Professional Documents
Culture Documents
פתח דבר
פרק שני
הבדלנות האשכנזית
רשימות מפלגתיות
מימון ויישובים
סבלים ספרדים
האפליה נגד המהגרים מארצות ערב ואסלאם הייתה
נפוצה .מלבד כמה אלפי ספרדים ,התנועה הציונית לא
הטרידה את עצמה עם הבאת יהודי ערב עד שהתברר כי
מרבית יהודי אירופה נטבחו בידיהם של הנאצים .כבר
הזכרנו את 2,000היהודים שהובאו פנימה מתימן ב1911--
1912כדי לשבור את כוח העבודה הערבי בישובים.
בתקופת המנדט הבריטי כמה אלפי יהודים הובאו פנימה
מכורדיסטן ואיראן כדי לעבוד במחצבות ולעשות עבודות
שוליים אחרות .נוסף על כך ,מספר מצומצם מיהודי ערב
היגר לפלסטינה במהלך התקופה הזאת .הם הפכו להיות
10אחוזים מכלל העולים והם באו מתוך סיבות דתיות.
עלינו לציין שאלפים מיהודי ערב היגרו לפלסטינה במהלך
עידן הח'ליפות האסלאמית והאימפריה העותומאנית ואף
אחד לא התנגד להם – בדיוק בגלל שהם באו בגלל מתוך
סיבות דתיות 8.בעת שהאוטונומיה הציונית בתקופת
המנדט קלטה 382,000מיהודי אשכנז 9,הם התעלמו
לחלוטין מן המהגרים הספרדים דתיים .אלה הצטרפו
מאוחר יותר אל מה שידוע כ"החגורה השחורה" ,משכנות
העוני מסביב לערים הגדולות ,אשר רק העמיקו את הפער
בין האשכנזים ובין קהילת הילידים היהודים .מבין היהודים
שהיגרו לאחר מלחמת העולם הראשונה היו כמה ספרדים
מסלוניקה(קהילה שמקורה באנדלוסיה הערבית) .הם היו
סוחרים מיומנים ומלחים ושאפו להשתמש בכישרונותיהם
בפלסטינה .מאוריס רפאל ומשפחת צרפתי עשו ניסיון
להקים חברה להנדסה ימית ,אבל הממסד הציוני החליט
שהתפקיד שיהודים אלה צריכים למלא הוא לא של
סוחרים ,אלא של עובדי נמל בלתי מקצועיים .היא הפכה
אותם לעובדי מספנה וסבלים והקהילה האשכנזית כינתה
אותם "חוראנים" ,כלומר "אספסוף" בעברית .סלוניקי
הזכיר כוונה של "סבל" 10ו"כורדי" הזכיר כוונה של
"עובד-מחצבה"" .תמניה" הזכירה כוונה של "משרתת"
ו"שוורצה" (שחור) באידיש הזכיר כוונה של "יהודי ספרדי"
או "ערבי" .אחד ממנהיגי התימנים בוועידה הציונית
השמונה עשר ב 1933-הצהיר שאחיו נחשבים לאזרחים
ממדרגה שנייה ,כמי שאינם בני גזע הארים בגרמניה11.
חינוך
את הנתינים היהודים שמו ללעג .לאחר הקמת האוטונומיה
הציונית ,החינוך בקהילה היהודית בפלסטינה נפל תחת
הסמכות של הממסד הציוני השולט .כל החוגים
הפילנתרופים היהודים אשר ניהלו ומימנו תוכניות חינוך
בארצות ערב לפני מלחמת העולם הראשונה הפסיקו את
הפעילויות שלהם בפלסטינה .חוגים אלה אמרו לממסד
הציוני ,מאחר שהם היו צריכים לסייע בחינוך בארצות ערב
הואיל והיהודים שם לא קיבלו שום מימון מיהדות העולם,
הרשויות הציוניות צריכות להשתמש בחלק מכספי
היהודים לממן בתי ספר יהודים בפלסטינה .הממסד
הציוני השולט בפלסטינה החליט לא לשים לב לנתינים
היהודים ויותר מכך למנוע מהם לקבל חינוך על ידי כפיית
תשלומים לבית הספר .מאחר שמרבית יהודי פלסטין היו
עניים ,הם נאלצו לעזוב את בית הספר .נוסף על כך ילדים
רבים נאלצו לצאת לעבודה לסייע כדי למשפחותיהם
הגדולות ,והצטרפו לצבא הגדול של מוכרי עיתונים ,מוכרי
גפרורים ומצחצחי נעליים ,או צבא המשרתות בבתי
האשכנזים .הבערות שררה ברחובות "החגורה השחורה"
והיא הולידה עוני ,פשע ,הוללות ושימוש בסמים.
הפרופסור הציוני ר.באקי הודה במחקר שהוא עשה ב-
1943ש 67-אחוז מהנתינים היהודים לא הרוויחו אפילו 2£
בחודש ,השכר של הספרדי היהודי היה נחות מהשכר של
האשכנזי ושמרבית יהודי ערב היו עובדים שוליים12 .
באופן טבעי הם לא יכולים להרשות לעצמם את שכר
הלימוד של ילדיהם ולאחר שלוש שנים 25אחוזים מן
הילדים כבר נשרו בעיר הגדולה 11 .אחוז בלבד מן
הספרדים סיימו את החינוך היסודי שלהם .כתוצאה מכך
יותר מ 95-אחוזים מן הסטודנטים באוניברסיטה היו
אשכנזים .חברי קהילה רב ים שלחו את ילדיהם לבתי ספר
.דתיים שהיו דומים יותר למחנות כלא
ב 21-בנובמבר ,1945כתב העת הד המזרח שלח דו"ח
מפורט לוועדת החקירות הבריטית שחקרה את החינוך
היהודי בפלסטינה .המנשר כלל את העובדות שנאמרו
לעיל ,וכתב העת דרש את השתתפות הספרדים בוועדות
החינוך בממשלה 13.מצד שני ,בארצות ערב ,הילדים
היהודים היו לומדים בחינם בבתי הספר באליאנס,
בקהילתיים או בממשלתיים .כשיהודים אלה הגיעו
לישראל לאחר , 1948עליונות החינוך שלהם הייתה
ניכרת14.
לאחר מאבק עצום על ידי מנהיגי הספרדים ,הסוכנות
היהודית החליטה ב 1948-להקים לשכה לענייני ספרדים,
שבראשה (כמובן) עמד יהודי אשכנזי ,י .זרובבל .במאמר
בעל הכותרת "הבחנות על בעיות פוליטיות וחברתיות
בהקשר לקהילות מזרחיות" 15הפרופסור האשכנזי
אייזנשטדט דרש את הקמתם של ארגונים שיאפשרו
לספרדים להטמיע את הערכים האשכנזיים ,בתנאי שהם
ייהנו מאוטונומיה בארגונים אלה .הפרופסור הזהיר נגד
השמדת רוח הביטחון העצמי והיוזמה בחברה הספרדית.
סוציולוג זה מאוניברסיטת ירושלים לא ראה את הסתירה
בהשקפתו .כיצד הילידים היהודים יכולים לאושש את
ביטחונם העצמי ואת רוח יוזמתם כשאומרים להם לנטוש
את התרבות שלהם? התוצאה עבור הספרדים הייתה
.כפירה במוסכמות (ראה פרק שביעי)
נעים נשאל איך הוא התקבל לאוניברסיטה .הוא ענה "
כשהתברר לי שהקיבוץ לא יאפשר לי ללמוד חקלאות,
עזבתי .התחלתי לעבוד כפועל מגדל בקר ,זאת הייתה
עבודה קשה ממש ,להתחיל בשתיים לפנות בוקר ולסיים
בערב .לאחר שנה מצאתי איזה עבודה קלה במקום אחר
והתחלתי ללמוד יום ולילה להתכונן לבחינות הכניסה
".לאוניברסיטה
חולשתם של יהודי פלסטינה
?כיצד קהילת הילידים היהודים התמודדה עם האתגר הזה
?האם הם נאבקו ,צייתו או נכנעו
עקב העובדה שההתנגשות התרחשה בין שני כוחות
שווים ,התגובה של רובם הייתה תערובת של מחלוקת ושל
הסתגלות .העימות הסתיים עם ניצחונה של הציונות ב-
,1948כפי שקרה לעם הפלסטיני הערבי על אף הסיוע
שהם קיבלו מאומות העולם הערבי והאסלאמי.
הפלסטינים היו מאוחדים ,והמוסלמים והנוצרים נלחמו
כאחד .היה להם בסיס כלכלי מוצק באדמה ובחקלאות,
בורגנות לאומית מפותחת ושפה ותרבות משותפים .הם חיו
על אדמה זו ,לא מאות אלא אלפי שנים .ב 1918-הם היוו
את הרוב המכריע – מעל 95אחוזים .למרות העובדות
האלה ,הציונים ניצחו ב ,1948-הרסו מאות כפרים ערביים
הביסו את רוב התושבים הערבים והכריחו אותם לברוח.
אם העם הפלסטיני נכשל ,אז כיצד יכולה הקהילה
?הספרדית הקטנה והחלשה לנצח
המתיישבים האשכנזים אימצו את המדיניות של הפרד
ומשול כלפי מועצת הקהילה הספרדית של ירושלים.
כתוצאה בכך ,מספר מנהיגים של הארגון התפצלו לכיוון
אחר והרכיבו קבוצות כיתתיות המבוססות על שורשיהם
הערביים .אפילו מנהיגים אלה שנשארו בארגון היו
מחולקים לשתי קבוצות .האחת ,בראשה עמד אבו אל-
עפייה ,שתמך בבחירות רשימת המפלגה הציונית ודרש
שרק ליהודי ספרד יותר להצטרף לארגון – השקפה
שתמיד נתמכה על ידי תנועת הציונות שטענה שיהודי
ספרד הם "אירופאים" .אף על פי כן ,יהודי ערב שחיו
בתחום האסלאם ממרכז אסיה עד ספרד ראו את עצמם
כקהילה אחת שהתלכדה יחד על ידי תרבות משותפת.
הציונים היו הראשונים שפיצלו אותם למה שמכונה היה
"הקהילות המזרחיות" והאנדלוסים (הספרדים) .בראש
הקבוצה השנייה עמד אליהו אלישר שתמך בדעה
המקובלת שיהודי האסלאם היו קהילה אחת .חתך זה
תמך באימוץ שיטת הבחירות הבריטית במקום הגישה של
הרשימות המפלגתיות .הם החרימו את הבחירות של
הציונים .ב 1946-הוועדה החליטה להסיר את דוד אבו אל-
עפייה ממשרתו ,ואליהו אלישר נבחר כמחליפו ב20-
בפברואר .1947המימון היה גרוע ,כשחובות הוועדות
הגיעו ל .3,000£-אלישר התחיל לשפר את המצב הכלכלי.
הוא שילם את החובות וחידש את יחסיו עם היהודים
הספרדים בכל העולם דרך הארגון העולמי של יהודי
.ארצות ערב ,וכינס ועידה עולמית של ספרדים
הממסד הציוני התנגד שהועידה הזאת תתכנס בירושלים,
שמא עובדות על אפליה גזענית תתגלנה למשלחות מכל
העולם .דוד בן גוריון קרא לאליהו אלישר "אוייב מספר
אחד" על שהוא מעודד את יהודי ערב להגן על זכויותיכם,
וטען ,שאם הוא יצליח ,מפלגת מפא"י 16תפסיד קולות
רבים באותו ציבור בוחרים .בן גוריון גם אמר שאם יקום
ארגון שיאחד את כל האנשים של הקהילה הזאת ,הוא
ושותפיו יצטרכו את אישורו של הארגון הזה .הוא הוסיף
שהקהילה הספרדית לא תהייה מסוגלת לקחת אחריות
הקשורה עם כוחם האלקטורלי( 17ראה פרק שמיני על
השקפותיו של בן גוריון על הספרדים ).כתוצאה מלחץ
ציוני זה ,אלישר מסר הלאה את תפקידיו המנהליים למאיר
.משה לוי ודוד סיטון
לאחר שהבריטים כבשו את ירושלים ב ,1917-הספרדים
הקימו את ארגון הנוער הספרדי ,אשר בהקדם הפך
לארגון החלוצים המזרחים .הוא דאג לענייני הכלכלה
והתרבות בקהילה ,אך סבל מבעד חוסר מקורות כספיים,
והיה הארגון היהודי היחיד ללא סיוע כספי מן הממסד
השולט הציוני ובסופו של דבר הוא סיים את פעילותו ב-
1929.
מנהיגות הילידים היהודים ניסתה לבקש עזרה מספרדים
בעולם כולו ועם מטרה זו הם כינסו ועידה עולמית בוינה
ב .1925-הם דרשו את השתתפותם של הילידים היהודים
בהתפתחות התרבותית והכלכלית של פלסטינה.
משלחות מסביב לעולם ,מלבד ארצות ערביות
ואסלאמיות ,נוכחו בוועידה .הועידה החליטה להקים ארגון
עולמי ליהודים הספרדים ,ואנו נראה כיצד הציונים
השתלטו עליו לאחר מכן .אחרי ועידה זו ,ועידת הציונות
העולמית הארבע-עשר נערכה גם כן בווינה ( .)1925אליהו
אלישר ,הרב עוזיאל וזכריה גלוסקא כולם נוכחו כדי
לתבוע זכויות ליהודים הספרדים שבפלסטינה .אלישר
העיר שהסיוע שמושיטים זרועות התנועה הציונית לארגון
הספרדים הוא מינימאלי" .מנהיגים ציונים כמו וייצמן
ואושיסקין שיבחו את הנציגים הספרדים ועודדו אותם
להתארגן ,אבל במציאות הם סייעו מעט מאוד .לעיתים
אנחנו מוצאים אותם מתנגדים לארגון של הקהילה הזו,
לאחר שהם הבטיחו לו הבטחות18".
מנהיגים ציונים טענו שאחדות הספרדים תגרום
להתרסקות הקהילה היהודית בפלסטינה .טענות אלה
נתמכו על ידי כמה יהודים מקומיים סתגלנים שעזבו את
הקהילה שלהם והצטרפו לארגוני המפלגה האשכנזית.
האמת היא שהקהילה היהודית בפלסטינה הייתה ,ועדיין,
מפולגת .הם חששו מהתארגנות פוליטית של יהדות
הספרדים ,מאחר שהיא איימה על הדומיננציה הציונית
.האשכנזית
אפילו בהסתדרות ,התאחדות העובדים הכללית ,האפליה
הייתה נפוצה .ככל שערבי או ילידים יהודים ביקשו עבודה,
פקידי ההסתדרות הונו אותם בתירוץ אחד אחר השני.
יהודי פלסטינה אם כן ,החליטו להקים איגוד מקצועי משל
עצמם" ,ארגון העובדים של הספרדים" ,בירושלים בשנת
.1941בין חברי המייסדים היו יצחק אל-איסקנדרי ,מזכיר
הארגון העולמי של יהדות הספרדים ,יעקב אליעזר ,יעקב
מזרחי ,יהודה חבשוש ,י .יפה ונחום צ'וצ'ה .לאחר משאי
מתן ממושכים בין האיגוד לבין ההסתדרות ,האחרון נאות
להעניק 16אחוז משוק העבודה לספרדים למרות שהם
היו הרוב מבין היהודים בירושלים .ארגון עובדים נוסף
.הורכב מאוחר יותר בתל אביב
לאחר מכן ההסתדרות החליטה לחסל את הארגון
הספרדי בכך ששילמה "מלגות" (קרי ,שוחד) לכמה מן
המנהיגים המובילים שהסתכמו ב .1,775£-לאחדים מהם
כמו ליעקב אליעזר ,יעקב ( הוצעו משרות בהסתדרות
מזרחי ויצחק אל-איסקנדרי) .יתר על כן ,כל מי שניסה
לחלץ את עצמו מן הפטרונות האשכנזית היה חשוף
לאיומים ואיבוד מקום העבודה .כך איגודים ספרדיים אלה
נעלמו 19והעובדים הספרדים נותרו ללא איגוד ייצוגי .ביוני
1948חנוכה מזרחי מפתח תקווה שלח מכתב לעיתון קול
העם בו הוא מתאר את מדיניות האפליה הגזענית
שמפעילה ההסתדרות נגד עובדי יהודי ערב .הוא אמר
במשך כל חייו הוא חש אזרח ממדרגה שנייה ,שקיבל
מההסתדרות רק עבודות שוליים בשכר נמוך .כשהוא
התחיל לעשות עבודת לילה במפעל ,ההסתדרות לא
סייעה לו לקבל שכר הולם ,ולמעשה בעל המפעל הוריד
לו את השכר .ההסתדרות הסכימה לכך ואת דמי החברות
עדיין ניכו לו מן השכר בשיעור גבוה יותר .גישתה של
משפחתו אל שירותי הבריאות של ההסתדרות הייתה
מוגבלת .לאחר שהוא נכווה קשות בעבודה ,הוא קיבל
תשלום במשך ארבעה חודשים בלבד אף על פי שהוא
נזקק לטיפול רפואי במשך שנה שלמה .הרופא ייעץ לו
להימנע מעבודה מאומצת ,אך הוא נותר מובטל וללא
תמיכה של דמי אבטלה מן ההסתדרות .כשהוא אינו יכול
לממן יותר את דמי החברות בהסתדרות ,הופסק טיפולו
הרפואי והוא גורש מן הארגון .מזרחי הוסיף הפקידים
האשכנזים דאגו לבני מינם ודחו בקשות עבודה של
".מזרחים" כביכול
כאשר הוקמו משרדי סוכנות העבודה ,הבטיחו לעובדים
שוויון ,אולם הם במהרה הפכו למרכזי אפליה המתעלמים
מזכויותיהם של העובדים הספרדים .רבים מקהילה זו עזבו
את איגודי ההסתדרות ,אולם אחרים נותרו בהם מכיוון
שהם נזקקו לשירותים הרפואיים שהיו ,ועדיין ,חלק
מההסתדרות .לא היה שירות רפואי לאומי אקוויוולנטי.
ארבעים שנה לאחר הופעתו של המכתב ההוא ,עיתון זו
הדרך פרסם אותו שוב ב 25-ביוני .1987מדיניות
ההסתדרות גרמה לניכור יהודים ספרדים רבים
"מהשמאל" הציוני .הימין הציוני ניצל את האפליה
"הסוציאליסטית" בתקווה לזכות בקולות של קבוצה
מקופחת זו .באופן שניתן להתווכח לגביו זה הניח את
.היסודות לעליית הימין הציוני
בתחום העיתונות ,קבוצת הסולל קמה בירושלים והוציאה
לאור כתב עת שבועי בערבית בשם "הדיילי פוסט"
(באריד אל-יום) אשר ביקש יחסי אחווה עם העם
הפלסטיני .מנהיגים ספרדים דרשו ללמד את השפה,
ההיסטוריה והתרבות הערבית בבתי ספר יהודים ,אבל
הציונים האשכנזים סיכלו זאת .בשנת 1942משה לוי נחום
הוציא לאור את כתב העת אל-שארק עם אליהו אלישר
כעורך .הם הפיקו שלושה עשר גיליונות עד שאלישר
הצליח להוציא לאור את הד המזרח כעורכו הרשמי ב15-
בינואר .1943כתב העת המשיך להופיע עד אוגוסט ,1946
לאחר מכן ההוצאה לאור פסקה עד ה 12-בנובמבר 1948
כשהוא התחיל מחדש .ב 1950-הוא נסגר .עקב מחסור
במימון .דוד סיטון ואברהם אל-מליח גם כן היו במערכת
העיתון .לאחר מכן דוד סיטון הפך להיות העורך של כתב
העת במערכה שהיה הזרוע של הקהילה הספרדית .כתבי
עת ספרדים אלו כיסו את תרבותם של הספרדים מארצות
ערב ואת בעיותיה של הקהילה על עיקרון של הרמוניה
בין-עדתית ושיתוף פעולה תרבותי .שאר העיתונים
היומיים ,שבועיים והחודשיים ,הרדיו (והטלביזיה מאוחר
יותר) ,היו ,ועדיין הינם ,בשליטתם של חופן מתיישבים
.אשכנזים וממומנים על ידי הציונות העולמית
כפי שראינו ,מנהיגות היהודים הילידים נכשלה במאבקה
לשוויון בתקופת המנדט .את הגורמים לכישלון זה ניתן
:לחל לשתי קטגוריות עיקריות
הערות
.שבט ועם1. 1970 ,
.לני ברנר ,ציונות בעידן של רודנויות 2.
.לחיות עם יהודים3. 179 ,
.גלוסקא4. 454 ,
.לחיות עם יהודים5. 184 ,
.מנחם6. 114-121 ,
ראה מ .אבו-טבול" ,ציונות בצפון אפריקה" ,כתב העת 7.
.פעמים ;65-91 ,1979 ,צוטט על ידי נחום מנחם
.סמוחה8. 281 ,
.ראה שם 9.
.אלישר10. 204 ,1980 ,
.לקר ,תולדות הציונות11. 1972 ,
.אלישר12. 493 ,1980 ,
.הד המזרח 7 ,בדצמבר ,1946אלישר13. 492-501 ,1980 ,
בשנת 1951מספר גדול של עיראקים הצטרפו 14.
לאוניברסיטה העברית בירושלים .הממשלה חשה
שסטודנטים אלה היו יכולים לשנות את ההרכב האתני
של האליטה .לכן מרביתם גויסו לצבא מיד( .קשר אישי,
,1952מד"ר יצחק שמוש מהאוניברסיטה העברית).
.הופיע בילקוט ,פברואר 15. 1949
.מפלגת העבודה 16.
.אלישר17. 125-126 ,1980 ,
.אלישר18. 146 ,1980 ,
.אלישר19. 273-275 ,1980 ,
פרק רביעי
הגורמים להגירה
לאחר הקמת מדינת ישראל ,מרבית היהודים מארצות ערב
ואסלאם היגרו לישראל .ההיסטוריונים חלוקים לגבי
הסיבות המדויקות לכך .היסטוריונים ציונים תולים את זה
ב"דיכוי היהודים על ידי המוסלמים והערבים" ,אך
היסטוריונים אנטי-ציונים מסכימים שזה היה כתוצאה
.מקשר ציוני
לאחר מלחמת העולם השנייה ,הממסד הציוני החליט
להביא את כל "הספרדים" ,אם כי החלטה זו בלבד לא
הייתה מספקת כדי לגרום ליהודים מארצות ערב ואסלאם
לעזוב ולבוא לישראל .כל האמצעים שהפעילו הציונים
כמו רמאות ,טרור ,שוחד ולחץ על ממשלות ערב לא עזרו.
בגלל סיבה זו לציונים היה צורך בגורם אחר שידחוף את
הספרדים לידי הגירה .והגורם הזה היה כיתתיות שאת
גרעיניה זרעה ההתנחלות ,ואשר ניזונה מהעימות הציוני-
ערבי והקטסטרופה של העם הפלסטיני .אדם חייב ,בכל
אופן ,להימנע מהכללה ,מאחר שהגורמים המעורבים
השתנו ממקום למקום ובהתאם למעמד וחברה .זה גם חל
על המניעים של הממשלות הערביות והאסלאמיות
.שאפשרו ליהודים להגר לישראל
במהלך מלחמת העולם השנייה התברר לממסד הציוני
שגרמניה הנאצית השמידה את מאגר ההגירה היהודית
מאירופה .יתרה מזאת ,יהודי אמריקה ואירופה לא הביעו
רצון להגר לפלסטינה ,וגם לא מרבית האשכנזים מברית
המועצות ,לכן הממסד הציוני שינה את עמדתו לגבי
הגירת הספרדים מארצות ערב ואסלאם .בין 1948ו,1975-
הרשויות הצליחו להביא 819,000אשכנזים (במיוחד
מארצות סוציאליסטיות) ,אך הממסד הציוני עדיין לא היה
מרוצה היות ומרביתם סלדו מעבודת כפיים וחלק
השתמשו בישראל כמקום ביניים לאמריקה .וכך הוחלט
להביא את הספרדים ככוח עבודה זול ולשירות צבאי .בן
גוריון לעיתים קרובות הכריז "זוהי עלייה אשר תחזק את
ביטחון המדינה יותר מכל דבר אחר ".שמעון פרס ,מאוחר
יותר ראש מפלגת העבודה ,הצהיר בסוף שנות החמישים
שהגירה ממושכת תאפשר לישראל להיות בעלת צבא בן-
מיליון אשר בתמורה ייסע לישראל לכפות את המנהיגות
שלה על המזרח התיכון ,הצהרה שנדחתה על ידי בן
גוריון ,ראש הממשלה ,מסיבות טקטיות .פרס ,הנחשב
לאחד הנצים של מפלגת העבודה ,היה מנכ"ל משרד
הביטחון ,שינה את שמו הפולני מ"פרסקי" למילה העברית
פרס (עוף דורס) .ישראל גם התכוונה ליישב את כל
השטחים שכבשה ואשר את תושביהם היא גירשה כדי
למנוע את חזרתם ולהצדיק את טענתה שמה שקה שם
היה פשוט "חילוף אוכלוסין" בין ישראל ומדינות ערב.
במהלך תקופה זו מספר "הספרדים" שהגיע לישראל היה
,751,000או 48אחוז מכלל הנהירה של .1,570,000
הקטסטרופה של הפלסטינים ,הערבים והאסלאם היא
שכוח-האדם האדיר שהסיט את מאזן הכוח לטובת ישראל
לא היה מארצות אויב ,אלא בא בדיוק מאותן ארצות
ערביות ,אסלאמיות וסוציאליסטיות .כשלון דיפלומטי ,או
לאומי ,זה ,דורש תחקיר זהיר מאוד .אנו יכולים לאמוד את
ההתפתחויות הכלכליות והצבאיות שהתרחשו בישראל
כתוצאה מהגירה המונית זו אם ניקח בחשבון שסך הכל
מספר היהודים בפלסטינה בזמן הקמת המדינה היה רק
,630,000שהיווה שליש מן האוכלוסייה .הנושא גם כן
דורש תחקיר על ההתפתחות הכלכלית שהתרחשה
כתוצאה מהייבוא של כוח עבודה זול לתוך
ישראל (ראה פרק תשיעי) .נוסף לכך ,עלינו להשוות את
הנהירה עם ההגירה היהודית שהתרחשה מאז תחילת
ההתיישבות הציונית כדי למצות את הפרופורציה של יהודי
.האסלאם
ההגירה היהודית לפלסטינה ביחס למהגרים מתחום
האסלאם (27 )1882-1975
עלייה תאריך סה"כ מס' המהגרים מס' מארצות אסלאם
שיעור הספרדים
ראשונה 4% 1.000 25.000 1882-1903
שנייה 5% 2.000 40.000 1904-1914
שלישית 7% 2.400 35.000 1919-1923
רביעית 12% 9.800 82.000 1924-1931
חמישית 10% 36.200 265.000 1932-1948
לאחר קום המדינה 48% 751.000 1.570.000 1948-1975
הטרדה קנאית
ששת הגורמים שדנו בהם קודם יצרו אווירה אנטי-יהודית
בארצות ערב והיו כמה מקרים של התפרעויות נגד יהודים,
מתקפות והריגות אשר סייעו לישראל להעביר את רוב
היהודים לישראל .השאר היגרו לארצות מערביות (מספר
היהודים שעדיין חי בארצות ערב הוא ,63,000ברובם
במרוקו .עורכי מחקר בסימפוזיון באוניברסיטת בגדאד
העריכו שיש שם 43.)21,000להלן תמצית המאורעות
.הנוראיים ההם
עיראק
בספטמבר 1934שר הכלכלה והתקשורת פיטר מספר רב
של עובדים לא-מוסלמיים .לאחר מחאות מהקהילה
היהודית ,אחדים הוחזרו לעבודתם .שנה לאחר מכן שר
ההסברה שלח הוראות חשאיות לבתי הספר התיכוניים
ולמוסדות החינוך הגבוהים יותר להפסיק ללמד עברית
כשפה ,מלבד למטרות דתיות .בספטמבר " 1936הוועדה
להגנת פלסטינה" האשימה את יהודי עיראק בתמיכה
בציונות .אחרי כן כמה תוקפים אלמונים פתחו באש על
שני יהודים והרגו אותם .למחרת ,תוקפים אלמונים שוב
התקיפו שני יהודים ,הרגו אחד ופצעו אנושות את השני .ב-
27בספטמבר 1936הושלך רימון אל בית כנסת ,אך לא
התפוצץ .היה זה אך ברור למדי שהתוקפים לא ידעו מה
ההבדל בין בני ארצם היהודים ובין המתיישבים הציונים
אשכנזים שהיו מהגרים מאירופה .ראש הקהילה ,ששון
כדורי ,והנהגת הקהילה לכן הצהירו על תיעובם מן
הציונות .מנהל בית ספר וסופר מפורסם ,עזרא חדד ,כתב
במאמר בעיתון אל-בילאד "אנחנו קודם ערבים ואחר כך
יהודים" .יעקב באלבול אמר באל-אכבר מה 21-ביולי
" ,1938הנוער היהודי רואה בציונות לא יותר מאשר
התנחלות ושליטה ".ביולי 1937שני יהודים נהרגו בהפגנה
נגד ממשלתו של חיקמאת סוליימאן ,ובמהלך ההפגנות
כתוצאה מהתקוממות הפלסטינים ,מתקפות רחוב על
אזרחים יהודים המשיכו .באוגוסט 1938שלושים ושלושה
מנהיגים עיראקים יהודים שלחו מברק למשרד המושבות
בלונדון ולליגת האומות בו הם הביעו את התנגדותם
לציונות ואת מסירותם למולדתם המהימנה .יחד עם זה
סופרים ועיתונאים יהודים הביעו את הסתייגותם
מהפעילות הציונית ומתוכניות ההתיישבות בפלסטינה.
באוקטובר של 1938ממשלת עיראק נטלה על עצמה
אמצעים שונים שהיו מיועדים לשכך כל תסיסה כיתתית
.נוספת
במאי ,1941במהלך מלחמת עיראק-בריטניה שבאה
בעקבות ההפיכה הצבאית של רשיד עלי אל-כילאני ,כמה
תקריות איבה כוונו על ידי לאומנים כיתתיים נגד יהודים
ברחוב .הם טענו שהיהודים הפיצו עלונים פרו-בריטיים או
פשוט קראו את העלונים שמטוסי הבריטים הצניחו על
בגדאד .היהודים הואשמו גם כן בשימוש במראות לשיגור
איתותים סודיים למטוסים נוסף על האשמות כוזבות
אחרות .שלושה עשר יהודים נהרגו ,אשר עשרה מהם היו
מהכפר הצפוני של סנדור .הסיוע הצבאי הגרמני לא היה
מספיק כדי להלום בבריטים ,ועיראק הפסידה במלחמה.
בתחילת יוני ,1041לאחר שממשלת אל-כילאני נפלה והוא
נמלט לאיראן ,אלימות המונית התירה רסן .בתים וחנויות
של יהודים רבים נבזזו ,מספר גדול נפצעו ו170-180-
יהודים נהרגו .מספר גדול יותר של מוסלמים נהרגו ,חלק
מהם פורעים וחלק שהגנו על בני ארצם היהודים .אילו
היהודים לא היו מוגנים על ידי שכניהם המוסלמים ,מספר
הקורבנות היה מגיע לאלפים רבים .עלינו להזכיר כאן
שמנהיג השיעים בבגדאד ,אבו אל-חסן אל -מוסאווי ,אשר
סירב להוציא פתווה נגד היהודים והורה לשיעים לא לקחת
חלק בטבח .הכוחות הבריטיים שהגיעו לקרבת בגדאד
סירבו להתערב להפסקת שפיכות הדמים ,מחשש לערער
את הממשלה הפרו-בריטית החדשה .תפקידם של
הבריטים במאורעות האלה נראה חשוד ,במיוחד מאז
שהבריטים החליטו לחסום את אחד המסמכים עד ,1992
44ואת השני עד 45 .2017דוד קימחי ,מנכ"ל משרד החוץ
הישראלי ,אמר שיחידות בריטיות (גרקאים ואשורים)
השתתפו במהומות נגד-יהודים במאי 46 .1941
למאורעות האלה ,שתומרנו על ידי השגריר הגרמני ,ד"ר
פריץ גרובה ,ואישתו ,הייתה השפעה מעמיקה על יהודי
עיראק .ביטחונם התערער על ידי ההרג והיו מודאגים על
עתידם בעיראק 47.לאחר מלחמת העולם השנייה ,הוצבו
מגבלות על סחר החוץ ומספר היהודים בבתי הספר
התיכוניים ובמוסדות לחינוך גבוה יותר הממשלתיים ירד.
שר ההסברה כפה מורים מוסלמים על בתי ספר יהודים
ללמד נושאים שונים .מספר המורים היהודים בחינוך
הגבוה יותר הופחת ,ובבית הספר למשפטים היו רק
תשעה סטודנטים יהודים מתוך מרכב סטודנטים של
שלוש מאות .צעדים אלה ננקטו על ידי ממשלה פרו-
בריטית כדי להשביע את רצון הלאומנים הכיתתיים
ולהוכיח את כתב האמנה הלאומני שלה .בינתיים ,תנועת
הציונות החלה את הפעילות החשאית שלה והצליחה
להרעיל את האווירה נגד היהודים ,בעיקר בחוגים הימניים.
מנכ"ל משרד החוץ ,ד"ר מוחמד פאדיל אל-ג'אמאלי ,הודה
בכך בעדותו בפני המשלחת האנגלו-אמריקאית בקהיר
(מרץ .)1946הוא תיאר את הקשיים שניתקלה בהם
ממשלתו בניסיון לשמור על השלום בין היהודים
והמוסלמים .שנתיים לאחר מכן אל-ג'אמאלי אמר "גורל
היהודים בארצות האסלאם תלוי בהתפתחויות
בפלסטינה ".נורי סאעיד בתגובה אמר "יהודי האסלאם
הם "בני ערובה" של מדינות האסלאם ".וכך הערבים נפלו
.לתוך המלכודת הציונית
ב 1948-יהודים השתתפו במהומות נגד הסכם שלום-
פורטסמות' הפרו-בריטי ,בניסיון להוכיח את לאומניותם
ונאמנותם לעיראק ,אך זה עורר את זעמם של הבריטים
ושל הלקוחות שלה במשטר העיראקי .ב 27-באפריל 1948
הממשלה חוסלה על ידי הקרב של אל -ג'יסר שבו מספר
גדול של שוטרים ומפגינים נהרגו .המפגינים השתלטו על
הרחובות והמהומות התפשטו עד סולימנייה ,ארביל,
קירקוק ומוסול .נורי סאעיד נעלם ,סאלי ג'אבר נמלט
לקהיר ופאדיל אל-ג'אמאלי לא עזב את ביתו – שלושתם
ליקקו את פצעיהם והתחילו לזמום לחזור לשלטון .מאוחר
יותר רבים הועמדו למשפט ונשלכו לכלא .אחרים ,כולל
יהודים ,הוצאו להורג בתלייה .בלי ספק אחת הסיבות
.להגירה ההמונית הייתה חיסולם של היהודים הרדיקלים
כאשר האומות המאוחדות הצביעו בעד החלוקה של
פלסטינה ב 29-בנובמבר ,1947ראש הקהילה היהודית
הכריז על התנגדותו לציונות ועל תמיכתו בזכותם של
הפלסטינים .למרות זאת מפגינים אימצו את הסיסמא
"מוות ליהודים" לאחר שעבד אלקאדר אל-חוסייני נהרג
בקרב על הקסטל ,על יד ירושלים .ב 27-באפריל 1948
אחד מבתי הכנסת בבגדאד נשרף כליל .לכן יהודים הפכו
להיות מעורבים באופן פעיל בליגה האנטי-ציונית אשר
ארגנה הפגנות נגד אימפריאליזם וציונות .לאחר ייסוד
ישראל ,הוטל מצב חירום ,ומוזאהים אל-פאצ'צ'י הכריז
"האמצעים החריפים הננקטים מכוונים ישירות רק נגד
היהודים ".הממשלה פיטרה מספר גדול מעובדיה
היהודים ,כולל איברהים אל-כביר ,מנכ"ל משרד האוצר.
הפיטורים הגיעו לשיאן באוקטובר 1948כאשר כמעט כל
העובדים היהודים פוטרו ונאסר על בנקים יהודים
להתעסק עם בנקים זרים .הממשלה עצרה הרבה יהודים,
.נוצרים ומוסלמים חפים מפשע
הצבא העיראקי הוכן לשילוח להציל את פלסטין ,אבל
הוא כמעט ולא השתתף בשום קרבות ולא כבש אף לא
יישוב ציוני אחד .כשהצבא העיראקי נסוג ,משולש אום
אל-פחם נמסר לישראל תחת הסכם רודוס בין ישראל
לירדן .בעיראק ,המשפטים נגד היהודים נמשכו עם קנסות
של עשרים מיליון דינרים (דינר = £סטרלינג) שהוטלו
לשלם למשרד הביטחון כדי לכסות את ההוצאות של
"הקרבות העזים" שנלחמו כדי "לשחרר" את פלסטינה.
המשפט המפורסם ביותר מבין המשפטים הללו היה של
שאפיק אדס ,איש עסקים יהודי מבסרה ,שב 1946-מכר
ציוד לחימה בריטי לאיטלקים ,ציוד אשר מאוחר יותר מצא
את עצמו בידיהם של הציונים .למרות שבית המשפט לא
יכול היה להוכיח כל קשר הוא נידון למוות וההון שלו
5.000.000דינרים הוחרם .שותפיו המוסלמים לא נשפטו.
אדס הוצא להורג בתלייה פומבית ב 27-לספטמבר .1948
ביולי 1948ארבעים מתוך הסוחרים היהודים המפורסמים
ביותר נשפטו על ידי בית משפט צבאי על אשמות של
סחר עם ברית המועצות .אף על פי שהעסקים שלהם
סוכמו בהתאם להסכם הסחר העיראקי-סובייטי ,כל אחד
קיבל קנס של 10,000דינרים .אף מוסלמי שהמשיך
בעסקים עם ברית המועצות לא נשפט .בספטמבר עזרא
מנחם דניאל פנה בנאום לסנאט שבו הוא נתן תשומת לב
לקשרים ההיסטוריים בין עיראק לבין אזרחיה היהודים
וקרא לשים קץ להטרדות .הממשלה הבטיחה לו שהיא
תשמור על זכויותיהם של בני דתו ואכן מצבם גילה הטבה
מסוימת עד אוקטובר באותה שנה כאשר הממשלה
החרימה את נכסיהם של יהודי עיראק הנמצאים בחוץ
לארץ אם הם לא חזרו בתאריך מסוים .לאחר מכן משרד
הבריאות סירב להסמיך בכלל רופאים יהודים ולא חידש
את רישיונם של רופאים יהודים שעסקו ברפואה .בתחילת
פתיחת שנת הלימודים של 1948/49מנהלי בתי הספר
הממשלתיים הודיעו לתלמידיהם היהודים שאין הם יכולים
לערוב לביטחונם נוכח העוינות של הסטודנטים
המוסלמים .במהלך מערכה זו שכוונה אל "הצלת
פלסטין" ,החוליה של סאלי ג'בר הכפילה את פעילויותיה
וסללה את הדרך לנורי סאעיד להרכיב ממשלה חדשה
בינואר .1949בקיץ של אותה שנה המשטרה עצרה כמה
ציונים ,אולם מנהיג המחתרת הצליח להימלט לאיראן.
ההתפרעויות פרצו שוב והיה שם חידוש מעצרים של
קורבנות חפים מפשע .סוכנים ישראלים האשימו את ראש
הקהילה ,האנטי-ציוני ששון כדורי ,בפחדנות .הם כפו את
התפטרותו ועל ידי אמצעי ערמה הם הצליחו להביא
למינויו של חזקאל שם טוב ,והתחילו לנצל אותו לטובת
האינטרסים שלהם .וכך האמצעים שננקטו נגד היהודים
סייעו לקליקת הציונים להכתיב את כלליה באופן ישיר
ובאופן עקיף יחד .כאשר מצב החירום הוסר הם התחילו
להבריח יהודים לפלסטינה דרך איראן .ב 2-במרץ 1950
סאלי ג'בר הגיש הצעת חוק שיפשר ליהודי עיראק להגר,
בתנאי שהם יוותרו על אזרחותם .החוק עבר ברוב קולות.
במרץ ,1951לאחר שרובם המכריע של היהודים וויתרו על
האזרחות שלהם ,ממשלתו של נורי סאעיד הקפיאה את
רכושם של היהודים48.
מרוקו
אף על פי שרשויות מרקש סירבו לממש את מדיניות
האפליה הגזענית של ממשלת וישי ,ולהציל את אזרחיה
היהודים מהשמדה ,הממסד של מדינת ישראל עורר את
חמתם של המוסלמים באוג'דה שם ,ב 7-ביוני ,1948הם
תקפו את מחוז היהודים ,הרגו חמישה אנשים ,פצעו
שלושים ושבעה איש והרסו מספר בתים וחנויות .באותו
לילה התפרעויות התפרצו בג'רדה ושלושים ותשעה
יהודים נהרגו .כאשר הרשויות הצליחו לבסוף להשיב את
הסדר על כנו הם עצרו כמה מן הפורעים ,שפטו אותם
ושניים נידונו למוות49.
עאדן
ב 2-בדצמבר ,1947לאומנים מוסלמים הכריזו על שלשה
ימים של שביתה כללית במחאה על ההחלטה לחלק את
פלסטינה .הם תקפו את בני ארצם היהודים ,הרגו אחד
ופצעו .20היו שם מהלומות דמים שלאחר מכן שבמהלכן
122אנשים נהרגו ומספר גדול נפצעו .בתים וחנויות רבים
נבזזו .כוחות הביטחון ,שהיו תחת הנהגה בריטית,
השתתפו בהתפרעויות שבהם שמונים ושניים יהודים
ושלושים ושמונה מוסלמים נהרגו 50.השאלה שאין עליה
תשובה היא רק מדוע הרשויות הבריטיות הותירו לכוחות
.הביטחון לקחת חלק בשחיטה הזאת
סוריה
ב 18-בנובמבר 1945קנאים בעיר אלפו ביצעו מתקפה על
בית הכנסת הגדול .הם ריסקו את המנורות (פמוטים רבי-
זרועות) והתנפלו על הזקנים במהלך תפילתם .ההתגרות
הקנאית פשטה ,שהובילה להריגתו של ג'ק פרנקו ,סגן
מנהל בית הספר אליאנס בדמשק .לאחר ההחלטה על
חלוקת פלסטינה ,קנאים שרפו כליל 18בתי כנסת באלפו
ב 2-בדצמבר ,1947הרסו 150בתים והרגו מספר יהודים.
בעקבות הצהרת העצמאות של מדינת ישראל ב 15-במאי
1948כל היחסים בין יהודי סוריה לעולם החיצון נותקו
וסחר החוץ היהודי הופסק .ב 5-באוגוסט 1949נשלך רימון
לתוך בית כנסת בדמשק בו נהרגו 12יהודים ונפצעו 26
אחרים .הנשיא חוסני אל-זאעים הורה את הוצאתם להורג
של אלה שהואשמו ,אולם ימים מספר לאחר מכן
המהפכה המדינית של סמי חינאווי התרחשה ואל-זאעים
בעצמו הוצא להורג51.
מצרים
ב 2-לנובמבר 1945חברי מיסר אל-פאטאת ביצעו מהומות
נגד יהודים בקהיר שהסתיימו בשריפת בית כנסת,
בהריסה של בית חולים ,בית אבות ומספר חנויות של
יהודים .לאחר ייסוד מדינת ישראל הוכרז מצב חירום,
והממשלה עיקלה את רכושם של אישים וחברות רבים
בעיקר יהודים .המשטרה גם עצרה מספר יהודים .בין יוני
ונובמבר 1948התרחשו מספר מהומות נגד יהודים עם
כמה יהודים שנפצעו ונהרגו .ב 1949-מספר רב של עצורים
שוחררו ,הרכוש שלהם הוחזר להם והותר להם לעזוב את
מצרים .יהודים אחדים הואשמו בציונות למרות שהיא
הייתה חוקית .כאשר הוואפד עלה לשלטון בתחילת ,1950
שאר העצורים (מלבד הקומוניסטים) שוחררו .במהלך
התוקפנות התלת-צדדית נגד מצרים ב 1956-כל מלבד
2.000.מיהודי מצרים גורשו או "עודדו" לעזוב
הטעות המאוחרת ביותר של הערבים בהקשר הזה הייתה
כאשר "ארגון המדוכאים עלי אדמות" המוסלמי עינה
.ואחרי זה הרג מספר יהודים לבנוניים עניים 53 ,ב1989-
עקירת יהודי האסלאם
?קליטה או ניחשול
פרק זה עוסק בקליטתם של המהגרים בישראל ,אם כי
"קליטה" היא מילה אדיבה מידי כדי לתאר את מה
שאנחנו מאמינים שקרה למעשה" .השמדה" משקפת יותר
טוב את מה שלמעשה קרה במחנות הציונים שהוקמו
למהגרים והיכן שהם איבדו את זכויותיהם האנושיות.
הפיכת הספרדים למעמד של פועלים החלה במחנות
המעבר שבחוץ לארץ ,כפי שהזכרנו בפרק הקודם .ואחר
כך היא המשיכה ב"מחנות העולים" וב"מחנות המעבר"
בתוך ישראל ,ואחר כך ביעדיהם הסופי שהיו או עיירת
פיתוח ,ה"קואופרטיבים" או "החגורה השחורה" של הערים
.הגדולות
מחנות העולים
ווידד סיפרה לי על הגירתה מבגדאד" .היינו לבושים
בבגדי השבת שלנו.כשהמטוס נחת חשבנו שישראל
תקבל את פנינו בלבביות .אבל ,השם ישמור ,כמה טעינו!
כאשר המטוס נחת בשדה התעופה בלוד ,התקרב אלינו
אחד העובדים וריסס את כולנו בכל מקום בדי.די.טי,.
כ אילו שורצים כינים .איזה סוג קבלת פנים זאת הייתה?
הרגשנו שהם יורקים לנו בפנים .כאשר יצאנו מהמטוס,
כנוהגים עדר הם הובילו אותנו אל תוך רכבת שהייתה כל
כך דחוסה שדרכנו אחד על השני והבגדים היפים שלנו
התלכלכו .בעלי בכה וגם אני .אחר כך הילדים התחילו
לבכות התייפחנו מבכי עד השמיים עד שהוטל ענן על
הרכבת .כי בגלל שזאת הייתה רכבת עם קרון משא לא
היה אור וחשמל ,אך ככל שהיא דהרה אנחנו חשבנו על
רכבות המוות שלקחו את יהודי אירופה למחנות הנאצים.
לבסוף הגענו למחנה "שער העלייה" ונכללנו עם משפחות
אחרות .לאחר מכם הם רשמו את השמות שלנו ו"נתנו"
שמות עבריים חדשים" .סעיד" הפך להיות "חיים"" ,סועד"
הפכה ל"תמר" ולי שינו את השם ל"אהובה" וכך הלאה.
אחר כך היינו צריכים לעמוד בתור ארוך מאוד לאוכל,
כאילו היינו קבצנים .לא היה לנו כל מושג מה יהיה איתנו".
היא הביטה לעברי בעיניים דומעות ושאלה "האם זאת
"?ישראל שסיפרו לנו עליה
מחנה שער העלייה היה מרכז מעצר של הצבא הבריטי "
לפני שהוא הפך מחנה למהגרים .רשויות הביטחון
הישראלים תגברו את אבטחת המחנה על ידי הכפלת
גובה גדר התיל מסביבו והתקינו חיבור טלפוני ישיר
למשטרת ישראל בנמל חיפה .היה שם כוח משטרתי של
שישים שוטרים ,ארבעה סמלים וקצין לפקח על
המהגרים ,ששוכנו באוהלים או במכלאות עם גגונים מפח,
שקודם היו מחסני תחמושת עם אדמה ללא מרצפת .בעת
ששוטטתי בין האוהלים האלה ארב לי קשיש עיראקי" .יש
לי רק שאלה אחת ",הוא אמר" .האם אנחנו מהגרים או
שבויי מלחמה?" לשוני דבקה בחכי ולא יכולתי לענות.
הקשיש ירק על הרצפה וקילל את ישראל וכל דבר הקשור
לישראל .הבחנתי גם שתנאי התברואה במחנה היו
מיושנים מאוד .השירותים היו מוצפים ,כמעט ולא הייתה
הפרדה בין המינים ועקב מחסור במתקני רחצה האנשים
".התחילו להדיף ריח
המהגרים נלקחו ממחנה "השער של העלייה" הזה
למחנות אחרים בהם הסדרי המחייה לא היו שונים .ב-
1948היו 90,000מהגרים ,דהיינו שליש מסך הכל,
במחנות .לעומת זאת ,למהגרים האשכנזים העניקו את
בתיהם הנוחים של הפלסטינים שגורשו .יהודה בורגינסקי,
בכיר במשרד הקליטה ,התריע שאספקת המזון אוזלת,
ועשרה אחוז מתושבי המחנה יסבלו רעב 1.בעקבות חודש
תושבי המחנה קיבלו לחם וחלב עבור ילדיהם בלבד,
ומנות הירקות הקצובות הופחתו בשני שליש .המהגרים
במחנה פרדס חנה ארגנו הפגנת זעם 2.תנאי התברואה
ביחד עם מחסור ברופאים ,תרופות ואוכל ,גרמו
להתדרדרות בבריאותם של המהגרים ,התפשטות מחלות
מידבקות ועלייה בקצב התמותה .ד"ר משה סנה ,חבר
כנסת ממפ"ם ,דיווח שמתוך 370הילדים במחנה רעננה
200היו חולים ,ושבית החולים מסכים לקבל רק 25אחוז
מהמקרים שהרופאים המקומיים שולחים 3.יעקב גיל ,חבר
כנסת ,דיווח שהוא ראה מחנות חדשים עם מאות משפחות
מהגרים שבהם לא היה רופא קבוע או מרפאה נאותה4.
הוא גם ראה מאות אנשים עם מחלות מידבקות שעדיין גרו
בקרב משפחותיהם ,היות ובית החולים לא מוכן היה
לקבל אותם .בכפר ברנדיס ,על ידי חדרה ,הוא ראה ילד
עם שחפת יושן במיטה שהשתמשו בה שתי משפחות
נוספות 5.צבי חרמון ,בכיר במשרד הקליטה ,אמר
"התנאים במחנות המהגרים הם בלתי נסבלים .לא תהייה
זו הגזמה לומר שהתנאים היו יותר טובים במחנות הנאצים
לאחר מלחמת העולם השנייה6".
בספטמבר 1949רות קליגר ,בכירה במוסד לעלייה,
כתבה בדו"ח שלה" .במחנות יהודים רודים ביהודים
אחרים .עושה רושם שהם לא למדו דבר מן הטרגדיה של
העבר 7".היא הוסיפה "למהגרים אלה יש תחושה של
אזרחים ממדרגה שנייה".חינוך לא היה שם לחלוטין
במחנות .לא היו בתי ספר וגם פעילויות עבור הילדים לא
היו ומרבית המבוגרים היו מחוסרי עבודה .עלינו להזכיר
שהאדם האחראי ישירות לתנאים הללו ,גיורא יוספטל,
היה יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית לפני המלחמה ואז
הוא הפך להיות מנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות
היהודית .תיקים במשרד ראש הממשלה כללו מספר
דיווחים על הקשיים שנתקלים בהם המהגרים .בארכיונים
המרכזיים של הציונות ישנן דו"חות על שחיתות בחלוקת
האוכל 8.יהודה בורגינסקי אמר לחברי מועצת הפועל של
הציונות "לא הכנו להם לא מחנות ולא הסדרי מחייה .מה
עלי לעשות עכשיו? אני בונה מכלאות עם גדר תיל ושומר
אותם שם כמו חיות במצב של אשליה אופטית 9".אפילו
בן גוריון הקשוח הכריז כאשר הוא ביקר את הילדים
התימנים בתל השומר "זהו הדבר הגרוע ביותר שראיתי
בחיי ".בנאומו בכנסת הוא הוסיף שהילדים הללו "נראו
יותר כמו שלדים מאשר יצורים חיים…הם היו חלשים מדי
אפילו לבכות ,ואחדים מהם היו חלשים מדי להיות
מסוגלים לבלוע אוכל10".
באפריל 1949מזכיר המפלגה השולטת מפא"י (העבודה)
הכריז "הביורוקרטיה היא כמעט פלילית" בקשר לקליטת
המהגרים .יוספטל הודיע למפלגתו שהמחנות שהיו תחת
פיקוחו היו אמורים לקלוט 40,000מהגרים ,אבל הם
למעשה החזיקו בין 50,000ו ,60,000-מחציתם היו גרים
באוהלים .פינחס לבון ,מזכיר ההסתדרות ,ציפה ל"פיצוץ
גדול" .בן גוריון ,ראש הממשלה ומנהיג המפלגה ,התנגד
לתזה הזאת,ואמר שהמדינה מפנקת את המהגרים" .אינני
יכול לקבל את הפינוק הזה…אנשים אלה יכולים בהחלט
לגור באוהלים במשך מספר שנים .מי שלא רוצה לגור
באחד לא צריך לבוא לפה 11".שנה לאחר מכן ,הלכתי
למחנה סאקייה לבקר את הקרובים שלי .המחנה היה
מורכב אוהלים הצפופים יחד .בן גוריון נתן שם נאום שבו
הוא ציין "משה החזיק אתכם באוהלים במשך ארבעים
שנה במדבר סיני .אני אחזיק אתכם באוהלים רק מספר
".שנים מעטות
גולדה מאיר הייתה אחראית לבניית מגורי העולים
בתפקידה כשרת העבודה .היא קודם נתנה הוראה לבנות
צריפים מפח או עץ ואחר כך ממלט .הצריף היה לא יותר
מאשר חדר בודד והוא נבנה על ידי מכונה עם צינורות
אופקיים ,שכינויה היה "התותח של גולדה"27,000 .
צריפים כאלה נבנו ב ,1948-שמהם 18,000נבנו מעץ והיו
אמורים לשכן את אלה שגרו באוהלים 12.חרמון ,הבכיר
שהיה אחראי על הקליטה ,אמר ב 29-במרץ ,1949
בישיבה של מועצת הפועל של הציונות" ,אנחנו נעים
לקראת הצבת משכני עוני וצפיפות יתר ממושכת ".זה
בדיוק מה שקרה לגבי המחנות הללו ,עיירות הפיתוח
וה"קואופרטיבים" .כולם הפכו לאזורי משכנות עוני בדיוק
כמו "החגורה השחורה" בערים הגדולות .עיתונאית
אמריקאית ,רות גרובר ,כתבה לבן גוריון "האדישות של
הציבור מדהימה .החברה הציונית לחמה לאורך המנדט
הבריטי על הזכות להגר וזכתה בה ,אולם עתה אף איש
אינו נותן את תשומת ליבו לתושבי המחנה ,והמעטים
שלהם תחושת אשמה אומרים :גם לנו היה קשה כשבאנו
לראשונה ,אז שהם יסבלו גם כן 13".הרשויות הצבאיות,
שגייסו מייד את המהגרים הצעירים ושלחו אותם לחזית,
סירבו לתת מחסה לקשישים ולצעירים במהלך
השיטפונות החמורים בלוד .יהודה בורגינסקי דרש שהצבא
יעביר את שדה התעופה שבכפר סירקין לרשותו של
משרד הקליטה .הצבא סירב ,אבל כן הציע את מחנה תל-
נוף שהיה על יד מחנה צנחנים ואשר הודיע לבורגינסקי
שהם ישתלו מוקשים כדי למנוע מתושבי-האוהלים לגור
על ידם 14.קיבוץ משגב עם סירב לתת מחסה למהגרים
שהוברחו פנימה מלבנון והם נאלצו להמשיך ברגל
שעתיים נוספות .כשהם הגיעו לקיבוץ מנרה נאמר להם
שאם הם לא ישלמו על התחזוקה שלהם הקיבוץ לא יקבל
מהגרים יותר בעתיד15.
נעים סיפר "האופן שבו התייחסו הציונים לספרדים
שאותם הם הבריחו איננו חדש .אני זוכר איך הם התייחסו
אלי ואל חברי העיראקים בתחילת מלחמת העולם
השנייה .סוכני הציונות הבריחו אותנו לבירות ,ואחר כך הם
שלחו אותנו למטה לכיוון הגבול של פלסטינה עם מדריך
דרך לבנוני – מוסלמי ככל שאני יכול לזכור .הרכב נעצר
באזור הררי והתחלנו ללכת ברגל בעקבות המדריך במשך
מספר שעות .כשגשם זלעפות התחיל לרדת המדריך אמר
"תמשיכו הלאה לכיוון האור הזה –זה הקיבוץ ".אחר כך
הוא עזב אותנו וחזר לבירות .הלכנו ברגל במשך כל
הלילה בתוך אזורים נרחבים של גשם וקור צורב .האור
היה רחוק מאוד לחלוטין .עד שהגענו לקיבוץ הבגדים
שלנו היו רווים במים ומטונפים .אחדים מאיתנו איבדנו את
נעלינו בבוץ .השומר לקח אותנו לחדר האוכל והם נתנו לנו
ספלים של תה ולחם עם מרגרינה .אחרי כן הם לקחו
אותנו לספרייה והושיבו אותנו שם למרות שרעדנו מקור
והבגדים שלנו היו עדיין רטובים .בבוקר הם לקחו אותנו
לעליית שחת ושם ישנו כאילו היינו בהמות .היה זה לקח
שופך אור בהכנסת אורחים אשכנזית .זה היה קיבוץ כפר
גלעדי .לאחר מכן הפרידו אותנו ואותי שלחו לקיבוץ
חולתה על יד החולה .שם הם תחבו אותי לתוך צריף עץ
קטן ,שורץ כינים ופשפשים ,ששכן בדיוק על קצה היישוב
ואשר היה במיוחד עבור הספרדים .הוא היה בדיוק כמו
רפת .למרות שהייתי נער צנום וחיוור ,הכריחו אותי לעשות
עבודה פיסית מהבוקר עד הלילה .בלילה אחד מחברי
הקיבוץ היה מלמד אותי חצי שעה עברית .העבודה הייתה
מאומצת מאוד .חשבתי שהגב שלי עומד להישבר מהכאב
והעייפות .על ראש חבורת העובדים עמדה בחורה גרמנייה
בשם גרדה שהוסיפה לצעוק עלי ואשר השפילה אותי
לאורך כל היום .לא ידעתי מדוע ,הואיל ובזמנו עשיתי את
מיטב יכולתי ,אבל גרדה הייתה עדיין רודה בי במשך כל
היום והחלומות שלי היו מעיקים עלי במשך כל הלילה.
נוספת לכך העובדה שכל הזמן נתקפתי על ידי פשפשים
וכינים שבתוך הצריף .בשנתי הייתי רואה את אבי מחפש
אחרי בהרים ובעמקים ,עם שנאה בעיניו בגלל שהציונים
לקחו אותי ללא ידיעתם של הורי .היטלר רדה בגרדה,
אחרי כן גרדה באה לפלסטינה ,ועכשיו גרדה רודה בי!
בסוף ברחתי מירקות וחקלאות ,ומגרדה… כבר לא היה
איכפת לי מכלום .התחלתי לרוץ לכיוון ההרים ,בוכה תוך
כדי ריצה הרחק מן הישוב .לפתע נתקלתי במוסא ,שהיה
שחום עור ,היו לו עיניים שחורות נוצצות ודיבר ערבית .הוא
ומוסא השני ,הסנדלר ,היו חברי הקיבוץ הספרדים
היחידים בקיבוץ .מוסא הראשון היה יהודי נתין פלסטין,
אני מאמין ממוצא תימני ,והשני היה מסוריה .הוא שאל
אותי" ,מה קרה ,נעים? למה אתה בוכה?" כשסיפרתי לו
על הדרך שגרדה מתייחסת אלי הוא כעס ונזף בה קשות.
"הישאר איתי ",הוא אמר" ,ואנחנו נעבוד יחד עם המריצה
הזאת ".מוסא זה היה האדם הראשון בקהילה הציונית
שהתייחס אלי בצורה אנושית .לעיתים קרובות הייתי הולך
לסדנא של מוסא הסנדלר מדמשק ,והייתי חש תענוג בל
יתואר כשדיברנו בערבית .עכשיו אני יודע את הסיבה –
היא לשון הדיבור ,השפה של הורי ושל הסבים והסבתות
שלי .לא יכולתי להבין מדוע גרדה התייחסה אלי באופן
שהיא עשתה עד שהתרחש אירוע שהבהיר לי את העמדה
שלי בחברה האשכנזית .בקיבוץ חולתה היה שם חבר
בשם ישראל ,עד כמה שאני יכול לזכור ,אולם האנשים
בקיבוץ נהגו לקרוא לו "סטאלין" .לא ידעתי מדוע .סטאלין
זה ניצל קבוצה של דייגים ערבים באגם חולה .יום אחד
אני רואה אותו עומד על גדות האגם עם הפועלים
הערביים שלו .הוא צעק עליהם וקילל אותם ,אחרי זה הוא
תפס את אחד מהם בכוח והתחיל להכות אותו ולבעוט בו
בפראות .הערבי לא הגן על עצמו .חבריו נותרו בשקט ולא
זזו .הייתי מופתע מאוד ,מפני שמעולם בכל חיי לא ראיתי
יהודי מתייחס כך לערבי .מכאן היה יהודי גרמני או פולני,
זר ,מכה בן אדם ,שבמקרה היה יליד ערבי .ומכן הייתה
גרדה גם ,שהתייחסה אלי בנוקשות .מרגע זה והלאה
הייתי מודע לעמדתי המושפלת וגם לעמדתם של אחי
הפלסטינים הערבים .לא הייתי מופתע כשהביאו את אבי
ואת משפחתי לפה בתחילת שנות החמישים ודחסו אותם
לתוך המחנות בתחילה לפרדס חנה אחרי זה לסאקייה
ואחר כך לפתח תקווה שם אבי נפטר לאחר שהוא שרד
במשך עשר שנים בצריף מעץ כאשר רופא המחנה סירב
לבוא לטפל בו .הרופא אמר לאימי "שהוא יבוא אלי
לראות אותי" ,אבל אבי היה חולה מדי כדי ללכת ברגל.
הוא נותר במיטתו עד שהוא נפטר כמה שבועות לאחר
מכן .ורק אז לקחו אותו לבית חולים אבו-כביר כדי לקבוע
את סיבת המוות .אימי אמרה "זה מה שהנאצים עשו
.להם"".זה כל מה שנעים יכל לומר
על אף התנאים הטרגיים במחנות הללו ,בן גוריון ,ראש
הממשלה ומנהיג מפלגת מפ"י (העבודה) ,התרעם על כל
פת לחם שהספרדים אכלו .בועידת המושבים השמינית,
המנהיג אמר " 100,000יהודים חיים במחנות העולים ואת
המזון שהם אוכלים מספקים להם מתוך חסד 16".רק כמה
שבועות לאחר מכן בן גוריון דרש לארגן את המהגרים
לתוך "גדודי עבודה" משהו בדומה לשורות צבאיות או
צבאיות-למחצה ולשמש כעובדי כפייה בבנייה וסלילת
כבישים ,לטובת הציבור ,ללא תשלום מיוחד .בן גוריון
חשב שקבוצות עבודה אלה צריכות לכלול גברים
בגילאים בין 18ל 45-שיקבלו לפי מידת הצורך עבור
עצמם ומשפחתם ונוסף לכך אותו סכום כסף כמגויס
לצבא .הוקמה ועדה כדי לבחון את ההצעה .חבריה כללו
את יהודה אלמוג ,חיים גבעתי ,הילל דן ,גרשון זק ,גיורא
יוספטל ושלום הכהן .הועדה המליצה להקים את המחנה
הראשון עבור 3,000מהגרים מגויסים בסביבת באר שבע.
אולם התוכנית נכשלה בעקבות התנגדות ממשרד
העבודה שלא היה ברשותו מספיק משאבים כספיים כדי
לגבות את התוכנית ,ואף לא יכל לוותר על עבודות
שאותם הוא כבר הבטיח עבור מהגרים אחרים 17.הרעיון
של "גדודי עבודה" צץ מאוחר יותר במבנה של עבודת
.חירום ומשכורות חירום ,ואשר אנו נבחן אותו יותר מאוחר
כאשר האוכלוסייה היהודית של פלסטינה הגיעה לרמה
הרצויה של מיליון ,מועצת הפועל של הסוכנות היהודית
ארגנה חגיגה בתל אביב ,אבל רק 15אנשים נענו
להזמנה 18.זה מראה שהגירה המונית נדחתה על ידי
המהגרים ,וגם על ידי הישוב הציוני שהפך להיות עתה
מיעוט דמוגראפי ואשר התחיל להתלונן על "ההרכב של
החברה" .משרד החוץ הכין תמסיר שאותו הוא הפיץ
לנציגים הישראלים בחוץ לארץ שבו הוא נתן תשומת לב
לעובדה שמרבית המהגרים מגיעים עתה מארצות ערביות
אסלאמיות וששיעור הספרדים ימשיך לעלות .המשרד
הזהיר שעובדה זאת "תהווה הטבעת חותם על כל מישורי
החיים במדינה" והתכוון לכך שבמטרה לשמר את "קני-
המידה התרבותיים" של הישוב הם יצטרכו מספר רב של
מהגרים מערביים ולא רק "מזרחים 19".שושנה פרסיץ,
חברת כנסת ,אמרה על הספרדים "אין לנו שפה משותפת
איתם ,בדיוק כפי שרמת ההתפתחות שלנו אינה תואמת
את שלהם .הם עדיין חיים בימי הביניים 20".בו זמנית
התקשורת הישראלית ,שהייתה כולה תחת שליטה
אשכנזית ,ניהלה מסע גזעני נגד נתינים יהודים אלו
ותרבותם הערבית ה"נחותה" כדי להצדיק את האפליה
.נגדם (ראה פרק שמיני)
חבר הכנסת התימני ,זכריה גלוסקא ,מחה על האפליה
שכוונה נגד חבריה העניים של קהילתו בתחום הדיור,
שירותי הדת ,השירותים האזרחיים ,קצבאות ילדים ואפילו
תוכניות רדיו .הוא אמר שאפילו תוכניות רדיו תימניות
".הוכנו על ידי "מומחים אשכנזים
הגם שהתימנים היו בררנים בניקיון בהיקף נרחב יותר מכל
קהילה אחרת אני ראיתי ,נציג מהסוכנות היהודית שטען
"ישנו סוג של תושבים שאותו קשה מאוד להורות בענייני
תברואה ".הסוכנות הבטיחה שהיא תשקוד על בניית בתי
שימוש קרובים לבתי המגורים במטרה לאלף את
"האנשים האלה" (קרי ,התימנים) להשתמש בהם לעשיית
צרכים 21".יתר על כן ,פעילי מפלגה אשכנזים בצורה
פעלתנית ניסו לשנות את סגנון חייהם של התימנים כדי
.להרוס את השפעת האב והמורה
היעלמותם של ילדי תימן
מאז אפריל 1950ארגון התימנים היה שולח מכתבים לשר
המשטרה אודות היעלמותם של מאות מילדי תימן לאחר
שהם הועברו לבתי החולים 22.השר לא ענה לאף אחד
מהמכתבים הללו 18 .שנים לאחר מכן רשויות הצבא
שלחו צווי גיוס לילדים אבודים אלה ,ובעיה מחרידה זאת
התגלתה לאור .מקורות ספרדיים בפלסטינה אומרים
שהאשכנזים ש"טיפלו" בענייני התימנים גנבו את הילדים
ומכרו אותם להורים מאמצים בתוך ומחוץ למדינה גם יחד.
וועדת החקירה הממשלתית שהוקמה ב 1968-חשבה
שבעיית ההיעלמויות הייתה קשורה למצב הליקויים
במחנות אבל הודתה שהבעיה הייתה מזעזעת .הוועדה
בחנה 342תלונות ,בעיקר של תימנים והשאר היו של
ספרדים אחרים מארצות ערב .היא מצאה רק ארבעה
ילדים ולא העלתה שום תוצאות אודות האחרים .אולם היא
כן ציינה שהמידע שלה מהווה הצדקה לחקירת משטרה
בפנים ובחוץ לארץ ,ושלחה דו"ח בהקשר לכך לשר
המשטרה והמשפטים ,והרשויות דחו אותו .ביולי 1986
יהודים ספרדים ערכו מפגש המוני ביד אליהו על יד תל
אביב ויצאו בקריאה אל הרשויות לבצע את החקירות
הנדרשות כדי למצוא 559ילדים שנגנבו בתחילת שנות
החמישים24.
הדיכוי שכוון נגד התימנים היה בלי ספק גרוע יותר
מהדיכוי שממנו סבלו ספרדים אחרים כלשהם .אפשר
שהיה זה בגלל שהתימנים עברו תהליך של ערביזציה
לגמרי ועד לאחרונה ממש היו ללא השפעה מהתרבות
האירופאית .לעולם לא אשכח את החורף של 1944כאשר
הסוכנות היהודית הביאה מאות תימנים והושיבה אותם
במחנה קרוב לקריית שמואל באזור חיפה .הם נשלחו על
ידי ארגון העובדים של ההסתדרות למחנה מוצקין והיה זה
שם שראיתי אותם מסתובבים יחפים לבושים בסחבות,
ורועדים מקור .האוהלים שלהם השקיפו אל הים והיו
חשופים לרוחות קרות וגשמי זלעפות .מפלגת מפא"י
והמפלגה הדתית הפועל המזרחי היו מוטרדים רק על
אודות השגת הקולות של האומללים האלה .בקיץ מחנה
התימנים היה הופך לגיהינום בגלל צפיפות היתר וערמות
של טינופת .בסופו של דבר הם התקוממו ופלשו לתוך
הדירות הלא גמורות שהרשויות היו בונים .מנהיגים
אשכנזים ברשות המקומית הגיבו בכך שהם לא התקינו
דלתות או חלונות וניתקו את אספקת המים בתקווה לגרש
בתוקף את התימנים .באותו זמן את המהגרים האשכנזים
היו משכנים בדירות גמורות בקריית חיים .כאשר התימנים
התלוננו שאלו אותם בעוקצנות "היה לכם יותר טוב
".בתימן?" והם ענו "כן ,למען השם
לאחר שמדינת ישראל נוסדה ,האפליה הפכה למדיניות
גלוייה .למהגרים האשכנזים העניקו את הבתים הטובים
ביותר של הפליטים הפלסטינים ,או שנתנו להם דירות
חדשות בחינם אין כסף .לאחר ,1950לכשהוכרז שעל
המהגרים לשלם עבור הדיור שלהם ,הסוכנות היהודית,
ההסתדרות והרשויות המקומיות התחילו בבניית דירות
עבור האשכנזים ונתנו להם משכנתאות ל 30-שנה .בו
זמנית ,הממסד הציוני היה דוחס מאות אלפי ספרדים
.בתוך המחנות שלא נסגרו סופית עד 1980
הפרוטוקולים הבאים של מועצת הפועל של הציונות
מראים כיצד כל המפלגות הציוניות ,מהימין הקיצוני עד
השמאל הקיצוני ,החליטו לתת יחס מועדף לאשכנזים
.מפולין על חשבונם של הספרדים
תאריך 9 :באוקטובר 1949
אליהו דובקין (מפא"י-עבודה) :אנו חייבים להעניק
.למהגרים אלה הטבות ,ואינני חושש מן המילה
לוי אשכול (מפאי)…:אם אנחנו מקימים מחנות עם מאה
אלף איש בהם ואחר כך פתאום אנחנו נותנים לאשכנזים
הטבות ,קל לדמיין את המחאה…"לא חוסכים
"!מהאשכנזים
צבי חרמון (מפ"ם-ציונים שמאל קיצוני)…:אם זו שאלה של
הענקת הטבות במהלך הקליטה ,אני חושש שלא נצא
מזה חיים…אינך רואה איזה משמעות תהיה לכך אם
?עשרים אלף איש יקבלו הקצבות מיוחדות
.הוחלט פה אחד להרכיב וועדה לבחון את הנושא
תאריך 26 :בדצמבר 1949
י .גרינבאום (עצמאי)..:יהיה צורך להכין בית מלון ל800-
איש לערך אשר יהיו המגיעים הראשונים מפולניה בסוף
נובמבר .עלינו להזדרז כדי שהם לא יפתיעו אותנו וכדי
שאנשים מכובדים לא יאלצו ללכת למחנות .ישנם אנשים
בעלי מעמד בין המהגרים וזה יהיה אסון אם נאלץ לשלוח
.אותם למחנות
א .דובקין (מפא"י) :עלינו לעשות מאמצים יוצאי דופן כדי
להקל על קליטתם של אנשים אלה .אינני רואה נזק בכך
שהוועדה תשכיר מלון כדי לשכן אותם… ההגירה מפולין
תלויה בדרך שבה מהגרים ראשונים אלה נקלטים .אם
ניכשל ,האחרים לא יבואו..וזו תהייה מכה לכל התנועה
.הציונית
מ .גרוסמן (רביזיוניסט-ימין) :אני מאמין שאנחנו חייבים
לעשות כל מה שביכולתנו כדי לסייע בקליטת המהגרים
הפולנים ,אולם אני מתנגד שהמשימה תהייה באופן רשמי
בידי הוועד הפועל .עם כל הכבוד ליהודי פולניה ,לא יבינו
את הפרשה .מדוע פתאום מתייחסים ודואגים ליהודים
אלה בשונה מאחרים? העניין פורסם וממנים חבר מיוחד
מהוועד הפועל .מה לגבי היהודים של גרמניה ,מרקש,
טוניס ,טריפולי ושאר היהודים? אני בדעה שאומרת שעלינו
להחליט כאן בוועדה מה שנחליט ,אבל הוועד הפועל חייב
לא לצרף את מר גרינבאום כחבר בוועדה .הוא אישיות
חשובה ומקובלת על ידי היהודים מפולניה וימלא כל
תפקיד שיהיה מוטל עליו ,וכולנו נסייע לו .אינני רוצה שכל
העולם ידע שלקחנו על עצמנו את האחריות לטפל בעניין
הזה… וועדה ציבורית יכולה לקום עבור יהודי פולין ,בתנאי
שמר גרינבאום יהיה בה ,אבל לא כממונה של הוועד
הפועל .אני כבר יכול לדמיין את כותרות העיתונים .אני
מוכן לשריין תקציב עבור הפרויקט הזה ,אבל ללא שום
פרסום – כי פרסום יכול להיות מזיק ואינני רואה צורך
.בכך
ב .לוקר (מפא"י) :באמת כולנו תומכים בתכנית הזאת,
אולם השאלה היא "האם אנו זקוקים למנדט פורמאלי
?ממועצת הפועל או לא
י .גרינבאום (עצמאי ושר הפנים) :בהקשר לפרסום ,אתה
…יכול לסמוך עלי
המועצה החליטה אם כן להקים וועדה ציבורית לעסוק
בקליטת יהודים מפולניה עם השתתפותו של מר
גרינבאום .עוד יתגלה שהוא לא ייצג את הוועד הפועל
.אבל פעל כאחד ממנהיגי יהדות פולין
שבוע לאחר מכן (ב 2-בינואר ,)1950המועצה נפגשה כדי
לדון בהקמת מחנה מיוחד עבור המהגרים מפולניה שבהם
לכל משפחה יהיה חדר משלה ,בניגוד לחדרי המגורים
של המשפחות המרובות במקומות אחרים .אגף הקליטה
לקח על עצמו לדאוג להסדרי מחייה ל 2,000-מהגרים
.פולנים תחת התנאים האלה
י .גרינבאום (שהיה פולני) ביקש שמתקנים אלה יורחבו
.כדי לכסות על כל המהגרים הפולנים ,אך זו נדחתה
י .גרינבאום :זאת אומרת שמפברואר יהיה צורך לשים
מהגרים פולנים בתוך צריפים עם 20ל 30-מיטות צמודות
אחת לשנייה ושמשפחות שלמות ישנו ביחד… אם חדשות
.על כך יגיעו מסביב הם יגרמו לרושם רע מאוד
י .רפאל (הפועל המזרחי -מפלגת עבודה דתית) :המהגרים
הפולנים אינם כמו מהגרים מארצות אחרות .מהגרים
מארצות אחרות נמצאים פה בגלל שדרשנו .במשך זמן רב
מאוד הם לא רצו להגר ודחו את זה .מסיבה זו אין לנו שום
אחריות כלפיהם ,בשעה שיהודי פולניה לא יכלו להגר –
לא הייתה להם ההזדמנות לעשות זאת .אם אנחנו נפטור
אותם מהמחנות וניתן להם עדיפות בדיור ,הם יתאקלמו
הרבה יותר מהר מאשר המזרחים במחנות ,מפני שיש
ביניהם מומחים שהמדינה צורכת במידה רבה .זה יהיה
לתועלת הכלכלה באופן כללי לכן אני מציע לתת להם
עדיפות בדיור .היהודים מפולניה באים מרקע אמיד ולכן
חיי המחנות יהיו קשים יותר עבורם מאשר ליהודי תימן
אשר רואים במחנות מבצע חילוץ .לפיכך אני חושב שישנן
מספיק נימוקים לטובת יהודי פולניה ,וזה חייב לקרות
בשתי דרכים .ראשית ,יש להעניק להם עדיפות בדיור
ושנית ,אם זה בלתי אפשרי – אז אני תומך בהצעה של מר
גרינבאום שנספק להם תנאים יותר טובים במחנות…
אנחנו יכולים להקים קרן מיוחדת ,הממומנת בעזרה של
הקרובים שלהם והכסף שהם מביאים איתם .קבוצת
עולים זו איננה כמו העולים התימנים .כאשר יהודי פולני
.מקבל הלוואה ,הוא יודע שעליו לשלם אותה בחזרה
י .בורגינסקי (מפ"ם-ציוני/מרקסיסטי) :ישנה אפשרות
שיהיה לנו רק מחנה אחד ,שזה מחנה עתלית בו נמצאים
עתה התימנים .נדחוף אותם למקום אחר ואז נוכל לצופף
בין שלושה לארבעת אלפים (למרות שזה לא יהיה
לוקסוס כמו שגרינבאום דורש) ,כמו במחנות אחרים…
כאמצעי זהירות שכרנו בין מאתיים ושלוש מאות דירות ב-
200לירות ישראליות כל אחת .אנחנו ניקח את הבתים
שהוקצבו לצפון אפריקאים ולתימנים וניתן אותם ליהודים
מפולניה .לכך נצטרך לא מאתיים אלא שלוש מאות
?לירות .הבעיה היא אם אנחנו יכולים לאסוף סכום כזה
א .דובקין (מפא"י ,או עבודה) :החלטנו נכונה לתת יחס
מועדף ליהודים מפולניה .העדיפות צריכה להינתן לאלה
שמגיעים ראשונים .זה לא חייב להימשך לאורך כל הזמן,
אבל המטרה שלנו היא שהמגיעים הראשונים יעבירו מסר
לאחרים בפולניה שהמצב לא רע בכלל כאן .אנחנו לא
חייבים לטפל בכל עשרת האלפים כך .אין בכך כל נזק
לתת לאלה שיבואו בעקבותיהם אחר כך לחיות כמו שאר
.הפליטים
י .גרינבאום :במקום לצופף את היהודים מפולניה יחד כך,
אני מאמין שעדיף יהיה לטפל ביהודים מטורקיה ומלוב
כך .זה לא יהיה בלתי הוגן .עליכם לדעת שיהודים אלה
הם של עילית .לכל משפחה היו שלושה או ארבעה
חדרים – בית גרמני עם רהיטים גרמניים והמנעמים
הגרמניים החדישים ביותר .יבואו הנה רופאים מפולניה.
תשים רק אחד מהם במחנות בבית-ליד או פרדס חנה
.ותראה מה הוא יחשוב אז ואיך הוא ירגיש
לוי אשכול ,יצחק גרינבאום וממונה ממחלקת העלייה
נבחרו לנציגים כדי לבחון דרכים בהם יהיה ניתן לשכון
את היהודים מפולניה " ברוח ההצעות שהועלו
בישיבה25".
מרבית ההחלטות שהיו בלתי אנושיות ומנוגדות לחוק
הבינלאומי בוצעו באופן בלתי רשמי .ההחלטה לגרש את
הערבים מלוד ורמלה היא דוגמא לכך .יצחק רבין ,אמר
כשהוא ,כקצין בצבא ,הלך לבן גוריון ,שר הביטחון וראש
הממשלה ,כדי לשאול אותו על גורלם של תושבי שתי
הערים הללו ,בן גוריון לא השיב אבל רמז על ידי תנועה
שכוונתה הייתה "להיפטר מהם ".מאוחר יותר הוכחש שבן
גוריון הורה על גירושם של תושבי לוד ורמלה .ב1956-
כשקצין שאל מה יקרה אם האיכרים שלא ידעו על העוצר
שהוטל לאחר שהם יצאו לשדות ,יחזרו בערב לכפר
שלהם של כפר קאסם ,הקצין המפקד השיב עם הפתגם
הערבי "אללה ירחם עליהם" ,שבז'רגון הצבאי כוונתו
"לשחוט אותם" ,וזאת הם עשו .בלבנון הפלנגות הנוצריות
קיבלו הוראה להיכנס לסברה ושטילה ,הוראה שכוונתה
יכלה להיות רק טבח הפליטים הפלסטינים .כאשר דוד
לוי ,שר ישראלי ממוצא מרוקאי ,התריע שכניסה זו של
ה"כתאאיב" משמעותה טבח ,אבל הוא ניתקל בהתעלמות
.מוחלטת
המעברות
בפרק הקודם הזכרנו איך בן גורין התרעם על המנות
הקצובות העלובות שניתנו למהגרים ואיך הוא רצה לגייס
אותם לקבוצות עבודה מיוחדות ללא תשלום .התכנית אז
נשמטה עקב קשיים שונים ,אך העיקרון התישם מתחילת
1950באופן שונה .או שהפכו את מחנות העולים למחנות
מ עבר ,או שסילקו את המהגרים בכוח למחנות חדשים,
וכך מרבית הספרדים הגיעו בסופו של דבר אל מחנות
המעבר .הממסד הציוני הפסיק למהגרים את האספקה
באוכל ונאמר להם שעליהם למצוא עבודה ולצאת
להתפרנס .מטרתו של הממסד היה להפחית את העלות
של ההגירה הגוברת במידה רבה ולהכריח את הספרדים
לעשות עבודה גופנית עבור שכר נמוך מאוד .כאשר כמה
מן המהגרים סירבו ללכת למחנות החדשים ,הממסד
הפעיל לחץ עליהם על ידי הפסקת כל שירותי הרווחה26.
מחנות מעבר אלו הוקמו ליד היישובים האמידים של
האשכנזים או הערים הגדולות ,כדי לספק להם עובדים
בזול .תנאי החיים במחנות היו אחידים :אוהלים וצריפים
מעץ ופח .אפשר שהתנאים במחנות האלו היו גרועים
מקודם ,היות והממסד השולט לא היה אחראי להבטחת
אספקת מזון למהגרים .לא הייתה "מדינת רווחה" ,ואם
אדם היה ללא עבודה ,הוא לא קיבל סיוע כספי מן
הממשלה .בעוד שתושבים אחדים מן המחנות הישנים
קיבלו בתים בחינם או דירות ,תושבי מחנות המעבר היו
צריכים לקנות את הדיור שלהם מחברה מממשלתית.
הרשויות ,במיוחד מפלגת מפא"י השולטת ,השתמשה
באבטלה כדי לטמטם את הספרדים וכדי שהחיפוש אחר
עבודה ,כל עבודה (וזו הייתה על פי רוב עבודת שוליים),
יהפוך לעניין של חיים ומות למישהו עם משפחה גדולה.
השתמשו בספרדים לפיתוח הכלכלה הישראלית
ולהגברת הרווחים של העסקים בלי שום תנאים
סוציאליים .שילמו להם שכר נמוך ,יכלו לאבד את
עבודתם בכל רגע והיו קורבנות של כל משבר כלכלי
שהמדינה עברה .ב 1952-שיעור האבטלה במחנות נע בין
40-50אחוזים ,בעוד ששיעור האבטלה הכללי בארץ היה
רק 6-10אחוז .אפילו כאשר האבטלה ירדה בכל הארץ,
השער במחנות נותר גבוה אף על פי שמחנות אחדים לא
היו מוטרדים מהאבטלה – שבהם התושבים עבדו בבנייה,
סלילת כבישים ,ייעור ,או ביישובים של עמק הירדן
וגינוסר .כל מי שהייתה לו עבודה עבד שבוע עבודה של
.ארבעה ימים והרוויח שתי לירות ישראליות ביום
לאחר שהתושבים של מחנה קריית שמונה סיימו לנקז את
אגם החולה ,הקיבוצים האשכנזים קיבלו 40,000דונמים27
וארבעה מטעים גדולים חדשים הוקמו לכותנה ומוצרים
אחרים לשימוש בתעשייה .לעובדים ממחנה קריית שמונה
לא הקציבו אפילו את החתיכה הכי קטנה של האדמה
שהוכשרה לשימוש .הצבא גם השתמש בתושבים רבים
לעבודה הנדסית .אחרים עבדו על פרויקט "מלחה" שנוהל
על ידי חברת (מים) מקורות .חלק גדול מתושבי המחנה
עשו עבודות חקלאיות עונתיות כמו קטיף פירות .החלטה
של המועצה המקומית במגדל מה 8-ביוני 1951קובעת ש-
80אחוזים מתושבי מגדל והמחנה היו מובטלים בתום עונת
.קטיף הירקות
המעסיקים לא רק שהם לא הסתפקו בכך שהם שילמו
שכר עלוב ,הם גם קיבלו סיוע כספי מן הרשויות כדי
לעודד אותם להעסיק מהגרים .בפרק תשיעי אנו נראה
בפרטים כיצד הרווחים שלהם סייעו לכלכלה הישראלית
להתפתח .הממשלה ,יתרה מזאת ,המציאה דרך חדשה
לקצץ בשכר שהייתה להעסיק את המהגרים ב"עבודת-
חירום" שבהם מקבלים "שכר חירום" שהוא פחות בהרבה
מהשכר שהוזכר קודם .הממשלה טענה ש"עבודת חירום"
אינה חיוניות ושהמטרה שלה הוא למנוע את התפשטות
האבטלה .מחקר הראה שעבודה זו אכן הייתה כלולה
בתקציב הפיתוח .עבודת חירום ב 1953-1954-כללה את
הדוגמאות הבאות :מיפוי -שטחים ,הגברת ייצור של שטחי
ירקות ,שמורות טבע ,ייעור ,הכשרת אדמות ויערות מדינה,
עיבוד אדמות קרן הקיימת ,עיבוד הדרים ,מיפוי-שטחים
לגינון בתי ספר ובתי חולים ,איסוף אשפה ,פרויקטים
לפיתוח ועבודות ציבוריות ,פרויקטים של השקיה וסלילת
כבישים .תקציב הפיתוח מכסה פרויקטים זהים ולממשלה
אין זכות לקרוא להם "עבודות חירום" .השכר היומי
הממוצע באותו זמן בערים הגדולות היה חמש או שש
לירות ישראליות ליום (בערך לירה סטרלינג אחת).
לת ושבי המחנות שילמו רק לירה ישראלית אחת ולכל
היותר לירה וחצי .כל אחד גם כן חייב לקחת בחשבון שזו
הייתה עבודה קשה עבור המהגרים הספרדים שהיו קודם
סוחרים ,סופרים או אומנים .משפחתה של ווידד ,שאותה
הכרתי במחנה שער העלייה ,נשלחה למחנה המעבר
מגידו ,ואחרי זה לתל-מונד ואחרי זה לסלמה ג' .בעלה,
איש עסקים קטן בשם אבו סאלי ,היה בעלים של
אוטובוסים בבגדאד ועבד כמורה נהיגה באופן פרטי .אף
על פי שהוא עשה זאת במשך שלושים שנים ,סירבו לתת
לו רישיון נהיגה בישראל וכאדם בעל עמידה הוא נאלץ
לעשות עבודה גופנית קשה .לאחר עשר שנים של כך הוא
פיתח מחלת לב .הרופא שלו באותו זמן אמר לו שהוא לא
יכול לעבוד יותר .המחבר אמר לווידד "אם הוא ימשיך
לעשות את אותה העבודה היא תהרוג אותו ".היא ענתה
"מה יותר גרוע? שנמות מרעב? יש לנו שבעה ילדים!
הממשלה לא סייעה להם ".אבו סאלי המשיך לעבוד
ומספר שבועות לאחר מכן הוא נפטר .ווידד התחילה
.לתפור ולעשות עבודות בית כדי לגדל את שבעת ילידיה
בנוסף לשכר הנמוך ,זכויות עובדים מוכרות לא הוענקו
למהגרים האלה .השכר שולם מאוחר .בשעה שכמה
מהגרים עבדו שבוע של חמישה ימים ,אחדים עבדו רק
ארבעה ואפילו יומיים בשבוע ,והתורים היו נמתחים מחוץ
למשרדי העבודה מחצות עד סוף היום .חסות קהילתית או
מפלגתית שיחקה חלק ברכישת עבודה ,אבל ככל שלא
יהיה ,המהגרים היו הולכים הביתה מחוסרי עבודה.
ויכוחים ומריבות היו פורצים בזמן שהמהגרים צעקו
במשרד סוכנות העבודה "הוניתם אותנו לבוא לפה,
למחנות האלה .הלוואי שהשם ינקום בכם! לכו ותרקבו
בגיהינום!" הפקידים היו אז משיבים בצעקות "תחזרו
:לעיראק!" היה שיר מאוד פופולארי במחנות בימים ההם
,בן גוריון ראה ,מה עשית לנו
,אתה הברחת אותנו
בגלל העבר
על אזרחותנו (העיראקית) ויתרנו
.ולישראל הגענו
אילו רק באנו על חמור רכבנו
!להגיע לא הצלחנו
מה אומלל הזמן
איזה תכנון אומלל
!שאותנו הביאו לכאן
המהגרים העיראקים האמינו שההגירה שלהם התבצעה
לאחר שנחתם הסכם חשאי בין נורי סאעיד לבן גוריון .הם
:חיברו שיר עממי על כך
!שם אותנו הם מכרו
!שם אותנו הם קנו
,אחר כך לכאן
!אותנו הם העלו
במקרים מסוימים משרדי התעסוקה היו נכבשים בסערה.
המשטרה הייתה מגיעה במהירות ,מפנה ונועלת אותם.
במקרים אחרים השכר לא שולם במשך שבועות וחודשים.
ההסתדרות למעשה הסכימה לקצץ את משכורות החירום
בשליש וב 1954-מועצת ההסתדרות סירבה להקשיב
לנציגי המחנות .תושבי המחנות אז הפגינו בקולניות מחוץ
לבניין ההסתדרות ושוב המשטרה הייתה צריכה להזדרז
.להגנת חברי המועצה
המפלגה השולטת (מפא"י-עבודה) ניצלה את החוויה
המרה של המהגרים כדי לקבע את סמכותה .מפא"י
הובילה את הממשלה ,ההסתדרות ,הסוכנות היהודית ,את
היישוב החקלאי האשכנזי ,ופעלי ההסתדרות ,הבנקים,
חברות השיווק ודברים אחרים .במחנות ,פעמים רבות
חילקו ג'ובים באופן אקסקלוסיבי לחברי מפא"י והמפלגות
הדתיות הקטנות שהיו בקואליציה של הממשלה .מדרג
העבודה במחנות היה כדלקמן :מנהל המחנה ,מנהל
משרד העבודה ,מזכירי מפלגה ,עובדי ניקיון ,קצין מודיעין
(הש"ב) והמרגלים שלו .כל המשרות הללו ,מלבד עובדי
הניקיון ,נשלטו בידי אשכנזים .המפלגה השולטת
השתמשה בשוחד ,בדרך כלל במבנה של ג'ובים ,איום
ואלימות ,וטיפחה כנופיות כדי להשליט טרור בכל מי
שיעביר ביקורת על הממשלה .חוגים דמוקרטים
פרוגרסיביים אשר השתתפו במאבק לשחרור לאומי
וחברתי בארצות ערב חוסלו .המשטרה החשאית
השתמשה בהיסטריה כדי לחפות על העריצות שלה וכדי
לשמור על מפא"י בשלטון .כל מי שהעז לפתוח פיו כדי
לעמוד על הזכויות של העם שלו נקרא קומוניסט ,והטרור
היה זרוע באיומים של פיטורים מהעבודה .מצב עניינים זה
ארך עד שהמפלגה הימינית ליכוד עלתה לשלטון ב.1977-
לפני כן ,למפלגת העבודה השולטת היה רוב מכריע של
הקולות במחנות בבחירות לממשלה בגלל לחצים
.כלכליים ,בעוד שהיא זכתה רק בשליש בערים הגדולות
תושבי המחנות לא היו מיוצגים במועצות המקומיות
שאליהם המחנה שלהם היה שייך בגלל ש"הבחירות כבר
נערכו לפני שהמחנות הצטרפו למועצות ".שר הפנים
הוציא צו המגביל את הסמכויות של המועצות המקומיות
אשר המחנות הקימו בעצמם ,ובכמה מן המחנות הסוכנות
היהודית מינתה וועדה שתוכל לגשר בין דיירי המחנות
וההנהלה .שר הפנים לא הכיר באף וועדה ממונה או
.נבחרת במחנות
לעיתים קרובות למדי חבורתו של מזכיר המפלגה וזו של
קצין המודיעין הייתה אותה החבורה .המפלגה והמשטרה
החשאית (ש"ב) סמכו על גורמי פשע כדי להפחיד את
דיירי המחנות .התפקיד הרשמי של המשטרה החשאית
היה לשמור על בטחון המדינה נגד ריגול על ידי מדינות
ערב ,אבל למעשה כלל לא היה ואך אחד אף פעם לא
הואשם בכך .הש"ב היה פשוט כוח משטרתי חשאי פוליטי
אשר עבד כדי לתמוך במפלגה השולטת .ש.מ אמר לי
שנתנו לו תפקיד קטן בתמורה לאספקת מידע לש"ב
אודות אנשים המעבירים ביקורת על המדינה או המערכת.
הוא הוסיף שהוא חש אשמה בגלל שהמידע שלו חיסל
את המשפחות של האנשים האלו ,שפוטרו מעבודתם
ואמצעי מחייה לא היו להם .הוא ציין שמרבית מן האנשים
הללו לא היו אויבי המפלגה השולטת בכלל ,אבל הש"ב
הפעילו לחץ עליו כדי לספק שמות נוספים של "חשודים",
והוא היה חייב לתת להם שמות של אנשים שבכלל היו
אפוליטיים ,ואפילו תומכים של המפלגה השולטת.
בהזדמנות אחת פגשתי את זכריה ,אחד מחברי מימי בית
הספר ,והוא התחיל להתלונן על מפלגת מפא"י " .הם
ניצלו אותי כדי לשלוט על מחנה התימנים ואחר כך זרקו
אותי ".זכריה ( שהיה תימני) המשיך" ,מינו אותי למדריך
חקלאי במחנה ,אבל עבודתי האמיתית הייתה לעזור
למפא"י .ביום של הבחירות לממשלה נציגים ממפלגות
אחרות באו למחנה כדי לשדל את הדיירים .החלטנו
להטיל עוצר על המחנה" ,מטעמי ביטחון" – אמרנו
לדיירים ,והחזקנו אותם בתוך האוהלים שלהם עד
שהפוליטיקאים עזבו .בשיטות אלו מפא"י הצליחה לזכות
".ב 90-אחוזים מהצבעת מחנה התימנים
הממשלה והסוכנות היהודית החליטו לא לספק כל
שירותי רווחה למחנות .המועצות המקומיות שבתחום
סמכותם מחנות אלו שוכנים היו אמורים לספק אותם,
אבל היות שהמועצות הן אשכנזיות היה להן מגע מועט
מאוד עם המחנות .הם גם התנגדו להקמת מחנות חדשים
בסמוך אליהם היות שתושבי המחנות לא יכלו לשלם
מיסים מקומיים .היו סיבות גזעניות אחרות גם כן ,לדוגמא,
כאשר עיריית הרצלייה לא הייתה מוכנה לקבל שום
מחנות בסביבה בגלל בתי המלון הגדולים לתיירים,
והמוני-עם נראים לעין של שחומי עור עניים יהוו נזק גם
למלונות וגם לישראל ,שהפיצה הרחק והרחב את המיתוס
של הצדק החברתי שלה והדמוקרטיה האמיתית .לכן ,ב-
1953על אף החוק ,היו עשרים ושש מחנות ( עם 30
אחוזים מסך כל תושבי המחנות) מחוץ לעירייה איזה שהיא
והשאר היו חלק מהרשויות המקומיות העניות .שתיים
עשרה מחנות נאלצו להקים מועצות מקומיות ולספק
לתושביהם שירותים ,אולם עקב העוני המכריע במחנות,
לא ניתן היה לספק את השירותים הנחוצים והממשלה
החליטה להפקיד אותם תחת סמכותו של משרד הפנים –
שלא עשה דבר .העיריות שכן קיבלו את המחנות לא
סיפקה להם שירותים ,היות ושוב תושבי המחנות לא יכלו
לשלם מיסים מקומיים .כאשר המועצות המקומיות ביקשו
סיוע ממשלתי נוסף הם לא קיבלו כלום .ב 1952/3-ו-
1953/4סיוע ממשלתי למועצות המקומיות למעשה ירד,
וגרם לירידה ברמתם של השירותים וכלשהם שהיו קיימים.
במצבים מסוימים מספר תושבי המחנות היה גבוה בהרבה
יותר ממספר הדיירים ברשות המקומית הסמוכה .בנחלת
יהודה הוא היה פי ארבע יותר .תל-אביב ,עם 254,000
תושבים ,הסכימה לקבל 2,700מהגרים מן המחנות
הסמוכים וזאת רק לאחר לחצים נמרצים .המחנות באזורי
הכפר למעשה השתייכו למועצות הקיבוץ והמושב
האשכנזים ,שלא הסכימו לקבל אף נציגים מהם .אולם
היישובים האשכנזים כן השתמשו בתושבי המחנות ככוח
עבודה זול וכתוצאה מכך הרווחים שלהם הוכפלו ורמת
החיים שלהם עלתה באופן דרמטי בהשוואה לתקופה
.שלפני ההגירה ההמונית
קריית שמונה
העיתונאי עמוס איילון העריך שהאוכלוסייה של העיירה
שעל הגבול הלבנוני הזאת הינה כמעט 14,000והשווה
אותה לקיבוצים השכנים ,כמו קיבוץ דן ,קיבוץ דפנה ,קיבוץ
כפר גלעדי וקיבוץ מנרה .איילון ציין שהצעירים עוזבים את
העיירה עקב אבטלה ומחסור בעבודה מקצועית 50 .אחוז
מן הילדים מסווגים כ"טעוני טיפוח" .אנשים גרים בדירות
דמויי קופסאות ,כמו אלה שבפרוורי העוני שבדרום
אפריקה .הקיבוצים השכנים מדורגים כיישובי גבול ולפיכך
מקבלים פיצויים מן הממשלה על האבדות שהם סובלים
כתוצאה מפעולות גרילה .קריית שמונה ,איננה ,לעומת
זאת ,מקבלת פיצויים כלשהם .מאותן סיבות ,הקיבוצים
האשכנזים אינם משלמים מיסי מדינה ,אבל קריית שמונה
צריכה לשלם אותם במלואם .ישנם רופאים החיים
בקיבוצים ,אף אחד לא גר בקריית שמונה .העיירה החלה
כשהיא הייתה מחנה מעבר אך לאחרונה הפכה לשכונת
עוני המוקפת בקיבוצים אשכנזים עשירים ששאבו את כוח
.העבודה הזול שלהם ממנה
העיתונאי אחרי זה השווה את העיירה לקריית ארבע
האשכנזית ,שעל ידי חברון .הוא כתב שבקריית ארבע
בכל בית יש טלפון .דירה בקריית שמונה עולה 20,000
לירות ישראליות יותר מאשר דירה דומה בקריית ארבע.
ישנן 400דירות ריקות בקריית שמונה המחכים
למתיישבים חדשים ,בעוד שישנן 90משפחות צעירות
חסרות דיור .המחירים גבוהים יותר מאשר בערים הגדולות
ב 3-10-אחוזים ,וחומרי הבנייה יקרים יותר ב 25-אחוז .הוא
כותב שאותם התנאים קיימים בעיירות פיתוח אחרות כמו
בית שאן ,כרמיאל ומעלות75.
כדי להחמיר יותר את המצב ,הממסד השולט שולח
מתנדבים אשכנזים אל עיירות הפיתוח ,כדי "לסייע
לתושבים ולשדל את רוח ההתיישבות" .צבי צמרת ,מנהל
בית הספר של העיירה מתח ביקורת על הצעירים הללו
על יהירותם ובורותם הגזענית .דוד אורן מתאר את
התנאים הקיימים בעיירת הפיתוח של ירוחם בנגב ותוהה
"מדוע המדינה איננה מוציאה את כספה על סיוע לעיירות
הללו במקום לבזבז אותו על המתנדבים השחצנים
הללו?"76
בתקופת מערכת הבחירות של ,1981פעילי הליכוד
פרסמו קריקטורה עממית עם הכותרת "המאפיה של
הקיבוץ" היה בה ציור של מפלצת שעל חזה היה כתוב
"תנועת הקיבוצים" ,על בטנה "אחדות העבודה" ,זרועותיה
היו חקוקות ב"הסתה" ו"הפחדה" ,כאשר היא מניפה פטיש
הנושא תווית "איומים" .המפלצת הובילה חבורה גדולה
של חיות פרא המייצגים את הקיבוצים השונים המקיפים
את העיירה .לקריקטורה הייתה כותרת משנה אשר קראה
"שקט! הם באים" .ברקע הקדמי היו הבניינים של קריית
.שמונה
ישראל שחק ,ראש הליגה לזכויות אדם ,כתב שהסיבה
לשנאה הבין-עדתית היא הניצול והפער ברמות-החיים של
כל אחת ואחת .הוא הוסיף שהקיבוצים איימו להטיל עונש
קבוצתי של חרם כלכלי על קריית-שמונה בגלל
התנגדותה .בנוסף לרודנות כלכלית ,חברי קיבוץ גם
שולטים על העיר פוליטית77.
בהתאם לדיווחים בהארץ ב 24-ביולי ,1981מרבית מ-
17,000תושבי העיירה נמלטו מהפגזות הגרילה ,ונותרו
מאחור רק 3,000ל ,4,000-מכיוון שהרשויות לא סיפקו
לעיירה מקלטים מצוידים כראוי ,כמו שבקיבוצים יש להם.
המקלטים הבודדים בעיירה מצויים במצב גרוע ,מלאים
פסולת ,מים מלוכלכים וריחות מצחינים .במקלטים הללו
.לא היו מים לשתייה ,לא חשמל ולא טלפונים
שמעון פרס ,מנהיג מפלגת העבודה ,הודה בכך שבעיירה
יש רק 0.4מטר מרובע של מרחב מקלט לכל אדם 78.זו
הדרך דיווח ב 29-ביולי 1981ש 95-אחוז מן התושבים
נמלטו מן העיירה בגלל הפגזות הגרילה והרשויות
המקומיות סירבו לשמור את מקום העבודה פתוח עבורם,
דבר שעורר תרעומת רבה בקרב האוכלוסייה .תרחישים
מן הסוג הזה לא היו בקיבוצים האשכנזים היות והממשלה
.סיפקה להם מקלטים נוחים ומצוידים כהלכה
רפי פרץ ,שעבד במחצבות של קיבוץ כפר גלעדי ,אמר
שחברי הקיבוץ לא עבדו במחצבות ושהקיבוץ התנגד לכונן
בית ספר משותף לילדיהם ולילדים מקריית-שמונה .הוא
הוסיף שחברי הקיבוץ "דפקו אותנו" ושהם "נחמדים אלינו
רק במשך התקופות של הבחירות .הם צוברים עושר על
חשבוננו .הם קונים טלביזיות צבעוניות ובאים לעיירה שלנו
עם רכבם הפרטי79".
אמנון שמוש 80תקף את ההתנשאות של הקיבוצים .הוא
השווה את מצב יהודי מרוקו בישראל עם מצבם של
אחיהם בצרפת והדגיש שצרפת מתייחסת למהגרים
היהודים שלה ממרוקו בכבוד .הם חיו בכבוד81.
עיתונאי אחר ,יורם המזרחי ,כתב במאמר בהארץ ב25-
בדצמבר ,1981שהעניים של קריית שמונה חיו על לחם,
מרגרינה וריבה .אחד התושבים הוותיקים אמר לו "תגיד
להם שאנחנו סובלים מקור ואין לנו כסף לקנות פרפין".
חנווני אמר לו" ,אנשים קונים רק לחם ,חלב ומרגרינה
והעסק שלי לא יכול להתקיים על כך ".המזרחי גילה
שהתושבים נטשו את העיירה ,ומקצתם היגרו .האבטלה
הייתה נפוצה .מנהל מפעל "רמים" ,שמואל אוחנה ,אמר
לו שהוא נזקק להשקעה של לפחות 70מיליון שקלים
אלא שהממשלה יכלה להעלות רק 13מיליון .כתבים של
הארץ הוסיפו שכל עיירות הספרדים שבגליל היו במיתון.
כפר מרגליות צמצם את עצי האפרסקים שלו מתוך חשש
ממס ההכנסה שהם יצטרכו לשלם ,וירדנה איים לצאת
בשביתה כללית וסגירת בתי הספר .המשטרה ובתי
המשפט היו מוצפים עם תיקים של חובות שלא שולמו.
שכרו החודשי של עובד בקריית-שמונה היה 11,000לירות
ישראליות ,בעוד ששכרו של צעיר העובד במוסך בתל
אביב היה 18,000לירות ישראליות .תושבי העיירה היו
אלה שניקזו את אגם חולה אולם הקיבוצים האשכנזים היו
אלה שחטפו כליל את 40,000הדונמים שהוכשרו לשימוש
ומי שהשתמשו בתושבי העיירה לגדל את הכותנה ואת
היבול התעשייתי שלהם .חברי הקיבוץ שלטו על כל
מישורי החיים בעיירה מכיוון שהם היו המעבידים ,בעלי
מפעלים וראשי איגודים והחזיקו בכל התפקידים הרשמיים
בסוכנות היהודית ,בממשל המקומי באמצעות מפלגת
העבודה השולטת82.
הסופר ,דן שביט ,מקיבוץ כפר סאלד שבגליל ,מסתייג מן
הרודנות של הקיבוצים על הספרדים בעיירות הפיתוח.
במאמר בהארץ ב 20-למאי 1983הוא אפיין את עמדת
הקיבוצים כלפי היהודים הספרדים כ"פטרנליסטי,
אוטוריטריאני ואליטיסטי" .שביט תהה "כיצד אני יכול
להיות מאושר כשמישהו מקהילה אחרת בא אלי ומתערב
לי בחיים ,ואומר "אני יודע מה טוב בשבילך ואני יעזור לך
הלאה ".הוא הוסיף שהוא יכול להבין את התרעומת של
הספרדים ,מכיוון שאף אחד לא רוצה לחיות עם חותמת
רשמית האומרת "נחות – הוא יודע פחות מאחרים ,מבין
פחות ופחות מוכשר ".אחרי כן הסופר הביע את תמיכתו
למנחם בגין שגינה את הקיבוצים וקרא להם "מיליונרים
שחצנים" .שביט סיכם על ידי גינוי אהבת הבצע והאנוכיות
.של הקיבוצים
בדיקה II.לחומר נוסף על קריית-שמונה ,ראה נספח
מפורטת של עיירות פיתוח אחרות חושפת דפוסים דומים.
III.ראה נספח
המושבים (כפרים קואופרטיבים)
הערות
.פרוטוקול וועד הפועל הציוני 12 ,באוגוסט1. 1949 ,
יוספטל אל לוקר S – ,ארכיון הציונות המרכזי2. 41/2471 ,
9.ביוני 1949
.פרוטוקול הכנסת 7 ,ביוני3. 1949 ,
.פרוטוקול הכנסת 10 ,באוגוסט4. 1949 ,
.ראה שם 5.
.פרוטוקול וועד הפועל הציוני 29 ,במרץ6. 1949 ,
ארכיון המדינה ,משרד ראש הממשלה ,סעיף 7.
333/0/43.
Sקליטה 8. 41/2471
.בספטמבר9. 4 1949 ,
.פרוטוקול הכנסת 21 ,בנובמבר10. 1949 ,
ארכיון מפלגת העבודה 22 ,באפריל 11 ,24/49 ,1949
.סדרה שנייה
משרד ראש הממשלה ,ארכיון המדינה ,דיור עולים 12.
C7135/5559.
גרובר 12 ,באוגוסט ,1949 ,ארכיון המדינה ,משרד 13.
, C5588.ראש הממשלה ,מחנות פליטים
מועצת וועד הפועל הציוני 12 ,באוקטובר 14. 21 ,1948
.במרץ 1949ו 2-בינואר 1950
ארכיון הציונות המרכזי ,יהודי המזרח התיכון15 20/5538 ,
S
.יצחק קורן16. 56 ,
/I.ארכיון המדינה17. 160 ,
.מועצת וועד הפועל הציוני 18 ,בדצמבר 18. 1949
באוקטובר ,1949תיקים של המוסד לעלייה 19. 20
.והארכיון הצבאי14/372 ,
.פרוטוקול הכנסת 6 ,במרץ 20. 1950
.הארץ 18 ,בדצמבר 21. 1950
ארכיון המדינה ,משרד ראש הממשלה ,מחנות עולים 22.
באפריל 18 ,1950באפריל ,1950ו 8-במאי C 5558: 11
;1950.ראה גם מעריב מה 1-באפרים 1966
.מרץ ,1968ארכיון המדינה23. 1/968/1 ,
.זו הדרך 9 ,ביולי 24. 1986
שגב (בעברית ,עמודים .)171-174תרגום בערבית25. ,
.עמודים 184-188
.פרוטוקול מועצת וועד הפועל הציוני 2 ,בינואר 26. 1950
.דונם = 900מטר מרובע בקירוב 27.
.סמי מיכאל ,שווים ושווים יותר28. 21-22 ,
.ראה שם29. 10 ,
.עמוד 30. 25
.עמוד 31. 30
.עמודים 32. 52-53
.עמודים 33. 54-55
.עמוד 34. 78
דהיינו ,ספרדים .באופן אירוני יהודים אשכנזים נוטים 35.
לתאר את כל האנשים דרומה מרוסיה גופאכ"שחורים" או
"".שוורצס
.עמ' 36. 81
.עמ' 37. 94
.עמ' 38. 112
.עמ' 39. 121
.עמ' 40. 127
.עמ'41. 216 .
.כינוי גנאי לספרדים 42.
.שבט ועם43. 1954 ,1958 ,
.שבט ועם44. 1954 ,
.ראה שם 45. 30-32
.עמוד 46.6
.הארץ 19 ,בדצמבר 47. 1980
השווה הפליטים הפלסטינים .ראה הארץ 23 ,במאי 48.
,1980.וזו הדרך 13 ,בפברואר 1980ו 8-בספטמבר 1980
.ראה פרק עשירי 49.
סבירסקי וברנשטיין ,מחברות למחקר ולביקורת50. ,
.מספר 4
.רבעון לכלכלה ,ספטמבר 51. 1978
.דהיינו ישראל שלפני 52. 1967
ישראל השלישית" הוא השם שהמתיישבים " 53.
.האשכנזים נתנו לעיירות העניות הללו
, Les Temps Modernes.אלבז 54.
.סבירסקי ושושן55. 1985 ,
לדוגמא ,ב 1984-זה היה 26.8אחוזים ,ב 1983-זה היה 56.
24.אחוזים
מזכיר מועצת הפועלים בעיירה .זו הדרך ,ה 9-ביולי 57.
1986.
כלומר :כמות הכסף שהוצא לנפש על האשכנזים ,או 58.
הפרויקטים שמעסיקים אותם ,בהשוואה לכמות שהוצאה
לנפש על הספרדים בעיירות הפיתוח או בכפרים
.השיתופיים ,או על הכפרים הפלסטינים הערביים
מקור :מפקד תושבים רשמי ,זו הדרך 16 ,ביולי 59. ,1986
6.
.מקור :מפקד תושבים רשמי ,זו הדרך 9 ,ביולי 60. 1986
.ראה שם 61.
.זו הדרך 4 ,באפריל 62. 1984
.הארץ 7 ,במרץ 63. 1980
.הארץ 22 ,בינואר 64. 1982
.הטיימס 20 ,בנובמבר 65. 1980
.מקור :משרד המסחר והתעשייה 66.
.מקור :משרד השיכון67.
.מינהל מקרקעי ישראל 68.
.מס ההכנסה 69.
.הארץ 8 ,בינואר 70. 1982
.מבט חדש ,יולי-אוגוסט (גיליון מיוחד על ספרדים)71.36 ,
.זו הדרך 14 ,בנובמבר 1984ו 24-באוקטובר 72. 1984
.סבירסקי ושושן73. 1985 ,
.הארץ 12 ,במרץ 74. 1982
.הארץ 23 ,בפברואר 75. 1979
.הארץ 16 ,במאי 76. 1980
.זו הדרך 22 ,ביולי ,1981והארץ 5ביולי 77. 1981
הארץ 31 ,ביולי 78. 1981
.הארץ 18 ,בספטמבר 79. 1981
אמנון שמוש הוא אחיו של יצחק שמוש ,יהודי סורי 80.
ומרצה לספרות ערבית מודרנית באוניברסיטה העברית,
שהייתי תלמידו .הייתי עד לקשיים שהוא עבר ואשר גרמו
למותו מהתקף לב .למרות שהיו לו קשרים הדוקים עם
הממסד השולט ,תנחומיו של ד"ר שמוש היו עם הפליטים
הפלסטינים ,והוא ציפה מהם לצעוד חזרה מעבר לגבולות
כדי לאתגר את הצבא הישראלי .הוא גם התנגד נמרצות
.לאפליה הגזענית נגד הספרדים
.הארץ 18 ,בספטמבר 81. 1981
ראה הארץ מה 3-באפריל 5 ,1981ביולי 82. 24 ,1981
ביולי 23 ,1981בפברואר 28 ,1979ספטמבר 1981ו29-
.באוקטובר 1982
.הארץ 29 ,באוגוסט 83. 1986
.הארץ 5 ,באוגוסט 84. 1983
.הארץ 5 ,ביולי 85. 1985
.זו הדרך 20 ,באוגוסט 86. 1986
.הארץ 5 ,באוגוסט 87. 1983
.הארץ 5 ,באוגוסט 88. 1983
.מחברות למחקר ולביקורת ,מספר 89. 4
".ראשי תיבות "מועצת עריקי צבא 90.
ראיון ב 20-במאי ,1983מצוטט בשגב 182 ,ו91. ,183-
.תרגום בערבית
יומנו 7 ,ביולי ,1950צוטט על ידי שגב ,183 ,תרגום 92.
.בערבית
הארץ 13 ,באוקטובר ,1950מכתב מארגון התימנים 93.
אודות ניצולם ,ומכתב מאותו ארגון ללשכות העבודה ב8-
במאי .1950ארכיון המדינה .משרד ראש הממשלה.
, C/5558.מחנות עולים
פרוטוקול הכנסת 18 ,ביולי 27 ,1949באפריל 94. ,1949
16.בנובמבר 1949ו 5-בספטמבר 1949
ארכיון המדינה ,משרד ראש הממשלה ,קליטת עולים 95
. /C7133/5559.בחקלאות 23 ,בינואר 1951
.שגב ,135 ,גרסה עברית 96.
.ראה שם97. 134 ,
ארכיון המדינה ,משרד ראש הממשלה98. .
5581/224/9012.
ועדה מרכזית של מפא"י 4 ,בינואר ,1949ארכיון 99.
.מפלגת העבודה
.הארץ 29 ,באוגוסט 100. 1986
.הארץ 22 ,באוגוסט 101. 1986
.ראה פרק שני ושלישי 102.
.זו הדרך 25 ,ביוני 103. 1987
.הארץ 7 ,במרץ 104. 1980
ממצאים של ועדת החלוקה המשותפת ליהודי 105.
.אמריקה – פרוטוקול הכנסת ,יוני 1987
.הארץ 18 ,בספטמבר 106. 1981
.הארץ 30 ,בינואר 107. 1981
.הארץ 20 ,במרץ 108. 1980
.זו הדרך 24 ,באוגוסט 109. 1983
שבט ועם110. 1978 ,
פרק שישי
בעיית הייצוג
בחירות פרלמנטאריות
על אף העובדה שהם מהווים את הרוב המכריע של
האוכלוסייה היהודית ,הספרדים למעשה מיוצגים באופן
לא מספיק במוסדות המדינה .הדבר נובע משלשה
:גורמים
.שית הבחירות למפלגה 1.
מימון המפלגות האשכנזיות על ידי הממסד הציוני 2.
והמדינה (קרי ,על ידי הטלת מס על הציבור הכללי ,כולל
.הפלסטינים)
דיכוי ארגון פוליטי כלשהו אשר נאבק עבור 3.
האינטרסים של הספרדים .כל הארגונים הספרדים
הארציים והבין-לאומיים הוחלשו והשתלטו עליהם,
.ועצמאותם נהרסה על ידי סידרה של אמצעים מפוקפקים
6
20
13 0
2
2
2
0
2
09
7
15
9
6
22
13
הרכב אתני של בית המשפט העליון33
שנה 1973 1969 1965 1960 1955 1950
אשכנזים 9 8 9 8 9 7
ספרדים 1 1 1 0 0 0
שיעור הספרדים
0%
0%
0%
10%
11.1%
10%
הערות
.אלישר 291 ,1980 ,ו1. 292-
מ .גרוחובסקי ,לשכת מפא"י 21 ,בפברואר 2. ,1949
.ארכיון מפלגת העבודה
.ראה שם 3.
.אלישר4. 310 ,1980 ,
.שבט ועם5. 1960 ,
.אלישר6. 340 ,1980 ,
.ראה שם 340 ,ו7. 341-
.אלישר8. 388 ,1980 ,
.אבו שלמה ,שבט ועם9. 1960 ,
.שבט ועם 1954 ,ו10. 1958-
.אלישר11. 459-475 ,1980 ,
.במאי 12. 17 1954
.יומן אישי ,חלק ראשון13. 489 ,
.אלישר14. 471 ,1980 ,
.אלישר15. 469 ,1980 ,
.ראה שם16. 475 ,
.שבט ועם17. 1973 ,
.ראה שם 18.
.זמנים מודרניים 22 ,ו19. 23-
.ראה שם20 24 ,
.ראה שם21. 24 ,
.ראה שם22. 25 ,
.ראה שם23. 26 ,
.סמוחה24. 310 ,1978 ,
.הארץ 24 ,באוקטובר 1980ו 13-באפריל 25. 1980
.הארץ 7 ,בנובמבר 26. 1980
.סמוחה27. 310 ,1978 ,
.סמוחה 311 ,1978 ,והעיתונות הישראלית 28.
.אברבם עבאס ,שבט ועם29. 1958 ,
.פרס30. 126 ,1977 ,
.אברהם עבאס ,שבט ועם31. 1958 ,
.אלישר 332 ,1980 ,ו32. 333-
.סמוחה33. 313 ,1978 ,
.משרד ראש הממשלה34. 1961 ,
.סמוחה35. 167 ,1978 ,
.סמוחה36. 309 ,1978 ,
.ראה שם37. 314 ,
.אברהם עבאס ,שבט ועם38. 1958 ,
.סמוחה39. 309 ,
.סמוחה40. 321-329 ,1978 ,
.משטרת ישראל41. 1962 ,
.ראה שם 42.
.זמנים מודרניים 29 ,ו43. 30-
.סמוחה44. 313 ,1978 ,
.שבט ועם45. 1958 ,
.ארכיון ההסתדרות 46.
.ארכיון ההסתדרות 47.
.סמוחה48. 317 ,
.ראה שם49. 318 ,
.ראה שם 50.
.סמוחה51. 320 ,
.שבט ועם52. 1958 ,
.שנתון ממשלת ישראל 53.
.שנתון ממשלת ישראל 54.
חברה" ,פנתרים שחורים :הדילמה האתנית" ,כרך 55. ,9
.מס' ,7מאי 34 ,1972ו35-
.סמוחה56. 194 ,1978 ,
פרק שביעי
אי-חינוך ודיכוי תרבותי
6.4%
8.2%
3.5%
2.8%
אסיה ואפריקה – ספרדים (כלל)
14.6%
18.7%
7.8%
7.2%
ילידי ישראל 0.5% 2% 7.6% 5.4%
ילידי דאר אל-אסלאם
9.2%
11.1%
5.8%
6.7%
אירופה ואמריקה – אשכנזים (כלל)
79%
73.1%
88.7%
90%
ילידי ישראל
ילידי חוץ 32.2%
46.8% 38.3%
34.8% 20.6%
68.1% 30.1%
59.9%
:בהקשר לנתונים למעלה יש לציין כדלקמן
סכומי האשכנזים הם 85.4 :אחוז 81.3 ,אחוז1. 92.2 ,
אחוז 92.8 ,אחוז ,ואילו סכומי הספרדים הם ,14.6%
18.7%.אחוז 7.8 ,אחוז ו 7.2-אחוז
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערבבה גיר עם 2.
הגבינה ,כלומר היא צירפה את אלה עם התארים
האוניברסיטאיים ואת אלה עם תארים ממוסדות לא-
אקדמיים כמו מכללות לגננות ולמורים לבתי ספר יסודי,
וישיבות וכיוצר באלה ,במטרה להצר את הפער בין
האשכנזים והספרדים .אם הנתונים היו מדגישים את אלה
עם התארים האוניברסיטאיים ,הפער היה מופיע הרבה
.יותר רחב
הלשכה מסווגת את האשכנזים שנולדו בישראל לאב 3.
שנולד בפלסטינה בקטגוריה מיוחדת במטרה להוליך
שולל את הקורא הזר ולאזן את הפרופורציה הגבוהה של
.האשכנזים
התהום הרחבה בין ספרדים שנולדו בארצות המזרח 4.
התיכון לבין ספרדים ילידי ישראל שגדלו ולמדו בבתי
ספר ציוניים ,תלויה במדיניות אי-החינוך הקולוניאליסטית
.שלה
הוא PhD 0.5שיעור הספרדים ילידי ישראל שקיבלו 5.
אחוז ואילו בקרב האשכנזים מאותו הדור הוא 30.1אחוז.
-BAהוא 2אחוז לעומת 20.6אחוז ,ול MAמספר הרוכשים
השיעורים הם 7.6אחוזים לעומת 38.3אחוזים ,המביאים
לסכומים של 5.4אחוזים לעומת 32.2אחוזים .נתונים אלו
עדיין שוב מוכיחים שהפער הוא לא כתוצאה מה"נחשלות"
של מדינות המזרח התיכון ,הואיל ושני הרבדים הללו נולדו
בישראל ולמדו בבתי ספר ישראלים ולמרות זאת הפער
הוא גדול יותר ביניהם לבין בני זמנם מאשר בין הוריהם
ובין הישראלים שבאו מאירופה ואמריקה ,דבר אשר
.מצביע על כך שהקיטוב הולך ומחמיר מדור לדור
הקיטוב נראה אפילו חמור יותר אם ניקח בחשבון את 6.
העלייה במספר האוניברסיטאות הישראליות ואת מספר
הסטודנטים הלומדים בהם .ב 1948-המוסדות היחידים
להשכלה גבוהה היו האוניברסיטה העברית והטכניון
בחיפה .האוניברסיטאות של תל-אביב ,חיפה ,באר-שבע
ובר-אילן נוסדו אחר כך ומרכב הסטודנטים עלה מ1,635-
ב 1948-ל 52,780-ב ,1976-אבל שיעור הספרדים נותר
זניח ,כפי שהזכרנו כבר( 45הוסף למשתנים האלה את
.העלייה במספר הספרדים באוכלוסייה הכללית)
השיעורים שמעלה הם כלל-ארציים ,אולם אם נתמקד 7.
על המקומות שהוקמו במיוחד כדי לספק למתיישבים
האשכנזים כוח עבודה בזול ,כמו עיירות פיתוח ,המדיניות
של אי-החינוך תופיע בכל כיעורה .בעיירת הפיתוח שלומי,
לדוגמא ,שיעור בוגרי האוניברסיטה הוא רק 1אחוז ( נתון
זה כולל את הילדים של המנהלים האשכנזיים) .אולם
ביישוב האשכנזי של סביון הוא 25.8אחוז וביישוב
האשכנזי של עומר הוא 36אחוז 46.נתונים מלשכת
הסטטיסטיקה המרכזית לשנת 1961ולשנת 1976
מצביעים שהפער בין שתי הקבוצות הוכפל בסקטור
האקדמי ,והפער בנושאים כמו מתמטיקה ,מדע ורפואה
העמיק רבות 47.במכון לאומנות ומדע ,שהוא הממסד
הגבוה ביותר לחינוך במדינה ,כמעט ואי אפשר למצוא
לא-אשכנזים – ואותו הדבר חל על התפקידים
.האקדמאיים באוניברסיטאות
עקירת התרבות המזרח תיכונית מחוץ לבית-הספר
הרשויות הישראליות מפעילות מדיניות של דיכוי תרבותי
כלפי הספרדים ,לא רק בתוכניות הלימודים בבית הספר
אלא בכל תחומי החיים ,כמו הרדיו והטלביזיה ,ספרות,
תיאטרון וכיוצא בזה .התקשורת מציגה את הספרדים
כ"פרימיטבים" שאין להם תרבות בעלת ערך ,והם מנסים
לחסל את זהותם המזרח תיכונית.ישנה רק שעה אחת
בשבוע של תרבות ספרדית ברדיו .הערוץ השני מקדיש 11
אחוז משידורי הזמן שלו למורשתם של הקהילות
הישראליות השונות48.
יהודי העולם הערבי היו בעלי מוניטין בכישוריהם
המוזיקליים ,והם גיבשו חלק גדול מן הזירה המוזיקלית
העיראקית .הם היו אחדים מן הזמרים הטובים ביותר
בסגנונות המקומיים .בספרו ,הזמרים הבגדאדים
והמאקאם העיראקי ( ,)1964אלחנפי הזכיר 188זמרים
שמהם 21היו יהודים ,כמו יוסוף חורש ,ששון זערור ומשה
סולימן בין היתר .יהודים עיראקים הרכיבו תזמורות ,ועזרא
הארון היה מפורסם במיוחד ,הוא ניגן בעוד למלך פייסל.
המלך אמר לו פעם "גרמת לי אושר יותר שמעודי לא היה
לי ,בני ".אחרי כן ראש הטקס של המלך" ,אתה מאיר את
עיראק בשלמותה עם המוזיקה שלך ".באירוע אחר נתנו לו
קערית מלאה דינרי זהב עבאסים מתקופת שלטונו של
הרון אלרשיד .בכל דינר היה טבוע שם האל ושרשרת זהב
מחוברת אליו – אבל עזרא הארון הסתפק רק בדינר זהב
אחד .עזרא שר את היצירות של שני מלחינים יהודים
אברהם ויצחק אל מוסלי .הוא גם נטל חלק חשוב
בהופעה באירוע מוזיקלי שנערך במצרים תחת חסותו של
המלך פאוד ב .1932-לאחר שהוא היגר לישראל חייו מלאו
בעצב ,עבודת פרך ורעב 49.המשורר היהודי המרוקאי,
ארז ביטון ,אמר שהזמרת היהודית המרוקאית ,זהרה
ברבאט .הוא סיפר -Vאלפסיה ,שרה למלך מוחמד ה
כיצד החיילים היו נלחמים בסכינים בשביל הזדמנות
לשמוע אותה בכל פעם שהיא שרה .הוא אמר שהיא
נמצאת כיום במחנה מעבר באשקלון ,על יד לשכת
הרווחה ,ובמצב של עוני והשפלה50.
זה היה גורלם של מרבית האמנים היהודים מהעולם
האסלאמי .האמנות דעכה איתם במחנות הציונים .מצב זה
נמשך אל תוך שנות השבעים כאשר הקהילה הספרדית
התחילה לחשוב על המורשת התרבותית של עצמה
כביטוי של ספק בממסד התרבותי הציוני .החיפוש אחר
השורשים שלהם התעורר עם הופעת תנועת הפנתרים
.השחורים
ההדחקה התרבותית המשיכה תחת המסווה של
"אינטגרציה גזעית" .דוד בן גוריון ,ראש הממשלה
הישראלי הראשון ,אמר "כיוון הממשלה הוא להשריש את
המהגר התימני עם ערכים ישראלים עד לנקודה שבה הוא
ישכח מאין הוא בא…"51
שמואל רקנטי ,אחד מחברי הכנסת הספרדים הראשונים,
מתח ביקורת על הרעיון של "אינטגרציה" במאמר.
"משמעותו האמיתית היא השמדת התרבות והמסורת
הספרדית וכפייתה של התרבות האשכנזית… אני אחוז
בחילה מהכניעות והניהיליזם הרוחני והחברתי .זה מרגיז
אותי .אנו חייבים לדחות את הדעות המשחיתות האלה
ולהטיח ביקורת באלו המשפילים אותנו בשעה שהם
כופים עלינו גנרלים ופטרונים ".רקנטי מאמין שהדרך
היחידה לפתור את הבעיה הזאת היא "לא בדרך
אינטג רציה אלא על ידי טיפוח שתי התרבויות .לתרבות
הספרדית חייבת להיות עמדה מרוממת בקרב
האנשים 52".חבר הכנסת התימני ,זכריה גלוסקא ,דרש
יותר זמן אוויר ברדיו למוסיקה תימנית ,וטען ש"מומחים"
אשכנזים מכינים את התוכניות התימניות ברדיו והוסיף
שהם היו מגוחכות53.
ביולי ,1979זבולון המר ,שר החינוך ,כינס פגישה מיוחדת
של המועצה הציבורית לחינוך ותרבות כדי לבחון את
הפער התרבותי והחברתי בישראל .חיים שירן ,משידורי
הטלביזיה החינוכית ,הודה שהספרדים נמצאים תחת
הדחקה תרבותית ,וכתוצאה מכך ,במשך שלושים השנים
האחרונות ,הספרדים מאבדים את כבודם העצמי .ד"ר
גבריאל בן שמחון ,ממוצא מרוקאי ,דיווח ש"התקשורת
הישראלית איננה משדרת מוסיקה לספרדים .המוסיקה
שלהם מועברת סביב על ידי קלטות קול .בשל כך הם
חשים מתוסכלים ".זיוה לבליך טענה שישראל איננה
מנצלת את האוצרות המוסיקליים הסמויים של הספרדים.
ניסים יהושע ,האחראי על התרבות הספרדית במשרד
החינוך ,אמר שישנם אנשים רבים המאמינים שלספרדים
לא הייתה תרבות אלא פולקלור (זו היא הדעה המקובלת
ביותר בין "אינטלקטואלים" אשכנזים והוא קרא לתרבות
.האשכנזית והספרדית להתאחד
פרופסור דוד אלעזר הדגיש שהאשכנזים רצו שהספרדים
ינהגו לפי התרבות שלהם אבל לא היה צידוק לטענה
הזאת 54.במאמר בהארץ 55,פרופסור שמעון שמיר הסביר
שהחברה הישראלית (קרי ,האשכנזית) לא הותירה
לספרדים להיות חלק מהעילית השולטת .הפרופסור אמר
על היחסים הישראליים-מצריים ש"החברה האשכנזית
מטילה ספק בנאמנותם של הספרדים כאשר הגבולות
לעולם הערבי פתוחים ".הוא הוסיף שהאשכנזים ,שהם
בעלי דעות קדומות נגד המזרח התיכון ותרבותו ,חוששים
מהתקדמות הספרדים ומצטט את דעותיהם של בן גוריון
וז'בוטינסקי (ראה פרק שמיני) .את דעותיו של שמיר ניתן
לנסח אחרת בכך שנאמר שאילו בקרב הספרדים היו
נוהגים לפי התרבות המזרח תיכונית ,הם היו מפנים עורף
.לאשכנזים אם היה שלום וגבולות פתוחים
בשיחה עם לאה ענבל ,כתבת של הארץ 56,בן שמחון
אמר על מנת שהוא יוכל לסיים את לימודיו הוא היה חייב
להשיל את התרבות הספרדית ולהשתלב לתוך חיים
אשכנזים .בן שמחון נולד במרוקו והיגר לישראל עם
משפחתו כשהוא היה בן .9הוא היה אחד מהמרוקאים
המעטים שגבר על כל המכשולים וסיים את לימודיו
בירושלים .לאחר מכן הוא למד תיאטרון וקולנוע בסורבון.
הוא מחנך באגף האמנות באוניברסיטת תל-אביב .בן
שמחון אישר שהמשפחה שלו היגרה מטעמים דתיים .אביו
האמין שמלאכים ירחפו סביבו כשהוא יגיע לארץ הקודש.
הוא פתאום גילה שהוא ומשפחתו סובלים מעוני
ומתקיימים בתוך הבוץ והצפיפות של מחנה שער העלייה.
אם כי מצב המשפחה השתפר במהלך שלושים השנים
האחרונות ,אביו של בן שמחון אומר "היינו עשירים שם
במרוקו ,כי הרגשנו עשירים .כאן אנחנו מרגישים עניים
בגלל שמעליבים אותנו ".בן שמחון הודה שרוב חייו הוא
נאלץ לחקות את האשכנזים ולהתכחש לזהותו .הוא נזכר
בבדיחה שהייתה מקובלת אצל האשכנזים ,כאשר שואלים
אותו מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול ,ילד ספרדי
אומר "אשכנזי" .בן שמחון הוסיף שבמרוקו הנשים
היהודיות האמינו שכל אחד ואחד מעשרת הילדים שלהם
יכול להיות המשיח .בישראל ,לעומת זאת ,סופם של
הילדים הללו היה בבית הסוהר .הוא הוסיף שאחיו והוא
נולדו במרוקו ולכן הם יכלו לסיים את לימודיהם
האוניברסיטאיים .שאר אחיו ואחיותיו ,נולדו בישראל לא
הצליחו באותה מידה .הם הפכו לפועלים .בן שמחון
מספר כאשר הוא ושלושים ותשעה מרוקאים אקדמאים
אחרים נפגשו עם יגאל אלון כדי לדון על הסוגיה
העדתית ,אלון אמר" ,הנוכחות בלבד של ארבעים בוגרים
מרוקאיים יושבים פה איתי במשרדי מצביעה על הישג
כלשהו – עשינו התקדמות במדינה הזאת ".בן שמחון
השיב לכך" ,בוודאי שזה משמעתי שמתוך ארבעים
האקדמאיים ,רק אחד הלך לבית הספר בישראל .השאר
הלכו לבתי ספר בחוץ לארץ ".למרות שהוא קיבל את
התואר שלו בישראל ,בן שמחון אומר שהוא אינו טיפוסי
לקהילה המרוקנית – אלא חריג ואפילו נס .הוא גדל נתון
במאבק והוא מדגיש ש"המדינה הזאת לא נתנה לי דבר".
כשהוא עשה את שירות החובה הצבאית שלו ,הוא הצטרף
לחטיבת צנחנים שהייתה מורכבת מקיבוצניקים במטרה
להיות "נכלל" אבל הם בודדו אותו .הוא הוסיף
שהקיבוצניקים הם הסמל של הגזענות ,בדרכים שונות.
הם אטומים לחלוטין מכל אחד שהוא שונה .כשהוא הלך
לאוניברסיטת ירושלים הוא התחיל לעבוד כפועל כדי
לשלם את שכר הלימוד וגר במחנה צבאי נטוש שניתן
לאוניברסיטה .בן שמחון ,איך שלא יהיה ,היה הסטודנט
היחיד ששכן כך .הוא מאמין שהספרדים עכשיו מבינים
שהם חייבים להתארגן כדי להתנגד לכוחות שאינם
מייצגים אותם .הוא הדגיש את הבאות" ,אתם חייבים
להקים אופוזיציה מאורגנת ,מוכנה להילחם – כוח שמתוך
זכות הוא שלכם ".בן שמחון תיאר דיכוי תרבותי נגד
הספרדים כ"ניהיליזם תרבותי" ,והזכיר שהוא לא למד
כלום על ההיסטוריה של עצמו כשהוא היה בבית הספר.
"הם פשוט מחקו את הזהות התרבותית שלך ,לא הייתה
לך זכות קיום – לפי השקפתם… תוכניות המוסיקה
והתרבות המשודרות בתקשורת הישראלי כולן זרות לי
ולמרבית הספרדים ".מחזהו של בן שמחון הנקרא מלך
מרוקאי ,אודות הגירתם של היהודים ממרוקו ,מתארת
קהילה יהודית במרוקו שנאמר לה שהמשיח היהודי
הנכסף הופיע ובא לעזור להם להגיע לירושלים כדי
להקים את מלכות השמים על הארץ .מאחר שהאגדה
מנבאת שהם יעופו לירושלים רכובים על עננים ,הם עלו
על גגות בתיהם וקפצו במטרה לרכב על העננים – אך
נפלו אל מותם! המחבר כך מרמז שההגירה של
המרוקאים לישראל הייתה התאבדות המונית .לאחר
מאמצים רבים בן שמחון הצליח להפיק את המחזה
בישראל ,אם כי עם כמה שינויים כדי להפוך אותו מתקבל
על הדעת יותר( .ביולי ,1989בן שמחון לקח חלק פעיל
בכנס בטולדו בין אינטלקטואלים ספרדים ואש"ף).
בדיון מיוחד שאורגן על ידי הסוכנות היהודית בכפר
המכבייה ,אשר עידן (ממוצא טוניסאי) ,מרצה לפילוסופיה
באוניברסיטת תל-אביב קבע "הבעיה היא שהמתנחלים
האירופאים באו לארץ הזאת והכריזו שהתרבות שלה
תהייה אשכנזית .השוויון יושג רק אם הספרדים ירכשו
שליטה על המשאבים הפיננסיים של המדינה
וההסתדרות" .בא לאחר הוא הפך למובטל .שלמה צדוק
אמר "מוטי גור ,הרמטכ"ל לשעבר ,ירה את יריית הפתיחה
כשהוא אמר "אנחנו נדפוק את הספרדים כמו שדפקנו את
"".הערבים
ד"ר גבריאל בן שמחון הנ"ל השתתף בדיון ,ואמר "אנחנו
חיים בגלות תרבותית .הם שינו את התרבות שלנו בלי
לגלות לנו ".חיים סירן ,מומחה לתיאטרון ,הוסיף שקיימת
אפליה בתיאטרון וקשה היה להפיק מחזה העוסק בבעיית
הספרדים .הוא ציין שבתפקידו בטלביזיה הישראלית הוא
היה צריך להיאבק כדי שיעסיקו ספרדים57.
בראיון עם כתב של זו הדרך 58,הזמר המרוקאי ,שלמה
בר ,אמר "אני רוצה ללמד את בני ערבית כדי שהוא יוכל
לדבר עם שכנינו הערבים ולהיות גשר לשלום ".בר הרכיב
להקה של זמרים מרוקאים ,הנקראת "הברירה הטבעית",
כדי להשיב לחיים את המוסיקה הערבית בקרב הספרדים.
הוא אמר מאז שהגיע ממרוקו הוא חי בעוני וקיפוח
תרבותי .כל הזמן לעגו לו בגלל שהוא מרוקאי ונתנו לו
להרגיש נחות .הוא הוסיף שהוריו היו כל כך תמימים שהם
לא היו מודעים למקומם המושפל בחברה שהוא לא יכל
להסביר להם את זה .הוא אמר ש 95-אחוז מהאסירים
בבתי הסוהר היו המרוקאים בגלל התנאים החברתיים
הקיימים ,ושהיהודים במרוקו לא היו קורבנות של טבח
כלשהו בידיהם של המוסלמים ושכניהם המוסלמים
במרוקו תמיד נהגו בכבוד והתפללו ליד קבריהם של
צדיקים יהודים59.
בעקבות הקיצוצים בתקציב החינוך ,כמה ספרדים דרשו
לבטל את הסובסידיות לתזמורת הפילהרמונית
הישראלית .העיתונאי ,נתן דונביץ ,התנגד לאמירה זו
ש"אנחנו מוכרחים למצוא תחליף למוזיקה המערבית כך
שהמזרחים יוכלו לאהוב אותה גם ".הוא לא הציע ,מצד
שני ,להקים תזמורת למוזיקה ערבית60.
פרק שמיני
התרצת האפליה
מדיניות האפליה הגזענית הובילה לכך ש"העם" הישראלי
נחלק באופן גס לשני רבדים כלכליים ,חברתיים וחינוכיים
– כלומר למעמד המורכב מאשכנזים הכולל את העילית,
ותת-המעמד של הספרדים (והפלסטינים) .התחלקות זו
משתרעת גם אל תחום התרבות ,עם התרבות
האשכנזית/המזרח אירופאית מצד אחד ,והספרדית/המזרח
.תיכונית מצד שני
האשכנזים מנסים לתרץ את הפיצול הזה באמצעות
השקפות גזעניות הידועות היטב במערב ,בעיקר בדרום
אפריקה .השקפות אלה מהוות חלק בלתי נפרד מן
הגזענות המכוונת נגד הפלסטינים והערבים ככלל ,ולא
רק הפוליטיקאים מרחיבים את ההסברה שלהם על כך
אלא גם הכתבים העיתונאים ,הסוציולוגים ומרבית
האשכנזים .אפילו אם הם נבדלים בטקטיקה ,כל
המפלגות הציוניות מביעות את אותן ההשקפות בדיוק,
.אפילו השמאל הלא-ציוני והאנטי-ציונים המושבעים
אריה גלבלום
קלמן כצנלסון
יואל מרקוס
הוא מצדיק את ה"עליונות" האשכנזית על הספרדים
במאמר שלו "התנוונות אתנית" 33שבו הוא כתב
שהאשכנזים חיו באירופה בצילה של התרבות האירופאית
במשך אלפי שנים ,בעוד שהספרדים באו ממדינות שלא
היו בעלי תרבות .מרקוס נראה ששוכח שהאשכנזים חיו
בגטאות ,והשתתפו במידה מועטת בתרבות האירופאית
עד המאה התשע-עשרה ואינם יכולים לדבר בשפות
.שכניהם האירופאים
אמנון דנקנר
בית-הספר למודרניזציה1.
בראש בית הספר הזה עומד ש.נ .אייזנשטדט והסטודנטים
שלו מהאוניברסיטה העברית בירושלים .התיאוריה שלהם
מתרכזת על ה"פונקציונליזם" האמריקאי המחלק את
האנושות לשני חלקים :הפרוגרסיבי שהוא העולם
המערבי ,והנחשל המסורתי שהוא העולם השלישי.
מדענים חברתיים אלה אומרים שגורם הפער בין
הספרדים והאשכנזים איננו האפליה הגזענית ,אלא
הנחשלות של הספרדים .הם מאמינים ,שבמטרה להתגבר
על הפער הזה ,הספרדים חייבים להפטר מהמורשת
.המזרח תיכונית שלהם ולקבל את התרבות האשכנזית
חשוב לציין שרמת הטכנולוגיה והתפתחות הכישורים
הכלכליים בגטאות של מזרח אירופה כמובן שלא היו
טובים יותר מאלה של היהודים שבאו מבירות,
אלכסנדריה ,בגדאד ומרכזים עירוניים מזרח תיכונים
אחרים .חוץ מזה ,עצם הרכישה של השכלה גבוהה יותר
.לא עוזרת לספרדים להשיג שיווין בישראל
בניגוד לנבואות של בית הספר ל"מודרניזם" ,הדור השני
והשלישי של הספרדים ,שנולדו בישראל המודרנית
והמתקדמת ולמדו בבתי הספר שלה ,סבלו מירידה
בסטנדרדים הכלכליים והחינוכיים שלהם בהשוואה
.לאבותיהם שבאו מהעולם הערבי
בית הספר לפלורליזם אתני 2.
זהו גם כן בית ספר אמריקאי ,בישראל עומד בראשו יוחנן
פרס וסמי סמוחה .התיאוריה שלהם היא שמרבית האומות
מורכבות מיותר מקבוצה אחת ,ושכל הקהילות משתתפים
ביחד בתחומים השונים של החיים הלאומיים כמו הכלכלה
והפוליטיקה ,אבל הם חיים בנפרד בתחומים של משפחה,
דת ותרבות .סמוחה מאמין שההבדלים בין האשכנזים
לספרדים בישראל קורסים ושאיזה שהיא התקדמות
נעשית לקראת אינטגרציה .סמוחה תומך בבית הספר
למודרניזם בהקשר הזה ,אבל הוא מתנה בכך שחייב
להיות גם שינוי במדיניות הממשלה .הוא מוסיף שהאטה
בזרימת הכספים מחוץ לארץ וסיום מצב הלוחמה יגרמו
.למשבר מפלגתי
אני מאמין שפולריזציה חברתית סותרת את שתי
.התיאוריות הללו (ראה פרק תשיעי)
הכנסת וגזענות
הערות
.המדינה היהודית1. 30 ,
.מאמר שלו הנקרא" ,המזרח"2. 1926 ,
.הארץ 22 ,ביולי 3. 1983
.בן-גוריון ,נצח ישראל ,34 ,הוצאת עיינות4. 1964 ,
.ראה שם5. 17 ,
.תרגום בערבית6. 167 ,
נצח ישראל ,34 ,23 ,14 ,9 ,ו .37-גם הוועד הפועל 7.
.הציוני ,1949עמוד 118
.ארכיון בן גוריון ,יומנים 20 ,ביולי 8. 1949
.על המשמר 28 ,בספטמבר 9. 1981
בן גוריון לשופט עציוני 3 ,באוגוסט ,1959בן גוריון10. ,
.ארכיון בן-גוריון
.פרוטוקול הכנסת ,כרך 14 ,1102 ,8בפברואר 12. 1951
הניו-יורק טיימס 25 ,באוקטובר ,1960צוטט על ידי 13.
.אלי כדורי448 ,1970 ,
.עיתונות ישראלית 14.
ציטוט של ד"ר שיטרית ,על המשמר 28 ,בספטמבר 15.
1981.
.מיכאל אלבז ,זמנים מודרניים16. 120 ,
דו"ח של שרת 12 ,בדצמבר ,1948ארכיון המדינה17. ,
משרד החוץ – .130/11/2502/8צוטט בשגב ,דף ,183
.תרגום בערבית
.מאי IX, 42 ,1972חלק 18. society,
.הארץ 21 ,במאי 19. 1978
.מוסף הארץ 4 ,בספטמבר 20. 1981
.הארץ ,יוני 21. 1987
.במאי 22. 5 1952
.במאי 23. 21 1952
.ביוני 24. 2 1952
.במרץ 25. 31 1951
I, 120.יום המיליון ,אלתרמן ,כרך 26.
הר העצה הרעה ,עם עובד( 1976 ,עברית) 16 ,ושלום 27.
.מושלם (אנגלית) ,דפוס הוגרת'18 ,
באפריל ,1949ארכיון המדינה ,משרד החוץ28. 12 ,
130.02/2447/3.
.שבט ועם29. 1959 ,
.לחיות עם יהודים30. 413 ,
.שבט ועם31. 1959 ,
.שבט ועם32. 1960 ,
.הארץ 23 ,באפריל 33. 1982
-C/1,ו B/4אפריל ,1951וכן גם גיליונות B/3,מגמות 34.
.ותוספת שבועית להארץ 19 ,במרץ 1982
.מחברות למחקר ולביקורת ,מס' 35. 7 ,4
36. 1981.
.סבירסקי37. 361 ,1981 ,
שאלת ציון והארץ ,אוסף נבחר (עברית) ,כרך 38. ,1
.הוצאת עם עובד ,ספריית דעת1944 ,
.זו הדרך 2 ,ביוני 39. 1982
זמנים מודרניים40. 12 ,
פרק תשיעי
התפתחות כלכלית ,ניצול וקיטוב
41.4 45.6
39.5 45.7
34.2 30.8
48.4 42.1
24.8 22.2
(s000) 306.7 302.6 393.3 390.2 91.9 122.5סך הכל
150.8 175.2
סך הכך (100 100 100 100 100 100 100 100 )%
פשע ועינויים
ההתנגדות הספרדית
והסולידאריות עם הפלסטינים
התנגדות
תחילתן של הפגנות המחאה העממיות
תגובת הממסד
הספרדים והליכוד
תחייה תרבותית
עודד
אוהלים
התנגדות
תנועת האינטלקטואלים
חוק טרור-נגד-טרור
החזית המזרחית
פרוטוקול הכנסת
ארכיוני מדינת ישראל
ארכיוני מפלגת העבודה (מפ"י) של ישראל
ועד הפועל הציוני
ארכיוני כוחות הביטחון של ישראל
תיקים של משרד הקליטה
ארכיוני מרכז הציונות
.היומן של דוד בן-גוריון
:ספרים עבריים
על המשמר
הארץ
חדשות
העולם הזה
מעריב
ידיעות אחרונות
זו הדרך