנה על לוח גב וצווארון בהתאם לסיפור המקרה‪.‬‬ ‫‪ .8‬אם אין חשד לפגיעה בעמוד שדרה צווארי‪ ,‬הפינוי יתבצע בתנוחת ישיבה כדי להקל על‬
‫‪ .5‬חבור עם נט”ן ‪ /‬פנה בדחיפות‪.‬‬ ‫הנשימה‪.‬‬
‫ •חזה מרפרף ( ‪ - )FLAIL CHEST‬כתוצאה מהפגיעה החזה מרפרף‪ :‬חלק מהצלעות שבורות‪,‬‬ ‫חזה דם – המוטורקס‬
‫חופשיות ואינן מחוברות ולכן‪ ,‬כאשר הן עולות בתהליך הנשימה‪ ,‬החלק הפגוע יורד‪,‬‬ ‫הגדרה‪:‬‬
‫ולהיפך‪ .‬דבר זה יגרום לנשימה פרדוקסלית ‪ /‬הפוכה‪ .‬כאשר החזה מתרחב כדי להכניס‬ ‫חזה דם הוא הצטברות של דם בין שני קרומי הפלאורה‬
‫אוויר באופן תקין‪ ,‬החלק הרפוי של הצלעות השבורות נכנס פנימה‪ .‬בית החזה אינו מתרחב‬ ‫הפוגעת בתהליך הנשימה‪.‬‬
‫כהלכה‪ ,‬נפח האוויר שיכול להיכנס קטן ונוצרת הפרעה במנגנון הפעולה של הנשימה‬ ‫ •חזה דם נגרם כתוצאה מחדירת גוף זר העלול‬
‫לנקב את השרירים הבין‪-‬צלעיים ואת כלי דם‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫הרבים הנמצאים שם‪.‬‬
‫קצות הצלעות השבורות עלולות לפגוע בקרום הצדר‪,‬‬ ‫ •הצטברות הדם דוחקת את הריאות‪.‬‬
‫בשרירים ובכלי דם ולגרום לחזה אוויר או חזה דם‪.‬‬
‫חזה דם‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬כמו בחזה אוויר‪.‬‬
‫‪ .1‬הערך מצב הכרה‪ ,‬דרכי אוויר ומצב נשימה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בדרך כלל‪ ,‬כל פגיעת חזה היא משולבת‪ :‬חזה אוויר בשילוב חזה דם‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬הנח פד או מטלית על החלק הפגוע וקבע את‬ ‫חזה אוויר סגור‬
‫היד בצד הפגוע לגוף על מנת להקל על הכאב‪.‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .4‬עודד את הנפגע לנשום כרגיל למרות הכאב‪.‬‬ ‫‪ .1‬הסימנים יהיו כמו אלה המופיעים בחזה אוויר פתוח‪ ,‬מלבד המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2‬אין חורים נראים לעין ‪ -‬סיפור המקרה‪ :‬אם יש חבלה שנראית לעין באזור החזה או‬
‫כאשר החולה נמצא במצוקה נשימתית‪ ,‬יש לחשוד בחזה אוויר סגור‪.‬‬
‫דגשים‬ ‫‪ .3‬בפגיעה פנימית‪ ,‬כתוצאה מקרע בריאות עצמן‪ ,‬נגרמת דליפה של אוויר או דם לחלל בית‬
‫ •כאב עז עלול למנוע מהנפגע לנשום באופן תקין ולכן יש לעודדו לנשום למרות הכאב‪.‬‬ ‫החזה בין הריאות לצלעות ולקרומים‪.‬‬
‫ •קיבוע יד הנפגע לגוף למניעת תזוזה ולהקלת הכאב‪.‬‬
‫ •פינוי בהתאם לסיפור המקרה או בתנוחה הנוחה לנפגע‪.‬‬
‫ •אם יש גוף זר הנעוץ בבית החזה יש לקבעו בזהירות ובשום אופן אין לשלוף אותו החוצה!‬ ‫שברים בצלעות‬
‫שבר בצלע בודדת‬

‫טמפונדה לבבית‬ ‫שבר בצלע בודדת נגרם ממכה או מהפעלת לחץ על הצלע ובדרך כלל איננו מצב מסכן חיים‪.‬‬
‫שריר הלב עטוף בקרום הלב‪ .‬כתוצאה מחבלה‬
‫או מחלה‪ ,‬החלל שבין קרום הלב (פריקרד‪-‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ )Pericardium‬ללב עלול להתמלא בנוזל (בעיקר‬ ‫כאבים‬
‫דם)‪ ,‬מה שיוצר לחץ על שריר הלב ומונע ממנו‬ ‫קשיי נשימה‬
‫להתרפות כהלכה‪.‬‬ ‫שינוי צורה וכיחלון באזור החבלה‬
‫ •מצב זה עלול לפגוע בתפוקת הלב ולהידרדר‬
‫להלם קרדיוגני‪.‬‬ ‫שבר במספר צלעות‪:‬‬
‫ •ללב יש מספר שכבות הגנה‪:‬‬ ‫שבר במספר צלעות נגרם כתוצאה מחבטה עזה בבית‬
‫ •פריקרד ‪ - Pericardium‬קרום הלב‬ ‫החזה (פציעה אופיינית בתאונות דרכים צידיות)‪.‬‬
‫ •אפיקרד ‪ – Epicardium‬השכבה החיצונית‬ ‫שבר במספר צלעות עלול לגרום לפנאמוטורקס ‪-‬‬
‫ •מיוקרד ‪ - Myocardium‬שכבת השריר‬ ‫חזה אוויר‪.‬‬
‫ •אנדוקרד ‪ - Endocardium‬השכבה‬ ‫ •סימני פגיעת חזה‬
‫הפנימית‬ ‫ •כאבים‪ ,‬קשיי נשימה‬
‫חזה מרפרף‬
‫טמפונדה לבבית‬
‫ •בחלל שבין שריר הלב לקרום הלב יש‬ ‫ •עלול לגרום לפנאמוטורקס ‪ -‬חזה אוויר‬
‫כ‪ 30cc-‬של נוזל סיכוך שתפקידו להקטין את החיכוך והעומס על הלב‪.‬‬

‫ •עלייה בנפח כתוצאה מדימום של יותר מ‪ ,100cc-‬תפריע לתהליך ההתכווצות וההרפיה‬
‫של הלב ולהתמלאותו ותגרום לטמפונדה לבבית‪.‬‬
‫הסימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬סיפור המקרה‬
‫פגיעה‬
‫‪ .2‬חבלה באזור‪ ,‬לחץ‬
‫‪ .3‬כאב חזק באזור בגלל התאמצות הלב‬
‫‪ .4‬סימני הלם‬
‫מגמות טיפול בפציעת חזה‪:‬‬

‫ •העלאת ריכוז החמצן הנשאף‪.‬‬
‫במערכת‬
‫ •מניעת הידרדרות המצוקה הנשימתית‪ -‬חבישת אשרמן‪.‬‬
‫ •הנשמה בלחץ חיובי‪.‬‬
‫ •קריאה לעזרה נט”ן ‪ /‬אט”ן ופינוי מהיר לבית חולים‪.‬‬
‫הדם‬
‫משולש לחץ‬ ‫שטפי דם (שט”ד)‬

‫משולש הבד משמש לביצוע חבישה נוספת על גבי‬ ‫מערכת הדם היא מערכת סגורה‪ ,‬המכילה נפח קבוע של נוזל העובר בכלי דם שמתחברים‬
‫חבישה שבוצעה באמצעות תחבושת לחץ‪.‬‬ ‫אחד אל השני‪ .‬במצב של פגיעה בשלמות מערכת כלי הדם‪ ,‬הדם יוצא מכליו‪.‬‬
‫‪ .1‬גלגל את משולש הבד לעניבה צרה וקשור קשר‬
‫פשוט במרכז המשולש‪.‬‬ ‫סוגי שטפי דם‪:‬‬
‫‪ .2‬הנח את הקשר על נקודת הלחץ (נקודת הדימום)‪.‬‬ ‫‪ .1‬תת עורי – מופיע כסימן כחול – חבורה (המטומה)‪.‬‬
‫‪ .3‬הורד את קצות המשולש כלפי מטה‪ ,‬סובב והעלה‬ ‫‪ .2‬פנימי – אינו נראה חיצונית‪ ,‬נגרם מפגיעה בכלי דם או איבר ויוצר דימום בתוך הגוף‪.‬‬
‫תחבושת משולש לחץ‬
‫כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬חיצוני – פגיעה בכלי דם הגורמת לדימום אל מחוץ לגוף‪ .‬זהו שטף הדם היחיד אשר ניתן‬
‫‪ .4‬בצע קשירת ברז וקשור את הקצוות‪.‬‬ ‫לשלוט בו באמצעות לחץ‪.‬‬
‫חסם עורקים‬ ‫‪ .5‬בדוק דופק בקצה האיבר‪.‬‬
‫‪ .6‬אם הדימום נמשך‪ ,‬הנח חסם עורקים‪.‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫דימום חיצוני‪ ,‬סימני פצע‪.‬‬
‫חסם עורקים‬
‫חסם עורקים מקורי‪ :‬עשוי מסיליקון או גומי ואורכו‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫‪ 2‬מטר‪.‬‬ ‫‪ .1‬איבוד נפח דם מעל ‪ 750‬מ”ל באדם בוגר = סכנת חיים‬
‫‪ .1‬הנח את חסם העורקים מעל מקור הדימום‬ ‫‪ .2‬ירידה בנפח הנוזלים‬
‫(‪ 10-5‬ס”מ) והשאר רצועה באורך של ‪ 15‬ס”מ‬ ‫‪ .3‬זיהום‬
‫אותה יש לקפל בצורת האות ר’‪.‬‬
‫‪ .2‬לפף באופן הדוק את חסם העורקים מסביב‬ ‫בטיחות – לבישת כפפות !‬
‫לאיבר‪.‬‬
‫עצירת דימום באמצעות חסם עורקים‬ ‫‪ .3‬בסיום‪ ,‬קשור שני קשרים זה על זה‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .4‬רשום על המצח או בכל מקום גלוי‪ :‬חסם עורקים‬ ‫‪ .1‬עצירת שטף הדם (במידת האפשר)‬
‫ואת שעת ההנחה בארבע ספרות (למשל חסם‬ ‫‪ .2‬מתן עירוי נוזלים (לא על חשבון זמן הפינוי)‬
‫עורקים ‪.)12:15‬‬ ‫‪ .3‬פינוי דחוף לבית חולים‬
‫חבישה בתחבושת אישית‬
‫חסמי עורקים מאולתרים‬

‫חסם עורקים הולנדי – לשימוש באיבר גלילי צר‬ ‫סוגי חבישות‬
‫(ידיים‪ ,‬שוקים‪ ,‬ירך תינוק)‪.‬‬
‫‪ .1‬קפל משולש בד לשניים וצור לולאה‪.‬‬ ‫תחבושת אישית לוחצת (דגל אנגליה)‬
‫‪ .2‬כרוך את הלולאה מסביב לאזור הפגוע והשחל‬ ‫פתיחה סטרילית של התחבושת‪ :‬אחוז בצדה החיצוני של הכרית ונער כדי לפתוח את‬ ‫‪ .1‬‬
‫את קצות המשולש לתוך הלולאה‪.‬‬ ‫הרצועות המקופלות (בכל צד זוג רצועות)‪.‬‬
‫‪ .3‬פצל את קצות המשולש‪ ,‬כל אחד לכיוון המנוגד‬ ‫אחוז ברצועות והצמד את כרית התחבושת למקום הפגיעה‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫לו‪.‬‬ ‫הורד את הרצועות כלפי מטה מסביב לאיבר וגלול כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫‪ .4‬הקף את האיבר‪ ,‬מתח בחוזקה וקשור שני קשרים‬ ‫בצע סיבוב של ‪( 1800‬קשירת ברז) מעל מקום הפגיעה‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬
‫זה על זה‪.‬‬ ‫הדק כל זוג רצועות סביב התחבושת‪ ,‬אך השאר את השוליים גלויים כדי לוודא שהדימום‬ ‫‪ .5‬‬
‫אכן פסק‪.‬‬
‫קשור את יתר הרצועות מעל הקשר הראשון ‪ -‬קשירת הברז‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫בדוק דופק בקצה האיבר‪.‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫אם התחבושת מאדימה או לא יציבה ‪ -‬הנח משולש לחץ מעל לתחבושת‪.‬‬ ‫‪ .8‬‬
‫אופן הנחת חסם עורקים הולנדי‬
‫חסם עורקים – התוויות‪:‬‬ ‫חסם עורקים רוסי – לשימוש באיבר גלילי רחב‬
‫סיבתי‬ ‫(ירך)‬
‫‪ .1‬שטף דם בלתי נשלט בירך ‪ -‬מבוגר‬ ‫‪ .1‬גלגל את המשולש לעניבה צרה וקשור קשר‬
‫‪ .2‬קטיעה מלאה או חלקית‬ ‫במרכזו‪.‬‬
‫‪ .3‬שטפי דם מרובים (קרעים נרחבים)‬ ‫‪ .2‬הנח את הקשר בצד הפנימי של הירך‪ ,‬על‬
‫‪ .4‬שטף דם משבר פתוח‬ ‫העורק‪ .‬בצדה החיצוני של הירך‪ ,‬קשור‬
‫‪ .5‬כל דימום אשר לא נעצר על ידי לחץ ישיר‬ ‫קשר הדוק‪ ,‬ומעליו קשר נוסף‪ ,‬רופף‪ ,‬כך‬
‫שתתקבל לולאה‪.‬‬
‫נסיבתי‬ ‫אופן הנחת חסם עורקים רוסי‬ ‫‪ .3‬הכנס מקל קצר לתוך הלולאה והדק את‬
‫בנסיבות אשר אינן מאפשרות טיפול בפצוע בזירת האירוע‪:‬‬ ‫הקשר סביב המקל‪.‬‬
‫‪ .1‬בחושך – כשלא ניתן לראות את סוג הפציעה ומיקומה‪.‬‬ ‫‪ .4‬סובב את המקל עד לעצירת הדימום‪.‬‬
‫‪ .2‬זירת סכנה ‪ -‬שריפה‪ ,‬כביש סואן‪ ,‬זירת ירי‪ ,‬זירת פיגוע‪.‬‬ ‫‪ .5‬קבע את המקל על ידי קשירת קצות המשולש מסביב לירך‪.‬‬
‫‪ .3‬ביותר מפצוע אחד ובהיעדר צוות רפואי נוסף – מהיר וקל יותר לביצוע‪.‬‬ ‫‪ .6‬אם לא ניתן להניח חסם עורקים רוסי באמצעות משולש אחד‪ ,‬ניתן לקשור משולש נוסף‬
‫‪ .4‬בפצוע המחייב פעולות החייאה‪.‬‬ ‫בקצה המשולש הראשון‪.‬‬
‫אופן השימוש בחסם עורקים‬

‫‪ .1‬יש להניח את החסם כ‪ 10-5-‬ס”מ‬ ‫שיטות לעצירת שטפי דם‪:‬‬
‫רקה‬ ‫מעל מקום הדימום‪.‬‬ ‫‪ .1‬לחץ ישיר – שטף דם ביד ‪ /‬רגל ‪ /‬שוק ‪-‬‬
‫‪ .2‬אין להניח חסם עורקים מעל מפרק‬ ‫הפעל לחץ ישיר עם היד על מקום הדימום‬
‫תת בריחי‬ ‫עורק הצוואר‬ ‫(אם ניתן להימנע מכך)‪.‬‬ ‫והנח תחבושת אישית (דגל אנגליה)‪ .‬אם‬
‫‪ .3‬יש לרשום את שעת הנחת החסם ב‪4-‬‬ ‫הדימום אינו נעצר‪ ,‬הנח משולש לחץ מעל‬
‫ספרות (לדוגמה – ‪.)1450‬‬ ‫התחבושת האישית‪.‬‬
‫בזרוע‬ ‫‪ .2‬בשטף דם באזור בו לא ניתן לחבוש או‬
‫נקודות לחץ‬ ‫להניח חסם עורקים‪ ,‬לחץ ישירות עם אגרוף‬
‫נקודות לחץ הן נקודות שבהן העורק עובר‬ ‫ותחבושת‪.‬‬
‫עצירת דימום באמצעות לחץ ישיר עם היד‬
‫בצמוד לעצם‪ .‬לחץ על העורק לכיוון העצם‬
‫יפסיק את זרימת הדם בעורק ויעצור‬ ‫דגשים ‪-‬‬
‫את הדימום‪ .‬שימוש בנקודות לחץ ייעשה‬ ‫ •יש ללבוש כפפות טרם הטיפול בפצוע‪.‬‬
‫במקרים של‪:‬‬ ‫ •יש לשמור על סטריליות התחבושת‪.‬‬
‫מפשעה‬ ‫בירך‬ ‫‪ .1‬לחץ זמני עד להנחת תחבושת ‪ /‬חסם‬ ‫ •יש לוודא נוכחות דופק בגפה לאחר הנחת התחבושת‪.‬‬
‫עורקים‪.‬‬ ‫ •יש לוודא כי הדימום אכן נעצר לאחר הנחת התחבושת‪.‬‬
‫‪ .2‬בדימום באזורים בהם לא ניתן להניח‬
‫תחבושת ‪ /‬חסם עורקים‪.‬‬ ‫לחץ עקיף‬
‫עצירת שט”ד באמצעות חסם עורקים או נקודות לחיצה‪.‬‬
‫דגש‬ ‫חסם עורקים עוצר באופן מוחלט את זרימת הדם לאזור הדימום‪.‬‬
‫ •שימוש בנקודות לחץ אינו מחייב‬
‫הפעלת כוח פיזי רב‪.‬‬
‫ •אם הדימום נעצר‪ ,‬אין להרפות את‬
‫הלחץ עד להנחת תחבושת ‪ /‬חסם‬
‫נקודות לחיצה בגוף‬
‫עורקים‪.‬‬
‫חבישות מיוחדות‬
‫הלם‬
‫חבישת בית שחי‬
‫חבישת אוזן‬
‫חבישת מצח‬
‫חבישת ראש‬
‫שלבים בהלם‬ ‫הלם (שוק)‬

‫הלם מפוצה (הפיך)‬ ‫הגדרה‪ :‬ירידה בפרפוזיה (זילוח) של דם לרקמות‪.‬‬
‫הירידה בנפח הדם עלולה לגרום ל”נפילת” לחץ הדם ולהקטנה בזרימת הדם לאיברי גוף‬ ‫זילוח הדם אל איברי הגוף מתאפשר באמצעות שלושה מרכיבים יחד‪ :‬התכווצות יעילה של‬
‫חיוניים כגון המוח והלב‪ .‬איברים אלה עלולים להיפגע באופן בלתי הפיך תוך מספר דקות‪.‬‬ ‫שריר הלב‪ ,‬כמות נוזל הדם הנמצאת בכלי הדם וקוטר כלי הדם‪ .‬כל פגיעה באחד משלושת‬
‫כדי למנוע פגיעה במוח ובלב‪ ,‬הגוף מפעיל מנגנוני הגנה המבטיחים אספקת דם סדירה אליהם‬ ‫המרכיבים תפגע ביעילות של זילוח הדם אל רקמות הגוף וכתוצאה מכך ייפגעו התאים שאינם‬
‫ומצמצם את אספקת הדם לאיברים פחות חיוניים ורגישים ‪ -‬העור והשרירים בשלב ראשון‪,‬‬ ‫מקבלים חמצן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬דימום מסיבי הגורם לירידה בכמות נוזל הדם הנמצא בתוך כלי הדם‬
‫ואיברי מערכת העיכול‪ ,‬הכבד והכליות‪ ,‬בשלב השני‪ .‬צמצום אספקת הדם לאיברים הפחות‬ ‫יגרום לירידה בלחץ הדם וכתוצאה מכך להלם‪.‬‬
‫חיוניים נעשה באמצעות כיווץ העורקים באיברים אלה‪.‬‬
‫בשלב הזה‪ ,‬לחץ הדם המרכזי נשאר תקין‪ .‬בד בבד עם כיווץ העורקים מתכווצים גם הוורידים‪,‬‬ ‫ •חרדה‪ ,‬הנקראת בפי הציבור “הלם”‪ ,‬אינה קשורה כלל למצב פיזי אלא נפשי‪.‬‬
‫ובמקביל‪ ,‬חזרת הדם ללב מוגברת ותפוקתו עולה‪ .‬קצב פעילותו של הלב מתגבר כדי להגביר‬
‫את זרימת הדם במערכת‪.‬‬ ‫סוגי הלם‪:‬‬
‫מערכת העצבים הסימפתטית וההורמונים המופרשים מבלוטת יתרת הכליה (אפינאפרין‬ ‫‪ .1‬היפוולמי (תת נפחי) – אובדן נפח נוזלים (דימום מסיבי‪ ,‬התייבשות קשה‪ ,‬כוויות נרחבות‪,‬‬
‫ונוראפינאפרין) הם אלה שמסייעים בהגברת קצב פעילות הלב וכיווץ כלי הדם הקטנים‪.‬‬ ‫הקאות ושלשולים ממושכים)‪.‬‬
‫‪ .2‬אנפילקטי (רגישותי)‪ ,‬ספטי (זיהומי)‪ ,‬נוירוגני (עצבי) – הרחבת כלי דם‪( .‬בהלם ספטי יש‬
‫יכולתו של הגוף להתמודד עם ירידה בנפח הדם תלויה בכמות הדם שאבדה ובקצב הדימום‪.‬‬ ‫ירידה בכמות הנוזל ופגיעה בנוזל עצמו)‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬הגוף מצליח להתמודד עם הירידה רק אם איבוד הדם אינו עולה על ‪ 20%-15%‬מנפחו‪,‬‬ ‫‪ .3‬קרדיוגני (לבבי) – פגיעה במשאבה (לב)‪.‬‬
‫שהם כליטר אחד בערך‪.‬‬
‫בטראומה ההלם המהווה סכנת חיים מיידית‬
‫הלם בלתי מפוצה (בלתי הפיך)‬ ‫הוא ההלם התת‪-‬נפחי‪.‬‬
‫בהיעדר טיפול בשלב ההלם המפוצה או בהמשך דימום‪ ,‬הגוף לא יוכל לשמור לאורך זמן על‬
‫לחץ דם תקין‪ ,‬מה שיביא לפגיעה גם בזרימת הדם לאיברים החיוניים‪.‬‬ ‫הלם תת נפחי (היפוולמי)‬
‫בשלב זה‪ ,‬מצבו של הנפגע יידרדר במהירות‪ .‬הירידה בלחץ הדם פוגעת בזרימת הדם למוח‬
‫וללב‪ ,‬שני האיברים האחראים להפעלת מנגנוני הפיצוי‪ ,‬ובכך תיגרם צניחה נוספת בלחץ הדם‪.‬‬ ‫ההלם השכיח ביותר בפצועים‪.‬‬
‫זהו מעגל קסמים מסוכן שבו מוחמר מצבו של הנפגע מרגע לרגע‪.‬‬ ‫ •למערכת הדם נפח קבוע של נוזל (חומר‬
‫מצב כזה של הלם קשה‪ ,‬שאינו משתפר בעזרת טיפול‪ ,‬נקרא הלם בלתי מפוצה או הלם בלתי‬ ‫בתוך מערכת סגורה)‪.‬‬
‫הפיך‪.‬‬ ‫ •שינוי בנפח המערכת (איבוד חומר ונוזל)‬
‫כתוצאה מדימום ‪ /‬כוויות נרחבות ‪/‬‬
‫התייבשות‪ /‬הקאות ושלשולים ממושכים‬
‫יגרמו למצבים הבאים‪:‬‬
‫הלם‬
‫‪ .1‬ירידה בלחץ הדם‪.‬‬
‫‪ .2‬הפחתה בכמות הדם המגיעה לאיברים בגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬ירידה באספקת החמצן וחומרים חיוניים למערכות החיוניות (האיבר הראשון שיפגע–‬
‫המוח)‪.‬‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫נהוג לחלק את חומרת ההלם התת‪-‬נפחי ל‪ 4-‬דרגות‪:‬‬

‫‪ .1‬אובדן נפח דם בלתי הפיך‬
‫‪ .2‬חוסר הכרה‬ ‫דרגה ‪4‬‬ ‫דרגה ‪3‬‬ ‫דרגה ‪2‬‬ ‫דרגה ‪1‬‬
‫‪ .3‬מוות‬
‫‪< ml 2,000‬‬ ‫‪ml 2,000-‬‬ ‫‪ml 1,500-750‬‬ ‫‪>ml 750‬‬ ‫כמות איבוד דם‬
‫(‪)<40%‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫(‪)30%-15%‬‬ ‫(‪)> 15%‬‬ ‫(‪ %‬מסך כל הדם בגוף)‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫(‪)40%-30%‬‬
‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬
‫‪<140‬‬ ‫‪<120‬‬ ‫‪<100‬‬ ‫תקין או מעט‬ ‫קצב לב‬
‫‪ .2‬התייחס לסיפור המקרה תוך שימת לב לעמוד שדרה צווארי‪.‬‬ ‫איטי‬ ‫(פעימות ‪ /‬דקה)‬
‫‪ .3‬טפל בגורם להלם‪.‬‬
‫‪ .4‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫‪<35‬‬ ‫‪40-30‬‬ ‫‪30-20‬‬ ‫תקין‬ ‫קצב נשימה (נשימות‬
‫‪ .5‬פנה בדחיפות לבית חולים‪.‬‬ ‫‪ /‬דקה)‬
‫‪ .6‬הרכב עירוי נוזלים תוך כדי נסיעה ובהתאם לזמן ההגעה לבית החולים‪.‬‬ ‫לח”ד סיסטולי‬
‫בירידה גדולה‬ ‫בירידה‬ ‫תקין‬ ‫תקין‬ ‫(‪)mmHg‬‬
‫‪ .7‬כסה את הנפגע למניעת ירידת חום הגוף (היפותרמיה)‪.‬‬
‫מועטת‬ ‫‪15-5‬‬ ‫‪30-20‬‬ ‫תקינה‬ ‫תפוקת שתן‬

‫ •יש להקפיד שלא לתת לנפגע מעל ל‪ 2-‬ליטר נוזלים מחשש לדילול הדם‪ ,‬מה שעלול לגרום‬ ‫(‪)ml/hr‬‬
‫להיפותרמיה ולפגיעה במנגנוני הקרישה‪.‬‬
‫סימני הלם‪:‬‬
‫אם לחץ הדם נמוך מ‪ 90-‬ממ”כ סיסטולי‪ ,‬יש להרכיב עירוי נוזלים‬ ‫סימני הלם עלולים להופיע לא רק בשטף דם פנימי אלא גם בשטף דם חיצוני‪ ,‬בפגיעות חזה‪,‬‬
‫עד שלחץ הדם יגיע הסיסטולי יעלה‪.‬‬ ‫בכוויות ובהתייבשות קשה‪:‬‬
‫ •יש לנטר את מצבו של הפצוע במשך כל זמן הפינוי ‪ -‬לחץ דם ודופק‪.‬‬ ‫דופק מהיר ‪ -‬הגברת קצב לב כפיצוי על ירידה בנפח הדם‬ ‫‪ .1‬‬
‫ •יש לכסות את הנפגע למניעת היפותרמיה‪.‬‬ ‫נשימה מהירה‬ ‫‪ .2‬‬
‫יובש בפה וצימאון‬ ‫‪ .3‬‬
‫הלם רגישותי (אנפילקטי)‬ ‫חיוורון‪ ,‬קור ‪ -‬הפרעה בזרימת דם‬ ‫‪ .4‬‬
‫כאשר הגוף נחשף לחומר אליו הוא רגיש (אלרגן) הבא במגע עם מרכיבי הדם‪ ,‬עלולה להתפתח‬ ‫צמרמורות‬ ‫‪ .5‬‬
‫תגובה כללית קיצונית וחמורה‪ ,‬המתבטאת בין השאר בהרחבה של כלי דם בגוף‪ ,‬שתוביל‬ ‫שינויים בלחץ דם‬ ‫‪ .6‬‬
‫לצניחת לחץ הדם ולפגיעה בזרימת הדם למוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן שיופיעו בצקות‪ ,‬כולל באזור‬ ‫הכרה מידרדרת‬ ‫‪ .7‬‬
‫הפנים והצוואר‪ ,‬והיצרות דרכי הנשימה עד כדי סיכון נתיב האוויר‪.‬‬ ‫זיעה קרה‬ ‫‪ .8‬‬
‫מילוי קפילארי מוארך‬ ‫‪ .9‬‬
‫גורמים מעוררי אלרגיה נפוצים‪:‬‬ ‫כאבי ראש וסחרחורות‬ ‫‪ .10‬‬
‫ •אלרגנים הנישאים באוויר ‪ -‬כמו אבקת פרחים (פולן)‪ ,‬קשקשים של בעלי חיים‪ ,‬קרדית‬
‫אבק הבית ועובש‪.‬‬ ‫אם לא יושלם נפח הדם‪ ,‬מנגנון הפיצוי יחדל מלפעול‪.‬‬
‫ •מזונות מסוימים ‪ -‬במיוחד בוטנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬חיטה‪ ,‬סויה‪ ,‬דגים‪,‬‬ ‫כלי הדם הפריפריים ייפתחו ומצבו של הנפגע יידרדר במהירות‪ .‬קריסה מהירה של מערכות‬
‫פירות ים‪ ,‬ביצים וחלב‪.‬‬ ‫הגוף עלולה להביא למוות‪.‬‬
‫ •ארס חרקים ‪ -‬כמו עקיצת דבורה או עקיצה של צרעה‪.‬‬ ‫לחץ הדם אינו המדד יחיד להלם‪ .‬יש לשים לב למכלול הסימנים גם יחד ‪ -‬דופק מהיר‪ ,‬זיעה‪,‬‬
‫ •תרופות ‪ -‬במיוחד פניצילין או סוגים של אנטיביוטיקה המבוססים‬ ‫מילוי קפילארי מוארך וחיוורון‪.‬‬
‫על פניצילין ואספירין‪.‬‬
‫ •גומי טבעי (לטקס) או חומרים אחרים‪ ,‬שמגע איתם עלול לגרום‬
‫לתגובות אלרגיות בעור‪.‬‬
‫הלם עצבי (נוירוגני)‬ ‫תגובה קלה – סימנים‬

‫העורקים מכווצים באופן תמידי בעזרת השריר החלק שבדופנותיהם‪ .‬כיווץ כלי הדם (טונוס)‬ ‫תגובה מקומית בלבד‬
‫מסייע בשמירה על לחץ דם תקין‪ .‬כיווץ כלי הדם נעשה על ידי עצבוב סימפתטי‪ .‬כאשר קיימת‬ ‫‪ .1‬גרד‬
‫פגיעה במערכת העצבים (כגון פגיעת עמוד שדרה)‪ ,‬עלולה להיות פגיעה בעצבוב כלי הדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אודם‬
‫‪ .3‬נפיחות‬
‫בפגיעה עצבית כזו וכתוצאה מאיבוד טונוס השרירים בכלי הדם מנקודת הפגיעה ומטה‪,‬‬ ‫‪ .4‬בצקת מקומית‬
‫נוצרת הרחבה של כלי הדם הפריפריים ‪ -‬העור יהיה סמוק‪ ,‬חם ויבש‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬תהיה ירידה‬
‫מיידית בלחץ הדם ופגיעה בפרפוזיה‪.‬‬ ‫תגובה בינונית – סימנים‬
‫‪ .1‬נפיחות ובצקת מפושטת‬
‫סימנים‬ ‫בצקת‬ ‫‪ .2‬קשיי נשימה‬
‫‪ .1‬סימני פגיעת עמוד שדרה‬ ‫‪ .3‬דמעת וצרידות‬
‫‪ .2‬עור סמוק ממקום הפגיעה ומטה‬
‫‪ .3‬ירידה בלחץ הדם‬ ‫תגובה קשה – סימנים‬
‫‪ .4‬דופק תקין‬ ‫תגובה כלל מערכתית‬
‫‪ .5‬ירידה ברמת ההכרה‪.‬‬ ‫‪ .1‬דופק מהיר‬
‫‪ .2‬נפילת לחץ דם‬
‫סכנות‬ ‫‪ .3‬היצרות של דרכי נשימה‬
‫איבוד הכרה‬ ‫‪ .4‬זיעה קרה‬
‫הולכה עצבית בעמוד השדרה‬ ‫פגיעה באיברים חיוניים‪ ,‬שיתוק‬ ‫‪ .5‬עור – נפיחות‪ ,‬אורטיקריה‪ ,‬אדמומיות‬
‫‪ .6‬נשימה מהירה ‪ /‬קשיי נשימה‬
‫טיפול‬ ‫‪ .7‬ירידה ברמת ההכרה‬
‫‪ .2‬הזעק נט”ן‪.‬‬ ‫אנשים הידועים כמפתחים תגובה אלרגית חריפה יענדו תג‬
‫‪ .3‬ספק חמצן‪.‬‬ ‫זיהוי ויחזיקו ברשותם מזרק אפיפן (‪ )Epipen‬לעת הצורך‪.‬‬
‫‪ .4‬בצע החייאה במקרה הצורך‪.‬‬ ‫מזרק אפיפן הוא מזרק אוטומטי ובו כמות מדודה של אדרנלין‬
‫‪ .5‬קבע קיבוע מלא ללוח גב וצווארון‪.‬‬ ‫המיועד להזרקה במקרים של תגובה אלרגית קשה‬
‫‪ .6‬פנה בדחיפות לבית חולים‪.‬‬ ‫אורטיקריה‬
‫‪ .2‬הזעק נט”ן‪.‬‬
‫‪ .3‬בקש מהחולה להזריק לעצמו אפיפן‪ ,‬אם יש ברשותו ואם‬
‫הוא יכול לעשות זאת‪.‬‬
‫‪ .4‬בצע החייאה במקרה הצורך‪.‬‬
‫מזרק אפיפן ושימוש בו‬

‫הלם זיהומי (ספטי)‬ ‫הלם לבבי (קרדיוגני)‬

‫נגרם כתוצאה מהתרבות מהירה של חיידקים בדם ושחרור רעלנים (לדוגמה‪ :‬ארס נחש‪ ,‬אלח‬ ‫הלם קרדיוגני נגרם בעקבות פגיעה בפעילות המכאנית של שריר הלב אשר איננו מתכווץ‬
‫דם וכד’)‪.‬‬ ‫כהלכה בשל הפרעה בקצב הלב או בשל ירידה בכושר ההתכווצות של הלב לאחר שהשריר‬
‫כתוצאה מכך יתרחשו הרס של רקמות‪ ,‬הרחבה של כלי דם‪ ,‬ירידה בלחץ הדם ופגיעה בפרפוזיה‪.‬‬ ‫עצמו נפגע (כמו במקרה של אוטם)‪ .‬כתוצאה מכך נוצרת הפרעה קשה בזרימת הדם ובהעברתו‬
‫לאיברי הגוף ולמערכות השונות‪.‬‬
‫‪ .1‬היסטוריה רפואית (זיהום‪ ,‬פציעה‪ ,‬ניתוח)‬ ‫הגורמים‪:‬‬
‫‪ .2‬דופק מהיר‬ ‫‪ .1‬אוטם בשריר הלב‬
‫‪ .3‬נשימה מהירה‬ ‫‪ .2‬הפרעות קצב‬
‫‪ .4‬עור סמוק וחם למגע‬ ‫‪ .3‬טמפונדה לבבית‬
‫‪ .5‬ירידה בלחץ הדם‬ ‫‪ .4‬חזה אוויר בלחץ‬
‫‪ .6‬ירידה ברמת ההכרה‬ ‫‪ .5‬אי ספיקת לב כרונית‬
‫‪ .7‬עלייה בחום הגוף‬ ‫‪ .6‬קונטוזיה לבבית‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬איבוד הכרה‬ ‫‪ .1‬סיפור המקרה‬
‫‪ .2‬נזקים בהתאם לגורם‬ ‫‪ .2‬דופק מהיר‬
‫‪ .3‬נשימה מהירה ‪ /‬קשיי נשימה‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .4‬עור חיוור‪ ,‬קר ולח‬
‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימינים חיוניים‬ ‫‪ .5‬ירידה בלחץ הדם‬
‫‪ .2‬הזמן נט”ן‬ ‫‪ .6‬ירידה ברמת ההכרה‬
‫חיידקים בדם‬ ‫הלב בפרפור חדרים ‪ -‬אין פעילות מכנית‬
‫‪ .3‬ספק חמצן בריכוז גבוה‬
‫‪ .4‬נטר את לחץ הדם‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫‪ .5‬פנה לבית חולים‬ ‫‪ .1‬איבוד הכרה‬
‫‪ .2‬נזק בלתי הפיך לשריר הלב‬
‫הבדלים בסימנים בין סוגי ההלם‪:‬‬ ‫‪ .3‬פגיעה באיברים חיוניים‬
‫סוג ההלם‬ ‫‪ .4‬מוות‬
‫ספטי‬ ‫אנפילקטי‬ ‫קרדיוגני‬ ‫נוירוגני‬ ‫היפוולמי‬ ‫סימנים‬
‫מהיר‬ ‫מהיר‬ ‫מהיר‬ ‫נורמלי‬ ‫מהיר‬ ‫דופק‬ ‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬
‫או איטי‬
‫‪ .2‬הזעק נט”ן‪.‬‬
‫חיוור‪ ,‬קר‬ ‫אדום‬ ‫חיוור קר‬ ‫ורוד חם‬ ‫חיוור קר‬ ‫עור‬ ‫‪ .3‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬
‫ולח‬ ‫וחם‬ ‫ולח‬ ‫ויבש‬ ‫ולח‬
‫‪ .4‬טפל בהתאם בגורם ההלם (אוטם וכד’)‪.‬‬
‫מוארך‬ ‫תקין‬ ‫מוארך‬ ‫תקין‬ ‫מוארך‬ ‫מילוי‬ ‫‪ .5‬הרכב עירוי נוזלים‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬בסבב השניוני‪.‬‬
‫קפילארי‬ ‫‪ .6‬פנה בדחיפות לבית החולים!‪.‬‬
‫ירוד‬ ‫יורד‬ ‫יורד‬ ‫יורד‬ ‫תקין‬ ‫לחץ דם‬
‫ובהמשך נמוך‬
‫ירוד‬ ‫מתדרדר‬ ‫ירוד בשלב‬ ‫תקין‬ ‫ירוד בשלב‬ ‫מצב‬

‫מאוחר‬ ‫מאוחר‬ ‫ההכרה‬
‫לסיכום‬
‫טיפול בנפגע – לאחר שבדקנו מצב הכרה‪:‬‬
‫פגיעה‬
‫עצירת שטפי דם גלויים‪.‬‬ ‫‪ – C‬‬
‫בנפגע מחוסר הכרה ‪ -‬פתיחת נתיב אוויר והחדרת ‪.A.W‬‬ ‫‪ – A‬‬

‫בנפגע בהכרה ‪ -‬קיבוע ראש ידני‪.‬‬ ‫ ‬
‫סריקת בית חזה‪ ,‬מס’ נשימות‪ ,‬שימוש בשסתום אשרמן‪ ,‬‬ ‫‪ – B‬‬
‫באברי הבטן‬
‫חמצן והנשמה מסייעת במידת הצורך‪.‬‬ ‫ ‬
‫התרשמות ממצב הלם‪ ,‬דופק ולחץ דם‪.‬‬ ‫‪ – C‬‬
‫הערכת רמת הכרה ( ‪ )U,P,V,A‬ובדיקת אישונים‪.‬‬ ‫‪ – D‬‬
‫הפשטה‪.‬‬ ‫‪ – E‬‬
‫ •קיבוע ללוח גב‬

‫איברי הבטן המוצקים ‪-‬‬ ‫פגיעות באיברי הבטן‬

‫כבד – אחראי לסינון רעלים ופירוק תאי דם ומייצר מיצי מרה לעיכול שומנים‪ .‬הכבד הוא‬
‫איבר ספוגי וגדול המלא בדם וכלי דם‪.‬‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫חלל הבטן נמצא מתחת לחזה‪.‬‬
‫טחול – איבר מערכת הלימפה הגדול בגוף‪ .‬הטחול מוגן בחלקו על ידי הצלעות ומכיל דם‬
‫רב‪ .‬בהיותו איבר מערכת הלימפה האחראי לפירוק אדומות תאי הדם האדומים‪ ,‬הוא שייך‬ ‫גבולות‪:‬‬
‫למערכת החיסונית‬ ‫למעלה – הסרעפת‬
‫למטה – עצמות האגן‬
‫לבלב – בלוטה המפרישה אנזימים המסייעים בעיכול המזון היוצא מהקיבה‪.‬‬ ‫מאחור – עמוד השדרה‬
‫הלבלב מאזן את רמות הסוכר בגוף על ידי הפרשת הורמון האינסולין‪.‬‬ ‫מקדימה – הצלעות התחתונות ושרירי קיר הבטן‬
‫בניגוד לחזה ולראש‪ ,‬לאיברי הבטן אין הגנה גרמית (מלבד מה שמוגן על ידי הצלעות התחתונות‪,‬‬
‫עצמות האגן ועמוד השדרה)‪.‬‬
‫איברי הבטן החלולים ‪-‬‬ ‫בחלקה הקדמי‪ ,‬רוב הבטן מכוסה בקרום הצפק (פריטוניאום) המספק לה הגנה מסוימת‪.‬‬
‫קיבה – איבר חלול האחראי לפירוק המזון ותחילת עיכולו ומפריש חומצות חזקות‪.‬‬
‫איברים בחלל הבטן‬
‫מעי דק – תופס את רוב חלל הבטן‪ .‬זהו צינור חלול שאורכו כ‪ 7-‬מטר‪ .‬מכיוון שהוא אחראי‬ ‫את חלל הבטן ניתן לחלק לארבעה רבעים על ידי העברת שני‬
‫לעיכול המזון וספיגת חומרי התזונה לדם‪ ,‬הוא עשיר מאוד בכלי דם‪.‬‬ ‫קווים דמיוניים‪ ,‬האחד אורכי והשני רוחבי‪ ,‬שמרכזם בטבור‪:‬‬
‫רביע שמאלי עליון – קיבה‪ ,‬טחול‪ ,‬לבלב‪ ,‬כליה שמאלית‪.‬‬
‫מעי גס – המשכו של המעי הדק‪ ,‬בו מתרחשת ספיגה חוזרת של נוזלים ומלחים‪ .‬במעי הגס‬ ‫רביע ימני עליון – כבד‪ ,‬כיס מרה‪ ,‬תריסריון‪ ,‬כליה ימנית‪.‬‬
‫יש חיידקים המסייעים בפירוק המזון שנותר‪ .‬בסיום התהליך‪ ,‬שאריות המזון הופכות לצואה‬ ‫רביע שמאלי תחתון – מעי הגס היורד‪ ,‬מעי דק‪.‬‬
‫רביע ימני תחתון – מעי הגס העולה‪ ,‬מעי דק‪ ,‬תוספתן‪.‬‬
‫כיס המרה – מכיל מלחי ומיצי מרה‪ ,‬ושאר תוצרי פירוק של פעולות הכבד‪.‬‬
‫אברי הבטן נחלקים לשני סוגים –‬
‫תריסריון – משמש כמעבר מהקיבה למעי הדק ומכיל בסיס הסותר את חומציות הקיבה‪.‬‬
‫‪ .1‬מוצקים‪:‬‬
‫כליות – כליה אחת ממוקמת מימין‪ ,‬מאחורי הכבד‪ ,‬והשנייה נמצאת משמאל‪ ,‬מאחורי הקיבה‪.‬‬ ‫כבד‬
‫הכליות אחראיות ליצירת השתן באמצעות סינון הדם מהמומסים השונים וספיגה חוזרת של‬ ‫חלוקת הבטן לרביעים‬
‫טחול‬
‫מלחים ומים‪ .‬הן גם נוטלות חלק בוויסות מאזן החומצה ולחץ הדם בגוף‪.‬‬ ‫לבלב‬
‫כליות‬
‫בנוסף‪ ,‬בחלל הבטן עוברים כלי דם גדולים‪ ,‬שפגיעה בהם עלולה להוביל להלם ולמוות בתוך‬ ‫‪ .2‬חלולים‪:‬‬
‫מספר דקות!‬ ‫קיבה‬
‫מעי דק‬
‫אבי העורקים הבטני – המשך ישיר של אבי העורקים האחראי לאספקת הדם לפלג הגוף‬ ‫מעי גס‬
‫התחתון‪ .‬באגן מתפצל אבי העורקים הבטני לכיוון הירכיים‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬הופך לעורקים הפמורליים‪.‬‬ ‫כיס המרה‬
‫תריסריון‬
‫וריד נבוב תחתון – עובר בכבד ומנקז את כלל הדם החוזר מפלג הגוף התחתון‪.‬‬
‫אברי הבטן ‪ -‬חתך קדמי‬

‫‪ .8‬ייתכנו קשיי נשימה כתוצאה מלחץ על‬ ‫האיברים הללו עשירים מאוד בכלי דם וכל פגיעה בהם עלולה לגרום לדימום מסיבי‪ .‬דימום‬
‫הסרעפת‪.‬‬ ‫בטני לא תמיד ניתן לזיהוי במבט מהיר‪ ,‬אך על פי סיפור המקרה והקינמטיקה יש לחשוד‬
‫‪ .9‬ייתכן קרע בסרעפת ומעבר של חלק מאיברי‬ ‫בפגיעות פנימיות אשר אינן גלויות לעין ולפנות בדחיפות לבית חולים‪ ,‬שכן‪ ,‬הדימום עלול‬
‫הבטן לחלל בית החזה‪.‬‬ ‫להציף את חלל הבטן (הבטן יכולה להכיל מעל ‪ 1‬ליטר דם מבלי שתופיע נפיחות ניכרת)‪.‬‬
‫בנפגע מחוסר הכרה תהיה בעיה לזהות פגיעת בטן בשל חוסר תקשורת אתו ולכן יש להתייחס‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫למכניזם הפגיעה‪ ,‬לסיפור המקרה ולסימנים ספציפיים‪.‬‬
‫‪ .1‬פגיעה בכלי דם גדולים (ורידים נבובים‪,‬‬ ‫היעדר סימנים אינו שולל פגיעת בטן!‬
‫אבי העורקים ‪ -‬דימום מסיבי)‪.‬‬ ‫בכל מקרה של הופעת סימני שוק היפוולמי ללא מקור ברור‪ ,‬חשוד בדימום נסתר!‬
‫‪ .2‬קשיי נשימה (לחץ על הסרעפת)‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעה בתפקוד איברים (כליות‪ ,‬כבד‪ ,‬טחול)‪.‬‬ ‫יש לזכור‪:‬‬
‫‪ .4‬זיהום ‪ -‬בעת פגיעה באיברי מערכת העיכול‪ ,‬התוכן עלול לבוא במגע עם חלל הבטן‬ ‫מספר רב של מערכות ואיברים שוכנים בבטן ‪ -‬רוב האיברים הם בעלי הגנה מועטה‪.‬‬
‫ולגרום לזיהום חמור (פריטוניטיס)‪.‬‬
‫‪ .5‬פגיעת עמוד שדרה‪.‬‬
‫גורמים לפגיעת בטן‪:‬‬
‫דגש‬ ‫‪ .1‬פגיעת בטן ישירה‪ /‬קהה‪ /‬חודרת או לא חודרת‬
‫ •הגורם העיקרי למוות בשעות הראשונות לאחר פגיעת בטן הוא דימום!!!‬ ‫(חגורת בטיחות או הגה‪ ,‬במקרה של תאונת דרכים)‪.‬‬
‫ •פגיעות מזהמות או פגיעות בכליות עלולות לגרום למוות מאוחר יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬שברים באגן‪.‬‬
‫‪ .3‬פגיעות הדף (גורמות לעלייה מהירה בלחץ בתוך‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫חלל הבטן‪ ,‬הגורם לקריעה של איברים)‪.‬‬
‫‪ .1‬הערך מצב ההכרה וסימנים חיוניים תוך התייחסות לפגיעה בעמוד שדרה צווארי‪.‬‬ ‫‪ .4‬במקרה של פגיעה קהה בעוצמה גבוהה‪ ,‬יש עלייה‬
‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫חדה בלחץ התוך‪-‬בטני שעלול לגרום‪:‬‬
‫‪ .3‬קבע את הרגליים במצב בו נמצאו‪.‬‬ ‫ • קרע בסרעפת ומעבר של חלק מאיברי הבטן‬
‫‪ .4‬הרכב עירוי נוזלים (בדרך לבית חולים כדי לא לעכב פינוי)‪.‬‬ ‫לחלל בית החזה והופעה של קשיי נשימה‪.‬‬
‫‪ .5‬במקרה של פציעה גלויה‪ ,‬שטוף את המקום הפגוע בתמיסת סליין וחבוש אותו כדי למנוע‬ ‫פגיעה מחגורת בטיחות שלא הונחה כהלכה‬ ‫ • “סחיטת” אבי העורקים הבטני וחזרה של‬
‫דימום‪ ,‬זיהום והידבקות של גופים זרים‪.‬‬ ‫דם בעוצמה גבוהה לכיוון הלב (עלול לגרום‬
‫‪ .6‬אין לאפשר לפצוע לשתות או לאכול‪.‬‬ ‫למפרצת באבי העורקים או לקריעה של המסתם‬
‫‪ .7‬במקרה של יציאת איברים מחלל הבטן – בעיקר מעי דק – יש לעטוף את האיבר בפד‬ ‫האאורטלי)‪.‬‬
‫גזה סטרילי ולהרטיבו בנוזל סטרילי (תמיסת סליין)‪.‬‬
‫‪ .1‬סימני פציעה ‪ /‬שפשופים או המטומות על גבי‬
‫דגש‬ ‫הבטן‪.‬‬
‫ •בפצוע המציג סימני הלם ללא חבלות‬ ‫‪ .2‬סימני הלם ‪ -‬דופק ולחץ דם (הזעה‪ ,‬חיוורון‪ ,‬דופק‬
‫הנראות לעין – יש לחשוד בפגיעת בטן!‬ ‫מהיר‪ ,‬סחרחורות)‪.‬‬
‫ •אין לשלוף החוצה גוף זר התקוע בבטן !‬ ‫‪ .3‬בטן קשה ‪ /‬רגישה למגע‪.‬‬
‫‪ .4‬כאבים עזים בבטן ‪ -‬חלל הבטן מתמלא דם‪ .‬נוכחות‬
‫הדם גורמת לגירוי קרום הצפק‪ .‬כל לחיצה על הבטן‬
‫פגיעה חודרת בבטן‬ ‫תגרום לכאבים עזים‪.‬‬
‫‪ .5‬רגלים מקופלות לכיוון בית החזה (גירוי צפקי)‪.‬‬
‫‪ .6‬הפרשות דמיות (צואה‪ ,‬שתן)‪.‬‬
‫טיפול בפציעת בטו‬
‫‪ .7‬כל פגיעת בטן חשודה כמדממת‪ ,‬מזהמת וכפגיעת עמוד השדרה‪.‬‬
‫פגיעה‬
‫במערכת‬
‫העור‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫פגיעות במערכת העור‬

‫‪ .1‬זיהום‬
‫‪ .2‬איבוד דם‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה‬
‫‪ .3‬פגיעה באיברים פנימיים‬ ‫העור הוא האיבר הגדול ביותר המקיף את כל שטח הפנים של הגוף‪.‬‬
‫‪ .4‬סכנות נוספות בהתאם למיקום וסוג הפגיעה‬
‫העור בנוי משלוש שכבות‪:‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬אפידרמיס – השכבה החיצונית‪.‬‬
‫מניעת החמרת מצב‪:‬‬ ‫‪ .2‬דרמיס – השכבה האמצעית‪ ,‬מכילה‪ :‬כלי דם‪ ,‬עצבים‪ ,‬בלוטות חלב‪ ,‬בלוטות זיעה‪.‬‬
‫‪ .1‬הערך הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬סאב קוטן – השכבה התת‪-‬עורית‪ ,‬שילוב של רקמה סיבית‪ ,‬אלסטית ושומן‪.‬‬
‫‪ .2‬התייחס לסיפור המקרה ועמוד שדרה צווארי בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .3‬שטוף במים וחבוש בתחבושת נקיה וסטרילית‪.‬‬ ‫תפקידי העור‪:‬‬
‫ •יש להתייחס לנפגע בהתאם לסוג הפציעה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הגנה מזיהום ומסביבה חיצונית‬
‫‪ .2‬מניעת בריחת נוזלים ודם‬
‫‪ .3‬ויסות חום הגוף‬
‫‪ .4‬קליטת גירויים סביבתיים (חום‪ ,‬קור‪ ,‬לחץ וכד’)‬
‫פצעים וכוויות ‪-‬‬

‫פגיעה בשלמות הרקמה הרכה של הגוף על ידי גורם חיצוני‪.‬‬
‫מבנה העור‬
‫פצעים‬
‫שפשוף ‪ -‬פגיעה שטחית נרחבת בשכבה העליונה של העור המתאפיינת על ידי קריעה‬ ‫‪ .1‬‬
‫של שכבות עור חיצוניות‪.‬‬
‫חתך – פגיעה החודרת את שכבות העור ללא חדירה לשכבה התת‪-‬עורית ומשאירה שוליים‬ ‫‪ .2‬‬
‫חלקים‪.‬‬
‫דקירה – נגרמת על ידי חפץ ארוך וחד‪ .‬קשה להעריך את עומק החדירה‪ .‬אין לשלוף את‬ ‫‪ .3‬‬
‫הגוף הזר כדי למנוע נזק נוסף‪ ,‬כגון קריעה של כלי דם או דימום‪.‬‬
‫קטיעה – קטיעה של אחת מהגפיים באופן חלקי או מלא‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬
‫קרוע ‪ -‬שפתי הפצע אינן סימטריות (גדר תיל)‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬
‫ירייה ‪ -‬פצע חודר עם חור כניסה‪,‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫יציאה וחלל פנימי‪.‬‬
‫תקוע ‪ -‬גוף זר – נגרם על ידי חפץ‬ ‫ ‬
‫ארוך וחד‪ .‬אין לשלוף את הגוף הזר‪,‬‬
‫על מנת למנוע נזק נוסף כמו לדוגמה‬
‫קריעה של כלי דם או דימום‪.‬‬
‫לחץ – נמק מקומי בצורת כיב‪,‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫המופיע כפצע פתוח בעור בעקבות‬
‫הפעלת כוח על אותו שטח עור‪.‬‬
‫חבישת פצעים‬ ‫אופייני למצוא באנשים המרותקים‬
‫למיטה או לכיסא גלגלים‪ .‬נוצר לרוב‬
‫סוגי פצעים‬ ‫בתוך ‪ 3-2‬שעות‪.‬‬
‫שטח‪:‬‬ ‫כוויות‬
‫כווייה המכסה שטח של יותר מ‪ 20% -‬משטח הגוף מוגדרת‬
‫כמסוכנת‪.‬‬ ‫הגדרה‪:‬‬
‫העור מבודד‪ ,‬מגן מפני זיהומים ומונע איבוד נוזלים‪ .‬ככל‬ ‫הרס רקמות העור כתוצאה מחום‪ ,‬קור‪ ,‬חומרים כימיים או התחשמלות‪.‬‬
‫ששטח הכווייה נרחב יותר‪ ,‬כך גדלה סכנת הזיהום ואיבוד‬
‫הנוזלים‪ .‬כוויות מדרגה ב’ ובשטח של מעל ל‪ 30%-‬או כוויות‬ ‫חומרת הכוויה המושפעת מעוצמת החום ומשך החשיפה נקבעת לפי‪:‬‬
‫מדרגה ג’ ובשטח של מעל ל‪ 10%-‬מוגדרות ככוויות קשות‪.‬‬ ‫‪ .1‬עומק הכווייה (דרגה)‬
‫‪ .2‬שטח הכווייה‬
‫מיקום‪:‬‬ ‫‪ .3‬מיקומה בגוף‬
‫כווייה באזור הצוואר והחזה עלולה לגרום‪:‬‬ ‫‪ .4‬גיל הנפגע‬
‫מבוגר‬ ‫‪ .1‬קשיי נשימה ‪ -‬עקב איבוד גמישות העור באזור החזה‬ ‫‪ .5‬מחלות ‪ /‬פציעות נוספות‬
‫נוצרת חגורת חנק שאינה‬ ‫‪ .6‬סיבוכים נשימתיים‬
‫מאפשרת עלייה וירידה של‬
‫בית החזה‪.‬‬ ‫‪ .1‬דרגה א’ –‬
‫‪ .2‬חסימת נתיב אוויר עקב‬ ‫פגיעה בשכבת האפידרמיס – עור אדום‪ ,‬חם ורגיש למגע‪ ,‬ללא‬
‫בצקות בקנה הנשימה –‬ ‫כוויה מדרגה א’‬
‫שלפוחיות‪ ,‬בצקת קלה‪.‬‬
‫מעידה על שאיפת עשן‪.‬‬ ‫הגורמים יכולים להיות חשיפה לשמש‪ ,‬חשיפה מהירה למקור חום וכד’‪.‬‬
‫‪ .3‬הידבקות איברים בעיקר‬
‫בכוויות בכפות הידיים‬ ‫‪ .2‬דרגה ב’ –‬
‫והרגליים‪ ,‬במפרקים ובאזור‬ ‫פגיעה בשכבת הדרמיס – עור אדום מאוד ובצקתי עם שלפוחיות (עקב‬
‫תינוק‬ ‫ילד‬ ‫המפשעה‪ -‬אלה הם מקומות‬ ‫הרס התאים עצמם שמפרישים נוזלים)‪ ,‬רגיש למגע‪ ,‬גורם לכאב עז‪.‬‬
‫רגישים בהם תידרש הפרדה בין הרקמות באמצעות פדים לחים‪.‬‬ ‫הגורמים יכולים להיות חשיפה ממושכת לשמש‪ ,‬מים רותחים וכד’‪.‬‬
‫כוויה מדרגה ב’‬ ‫‪ .3‬דרגה ג’ –‬

‫פגיעה בשכבת הסאבקוטן – (תת‪-‬עור) הכווייה הקשה ביותר‪ ,‬פחות‬
‫כואבת יחסית בשל הרס העצבים באזור‪ .‬הכווייה מאופיינת בצבע לבן‬
‫(חשיפת שכבת השומן) או שחור (עור חרוך)‪ .‬למרות הרס העצבים‪,‬‬
‫כווייה מדרגה שלישית עלולה להיות כואבת בשל כווייה מדרגה‬
‫שנייה סביבה‪.‬‬
‫הגורמים יכולים להיות מגע ישיר ממושך עם מקור חום‪ ,‬להבה‪,‬‬
‫כוויה מדרגה ג’‬
‫פגיעה כימית ופיצוץ‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בנוסף לעומק הכווייה‪ ,‬קיימת חשיבות גם לשטח העור שנפגע‪ .‬ככל שהשטח הפגוע‬
‫רחב יותר‪ ,‬איבוד הנוזלים יהיה גדול יותר וסכנת הזיהום תגדל‪.‬‬
‫לצורך הערכת היקף הפגיעה בעור נחלק את שטח הגוף לאחוזים על פי שיטת התשיעיות‪.‬‬
‫חישוב אחוזי הכוויה בגוף – לפי חלוקת הגוף לתשיעיות‪ :‬ראש‪ ,‬גב‪ ,‬חזה‪ ,‬יד שמאלית‪ ,‬יד ימנית‪,‬‬
‫גב תחתון‪ ,‬בטן‪ ,‬רגל ימין קדמית‪ ,‬רגל ימין אחורית‪ ,‬רגל שמאל קדמית רגל שמאל אחורית –‬
‫כל אחד מהאיברים = ‪ ,9%‬סה”כ ‪ 1% + 99%‬אזור המפשעה ואיבר המין‪.‬‬
‫‪ .5‬שקול צו‪r‬ך במתן עירוי נוזלים‪ -‬בכוויות מדרגה ב' ומעלה‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫בהיקף של מעל ‪10%‬‬ ‫‪ .1‬חנק כתוצאה משאיפת עשן ומבצקות בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫‪ .2‬איבוד נוזלים‪ ,‬בצקות‪ ,‬הפרשות נוזלים מהתאים שנהרסו‬
‫טיפול לפי הדרגות (א’‪ ,‬ב’‪ ,‬ג’)‪:‬‬ ‫ומהסביבה הבין‪-‬תאית‪.‬‬
‫‪ .5‬בדרגה א’ ‪ -‬שטוף את אזור הכווייה במים והנח פדים רטובים‪.‬‬ ‫‪ .3‬זיהום בהמשך כתוצאה מרקמות פגועות חשופות‪.‬‬
‫‪ .6‬בדרגה ב’ ‪ -‬הרטב את אזור הכווייה באמצעות נוזל‪ ,‬עירוי או‬ ‫‪ .4‬גלד היקפי (דרגה ג’)‪.‬‬
‫מים והנח תחבושת לחה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הפרעה באספקת דם היקפית עקב איבוד האלסטיות של העור‪.‬‬
‫‪ .7‬בדרגה ג’ – חבוש באמצעות תחבושת למניעת זיהום והידבקות‬ ‫‪ .6‬קשיי נשימה‪ ,‬חנק כתוצאה מהפרעה למערכת הנשימה – נפוץ בכוויות באזור החזה‪.‬‬
‫של איברים זה לזה‪.‬‬ ‫‪ .7‬פגיעה בפרקים‪ ,‬הגבלות בתנועה‪.‬‬
‫‪ .8‬הסר צמידים וטבעות במידת האפשר‪.‬‬
‫‪ .9‬פנה לבית החולים להמשך טיפול‪.‬‬ ‫גורמים לכוויות חום‬
‫כוויית חום עלולה להיווצר עקב חשיפה למקורות חום שונים‪ :‬קרני שמש‪,‬‬
‫דגשים‬ ‫נוזלים חמים‪ ,‬אדים חמים‪ ,‬מתכות חמות‪ ,‬להבות אש והבזק בעקבות פיצוץ‪.‬‬
‫אין להסיר חלקי ביגוד הצמודים לכווייה‪.‬‬ ‫הרס של העור יופיע בדרגות חומרה שונות‪ ,‬בהתאם לגורם הכווייה ומשך‬
‫אין להניח קרח על משטח הכוויה במגע ישיר‬ ‫החשיפה אליו‪ :‬מנזק קל ושטחי המוגבל לאפידרמיס‪ ,‬ועד להרס מלא של‬
‫עם העור‬ ‫העור כולו‪ ,‬ולעתים אף של הרקמות שמתחתיו (שרירים ועצמות)‪.‬‬
‫אין למרוח קרמים‪/‬משחות‬
‫אין "לפוצץ" שלפוחיות‬ ‫כוויה בדרכי הנשימה‬ ‫כוויות חום ‪ -‬סימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬דרגה א’ – שכבה חיצונית ‪ -‬אפידרמיס – כווייה בדרגה א’ תתבטא בעור אדום ורגיש‬
‫סיבוכים בכוויות חום‬ ‫למגע‪ ,‬ללא שלפוחיות‪ ,‬בצקת קלה‪.‬‬
‫מה קורה בעקבות הרס העור?‬ ‫הגורמים יכולים להיות חשיפה לשמש‪ ,‬חשיפה מהירה למקור חום וכד’‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית המתעוררת בשעות הראשונות לאחר הפגיעה היא איבוד נוזלים מוגבר‪,‬‬ ‫‪ .2‬דרגה ב’ ‪ -‬שכבה אמצעית ‪ -‬דרמיס – כווייה בדרגה ב’ תתבטא בעור אדום מאוד‪ ,‬בצקתי‬
‫הנגרם מכמה סיבות‪:‬‬ ‫עם שלפוחיות (עקב הרס התאים עצמם שמפרישים נוזלים)‪ ,‬רגיש למגע ובכאב עז‪.‬‬
‫‪ .1‬הרס העור והמרכיב השומני באפידרמיס גורם לאידוי נוזלים מוגבר מן העור‪ ,‬עד פי‪.10-‬‬ ‫הגורמים יכולים להיות חשיפה ממושכת לשמש‪ ,‬מים רותחים וכד’‪.‬‬
‫‪ .2‬החום פוגע בדופנות כלי הדם בעור וחדירותן עולה‪ .‬חלבוני הדם ונוזל הדם דולפים דרך‬ ‫‪ .3‬דרגה ג’ – שכבה תת עורית ‪ -‬סאב‪-‬קוטן – כווייה בדרגה ג’ היא הכווייה הקשה ביותר‪,‬‬
‫הדפנות הפגועות‪ ,‬מצטברים במרווח הבין‪-‬תאי ויוצרים בצקת באזור הפגיעה‪.‬‬ ‫פחות כואבת יחסית בשל הרס העצבים באזור‪ .‬הכווייה מאופיינת בצבע לבן (חשיפת‬
‫‪ .3‬הנוזלים הדולפים מכלי הדם נשארים אמנם בגוף אך אינם מהווים עוד חלק ממחזור‬ ‫שכבת השומן) או שחור (עור חרוך)‪ .‬למרות הרס העצבים‪ ,‬כווייה מדרגה שלישית עלולה‬
‫הדם‪ .‬למעשה‪ ,‬הנפגע סובל מירידה בנפח הדם שלו‪ .‬איבוד הנוזלים חמור במיוחד בשמונה‬ ‫להיות כואבת בשל כווייה מדרגה שנייה סביבה‪.‬‬
‫השעות הראשונות שלאחר הכווייה‪ .‬בכוויות עמוקות המשתרעות על יותר מ‪ 25%-‬משטח‬ ‫הגורמים‪ :‬מגע ישיר ממושך עם מקור חום‪ ,‬להבה‪,‬פגיעה כימית‪ ,‬פיצוץ‪.‬‬
‫הגוף עלול איבוד נוזלים להוביל להלם תת‪-‬נפחי ולמוות‪ ,‬אלא אם כן יוחזרו לנפגע נוזלים‬
‫במהירות דרך הווריד‪.‬‬ ‫גישה כללית לנפגע כוויות‪:‬‬
‫‪ .4‬הסרת בגדים ותכשיטים ע"פ צורך‬ ‫‪ .1‬בטיחות‪ -‬המטופל‪ ,‬הצוות והסביבה‬
‫במהלך השעות שלאחר הפגיעה‪ ,‬הסכנות העיקריות לחיי נפגע הסובל מכוויות נרחבות הן‬ ‫‪ .5‬הערכת היקף כוויות וחומרתן‬ ‫‪ .2‬נתיב אוויר‪ -‬סימני פיח‪ ,‬צרידות‬
‫איבוד נוזלים והלם היפוולמי‪.‬‬ ‫‪ .6‬חבישה וכיסוי של אזור הכוויה‬ ‫‪ .3‬פגיעה כתוצאה משאיפת עשן‬
‫זיהום מסכן את חיי הנפגע בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫תופעות נלוות במערכת העיכול‪ :‬כוויות נרחבות עלולות לגרום להתנפחות הקיבה ולנטייה‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫להקיא‪ .‬לכן‪ ,‬אין לאפשר לנפגע מכוויות נרחבות לאכול או לשתות ובמידת האפשר‪ ,‬יש להשכיבו‬ ‫‪ .1‬הרחק מגורם הכווייה והזמן מכבי אש בעת הצורך‪.‬‬
‫על הצד‪ ,‬כדי למנוע אפשרות של שאיפת קיא לריאות וחנק‪.‬‬ ‫‪ .2‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים תוך התייחסות לסיפור המקרה‪.‬‬
‫‪ .4‬קרר על ידי מים‪ ,‬הסר בגדים (שלא נדבקו לעור) ותכשיטים‪.‬‬
‫כוויות מסכנות חיים‪:‬‬ ‫כווייה מחומרים כימיים‬

‫יש להתייחס לכוויות אלה כמסכנות חיים‪ ,‬לטפל במהירות ולפנות‬ ‫ •בד”כ דרגה ב’ ו‪-‬ג’‪.‬‬
‫לבית החולים‪ .‬במקרים רבים יידרש פינוי למרכז טראומה‬ ‫ •כווייה קשה הגורמת לצריבה ישירה של העור ולהרס הרקמות‪.‬‬
‫ייעודי עם מחלקת טיפול בכוויות‪.‬‬ ‫ •כווייה מחומצות וחומרים מאכלים (קורוזיביים)‬
‫‪ .1‬כוויות חום מדרגה א’ או ב’ בשטח של מעל ‪.30%‬‬
‫‪ .2‬כוויות חום מדרגה ג’ מעל ‪.10%‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .3‬כוויה בילד‪ ,‬קשיש או חולה כרוני‪.‬‬ ‫‪ .1‬התמגן ודאג להתמגנות אנשי הצוות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .4‬כווית חום בליווי חבלה נוספת (שבר‪ ,‬שט”ד)‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרחק מגורם הכווייה‪.‬‬
‫‪ .5‬כוויה באזור ראש‪ ,‬פנים‪ ,‬צוואר‪ ,‬חזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .6‬כוויה בדרכי הנשימה‪.‬‬ ‫‪ .4‬טפל לפי דרגות כווייה מחום יתר‪.‬‬
‫‪ .7‬כוויה היקפית – על כל האיבר (במיוחד דרגה ג’)‪.‬‬ ‫‪ .5‬נער או הברש חומר בצורת אבקה לפני השטיפה‪.‬‬
‫כווית חשמל‬
‫‪ .8‬כוויות כימיות (כולן)‪.‬‬ ‫‪ .6‬פגיעה באזור העיניים ‪ -‬שטוף בנוזל סטרילי בכמות גדולה‪ .‬הימנע משטיפת העין הבריאה‪.‬‬
‫‪ .9‬כוויות חשמל (כולן)‪.‬‬
‫כווויה מזפת‪:‬‬
‫‪ .1‬שטוף במים זורמים ופושרים‪.‬‬
‫‪ .2‬אין להסיר את הזפת כדי לא לתלוש חלקי עור‬
‫ורקמה‪.‬‬
‫כוויות חשמל‪:‬‬
‫כוויות חשמל הן כוויות חודרות‪ ,‬אשר מרבית הנזק‬
‫מהן נגרם בחלל הגוף‪ .‬זרם החשמל עובר מנקודת‬
‫כניסה לנקודת יציאה וצורב את האיברים דרכם‬
‫הוא עובר‪.‬‬
‫ •סימנים דרגה ג’ (ללא א’ או ב’)‪.‬‬
‫משפחת כהן היא משפחה מרובת ילדים‪ 8 ,‬במספר‪ ,‬כמו משפחות רבות בקרית ספר‪.‬‬ ‫ •פצע כניסה ולעיתים גם פצע יציאה (עם שוליים‬
‫באותו בוקר קר של פברואר היו שלושה מילדי המשפחה חולים וביניהם גם שימע’לה בן השנה‪.‬‬ ‫מפוחמים)‪.‬‬
‫לאחר שהכינה את ארוחת הבוקר לשאר הילדים‪ ,‬ניגשה האם למטבח‪ ,‬עם התינוק בזרועותיה‬ ‫ •כווייה פנימית ‪ -‬לא ניתן לאבחן בשטח‪.‬‬
‫על מנת להכין לו את הבקבוק‪ .‬כששפכה את המים הרותחים לבקבוק‪ ,‬השתולל שימע’לה‬ ‫ •עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב (בשל פגיעה‬
‫בזרועותיה והמים נשפכו על בטנו וחזהו‪.‬‬ ‫במערכת ההולכה החשמלית)‪.‬‬
‫האם התקשרה מיד למד”א אבל “לא ידעתי מה לעשות קודם‪ ,‬התינוק צורח ואחריו שאר הילדים”‪.‬‬
‫כווית חשמל ‪ -‬פצע במקום יציאת הזרם‬
‫ •החייאה קודמת לטיפול בכווייה‪.‬‬
‫צוות מד”א שהגיע הפשיט את התינוק מבגדיו אשר היו ספוגים במים רותחים – הוא סבל‬
‫מכוויות בדרגה ‪ 2‬ב–‪ 30 %‬משטח גופו – והחלו בקירור האזור באמצעות מטליות רטובות‪.‬‬ ‫טיפול‬
‫מתן עירוי נוזלים וחמצן ופינו את שימע’לה התינוק לבית החולים‪.‬‬ ‫‪ .1‬נתק את זרם החשמל בטרם תיגע בנפגע תוך שמירה על ביטחונך ‪ -‬במקרה הצורך הזעק‬
‫את חברת החשמל‪.‬‬
‫‪ .2‬החייאה קודמת לטיפול בכווייה‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרה של כוויות חיצוניות יש לטפל כמו בכוויות מחום‪.‬‬
‫‪ .4‬טפל בהתאם לסוג הפגיעה ‪ -‬השגח על עמוד שדרה צווארי ושים לב לשברים בעצמות‬
‫הארוכות העלולות להישבר כתוצאה מהתכווצות השרירים בעקבות התחשמלות‪.‬‬
‫פגיעה‬
‫במערכת השלד‬
‫שברים ופגיעות‬
‫מפרקים‬
‫פגיעות במערכת השלד ‪ -‬שברים ופגיעות מפרקים‬

‫עצם הלסת העליונה‬ ‫מערכת השלד מסווגת כרקמת חיבור ‪ -‬יש שלושה סוגים של רקמות חיבור‪.‬‬
‫‪ .1‬עצמות‬
‫עצם הלסת התחתונה‬ ‫‪ .2‬סחוס‬
‫עצם הבריח קלויקולה‬
‫‪ .3‬רצועות וגידים‬
‫עצם החזה‬
‫איך נבנית העצם?‬
‫העצם נבנית מרשת התגרמות ועליה סידן ומינרלים‪ .‬הרשת עצמה בנויה משני סוגים של תאים‬
‫‪ -‬תאי בנייה ותאי הרס – החיוניים ליצירת איזון‪ .‬מכיוון שהעצם היא רקמה קשה הנבנית‬
‫סכמת השלד‪( :‬חלקי בלבד)‬ ‫כל הזמן‪ ,‬יש צורך באיזון ‪ -‬תאי ההרס מפרקים את רקמת העצם כדי לשחרר סידן לדם‪.‬‬
‫עצם האגן‬
‫ •עצם הירך (פמור) ‪ -‬שבר‬ ‫מרכז הגדילה ‪ -‬מפקח על פעולות הבנייה וההרס (נמצא בקצות העצמות)‪ .‬ברוב המקרים‪,‬‬
‫בפמור הוא מצב מסוכן‪,‬‬ ‫אם מרכז הגדילה נפגע בגיל צעיר יחסית‪ ,‬העצם הפגועה אינה משתקמת כראוי‪ .‬בגיל מבוגר‪,‬‬
‫עצם האמה‬
‫שכן‪ ,‬הוא עלול לקרוע‬ ‫(גילאי ‪ ,)60-40‬קצב ההרס של העצמות גדול מקצב‬
‫כלי דם גדולים‪.‬‬ ‫הבנייה (אוסטאופרוזיס) והן נעשות שבירות יותר‬
‫ •עצם הבריח (קלביקולה)‬ ‫עצמות כפות הידיים‬ ‫עקב ירידה ברמת הסידן‪ .‬בניגוד למבוגרים‪ ,‬אצל‬
‫ •עצם האמה ‪ -‬מחולקת‬ ‫ילדים (עד גיל ‪ )10-8‬העצמות גמישות מאוד ולכן‪,‬‬
‫עצם הירך‬
‫לשתיים‪ :‬רדיוס ואולנה‬ ‫לא יישברו בקלות בעקבות פגיעה‪.‬‬
‫ •עצם האגן (פלביס)‬
‫ •קרפלס ‪ -‬עצמות כפות‬ ‫תפקידי העצמות‪:‬‬
‫הידיים‬ ‫ •יציבות מבנה הגוף‬
‫ •מטה טרסלס ‪ -‬עצמות‬ ‫ •תנועה (בעזרת שרירי השלד)‬
‫כפות הרגליים‬ ‫ •ייצור תאי דם‬
‫ •סטרנום ‪ -‬עצם החזה‬ ‫ •הגנה על כלי דם ואיברים פנימיים (למשל‪,‬‬
‫ •מקסילה ‪ -‬לסת עליונה‬
‫מבנה העצם‬
‫צלעות בית החזה‪ ,‬האגן והגולגולת)‬
‫ •מנדיבולה ‪ -‬לסת תחתונה‪.‬‬
‫עצמות כפות הרגליים‬

‫שלד‬
‫תפרים ‪ -‬גולגולת‬ ‫מפרק שטוח ‪ -‬כתף‬ ‫מפרק חלקי ‪ -‬מרפק‬ ‫סחוסים ‪ -‬צלעות‬ ‫תנועה‬
‫סיבוכי שבר‬ ‫שברים‬

‫‪ .1‬דימום כתוצאה מקריעת כלי דם על ידי העצם השבורה‬
‫‪ .2‬זיהום בשבר פתוח‬ ‫שבר ‪ -‬פגיעה ברצף הרקמה הקשה של הגוף ‪ -‬עצמות או סחוס‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ על כלי דם (חסם עורקים טבעי)‬
‫‪ .4‬לחץ על עצבים (שיתוק)‬ ‫שברים – הטיפול בשברים (חבישות וקיבועים) נכלל בסכמת הטיפול בנפגע ( ‪ )PHTLS‬בסופה‪,‬‬
‫‪ .5‬פגיעה באיברים פנימיים (שבר בצלעות‪ ,‬אגן ועוד)‬ ‫אם בכלל‪ .‬יש שברים הנחשבים כמסכני חיים (שברים בלסתות‪ ,‬בצלעות‪ ,‬בגולגולת‪ ,‬בעמוד‬
‫שבר צילום רנטגן‬
‫‪ .6‬תסחיף שומני העלול לחדור אל כלי הדם‬ ‫השדרה‪ ,‬בירך‪ ,‬פגיעות בטן‪-‬אגן)‪ .‬שברים בירך‪ ,‬למשל‪ ,‬עלולים להוות סכנה מכיוון שעוברים‬
‫‪ .7‬שבר במפרק הירך ‪ -‬כ‪ 5,000-‬ישראלים שוברים את מפרק‬ ‫בה כלי דם גדולים שעלולים להיקרע מהעצם השבורה ולגרום לדימום פנימי משמעותי מאוד!‬
‫הירך בכל שנה‪ .‬בקרב אוכלוסיית הקשישים שבר מסוג‬
‫זה עלול להיות זרז להידרדרות גופנית ולירידה תפקודית‬ ‫סוגי שברים‪:‬‬
‫במערכות גופניות אחרות‪ .‬שבר במפרק הירך שכיח יותר‬ ‫‪ .1‬שבר פתוח ‪ -‬פגיעה בשלמות העור‬
‫בקרב קשישים בשל נטייתם ליפול ומכיוון שהם סובלים‬ ‫מהגורם הפוגע או מקצות העצם (עם‬
‫מהידלדלות העצם (אוסטאופרוזיס)‪.‬‬ ‫או בלי דימום)‪.‬‬
‫‪ .2‬שבר סגור ‪ -‬ללא פציעה‪.‬‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫‪ .3‬שבר פשוט ‪ -‬שבר בעצם‪ ,‬ללא תזוזת‬
‫‪ .1‬זיהומים (שבר פתוח)‪.‬‬ ‫העצמות‪.‬‬
‫‪ .2‬תסחיפי שומן למחזור הדם – תסחיף ‪ /‬קריש בכלי דם‬ ‫שבר סגור‬ ‫שבר פתוח‬
‫‪ .4‬שבר מרוסק ‪ -‬ריסוק חלק מהעצם למספר חתיכות‪.‬‬
‫עלול לגרום לחסימתם של כלי דם ולסכן חיים אם יגיע‬ ‫‪ .5‬שבר מסובך ‪ -‬שבר המלווה בפגיעה באיברים פנימיים‪.‬‬
‫לריאות‪ ,‬ללב או למוח‪.‬‬ ‫‪ .6‬שבר דחוס ‪ -‬חלק מהעצם קורס לתוך עצמו עקב מאמץ לחיצה‪ .‬אופייני לחולי אוסטאופרוזיס‪.‬‬
‫קיבוע שבר‬ ‫‪ .3‬פגיעה בשרירים‪.‬‬ ‫‪ .7‬שבר ענף ירוק ‪ -‬כאשר רק חלק מהעצם נשבר‪ .‬אופייני לשברים בעצמות ילדים‪ ,‬מכיוון‬
‫‪ .4‬פגיעה בעצבים‪.‬‬ ‫שעצמותיהם פחות קשיחות מעצמות המבוגרים‪.‬‬
‫‪ .5‬פגיעה באיברים פנימיים‪.‬‬
‫‪ .6‬לחץ על כלי דם‪.‬‬ ‫גורמים לשברים‪:‬‬
‫‪ .1‬מכה קהה ‪ /‬מעיכה‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .2‬תנועה לא נכונה‬
‫‪ .1‬עצור את הדימום אם קיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬התחשמלות‬
‫‪ .2‬חבוש פצעים (בשבר פתוח)‪.‬‬ ‫‪ .4‬קליע ‪ /‬רסיס‬
‫‪ .3‬קרר להפחתת כאב ונפיחות‪.‬‬
‫‪ .4‬הסר תכשיטים מהאיבר הפגוע‪.‬‬ ‫שבר מרוסק‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .5‬קבע את היד או הרגל הפגועה לאיבר בריא‪.‬‬ ‫‪ .1‬כאבים עזים‬
‫‪ .6‬בדוק דופק לפני ואחרי הקיבוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬נפיחות‬
‫‪ .3‬שינוי צורה‬
‫‪ .4‬חבורה ‪ /‬המטומה‬
‫דגש‬ ‫‪ .5‬הגבלה בתנועה ‪ /‬חוסר תחושה‬
‫בשטח לא ניתן לשלול או לאבחן שבר‪ ,‬נקע‬ ‫‪ .6‬כיחלון (פגיעה או חסימה של כלי דם)‬
‫או פריקה‪.‬‬ ‫‪ .7‬פרפוזיה לקויה ביד או ברגל הפגועה‬
‫הסימנים יכולים להופיע בחלקם או במלואם‪.‬‬ ‫(מילוי קפילארי ירוד‪ ,‬היעדר דופק‬
‫סוגי שברים‬
‫פריפרי‪ ,‬כיחלון ‪ /‬חיוורון מקומי ‪ /‬איבר קר)‪.‬‬
‫ •בשבר יכולים להופיע כל הסימנים או חלקם‪.‬‬
‫נקע‬
‫פגיעות מעיכה‬ ‫פגיעות במפרק‬

‫הגדרה‪:‬‬ ‫פריקה – יציאתה של עצם מהמפרק‪ .‬הפרדות חלקי המפרק ואי‪-‬חזרתם למקום‪.‬‬
‫פציעת מעיכה‬ ‫יש להתייחס לפריקה או לסדק כאל שבר‪.‬‬
‫פגיעת מעיכה מתרחשת כאשר מופעל כוח או לחץ‬ ‫אין להחזיר עצם שיצאה ממפרקה למקומה‪ ,‬כיוון שהחזרה לא נכונה עלולה לגרום לקריעתם‬
‫רב על הגוף או חלק ממנו‪ ,‬בדרך כלל בעקבות לחץ‬ ‫של כלי דם‪ ,‬עצבים או גידים‪.‬‬
‫בין שני עצמים כבדים‪.‬‬
‫נקע – יציאה וחזרה של עצם מהמפרק‪.‬‬
‫תסמונת מעיכה‬ ‫יש לקבע ולהתייחס כאל שבר עד ההגעה לבית החולים‪ .‬במקרה של חשד לנקע בכף הרגל‬
‫תסמונת מעיכה היא מצב חירום רפואי המתבטא‬
‫התמוטטות בית ברעידת האדמה בהאיטי‪2010 ,‬‬ ‫אין להוריד את הנעל‪ ,‬מכיוון שהנעל מהווה קיבוע מצוין לכף הרגל‪.‬‬
‫בהלם ובאי ספיקת כליות לאחר פגיעה בשרירי השלד‪.‬‬ ‫למעט בגפיים‪ ,‬אל כל השברים במרכז הגוף (למשל‪ ,‬שברים באגן או בעצמות הבריח) יש‬
‫תסמונת המעיכה נוצרת בזמן חידוש אספקת הדם לאיברים‪ ,‬לאחר חילוץ הנפגע מתחת‬ ‫להתייחס כאל פגיעה בעמוד השדרה והטיפול בהם יהיה בהתאם‪ :‬לוח גב וצווארון‪.‬‬
‫להריסות‪ .‬הסברה היא שבמהלך חידוש זרימת הדם משתחררים אליו חומרים אשר בריכוזים‬
‫גבוהים הינם רעילים‪ ,‬ובמיוחד מיוגלובין‪ ,‬אשלגן וזרחן‪ ,‬שהם תוצרי הרס רקמת השריר‪.‬‬
‫גורמים‪:‬‬ ‫קיבועים‬
‫‪ .1‬רעידות אדמה‬
‫‪ .2‬תאונות דרכים‬
‫‪ .3‬פעילות טרור ‪ /‬הפצצות‬
‫‪ .4‬התמוטטות של בניינים‬
‫פתופיזיולוגיה – פגיעות מעיכה‪:‬‬

‫ •נמק של רקמת השריר‬
‫ •היפוולמיה‪ ,‬מיוגלובין בשתן‪ ,‬עודף אשלגן בדם‬
‫‪ -‬אי ספיקת כליות‬
‫‪ -‬חמצת (הפרעה במאזן חומצה‪ -‬בסיס)‬
‫‪ -‬הפרעות בקצב הלב‬ ‫קיבוע לסת‬
‫ •הזמן נט”ן ‪ /‬אט”ן‬
‫ •תחילת הטיפול בזמן החילוץ –‬
‫‪ -‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ -‬הרכב עירוי נוזלים‪.‬‬
‫‪ -‬תן טיפול תרופתי (נט”ן)‪.‬‬
‫‪ -‬נטר קצב לב‪.‬‬
‫פציעת מעיכה‬
‫קיבוע שבר‬ ‫שמינית לקרסול‬

‫פגיעות‬
‫אקלים‬
‫כשהטמפרטורה גבוהה מדי מופעלים מנגנונים להגברת התהליך של איבוד חום הגוף‪:‬‬ ‫פגיעות אקלים‬
‫‪ .1‬הזעה‪ -‬המנגנון העיקרי שבעזרתו הגוף פולט חום‪.‬‬
‫‪ .2‬הרחבת כלי דם ‪ -‬הגברת זרימת הדם אל פני השטח (העור ייראה סמוק מהרגיל)‪.‬‬ ‫פיזיולוגיה‬
‫‪ .3‬האטת ייצור החום הפנימי ‪ -‬האטת קצב חילוף החומרים‪.‬‬ ‫האדם מסוגל לחיות באזורים בהם הטמפרטורות הן קיצוניות‪ ,‬וזאת הודות ליכולתו של הגוף‬
‫‪ .4‬העלאת קצב הנשימה‪.‬‬ ‫להסתגל לתנאים משתנים של מזג האוויר‪ .‬לצורך כך‪ ,‬גוף האדם פועל במערכת המווסתת‬
‫‪ .5‬הגברת תפוקת הלב‪.‬‬ ‫ומתואמת עם הסביבה החיצונית בה הוא מתקיים‪ ,‬מה שמחייב טמפרטורת גוף תקינה‪.‬‬
‫כשהטמפרטורה נמוכה מדי מופעלים מנגנונים ליצירת חום ולבידוד הגוף‪:‬‬ ‫טמפרטורת גוף תקינה נעה בטווח בטווח שבין‬
‫‪ .1‬כיווץ כלי דם הנמצאים מתחת לעור (העור ייראה חיוור וכחלחל) כדי לשמור על חום‬ ‫‪ 360c - 37.50c‬והיא תלויה במאזן שבין כמות‬
‫הליבה‪.‬‬ ‫החום הנוצרת בגוף ונקלטת מן הסביבה החיצונית‬
‫‪ .2‬סימור שיער‪.‬‬ ‫לבין כמות החום הנפלטת מהגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬רעד שרירים וצמרמורות ‪ -‬רעד מרבי יכול לייצר חום בהיקף של פי ‪ 4-5‬מייצור החום‬
‫הבסיסי‪.‬‬ ‫טמפרטורת הגוף היא תוצאה של מאזן בין‬
‫‪ .4‬הגברת הפעילות הסימפתטית לייצור חום על ידי מטבוליזם‪.‬‬ ‫מספר משתנים‪:‬‬
‫ויסות חום הגוף‬ ‫‪ .1‬ייצור חום על ידי הגוף‬
‫‪ .2‬קליטת חום מהסביבה החיצונית‬
‫‪ .3‬יכולתו של הגוף לפלוט חום ולקרר את עצמו באמצעות הזעה‬
‫פגיעות חום‬ ‫הגוף מייצר וקולט חום באמצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬ייצור חום על ידי חילוף חומרים (מטבוליזם) בתאים‬
‫תשישות חום‬ ‫‪ .2‬פעילות גופנית ‪ /‬רעד שרירים המגבירים את ייצור החום‬
‫תשישות חום נגרמת בעקבות חשיפה למזג אוויר חם‪,‬‬ ‫‪ .3‬קליטת חום מהסביבה החמה יותר‬
‫איבוד נוזלים ומלחים על ידי הזעה וחוסר שתייה‪.‬‬
‫הגוף מאבד חום בגלל‪:‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בגדים רטובים – בידוד לקוי‬
‫‪ .1‬לחץ דם תקין‬ ‫‪ .2‬גשם ‪ /‬שלג‬
‫‪ .2‬דופק מהיר – ‪110-100‬‬ ‫‪ .3‬רוחות‬
‫‪ .3‬נשימה מהירה‬ ‫‪ .4‬טביעה במים קרים – איבוד של חום הגוף לסביבה הקרה‬
‫‪ .4‬כאבי ראש וסחרחורות‬ ‫יותר‬
‫‪ .5‬הקאות ‪ /‬בחילות‬ ‫‪ .5‬גיל – תפקוד ירוד של מנגנוני וויסות החום במוח‬
‫‪ .6‬אלכוהול – גורם להרחבת כלי דם‬
‫‪ .1‬הסר ביגוד לוחץ‬ ‫בקרת ויסות חום הגוף‬
‫‪ .2‬קרר באמצעות התזת מים רבים (רצוי קרים)‪ ,‬אוורור ומיזוג‪.‬‬ ‫מרכז ויסות חום הגוף נמצא במוח‪ ,‬בהיפותלמוס‪ ,‬והוא זה השומר‬
‫‪ .3‬הרחק מגורם החום ‪ -‬העבר למקום קריר ומוצל‪.‬‬ ‫על טמפרטורה יציבה‪.‬‬
‫‪ .4‬הפסק כל פעילות גופנית‪.‬‬ ‫לוויסות חום הגוף קיימים קולטנים (רצפטורים) הרגישים לחום‬
‫‪ .5‬תן שתייה קרה וממותקת‪.‬‬ ‫וקור‪ .‬קולטנים אלה ממוקמים – בעור‪ ,‬בממברנות הלחות‪ ,‬בדרכי‬
‫‪ .6‬החדר עירוי – אם לא ניתן לשתות בשל הקאות או ירידה במצב ההכרה‪.‬‬ ‫הנשימה‪ ,‬בחוט השדרה‪ ,‬במעיים ובוורידים הגדולים‪.‬‬
‫‪ .7‬פנה לבית חולים‪.‬‬ ‫כמות הקולטנים (הרצפטורים) הרגישים לקור גדולה יותר מאלה הרגישים לחום‪ ,‬וזאת כדי‬
‫להתריע במהירות על היפותרמיה‪.‬‬
‫מכת חום‬ ‫התייבשות–מחסור בנוזלים בגוף‬

‫טמפרטורת הגוף התקינה נעה בטווח שבין ‪.37.5 c - 36 c‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫גוף האדם מורכב מ– ‪ 70%‬נוזלים‪ ,‬זהו נפח הנוזלים החיוני לקיומנו‪ .‬כל ירידה בנפח הנוזלים‬
‫במכת חום‪ ,‬הגוף אינו מצליח להיפטר מעודפי חום באמצעות הזעה‪ ,‬הרחבת כלי דם או‬ ‫תגרום להפרעה בתפקוד מערכות הגוף‪ ,‬כשהגוף מאבד נוזלים תיווצר התייבשות‪.‬‬
‫קירור חיצוני‪.‬‬
‫גורמים‪/‬רקע‪:‬‬
‫גורמים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חשיפה לחום‬
‫‪ .1‬פגיעה במנגנון וויסות החום – פגיעה בהיפותלמוס‬ ‫‪ .2‬שלשולים‬
‫‪ .2‬טמפרטורה סביבתית גבוהה‬ ‫‪ .3‬הקאות‬
‫‪ .3‬לחות גבוהה יחסית – הגוף אינו מסוגל לאבד חום באמצעות אידוי (הזעה)‬ ‫‪ .4‬הזעה מרובה‬
‫‪ .4‬פעילות גופנית בתנאי חום ולחות גבוהים‬ ‫‪ .5‬מחלת חום ממושכת‬
‫‪ .6‬חוסר הכרה‬
‫הסימנים‪:‬‬
‫טמפרטורה של מעל ל – ‪ 410c‬תגרום להפרעה במערכת העצבים המרכזית שתתבטא בתופעות‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬צמא‬
‫‪ .1‬עור יבש ‪ /‬לח וחם‬ ‫‪ .2‬עור סמוק ובהמשך חיוור‪ ,‬קר (בשל ירידה בנפח הנוזלים)‬
‫‪ .2‬עליה בחום הגוף‬ ‫‪ .3‬ירידה בלחץ הדם (בשל ירידה בנפח הנוזלים)‬
‫‪ .3‬ירידה בלחץ הדם‬ ‫‪ .4‬דופק מהיר‬
‫‪ .4‬דופק מהיר ובהמשך איטי‬ ‫‪ .5‬נשימה מהירה‬
‫‪ .5‬ירידה בקצב הנשימה‬ ‫‪ .6‬כאב ראש וסחרחורת (בשל הפרעה באספקת הדם למוח כתוצאה מירידה בלחץ הדם)‬
‫‪ .6‬בלבול ‪ /‬חוסר התמצאות‬ ‫‪ .7‬בחילות והקאות‬
‫‪ .7‬פרכוסים‬ ‫‪ .8‬סימנים ראשוניים של ההלם תת‪-‬נפחי (היפוולמי)‬
‫‪ .8‬איבוד הכרה‬ ‫‪ .9‬מילוי קפילארי איטי‬
‫‪ .10‬יובש בפה והיעדר רוק‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫‪ .11‬שתן מועט ומרוכז‬
‫‪ .1‬נזק מוחי‬ ‫‪ .12‬עור יבש וחסר גמישות‬
‫‪ .2‬חנק‬
‫‪ .3‬הרס תאים בגוף‬ ‫סכנות‪:‬‬
‫‪ .4‬הפרעות קצב – דום לב‬ ‫‪ .1‬הידרדרות למכת חום – מחסור בנוזלים פוגע ביכולת הגוף לקרר את עצמו באמצעות‬
‫‪ .5‬אי ספיקת כליות‬ ‫הזעה‬
‫‪ .2‬הלם תת נפחי ואיבוד הכרה‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .3‬הפרעות קצב – הפרעה במאזן המלחים‬
‫‪ .1‬קירור הגוף תוך כדי פינוי ‪ -‬הפשט את הנפגע‪ ,‬הרטב על ידי סדינים רטובים – אין לשפוך‬
‫מים ישירות מחשש לחנק‪ .‬הנח שקיות קירור במפשעה ובבתי השחי ובצוואר‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬ ‫‪ .1‬הסר ביגוד לוחץ‬
‫‪ .3‬החדר עירוי נוזלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרר באמצעות התזת מים רבים (רצוי קרים)‪ ,‬אוורור ומיזוג‪.‬‬
‫‪ .4‬פנה בדחיפות – שקול הזמנת נט”ן‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפסק כל פעילות של הנפגע‬
‫‪ .4‬הערך מצב ההכרה וסימנים חיוניים‬
‫‪ .5‬ספק חמצן‬
‫‪ .6‬החדר עירוי נוזלים – לנפגע שאינו יכול לשתות בשל הקאות או ירידה במצב ההכרה‬
‫‪ .7‬פנה לבית החולים‬
‫כווית קור בינונית‪/‬קשה‬ ‫פגיעות קור‬

‫יכולת האדם להסתגל לקור מוגבלת מאוד לעומת יכולתו להסתגל לחום‪ .‬פגיעות קור הן‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫תוצאה של איבוד חום הגוף לסביבה חיצונית קרה יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬חוסר תחושה במקום‬ ‫בתנאי אקלים קר מופעלים שני מנגנונים השומרים על טמפרטורת הגוף‪:‬‬
‫‪ .2‬שלפוחיות‬ ‫ראשית מתכווצים כלי הדם ההיקפיים הנמצאים מתחת לעור‪ .‬כמות הדם הזורמת אל העור‬
‫‪ .3‬איבר קשה למגע‬ ‫פוחתת (לכן העור ייראה חיוור וכחלחל) וכך הגוף שומר על חומו‪ .‬כיוון שדם מועט יותר זורם‬
‫‪ .4‬עור בצבע שעווה – צהבהב ולעיתים כחלון פריפרי‬ ‫אל כפות הידיים והרגליים החשופות לקור‪ ,‬קופאות הרקמות של קצות הגפיים ומתפתח נמק‪.‬‬
‫אחר כך מתכווצים השרירים והגוף מצטמרר‪ .‬יעילותו של מנגנון הצמרמורת מוגבלת ‪ -‬המנגנון‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫אמנם מייצר חום אך רובו נפלט אל הסביבה החיצונית ואובד‪.‬‬
‫כויות קור‬ ‫‪ .1‬אין לעסות את האזור הקפוא מחשש להרס התאים על‬ ‫עוצמת הקור מושפעת מכמה גורמים סביבתיים‪ :‬עוצמת הקור‪ ,‬מהירות הרוח ולחות האוויר‪.‬‬
‫ידי קריסטלי הקרח שנוצרו בתוכם כתוצאה מקפיאת הנוזל התוך‪-‬תאי!‬ ‫אוכלוסיות פגיעות‪ :‬קשישים‪ ,‬ילדים‪ ,‬תינוקות ונפגעי טראומה‪.‬‬
‫‪ .2‬עקוב אחר רמת ההכרה‪.‬‬ ‫בקרב אוכלוסיות אלו‪ ,‬יכולת ויסות החום נמוכה יותר‪ ,‬ולכן‪ ,‬הן עלולות לאבד חום במהירות‬
‫‪ .3‬פנה את הנפגע לבית חולים‪.‬‬ ‫רבה‪.‬‬
‫מכת קור ‪ /‬היפותרמיה (תת–חום)‬ ‫גורמים לפגיעות קור‪:‬‬

‫‪ .1‬בגדים רטובים – בידוד לקוי‬
‫הגדרה‪:‬‬ ‫‪ .2‬גשם ‪ /‬שלג‬
‫ירידה בטמפרטורת הגוף מתחת ל– ‪.350c‬‬ ‫‪ .3‬רוחות‬
‫‪ .4‬טביעה במים קרים‬
‫סוגי היפותרמיה‪:‬‬ ‫‪ .5‬אלכוהול‬
‫ •קלה‪ -‬חום גוף ‪ .34 c-35 c‬סימנים נוספים‪ -‬טכיפנאה‪ ,‬טכיקרדיה‪ ,‬רעד‪ ,‬קושי בהגיית מילים‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ .6‬אלח ( ‪ / )Sepsis‬זיהום בדם‬
‫ •בינונית‪ -‬חום גוף ‪ .300c-340c‬סימנים נוספים‪ -‬אובדן רעד‪ ,‬הדרדרות בהכרה‪.‬‬
‫ •קשה‪ -‬חום גוף מתחת ל‪ .300c‬סימנים נוספים‪ -‬אובדן רפלקסים‪ ,‬תרדמת‪ ,‬פרפור חדרים‬ ‫פגיעות מקומיות‬
‫קפיאה של רקמות הגוף – בדרך כלל בגפיים ‪ /‬ראש ‪ /‬פנים‬
‫‪ .1‬אדישות‬ ‫כווית קור קלה (פגיעה בדרמיס ובשכבות התת עוריות העליונות)‬
‫‪ .2‬במקרים חמורים – ירידה בקצב הלב ובקצב הנשימה‬
‫‪ .3‬ירידה ברמת הכרה‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .4‬גוף קר‬ ‫‪ .1‬ירידה בתחושה ונימול במקום הקפיאה‬
‫‪ .5‬ייתכנו הפרעות קצב‬ ‫‪ .2‬מקום הפגיעה קר למגע‬
‫‪ .6‬נוקשות שרירים‬ ‫‪ .3‬עור אדום ובהמשך לבן ואפור‬
‫‪ .4‬איבר רך למגע‬
‫‪ .1‬הערך את מצב ההכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .2‬הסר בגדים רטובים‪.‬‬ ‫‪ .1‬יש לחמם את האזור הפגוע באופן הדרגתי על ידי‬
‫‪ .3‬השכב פרקדן (על הגב)‪.‬‬ ‫הטבלתו במים חמימים‪.‬‬
‫‪ .4‬ספק חמצן‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין לחמם באמצעות מקור חום ישיר‪.‬‬
‫‪ .5‬חמם את הראש‪ ,‬הצוואר‪ ,‬החזה והמפשעה‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש לפנות את הנפגע לבית חולים‪.‬‬
‫‪ .6‬החדר עירוי נוזלים (מחוממים במידת האפשר)‪.‬‬ ‫כויות קור‬
‫‪ .7‬פנה את הנפגע לבית חולים‪.‬‬
‫עומס החום הקיצוני ששרר באוגוסט לא מנע מירון‪ ,‬חייל בן ‪ ,20‬ומחבריו מלטייל ברמת הגולן‪.‬‬
‫כמו שסיפר חברו של ירון “רק חיכינו לצאת ל”רגילה” כדי שנוכל לצאת ולטייל ולנקות את הראש‪....‬‬
‫מי חשב שזה יסתיים בצורה כזו?“‬
‫לאחר שטיילו החל משעות הבוקר בשמורת נחל יהודיה התלו נן ירון כי אינו מרגיש טוב והתמוטט‪.‬‬
‫הרעלות‬
‫חבריו ההמומים חשבו בתחילה “הוא עושה הצגו ת‪ ,‬כי הוא ליצן כזה” אך כשלא הגיב למשמע‬
‫צעקותיהם הזעיקו את כוחות ההצלה‪.‬‬
‫צוות של יחידת החילוץ גולן העביר את ירון לידי צוות מד”א כשהוא מחוסר הכרה ובמצב קשה‬
‫כשהוא סובל ממ כת חום‪ .‬צוות מד”א ביצע בו החייאה שכללה גם עירוי נוזלים והעביר אותו‬
‫לבית החולים‪.‬‬
‫מאוחר יותר שב ירון להכרתו‪.‬‬

‫סכנות‪:‬‬ ‫הרעלות‬
‫‪ .1‬חנק תאי– גז ה– ‪ CO‬נקשר לחלקים בתא הקשורים לנשימה התאית‪ ,‬בכך פוגע בתהליך‬
‫ייצור האנרגיה בתא‪.‬‬ ‫הגדרות‬
‫‪ .2‬נזק מוחי – תאי המח הם התאים הראשונים שנפגעים מהרעלת ‪.CO‬‬
‫הרעלה ‪ -‬חשיפה לחומר או נטילת חומר כלשהו אשר מפריע לפעילות התקינה של הגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬נזק למערכות השונות בגוף‪.‬‬ ‫מנת יתר ‪ - Overdose -‬נטילת כמות יתר של תרופה או סם העלולה להשפיע על בריאות‬
‫החולה‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫טוקסיקולוגיה ‪ -‬חקר של רעלים וחומרים הנוגדים אותם‪.‬‬
‫‪ .1‬בטיחות ‪ -‬במקרים שבהם יש חשד להרעלה של פחמן חד‪-‬חמצני ( ‪ )CO‬או כל גז אחר יש‬
‫לדאוג לאוורור המקום‪.‬‬ ‫דרכי חשיפה לרעלים‬
‫‪ .2‬הערך את מצב ההכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬ ‫בליעה ‪ 70% -‬מהרעלות הבליעה מתרחשות אצל ילדים מחת לגיל ‪.6‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬ ‫שאיפה ‪ ,CO -‬גז בישול‬
‫‪ .4‬הזעק נט”ן או פנה את הנפגע בדחיפות לבית חולים ייעודי‪.‬‬ ‫הזרקה‬
‫‪ .5‬טיפול בבית החולים‪ :‬באמצעות תא לחץ ניתן להחדיר חמצן‬ ‫ספיגה‬
‫בריכוז גבוה במיוחד המסייע לניתוק מהיר יותר של גז ה‪CO -‬‬
‫הרעלות שכיחות ‪ -‬אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬תרופות (אקמול)‬
‫מההמוגלובין‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים טיפול תרופתי יעיל למקרים אלה‪.‬‬
‫הרעלות גזים‬
‫דגש‪ :‬אין להיכנס לאזור בוער או אפוף בגזים רעילים‪.‬‬ ‫הרעלת ‪CO‬‬
‫הרעלות בליעה‬ ‫רקע‬
‫הרעלת בליעה שכיחה בקרב ילדים‪ ,‬אך מתרחשת גם אצל‬ ‫‪( CO‬פחמן חד‪-‬חמצני) הוא גז שנוצר כתוצאה‬
‫אנשים מבוגרים‪.‬‬ ‫מבעירה לא מושלמת (לדוגמה‪ :‬שריפה‬
‫במקומות סגורים‪ ,‬צינורות מפלט במכוניות‪,‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫תנורי חימום בבתים לא מאווררים)‪ .‬זהו‬
‫‪ .1‬נסיבות המקרה וסימנים בשטח (אריזות זרוקות וכד’‬ ‫גז חסר ריח‪ ,‬טעם וצבע ולכן הרעלת ‪CO‬‬
‫בהתאם לרעל)‬ ‫קשה לאבחון‪ .‬ההמוגלובין נושא את החמצן‬
‫‪ .2‬ערפול הכרה‬ ‫בדם באמצעות קשרים כימיים‪ .‬במקרה של‬
‫‪ .3‬שינויים בקצב הנשימה‬ ‫פליטת ‪ ,CO‬הקשרים הכימיים האלה נושאים‬
‫‪ .4‬אישונים – סיכה או מורחבים‬ ‫‪ CO‬התופס את מקום החמצן בדם‪ .‬הפחמן‬
‫החד‪-‬חמצני אינו מאפשר לחמצן להיקשר‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫לתאי הדם האדומים‪ ,‬ובכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬גורם‬
‫‪ .1‬דיכוי הכרה‬ ‫נפגע מהרעלת ‪CO‬‬ ‫למוות (גז ה‪ CO -‬נקשר להמוגלובין בקשר‬
‫אישון מורחב‬
‫‪ .2‬הפרעות בקצב הלב‬ ‫החזק פי ‪ 200‬מהחמצן)‪.‬‬
‫‪ .3‬נזקים פנימיים בהתאם לרעל וטיבו‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬שינויים בצבע הפנים‪ ,‬כיחלון ‪ /‬אודם מוגזם ‪ -‬גז ה‪ CO -‬נקשר להמוגלובין ואינו מאפשר‬
‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‬ ‫לחמצן להגיע לתאים‪ .‬באזורים בהם לא נעשה שחלוף גזים יהיו חוסר בחמצן וכיחלון‪.‬‬
‫‪ .2‬בצע החייאה במידת הצורך‬ ‫‪ .2‬קוצר נשימה‬
‫‪ .3‬ספק חמצן‬ ‫‪ .3‬כאבי ראש וסחרחורות‬
‫‪ .4‬הזעק נט”ן‬ ‫‪ .4‬בחילות והקאות‬
‫אישון מכווץ‬
‫‪ .5‬ניתן להתקשר למרכז הרעלים לקבלת הנחיות‬ ‫‪ .5‬ישנוניות ודיכוי הכרה עד לאיבוד הכרה מלא‬
‫סמים‬ ‫דגשים חשובים‬

‫ •יש להביא את החומר באריזתו המקורית לבית החולים‪.‬‬
‫ •אין לתת לנפגע שתייה או אוכל ואין לגרום להקאה בשום אופן‪.‬‬
‫יש שני סוגי סמים‪ :‬מעוררים ומדכאים‪.‬‬ ‫ •אין לגרום להקאה במיוחד במקרים הבאים‪:‬‬
‫כל סם ידכא אם הוא ניטל במנת יתר‪.‬‬ ‫תזקיקי נפט‬ ‫ ‬
‫סמים ממריצים מעוררים את מערכת העצבים המרכזית ‪ -‬גורמים להזיות ולשינויים בתפיסה‪.‬‬ ‫מתיל‪/‬אטיל אלכוהול‬ ‫ ‬
‫ניטרט הכסף‬ ‫ ‬
‫סימנים ותסמינים (לא תמיד יופיעו יחד)‪:‬‬ ‫טשטוש‬ ‫ ‬
‫חוסר הכרה‬ ‫ ‬
‫‪ .1‬סומק‬
‫חומרים מאכלים ‪ /‬קורוזיביים‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬קור ‪ -‬לעיתים‬
‫‪ .3‬הזיות‬
‫הרעלות ספיגה ‪ -‬הרעלות עוריות‬
‫‪ .4‬בחילות‬
‫ •רעלים החודרים דרך העור‬
‫‪ .5‬יובש בפה‬
‫ •בדרך כלל חומר כימי‬
‫‪ .6‬פרכוסים‬
‫ •הרעל עלול לגרום לכווייה מקומית ולהרעלה בטווח הארוך‬
‫‪ .7‬חוסר מנוחה ומתח נפשי‬
‫‪ .8‬חוסר שינה‬
‫סימנים‬
‫‪ .9‬טכיקרדיה‬
‫‪ .1‬קוצר נשימה‬
‫‪ .10‬עלייה בלחץ הדם‪.‬‬
‫‪ .2‬סחרחורות‬
‫‪ .11‬אישוני סיכה‬
‫‪ .3‬בלבול‬
‫‪ .4‬חולשה‬
‫‪ .5‬תגובה איטית בדרך כלל‬
‫סימני נגמל מסמים‬ ‫השפעת אופיאטים ‪-‬‬
‫סימנים קלאסיים מנת יתר‬ ‫סכנות‬
‫נשימה מהירה‬ ‫כיווץ אישונים‬ ‫חשיפה לחומר בריכוז גבוה עלולה לגרום להרעלה שתתבטא בתגובה מערכתית ופגיעה בנשימה‪.‬‬
‫ייתכן לחץ דם גבוה או ברדיקרדיה‬ ‫חוסר תגובה‪/‬שינויים ברמת ההכרה‬
‫היפרתרמיה‬ ‫טאכיפניאה‬ ‫דגשים‬
‫שלשולים‪/‬זיעה קרה‬ ‫היפרתרמיה‬ ‫נסה לזהות את החומר ושטוף היטב‪.‬‬
‫חרדה מוגברת‪ ,‬תוקפנות‬ ‫ברדיקרדיה – דופק איטי‬ ‫אם החומר הוא בצורת אבקה‪ ,‬נער או הברש בטרם חשיפה‪.‬‬
‫בחילות והקאות‬
‫אנמנזה‪:‬‬
‫‪ .1‬איזה סם או תרופה נלקחו? באיזה אופן? באיזו כמות?‬
‫‪.1 .2‬מתי נלקח הסם ‪ /‬תרופה?‬
‫‪.2‬איפה הסם ‪ /‬תרופה כעת?‬
‫‪ .2‬בצע החייאה במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .4‬הזעק נט”ן‪.‬‬
‫‪ .5‬פנה את הנפגע בדחיפות לבית חולים יחד עם אריזות התרופה‪.‬‬
‫החדרת‬
‫עירוי‬
‫תכולת ערכת עירוי סטנדרטית‬ ‫החדרת עירוי‬

‫שקית העירוי (‪ – )1000cc / 500cc‬במד”א משתמשים בתמיסת סליין – תמיסה איזוטונית‬ ‫החדרת עירוי מהווה חלק מהטיפולים אותם מוסמך להגיש חובש רפואת חירום בכפוף לנהלים‬
‫בריכוז מלחים השווה לריכוז המלחים בגוף (‪.)0.9%‬‬ ‫הקבועים במגן דוד אדום בישראל‪.‬‬
‫תמיסות נוספות שקיימות בנט”ן‪:‬‬ ‫הסיבות להחדרת צנתר לווריד‪:‬‬

‫ •סליין ‪ – 100cc‬בעיקר למהילת תרופות‬ ‫‪ .1‬בהחייאה ‪ -‬למתן תרופות‬
‫ •‪( – D5W‬דקסטרוז) ‪100cc‬‬ ‫‪ .2‬הלם תת‪-‬נפחי (היפוולמי) – למתן נוזלים‬
‫‪ .3‬לחץ דם נמוך – למתן נוזלים‬
‫סט עירוי (צינורות) –‬
‫ • סט ‪ 20‬טיפות – סט מקרו (גדול) – באמבולנס‬ ‫ ‬ ‫על פי נוהלי מד”א חובש ‪ /‬נהג אמבולנס רשאי לפתוח וריד במקרים הבאים‪:‬‬
‫ • סט ‪ 60‬טיפות – סט מיקרו – קיים רק בנט”ן‬ ‫ ‬ ‫סיבתי –‬
‫‪ .1‬הלם תת‪-‬נפחי (היפווולמי)‬
‫הצינור – בקצהו האחד נמצא מחדר כוסית המתחבר לשקית העירוי‪ ,‬ובקצה השני מחבר נוסף‬ ‫‪ .2‬כאשר מרחק הפינוי עולה על ‪ 20‬דקות‬
‫לווריד‪ .‬שניהם מכוסים לשמירת הסטריליות‪.‬‬ ‫‪ .3‬לחץ דם סיסטולי שווה או מתחת ל‪ 90 -‬ממ”כ‬
‫וסת – לוויסות כניסת הנוזלים לווריד‪ .‬לשימוש בשני מצבים‪ :‬פתוח לגמרי או סגור חלקית‪,‬‬ ‫נסיבתי –‬
‫לטפטוף איטי‪.‬‬ ‫‪ .1‬כוויות נרחבות מעל ‪30%‬‬
‫שקית עם נוזל עירוי‬ ‫‪ .2‬כוויות מסכנות חיים‬
‫ונפלון – מחט החדרה לווריד‪ .‬קיימים ‪ 6‬סוגים‪ ,‬אולם במד”א משתמשים ב–‪ 3‬בלבד‪:‬‬ ‫‪ .3‬התייבשות‬
‫ •‪ – 22g‬הקטן ביותר (כחול בד”כ) – ‪ 31cc‬לדקה‬ ‫‪ .4‬מכת חום‬
‫ •‪( – 18g‬ירוק בד”כ) – ‪ 80cc‬לדקה‬ ‫‪ .5‬הכשת נחש‬
‫ •‪– 14g‬ב‪ 27cc‬לדקה‪.‬‬ ‫‪ .6‬לידה‬
‫ •כיסוי פלסטיק על הוונפלון לשמירת סטריליות‬
‫ •המחט עצמה עטופה בצינור פלסטיק – פוליאתילן – הנכנס אל תוך הווריד‬ ‫כל זאת רק אם מרחק הפינוי עולה על ‪ 20‬דקות!‬
‫ •“כנפיים” משני צידי הוונפלון‬
‫נוזלים ‪ -‬מתי לא?‬
‫ •מטליות חיטוי – חובה‬ ‫‪ .1‬לחולה הידוע כחולה קרדיאלי או חשוד ככזה ‪-‬‬
‫לנקות את מקום ההחדרה‬ ‫חולה לאחר אוטם עלול להידרדר למצב של אי‬
‫בתנועה סיבובית כדי לא‬ ‫ספיקת לב ולכן אם נחדיר עירוי נגרום להחמרת‬
‫לגרום לזיהום‪.‬‬ ‫ערכת עירוי‬ ‫מצבו (בצקת ריאות)‪.‬‬
‫ •פדים‬ ‫‪ .2‬במקרה של חולה עם לחץ דם נמוך שלא ניתן להורידו‬
‫ •חסם ורידים – על מנת‬ ‫לאמבולנס מחשש להרעת מצבו ‪ -‬אם הנט”ן מתעכב‪ ,‬יש‬
‫ליצור גודש בווריד ואז ניתן‬ ‫להחדיר עירוי בטפטוף איטי בלבד‪.‬‬
‫לראותו ולחוש אותו‬
‫ •אספלנית – לויקופלסט‬ ‫דגש‬
‫לפצוע קשה מאוד בשטח‪ ,‬מדמם ועם סימני הלם‪ ,‬אין לתת יותר‬
‫מ – ‪ 2,000cc‬נוזלים על מנת לא לדלל את דמו ולגרום למצב‬
‫של היפותרמיה (לילדים בין ‪.)500cc – 1,000cc‬‬
‫סט עירוי‬ ‫מחט ונפלון‬
‫החדרת הנפלון‪:‬‬ ‫הכנת הסט לפני העירוי‪:‬‬

‫‪ .1‬הסר את כיסוי המחט‪.‬‬ ‫‪ .1‬ודא את שלמותה של ערכת העירוי ואת תוקפה ‪ -‬שקית‬
‫‪ .2‬קבע את הווריד באמצעות האגודל על ידי משיכת עורו של המטופל לכיוון כף ידו‪.‬‬ ‫צלולה ואטומה‪ ,‬אריזה סטרילית של הוונפלון‪ ,‬הימצאותם‬
‫‪ .3‬החדר את המחט בזווית הקטנה מ‪ 30° -‬חדירה לווריד תגרום למילוי הכוסית בדם‪ .‬עם‬ ‫ושלמותם של כל הפריטים‪.‬‬
‫מילוי הכוסית הקטן את זווית המחט והמשך להתקדם עוד כ‪ 1 -‬ס”מ כדי להבטיח את‬ ‫‪ .2‬פתח את הסט וסגור את הווסת‪.‬‬
‫כניסת הפוליאתילן לווריד‪.‬‬ ‫מטליות חיטוי‬ ‫‪ .3‬הסר את הפקק בשקית העירוי‪ ,‬הסר את כיסוי הדוקרן‬
‫‪ .4‬אם הכוסית לא התמלאה בדם ‪ -‬אין החדרה לווריד‪ .‬משוך את הוונפלון מעט אחורה‬ ‫וחבר אותו לסט העירוי בתנועה סיבובית‪ ,‬תוך שמירה‬
‫בזהירות ונסה שנית‪.‬‬ ‫קפדנית על סטריליות‪.‬‬
‫‪ .5‬אחוז בבסיס המחט והפרד את הפוליאתילן על ידי דחיפתו קדימה אל תוך הווריד‪ .‬הקפד‬ ‫‪ .4‬לחץ קלות על כוסית סט העירוי כדי שתתמלא עד למחציתה‪.‬‬
‫שלא למשוך את המחט החוצה תוך כדי ההפרדה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הנח את שקית העירוי ביד אחת והסר את הכיסוי של קצה‬
‫צינורית העירוי (אין לגעת בקצה הצינוריות ‪ -‬לשמירה על‬
‫חיבור הסט‪:‬‬ ‫סטריליות)‪ .‬ביד השנייה פתח את הווסת – שטוף את צינורית‬
‫‪ .1‬פתח את חסם הוורידים‪.‬‬ ‫העירוי עד ליציאת כל בועות האוויר (למנוע כניסת בועות‬
‫‪ .2‬לחץ על הווריד מעל המקום אליו הוחדר הוונפלון בכדי למנוע זרימה של דם החוצה‪.‬‬ ‫אוויר למחזור הדם של המטופל שעלולות לגרום לתסחיפי‬
‫‪ .3‬הוצא את המחט והשלך אותה למיכל פסולת מזוהמת‪.‬‬ ‫אוויר)‪.‬‬
‫כפפות‬
‫‪ .4‬חבר את סט העירוי הוונפלון ופתח את הווסת‪.‬‬ ‫‪ .6‬בסיום‪ ,‬סגור את הווסת וכסה את קצה הצינורית‪.‬‬
‫‪ .5‬ודא כי זרימת נוזל העירוי תקינה‪.‬‬
‫דגש‬
‫קיבוע הווונפלון – ארבעה קיבועים‪:‬‬ ‫בכל מקרה של נגיעה בדוקרן‪ ,‬בקצה הצינורית או בכל מקום‬
‫‪ .1‬הנח רצועת פלסטר על מקום ההחדרה‪.‬‬ ‫סטרילי אחר ‪ -‬אין להשתמש בסט ויש לפתוח סט חדש‪.‬‬
‫‪ .2‬הנח רצועת פלסטר מתחת לוונפלון כשהחלק הדביק כלפי מעלה‪ .‬הדבק את הקצוות‬
‫באלכסון על הכנפיים ‪ -‬בצורת האות עין‪.‬‬ ‫החדרת עירוי נוזלים‪ :‬חובה ללבוש כפפות !‬
‫‪ .3‬הנח רצועת פלסטר נוספת מעל הכנפיים‪.‬‬
‫‪ .4‬הנח רצועת פלסטר דקה בין הכוסית לפקק (בחלק השקוף)‪.‬‬ ‫הנחת חסם ורידים‪:‬‬
‫‪ .1‬הנח את ידו של המטופל על משענת כך ששקע המרפק‬
‫הוצאת עירוי הנוזלים‪:‬‬ ‫יפנה כלפי מעלה‪.‬‬
‫‪ .1‬סגור את הווסת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנח את חסם הוורידים על הזרוע‪ 5 ,‬ס”מ לפחות מעל שקע‬
‫‪ .2‬אחוז את הוונפלון והסר את רצועות הפלסטר‪.‬‬ ‫המרפק‪.‬‬
‫‪ .3‬הנח פד גזה על נקודת ההחדרה‪ ,‬שלוף את הוונפלון בתנועה אחת ולחץ עם פד הגזה על‬
‫נקודת ההוצאה‪.‬‬ ‫שיקולי בחירת וריד‬ ‫בחירת ווריד‪:‬‬
‫‪ .4‬ודא כי הפוליאתילן שלם והשלך את הוונפלון וסט העירוי למיכל פסולת מזוהמת‪.‬‬ ‫‪ .1‬אם יש קושי באיתור הווריד‪ ,‬ניתן לבצע מס’ פעולות‪ :‬טפח קלות על גבי ידו של המטופל‪,‬‬
‫‪ .5‬הנח פד מודבק בפלסטר על‬ ‫או סחוט את ידו מכיוון כף היד לכיוון המרפק‪ ,‬כדי למלא את הוורידים ולהבליטם‪.‬‬
‫נקודת הדקירה‪.‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬בקש מהמטופל לפתוח ולסגור את אגרופו‪.‬‬
‫‪ .2‬כשנבחר וריד‪ ,‬משש אותו היטב כדי לבחון את כיוונו‪ ,‬קוטרו ומהלכו‪ ,‬ולאחר מכן בחר‬
‫את נקודת ההחדרה (רצוי לבחור וריד בעל קוטר גדול הרחוק מהמרפק)‪ .‬אם לא נמצא‬
‫וריד מתאים‪ ,‬שחרר את החסם ונסה ביד השנייה‪.‬‬
‫חיטוי העור‪:‬‬
‫‪ .1‬חטא עם פד חיטוי בנקודת ההחדרה ומסביבה בתנועות מעגליות‪.‬‬
‫כוסית‬
‫‪ .2‬חזור על החיטוי פעמיים‪.‬‬
‫טראומה‬
‫באוכלוסייה‬
‫מיוחדת‬
‫נשים הרות‬
‫ילדים‬
‫קשישים‬
‫תאונות דרכים‪:‬‬ ‫טראומה באוכלוסייה מיוחדת‬

‫קרע ברחם ‪ /‬שליה כתוצאה מחבלה קהה או חבלה‬
‫מחגורת הבטיחות‪.‬‬ ‫נשים הרות‬
‫השליה היא רקמה ספוגית ועשירה מאוד בדם‪ .‬היא‬ ‫ילדים‬
‫מחברת בין האם לעובר ודרכה מתבצע כל חילוף‬ ‫קשישים‬
‫החומרים שלו‪ .‬קרע של השליה גורם לדימום מסיבי‬
‫הפוגע באספקת הדם לעובר ובנפח הדם של האם‪.‬‬ ‫טראומה בנשים הרות‬
‫טראומה בנשים הרות היא הסיבה העיקרית למוות בקרב נשים בגיל הפוריות‪,‬‬
‫פציעות חודרות‪:‬‬ ‫כ‪ 6%-7%-‬מכלל הנשים בהיריון מעורבות באירוע טראומה‪.‬‬
‫ •פציעות חודרות עלולות לגרום לפגיעה בעובר‬ ‫הטיפול הראשוני באישה ההרה זהה לטיפול באישה שאינה הרה‪ ,‬אך יש להיות‬
‫ככל שההיריון מתקדם יותר‪.‬‬ ‫ערים לשינויים האנטומיים והפיזיולוגיים המתרחשים בגופה‪.‬‬
‫נפילות‪:‬‬
‫ •נפילות קלות עלולות לגרום להיפרדות שליה‬ ‫שינויים אנטומיים ופיזיולוגיים‪:‬‬
‫ודימום תוך‪-‬רחמי (יכולים להופיע סימנים של‬ ‫‪ .1‬רוב השינויים חלים החל מסוף הטרימסטר הראשון‪.‬‬
‫היפרדות שליה‬
‫פציעות בטן)‪.‬‬ ‫‪ .2‬ירידה בלחץ הדם עד ‪ 15‬מ”מ כספית (בשל אספקת הדם לעובר)‪.‬‬
‫‪ .3‬עלייה בדופק עד ‪ 20‬פעימות נוספות לדקה‪.‬‬
‫זהירות!‬ ‫‪ .4‬עלייה בנפח דם עד ‪ - 50%‬גורמת להרחבת כלי דם ומעלה את השכיחות‬
‫ •סימני רעלת היריון (אקלמפסיה) דומים לסימני חבלת ראש (ירידה במצב ההכרה‪ ,‬הפרעות‬ ‫לסחרחורות והתעלפות‪.‬‬
‫בראייה‪ ,‬פרכוסים)‪.‬‬ ‫‪ .5‬האטת פעולת העיכול (סכנה גדולה יותר לאספירציה)‪.‬‬
‫ •האטה בפעילות המעיים ‪ -‬סכנת הקאה ואספירציה‪.‬‬ ‫‪ .6‬בטרימסטר השלישי – תיתכן הפרעת נשימה קלה עקב לחץ על הסרעפת‪,‬‬
‫ •מתיחת קרום הצפק ושרירי הבטן בהיריון גורמים להפחתה בסימנים או להיעדר סימנים‬ ‫בעיקר בשכיבה על הגב‪.‬‬
‫לגירוי צפקי בעת פגיעת בטן‪.‬‬
‫בטראומה‪ ,‬כלי הדם המובילים דם אל הרחם מתכווצים כבר בשלבי‬
‫דגשים טיפוליים‪:‬‬ ‫ההלם הראשוניים‪ ,‬מה שעלול לגרום להיפוקסיה של העובר ולמותו‪,‬‬
‫הדרך הטובה ביותר לטפל בעובר היא לטפל באם !‬ ‫וזאת משום שהגוף עצמו דואג למערכת כולה ופחות לעובר‪.‬‬
‫‪ .1‬ספק חמצן בריכוז מקסימלי בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫ •הטיפול הראשוני באשה הרה יהיה זהה לטיפול באשה שאינה הרה‬
‫‪ .2‬פנה אישה הרה בשכיבה על צד שמאל (כדי למנוע לחץ על הווריד הנבוב התחתון)‪.‬‬ ‫ •בטיפול באשה הרה מטפלים בשניים – באם ובעובר‪.‬‬
‫‪ .3‬בקיבוע ללוח גב יש להטותו על צד שמאל‪.‬‬ ‫ •ככל שההריון מתקדם יותר‪ ,‬כך גדל הסיכוי לפגיעה ברחם וקטן‬
‫‪ .4‬אם נדרשת החייאה‪ ,‬יש להמשיכה תוך כדי פינוי (כדי לשמור על העובר)‪.‬‬ ‫הסיכוי לפגיעה באברי הבטן‪.‬‬
‫‪ .5‬סיבת המוות העיקרית של עוברים כתוצאה מטראומה היא מות האם‪.‬‬
‫הפגיעות השכיחות בטראומה‪:‬‬
‫‪ .1‬היפרדות שליה‬
‫‪ .2‬קרע של הרחם‬
‫‪ .3‬קרעים של איברים מוצקים‬
‫איבוד דם ‪ /‬היפוולמיה‪:‬‬
‫ירידה בזרימת הדם לרחם – היפוקסיה של העובר‪.‬‬
‫לחץ על וריד נבוב תחתון – ירידה בהחזר הורידי וכתוצאה מכך פגיעה באספקת הדם לגוף‬
‫כולו ולרחם‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫טראומה בילדים‬

‫‪ A‬נתיב אוויר – קבע את הראש במצב ניטרלי‪.‬‬
‫החדר מנתב אוויר ישר או במקביל ללשון‬ ‫ ‬ ‫יש לזכור!‬
‫(‪ – 90 °‬במקרים של חוסר הכרה)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ילדים אינם “מבוגרים קטנים”‪.‬‬
‫ הקפד על צווארון ‪ +‬קיבוע ידני לאורך כל הטיפול‪.‬‬ ‫הם שונים ב‪:‬‬
‫‪ B‬נשימה – סימן עיקרי להפרעה נשימתית תהיה‬ ‫ •גודל‬
‫נשימה מואצת ומאומצת‪.‬‬ ‫ •תהליכי חשיבה‬
‫ השרירים הבין‪-‬צלעיים אצל ילדים אינם מפותחים‬ ‫ •יכולת תקשורת‬
‫קיבוע ראש נייטרלי‬ ‫ולכן‪ ,‬במצב של מצוקה נשימתית ילדים יתעייפו‬ ‫ •בגרות גופנית ונפשית‬
‫במהירות‪ .‬כתוצאה מההפרעה נשימתית יופיעו ציאנוזיס וצבע אפור‪.‬‬ ‫ילד מקובע ללוח גב‬ ‫ •אנמנזה ‪ -‬בעייתית‬
‫ספק חמצן בריכוז גבוה בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ •נזק ארוך טווח‪:‬‬
‫נפח הנשמה – עד לעליית בית החזה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פגיעה בהתפתחות וגדילה‬ ‫ ‬
‫‪ C‬מחזור הדם – לילדים יש רזרבות פיזיולוגיות גדולות משל מבוגר ולכן הלם יתפתח רק‬ ‫פגיעה התנהגותית‬ ‫ ‬
‫לאחר ירידה של ‪ 25%‬בנפח הדם‪ .‬הסימן הראשון – טכיקרדיה‪.‬‬ ‫‪ 50%‬מהילדים שחוו טראומה סובלים מקשיי למידה והסתגלות‬ ‫ ‬
‫פגיעות ראש‪:‬‬ ‫טראומה היא גורם מספר אחד למוות ולנכות בילדים מגיל ‪.17–1‬‬
‫ •קיימת חשיבות רבה לסיפור המקרה ‪( -‬הילד עלול להיות‬
‫אפאטי או ישנוני ולא ישתף פעולה)‪.‬‬ ‫אחד מכל שלושה ילדים מעורב בטראומה‪.‬‬
‫פגיעות חזה‪:‬‬ ‫מנגנונים אופייניים‪ :‬נפילות‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬פציעות חודרות‪ ,‬נפילות מגובה‪.‬‬
‫ •מוות משבר בצלע נגרם כתוצאה מפגיעה באיברי החזה‪,‬‬
‫מה שמעיד על עוצמת פגיעה חזקה‪.‬‬ ‫דגשים כלליים‬
‫ •כתוצאה מגמישות העצמות ייתכנו פגיעות פנימיות‪ ,‬ללא סימנים חיצוניים ניכרים‪.‬‬
‫שברים‪:‬‬ ‫ •אנרגיית הפגיעה תיספג במלואה באיברים הפנימיים‪.‬‬
‫ •עצמות הילד גמישות ולכן‪ ,‬סימני השבר יעידו על עוצמת‬ ‫ •קשיי תקשורת (פחד‪ ,‬חרדה) כתוצאה מאי בשלות נפשית אצל הילד‪.‬‬
‫הפגיעה‪.‬‬ ‫ •יש לדבר אל הילד בגובה העיניים ולהרגיע אותו במהלך כל הטיפול‪.‬‬
‫ •שברים נפוצים‪ :‬שבר ענף ירוק ‪ -‬שבר שבו העצם אינה‬ ‫ •בטראומה בתינוקות יש לחשוד בפגיעת ראש מכיוון שמבחינה אנטומית הראש מהווה‬
‫נשברת אך משנה את צורתה בשל גמישותה‪.‬‬ ‫את מרכז הכובד (לעומת החזה‪ ,‬אצל מבוגרים)‪.‬‬
‫שבר ענף ירוק‬
‫דגש‬
‫טראומה בילדים תיחשב כפגיעה רב מערכתית בשל ממדי גופם הקטנים וסמיכות האיברים‪.‬‬
‫לב וכלי דם‪:‬‬ ‫טראומה בקשישים‪:‬‬

‫‪ .1‬טרשת עורקים – היצרות ופגיעה בגמישות כלי הדם‪ ,‬ירידה בתפקוד הלב‬
‫‪ .2‬יכולת ירודה של המערכת הסימפתטית לפצות במצב של הלם‬ ‫קשיש מוגדר מי שגילו ‪ 65‬ומעלה‪ ,‬אך לעיתים‪ ,‬ההגדרה‬
‫תכלול גם גילאים צעירים יותר בשל מחלות כמו דמנציה‪,‬‬
‫עצבים‪:‬‬ ‫אלצהיימר‪ ,‬נכות לאחר אירוע מוחי ועוד‪.‬‬
‫‪ .1‬ירידה בשמיעה ובראייה‪ ,‬האטה בתגובות ותפישה מרחבית לקויה‬ ‫פרישה מהעבודה ללא תוכן שימלא את חייו של האדם‬
‫‪ .2‬חוסר יכולת למקד כאב‬ ‫נוטה להשפיע על בריאותו‪.‬‬
‫‪ .3‬משייכים את הכאב לבעיות כרוניות‬
‫‪ .4‬רפלקסים ירודים‬ ‫קיימים מספר גורמים למחלות כרוניות‪:‬‬
‫ •גיל החולה‬
‫מערכת הפרשה חיצונית‪:‬‬ ‫ •אורח חיים‬
‫ירידה בתפקודי כליות‬ ‫ •משתנים סביבתיים‬
‫מערכת תנועה‬ ‫הטראומה עלולה להיות קשה יותר בשל בעיות‬

‫‪ .1‬חוסר גמישות של השלד‪ ,‬עצמות שבירות עקב בריחת סידן (אוסטאופרוזיס) – שברים‬ ‫רפואיות מהן סובל הקשיש‪.‬‬
‫בקינמטיקה קלה‪.‬‬ ‫טראומה בקשישים עלולה לגרום לסיבוכים‬
‫‪ .2‬חולשה ודלדול השרירים‬ ‫נלווים כמו זיהומים‪ ,‬דלקות ריאה ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬שכיחות גבוהה לשבר בצוואר הירך‬ ‫יכולת ההתמודדות של גוף הקשיש במצבי‬
‫טראומה פחותה מזו של אדם צעיר‪.‬‬
‫עור‪:‬‬
‫‪ .1‬פגיעה בויסות חום הגוף – חשש להיפותרמיה ‪ /‬היפרתרמיה‬ ‫קבוצות הסיכון לתמותה מטראומה לקשישים‪:‬‬
‫‪ .2‬עור דק יותר‬ ‫ •מעל גיל ‪65‬‬
‫ •אנשים שחיים בגפם‬
‫הערכת נפגע קשיש‪:‬‬ ‫קשיש עם פציעת ראש‬
‫ •מוות של בן ‪ /‬בת זוג לאחרונה‬
‫‪ A‬שינויים במבנה הלסת עלולים לגרום לתנודת שיניים תותבות (עלולות להפוך לגוף זר‬ ‫ •אשפוז לאחרונה‬
‫במצב של חוסר הכרה)‪.‬‬ ‫ •חוסר ניידות‬
‫‪ B‬בשל ירידה בתפקוד הריאות‪ ,‬גם קצב נשימה של ‪ 16‬נשימות בדקה עלול לגרום לאי‬
‫ספיקה נשימתית‪ .‬שרירי בית החזה מאבדים מגמישותם‪.‬‬ ‫קינמטיקה‬
‫‪ C‬מילוי קפילארי איטי ‪ -‬יכול להיות תקין‪ .‬ייתכן לחץ דם סיסטולי גבוה עקב טרשת עורקים‬ ‫ •נפילות ‪ -‬גורם מספר ‪ 1‬למוות ולנכות‬
‫ומחלות‪ .‬יש להשוות את הערכים לערכים הקבועים לאותו אדם‪.‬‬ ‫ •תאונות דרכים ‪ -‬גורם מספר ‪ ,2‬לרוב נפגעים כהולכי רגל‬
‫‪ D‬רמת הכרה משתנה ‪ -‬יכולה להיות תקינה אך יש להתחשב בגורמים כמו גיל‪ ,‬אלצהיימר‪,‬‬ ‫ •כוויות‬
‫דמנציה‪ ,‬אירועים מוחיים‪ ,‬תרופות (תרופות עלולות לגרום לאפאטיות ולישנוניות)‪.‬‬ ‫ •שוד‪/‬התעללות ‪ -‬מהווים מטרה קלה‬
‫ההתרשמות מקשיש ‪ -‬התרשמות נעשית על פי מצבו הכללי ולא רק על פי סימנים ספציפיים‪.‬‬ ‫שינויים אנטומיים ופיזיולוגיים‪:‬‬
‫תמיד יש להשוות למצבו הרגיל (‪.)BaseLine‬‬ ‫נשימה‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי מבנה לסת‪ ,‬איבוד שיניים – עלול להוות בעיה בהחדרת מנתב אוויר‪.‬‬
‫דבר אל הקשיש בגובה העיניים‪ ,‬התייחס אליו וטפל בו בכבוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬תפקוד ריאתי לקוי בגלל ירידה בגמישות שרירי בית החזה‪ ,‬גיבנת‪ ,‬מחלות וחוסר פעילות‬
‫נסה להתגבר על קשיי תקשורת‪ ,‬אך אל תתייחס אליו כאל ילד‪.‬‬ ‫גופנית‪.‬‬
‫תשאול הנוכחים ‪ /‬קרובי משפחה אינו מהווה תחליף לתקשורת ישירה עם הקשיש‪.‬‬ ‫‪ .3‬נפח נשימה קטן עקב ירידה בגמישות הרקמות‪.‬‬
‫היה ערני לסימני הזנחה ‪ /‬התעללות‪.‬‬
‫פגיעות‬
‫סביבתיות‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫טביעה‬
‫‪ .1‬בטיחות ‪ -‬הרחק מגורם מסכן – על ידי מציל או המוסמכים לכך בלבד‪.‬‬ ‫טביעה מתייחסת לנפגע אשר נקלע למצוקה‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬ ‫במים‪ ,‬בלע או שאף מים‪.‬‬
‫‪ .3‬טפל בהתאם לסכמת טיפול בפצוע ‪ /‬סכמת החייאה‪.‬‬
‫‪ .4‬אין להתעכב ולנסות להוציא מים מהריאות (ניתן רק בטיפול תרופתי)‪.‬‬ ‫פיזיולוגיה‬
‫‪ .5‬יש לשים לב להקאות בשל חדירת מים לקיבה‪.‬‬ ‫בגוף קיים מנגנון הגנה ‪ -‬לרינגוספאזם – כיווץ‬
‫‪ .6‬דווח לבית החולים על אופי הטביעה (מים מלוחים ‪ /‬מים מתוקים)‪.‬‬ ‫בלתי רצוני של שרירים באזור מיתרי הקול‬
‫‪ .7‬מנע היפותרמיה‪.‬‬ ‫שמטרתו למנוע כניסה של גופים זרים לקנה‬
‫‪ .8‬התייחס לעמוד שדרה צווארי – פגיעה בעמוד שדרה צווארי מתרחשת בעיקר בתאונות‬ ‫הנשימה‪ .‬כל גירוי באזור פיצול הקנה יגרום‬
‫צלילה‪.‬‬ ‫ללרינגוספאזם ‪ -‬כיווץ שרירי הקנה וסגירתו‬
‫לכניסה של כל גורם זר‪ ,‬כולל אוויר‪ .‬כאשר אין כניסת אוויר התוצאה עלולה להיות חנק ומוות‪.‬‬
‫כשהנפגע נקלע למצוקה במים הוא בחרדה רבה ומנסה להיאבק ולהיחלץ‪ .‬כתוצאה מהמאבק‬
‫במים מתרחשת שאיפת מים החודרים לקנה הנשימה‪ .‬קנה הנשימה מגיב בלרינגוספאזם‪.‬‬
‫שלב ‪– 1‬‬
‫כתוצאה מהלרינגוספאזם נוצר חנק ואיבוד הכרה‪ ,‬אך עדיין אין חדירה של מים לקנה‪ ,‬אך‬
‫בד בבד אין כניסת אוויר לריאות‪.‬‬
‫שלב ‪– 2‬‬
‫לאחר כשתי דקות‪ ,‬בשל מחסור בחמצן‪ ,‬מאבד הטובע את הכרתו ומים חודרים לריאות‪.‬‬
‫‪ .2‬קוצר נשימה‬
‫כמו בכל יום חמישי במהלך החופש הגדול חיכו ילדי משפחת כהן שאביהם יסיים את‬
‫יום העבודה וייקח אותם לים ואכן‪ ,‬בסביבות השעה ‪ ,19:30‬כשהמצילים כבר סיימו‬ ‫‪ .3‬חרחורים‬
‫את משמרתם‪ ,‬הם הגיעו סוף‪-‬סוף לחוף‪.‬‬
‫יוסי בן ה‪ 10-‬ואחותו בת ה‪ 7-‬נכנסו למים בעוד אביהם פורש את השמיכה על החוף‪.‬‬ ‫‪ .1‬שאיפת מים עלולה לגרום להפרת מאזן המלחים בגוף‪ ,‬שתגרום להפרעות בקצב הלב‬
‫לפתע‪ ,‬החל יוסי לצעוק כי אחותו נעלמה‪.‬‬ ‫ולבצקת ריאות‪.‬‬
‫עד ראייה שהיה במקום סיפר‪“ :‬האבא זינק מייד למים וניסה לחפש את הילדה בחושך‪,‬‬
‫‪ .2‬היפותרמיה‬
‫אבל אי אפשר היה לראות כלום‪ .‬הוצאנו את הילד מהמים והזעקנו את המשטרה‪ ,‬אבל‬
‫האבא והבת פשוט נעלמו‪“ .‬‬ ‫‪ .3‬דום נשימה – היפוקסיה‬
‫‪ .4‬דום לב‬
‫למחרת היום נפלטו מן המים גופות האב ובתו‪ ,‬ורופא מד”א נאלץ לקבוע את מותם‪.‬‬ ‫‪ .5‬טראומה – פגיעות ראש ‪ /‬עמ”ש ‪ /‬שברים‬
‫באותו קיץ טבעו למוות חמישה בני אדם ובחמישה מקרים נוספים ביצעו צוותי מד”א‬
‫פעולות החייאה ממושכות ופינו את הנפגעים במצב קשה לבית החולים‪.‬‬ ‫דגש ‪ -‬בטביעה במים‪ ,‬רדודים או עמוקים‪ ,‬יש להתייחס‬
‫לטובע כאל פצוע טראומה ולטפל על פי סכמת ‪.PHTLS‬‬
‫פגיעות בשהייה בעומק “שכרון מעמקים“‬ ‫תאונות צלילה‬

‫ •נגרם מהשפעת החנקן המומס על מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫ •הצוללן מתנהג כשיכור ומסתכן שלא לצורך ואף עלול להוציא את ווסת הנשימה מפיו‪.‬‬ ‫ספורט הצלילה נעשה פופולרי מאוד בשנים האחרונות‪.‬‬
‫למספרם הגדל והולך של העוסקים בענף ספורט זה בארץ‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫מתווספים מדי שנה תיירים‪ ,‬המגיעים לאתרי הצלילה באילת‬
‫‪ .1‬צריכת חמצן מוגברת והתרוקנות מיכל החמצן‬ ‫ובים התיכון‪ .‬למרות זאת‪ ,‬תאונות הצלילה אינן שכיחות‪.‬‬
‫‪ .2‬היפוקסיה‬ ‫הכרת החוקים הפיזיקליים המתארים את המתרחש בגופו‬
‫‪ .3‬טביעה‬ ‫של אדם בעת הצלילה תסייע לחובש רפואת החירום לאבחן ולטפל בנפגעי צלילה‪.‬‬
‫‪ .4‬עלייה מהירה לפני המים‬ ‫בגובה פני הים הלחץ הוא ‪ 1‬אטמוספרה (‪ .)760mm Hg‬בכל ירידה של ‪ 10‬מ’ לעומק הלחץ‬
‫עולה באטמוספרה אחת‪.‬‬
‫פגיעות בזמן עלייה‬ ‫חוק בויל ( ‪:)BOYLE‬‬
‫גורמים‪:‬‬ ‫נפח הגז משתנה ביחס הפוך ללחץ הסביבה‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהלחץ המופעל על הגז גדול יותר‪,‬‬
‫ •עלייה מהירה מדי‬ ‫נפח הגז יקטן‪ .‬עם הירידה לעומק המים‪ ,‬הלחץ עולה ונפח הגז בבועיות הריאה הולך וקטן‪.‬‬
‫ •עצירת הנשימה בזמן העלייה‬
‫חוק הנרי ( ‪:)HENRY‬‬
‫כתוצאה מהעלייה המהירה מתרחשת עלייה מהירה של הלחץ בריאות בשל‪:‬‬ ‫כמות הגז המתמוססת בנפח נתון של נוזל היא ביחס ישר ללחץ בו נמצא הגז‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫ •נפח הגז בריאות גדל בשל הירידה בלחץ הסביבתי‪.‬‬ ‫שהלחץ עולה‪ ,‬כמות הגז המתמוססת בנוזל תגדל‪ .‬מכאן שככל שהצוללן יעמיק בצלילה והלחץ‬
‫ •אם הצוללן לא יפלוט את האוויר‪ ,‬עלול להיגרם קרע בריאות‪ ,‬חזה אוויר פשוט או חזה‬ ‫יעלה‪ ,‬כמות החנקן שתתמוסס בדם וברקמות תעלה אף היא‪.‬‬
‫אוויר בלחץ‪.‬‬
‫ •עלולים להיווצר תסחיפי אוויר מוחיים או לבביים‪.‬‬ ‫סוגי תאונות צלילה‪:‬‬
‫ •בזמן הירידה ‪ /‬העמקה‬
‫ •בשהייה בעומק‬
‫מחלת הדקומפרסיה‬ ‫ •בזמן העלייה‬
‫על פי חוק הנרי‪ ,‬מסיסות הגז בנוזל תגדל ככל שהלחץ עולה‪ .‬בירידה לעומק גדל הלחץ וכמות‬
‫גדולה של חנקן עוברת אל הרקמות והדם בצורת בועות‪ .‬בעת עלייה מהירה‪ ,‬החנקן איננו‬ ‫פגיעות בזמן ההעמקה‬
‫מצליח להשתחרר ונשאר בדם וברקמות הגוף‪.‬‬ ‫על פי חוק בויל‪ ,‬ככל שהלחץ עולה נפח הגז קטן‪ ,‬ולכן במקומות בהם כלוא אוויר נפחו יקטן‬
‫וייווצר תת‪-‬לחץ שעלול לגרום למעבר נוזלים או דם מרקמות סמוכות‪.‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫ •באוזן התיכונה‬
‫בשלב הראשון‪:‬‬ ‫ •במערות האף – סינוסים‬
‫‪ .1‬נסיבות המקרה‬ ‫ •בין מסכת הצלילה לפנים‬
‫‪ .2‬כאבים עזים – במיוחד במפרקים‬ ‫ •בין כובע הצלילה לאוזן‬
‫‪ .3‬כיחלון (ציאנוזיס)‬
‫‪ .4‬בצקות‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫ •כאבים המתגברים עם ההעמקה‬
‫בשלב השני‬ ‫ •צלצולים באוזניים‬
‫לסימנים הראשוניים יתווספו‪:‬‬ ‫ •קרע בעור התוף‬
‫‪ .1‬כאבי ראש וסחרחורות‬ ‫ •סחרחורות‬
‫‪ .2‬כאבים בחזה‬
‫‪ .3‬בחילות ‪ /‬הקאות‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫שיתוק‬ ‫‪ .4‬‬

‫‪ .1‬נתק את מקור החשמל ‪ /‬הרחק ממקור הזרם באמצעות חומר מבודד‪.‬‬ ‫קשיי נשימה‬ ‫‪ .5‬‬
‫‪ .2‬אל תיגע בנפגע לפני ניתוק הזרם או הרחקה ממקורו‪.‬‬ ‫תחושת נימול‬ ‫‪ .6‬‬
‫‪ .3‬הזעק את חברת החשמל במידת הצורך‪.‬‬ ‫חוסר הכרה‬ ‫‪ .7‬‬
‫‪ .4‬פעל בהתאם לסכמת ההחייאה‪.‬‬
‫‪ .5‬הנח צווארון וקבע ללוח גב (בשל ההרס העצום שגורם זרם החשמל בדרך)‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .6‬נטר את הדופק לאורך כל הטיפול‪.‬‬ ‫תא לחץ‬ ‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .7‬פנה את הנפגע בדחיפות לבית החולים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בצע החייאה במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ .4‬הרכב עירוי נוזלים – בדרך לבית החולים‪.‬‬
‫‪ .5‬מנע היפותרמיה‪.‬‬
‫‪ .6‬פנה בדחיפות לבית חולים קרוב ובמידת האפשר לבית חולים בו יש תא לחץ‪:‬‬
‫יוספטל ‪ -‬אילת‪ ,‬אסף הרופא – צריפין‪ ,‬רמב”ם – חיפה‪.‬‬ ‫ ‬
‫התחשמלות‬
‫התחשמלות היא מצב בו זרם חשמלי חיצוני זורם דרך הגוף‪.‬‬
‫פוטנציאל חשמלי יזרום ממקור זרם גבוה (לדוגמה‪ :‬כבל חשמל חשוף‪ ,‬מכשיר חשמלי) למקום‬
‫בו פוטנציאל הזרם נמוך יותר (לדוגמה‪ :‬אדמה‪ ,‬רצפה)‪.‬‬
‫הזרם עובר בגוף במסלול מהנקודה בה הוא חדר אליו (נקודת הכניסה) ועד לנקודה ממנה‬
‫דוד ושלום היו חברים מאז ילדותם ונהגו לצאת מדי יום שישי בבוקר לדיג באתר דיג סמוך ליסוד המעלה‪.‬‬ ‫הוא יצא (נקודת יציאה)‪ .‬במעברו גורם הזרם נזק רב לגוף בשל שחרור אנרגיה גבוהה של‬
‫חום‪ ,‬היוצרת שביל הרס ברקמות שדרכן הוא עובר‪.‬‬
‫בבוקר יום שישי הגיעו השניים כהרגלם למקום‪ ,‬שלום החל להתקין את ציוד הדיג כשלפתע הבחין‬ ‫אין בידוד מושלם מפני התחשמלות‪ ,‬ולכן‪ ,‬חובה לנתק את זרם החשמל בטרם טיפול בנפגע‬
‫כי דוד מניף את ח כתו גבוה מהרגיל “עוד לפני שהספקתי לצעוק לו כי ייזהר מחוט החשמל שעובר‬ ‫התחשמלות‪.‬‬
‫למעלה ראיתי ניצוץ ענק מעלינו ודוד נפל‪ .‬נכנסתי להלם ולא ידעתי מה לעשות‪ .‬אנשים מסביב צלצלו‬
‫למד”א אבל פחדנו לגעת בדוד“‬
‫צוות מגן דוד אדום מאזור ירדן אשר הגיע למקום ביצע באיש פעולות החייאה אך נאלצו לקבוע‬ ‫‪ .1‬סיפור המקרה‬
‫את מותו‪.‬‬ ‫‪ .2‬סימנים סביבתיים‬
‫‪ .3‬כוויות בנקודות הכניסה והיציאה‬
‫המשטרה עיכבה לחקירה את בעלי האתר בחשד לרשלנות‪.‬‬
‫‪ .1‬כוויות קשות – פנימיות וחיצוניות‬
‫נקודת יציאה של זרם חשמלי בכף הרגל‬
‫‪ .2‬נזק פנימי רב לפי התקדמות הזרם‬
‫‪ .3‬שברים בעצמות ארוכות (לרוב ללא סיפור של חבלה)‬
‫‪ .4‬הסכנה העיקרית – הפרעות קצב לב‪ ,‬דום לב‬
‫תליה‬
‫שלושה גורמים למוות בתליה‪:‬‬
‫‪ .1‬לחץ על כלי הדם גורם לפגיעה ולהפסקת זרימת הדם למוח (חסימת‬
‫עורקי הקרוטיד)‪.‬‬
‫‪ .2‬חנק – לחץ על קנה הנשימה‪.‬‬
‫‪ .3‬שבירת המפרקת ( ‪ –)DENS‬נגרמת על ידי הפעלת כוח רב על עמוד‬
‫פגיעות‬
‫השדרה הצווארי וניתוק החוליות המביא לפגיעה במערכת העצבים‬
‫המרכזית‪.‬‬
‫מבעלי חיים‬
‫‪ .2‬ייתכן חתך בצוואר ‪ /‬סימני חנק‬
‫‪ .3‬כחלון‪ ,‬שינוי צבע בפנים‪ ,‬נפיחות‬
‫‪ .4‬גודש וורידי צוואר‬
‫‪ .5‬ארקציה (זקפה) חלקית‬
‫‪ .1‬חנק‬
‫‪ .2‬הפסקת זרימת הדם למוח‬
‫‪ .3‬פגיעה בעמוד שדרה צווארי‬
‫‪ .1‬הרחק מגורם – הורד את האדם מן החבל תוך כדי התייחסות לעמוד‬
‫שדרה צווארי (באמצעות שני מטפלים)‪.‬‬
‫‪ .2‬במידת הצורך‪ ,‬בצע החייאה תוך התייחסות לעמוד שדרה ‪ /‬עמוד‬
‫שדרה צווארי‪.‬‬
‫‪ .3‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .4‬הרכב צווארון ולוח גב‪.‬‬
‫‪ .5‬פנה את הנפגע בדחיפות לבית החולים‪.‬‬
‫במהלך כל הטיפול יש לשמור על הצוואר יציב !‬

‫לאחר התפרצות המחלה‪:‬‬ ‫פגיעות מבעלי חיים‬

‫‪ .1‬חום‬
‫‪ .2‬כאבי ראש‬ ‫בעלי חיים הם חלק מחיינו היומיומיים‪ ,‬מרביתם‬
‫‪ .3‬כאבי שרירים‬ ‫מאוד ידידותיים ומהווים חלק מהמשפחה‪ ,‬ומיעוטם‬
‫‪ .4‬בלבול והזיות‪ ,‬פחד ממים (הידרופוביה)‬ ‫עלולים להיות מסוכנים ולהגיב בצורה לא צפויה‪.‬‬
‫‪ .5‬רוק קצפי‬ ‫יש בעלי החיים המצוידים באמצעי מיגון שונים ‪-‬‬
‫‪ .6‬התכווצויות ופרכוסים‬ ‫עוקץ‪ ,‬בלוטות רעל‪ ,‬שיניים חדות ועוד‪ .‬כאשר בעלי‬
‫‪ .7‬שיתוק‬ ‫החיים נתקלים באויב בלתי צפוי‪ ,‬הם עלולים להפעיל אותם כנגדו‪.‬‬
‫‪ .8‬נטייה לתוקפנות‬ ‫הפוגעים באדם הם פרוקי‪-‬רגליים (דבורים‪ ,‬עקרבים ועכבישים)‪ ,‬זוחלים (נחשים) ויונקים‬
‫לאחר הופעת הסימנים‪ ,‬המחלה חשוכת מרפא‬ ‫(כלבים‪ ,‬זאבים‪ ,‬שועלים וכד’)‪.‬‬
‫סכנות‪ :‬שיתוק שרירי הנשימה ומוות‪.‬‬ ‫חשוב ביותר!‬
‫הכל מתחיל במניעה‪:‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬שמירה על מרחק מבעל החיים‬
‫‪ .1‬שטוף את הפצע בכמויות גדולות של מים וסבון‪.‬‬ ‫‪ .2‬הליכה עם נעליים גבוהות‬
‫‪ .2‬חטא את המקום במהירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הימנעות מהרמת אבנים או הכנסת ידיים למחילות‬
‫‪ .3‬פנה לבית חולים לקבלת חיסון מונע ודווח למשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .4‬אין לחבוש מחשש להתפתחות חיידקים אנאירוביים במקום‪.‬‬ ‫כלבת‬
‫הגדרה‪ :‬מחלה נגיפית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫הכשת נחש‬ ‫גורם‪ :‬נגיף הכלבת מרוכז בבלוטות הרוק של יונק נגוע‪ .‬מועבר במגע‬
‫רקע כללי‪:‬‬ ‫עם רוק‪ ,‬הפרשות או דם של חיה נגועה (לא חייבת להיות נשיכה)‬
‫בארץ קיימים סוגים רבים של נחשים‪ ,‬לא כולם ארסיים‪.‬‬
‫אופן הדבקה‪ :‬בדרך כלל באמצעות נשיכה או ליקוק של יונק נגוע‬
‫דגש – יש להתייחס לכל הכשה כאל הכשת נחש ארסי !‬
‫תקופת דגירה‪ :‬בדרך כלל ‪ 3-1‬חודשים‪ ,‬שלאחריהם מתפרצת המחלה‬
‫ •ההכשה מתבצעת באמצעות שיני ארס חלולות‪.‬‬ ‫(לעיתים נדירות תקופת הדגירה יכולה להיות ארוכה יותר משנה או קצרה יותר משבועיים‪,‬‬
‫ •הארס מופרש כאשר מופעל לחץ על השיניים‪.‬‬ ‫תלוי במקום הנשיכה וכד’)‪.‬‬
‫ •הארס חודר באמצעות זרם הדם למערכות הדם והעצבים‪.‬‬ ‫במהלך תקופת הדגירה ניתן לרפא את החולה‪ ,‬אך כאשר הסימנים מתפרצים המחלה קטלנית‪.‬‬
‫מנגנון הפגיעה‪:‬‬ ‫סימנים ראשוניים‪ :‬בימים הראשונים (‪ )4–1‬מופיעים סימנים לא ספציפיים של מחלת חום רגילה‪:‬‬
‫ארס הנחש–‬ ‫‪ .1‬חום‬
‫ •מורכב מריכוז של חלבונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאבי ראש‬
‫ •צבעו צהבהב או שקוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬הרגשה כללית רעה‬
‫‪ .4‬כאבי שרירים‬
‫לרבים מן הנחשים הארסיים רעלנים שונים שמשפיעים על מספר מערכות גם יחד‪ ,‬אך למרות‬ ‫‪ .5‬עייפות מוגברת‬
‫זאת‪ ,‬התגובה הקלינית היא לרוב נוירולוגית או המטולוגית בעיקרה‪ .‬ארס הצפעונים משפיע‬ ‫‪ .6‬אבדן תיאבון‪ ,‬בחילות והקאות‪ ,‬כאבי גרון ושיעול‬
‫בעיקר על מערכת הדם ומנגנוני הקרישה וגורם להרס רקמות מקומי‪ .‬ארס הפתניים משפיע‬
‫בעיקר על מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬
‫מצוקה נשימתית‬ ‫‪ .4‬‬ ‫חשוב לזכור!‬

‫ירידה ברמת ההכרה‬ ‫‪ .5‬‬ ‫הכשה של נחש לא ארסי יכולה לגרום לזיהום‪ .‬יש נחשים בעלי רוק המכיל חומרים הגורמים‬
‫בחילות והקאות‬ ‫‪ .6‬‬ ‫לגירויים ונפיחויות‪.‬‬
‫פרכוסים‬ ‫‪ .7‬‬
‫כאבי בטן‬ ‫‪ .8‬‬ ‫השפעת הארס‬
‫שלשולים‬ ‫‪ .9‬‬
‫הפרעות קצב‬ ‫‪ .10‬‬ ‫פעילות המטוטוקסית‪:‬‬
‫נפיחות ובצקת לאחר הכשת נחש‬ ‫סימני דימום‬ ‫‪ .11‬‬ ‫ •עלול לגרום לדימומים פנימיים‪ ,‬הן כתוצאה מפגיעה בדופנות כלי הדם הגורמת לבריחת‬
‫נוזלים ומרכיבי דם אל מחוץ לכלי הדם‪ ,‬והן כתוצאה מפגיעה במנגנון הקרישה‪.‬‬
‫‪ .1‬הלם תת נפחי‬ ‫פעילות ציטוטוקסית‪:‬‬
‫‪ .2‬הלם רגישותי‬ ‫ •עלול לגרום להרס תאים אשר עמם הוא בא במגע‪ .‬פעילות זו היא הגורמת להופעת‬
‫‪ .3‬שיתוקים (עקב פגיעה במערכת העצבים)‬ ‫בצקות ושלפוחיות באזור ההכשה‪.‬‬
‫‪ .4‬זיהום‬
‫פעילות נוירוטוקסית‪:‬‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫ •עלול לגרום להפרעות קשות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית עד כדי שיתוק של‬
‫‪ .1‬הרגע את הנפגע והקפד על מנוחה מוחלטת‪.‬‬ ‫שרירי הגוף ואף שיתוק שריר הנשימה‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .3‬הזעק נט”ן‪.‬‬ ‫פעילות קרדיוטוקסית‪:‬‬
‫‪ .4‬הסר תכשיטים ובגדים מהאיבר המוכש‪.‬‬ ‫ •עלול לגרום להפרעות קצב בלב (בעיקר שרף עין גדי)‪.‬‬
‫‪ .5‬נקה וחטא את מקום ההכשה‪.‬‬
‫‪ .6‬קבע את היד או הרגל הפגועה‪.‬‬ ‫פעילות אנפילקטית‪:‬‬
‫‪ .7‬בהופעת סימנים מערכתיים – הרכב עירוי נוזלים‪.‬‬ ‫ •במקרים מסוימים עלול לגרום לאנאפילקסיס כתגובה לחלבוני הארס‪.‬‬
‫‪ .8‬פנה את הנפגע בדחיפות לבית החולים‪.‬‬
‫דגשים –‬ ‫‪ .1‬סיפור המקרה (משך הזמן מרגע ההכשה‪ ,‬סימני זיהוי של בעל החיים)‬
‫ •אין להניח חסם עורקים ‪ /‬חסם ורידים‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאב מקומי‬
‫ •אין לחתוך או למצוץ את הארס‪.‬‬ ‫‪ .3‬נפיחות‬
‫ •אין לקרר‪.‬‬ ‫‪ .4‬בצקות‬
‫ •נסה לזהות את הנחש אך אין לרדוף אחריו‪.‬‬ ‫‪ .5‬סימני חרדה‬
‫ •אין לתת לנפגע אוכל או שתיה‬ ‫‪ .6‬סימני הכשה‬
‫‪ .7‬שלפוחיות‬
‫סימני שיניים בהכשת נחש‬
‫סיפור א ישי‬ ‫‪ .8‬פסים אדומים ממקום ההכשה כלפי מרכז הגוף‬
‫‪ .9‬ייתכנו סימני הלם‬
‫רחמים הועסק כשומר במפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו‪ .‬הוא מספר‪:‬‬
‫“כשסיימתי את המשמרת פתחתי את מכסה המנוע כי רציתי להוסיף מים לרדיאטור‪ ,‬אבל ברגע שפתחתי‬ ‫‪ .10‬תחושת נימול ועקצוץ‬
‫את המכסה הרגשתי כאב עז בכף היד‪ .‬כשהסתכ לתי ראיתי סימני שיניים ונחש שהסתתר בתוך המנוע‪”.‬‬
‫חבריו לעבודה הזעיקו את מד”א מאזור אשר‪ .‬הצוות צילם את הנחש ופינה את רחמים לבית החולים‬ ‫סימנים כלליים‪/‬סיסטמיים‬
‫לצורך טיפול והשגחה‪ .‬מבית החולים נמסר כי חייו ניצלו בזכות הפינוי המהיר וצילום הנחש על ידי‬ ‫‪ .1‬דימום מהאף ומהפה ודימומים פנימיים (תלוי בסוג הארס)‬
‫צוות מד”א‪ ,‬שסייע בהתאמת הנסיוב המתאים לטיפול‪.‬‬ ‫‪ .2‬אנפילקסיס‬
‫‪ .3‬סימני הלם (הזעה‪ ,‬נשימה מהירה‪ ,‬דופק מהיר)‬
‫קרר את אזור הפגיעה‬ ‫‪ .4‬‬ ‫עקיצת עקרב‬

‫קבע את אזור הפגיעה‬ ‫‪ .5‬‬
‫הזמן נט”ן במידת הצורך‬ ‫‪ .6‬‬ ‫סוגי עקרבים‪:‬‬
‫פנה לבית חולים‬ ‫‪ .7‬‬ ‫בארץ חיים מספר סוגי עקרבים‪ ,‬וביניהם העקרב השחור והצהוב‪ ,‬שהוא המסוכן מכולם‪.‬‬
‫העקרבים פעילים בעיקר בקיץ ובשעות החשיכה‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במקומות‬
‫אפלים ולחים‪ .‬העקרבים נמצאים בנקיקים‪ ,‬מתחת לסלעים‪ ,‬בלבנים שבחומות בתים‪ ,‬וכמו‬
‫נשיכת עכביש‬ ‫כן‪ ,‬באזורים יבשים חשוכים ומוצלים שהלחות בהם מועטה‪.‬‬
‫לעקרב שלד חיצוני קשה‪ .‬בחלקו הקדמי יש זוג צבתות גדולות לתפיסת הטרף‪ .‬ככל שהצבתות‬
‫סוגי עכבישים‪:‬‬ ‫קטנות יותר העקרב ארסי יותר (נדרש לו פחות כוח כדי לתקוף את‬
‫רוב העכבישים אינם מסוכנים לבני האדם‪.‬‬ ‫הטרף שלו)‪.‬‬
‫קיימים מספר סוגים וחלקם ארסיים במיוחד‪:‬‬ ‫זנב העקרב מורכב מ–‪ 6‬חוליות‪ .‬הארס נמצא בשלפוחית הממוקמת‬
‫ששן חום – פצע הנשיכה גורם לכאב חזק‪.‬‬ ‫בסוף הזנב‪.‬‬
‫אלמנה שחורה – (מסוכן יותר)‪.‬‬ ‫העקיצה מתבצעת בעזרת העוקץ שבקצה הזנב‪.‬‬
‫סכנות‪:‬‬ ‫ארס העקרב‪:‬‬
‫ •הלם אנפילקטי – תגובה אלרגית כלל‬ ‫ •לארס העקרבים פעילות ישירה הפוגעת במערכת העצבים‪.‬‬
‫מערכתית העלולה לגרום למוות‪.‬‬ ‫ •הארס מסוכן בעיקר בילדים ובזקנים‪.‬‬
‫ •שיתוק ‪( -‬ברגישים‪ ,‬קשישים וילדים)‪.‬‬ ‫ •אצל מבוגרים‪ ,‬התגובה לרוב מקומית‪.‬‬
‫ •העקרב מפריש רק חלק מהארס בעקיצה ‪ -‬יש להיזהר מעקיצה חוזרת‪.‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫ •הארס משתנה בין סוגי העקרבים‪.‬‬
‫פגיעת עכביש‬ ‫‪ .1‬גרד ופריחה בעור‪.‬‬
‫‪ .2‬קשיי נשימה‪.‬‬ ‫סימנים מקומיים‪:‬‬
‫‪ .3‬בחילות ‪ /‬הקאות‪.‬‬ ‫‪ .1‬כאב עז‬
‫‪ .4‬אודם שממנו נמשכים פסים אדומים המופיעים דקות עד שעות לאחר הנשיכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אודם‬
‫‪ .5‬נמק מקומי‪.‬‬ ‫‪ .3‬נפיחות‬
‫‪ .6‬ייצור מוגבר של רוק‪.‬‬ ‫‪ .4‬עלולים להופיע סימני תגובה אלרגית‬
‫‪ .7‬חולשה‪ ,‬כאב ראש וסחרחורת‪.‬‬
‫‪ .8‬העור מסביב למקום ההכשה עלול להיות חם‪.‬‬ ‫סימנים כלליים –הרעלה מערכתית (סיסטמית)‬
‫‪ .9‬כאבים עזים‪.‬‬ ‫‪ .1‬התכווצויות שרירים ‪ /‬פרכוסים‬
‫‪ .10‬נימול של האזור הפגוע עד לשיתוק מלא שלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאבי בטן‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‬
‫‪ .11‬התכווצות או קשיון של שרירי הבטן‪ ,‬הכתפיים או החזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפרשת רוק מרובה‪ ,‬זיעה‪ ,‬דמעת‬
‫‪ .4‬עליית חום גוף‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫‪ .5‬ירידה ברמת ההכרה‬
‫‪ .1‬הרגע את הנפגע‪.‬‬ ‫‪ .6‬קשיי נשימה‬
‫‪ .2‬הערך את מצב ההכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬ ‫‪ .7‬זקפה‬
‫‪ .3‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .4‬הזמן נט”ן במידת הצורך‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .5‬פנה לבית חולים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הרגע את הנפגע‬
‫‪ .2‬הערך את מצב ההכרה וסימנים חיוניים‬
‫נפיחות לאחר עקיצת עקרב‬ ‫‪ .3‬ספק חמצן‬
‫עקיצת דבורים – צרעות‬

‫עקיצות דבורים או צרעות גורמות לכאבים ונפיחות אך הן אינן מסוכנות מלבד כאשר‪:‬‬
‫‪ .1‬ידועה רגישות יתר לארס‪.‬‬
‫‪ .2‬עקיצות מרובות‪.‬‬
‫‪ .3‬עקיצה של תינוקות ‪ /‬ילדים ‪ /‬קשישים ‪ /‬חולים‪.‬‬
‫‪ .4‬מיקום העקיצה ‪ -‬עקיצות באזור הפנים והצוואר עלולות לגרום לבצקת וחסימת דרכי‬
‫אוויר‪.‬‬
‫סימנים מקומיים‬
‫גניקולוגיים‬
‫‪ .1‬גירודים מקומיים‬
‫‪ .2‬אודם‬
‫‪ .3‬נפיחות‬
‫‪ .4‬כאב‬
‫‪ .5‬עוקץ‬
‫ושלבי‬
‫סימנים סיסטמיים‬
‫‪ .1‬גירודים עזים בכל הגוף‬
‫‪ .2‬התנפחות כללית‬
‫‪ .3‬סימני הלם‬
‫‪ .4‬התנפחות השפתיים והלשון‬
‫‪ .5‬מצוקה נשימתית‬
‫קבלת לידה‬
‫מזרק אפיפן‬ ‫‪ .6‬ירידה ברמת ההכרה‬
‫‪ .1‬הוצאת העוקץ (אם נראה לעין)‬
‫‪ .2‬קירור המקום‬
‫‪ .3‬במקרה של חשד להלם אנפילקטי‪:‬‬
‫ •ספק חמצן‬
‫ •הזמנת נט”ן‬
‫ •השגח על נתיב האוויר של החולה‬
‫ •בדוק האם יש לחולה מזרק ‪ Epipen‬ובקש ממנו להשתמש בו‬
‫דגש‪ -‬גם עקיצה בעבר ללא תגובה רגישותית אינה שוללת אלרגיה‪ .‬האלרגית תתרחש בדרך‬
‫כלל החל מהעקיצה השנייה!!!‬
‫מעקב הריון‬ ‫מצבי חירום גניקולוגיים ושלבי קבלת לידה‬

‫לכל אישה בהיריון ישנו גיליון הנקרא “גיליון מעקב היריון” ובו מפורטות בדיקות שונות כמו‬
‫תוצאות בדיקות דם‪ ,‬אולטראסאונד ומעקב אחר התפתחות העובר‪ .‬נתוני ההיריון והיולדת‬ ‫מערכת הרבייה הנקבית‬
‫עשויים לסייע באבחנה ובטיפול‪.‬‬ ‫תהליך הביוץ מתרחש אחת לחודש בערך (כל ‪24-32‬‬
‫ •לחץ דם – עליה בלחץ דם עלולה להעיד על רעלת הריון‪.‬‬ ‫יום)‪ .‬בכל חודש מבשילות בין ‪ 4-7‬ביציות אך ביצית אחת‬
‫ •בדיקות דם – לאיתור סוכרת הריונית‪.‬‬ ‫מתוכן בשלה יותר‪ .‬בשלב הביוץ נודדת הביצית מהשחלה‬
‫ •בדיקות אולטראסאונד – לאיתור מומים עובריים וסיבוכי הריון ולידה‪.‬‬ ‫אל החצוצרה‪ .‬בכל חודש יוצאת הביצית משחלה אחת‬
‫מתוך השתיים (שחלה ימין או שחלה שמאל)‪.‬‬
‫כל מצב חירום גניקולוגי נחשב כמקרה דחוף המחייב חבירה לאט”ן או פינוי דחוף לבית‬ ‫זירעוני הזכר הנכנסים לנרתיק פוגשים בביצית בחצוצרה‪.‬‬
‫החולים הקרוב‪.‬‬ ‫לאחר ההפריה בחצוצרה‪ ,‬הביצית הופכת לתא מתחלק‬
‫(זיגוטה) תוך כדי תנועה לכיוון דופן הרחם אליה הוא‬
‫שלבי ההיריון‬ ‫נצמד בתהליך שנקרא השרשה‪.‬‬
‫נהוג לחלק את ההריון ל – ‪ 3‬טרימסטרים (שלישים)‪:‬‬ ‫הפריית ביציות‬ ‫מרגע זה מתחיל להתפתח שק ההיריון‪.‬‬
‫שבוע‬ ‫טרימסטר‬
‫‪1-12‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪13–24‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪25-41‬‬ ‫‪3‬‬
‫משבוע ‪ 37‬ועד ‪42‬‬ ‫לידה במועד‬
‫שלייה – ‪Placenta‬‬
‫ •השלייה מחוברת לדופן הרחם ובה מתבצע חילוף‬ ‫אנטומיה של מע’ הרבייה הנשית‬
‫החמרים בין מחזור הדם של האם ושל העובר‪.‬‬

‫ •בחבל הטבור שני עורקים ווריד אחד המובילים‬ ‫מצבי חירום גניקולוגיים‬
‫דם ומקשרים בין מחזור הדם העוברי והשלייה‪.‬‬ ‫ •ציסטה בשחלה ‪ -‬בשחלה יש ‪ 4-5‬ביציות הממתינות להבשלה‪ .‬הביצית שגדלה בשחלה‬
‫ •שק השפיר עוטף את העובר ומלא במי שפיר‬ ‫יוצרת שק עם נוזל (זקיק) שמשתחרר כאשר הביצית משתחררת‪ .‬אם השק אינו משתחרר‪,‬‬
‫(כליטר בסוף ההיריון) המספקים הגנה לעובר‪.‬‬ ‫נוצרת בשחלה ציסטה שמכילה נוזל‪ ,‬הנשארת שם גם לאחר הווסת‪ .‬ייתכן קרע או תסביב‬
‫של הציסטה‪.‬‬
‫ישנם סיבוכים האופייניים לכל טרימסטר ולכן יש‬ ‫האישה תתלונן לרוב על כאבים ממוקדים בבטן התחתונה‪ .‬ייתכן ותפתח סימני בטן חריפה‪.‬‬ ‫ ‬
‫להיות מודעים לשלב בו נמצאת האישה‪.‬‬ ‫יש לנסות ולאתר סימני בטן חריפה בבדיקה‪.‬‬
‫ •גידול בשחלה ‪ -‬ייתכנו גידולים שחלתיים שפירים‬
‫או ממאירים‪.‬‬
‫כדי לוודא אם מדובר במצבים הקשורים להיריון ולשלול‬

‫בעיות אחרות‪ ,‬יש לשאול את האישה שתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהו תאריך הווסת האחרון?‬
‫‪ .2‬האם המחזור הוא סדיר בדרך כלל?‬
‫שלייה וכלי הדם‬ ‫ציסטה בשחלה‬
‫אופייני ל‪:‬‬ ‫שינויים פיזיולוגיים במהלך ההריון אליהם יש להיות ערים בטיפול באשה ההרה‪:‬‬
‫ •נשים שעברו ניתוחים בבטן‬ ‫‪ .1‬נשימה ‪ -‬נפח הנשימה המתחלף (‪ )Tidal Volume‬עולה בכ‪ .40% -‬קצב הנשימות אינו‬
‫ •נשים עם עבר להיריון חוץ רחמי‬ ‫משתנה‪.‬‬
‫ •נשים עם דלקת בחצוצרה‬ ‫‪ .2‬בחילות והקאות ‪ -‬מתרחשות בכ‪ 70% -‬מההריונות‪ .‬לרוב חולפות עד שבוע ‪.17‬‬
‫ •מעשנות‬ ‫‪ .3‬שינויים הורמונליים‪.‬‬
‫ •גיל מבוגר‬ ‫‪ .4‬דופק מהיר ‪ -‬דופק תקין באדם מבוגר הוא ‪ 60-100‬פעימות בדקה‪ .‬אצל נשים הרות‪ ,‬ככל‬
‫ •שימוש בהתקנים תוך רחמיים בעבר‬ ‫שההיריון מתקדם‪ ,‬קצב הלב גדל ב‪ 17%-‬בשל עלייה בתפוקת הלב‪.‬‬
‫‪ .5‬לחץ דם – נמוך ב‪ 5-15 mm/Hg-‬בשל ירידה בתנגודת כלי הדם עקב השפעת פרוגסטרון‪.‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫‪ .6‬עלייה בנפח הדם – בכ‪.40 %-‬‬
‫‪ .1‬כאבים חזקים בצד ימין או שמאל המקרינים לעיתים לכתפיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬עילפון ‪ -‬בשל התנודות בלחץ הדם (לכן אצל אישה בגיל הפריון שהתעלפה יש לשלול‬
‫‪ .2‬בטן קשה ורגישה למגע‪.‬‬ ‫היריון או איחור במחזור)‪.‬‬
‫‪ .3‬סימני היריון‪ :‬רגישות בשדיים‪ ,‬בחילות והקאות‪,‬‬ ‫‪ .8‬עובי הדופן השרירית של הרחם קטן בהדרגה‪.‬‬
‫עייפות‪.‬‬
‫‪ .4‬דימום וגינאלי ‪ -‬דימום השונה בצבע (כהה יותר)‪,‬‬
‫בכמות (גדולה יותר) ובריח‪.‬‬ ‫סיבוכים אפשריים לטרימסטר ראשון‪:‬‬
‫‪ .5‬עלפון‪.‬‬
‫הפלה‬
‫טיפול‪:‬‬ ‫סיום ההיריון לפני השבוע ה– ‪ 20‬של ההיריון‪.‬‬
‫‪ .1‬ספק חמצן‪.‬‬
‫‪ .2‬נטר סימנים חיוניים‪.‬‬ ‫צילום אולטרסאונד‬ ‫סוגי הפלות‪:‬‬
‫‪ .3‬הנח פד גזה בין רגלי האישה במקרה של דימום‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפלה ספונטנית – לרוב בשבועיים הראשונים להיריון‪.‬‬
‫השתרשות ביצית בחצוצרה‬
‫‪ .4‬הרכב עירוי נוזלים – תוך כדי פינוי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפלה שלמה – הפלה של כל תוכן הרחם‪ ,‬כולל השליה‪.‬‬
‫‪ .5‬פנה את האישה בדחיפות ודווח מראש לבית החולים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפלה חלקית – לא כל תוכן הרחם נפלט החוצה– גורם להפרעה בכיווץ הרחם ולדימום‪.‬‬
‫‪ .4‬הפלה יזומה – מסיבות רפואיות‪.‬‬
‫סיבוכים אפשריים לטרימסטר שלישי‪:‬‬ ‫סימנים‪:‬‬

‫‪ .1‬סיפור המקרה‪.‬‬
‫בטרימסטר השלישי מתרחשים התהליכים הבאים באופן טבעי‪:‬‬ ‫‪ .2‬כאבים עזים ‪ /‬התכווצויות בבטן‪.‬‬
‫‪ .1‬צמיחה מהירה של התינוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬דימום‪.‬‬
‫‪ .2‬התמקמות ראש העובר כלפי מטה‪.‬‬
‫‪ .3‬השלייה גדלה‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .4‬ריאות העובר מתחילות להבשיל‪.‬‬ ‫‪ .1‬נטר סימנים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬ספק חמצן‪.‬‬
‫בעיות אופייניות‬ ‫‪ .3‬הנח פדים בין רגלי האישה לספיגת הדימום אותם יש להביא לבית החולים‪.‬‬
‫‪ .4‬תמוך נפשית במשפחה ובאשה‪.‬‬
‫היפרדות שלייה‬
‫היפרדות השלייה מדופן הרחם טרם זמנה‪:‬‬ ‫הריון מחוץ לרחם‬
‫‪ .1‬היפרדות מלאה – תביא בדרך כלל למות העובר‬ ‫השרשת הביצית המופרית מחוץ לרחם‪.‬‬
‫‪ .2‬היפרדות חלקית‬ ‫הנפוץ ביותר הוא בחצוצרה אך ייתכן גם בשחלה או בחלל הבטן‪.‬‬
‫היפרדות שלייה‬
‫מצב חירום רפואי – העובר הגדל עלול לגרום לקרע של החצוצרה ולדימום מסיבי‪.‬‬
‫‪ .3‬נטר סימנים חיוניים‪.‬‬ ‫אופייני לקבוצות הסיכון הבאות‪:‬‬

‫‪ .4‬פנה את האישה בדחיפות ודווח מראש לבית חולים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ולדניות מעל גיל ‪35‬‬
‫‪ .2‬יתר לחץ דם‬
‫צירים מוקדמים‬ ‫‪ .3‬נשים עם היסטוריה של היפרדות שלייה בעבר‬
‫צירים מוקדמים או מדומים נקראים צירי בריקסטון היקס‪ ,‬והם אינם מעידים על תחילת‬ ‫‪ .4‬טראומה ישירה או עקיפה בבטן‪ .‬כל אישה בהריון שעברה טראומה כלשהי (תאונה‪,‬‬
‫לידה‪ .‬צירים אלה אינם אופייניים ללידה עצמה‪.‬‬ ‫מכות‪ ,‬נפילה מגובה) תפונה לחדר טראומה‪.‬‬
‫‪ .5‬חבל טבור קצר‪.‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫‪ .6‬עישון‬
‫‪ .1‬ההתכווצויות אינן סדירות‪.‬‬ ‫‪ .7‬שימוש בקוקאין‬
‫‪ .2‬ההתכווצויות חולפות בהליכה או במנוחה‪.‬‬ ‫‪ .8‬הפרעות קרישה‬
‫‪ .3‬ההתכווצויות מורגשות באזור הבטן‪.‬‬
‫‪ .4‬ההתכווצויות אינן משתנות בעוצמתן‪.‬‬ ‫סימנים‪:‬‬
‫‪ .5‬אין להן כל השפעה על צוואר הרחם‪.‬‬ ‫‪ .1‬בטן קשה ורגישה למגע‬
‫‪ .2‬התכווצויות של הרחם‬
‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪ .3‬דמם וגינלי קל ‪ /‬כבד כהה‬
‫סימני לידה‬ ‫לא לידה‬ ‫‪ .4‬בדימום כבד עלולים להופיע סימני הלם‪.‬‬
‫הולכים ונעשים‬ ‫לא סדירים‪ ,‬תדירותם אינה עולה‪.‬‬ ‫צירים‬
‫סדירים ותכופים‬ ‫משתנים‪/‬נחלשים בשינוי תנוחה‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫בדרך כלל מתחילים בגב‬ ‫בתחתית הבטן‬ ‫כאבים‬ ‫‪ .1‬ספק חמצן‪.‬‬
‫ועוברים לבטן‬ ‫‪ .2‬הרכב עירוי נוזלים – תוך כדי פינוי‪.‬‬
‫ישנה לרוב ירידת מים מוקדמת‬ ‫אין ירידת מים מוקדמת‬ ‫ירידת מים‬ ‫‪ .3‬נטר סימנים חיוניים‪.‬‬
‫דקות לפני הלידה‬ ‫‪ .4‬פנה בדחיפות לבית חולים והשכב את האישה על צד שמאל לשיפור ההחזר הוורידי‪.‬‬
‫שליית פתח‬
‫סיבוכים בהריון‬ ‫השתרשות השליה בחלק התחתון של הרחם העלולה לכסות‬
‫רעלת הריון – ‪Eclampsia / Pre Eclampsia‬‬
‫באופן מלא את פתח הרחם (נדיר) או באופן חלקי‪.‬‬
‫מתבטאת ביתר לחץ דם הריוני‪.‬‬
‫ייתכן שנובעת מיתר לחץ דם כרוני שהחמיר בהריון או מיתר לחץ דם הריוני (חדש)‪.‬‬
‫גורמי סיכון‪:‬‬
‫מהווה סכנת חיים לאם ולעובר וקשה לוויסות תרופתי במהלך ההיריון‪.‬‬
‫נשים ולדניות‬
‫נשים מעל גיל ‪45‬‬
‫עישון‬
‫‪ .1‬עיכוב בצמיחת העובר‬
‫ניתוח קיסרי בעבר‬
‫‪ .2‬היפרדות שלייה‬
‫שליית פתח בהריונות קודמים‬
‫‪ .3‬מצוקה עוברית‬
‫שליית פתח‬
‫‪ .4‬פרכוסים‬
‫‪ .5‬שבץ מוחי‬
‫הסימן האופייני והשכיח – דימום וגינאלי בהיר שאינו מלווה בכאבים‪.‬‬
‫‪ .6‬פגיעה כלייתית עד כשל כלייתי‬
‫‪ .1‬ספק חמצן‪.‬‬
‫מד לחץ דם‬
‫‪ .2‬הרכב עירוי תוך כדי פינוי‪.‬‬
‫לידה נרתיקית‬ ‫סימנים‪:‬‬

‫שלב ראשון‪ :‬מחיקת צוואר הרחם‪ ,‬פתיחתו וירידת ראש הילוד‬ ‫‪ .1‬יתר לחץ דם חדש – לחץ דם מעל ‪ 140/90‬באשה נורמוטנסיבית טרם ההריון‬
‫‪ .2‬כאבי ראש‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬הפרעות בראייה‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫‪ .3‬הכרה מעורפלת (‪)V/P‬‬
‫צירים – התכווצויות סדירות ומחזוריות של שריר הרחם המתרחשות לאורך כל הלידה‬ ‫‪ .4‬בצקת (בעיקר בפנים ובידיים)‬
‫‪ .1‬הופעת ציר כל ‪ 1-3‬דקות‪.‬‬ ‫‪ .5‬כאבים ברום הבטן המקשים על הנשימה‬
‫‪ .2‬משך ציר מעל ‪ 60‬שניות‪.‬‬
‫‪ .3‬דמם לידני קל‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .4‬ירידת מי שפיר‪.‬‬ ‫‪ .1‬הערך מצב הכרה וסימנים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .5‬יציאת פקק רירי – פקק הגנה האוטם את פתח צוואר הרחם במשך ההיריון‪.‬‬ ‫‪ .2‬ספק חמצן בריכוז גבוה‪.‬‬
‫‪ .6‬לחץ ממושך באזור הפרינאום‪.‬‬ ‫‪ .3‬הנח כרית או שמיכה מקופלת מתחת לראש האישה‪.‬‬
‫‪ .7‬חלק מתקדם בולט מהנרתיק‪.‬‬ ‫‪ .4‬עמעם אורות – פינוי דחוף אך שקט להרגעת החולה‪.‬‬
‫שלב זה יכול להימשך בין ‪ 8-16‬שעות ואף יותר בלידה ראשונה‪.‬‬ ‫‪ .5‬חבור לנט”ן במידת הצורך‪.‬‬
‫לעיתים נוצר פקק דם רירי בתחתית הרחם אשר נבקע לפני הלידה ויוצר דימום‪.‬‬ ‫סוכרת‬
‫חשוב לשאול את היולדת על‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוכרת קיימת שהחמירה בהריון‪.‬‬
‫‪ .1‬כמות הדם‬ ‫‪ .2‬סוכרת הריונית‬
‫‪ .2‬צבע הדם‬ ‫סוכרת גורמת להתפתחות עובר גדול ועלולה לגרום לסיבוכים בלידה‪.‬‬
‫‪ .3‬שבוע ההיריון‬
‫סוגי הלידות‬
‫שלב שני‪ :‬הצירים ולידת הוולד‬ ‫הגדרות הקשורות בלידה‬
‫היערכות לקבלת היילוד לפרק זמן של עד ‪ 20‬דקות‪ .‬אם‬ ‫ •הריון במועד – הריון המסתיים בין השבועות ‪.37-42‬‬
‫לאחר ‪ 20‬דקות אין התקדמות בתהליך הלידה‪ ,‬יש לפנות‬ ‫ •לידה – יציאה שלמה של עובר במשקל ‪ 500‬גרם ויותר או‬
‫לבית החולים‪.‬‬ ‫תינוק עם סימני חיים‪.‬‬
‫ •לידה מוקדמת – לידה בין שבוע ‪.22-36‬‬
‫סימנים‪:‬‬ ‫ •פג – תינוק שנולד לפני השבוע ה– ‪.37‬‬
‫‪ .1‬צירים תכופים מאוד וסדירים עם עלייה הדרגתית‬
‫בעצמתם‪.‬‬ ‫תשאול יולדת‪:‬‬
‫‪ .2‬משך הציר ‪ 30-60‬שניות‪.‬‬ ‫‪ .1‬שבוע‪/‬גיל היריון‬
‫‪ .3‬ירידת מי שפיר – יש לשים לב במיוחד למים‬ ‫‪ .2‬תדירות צירים ואורכם‬
‫מקוניאליים‪ -‬מי שפיר שירדו כשצבעם ירקרק‪ ,‬חום‬ ‫‪ .3‬תאור עוצמתם של הצירים ומיקומם‬
‫‪Crowning‬‬ ‫או צהוב במקום שקוף וצלול‪ .‬הצבע מעיד על כך כי‬ ‫‪ .4‬מספר הריונות ‪ /‬לידות‬
‫היילוד פלט מקוניום (צואה ראשונה)‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫‪ .5‬ניתוח קיסרי בעבר? מתוכנן או חירום?‬
‫היילוד עשה את צרכיו ברחם‪ ,‬בתוך מי השפיר‪.‬‬ ‫‪ .6‬ירידת מים ‪ -‬מתי? צבע המים‪ ,‬מקוניאליים?‬
‫אצל רוב היילודים היציאה הראשונה מתרחשת לאחר‬ ‫ ‬ ‫‪ .7‬האם יש צורך בריקון מעיים?‬
‫הלידה‪ .‬כאשר היא מתרחשת בתוך מי השפיר‪ ,‬הדבר‬ ‫‪ .8‬מספר עוברים‬
‫עלול להעיד על מצוקה עוברית‪ .‬במקרה של מים‬ ‫‪ .9‬מהלך היריון תקין? לא תקין?‬
‫מקוניאליים מומלץ להגיע בהקדם למיון יולדות‪.‬‬ ‫‪ .10‬מוזמנת לקיסרי?‬
‫טיפול‪ :‬שאיבת הפרשות בעדינות מפיו של היילוד‬ ‫ ‬ ‫‪ .11‬כרטיס מעקב היריון‬
‫שלייה‬
‫ומנחיריו‪.‬‬ ‫מוניטור צירים‬
‫‪ .11‬מנח העובר ברחם‬
‫הנחה את היולדת לנשום‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪ .4‬הופעת ‪ -Crowning‬ראש התינוק נראה בפתח הנרתיק (אם המצב הזה נמשך יותר מ‪-‬‬
‫כשאין ציר ולדחוף כשיש ציר‪.‬‬ ‫‪ 20‬דקות יש לפנות את היולדת לבית החולים!)‬
‫הכן את ציוד הלידה‪.‬‬ ‫‪ .8‬‬ ‫‪ .5‬יציאת היילוד‪.‬‬
‫תדרך את הצוות‪.‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .6‬שלב זה נמשך ‪ 2-3‬שעות (אצל נשים ולדניות ייתכן שהזמן יהיה קצר יותר)‪.‬‬
‫אין לאפשר ליולדת לעמוד‪/‬‬ ‫‪ .10‬‬
‫ללכת עצמאית וללא ליווי‬ ‫שלב שלישי‪ :‬לידת השלייה‬
‫(לרבות לשירותים)‪ .‬יש לוודא‬ ‫אין לעכב פינוי לבית החולים בשל עיכוב בלידת השליה‪.‬‬
‫כי היולדת נמצאת במנח‬ ‫לרוב נמשך פחות מ‪ 10 -‬דקות‪.‬‬
‫שכיבה‪/‬ישיבה כל העת‪.‬‬ ‫אין למשוך את חבל הטבור מחשש לקריעת השליה ודימום‪.‬‬
‫יש להעביר את השליה במיכל המיועד לכך לבית החולים‪ ,‬לבדיקת שלמותה‪.‬‬
‫צירים – ביטוי להתכווצויות‬
‫של הרחם‬ ‫לסיכום‪:‬‬
‫הצירים מתחילים בחלק העליון‬ ‫‪ .1‬שלב ראשון‪ :‬צירים‪ ,‬מחיקת צוואר‪ ,‬ירידת מים‬
‫של הרחם ועם התקדמות הלידה‪,‬‬ ‫‪ .2‬שלב שני‪ :‬צירים ‪ +‬לידת היילוד‬
‫הולכים ויורדים כלפי מטה‪.‬‬ ‫‪ .3‬שלב שלישי‪ :‬לידת השליה‬
‫התדירות שלהם הולכת וגדלה‬
‫והכאבים מתגברים‪.‬‬ ‫במידת האפשר‪ ,‬רצוי שלא לקבל לידה במהלך הנסיעה באמבולנס‪.‬‬
‫כשיש יותר מעובר אחד‪ ,‬סיכוני‬
‫ההיריון גדלים‪ .‬אם הצירים‬
‫מופיעים בכל שתי דקות‪ ,‬זהו סימן‬
‫שהלידה קרובה‪ .‬ירידת מים אינה‬
‫מרמזת על לידה קרובה‪ .‬תיתכן‬
‫ירידת מים ללא צירים‪.‬‬
‫כשראש היילוד יוצא מהרחם הוא‬
‫לוחץ על הרקטום וגורם להרגשה‬ ‫שלבי לידה‬
‫של צורך לריקון מעיים‪ ,‬ולכן‪ ,‬חשוב‬ ‫מה לוקחים מהאמבולנס?‬
‫לשאול אם היולדת מרגישה כך‪.‬‬ ‫‪ .1‬ערכת לידה‬
‫צריך לבדוק האם נראה ‪ .Crowning‬בשיא הציר‪ ,‬השפתיים החיצוניות נפתחות וניתן לראות‬ ‫‪ .2‬עירוי‬
‫את קצה ראש התינוק‪ .‬יש לבקש מהאישה ללחוץ‪ .‬כדי למנוע קרעים‪ ,‬החובש יגן על הפרינאום‬ ‫‪ .3‬חמצן‬
‫(חיץ שרירי שבין הרקטום לנרתיק) על ידי לחיצה באמצעות פד סטרילי בחלק התחתון של‬ ‫‪ .4‬תיק אמבו תינוקות‬
‫הנרתיק ויצירת האות ‪ L‬באמצעות האצבעות‪.‬‬ ‫‪ .5‬תיק אמבו רגיל‬
‫‪ .6‬סדינים‬
‫לידת יילוד (דגשים)‪:‬‬
‫‪ .1‬שאב הפרשות מפיו של היילוד ומאפו במקרים של‬ ‫הכנת היולדת‬
‫ירידת מים מקוניאליים או מצוקה נשימתית‪.‬‬ ‫‪ .1‬הרגע את היולדת‪.‬‬
‫‪ .2‬נתק את חבל הטבור‪.‬‬ ‫‪ .2‬על כל אנשי הצוות להתמגן במשקפי מגן‪.‬‬
‫‪ .3‬שמור על חום גופו של היילוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזעק נט”ן‪.‬‬
‫‪ .4‬תמוך ביולדת‪.‬‬ ‫‪ .4‬הנח סדינים על ירכי היולדת ובטנה כדי ליצור אזור סטרילי‪.‬‬
‫‪ .5‬מלא טופס חולה ‪ /‬נפגע נפרד ליילוד‪.‬‬ ‫ערכת לידה‬ ‫‪ .5‬פתח וריד במידת האפשר והרכב עירוי נוזלים בטפטוף איטי‪.‬‬
‫שאיבת הפרשות‬ ‫‪ .6‬היילוד ייצא עם הראש כלפי מטה ויבצע סיבוב חיצוני כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪ .6‬מקם בהישג יד את ערכת ההחייאה מבוגר ‪ /‬תינוק‪.‬‬
‫השליה‬ ‫‪ .7‬ברגע שהראש יוצא‪ ,‬תמוך בצוואר עם היד‪ ,‬החזק את הראש ובקש מהאישה לא ללחוץ‪.‬‬
‫ •שלב לידת השליה הוא השלב השלישי בתהליך הלידה‪.‬‬ ‫‪ .8‬משוך כלפי מעלה‪ .‬היד השנייה מחליקה לאורך היילוד‪ ,‬תומכת בו ואוחזת בו בין הרגליים‬
‫ •מתרחש לרוב תוך ‪ 10‬דקות מחיתוך חבל הטבור ‪.‬‬ ‫כאשר הוא בגובה האם‪ .‬שקול ביצוע שאיבת הפרשות‪.‬‬
‫ •אין למשוך את חבל הטבור – משיכה עלולה לגרום לקריעת השליה ולדימום‪.‬‬
‫ •אין לעכב פינוי בשלב לידת השליה‪.‬‬ ‫זהירות‪ ,‬יילודים הם חלקים! יש להיזהר שלא יחליקו !‬
‫ •לאחר לידת השליה‪ ,‬יש להכניסה למיכל המיועד לכך ולהעבירה יחד עם היולדת לבית‬
‫החולים‪.‬‬ ‫נשימה – עם התחלת הנשימה‪ ,‬צבעו של היילוד הופך להיות ורוד ‪ -‬בהתחלה הראש‪ ,‬ולאחר‬
‫ •אין למשוך את השליה בכוח החוצה‪.‬‬ ‫מכן – הכתפיים‪ ,‬הבטן והרגליים‪.‬‬
‫בערכת הלידה באמבולנס יש שני סוגים של מכשירים לחיתוך חבל הטבור‪.‬‬
‫דגשים שלאחר הלידה‪:‬‬ ‫הסוג האחד הוא מצבטים וסקלפל והסוג השני ‪ -‬מספריים עם מצבט לחיתוך חבל הטבור‪.‬‬
‫‪ .1‬לאחר לידת התינוק יש להמריץ את נשימתו על ידי שפשוף קל בגב במשך ‪ 30 – 10‬שניות‪.‬‬
‫‪ .2‬בצע הערכת ‪ APGAR‬עם לידת התינוק‪.‬‬ ‫אופן השימוש במצבטים וסקלפל‬
‫‪ .3‬הנח פד גזה סטרילי על הנרתיק בסיום הלידה‪.‬‬ ‫‪ .1‬ודא שהאריזה בתוקף‪.‬‬
‫‪ .4‬ישר את רגלי היולדת עם סיום הלידה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חבל הטבור – הנח סוגר (‪ )Clam‬על חבל הטבור‪,‬‬
‫‪ .5‬עודד את היולדת להניק כדי לסייע בכיווץ הרחם‪.‬‬ ‫כ‪ 10 -‬ס”מ מבטן היילוד וסוגר נוסף‪ ,‬כ‪ 5 -‬ס”מ‬
‫‪ .6‬תעד את זמן הלידה ומין היילוד – מלא טופס נפרד לאם וליילוד‪.‬‬ ‫מהראשון‪.‬‬
‫‪ .7‬חמם את האמבולנס‪ ,‬גם בקיץ‪ ,‬לשמירת חום גופו של התינוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬חתוך את חבל הטבור בעזרת הסקלפל כלפי מעלה‬
‫(לא כלפי היילוד) בין הסוגרים (ודא שאין נזילה‬
‫‪APGAR‬‬ ‫של דם‪ .‬אם קיימת‪ ,‬הנח סוגר נוסף)‪.‬‬
‫עושים שתי הערכות ‪ ,APGAR‬הראשונה אחרי דקה‪ ,‬והשנייה אחרי ‪ 5‬דקות‪:‬‬ ‫תינוק לאחר לידה‬
‫‪ .1‬צבע‪/‬מראה – ‪ :APPEARANCE‬ילוד כחלון כללי‪ ,‬חיוור– ‪ ,0‬גפיים כחולות– ‪ ,1‬ורוד– ‪.2‬‬ ‫אופן השימוש במספריים לחיתוך חבל הטבור‪:‬‬
‫‪ .2‬דופק – ‪ :PULSE‬אין דופק– ‪ ,0‬מתחת ל– ‪ 100‬בדקה– ‪ ,1‬מעל ל– ‪ 100‬בדקה– ‪.2‬‬ ‫‪ .1‬ודא שהאריזה בתוקף‪.‬‬
‫‪ .3‬תגובה – ‪ :GRIMACE‬אין תגובה– ‪ ,0‬תגובה קלה‪/‬בכי חלש– ‪ ,1‬תגובה מרובה‪/‬בכי חזק– ‪.2‬‬ ‫‪ .2‬מקם את המספריים במרחק של לא פחות מ‪ 4-‬ס”מ‬
‫‪ .4‬תנועת גפיים – ‪ :ACTIVITY‬אין תנועה‪/‬רפיון כללי– ‪ ,0‬תנועה קלה– ‪ ,1‬תנועה מרובה– ‪.2‬‬ ‫מגוף היילוד‪.‬‬
‫‪ .5‬בכי‪ ,‬נשימה – ‪ :RESPIRATIONS‬אין נשימה– ‪ ,0‬נשימות איטיות ובכי מועט– ‪ ,1‬בכי חזק– ‪.2‬‬ ‫‪ .3‬הכנס את חבל הטבור לעומק המספריים ולחץ‬
‫לחיצה חזקה‪.‬‬
‫בדיקת הדופק ביילוד‬ ‫‪ .4‬ודא ששני המצבטים נעולים‪.‬‬
‫יכולה להיעשות‬ ‫‪ .5‬פתח את המספריים כדי לשחרר את המצבטים‪.‬‬
‫בעורק הברכיאלי‪,‬‬ ‫‪ .6‬השלך את המספריים למיכל פסולת מזוהמת‪.‬‬
‫הפטמה‬ ‫מעל‬
‫השמאלית או בחבל‬ ‫בצע את חיתוך חבל הטבור בתוך ‪ 3-1‬דקות מרגע לידת‬
‫הטבור‪.‬‬ ‫התינוק‪.‬‬
‫נגב את התינוק ועטוף אותו‪ ,‬תן אותו לאם להנקה כדי‬
‫לסייע בכיווץ הרחם לאחר הלידה‪.‬‬
‫דגשים‬
‫ •עד לחיתוך חבל הטבור‪ ,‬יש לוודא כי התינוק נמצא‬
‫בגובה האם‪.‬‬
‫ •כדי למנוע “לידת פיצוץ” לאחר יציאת הראש‪ ,‬תמוך‬
‫בו והנחה את האישה שלא ללחוץ יותר‪.‬‬
‫מספרים לחיתוך חבל התבור‬
‫פינוי יולדת לאחר לידה ברכב ‪( BLS‬על פי הנחיות אגף רפואה ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל)‬
‫אם רכב ‪ BLS‬מגיע ליולדת הנמצאת בתהליך לידה ‪ -‬הצוות יפעל בהתאם להנחיות הבאות‪:‬‬
‫ •יוודא לקיחת ערכת לידה ותיק החייאה לילדים‪.‬‬
‫האמבולנס צפר ממושכו ת‪,‬הכבישים פונו מכלי רכב ובאמבולנס שכבה צעירה שכרעה ללדת‪.‬‬ ‫ •ייערך לקבלת לידה רק אם יש סימנים לתהליך לידה פעיל (צירים תכופים‪ ,‬לחץ חזק על‬
‫הפרינאום‪.)Crowning ,‬‬
‫“הנהג ואני מתוחים‪,‬קצת לחוצים‪ ,‬מתפללים שנגיע ללא חבילה נוספת‪ .‬ער כת הלידה מונחת‬ ‫ •יוודא הזנקת נט”ן לחבירה על ידי המוקד המרחבי‪.‬‬
‫כאן לידי‪ .‬בכביש ‪ 58‬היא צועקת – סימן לציר‪.‬‬ ‫ •יוודא כי היולדת נמצאת במנוחה מלאה (אין לאפשר ליולדת ללכת עצמאית לאמבולנס‪,‬‬
‫אני מתחיל למדוד את הזמן בין ציר לציר‪ ,‬זה ‪ 15‬שניות בדיוק‪ .‬יוסי הנהג אומר שזה קרוב‪,‬‬
‫קרוב מאוד‪ .‬אנו ממשיכים לנסוע כאשר ברקע מהדהד קולה של הסירנה‪ .‬בין ציר לציר יש‬
‫בפרט לאחר שהתרחשה ירידת מים)‪.‬‬
‫כבר הפרש של ‪ 10‬שניות‪.‬‬ ‫ •אם תהליך הלידה לא התקדם לכדי ‪ Crowning‬יש לפנות בנסיעה דחופה לבית החולים‬
‫הקרוב‪.‬‬
‫מול משטרת התנועה אנו מחליטים לבדוק מה המצב‪ .‬אין סימן ראשוני ואנחנו ממשיכים‪.‬‬ ‫ •לאחר יציאת היילוד וחיתוך חבל הטבור ‪ -‬אם מצבם של האם והיילוד תקין‪ ,‬ניתן לשקול‬
‫היולדת נרגעת‪ .‬אני מנסה לדובב את הבעל הנרגש‪ .‬הוא מאוד מתוח!‬ ‫את ביטול הנט”ן ולפנות מיידית לבית החולים בנסיעה דחופה‪.‬‬
‫ברחוב יפו‪ ,‬בסמוך לחנויות השווארמה‪ ,‬מפלחת את דממת המתח צעקה‪ .‬אני מבקש מיוסי‬ ‫ •אם מצבם של האם והיילוד אינו תקין‪ ,‬יש לטפל בהתאם לממצאים ולהתחיל פינוי מיידי‬
‫שיעצור‪ .‬אני לא מספיק ללבוש את כפפות המנתחים וזה מתחיל‪ .‬האב הנרגש ואחי היולדת‬
‫יורדים מהאמבולנס‪.‬‬
‫לבית החולים בנסיעה דחופה (אם אפשר)‪ .‬במקרה זה תבוצע חבירה לנט”ן רק אם זמן‬
‫החבירה יהיה קצר ממשך הפינוי הצפוי לבית החולים‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו נכנסים לשיא האקשן‪ .‬זרם של מי שפיר פורץ כמו סילון היישר לפני‪ .‬שניות של הלם‬
‫ללא תזוזה ומיד אני חוזר לעצמי ונזכר בכל מה שלימדו אותי בקורס‪.‬‬ ‫מצבים ‪ /‬ממצאים המחייבים חבירה לנט”ן‬
‫עכשיו לא מעניין אותי כלום‪ ,‬הראש של הילד כבר מבצבץ ואני מבקש מהאם שתלחץ חזק‪.‬‬ ‫ •אם תהליך הלידה לא התקדם לכדי ‪ ,Crowning‬יש לפנות בנסיעה דחופה לבית החולים‬
‫כואב לה‪ ,‬כואב לה מאוד‪ .‬מעבר לכביש‪ ,‬מרחק של מטרים ספורים‪ ,‬נעה התנועה כרגיל ואני‬ ‫הקרוב‪.‬‬
‫מתנסה בהבאת חיים חדשים לעולם‪.‬‬
‫עוד לחיצה אחת ומולי יצור זעיר כל כך‪ .‬יוסי הנהג נוגע נגיעה קטנה “ביצור“ וצעקה–צריחה‬
‫ •לאחר יציאת היילוד וחיתוך חבל הטבור – אם מצבם של האם והיילוד תקין‪ ,‬ניתן לשקול‬
‫נשמעת‪ .‬הוא חי! מזל טוב!‬ ‫את ביטול הנט”ן ולפנות מיידית לבית החולים בנסיעה דחופה‪.‬‬
‫ •אם מצבם של האם והיילוד אינו תקין‪ ,‬יש לטפל בהתאם לממצאים ולהתחיל פינוי מיידי‬
‫העבודה עדיין לא תמה‪ .‬אנו חותכים את חבל הטבור‪ ,‬אני פורש חיתולים וסדינים מער כת‬ ‫לבית החולים בנסיעה דחופה (אם אפשר)‪ .‬במקרה זה תבוצע חבירה לנט”ן רק אם זמן‬
‫הלידה‪ ,‬עוטף את התינוקת ויוסי מבשר לאם המאושרת שנולדה לה בת במזל טוב‪.‬‬ ‫החבירה יהיה קצר ממשך הפינוי הצפוי לבית החולים‪.‬‬
‫אני מבקש מיוסי שינהג בזהירו ת‪ ,‬לא לשכוח שבאוטו מונחת חבילה קטנה‪.‬‬ ‫ •כל מצב ‪ /‬ממצא נוסף שלדעת איש הצוות מחייב חבירה‪.‬‬
‫האב הנרגש מודה לכולנו‪ ,‬אני מחזיר לו בקריצה‪ .‬ברשת האלחוט אנו מודיעים כי נולדה בת‬
‫ושאגות שמחה נשמעות ברקע‪.‬‬ ‫צוות‬
‫ •איש צוות בודד ברכב ‪ BLS‬או ליווי של מע”ר בלבד‪.‬‬
‫לידות מיוחדות ‪ -‬מצגים פתולוגים‬

‫יש מצבי מיילדות מסוימים שבהם רצוי עד כמה שניתן לא לקבל לידה‬
‫באמבולנס‪.‬‬
‫חבל טבור מסביב לצוואר‬ ‫חבל הטבור כרוך סביב הצוואר‪:‬‬

‫מצב זה אינו מהווה בעיה בזמן ההיריון‪ ,‬אלא רק בזמן הלידה‪.‬‬
‫בזמן הלידה יש להכניס אצבע בין חבל הטבור לצוואר התינוק ולנסות‬
‫מחלות‬
‫להעביר אותו מעבר לראשו כדי שלא יגרום לחנק‪.‬‬
‫המטרה ‪ -‬להוריד את הלחץ מהצוואר‪.‬‬
‫אם חבל הטבור קצר מדי‪ ,‬ניתן להעביר אותו מסביב לכתף‪ .‬אם לא‬
‫ניתן‪ ,‬יש לשים ‪ 2‬אצבעות בין הצוואר לחבל הטבור‪ .‬במקרים קיצוניים‬
‫ניתן לחתוך את חבל הטבור‪.‬‬
‫מצג עכוז‬
‫זיהומיות‬
‫קשר בחבל הטבור ‪ -‬במצב של קשר בחבל הטבור‪ ,‬יש לבצע את חיתוך‬
‫חבל הטבור במהירות‪.‬‬
‫מצג עכוז‪:‬‬
‫ברוב המקרים ידוע לנשים על כך קודם ללידה‪ .‬זהו הסיבוך הקל ביותר‪.‬‬
‫הסכנה היא שהיילוד יתחיל לנשום כאשר ראשו עדיין בתוך הרחם‪.‬‬
‫יש לפנות את היולדת בנסיעה דחופה לבית החולים‪ .‬במידה ומדובר‬
‫מצג גפה‬
‫בלידה פעילה יש לתמוך בילוד רק לאחר צאת הכתפיים‪.‬‬
‫מצג יד או מצג רגל‪:‬‬

‫פיזיולוגית‪ ,‬אין אפשרות ליילד ויש לבצע ניתוח קיסרי‪.‬‬
‫ •לא ניתן ליילד במצבים אלה‪ .‬מצג עכוז הוא המצב היחיד שייתכן‬
‫כי ניתן ליילד באמבולנס אך רק באישה וולדנית‪.‬‬
‫צניחת חבל טבור‪:‬‬

‫צניחת חבל הטבור מן הנרתיק החוצה‪ .‬יש להנחות את האישה שלא‬
‫ללחוץ כדי לנסות ולעכב את התקדמות הלידה‪:‬‬
‫צניחת חבל טבור‬ ‫או‬ ‫כרית‬ ‫(מניחים‬ ‫מעלה‬ ‫‪ .1‬בקש מהיולדת להרים את האגן כלפי‬
‫שמיכה מקופלת מתחת לעכוז)‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן גם לבקש מהיולדת לעמוד על ארבע כשהראש כלפי מטה והעכוז כלפי מעלה‪.‬‬
‫דימום לאחר לידה‪:‬‬

‫יולדת נשארת בחדר התאוששות לפחות כשעתיים לצורך השגחה‪ .‬לכן יש לבדוק את שלמות‬
‫השליה כדי לוודא שאין דימום‪.‬‬
‫דימום שאינו פוסק אחרי לידה הוא מצב מסוכן שעלול להוביל להלם היפוולמי‪.‬‬
‫טראומה בנשים הרות‬

‫קבע את האישה ללוח גב והטה את לוח הגב לצד שמאל‪.‬‬
‫אישה הרה אשר הייתה מעורבת בתאונה ‪ -‬פנה לחדר טראומה והודע על הגעתה לבית החולים‬
‫(זהו נוהל בי”ח ולא נוהל מד”א)‪.‬‬
‫תסמונת הכשל החיסוני הנרכש – ‪AIDS‬‬ ‫מחלות זיהומיות‬

‫הגורם‪ :‬נגיף האיידס ה– ‪.HIV‬‬ ‫מבוא‪:‬‬
‫תוקף את תאי הדם הלבנים ‪ -‬פוגע במערכת החיסונית עד מוות‪.‬‬ ‫כל הבאים במגע עם חולים חשופים לסיכונים של הידבקות‬
‫החומרים בהם בודד הנגיף‪ :‬דם‪ ,‬זרע‪ ,‬הפרשות מהנרתיק‪ ,‬רוק‪ ,‬דמעות‪ ,‬חלב אם‪ ,‬נוזל השדרה‪,‬‬ ‫במחלות זיהומיות‪ .‬מכיוון שאין אפשרות לזהותן במבט‬
‫נוזל פריקארדיאלי‪ ,‬מי שפיר‪ ,‬נוזל תוך‪-‬פרקי וכל נוזלי הגוף האחרים‪.‬‬ ‫בלבד (אלא אם כן המוקד מיידע מראש)‪ ,‬יש לנקוט זהירות‬
‫רבה כשבאים במגע עם כל חולה‪.‬‬
‫דרכי העברת נגיף ה– ‪:HIV‬‬
‫‪ .1‬מגע מיני‬ ‫חשיפה‬
‫‪ .2‬מגע עם דם מזוהם ונגוע‪:‬‬ ‫לסיכונים‬
‫ •מגע ישיר עם פצעים פתוחים ודימום‬
‫ •עירוי דם‬
‫פעילות‬
‫ •שימוש במחטים ומזרקים מזוהמים‬ ‫נדרשת‬
‫ •חדירה דרך העור והריריות‬
‫ •במהלך קבלת לידה או אחריה‬
‫שימוש בבגדי‬ ‫בדיקות‬ ‫פעילות‬
‫אמצעי מיגון‪:‬‬ ‫‪/‬אביזרי מגן‬ ‫רפואיות‬ ‫הדרכה‬
‫אמצעי המיגון הם כנגד דם‪ ,‬זרע‪ ,‬הפרשות מהנרתיק וכל נוזלי גוף אחרים המכילים דם‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫הנגיף מועבר בעיקר על ידם‪ .‬הסיכון להידבק בנגיף קשור ישירות להיקף החשיפה ולשטח‬ ‫מחלות זיהומיות – מניעה‪:‬‬
‫הגוף שנחשף‪.‬‬ ‫רחיצת ידיים חובה לאחר כל טיפול בחולה ‪ /‬פצוע במים וסבון ו‪/‬או נוזל חיטוי – ספטל‬
‫‪ .1‬כפפות‬ ‫סקרב המכיל ריכוז גבוה של אלכוהול‪ .‬בנוסף יש להשתמש באמצעי מיגון נוספים‪ ,‬כמו חלוק‬
‫‪ .2‬מגני פנים‬ ‫או משקפי מגן‪ ,‬בהתאם לסוג המחלה הזיהומית‪.‬‬
‫‪ .3‬חלוקים‬
‫מחלות זיהומיות נובעות מפלישת אורגניזמים זרים לגוף‪:‬‬
‫דלקת כבד נגיפית‬ ‫‪ .1‬נגיפים (וירוסים)‬
‫מחלה המאופיינת בתהליך דלקתי של הכבד‪ .‬הגורמים‬ ‫‪ .2‬חיידקים (בקטריות)‬
‫יכולים להיות סוגים שונים של נגיפים‪.‬‬ ‫‪ .3‬פטריות‬
‫סוגי דלקת הכבד הנגיפית‪:‬‬ ‫האפשרויות להידבקות במחלות‪:‬‬
‫‪A‬ת (‪.)HAV‬‬ ‫‪ .1‬דלקת כבד נגיפית‬ ‫‪ .1‬מגע ישיר עם אדם החולה במחלה זיהומית או‬
‫כבד‬ ‫‪ .2‬דלקת כבד נגיפית ‪B‬ת (‪.)HBV‬‬
‫נושא אותה‬
‫‪ .3‬דלקת כבד נגיפית ‪C‬ת (‪.)HCV‬‬
‫‪ .2‬נשימה ‪ /‬שאיפה‬
‫‪ .4‬דלקות כבד אחרות‬ ‫‪ .3‬מגע עם חומר מזוהם‬
‫‪ .4‬מגע עם דם מזוהם או נגוע‪:‬‬
‫חיסונים‪:‬‬ ‫ •עירוי דם‬
‫‪ .1‬כל הצוותים הרפואיים חייבים בחיסון –‬
‫‪.HBV Vaccination‬‬
‫ •שימוש במחטים ובמזרקים מזוהמים‬
‫‪ .2‬חיסון אקטיבי – לפני החשיפה – ‪ 3‬מנות‪.‬‬ ‫ •אמצעי חדירה דרך העור והריריות‬
‫‪ .3‬חיסון פסיבי – “היפר הפ” – לאחר החשיפה‪.‬‬ ‫ •אחרי לידה ובמהלך לידה‬
‫ •המחלות יכולות לעבור במגע ישיר עם דם או הפרשות חולה ‪ /‬נפגע נגוע‬
‫דלקת קרום המוח – ‪Bacterial Meningitis‬‬ ‫דרכי הדבקה בדלקת כבד נגיפית ‪ B‬ו– ‪:C‬‬
‫‪ .1‬מגע ישיר עם דם (עירוי דם‪ ,‬שימוש במחטים מזוהמות‪ ,‬חדירה דרך‬
‫העור והריריות)‬
‫ניתנת לאבחון רק בבית החולים‪.‬‬
‫‪ .2‬מגע מיני‬
‫במקרים המורכבים ‪ /‬מסוכנים יותר נגרמת על ידי חיידק המנינגוקוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬במהלך קבלת לידה ואחריה‬
‫‪ .4‬החשיפה המסוכנת ביותר – בטראומה או בלידה‬
‫דרכי ההעברה ‪ /‬הידבקות‪:‬‬
‫‪ .1‬מגע ישיר עם דרכי הנשימה‪.‬‬ ‫ערכת מיגון נגיפית‪:‬‬
‫‪ .2‬מגע עם דם או הפרשות בדרכי הנשימה‪ ,‬כמו התזת דם והפרשות לרירית הפה או העיניים‬ ‫נמצאת בתיק הירוק באמבולנס‪ .‬יש לבדוק את תקינותם של כל אמצעי‬
‫(באינטובציה‪ ,‬החדרת זונדה‪ ,‬לידה)‪.‬‬ ‫המיגון ‪ -‬כפפות‪ ,‬מגן פנים‪ ,‬חלוקים ונוזל חיטוי ‪ -‬ולוודא שלא פג תוקפם‪.‬‬
‫במרבית המקרים ההידבקות הקטלנית היא מסוג ‪.Meningococcal Meningitis‬‬
‫לבישת כפפות ‪ -‬חובה‬
‫הטיפול‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכל מגע עם דם‪ ,‬נוזלי הגוף‪ ,‬רקמות ריריות ועור בלתי רציף של‬
‫‪ .1‬אנטיביוטיקה ‪Refampicin 600mg‬‬ ‫חולה ‪ /‬נפגע‪.‬‬
‫‪ .2‬מומלץ ליטול תוך ‪ 24‬שעות לאלו מאנשי הצוות המטפל שנחשפו ישירות לדרכי הנשימה‬ ‫‪ .2‬בחדירה לווריד או לכל כלי דם‪.‬‬
‫או להפרשותיו של החולה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בניקוי משטחים ופריטים לאחר שימוש‪.‬‬
‫‪ .3‬בחשיפה יש לרחוץ היטב ידיים עם מים וסבון או עם ספטל סקרב‪.‬‬ ‫‪ .4‬בקבלת לידה או בעת טיפול ביילוד‪.‬‬
‫‪ .4‬לדווח מייד למוקד‪.‬‬ ‫חובה ללבוש כפפות בכל טיפול בחולה ‪ /‬נפגע ולהחליף כפפות‪ ,‬מגן פנים‪,‬‬
‫‪ .5‬להמתין להנחיות למעקב רפואי‪.‬‬ ‫סדינים וחלוק בין חולה לחולה‪.‬‬
‫‪ .6‬יש לשלוח דיווח בכתב‪.‬‬
‫מגן פנים – מסכת פה ומגן עיניים ‪ -‬מגנים על רירית הפה‪ ,‬האף והעיניים‬
‫במקרים של “התזת” דם ו‪/‬או נוזלי גוף אחרים‪.‬‬
‫טיפול בפסולת ובחומרים מזוהמים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לחטא את כל הפריטים באמבולנס ‪ /‬נט”ן‪.‬‬ ‫חלוקים – יש ללבוש באותן פעילויות בהן תיתכן הכתמה בדם ו‪/‬או נוזלי‬
‫‪ .2‬יש להשמיד את כל הפריטים שהיו במגע עם דם ו‪/‬או‬ ‫גוף אחרים‪.‬‬
‫מיכל פסולת מזוהמת‬
‫הפרשות גוף‪.‬‬
‫‪ .3‬בכביסה מזוהמת יש לטפל בנפרד‪.‬‬ ‫זהירות! מחטים ופריטים חדים יש להשליך למיכל איסוף המיועד לכך‪.‬‬
‫‪ .4‬משטחי עבודה‪ ,‬לוח גב – יש לחטא עם אקונומיקה‪.‬‬
‫שחפת ( ‪)TB‬‬
‫תוכנית בקרה למניעת חשיפה ‪ /‬הידבקות כוללת‪:‬‬ ‫מחלת ריאות ממושכת הנגרמת על ידי חיידק ‪.Mycobacterium Tuberculosis‬‬
‫‪ .1‬לימוד‪ ,‬הכשרה והדרכה‬
‫‪ .2‬חיטוי ועיקור‬ ‫דרכי הדבקה‪:‬‬
‫‪ .3‬חיסונים‬ ‫שאיפת טיפות המתערבבות באוויר עקב שיעול‪ ,‬בעיקר במקומות סגורים‪.‬‬
‫‪ .4‬דיווח על חשיפה‬
‫‪ .5‬מעקב וטיפול לאחר חשיפה‬ ‫אמצעי מיגון‪:‬‬
‫‪ .6‬תיעוד וקשר חוזר‬ ‫‪ .1‬מסכת פנים ‪ -‬למניעת זיהום טיפתי‪ ,‬כאשר יש חשד לחולה‬
‫שחפת‪.‬‬
‫‪ .2‬לבישת כפפות ‪ -‬מניעת מגע עם ליחה ‪ /‬כיח‪.‬‬
‫‪ .3‬אוורור הרכב לאחר פינוי‪.‬‬
‫כל הצוותים עלולים להיות חשופים לשחפת‪ ,‬לכן יש לבצע מעקב‬

‫באמצעות טסט מנטו (בדיקה)‪.‬‬
‫הפעלת‬
‫מד”א באר”ן‬
‫בשגרה‬
‫(שלא מעורבים בו‬
‫חומרים מסוכנים)‬
‫נפגעים יפוזרו בין בתי החולים השונים‪ ,‬במטרה לחלק “עומס מספרי” בין בתי החולים ויווסתו‬ ‫הפעלת מד"א באר"ן בשגרה‬
‫לבתי חולים המסוגלים לטפל בפציעתם הספציפית‪ ,‬בהתחשב במצב הפצוע‪ ,‬זמינות אמצעי‬ ‫(שלא מעורבים בו חומרים מסוכנים)‬
‫הפינוי‪ ,‬זמן הפינוי ויכולת הקליטה והטיפול של בתי החולים‪ .‬בהתאם לצורך יבוצע ויסות‬
‫שניוני בין בתי החולים‪.‬‬ ‫אירוע רב‪-‬נפגעים (אר”ן) הוא “אירוע בו האמצעים ויכולת הטיפול בשטח האירוע אינם‬
‫מפקד מד”א באירוע ימנה במידת האפשר מפקדי משנה שיסייעו בריכוז רכבי ההצלה המגיעים‬ ‫מספיקים לאורך זמן לטיפול בנפגעים”‪.‬‬
‫לאירוע‪ ,‬ניהול זירת האירוע וניהול הפינוי‪.‬‬ ‫הגדרתו של אירוע כאר”ן מושפעת מפרמטרים שונים‪ :‬מספר הנפגעים באירוע וזמינותם‬
‫צוותי רפואה מצה”ל המגיעים לאירוע יופעלו על ידי מפקד מד”א באירוע‪ .‬אם האחריות הועברה‬ ‫לטיפול‪ ,‬מקום האירוע‪ ,‬זמן ההגעה אל המקום וזמן הפינוי לבית החולים‪ ,‬היקף וזמינות‬
‫לצה”ל‪ ,‬הנחיות הגורם הפוקד לצוותי מד”א יועברו באמצעות מפקד מד”א באירוע‪ .‬באירוע‬ ‫הכוחות אותם ניתן לגייס‪.‬‬
‫המנוהל כ”תגובה מתמשכת ‪ /‬מתוכננת” יוקם אתר טיפול אליו ירוכזו הנפגעים מהאירוע‪ .‬אתר‬ ‫באר”ן‪ ,‬למפקד מד”א שני צירי פעולה עיקריים‪ :‬דיווח‪ ,‬צבירת כוחות וארגון השטח ובמקביל‪,‬‬
‫הטיפול יחולק לאזור טיפול בנפגעים דחופים‪ ,‬אזור טיפול בנפגעים לא דחופים ואזור לריכוז‬ ‫טיפול רפואי בנפגעים ופינויים לבתי החולים‪.‬‬
‫חללים‪ .‬המאמץ הטיפולי‪ ,‬כוח אדם מקצועי ואמצעים ירוכזו בנפגעים הדחופים‪ .‬את האתר‬ ‫הזמן‪ ,‬עד לסיום הטיפול באירוע‪ ,‬הוא הגורם המרכזי בדרך ההתמודדות שתאפיין את ניהול‬
‫ינהל מפקד אתר הטיפול ‪ /‬כוח רפואי שישלוט על כוח האדם‪ ,‬האמצעים והפינוי מהאתר‪.‬‬ ‫האירוע‪“ -‬תגובה מיידית” או “תגובה מתוכננת ‪ /‬מתמשכת”‪.‬‬
‫אם הוקם חפ”ק על ידי הגורם הפוקד יחבור מפקד מד”א באירוע או ישגר את נציגו לחפ”ק‬ ‫תגובה מיידית מאפיינת אירועים שניתן לסיימם בתוך פרק זמן קצר‪ ,‬כאשר עיקר הפעולות‬
‫הגורם הפוקד באירוע‪ .‬המוקד המפעיל ישגר את נציגי מד”א לבתי החולים הקולטים נפגעים‬ ‫המבוצעות הן תרגולות אוטומטיות המוכרות לכל איש צוות על פי תפקידו‪ .‬תגובה מתוכננת ‪/‬‬
‫מהאירוע‪.‬‬ ‫מתמשכת מאפיינת אירועים שבהם לא ניתן לסיים את הטיפול באירוע במהירות או באירועים‬
‫חללים ודאיים יושארו בזירת האירוע ויכוסו‪ .‬חללים שמותם נקבע באתר הטיפול יכוסו‬ ‫שבהם קיימת היערכות מוקדמת (אירועים ציבוריים‪ ,‬אתרים שהוכנה להם תוכנית מבצעית)‪.‬‬
‫וירוכזו באזור ריכוז החללים‪ .‬מפקד מד”א באירוע יוודא כי רופא קבע את מותם של כל‬ ‫מטרתן של עיקר הפעולות המבוצעות היא השלטת סדר (חפ”ק‪ ,‬אתרי ריכוז אמבולנסים‬
‫החללים באירוע‪.‬‬ ‫וטיפול‪ ,‬מפקדי משנה)‪ ,‬כדי לאפשר קבלת החלטות מסודרת על ידי מפקדים‪ .‬אר”ן ינוהל על‬
‫בסיום פינוי הנפגעים יוודא מפקד מד”א שהתבצעה סריקה בשטח ובסיום האירוע יעדכן‪,‬‬ ‫ידי מוקד אחד בלבד ‪“ -‬המוקד המפעיל”‪ .‬מוקד זה יפעל על פי פק”ל ההפעלה לאר”ן‪ :‬יבצע‬
‫ידווח וישחרר את יתרת הכוח‪ .‬במידת הצורך מפקד מד”א יוודא פינוי חללים בתיאום עם‬ ‫הערכת מצב‪ ,‬ישגר כוחות‪ ,‬ידווח‪ ,‬יעמוד בקשר שוטף עם מפקד מד”א באירוע‪ ,‬יעדכן תוכנית‬
‫הגורם הפוקד‪.‬‬ ‫פעולה‪ ,‬יזעיק ויבטל כוחות בתיאום עם מפקד מד”א באירוע‪ ,‬יגדיר תוכנית לפינוי נפגעים‬
‫ויעדכן באופן שוטף מפקדים ובעלי תפקידים‪.‬‬
‫המוקד המפעיל ינהל את האירוע עד לקבלת הודעה על סיומו ממפקד מד”א באירוע‪ .‬המוקד‬
‫הארצי יגבש תמונת מצב‪ ,‬ידווח לבעלי תפקידים‪ ,‬יסייע למוקד המפעיל בהזעקת כוחות‬
‫ודיווחים‪ ,‬יסייע בתכנון הפינוי ויעדכן באופן שוטף דיווחים ותמונת מצב‪.‬‬
‫איש הצוות הבכיר בהכשרתו המגיע לאירוע ברכב ההצלה הראשון ממד”א יקבל פיקוד על‬
‫האירוע‪ .‬הוא יזדהה באלחוט כ”פיקוד ‪ ”10‬וינהל את האירוע עד למסירת הפיקוד לגורם‬
‫בכיר ממנו‪.‬‬
‫מנהל הנוכח בזירת האירוע יהיה אחראי לניהולו‪ .‬הוא יבצע הערכת מצב עם מפקד מד”א‬
‫באירוע וייקח פיקוד בפועל על צוותי מד”א אם האירוע דורש זאת‪.‬‬
‫מפקד מד”א ידווח מייד לאחור‪ ,‬יחלק את שטח האירוע לגזרות ויפעיל אנשי צוות לסריקה‪,‬‬
‫הרחקת נפגעים מגורם מסכן וביצוע פעולות מצילות חיים בנפגעים‪ .‬במקביל‪ ,‬הוא יחבור‬
‫למפקדי ארגוני החירום באירוע ויתאם את ניהול האירוע‪ .‬על סמך הדיווח המתקבל מאנשי‬
‫הצוות בגזרות‪ ,‬יעדכן מפקד מד”א על תוכנית הפעולה למוקד המפעיל‪ .‬באירוע המתנהל‬
‫כ”תגובה מיידית”‪ ,‬הנפגעים יטופלו ויפונו ישירות ממקום האירוע לבתי החולים השונים‪.‬‬
‫הטיפול הרפואי יתבסס על‪ :‬מיון הנפגעים על פי דחיפותם לטיפול‪ ,‬אבטחת נתיב אוויר פתוח‪,‬‬
‫נשימה ומחזור דם תקינים בפצועים דחופים‪ ,‬קיבוע עמוד שדרה צווארי במידת הצורך ופינוי‬
‫לבתי חולים מתאימים‪.‬‬
‫נפגעים לא דחופים יטופלו ויפונו במקביל לנפגעים הדחופים (אם אין בפינויים כדי לעכב‬
‫פינוי נפגעים דחופים) או לאחר סיום פינוי הנפגעים הדחופים‪.‬‬
‫סעד חיים מתקדם ‪)A.L.S) ADVANCED LIFE SUPPORT‬‬ ‫הגדרות‬

‫טיפול רפואי הניתן על ידי רופא ו‪/‬או פאראמדיק‪ ,‬הכולל כל פעולות סעד החיים הבסיסי והחצי‬
‫מתקדם‪ ,‬כל הפעולות הרפואיות והטיפולים המפורסמים ב”אוגדן פרוטוקולים לצוות ‪.”ALS‬‬ ‫אירוע רב נפגעים‬
‫אירוע רב‪-‬נפגעים (אר”ן) ‪ -‬אירוע בו האמצעים והיכולת הטיפולית בשטח אינם מספיקים‬
‫סיווג רכבי ההצלה במד”א‬ ‫לטיפול בנפגעים באירוע לאורך זמן‪.‬‬
‫אמבולנס מד”א‬ ‫גורמים מרכזיים המשפיעים על יכולת ההתמודדות עם האירוע‪:‬‬
‫רכב הצלה רפואי מצויד על פי התקן וכשיר לפעולה‪ .‬אמבולנס‬ ‫‪ .1‬זמינות כוח אדם ואמצעים ביחס למספר הנפגעים באירוע‬
‫מד”א משמש למתן סעד חיים בסיסי וחצי מתקדם‪ .‬אמבולנס‬ ‫‪ .2‬זמן הגעה אל האירוע וזמינות הנפגעים לטיפול‪.‬‬
‫מד”א יכול לפנות נפגעים על פי מגבלות רישוי הרכב ובהתחשב‬ ‫‪ .3‬זמן הפינוי לבתי החולים‪.‬‬
‫במצבם הרפואי של הנפגעים‪.‬‬
‫סיווג אירועים רבי נפגעים‬
‫אמבולנס ישובים‪ /‬מפעל‬ ‫‪ .1‬אר”ן קטגוריה ‪ –1‬תגובה מיידית‪:‬‬
‫אמבולנס שהוחכר על ידי מד”א ליישוב ‪ /‬מפעל‪ ,‬מצויד על פי תקן מד”א וכשיר לפעולה‪.‬‬ ‫ כל הפצועים מהאירוע יטופלו בבתי חולים עד שעתיים מרגע שמגיע המטפל הראשון‬
‫אמבולנס ישובים ‪ /‬מפעל משמש בדרך כלל למתן סעד חיים בסיסי‪ ,‬ויכולת הפינוי הרפואי‬ ‫לשטח‪ .‬באמצעות היערכות ברמה האזורית במד”א ותגבור מאזורי מד”א שכנים ניתן‬
‫שלו זהה ליכולת הפינוי של אמבולנס מד”א‪.‬‬ ‫להתמודד ולתת מענה לכל הפצועים‪.‬‬
‫‪ .2‬אר”ן קטגוריה ‪ – 2‬תגובה מתוכננת‪ /‬מתמשכת (לרבות מגה אר”ן)‪:‬‬
‫אמבולנס טיפול נמרץ (אט”ן)‬ ‫ הנפגעים מהאירוע יגיעו לטיפול בבתי החולים‪ ,‬שעות או ימים מרגע הגעתו של המטפל‬
‫אמבולנס מד”א המצויד על פי תקן אט”ן וכשיר לפעולה‪ .‬אט”ן מופעל על ידי חובש רפואת‬ ‫הראשון לשטח‪ .‬בדרך כלל יש צורך בהתערבות המערכת האזורית ‪ /‬לאומית כולה ונדרש‬
‫חירום ‪ /‬נהג אמבולנס ופאראמדיק ומשמש למתן סעד חיים מתקדם ולפינוי נפגעים‪.‬‬ ‫סיוע מכוחות רפואה נוספים‪.‬‬
‫ניידת טיפול נמרץ (נט”ן)‬

‫אמבולנס מד”א המצויד על פי תקן נט”ן וכשיר לפעולה‪.‬‬ ‫סיווג רמות טיפול‬
‫נט”ן מופעל על ידי רופא‪ ,‬פאראמדיק וחובש רפואת חירום ‪ /‬נהג‬
‫אמבולנס ומשמש למתן סעד חיים מתקדם ולפינוי נפגעים‪.‬‬ ‫עזרה ראשונה (ע”ר)‬
‫טיפול בסיסי ללא אמצעים‪ ,‬או בעזרת אמצעים פשוטים הזמינים לאוכלוסייה‪ ,‬הנמצא בידי‬
‫תחנת אירוע רב נפגעים (תאר”ן)‬ ‫אזרחים בעלי הכשרה בסיסית‪ .‬הטיפול כולל פתיחת נתיב אוויר‪ ,‬החייאה‪ ,‬הנשמה בעזרת‬
‫אמבולנס מד”א המצויד על פי תקן תאר”ן וכשיר לפעולה‪.‬‬ ‫מסכת כיס‪ ,‬עצירת שטף דם חיצוני‪ ,‬חבישת פצעים וכוויות וקיבוע גפיים‪.‬‬
‫התאר”ן משמש כמוקד שליטה וכמחסן ציוד רפואי נייד לתגבור אירוע באמצעים ולפריסה‬
‫מתוכננת באירועים מתמשכים‪.‬‬ ‫‪)B.L.S) BASIC LIFE SUPPORT‬‬ ‫סעד חיים בסיסי‬
‫טיפול רפואי הניתן על ידי חובש שהוסמך לכך‪ ,‬הכולל פעולות החייאה ומניעת הידרדרות‪,‬‬
‫כינויים מבצעיים במד”א באר”ן‬ ‫תוך שימוש בציוד שהוסמך להשתמש בו‪ .‬הפעולות כוללות את כל פעולות העזרה הראשונה‪,‬‬
‫“מוקד מפעיל” – מוקד המרכז את פעילותם של צוותי מד”א באר”ן‪.‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬הנשמה בעזרת מפוח ידני‪ ,‬מנתב אוויר אורופרינגיאלי‪ ,‬מתן חמצן‪ ,‬החדרת עירוי‬
‫“פיקוד ‪ – ”10‬כינוי האלחוט של מפקד מד”א באר”ן‪.‬‬ ‫לווריד פריפרי‪ ,‬קיבוע עמוד שדרה וקבלת לידה תקינה‪.‬‬
‫‪)I.L.S) INTERMEDIATE LIFE SUPPORT‬‬ ‫סעד חיים חצי מתקדם‬

‫טיפול רפואי הניתן על ידי חובש בכיר שהוסמך לכך‪ ,‬הכולל פעולות החייאה מתקדמות ומניעת‬
‫התדרדרות‪ ,‬תוך שימוש בציוד שהוסמך להשתמש בו‪ .‬הפעולות כוללות את כל פעולות סעד‬
‫החיים הבסיסי‪ ,‬ובנוסף‪ :‬זיהוי מצבי חירום רפואיים וקביעת סדרי קדימויות לטיפול ולפינוי‪,‬‬
‫זיהוי הפרעות קצב בסיסיות ושימוש בדפיברילטור חצי אוטומטי‪.‬‬
‫תפקידיהם של גורמי מד”א‬ ‫משימות‪ ,‬תפקידים ואמצעים‬

‫מטה מרכז מד”א‬ ‫גורמי חוץ המשתתפים בטיפול באר”ן (בשטח האירוע)‬
‫‪ .1‬הכנתה ופרסומה של תורת מד”א לטיפול באר”ן‪.‬‬ ‫‪ .1‬אג”מ– משטרת ישראל‪ /‬צה”ל‬
‫‪ .2‬הכנת נהלים ופרסומם‪.‬‬ ‫‪ .2‬רפואה– צה”ל‪ /‬מזדמנים‬
‫‪ .3‬הגדרת צורכי ההכשרה והתרגול של הצוותים‬ ‫‪ .3‬כיבוי והצלה‬
‫ובעלי התפקידים‪.‬‬ ‫‪ .4‬רשות מקומית‬
‫‪ .4‬אפיון ציוד ייעודי‪.‬‬ ‫‪ .5‬צוותי מתקן ‪ /‬מפעל במרחבו התרחש האירוע‬
‫‪ .5‬בקרה על כוננות האזורים‪.‬‬
‫‪ .6‬אחראי לאסוף מידע במהלך האירוע ולוודא‬ ‫תפקידים בתחומים המשיקים לפעילות מד”א‪:‬‬
‫שהאזור מבצע את הפעולות הנדרשות למתן המענה הנדרש (באמצעות המוקד הארצי)‪.‬‬ ‫משטרת ישראל‪ /‬צה”ל‬
‫‪ .7‬באר”ן קטגוריה ‪ - 1‬אחראי לסייע לאזור במתן מענה לאירוע (על פי דרישות האזור‬ ‫‪ .1‬פיקוד על האירוע – ע”פ חלוקת האחריות לביטחון הפנים בין משטרת ישראל לצה”ל‪.‬‬
‫באמצעות המוקד הארצי)‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדרת נקודת ריכוז נפגעים‪ /‬אתר טיפול בתיאום עם מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ .8‬באר”ן קטגוריה ‪ – 2‬אחראי לתכנן ולהפעיל את סיוע מד”א בהיבט הארצי ולדרוש סיוע‬ ‫‪ .3‬בידוד זירת הפעולה‪.‬‬
‫מגורמי חוץ (צה”ל‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬משרד הבריאות וכד’)‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדרת ואבטחת צירי הגעה ופינוי לרכבי ההצלה‪.‬‬
‫‪ .9‬אחראי לנהל אירועים (באמצעות המוקד הארצי)‪ ,‬במקרים שבהם מוגדרת לו אחריות‬ ‫‪ .5‬סיוע בסריקה לאיתור נפגעים וחילוצם‪.‬‬
‫לכך בנוהל (לדוגמה‪ ,‬הפעלת מד”א בנתב”ג)‪.‬‬ ‫‪ .6‬סיוע באלונקאים‪.‬‬
‫‪ .10‬אחראי לביצוע תחקירים‪ ,‬פרסום הלקחים והטמעתם‪.‬‬ ‫‪ .7‬טיפול בחללים (פינוי מהזירה‪ ,‬זיהוי)‪.‬‬
‫מנהל אזור‬ ‫צה”ל– רפואה‬

‫נושא באחריות למוכנות ולכשירות הצוותים והאמצעים באזור לטיפול באר”ן‪.‬‬ ‫‪ .1‬תגבור האירוע בכוחות רפואה‪ ,‬אם נדרש‪ ,‬על בסיס‪:‬‬
‫למנהל אזור האחריות הכוללת לניהול אר”ן בגזרתו‪.‬‬ ‫ •מרפאות מרחביות בכוננות פיגוע המוני‪.‬‬
‫מנהל אזור המקבל הודעה על אר”ן‪:‬‬ ‫ •כוחות רפואה בכוננות‪.‬‬
‫‪ .1‬יוודא שהוגדר “מוקד מפעיל”‪ ,‬והוא פועל עפ”י פק”ל אר”ן ונוקט בכל הפעולות המתחייבות‬ ‫‪ .2‬סיוע בכוחות רפואה וחילוץ בהיטס במקרים‪:‬‬
‫לטיפול באירוע ולהמשיך מענה לקריאות חירום שבשגרה (במידת האפשר)‪.‬‬ ‫ •נדרש באירוע תגבור בכוח מטפל ומפנה לנפגעים דחופים‪.‬‬
‫‪ .2‬יוודא כי הוגדר מפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫ •נדרש סיוע בחילוץ נפגעים ממקומות אליהם קיים קושי בגישה‪.‬‬
‫‪ .3‬אם נמצא בתחנה המרחבית (בה המוקד המרחבי) יכנס למוקד‪ ,‬יוודא עבודה ע”פ פק”ל‪,‬‬ ‫ •להעברת נפגעים ליחידות ייעודיות‪.‬‬
‫ביצוע פעולות חיוניות‪ ,‬ועפ”י שקול דעתו יצא לשטח האירוע או יימצא במוקד (ויעמוד‬ ‫‪ .3‬סיוע בויסות שניוני בין בתי החולים במקרה הצורך‪.‬‬
‫בקשר עם מפקד מד”א באירוע) ויוודא כי מתבצעות הפעולות הנדרשות‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיוע בפיקוד ושליטה‪.‬‬
‫‪ .4‬יוודא כי בעל תפקיד קיבל אחריות לניהול המוקד המפעיל‪.‬‬
‫‪ .5‬יוודא היערכות לקליטת נפגעים בתחנות מד”א הסמוכות למקום האירוע‪.‬‬ ‫כבאות והצלה‬
‫‪ .6‬החליט לצאת למקום האירוע‪ :‬בהגיעו לשטח האירוע יחבור למפקד מד”א באירוע‪,‬‬ ‫‪ .1‬חילוץ והצלה‪.‬‬
‫יתעדכן באופי האירוע‪ ,‬היקפו ובפעולות שבוצעו‪ .‬יבצע הערכות מצב עם מפקד מד”א‬ ‫‪ .2‬טיפול בסיכונים סביבתיים‪.‬‬
‫ויחליט האם לקחת פיקוד על האירוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיוע בתאורה ובציוד מיוחד‪.‬‬
‫‪ .7‬החליט לקחת פיקוד בפועל על האירוע‪ ,‬יעדכן המוקד המפעיל על העברת הפיקוד‪ ,‬יגדיר‬
‫ע”פ הצורך מפקדי משנה וכינויי האלחוט שלהם וימלא תפקידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫רשות מקומית‬
‫‪ .8‬מנהל מרחב הנוכח באירוע יחבור למפקדי ארגוני החירום במקום ויעמוד בקשר עם‬ ‫‪ .1‬טיפול באוכלוסיה שלא נפגעה‪.‬‬
‫המוקד המפעיל‪.‬‬ ‫‪ .2‬העברת מידע לציבור‪.‬‬
‫‪ .9‬בסיס פינוי הנפגעים מהאירוע יוודא‪:‬‬ ‫‪ .3‬סיוע בנתונים כגון‪ :‬תוכנית מבנה‪ ,‬פרטים על אוכלוסייה‪.‬‬
‫ •שחרור צוותים לא נדרשים‪.‬‬ ‫במתקנים מיוחדים‪ ,‬כגון שדות תעופה ומתקנים תעשייתיים‪ ,‬קיימים נוהלי חירום‪ ,‬המגדירים‬
‫ •עדכון גורמי מד”א (מוקד ארצי‪/‬מוקד מפעיל) בי”ח וגורמי חוץ על סיום פינוי הנפגעים‪.‬‬ ‫אחריות ושיטת הפעלה בעת אירוע במתקן‪.‬‬
‫המוקד הארצי‬ ‫ •ביצוע סריקה בשטח האירוע‪.‬‬

‫עיקר פעולות המוקד הארצי‪:‬‬ ‫ •איסוף ציוד בשטח האירוע ובבתי החולים‪.‬‬
‫‪ .1‬יאסוף מידע על המתרחש באירוע‪ ,‬יבנה תמונת מצב ויפיץ תמונה זו לגורמי מד”א וגורמי‬ ‫ •תיאום עם משטרת ישראל לטיפול בחללים‪.‬‬
‫חוץ‪.‬‬ ‫ •חזרה לכשירות מבצעית‪.‬‬
‫‪ .2‬יפעל ע”פ פק”ל ההפעלה לאר”ן‪.‬‬ ‫ •ריכוז נתונים על ידי המוקד המפעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬יוודא כי האירוע מנוהל על ידי “מוקד מפעיל”‪ ,‬והמוקד פועל עפ”י פק”ל אר”ן‪.‬‬ ‫ •מסירת דיווח על סיום האירוע‪.‬‬
‫‪ .4‬יתעדכן במתרחש במקום האירוע באמצעות דיווחי “מוקד מפעיל” – “קו פתוח”‪ ,‬האזנה‬ ‫ •ביצוע סיכום ראשוני‪.‬‬
‫לרשת הקשר והמירס ותמונת מערכת השו”ב‪.‬‬ ‫ •מעקב אחר תופעות חרדה בקרב הצוותים‬
‫‪ .5‬יעדכן באופן שוטף בעלי תפקידים‪ ,‬גורמי מד”א וגורמי חוץ‪.‬‬
‫‪ .6‬יעדכן את המוקדים המרחביים וכלל הצוותים על פיצול גלי הקשר במוקד המפעיל‬ ‫המוקד המפעיל‬
‫(לשגרה ולאירוע) ובמידת הצורך יקצה גלי אלחוט נוספים לניהול האירוע (גל ‪ 1‬מבצעי‪/‬‬ ‫האירוע ינוהל על ידי מוקד אחד בלבד‪“ :‬מוקד מפעיל”‪ .‬המוקד המפעיל יהיה המוקד שבמרחבו‬
‫גל ‪ 2‬ארצי)‬ ‫הגיאוגרפי התרחש האירוע‪ ,‬אלא אם הורה אחרת‪ :‬ראש אג”מ‪ /‬מנהל מחלקת כוננות ומבצעים‪/‬‬
‫‪ .7‬יסייע למוקד המפעיל בכל שיידרש‪.‬‬ ‫עובד המוקד הארצי‪.‬‬
‫‪ .8‬יוודא שיגור “מענה אוטומטי” מאזורים שכנים‪ ,‬יזעיק כוחות נוספים (מרחבי מד”א‬ ‫עיקר פעולות המוקד המפעיל‪:‬‬
‫אחרים‪ ,‬חניכים בקורסים‪ ,‬צה”ל‪ :‬כוחות רפואה ומסוקים)‪.‬‬ ‫‪ 1‬יקבל את ההודעה ויאסוף את מרב הפרטים‪.‬‬
‫‪ .9‬יסייע בהכוונת כוחות תגבור לאירוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬יבצע הערכת מצב‪.‬‬
‫‪ .10‬יסייע בתקשורת‪.‬‬ ‫‪ .3‬יפעל ע”פ פק”ל ההפעלה לאר”ן‪.‬‬
‫‪ .11‬יסייע לשירותי הדם בתיאום העברת מנות דם לבתי החולים הקולטים נפגעים‪ ,‬ע”פ‬ ‫‪ .4‬ישגר כוחות לאירוע ע”פ הערכת המצב שביצע‪.‬‬
‫דרישה‪.‬‬ ‫‪ .5‬יתגבר את המוקד‪.‬‬
‫‪ .12‬יכניס מסוקים לכוננות‪ /‬ישגרם לזירת האירוע‪.‬‬ ‫‪ .6‬ידווח‪ /‬יזעיק משטרה וכיבוי‪.‬‬
‫‪ .13‬יפעיל ניידות של חברות פרטיות לסיוע בטיפול בקריאות חירום שבשגרה‪ /‬טיפול באירוע‪,‬‬ ‫‪ .7‬ידווח לבעלי תפקידים‪ ,‬גורמי מד”א וגורמי חוץ (בתי חולים‪ ,‬צה”ל וכד’)‪.‬‬
‫במהלך האירוע‪.‬‬ ‫‪ .8‬יפצל גלי הקשר לשגרה ואירוע‪.‬‬
‫‪ .14‬יבצע רישומים‪.‬‬ ‫‪ .9‬יוודא קבלת דיווח מצוות מד”א הראשון באירוע‪.‬‬
‫‪ .15‬באר”ן קטגוריה ‪( 2‬מגה אר”ן)‪ ,‬יפעיל תגבור מיידי בנוסף למענה האוטומטי הכולל ‪8‬‬ ‫‪ .10‬יוודא כי באירוע הוכרז מפקד המזדהה כ”פיקוד ‪ ”10‬ויעדכן את הצוותים בהימצאות‬
‫אמבולנסים‪ 2 ,‬נט”נים‪ /‬אטנ”ים ‪ 1‬תאר”ן וסיוע בין– מרחבי ארצי נוסף‪ ,‬ע”פ הנחיית ראש‬ ‫מפקד באירוע‪ ,‬שמו וכינויו‪.‬‬
‫אג”מ‪ /‬מנהל מחלקת כוננות ומבצעים‪ /‬מנהל תורן‪.‬‬ ‫‪ .11‬יפתח “קו פתוח” ויתעדכן על המתרחש במקום באמצעות דיווחי “פיקוד ‪ ”10‬ומערכת‬
‫‪ .16‬יתאם ויסות שניוני בין בתי החולים‪ ,‬עם גורמי חיל הרפואה‪,‬בתי החולים ומד”א‪.‬‬ ‫השו”ב‪.‬‬
‫‪ .17‬יקבל דיווח מהמוקד המפעיל על סיום פינוי הנפגעים ובהמשך על סיום האירוע‪.‬‬ ‫‪ .12‬ינחה רכבי ההצלה בדרכם לאירוע באופי האירוע‪ ,‬מיקומו‪ ,‬וצירי ההגעה‪.‬‬
‫‪ .18‬ידווח על סיום פינוי הנפגעים ובהמשך על סיום פינוי האירוע‪ ,‬ירכז ויסכם נתונים‪.‬‬ ‫‪ .13‬יעדכן בתמונת המצב את הגורמים הפועלים באירוע בהתאם לדיווחים‪.‬‬
‫‪ .19‬ישמש כמוקד מפעיל באירועים בהם מוגדרת לו אחריות בנוהל‪.‬‬ ‫‪ .14‬יבטל‪ /‬יזעיק כוחות נוספים וסיוע מצה”ל‪.‬‬
‫‪ .15‬ינהל רישומים‪.‬‬
‫מפקד מד”א באירוע‬ ‫‪ .16‬יעדכן דיווחים באופן שוטף‪.‬‬
‫איש הצוות הבכיר בהכשרתו‪ ,‬ברכב‬ ‫‪ .17‬יעמוד בקשר עם בתי החולים‪ ,‬עם נציגי מד”א בבתי החולים ויתעדכן ביכולות הקליטה‪.‬‬
‫ההצלה הראשון ממד”א‪ ,‬המגיע לאירוע‬ ‫‪ .18‬יפזר ויווסת נפגעים בין בתי החולים השונים‪.‬‬
‫ישמש כמפקד מד”א באירוע‪ ,‬עד לנטילת‬ ‫‪ .19‬יתן מענה לקריאות חירום שבשגרה‪.‬‬
‫פיקוד על האירוע על ידי בכיר ממנו‪.‬‬ ‫‪ .20‬יקבל הודעה על סיום פינוי הנפגעים באירוע‪ ,‬ובהמשך על סיום האירוע‪.‬‬
‫הגורם הבכיר ממד”א הנוכח בזירת‬ ‫‪ .21‬ידווח על סיום פינוי הנפגעים וסיום האירוע‪ ,‬ירכז ויסכם נתונים‪.‬‬
‫האירוע‪ ,‬נושא באחריות הכוללת לפעולות‬ ‫‪ .22‬יוודא חזרת רכבי ההצלה לכשירות‪.‬‬
‫מד”א באירוע‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הפיקוד הכולל על צוותי מד”א‬
‫פיקוד רפואי באתר האירוע– כינוי בקשר “רפואה ‪:”10‬‬ ‫יהיה של מפקד אחד בלבד‪( .‬מפקד מד”א יכול למנות בעלי תפקידים נוספים למשימות שונות‬
‫תפקידי מפקד הכוח הרפואי‪ /‬מפקד זירה‪:‬‬ ‫כמפורט בסעיף ‪ .)2.6‬בהתרחשות אירוע בו קיימות שתי גזרות ללא קשר עין ביניהן‪ ,‬בתיאום‬
‫‪ .1‬יחלק את זירת האירוע לגזרות‪ .‬גבולות‬ ‫עם המוקד המפעיל‪ ,‬יתכן ויהיה יותר ממפקד אחד באירוע‪ .‬במתאר זה ינוהל האירוע כשני‬
‫הגזרה יהיו ברורים ומגודרים‪ .‬בהגדרת‬ ‫(או יותר) אירועים נפרדים‪ .‬כינוי המפקדים יהיה פיקוד ‪ 10‬ושם הגזרה בה הם נמצאים‪.‬‬
‫הגזרות יש להתחשב בתנאי השטח‪ ,‬מס’‬ ‫העברת הפיקוד בין מפקדים תבוצע לאחר חבירת מפקדים‪ ,‬עדכון והערכת מצב משותפת‪.‬‬
‫הפצועים הכולל ומצבם (שוכבים‪/‬‬ ‫מפקד המקבל פיקוד יעדכן את המוקד המפעיל בהעברת הפיקוד ובתפקידי הגורמים השונים‬
‫מתהלכים)‪.‬‬ ‫באירוע‪.‬‬
‫‪ .2‬יפעיל צוותי מד”א‪/‬צוותים רפואיים‬
‫מזדמנים‪ /‬אנשי ארגוני חירום וביטחון‪/‬‬ ‫עיקר פעולות מפקד מד”א באירוע‪:‬‬
‫אזרחים מזדמנים‪ ,‬לביצוע משימות‬ ‫‪ .1‬יאסוף מידע‪ ,‬יבצע הערכת מצב‪ ,‬ימסור דיווחים ויעדכן את המוקד המפעיל‪ ,‬ידרוש‬
‫בגזרות השונות‪.‬‬ ‫אמצעים וכוחות או יבטלם עפ”י הערכת המצב שביצע‪.‬‬
‫‪ .3‬ימנה אחראי לכל גזרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישלול מעורבות חומ”ס באירוע ויגבש תכנית פעולה לארגון השטח‪.‬‬
‫אסון הרכבת ברבדים‬ ‫‪ .4‬ינחה לסרוק הגזרות השונות לאיתור‬ ‫‪ .3‬ישלוט בכוחות ויחלק תפקידים‪.‬‬
‫נפגעים‪.‬‬ ‫‪ .4‬יוודא כי מתבצע טיפול רפואי ונפגעים מפונים ע”פ דחיפותם‪.‬‬
‫‪ .5‬יורה להרחיק נפגעים מגורם מסכן לנקודה שהוגדרה על ידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫‪ .5‬יחבור למפקדי ארגוני החירום והביטחון בזירה‪ ,‬להערכת מצב ותיאום (כולל צירי הגעה‬
‫‪ .6‬יגדיר נקודה לריכוז נפגעים מתהלכים וינחה את הנפגעים לשם‪.‬‬ ‫ופינוי)‪.‬‬
‫‪ .7‬ינחה לבצע בנפגעים טיפולים מצילי חיים‪.‬‬ ‫‪ .6‬יוודא שמבוצע פיזור וויסות נפגעים לביה”ח בתיאום עם המוקד המפעיל‪.‬‬
‫‪ .8‬יפנה צוותים רפואיים נוספים לתגבור הגזרות‪ ,‬עם הגעתם לזירת האירוע‪.‬‬ ‫‪ .7‬יחליט אם להקים אתר טיפול‪.‬‬
‫‪ .9‬יווסת כוח אדם בין הגזרות‪.‬‬ ‫‪ .8‬בסיום פינוי נפגעים ובסיום האירוע‪ ,‬יעדכן את המוקד המפעיל‪.‬‬
‫‪ .10‬יוודא מיון הנפגעים ע”פ דחיפותם לטיפול‪ /‬פינוי וסימונם באמצעות תגי מיון ופינוי‪.‬‬ ‫‪ .9‬יוודא ביצוע סריקה לאיתור נפגעים וציוד‪.‬‬
‫‪ .11‬יפעיל צוות רפואי מתקדם (רופא‪/‬פרמדיק) למיון הנפגעים ולביצוע פעולות רפואיות‬ ‫‪ .10‬ישחרר צוותים לא נדרשים בזירה‪.‬‬
‫מתקדמות במסגרת סמכותם‪.‬‬ ‫‪ .11‬יתאם עם משטרת ישראל טיפול בחללים ובחפצי נפגעים‪.‬‬
‫‪ .12‬ינחה להשתמש בציוד מרכבי ההצלה והתאר”ן לטיפול ולפינוי נפגעים‪.‬‬ ‫‪ .12‬יחבור למפקדי ארגוני החירום והביטחון לסיכום ראשוני‪.‬‬
‫‪ .13‬ינחה להשלים טיפול דחוף בנפגעים ולהכינם לפינוי להעברה לאתר הטיפול ע”פ הנחיית‬ ‫‪ .13‬יערוך סיכום ראשוני עם כוחות מד”א שהשתתפו באירוע‪.‬‬
‫מפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫‪ .14‬יוודא חזרת הצוותים לתחנותיהם‪.‬‬
‫‪ .14‬יוודא כי נפגעים דחופים מפונים ראשונים‪.‬‬
‫‪ .15‬יוודא פינוי נפגעים לא דחופים בסיום פינוי נפגעים דחופים (במידה וניתן‪ ,‬יפונו נפגעים‬ ‫מפקד מד”א באירוע יזדהה באלחוט כ”פיקוד ‪.”10‬‬
‫לא דחופים יחד עם נפגעים דחופים‪ ,‬מבלי לעכב את פינוי הנפגעים הדחופים)‪.‬‬ ‫בעלי תפקידים באירוע יזוהו באפוד זיהוי מתאים וכובע מפקד‪.‬‬
‫‪ .16‬ינחה על אמצעי פינוי מתאים‪ :‬אמבולנס‪/‬נט”ן‪/‬אט”ן‪/‬מסוק בהתאם למצב הפצוע‪ ,‬יעד‬ ‫מנהלים באירוע יזוהו בכיתוב מתאים ע”ג אפוד הזיהוי‪ .‬כיתוב “מפקד כוח מד”א” וכובע‬
‫הפינוי המתוכנן וליווי רפואי מתאים‪.‬‬ ‫מפקד יימצאו בידי מפקד מד”א באירוע בלבד‪.‬‬
‫‪ .17‬אם הוחלט על הקמת את טיפול‪ ,‬יוודא העברת הנפגעים לאתר הטיפול ע”פ דחיפותם‬ ‫מפקד מד”א באירוע יצטייד באמצעי שליטה וקשר– מכשיר קשר נישא‪ ,‬מגפון‪ ,‬מכשיר‬
‫לטיפול ובאמצעות אמצעי פינוי מתאים‪.‬‬ ‫טלפון סלולארי‪ ,‬מכשיר קשר נישא ברשת “מציל” ומירס– ויסתייע באיש צוות נוסף להפעלת‬
‫‪ .18‬יוודא ביצוע סריקת גזרה לאחר סיום העברת נפגעים ממנה‪ ,‬לאיתור נפגעים וציוד‪.‬‬ ‫האמצעים והעברת הנחיות‪.‬‬
‫‪ .19‬ינחה על ביצוע רישומים נדרשים ב”תג מיון ופינוי”‪ ,‬והגדרת דחיפות הפצוע לפינוי‪.‬‬
‫‪ .20‬יורה לטפל בנפגעים לא דחופים‪.‬‬ ‫עיקר פעולות ארגון השטח‪ /‬תפקידי מפקד משנה‬
‫‪ .21‬יוודא כי רופא קובע מוות לחללים בזירה‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יוודא כי המשימות הבאות מבוצעות באירוע‪ ,‬ובמידת הצורך ימנה בעל‬
‫‪ .22‬יעדכן באופן שוטף את מפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫תפקיד כאחראי לביצוען‪ .‬מפקדי משנה יזדהו באלחוט בכינוי “‪ ”10‬ותיאור המשימה‪ ,‬לדוג’‪:‬‬
‫“חניון ‪.”10‬‬
‫מפקד הכוח הרפואי‪ /‬זירה יזוהה בטלית זיהוי “מפקד כוח רפואי מד”א”‬
‫של נפגעים שהגיעו אליו בכוחות עצמם‪ .‬כמו כן‪ ,‬עדיפות לפינוי נפגעים “לא דחופים”‬ ‫ניהול אתר ריכוז האמבולנסים– כינוי בקשר “חניון ‪”10‬‬
‫לבי”ח שאינו ביה”ח הקולט את עיקר הנפגעים הדחופים‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יחליט על מקום לריכוז אמבולנסים המגיעים לאירוע‪.‬‬
‫‪ .2‬וויסות‪ :‬פינוי נפגע דחוף לבי”ח המסוגל לטפל בפציעתו‪.‬‬ ‫השיקולים המרכזיים למיקום האתר יהיו‪:‬‬
‫השיקולים המשפיעים על קביעת יעד הפינוי‪:‬‬ ‫‪ .1‬בטיחות הצוות והנפגעים‪.‬‬
‫ •מצב הפצוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬שמירת צירי הגעה ופינוי פנויים‪.‬‬
‫ •הצוות המלווה וזמינות אמצעי הטיפול‪/‬פינוי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מקום בולט‪.‬‬
‫ •פציעה ייחודית (בעיקר פגיעת ראש קשה‪ ,‬כוויות קשות‪ ,‬פגיעה קשה בכלי דם‪,‬‬ ‫‪ .4‬מרחק סביר מהנפגעים‪.‬‬
‫טראומה קשה בילדים)‪.‬‬ ‫‪ .5‬מקום המאפשר קליטת רכבי‬
‫ •זמן הפינוי לביה”ח‪.‬‬ ‫הצלה נוספים‪.‬‬
‫ •יכולת הטיפול של ביה”ח בפציעה הייחודית‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יתאם במידת‬
‫ •יכולות הקליטה של ביה”ח‪.‬‬ ‫האפשר‪ ,‬עם הגורם הפוקד‪ ,‬מיקום‬
‫מפקד מד”א באירוע ימנה במידת האפשר מפקד פינוי שירכז ניהול פינוי הנפגעים‪ .‬מפקד‬ ‫אתר ריכוז האמבולנסים ויסתייע‬
‫הפינוי יתמקם בנקודת מעבר לרכבי ההצלה המפנים מהזירה‪ ,‬ובמרחק מהזירה עצמה‪ ,‬כדי‬ ‫בכוחותיו לסימון האתר והכוונת רכבי ההצלה אליו‪.‬‬
‫למנוע הפרעה להעלאת נפגעים לרכבי ההצלה בזירה‪.‬‬
‫תפקידי האחראי לאתר ריכוז האמבולנסים‪:‬‬
‫תפקידי מפקד הפינוי– כינוי בקשר “פינוי ‪:”10‬‬ ‫‪ .1‬יוודא כי רכבי ההצלה חונים בנקודה שהוגדרה על ידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ .1‬יוודא ליווי רפואי מתאים לפצוע במידת האפשר‪.‬‬ ‫‪ .2‬יוודא כי נהגי רכבי ההצלה משאירים המפתחות באמבולנס‪.‬‬
‫‪ .2‬ינחה המלווה להשלים טיפולים ורישומים נדרשים במהלך הפינוי‪.‬‬ ‫‪ .3‬יוודא כי רכבי ההצלה חונים במרחק מספיק זה מזה‪ ,‬המאפשר הוצאת והכנסת מיטת‬
‫‪ .3‬ינהל תמונת מצב מצטברת של הפינוי לביה”ח‪ ,‬ע”פ דחיפות הנפגעים ויעדי הפינוי‪.‬‬ ‫האמבולנס‪.‬‬
‫‪ .4‬יסייע למוקד המפעיל לווסת ולפזר נפגעים לבתי החולים השונים ובמידת הצורך לשב”ה‬ ‫‪ .4‬יפעיל צוותי רכבי ההצלה למשימותיהם ע”פ הנחיית מפקד מד”א באירוע‪ :‬להמתנה‪/‬‬
‫(שטח ביצוע הטסות)‪.‬‬ ‫לטיפול בנפגעים‪/‬לפינוי נפגעים‪.‬‬
‫‪ .5‬ידווח למוקד המפעיל על פינוי הנפגעים‪ :‬קוד מבצעי של הרכב המפנה‪ ,‬מס’ הנפגעים‬ ‫‪ .5‬יעדכן מפקד מד”א באירוע והמוקד המפעיל במצבת רכבי בבצלה שלרשותו‪.‬‬
‫הכולל ומס’ נפגעים דחופים ולא דחופים‪.‬‬ ‫‪ .6‬יוודא כי הצוותים מעבירים בציוד שברשותם ע”פ הנחיית מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ .6‬מפקד הפינוי ירכז תמונת המצב לגבי פינוי כלל הנפגעים מהאירוע‪ ,‬כולל נפגעים המפונים‬
‫באמבולנסים שאינם אמבולנסי מד”א (במידת האפשר)‪.‬‬ ‫האחראי לאזור ריכוז האמבולנסים ירכז כל רכבי ההצלה הרפואיים (מד”א‪ ,‬צה”ל וכד’) באירוע‪.‬‬
‫‪ .7‬יתעדכן באופן שוטף מהמוקד המפעיל על יכולות הקליטה של בתיה”ח‪.‬‬
‫‪ .8‬יעמוד בקשר מתמיד עם מפקד מד”א באירוע לקביעת יעדים וצירים לפינוי‪.‬‬ ‫ניהול פינוי הנפגעים‪:‬‬
‫‪ .9‬ינחה נהג רכב הפינוי בציר הנסיעה‪.‬‬ ‫ניהול –פינוי הנפגעים לביה”ח הינו אחת המשימות המרכזיות‬
‫‪ .10‬יוודא כי נהגי רכבי ההצלה המפנים מאזינים לתדר בו מתנהל האירוע‪.‬‬ ‫באר”ן ובא להבטיח כי פצועים יגיעו במידת האפשר לבי”ח‬
‫‪ .11‬בסיום האירוע ירכז נתונים לגבי הנפגעים שפונו ויעדי הפינוי‪ ,‬ויעדכן מפקד מד”א באירוע‬ ‫המסוגל לתת מענה הולם לפציעתם‪ .‬ניהול פינוי הנפגעים‬
‫והמוקד המפעיל‪.‬‬ ‫מושפע ממס’ בתיה”ח בגזרה‪ ,‬מרחקם מזירת האירוע‪ ,‬יכולות‬
‫העלאת נפגעים לרכבי ההצלה תתבצע במידת האפשר במס’ נקודות במקביל משם ינועו רכבי‬ ‫הטיפול והקליטה שלהם‪ ,‬מס’ הנפגעים בזירה ומצבם‪ ,‬מס’‬
‫ההצלה למפקד הפינוי שישגרם לביה”ח‪.‬‬ ‫המטפלים‪ ,‬רמת הכשרתם‪ ,‬מס’ רכבי ההצלה המפנים וסוג‬
‫מפקד פינוי ימונה באירוע בו קיים אתר טיפול‪ /‬נקודת ריכוז נפגעים אחת‪ ,‬או באירוע בו‬ ‫רכבי ההצלה (אמבולנס‪ ,‬אט”ן‪/‬נט”ן)‪ ,‬מעורבותם של מסוקים‬
‫קיים ציר אחד וקיימת יכולת לפקח על מרבית רכבי ההצלה המפנים מהאירוע‪.‬‬ ‫בפינוי הנפגעים‪.‬‬
‫כעיקרון פיזור‪/‬וויסות הנפגעים יבוצע על ידי המוקד המפעיל– נהג רכב ההצלה‪ ,‬ידווח באלחוט‬
‫על מס’ הנפגעים ברכב‪ ,‬מצבם ויבקש יעד פינוי‪.‬‬ ‫העקרונות המנחים במדיניות פינוי הנפגעים הם‪:‬‬
‫המוקד המפעיל ישנה את יעד הפינוי אם הנתונים שבידו לגבי יכולות הקליטה והטיפול של‬ ‫‪ .1‬פיזור‪ :‬חלוקה מספרית של נפגעים בין בתי החולים השונים בגזרה‪ ,‬במטרה להבטיח‬
‫ביה”ח או דיווח הצוות המטפל מחייבים זאת‪.‬‬ ‫חלוקת עומס הגיונית בין בתי החולים השונים‪ ,‬בהתחשב ביכולות הקליטה של ביה”ח‪.‬‬
‫בשיקולי הפיזור יש לקחת בחשבון כי בית חולים הסמוך למקום אירוע‪ ,‬יקבל מס’ גדול‬
‫תפקידי נציג מד”א בחפ”ק‪:‬‬ ‫עקרונות השימוש באמצעי הפינוי‪:‬‬

‫‪ .1‬ישלב את תוכנית הפעולה של מד”א בתוכנית הפעולה הכוללת לטיפול באירוע‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניתן לפצל צוות נט”ן לצורך פינוי נפגעים מאר”ן‪.‬‬
‫‪ .2‬יעביר בקשות לסיוע לגורמי חוץ ויקבל בקשות לסיוע מהגורמים הנ”ל‪.‬‬ ‫‪ .2‬נט”ן‪/‬אט”ן ישמשו בעדיפות כאמצעי פינוי לנפגעים דחופים‪.‬‬
‫‪ .3‬עדכון הדדי שוטף במתרחש באירוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬באמבולנס יפונו נפגעים דחופים שלא ניתן (לדוגמא משיקולי זמן‪ ,‬מרחק וטובת החולה)‬
‫‪ .4‬יעדכן את מפקד מד”א והמוקד המפעיל במידע שבידו באופן שוטף‪.‬‬ ‫לפנות בנט”ן‪/‬אט”ן‪ ,‬ונפגעים לא דחופים‪.‬‬
‫‪ .5‬יסייע למפקד מד”א באירוע בתקשורת (העברת הנחיות‪ ,‬דיווחים וכד’) למוקד המפעיל‬ ‫‪ .4‬הגיע מסוק פינוי רפואי לאירוע‪ ,‬יחבור רופא המסוק למפקד מד”א באירוע‪/‬מפקד הכוח‬
‫ולצוותים‪.‬‬ ‫הרפואי‪ ,‬ויחליטו במשותף מיהם הנפגעים שיפונו בהיטס‪.‬‬
‫נציג מד”א בחפ”ק יצויד באמצעי תקשורת ועזרי שליטה הנדרשים לצורך מילוי תפקידו‪.‬‬
‫נציג מד”א בביה”ח‪:‬‬
‫אמצעים במוקד‪:‬‬ ‫ככלל‪ :‬בכל בי”ח מוצבים לפחות ‪ 2‬נציגי מד”א‪ .‬בכל בי”ח מצויות ‪ 2‬ערכות לנציג מד”א הכוללות‬
‫במוקד ימצא פק”ל אר”ן‪.‬‬ ‫פק”ל הפעלה לנציג ואמצעי זיהוי‪.‬‬
‫במוקד יימצא תיק לאר”ן הכולל פק”ל הפעלה בעת אירוע‪ ,‬נתוני כ”א‪ ,‬אמצעים‪ ,‬מספרי טלפון‬ ‫המוקד המפעיל יוודא כי בבתי החולים הקולטים נפגעים מהאירוע נמצא נציג מד”א‪.‬‬
‫חיוניים ומרשמי קשר‪.‬‬ ‫כנציג בביה”ח ישמש מי שהוגדר לכך מראש או איש צוות מאחד מרכבי ההצלה המעורבים‬
‫במוקד יימצא תיק נהלים‪.‬‬ ‫באירוע שהושאר בביה”ח בתיאום עם המוקד המפעיל‪ /‬מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫בכל מוקד יימצא תיק אר”ן של המוקד הסמוך המגבה אותו‪.‬‬ ‫המוקד המפעיל‪/‬המוקד הארצי יוודא כי מוקדים אזוריים סמוכים משגרים נציגים לביה”ח‬
‫במוקד הארצי ימצאו תיקי אר”ן של כל המוקדים במד”א לסיוע בהפעלה וכגיבוי‪.‬‬ ‫בגזרתם הקולטים נפגעים מהאירוע‪.‬‬
‫המוקד יסתייע במערכת השו”ב ‪ -‬שליטה ובקרה (מפת האירוע וריכוז הכוחות)‪ ,‬ביומן המוקד‬
‫הממוחשב (למענה לקריאות שיגרה ומעקב על רכבי ההצלה)‪.‬‬ ‫תפקידי נציג מד”א בביה”ח‪:‬‬
‫המוקד ייעזר בצג ביפר אלקטרוני‪/‬ברדיו‪/‬טלוויזיה המשדרים בזמן אמת‪ ,‬לסייע ביצירת‬ ‫‪ .1‬ירשום רכבי ההצלה המגיעים לביה”ח‪ :‬זמן הגעה‪ ,‬אזור‪ ,‬קוד מבצעי‪ ,‬מס’ הנפגעים ומצבם‬
‫תמונת מצב‪.‬‬ ‫ע”פ הגדרת הצוות‪.‬‬
‫‪ .2‬יעדכן את המוקד המפעיל בנתונים‪.‬‬
‫עזרי שליטה‪:‬‬ ‫‪ .3‬יעדכן את המוקד המפעיל ביכולות הקליטה של ביה”ח כפי שנמסרו לו על ידי מנהל חדר‬
‫בידי המנהלים המשמשים כמפקדים וברכבי הנט”ן‪/‬אט”ן‪/‬תאר”ן‪ ,‬ימצאו אמצעי שליטה‬ ‫מיון‪ /‬מטה החירום של ביה”ח‪.‬‬
‫ופק”ל למפקד אירוע‪.‬‬ ‫יעדכן את מנהל חדר המיון‪ /‬מטה החירום של ביה”ח במס’ הנפגעים הצפויים להגיע‬ ‫ ‬
‫לביה”ח‪ ,‬במצבם ובסיום פינוי הנפגעים מהשטח‪.‬‬
‫אמצעי תקשורת‪:‬‬ ‫‪ .4‬ינחה את נהג רכב ההצלה (בהתאם להנחיות המוקד המפעיל) אם לחזור למקום האירוע‬
‫קשר קווי‪ :‬לרשות המוקד עומדים האמצעים הבאים‪:‬‬ ‫או לפעילות השגרה‪.‬‬
‫‪ .1‬קשר קווי באמצעות קווי חירום (‪)101‬וקווי חיוג‪.‬‬ ‫‪ .5‬ירכז ציוד מד”א במיון ויוודא החזרת ציוד לשטח האירוע‪ /‬תחנת מד”א‪.‬‬
‫‪ .2‬קווי נל”נ (חיוג ישיר) לבי”ח וגורמי חוץ (משטרה‪ ,‬כיבוי‪ ,‬מוקד עירוני וכד’)‪.‬‬
‫בחלק מהמוקדים במד”א מחובר המוקד לחברת “ביפר” באמצעות קו נל”נ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התקשורת בין נציג מד”א בביה”ח למוקד המפעיל תיעשה במידת האפשר באמצעות טלפון‪/‬‬
‫‪ .3‬קו טלפון מטכל”י – מותקן בכל אחד ממוקדי מד”א‪ ,‬לחיוג באמצעות רשת הטלפון‬ ‫מכשיר טלפון סלולארי‪/‬נל”נ‪/‬רשת רב גל בי”ח‪ ,‬ובעדיפות אחרונה באלחוט מד”א‪.‬‬
‫הצבאית‪ .‬מאפשר ערוץ תקשורת נוסף עם מוקדי מד”א‪ ,‬גורמי צהל ובתיה”ח‪.‬‬ ‫נציג מד”א בביה”ח‪ ,‬יזוהה באפוד‪/‬טלית זיהוי מתאים‪ .‬יעדכן את מנהל חדר המיון‪/‬מטה החירום‬
‫‪ .4‬קו טלפון מוקלט‪.‬‬ ‫של ביה”ח על מיקום ומועד הסיכום הראשוני של מד”א‬
‫לאירוע ויידע את מפקד מד”א והמוקד המפעיל על מיקום‬
‫מכשירי טלפון סלולאריים‪:‬‬ ‫ומועד הסכום הראשוני המתבצע בביה”ח‪.‬‬
‫מכשיר טלפון סלולארי קיים בכל רכב נט”ן‪/‬אט”ן וברשות מפקדים‪ .‬בעת אר”ן יפתח המוקד‬
‫המפעיל “קו פתוח” עם מפקד האירוע לעדכונים ודיווחים‪.‬‬ ‫נציג מד”א בחפ”ק‪:‬‬
‫הקמת החפק וניהולו באחריות הגורם הפוקד על האירוע‬
‫(בד”כ משטרת ישראל)‪.‬‬
‫מפקד מד”א יחבור‪ /‬ישגר נציג לחפ”ק האיחוד‪.‬‬
‫אמצעי זיהוי‪:‬‬ ‫אלחוט– מד”א‪:‬‬

‫אנשי צוות יזוהו באפוד זוהר עפ”י תפקידם‪“ :‬חובש‬ ‫‪ .1‬ברשת האלחוט במד”א מס’ גלים‪ :‬גל מבצעים ארצי‪ ,‬גל‬
‫מד”א‪“ ,‬פרמדיק” “רופא מד”א”‪.‬‬ ‫מנהלתי ארצי‪ ,‬גלי גיבויי וגלים אזוריים‪.‬‬
‫פרמדיק בנט”ן הראשון המגיע לאירוע‪ ,‬ופרמדיק‬ ‫‪ .2‬צוותי מד”א מצוידים במכשירי אלחוט ניידים (ברכבים)‬
‫המשמש כמפקד הכוח הרפואי‪/‬זירה‪ ,‬יסומנו בטלית‬ ‫ונישאים‪ .‬מפקד מד”א יעשה שימוש במידת האפשר במכשיר‬
‫זיהוי “מפקד כוח רפואי מד”א”‪.‬‬ ‫האלחוט הנייד (ברכב) למסירת דיווחים חיוניים למוקד‬
‫ברכבי ההצלה ובתאר”ן ימצאו טליתות זיהוי נוספות‪,‬‬ ‫המפעיל‪.‬‬
‫לשימושם של צוותי מד”א שהזדמנו לזירה‪.‬‬ ‫‪ .3‬צוותי מד”א יקפידו על משמעת אלחוט באירוע‪ ,‬במטרה להשאיר מערכת הקשר פנויה‬
‫מנהלים יזוהו באפוד זיהוי בצבע שונה‪.‬‬ ‫לדיווחים חיוניים באירוע‪( .‬הגדרת דיווחים חיוניים ראה בנספח ‪.)3‬‬
‫מנהל המשמש כמפקד מד”א בלבד באירוע יזוהה‬ ‫קשר מירס מוקדים ובעלי תפקידים מצוידים במכשירי מירס המכוילים בקבוצות ארציות‬
‫בכיתוב בגב האפוד “מפקד כוח מד”א”‪ .‬מנהלים‬ ‫ומשותפות למס’ אזורים עפ”י חלוקה קבועה מראש‪.‬‬
‫אחרים יזוהו בכיתוב המציין תפקידם בשגרה או‬
‫תפקידם באירוע‪.‬‬ ‫אלחוט– רשת “רב גל בי”ח”‪ :‬רשת אלחוט משותפת למשרד הבריאות‪ ,‬בתיה”ח‪ ,‬צה”ל וחלק‬
‫מפקד מד”א באירוע יזוהה באמצעות כובע בצבע‬ ‫ממוקדי מד”א ומשמשת לעדכון ודיווח באר”ן‪.‬‬
‫מוסכם עם כיתוב מפקד מד”א‪.‬‬
‫אלחוט– תדר חבירה ארצי בין ארגוני חירום (רשת מציל)‪:‬‬
‫סימון הנפגעים‪:‬‬ ‫‪ .1‬רשת מציל הנה רשת אלחוט משותפת למשטרת ישראל‪ ,‬מד”א‪ ,‬כיבוי אש והמשרד לאיכות‬
‫דחיפות הביצוע לטיפול‪ /‬פינוי תסומן באמצעות‬ ‫הסביבה‪.‬‬
‫תג מיון ופינוי נפגעים שיתלה על צווארו ויונח על‬ ‫‪ .2‬מכשירים ברשת קיימים ברשות מוקדים ומנהלים במד”א‪ .‬מוקדי מד”א נמצאים בהאזנה‬
‫חזהו של הנפגע‪.‬‬ ‫לרשת‪.‬‬
‫פצוע “דחוף” מוגדר כפצוע שפציעתו מסכנת חיים‬ ‫‪ .3‬הרשת משמשת להפעלה וחבירת מפקדים בעת אירוע חירום‪.‬‬
‫(בטווח הזמן המיידי או המתמשך) ויסומן בסימון‬
‫אדום‪.‬‬ ‫מכשירי זימון‪:‬‬
‫פצוע לא דחוף מוגדר כפצוע שפציעתו לא מסכנת‬ ‫‪ .1‬מכשירי הזימון ברשות צוותי מד”א משמשים להזעקת צוותים ולהעברת דיווחים‪.‬‬
‫‪.A.L.S‬‬ ‫אנוש‬
‫חיים כאמור‪ ,‬ויסומן בסימון ירוק‪.‬‬ ‫‪ .2‬במטרה לעדכן המפקדים באירוע בתמונת המצב העדכנית‪ ,‬יעביר המוקד המפעיל מירב‬
‫דחיפות הפצוע לטיפול‪/‬פינוי תסומן על ידי צוותי‬ ‫הפרטים והעדכונים לגבי האירוע במכשירי הזימון באופן שוטף‪.‬‬
‫מד”א המגיעים לזירה (בעדיפות רופא‪/‬פרמדיק)‪.‬‬ ‫‪ .3‬המוקד הארצי ידווח במקביל במכשירי הזימון לבעלי תפקידים ברמה הארצית ולגורמי‬
‫פצוע המוגדר “כמוות ודאי” (אובדן צלם אנוש‪ ,‬ניתוק‬ ‫חוץ‪.‬‬
‫הראש משאר הגוף)‪ ,‬או פצוע שנבדק על ידי פרמדיק‬ ‫‪ .4‬המוקד הארצי ידווח לכלל המחזיקים מכשירי איתור במד”א על האירוע‪ ,‬במטרה לעדכנם‬
‫או רופא ולא נמושו סימנים חיוניים‪ ,‬יכוסה במידת‬ ‫ולאפשר לאנשי צוות הנמצאים בסמוך למקום האירוע לגשת ולסייע בטיפול בנפגעים‪.‬‬
‫האפשר‪ ,‬או יכוסה ראשו‪ .‬יסומן בסימון שחור– “נפטר”‪ .‬מוות יקבע על ידי רופא בלבד‪,‬‬
‫שיחתום תוך ציון שעת קביעת המוות‪.‬‬ ‫כריזה‪:‬‬
‫ההחלטה לסימון האם הנפגע “דחוף–יציב”‪ ,‬אנוש או נפטר תבוצע על ידי רופא‪ /‬פרמדיק‪.‬‬ ‫‪ .1‬המוקד ישתמש במערכת כריזה המותקנת בתחנה להזעקת צוותים ושיגורם לאירוע‪.‬‬
‫פרטי הנפגע‪ ,‬סימנים וטיפולים שבוצעו יירשמו על ידי איש הצוות המטפל ע”ג “תג מיון ופינוי”‪,‬‬ ‫‪ .2‬מפקד מד”א באירוע ובעלי תפקידים ישתמשו במערכת הכריזה שברכבי ההצלה ובמגפונים‬
‫בעדיפות במהלך הטיפול‪ .‬איש צוות המלווה נפגע לביה”ח‪ ,‬ישלים הרישומים הנדרשים בתג‬ ‫(מהנט”ן‪/‬אט”ן‪ ,‬תאר”ן ומגפונים ברשות מנהלים)‪ ,‬להכוונת קהל והפעלת צוותים‪.‬‬
‫במהלך הפינוי‪ .‬מקור הטופס יוצמד לנפגע ויועבר לביה”ח‪.‬‬ ‫‪ .3‬נהג רכב ההצלה הראשון‪ ,‬ונהג התאר”ן הראשון באירוע‪ ,‬יעבירו מערכת הכריזה ברכב‬
‫עותק הנייר הכימי של “תג מיון ופינוי” יישאר בידי צוותי מד”א‪ ,‬המפנים את הנפגעים‪ .‬בסיום‬ ‫למצב ‪ RADIO‬כדי לסייע למפקד מד”א באירוע ולבעלי התפקידים‪ ,‬בהאזנה לאלחוט‪,‬‬
‫האירוע יועברו העותקים למפקד מד”א באירוע‪ /‬למוקד המפעיל‪.‬‬ ‫ולאפשר שימוש במערכת הקשר לכריזה‪.‬‬
‫הפעלה ושיגור‪:‬‬ ‫תגובה מיידית‬

‫‪ .1‬המוקד המפעיל יפעל עפ”י פק”ל אר”ן‪.‬‬ ‫אירוע רב‪-‬נפגעים המתרחש במתאר עירוני צפוף מאופיין במספר גדול של נפגעים בתוך‬
‫‪ .2‬המקרים המחייבים הפעלת פק”ל אר”ן במוקד‪:‬‬ ‫זמן קצר‪ ,‬במקביל לזרימת כמות גדולה של כוחות ביטחון והצלה בתוך פרקי זמן קצרים‬
‫ •אירוע פח”ע‪ /‬חשוד כפח”ע במקום הומה קהל (פיצוץ‪ ,‬כו’)‬ ‫לזירה‪ .‬מאפיין זה של האירוע‪ ,‬כמו גם זמני הפינוי הקצרים יחסית לבתי החולים או מספר‬
‫ •תאונת דרכים עם צפי למס’ גדול של נפגעים (מעורבות אוטובוס‪ ,‬מעורבות מס’‬ ‫בתי החולים הקיימים בקרבת מקום‪ ,‬מחייבים פעילות המאופיינת כ”תגובה מיידית”‪ .‬תגובה‬
‫גדול של כלי רכב)‪.‬‬ ‫מיידית מתחילה בקבלת ההודעה על‬
‫ •שריפה‪ /‬קריסה של בניין רב קומות‪ /‬מבנה ציבורי‪ /‬יציע באצטדיון‪ /‬מקום אחר‬ ‫האירוע ומתאפיינת בפעולה בתנאים‬
‫הומה קהל בו צפויים נפגעים רבים ו‪/‬או לכודים‪.‬‬ ‫של אי סדר וחוסר מידע‪ .‬לכן‪ ,‬עיקרה‬
‫ •תאונה אווירית‪ /‬ימית‪ /‬רכבת עם צפי למס’ גדול של נפגעים‪.‬‬ ‫פעולות אוטומטיות של אנשי צוות‬
‫ •אסונות טבע‪.‬‬ ‫ובעלי תפקידים על בסיס פקלי”ם‬
‫ •אירועים אחרים שהערכת המצב לגביהם מתייחסת למס’ נפגעים גדול‪.‬‬ ‫ותרגולות‪ .‬תגובה זו תתבסס על‬
‫‪ .3‬פק”ל אר”ן יכלול סדר הפעולות של אנשי הצוות במוקד‪.‬‬ ‫פעילות בשני צירים מקבילים‪:‬‬
‫‪ .4‬המוקד המפעיל ישגר צוותים מתחנות מד”א במרחב‪ /‬מרחבי מד”א סמוכים (תגובה מיידית)‬ ‫הציר הראשון‪ :‬איסוף מידע‪ ,‬ביצוע‬
‫ואמבולנסים מד”א ביישובים‪/‬מפעלים‪ ,‬עפ”י תמונת המצב שגיבש‪ ,‬כמענה לאירוע‪/‬גיבוי‬ ‫הערכת מצב‪ ,‬גיבוש תמונת מצב‬
‫לפעולות השגרה‪.‬‬ ‫ותוכנית פעולה‪ .‬הציר השני‪ :‬שיגור‬
‫‪ .5‬האחראי במוקד המפעיל ידווח וינחה הצוותים ששיגר באלחוט‪:‬‬ ‫כוחות‪ ,‬ארגון השטח‪ ,‬טיפול בנפגעים‬
‫ •במקום האירוע‬ ‫ופינויים‪ .‬היקף פעולות אלו יוכתב על ידי כוח האדם והאמצעים הקיימים בזמן ההפעלה‬
‫ •אופי האירוע‬ ‫והמצטברים על ציר הזמן‪.‬‬
‫ •היקפו‬
‫ •צירי הגעה‬ ‫פעולת מוקדים‪:‬‬
‫ •לנקוט באמצעי הבטיחות המתחייבים‪.‬‬ ‫קבלת ההודעה במוקד המפעיל‪:‬‬
‫ •למנוע כניסת בני נוער מתנדבים לזירה בה נשקפת להם סכנה‪.‬‬ ‫‪ .1‬העובד במוקד המפעיל יאסוף מירב הפרטים על האירוע‪:‬‬
‫ •יורה לצוות הראשון המגיע לאירוע לדווח מיידית לאחור ולהכריז על מפקד מד”א‬ ‫מיקום מדויק של האירוע– אין להסתפק בתיאור כללי‪.‬‬ ‫ ‬
‫באירוע‪.‬‬ ‫יש לקחת בחשבון אפשרות פיזורם של הנפגעים במס’ זירות‪ ,‬או התרחשותם של מס’‬ ‫ ‬
‫‪ .6‬האחראי במוקד המפעיל יחזור על הודעות חשובות והנחיות מס’ פעמים באלחוט‪.‬‬ ‫אירועים במקביל‪.‬‬
‫‪ .7‬המוקד המפעיל ידווח על האירוע למנהלים ובעלי תפקידים ע”פ ההנחיות בפק”ל אר”ן‪,‬‬ ‫ אופי האירוע (שריפה‪ ,‬תאונת דרכים‪ ,‬פיצוץ‪ ,‬תאונה אווירית‪ ,‬וכד’)‪.‬‬
‫למוקד ארצי למוקדי מד”א סמוכים– בגל ‪ 1‬מבצעי‪ .‬הדיווח יכלול‪ :‬מקום האירוע‪ ,‬היקפו‪,‬‬ ‫היקף האירוע– מס’ הנפגעים הקיים‪ /‬צפוי באירוע‪ ,‬בסדרי גודל‪ :‬בודדים‪/‬עשרות‪ /‬עשרות‬ ‫ ‬
‫אופיו‪ ,‬כוחות שהופעלו ומפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫רבות‪/‬מאות‪.‬‬
‫‪ .8‬המוקד המפעיל ידווח לגורמי החירום‪ :‬משטרת ישראל‪ ,‬כיבוי והצלה‪ ,‬צה”ל (בגזרת‬ ‫סיכונים סביבתיים– מעורבות חומרים מסוכנים‪ ,‬שריפה וכד’‪.‬‬ ‫ ‬
‫אחריותם לביטחון הפנים)‪ ,‬יתעדכן בפרטים הידועים להם לגבי האירוע‪ ,‬ויתאם עם‬ ‫‪ .2‬עובד מוקד שהאירוע אינו בגזרתו‪ ,‬יקבל הפרטים ויעבירם למוקד הרלוונטי באמצעות‬
‫המשטרה צירי הגנה ופינוי‪ .‬האחראי במוקד המפעיל יעדכן מפקד מד”א באירוע והצוותים‬ ‫טלפון מוקלט‪ /‬אלחוט‪.‬‬
‫במידע שאסף מגורמי החירום‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעולות מד”א באירוע תנוהלנה על ידי מוקד אחד בלבד “מוקד מפעיל”‪.‬‬
‫‪ .9‬האחראי במוקד המפעיל יתגבר המוקד בעובדי מוקד נוספים ע”פ הצרכים ויכולת העבודה‬ ‫‪ .4‬אחראי המשמרת במוקד המפעיל נושא בסמכות ובאחריות להפעלת המוקד ולטיפול‬
‫במוקד‪.‬‬ ‫באירוע‪ ,‬עד לקבלת פיקוד על המוקד על ידי אחראי המוקד‪/‬בעל תפקיד ניהולי אחר‬
‫‪ .10‬המוקד המפעיל ינהל רישומים כנדרש‪ :‬ירשום כל רכבי ההצלה ממד”א ששוגרו לאירוע‬ ‫באזור‪/‬מרחב‪.‬‬
‫(כולל רכבי הצלה מאזורים‪ /‬מרחבים סמוכים‪ ,‬אמבולנסים מד”א ביישובים‪/‬מפעלים)‪,‬‬ ‫‪ .5‬האחראי במוקד המפעיל יבצע הערכת מצב מחמירה‪ ,‬יגבש תמונת מצב על היקף האירוע‪,‬‬
‫דיווחים שהתקבלו ונמסרו‪.‬‬ ‫ובעיות צפויות בהתמודדות עם האירוע‪ ,‬כגון‪ :‬מעורבות חומרים מסוכנים‪ ,‬צורך בחילוץ‪,‬‬
‫‪ .11‬האחראי במוקד המפעיל יפצל את גלי הקשר לשגרה ואירוע ויידע את המוקד הארצי‪,‬‬ ‫זמני הגעה ופינוי ארוכים‪ .‬קשיים בגיוס כוח אדם ואמצעים‪.‬‬
‫הגל בו יתנהל האירוע הינו הגל האזורי בו התנהלה השגרה‪ .‬גל הגיבוי ישמש כגל השגרה‬
‫במהלך התרחשות האירוע‪.‬‬
‫מוקדים מרחביים שכנים‬ ‫המוקד המפעיל ינחה רכבי ההצלה בדרכם לאירוע בציר ההגעה ובמקום האירוע (עפ”י‬ ‫‪ .12‬‬
‫מרחבים שכנים ישגרו צוותים כמענה אוטומטי כמפורט להלן‪:‬‬ ‫המידע שאסף)‪ ,‬או למקום ריכוז האמבולנסים שדווח לו על ידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ .1‬המוקדים האזוריים השכנים (שלהם גבול גזרה משותף עם המוקד המפעיל) ישגרו באופן‬ ‫האחראי במוקד המפעיל יוודא המשך מענה לקריאות חירום שבשגרה (שאינן קשורות‬ ‫‪ .13‬‬
‫מיידי מענה אוטומטי של רכבי הצלה (בעדיפות שני אמבולנסים ונט”ן‪/‬אט”ן) הקרובים‬ ‫לאר”ן)‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬עם הצטברות כוחות מענה מלא לשגרה‪.‬‬
‫ביותר לאירוע והנמצאים במרחק של עד חצי שעה (‪ 30‬דקות נסיעה ממקום התרחשות‬ ‫ישגר תאר”ן לזירת האירוע‪.‬‬ ‫‪ .14‬‬
‫האר”ן)‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬התאר”ן ישוגר בשלב מוקדם של האירוע‪ ,‬במטרה לאפשר לצוותי מד”א ולצוותים‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬אחראי המשמרת במוקד המסייע ינחה את הצוותים המשוגרים להאזין לגל בו מתנהל‬ ‫רפואיים מזדמנים‪ ,‬לעשות שימוש בציוד הקיים בתאר”ן לטיפול בנפגעים‪.‬‬
‫האר”ן ולפעול ע”פ הנחיות המוקד המפעיל (נהג אמבולנס‪/‬נט”ן ששוגר לאירוע יאשר‬ ‫ידווח לבתי החולים העשויים לקלוט נפגעים מהאירוע על התרחשותו‪.‬‬ ‫‪ .15‬‬
‫את יציאת באלחוט למוקד המרחבי ממנו שוגר ויעבור להאזנה לגל האירוע)‪.‬‬ ‫יזעיק צוותים מביתם באישור מנהל האזור ע”פ פק”ל‪.‬‬ ‫‪ .16‬‬
‫‪ .3‬אחראי המשמרת במוקד המסייע ידווח מיידית למוקד הארצי על הסד”כ והקודים‬ ‫יוודא כי האירוע מנוהל על ידי מפקד המזדהה כ”פיקוד ‪ ,”10‬וזה דיווח ראשוני ומעדכן‬ ‫‪ .17‬‬
‫המבצעיים של הצוות ששיגר‪.‬‬ ‫הדיווחים באופן שוטף‪.‬‬
‫‪ .4‬המוקד הארצי יעדכן את המוקד המפעיל בכלל הסד”כ ששוגר אליו‪.‬‬ ‫יכניס מסוקי פינוי רפואי בהיטס‪ /‬מסוקי חילוץ לכוננות‪ ,‬ויפעילם באירוע בו עשויה‬ ‫‪ .18‬‬
‫‪ .5‬שיגור כוח בנוסף למענה האוטומטי הנ”ל ייעשה ע”פ דרישה מהמוקד המפעיל או ע”פ‬ ‫להידרש הפעלתם‪ ,‬כדי לקצר זמן התגובה שלהם לאירוע‪.‬‬
‫שיקול דעת של המוקד הארצי‪/‬מנהל תורן‪.‬‬
‫‪ .6‬כל המוקדים המעורבים בשיגור כוחות לאר”ן יקפידו לשמור על יכולתם לתת מענה‬ ‫פעולות המוקד המפעיל במהלך האירוע‪:‬‬
‫לקריאות השגרה ובמידת הצורך יזעיקו עובדים‪ /‬מתנדבים מביתם להשלמת תקן השגרה‪.‬‬ ‫‪ .1‬יעמוד בקשר רצוף עם מפקד מד”א באירוע‪ ,‬יתעדכן במקום האירוע‪ ,‬אופיו‪ ,‬היקפו‪ ,‬צירי‬
‫הגעה ופינוי ונקודת ריכוז אמבולנסים‪.‬‬
‫פעולות המוקד הארצי באירוע‪:‬‬ ‫במידת האפשר יקיים “קו פתוח” עם מכשיר טלפון סלולארי של מפקד מד”א במקום‬ ‫ ‬
‫יקבל ההודעה מהמוקד המפעיל ויאסוף הפרטים‪:‬‬ ‫האירוע‪.‬‬
‫‪ .1‬מקום האירוע‬ ‫‪ .2‬ישגר‪/‬יבטל כוחות נוספים בדרכם לאירוע‪ ,‬עפ”י הדיווח שקיבל ממפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ .2‬אופי האירוע‬ ‫‪ .3‬יבקש סיוע מגורמי חוץ (צה”ל‪ ,‬כיבוי‪ ,‬חברת חשמל וכד’)‪ ,‬אם נדרש ועדיין לא הופעל‪.‬‬
‫‪ .3‬מס’ הנפגעים המשוער‬ ‫‪ .4‬יקיים מעקב ורישום אחר תנועת רכבי ההצלה באירוע‪ ,‬ויקפיד על משמעת אלחוט‪.‬‬
‫‪ .4‬פעולות שננקטו‬ ‫‪ .5‬ידווח באופן שוטף לבעלי תפקידים ולמוקד הארצי על המתרחש באירוע‪.‬‬
‫‪ .5‬מי מפקד מד”א באירוע‬ ‫‪ .6‬יפזר נפגעים לבתי החולים השונים‪ ,‬יעמוד בקשר שוטף עם ביה”ח הקולטים נפגעים‬
‫מהאירוע‪ ,‬יתעדכן ביכולות הקליטה שלהם‪ ,‬יעדכנם בפינוי הנפגעים אליהם‪ ,‬ויעדכן מפקד‬
‫ •יפעל ע”פ פק”ל אר”ן במוקד הארצי‪.‬‬ ‫מד”א באירוע במידע שבידו‪.‬‬
‫ •יוודא כי האירוע מנוהל על ידי מוקד אחד בלבד (“מוקד מפעיל”)‪ ,‬ובמידת הצורך‬ ‫‪ .7‬יוודא הגעת נציגי מד”א לבתיה”ח הקולטים נפגעים‪ ,‬יעמוד איתם בקשר‪ ,‬יתעדכן בנתונים‬
‫יקבע מיהו המוקד המפעיל‪.‬‬ ‫שבידיהם‪ ,‬וינחה בעזרת רכבי ההצלה המסיימים משימתם בבתיה”ח האם לחזור לאירוע‬
‫ •יוודא כי המוקד המפעיל פועל ע”פ פק”ל אר”ן‪.‬‬ ‫או לפעילות השגרה‪.‬‬
‫ •יוודא סיוע אוטומטי ממרחבים שכנים‪.‬‬ ‫‪ .8‬ינהל תמונת מצב מצטברת (עפ”י בי”ח) של פינוי נפגעים מהאירוע‪.‬‬
‫ •ידווח דיווח ראשוני באמצעות מכשירי הזימון‪ ,‬לתפוצת אר”ן הרלוונטית‪ .‬הדו”ח‬ ‫‪ .9‬יוודא כי בתחנת מד”א הסמוכה למקום האירוע נערכו לקליטת נפגעים שיובאו לתחנה‬
‫יכלול‪ :‬מקום האירוע‪ ,‬אופיו‪ ,‬היקף נפגעים משוער‪ ,‬מוקד מפעיל ומפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫על ידי מזדמנים‪.‬‬
‫ •יסייע למוקד המפעיל בכל שיידרש (לדוגמא‪ :‬הזעקת הכוחות‪ ,‬הכוונת צוותים‪ ,‬דיווחים‪,‬‬ ‫‪ .10‬במידת הצורך‪ ,‬יסתייע בחברות פרטיות למתן מענה לשגרה ע”פ הסכום המוקדם בין‬
‫דרישת סיוע מצה”ל ודווח לבתיה”ח)‪.‬‬ ‫הנהלת החברה להנהלת מד”א להנהלת מד”א (בתיאום עם המוקד הארצי)‪.‬‬
‫ •יפנה לצה”ל להכנסת מסוקים לכוננות אם האירוע דורש זאת‪ ,‬באר”ן בפריפריה‬ ‫‪ .11‬ייתן מענה לקריאות חירום שבשגרה‪.‬‬
‫יזניק מסוקים בנוסף למענה האוטומטי‪.‬‬
‫ •יווסת כוחות לתגבור האירוע‪/‬פעילות השגרה‪ ,‬בין אזורי מד”א‪ ,‬ע”פ הנחיית ראש‬
‫אג”מ‪/‬מנהל מח’ כו”מ‪/‬מנהל תורן בהתחשב ביכולות‪ ,‬אמצעים וכ”א ובפעילות השגרה‪.‬‬
‫ •ידווח לתורן בשירותי הדם של מד”א בתל השומר על האירוע ויסייע בשיגור אמבולנסים‬
‫לשירותי הדם‪ ,‬לשינוע מנות הדם לבתיה”ח הקולטים נפגעים‪.‬‬
‫ •היקף הנפגעים בעין‪ :‬בודדים‪ ,‬עשרות‪ ,‬עשרות רבות‪ ,‬מאות‪.‬‬ ‫ •יפעיל במקרה הצורך חניכים בקורס לסיוע באירוע‪.‬‬
‫ •ציר הגעה לאירוע‪.‬‬ ‫ •יעקוב אחרי תנועת צוותי מד”א לאירוע‪ ,‬יוודא כי קיים קשר אלחוט בין המוקד‬
‫ •יכריז על עצמו “פיקוד ‪ “10‬ויציין שמו (מהרגע זה ישמש כמפקד מד”א באירוע)‪.‬‬ ‫המפעיל לצוותי התגבור‪ ,‬ויסייע בתקשורת במידת הצורך‪.‬‬
‫ •ישלול מעורבות חומרים מסוכנים‪.‬‬ ‫ •יעמוד בקשר שוטף עם המוקד המפעיל‪ ,‬יתעדכן במתרחש באירוע‪ ,‬ויעדכן באופן‬
‫‪ .9‬מפקד מד”א באירוע יבחר מקום לחניית האמבולנס‪.‬‬ ‫שוטף תפוצות הדיווח הרלוונטיות‪.‬‬
‫השיקולים המרכזיים בבחירת מקום החנייה הם‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ •ע”פ הנחיית ראש אג”מ‪/‬מנהל מח’ כו”מ‪ ,‬ידווח על האירוע בתפוצת “מנהלי מד”א”‪,‬‬
‫ •להבטיח שלום הצוות והנפגעים (מניעת פגיעה מכלי רכב‪ ,‬שריפה‪ ,‬פיצוץ וכדומה)‪.‬‬ ‫או לכלל מחזיקי מכשירי זימון במד”א‪.‬‬
‫ •לא לחסום צירי הגעה לאירוע‪ ,‬ולאפשר גישה לזירה לרכבי הצלה האמורים לפעול‬ ‫ •יסייע למוקד המפעיל בהפעלות חברות פרטיות להן סכום עם הנהלת מד”א‪ ,‬למתן‬
‫בתוכה‪.‬‬ ‫מענה לקריאות חירום שבשגרה בזמן האר”ן‪.‬‬
‫ •קירבה מספקת לנפגעים‪,‬לאפשר ביצוע הערכת מצב‪ ,‬הבאת ציוד מהרכב וריכוז‬ ‫ •יקפיד על משמעת אלחוט‪.‬‬
‫נפגעים אליו‪ ,‬אך במרחק סביר מהאירוע‪.‬‬ ‫ •ינהל רישומים כנדרש‪.‬‬
‫ •במקום בולט כך שהרכב ישמש כמוקד לשליטה‪ ,‬ריכוז נפגעים‪ .‬תוך התייחסות למקום‬ ‫ •יעמוד בקשר עם גורמי חוץ‪.‬‬
‫אפשרי להקמת אתר טיפול‪ ,‬והתייחסות לרכב כ”סמן” להבאת נפגעים‪.‬‬
‫ •אמבולנסים נוספים המגיעים לאירוע יחנו מאחורי הרכב הראשון‪ ,‬ולכן יש לבחור‬ ‫פעולת צוותי מד”א באירוע‪:‬‬
‫מקום שיאפשר חניית רכבי הצלה נוספים‪.‬‬ ‫בהזנקה לאירוע‪ ,‬יוודא איש הצוות כי המוקד המרחבי יודע על יציאתו לאירוע‪ ,‬ויקפיד‬
‫‪ .10‬מפקד מד”א באירוע יוודא כי רכבי ההצלה הנוספים אינם עוברים את הרכב הראשון‪,‬‬ ‫להאזין להנחיות‪.‬‬
‫ועומדים זה אחר זה במרחק המאפשר הוצאת מיטת האמבולנס‪ ,‬או חונים בנקודה שהגדיר‬ ‫פעולות צוות מד”א בדרכו לאירוע‪:‬‬
‫כאזור ריכוז האמבולנסים‪.‬‬ ‫‪ .1‬איש הצוות הבכיר ברכב יתעדכן מהמוקד מפעיל בפרטים‪ :‬מקום מדויק‪ ,‬אופי האירוע‪,‬‬
‫‪ .11‬מפקד מד”א באירוע יגדיר משימה לצוותי רכבי ההצלה הנוספים המגיעים לאירוע‪ ,‬ויוודא‬ ‫היקפו המשוער‪ ,‬ציר הגעה (אם ידוע למוקד)‪.‬‬
‫כי נהגים העוזבים הרכבים משאירים מפתחות הרכב באמבולנס‪.‬‬ ‫‪ .2‬יעדכן הצוות ברכב ההצלה בפרטים‪.‬‬
‫‪ .12‬נהגי הנט”ן באירוע (ונהג התאר”ן הראשון בהמשך)‪ .‬יעבירו מערכת הכריזה ברכב למצב‬ ‫‪ .3‬ינחה הצוות לנקוט בפעולות הנדרשות להבטחת בטחונו האישי‪ ,‬כגון‪ :‬התמגנות באפוד‬
‫‪ RADIO‬כדי לסייע למפקד מד”א בהאזנה לאלחוט‪ ,‬ולאפשר שימוש במכשיר האלחוט‬ ‫מגן באירוע פח”ע‪/‬פלילי‪ ,‬התנהגות בזירת שריפה‪/‬פיצוץ – יפעל בהתאם להנחיות פק”ל‬
‫הנישא שבידי המפקד להכוונת קהל וצוותים‪.‬‬ ‫עיקרי פעולות מפקד מד”א בארן‪.‬‬
‫‪ .13‬מפקד מד”א יעביר דיווחים למוקד המפעיל באמצעות מכשיר הקשר הנייד שברכב‪ .‬ובמידת‬ ‫‪ .4‬יורה למתנדבי נוער הנמצאים ברכב שלא להיכנס לזירת סכנה‪.‬‬
‫האפשר ישאיר ברכב איש צוות שישמש כקשר‪ .‬מפקד מד”א ישתמש ברצים להעברת‬ ‫‪ .5‬ינחה הצוות בציוד אותו יש להוריד עמם מהרכב בהגעה לאירוע‪:‬‬
‫דיווחים ועדכונים בזירת האירוע‪.‬‬ ‫ •תגי מיון ופינוי‬
‫ •חוסמי עורקים‬
‫ארגון השטח‪:‬‬ ‫ •תחבושות אישיות ומשולשים (ללחץ ישיר)‬
‫מפקד מד”א באירוע ירד מרכב ההצלה ממוגן במידת הצורך‪ ,‬מזוהה באפוד זיהוי וכובע מפקד‬ ‫ •מספריים‬
‫עפ”י תפקידו ומצויד באמצעי תקשורת וכריזה העומדים לרשותו‪.‬‬ ‫ •מנתבי אויר‬
‫ •לוחות שדרה והשחלת רצועות על גבי הלוח‬
‫מפקד מד”א באירוע יוודא חלוקת הזירה לגזרות‪:‬‬ ‫ •אלונקת שדה‬
‫א‪ .‬הגזרות תוגדרנה על בסיס עצמים ונקודות בולטות בשטח‪.‬‬ ‫ •מיטת האמבולנס‬
‫ב‪ .‬בהגדרת גבולות הגזרה יש לקחת בחשבון מספר הנפגעים המשוער בכל גזרה‪ ,‬חומרת‬ ‫‪ .6‬יתדרך כל אחד מאנשי הצוות במשימתו באירוע‬
‫פציעתם‪ ,‬שטח הגזרה‪ ,‬והכשרת איש הצוות האחראי לה‪.‬‬ ‫‪ .7‬יוודא כי כל איש צוות לובש אפוד‪/‬טלית זיהוי עפ”י תפקידו (אפוד מגן וקסדה באירועים‬
‫ג‪ .‬ימנה אחראי לכל גזרה‪/‬מספר גזרות‪ ,‬מקרב צוותי מד”א צוותים רפואיים אחרים‪/‬אנשי‬ ‫הדורשים זאת‪.‬‬
‫ארגוני החירום‪/‬מזדמנים‪ ,‬וינחה לבצע הפעולות ‪:‬‬ ‫‪ .8‬הבכיר בצוות מד”א הראשון המגיע לאירוע‪ .‬ידווח למוקד המפעיל‪ .‬לפני ירידה מהרכב‪.‬‬
‫ •סריקה לאיתור נפגעים והרחקתם מגורם מסכן‪.‬‬ ‫עוד בנסיעה‪:‬‬
‫ •ביצוע פעולות מצילות חיים‪.‬‬ ‫ •מיקום מדויק‪.‬‬
‫ •דיווח מיידי למפקד מד”א באירוע על מספר הנפגעים בזירה‪ ,‬בחלוקה לנפגעים‬ ‫ •אופי האירוע‪ :‬תאונת דרכים‪ ,‬שריפה‪ ,‬פיצוץ‪ ,‬ירי וכדומה‪.‬‬
‫לתפקידי הגורמים‪.‬‬ ‫שוכבים ומתהלכים‪ ,‬והאם יש לכודים בזירה‪.‬‬

‫‪ .4‬יגדיר נקודה לריכוז נפגעים מתהלכים‪ ,‬יעשה שימוש באמצעי הכריזה באירוע להכוונת‬ ‫פעולות הטיפול הרפואי שתבוצענה בגזרה‪:‬‬ ‫ד‪ .‬‬
‫הנפגעים לנקודה זו‪ .‬ימנה איש צוות כאחראי לטיפול בנפגעים אלו‪.‬‬ ‫ •‪ – A‬פתיחת נתיב אויר על ידי ניקוי חלל הפה‪,‬דחיפת הלסת התחתונה לפנים‪ ,‬החדרת‬
‫מנתב אויר אורופרינגיאלי ( ‪.)A.W‬‬
‫מפקד מד”א באירוע יוודא כי רכבי ההצלה מתרכזים בנקודה שהגדיר‪ ,‬הצוותים מקבלים‬ ‫ •‪ – B‬השארת נפגע נושם בתנוחה שתאפשר המשך נשימה ותמנע חסימת דרכי אוויר‪.‬‬
‫משימה ונהגי הרכבים משאירים המפתחות ברכב‪.‬‬ ‫אם הנפגע אינו נושם (לאחר פתיחת נתיב אוויר)‪ ,‬אין לבצע טיפול נוסף בנפגע זה‪.‬‬
‫מפקד מד”א באירוע‪ ,‬יצוות אנשי צוות נוספים המגיעים לאירוע לעיבוי הגזרות השונות‪ ,‬בדגש‬ ‫ •‪ – C‬עצירת דימום חיצוני גדול על ידי לחץ ישיר‪/‬חוסם עורקים‪.‬‬
‫על גזרות בהן ע”פ הדיווח מס’ נפגעים גדול או נפגעים דחופים‪.‬‬ ‫נפגע שנסרק וטופל על ידי איש צוות ממד”א יסומן בהנחת תג מיון ופינוי על הנפגע‬ ‫ה‪ .‬‬
‫מפקד מד”א באירוע יחליט האם להקים אתר טיפול‪.‬‬ ‫(התג יונח על צוואר הנפגע)– חובש רפואת חירום רשאי לסמן הנפגע דחוף (אדום)‪ /‬לא‬
‫דחוף(ירוק)‪.‬‬
‫השיקולים להקמת אתר טיפול‪:‬‬ ‫חלל יוגדר על ידי איש צוות (שאינו רופא‪/‬פרמדיק) במקרה של וודאי (אובדן צלם אנוש‪/‬‬ ‫ו‪ .‬‬
‫‪ .1‬סכנה לשלום הנפגעים והצוות המטפל בזירת האירוע‪.‬‬ ‫ניתוק הראש מהגופה)‪ ,‬ועל ידי פרמדיק‪ /‬רופא במקרה ולא נמושו סימנים חיוניים בבדיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר הנפגעים מפוזרים על פני שטח נרחב‪.‬‬ ‫הוגדר נפגע כחלל‪ ,‬יכוסה הנפגע במידת האפשר‪ ,‬או יכוסה ראשו‪ .‬יסומן (על ידי רופא‪/‬‬
‫‪ .3‬כאשר בשל תנאי הסביבה לא ניתן לטפל בנפגעים במקום הימצאם‪.‬‬ ‫פרמדיק) בסימון שחור עם כיתוב נפטר‪.‬‬
‫‪ .4‬בחשיכה‪.‬‬ ‫נקבע מוות על ידי רופא– הוא יחתום ע”ג התג בציון פרטיו ושעת קביעת המוות‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .5‬באירוע מתמשך‪/‬באירוע בו התבצעה היערכות מוקדמת‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יוודא בסיום הטיפול בנפגעים‪ ,‬כי רופא קובע מוות לכל הנפגעים‬ ‫ ‬
‫ החליט מפקד מד”א באירוע על הקמת אתר טיפול יתנהל האירוע במתכונת “מענה‬ ‫שהוגדרו “נפטר”‪.‬‬
‫מתוכנן”‪.‬‬ ‫רופא‪ /‬פרמדיק הסורקים גזרה‪:‬‬ ‫ז‪ .‬‬
‫ימיינו נפגעים ע”פ דחיפותם לטיפול‪/‬פינוי ויסמנו דחיפות הפצוע לטיפול‪/‬פינוי באמצעות‬ ‫‪ .1‬‬
‫במידת האפשר ימנה מפקד מד”א מפקדי משנה למשימות שהוגדרו‪:‬‬ ‫תג מיון ופינוי‪ ,‬סימון אדום– פצוע דחוף לטיפול‪/‬פינוי‪:‬‬
‫‪ .1‬ניהול הטיפול הרפואי‪/‬זירה‪.‬‬ ‫לפצוע פציעה מסכנת חיים‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬ניהול אתר ריכוז האמבולנסים‪.‬‬ ‫סימון ירוק– פצוע לא דחוף לטיפול‪/‬פינוי‪ :‬לפצוע אין פציעה מסכנת חיים‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .3‬ניהול הפינוי‪.‬‬ ‫ישלימו טיפולים מצילי חיים‪ ,‬על ידי פעולות רפואיות בסמכותם‪:‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫צוותי מד”א המגיעים לאירוע יתייצבו בפני מפקד מד”א באירוע‪ ,‬שיגדיר משימתם‪ .‬ינחה מהו‬ ‫ •אבטחת נתיב אוויר על ידי אינטובציה‪/‬קריקוטומיה‪.‬‬
‫הציוד הרפואי אותו יש להביא מרכבי ההצלה‪ .‬נהגי רכבי ההצלה‪ .‬העוזבים את הרכב ישאירו‬ ‫ •ניקוז חזה אוויר בלחץ על ידי ניקוז מחט ‪NEEDLE APPLICATION‬‬
‫המפתחות ברכב‪ .‬כאשר ימונה אחראי לאתר ריכוז האמבולנסים‪ ,‬יתייצבו הכוחות המגיעים‬ ‫ •עירוי לווריד מרכזי ‪EXTERNAL JUGULAR‬‬
‫בפניו ויקבלו ממנו המשימה שהוגדרה על ידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬ ‫ינחו אנשי הצוות בגזרה בהמשך טיפול רפואי נדרש בנפגע‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫במקרה שלא יוקם אתר טיפול‪ ,‬עד להקמתו‪ ,‬יורה מפקד מד”א לכל איש צוות בגזרתו‪ ,‬להשלים‬
‫טיפול במטרה להכין נפגעים דחופים לפינוי‪.‬‬ ‫סיים אחראי לגזרה הפעולות בגזרתו‪ ,‬יחבור למפקד מד”א באירוע‪/‬מפקד כוח רפואי‪/‬זירה‪,‬‬
‫יעדכן אותו במס’ הנפגעים בגזרתו‪ ,‬מצבם והפעולות שבוצעו‪ .‬מפקד מד”א באירוע‪/‬מפקד‬
‫כל איש צוות יבצע בגזרתו‪:‬‬ ‫הכוח הרפואי ינחו האחראי בגזרה בהמשך הפעולות הנדרשות‪.‬‬
‫‪ .1‬בדיקת גוף חפוזה והשלמת טיפול בבעיה המסכנת נתיב אוויר פתוח‪ ,‬נשימה מספקת‪,‬‬
‫מחזור דם תקין‪ ,‬שלא טופלה עד כה‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יתעדכן בדיווחים המגיעים מהגזרות השונות‪ ,‬ויפעל כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .2‬לאחר סיום הטיפולים‪ ,‬יכסה המטפל את הנפגע וישמור על חום גוף תקין‪.‬‬ ‫‪ .1‬יעדכן המוקד האזורי בתמונת המצב שגיבש‪ ,‬וישלים הדיווח הראשוני שמסר‪ :‬מס’ הגזרות‬
‫‪ .3‬ככלל‪ ,‬אין לעכב פינוי נפגע לביה”ח כדי לבצע עירוי‪.‬‬ ‫ופיזורן‪ ,‬עדכון מס’ הנפגעים‪ ,‬מיקום אזור ריכוז האמבולנסים‪ ,‬צירי הגעה ופינוי בעיות‬
‫ עירוי יבוצע לנפגע לא יציב המודינמית על רקע הלם‪ .‬במהלך הפינוי לביה”ח‪/‬כאשר זמן‬ ‫מיוחדות‪.‬‬
‫הפינוי לביה”ח עולה על ‪ 20‬דקות‪ /‬בהיעדר אמצעי פינוי זמינים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ידרוש‪/‬יבטל כוחות נוספים ממד”א‪ ,‬גורמי חירום וביטחון‪ .‬במידה ונדרש סיוע נוסף‪,‬‬
‫‪ .4‬הנשמה לפצוע תבוצע רק בהוראה מפורשת של מפקד הכוח הרפואי‪/‬רופא הנוכח במקום‬ ‫יעביר דרישה כמותית‪ ,‬יציין האם נדרש סיוע מיוחד מגורמי חוץ‪ ,‬כגון‪ :‬חילוץ ממבנה‪/‬‬
‫האירוע‪.‬‬ ‫תהום‪ ,‬סיוע בתאורה‪ ,‬רכבי פינוי לא ייעודיים לנפגעים מתהלכים‪.‬‬
‫‪ .5‬יתחיל העשרה בחמצן לנפגע הסובל ממצוקה נשימתית‪/‬קוצר נשימה‪.‬‬ ‫‪ .3‬יחבור עם מפקדי ארגוני החירום וההצלה באירוע‪ ,‬יתאם הפעילות וידרוש סיוע בהתאם‬
‫נהג רכב ההצלה המפנה‪:‬‬ ‫‪ .6‬יבצע הערכת סימנים חיוניים לנפגע‪:‬‬

‫‪ .1‬ידווח על הגעתו ליעד הפינוי למוקד המפעיל‪/‬לנציג מד”א בביה”ח‪.‬‬ ‫ •מצב ההכרה‪.‬‬
‫‪ .2‬יחזיר ציוד מד”א מביה”ח לתחנת מד”א‪/‬שטח האירוע‪.‬‬ ‫ •דופק בפריפריה‪ :‬קצב‪ ,‬עוצמה‪ ,‬סדירות‪.‬‬
‫‪ .3‬יקבל הנחיה מהמוקד המפעיל‪ /‬נציג מד”א בביה”ח האם לחזור לאירוע או לחזור לתחנתו‪.‬‬ ‫ •נשימה‪ :‬קצב‪ ,‬עומק‪ ,‬סימני מאמץ נשימתי‪.‬‬
‫קיבל נהג רכב ההצלה הנחיה לחזור לשטח האירוע‪ ,‬יאשר למוקד את יציאתו לאירוע והגעתו‬ ‫ •עור‪ :‬צבע‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬לחות‪.‬‬
‫לשטח האירוע‪ .‬יתייצב בפני האחראי לאזור ריכוז האמבולנסים‪/‬מפקד מד”א באירוע ויקבל‬ ‫‪ .7‬ירשום פרטי הנפגע‪ ,‬ממצאי בדיקה וטיפולים‬
‫משימה‪.‬‬ ‫ב”תג מיון ופינוי”‪.‬‬
‫‪ .8‬יקבע פצועים שמנגנון החבלה‪ /‬חומרת הפציעה‬
‫בית החולים איכילוב‬
‫מפקד מד”א באירוע יורה להמשיך ולטפל בנפגעים שאין אפשרות לפנותם בטווח הזמן המיידי‪.‬‬ ‫מחשידים בקיומה של חבלה לעמוד השדרה‬
‫הטיפולים הנדרשים‪:‬‬ ‫הצווארי‪.‬‬
‫‪ .1‬הפשטה מלאה של הנפגע ובדיקת גוף יסודית‪.‬‬ ‫‪ .9‬האחראי בגזרה ידווח למפקד מד”א באירוע‪ /‬מפקד הכוח הרפואי‪/‬זירה על נפגעים‬
‫‪ .2‬כיסוי הנפגע ושמירת חום גוף תקין‪.‬‬ ‫המוכנים לפינוי בגזרתו‪ ,‬ישלים רישומים חיוניים ב”תג ופינוי”‪.‬‬
‫‪ .3‬מדידת סימנים חיוניים‪.‬‬ ‫ •מפקד מד”א באירוע‪/‬מפקד הכוח הרפואי‪/‬זירה יחליט מי מהנפגעים לפנות קודם‪.‬‬
‫‪ .4‬ביצוע עירוי‪ /‬עירויים לווריד פריפרי‪ ,‬ע”פ הצורך‪.‬‬ ‫ •יקצה אמצעי פינוי מתאים‪ ,‬ויורה להעביר הנפגעים לרכבי הפינוי‪.‬‬
‫‪ .5‬חבישת פצעים‪.‬‬ ‫ •מפקד מד”א באירוע‪ /‬מפקד הכוח הרפואי‪/‬זירה יצוות במידת האפשר ליווי מתאים‬
‫‪ .6‬קיבוע גפיים‪ ,‬צנרת והגוף לאמצעי פינוי‪.‬‬ ‫לנפגעים המפונים‪ .‬בשאיפה רופא‪/‬פרמדיק לנפגעים דחופים‪.‬‬
‫‪ .7‬רישום פרטים אישיים‪ ,‬ממצאי בדיקה וטיפולים בתג מיון ופינוי‪.‬‬ ‫ •מפקד מד”א באירוע ימנה מפקד הפינוי ויורה לו להתמקם בנקודת מעבר רכבי ההצלה‬
‫מפקד מד”א באירוע יורה על השלמת פינוי הנפגעים ע”פ דחיפותם‪ ,‬ויקצה אמצעי פינוי‬ ‫המפנים מהאירוע‪.‬‬
‫מתאימים‪.‬‬ ‫ •צוותי רכבי ההצלה המפנים יעלו נפגעים לרכב‪ ,‬עפ”י הנחיות מפקד מד”א באירוע‪/‬מפקד‬
‫דווח אחראי לגזרה על סיום פינוי הנפגעים מגזרתו‪ ,‬יורה מפקד מד”א באירוע לאחראי לבצע‬ ‫הכוח הרפואי‪/‬זירה‪ ,‬יעברו דרך מפקד הפינוי‪ ,‬בהמשך יקבלו יעד פינוי מהמוקד המפעיל‪.‬‬
‫סריקה חוזרת בגזרה‪ ,‬לאיתור נפגעים וציוד‪.‬‬
‫מפקד הפינוי‪:‬‬
‫תגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת‬ ‫‪ .1‬יסייע לפזר ולווסת נפגעים מהאירוע לביה”ח השונים ע”פ מדיניות הפינוי שהכתיב המוקד‬
‫תגובה מתמשכת‪/‬מתוכננת תאופיין באירועים‪:‬‬ ‫המפעיל‪/‬מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ .1‬בהם הטיפול ופינוי הנפגעים יימשכו זמן רב‪ ,‬בהתייחס לגורמים המשפיעים על האירוע‬ ‫‪ .2‬ינחה נהג רכב בבצלה בציר הפינוי‪.‬‬
‫וכהמשך ל”תגובה מיידית”‪.‬‬ ‫‪ .3‬ירכז כל רכבי הפינוי המפנים מהאירוע (כולל אמבולנסים מצה”ל‪ ,‬רכבי פינוי לא ייעודיים)‬
‫‪ .2‬בהם יש תכנון מוקדם להיערכות כוחות ההצלה באירוע‪ ,‬ופריסת הכוחות נעשתה טרם‬ ‫‪ .4‬ינהל תמונת מצב מצטברת של פינוי לבתיה”ח השונים‪.‬‬
‫להופעת הנפגעים באירוע (אירועים ציבוריים בהם קיימת אבטחה רפואית‪ ,‬נחיתת חירום‬ ‫‪ .5‬ידווח למוקד המפעיל על רכבי ההצלה המפנים‪ :‬קוד מבצעי‪ ,‬מס’ הנפגעים (לגבי נפגעים‬
‫מתוכננת וכדומה)‪.‬‬ ‫דחופים– מצבם ופגיעה ייחודית‪ :‬נוירו כירורגית‪ ,‬כוויות קשות‪ ,‬טראומה קשה בילדים)‪.‬‬
‫מאפייני התגובה המתוכננת‪:‬‬ ‫‪ .6‬יוודא ניצול אופטימאלי של רכב ההצלה‪.‬‬
‫‪ .1‬ניסיון להשליט סדר ולקבל שליטה באירוע‪.‬‬ ‫‪ .7‬יוודא ליווי רפואי מתאים לנפגעים במידת האפשר‪.‬‬
‫‪ .2‬האירוע ינוהל מחבורת פיקוד קדמית (חפ”ק)‪ ,‬שיוקם על ידי הגורם הפוקד ויאויש בנציגי‬ ‫‪ .8‬יעדכן באופן תקופתי מפקד מד”א באירוע בתמונת מצב הפינוי‪.‬‬
‫כל הגורמים בשותפים לאירוע‪.‬‬ ‫‪ .9‬יתעדכן ממפקד מד”א באירוע‪/‬מפקד הכוח הרפואי‪ /‬זירה במס’ הנפגעים הנותרים לפינוי‬
‫‪ .3‬ייפרס אתר טיפול ואליו ירוכזו הנפגעים‪.‬‬ ‫ודחיפותם‪.‬‬
‫‪ .4‬יבוצע תכנון מסודר של הקצאת כוח אדם ואמצעים באירוע‪.‬‬
‫‪ .5‬תתוכנן מדיניות פינוי כולל הגדרת צירים‪ ,‬תוקם נקודת שליטה מרכזית בפינוי‪ ,‬ואתר‪/‬‬ ‫אם לא הוגדר מפקד פינוי‪ ,‬נהג רכב ההצלה‪:‬‬
‫אתרי ריכוז אמבולנסים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ידווח למוקד המפעיל על מס’ הנפגעים ברכב‪.‬‬
‫‪ .6‬ימונו בעלי תפקידים כמפקדי משנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ידווח למוקד המפעיל סוג פציעה ייחודית (נוירוכירורגיה‪ ,‬כוויות קשות‪ ,‬טראומה קשה‬
‫‪ .7‬שימוש בכוחות רפואיים‪ ,‬כגון כוחות רפואיים מצה”ל‪ ,‬אמבולנסים מד”א ביישובים וכדומה‪.‬‬ ‫בילדים)‪ .‬המוקד המפעיל יקבע את יעד הפינוי בהתאם לנתונים שבידו‪.‬‬
‫עקרונות הפעלת המוקדים וארגון השטח בשלב התגובה המתמשכת יהיו זהים לעקרונות‬ ‫‪ .3‬במקרה ומפנה נפגעים לא דחופים‪ ,‬יקבל מהמוקד המפעיל יעד פינוי‪.‬‬
‫ולפתור בעיות המתעוררות תוך כדי הביצוע‪ .‬החפ”ק מייצר תמונת מצב מתמשכת באמצעות‬ ‫הפעולה בשלב התגובה המיידית‪ .‬המעבר לתגובה מתמשכת יתבצע בשלב הקמת אתר הטיפול‪,‬‬
‫הנציגים השונים ומשמש להעברת מידע בין הארגונים השונים‪ .‬בחפ”ק ישב מפקד מד”א‬ ‫חפ”ק‪ ,‬מיסוד האתרים השונים והמפקדים בהם‪ ,‬בהתחשב בכוח האדם והאמצעים הקיימים‬
‫באירוע או נציגו‪.‬‬ ‫באירוע על ציר הזמן‪.‬‬
‫אתר הטיפול‪:‬‬ ‫חבורת פיקוד קדמית (חפ”ק)‪:‬‬

‫מפקד מד”א באירוע יחליט על הפעלת אתר טיפול במקרים הבאים‪:‬‬ ‫האירוע ינוהל מחברת פיקוד קדמית (חפ”ק)‪ ,‬שתוקם על ידי הגורם הפוקד‪ ,‬ותאויש בנציגי‬
‫‪ .1‬סכנה לשלום הנפגעים והצוות המטפל בזירת האירוע‪.‬‬ ‫הגורמים השותפים לניהול האירוע‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר הנפגעים מפוזרים על פני שטח נרחב‪.‬‬ ‫תפקיד החפ”ק לגבש תוכנת פעולה המשלבת את כלל הגורמים‪ ,‬לעקוב אחרי ביצוע התוכנית‬
‫‪ .3‬כאשר בשל תנאי הסביבה לא ניתן לטפל בנפגעים במקום הימצאם‪.‬‬ ‫ולפתור בעיות המתעוררות תוך כדי הביצוע‪.‬‬
‫‪ .4‬בחשכה‪.‬‬
‫‪ .5‬באירוע שבו בוצעה היערכות רפואית קדימה‪/‬מתמשך‪.‬‬
‫יתרונות אתר הטיפול‪:‬‬ ‫תגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת‬
‫‪ .1‬ניצול אופטימלי של הצוות הרופאי והציוד הקיימים בשטח‪.‬‬ ‫תגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת תאופיין באירועים‪:‬‬
‫‪ .2‬מיון מסודר של הנפגעים ואפשרות לקבל החלטות שיטתיות לגבי דחיפות הטיפול בנפגעים‪.‬‬ ‫‪ .1‬שבהם הטיפול ופינוי הנפגעים יימשכו זמן רב‪ ,‬בהתייחס לגורמים המשפיעים על האירוע‬
‫‪ .3‬שליטה ו–וויסות הפינוי תוך קבלת החלטות לגבי דחיפות הפצוע לפינוי וניצול אופטימלי‬ ‫וכהמשך ל”תגובה מיידית”‪.‬‬
‫של אמצעי הפינוי‪.‬‬ ‫‪ .2‬שבהם יש תכנון מוקדם להיערכות כוחות ההצלחה באירוע‪ ,‬ופריסת הכוחות נעשתה‬
‫‪ .4‬טיפול באתר נוח‪ ,‬בטיחותי‪ ,‬מואר ומבודד מקהל‪.‬‬ ‫טרם הופעת הנפגעים באירוע (אירועים ציבוריים שבהם קיימת אבטחה רפואית‪ ,‬נחיתת‬
‫שיקולי נגד להקמת אתר טיפול‪:‬‬ ‫חירום מתוכננת וכדומה)‪.‬‬
‫‪ .1‬באירוע שבו תוך זמן קצר יוקצה לכל פצוע צוות רפואי שיטפל בו‪ ,‬בעיקר צוות מתקדם‬
‫(רופא‪/‬פארמדיק) לכל פצוע דחוף‪.‬‬ ‫מאפייני התגובה המתוכננת‪:‬‬
‫‪ .2‬כאשר נסיבות האירועי מאפשרות פינוי מהיר של כל הנפגעים מהשטח‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניסיון להשליט סדר ולהשיג שליטה באירוע‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר הנפגעים מרוכזים בשטח מצומצם ולמפקד מד”א באירוע יש שליטה טובה‪.‬‬ ‫‪ .2‬האירוע ינוהל מחבורת פיקוד קדמית (חפ”ק)‪ ,‬שתוקם על ידי הגורם הפוקד ותאויש‬
‫‪ .4‬הקמת אתר טיפול תדרוש העברת הנפגעים‪ ,‬לעיתים על ידי אנשים בלתי מקצועיים‪,‬‬ ‫בנציגי כל הגורמים השותפים לאירוע‪.‬‬
‫וקיימת אפשרות לגרימת נזק נוסף לנפגעים תוך כדי העברה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ייפרס אתר טיפול ואליו ירוכזו הנפגעים‪.‬‬
‫‪ .5‬ארגון אתר הטיפול והעברת הנפגעים גוזלים זמן‪/‬משאבים‪ ,‬ועלולים לגרום לעיכוב בפינוי‬ ‫‪ .4‬יבוצע תכנון מסודר של הקצאת כוח אדם ואמצעים באירוע‪.‬‬
‫נפגעים לבית החולים‪.‬‬ ‫‪ .5‬תתוכנן מדיניות פינוי כולל הגדרת צירים‪ .‬תוקדם נקודת שליטה מרכזית בפינוי ואתר‪/‬‬
‫התנאים הדרושים להקמת אתר טיפול‪:‬‬ ‫אתרי ריכוז אמבולנסים‪.‬‬
‫‪ .1‬קיים בשטח האירוע כוח אדם מתאים (מספרית‪ ,‬איכותית)‪.‬‬ ‫‪ .6‬ימונו בעלי תפקידים כמפקדי משנה‪.‬‬
‫‪ .2‬קיים שטח גדול מספיק בזירה‪ ,‬המאפשר פריסת ציוד וקליטת נפגעים‪.‬‬ ‫‪ .7‬שימוש בכוחות רפואיים‪ ,‬כגון כוחות רפואיים מצה”ל‪ ,‬אמבולנסים של מד”א ביישובים‬
‫‪ .3‬תנאי השטח מאפשרים טיפול בתנאים בטיחותיים באתר הטיפול‪.‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬
‫‪ .4‬אתר הטיפול נמצא במרחק סביר מזירת האירוע‪.‬‬
‫‪ .5‬קיימת נגישות טובה מאתר הטיפול לאמצעי הפינוי ולצירי הפינוי‪.‬‬ ‫עקרונות הפעלת המוקדים וארגון השטח בשלב התגובה המתמשכת יהיו זהים לעקרונות‬
‫‪ .6‬בעדיפות ייפרס אתר הטיפול באזור הניתן לבידוד על ידי כוחות הביטחון‪.‬‬ ‫הפעולה בשלב התגובה המיידית‪ .‬המעבר לתגובה מתמשכת יתבצע בשלב הקמת אתר הטיפול‪.‬‬
‫החליט מפקד מד”א באירוע על הקמת אתר טיפול‪ ,‬יאתר מקום מתאים ויקצה צוות ואמצעים‬ ‫חפ”ק‪ ,‬מיסוד האתרים השונים והמפקדים בהם‪ ,‬בהתחשב בכוח האדם ובאמצעים הקיימים‬
‫להקמת האתר והפעלתו‪.‬‬ ‫באירוע על ציר הזמן‪.‬‬
‫מפקד מד”א באירוע יתאם עם הגורם הפוקד את הקמת האתר‪ ,‬את מיקומו ואת העברת‬
‫הנפגעים אליו‪.‬‬ ‫חבורת פיקוד קדמית (חפ”ק)‪:‬‬
‫מפקד מד”א באירוע יורה להעביר את הנפגעים לאתר הטיפול ויציין לצוותים במדויק את‬ ‫האירוע ינוהל מחבורת פיקוד קדמית (חפ”ק)‪ ,‬שתוקם על ידי הגורם הפוקד ותאויש בנציגי‬
‫מיקומו ואת מיקום אזור המיון באתר הטיפול‪.‬‬ ‫הגורמים השותפים לניהול האירוע‪.‬‬
‫תפקיד החפ”ק לגבש תוכנית פעולה המשלבת את כלל הגורמים‪ ,‬לעקוב אחרי ביצוע התוכנית‬
‫אזור הטיפול בנפגעים לא דחופים‪:‬‬ ‫אחראי גזרה המקבל הוראות ממפקד מד”א באירוע להעביר נפגעים לאתר הטיפול‪:‬‬
‫‪ .1‬מפקד הכוח הרפואי ימנה איש צוות כאחראי לאזור הטיפול בנפגעים לא דחופים ויצוות‬ ‫‪ .1‬יעביר נפגעים הסובלים מפציעה המסכנת את נתיב האוויר הפתוח‪ ,‬את קיומה של נשימה‬
‫אנשי צוות נוספים בהתחשב במס’ אנשי הצוות העומדים לרשותו‪ ,‬מספר הנפגעים הכולל‬ ‫אפקטיבית‪ ,‬את מחזור הדם התקין‪ ,‬או שסומנו על ידי רופא‪/‬פארמדיק בסימון אדום‬
‫והתפלגותם‪.‬‬ ‫(פצוע דחוף)‪ ,‬ראשונים לאתר הטיפול‪.‬‬
‫‪ .2‬מפקד הכוח הרפואי יורה להעביר לאזור הטיפול בנפגעים לא דחופים אמצעי טיפול‬ ‫‪ .2‬ישתמש באמצעים הקיימים בשטח האירוע – אלונקות‪/‬לוחות שדרה‪/‬מיטת אמבולנס‪,‬‬
‫ופינוי על פי האפשרויות והצרכים באזור הטיפול בנפגעים דחופים‪.‬‬ ‫להעברת הנפגעים לאתר הטיפול‪ ,‬בהתחשב בפציעתם‪.‬‬
‫‪ .3‬הטיפול יינתן באזור זה על ידי איש צוות למספר נפגעים‪ ,‬בסבבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬יוודא טיפול בנפגעים הזקוקים להמשך טיפול במהלך העברתם לאתר טיפול‪.‬‬
‫‪ .4‬יוודא כי נפגעים מתהלכים עוברים לנקודה שהוגדרה על ידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫אזור ריכוז החללים‪:‬‬ ‫‪ .5‬בסיום העברת הנפגעים לאתר הטיפול‪ ,‬יבצע סריקה נוספת של הזירה ויוודא כי לא‬
‫‪ .1‬מפקד הכוח הרפואי יקצה רופא שיקבע מוות לכל החללים הנמצאים באתר שלגביהם‬ ‫נשארו נפגעים בזירה שבאחריותו‪.‬‬
‫לא נקבע עדיין מוות על ידי רופא‪ ,‬ויבצע בדיקה חוזרת של כל החללים לגביהם נקבע‬
‫מוות בזירת האירוע‪.‬‬ ‫אזור המיון‬
‫‪ .2‬הרופא יתלוש את הספחים בתג מיון ופינוי (כך שיצביע על נפטר) ויחתום את שמו בציון‬ ‫‪ .1‬אזור המיון ימוקם בכניסה לאתר הטיפול‪.‬‬
‫שעה כמקובל‪.‬‬ ‫‪ .2‬באזור המיון יימצא איש צוות בכיר‪ :‬רופא‪/‬פארמדיק‪ ,‬אשר ישמש כממיין‪ .‬מפקד מד”א‬
‫‪ .3‬בסיום פינוי הנפגעים‪ ,‬יתאם מפקד מד”א את פינוי החללים מזירת האירוע ומאתר הטיפול‬ ‫באירוע‪ ,‬בהתחשב במספר אנשי הצוות הרפואי העומדים לרשותו ובהתחשב במספר‬
‫עם הגורם הפוקד‪.‬‬ ‫הנפגעים ובמצבם‪ ,‬יקצה על פי הצורך אנשי צוות נוספים כממיינים‪.‬‬
‫‪ .3‬הנפגעים ימויינו ויסומנו על פי הקריטריונים שהוגדרו‪“ :‬דחוף”‪“ ,‬לא דחוף”‪ ,‬ובנוסף‪,‬‬
‫הטיפול הרפואי בנפגעים באתר הטיפול‪:‬‬ ‫בהחלטת רופא‪/‬פארמדיק‪“ :‬נפטר”‪“ ,‬אנוש”‪ ,‬ו–”דחוף יציב”‪ .‬הממיין יוודא כי הנפגע‬
‫מועבר לאזור המתאים באתר הטיפול‪.‬‬
‫הטיפול באזור הטיפול בנפגעים דחופים‪:‬‬ ‫‪ .4‬ככלל‪ ,‬לא יבוצע כל טיפול רפואי בנקודת המיון כדי לא לעכב את זרימת הנפגעים‪ ,‬פרט‬
‫‪ .1‬מגמת הטיפול בנפגעים באזור זה‪ :‬הצלת חיים‪ ,‬מניעת נכות קשה ופינוי מהיר לבית חולים‬ ‫לפעולות מצילות חיים דחופות ביותר (פתיחת נתיב אוויר‪ ,‬עצירת דימום גדול ונראה)‪.‬‬
‫מתאים‪.‬‬ ‫‪ .5‬במקרה של חלל‪ ,‬יתלוש הממיין את הספחים בתג המיון ופינוי כך שיצביעו “נפטר”‪ ,‬ויורה‬
‫‪ .2‬קיבל איש צוות אחריות לטיפול בנפגע דחוף‪ ,‬יבצע מיידית‪:‬‬ ‫להעביר את החלל לאתר ריכוז החללים‪ .‬רופא יחתום ע”ג התג ויציין שעת קביעת המוות‪.‬‬
‫ •אבטחת נתיב אוויר תוך הגבלה בתנועת עמוד השדרה הצווארי‪ .‬הפעולות שיבוצעו‬ ‫‪ .6‬לאתר הטיפול יועברו רק נפגעים שלא הוכרזו חללים בזירת האירוע‪.‬‬
‫במטרה להבטיח נתיב אוויר פתוח‪:‬‬ ‫‪ .7‬נפגעים מתהלכים יופנו לאזור שהוקצה לכך על ידי מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫ •שיפור תנוחת הנפגע‪.‬‬ ‫במענה המתוכנן מפקד הכוח הרפואי ישמש כמפקד אתר הטיפול‪.‬‬
‫ •הרמת הלסת התחתונה‪.‬‬ ‫אתר הטיפול יחולק לשלושה אזורים‪ :‬אזור הטיפול בנפגעים דחופים‪ ,‬אזור הטיפול בנפגעים‬
‫ •ניקוי ידני של נתיב האוויר העליון‪.‬‬ ‫לא דחופים‪ ,‬אזור ריכוז החללים‪.‬‬
‫ •החדרת מנתב אוויר אורופרינגיאלי‪.‬‬
‫ •הערכת נשימה‪:‬‬ ‫אזור הטיפול בנפגעים דחופים‪:‬‬
‫ •אם הנפגע נושם בכוחות עצמו‪ ,‬יושאר בתנוחה שתבטיח את נתיב האוויר פתוח והמשך‬ ‫‪ .1‬מפקד הכוח הרפואי יצוות בעדיפות לאזור הטיפול בנפגעים דחופים אנשי הצוות‬
‫נשימה‪ .‬אם הנפגע אינו נושם לאחר פתיחת נתיב האוויר‪ ,‬ידווח לרופא‪/‬פארמדיק‬ ‫שהכשרתם מתאימה לטיפול בנפגעים אלה‪ ,‬תוך מתן עדיפות מספרים ברורה לאזור זה‬
‫האחראי לטיפול בנפגע‪ .‬יבצע העשרה בחמצן לנפגע הסובל מסימני מצוקה נשימתית‪,‬‬ ‫על פני אזורים אחרים באתר הטיפול‪.‬‬
‫ידווח על הנפגע לפארמדיק‪/‬רופא האחראי לטיפול בנפגע‪.‬‬ ‫‪ .2‬פארמדיקים‪/‬רופאים יצוותו לאזור זה‪.‬‬
‫ •יבטיח מחזור דם תקין על ידי עצירת דימום חיצוני נראה בעזרת לחץ ישיר או חוסם‬ ‫‪ .3‬מפקד הכוח הרפואי יוודא כי לכל נפגע הנקלט באזור זה הוגדר איש צוות כאחראי‬
‫עורקים (במידת הצורך)‪.‬‬ ‫לטיפול הרפואי בו‪.‬‬
‫ •יבצע בדיקת גוף חפוזה תוך חשיפת גוף הנפגע והשלמת טיפול בבעיות המסכנות‬ ‫‪ .4‬פארמדיקים‪/‬רופאים המצוותים לטיפול בנפגעים הדחופים יחלקו את האחריות לטיפול‬
‫נתיב אוויר פתוח‪ ,‬נשימה אפקטיבית ומחזור דם תקין‪ ,‬שלא נתגלו עד כה‪ .‬בסיום‬ ‫בנפגעים על פי גזרות בתוך אזור הדחופים‪.‬‬
‫בדיקת הגוף יכסה את הנפגע וישמור על חום גוף תקין‪.‬‬ ‫‪ .5‬מפקד הכוח הרפואי יורה לרכז באתר הטיפול אמצעי טיפול ופינוי נדרשים‪.‬‬
‫‪ .6‬רכבי הנט”ן‪/‬אט”ן‪/‬תאר”ן יחנו בסמוך לאזור זה‪ ,‬כדי לאפשר שימוש בציוד נוסף‪.‬‬
‫הטיפול הרפואי על ידי רופא‪/‬פארמדיק‪:‬‬ ‫ •יבצע הערכת סימנים חיוניים לנפגע‪:‬‬

‫‪ .1‬רופא‪/‬פארמדיק שצוותו לטיפול בנפגעים באזור הטיפול בנפגעים דחופים‪ ,‬יחלקו ביניהם‬ ‫ •מצב הכרה‬
‫את האחריות לטיפול בנפגעים על פי גזרות‪.‬‬ ‫ •מצב נשימה‬
‫‪ .2‬כל רופא‪/‬פארמדיק בגזרתו יאסוף מידע מאיש הצוות המטפל לגבי אופי הפציעה ומצב‬ ‫ •מצב המודינמי‬
‫הפצוע‪.‬‬ ‫ •ירשום ממצאי בדיקה וטיפולים שביצע בתג מיון ופינוי‪.‬‬
‫‪ .3‬יבצע לנבדק בדיקה גופנית חפוזה וישלים טיפולי ‪ A, B, C‬שבסמכותו לנפגעים הדורשים‬ ‫ •ידווח לאיש הצוות הבכיר האחראי לטיפול בנפגע על ממצאי הבדיקות (אם לא דיווח‬
‫זאת‪:‬‬ ‫עד כה על בעיות מסכנות חיים דחופות שנתגלו במהלך הבדיקה)‪ ,‬ויקבל הנחיות‬
‫‪ A‬אינטובציה‪/‬קריקוטומיה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מאיש הצוות הבכיר להמשך טיפול‪.‬‬
‫‪ B‬ניקוז חזה אוויר בלחץ על ידי מחט ‪Needle Application‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬קיבל איש הצוות הנחיה להשלים טיפול בנפגע במטרה להכינו לפינוי‪ ,‬יבצע את הפעולות‬
‫‪ C‬עירוי לווריד מרכזי ( ‪/)External Jugular‬עירוי תוך גרמי במקרים של כשלון בעירוי לווריד‬ ‫ ‬ ‫הבאות‪:‬‬
‫פריפרי‪.‬‬ ‫ •יחדיר עירוי לנפגע במצב של הלם בלתי מפוצה (לא יציב המודינמית)‪ ,‬או כאשר זמן‬
‫‪ .4‬ינחה את איש הצוות המטפל בהמשך הטיפול הנדרש‪.‬‬ ‫הגעת הנפגע לבית החולים עולה על ‪ 20‬דקות‪ ,‬ויווסת את קצב זרימת הנוזלים על‬
‫‪ .5‬יורה להנשים פצוע לא נושם‪ ,‬אם אין הנשמת הנפגע פוגעת בטיפול מציל חיים אחרים‬ ‫פי מצב ההלם של הנפגע‪.‬‬
‫בנפגעים אחרים‪.‬‬ ‫ •ישתמש באמצעים שאותם הקצה מפקד הכוח הרפואי לקיבוע הנפגע והכנתו לפינוי‪,‬‬
‫‪ .6‬ינחה את איש הצוות המטפל לדווח לו בסיום הטיפולים הנדרשים‪.‬‬ ‫יוודא קיבוע הצנרת לגוף הנפגע במטרה למנוע את ניתוקה במהלך ההעברה‪.‬‬
‫‪ .7‬ההחלטה להפסיק טיפול בנפגע באזור הטיפול בנפגעים דחופים תתקבל על ידי רופא‬ ‫ •ישלים טיפולים ורישומים עד להעברת הנפגע לפינוי‪.‬‬
‫בלבד‪ .‬הורה רופא להפסיק את הטיפול בנפגע‪ ,‬יחתום את שמו ואת השעה בתג מיון‬ ‫ •ישגיח על הנפגע וילווה אותו לרכב הפינוי‪ ,‬יעזור את הנפגע רק בהוראת מפקד‬
‫ופינוי (יסמן נפטר) ויורה להעביר את הנפגע לאזור ריכוז החללים‪ .‬איש הצוות המטפל‬ ‫הכוח הרפואי‪.‬‬
‫ידווח למפקד הכוח הרפואי ויעביר את הנפגע כנדרש‪.‬‬ ‫‪ .4‬במצב שבו לא ניתן לפנות את כל הנפגעים מאזור הדחופים (בדרך כלל בשל מחסור‬
‫‪ .8‬קיבל איש הצוות הבכיר (רופא‪/‬פארמדיק) דיווח מאיש הצוות המטפל על השלמת הטיפול‬ ‫באמצעי פינוי בשטח האירוע)‪ ,‬ימתינו הנפגעים הדחופים באתר הטיפול‪.‬‬
‫בנפגע‪ ,‬יבצע איש הצוות הבכיר‪:‬‬ ‫‪ .5‬במקרה שאיש הצוות המטפל לא קיבל הנחיות נוספות לטיפול בנפגע (הנחיות לטיפול‬
‫ •יוודא השלמת הטיפול ובמידת הצורך ינחה בטיפולים נוספים וינחה לדווח בסיומם‪.‬‬ ‫נוסף‪/‬להכין לפינוי)‪ ,‬יבצע איש הצוות‪:‬‬
‫ •יוודא שהנפגע אמנם “דחוף” ויגדיר דחיפות הפינוי‪.‬‬ ‫ •העשרה בחמצן לנפגע‪ ,‬בהתחשב באמצעים הקיימים בשטח האירוע‪.‬‬
‫ •ידווח למפקד הכוח הרפואי על נפגע המוכן לפינוי ויתייעץ עמו בדבר אמצעי הקיבוע‬ ‫ •מדידת סימנים חיוניים ורישום ממצאי בדיקה בתג מיון ופינוי‪.‬‬
‫והפינוי הנדרשים לנפגע‪ ,‬בהתחשב במצב הנפגע‪ ,‬אופי הפציעה ומצאי אמצעי הקיבוע‬ ‫ •עירוי לווריד פריפרי (אחד לפחות) ו–וויסות קצב זרימת הנוזלים לפי מצב ההלם‬
‫והפינוי בשטח האירוע‪.‬‬ ‫של הנפגע‪.‬‬
‫ •יורה לאיש הצוות המטפל בנפגע להשתמש באמצעי הקיבוע אותם הקצה מפקד‬ ‫ •הפשטה מלאה‪ ,‬בדיקת גוף יסודית‪ ,‬כיסוי הנפגע ושמירת חום גוף‪.‬‬
‫הכוח הרפואי‪.‬‬ ‫ •חבישת פצעים‪.‬‬
‫ •יוודא כי איש הצוות‬ ‫ •קיבוע גפיים‪ ,‬צנרת וקיבוע הגוף לאמצעי פינוי‪.‬‬
‫המטופל ממשיך בטיפול‪/‬‬ ‫ •רישום טיפולים‪ ,‬פרטים אישיים‬
‫השגחה עד להעברת הנפגע‬ ‫וממצאי בדיקות בתג מיון ופינוי‪.‬‬
‫לצוות רכב הפינוי‪.‬‬ ‫ •ידווח לאישר הצוות האחראי לטיפול‬
‫בנפגע על השלמת ההכנות לפינוי‪.‬‬
‫ •איש הצוות הבכיר‬ ‫ •ימשיך לטפל ולהשגיח על הנפגע עד‬
‫יפעל בסבבים לטיפול במספר‬ ‫להעברתו לצוות הפינוי וקבלת ציוד‬
‫נפגעים הנמצאים באחריותו‪.‬‬ ‫חליפי לציוד המועבר עם הנפגע‪.‬‬
‫צוותי מד”א מפנים נפגעים בפיגוע בקניון‪,‬‬

‫צוותי מד”א בפיגוע דריסה‪ ,‬ירושלים‬ ‫אשקלון ‪2008‬‬
‫כולל תכנון הוויסות הראשוני והשניוני (בין בתי החולים)‪.‬‬ ‫הטיפול בנפגעים באזור הטיפול בנפגעים לא דחופים‪:‬‬
‫מטה מרכז מד”א יפעל בתיאום עם הגורמים הלאומיים העוסקים בטיפול באירוע‪.‬‬ ‫‪ .1‬איש הצוות האחראי לטיפול בנפגעים באזור הטיפול בנפגעים לא דחופים יוודא כי לכל‬
‫נפגע באזור זה ניגש איש צוות ומבצע‪:‬‬
‫ •בדיקה גופנית חפוזה על פי כללי ה– ‪ .A, B, C‬בתום הבדיקה יוודא איש הצוות כיסוי‬
‫עקרונות תגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת באירוע שהוכרז כ”מגה אר”ן”‬ ‫הולם של הנפגע ושמירת חום גוף תקין‪ .‬אם במהלך הבדיקה התגלו פציעות מסכנות‬
‫תרחיש הייחוס מגדיר את מספר הנפגעים החל מ–‪ 500‬ואילך‪.‬‬ ‫חיים (מיידיות ושאינן מיידיות)‪ ,‬יטפל בפציעה על פי הכשרתו וידווח מיידית לאחראי‬
‫על אזור הטיפול בנפגעים לא דחופים‪ .‬העברת הנפגע לאזור הדחופים תבוצע לאחר‬
‫אירוע “מגה אר”ן” מובחן מאירוע רב נפגעים (אר”ן) בכך שהיקף האירוע ומורכבותו מחייבים‬ ‫תיאום עם מפקד הכוח הרפואי‪.‬‬
‫קבלת החלטות וקביעת מדיניות ברמה הלאומית ומחייב את מד”א לבצע פעולות נוספות על‬ ‫ •מדידת סימנים חיוניים‪.‬‬
‫הפעולות המתבצעות באר”ן‪.‬‬ ‫ •רישום ממצאי הבדיקה והטיפולים בתג מיון ופינוי‪.‬‬
‫ •המשך טיפול נדרש על פי האפשרויות והצורך‪.‬‬
‫“מגה אר”ן” עלול להתרחש כתוצאה מאירוע קונבנציונאלי (כגון‪ :‬פיגוע טרור‪ ,‬פגעי טבע‪,‬‬ ‫ •השגחה על מצב הנפגע תוך מדידה חוזרת של סימנים חיוניים‪.‬‬
‫תאונות וכו’) או כתוצאה מאירוע לא קונבנציונאלי (חומ”ס‪ ,‬ביולוגי‪ ,‬כימי ורדיולוגי)‪ .‬התו”ל‬ ‫ •עירוי לווריד פריפרי יבוצע על פי הוראת איש הצוות האחראי לאזור ה”לא דחופים”‪.‬‬
‫שלהלן אינו עוסק במענה לאירוע לא קונבנציונאלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬איש הצוות יעבור בסבבים ויטפל במספר נפגעים שהוגדרו לא על ידי האחראי לאזור‬
‫ה”לא דחופים”‪.‬‬
‫עקרונות המענה ל”מגה אר”ן” למד”א‪:‬‬ ‫‪ .3‬פינוי נפגעים מאזור “לא דחופים” יתחיל כעקרון לאחר סיום פינוי הנפגעים מאזור‬
‫האירוע יתחיל כ”תגובה מיידית” לאר”ן ובהמשכה כתגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת‪.‬‬ ‫“דחופים”‪ .‬האחראי לאזור “לא דחופים” יורה להעביר נפגעים לפינוי בהנחיית מפקד‬
‫הכוח הרפואי‪.‬‬
‫אם עפ”י הערכת המצב ותמונת המצב שגיבש המוקד האזורי‪”/‬פיקוד ‪( ”10‬מפקד מד”א באירוע)‬ ‫‪ .4‬איש הצוות המטפל המעביר נפגעים לפינוי יוודא כי לנפגע המפונה הושלמו טיפולים‬
‫הוחלט להכריז על “מגה אר”ן”‪ ,‬יודיע המוקד הארצי לכל מוקדי מד”א על התרחשות מגה‬ ‫ורישומים נדרשים וכי בתג מסומן מצבו כ”לא דחוף”‪.‬‬
‫אר”ן ונקיטת פעולות בהתאם‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬המוקד המפעיל באירוע‪ :‬המוקד המרחבי שבגזרתו התרחש האירוע‪.‬‬ ‫התוכנית המבצעית לתגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת‪:‬‬
‫במקרה של מספר אירועים המתרחשים במקביל בגזרת אותו אזור‪ ,‬תיתכן העברת אחריות‬
‫לניהול הזירה למוקד אזורי סמוך עפ”י בקשת המוקד המפעיל‪/‬החלטת מנהל במוקד הארצי‪.‬‬ ‫באר”ן קטגוריה ‪ 2‬יתכנן מנהל המרחב מענה לאירוע לפרקי זמן ארוכים‪.‬‬
‫התוכנית תכלול תכנון כוח אדם ואמצעים (רפואיים‪/‬לוגיסטיים)‪ ,‬ותיקח בחשבון תחלופת כוח‬
‫ •המוקד המפעיל ינוהל על ידי בעל תפקיד במרחב ויתוגבר מאג”מ מד”א‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬רענון אמצעים ודרישה לתגבור‪.‬‬
‫ •המוקד הארצי אחראי לניהול המענה הארצי לאירוע ויפעל עפ”י פק”ל לאירוע‬ ‫מפקד מד”א באירוע יתאם עם הגורם הפוקד הגדרת אתרים בזירת האירוע וצירי הגעה‬
‫“מגה אר”ן”‪.‬‬ ‫ופינוי אל האירוע וממנו‪.‬‬
‫ •ככלל‪ ,‬המוקד הארצי ינוהל על ידי בעל תפקיד באג”מ‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יורה על הקמת אזור ריכוז אמבולנסים וימנה מפקד אזור ריכוז אמבולנסים‬
‫ •המוקד המרחבי ישגר כוחות לאירוע כבאר”ן‪.‬‬ ‫שירכז את כל רכבי הפינוי באירוע (כולל מצה”ל)‪.‬‬
‫הצוותים המגיעים לאזור יונחו לחבור למפקד אזור ריכוז אמבולסים‪ ,‬שיגדיר את משימתם‪,‬‬
‫עם הכרזת “מגה אר”ן” ישגרו המוקדים האזורים המגבים תגבור מיידי – ‪ 8‬אמבולנסים‪,‬‬ ‫על פי הנחיית מפקד מד”א באירוע‪.‬‬
‫‪ 2‬אט”ן‪/‬נט”ן ו–‪ 1‬תאר”ן – כל אחד עפ”י פק”ל‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע ימנה מפקדי משנה נוספים לאתרים השונים‪ :‬מפקד כוח רפואי‪ ,‬מפקד‬
‫כוחות נוספים‪ ,‬מעבר ל”מענה האוטומטי”‪ ,‬ישוגרו עפ”י הנחיית המוקד הארצי למוקדים‬ ‫פינוי‪ ,‬נציג בחפ”ק‪ ,‬ממיין ותפקידים נוספים בהתאם לצורך‪.‬‬
‫המרחביים‪ ,‬לאור הערכת המצב לאירוע‪.‬‬ ‫באירוע מתוכנן‪/‬מתמשך‪ ,‬ישקול מפקד מד”א הפעלת צוותי רפואה (‪ 3‬אנשי צוות) מצוידים‬
‫בציוד מתאים‪.‬‬
‫מטה מרכז מד”א יתכנן סיוע בין–מרחבי בראייה ארצית לתגבור הכוחות והאמצעי לסייע‬
‫במתן מענה לאירוע‪.‬‬
‫מטה מרכז מד”א יתכנן בתיאום ועפ”י הנחיות מר”פ העורף מדיניות ויסות ופיזור לאירוע‪,‬‬
‫בעלי התפקידים המגיעים לזירה יחברו למפקד מד”א באירוע‪ ,‬או יקבלו משימה באמצעות‬ ‫פיקוד ושליטה‪:‬‬
‫המוקד המפעיל‪.‬‬ ‫באירוע “מגה אר”ן” ייפתח משל”ט ארצי של משטרת ישראל לפיקוד כולל על האירוע‪.‬‬
‫המוקד המפעיל יגדיר למוקדים המרחביים המשגרים תגבור מיידי ל”מגה אר”ן” את הנקודות‬ ‫מנהל כוחות הרפואה באירוע יהיה מפקד מד”א‪ ,‬לרבות כוחות רפואה מצה”ל‪ ,‬אלא אם‬
‫אליהן יגיעו כוחות התגבור‪ .‬באחריות המוקד האזורי המשגר את הכוח לכוון את הכוחות‬ ‫הועברה אחריות לצה”ל‪.‬‬
‫לנקודות אלו‪.‬‬
‫האירוע ינוהל על ידי מנהל אזור מד”א שבו התרחש האירוע‪ ,‬אלא אם מנכ”ל‪/‬ראש אג”מ נטלו‬
‫המוקד המפעיל יגדיר את שיטת ההכוונה של צוותי התגבור משטחי הכינוס לזירות האירוע‬ ‫פיקוד על האירוע‪ .‬מפקד מד”א ימנה מפקדי משנה לגזרות‪/‬משימות‪ ,‬בשאיפה שהמפקדים‬
‫(מתנדבי מד”א‪ ,‬משטרה)‪ .‬מ”י תגדיר שטחי כינוס לרכבי ההצלה של מד”א‪ .‬הפעלת הכוחות‬ ‫יהיו מנהלי אזורים‪/‬סגנים‪ ,‬או בעלי תפקידים ממרכז מד”א‪.‬‬
‫משטחי הכינוס לזירות‪/‬משימות – באחריות המוקד המפעיל (בתיאום עם מפקד מד”א באירוע)‪.‬‬ ‫בנוסף יופעלו בעלי תפקידים באגפים הרלוונטיים לאירוע (שירותי הדם‪ ,‬לוגיסטיקה וכד’)‬
‫לטובת סיוע לאירוע‪.‬‬
‫עם הכרזת “מגה אר”ן”‪ ,‬מוקדים אזוריים יפעילו מיידית נציגים בכל בתי החולים הנמצאים‬
‫בטווח של שעה נסיעה ממקום האירוע‪.‬‬ ‫קשר‪/‬ביפר‪:‬‬
‫בהמשך יפעילו המוקדים האזוריים נציגים לכל בתי החולים שהוגדרו כקולטי נפגעים מהאירוע‪.‬‬ ‫הגל האזורי ישמש כגל שבו מתנהל האירוע‪.‬‬
‫גל מנהלתי ארצי (‪ )2‬ישמש כגל מפקדים בנוסף לרשת המירס‪.‬‬
‫מרחב דן ישגר מיידית עם הפעלת פק”ל “מגה אר”ן” את רכב החפ”ק (כולל קצין משמרת‬ ‫השגרה תנוהל בגל הגיבוי‪.‬‬
‫להפעלתו) לטובת סיוע למפקד האירוע בפיקוד ושליטה‪.‬‬ ‫כיוון ש”מגה אר”ן” הינו אירוע המערב מספר מרחבי מד”א‪ ,‬הנחיות ומידע בביפר ידווחו רק‬
‫על ידי המוקד הארצי בתפוצת “כלל מד”א”‪.‬‬
‫מענה לקריאות שגרה דחופות – עפ”י היכולות ובסיוע חברות פרטיות‪ ,‬שיתבקשו ליצור קשר‬
‫עם המוקדים האזוריים ולצאת למענה לקריאות בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫פינוי נפגעים‪:‬‬
‫ככלל‪ ,‬צוותי מד”א יפנו לבתי החולים במעגל הקרוב פצועים דחופים בלבד‪.‬‬
‫יש להביא בחשבון שהטיפול באירוע “מגה אר”ן” עלול להימשך ימים‪ .‬עובדה זו מחייבת‬
‫היערכות לעבודה במשמרות ומענה לוגיסטי לצוותים‪.‬‬ ‫מדיניות הפינוי תוגדר ברמה הלאומית על ידי משרד הבריאות‪.‬‬
‫באירוע הנמשך מעל ‪ 24‬שעות‪ ,‬יבוצע ויסות כוח אדם בין מרחבי מד”א‪ ,‬בתיאום של אגף‬
‫מבצעים‪ ,‬אגף ארגון ומינהל‪ ,‬מפ”ה ומנהלי האזורים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫פצועים לא דחופים יפונו בעדיפות על ידי אוטובוסים ואמצעים אחרים לבתי חולים מרוחקים‬
‫מנהל המערך הלוגיסטי אחראי למענה הלוגיסטי המתחייב לצוותים‪.‬‬ ‫שאינם מרכזי טראומה‪.‬‬
‫פינוי בכלי טייס ו–וויסות שניוני‪:‬‬ ‫חמ”ל מר”פ העורף‪/‬האגף לשע”ח יבנו תמונת מצב ויכולות קליטה של בתי החולים‪ ,‬יעבירו‬
‫האחריות לניהול שב”ה (שטח ביצוע הטסות)‪ ,‬כולל המענה הרפואי לנפגעים המגיעים לשב”ה‬ ‫למוקד הארצי את יעדי הפינוי במעגל המרוחק וימסרו למוקד הארצי על בעיות אי ספיקה‬
‫– על צה”ל‪.‬‬ ‫של בתי חולים במעגל הקרוב‪ .‬במידת הצורך ינחו על פינוי לבתי חולים אחרים‪.‬‬
‫המוקד הארצי ינחה את המוקדים האזוריים ביעדי הפינוי שנמסרו‪.‬‬
‫המוקד הארצי יתאם עם חמ”ל הרפואה הרלוונטי את מיקום השב”ה ואת כמות הנפגעים‬
‫המתוכננת לפינוי בהיטס‪.‬‬ ‫המוקד האזורי יגדיר לכל מפקד גזרה‪/‬אחראי אתר שיגור של נפגעים את יעדי הפינוי ואת‬
‫מכסת הנפגעים שיפונו לכל יעד‪ .‬מפקד הגזרה ידווח למוקדם כאשר מתקרב למיצוי המכסה‪.‬‬
‫המוקד הארצי ינחה את המוקד המרחבי הרלוונטי בהתאם‪.‬‬
‫כל הנפגעים מהגזרה‪/‬אתרי שיגור נפגעים יפונו ליעד שהוגדר – לא יבוצע ויסות ופיזור נפגעים‪.‬‬
‫אם מבוצע פינוי בכלי טיס קבועי כנף‪ ,‬יתאם חמ”ל מר”פ העורף עם המוקד הארצי את האפשרות‬
‫להקצאת אמבולנסי מד”א לטובת פינוי הנפגעים אל ומשדות התעופה‪/‬שב”ה בבתי החולים‪.‬‬ ‫תיאום הפעלת הכוחות באירוע‪:‬‬
‫המוקד הארצי ינחה את המוקדים המרחביים בכוחות המוקצים למשימה ובמפקד שהוגדר‪.‬‬ ‫עם הכרזת אירוע כ”מגה אר”ן”‪ ,‬בכל מרחב המפעיל תגבור מיידי ישארו במוקד‪ :‬מנהל אזור‪/‬‬
‫ויסות שניוני רכוב בין בתי חולים יבוצע בתיאום בין חמ”ל מר”פ העורף למוקד הארצי‪,‬‬ ‫סגן ואחראי המוקד‪ .‬שאר בעלי התפקידים באזור ינועו לכיוון האירוע‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הנפגעים ימוינו ויסומנו באמצעות תג מיון ופינוי נפגעים בסבב הראשוני על פי‬ ‫‪ .2‬‬ ‫שינחה את המוקד המפעיל‪.‬‬
‫הקריטריונים שהוגדרו‪“ :‬דחוף”‪“ ,‬לא דחוף”‪“ ,‬נפטר” (רופא‪/‬פארמדיק בלבד)‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬באחריות פארמדיק‪/‬רופא לבצע סימון נוסף של הדחופים ל‪“ :‬אנוש”‪“ ,‬דחוף”‬ ‫ ‬ ‫אתר הטיפול‪:‬‬
‫ו”דחוף יציב”‪.‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יחליט על הגזרות שבהן שוכבים נפגעים כאתרי מיון וטיפול‪:‬‬
‫נפגעים מתהלכים וכאלה שהוגדרו כלא דחופים (ירוק) יופנו לאזור מורחק שהוקצה לכך‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .1‬בגלל הקושי בהעברת מספר גדול כל כך של נפגעים לאתרי טיפול‪ ,‬קיימת אפשרות שהמיון‬
‫על ידי מפקד מד”א באירוע‪ .‬מפקד הכוח הרפואי יקצה איש צוות אחד לפחות להשגחה‬ ‫והטיפול יתבצעו בגזרות שבהן יש ריכוז גדול של נפגעים שוכבים‪ .‬כל גזרה כזו תופעל‬
‫וטיפול בנפגעים המתהלכים והלא דחופים באזור שהוקצה להם‪.‬‬ ‫על פי העקרונות של אתר מיון וטיפול‪.‬‬
‫בשאיפה שבאתר הטיפול‪/‬גזרת הטיפול יישארו‪ ,‬לאחר סיום תהליך המיון‪ ,‬רק הנפגעים‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬באירוע בסדר גדול כזה‪ ,‬יוגדרו מספר אתרי מיון וטיפול על פי פיזור הנפגעים השוכבים‬
‫שהוגדרו דחופים‪ ,‬כדי לטפל בהם ולפנותם אותם בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫בשטח‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬לא יבוצע כל טיפול רפואי בתהליך המיון כדי לא לעכב את השלמתו‪ ,‬פרט לפעולות‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .3‬בשאיפה שהנפגעים יועברו מאתר המיון והטיפול לנקודת שיגור ומשם לבתי החולים‪.‬‬
‫מצילות חיים דחופות ביותר (פיתחת נתיב אוויר‪ ,‬עצירת דימום גדול ונראה)‪.‬‬
‫המקרה של חלל‪ ,‬יתלוש הממיין (פארמדיק‪/‬רופא) את הספחים בתג מיון ופינוי‪ ,‬כך‬ ‫‪ .5‬‬ ‫יתרונות אתר הטיפול (גזרת הטיפול)‪:‬‬
‫שיצביעו “נפטר”‪ .‬בהמשך רופא יחתום ע”ג התג ויציין שעת קביעת המוות‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניצול אופטימאלי של הצוות הרפואי והציוד הקיימים בשטח‪.‬‬
‫‪ .2‬מיון מסודר של הנפגעים ואפשרות לקבל החלטות שיטתיות לגבי דחיפות הטיפולי והפינוי‬
‫המשך תהליך המיון (מיון שניוני)‬ ‫בנפגעים‪.‬‬
‫אחראי האתר והגזרה ויחד איתו פארמדיקים ורופאים המצוותים לאתר‪/‬גזרה ימשיכו במיון‬ ‫‪ .3‬שליטה על ההחלטות של קדימות הפינוי בתוך אתר הטיפול או גזרת הטיפול לנקודת‬
‫השניוני של הנפגעים הדחופים בעזרת סימון בתג המיון והפינוי ויחלקו את כל הנפגעים‬ ‫השיגור ומשם לבית החולים‪.‬‬
‫הדחופים באתר‪/‬גזרה ל–‪ 3‬תתי קבוצות‪:‬‬ ‫מפקד מד”א באירוע יורה לאחראי גזרה על המשך המיון והטיפול בנפגעים בריכוזי הנפגעים‬
‫‪ .1‬נפגעים “אנושים” ( ‪ )EXPECTANT‬שעל פי שיקולים מקצועיים (בהתאם לקריטריונים‬ ‫השוכבים – גזרת הטיפול‪ .‬אחראי הגזרה‪ ,‬המקבל הוראה ממפקד מד”א באירוע להמשיך בטיפול‬
‫שיקבעו) אינם ברי הצלה‪ .‬הסימון שלהם יהיה צבע כחול ורישום “אנוש”‪.‬‬ ‫במקום ריכוז הנפגעים השוכבים – גזרת הטיפול – יתחיל בביצוע פעולות המיון (טריאז’)‪.‬‬
‫נפגעים אלה לא יטופלו בשלב זה‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬נפגעים “דחופים יציבים”– הנפגעים שיש לטפל בהם בשטח ולפנות לבית החולים בדחיפות‬
‫משנית (לאחר הנפגעים הדחופים) יסומנו בצבע הצהוב בתג מיון ופינוי‪.‬‬ ‫מפקד מד”א בתידרוך‪,‬‬
‫התהפכות אוטובוס בכביש ‪,6‬‬
‫‪ .3‬אלו שהגדרת חומרת פציעתם והסימון שלהם לא השתנו (יישאר אדום – “דחוף”)‪ ,‬יישארו‬ ‫מחלף אייל‬
‫בקדימות ראשונה לטיפול ולפינוי‪.‬‬
‫הטיפול בנפגעים הדחופים באתר הטיפול‪:‬‬

‫‪ .1‬מגמת הטיפול בנפגעים באזור זה‪ :‬הצלת חיים ומניעת נכות לנפגעים שהוגדרו ברי הצלה‬
‫ופינוי לבית חולים על פי סדר הקדימויות שנקבע בתהליך המיון‪.‬‬
‫‪ .2‬בקדימות הראשונה יטופלו הנפגעים שמוינו כדחופים ההחלטות הטיפוליות וביצוע פעולות‬
‫מצילות חיים ברמת ‪ ALS‬על ידי רופאים ופארמדיקים‪.‬‬
‫‪ .3‬עקרונות הטיפול לביצוע פעולות מצילות חיים – בדומה לתיאור הפעולות בפרק הטיפול‬
‫הרפואי בנפגעים באתר הטיפול‪.‬‬
‫‪ .4‬במידת האפשר‪ ,‬ינחה האחראי על האתר‪/‬גזרה את כל המטפלים לרשום בתג מיון ופינוי‬
‫את הפרטים האישיים הידועים ממצאי הסבב הראשוני והטיפולים שבוצעו‪.‬‬
‫‪ .5‬בסיום הסבב הראשון של פעולות מצילות חיים בנפגעים שהוגדרו דחופים‪ ,‬יעשה סבב‬
‫של בדיקות ואימות ההגדרות של הנפגעים שהוגדרו כאנושים וכדחופים יציבים‪.‬‬ ‫תהליך המיון‬
‫‪ .6‬לצורך ביצוע המיון על שני שלביו והטיפולים מצילי החיים ומונעי הנכות בנפגעים הדחופים‬ ‫‪ .1‬כלל תהליך המיון יתבצע על ידי איש צוות רפואי בכיר – רופא‪/‬פארמדיק – אשר ישמש‬
‫באתר‪/‬גזרת הנפגעים הדחופים‪ ,‬יישארו כל המטפלים ברמת ‪ ALS‬רופאים ופארמדיקים‬ ‫כממיין‪ .‬מפקד מד”א באירוע‪ ,‬בהתחשב במספר אנשי הצוות העומדים לרשותו‪ ,‬במספר‬
‫באתרים‪/‬גזרות אלה‪.‬‬ ‫הנפגעים ובמצבם‪ ,‬יקצה על פי הצורך אנשי צוות נוספים כממיינים‪.‬‬
‫ •יוודא איסוף אנשי צוות וציוד משטח האירוע‪.‬‬ ‫‪ .7‬מפקד מד”א באירוע ישקול שיגור פארמדיקים ורופאים לליווי פצועים דחופים על פי‬
‫ •יעדכן את מפקד מד”א בנתונים ובעזיבת רכבי ההצלה את מקום האירוע‪.‬‬ ‫הצורך‪ ,‬ורק אחרי ששני שלבי המיון והטיפול הנדרש של פעולות מצילות חיים בוצעו‬
‫‪ .2‬מפקד הכוח הרפואי‪:‬‬ ‫בכל הנפגעים שהוגדרו כברי הצלה באתר‪/‬גזרת הטיפול‪.‬‬
‫ •ינחה לסרוק את שטח האירוע‪ ,‬את הזירות השונות ואת אתר הטיפול (אם הוקם)‪,‬‬
‫על מנת לוודא שכל הנפגעים פונו‪.‬‬ ‫אזור הטיפול בנפגעים לא דחופים‪:‬‬
‫ •יתאם עם מפקד מד”א באירוע את הטיפול בחללים ובחפצי הנפגעים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מפקד הכוח הרפואי ימנה איש צוות כאחראי לאזור הטיפול בנפגעים לא דחופים ויצוות‬
‫ •יוודא איסוף ציוד משטח האירוע ומאתר הטיפול‪.‬‬ ‫אנשי צוות נוספים‪ ,‬בהתחשב במספר אנשי הצוות העומדים לרשותו‪ ,‬במספר הנפגעים‬
‫ •יעדכן את מפקד מד”א באירוע בסיום הסריקות‪.‬‬ ‫הכולל ובהתפלגותם‪.‬‬
‫‪ .3‬מפקד הפינוי‪:‬‬ ‫‪ .2‬מפקד הכוח הרפואי יורה להעביר לאזור הטיפול בנפגעים לא דחופים אמצעי טיפול‬
‫ •ידווח למפקד מד”א באירוע‪ :‬מספר הנפגעים שפונו‪ ,‬יעדי הפינוי‪ ,‬מספר הסבבים‬ ‫ופינוי‪ ,‬על פי האפשרויות והצרכים באזור הטיפול בנפגעים דחופים‪.‬‬
‫ומצב הנפגעים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטיפול יינתן באזור זה על ידי איש צוות אחד למספר נפגעים‪ ,‬בסבבים‪.‬‬
‫ •יעדכן בפרטים את המוקד המפעיל וישווה לנתונים שבידיו‪.‬‬
‫ •יעביר למוקד המפעיל את העתקי תגי המיון והפינוי שברשותו‪.‬‬ ‫חללים‪:‬‬
‫‪ .1‬מפקד הכוח הרפואי יקצה רופא שיקבע מוות לכל החללים הנמצאים באתר שלגביהם‬
‫פעולות איש צוות בסיום פינוי הנפגעים‪:‬‬ ‫עדיין לא נקבע מוות על ידי רופא‪ ,‬ויבצע בדיקה חוזרת של כל החללים שלגביהם נקבע‬
‫‪ .1‬יוודא שכל אנשי הצוות והציוד נמצאים ברכב ההצלחה‪.‬‬ ‫מוות בזירת האירוע‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרה של אנשי צוות שפינו נפגעים לבית חולים‪ ,‬יתאם עם מפקד מד”א באירוע את‬ ‫‪ .2‬הרופא יתלוש את הספחים בתג מיון ופינוי (כך שיצביע “נפטר”) ויחתום את שמו בציון‬
‫איסופם‪.‬‬ ‫שעה כמקובל‪.‬‬
‫‪ .3‬ידווח למוקד המפעיל ולמוקד המרחבי שממנו שוגר על עזיבת מקום האירוע ויקבל‬ ‫‪ .3‬בסיום פינוי הנפגעים‪ ,‬יתאם מפקד מד”א את פינוי החללים מזירת האירוע ומאתר‬
‫מהמוקד האזורי משימה להמשך‪.‬‬ ‫הטיפול‪ ,‬עם הגורם הפוקד‪.‬‬
‫‪ .4‬יעביר את עותק הנייר של תגי המיון והפינוי למפקד מד”א באירוע ‪/‬מוקד מפעיל‪.‬‬
‫‪ .5‬יחזור לשדר בגל השגרה‪.‬‬ ‫סיום אירוע‬
‫‪ .6‬יוודא את כשירותו של רכב ההצלה‪.‬‬ ‫(לתגובה מיידית‪ ,‬לתגובה מתוכננת‪/‬מתמשכת‪ ,‬לרבות “מגה אר”ן”)‬
‫מפקד מד”א באירוע ידווח למוקד המפעיל על סיום פינוי הנפגעים וישחרר את מרבית הכוחות‬
‫שאינם נחוצים עוד באירוע‪ .‬בהמשך‪ ,‬עם שחרור יתרת הכוח‪ ,‬ידווח למוקד על סיום האירוע‪.‬‬
‫פעולות מוקדים בסיום פינוי הנפגעים‪:‬‬
‫פעולות מפקד מד”א עם סיום פינוי הנפגעים‪:‬‬
‫פעולות המוקד המפעיל‪:‬‬ ‫‪ .1‬ידווח למוקד המפעיל‪ ,‬יורה להחזיר צוותים שסיימו את משימתם בבתי החולים לתחנותיהם‪.‬‬
‫‪ .1‬ידווח למוקד הארצי על סיום פינוי הנפגעים ועל סיום האירוע בהמשך‪.‬‬ ‫‪ .2‬יורה לבצע סקירה חוזרת בזירת האירוע ואיסוף ציוד רפואי שנשכח‪.‬‬
‫‪ .2‬ידווח לבתי החולים שלהם דיווח על פינוי נפגעים על סיום הפינוי וייעזר במוקדים אזוריים‬ ‫‪ .3‬יתאם עם מפקד המשטרה באירוע את הטיפול בחללים ובחפצי הנפגעים‪.‬‬
‫סמוכים‪/‬מוקד ארצי לדיווח לבתי החולים‪.‬‬ ‫‪ .4‬יבצע סיכום ראשוני עם צוותי מד”א הנוכחים במקום‪.‬‬
‫‪ .3‬יסכם וירכז סד”כ מד”א באירוע‪ ,‬הנפגעים שפונו לפי יעדים ודחיפות פציעתם (יאסוף‬ ‫‪ .5‬יוודא ריכוז נתוני פעולות‪.‬‬
‫עותקי “תג מיון ופינוי”)‪ ,‬מפקדים באירוע‪ ,‬יעדכן את המוקד הארצי‪ ,‬את מפקד מד”א‬ ‫‪ .6‬יורה על התארגנות ליציאה מסודרת ממקום האירוע‪.‬‬
‫באירוע ואת בעלי התפקידים במידע‪.‬‬ ‫‪ .7‬ישאיר על פי הצורך צוות מד”א מצומצם במקום האירוע עד לסיומו‪.‬‬
‫‪ .4‬ידווח למוקדים המרחביים ששיגרו צוותים לאירוע על סיום פינוי הנפגעים‪.‬‬ ‫‪ .8‬יחבור למפקדי ארגוני החירום באירוע לצורך סיכום ראשוני‪.‬‬
‫‪ .5‬יורה לרכבי ההצלה לחזור לתחנותיהם ויוודא חזרה לגל הקשר השגרתי‪.‬‬
‫‪ .6‬יוודא רישום של רכבי ההצלה העוזבים את מקום האירוע‪.‬‬ ‫פעולות מפקד מד”א עם סיום פינוי הנפגעים‪:‬‬
‫‪ .7‬יוודא את חזרת רכבי ההצלה לכשירות‪.‬‬ ‫‪ .1‬אחראי לאזור ריכוז אמבולנסים‪:‬‬
‫ •יורה חזרת רכבי ההצלחה לתחנה או למשימותיהם שבשגרה‪.‬‬
‫ •יוודא כי רכבי ההצלה חוזרים לשדר בתדרי השגרה שלהם‪.‬‬
‫נספחים‬ ‫פעולות המוקד הארצי‪:‬‬

‫נספח מספר ‪1‬‬ ‫‪ .1‬ידווח לתפוצת הדיווח הרלוונטית על סיום פינוי הנפגעים ובהמשך על סיום אירוע‪.‬‬
‫עיקרי פעולות מפקד מד”א באר”ן‬ ‫‪ .2‬יוודא שבתי החולים שקיבלו הודעה על קליטת נפגעים מהאירוע יודעים על סיום פינוי‬
‫תדרוך הצוותים בדרך לאירוע‬ ‫הנפגעים ובמידת הצורך יסייע למוקד המפעיל בדיווח‪.‬‬
‫ •בטיחות ‪ /‬התנהגות בזירת פיצוץ‬
‫ •התמגנות‪ :‬כפפות ‪ /‬אפודי מגן ‪ /‬קסדות‬ ‫‪ .3‬יקבל עדכון מהמוקד המפעיל על סד”כ מד”א באירוע‪ ,‬מפקדים‪ ,‬פינוי נפגעים‪ ,‬ויעדכן‬
‫ •ציוד שמורד‪ :‬אמצעי פינוי ‪ / A, B, ½C /‬תגים‬ ‫את תפוצת הדיווח הרלוונטית‪.‬‬
‫ •אפודי זיהוי ‪ /‬כובע מפקד‬ ‫‪ .4‬ישלים רישומים כנדרש‪.‬‬
‫חניית אמבולנס ראשון – שיקולים מרכזיים‬
‫ •בטיחות צוות ‪ /‬נפגעים‬
‫ •צירים פנויים להגעה ‪ /‬פינוי‬
‫ •מיקום בולט כסמן ומוקד שליטה ‪ /‬ריכוז נפגעים‬
‫ •חניית רכבים נוספים‬
‫דיווח לפני ירידה מהאמבולנס!!!‬
‫ •מיקום מדויק‬
‫ •אופי האירוע וסיכונים‬
‫ •היקף (בודדים ‪ /‬עשרות ‪ /‬עשרות רבות ‪ /‬מאות)‬
‫ •צירי הגעה ‪ /‬נקודות כינוס‬
‫ •הכרזה על פיקוד ‪10‬‬
‫זכור‬
‫ •שימוש במכשיר הקשר של האמבולנס‬
‫ •העברת כריזה למצב ‪RADIO‬‬
‫ •הפעלת “רץ ‪ /‬קשר”‬
‫ •קו פתוח למוקד מפעיל‬
‫חלוקת השטח לגזרות‬
‫ •עצמי התייחסות בולטים‬
‫ •מינוי אחראי גזרות‬
‫ •סריקה ‪ /‬הרחקה מסכנה‬
‫ •טיפול מציל חיים ‪A, B, ½C‬‬
‫ •מיון וסימון (תגים)‬ ‫פינוי מוסק לבי”ח רמב”ם‪ ,‬חיפה‬
‫ •קבלת דיווח מגזרות‪ :‬מהלכים ‪ /‬שוכבים‬
‫דחופים ‪ /‬לא דחופים‬ ‫ ‬ ‫פעולות מנהל אזור בסיום פינוי הנפגעים‪:‬‬
‫פינוי נפגעים‬
‫ •דחופים ראשונים‬ ‫‪ .1‬יוודא ביצוע כל הפעולות הנדרשות על ידי מפקד מד”א באירוע לסיום האירוע‪.‬‬
‫ •פיזור ‪ /‬ויסות נפגעים‬ ‫‪ .2‬יוודא ביצוע כל הפעולות הנדרשות על ידי המוקד המפעיל לסיום האירוע‪.‬‬
‫ •פינוי עם ליווי מתאים‬ ‫‪ .3‬יוודא חזרה לכשירות מבצעית‪.‬‬
‫מפקדים ‪ /‬ארגוני חירום‬ ‫‪ .4‬יגלה רגישות לתופעות חרדה אצל הצוותים שטיפול באירוע ויטפל בהן בתיאום עם מנהל‬
‫ •מינוי מפקדי משנה‬ ‫אגף רפואה‪.‬‬
‫ •תיאום צירים‬ ‫‪ .5‬יקיים סיכום ראשוני לפעולות מד”א באירוע‪.‬‬
‫ •סריקות‬
‫סיום אירוע‬
‫ •סיום פינוי נפגעים‬
‫ •קביעת מוות (רופא)‬ ‫סיכום‪:‬‬
‫ •איסוף ציוד מהשטח ‪ /‬בית חולים‬ ‫תחקיר הפעילות וריכוז הלקחים לביצוע יופצו על פי החלטה לכלל מד”א‪.‬‬
‫ •רשומות רפואיות‬
‫ •דיווחים מסכמים‬
‫נספח מספר ‪3‬‬ ‫נספח מספר ‪2‬‬
‫הנחיות דיווח באלחוט לאיש צוות‬ ‫התנהגות בזירת פיצוץ‬
‫‪ .1‬ככלל‪ ,‬צוותי מד”א עלולים להיקלע לזירת פיצוץ שעליו קיבלו הודעה מאזרחים‪ ,‬כשעדיין‬
‫גלי הקשר באר”ן‪:‬‬ ‫לא ברור גורם האירוע‪ ,‬היקפו ואופיו‪.‬‬
‫‪ .1‬רשת ארצית‪ :‬גל ‪ 1‬מבצעי‪ ,‬גל ‪ 2‬ארצי‪.‬‬
‫‪ .2‬רשת גיבוי‪ :‬צפון‪ ,‬מרכז‪ ,‬י–ם‪ ,‬דרום‪.‬‬ ‫‪ .2‬בזירת פיצוץ קיים הסיכון להתרחשותו של פיצוץ נוסף לאחר הפיצוץ הראשון‪ ,‬אם‬
‫‪ .3‬רשת אזורית‪ :‬ירדן‪ ,‬אשר‪ ,‬גלבוע‪ ,‬כרמל‪ ,‬שרון‪ ,‬ירקון‪ ,‬דן‪ ,‬איילון‪ ,‬י–ם‪ ,‬לכיש‪ ,‬נגב‪.‬‬ ‫כתוצאה מהפעלת מטען נוסף ואם כתוצאה מהתפוצצות חלק מטען שלא התפוצץ בפיצוץ‬
‫‪ .4‬שגרה‪ :‬פעילות האזור ברשת אזורית‪.‬‬ ‫הראשוני‪.‬‬
‫‪ .5‬אר”ן‪ ,‬פיצול גלים‪ ,‬אירוע – בגל אזורי‪ ,‬שגרה – בגל גיבוי‪.‬‬ ‫‪ .3‬לא ניתן לסגור ולבודד הרמטית את זירת הפיצוץ ולהשאיר פצועים מוטלים בזירה ללא‬
‫‪” .6‬אירוע ינוהל בגל שבו הוא התחיל”‪.‬‬ ‫טיפול‪ ,‬לפרקי הזמן הארוכים הנדרשים עד לאבטחת הזירה על ידי חבלנים‪.‬‬
‫דיווחים חיוניים – המדווח יוודא שהמוקד מאשר קבלת הדיווח‪:‬‬ ‫‪ .4‬צוותי מד”א יפעלו בזירת פיצוץ יחד עם גורמי החירום הנוספים‪ ,‬במקביל לחבלנים‪,‬‬
‫‪ .1‬אישור על יציאה לאירוע (בהזנקה)‪.‬‬ ‫במטרה לבצע טיפולים מצילי חיים ולהרחיק את הנפגעים במהירות האפשרית מהזירה‬
‫‪ .2‬דיווח ראשוני של הצוות הראשון באירוע‪.‬‬ ‫לטווחי ביטחון‪.‬‬
‫‪ .3‬דיווח מפקד – לעדכון תמונת מצב‪ ,‬דרישת אמצעים ‪ /‬ביטול כוחות‪ ,‬העברת מקל‪.‬‬ ‫‪ .5‬להלן מספר כללים שסוכמו עם מערך החבלה במשטרת ישראל‪ ,‬הבאים לשפר את בטיחות‬
‫‪ .4‬דיווח על מספר הנפגעים המפונים‪ ,‬דיווח על פציעה ייחודית בנפגע דחוף – קבלת יעד‬ ‫אנשי הצוות והנפגעים בזירה מורכבת בהתחשב בתנאים ובמגבלות‪:‬‬
‫פינוי ממוקד מפעיל‪.‬‬ ‫ •בעת הגעה לזירת פיצוץ על הנהגים להחנות את רכבי ההצלה במרחק בטוח‪ ,‬‬
‫כ–‪ 50‬מ’ ממוקד הזירה‪.‬‬
‫דיווחים חיוניים פחות – המדווח יסתפק בדיווח אחד בלבד‪:‬‬ ‫ •איש צוות ירד מהרכב כשהוא ממוגן באפוד מגן‪.‬‬
‫‪ .1‬דיווח על הגעה למקום האירוע כאשר באירוע יש מפקד (דיווחי צוותים שאינם “פיקוד‬ ‫ •על מפקד מד”א לחבור לחבלן הנמצא בזירה‪ ,‬לתאם אתר לריכוז נפגעים‪ ,‬להתעדכן‬
‫במקום שבו ירכז החבלן חפצים חשודים וליידע את כלל הצוותים (והמוקד המפעיל)‬
‫‪.)”10‬‬ ‫על מיקום האתרים הנ”ל‪.‬‬
‫‪ .2‬הגעה לבתי חולים ועזיבתם – כאשר נציג מד”א נוכח בבית החולים‪.‬‬ ‫ •אם לא נמצא חבלן בזירה‪ ,‬מפקד מד”א ינחה על הרחקת הנפגעים למרחק בטוח‬
‫‪ .3‬דיווח על הגעה למקום האירוע בסבבי פינוי‪.‬‬ ‫(בעדיפות למעבר מחסה) ועם הגעת החבלן יש ליידע על הנקודה שנקבעה לריכוז‬
‫הנפגעים‪.‬‬
‫דיווחים שאין למסור כלל‪:‬‬ ‫ •הפעולה הדחופה ביותר בזירת פיצוץ הינה הרחקת הנפגעים‪ .‬בזירה תבוצענה פעולות‬
‫תיאור הפציעות – לגבי פצועים לא דחופים‪.‬‬ ‫מצילות חיים דחופות בלבד‪.‬‬
‫ •אין להעביר חפצי נפגעים מהזירה‪.‬‬
‫ •אנשי צוות המזהים אנשים‪/‬חפצים חשודים בזירה‪ ,‬יפנו את תשומת ליבו של השוטר‬
‫הקרוב‪.‬‬
‫ •חפצים ועצמים שנבדקו ואינם מהווים סכנה‪ ,‬יסומנו על ידי חבלן בסימון מוסכם –‬
‫מפקד מד”א יתעדכן באופן הסימון ויעביר המידע לידיעת הצוותים הפועלים בזירה‪.‬‬
‫ •בסיום פינוי הנפגעים מהזירה‪ ,‬יפנו צוותי מד”א את שטח האירוע וישמעו להנחיות‬
‫מפקד‪ .‬צוותים מאבטחים יישארו ממוגנים באפודי מגן בתוך רכבי ההצלחה ויתמקמו‬
‫בהתאם להנחיות הגורם הפוקד‪.‬‬
‫‪ .6‬מפקד מד”א באירוע יורה למתנדבי נוער שלא להיכנס לזירת פיצוץ‪.‬‬
‫נספח מספר ‪5‬‬ ‫נספח מספר ‪4‬‬
‫מרשם רשת “רב גל” בי”ח‬ ‫מרשם קשר מד”א ‪ +‬רשת “מציל”‬
‫כל המוקדים‬
‫כרמל‬ ‫בני ציון‬ ‫סריקה בכל‬
‫המרחביים‬ ‫‪ 2‬ארצי‬ ‫‪ 1‬מבצעי‬ ‫מרכז מד”א‬
‫התדרים‬
‫רמב”ם‬ ‫העמק‬ ‫מאזינים לגל ‪1‬‬
‫הערות‬ ‫רשת “מציל”‬ ‫גל גיבוי‬ ‫גל אזורי‬ ‫אזור‬
‫נהריה‬ ‫הלל יפה‬
‫‪11‬‬ ‫ירדן‬
‫רבקה זיו‬ ‫מד”א כרמל‬

‫אירועים‬ ‫‪12‬‬ ‫גלבוע‬
‫באיו”ש‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪3‬‬
‫מציל ‪8010‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אשר‬
‫פוריה‬ ‫חמ”ל מר”פ‬
‫צפון‬ ‫‪14‬‬ ‫כרמל‬
‫בגזרת חדרה‬ ‫‪5010‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שרון‬
‫מציל ‪2010‬‬
‫האגף לשע”ח‬ ‫חמ”ל מר”פ‬ ‫חמ”ל‬ ‫מוקד מד”א‬ ‫בגזרת איו”ש‬
‫משהב”ר‬ ‫העורף‬ ‫מקרפ”ר‬ ‫ארצי‬ ‫מציל ‪8010‬‬
‫‪16‬‬ ‫ירקון‬
‫בגזרת הרצליה‬
‫יוספטל‬ ‫חמ”ל מר”פ‬
‫‪ /‬קיראון מציל‬
‫דרום‬ ‫‪3010‬‬ ‫‪4‬‬
‫סורוקה‬ ‫חמ”ל מר”פ‬

‫‪3010‬‬ ‫‪17‬‬ ‫דן‬
‫מרכז‬
‫בגזרת חולון בת‬
‫ים מציל ‪3010‬‬
‫מד”א‬ ‫הדסה‬
‫נגב‬ ‫הר הצופים‬ ‫‪5010‬‬ ‫‪18‬‬ ‫איילון‬
‫בגזרת איו”ש‬
‫ברזילי‬ ‫הדסה‬ ‫מציל ‪8010‬‬
‫עין כרם‬
‫בגזרת איו”ש‬ ‫‪7010‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ירושלים‬
‫קפלן‬ ‫מד”א‬
‫מציל ‪8010‬‬
‫ירושלים‬
‫‪20‬‬ ‫לכיש‬
‫‪4010‬‬ ‫‪6‬‬
‫אסה”ד‬ ‫ביקור‬ ‫‪21/22‬‬ ‫נגב‬
‫חולים‬
‫וולפסון‬ ‫שערי‬
‫צדק‬
‫מאיר‬ ‫מד”א דן‬ ‫איכילוב‬ ‫בלינסון‬

‫חומרים‬
‫מסוכנים‬
‫(חומ"ס)‬
‫הטיפול המערכתי בזמן אירוע חומ"ס‬ ‫חומרים מסוכנים (חומ"ס)‬

‫גילוי וזיהוי (גו"ז)‬ ‫הגדרה‬
‫חומר מסוכן הוא חומר או תהליך הקשור בו (ריאקציה = תגובה כימית) שיצאו משליטת‬
‫הגנת הסביבה‬ ‫המערכות הייעודיות ומסכנים את החי ‪ /‬הסביבה‪.‬‬
‫מוקד הסביבה (מוקד המשרד להגנת הסביבה)‬ ‫חומר מסוכן יכול להיות ‪ :‬חומרים רעילים (חומ"ר) או חומר דליק ונפיץ (דו"נ)‪.‬‬
‫ •הזעקת גורמי הגנת הסביבה‬
‫ •יכוון כיצד להשתמש בספר הכתום הנמצא בנט"ן ובמוקד המרחבי‪ .‬בספר זה מופיע השם‬ ‫הגורמים לאירוע חומ"ס‬
‫הגנרי של החומר הכימי (החומר הפעיל)‬ ‫ •טעות אנוש‬
‫ •ישווה בין השם המסחרי לשם הגנרי של החומר‬ ‫ •רשלנות‬
‫ •יספק רשימת מחזיקי החומר‬ ‫ •כשל טכני‬
‫ •מידע על החומר‬ ‫ •פגעי טבע‬
‫ •הערכת סיכונים‬ ‫ •חבלה‬
‫ •מניעה – ע"י פקחים‬
‫ •מטאורולוגיה (רוח‪ ,‬גשם‪ ,‬חום‪ ,‬קור – כולם משפיעים על האירוע)‬ ‫מב"ר = מרחק בידוד ראשוני‬
‫ •המלצות על אופן הטיפול באירוע‬ ‫ •אוטומטי (ללא תלות בנתוני האירוע)‬
‫ •המלצה על סיום האירוע‬ ‫ •מוכרז ע"י גורם החירום (מד"א‪ ,‬כיבוי‪ ,‬משטרה‪ ,‬איכות הסביבה) הראשון שמעורב באירוע‬
‫ •ניטור – מעקב‬ ‫ •קיים עד לביצוע הערכת סיכונים‬
‫ •חקירה‬ ‫ •מרחק של ‪ 200‬מטרים בשטח פתוח‬
‫ •מרחק של ‪ 100‬מטרים מפתח מבנה (כשאירוע מתרחש בתוך מבנה)‬
‫מד"א‬ ‫ •מהווה כלי לשלבים הראשוניים של האירוע‬
‫ •טיפול ופינוי נפגעים מהאזור הנקי‪/‬קר‬ ‫ •הסמכות לביטול המב"ר היא בידי אנשי הגנת הסביבה בלבד המשתמשים בנתוני הערכת‬
‫ •סיוע בטיפול בנפגע במהלך השטיפה‬ ‫הסיכונים‬
‫ •חלק מצוות החירום המוכן כגיבוי לאירוע‪.‬‬ ‫ •בטיחות בזירת האירוע – כיוון הרוח – יש לעמוד בנקודה שבה הרוח (עם כל החומרים‬
‫ •בהגעה לאירוע חומ"ס‪ ,‬יש להתרחק לפחות ‪ 100‬מטר ולעמוד באזור ה"נקי" (שהוגדר ע"י‬ ‫המסוכנים) לא נושבת לכיוונך‬
‫הגנת הסביבה) אם האירוע התרחש בתוך מבנה‪ .‬שם יבוצע הטיפול בנפגעים שהוצאו ע"י‬
‫מכבי האש והמשטרה‪ .‬במידת הצורך ולפי החלטת מפקד מד"א באירוע‪ ,‬תיתכן כניסה‬ ‫נתוני סיכון והגדרת סכנה לאנשים‬
‫פנימה ועל כן יש להיערך לכניסה לשטח האירוע‪.‬‬ ‫ •‪ – IDLH = Immediately dangerous to life or to health‬אזור חם – אזור בו ריכוז חלקיקי החומר‬
‫המסוכן הינו גבוה‪ .‬ריכוזו הגבוה של החומר באוויר מהווה סכנה מיידית לחייו או‬
‫מכבי אש‬ ‫לבריאותו של הנחשף‬
‫ •הצלה וחילוץ‬ ‫ •‪ – LOC = Level of concern = 0.1 * IDLH‬האזור הפושר ‪ /‬מעגל ההגבלות – איזור בו ריכוז‬
‫ •הערכת סיכונים ראשונית‬ ‫החלקיקים המזהמים נמוך יותר‪ .‬ניתן לשהות באזור זה‪ ,‬אך תחת מגבלות‪ .‬הסיכונים‬
‫ •הכלת סיכונים (צמצום ממדי האירוע)‬ ‫באזור ‪ :LOC‬חשיפה מתמשכת‪ ,‬קירבה ל– ‪IDLH‬‬
‫משטרת ישראל‬
‫ •תיאום‪ ,‬פיקוד ושליטה‬
‫ •בידוד זירת הפעולה‬
‫ •הגדרת צירי תנועה‬
‫ •מידע לציבור ‪ /‬הנחיות‬
‫ •חקירת האירוע‬
‫המיגון האישי בארגוני החירום‬

‫ •הגנת הסביבה – ציוד‬
‫‪Level A‬‬ ‫משרד הבריאות‬
‫ •כיבוי‬ ‫ •אחראי על התו"ל הרפואי‪,‬מעורב ברמת בית החולים‬
‫בכל רכב יש ציוד ‪Level B‬‬ ‫ ‬ ‫ •הכשרה ותרגול‬
‫בחילוצית – ציוד חומ"ס בסיסי‬ ‫ ‬ ‫ •אספקת ציוד – ציוד מיגון אישי‪ ,‬תרופות ייעודיות (אנטידוטים)‪ ,‬מתקן טיהור‬
‫רכב אלמוג – ציוד ‪Level A‬‬ ‫ ‬ ‫ •דפי מידע‬
‫ •משטרה‬
‫ניידות סיור – ציוד ‪ Level C‬הכולל חליפה קלה‪ ,‬מסכה ומסנן‬ ‫ ‬ ‫רשות מקומית‬
‫במרחב – עגלת חומ"ס מרחבית ‪B+ Level A‬‬ ‫ ‬ ‫ •אישור ופיקוח על מפעלים‬
‫ •מד"א ‪+Level C‬‬ ‫ •הפעלת היחידה הסביבתית‬
‫מורכבת מ‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ •מידע וסיוע לארגוני החירום‬
‫אפוד זיהוי‬ ‫ ‬ ‫ •מידע לציבור‬
‫חליפת הגנה ‪Splash Protection‬‬ ‫ ‬ ‫ •טיפול באוכלוסייה – פינוי תושבים‬
‫כפפות וערדליים‬ ‫ ‬
‫מפוח אקטיבי ‪ 2‬מסנני ‪( ABEK‬נקרא ‪)ABEK 2P3‬‬ ‫ ‬ ‫בעל החומר‬
‫ •מניעת אירוע חומ"ס‬
‫סדר לבוש‪:‬‬ ‫ •הכשרת עובדים במפעל‬
‫ •ערכת שעון הזהב (ברדס ומפוח)‬ ‫ •טיפול באירוע בחצר המפעל‬
‫ •חליפת הגנה חלק תחתון‬ ‫ •‪ / MSDS‬מידע – דף מידע על החומר‬
‫ •ערדליים ‪ +‬הרעפה‬ ‫ •נטרול ‪ /‬פינוי המפגע – אם האירוע מחוץ למפעל‬
‫ •חליפת הגנה חלק עליון‬
‫ •אפוד זיהוי‬
‫ •כפפות (רגילות ‪ +‬אטומות) ‪ +‬הרעפה‬ ‫מיגון אישי‬
‫‪ABEK 2P3‬‬ ‫דרגת המיגון‬

‫ •‪ – ABEK‬אותיות המציינות בפני אילו חומרים המסנן מהווה הגנה‬ ‫ •‪ – Level A‬הגבוה ביותר‪ ,‬לא קיים במד"א‬
‫ •‪ – 2P3‬פעילות ויעילות נגד חלקיקים‬ ‫ •‪Level B‬‬
‫ •מגבלות השימוש במסנן – מה המסנן אינו מסנן?‬ ‫ •‪Level C‬‬
‫חמצן‬ ‫ ‬ ‫ •‪ – Level D‬הנמוך ביותר‬
‫חומרים ספציפיים‬ ‫ ‬ ‫מיגון עורי‬
‫ריכוז גבוה יותר של חומר‬ ‫ ‬ ‫ •‪ – Level D‬בגדי עבודה רגילים‬
‫ •שימוש במסנן באיזור הפושר ‪ /‬שטיפה ‪ LOC /‬הינו גם באישורם בלבד‬ ‫ •‪ – Level B, C‬חליפת הגנה מפני התזה ‪Splash Protection‬‬
‫ •אין מיגון באיזור הנקי‪ ,‬בשטיפה ובפושר כן‬ ‫ •‪ – Level A‬חליפה אטימה לגז ‪Gas Tight‬‬
‫מיגון נשימתי ‪ +‬עיניים‬
‫הטיפול הרפואי באירוע חומ"ס‬ ‫ •‪ – Level C‬מסכה ומסנן או מפוח אקטיבי‬
‫ •‪ – Level A, B‬מערכת נשימה פתוחה (= מנ"פ) – שואף את האויר ממיכל סגור ופולט לסביבה‪.‬‬
‫מנגנוני פגיעה‬ ‫ •מערכת נשימה סגורה (= מנ"ס)‪.‬‬
‫באירוע חומ"ס – הרעלה‪ ,‬כוויות כימיות‪ ,‬כוויות בדרכי האוויר‬
‫באירוע חומרים דליקים ונפיצים – פגיעות הדף‪ ,‬כוויות‪ ,‬שאיפת עשן‪ ,‬כוויות בדרכי האוויר‬
‫ •דגשים לשטיפה‬ ‫ •סימני חשיפה לחומ"ס‬

‫שטיפה מחייבת כמויות גדולות של מים זורמים‬ ‫ ‬ ‫גירוי בעיניים‬ ‫ ‬
‫עד לביצוע שטיפה (או בהיעדר יכולת) – הפשטה‬ ‫ ‬ ‫גירוי בדרכי נשימה עליונות‬ ‫ ‬
‫שטיפה מחייבת הפשטה מלאה ושטיפה של ‪ 15–10‬דקות‬ ‫ ‬ ‫גירוי עורי ‪ /‬כוויות‬ ‫ ‬
‫יש להימנע מהיפותרמיה‬ ‫ ‬ ‫כוויות בלוע – סכנה ל– ‪Airway‬‬ ‫ ‬
‫בגדי הנפגע– בשקית כביסה מזוהמת קשורה היטב‬ ‫ ‬ ‫ בחשיפה ממושכת סימני הרעלה מערכתית – שינוי במצב הכרה‪ ,‬פרכוסים – חדר את‬
‫עיניים‪ :‬יש לשטוף תמיד! שטיפה מיידית במהלך הפינוי לכיוון החוצה מהפנים‪ .‬אין לנסות‬ ‫ ‬ ‫המעטפת ( ‪ ,BBB (Blood Brain Barrier‬כלומר את מנגנון ההגנה על ה– ‪ ,CNS‬משמע פצוע קשה!‬
‫להסיר עדשות מגע‬
‫טיהור (אם נדרש) ‪ /‬שטיפה יסודית בבי"ח‬ ‫ ‬ ‫עקרונות הטיפול בנפגע‬
‫ •שטיפת איש צוות ממוגן היוצא מאזור נגוע (חם‪ ,‬פושר‪ ,‬אזור שטיפה) – חובת שטיפה‬ ‫ •אזור חם ‪ /‬מזוהם –‬
‫טרם הסרת המיגון‬ ‫הפעולה הדחופה ביותר – חילוץ מהיר מהזירה‬ ‫ ‬
‫ •אזור פושר –‬
‫הפשטה – ע"י איש צוות ממוגן ב– ‪ Level C‬דרך נקודת השטיפה אל האזור הנקי‪.‬‬ ‫ ‬
‫פעולות מצילות חיים‪.‬‬ ‫ ‬
‫עקרונות ההפעלה בחומ"ס‬ ‫במידה ונדרשת שטיפה – המשך טיפול תוך שטיפה‪ ,‬איש צוות ממוגן ב– ‪.Level C‬‬ ‫ ‬
‫ •אזור נקי – מקום מד"א בזירה –‬
‫סדר הפעולות לטיפול באירוע‬ ‫אבטחת ‪ ,ABC‬מתן חמצן‪ ,‬טיפול ע"פ ‪PHTLS‬‬ ‫ ‬
‫טיפול ספציפי בהרעלות‬ ‫ ‬
‫פינוי לבי"ח מתאים‬ ‫ ‬
‫קבלת ההודעה במוקד‬ ‫כל אדם שנחשף לחומ"ס‪ ,‬יש חשד למעורבות ‪A, B‬‬ ‫ ‬
‫מיגון אנשי צוות בנקודה זו‪ :‬מיגון אוניברסלי‬ ‫ ‬
‫הפשטת ושטיפת נפגעים (בין האזור הפושר לנקי)‬

‫האירוע לא מזוהה כאירוע חומ"ס‬ ‫ ‬
‫האירוע מזוהה כאירוע חומ"ס‬ ‫ •האחריות להקמת נקודת שטיפה היא על מכבי האש‪ .‬יש לשים לב שהמים אינם מתנקזים‬
‫לאזור הנקי‬
‫ •הפשטת הנפגע הבודד‪ :‬הפשטה כוללת (כולל תחתונים וגרביים)‪ .‬הכנסת הבגדים לשקית‬
‫שיגור צוות מטפל כבשגרה‬ ‫המוקד ישגר מראש לגבולות המב"ר ‬ ‫כביסה מזוהמת (שקית צהובה בערכת מיגון נגיפית) וקשירת השקית היטב‪ .‬את השקית‬
‫הערכת מצב בשטח‬ ‫ ‬ ‫יש להניח בנקודה מוסכמת‬
‫שטיפת החולה הבודד‬

‫ •בחומר מזוהה – ע"פ ‪ MSDS‬כרטיס ההדרכה‬
‫ההחלטה על אירוע חומ"ס‬ ‫ •בחומר לא מזוהה –‬
‫ •אבקה – אין לשטוף (למעט מגע בריריות = עיניים וחלל הפה)‪ ,‬הפשטה והסרה של מה‬
‫סימנים מחשידים ‪ /‬מקדימים‬ ‫שניתן‪.‬‬
‫ענן עשן ‪ /‬ענן צבעוני‬ ‫ •נוזל – הפשטה מלאה ‪ /‬שטיפה (אם אפשר)‬
‫שריפה ‪ /‬להבות צבעוניות‬ ‫ •גז – מיותר‬
‫ריח מוזר ‪ /‬חריף בזירה‬
‫נפגעים עם סימני חשיפה לחומ"ס‬ ‫בכל מקרה מפשיטים!‬
‫האפשרויות לאות בקוד החירום‪:‬‬ ‫קבוצות הסיכון של האו"ם – לכל קבוצה שלט בצבע ותוכן אחר‬
‫קבוצה מספר ‪ – 1‬חומרי נפץ‬
‫סכנת לריאקציה‬ ‫קבוצה מספר ‪ – 2‬גזים דחוסים‪ ,‬נוזלים ומומסים‬
‫ציוד מיגון‬ ‫האות‬ ‫קבוצה מספר ‪ – 3‬נוזלים דליקים‬
‫או פיצוץ‬
‫קבוצה מספר ‪ – 4‬מוצקים דליקים‬
‫ביגוד מיגון מלא ‪ +‬מנ”פ‬ ‫כן‬ ‫‪P‬‬ ‫קבוצה מספר ‪ – 5‬מחמצנים ופירוקסידים אורגניים (חומרים מחומצנים)‬
‫ביגוד מיגון מלא ‪ +‬מנ”פ‬ ‫לא‬ ‫‪R‬‬ ‫קובצה מספר ‪ – 6‬רעלים (חומרים רעילים ומדבקים)‬
‫קבוצה מספר ‪ – 7‬חומרים רדיואקטיביים‬
‫מנ”פ‬ ‫כן‬ ‫‪S‬‬ ‫קבוצה מספר ‪ – 8‬חומרים קורוזיביים (חומרים מאכלים)‬
‫רק בשריפה – מנ”פ‬ ‫כן‬ ‫(‪)S‬‬ ‫קבוצה מספר ‪ – 9‬חומרים מסוכנים אחרים‬
‫מנ”פ‬ ‫לא‬ ‫‪T‬‬ ‫קוד חירום‬

‫רק בשריפה – מנ”פ‬ ‫לא‬ ‫(‪)T‬‬ ‫‪XE2‬‬
‫ביגוד מיגון מלא ‪ +‬מנ”פ‬ ‫כן‬ ‫‪W‬‬ ‫חומרי כיבוי המותרים‬ ‫ ‬

‫סכנת ריאקציה ‪ /‬פיצוץ‬ ‫ ‬
‫(אפשר שיופיע)‬
‫ביגוד מיגון מלא ‪ +‬מנ”פ‬ ‫לא‬ ‫‪X‬‬ ‫לשימוש באירוע זה‬ ‫ ‬
‫כתוצאה מדליפת החומר‬ ‫ ‬ ‫שקול פינוי‬
‫ציוד מיגון אישי‬ ‫ ‬ ‫אוכלוסייה‬
‫מנ”פ‬ ‫כן‬ ‫‪Y‬‬
‫רק בשריפה – מנ”פ‬ ‫כן‬ ‫(‪)Y‬‬ ‫אם האות בקוד החירום מופיעה בסוגריים‪ ,‬המשמעות היא שהחומר הינו מסוכן רק במקרה‬
‫של ניצוץ או שריפה‬
‫מנ”פ‬ ‫לא‬ ‫‪Z‬‬
‫רק בשריפה – מנ”פ‬ ‫לא‬ ‫(‪)Z‬‬
‫מספר או"ם‬
‫ •קוד מזהה לחומר‪ ,‬בין ‪ 4‬ספרות המופיע בספר הכתום (נמצא בנט"ן ובמוקד)‬
‫ •הדפים הצהובים בספר הכתום מסדרים את שמות החומרים לפי סדר עולה של קוד או"ם‬
‫ •הדפים הכחולים בספר הכתום מסדרים את שמות החומרים לפי ‪ABC‬‬
‫ •ליד שם החומר מופיע מספר עמוד המפנה לעמודים הכתומים בספר הכתום בהם יש‬
‫כרטיס הדרכה על החומר‬
‫ •אם בעמודים הכחולים או הצהובים בספר החומר מופיע כמודגש‪ ,‬יש לעבור לעמודים‬
‫הירוקים בספר‪ ,‬בהם מוגדר מב"ר אותו צריך לשמור‪ .‬מב"ר של ‪ 200‬מטר לא תמיד‬
‫מספיק‪ ,‬במיוחד לא במקרה הזה‬
‫ •אם מופיעה כוכבית ליד סוג החומר בספר‪ ,‬יש לפנות לעוד מידע על החומר (מלבד זה‬
‫שבדפים הכתומים) במוקד המרחבי או בנט"ן (דפי מידע טוקסיקולוגיים)‬
‫המענה הראשוני‬
‫ •עצור במרחק ‪ 60–50‬מטר ממקום האירוע‬
‫ •עמוד כשפניך לאירוע והרוח בגבך‬
‫ •האם יש נפגעים בזירה?‬
‫עקרונות הפעילות‬ ‫ •האם נגרם נזק למיכל השינוע?‬

‫ •כניסה לזירה‪ ,‬רק אם יש בזירה נפגעים חיים‬ ‫ •האם ניתן להבחין בדליפה? (גז מוגדר כדולף כל עוד לא הוכח אחרת)‬
‫ •ההחלטה על כניסה ע"פ הערכת סיכונים ראשונית (מבצעים כיבוי)‬ ‫ •שלולית‪ ,‬פיזור אבקה‬
‫ •מתנדבי נוער אינם נכנסים לזירה‬ ‫ •היערכות במב"ר (המרחק – על פי הנחיית המוקד)‬
‫ •ציוד המיגון יהיה ציוד המיגון התקני של מד"א–אין להשתמש בכל ציוד אחר‬
‫ •כניסה לצורך חילוץ מהיר בלבד (פעולות מצילות חיים)‬ ‫סדר הפעולות לטיפול באירוע‬
‫ •הפשטת הנפגע יבוצע באזור הפושר‬ ‫ •יצירת נקודת חבירה (חפ"ק) של מכבי אש‪ ,‬משטרה ומד"א‬
‫ •טיפול ופינוי יעשה באזור הנקי‬ ‫ •חבירת מפקד מד"א למפקדי ארגוני החירום בזירה‬
‫ •החלטה על התמגנות בציוד המיגון האישי‬
‫כללי בטיחות בטיפול באירוע חומ"ס‬ ‫ •החלטה על צורך בכניסת צוות מד"א ממוגן לזירה‬
‫ •עבודה בזוגות‬ ‫ •החלטה על הצורך בשטיפת נפגעים‬
‫ •עבודה עם קשר (תדר ייעודי) – אנשי צוות שנכנסים למב"ר‪/‬אזור חם מצוידים במכשיר‬ ‫ •מדיניות טיפול ופינוי נפגעים‬
‫קשר נישא בתדר ייעודי (גל ‪ 2‬שהינו גל המוקצה לפעילות צוותים באירוע חומ"ס‪/‬אט"ה)‪.‬‬ ‫ •איסוף מידע על החומר‪ ,‬תדריך לצוותים‬
‫ •ארגון צוותים ללא ציוד מיגון באתר ‪ /‬אתרי טיפול‬
‫החליפה אטומה ואין אפשרות לסירקולציה‪ .‬יש לחשוד למכת חום‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לוודא אי חשיפת איש הצוות לחומר‬ ‫חפ"ק‬
‫ •יצירת תמונת מצב‬
‫תפקידי קצין הבטיחות‬ ‫ •קבלת נתוני החומר‬
‫בדיקת ציוד טרם תחילת העבודה‬ ‫ ‬ ‫ •קבלת נתוני הערכת הסיכונים וניתוח המשמעות‬
‫מדידת סימנים חיוניים לאלו שנכנסים לפני ואחרי הכניסה‬ ‫ ‬ ‫ •בניית תוכנית הפעולה – הגדרת משימות‪ ,‬קדימויות ומפקדים‬
‫מעקב זמן עבודה במיגון – ‪ 20‬דקות ‪ 2 /‬סבבי חילוץ‬ ‫ ‬ ‫ •מעקב אחרי התוכנית ופתרון בעיות‬
‫ •צוות חילוץ בחוץ‬ ‫ •מתן הנחיות לציבור‬
‫ •שטיפת חליפה טרם הסרת המיגון‬ ‫ •אחראי ‪ :‬מפקד משטרה‪ .‬משתתפים‪ :‬מד"א‪ ,‬מכבי האש‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬רשות מקומית‪ ,‬צה"ל‬
‫עקרונות לארגון נקודת שטיפה‬ ‫עקרונות ארגון השטח – הערכת סיכונים‬

‫ •נפרסת על ידי מכבי האש‪ ,‬תלוי בהיקף האירוע‬ ‫ •עד הגעת אנשי הגנת הסביבה‪ ,‬הערכת הסיכונים תיעשה על ידי מכבי האש‬
‫ •מצריך כמויות גדולות של מים‬
‫ •יש לוודא שהמים לא מתנקזים לאזור הנקי‬ ‫החלטה על הצורך בכניסת צוות מד"א ממוגן לזירה‬
‫ •צריכה להיות מספיק רחבה כדי לאפשר קליטת נפגעים רבים (כולל אנשי צוות)‬ ‫ •הצורך‪ :‬סיוע לצוותי כיבוי אש ‪ /‬למפעל בטיפול בנפגעים במהלך החילוץ‬
‫ •חשוב שלא תפריע לפעילות אחרת‬ ‫ •השיטה‪ :‬כניסת צוות מד"א ממוגן (שני אנשי צוות) בליווי צוות כיבוי ‪ /‬מפעל בשלב מאוחר‬
‫של האירוע עד לנקודה בה נפגעים מראים סימני חיים‪ .‬באזור הנקי ממתינים עוד ‪ 2‬אנשי‬
‫צוות ממוגנים לטפל במידת הצורך באנשי הצוות שנכנסו‬
‫ •המשימה–‬
‫ביצוע פעולות מצילות חיים‬ ‫ ‬
‫הפסקת המשך חשיפה במקביל לחילוץ‬ ‫ ‬
‫אין לעכב חילוץ נפגע לצורך טיפול‬ ‫ ‬
‫פעולות ע"פ כללי הבטיחות‬ ‫ ‬
‫העברת הנפגע להפשטה ‪ /‬שטיפה‬ ‫ ‬
‫צוות עובר דרך נקודת השטיפה‬ ‫ ‬
‫בפועל התנאים לא מתקיימים‪ ,‬כי אין יכולת מעקב טובה על הדבר‪.‬‬ ‫ארוע טוקסיקולוגי המוני (אט"ה)‬
‫האחריות היא על מי שבחליפה‬
‫אירוע טוקסיקולוגי המוני (אט"ה) הוא אירוע רב נפגעים‪ ,‬בו מעורבים חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫מגבלות העבודה בחליפה ב–‪+Level C‬‬ ‫המשך פיזורם של החומרים באוויר מהווה סיכון מתמשך לאלו שכבר נפגעו‪ ,‬לנפגעים נוספים‬
‫ •ניתן לשהות בזירה עד ‪ 20‬דקות לחילוץ נפגעים חיים‬ ‫ולצוותי ההצלה‪.‬‬
‫ •שני סבבי חילוץ (צוות מפשיט נפגעים)‬
‫גורמים לאט"ה‪:‬‬
‫הערות והנחיות לכניסה‬ ‫תקרית בתעשייה – במפעלים רבים מאוכסנים חומרים רעילים ונדיפים העלולים להתפזר‬
‫ •גם באט"ה נכנסים למב"ר ל–‪ 20‬דקות‪ 2/‬סבבים‪ ,‬רק כדי לחלץ נפגעים המראים סימני חיים‬ ‫עקב תקלה‪.‬‬
‫ •חילוץ – הפעולה הרפואית הדחופה ביותר‪ .‬כניסה מהירה למב"ר על מנת לחלץ פצועים חיים‬ ‫תקרית שינוע – משאיות או רכבות‪.‬‬
‫ •הפעלת כוחות חילוץ עם מפקד (לא בודדים)‪ ,‬עם אמצעי נשיאה‬ ‫תקרית טרור‪.‬‬
‫ •זיהוי צוותים‬
‫ מדבקה גדולה מודבקת על מי שנכנס על גבי החליפה‪ .‬על המדבקה כתוב ‪ :‬שם המרחב‪,‬‬ ‫תקרית חומרים מסוכנים יכולה להתרחש באחת משתי הצורות‪:‬‬
‫קוד האמבולנס‪.‬‬ ‫פיזור "שקט" – דליפת גז למיניה‬
‫‪ 2‬מדבקות קטנות למפקד ‪ /‬דיווח באלחוט –אחת מהמדבקות הקטנות ניתנת לקצין בטיחות‬ ‫ ‬ ‫פיזור "רועש" – מלווה בפיצוץ‬
‫ונלקחת ממנו חזרה ביציאה מהזירה‪ .‬את המדבקה השנייה יש להדביק על הזרוע‬
‫ •גל קשר לכוחות מחלצים – גל ‪2‬‬ ‫הגדרת אט"ה‬
‫ •חילוץ‬ ‫אירוע רב נפגעים‬
‫נכנסים עד לנקודה בה נפגעים מראים סימני חיים נראים לעין‬ ‫ ‬ ‫לנפגעים אותם סימנים‪ .‬סימנים מובילים ‪:‬‬
‫אבדם צלם אנוש – יושאר בזירה‬ ‫ ‬ ‫גירוי עיניים‬
‫גירוי דרכי נשימה עליונות‬
‫חילוץ נפגעים‬ ‫הנפגעים מגיעים ‪ /‬נמצאים באותה גזרה גיאוגרפית (בהתעלם מקבוצות גיל)‬
‫ •אחריות לחילוץ – משטרת ישראל‬ ‫מצב הנפגע אינו מתאים למנגנון הטראומה‬
‫ •משימות מד"א‬
‫סיוע בחילוץ‪ ,‬הקצאת אמצעי נשיאה‬ ‫ ‬ ‫תהליך ההכרזה‬
‫הגדרת דחיפות חילוץ‬ ‫ ‬
‫ביצוע פעולות מצילות חיים דחופות (אם נדרש)‬ ‫ ‬ ‫האם מדובר באר"ן אט"ה (חומ"ס) או אט"ה (הרעלת זרחנים אורגניים)?‬
‫ •הפעלת כוחות מד"א לחילוץ היא בהתאם להחלטת מפקד מד"א באירוע (= פיקוד ‪)10‬‬
‫לבקשת משטרת ישראל‪ ,‬פיקוד ‪ 10‬יאשר או ידחה לפי המשימות המוטלות עליו והיכולות‬ ‫עקרונות המענה המבצעי‬
‫הדרושות‪ ,‬כמות הנפגעים‪ ,‬היקף הכוח‬ ‫ •הכרזת האירוע – המוקד ‪ /‬בשטח פיקוד ‪10‬‬
‫ •השיטה – מהפריפריה החוצה ורק אח"כ ממוקד הזירה‪ .‬קודם כל נפגעים מתהלכים‪,‬‬ ‫גילוי וזיהוי קליני (גו"ז)‬ ‫ ‬
‫אח"כ נפגעים שוכבים בפריפריה‪ ,‬ורק בסוף ממוקד האירוע והפצועים הקשים–מתים‬ ‫נסיבות האירוע‬ ‫ ‬
‫ •אמבולנסים מפנים ישירות לבי"ח (מגבול מב"ר)‬ ‫ •הפעלת אט"ה‪ :‬מענה מבצעי אר"ן ‪ +‬חומ"ס‬
‫ •חילוץ נפגעים עם סימני חיים הנראים לעין‬ ‫ •מב"ר – מבוטל לאחר הערכת סיכונים בלבד‬
‫ •צוות מחלץ מוציא נפגע ומפשיט (חפצים בשקית כביסה מזוהמת)‬ ‫‪ 200‬מטר בשטח פתוח‬ ‫ ‬
‫ •יש מצבים בהם אמבולנס רגיל יכנס לזירה‪ .‬בכל מקרה אין כניסת ‪ /‬הפעלת נט"ן בשטח‬ ‫‪ 100‬מטר מפתחי מבנה סגור‬ ‫ ‬
‫מזוהם הנט"נים פועלים רק בשטח הנקי‪ .‬כנ"ל תאר"ן‬ ‫ •התארגנות לקליטת נפגעים מתהלכים בהיקף האירוע‬
‫ •כניסה חוזרת לזירה‬ ‫ •השהיית נפגעים מתהלכים‬
‫לאחר הערכת פיזיולוגית‬ ‫ ‬ ‫ •יש למנוע מעבר נפגעים דרך מוקד הזירה‬
‫הערכת ריכוז מזהם בזירה‬ ‫ ‬ ‫ •תפקיד משנה באט"ה – קצין בטיחות בכל נקודת טיפול‬
‫סיבת המוות בהרעלת זרחן אורגני‬ ‫ •שטיפת אנשי הצוות טרם הסרת המיגון‬
‫ב– ‪AW‬‬ ‫ •הפסקת נשימה – עייפות שרירים‪ ,‬בצקת ריאות‪ ,‬הפרעה‬ ‫ •רישום אנשי צוות שהשתתפו באירוע‬
‫ •פגיעה מוחית – פרכוסים והיפוקסיה‬
‫ •טראומה משנית לפרכוסים‬ ‫ניהול הנפגעים‬
‫ •הפעולה הדחופה ביותר – הרחקה מהזירה‬
‫הרעלות זרחן אורגני במתארי שגרה‬ ‫ •בהרעלת זרחן אורגני – שימוש במזרקים אוטומטיים ( ‪)TA / ATOX / Atropine‬‬
‫ •מטוסי ריסוס‬ ‫עפ"י החלטת פארמדיק או רופא על בסיס גו"ז קליני‬ ‫ ‬
‫ •חומרי הדברה‪ ,‬חקלאות‬ ‫בסמכות חובש על פי כרטיסיית טיפול באט"ה‬ ‫ ‬
‫ •הרעלות (ספריי נגד מקקים)‬ ‫ •פעולות מצילות חיים דחופות בלבד בזירה טרם החילוץ‬
‫ •הפשטת נפגע שוכב (לאחר הוצאה מהזירה)‬
‫הרעלות בשגרה‬ ‫בגדים לשקית כביסה מזוהמת‬ ‫ ‬
‫ •מתאר‪ ,‬מקדם חשדנות גבוה‬ ‫צוות מפשיט ממוגן ( ‪)Level C‬‬ ‫ ‬
‫ •סימנים מובילים‬ ‫ •טיפול סימפטומטי‬
‫ •התייעצות עם מוקד הגנת הסביבה (רשימת חומרי הדברה ורשימת מחזיקים)‬ ‫ •טיפול ב– ‪ Sodium Tiosulfate‬בהרעלת ציאניד‬
‫ •טיפול‪ :‬גו"ז קליני פארמדיק‪ ,‬הפשטה ‪ +‬שטיפה‪ ,‬טיפול ע"פ פרוטוקול‬ ‫עפ"י החלטת רופא ‪ /‬פארמדיק‬ ‫ ‬
‫ על בסיס‪ :‬קליניקה ‪ /‬אינדיקציה זירתית (גו"ז ‪ /‬הימצאות החומר במתקן)‬
‫טיפול תרופתי בנפגע הרעלת זרחן אורגני‬ ‫ •הערכת נפגע מתהלך‬
‫ •תרופות אנטי כולינרגיות‪ :‬מניעת הפעלת איברי המטרה‪ .‬כלומר‪ ,‬מניעת המשך ההיקשרות‬ ‫ •פינוי מתהלכים ברכב לא ייעודי (אוטובוס)‪ ,‬חלונות הרכב פתוחים‬
‫של האצטיל–כולין לאיבר המטרה (במקרה זה שריר) וע"י כך מניעת החמרת המצב‪.‬‬ ‫ •ויסות ‪ /‬פיזור נפגעים‬
‫התרופות הן‪:‬‬
‫‪ Atropine‬אם הפגיעה היא במערכת העצבים הפריפרית‬ ‫ ‬ ‫הטיפול בנפגעי הרעלת זרחן אורגני‬
‫סקופולמאין בנאקתזין אם הפגיעה היא במערכת העצבים המרכזית‬ ‫ ‬
‫ •חומרים אוקסימים ‪ :‬מפרקים את הקשר בין הזרחן האורגני ל– ‪ .AchE‬החומרים הם ‪:‬‬ ‫הרעלת זרחנים אורגניים ‪ -‬פתופיזיולוגיה‬
‫‪ Toxogonin‬ו– ‪ .TMB4‬שניהם יכולים להגיע ולפרק את הקשר רק עד למערכת הפריפרית‬ ‫הזרחן האורגני משבש את פעולת הנוירוטרנסמיטור אצטיל–כולין‪.‬‬
‫ •נוגדי פרכוסים ‪ :‬בסמכות פארמדיק או רופא‪ .‬עוצר ‪ /‬מונע את השפעת הפרכוס על הגוף‪.‬‬ ‫מה קורה בעצב? זרם חשמלי > חומר כימי > נוירוטרנסמיטור אצטיל–כולין > נקשר לשריר ‪/‬‬
‫התרופה ‪ :‬דורמיקום‬ ‫לעצב הבא‪ .‬אם נקשר לשריר גורם לשריר להתכווץ‪ .‬כדי שהשריר ישתחרר יש צורך באצטיל–‬
‫כולין אסטרז ( ‪ )AchE‬שישחרר את הקשר בין הנוירוטרנסמיטור לשריר‪.‬‬
‫סיווג נפגעי זרחן אורגני‬ ‫חל"כ עצבים – זרחן אורגני‪ :‬חודר למרווח הסינפסי וקושר את האצטיל–כולין אסטרז‪ ,‬מה‬
‫ •נפגע מוגדר כמי שמופיעים בו סימני חשיפה לזרחן אורגני (נוזל ‪ /‬מתכווץ)‬ ‫שמונע את שחרור הקשר בין האצטיל–כולין לרצפטור‪ .‬התוצאה‪ :‬הפעלה מתמשכת של איברי‬
‫ •נפגע קל – נפגע מתהלך‬ ‫המטרה‪ ,‬כלומר השריר ממשיך להתכווץ‪.‬‬
‫ •נפגע בינוני ‪ /‬קשה – נפגע שוכב‬
‫בינוני – נושם אפקטיבי (נושם לבד)‬ ‫ ‬ ‫סימני הרעלה מזרחן אורגני‬
‫קשה – זקוק להנשמה‬ ‫ ‬ ‫ •כיווץ אישונים‪ ,‬הפרעה לראייה‪ ,‬כאבי עיניים‬
‫ •לחץ בחזה‪ ,‬קוצר נשימה‬
‫תקן תרמיל תרופות‬ ‫ •בחילה‪ ,‬אי שליטה על סוגרים‬
‫‪TA‬‬ ‫ •בערכת האט"ה שנמצאת בכל אמבולנס יש תרמיל כתום‪ .‬בתרמיל זה יש רק מזרקי‬ ‫ •שיתוק רפה (מצב בו השריר כבר לא יכול להתכווץ) ‪ /‬פרכוסים עקב פגיעה במערכת‬
‫ •התרמיל האדום נמצא רק בתאר"ן ובו יש רק אטרופין (בנט"ן יש אטרופין באמפולות)‬ ‫העצבים‬
‫ •הפרשה מריריות‪ :‬דמעת‪ ,‬נזלת‪ ,‬רוק‪ ,‬הזעה‪ ,‬הפרשת ליחה בדרכי הנשימה שיוביל לחרחורים‪/‬‬
‫צפצופים‬
‫ •נפגע מזרחן אורגני נקרא נפגע מתכווץ ונוזל‬
‫תרופות לטיפול בהרעלת זרחן אורגני‬

‫ואטרופין)‪ .‬אוטומטי = המינון‬ ‫‪Toxogonin‬‬ ‫(מכיל‬
‫ •במד"א קיים מזרק אוטומטי הנקרא‬
‫‪TA‬‬
‫בכל מזרק הוא קבוע ויש להזריקו לירך‬
‫ •בסבב טיפול השניוני ייעשה שימוש מזרקי האטרופין (לא במינון אוטומטי בנט"ן)‬
‫ •כרטיסיות טיפול‬
‫חומרי‬
‫ בתרמיל התרופות הכתום‪ ,‬שאיתו ניגשים לחולה‪ ,‬יש כרטיסיית טיפול בהרעלת זרחן אורגני‬
‫בצידה האחד הנחיות לפארמדיק ‪ /‬רופא‪ ,‬ובצידה השני הנחיות כיצד לטפל ומינונים‬
‫הערות‬ ‫גיל‬ ‫מזרק‬

‫בהוראת רופא ‪ /‬פארמדיק בלבד‬ ‫‪TA 0.5 mg‬‬
‫בנוכחות סימנים נשימתיים משמעותיים‬ ‫‪2–0‬‬
‫לחימה‬
‫מזרק תכלת‬
‫קל – מזרק ‪ ,1‬בינוני ‪ /‬קשה – ‪ 2‬מזרקים‬
‫נפגע מתהלך – מזרק ‪1‬‬ ‫‪10 – 2‬‬ ‫‪TA 1.0 mg‬‬
‫נפגע שוכב – ‪ 2‬מזרקים (אחד לכל ירך)‬ ‫מעל ‪60‬‬ ‫מזרק ורוד‬
‫‪TA 2.0 mg‬‬
‫‪60 – 10‬‬ ‫מזרק צהוב‬
‫כימיים‬
‫לאחר ההזרקה יש לזרוק את המחט לפח מחטים (לא לתלות על שולי הבגד!!!)‪ ,‬לתלות את‬
‫כרטיסיית הטיפול בחולה (כרטיסייה צהובה)‪ ,‬יש לסמן בה בהתאם לטיפול‬
‫דגשים‬
‫ •כרטיסיית הטיפול נמצאת בתוך תרמיל התרופות‬
‫ •הזרקה דרך הבגדים בירך (אם החולה לא הופשט)‬
‫ •מנת ‪ TA‬אחת בלבד לנפגע (מנה = מזרק אחד או שניים)‪.‬‬
‫אין לתת יותר ממנה אחת של ‪ !TA‬אם אחרי המנה‪ ,‬עדיין קיימים סימני פגיעת חומ"ס‬ ‫ ‬
‫יש להזריק אטרופין‬
‫ •נפגע סימפטומטי לאחר ‪ 15‬דקות – ‪( Atropine‬מינון עפ"י גיל)‪ ,‬מזרק אחד‪ ,‬כל ‪ 15–10‬דקות‪,‬‬
‫כל עוד החולה סימפטומטי‪ .‬כלומר כל ‪ 15–10‬דקות אם עדיין יש סימנים לתת אטרופין‪,‬‬
‫עד להפסקת הסימנים‪ .‬מינון האטרופין (‪ 2.0 / 1.0 / 0.5‬מ"ג) שווה תמיד למינון של ה– ‪TA‬‬
‫שניתן בהתחלה‬
‫ •חובש ‪ /‬חובש בכיר מורשה להזריק ‪ TA‬ואטרופין רק במלחמה או באט"ה זרחן אורגני‬
‫מהו מנגנון הפגיעה של הזרחנים האורגנים בגוף ?‬ ‫חומרי לחימה כימיים‬

‫כדי לענות על שאלה זו יש להבין מעט את מנגנון הפעולה של מערכת העצבים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מערכת העצבים אחראית לביצוע פעולות שונות בגוף‪ .‬פקודות יוצאות ממרכזים‬ ‫חומרים כימיים נפוצים ביותר בעידן הטכנולוגי‪ ,‬הם נמצאים בשימוש במפעלים ואף בבית‪.‬‬
‫במוח בצורת דחפים חשמליים העוברים לאורך תאי העצב‪ .‬תאי העצב אינם מחוברים ביניהם‬ ‫מכאן שהסכנה בפגיעה מחומרים אלה יכולה להיות גם בשגרה ובעת שלום ולא רק במלחמה‪.‬‬
‫בחיבור פיזי ומעבר הדחף העצבי מתא אחד למשנהו מתבצע באמצעות מתווך כימי‪ .‬הדחף‬ ‫החלוקה הראשונית של חומרי לחימה כימיים היא לחומרים אשר פגיעתם ממיתה ולחומרים‬
‫העצבי עובר בשרשרת מתא עצב אחד לתא הבא אחריו‪ ,‬עד להגעתו ל”איבר המטרה” ‪ -‬שריר‪,‬‬ ‫שפגיעתם אינה ממיתה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הגזים המדמיעים המשמשים לפיזור הפגנות הם גזים שאינם‬
‫בלוטה או איבר אחר‪ .‬בין תאי העצב יש מרווח זעיר הנקרא סינפסה‪ .‬תא עצב המעביר גירוי‬ ‫ממיתים‪ ,‬אך בריכוזים גבוהים עלולים להרוג אדם שאינו בריא‪ .‬הגורמים המשפיעים על הנזק‬
‫עצבי אל הסינפסה נקרא “תא קדם‪-‬סינפטי” (פרה‪-‬סינפטי) ותא עצב המעביר גירוי עצבי‬ ‫שייגרם מהחומר הם רמת רעילותו‪ ,‬ריכוזו ומשך החשיפה אליו‪.‬‬
‫מהסינפסה והלאה נקרא “תא בתר‪-‬סינפטי” (פוסט‪-‬סינפטי)‪ .‬בתא הקדם‪-‬סינפטי‪ ,‬בדופן‬ ‫חלוקה נוספת של חומרי הלחימה הכימיים היא על פי אופן חדירתם לגוף‪ .‬החומרים יכולים‬
‫הפונה אל התא הבתר‪-‬סינפטי‪ ,‬יש בועיות מלאות בנוזל כימי הנקרא “מתווך” (טרנסמיטור)‪.‬‬ ‫לחדור לגוף באמצעות מערכת העור והריריות‪ ,‬באמצעות מערכת הנשימה ובאמצעות מערכת‬
‫תפקידו של הטרנסמיטור הוא לעורר דחף חשמלי בתא הבתר‪-‬סינפטי‪ .‬בתא הבתר‪-‬סינפטי‬ ‫העיכול‪ .‬לאופן החדירה של החומר לגוף השפעה גדולה על המהירות בה הוא יחולל תגובות‬
‫מצויים קולטנים מיוחדים שרק מגע עם החומר הכימי המתווך גורם להם להפעיל דחף חשמלי‬ ‫קשות או יגרום למחלה‪ .‬דרכי חדירת החומרים לגוף משתנות בהתאם לסוג החומר ואופן‬
‫בתא‪ .‬דחף חשמלי המגיע לקצה תא העצב הקדם‪-‬סינפטי משחרר את החומר הכימי לתוך‬ ‫פיזורו‪ .‬אם החומר פוזר בצורת אדים (גז) או בצורת תרסיס (טיפות נוזל) הרי שהחדירה‬
‫הסינפסה לכיוון התא הבא‪ .‬כאשר מתמלא המרווח הסינפטי בחומר הכימי המתווך מתבצע‬ ‫העיקרית תהיה דרך מערכת הנשימה‪ .‬האדים יכולים להיספג גם דרך הריריות‪ .‬החומרים‬
‫תהליך של קשירת המתווך הכימי לקולטנים ספציפיים שנמצאים על פני התא הבתר‪-‬סינפטי‬ ‫הכימיים המפוזרים כנוזל יחדרו לגוף בעיקר דרך מערכת העור תוך ספיגה מהירה של חלקיקי‬
‫ובכך נגרמת העברה של דחף חשמלי‪ .‬הגירוי עובר מתא לתא עד לאיבר המטרה ומפעיל אותו‪.‬‬ ‫החומר‪ .‬חומר בצורת נוזל יכול לחדור למקורות מים או למזון ובליעתם תגרום לספיגת הרעל‬
‫אולם‪ ,‬כבכל פעילות פיזיולוגית‪ ,‬המצב הטבעי הוא מנוחה ולא פעילות ולכן יש צורך לשחרר‬ ‫דרך רירית מערכת העיכול‪.‬‬
‫את הקולטנים מהחומר הכימי המפעיל אותם‪ .‬לאחר הפעלת התא הבתר‪-‬סינפטי מפורק‬ ‫ניתן לחלק את החומרים גם על פי המערכות עליהן הם משפיעים בגוף– חומרים המשפיעים על‬
‫הטרנסמיטור הנמצא בסינפסה באמצעות אנזים מיוחד‪ .‬לפעולה זו יש חשיבות אדירה‪ ,‬שאם‬ ‫מערכת העצבים‪ ,‬חומרים המשפיעים על מערכת העור וחומרים המשפיעים על מערכת הדם‪.‬‬
‫לא כן‪ ,‬עלול להיווצר מצב בו גירוי בודד המגיע לתא הקדם‪-‬סינפטי יגרום לגירוי מתמשך‬
‫וחוזר של התא הבתר‪-‬סינפטי‪ .‬גירוי כזה עלול לגרום תופעות חמורות עד כדי הפסקת‬ ‫חומרים המשפיעים על מערכת העצבים‪:‬‬
‫פעילות השרירים ומוות‪ .‬במערכת העצבים קיימים סוגים רבים של טרנסמיטורים והנפגעות‬ ‫מערכת העצבים היא המערכת האחראית על ביצוע פעולות הגוף השונות‪ ,‬הרצוניות והבלתי‬
‫בהרעלת זרחנים אורגניים הן הסינפסות הנקראות סינפסות כולינרגיות‪ .‬אלו הן סינפסות בהן‬ ‫רצוניות‪ .‬מערכת העצבים המרכזית (המוח ומוח השדרה) מעבירה שדרים חשמליים וכימיים‬
‫הטרנסמיטור הוא חומר הנקרא אצטילכולין‪ .‬האנזים המפרק את האצטילכולין ומפסיק את‬ ‫לעצבים הפריפריים המפעילים את האיברים‪ .‬פגיעה של חומרי הלחימה הכימיים במערכת‬
‫הפעילות העצבית נקרא בשם אצטילכולין אסטראז‪.‬‬ ‫העצבים תגרום לפעילות יתר של המערכת ואיברי הגוף השונים‪.‬‬
‫חומרי העצבים נקשרים לסינפסות כולינרגיות בלבד‪ .‬הם נקשרים לאצטילכולין אסטראז‬ ‫החומרים הכימיים הנפוצים הנמצאים בשימוש מלחמתי הם הזרחנים האורגניים כשהעיקריים‬
‫ומונעים ממנו לפרק את האצטילכולין‪ .‬כתוצאה מכך מצטבר הטרנסמיטור בסינפסה וגורם‬ ‫שבהם הם סרין ( ‪ ,vx,)SERINE‬טאבון ( ‪ )TABUN‬ו– סומן ( ‪ .)SOMAN‬זרחנים אורגניים נמצאים‬
‫לגירוי מתמשך של התא הבתר‪-‬סינפטי‪ .‬בעקבות הרעלת חל”כ כללית‪ ,‬גירוי זה יוצר הפרעות‬ ‫בשימוש גם בחקלאות לצורך הדברת מזיקים ולכן יש חשיבות למודעות לפגיעה מחומרים‬
‫קשות בפעולת שרירי השלד‪ ,‬האיברים הפנימיים‪ ,‬בלוטות ההפרשה ומערכת העצבים המרכזית‪.‬‬ ‫אלה גם בעת שלום‪ .‬החומר יופיע במצב צבירה של גז‪ ,‬שלולית נדיפה או בצורת טיפות קטנות‪.‬‬
‫החומר המופיע בצורת גז מתנדף במהירות ואילו החומר המופיע בצורה נוזלית עמיד לתקופות‬
‫מהי מגמת הטיפול בנפגעים אלה?‬ ‫ארוכות יותר ושונות מחומר לחומר‪ .‬ספיגת הזרחנים האורגניים דרך מערכת הנשימה תפגע‬
‫תחרות על הקולטנים‪:‬‬ ‫תוך דקות בפעילות מערכת העצבים של הנפגע ותעורר אותה לתגובת יתר‪ .‬ספיגה דרך העור‬
‫מכיוון שלא ניתן לפרק את האצטילכולין על ידי האצטילכולין אסטראז הכבול על ידי הזרחנים‬ ‫או דרך מערכת העיכול תגרום לפגיעה תוך עשרות דקות עד שעתיים‪ .‬מהירות ההשפעה‬
‫האורגניים‪ ,‬קיימת אפשרות למנוע מהאצטילכולין את פעולתו על ידי סגירת הקולטנים בתא‬ ‫של החומרים היא לעיתים העדות היחידה להימצאותו של גז רעיל‪ .‬הזרחנים האורגניים הם‬
‫הבתר‪-‬סינפטי‪ .‬סגירת הקולטנים תמנע מהאצטילכולין את יכולת הפעולה וממילא לא יהיה‬ ‫חומרים רעילים ביותר‪ ,‬חסרי צבע‪ ,‬ריח או טעם ולפיכך עלולים לגרום למוות מהיר של מספר‬
‫עוד צורך בפירוקו‪ .‬את התחרות על הקולטנים מבצעים חומרים הנקראים אנטי‪-‬כולינרגיים‪:‬‬ ‫רב של נפגעים ללא כל סימני אזהרה‪ .‬אחד התפקידים החשובים של אנשי צוות הרפואה הוא‬
‫אטרופין‪ ,‬סקופולמין ובנקטיזין‪ .‬ביכולתם להיקשר לקולטנים הרגישים לאצטילכולין‪ ,‬לתפוס‬ ‫לזהות את סימני הפגיעה על הנפגעים ולקבוע כי אכן מדובר בהרעלה‪ .‬הזרחנים האורגניים‬
‫את מקומו ולמנוע ממנו להשפיע ולעורר את התגובה העצבית‪ .‬התרופות מונעות את גירוי התא‬ ‫גורמים‪,‬לאחר חדירתם לגוף‪ ,‬להרעלה קשה במערכת העצבים‪ .‬כתוצאה מכך ניתן יהיה לגלות‬
‫הבתר‪-‬סינפטי ומפסיקות את פעולת הזרחנים האורגניים‪ .‬ההבדל העיקרי בין התרופות הוא‬ ‫סימנים באיברים שונים אצל הנפגע שעיקרם פעילות רבה של האיברים הנובעת מעירור יתר‬
‫שהאטרופין אינו פועל במוח ואילו הסקופולמין והבנקטיזין‪ ,‬שהן תרופות דמויות אטרופין‪,‬‬ ‫של מערכת העצבים‪.‬‬
‫כיצד משפיעה ההרעלה על האיברים השונים?‬ ‫פועלות גם במערכת העצבים המרכזית‪ .‬האנטי‪-‬כולינרגיים משפיעים בסינפסות הכולינרגיות‬
‫של תאי עצב המפעילים את השרירים החלקים ואת בלוטות ההפרשה הפנימית‪ .‬מכאן‬
‫שהטיפול בהם יביא לתופעות רצויות כגון‪ :‬האצת קצב הלב‪ ,‬הרחבת דרכי האוויר והקטנת‬
‫הסימנים הנובעים מפעילות יתר בעקבות הרעלת זרחנים אורגניים‬ ‫האיבר‬ ‫כמות ההפרשות בהן‪ ,‬הפחתת כאבי הבטן והשלשולים‪ ,‬הקטנת תכיפות מתן השתן‪ ,‬הפחתה‬
‫בכמות ההזעה והרחבת האישונים‪.‬‬
‫האטת קצב הלב‪ .‬לעיתים בשלב הראשון הדופק יהיה מהיר‬ ‫לב‬
‫ובהמשך יהפוך לאיטי‬
‫נטרול הרעל‪:‬‬
‫הצטברות הפרשות והיצרות דרכי הנשימה – מצוקה נשימתית‪,‬‬ ‫מערכת הנשימה‬ ‫נטרול הרעל משמעותו ניתוק הזרחנים האורגניים מהאצטילכולין אסטראז‪ .‬ניתוק החיבור‬
‫חרחורים וצפצופים‪ ,‬שיעול‪ ,‬לחץ בחזה‪ ,‬בצקת ריאות וכחלון‬ ‫של הזרחנים האורגנים אל האצטילכולין אסטראז יסייע למלא את תפקידם בהפחתת התגובה‬
‫העצבית של התא באמצעות פירוק האצטילכולין‪ .‬אם הטיפול התרופתי מתעכב הרי שבמשך‬
‫כאבי בטן עוויתיים‪ ,‬בחילות והקאות‪ ,‬הפרשת רוק מרובה מהפה‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫הזמן הופך החיבור בין הזרחן האורגני לבין האצטילכולין אסטראז לקשר חזק שלא ניתן יהיה‬
‫ואי שליטה על סוגרים‬ ‫עוד לפרקו‪ .‬בצורה חריפה ניתן למצוא את התופעה בגז מסוג סומן אשר בפגיעתו התהליך יכול‬
‫להתרחש בתוך מספר דקות‪ .‬לנטרול הרעל משמשות תרופות מסוג האוקסימים‪ :‬טוקסוגונין‬
‫הזעת יתר‪ ,‬דמעת‪ ,‬נזלת‬ ‫בלוטות ההפרשה‬ ‫ו‪ .TMB4-‬חומרים אלה נקשרים לזרחן האורגני ומפרידים אותו מהאצטילכולין אסטראז וכך‬
‫הוא יכול לשוב ולפרק את האצטילכולין‪ .‬האוקסימים פועלים בעיקר בתאי עצב המעצבבים‬
‫היצרות אישונים קשה– “ אישוני סיכה”– טשטוש ראייה‪ ,‬כאבים‪,‬‬ ‫עיניים‬ ‫את שרירי השלד ולכן הטיפול בהם יביא לתוצאות רצויות של הפחתת רעד והתכווצויות‪,‬‬
‫עיניים אדומות‬ ‫שיתוק וחולשה‪ .‬בניגוד לאנטי‪-‬כולינרגיים‪ ,‬האוקסימים אינם פועלים במוח‪.‬‬
‫תרופות אלו אינן יעילות לאורך זמן ולכן יש לחזור על הטיפול מספר פעמים לאורך יום או‬
‫רעידות‪ ,‬התכווצויות לא רצוניות‪ ,‬חולשה ושיתוק‬ ‫שרירים‬ ‫יומיים עד לקבלת התוצאות הרצויות‪ .‬סימנים מרובים ומגוונים אלה עלולים להטעות גם את‬
‫אנשי הצוות המנוסים ביותר‪ .‬למרות שניתן לזהות את עודף ההפרשות מהמערכות הרבות‬
‫הפרשת זיעה מרובה‬ ‫עור‬ ‫הרי שכדי לאבחן שאכן מדובר בהרעלת זרחנים אורגניים יש לחפש את היצרות האישונים‪,‬‬
‫שמהווה את אחד מסימני הפגיעה המובהקים‪ .‬אנשי צוות בעלי הכשרה רפואית מתקדמת‬
‫אי שקט ‪,‬שינויים בלחץ הדם‪ ,‬אדישות ודיכאון‪ ,‬הזיות ובלבול‪,‬‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫יאבחנו על פי סימנים במספר נפגעים את הפגיעה ויורו על מתן טיפול מתאים לנפגעים‪ .‬אחד‬
‫הפרעות בשיווי המשקל‪ ,‬קשיי תנועה‪ ,‬חולשה‪ ,‬ירידה במצב‬ ‫העקרונות לטיפול בנפגעים רבים הוא עקרון המיון לפגיעות קשות ולפגיעות קלות יותר‪.‬‬
‫ההכרה‪ ,‬התכווצויות‪ ,‬דיכוי נשימתי‬
‫הסימנים הראשונים להרעלה עלולים להופיע תוך מספר דקות‪ ,‬בעיקר אם החומר נספג דרך‬
‫מערכת הנשימה‪ .‬סימנים של הרעלה יופיעו בדרגות חומרה שונות‪ ,‬בהתאם לכמות הרעל‬
‫שנספג בגוף ולמשך החשיפה‪ .‬בספיגת כמות קטנה של חומר יתלונן הנפגע על כאבי בטן‬
‫ובחילות‪ .‬ניתן יהיה להבחין בהזעה מרובה‪ ,‬הצטברות מרובה של רוק בפה‪ ,‬טשטוש הראייה‬
‫וכאבי עיניים‪ .‬ייתכן שבשלב זה לא ניתן יהיה להבחין בהיצרות האישונים‪ .‬הנפגע יהיה באי‬
‫שקט ועלול להתלונן על קשיי נשימה‪ ,‬שיעול וצורך רב בהטלת שתן‪ .‬סימנים של הרעלה קשה‬
‫יהיו החמרה של הסימנים שתוארו לעיל אשר ילוו גם ברעידות לא רצוניות של השרירים‪ .‬עם‬
‫ההחמרה במצב הנפגע תופיע חולשת שרירים עד לשיתוק שרירי מערכת הנשימה‪ .‬עם החמרת‬
‫הפגיעה במערכת העצבים המרכזית יופיעו סימני דיכוי הכרה‪ ,‬דיכוי נשימה‪ ,‬התכווצויות‬
‫וחוסר הכרה‪ .‬גורם המוות העיקרי הוא חנק העלול להיווצר בשל חסימה של דרכי הנשימה‬
‫העליונות כתוצאה מכיווץ דופנות דרכי האוויר והצטברות נוזלים‪ ,‬הפרעה עד שיתוק שרירי‬
‫הנשימה ודיכוי מרכז הנשימה במוח‪.‬‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬וזאת למרות שאין טיפול תרופתי לחרדל עצמו‪ .‬תהליך ההחלמה מהמחלה‬ ‫חומרי כוויה – חרדל‬
‫ממושך ועלול לארוך חודשים‪.‬‬ ‫החרדל הוא חומר כימי המצטיין ביכולת חדירות גבוהה‪ .‬שלא כמו גז העצבים‪ ,‬הוא עובר‬
‫בקלות דרך שכבות ביגוד עבות וחלק מעזרי המיגון וקשה להתגונן מפניו‪ .‬פגיעתו העיקרית‬
‫הרעלות דם – ציאנידים‬ ‫היא בעור‪ ,‬בעיניים‪ ,‬במערכת הנשימה ובמערכת הדם באמצעות הפחתה ביצירת תאי דם במח‬
‫הציאנידים הם רעלים סיסטמיים חזקים הכוללים‪ :‬חומצה הידרוגנית‪ ,‬מלחים כגון ציאנוגן‬ ‫העצם‪ .‬החרדל היה בשימוש נרחב במלחמת העולם הראשונה ובשנים‬
‫כלוריד וציאניד האשלגן‪ .‬הציאניד משמש בתעשייה‪ ,‬בעיקר בתעשיית המתכות והפלסטיק‪,‬‬ ‫‪ 1985-1984‬השתמש בו צבא עיראק כנגד איראן‪ .‬החרדל מופיע בצורת נוזלים שמנוניים בצבע‬
‫לצורך ציפוי‪ .‬כחומר לחימה‪ ,‬הציאניד מפוזר בצורת נוזל חסר צבע‪ ,‬בעל ריח אופייני של‬ ‫צהוב המדיפים ריח שניתן להריחו בנקל‪ .‬לחרדל גופריתי ריח המזכיר שום ו‪/‬או חרדל‪ .‬לחרדל‬
‫שקדים מרים‪ ,‬נדיף מאד וקל מהאוויר‪ .‬תכונות אלו אינן מאפשרות יצירת ריכוזים קטלניים‬ ‫חנקתי ריח של דגים‪ .‬החרדל גורם לכוויות בעור‪ ,‬בריריות ובעיניים‪ ,‬לדיכוי יצירת מרכיבי הדם‬
‫לזמן ממושך בשטח פתוח אולם פגיעתם קשה בשל יכולתם הרבה להיספג בגוף דרך העור‪,‬‬ ‫במח העצם ולפגיעה ברקמה הלימפתית‪ .‬החרדל הוא בעל נדיפות נמוכה‪ ,‬כלומר נשאר לאורך‬
‫בשאיפה או בבליעה‪.‬‬ ‫זמן כנוזל יציב וכתוצאה מכך עלול לזהם שטחים גדולים לאורך זמן‪ .‬החרדל פוגע בעיקר‬
‫בתאים הנמצאים במצב של חלוקה‪ ,‬ולכן‪ ,‬הוא משפיע בעיקר על רקמות הבנויות מתאים‬
‫מנגנון ההרעלה‪:‬‬ ‫המתחלקים במהירות‪ .‬מעצם מנגנון פעילות החומר‪ ,‬עוברות ‪ 24-1‬שעות מרגע החשיפה ועד‬
‫הציאניד נקשר לחומר תאי הנקרא ציטוכרום אוקסידאז‪ .‬חומר זה הוא אנזים המשתתף‬ ‫להופעת סימני ההרעלה‪ .‬חומרת הפגיעה תלויה בצורת החשיפה‪ ,‬האיבר שנפגע וכמות הרעל‪.‬‬
‫בתהליך הנשימה התאית‪ .‬הציאניד שנקשר לציטוכרום אוקסידאז מונע את מעבר החמצן‬
‫מההמוגלובין שבדם אל תוך התאים ובכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬חונק את התאים וגורם לחוסר חמצן‬ ‫סימני הפגיעה‪:‬‬
‫חריף ברקמות עד למותו המהיר של הנפגע‪.‬‬ ‫בעיניים–‬
‫העיניים הן האיבר הרגיש ביותר לפגיעת החרדל‪ .‬סימנים לפגיעה יופיעו אחרי שעה עד מספר‬
‫סימני הרעלה‪:‬‬ ‫שעות ועלולים לכלול גודש‪ ,‬אודם‪ ,‬דמעות‪ ,‬צריבה ותחושת חול בעיניים‪ .‬בפגיעה חמורה יותר‬
‫מייד לאחר החשיפה מופיעים סימני הרעלה (תוך דקות ולעיתים אפילו שניות)‪ :‬העור הופך‬ ‫ניתן יהיה לראות נפיחות קשה‪ ,‬כאב חזק וכיווץ עוויתי של העפעפיים הגורמים לסגירתם‬
‫אדום‪-‬סגול‪ ,‬הדופק והנשימה מואצים והנפגע מתלונן על חום‪ ,‬חולשה‪ ,‬בחילה‪ ,‬הקאות וכאב‬ ‫בחוזקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלולה להיגרם דלקת לחמית קלה‪ ,‬דלקות מעורבות של הלחמיות והקרניות‬
‫ראש‪ .‬אם כמות הרעל שנספגת בגוף היא קטנה‪ ,‬הסימנים יחלפו ללא טיפול‪ .‬במקרים שבהם‬ ‫ואפילו דלקת קרנית קשה‪ .‬זו הפגיעה הנדירה ביותר העלולה לגרום לנזק קבוע‪.‬‬
‫כמות הרעל גדולה יותר‪ ,‬עם החמרת ההרעלה תופיע מצוקה נשימתית אשר סימניה הם‬
‫כיחלון‪ ,‬אי שקט ובלבול שהולכים ומחמירים‪ .‬תוך דקות הנפגע מאבד את הכרתו ומפסיק‬ ‫עור–‬
‫לנשום ולאחר מספר דקות נוספות‪ ,‬גם לבו מפסיק לפעום‪ .‬לגוף מנגנון טבעי לסילוק פסולת‬ ‫כוויות בעור הן בעלות אופי של כווייה כימית ותלויות בריכוז החומר‪ ,‬בטמפרטורה ובלחות‪.‬‬
‫של ציאניד באמצעות חומר שנקרא תיוסולפט‪ .‬חומר זה נקשר לציאניד‪ ,‬מנטרל אותו וגורם‬ ‫סימני הרעלה יופיעו מספר שעות ואף ימים לאחר החשיפה כאשר בשלב הראשון יופיעו אודם‬
‫להפרשתו דרך השתן‪.‬‬ ‫וכאב צורב באזורים הנגועים‪ .‬בהמשך‪ ,‬חדירת החומר לשכבות הפנימיות של העור תגרום‬
‫לתופעות כשל כווייה בדרגה ב’‪ ,‬בעיקר בפנים‪ ,‬באזורי בתי השחי ובמפשעה שבהם לחות וחום‪.‬‬
‫חומרים משניקים‬ ‫הסימנים שיופיעו יהיו שלפוחיות גדולות (‪ 10-1‬ס”מ) מלאות בתוצרי דלקת מתוך האפידרמיס‪.‬‬
‫חומרים משניקים פוגעים בדרכי האוויר ויוצרים בשלב מאוחר יותר נזק קשה לרקמת הריאה‪.‬‬
‫החומר העיקרי המוכר לנו מהקבוצה הוא הפוסגן ( ‪ -)PHOSGENE‬גז חסר צבע בעל ריח‬ ‫פגיעה בדרכי האוויר והריאות‬
‫אופייני של דשא או חציר טרי‪ .‬אחד המאפיינים הבולטים של הרעלה מגז הפוסגן‪ ,‬המבדיל בין‬ ‫אחת הבעיות העיקריות היא כוויות בדרכי נשימה עליונות‪ .‬הסימנים מופיעים מספר שעות עד‬
‫סימניו לבין סימני הרעלת זרחן אורגני‪ ,‬הוא היעלמות הסימנים הראשוניים המופיעים מייד‬ ‫ימים לאחר החשיפה‪ :‬הנפגע יסבול מכאב גרון ואף צרידות‪ ,‬הפרשה מוגברת מהאף ושיעול‬
‫לאחר ההיחשפות‪ .‬סימנים אלה נעלמים למשך מספר שעות עד ליממה והופעתם המחודשת‬ ‫ליחתי מוגבר‪ .‬בהמשך עלולה להיווצר דלקת ריאות‪.‬‬
‫מלווה בהחמרה במצב הנפגע‪ .‬הסימנים הראשוניים המופיעים אצל הנפגע הם לחץ מעיק‬
‫בחזה‪ ,‬שיעול‪ ,‬דמעת‪ ,‬כאב ראש ובחילה ‪ -‬בדומה לסימנים האופייניים להרעלת גז עצבים‪.‬‬ ‫פגיעה במערכת העיכול–‬
‫הסימנים חולפים לתקופה של בין ‪ 24-2‬שעות‪ ,‬שלאחריהן הם מופיעים שנית באופן פתאומי‬ ‫בליעה של טיפת חרדל אחת עלולה להיות קטלנית‪ .‬תוך פרק זמן של עד שעה יופיעו כאבי בטן‬
‫ודרמטי ומלווים במצוקה נשימתית קשה ‪ -‬נשימה מהירה‪ ,‬שטחית ומאומצת‪ ,‬ליחה קצפית‬ ‫חריפים המלווים בבחילות‪ ,‬הקאות ועלייה בחום הגוף‪ .‬לאחר מספר שעות יופיעו שלשולים‬
‫או דמית בכמויות גדולות – עד כדי הלם היפוולמי וצבע עור כחול‪.‬‬ ‫מרובים אשר עלולים לגרום לאיבוד נוזלים ואלקטרוליטים‪ ,‬לחולשה קיצונית ואף למוות‬
‫כעבור מספר ימים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בזכות אמצעי המיגון המתקדמים‪ ,‬החרדל שוב אינו כה קטלני כפי שהיה במלחמת‬
‫תכולת המזרקים האוטומטיים למבוגרים‪:‬‬ ‫טיפול בנפגעים מחומרי לחימה כימיים‬

‫‪ TA‬אוטומטי ‪ 1 -‬מ”ג‪ 2 ,‬מ”ג‬ ‫העיקרון החשוב במניעת הפגיעה הוא לבישת מסכת מגן המונעת שאיפת החומרים‪ .‬הימצאות‬
‫אטרופין ‪ 1 -‬מ”ג‪ 2 ,‬מ”ג‬ ‫בתוך מרחב מוגן יכולה להקטין עד פי ‪ 10‬את סיכון הפגיעה מהחומרים הרעילים‪.‬‬
‫‪ .3‬טיהור הסרת ביגוד‬ ‫זרחנים אורגניים– גז עצבים‬

‫ ביצוע טיהור באמצעות אבקת פולר הסופחת אליה את חומר כימי נוזלי (בתרחיש מלחמתי‬ ‫הטיפול בזרחנים אורגניים יהיה לאחר הופעת ‪ 2‬סימני הרעלה לפחות ויכלול את שלושת‬
‫מתבצע בבית החולים)‬ ‫השלבים הבאים‪:‬‬
‫שלבי הביצוע‪:‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .1‬אבטחת נתיב אוויר ונשימה תקינים‪.‬‬
‫‪ .1‬פיזור אבקה על העור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬טיפול תרופתי‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך פיזור באמצעות פד גזה או בד נקי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬טיהור ומניעת המשך חשיפה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסרת האבקה באמצעות בד נקי‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .4‬שטיפה במים וסבון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שני השלבים הראשונים יתבצעו במקביל!!!‬
‫תוך כדי טיפול יש לשמור על בטיחות המטפל‪ .‬יש ללבוש אמצעי מיגון מתאימים‪ ,‬אין לגעת‬
‫חרדל‬ ‫בנפגע ללא כפפות ואין להנשים נפגע מפה לפה מחשש לשאיפת הרעל‪.‬‬
‫הטיפול בנפגעים מגזים הגורמים לכוויות יכלול‪:‬‬
‫‪ .1‬הרחקה מהאזור הפגוע‪.‬‬ ‫‪ .1‬אבטחת נתיב אוויר ונשימה תקינים‪ :‬שאיבת ההפרשות מדרכי האוויר‪ ,‬פתיחת נתיב אוויר‪,‬‬
‫‪ .2‬שטיפת העיניים במהירות‪ ,‬לפני שהרעל נספג (נספג תוך דקות)‪.‬‬ ‫העשרה בחמצן או במידת הצורך‪ ,‬הנשמה‪ .‬חשוב לזכור לא להנשים בשטח מזוהם‪ ,‬אם‬
‫‪ .3‬טיהור באמצעות אבקה (לא בעיניים ולא על פצעים פתוחים)‪.‬‬ ‫אין אמצעי הנשמה מצויידים במסננים‪ .‬בהיעדרם יש להוציא את הנפגע לשטח נקי מאדי‬
‫‪ .4‬שטיפת העור בכמויות גדולות של מים וסבון‪ ,‬לאחר הפשטה זהירה‪.‬‬ ‫רעל‪.‬‬
‫‪ .5‬עירוי נוזלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬טיפול תרופתי– מטרת התרופות היא למנוע גירוי יתר של התא האחר סינפטי‪ .‬התרופות‬
‫‪ .6‬כיסוי הכוויות בתחבושת סטרילית‪.‬‬ ‫פועלות בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬נטרול הרעל ‪ -‬התרופה נקשרת לרעל וגורמת לניתוקו מן האנזים ולפירוק מחודש‬
‫חשיפת עיניים‪ -‬טיפות‪ :‬טטרקאין ‪ -‬הקלה בכאבים‪.‬‬ ‫של האצטילכולין שהצטבר בסינפסה (תרופות מסוג האוקסידים כגון‪ :‬טוקסוגונין‬
‫אטרופין סולפנט‪ -‬הרחבת אישונים (מונע הידבקויות תוך‪-‬עיניות)‪.‬‬ ‫ו– ‪.)TMB 4‬‬
‫סולפצטמיד ‪ -‬מונע זיהום משני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מניעת גירוי התא הבתר‪-‬סינפטי ‪ -‬תרופות כגון אטרופין מסוגלות להתקשר לקולטנים‬
‫הרגישים לאצטילכולין כדי לחסום אותם ולמנוע את הפעלתם על ידי אצטילכולין‬
‫ציאנידים‬ ‫(תרופות נוספות‪ :‬בנקטידין‪ ,‬סקופ ולמין)‪ .‬את האטרופין יש להזריק שוב ושוב עד‬
‫מטרת הטיפול בהרעלת ציאנידים היא למנוע המשך חשיפה לרעל‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לזכור שהבעיה‬ ‫שיופיעו סימני אטרופינזיציה‪ :‬עור חם ויבש וריריות יבשות (דופק מואץ והרחבת‬
‫העיקרית בהרעלת ציאניד היא חוסר חמצן ברקמות ולכן יש לשים דגש על מתן חמצן‪.‬‬ ‫אישונים תומכים באבחנת אטרופיניזציה אך אינם מספקים)‪ .‬כל עוד העור מזיע‬
‫‪ .1‬יש להרחיק את הנפגע מהאזור הנגוע‪.‬‬ ‫והפה מלא הפרשות וריר‪ ,‬יש להוסיף ולהזריק לנפגע מנות נוספות של אטרופין‪ ,‬על‬
‫‪ .2‬אם הנפגע אינו נושם או אם נשימתו אינה יעילה‪ ,‬יש לבצע הנשמות‪.‬‬ ‫פי הנחיות הטיפול שיינתנו על ידי רופא‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הנפגע נושם‪ ,‬יש לתת העשרה בחמצן‪.‬‬ ‫ עם זאת יש לזכור כי הזרקה מיותרת של אטרופין עלולה לגרום להרעלת אטרופין‬
‫ולסיכון הנפגע‪ .‬בהזרקת אטרופין יש להתמיד במשך ‪ 24‬שעות לפחות בנפגעים‬
‫אנטידוטים הניתנים בהרעלת ציאניד‪:‬‬ ‫קלים‪ .‬בנפגעים קשים ובינוניים ‪ 48 -‬שעות לפחות‪ .‬לנפגעים קשישים ולילדים יש‬
‫א‪ .‬יוצרי מתהמוגלובין‪ -‬כלומר‪ ,‬המוגלובין המכיל ברזל תת‪-‬ערכי‪.‬‬ ‫לתת אטרופין במינון של ‪ 1‬מ”ג בכל מנה במקום ‪ 2‬מ”ג בכל מנה (לילדים מתחת‬
‫ לדוגמה‪ :‬ניטריט‪ D-MAP - 4‬המתחרים עם הציאניד על הציטוכרום אוקסידאז וקושרים‬ ‫לגיל שנתיים יש לתת ‪ 0.5‬מ”ג)‪.‬‬
‫אותו ליצירת ציאנו‪-‬המוגלובין‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרכובת קובלט‪ -‬הקושרת את הציאניד ישירות מבלי ליצור מתהמוגלובין‪.‬‬
‫מהאף‪ ,‬הפה ולעיתים אף מתוך אברים פנימיים‪ ,‬דבר הגורם לזיהום האדמה או מי השתייה‪.‬‬ ‫חומרי לחימה ביולוגיים‬
‫גווויות של בעלי חיים הן מקור להדבקה‪ .‬לא ידוע אם הנבגים יכולים להתרבות באדמה אבל‬ ‫לוחמה ביולוגית היא שיטת לחימה המשתמשת באמצעים ביולוגיים שונים כדי לפגוע בבני‬
‫ידוע כי בעל חיים הבא במגע עם אדמה המכילה נבגים יידבק במחלה‪ .‬מגיפה בקרב בעלי‬ ‫אדם‪ ,‬בבעלי חיים ובצמחים‪ .‬חומרי הלחימה הביולוגיים הם בעיקר חיידקים‪ ,‬נגיפים או‬
‫חיים יכולה להתפשט במהירות ובעיקר על ידי בעלי חיים המעופפים והנושכים‪.‬‬ ‫פטריות המחוללים מחלות‪ .‬עוצמתו של גורם המחלה נמדדת על פי שלוש תכונות עיקריות‪:‬‬
‫העמידות הטבעית של האדם בפני האנטראקס גבוהה מזו של בעלי חיים אוכלי העשב‪ .‬קשה‬ ‫‪ .1‬האלימות שלו ‪ -‬מספר המיקרואורגניזמים הנדרשים כדי לגרום למחלה‪.‬‬
‫להגדיר את היקף ‪ /‬שכיחות המחלה מאחר ויש מספר רב של מקרים שלא מקבל תשומת לב‬ ‫‪ .2‬ההשפעה הקלינית על הנפגע ואלו תופעות הוא ירגיש‪.‬‬
‫רפואית ולא דווח‪.‬‬ ‫‪ .3‬היכולת לגרום להידבקות ולמגפה‪.‬‬
‫ההערכה היא כי ישנם קרוב ל–‪ 20,000–100,000‬מקרים בשנה (בבעלי חיים)‪.‬‬
‫רק ‪ 4‬מקרים של אנטראקס בבני אדם היו בארצות הברית בין השנים ‪ .1984–1988‬תופעות‬ ‫מרבית המיקרואורגניזמים רגישים מאוד לשינויים‪ .‬מרביתם מומתים בקלות ובמהירות בחשיפה‬
‫של מגפות אנטראקס קשות התרחשו בסוף שנות ה–‪ 70‬ביערות סברדולק ברוסיה בשנת ‪1979‬‬ ‫לטמפרטורה של ‪ .600c‬חיידקים מסוימים יכולים לשרוד למשך תקופה ארוכה‪ .‬חיידקי הגחלת‬
‫ובזימבבואה באמצע שנת ‪ 1978‬ובתחילת ‪.1980‬‬ ‫חיים בתוך נבגים המגנים עליהם ועל כן יכולים לשרוד גם בטמפרטורה של ‪.1000c‬‬
‫מתברר ממחקרים עדכניים כי האנטראקס בשתי המגיפות הנ”ל‪ ,‬היה אנטראקס שאיפתי‬ ‫חיידקים אלו יכולים לסכן את האוכלוסייה למשך תקופה ארוכה של עד עשרות שנים‪.‬‬
‫(המשפיע על דרכי הנשימה)‪ .‬מסכות האב”כ יעילות ביותר כנגד שאיפת חיידקים ולכן השימוש‬ ‫מרבית המחלות הידועות מתפתחות רק לאחר שהאדם נחשף למנה של למעלה מ‪2000‬‬
‫בהם ימנע את אפשרות ההדבקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הימצאות בתוך מרחב מוגן במהלך ההרחפה של‬ ‫מיקרואורגניזמים אלימים‪.‬‬
‫החיידקים תקטין גם היא באופן ניכר את סכנת ההידבקות‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬לעיתים מספיק גם מיקרואורגניזם אחד כדי לחולל מחלה (לדוגמא– מחלת הקדחת)‪.‬‬
‫תופעות קליניות‪:‬‬ ‫גחלת היא מחלה הפוגעת בריאות וגורמת להופעת פצעים מוגלתיים בהן‪ ,‬מתפתחת לאחר‬
‫הקדמה‬ ‫הדבקה של ‪ 10,000‬חיידקים באנשים בריאים‪ ,‬אך במקרים של חולים‪ ,‬ילדים או קשישים‬
‫כ‪ 95% -‬מהמקרים של פגיעת אנטראקס בבני אדם הם עוריים‪ .‬יתר ‪ 5‬האחוזים מופיעים‬ ‫תיתכן הדבקה בכמות חיידקים פחותה יותר‪.‬‬
‫בצורה השאיפתית‪-‬ריאתית‪ .‬קיימים שני זנים נוספים אך הם מאוד נדירים‪ :‬אנטראקס תוך‪-‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון את חיסונה של האוכלוסיה למגוון של מחלות‪ .‬החומרים‬
‫מעי ודלקת קרום המוח אנטראקסית‪ ,‬המופיעה לרוב כסיבוך בהחלמה‪ ,‬אך יכולה להופיע כזן‬ ‫הביולוגיים חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה‪ ,‬דרך מערכת העיכול או באמצעות הזרקה‬
‫בפני עצמו‪ .‬החיידק המצוי בתוך הנבג אינו פעיל‪ ,‬אולם עם כניסתו למחזור הדם ולמערכת‬ ‫לעור על ידי חרקים‪.‬‬
‫הלימפה מתחיל תהליך ההבשלה שלו (יציאה מהנבג) והוא הופך לפעיל‪ .‬תהליך הדגירה של‬
‫המחלה בגוף יכול להימשך מספר ימים שלאחריהם יתחיל שלב של מחלת חום רגילה עם‬ ‫גחלת (אנטרקס)‬
‫נזלת ודמעת ולאחריה‪ ,‬תמונה חריפה של זיהום כללי עד מוות ממצוקה נשימתית‪.‬‬ ‫אחת המחלות אשר בהן נעשה שימוש בלוחמה ביולוגית היא מחלת הגחלת‪ .‬מחלת הגחלת הינה‬
‫דלקת בקטריאלית חריפה הנגרמת על ידי בצילוס אנטראקסיס ומופיעה לרוב בבעלי חיים‬
‫אנטראקס עורי ‪ -‬הפגיעה העורית מאנטראקס מופיעה לעיתים קרובות באזורים חשופים‪.‬‬ ‫אוכלי עשב‪ .‬דרך השימור של החיידק היא בצורת נבגים העמידים לתקופה של עד ‪ 50‬שנה‪.‬‬
‫במהלך התפשטות הנבגים אל תוך הגוף‪ ,‬מופיעות בלוטות אדומות ובמהלך שבוע מיום‬ ‫נבגים אלו הם בעלי דופן עמידה במיוחד ונמצאים באדמה או במקורות מים‪ .‬בצילוס אנטראקסיס‬
‫ההידבקות ייווצרו מוקדים מושחרים דמויי נמק מוקף באזור בצקתי חום‪ ,‬ומסביב לבצקת‪,‬‬ ‫משומר בצורת קפסולות היוצרות שרשראות אירוביות ובמרכזן נמצא מרכז אליפטי ובו ריכוז‬
‫באזור אפרורי–לבן‪.‬‬ ‫הנבגים‪ .‬דרוש חמצן ליצירת הנבגים אבל לא דרוש חמצן להתפתחות או נביטה‪ .‬תהליך יצירת‬
‫הפגיעה מלווה בכאבים לא מוגדרים‪ ,‬הדומים לכאבי דלקת במערכת הלימפה‪ .‬רוב הנפגעים‬ ‫הנבגים לא מתרחש בתוך בעל חיים‪ .‬בנוכחות של פחמן דו חמצני‪ ,‬המושבות נעשות צפופות‬
‫סובלים מחולשה‪ ,‬עם או בלי תסמינים נוספים‪ .‬במקרים מסוימים הבצקת עלולה להוביל‬ ‫יותר וצמיגות יותר‪ .‬ניתן להרוס את הנבגים של הבצילוס האנטראקסיס על ידי הרתחה‬
‫להלם או להרעלה‪ ,‬שכן‪ ,‬ההתפשטות נעשית דרך מערכת הדם או דרך מערכת הלימפה‪.‬‬ ‫במשך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫ב‪ 20%-10% -‬מהחולים הלא מטופלים מתפתחת דלקת בקטריאלית חריפה המלווה בעלייה‬ ‫התפשטות המחלה‪ :‬התפשטותו של האנטראקס היא רחבת הקף‪ .‬כל בעלי חיים חשודים‬
‫דרסטית בחום הגוף ובמוות מהיר‪.‬‬ ‫כנשאים או כנגועים בדרגות אלו או אחרות‪ .‬המחלה נפוצה יותר בקרב בעלי חיים מבויתים‬
‫אוכלי עשב אבל גם בקרב חיות בר אוכלות עשב‪.‬‬
‫ניתן לאבחן על ידי בדיקות מעבדה‪:‬‬ ‫ניתן למצוא את המחלה גם בחרקים המעופפים‪ ,‬דוגמת הפרפרים‪ ,‬הזבובים ועוד‪ .‬האנטרקס‬
‫‪ .1‬תרביות דם חיוביות המכילות חלקי דופן גראם חיובית של החיידק‪.‬‬ ‫אינו מדבק מאדם לאדם (אינו מגפתי)‪.‬‬
‫‪ .2‬הצמדת תאי המוגלובין והצמגתם‪.‬‬ ‫מגע עם בעל חיים מדבק כאשר הוא תר אחר מזון באזורים נגועים ובעלי נבגים‪ ,‬ובהתאם‬
‫תנאי מזג האוויר ‪ /‬אקלים‪ .‬כאשר החיות גוססות מהמחלה יופיעו לעיתים קרובות דימומים‬
‫שלבי חבישת מסיכה‬ ‫אנטראקס שאיפתי – הופעתם של הסימנים זהה לאלה של דלקות או מחלות נשימתיות המקשות‬
‫‪ .1‬עצור נשימה‪.‬‬ ‫על אבחון מהיר‪ .‬ניתן למצוא הפרשות ריריות בדרכי הנשימה‪ ,‬במערות הפנים ובפוליפים‪.‬‬
‫‪ .2‬שחרר את רצועות הרתמה‪ .‬אחוז ברתמות הרקה והסנטר ומתח אותן בין האמה לבוהן‬ ‫לאחר ‪ 3-1‬ימים מתחיל השלב הקשה‪ ,‬עם עלייה בחום‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬שיעול נבחני‪ ,‬חוסר‬
‫או בין הבוהן לשתי האצבעות הסמוכות אליה‪.‬‬ ‫חמצן ברקמות וירידה בלחץ הדם‪ ,‬שלרוב מובילים למוות תוך ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנס את הסנטר למקומו במסכה והעבר את רצועות הסנטר והרקה לאחור‪.‬‬ ‫ממצאים רדיולוגיים ספציפיים מתקשרים עם דימום תוך‪-‬חזי‪ ,‬בצורה שווה בשני הצדדים‪.‬‬
‫‪ .4‬מתח את רצועות הסנטר ביחד לאחור‪.‬‬ ‫החיידק פוגע בעיקר בריאות ובפליאורה ולכן ניתן לראות את התפשטות החיידק בצילום‬
‫‪ .5‬מתח את רצועות הרקה ביחד לאחור‪.‬‬ ‫רנטגן פשוט (כהתבהרות של הריאות)‪.‬‬
‫‪ .6‬ודא שכיפת הקודקוד נמצאת ממרכז הקודקוד ומטה‪.‬‬
‫‪ .7‬אטום את פתח הפליטה עם כף ידך ונשוף בחוזקה להוצאת אוויר‪ ,‬המסכה אמורה‬ ‫אנטראקס תוך מעי ‪ -‬התסמינים מרובים וכוללים חום‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬כאבי בטן חזקים‪,‬‬
‫להתנפח‪.‬‬ ‫שלשולים‪ ,‬שלשולים דמיים ולעיתים אף סימני הלם היפוולמי‪.‬‬
‫‪ .8‬סתום את פתח המסנן (עם כף ידך) ושאף‪ .‬אם המסכה נצמדת לפניך ואתה מתקשה‬
‫לשאוף – משמע שהיא מהודקת עליך כנדרש ואין חדירת אוויר מהצדדים‪ .‬נשום כרגיל‪.‬‬ ‫טיפול‬
‫‪ 1‬טיפול מונע–חיסון‬
‫זכור ! מסיכה שלא הונחה כהלכה אינה מגינה‬ ‫‪ .2‬טיפול מיידי (לאחר הפגיעה)‬
‫שלבי הסרת המסיכה‬ ‫הטיפול לאחר הפגיעה מורכב משני מרכיבים‪:‬‬

‫‪ .1‬אחוז במסנן‪.‬‬ ‫המרכיב הראשון – חיסון‪ ,‬כולל שלוש זריקות לאורך מספר שבועות‬
‫‪ .2‬הסר את המסכה בתנועת סיבובית מלמטה למעלה‪.‬‬ ‫המרכיב השני – מתן אנטיביוטיקה בסמוך לפגיעה עד לאחר מתן החיסון האחרון‬
‫‪ .3‬רק לאחר הסרת המסכה מהראש שחרר את רצועות הסנטר והרקה‪.‬‬
‫‪ .4‬החזר את המסכה לאריזתה‪ ,‬לשימוש נוסף‪.‬‬ ‫הוראות למתן אנטיביוטיקה וחיסון יינתנו על ידי הגורמים המוסמכים‬
‫שים לב! אין לשחרר את הרצועות כאשר המסכה על הראש מחשש שהידיים מזוהמות בחל”כ‬ ‫מיגון בעזרת מסיכת גז‬
‫ונגיעה בראש עלולה לזהמו‬ ‫התמגנות מחל”כ – אמצעי המיגון היעיל והחשוב ביותר הוא מסכת גז‪ .‬המסכה מונעת את‬
‫ספיגת הרעלים דרך מערכת הנשימה‪ ,‬העיניים ומערכת העיכול‪ .‬יעילות המסכה תלויה בהתאמת‬
‫זכור! מסיכת הגז שנחבשה כהלכה מהווה אמצעי מיגון מצוין בפני חומרי עצבים‬ ‫גודלה לראש‪ ,‬וכן במהירות ובמקצועיות שבה היא נחבשת‪.‬‬
‫מבנה המסכה ‪ -‬המסכה בנויה משני חלקים עיקריים‪ :‬כיסוי פנים ורתמת ראש‪ .‬כיסוי הפנים‬
‫מיגון בפני חדירת הרעל דרך העור‬ ‫מכסה את הפנים ויש בו פתחי ראייה שקופים ופתחי נשימה – פתח כניסת אוויר שאליו‬
‫בגד מיגון פחמי “נושם” – המיגון הטוב ביותר הוא חליפה מלאה של בגדי מגן הכוללת גם‬ ‫מחברים את המסנן (פילטר)‪ ,‬פתח פליטת אוויר ופתח דיבור (במסכות ‪ .)-15M‬רתמת הראש‬
‫מגפיים וכיסוי ראש‪ .‬בהיעדר ביגוד כזה ניתן להשתמש בביגוד רגיל עבה כמפורט להלן‪.‬‬ ‫מצמידה את המסכה לפנים‪ .‬היא מורכבת מחמש רצועות‪ :‬שתי רצועות סנטר‪ ,‬רצועות רקה‬
‫ביגוד עבה – בגד רגיל עשוי להקנות הכנה חלקית כנגד חדירת הרעל דרך העור‪ .‬לפיכך‪ ,‬בחשש‬ ‫ורצועת מצח אחת‪.‬‬
‫להתקפת אב”כ יש ללבוש חולצה עבה עם שרוולים ארוכים‪ ,‬מעיל גשם‪ ,‬מכנסיים ארוכים‬
‫ועבים‪ ,‬נעליים סגורות וגבוהות וכפפות‪.‬‬ ‫שלבי הכנת המסיכה‬
‫‪ .1‬הרכבת המסנן על המסכה ‪ -‬אם ניתנה לך הוראה יש להסיר את הסגרים משני צדי המסנן‬
‫זכור! ביגוד מקנה מיגון חלקי בפני ספיגת הרעל דרך העור‪ .‬בחשש להתקפה לבש בגדים‬ ‫ולהבריג אותו לפתח שאיפת האוויר במסכה‪.‬‬
‫ארוכים ועבים המכסים את מירב שטח העור‪.‬‬ ‫שים לב! אין לפתוח את המסנן אם לא ניתנה הוראה לכך‪.‬‬ ‫ ‬
‫מסנן פתוח מאבד את יעילותו במשך הזמן‪.‬‬ ‫ ‬
‫אופן השימוש במזרק אוטומטי (צוותי מד”א)‬ ‫‪ .2‬יש לשחרר את רצועות הרתמה‪.‬‬
‫ניתן להבחין בשלושה חלקים עיקריים במזרק‪ :‬גוף גלילי שבצדו האחד נצרה (בצבע צהוב‪,‬‬
‫אפור או אדום) ובצדו השני כיפה (בצבע ירוק ‪ ,)1‬שדרכה נשלפת המחט בזמן ההזרקה‪.‬‬
‫שלבי ההזרקה‪:‬‬
‫‪ .1‬הוצא את הנצרה‪ ,‬היזהר שלא לגעת בידך בכיפה בצידו השני של המזרק פן תישלף המחט‬
‫והחומר יוזרק לאצבעך‪.‬‬
‫‪ .2‬הצמד את הכיפה לחלק העליון החיצון של הירך (על הבגד)‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ את המזרק בכוח כלפי הירך עד להפעלתו‪.‬‬
‫‪ .4‬המשך להצמיד את המזרק לירך למשך ‪ 10‬שניות כדי להבטיח שכל החומר שבתוכו יוזרק‬
‫לגוף‪.‬‬
‫‪ .5‬נתק את המזרק מהרגל והצמד אותו לדש חולצתך כדי שאנשי הצוות הרפואי ידעו שכבר‬
‫רעידת‬
‫קיבלת מנת תרופה אחת‪.‬‬
‫הנחיות לטיפול בנפגעי חל”כ עצבים במזרקים אוטומטיים (במד”א)‬
‫אדמה‬
‫מצב‬
‫הערות‬ ‫טיפול תרופתי‬ ‫גיל‬ ‫הנפגע סימנים‬
‫אטרופין ‪ 0.5‬מ”ג–‬
‫גוף המזרק כתום‬ ‫‪2–0‬‬ ‫הנפגע מהלך‬
‫‪ X 1‬בירך‬
‫בהוראת רופא בלבד‬ ‫כיווץ אישונים‪ ,‬דמעת‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬הפרשת‬ ‫קל‬
‫גם למבוגר‬ ‫אטרופין ‪ 1.0‬מ”ג– גוף‬ ‫‪10–2‬‬ ‫רוק מרובה‪ ,‬לחץ בחזה‪,‬‬
‫מעל גיל ‪60‬‬ ‫המזרק ירוק ‪ X 1‬בירך‬ ‫שנים‬ ‫נזלת‪ ,‬הזעה‪ ,‬בחילה‪,‬‬
‫הקאה‪ ,‬כאבי בטן‬
‫אטרופין ‪ 2.0‬מ”ג–גוף‬ ‫‪60–10‬‬
‫המזרק לבן ‪ X 1‬בירך‬ ‫שנים‬
‫בהוראת‬ ‫הנפגע נושם אך לא‬
‫רופא בלבד‪,‬‬ ‫אטוקס ‪ 0.5‬מ”ג – גוף‬ ‫‪2-0‬‬
‫כתחליף ‪-‬‬ ‫מהלך‬
‫אטרופין‬ ‫המזרק אדום ‪ X 1‬בירך‬ ‫שנים‬
‫‪ 0.5‬מ”ג‬ ‫נוספים‪ :‬קשיי נשימה‪,‬‬ ‫בינוני‬
‫אטוקס ‪ 1.0‬מ”ג – גוף‬ ‫‪10–2‬‬ ‫צפצופים‪ ,‬רעד שרירים‪,‬‬
‫המזרק אפור ‪ X 1‬בירך‬ ‫שנים‬ ‫שלשול‪ ,‬תכיפות במתן‬
‫מעל‬ ‫שתן‪ ,‬אי שליטה על‬
‫כתחליף – אטרופין ‪1.0‬מ”ג‬ ‫גיל ‪60‬‬ ‫סוגרים‪ ,‬איבוד הכרה‬
‫אטוקס ‪ 2.0‬מ”ג –‬ ‫‪60–10‬‬

‫גוף המזרק כחול‬ ‫הנפגע אינו נושם‬ ‫קשה‬
‫שנים‬
‫‪ – X 2‬בכל ירך‬
‫* הנחיות כלליות – ההזרקה תיעשה דרך הבגדים‪ ,‬יש להצמיד את המזרק במקום בולט לבגדי‬
‫הנפגע‬
‫רעידת אדמה‬
‫מדינת ישראל ממוקמת באזור עתיר רעידות אדמה הרסניות‪ .‬רעידות אלה מתרחשות אחת‬
‫לכמאה שנה‪.‬‬
‫מוכנות לרעידת אדמה‬

‫בעבר התרחשו באזורנו רעידות הרסניות ולדעת מומחים‪ ,‬רעידות אדמה כאלו יקרו גם‬
‫בעתיד‪ .‬לא ניתן לחזות מראש את זמן ההתרחשות של רעידת האדמה‪ .‬היא עלולה לקרות‬
‫מחר‪ ,‬בעוד חודש או בעוד מספר שנים‪ ,‬אך עצם התרחשותה אינה מוטלת בספק‪ .‬הניסיון‬
‫שנצבר בעולם מוכיח שידע והיערכות מוקדמת לקראת רעידת אדמה והתנהגות נכונה בעת‬
‫התרחשותה הצילו חיים ומזערו את הנזק לרכוש‪.‬‬
‫רעידת אדמה מתרחשת כאשר חלה תזוזה פתאומית לאורך מישורי המגע בין הלוחות המרכיבים‬
‫את קרום כדור הארץ‪ .‬האנרגיה המשתחררת כתוצאה מתזוזת הלוחות גורמת לרעידת האדמה‪.‬‬
‫לאחר רעידת האדמה העיקרית מתרחשת בדרך כלל סדרה של רעידות משנה‪ .‬רעידות אלו‬
‫חלשות יותר מן הרעש העיקרי‪ ,‬הן יכולות להתרחש גם חודשיים אחרי הרעידה העיקרית‬
‫אך תדירותן הולכת ופוחתת עם הזמן‪.‬‬
‫מניסיון שהצטבר בעולם עולה כי מרבית הפגיעות בנפש והנזקים לא נגרמים מהרעש עצמו‬
‫אלא מתוצאותיו‪ :‬גלישת קרקע‪ ,‬קריסת מבנים‪ ,‬תזוזה ונפילה של רהיטים וחפצים‪ ,‬שברי‬
‫זכוכית‪ ,‬הצפות‪ ,‬דליפות גז ומהתנהגות לא נכונה של אנשים‪.‬‬
‫רעידות אדמה התרחשו גם בישראל וביבר התחוללו רעשים חזקים שגרמו להרס רב ונפגעים‪.‬‬
‫רעידת האדמה ההרסנית האחרונה התרחשה באזור ב– ‪ 1927‬כשהמוקד שלה היה בצפון ים‬
‫המלח‪ ,‬אז נספו ‪ 300‬איש ונמנו כ– ‪ 1000‬פצועים‪.‬‬
‫נזקי רעידת אדמה מושפעים משילוב של עוצמת הרעידה‪ ,‬סוג הקרקע (באזורים סלעיים‬
‫לדוגמא‪ ,‬סכנת ההתמוטטות קטנה יותר)‪ ,‬אופן תזוזת הלוחות (במקביל לאותו כיוון או לכיוון‬
‫מנוגד) ואופי הבניה באזור המוכה‪.‬‬
‫ועדת ההיגוי הממשלתית קבעה שמדינת ישראל תיערך לרעידת אדמה בעוצמה של ‪7.5‬‬
‫בסולם ריכטר‪ .‬לפי התרחיש הנזק שעשוי להיגרם הוא‪ :‬הרוגים – ‪ ;10,000‬פצועים בינוני‪/‬‬
‫קשה – ‪ ;12,000‬פצועים קל – ‪ ;48,000‬עקורים – ‪ ;200,000‬לכודים – ‪ ;13,000‬מבנים הרוסים‬
‫ומבנים עם נזק כבד – ‪ ;17,000‬מבנים עם נזק קל עד בינוני – ‪.60,000‬‬
‫ההנחה היא כי הנזקים העיקריים ייגרמו בצפון הארץ ובמרכזה עם השפעה על מדינות שכנות‪.‬‬
‫לא כל האזורים ייפגעו באותה מידה‪ .‬יש אזורים בהם הרעידה עשויה להיות מורגשת בלבד‪,‬‬ ‫רעידת אדמה בהאיטי ינואר ‪2010‬‬
‫ולעומת זאת‪ ,‬באזורים רבים עלולות להתרחש פגיעות קשות בנפש וברכוש‪.‬‬
‫מד”א נערך לשלושה תרחישי רעידת אדמה המבוססים על רמת הנזק –‬

‫רעידת אדמה מורגשת (רעידה מדרגה ‪– )A‬‬
‫עד מספר אירועים רבי נפגעים (אר”נים) בודדים‪.‬‬
‫תשתית תחבורתית‪ ,‬רפואית ואמצעי תקשורת לא ייפגעו באופן המשבש את פעילות מד”א‪.‬‬
‫במרחב המוגן‪:‬‬
‫ •ערכת עזרה ראשונה (ניתן לרכוש במד”א)‬
‫ •ציוד לחולים כרוניים‬
‫ •תרופות בשימוש יומיומי‬
‫ •משולשים‪ ,‬חסם עורקים‪ ,‬סד‬
‫ •מסיכות אבק וכפפות‬
‫ •משככי כאבים‬
‫ •תמיסת חיטוי‬
‫ •תחבושות‪ ,‬אגד מדבק‬
‫ •ציוד לשעת חירום – יש להכין מראש ולהניח במקום נגיש‪ ,‬כדוגמת המרחב המוגן‬
‫ •פנס‬
‫ •סוללות‬
‫ •רדיו עם סוללות‬ ‫רעידת אדמה עד ‪ 20%‬מתרחיש הייחוס (רעידה מדרגה ‪– )B‬‬
‫ •משקפיים רזרביים‬ ‫נזקים ונפגעים בחלק מאזורי הארץ ‪.‬‬
‫ •גפרורים ונרות‬ ‫פגיעה מסוימת ביכולת התקשורת והתעבורה ופגיעה מסוימת גם בבתי החולים – יידרש‬
‫ •בקבוקי מים מינרליים‬ ‫ויסות שניוני לבי”ח נוספים‪.‬‬
‫ •מזון וציוד לתינוקות‬
‫ •מזון משומר ופותחן קופסאות‬ ‫רעידת אדמה מעל ‪ 20%‬מתרחיש הייחוס (רעידה מדרגה ‪– )C‬‬
‫כחלק מתורת הלחימה (תו”ל)‪ ,‬כל אזור יגדיר את רמת הפגיעה שלו בהתאם ל– ‪.ABC‬‬
‫בזמן רעידת האדמה‬
‫ •אם ניתן לצאת מהמבנה תוך שניות ספורות – צאו החוצה‪.‬‬ ‫ברור לכולנו כי אזור פגוע לא יידע תחילה להבדיל אם הוא ברמה ‪ B‬או ‪ C‬אולם אין משמעות‬
‫ •התפנו למרחב מוגן או חדר מדרגות ורדו במדרגות לכיוון היציאה‪.‬‬ ‫להבדלה ברמה המקומית בין רמות נזק אלו‪.‬‬
‫ •אם אין אפשרות להגיע לאחד מהמקומות הנ”ל‪ ,‬התחבאו מתחת לשולחן כבד‬
‫ •התרחקו מקירות חיצוניים‪ ,‬חלונות ומדפים‬
‫ •אין להשתמש במעלית בזמן הרעידה ואחריה‬ ‫כיצד להתכונן לרעידת אדמה?‬
‫אם הרעידה מתרחשת בעת שאתם מחוץ לבנין–‬ ‫הכנת הבית‪:‬‬
‫הישארו בשטח פתוח‪ .‬התרחקו ממבנים והיזהרו מחפצים נופלים וחוטי חשמל קרועים‪.‬‬ ‫ •יש לאתר מקום בטוח בבית – רחוק מקירות חיצוניים‪ .‬אם יש בבית ממ”ד‪ ,‬יש להיכנס אליו‪.‬‬
‫ •יש לוודא שכל בני המשפחה יודעים היכן נמצאים מפסקי החשמל הראשיים וברזי המים‬
‫והגז הראשיים וכיצד לסגור אותם‪.‬‬
‫ •יש לקבע לקירות ספריות‪ ,‬טלוויזיות‪ ,‬ארונות ומדפים‪.‬‬
‫ •יש לתמוך היטב בדודי שמש‪ ,‬מיכלי גז‪ ,‬מזגנים‪.‬‬
‫ •יש לאחסן חומרים רעילים ודליקים (כמו צבעים וחומרי ניקוי) במקום נעול‪ ,‬הרחק‬
‫ממקור חום ושאינו חוסם דרכי גישה‪.‬‬
‫ •יש להניח חפצים כבדים במקומות נמוכים‪.‬‬
‫ •יש לאתר מוקדי סיכון נוספים ולטפל בהם– להקפיד במיוחד במקומות המסתור‪.‬‬
‫ •יש לצלם את רישיון הנהיגה‪ ,‬מסמכים רפואיים‪ ,‬תעודת הזהות ופוליסת הביטוח ולהעביר‬
‫למשמרת אצל קרובי משפחה‪.‬‬
‫לכודים מתחת להריסות‬ ‫אם הרעידה מתרחשת בעת שאתם ברכב–‬

‫אם אתם לכודים‪:‬‬ ‫הישארו ברכב עד שהרעידה תיפסק והימנעו מעצירה מתחת לגשר‪ ,‬על מחלף‪ ,‬בקרבת מבנים‪,‬‬
‫ •נסו לחלץ את עצמכם‪.‬‬ ‫מתחת למדרון תלול‪.‬‬
‫ •כסו את דרכי הנשימה בבגד להגנה מפני אבק‪.‬‬
‫ •הימנעו מלהתיש את עצמכם בצעקות‪.‬‬ ‫אם הרעידה מתרחשת בעת שאתם בחוף הים–‬
‫ •הקישו על צנרת או על קירות בכדי לאפשר למחלצים לאתר את מיקומכם‪.‬‬ ‫התרחקו ! עזבו מיד את החוף מחשש לנחשול ים (צונאמי) שיציף את החוף ועלו למקום‬
‫ •אל תדליקו אש !‬ ‫הגבוה ביותר בסביבה‪.‬‬
‫רעידות משנה‬ ‫לאחר רעידת האדמה‬

‫היו מוכנים לרעידות משנה‪.‬‬ ‫ •עם סיום רעידת האדמה‪ ,‬מהרו לצאת מהמבנה והתרחקו מבניינים‪.‬‬
‫רעידות אלה מתרחשות תוך דקות‪ ,‬ימים או חודשים אחרי הרעידה ועלולות למוטט מבנים‬ ‫ •אין להדליק אש או להשתמש במתג חשמלי מכל סוג (כולל שימוש בטלפון סלולארי)‬
‫שנחלשו ברעידה הקודמת ולכן–‬ ‫מחשש לפיצוץ עקב דליפת גז‪.‬‬
‫יש להיזהר מלהיכנס למבנים או לשהות בקרבתם‪.‬‬ ‫ •יש לנתק את ברז אספקת גז הבישול ומפסק החשמל הראשי בדירה לפני עזיבת הדירה‪.‬‬
‫ •אין להיכנס למבנים שניזוקו (למעט לצרכי חילוץ והצלה)‪.‬‬
‫מרכזי פינוי‬ ‫ •יש להיזהר מחוטי חשמל חשופים‪.‬‬
‫הרשויות המקומיות תקמנה אתרי סיוע למשפחות שביתן נפגע שם ניתן יהיה לקבל מידע‪,‬‬ ‫ •יש להאזין לרדיו (למשל רדיו במכונית) לקבלת מידע והנחיות‪.‬‬
‫מזון‪ ,‬מים וטיפול רפואי‬ ‫ •יש להימנע מהזזת פצועים קשים אלא אם הם בסכנה מיידית‪.‬‬
‫בררו היכן נמצאים מרכזים אלו‪:‬‬ ‫ •יש להישמע להוראות כוחות ההצלה‪.‬‬
‫הצטיידו בכל הציוד לשעת חירום הנמצא ברשותך והתפנו לאתר הסיוע‪.‬‬ ‫ •יש לשתות מים מבקבוקים סגורים בלבד‪.‬‬
‫הקשיבו והישמעו להוראות כוחות הביטחון וההצלה‬ ‫ •יש לסייע ללכודים ופצועים ככל שניתן‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫ •שננו את כללי ההתנהגות בזמן ואחרי רעידת אדמה‪.‬‬
‫ •וודאו כי בני המשפחה מכירים את ציוד החירום ויודעים היכן הוא נמצא‪.‬‬
‫ •וודאו כי בני המשפחה יודעים היכן נמצאים המפסקים הראשיים של החשמל והברזים‬
‫הראשיים של המים והגז וכיצד לסגור אותם‪.‬‬
‫ •קבעו מקום מפגש מוסכם באזור פתוח למפגש עם בני המשפחה‪.‬‬
‫ •סכמו מיהו איש הקשר מחוץ למשפחה אליו תפנו במקרה של נתק בתקשורת‪.‬‬
‫ •שמרו על קור רוח והגיבו במהירות !‬
‫הכרת‬
‫מגן דוד‬
‫אדום‬
‫בישראל‬
‫הכרת מגן דוד אדום בישראל‬

‫מבוא‬
‫מגן דוד אדום בישראל‪ ,‬ארגון ההצלה הלאומי‪ ,‬חרת על דגלו את האמרה התלמודית‪“ :‬כל‬
‫המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא”‪ .‬לאורה של אמרה זו ממלא הארגון‪ ,‬מזה‬
‫‪ 80‬שנה‪ ,‬את ייעודו המרכזי מאז הקמתו ועד ימינו אלה – הצלת חיי אדם‪.‬‬
‫משך עשרות רבות של שנים‪ ,‬משרת ארגון מד”א בנאמנות את תושבי מדינת ישראל בהיבטים‬
‫העיקריים הנובעים מהערך הנעלה של “קיום נפש מישראל”‪ :‬הגשת עזרה ראשונה ורפואה‬
‫דחופה‪ ,‬הנחלתה לציבור הרחב ולמערכת הרפואה‪ ,‬התרמות דם ואספקתו לבתי החולים‬
‫ופעילות הומניטארית למען הקהילה‪.‬‬
‫ארגון מד”א שזור בהיסטוריה של מדינת ישראל לאורך כל תקופותיה ופועל כחלק בלתי נפרד‬
‫מהנוף המקומי‪ ,‬תוך שהוא מסייע לנזקקים ולחולים‪ ,‬מטפל בנפגעים בכל ימות השנה‪ ,‬מציל‬
‫פצועי תאונות ומלחמות ישראל‪ ,‬מחנך דורות של מתנדבים ותורמי דם צעירים ומבוגרים‪,‬‬
‫ומטמיע בציבור את חשיבות ערך השמירה על חיי אדם‪ .‬מאות אלפים חבים את חייהם לצוותי‬
‫מד”א‪ ,‬אשר במהלך שנות פעילותם טיפלו במיליוני נפגעים וחולים וסייעו רבות לנזקקים‪.‬‬
‫צוותי האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ מטפלים בלמעלה מ– ‪ 540,000‬חולים ונפגעים‬
‫בשנה‪ .‬צוותי שירותי הדם של מד”א מתרימים מעל ‪ 300,000‬מנות דם בשנה‪ .‬צוותי ההדרכה‬
‫מדריכים במהלך השנה ‪ 60,000‬בני נוער‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬וצוותים רפואיים בקהילה‪ .‬יחידת הכוננים‬
‫הארצית של מד”א מונה ‪ 3,000‬עובדים ומתנדבים מכל חלקי החברה הישראלית‪ .‬מד”א מפעיל‬
‫‪ 750‬אמבולנסים‪ ,‬ניידות לטיפול נמרץ וניידות דם בכל רחבי הארץ‪“ .‬אמבולנס המשאלות”‬
‫מגשים את משאלותיהם של חולים הסובלים ממחלות קשות‪ 100 .‬אופנועי חירום נוטלים‬
‫חלק חשוב במענה המידי לאירועי חירום בערים ובפריפריה‪ 13,000 .‬מתנדבים נמנים על‬
‫הסגל המקצועי של מד”א‪.‬‬
‫חבלי לידה‬
‫מגן דוד אדום בישראל נולד פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה בשלהי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫ב–‪ ,1918‬ובפעם השנייה ב–‪ .1930‬הרוח ההתנדבותית שסחפה את הנוער היהודי בארץ ישראל‬
‫אשר השתוקק לסייע לבריטים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הולידה גם את מגן דוד אדום‪ .‬ביפו‬
‫ובניו יורק – בעת ובעונה אחת – הוחלט להקים גוף עברי דוגמת הצלב האדום‪ .‬הגוף יפעל‬
‫כארגון התנדבותי וישרתו בו רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬חובשים ומתנדבים נוספים‪ .‬מטרתו – הגשת‬
‫סיוע רפואי וסיעודי לחיילי הגדודים העבריים וסיוע לאוכלוסייה במקרה של אסון לאומי‪.‬‬
‫בקול הקורא לצעירי ישראל להתגייס למערך מד”א‪ ,‬נאמר‪“ :‬לא על בני עם נוכרי‪ ,‬המדברים‬
‫שפה נוכרייה‪ ,‬צריכים אנו להטיל את הטיפול בגיבורי חיילינו בזמן תקוף אותם מחלה או‬
‫פציעה בשדה הקרב‪ .‬לא בשם סמל זר ותחת דגל קדושה נכרייה יטיפו תנחומים לחיילינו‬
‫השוכבים על ערש דווי‪ ”...‬כ–‪ 500‬צעירים התנדבו לארגון עם הקמתו‪ ,‬אולם רק מתי מעט‬
‫נבחרו לצאת לחזית ולשרת את חיילי הגדודים העבריים‪ .‬במאי ‪ 1921‬פורקו הגדודים העבריים‬
‫ועמם גם האגף הרפואי שלהם‪ ,‬הוא מד”א‪ .‬אולם רוחו של הארגון המשיכה לפעם‪ ,‬וכעבור‬
‫תשע שנים נוסד הארגון מחדש בתל אביב‪.‬‬
‫אגודות ידידי מד”א בחו”ל‬ ‫עם סיום תקופת מאורעות הדמים בשנת תרפ”א‪ ,‬העתיקו המוני יהודים את מגוריהם מיפו‬
‫מייד עם הקמתו של הארגון‪ ,‬החלו לפעול בחו”ל אגודות ידידי מד”א‪ ,‬אשר סייעו בידו לגייס‬ ‫לתל אביב‪ .‬גלי העלייה השלישית והרביעית גם הם הביאו עמם רבבות יהודים אשר רבים‬
‫תרומות ולהקים את מערך האמבולנסים‪ ,‬התחנות והציוד הרפואי‪ .‬אגודת הידידים האמריקנית‬ ‫מהם התיישבו אף הם בתל אביב‪ .‬ההתפתחות הארגונית המהירה של העיר‪ ,‬מספר התושבים‬
‫הוקמה במהלך שנות ה–‪ 30‬ומציינת ‪ 70‬שנות פעילות כך שלמעשה היא מלווה את הארגון‬ ‫ההולך וגדל‪ ,‬הקמת התשתיות והבניינים והתנועה הרבה‪ ,‬גרמו לריבוי תאונות‪ .‬גם בתעשייה‬
‫מיום הקמתו‪ .‬אגודת הידידים הבריטית מציינת למעלה מ–‪ 60‬שנות פעילות‪ .‬כיום פועלות כ–‪20‬‬ ‫שהתפתחה במהירות באותם הימים נגרמו לא מעט פגיעות בנפש‪ .‬כל אלה הביאו את פרנסי‬
‫אגודות ידידי מד”א ברחבי העולם‪ ,‬והן מגייסות את המשאבים הדרושים לארגון לפעילותו‬ ‫העיר העברית הראשונה להידרש לסוגיית פינוי הנפגעים והגשת עזרה ראשונה‪.‬‬
‫השוטפת ולפיתוח הפעילות להצלת חיים‪.‬‬
‫אביה ומולידה של האגודה לעזרה מהירה היה הד”ר משולם לבונטין‪ ,‬אשר העלה את סוגיית‬
‫כיום הארגון מפעיל למעלה מ–‪ 115‬תחנות ראשיות ונקודות הזנקה בכל רחבי הארץ‪ ,‬המאוגדות‬ ‫הטיפול והפינוי בפני פרנסי העיר‪ .‬ד”ר לבונטין הציע לרכוש במצרים שני זוגות אופניים עם‬
‫ב–‪ 11‬מרחבים‪ .‬בתחנות אלו מוצבים כ–‪ 300‬אמבולנסים רגילים‪ ,‬כ–‪ 150‬ניידות טיפול נמרץ‪,‬‬ ‫מיטה‪ ,‬לשם העברת החולים במקרה אסון‪ .‬הדבר לא יצא אל הפועל‪ .‬אך באותו הזמן חזר‬
‫רכבי חירום מיוחדים‪ ,‬בנוסף לכ–‪ 200‬אמבולנסים המוחכרים ליישובים ולמפעלים ומאוישים‬ ‫ממצרים חיים הלפרין‪ ,‬שיצא לשם בשליחות מכבי האש‪ ,‬שם ראה אמבולנס מודרני וגמר אומר‬
‫על ידי מתנדבים נאמנים‪.‬‬ ‫בלבו לרכוש רכב כזה לתל אביב‪ .‬הוא יצר קשר עם ד”ר לבונטין‪ ,‬וב–‪ 7.6.1930‬התכנסו ד”ר‬
‫לבונטין‪ ,‬ח’ הלפרין‪ ,‬מ’ רבינוביץ‪ ,‬מ’ פרנקל‪ ,‬ד”ר אליהו‪ ,‬ד”ר ברזל וח’ ליבוביץ בבית קפה על‬
‫המתנדבים‬ ‫שפת ימה של תל אביב והחליטו להקים אגודה לעזרה מהירה – “מגן דוד אדום – תל אביב”‪.‬‬
‫המתנדבים ייסדו את מד”א ומאז קום הארגון הם פעילים בו‪ .‬כבר בכינוס הראשון של מד”א‬ ‫בעיתונות פורסמו כרוזים הקוראים לתושבים להצטרף ולהתנדב לאגודה‪ ,‬וחברי האגודה החלו‬
‫ד”ר יוסף קוט‪ ,‬נשיא הועד הפועל‪ ,‬דיבר ארוכות על חשיבות ההתנדבות במד”א‪“ .‬מד”א רואה‬ ‫בהדרכת עזרה ראשונה לתושבים בפיקוחו של ד”ר אלוטין שהיה בעל ניסיון קודם בהדרכת‬
‫במתנדבים נקודה עקרונית‪ ”.‬כאשר נפתחו תחנות חדשות לא היה טעם בנקודות הזנקה בלבד‬ ‫עזרה ראשונה‪ .‬גדוד המתנדבים בתל אביב מנה בראשית דרכו ‪ 100‬מתנדבים שחולקו לשלוש‬
‫ללא כוח אדם‪ ,‬המתנדבים היו המשאב העיקרי‪ .‬המטרה הייתה לחנך אנשים להתנדבות‬ ‫פלוגות‪ .‬מפקד הגדוד הראשון היה חיים הלפרין‪.‬‬
‫המוכנים לנדב מזמנם‪ ,‬כספם ודמם לטובת האדם השכן”‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬פועלים מעל ‪ 13,000‬מתנדבים מיומנים פעילים במדינה‪ ,‬מחציתם נוער‪ ,‬אשר משמשים‬ ‫בוגרי הקורסים לעזרה ראשונה חתמו על התחייבות להתנדב לאגודה במשך שנה אחת‪ ,‬כתורנים‬
‫כחלק מצוות האמבולנסים הרגילים והנט”נים‪ ,‬ו”פרחי מד”א”‪ ,‬המייצגים יחדיו את תנועת‬ ‫בתחנת מד”א‪ .‬במקביל‪ ,‬החלה פעילות אינטנסיבית לגיוס כספים לרכישת אמבולנס על ידי‬
‫הנוער ההומניטארית של מד”א‪.‬‬ ‫“מכירת סרט”‪ ,‬ובתאריך ‪ 24.1.1931‬יצא מסע האמבולנס הראשון מביתו של ד”ר לבונטין אל‬
‫ביתו של ראש עיריית תל אביב דאז‪ ,‬מאיר דיזנגוף‪.‬‬
‫טיפול נמרץ‬
‫מד”א הוא הגוף הראשון אשר פיתח בישראל‪ ,‬בראשית שנות ה–‪ ,70‬את תפיסת הטיפול בסעד‬ ‫לאחר בניית משכנה הראשון של האגודה ליד תחנת מכבי האש‪ ,‬התברר כי הצרכים מרובים‬
‫חיים מתקדם מחוץ לכותלי בית החולים‪.‬‬ ‫והמקום דחוק‪ .‬העירייה הקציבה מגרש‪ ,‬ואזרחי העיר תרמו מכספם לבניית בית מד”א בתל‬
‫אביב‪ .‬חנוכת הבית הרשמית הייתה ב–‪ .26.12.1935‬עם כניסתה של האגודה לביתה החדש‪,‬‬
‫על מנת לשלוט באופן מיטבי באמבולנסים ובניידות לטיפול נמרץ‪ ,‬מפעיל מד”א מערכת‬ ‫הוחלט להעסיק בה שלושה רופאים בשכר מלא‪ ,‬אשר יאיישו את התחנה בכל שעות היממה‪.‬‬
‫ממוחשבת המנהלת את הצי המבצעי באמצעות איכון לווייני‪ .‬כך יכול תורן המוקד לשגר‬ ‫הצרכים הרבים חייבו קניית אמבולנס נוסף‪ ,‬תרומתם של הבונים החופשיים בתל אביב אפשרה‬
‫את הרכב הסמוך ביותר למקום האירוע ואף לכוון את נהג האמבולנס למיקום המדויק של‬ ‫את רכישתו‪ ,‬לאחר מכן הוחל בגיוס תרומות לרכישת האמבולנס השלישי‪.‬‬
‫האירוע תוך כדי נסיעה‪ ,‬ובכך לחסוך זמן יקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬באמצעות הפעלת מערכת גיבוי טלפוני‬ ‫ביום חגיגת חנוכת ביתו החדש של הארגון בתל אביב‪ ,‬התקיים הכינוס הראשון של כל אגודות‬
‫משוכללת‪ ,‬אם השיחה לא נענית באופן מיידי במוקד המרחבי‪ ,‬עקב לחץ קריאות‪ ,‬היא מועברת‬ ‫מד”א בארץ‪ :‬תל אביב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬כרכור‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬רעננה‪ ,‬הרצליה ועוד‪ .‬במעמד‬
‫למוקד גיבוי מבצעי – רפואי ארצי (ממל”מ)‪ ,‬המקושר למרחבים באמצעות מערכות טכנולוגיות‬ ‫זה נוסד ארגון–הגג של מד”א בארץ‪ ,‬אשר עתיד למלא תפקיד חשוב במאורעות גורליים בחיי‬
‫ממוחשבות‪ ,‬המקבל מהפונה את פרטי האירוע ומעביר אתו לטיפול המוקד המרחבי‪.‬‬ ‫היישוב בשנות ה–‪ 30‬וה–‪.40‬‬
‫זמן התגובה הממוצע (מקבלת הקריאה במוקד מד”א ועד הגעת הצוות למקום האירוע) הוא‬ ‫בשנת ‪ 1947‬פעלו ברחבי המדינה שבדרך ‪ 24‬אגודות מד”א ובהן ‪ 28‬אמבולנסים וכ–‪5,000‬‬
‫‪ 8.3‬דקות‪ ,‬שהן פחות מזמן התגובה שנקבע בשעתו כקריטריונים לזמינות המבצעית של מד”א‬ ‫מתנדבים‪ .‬עם פרוץ מלחמת השחרור נרתמו ארגונים וולונטריים כמו הבונים החופשיים ובני‬
‫באזורי הפריפריה ובאזורים צפופי אוכלוסין‪.‬‬ ‫ברית לתרום עוד שישה אמבולנסים‪ ,‬ואמבולנסים נוספים נתרמו בחו”ל‪ .‬בתקופת המלחמה פעל‬
‫הארגון כחלק בלתי נפרד מכוחות הלחימה וזכה לשבחים רבים על פעילותו להצלת חיי אדם‪.‬‬
‫כדי לקצר באופן משמעותי את זמן ההגעה והטיפול בחולים ובנפגעים‪ ,‬מפעיל מד”א גם מערך‬
‫כוננים מתנדבים ארצי המונה כ–‪ 3,000‬איש ואישה שיוצאים לקריאות הצלת חיים עוד בטרם‬
‫– שכן הצלב האדום הסכים לקבל לשורותיו רק ארגונים הנושאים את סמל הצלב האדום‬ ‫הגעת האמבולנס‪ .‬הכוננים מצוידים בציוד החייאה ועזרה ראשונה ברכבם הפרטי ומוזנקים‬
‫או הסהר האדום‪.‬‬ ‫לכל קריאת הצלת חיים באמצעות מכשיר ביפר‪ ,‬ומערכת תקשורת סלולארית מגובת ‪,GPS‬‬
‫לאחר כ–‪ 50‬שנות פעילות דיפלומטית‪ ,‬התקבל מד”א בשנת ‪ 2006‬כחבר מלא בארגון הצלב‬ ‫המופעלת על ידי המוקד המרחבי והמוקד הארצי‪.‬‬
‫האדום הבינלאומי‪ ,‬בסיועה הפעיל של נשיאת הצלב האדום האמריקני‪ ,‬ותוך שינויים בתקנון‬
‫מד”א והסכמתו כי בעת פעילות בחו”ל יתלווה לסמל הישראלי גם סמל המעוין‪ ,‬שהתקבל‬ ‫אחוז ההחייאות המוצלחות במד”א במקרי דום לב (מוות קליני) הוא גבוה‪ .‬מסקר שערך‬
‫כסמל ההגנה השלישי של הארגון הבינלאומי‪.‬‬ ‫הארגון ב‪ ,1994 -‬שבו נבדקו כאלף פעולות החייאה‪ ,‬עולה כי ‪ 44‬אחוז מהחולים שבהם בוצעה‬
‫החייאה הגיעו לבית החולים בעודם בחיים‪ .‬בעולם עומד שיעור ההחייאות המצליחות על ‪40‬‬
‫בדם לבנו‬ ‫אחוז בלבד‪ .‬בסקר נוסף שבוצע ב‪ ,2005 -‬נבדקה פעילות הצלת החיים של הכוננים המתנדבים‬
‫בשנות ה–‪ 30‬לא ניתן היה לשמר דם ועל כן‬ ‫באמצעות שוק חשמלי‪ ,‬על ידי מכשיר אוטומטי המזהה הפרעות קצב קטלניות‪ .‬נמצא כי‬
‫מקובל היה להזעיק בעת הצורך את התורם‬ ‫מתוך ‪ 253‬החייאות שבהן השתתפו הכוננים‪ ,‬ניתן שוק חשמלי ל‪ 104 -‬חולים‪ ,‬ובכך גדל מאוד‬
‫המתאים לבית החולים‪ .‬כיוון שפעולה זו הייתה‬ ‫הסיכוי להציל את חייהם‪.‬‬
‫דחופה ביותר נוצר הצורך בארגון תורמי‬ ‫יעילותו המבצעית של מד”א באה לידי ביטוי במיוחד בשנים האחרונות‪ ,‬עקב ריבוי אירועים‬
‫דם‪ .‬כל תרומות הדם הנתרמות בישראל הן‬ ‫רבי‪-‬נפגעים‪ ,‬בדרך כלל פיגועי טרור‪ .‬באירועים אלה הציג הארגון יכולת מבצעית מרשימה‪.‬‬
‫וולונטריות‪ .‬כבר באספה הראשונה של ארגון‬ ‫הכוחות הגיעו לזירת האירוע בתוך מספר דקות‪ ,‬העניקו טיפול רפואי ברמה מקצועית גבוהה‬
‫תורמי הדם‪ ,‬שהתקיימה ב–‪ ,6.6.1936‬נדחתה‬ ‫ופינו את הנפגעים במהירות וביעילות‪ .‬במהלך שנות האינתיפאדה הראשונה והשנייה טיפלו‬
‫ההצעה לגבות תשלום בעבור מנות הדם‪ ,‬ובכך‬ ‫צוותי מד”א בלמעלה מ‪ 7,000 -‬נפגעים כתוצאה מאירועי טרור‪.‬‬
‫שוחררו בני המשפחות מהכורח לעמוד על‬ ‫ב‪ 2007 -‬החל מד”א להפעיל שירות טיפול נמרץ מוטס בצפון הארץ ובדרומה והכשיר קבוצה‬
‫המקח עם התורם‪ .‬משהתעורר הצורך במנות‬ ‫מובחרת של פאראמדיקים מוטסים‪ .‬במהלך חודשי פעילותם‪ ,‬הצליחו צוותי המסוקים להציל‬
‫דם‪ ,‬היו מתקשרים למד”א‪ ,‬מוסרים את סוג‬ ‫את חייהם של נפגעי תאונות דרכים ושל חולים רבים‪ .‬החל מראשית הפעלת השירות הרפואי‬
‫הדם הדרוש ואת כמות המנות‪ ,‬ומכונית של האגודה הייתה מסיעה את התורם במהירות‬ ‫המוטס‪ ,‬בשלהי ‪ 2007‬ועד ספטמבר ‪ ,2010‬בוצעו למעלה מ‪ 600 -‬פינויים מוטסים‪.‬‬
‫לבית החולים‪.‬‬
‫על פי חוק מד”א‪ ,‬שירותי הדם של מד”א מופקדים על איסוף‪ ,‬עיבוד‪ ,‬אספקה ואגירת דם‬ ‫סמל לאומי–יהודי‬
‫ומוצריו למערכת הבריאות האזרחית והצבאית במדינת ישראל‪ ,‬בשגרה ובעיתות חירום‪.‬‬ ‫בימי המדינה שבדרך היו עשרות ארגונים וולונטריים עירוניים שנשאו את השם “מגן דוד‬
‫שירותי הדם כוללים את מערך ההתרמות הארצי‪ ,‬בנק הדם והמכון למרכיבי פלסמה‪ .‬ב–‪2009‬‬ ‫אדום”‪ .‬עם קום המדינה וחתימתה על אמנות ז’נבה ב–‪ ,3.8.48‬נוצר הצורך להקים ארגון אשר‬
‫הותרמו למעלה מ–‪ 300,000‬מנות דם המהוות ‪ 90 %‬מכלל צריכת הדם בישראל‪ .‬התרמות הדם‬ ‫יפעל כארגון צלב אדום בישראל ועל כן הוסדרה הפעילות ההתנדבותית על ידי חוק מד”א‪.‬‬
‫מבוצעות על ידי צוותי מתרימים מיומנים במקומות העבודה השונים‪ ,‬בבתי ספר תיכוניים‪,‬‬ ‫נשיאת מד”א בתחילת ימיה של המדינה הייתה רעייתו של נשיא המדינה הראשון‪ ,‬הד”ר ורה‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬בהתיישבות העובדת‪ ,‬במחנות צה”ל ברחבי הארץ ובמקומות של‬ ‫ויצמן‪ ,‬אשר שימשה גם כיו”ר סניף מד”א ברחובות‪ .‬על גג ביתה של ד”ר ויצמן התנוסס דגל‬
‫ריכוזי קהל‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפעילים שרותי הדם של מד”א את בנק הדם הטבורי הציבורי‪ .‬במאגר‬ ‫הארגון‪ ,‬והיא פעלה רבות להכרת מד”א כחבר בארגון הצלב האדום הבינלאומי‪ .‬נשיאים נוספים‬
‫כ–‪ 4000‬מנות מוקפאות‪ ,‬כ–‪ 20‬מנות הועברו להשתלה בחולים בארץ ובעולם ומרביתן נקלטו‪.‬‬ ‫אחרי הד”ר ויצמן היו מבכירי הרופאים בישראל‪ ,‬ובהם פרופ’ אריה הראל‪ ,‬מי שלימים היה‬
‫כל מנות הדם נבדקות בשיטות מודרניות וממוחשבות לשם זיהוי סוג הדם של התורם ולזיהוי‬ ‫שגרירה הראשון של מדינת ישראל בברית המועצות ונשיא מד”א בשנות ה–‪.80‬‬
‫מחלות זיהומיות ונגיפיות שעלולות לעבור בעירוי דם‪ .‬הבדיקות כוללות זיהוי דלקת כבד‬ ‫אחד התנאים להכרה בארגון על ידי ארגון‬
‫נגיפית מסוגים שונים‪ ,‬עגבת ואיידס‪ .‬מנת דם המתגלה כחיובית מושמדת ואיננה ניתנת כעירוי‪.‬‬ ‫הצלב האדום הבינלאומי היה השימוש‬
‫המידע על התורם נמסר תוך הקפדה על סודיות רפואית מלאה‪.‬‬ ‫בסמל האגודה‪ .‬ב–‪ 12.8.49‬דרשו נציגי‬
‫ישראל בוועידת הצלב האדום שהארגון‬
‫ליד שירותי הדם של מד”א פועלת עמותת “ארגון תורמי דם מתנדבים”‪ .‬חברים בה כיום‬ ‫העולמי יכיר בסמל מד”א‪ .‬הדרישה לא‬
‫כ–‪ 12,000‬תורמי דם שחלקם התגלו כבעלי סוג דם נדיר ונדרש במיוחד‪ ,‬או כאלה שמוכנים‬ ‫התקבלה‪ ,‬ועל כן חתמה מדינת ישראל‬
‫לתרום דם ומרכיבי דם בשיטות מתוחכמות וזאת על פי קריאה ובהתאם לצרכיה הדחופים‬ ‫על האמנה עם הסתייגות‪ ,‬ולא ויתרה על‬
‫של מערכת הבריאות‪.‬‬ ‫הסמל הלאומי‪ .‬זו גם הייתה המכשלה‬
‫העיקרית שמנעה ממד”א להיות חברה‬
‫מלאה בארגון הצלב האדום הבינלאומי‬
‫פרויקטים ומבצעים מיוחדים‬ ‫מכשירים את הקרקע‬

‫עוד בימי המדינה שבדרך‪ ,‬הדריך מד”א ואימן את חוליות הגשת העזרה הראשונה של ההגנה‪,‬‬
‫אמבולנס המשאלות‬ ‫ושימש כחלק מהמערך הרפואי של צה”ל בראשית דרכו‪ .‬גם כיום מקיים מד”א פעילות הדרכה‬
‫בשנת ‪ 2008‬התעורר הצורך בבניית ניידת טיפול‬ ‫נרחבת לציבור הרחב‪ ,‬לבעלי מקצועות רפואיים ופרה–רפואיים‪ ,‬לעובדים ולמתנדבים‪ .‬מד”א‬
‫נמרץ מיוחדת‪ ,‬מהדגם המתקדם ביותר הקיים‬ ‫מעודד את הנחלת עקרונות העזרה ראשונה לבני הנוער על ידי הפעלת מערך קורסים‬
‫בישראל ובעולם‪ .‬המטרה‪ :‬קיום משאלת הלב‬ ‫בסיסיים שמועברים על ידי מדריכי נוער מתנדבים‪ .‬הארגון גם מקיים מערך קורסים מקצועיים‬
‫של חולים הסובלים ממחלות סופניות‪ .‬הפרויקט‬ ‫לרופאים ולאחיות בנושא הטיפול הבסיסי והמתקדם בחולים ובפצועים‪ .‬קורסים אלה מלווים‬
‫כונה “אמבולנס המשאלות” – ‪The Wish‬‬ ‫בדרך כלל בהשתלמות מעשית בניידות מד”א המאפשרת לצוותים הרפואיים להיחשף לפעילות‬
‫‪ .Ambulance‬אגודת ידידי מד”א בשוודיה‬ ‫צוותי מד”א ולרכוש ניסיון מעשי‪ .‬בנוסף מכשיר הארגון ומאמן נהגי אמבולנס בקורס מיוחד‬
‫התגייסה למימון הפרויקט המיוחד וקבוצה‬ ‫שבו נלמד מכלול הנושאים הקשורים לפעילותו של נהג האמבולנס כחובש שאמור להתמודד‬
‫של פרמדיקים וחובשים הוכשרה במיוחד לפעילות הומאניטארית והתנדבותית זו‪ .‬במהלך‬ ‫עם טיפול בחולים ובנפגעים בתנאים קשים‪.‬‬
‫השנה הראשונה לפעילותו הגשים צוות “אמבולנס המשאלות” את משאלת הלב של כ– ‪60‬‬
‫חולים ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫מד”א הוא הגוף היחיד כיום המכשיר פרמדיקים – חובשי החייאה בכירים הפועלים על‬
‫ניידות לטיפול נמרץ‪ .‬קורס זה נלמד בבית הספר לפרמדיקים של מד”א‪ .‬הוא בנוי על פי‬
‫רכבי פיקוח מבצעיים‬ ‫מתכונת של קורסים מקבילים במערב ונמשך כשנתיים‪ .‬קורסים נוספים מועברים בשיתוף‬
‫הצורך המבצעי להגיע אל כל חולה ונפגע‪,‬‬ ‫עם אוניברסיטת בן גוריון ובית הספר לאחיות של בית החולים אסף הרופא‪ ,‬שם גם מקבלים‬
‫לקיים בקרת איכות בשטח על פעילות צוותי‬ ‫החניכים תעודות תואר ראשון‪.‬‬
‫מד”א ולהעביר מידע ויזואלי ממקום האירוע‬
‫תוך שיפור יכולת השליטה והבקרה ושימוש‬ ‫במסגרת פעילות ההדרכה‪ ,‬מפעיל מד”א מכללה בינלאומית להדרכת עזרה ראשונה והקמת‬
‫בטכנולוגיות מתקדמות ומצלמות וידאו‪ ,‬בא‬ ‫מערך רפואה דחופה במדינות מתפתחות‪ ,‬כמו גם הכשרה והנחיה של ארגוני צלב אדום‪,‬‬
‫לידי פתרון מעשי על ידי רכש ודיגום רכבי‬ ‫הדרכה בקהילות יהודיות ברחבי העולם והכשרת גופים מקצועיים בתחום רפואת החירום‪.‬‬
‫הסופרוויזור‪.‬זהו רכב מבצעי בעל יכולת עבירות‬
‫גבוהה בדרכים קשות ובו ציוד רפואי מתקדם‬ ‫תורמים לקהילה‬
‫ויכולת פינוי חולה או נפגע בשכיבה‪ .‬ברכב מותקנות מערכות פיקוד ושליטה‪ ,‬ממצלמה מיוחדת‬ ‫פעילותו ההומניטרית של מד”א לא החלה עם הכרזתו כארגון הצלב האדום של מדינת‬
‫המותקנת על גג הרכב ניתן לשגר צילומי וידאו חיים מהשטח למוקד המבצעים הארצי‪ .‬כלי‬ ‫ישראל‪ .‬כבר בתקופת מלחמת העולם השנייה דאג מד”א לשלוח חבילות לחיילים היהודיים‬
‫הרכב הראשונים נרכשו בתרומתה הנדיבה של אגודת ידידי מד”א בצרפת‪.‬‬ ‫בכל החזיתות ובמיוחד לחולים‪ ,‬לפצועים ולבני משפחותיהם‪ .‬עם שחרור מדינות אירופה‬
‫מהכיבוש הגרמני נרתם הארגון ‪ -‬יחד עם הסוכנות היהודית והוועד הלאומי ‪ -‬לשגר עזרה‬
‫סיוע הומאניטארי להאיטי‬ ‫דחופה לשארית הפליטה‪ .‬כששארית הפליטה הגיעה לחופי הארץ‪ ,‬חיכו להם על חוף הים‬
‫מגן דוד אדום התגייס מיידית להגיש סיוע‬ ‫אמבולנסים של מד”א‪.‬‬
‫הומניטרי מקצועי לתושבי האיטי לאחר רעידת‬ ‫במהלך השנים שלח הארגון עשרות רבות של משלחות סיוע הומניטרי וציוד רפואי לאסונות‬
‫האדמה הקשה‪ .‬צוותי מד”א פעלו בהאיטי‬ ‫טבע ברחבי העולם‪ .‬משלחות אלו טיפלו בנפגעי רעידות אדמה‪ ,‬בצורת ורעב‪ ,‬שריפות‪ ,‬תאונות‬
‫במגוון רחב של פעילויות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה‬ ‫אוויריות ופיגועים‪.‬‬
‫עם גורמים בינלאומיים וישראליים‪ .‬בתי חולים‬ ‫מתנדבי מד”א עוסקים‪ ,‬כדבר שבשגרה‪ ,‬באיסוף מזון לנזקקים בשיתוף עם רשתות המזון‬
‫שדה שהוקמו על ידי תנועת הצלב האדום‬ ‫והמרכולים‪ .‬בתקופות החגים אוספים המתנדבים עשרות אלפי מנות מזון בכל רחבי הארץ‬
‫הבינלאומי אויישו על ידי פאראמדיקים של‬ ‫המחולקות לנזקקים על ידי צוותי מד”א‪ ,‬בשיתוף עם הרשויות המקומיות ועמותות סיוע‪.‬‬
‫מד”א ושל צה”ל‪ ,‬המוכשרים בסיוע לאסונות‬
‫טבע‪ .‬צוותים אחרים עסקו במתן סיוע‬
‫הומניטרי לתושבים כמו חלוקת מזון ומים‪,‬‬
‫ערכות הישרדות ורפואה מונעת‪ .‬יוזמה מיוחדת‬
‫יצרה שיתוף פעולה עם מומחים ישראלים מתחום השיקום של חולים אורטופדיים וקטועי‬
‫גפיים‪ .‬פעילותם נמשכה חודשים ארוכים וכללה הקמת מרכז שיקומי וציודו‪ ,‬הכשרת צוותים‬
‫מקצועיים בהאיטי בשיקום קטועי גפיים‪ ,‬התקנת גפיים תותבות‪ ,‬ופיזיותרפיה שיקומית‪.‬‬
‫מוכנות לרעידות אדמה‬

‫כחלק בלתי נפרד ממוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה עבר מד”א תהליך תכנוני וארגוני‬
‫המשפט‬
‫מורכב ומקיף‪ .‬היערכות מד”א למתן מענה לאסונות טבע התווספה להיערכות היומיומית למענה‬
‫לאירועי חירום ואסונות‪ .‬אסון טבע מתאפיין בפגיעה בתשתיות תחבורה‪ ,‬תקשורת ומערכות‬
‫בריאות ומחייב פעילות עצמאית–מקומית לאורך ימים‪ ,‬תוך הפעלת האוכלוסייה והישענות‬
‫על עבודה קהילתית בצוותים קטנים‪ .‬הוכנה תוכנית מענה לתרחישים השונים‪ ,‬נקבעו דפוסי‬
‫מענה לאומיים‪ ,‬מרחביים וקהילתיים‪ ,‬התקיים מבצע הכשרה נרחב של מתנדבי ועובדי מד”א‬
‫ונערכו סימולציות ברמת התחנות‪ ,‬המרחבים וברמה הארצית‪ .‬מד”א פועל להכשרת הקהילה‬
‫ההומניטארי‬
‫והמשפחה למוכנות לרעידות אדמה‪.‬‬
‫הבינלאומי‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫ •הצלב האדום היא תנועה בינלאומית אשר מטרתה העיקרית היא “הגנה” על חיי אדם‬
‫בעת מלחמה ובאזורי קונפליקט ושמירה על כבוד האדם‪.‬‬
‫ •התנועה הבינלאומית מהווה ארגון גג לארגונים הלאומיים מהם היא מורכבת‪ .‬הארגונים‬
‫לאומיים עצמאיים בתוך מדינותיהם ומאוחדים במסגרת התנועה הבינלאומית באמצעות‬
‫עקרונות בסיסיים ומטרות משותפות‪.‬‬
‫הוועד של הצלב האדום‬

‫ •נוסד בשנת ‪ 1863‬בז’נבה בשוויץ‪.‬‬
‫ •מטרתו היא להגן ולסייע לקורבנות אזרחיים וצבאיים כתוצאה מקונפליקטים בין המדינות‬
‫או עימותים פנימיים‪.‬‬
‫ •מטרה נוספת של הוועד היא למנוע סבל על ידי קידום וחיזוק המשפט ההומניטארי‬
‫והעקרונות ההומניטאריים‪.‬‬
‫הפדרציה של הצלב האדום‬

‫נוסד בשנת ‪ 1919‬ומהווה ארגון גג של האגודות הלאומיות ( ‪.)NS‬‬
‫תחומי פעילות‪:‬‬
‫א‪ .‬התארגנות לקראת אסונות על ידי הדרכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קידום עקרונות היסוד וערכים הומניטאריים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מענה הומניטארי לאסונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמיכה ב– ‪ NS‬בקידום פעילויות הנוער בחברה‬
‫שבעת עקרונות היסוד של הצלב האדום‬

‫‪Humanity‬‬ ‫ ‬ ‫אנושיות‬
‫‪Impartiality‬‬ ‫ ‬ ‫אי משוא פנים‬
‫‪Neutrality‬‬ ‫נייטרליות ‬
‫‪Voluntary Service‬‬ ‫התנדבות ‬
‫‪Independence‬‬ ‫ ‬ ‫עצמאות‬
‫‪Unity‬‬ ‫ ‬ ‫אחידות‬
‫‪Universality‬‬ ‫אוניברסליות ‬
‫אנושיות‬
‫למנוע ולהפחית סבל אנושי בכל מקום בו הוא נמצא‪.‬‬
‫מהו המשפט ההומניטארי הבינלאומי?‬ ‫עצמאות‬

‫ •הארגונים חייבים להיות עצמאיים מהממשלה‪.‬‬
‫מערכת כללים המטילה מגבלות על שימוש בכלי נשק ובשיטות לחימה‪.‬‬ ‫ •האגודות הלאומיות‪ ,‬מסייעות לשירותים ההומניטריים של ממשלותיהן וכפופות כל אחת‬
‫ •הכללים מעוגנים בארבעת אמנות ג’נבה משנת ‪ ,1949‬בשורה של אמנות בינלאומיות‬ ‫לחוקי ארצה והן חייבות תמיד לשמר את העצמאות שלהן‪ ,‬כך שתוכלנה בכל עת לפעול‬
‫נוספות‪ ,‬ובתוכם אמנת האג והפרוטוקולים הנוספים שעוסקים ביחס לאוכלוסיה אזרחית‬ ‫בהתאם לעקרונות התנועה‪.‬‬
‫בעת עימות‪.‬‬ ‫ •‬
‫ •מטרתו היא להגן על כבוד האדם ולהפחית את הסבל הנגרם בזמן מלחמה‪.‬‬ ‫אי משוא פנים‬
‫ •מגן על אנשים שאינם לוקחים חלק בלחימה‪.‬‬ ‫לא להפלות על רקע דתי‪ ,‬לאומני‪ ,‬מגזרי וכד’‪.‬‬
‫ •חל גם בדיני מלחמה או בדיני סכסוכים מזוינים‪.‬‬
‫ניטרליות‬
‫באלו מצבים חל המשפט ההומניטארי הבינלאומי?‬ ‫לא לנקוט עמדה בעימותים בין הצדדים‪ ,‬כל אדם‬
‫רשאי שתהיה לו דעה משלו בעימות אך‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי מתייחס לשני מצבים‪:‬‬ ‫אסור לעמדתו להשפיע על פעולותיו‪.‬‬
‫א‪ .‬סכסוכים מזוינים בינלאומיים‪ ,‬כולל כיבוש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש ליצור ניתוק בין רגשות ומחשבות למעשים‬
‫ב‪ .‬סכסוכים מזוינים המתרחשים בתוך מדינה אחת‪,‬‬ ‫בשטח‪.‬‬
‫(לדוגמא‪ :‬סכסוך בין ממשלה לבין כוחות מורדים)‬ ‫ ‬
‫התנדבות‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי חל על כל הצדדים בסכסוך‪,‬‬ ‫הצלב האדום הוא ארגון ההתנדבות הגדול בעולם‪.‬‬
‫ללא קשר למי החל אותו או ללגיטימיות המאבק‪.‬‬ ‫“אז איך ייתכן שיש אנשים שמקבלים שכר במד”א?!”‬
‫הכוונה היא שהארגון עצמו אינו מיועד בשביל צרכי רווח‪ ,‬אך העובדים בו רשאים לקבל שכר‪.‬‬
‫כיצד מגן המשפט ההומניטארי הבינלאומי?‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר שימוש באמצעי הלחימה‪ ,‬אכזריים במיוחד ואינם‬ ‫אוניברסאליות‬
‫מבחינים בין לוחמים לבין אזרחים‪.‬‬ ‫‪ ICRC‬בלי קשר לגודל ועוצמה של הארגון במדינתו‪.‬‬ ‫כל הארגונים הלאומיים בעלי חלק מה–‬
‫ודורש מהצדדים לסכסוך‪:‬‬ ‫אחידות‬

‫ •לטפל בפצועים ובחולים ולהגן על צוותים רפואיים‪.‬‬ ‫לכל מדינה קיים ארגון אחד למעט ישראל שיש בה את מד”א ואת ארגון ה–‪ PRCS‬כי הפלסטינים‬
‫ •להבדיל בין לוחמים לבין אזרחים ולהימנע מתקיפת אזרחים‪.‬‬ ‫לא מוכרים כמדינה‪.‬‬
‫ •להבטיח את שמירת כבודם של שבויי מלחמה ואזרחים שנעצרו ע”י התרת ביקורים אצלם‬ ‫ •קנדה הייתה תקדים לכך כי הארגון הקנדי היה חבר בצלב האדום העולמי לפני שקנדה‬
‫מטעם נציגי הצלב האדום הבינלאומי‪.‬‬ ‫הפכה למדינה‪.‬‬
‫ •‬
‫על מי מגן המשפט ההומניטארי הבינלאומי?‬ ‫הסמל‬
‫המשפט ההומניטארי הבינלאומי מגן על אלו שאינם לוקחים חלק בסכסוך או שהפסיקו‬ ‫ •מקור הסמל הוא דגל שוויץ הפוך בצבעיו‪.‬‬
‫ליטול חלק בו‪:‬‬ ‫ •שתי מטרות עיקריות לסמל‪ :‬זיהוי והגנה‪.‬‬
‫ •אזרחים‬ ‫ •הקריסטל האדום – בפרוטוקול השלישי (‪.)2005‬‬
‫ •צוותי רפואה ודת צבאיים‪.‬‬
‫ •לוחמים‪/‬פצועים‪/‬חולים ושבויי מלחמה‪.‬‬ ‫מה אסור לעשות עם הסמל‪:‬‬
‫ •בנוסף מכיר המשפט ההומניטארי בצרכים הנוספים של נשים וילדים ומספק להם הגנה‬ ‫ •חל איסור על שימוש בסמל על ידי אנשים או גופים שלא קיבלו‬
‫נוספת‪.‬‬ ‫אישור לשאת את הסמל ונושאים אותו לרווחתם האישית‪.‬‬
‫ •כמו כן אסור להשתמש בסמל בעימותים מזוינים להגנה על‬
‫לוחמים או על ציוד צבאי‪( .‬פשע מלחמה!)‬
‫ | רפואת חירום לחובש‬358
‫מקורות‬
2003 ,‫ אלון בסקר‬,‫ אלי יפה‬,‫ טיפול מתקדם לחולה‬- ‫לגעת בחיים‬
2007 ,‫ נתן קודינסקי‬,‫ יואל דונחין‬,‫עזרה ראשונה להצלת חיים‬
Advanced Cardiovascular Life Support 1

Provider Manual, AHA, 2011
2010 AHA Guidelines for CPR and ECC
Bready Emergency Care Fifth Edition, Harvey D. Grant,

Robert H. Murray, JR., J. David Bergeron
BLS Health Care Provide , Mary Fran Hazinski, Louis

Gonzales, Lindy O’Neil, 2005
Emergency & Critical Care Pocket Guide, Paula Derr, Jon

Tardiff, 2011
Emergency Care in the Streets ,Nancy L. Caroline, 1995
EMT Complete: A Basic Worktext-Daniel J. LimmerChris

Le Baudour, 2006
Essentials of A&P for Emergency Care, Bryan E. Bledsoe,

Bruce J. Colbert, Jeff E. Ankney 2010
Human Anatomy AND Physiology ,Solomon Saunders,

1995
Mosby’s Paramedic Textbook10, Fourth Edition

Mick J. Sanders, Mosby, Inc., 2012
Pediatric Advanced Life Support, 2011
PHTLS 12, Pre Hospital Trauma Life Support, Seventh

Edition, Mosby Jems, 2011
The 60 Seconds EMT, Bosker, Weins, Sequeira MOSBY

BOOKS, 1966

רפואת חירום לחובש

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

רפואת חירום לחובש

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫מגן דוד אדום בישראל‬

‫אגף הדרכה והסברה‪ ,‬מחלקת ההדרכה‬

‫ד”ר אלי יפה | איתמר אברמוביץ | נתן קודינסקי‬

‫מהי מצוקה נשימתית?‬ ‫‪73‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪7‬‬

‫היערכות אמבולנסים לארוע בנמל התעופה בן גוריון‬

‫כללי התנהגות בסיסיים‪:‬‬ ‫רפואת חירום טרום אשפוזית – מטרות‬

‫תפקידיו של חובש רפואת החירום‪:‬‬ ‫קביעת אבחנה משוערת‪:‬‬

‫שרשרת ההישרדות‬ ‫דגשים‪:‬‬

‫נשימה אירובית ואנאירובית‬ ‫אנטומיה ופיזיולוגיה בסיסית‬

‫התחלקות והתמיינות‬ ‫מאפייני החיים‪:‬‬

‫מערכת העצבים‬ ‫משולש החיים‬

‫המעי‪ ,‬הזעה‪ ,‬הפרשת רוק ועוד‪.‬‬

‫דרכי האוויר העליונות‬

‫התפקידים העיקריים של מערכת הדם הם‪:‬‬

‫הוורידים – בכלי דם אלה זורם הדם לכיוון הלב‪.‬‬

‫נוזל הדם – נוזל הדם הנקרא פלסמה ומהווה כ– ‪ 55%‬מנפח הדם‪.‬‬

‫בדיקת ההכרה יכולה להצביע על‬ ‫החייאת לב ריאות במבוגר‬

‫כללים לביצוע עיסוי חזה‬ ‫עיסויי חזה‬

‫מיקום עיסוי חזה במבוגר‬

‫עיסוי חזה ומיקום ידיים‬

‫עיסויי חזה – הלב מתכווץ כתוצאה מלחץ על בית החזה‬

‫בדיקת נשימה – ‪B – Breathing‬‬ ‫פתיחת נתיב אוויר – ‪A – Airway‬‬

‫אין נשימה‬ ‫יש נשימה‬

‫שמירה על נתיב אוויר‪/‬‬

‫טבלת סיכום ‪ -‬החייאת מבוגר‬ ‫לסיכום‬

‫שמור נתיב אוויר פתוח‬ ‫תן ‪ 2‬הנשמות‬ ‫מתי לא מתחילים החייאה‪:‬‬

‫החייאת ילדים (גילאים ‪)1–8‬‬ ‫החייאה בזוג (מטפלים מקצועיים)‬

‫טבלת סיכום החייאת ילד‬ ‫עיסויי חזה –‬

‫הטיית ראש בעדינות‬ ‫סלק הפרשות‪ ,‬פתח נתיב אוויר‬

‫נפח האוויר הניתן בהנשמת‬ ‫המשך בעיסויי לב‬ ‫הנשמות –‬

‫תכולת ערכת החייאה‬ ‫ערכת הנשמה למבוגר וילד‬

‫תכולת ערכת החייאה –‬

‫התוויות לשימוש במנתב אוויר‪:‬‬

‫התאמת גודל מנתב האוויר‪:‬‬

‫בדיקת תקינות שסתומי המפוח‬ ‫מפוח הנשמה ידני – אמבו‬

‫חיבור החמצן ללא שקית העשרה‬

‫מפוח להנשמה – חלק אמצעי‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫אופן ההנשמה‬ ‫חיבור חמצן עם שקית העשרה‬

‫כדי להצמיד את המסכה לפני החולה ולהנשימו‬

‫העשרה בחמצן‬ ‫מכשיר שאיבה ידני (סקשן)‬

‫הוראות בטיחות בשימוש במיכל חמצן‬

‫החלפת מיכל חמצן‬ ‫אופן השימוש במיכל חמצן‬

‫טיפול בגוף זר במבוגר‬ ‫התינוק‪ .‬לצורך כך יש להתחיל בלחץ של ‪ 2‬אצבעות‬

‫טיפול בגוף זר בתינוק‬

‫ •יש לחזור על שתי הפעולות האחרונות‬

‫בחולה‪/‬נפגע‬ ‫טפיחות בין השכמות – גוף זר בתינוק‬

‫הערכה ראשונית של הנפגע כוללת‪:‬‬ ‫הערכה וטיפול בחולה ‪ /‬נפגע‬

‫‪ .4‬הערכת מחזור הדם (‪)C‬‬

‫ ‬ ‫‪ .5‬הפשטה‪ ,‬בדיקה משלימה‬

‫המשך הערכה וההתרשמות יתבצע במהלך כל הטיפול‬ ‫התרשמות כללית‪:‬‬

‫מערכת הנשימה‬ ‫מחלות רקע‬

‫בדיקות נוספות‬ ‫מערכת הדם‬

‫פינוי חולה ‪ /‬נפגע‬

‫דיווח‬ ‫חולה ‪ /‬נפגע דחוף (לא יציב)‬

‫חולה ‪ /‬נפגע שאינו דחוף (יציב)‬

‫מקרים של מוות ודאי אינם מוגדרים כדחופים‬

‫תקציר לקיחת אנמנזה מחולה ‪ /‬נפגע‬

‫דרכי נשימה תחתונות‪:‬‬ ‫הנשימה ‪Respiratory System -‬‬ ‫מערכת‬

‫סוגי נשימה‬ ‫ •מכסה הגרון (אפיגלוטיס) ‪ -‬סוגר את הקנה בזמן הבליעה‬

‫נשימת יתר ‪ /‬אוורור יתר – היפר‪-‬ונטילציה ‪Hyperventilation‬‬ ‫סכנות‪:‬‬

‫החלק התאי‬ ‫מערכת הדם‪ ,‬כלי הדם והלב‬

‫משאבת הדם – הלב‬ ‫כלי הדם – העורקים‪ ,‬הוורידים והנימים‬

‫תעוקת חזה (‪)Angina Pectoris‬‬ ‫מחלות לב וכלי דם‬

‫אק”ג תקין (העשרה)‬ ‫סכנה‪:‬‬