פונקציות מרוכבות חוברת קורס 2008

‫מטלת מחשב )ממ"ח( ‪01‬‬
‫‪ - 20243‬פונקציות מרוכבות‬ ‫הקורס‪:‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידה ‪1‬‬
‫‪ 2‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪15 :‬‬
‫מועד אחרון להגשה‪19.10.2007 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬
‫מומלץ לשלוח את התשובות לממ"ח באמצעות מערכת שאילתא‬

‫בכתובת ‪www.openu.ac.il/sheilta‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫= ‪a , b ∈ R , a 2 − 2 abi − b 2‬‬
‫‪a2 − b2‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪(a + b)2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪( a 2 + b 2 )2‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪a 2 + b2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪a 2 + b2‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫סמן "ו" אם בין התשובות א‪-‬ה אין תשובה נכונה‪.‬‬
‫(‬
‫) ‪Arg (1 + i‬‬
‫‪2008‬‬
‫)‬
‫= ‪(cos 54π − i sin 54π ) 2008‬‬
‫‪0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪π‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2008π‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא מוגדר היטב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(1 + 3i )( 2 +‬‬ ‫)‪3 i‬‬
‫=‬
‫‪3+i‬‬
‫א‪1 .‬‬
‫‪3‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2+‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫⎞ ‪⎛1 + i‬‬
‫⎜ ‪Im‬‬ ‫⎟‬ ‫=‬
‫⎠ ‪⎝1 − i‬‬
‫‪−1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪i‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪213‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫א ‪ -‬אם רק הטענה הראשונה נכונה‬ ‫בכל אחת מן השאלות ‪ 15-5‬סמן ‪:‬‬

‫ב ‪ -‬אם רק הטענה השנייה נכונה‬
‫ג ‪ -‬אם שתי הטענות נכונות‬
‫ד ‪ -‬אם שתי הטענות לא נכונות‬
‫‪ .1‬קיים ‪ a ∈ C‬כך שלמשוואה ‪ z 5 = az‬יש ‪ 7‬פתרונות‪.‬‬
‫‪ .2‬נניח כי פולינום מתוקן ) ‪ p ( z‬מקיים את התנאי הבא‪ :‬מכך ש‪ z0 -‬שורש של ) ‪ p ( z‬נובע שגם‬
‫‪ z0‬שורש של אותו פולינום‪ .‬אז כל המקדמים של ) ‪ p ( z‬הם מספרים ממשיים‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫= ) ‪ p ( z‬נקרא מתוקן אם ‪. an = 1‬‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪k‬‬ ‫תזכורת‪ :‬פולינום ‪z k‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪2‬‬
‫ערכים שונים כאשר ‪ n, m ∈ N , z ≠ 0‬ו‪ [ n, m ] -‬המחלק‬

‫‪n‬‬
‫)‪( z‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫יש בדיוק‬ ‫‪ .1‬לביטוי‬
‫]‪[ m‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬
‫המקסימלי המשותף של ‪ n‬ו‪. m -‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ a ≠ b , a , b, c ∈ C‬אז למשוואה ‪ az + bz + c = 0‬יש פתרון מרוכב יחיד‪.‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪.‬‬ ‫אז ‪∑ λk ak < 1‬‬
‫‪k =1‬‬
‫∑‬
‫‪k =1‬‬
‫‪λk‬‬ ‫אם ‪ 0 ≤ λk ≤ 1 , zk < 1‬לכל ‪ k = 1,…, n‬ו‪= 1 -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪n‬‬
‫אז ‪ λk ≤ 1‬לכל ‪. k = 1,…, n‬‬ ‫∑‬
‫‪k =1‬‬
‫‪λk ak‬‬ ‫אם ‪ λk ≥ 0 , zk < 1‬לכל ‪ k = 1,…, n‬ו‪< 1 -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ a ≤ c , a , b, c ∈ C‬אז קיים ‪ z ∈ C‬כך ש‪. z − a + z + a = 2 c -‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ a, b, c ∈ C‬וקיים ‪ z ∈ C‬כך ש‪ z − a + z + a = 2 c -‬אז ‪. a ≤ c‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .1‬אם למערכת משוואות לינאריות עם מקדמים ממשיים יש פתרון מרוכב )וקטור ב‪( C -‬‬
‫אז יש לה גם פתרון ממשי )וקטור ב‪. ( R n -‬‬
‫אם מטריצה ריבועית ‪ A‬בעלת איברים מרוכבים מקיימת ‪de t( A3 ) = − det A‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אז ‪ A‬אינה הפיכה‪.‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אם ‪ z , w ∈ C‬ומתקיים ‪z + w + z − w = 2 z + 2 w‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אז קיים ‪ λ ∈ R‬כך ש‪. w = λ z -‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אם ‪ z , w ∈ C‬ומתקיים ‪ z + w = z + w‬אז ‪. izw ∈ R‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪π‬‬
‫= ) ‪. Ar g( z 4‬‬ ‫= ‪ Arg z‬אז‬ ‫אם‬ ‫‪.1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫= ) ‪. Arg( z 6‬‬ ‫= ) ‪ Arg( z 3‬אז‬ ‫‪ .2‬אם‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫‪ z‬מספר מדומה )כלומר ‪ ( Re z = 0‬אם ורק אם ‪. z = − z‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬יהיו ‪ z2 , z1‬מספרים מרוכבים כך ש‪ , z1 ⋅ z2 > 0 , z1 ⋅ z2 ∈ R -‬אז ‪. Arg z1 + Arg z2 = 0‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫‪z − z1‬‬
‫‪) Im‬כאשר ‪ ( z1 ≠ z2‬היא קו ישר העובר דרך נקודות‬ ‫קבוצת הנקודות ‪ z‬עבורן ‪= 0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪z − z2‬‬
‫‪ z1‬ו‪ z2 -‬למעט נקודה ‪. z2‬‬
‫‪z − z2‬‬
‫‪) Re‬כאשר ‪ ( z1 ≠ z2‬היא קו ישר העובר דרך נקודות‬ ‫קבוצת הנקודות ‪ z‬עבורן ‪= 0‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪z − z1‬‬
‫‪ z1‬ו‪ z2 -‬למעט נקודה ‪. z 1‬‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫‪w0 ≠ 0 , w0 , z0 ∈ C‬‬ ‫יהיו‬
‫‪z − z0‬‬
‫ממשי היא קו ישר‪.‬‬ ‫קבוצת הנקודות ‪ z‬עבורן‬ ‫‪.1‬‬
‫‪w0‬‬
‫‪z − z0‬‬
‫מדומה היא קו ישר‪.‬‬ ‫קבוצת הנקודות ‪ z‬עבורן‬ ‫‪.2‬‬
‫‪w0‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬קבוצת הנקודות עבורן ‪ z + 2iz − 2i z + 3 = 0‬היא מעגל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬קבוצת הנקודות עבורן ‪ z + 2iz + 2i z + 3 = 0‬היא מעגל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מטלת מנחה )ממ"ן( ‪11‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪2,1‬‬
‫אנא שים לב‪:‬‬

‫מלא בדייקנות את הטופס המלווה לממ"ן בהתאם לדוגמה שלפני המטלות‪.‬‬
‫העתק את מספר הקורס ומספר המטלה הרשומים לעיל‪.‬‬
‫שאלה ‪ 10) 1‬נקודות(‬

‫יהיו ) ‪ z2 = r2 (cos θ 2 + i sin θ 2 ) , z1 = r1 (cos θ1 + i sin θ1‬שני מספרים מרוכבים‪ ,‬ונגדיר‬
‫) ‪. w = i ( z1 + z2 )( z1 − z2‬‬
‫הוכח כי ‪ w‬מספר ממשי אם ורק אם ‪. r1 = r2‬‬

‫הוכח בעזרת נוסחת דה‪-‬מואבר שלכל ‪ θ‬מתקיים ‪. si n 3θ = 3sin θ − 4sin 3 θ‬‬

‫יהי ) ‪ P ( z‬פולינום מתוקן )המקדם של החזקה הגבוהה ביותר הוא ‪ (1‬עם מקדמים ממשיים‬
‫המקיים ‪. P (0) = − 1‬‬
‫הוכח כי אם ל‪ P ( z ) -‬אין שורשים בעיגול היחידה הפתוח אז ‪. P (1) = 0‬‬

‫‪n‬‬
‫= ) ‪ P ( z‬פולינום ממעלה ‪ n‬עם מקדמים ממשיים אי‪-‬שליליים‬ ‫‪∑ ak z k‬‬
‫‪k =0‬‬
‫יהי‬
‫)כלומר‪ ak ≥ 0 ,‬לכל ‪ ( k = 0,1,… n‬כך ש‪. a0 ≠ 0 -‬‬
‫{‬
‫< ‪. z : Arg z‬‬
‫‪π‬‬
‫‪n‬‬ ‫אין שורשים בתחום }‬ ‫הוכח‪ :‬ל‪P ( z ) -‬‬
‫‪5‬‬
‫יהיו ‪ z1 , z2 , z3 , z4‬נקודות על מעגל היחידה כך ש‪. z1 + z2 + z3 + z4 = 0 -‬‬
‫א‪ .‬הוכח ש‪. z1 z2 z3 + z1 z2 z4 + z1 z3 z4 + z2 z3 z4 = 0 -‬‬
‫הוכח שקיימים ‪ a, b ∈ C‬כך ש‪( z − z1 )( z − z2 )( z − z3 )( z − z4 ) = ( z 2 − a )( z 2 − b ) -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הם קודקודיו של מלבן‪.‬‬ ‫והסק ש‪z1 , z2 , z3 , z4 -‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪. f ( z‬‬ ‫מצא את התמונה של העיגול ‪ z ≤ R‬תחת הפונקציה ) ‪( z +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪z‬‬

‫בדוק את רציפות הפונקציות הבאות ב‪: z = 0 -‬‬
‫‪⎧ z Im z‬‬ ‫) ‪⎧ Re( z 2‬‬
‫⎪‬ ‫‪, z≠0‬‬ ‫⎪‬ ‫‪2‬‬
‫‪, z≠0‬‬
‫‪g ( z) = ⎨ z‬‬ ‫)‪(ii‬‬ ‫‪f ( z) = ⎨ z‬‬ ‫)‪(i‬‬
‫‪⎪ 0 , z=0‬‬ ‫⎪‬
‫⎩‬ ‫‪⎩ 0‬‬ ‫‪, z=0‬‬

‫יהיו ‪ R2 , R1 , D2 , D1‬תחומים ב‪ C -‬המקיימים ‪. D1 ∩ D2 = R1 ∩ R2 = ∅ , D1 ∪ D2 = R1 ∪ R2‬‬
‫הוכח כי מדובר בזוג אחד בלבד של תחומים‪ ,‬כלומר ‪ D1 = R1‬ו‪D2 = R2 -‬‬
‫או ‪ D1 = R2‬ו‪. D2 = R1 -‬‬
‫‪6‬‬

‫בכל אחת מן השאלות הבאות סמן ‪ :‬א ‪ -‬אם רק הטענה הראשונה נכונה‬
‫בשאלות ‪ 4-1‬נעסוק בקבוצות ובפונקציות הבאות‪:‬‬

‫} ‪A = { z ∈ C : Re z ⋅ Im z > 0‬‬
‫}‪B = { z ∈ C : Re z + Im z ≥ 1‬‬
‫} ‪K = {z ∈ C : 1 ≤ z < 2‬‬
‫‪f 4 ( x ) = cosh z ,‬‬ ‫‪f 3 ( x ) = Log z ,‬‬ ‫‪f 2 ( z ) = exp z ,‬‬ ‫‪f1 ( z ) = sin z‬‬
‫) ‪ f1 ( z‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית ב‪.B -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫) ‪ f 2 ( z‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית ב‪.K -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫) ‪ f3 ( z‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית ב‪.K -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ B‬קבוצה סגורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ A‬תחום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ A ∪ K‬תחום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫) ‪ f 4 ( K‬אינה פתוחה ואינה סגורה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫) ‪ f3 ( B‬קומפקטית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נסמן ב‪ Int R -‬קבוצה של כל הנקודות הפנימיות של קבוצה ‪. R‬‬
‫תהיינה ‪ A‬ו‪ B -‬שתי קבוצות במישור המרוכב‪ ,‬אז בהכרח מתקיים‪:‬‬
‫) ‪. In t( A ∪ B ) = (Int A) ∪ (Int B‬‬ ‫‪.1‬‬
‫) ‪. In t( A ∩ B ) = (Int A) ∩ (Int B‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪⎧ Arg z‬‬
‫‪⎪ z‬‬ ‫‪, z≠0‬‬
‫רציפה ב‪. z = 0 -‬‬ ‫⎨ = )‪f ( z‬‬ ‫‪ .1‬פונקציה‬
‫‪⎪⎩ 0‬‬ ‫‪, z=0‬‬
‫‪⎧ Im z 2‬‬
‫‪⎪ z‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪z ≠0‬‬
‫רציפה ב‪. C -‬‬ ‫⎨ = )‪f ( z‬‬ ‫‪ .2‬פונקציה‬
‫‪⎪ 0‬‬ ‫‪z =0‬‬
‫⎩‬ ‫‪,‬‬
‫‪⎛ z‬‬ ‫⎞ ‪z‬‬
‫⎜⎜ ‪ lim‬אינו קיים‪.‬‬ ‫⎟⎟ ‪−‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪z →0‬‬ ‫⎠ ‪z‬‬
‫‪⎝ z‬‬
‫‪iz 3 + 1‬‬
‫‪ lim‬קיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪z →−i z + i‬‬
‫‪⎧9‬‬
‫⎪‬ ‫‪, z ≥3‬‬
‫‪ f ( z ) = ⎨ z‬רציפה בכל המישור‪.‬‬ ‫פונקציה‬ ‫‪.1‬‬
‫‪⎪z , z < 3‬‬
‫⎩‬
‫‪ .2‬אם ‪ f‬רציפה ב‪ A -‬ו‪ f -‬רציפה ב‪ B -‬אז ‪ f‬רציפה ב‪ B, A ) A ∪ B -‬קבוצות כלשהן(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫{‬
‫‪.D ∩ z ∈C :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪z‬‬ ‫}‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪ f ( z ) = ( z +‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית בתחום ‪ D‬אם"ם ∅ = ‪∈ D‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ f ( z ) = z 2‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית בתחום ‪ D‬אם"ם ∅ = } ‪. D ∩ { z ∈ C : − z ∈ D‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ sin z = cosh 2 y − cos 2 x‬כאשר ‪. z = x + iy‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ sin z = sinh 2 y + sin 2 x‬כאשר ‪. z = x + iy‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫} ‪ R1 = { z : − π < Re z < π‬הוא תחום יסודי של ‪. ex p‬‬ ‫‪.1‬‬
‫} ‪ R2 = { z = x + iy : sin x − π < y < sin x + π‬הוא תחום יסודי של ‪. ex p‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫נגדיר } ‪. R = { z : (Re z )2 < Im z < (Re z )2 + 2π‬‬
‫) ‪. LR (i ) = Log( i‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪. LR (1) = 2π i‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫‪⎧ ( z )2‬‬
‫⎪‬ ‫‪, z≠0‬‬
‫‪ f ( z ) = ⎨ z‬אנליטית ב‪. z = 0 -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪⎪⎩ 0 , z = 0‬‬
‫אם ‪ f‬אנליטית בתחום ‪ D‬ו‪ f ( z1 ) = f ( z2 ) -‬לכל ‪ z1 , z2 ∈ D‬המקיימים ‪Im z1 = Im z2‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אז ) ‪ f ( z‬קבועה ב‪. D -‬‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ Im f , Re f‬מקיימות את משוואות קושי‪-‬רימן בסביבת נקודה ‪ z0‬אז ) ‪ f ( z‬גזירה‬
‫בנקודה ‪. z0‬‬
‫‪ .2‬אם ) ‪ f ( z‬אנליטית בתחום ‪ D‬ומקיימת בתחום זה ‪ (R e f ) 2 = Im f‬אז ) ‪ f ( z‬קבוע‬
‫ב‪. D -‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫‪ .1‬פונקציה ‪ f ( x + iy ) = x 2 + iy 3‬לא אנליטית באף נקודה‪.‬‬
‫‪ .2‬פונקציה ‪ f ( x + iy ) = x 2 + iy 3‬לא גזירה באף נקודה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שאלה ‪16‬‬
‫‪ .1‬פונקציה ) ‪ f ( x + iy ) = 2 xy − i ( x 2 − y 2‬היא שלמה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ , f ( z ) = z‬אז ‪ f ′( z ) = 0‬בכל נקודות בהן ‪ f‬גזירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תהי‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫‪ .1‬תהי ) ‪ f ( z‬אנליטית בתחום ‪ f ′( z0 ) ≠ 0 , z0 ∈ D , D‬וקווי גובה‬
‫‪ Im f = C2 , Re f = C1‬נחתכים בנק' ‪ , z0‬אז הם אורתוגונליים זה לזה בנקודה ‪. z0‬‬
‫אם ‪ B = { z : Re z = 1 } , A = { z : Im z = 0 } , f ( z ) = e z ( z − 1) 2‬אז )‪ f ( A‬ו‪f ( B ) -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אורתוגונליים זה לזה )כלומר נחתכים בזווית ישרה(‪.‬‬
‫בשאלות ‪ 20-18‬נעסוק בפונקציות הרמוניות‪.‬‬

‫פונקציה ) ‪ f ( x, y‬נקראת הרמונית בתחום ‪ D ⊂ R 2‬אם לכל ‪ ( x , y ) ∈ D‬מתקיים ‪:‬‬
‫‪∂2 f‬‬ ‫‪∂2 f‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪∂x2‬‬ ‫‪∂y 2‬‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫‪ .1‬אם ) ‪ f ( z‬אנליטית בתחום ‪ D‬אז ‪ Im f , Re f‬הרמוניות ב‪. D -‬‬
‫)בהמשך הקורס נלמד שאם ‪ f‬אנליטית בתחום אז ל‪ Im f , R e f -‬יש נגזרות חלקיות מכל‬
‫סדר בכל נקודה של תחום זה‪ ,‬מותר להסתמך על כך בשאלה זו(‬
‫‪ .2‬אם ) ‪ v ( x, y ) , u ( x, y‬הרמוניות בתחום ‪ D‬אז ) ‪ f ( x + iy ) = u ( x, y ) + iv ( x, y‬אנליטית‬
‫ב‪. D -‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫אם ‪ v , u‬הרמוניות בתחום ‪ f = u + iv , D‬ו‪ g = v + iu -‬אנליטיות ב‪ D -‬אז ‪ u‬ו‪v -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פונקציות קבועות‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ f = u + iv‬אנליטית בתחום ‪ D‬אז גם ‪ g = v − iu‬אנליטית ב‪. D -‬‬
‫שאלה ‪20‬‬
‫‪ .1‬אם ) ‪ u ( x, y‬הרמונית בתחום ‪ D‬אז ‪ u 2‬גם הרמונית בתחום ‪. D‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬קיימת ) ‪ f ( z‬כך ש‪ f ( z ) -‬אנליטית ולא קבועה בתחום ‪ D‬ו‪ f ( z ) -‬הרמונית בתחום ‪. D‬‬
‫‪10‬‬


‫בשאלות ‪ 5-1‬נעסוק במסילות הבאות‪:‬‬

‫)‪γ 1 (t ) = t + i R 2 − t 2 , − R ≤ t ≤ R , ( R > 0‬‬
‫)‪γ 2 (t ) = Reit , 0 ≤ t ≤ π , ( R > 0‬‬
‫‪γ 3 ( t ) = 1 − 2t , 0 ≤ t ≤ 1‬‬
‫‪γ 4 (t ) = e 2 it − 1 , 0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫‪γ 5 (t ) = i cos t , 0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫‪γ 6 (t ) = i cos t , 0 ≤ t ≤ π‬‬
‫נסמן ב‪ Γ j -‬את הקו המכוון המתאים למסילה ‪. γ j‬‬
‫‪ γ 2‬סגורה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ γ 3‬פשוטה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ γ 4‬סגורה ‪ -‬פשוטה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ γ 5‬סגורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ γ 4‬חלקה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ γ 5‬חלקה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪. Γ6 = Γ5‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ R = 1‬אז ‪ Γ 2 + Γ 3‬הוא קונטור סגור‪-‬פשוט‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫ zdz = Γ∫ zdz‬‬
‫‪Γ5‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ γ 1‬היא רפרמטריזציה יורדת של ‪. γ 2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫Γ f ( z ) dz ≤ ∫Γ‬‬ ‫אם ) ‪ f ( z‬רציפה על קונטור ‪ Γ‬אז ‪f ( z ) dz‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪z − 1 dz = 8‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪z =1‬‬
‫‪ .1‬יהי ‪ Γ‬קונטור שאורכו ‪ , L‬אז ‪. ∫ 1dz = L‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪ .2‬יהי ‪ C‬קטע הישר המחבר את ‪ z = − 1‬ו‪) z = 1 + i -‬נקודת ההתחלה היא ‪ ,( − 1‬אז‬

‫‪. ∫ Im zdz ⋅ ∫ Re zdz = 2 + i‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .1‬קיימת פונקציה שלמה ) ‪ F ( z‬כך שלכל ‪ z ∈ C‬מתקיים ‪. F ′( z ) = z‬‬
‫תהי ‪ f‬אנליטית בתחום }‪ D = { z : z < 1‬ומקיימת שם‬

‫‪1‬‬
‫< ‪f ′( z ) − 1‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬
‫אז ‪ f‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית ב‪. D -‬‬
‫‪z 2 + 10 z − 1‬‬
‫‪. lim‬‬
‫∞→ ‪R‬‬ ‫∫‬ ‫)‪( z − 2)( z 3 + z + 1‬‬
‫‪dz = 0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪z =R‬‬
‫‪⎛ Im z‬‬ ‫⎞‬

‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪⎜ z + z ⎟ dz ≤ 1‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪.2‬‬
‫‪z =1‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫יהי ‪ C‬קטע של הישר שהתחלתו ב‪ z = −i -‬וסופו ב‪, z = i -‬‬
‫∫‬
‫‪C‬‬
‫= ‪z dz‬‬
‫‪i‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪−i‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫סמן "ה" אם בין התשובות א‪-‬ד אין תשובה נכונה‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫יהי ‪ C‬ריבוע עם קדקודים ‪ i , 1 + i , 1 , 0‬במגמה ההפוכה לכיוון השעון‪,‬‬
‫∫‬
‫‪2‬‬
‫= ‪z dz‬‬
‫‪C‬‬
‫‪i‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1−i‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫‪1+ i‬‬
‫‪13‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪2‬‬
‫≤ ‪,0 ≤ t‬‬ ‫= ) ‪, γ (t‬‬ ‫תהי ) ‪ , f ( x + iy ) = ( x 3 − 3 xy 2 ) + i (3 x 2 y − y 3‬תהי ‪t + i sin t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪π‬‬
‫= ‪∫γ f ( z ) dz‬‬
‫⎞ ‪⎛π‬‬
‫‪3‬‬
‫‪πi‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫⎟‪⎜2‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫∫‬
‫‪| z | =1‬‬
‫= ‪e z dz‬‬
‫‪e‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪π‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬‫‪0‬‬

‫שאלה ‪14‬‬
‫יהי ‪ C‬קשת הפרבולה ‪ y = x 2 − 1‬מנקודה )‪ (0, − 1‬עד נקודה )‪ , (1,0‬אז ‪ ∫ Log zdz‬שווה ל‪-‬‬
‫‪C‬‬
‫‪π‬‬
‫‪−1− i‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2i‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ln 2‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לחשב )האינטגרל לא מוגדר היטב(‪.‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫‪f ( z ) dz‬‬
‫‪ lim‬שווה ל‪-‬‬
‫‪r →0‬‬ ‫∫‬ ‫‪z−a‬‬
‫תהי ) ‪ f ( z‬רציפה בסביבת הנקודה ‪ , z = a‬אז‬
‫‪z −a =r‬‬
‫‪0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫∞‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪f (a‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫) ‪2π if ( a‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫‪. m∈N ,a < r < b ,‬‬ ‫=‪C‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫כאשר } ‪= r‬‬ ‫∫‪,‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪( z − b )( z − a ) m‬‬
‫חשב את‬
‫‪C‬‬

‫‪2π‬‬
‫‪ ,‬לכל ‪. r ≥ 0‬‬ ‫‪∫0 ln ecos( re‬‬ ‫‪dθ‬‬
‫‪iθ‬‬ ‫)‬ ‫חשב את‬

‫‪cos z‬‬
‫כאשר ‪ C‬מלבן בעל קודקודים ‪. −π ± i , π ± i‬‬ ‫‪∫ z 3 − 2iz 2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪dz‬‬ ‫חשב את‬

‫= ‪. CR‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫יהי ) ‪ P ( z‬פולינום ממעלה גדולה מ‪ , 1 -‬שכל שורשיו נמצאים בתוך המעגל } ‪= R‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬
‫‪C‬‬
‫) ‪P( z‬‬
‫‪=0‬‬ ‫הוכח כי‬
‫‪R‬‬
‫‪15‬‬
‫הוכח שאם ‪ g , f‬פונקציות שלמות ולא קבועות ואם לכל ‪ z ∈ C‬מתקיים ) ‪, f ( z ) < g ( z‬‬
‫אז ‪ f ( z ) ≠ 0‬לכל ‪. z ∈ C‬‬

‫‪−1 2‬‬
‫לכל ‪ z‬לא מדומה‪.‬‬ ‫‪f ( z ) ≤ Re z‬‬ ‫תהי ‪ f‬פונקציה שלמה המקיימת‬
‫הוכח כי ‪ f‬קבועה‪.‬‬

‫תהי ‪ f‬אנליטית וחסומה בחצי המישור } ‪. { z : Re z > 0‬‬
‫הוכח כי לכל ‪ , c > 0‬פונקציה ‪ f‬רציפה במידה שווה בחצי המישור } ‪. { z : Re z > c‬‬
‫הדרכה‪ :‬כדי להעריך את ) ‪ , f ( z 2 ) − f ( z1‬הצג בעזרת נוסחת קושי את ) ‪ f ( z1‬ואת ) ‪ f ( z2‬כאינטגרלים‬

‫האם קיימת פונקציה ) ‪ f ( z‬אנליטית בסביבה של ‪ z = 0‬ומקיימת שם ‪? f 3 ( z ) = z 2‬‬
‫תן תשובה מנומקת!‬
‫‪16‬‬


‫מתבדר‪.‬‬ ‫‪∑ an‬‬ ‫תהי } ‪ {an‬סדרה יורדת של מספרים ממשיים כך ש‪ an → 0 -‬והטור‬
‫הוא }‪. { z : z ≤ 1 , z ≠ 1‬‬ ‫‪∑ an z n‬‬ ‫הוכח כי תחום ההתכנסות של הטור‬

‫פתח לטור טיילור סביב ‪ z = α‬ומצא את רדיוס התכנסות הטור‪:‬‬
‫‪. α = 0 , f ( z ) = sin 2 z‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪z −1‬‬
‫= )‪. α = 0 , f ( z‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪( z + 3)2‬‬
‫‪z‬‬
‫= )‪. α = 1 , f ( z‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪z2‬‬ ‫‪− 2z + 5‬‬

‫הוכח או הפרך כל אחת מהטענות הבאות‪:‬‬
‫= ⎟⎞ ‪ f ⎛⎜ ⎞⎟ = f ⎛⎜ −‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫א‪ .‬קיימת ‪ f‬אנליטית בסביבה של ‪ z = 0‬כך ש‪-‬‬
‫⎠‪⎝n‬‬ ‫‪⎝ n ⎠ 2n + 1‬‬
‫= ⎟⎞ ⎜⎛ ‪ f‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬קיימת פונקציה ‪ f‬אנליטית בנקודה ‪ z = 0‬ומקיימת‬
‫⎠‪⎝n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪17‬‬
‫∞‬
‫= ) ‪ f ( z‬לכל ‪. z < 1‬‬ ‫‪∑ ( n + 1) z n‬‬
‫‪n=0‬‬
‫פונקציה ‪ f‬אנליטית בתחום הגדרתה ומקיימת‬
‫תהי } ‪ {an‬סדרת המקדמים של פיתוח ‪ f‬לטור טיילור סביב ‪, z = − 2‬‬

‫∞‬
‫= )‪. f ( z‬‬ ‫∑‬
‫‪n =0‬‬
‫‪an ( z + 2) n‬‬ ‫כלומר‬
‫∞‬
‫)אין צורך לחשב את ‪.( an‬‬ ‫‪∑ an z n‬‬
‫‪n=0‬‬
‫מצא את רדיוס ההתכנסות של הטור‬

‫∞‬
‫= ) ‪ f ( z‬אנליטית בעיגול } ‪ { z : z < R‬ומקיימת ‪ f ( z ) ≤ M‬לכל ‪. z < R‬‬ ‫‪∑ an z n‬‬ ‫תהי‬
‫‪n=0‬‬
‫נסמן ב‪ d -‬את המרחק מראשית הצירים לאפס הקרוב ביותר של ) ‪. f ( z‬‬

‫‪R a0‬‬
‫≥‪.d‬‬ ‫הוכח‪:‬‬
‫‪M + a0‬‬

‫‪ { z :‬ומקבלת ערכים ממשיים בקטע ) ∞ ‪(1,‬‬ ‫תהי ) ‪ f ( z‬אנליטית בתחום } ‪z > 1‬‬
‫של הציר הממשי‪.‬‬
‫הוכח כי ) ‪ f ( z‬מקבלת ערכים ממשיים גם בקטע )‪. ( −∞, − 1‬‬

‫מצא את כל הערכים של ‪ α‬עבורם קיימת פונקציה ) ‪ f (z‬לא קבועה ואנליטית בסביבת נקודה‬
‫‪ z = 0‬ומקיימת ) ‪ f (αz ) = f ( z‬לכל ‪.z‬‬
‫‪18‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידה ‪ 7‬וסעיפים ‪ 8.2 ,8.1‬של יחידה ‪8‬‬


‫מצא את כל נקודות הסינגולריות ואת כל האפסים של הפונקציות הבאות‪.‬‬
‫ציין את הסוג של כל סינגולריות ואת סדרו של כל אחד מן האפסים והקטבים‪.‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬ ‫) ‪( z − π )3 ( z + π‬‬

‫‪1‬‬
‫‪f ( z ) = z e z − 1 tan‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫= )‪f ( z‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪z −1‬‬ ‫‪sin 2 z‬‬

‫‪1‬‬
‫= ) ‪ f ( z‬סביב הנקודה ‪z = 0‬‬ ‫מצא את כל טורי לורן האפשריים לפונקציה‬
‫‪(1 +‬‬ ‫‪z 2 )(2‬‬ ‫) ‪+ z2‬‬
‫וציין את טבעות ההתכנסות שלהם‪.‬‬
‫חשב את השאריות של פונקציה ‪ f‬בכל נקודות הסינגולריות שלה‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫כך ש‪f ( z ) dz = 0 -‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫תהי ‪ f‬פונקציה אנליטית בתחום } ‪> 1‬‬
‫‪z =2‬‬
‫הוכח שיש ל‪ f -‬פונקציה קדומה בתחום זה‪.‬‬

‫מצא את כל הפונקציות ) ‪ f ( z‬אנליטיות ב‪ C \ {a} -‬ולא מקבלות ערכים ממשיים )כלומר‬
‫‪ Im f ( z ) ≠ 0‬לכל ‪.( z ≠ a‬‬
‫‪19‬‬
‫הוכח‪ :‬אם ) ‪ f ( z‬פונקציה שלמה‪ ,‬ולכל ‪ z ∈ C‬מתקיים ‪, f ( z ) ≤ sin z‬‬
‫אז קיים קבוע ‪ a ∈ C‬כל ש‪ f ( z ) = a sin z -‬לכל ‪. z‬‬

‫תהי ) ‪ f ( z‬אנליטית בעיגול היחידה הפתוח ‪. D‬‬
‫הוכח כי קיימת סדרת נקודות ‪ { zn } ⊂ D‬כך ש‪ zn → 1 -‬ו‪ { f ( zn )} -‬חסומה‪.‬‬

‫תהי ‪ f‬אנליטית בגזרה } ‪ , D = { z : − π 4 < arg z < π 4‬רציפה ב‪, D -‬‬
‫‪ f ( z ) ≤ 1‬לכל ‪ z ∈ ∂ D‬ו‪ lim f ( z ) = c -‬כאשר ‪) c ≤ 1‬מדובר בגבול דרך ‪.( D‬‬

‫∞→ ‪z‬‬
‫הוכח כי ‪ f ( z ) ≤ 1‬לכל ‪. z ∈ D‬‬

‫ו‪. f (1) ≠ 0 -‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫תהי ) ‪ f ( z‬אנליטית בתחום } ‪< 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. max f ( z ) −‬‬ ‫הוכח כי לכל ‪ n‬טבעי מתקיים ‪> 1‬‬
‫‪z =1‬‬ ‫‪zn‬‬
‫‪20‬‬

‫בשאלות ‪ 3-1‬נתייחס למלבן סגור ‪ D‬שקודקודיו ‪ ± 1 ± π i‬ולפונקציה ‪. f ( z ) = e z − e‬‬
‫המקסימום של ‪ f‬על ‪ D‬הוא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2e‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪e+‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪e‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪e−‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫סמן "ו" אם בין התשובות א‪-‬ה אין אף תשובה נכונה‪.‬‬
‫המקסימום של ‪ f‬על ‪ D‬מתקבל‪:‬‬
‫א‪ .‬בנקודה אחת בלבד שעל שפת המלבן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשתי נקודות שעל שפת המלבן‪.‬‬
‫ג‪ .‬באינסוף נקודות שעל שפת המלבן‪.‬‬
‫ד‪ .‬בנקודה פנימית של ‪. D‬‬
‫המינימום של ‪ f‬על ‪: D‬‬
‫א‪ .‬לא מתקבל באף נקודה של ‪. D‬‬
‫ב‪ .‬מתקבל בנקודה אחת בדיוק והיא נקודה פנימית של ‪. D‬‬
‫מתקבל בנקודה אחת בדיוק והיא נקודת שפה של ‪. D‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתקבל בשתי נקודות בדיוק שלפחות אחת מהן היא נקודה פנימית של ‪. D‬‬
‫‪21‬‬
‫בשאלות ‪ 7-4‬נתייחס לפונקציה‬
‫)‪g ( z ) = exp( − z 2 + 2 z − 4‬‬
‫הוא‪:‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫המינימום של ‪ g‬בעיגול } ‪≤ 2‬‬
‫ה‪e −16 .‬‬ ‫ד‪e −12 .‬‬ ‫ג‪e .‬‬ ‫ב‪1 .‬‬ ‫א‪0 .‬‬
‫מתקבל‪:‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫המקסימום של ‪ g‬בעיגול } ‪≤ 2‬‬
‫א‪ .‬בנקודה אחת בלבד הנמצאת על המעגל ‪. z = 2‬‬
‫ב‪ .‬בנקודה אחת בלבד הנמצאת בעיגול הפתוח ‪. z < 2‬‬
‫בשתי נקודות בדיוק‪ ,‬אחת הנמצאת על המעגל ‪ z = 2‬ואחת הנמצאת בעיגול הפתוח‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪.z <2‬‬
‫ד‪ .‬בשתי נקודות בדיוק הנמצאות על המעגל ‪. z = 2‬‬

‫מתקבל‪:‬‬ ‫‪{z: z‬‬ ‫המינימום של ‪ g‬בעיגול הפתוח } ‪< 2‬‬
‫א‪ .‬בנקודה אחת בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשתי נקודות בדיוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בארבע נקודות בדיוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬באינסוף נקודות‪.‬‬
‫הוא‪:‬‬ ‫= ‪{z‬‬ ‫המקסימום של ‪ g‬בריבוע } ‪x + iy : 0 ≤ x ≤ 2 , 0 ≤ y ≤ 2‬‬
‫ה‪4 .‬‬ ‫ד‪1 .‬‬ ‫ג‪e 2 .‬‬ ‫ב‪e .‬‬ ‫א‪e − 3 .‬‬
‫‪22‬‬
‫בשאלות ‪ 10-8‬נתייחס לקונטור ‪ Γ‬הנראה בציור שלהלן‪:‬‬
‫‪-2‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪πz‬‬
‫‪2π i ∫Γ z + 1‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫ה‪0 .‬‬ ‫ד‪− 1 .‬‬ ‫ג‪1 .‬‬ ‫‪−π‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪π‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪e z2 − 4 z‬‬
‫)‪2π i Γ∫ ( z + 2)( z + 1‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫ה‪e5 .‬‬ ‫ד‪e −12 .‬‬ ‫ג‪e12 .‬‬ ‫ב‪e5 + e12 .‬‬ ‫א‪e5 − e12 .‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫‪1 e− z 2 − 2 z + 4‬‬
‫∫‪2π i Γ‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪z‬‬
‫ה‪0 .‬‬ ‫ד‪− e 4 .‬‬ ‫ג‪e 4 .‬‬ ‫ב‪−2e4 .‬‬ ‫א‪2e4 .‬‬
‫‪23‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫תהי ‪ f‬פונקציה אנליטית בתחום ‪, D‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ z0‬נקודת מקסימום מקומי של ‪ f‬ב‪ D -‬אז ‪. f ′( z0 ) = 0‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ z0‬נקודת מינימום מקומי של ‪ f‬ב‪ D -‬אז ‪. f ′( z0 ) = 0‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬אנליטית ולא קבועה בתחום ‪ D‬ומתאפסת בנקודה כלשהי ב‪ D -‬אז בהכרח‬
‫המינימום של ‪ f‬ב‪ D -‬לא מתקבל בשפת ‪. D‬‬
‫תהי ) ‪ f ( z‬אנליטית בעיגול היחידה }‪ f ( z ) ≤ 1 , D = { z : z < 1‬לכל ‪z ∈ D‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪m‬‬
‫‪ f ( z ) ≤ z‬לכל ‪. z ∈ D‬‬ ‫ו‪ z = 0 -‬אפס מסדר ‪ m‬של ) ‪ , f ( z‬אז‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫‪ .1‬קיימת פונקציה אנליטית ) ‪ g ( z‬בתחום } ‪ { z : z < 2‬כך ש‪ e g ( z ) = z 2 + 1 -‬בתחום‪.‬‬
‫‪ .2‬קיימת פונקציה אנליטית ) ‪ h ( z‬בתחום } ‪ { z : z + 1 < 2‬כך ש‪ h 2 ( z ) = z 2 + 10 -‬בתחום‪.‬‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫‪ .1‬הקבוצה } ‪ { z : z − 3 < 1 } ∪ { z : z < 1‬היא תחום פשוט‪-‬קשר‪.‬‬
‫‪ .2‬הקבוצה }‪ { z : Re z − Im z < 1‬היא תחום פשוט‪-‬קשר‪.‬‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫‪ .1‬אם חיתוך של שני תחומים פשוטי‪-‬קשר הוא תחום אז הוא תחום פשוט‪-‬קשר‪.‬‬
‫‪ .2‬אם שפה של תחום ‪ D‬היא קבוצה קשירה אז ‪ D‬תחום פשוט‪-‬קשר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫שאלה ‪16‬‬
‫‪ .1‬תחום ‪ D‬הוא פשוט‪-‬קשר אם ורק אם הוא תחום קושי‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ R‬תחום פשוט‪-‬קשר אז לכל פונקציה רציפה ב‪ R -‬יש פונקציה קדומה‪.‬‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫‪ .1‬קיים קונטור סגור ‪ Γ‬כך שלכל ‪ α ∈ Γ = C \ Γ‬מתקיים‬
‫‪c‬‬
‫‪ W (Γ,α ) = 0‬או ‪ W (Γ,α ) = 2‬או ‪. W (Γ,α ) = 1‬‬

‫יהי ‪ Γ‬קונטור סגור‪ .‬אם ‪ S‬הוא עיגול פתוח כך ש‪ S -‬מוכל במשלים של ‪ Γ‬ו‪W ( Γ, β ) = 0 -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לכל ‪ β ∈ S‬אז ‪ W (Γ, β ) = 0‬לכל ‪. β ∈ S‬‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ Γ‬קונטור סגור‪ α , β ∈ Γ c ,‬ו‪ W (Γ,α ) = W (Γ, β ) -‬אז בהכרח קיים תחום ‪ D‬כך‬
‫ש‪ D ∩ Γ = ∅ -‬ו ‪. α , β ∈ D -‬‬
‫‪ .2‬קיים קונטור סגור ‪ Γ‬כך שלכל ‪ α ∈ Γ c‬מתקיים‪:‬‬

‫‪ W (Γ,α ) = 1‬או ‪ W (Γ,α ) = 2‬או ‪. W (Γ,α ) = 3‬‬
‫בשאלות ‪ 20,19‬נעסוק בפונקציות הרמוניות‪ ,‬ראה שאלות ‪ 20-18‬בממ"ח ‪.02‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫תהי ) ‪ u ( x, y‬הרמונית ולא קבועה בתחום ‪ , D‬אז‬
‫‪ .1‬אין ל‪ u ( x, y ) -‬מקסימום מקומי ב‪. D -‬‬
‫‪ .2‬אין ל‪ u ( x, y ) -‬מינימום מקומי ב‪. D -‬‬
‫)הדרכה‪ :‬השתמש בכך שלכל פונקציה ) ‪ u ( x, y‬הרמונית בתחום ‪ D‬קיימת פונקציה ) ‪f ( z‬‬
‫אנליטית ב‪ D -‬כך ש‪( Re f = u -‬‬
‫‪25‬‬
‫שאלה ‪20‬‬
‫קיימת ) ‪ u ( x, y‬הרמונית בתחום חסום ‪ , D‬רציפה ב‪ D -‬ואינה קבועה ב‪ D -‬כך ש‪u ( x, y ) -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קבועה בשפה של ‪. D‬‬
‫‪ .2‬יהי ‪ D‬תחום חסום‪ ϕ ( x, y ) ,‬מוגדרת ורציפה בשפה של ‪. D‬‬
‫אם קיימת פונקציה רציפה ) ‪ u ( x, y‬המקיימת את בעיית דיריכלה למשוואת לפלס‪:‬‬
‫‪∂ 2u ∂ 2u‬‬
‫ו‪ u = ϕ -‬בשפה של ‪, D‬‬ ‫ב‪D -‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪∂x 2 ∂y 2‬‬
‫אז הפונקציה כזאת היא יחידה‪.‬‬
‫‪26‬‬


‫חשב את האינטגרלים הבאים‪:‬‬
‫}‪. C = { z : z = 3‬‬
‫‪eiz d z‬‬
‫כאשר‬ ‫‪∫ z ( z 2 + 1)2‬‬
‫‪C‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪z +1‬‬
‫כאשר ‪ C‬משולש בעל קדקודים ‪. − 1 , 1 + i , 2 − i‬‬ ‫‪∫ z sin z − 1 d z‬‬
‫‪C‬‬
‫ב‪.‬‬
‫}‪. C = { z : z = 4‬‬
‫‪zdz‬‬
‫כאשר‬ ‫) ‪∫ sin z (1 − cos z‬‬
‫‪C‬‬
‫ג‪.‬‬
‫}‪.r ≠ 1 , C = { z : z = r‬‬
‫‪z 3 dz‬‬
‫כאשר‬ ‫∫‬
‫‪C‬‬
‫‪z4 − 1‬‬
‫ד‪.‬‬

‫‪2π‬‬
‫‪θ‬‬
‫כאשר ‪ f‬שלמה‪ f (0) = A ,‬ו‪. f ′(0) = B -‬‬ ‫‪∫0‬‬ ‫‪f ( eiθ ) cos 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dθ‬‬ ‫א‪ .‬חשב את האינטגרל‬
‫‪π‬‬
‫) ‪cos( nx‬‬
‫‪. n∈N , 0 < a <1 ,‬‬ ‫‪∫0 1 + a cos x dx‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את האינטגרל‬
‫∞‬
‫‪cos ax‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫0 x 4 + x 2 + 1 dx‬‬ ‫חשב את האינטגרל‬ ‫ג‪.‬‬
‫∞‬
‫‪x2 − b2‬‬ ‫‪sin ax‬‬
‫‪. a, b > 0 ,‬‬ ‫‪∫0 x 2 + b 2‬‬ ‫⋅‬
‫‪x‬‬
‫‪dx‬‬ ‫ד‪ .‬חשב את האינטגרל‬
‫‪27‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪) sin 3 x‬ראה שאלה ‪ 2‬בממ"ן ‪ (11‬על מנת לחשב‬ ‫השתמש בנוסחה ) ‪(3sin x − sin 3 x‬‬
‫‪4‬‬
‫∞‬
‫‪sin 3 x‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫0‬‬ ‫‪x3‬‬
‫את האינטגרל ‪dx‬‬

‫∞‬
‫‪e ax‬‬
‫‪) 0 < a < 2 ,‬השתמש בקונטור מלבני( ‪.‬‬ ‫‪∫ (e x + 1)(e x + 2) dx‬‬
‫∞‪−‬‬
‫חשב את האינטגרל‬

‫∞‬
‫‪n sin n‬‬ ‫‪π sin x‬‬
‫∑‬
‫‪n =1‬‬
‫‪( − 1)n 2‬‬
‫‪x − n2‬‬
‫=‬
‫‪2 sin π x‬‬
‫הוכח את השוויון‬
‫כאשר ‪ x‬מספר ממשי לא שלם‪.‬‬

‫תהי ‪ f‬פונקציה מרומורפית ואין לה קטבים או אפסים בנקודות הקבוצה‬
‫}‪. { z = x + iy : x ∈ Z} ∪ { z = x + iy : y ∈ Z‬‬
‫נניח ש‪ f ( z ) = f ( z + 1) = f ( z + i ) -‬לכל ‪ z‬שעבורו הביטויים האלה מוגדרים‪.‬‬
‫הוכח שלכל ‪ n‬ו‪ m -‬שלמים‪ ,‬מספר האפסים של ‪ f‬בתוך המלבן שקודקודיו ‪0, m , in , m + i n‬‬
‫שווה למספר הקטבים של ‪ f‬הנמצאים במלבן זה )האפסים והקטבים נספרים על‪-‬פי סדרם(‪.‬‬

‫כמה פתרונות יש למשוואה ‪ eiz = z 2 n + a‬בחצי המישור העליון כאשר ‪ n‬מספר טבעי‬
‫ו‪ a > 1 -‬ממשי?‬

‫‪n‬‬
‫‪z − am‬‬
‫∏ = )‪. f (z‬‬ ‫‪ am < 1‬עבור ‪ . m = 0,1, 2,…, n‬נגדיר‬ ‫יהיו‬
‫‪m =1 − am z‬‬
‫‪1‬‬
‫הוכח כי למשוואה ‪ f ( z ) = a0‬יש בדיוק ‪ n‬פתרונות בעיגול היחידה } ‪. { z : z < 1‬‬
‫‪28‬‬


‫מצא את תחומי האנליטיות של הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫)שים לב‪ :‬תחום אנליטיות של ‪ f‬הוא התחום הרחב ביותר בו ‪ f‬אנליטית(‬
‫∞‬ ‫‪n‬‬
‫⎤ )‪z ( z + n‬‬
‫⎢⎡ ∑ = ) ‪. f ( z‬‬ ‫⎦⎥‬ ‫א‪.‬‬
‫⎣ ‪n =1‬‬ ‫‪n‬‬
‫∞‬
‫= )‪. f (z‬‬ ‫∑‬ ‫‪2− n z ⋅ n n‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪n =1‬‬
‫{‬
‫< ‪ t ) Γ = t : Arg t = α , α‬מספר מרוכב(‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬ ‫כאשר }‬ ‫= )‪f ( z‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪e− t‬‬
‫‪∫ t + z dt‬‬ ‫תהי‬
‫מצא את תחום האנליטיות של ) ‪. f ( z‬‬

‫∞‬
‫נגדיר ‪ F ( z ) = ∫ sin n ( zt ) ⋅ e − n t dt‬כאשר ‪ n‬מספר טבעי קבוע‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .‬הוכח ש‪ F ( z ) -‬אנליטית בתחום } ‪. { z : Im z < 1‬‬

‫ב‪ .‬יהי ‪ n‬מספר טבעי אי‪-‬זוגי‪ .‬הוכח שלכל ‪ k‬טבעי מתקיים ‪. F ( 2 k ) (0) = 0‬‬
‫‪29‬‬
‫סדרת פונקציות אנליטיות בעיגול הנקוב } ‪D = { z : 0 < | z − a |< r‬‬ ‫תהי } ‪{ f n‬‬
‫המתכנסת במידה שווה בכל עיגול סגור המוכל ב‪. D -‬‬
‫לכל ‪ z ∈ D‬נגדיר ) ‪. f ( z ) = lim f n ( z‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪ f‬אנליטית ב‪ D -‬ומתקיים ) ‪. Res( f , a ) = lim Res( f n , a‬‬

‫∞→ ‪n‬‬
‫ב‪ .‬הוכח שאם קיים ‪ k ≥ 0‬כך שלכל ‪ n ≥ 1‬הנקודה ‪ a‬היא קוטב מסדר ‪ k‬לכל היותר‬
‫של ) ‪ f n ( z‬אז ‪ a‬היא קוטב מסדר ‪ k‬לכל היותר של ) ‪. f ( z‬‬
‫נניח שלכל ‪ n ≥ 1‬הנקודה ‪ a‬היא קוטב או נקודת סינגולריות סליקה של ‪. f n‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם נובע מכך בהכרח ש‪ a -‬קוטב או נקודת סינגולריות סליקה של ‪? f‬‬

‫פונקציה ) ‪ f ( z‬אנליטית במישור כולו פרט ל‪ 4-‬קטבים‪ .‬ידוע שנקודות ‪ 1 + 5i , − 1 , 2‬הן‬
‫קטבים של ‪ , f‬ו‪ f ( z ) -‬מקבלת רק ערכים ממשיים בקטע ) ‪. ( − 1, 2‬‬
‫מצא את הקוטב הרביעי של ‪ f‬והוכח ש‪ f ( z ) -‬מקבלת רק ערכים ממשיים לכל ‪ z‬ממשי שאינו‬
‫קוטב‪.‬‬

‫נגדיר }‪ A = {0} ∪ {1 n n ∈ N‬ותהי ) ‪ f ( z‬אנליטית וחסומה בתחום ‪ D \ A‬כאשר ‪ D‬הוא‬
‫עיגול היחידה הפתוח‪ .‬הוכח כי קיימת הרחבה אנליטית של ‪ f‬מ‪ D \ A -‬ל‪. D -‬‬

‫חשב את האינטגרלים הבאים בעזרת אינטגרציה לפי קונטורים מתאימים של פונקציות‬
‫המוגדרות על משטחי רימן‪:‬‬
‫∞‬
‫‪ln x‬‬
‫)הדרכה‪ :‬חשוב על קונטור חצי מעגלי(‬ ‫‪.‬‬ ‫‪∫0 ( x 2 + 1)( x 2 + 4) dx‬‬ ‫א‪.‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪dx‬‬
‫= )‪( f ( z‬‬ ‫=‬ ‫)הדרכה‪ :‬קח‬ ‫)‪. (0 < α < 1‬‬ ‫∫ ‪p.v.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪zα ( z − 1) eα ln z ( z − 1‬‬ ‫‪0‬‬
‫)‪xα ( x − 1‬‬
‫‪30‬‬


‫תהי ‪ f‬אנליטית ולא קבועה בתחום ‪ D‬ולכל מעגל העובר דרך ראשית הצירים קיימת נקודה ‪w‬‬
‫על המעגל כך ש‪) w ∉ f ( D ) -‬כלומר ‪ w‬לא שייכת לתמונה של ‪.( f‬‬
‫הוכח כי ‪ f ( z ) ≠ 0‬לכל ‪. z ∈ D‬‬

‫‪a1‬‬ ‫‪n‬‬
‫≤ ‪. an‬‬
‫‪n‬‬
‫= ) ‪ P ( z‬חד‪-‬חד‪-‬ערכי בעיגול היחידה הפתוח‪ ,‬אז‬ ‫∑‬
‫‪k =0‬‬
‫‪ak z k‬‬ ‫הוכח כי אם פולינום‬

‫נסמן }‪) D = { z : z < 1‬עיגול היחידה הפתוח(‪.‬‬
‫א‪ .‬תהי ‪. z0 ∈ D‬‬
‫מצא את כל העתקות מביוס ‪ T‬ששומרת על מעגל היחידה ומקיימת ‪. T ( z0 ) = 0‬‬
‫ב‪ .‬הוכח שלכל ‪ z0 , z1 ∈ D‬קיימת העתקת מביוס ‪ T‬ששומרת על מעגל היחידה ומקיימת‬
‫‪. T ( z0 ) = z1‬‬
‫האם קיימת העתקת מביוס ‪ T‬ששומרת על מעגל היחידה ומקיימת‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪ ? T ( 14‬נמק!‬ ‫‪, T ( 12 ) = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪31‬‬
‫‪az + b‬‬
‫= ) ‪ f ( z‬כאשר ‪. d ≠ 0 , d ∈ R‬‬ ‫העתקת מביוס מוגדרת על‪-‬ידי פונקציה לא קבועה‬
‫‪z+d‬‬
‫מצא את התמונות של הציר הממשי ושל הציר המדומה תחת ההעתקה הזאת )קבל את‬
‫המשוואות של העקומות הנדרשות(‪.‬‬

‫הוכח או הפרך את הטענה הבאה‪:‬‬
‫לא חסומה אף היא‪,‬‬ ‫פונקציה שלמה‪ ,‬ולכל סדרה לא חסומה } ‪ { zn‬הסדרה }) ‪{ f ( zn‬‬ ‫אם ‪f‬‬
‫אז ‪ f‬פולינום‪.‬‬

‫‪ 5 z 5 + 4 z 4 + 3 z 3 + 2 z 2 + z + 1 = 0‬נמצאים בתוך העיגול‬ ‫הוכח שכל שורשי המשוואה‬
‫‪z4 + 3‬‬
‫כאשר } ‪. γ = { z : z = 2‬‬ ‫‪∫γ 5 z 5 + 4 z 4 + 3 z 3 + 2 z 2 + z + 1 dz‬‬ ‫} ‪ { z : z < 2‬וחשב את‬

‫מצא איזומורפיזם של תחום ‪ D‬על תחום ‪ R‬או הסבר מדוע הוא לא קיים‪:‬‬
‫‪ R‬הוא עיגול היחידה הפתוח‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫{‬

‫< ‪D = z : arg z‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪5‬‬ ‫}‬ ‫א‪.‬‬
‫‪. R = { z :1 < z < 2} ,‬‬ ‫}‪D = { z : 0 < z < 1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫} ‪ R , D = { z : Re z > 0, Im z > 0‬הוא חצי המישור העליון‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫כך שהנקודות ‪ ∞ ,1,i‬מועתקות לנקודות ‪ ∞ ,1,0‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪. R = { z : Re z < 0 , 0 < Im z < π } , D = z :‬‬ ‫{‬ ‫‪3π‬‬

‫‪4‬‬
‫‪< arg z < π ,‬‬ ‫‪z >2‬‬ ‫}‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪) D = { z : 0 < Im z < 2 } \ { z = x + i : x ≤ − 1 } .‬הרצועה החתוכה(‪,‬‬
‫} ‪) R = { z : z < 1 , Im z > 0‬המחצית העליונה של עיגול היחידה(‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬חזרה‬


‫‪n −1‬‬ ‫‪2π k‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‬
‫=‪.n‬‬ ‫∏‬ ‫‪⎜1 − e‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי לכל ‪ n ≥ 2 , n ∈ N‬מתקיים ⎟‬
‫‪i‬‬
‫‪n‬‬
‫⎝ ‪k =1‬‬ ‫⎠‬
‫‪n −1‬‬
‫‪πk‬‬ ‫‪n‬‬
‫)לכל ‪.( n ≥ 2 , n ∈ N‬‬ ‫∏‬
‫‪k =1‬‬
‫‪sin‬‬
‫‪n‬‬
‫=‬
‫‪2n −1‬‬
‫הסתמך על סעיף א' כדי להוכיח את הנוסחה‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫(‬ ‫∏‬
‫‪k =1‬‬
‫‪xk‬‬ ‫‪= x1 ⋅ x2 ⋅ … ⋅ xm‬‬ ‫)תזכורת‪:‬‬

‫תהי ) ‪ f ( x + iy ) = u ( x, y ) + iv ( x, y‬אנליטית בתחום ‪ , D‬יהי ‪ R‬תחום לא ריק המוכל ב‪, D -‬‬
‫וקיימים קבועים ‪ c , b , a‬כך ש‪ a 2 + b2 ≠ 0 -‬ו‪ au ( x, y ) + bv ( x, y ) = c -‬לכל ‪. ( x, y ) ∈ R‬‬
‫הוכח כי ‪ f‬קבועה ב‪. D -‬‬

‫תהי ‪ f‬אנליטית בעיגול } ‪ , f (0) ≠ 0 , D = { z : z < 2‬ו‪ f ( z ) ≥ sin z -‬לכל ‪. z ∈ D‬‬
‫הוכח כי למשוואה ‪ f ( z ) = sin z‬אין פתרון ב‪. D -‬‬

‫)‪f ( z‬‬
‫‪ . lim‬נמק היטב!‬ ‫מצא את כל הפונקציות השלמות ) ‪ f ( z‬המקיימות ‪= 0‬‬
‫∞→ ‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪33‬‬
‫∞‬
‫הוכח כי לכל }‪ n ∈ N ∪ {0‬מתקיים ‪. ∫ x 4 n + 3e − x sin x dx = 0‬‬
‫‪0‬‬
‫הדרכה‪ :‬היעזר באינטגרציה של ‪ f ( z ) = z 4 n + 3e( i −1) z‬לאורך הקונטור‬

‫∞‬
‫‪z‬‬ ‫‪zn‬‬
‫על כל קבוצה‬
‫‪(1 − z )2‬‬
‫מתכנס במידה שווה ל‪-‬‬ ‫∑‬
‫‪n =1 (1 − z )(1 − z‬‬
‫‪n‬‬ ‫) ‪n +1‬‬
‫הוכח שהטור‬
‫על כל קבוצה‬
‫‪1‬‬
‫‪(1 − z )2‬‬
‫ומתכנס במידה שווה ל‪-‬‬ ‫‪{z:‬‬ ‫קומפקטית שמוכלת ב‪z < 1} -‬‬
‫קומפקטית שמוכלת ב‪. { z : z > 1} -‬‬

‫העתקת מביוס מעתיקה את הטבעת } ‪) { z : r < z < 1‬כאשר ‪ ( r > 0‬לתחום החסום על‪-‬ידי‬
‫‪ { z : z −‬ו‪. { z : z = 1 } -‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪4‬‬
‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫}‬ ‫המעגלים‬
‫מצא את ‪. r‬‬

‫}‪. D = { z : z < 1 } , A = { z : Re( z ) < 1 , Im( z ) < 1‬‬ ‫נסמן‬
‫יהי ‪ F : A → D‬איזומורפיזם המקיים ‪. F (0) = 0‬‬
‫הוכח כי ) ‪ F (iz ) = iF ( z‬לכל ‪. z ∈ A‬‬

‫א‪ .‬יהי ‪ D‬עיגול היחידה הפתוח‪ f ,‬אנליטית ב‪ , D -‬ולכל ‪ z ∈ D‬מתקיים‬
‫‪2‬‬
‫⎞ ‪⎛ z‬‬
‫⎟ ) ( ‪f ( z) = ⎜ f‬‬
‫⎠ ‪⎝ 2‬‬
‫הוכח כי ל‪ ( f , D ) -‬ישנה המשכה אנליטית לפונקציה שלמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא לפחות שתי פונקציות שלמות שונות המקיימות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫⎟⎞ ) ( ‪ , f ( z ) = ⎛⎜ f‬וכן ‪. f (1) = 1‬‬
‫‪z‬‬
‫לכל ‪z ∈ C‬‬
‫⎝‬ ‫⎠ ‪2‬‬
‫‪34‬‬

פונקציות מרוכבות חוברת קורס 2008

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

פונקציות מרוכבות חוברת קורס 2008

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫מטלת מחשב )ממ"ח( ‪01‬‬

‫‪ - 20243‬פונקציות מרוכבות‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידה ‪1‬‬

‫‪ 2‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪15 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪19.10.2007 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫מומלץ לשלוח את התשובות לממ"ח באמצעות מערכת שאילתא‬

‫‪a2 − b2‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪( a 2 + b 2 )2‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫א ‪ -‬אם רק הטענה הראשונה נכונה‬ ‫בכל אחת מן השאלות ‪ 15-5‬סמן ‪:‬‬

‫ערכים שונים כאשר ‪ n, m ∈ N , z ≠ 0‬ו‪ [ n, m ] -‬המחלק‬

‫‪ .2‬אם ‪ a, b, c ∈ C‬וקיים ‪ z ∈ C‬כך ש‪ z − a + z + a = 2 c -‬אז ‪. a ≤ c‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪2,1‬‬

‫‪ 2‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪8 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪2.11.2007 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫אנא שים לב‪:‬‬

‫שאלה ‪ 10) 1‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 10) 2‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 15) 3‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 15) 4‬נקודות(‬

‫)כלומר‪ ak ≥ 0 ,‬לכל ‪ ( k = 0,1,… n‬כך ש‪. a0 ≠ 0 -‬‬

‫שאלה ‪ 15) 6‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 10) 7‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 10) 8‬נקודות(‬

‫או ‪ D1 = R2‬ו‪. D2 = R1 -‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪3,2‬‬

‫‪ 2‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪20 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪23.11.2007 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫מומלץ לשלוח את התשובות לממ"ח באמצעות מערכת שאילתא‬

‫בשאלות ‪ 4-1‬נעסוק בקבוצות ובפונקציות הבאות‪:‬‬

‫‪ f ( z ) = z 2‬חד‪-‬חד‪-‬ערכית בתחום ‪ D‬אם"ם ∅ = } ‪. D ∩ { z ∈ C : − z ∈ D‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אם ‪ f‬אנליטית בתחום ‪ D‬ו‪ f ( z1 ) = f ( z2 ) -‬לכל ‪ z1 , z2 ∈ D‬המקיימים ‪Im z1 = Im z2‬‬ ‫‪.2‬‬

‫בשאלות ‪ 20-18‬נעסוק בפונקציות הרמוניות‪.‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידה ‪4‬‬

‫‪ 2‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪15 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪14.12.2007 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫מומלץ לשלוח את התשובות לממ"ח באמצעות מערכת שאילתא‬

‫א ‪ -‬אם רק הטענה הראשונה נכונה‬ ‫בכל אחת מן השאלות ‪ 9-1‬סמן ‪:‬‬

‫בשאלות ‪ 5-1‬נעסוק במסילות הבאות‪:‬‬

‫‪ γ 1‬היא רפרמטריזציה יורדת של ‪. γ 2‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪∫Γ f ( z ) dz ≤ ∫Γ‬‬ ‫אם ) ‪ f ( z‬רציפה על קונטור ‪ Γ‬אז ‪f ( z ) dz‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪z − 1 dz = 8‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ .2‬יהי ‪ C‬קטע הישר המחבר את ‪ z = − 1‬ו‪) z = 1 + i -‬נקודת ההתחלה היא ‪ ,( − 1‬אז‬

‫תהי ‪ f‬אנליטית בתחום }‪ D = { z : z < 1‬ומקיימת שם‬

‫‪⎛ Im z‬‬ ‫⎞‬

‫‪e‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪π‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬‫‪0‬‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידות ‪6,5‬‬

‫‪ 3‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪8 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪11.1.2008 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫אנא שים לב‪:‬‬

‫שאלה ‪ 10) 1‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 10) 2‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 10) 3‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 20) 4‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 15) 6‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 15) 7‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 10) 8‬נקודות(‬

‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬יחידה ‪6‬‬

‫‪ 3‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪7 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪8.2.2008 :‬‬ ‫‪/1‬א‪2008‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫אנא שים לב‪:‬‬

‫שאלה ‪ 10) 1‬נקודות(‬

‫הוא }‪. { z : z ≤ 1 , z ≠ 1‬‬ ‫‪∑ an z n‬‬ ‫הוכח כי תחום ההתכנסות של הטור‬

‫שאלה ‪ 15) 2‬נקודות(‬

‫שאלה ‪ 15) 3‬נקודות(‬