The Toroh of Hashem is complete — it restores the soul.

PSALMS 19:8

THE ESSENTIAL
*"‫׳׳ ׳‬ . . ,‫־״־‬ A ‫׳‬-‫׳‬.;‫ ״‬A
•

,
. . ' . ‫י‬ / ;

?. i • /
/ ». /
• 'J /

by Harav Boruch Halevi Epstein

Translated and elucidated by

S H R A G A SILVERSTEIN

‫ר ו ד ב‬ ; ‫ב ד ג י ד י ח‬

MEGILLATH RUTH

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

www.hebrewbooks.org
‫ע"י חיים תשע"ב‬
6
FELDHEIM PUBLISHERS
Jerusalem / New York
 ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
w w w . hebrewbooks. org
‫ע״י חיים תשע״ב‬

THE ESSENTIAL

TORAH
TEM1MAH
‫ר ו ר נ‬ ‫מ ג י ד י ר ב‬

MEG1LLATH RUTH
 ‫‪v / m‬‬ ‫ה׳ ר ‪ 1‬ב ‪ 7‬י מ ה מ ^ ג י ב ר נ‬ ‫רברררנ‬
‫תהילים ׳‪n:o‬‬

‫על פי קביעות וחגור דרשות ומאמרי חז״ל בהלכה ואגדה אשר בש״ס בבלי‬
‫וירושלמי‪ -‬ספרא׳ ספרי‪ ,‬תוספתא ומכילתא‪ ,‬אדרץ ומסכתות‬
‫קטנות ובי׳ ]ולרמש מגילות גם קיצור הדרשות ממדרש רבה[‪,‬‬
‫סמוך ונראו? לכל אות ומלה המתיהסות בעגיגן ב ת ו ר ה ש נ כ ת ב ‪,‬‬
‫עם באור ארוך לפרש ולבאר מוצא טעם הדרשות על פי יסודי דרכי‬
‫התלמוד ומשפטי הלשון‪ ,‬ועם חרושים ובאורים בברור ההלכה והמאמר‪,‬‬
‫והבל בדרך קצרה ובסגנון קל ולשון צחה‪.‬‬

‫אספייי וחברתי‪ ,‬פרשתי ובארתי‪ ,‬בחסרי ה׳ אתי‪,‬‬

‫ה ל ו י ע פ ש ט י י ן מפעפק •‬ ‫ברוך‬
‫נ! אנ« מיי הגאי! יני יחיאל מיכל הלוי ״י•־־"״ ״‪"-‬י יק׳ נאווהרדק •*"י‪.‬‬

‫ר ו ר ב‬ ‫מ ג י ד י ר נ‬

‫‪6‬‬

‫הוצאת ספרים פלדהיים‬

‫ירושלים ‪ /‬ניו יורק‬
‫תש׳׳ן‬
&S/5/T
‫?ז י‬

> e r

Hebrew text of ‫ אשת וזיל‬and ‫ אקדמות‬courtesy of Miller Publishing Inc.

First p u b l i s h e d 1990 • I S B N 0 - 8 7 3 0 6 - 5 3 4 - 4

C o p y r i g h t © b y S h r a g a Silverstein

Ail rights reserved. N o part o f this p u b l i c a t i o n m a y b e translated,

r e p r o d u c e d , s t o r e d in a retrieval s y s t e m o r t r a n s m i t t e d , in a n y f o r m or
by a n y m e a n s , e l e c t r o n i c , m e c h a n i c a l , p h o t o c o p y i n g , r e c o r d i n g or
o t h e r w i s e , w i t h o u t prior p e r m i s s i o n in w r i t i n g f r o m the publishers.

Philipp F e l d h e i m Inc. F e l d h e i m P u b l i s h e r s Ltd.

2 0 0 A i r p o r t E x e c u t i v e Park POB 6525
S p r i n g Valley, N Y 10977 J e r u s a l e m , Israel

Printed in Israel
 Acknowledgments

T o Yaakov Feldheim, for his vision and his good offices

in the publication of The Essential Torah Temimah series. T o
Menachem Deutsch of Feldheim Publications for his
indefatigability and professionalism. T o Rebbetzin Zippora
Bromberg, for her devoted work and expert workmanship.
Above all, to my wife, Tova.

Shraga Silverstein
Yerushalayim 5750
Dedicated

T o Tova
 Introduction to the Megilloth

As a kind of "dessert" after the main course, I have

included within the scope of this work [The Torah
Temimah ], the five Megilloth, which are generally appended
to the books of the Torah. And I have also included (in
addition to the relevant derashoth from the two Talmuds
[Bavli and Yerushalmi]) the essence of the derashoth from
Medrash Rabbah and other aggadoth. This, for two reasons:
first, because, as all know, derash and aggadah is profuse
and elemental in them, being the very source of their vitality;
and, second, because of the great difficulty of assimilating all
of the derashoth of the Medrash Rabbah on these Megilloth
by reason of their great length and myriad convolutions
from theme to theme, verse to verse, section to section, and
Megillah to Megillah, and because of their adventitious
windings into areas entirely outside the realm of the
Megilloth (as is the manner of aggadoth). So that almost no
one is to be found who can complete the study of each
Megillah on its respective festival. It is, indeed, rare to find
one who is not lost in the twistings and turnings of this vast
work, who emerges with a clear, sequentially ordered picture
of the derashoth of chazal on the verses of the Megillah.

The derashoth themselves — how beautiful and noble

they are! Stirring heart and sense, igniting soul and spirit
with the holy brand of the L-rd's flame, and illuminating the
exaltedness of soul and the breadth of intellect of the sages
of the aggadah — their insights into the history of the people
of Israel from their very beginning as a nation, their
perception of the causal chain linking periods of calm and
upheaval, their exemplification and epitomization of the
highest and purest virtues of Israel and mankind. All of
these they reveal as grandly displayed and subtly intimated
in verse and nuance. By juxtaposition of verse and derashah-
essence, they shine forth as bright stars in a pure sky ...

Boruch Halevi Epstein

 ‫? מ י כ י א ש ת ח י ל אדו‬ ‫בי ייד? כל‬
‫)רות ג‪ ,‬יא(‬

‫אשת חיל‬
‫)משלי לא(‬

‫אשת חיל מי ימצא‬

‫‪:‬ורחק מפנינים מכרה‬
‫‪T s‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T I‬‬

‫בטח בה לב בעלה‬
‫ז‬
‫ושלל ז לא יחסר‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪: V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬

‫גמלתהו טוב ולא רע‬

‫כיל ימי חייה‪ :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪• J‬י‬

‫דרשה ?מר ופשתים‬

‫נתעש ?חפץ כפיה‪:‬‬

‫הירןה כאניות סוחר‬

‫ממרחק תביא לחמה‪:‬‬

‫ות?ןם בעוד לי?יה‬

‫ותתן טרף לביתה וחיק לנעריתיה‪:‬‬

‫זממה שדה ותקןחהו‬

‫מפרי כפייה נטעה כרם‪:‬‬
‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־ ‪V‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫י‬
 Ruth — Woman of Valor

" F o r it is known in all the gates of my people

that you are a woman of valor [eisheth chayil]"

(Ruth 3:11)

EISHETH CHAYIL
(Mishlei 31)

by Solomon (great-great-grandson of Ruth)

A woman of valor, who fill find?

More dear than pearls of rarest kind.

Her husband's heart in her is sure,

Her bounty, boundless and secure.

All good, no bad, to him she gives,

W i t h every passing day she lives.

The wools and flaxes that she sought,

Her willing hands have wisely wrought.

As merchant's ship her farings are,

T o bring her bread-stores from afar.

A t night she rises to prepare

Her household's need and maidens' fare.

She takes a field with high intent,

Her hand-toil does a vineyard plant.
 ‫חג‪:‬ךה בעוז מתניה‬
‫ז‬
‫ותאמץ ץרוע'תיה‪:‬‬

‫טעמה כי טוב סחרה‬

‫‪:‬לא יכבה בלילה'נרה‬

‫ידיה שלחה בכישור‬

‫‪:‬וכפיה תמכו פלף‬

‫כפה פרשה לעני‬

‫‪:‬וידיה ^זלחה לאביון‬

‫לא תירא לביתה משלג‬

‫‪:‬כי כל ביתה לבש עזנים‬

‫מרבדים עשתה ?יה‬

‫‪:‬שש וארגמן לבושה‬

‫נודע בשערים בעלה‬

‫‪:‬בשבתו עם זקני ארץ‬

‫סדין עשתה ותמכיר‬

‫‪:‬וחגור נתנה לכבזגבי‬

‫עוז והדר לבושה‬

‫‪:‬ותשחק לי^ם אחרון‬

‫פיה פתחה בחכמה‬

‫‪:‬ותורת חסד על'לשונה‬
‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫״‬

‫צופיה הליכות ביתה‬

‫‪:‬ולחם עצלות לא תיאכל‬

‫קמו בניה ויאשרוה‬

‫‪:‬בעלה ויהללה‬
W i t h virtue's strength she girds her thighs,
Her arms she firmly fortifies.

I n all her wares she finds delight,

Her candle is not quenched at night.

Her hands to distaff does she send,

Her palms round spindle does she bend.

Her palm to pauper does she spread,

Her hands send forth the poor man's bread.

Her house, the snow's wrath will not fear,

For all her house does scarlet wear.

She decks her home in graciousness,

A n d silk and purple are her dress.

Her husband's fame sounds through the gates,

W i t h elders of the land he sits.

She fashions cloaks, in custom dealt,

A n d to the merchant grants a belt.

Strength and glory, her array,

She joys until her final day.

Her mouth exults in wisdom's song,

Compassion's law is on her tongue.

Her household's manners she surveys,

She eats not bread of idle ways.

Her sons rise up and sing her praise,

Her husband, happy homage pays.
 ‫רבות בנות עשו חיל‬
‫ואת עלית עזל כלנה‪:‬‬
‫‪T T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫שקר החן וחבל היפי‬

‫‪:‬אישה יראת יי היא תתהלל‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪T S‬‬ ‫־‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬

‫תנו לה מפרי ;דיה‬

‫‪:‬ויהללוה בשערים'מעשיה‬
Maids many rose to valor's call,
But you have risen over all.

For charm does lie and beauty pall —

A wife that fears the L - r d is all.

Her hands' fruit to her lot shall fall,

Her deeds, in gates, her praises call.

(verse translation by Shraga Halevi Silverstein)

 14 The Essential Torah Temimah RUTH

Ruth — Woman of Destiny

Rava expounded (Ibid. 8): " T h e n I said: 'Behold, I have

come in the scroll of the book written about m e ' " — D a v i d
said: " I said I have come now [into royalty], but I did not
know that it [ m y ascension to royalty] had already been
written of [i.e., foreshadowed] in the scroll of the book [the
T o r a h ] . " There [in respect to the daughters of Lot (the
mothers of A m o n and M o a v ) ] , it is written ( G e n e s i s 19:15):
" w h o are found" [(ultimately, for the purpose of making
D a v i d , the descendant of Ruth the Moabitess, k i n g ) ] ; with
M y holy oil have I anointed h i m . "

(Yevamoth 77a)

R. Chiyya b. A b b a said in the name of R. Yochanan:

Whence is it derived that the H o l y One Blessed be H e does
not withhold reward even for discretion in the use of words?
For in relation to the older daughter [ o f L o t ] , who called
her son "Moav" [lit., "from my father"], the L-rd
commanded Moses ( D e u t e r o n o m y 2:9): " D o not besiege
M o a v nor incite a war against t h e m " — it is not permitted
to war against them, but it is permitted to subjugate them;
whereas in relation to the younger daughter, who called her
son [euphemistically] "Ben A m i " ["son of my p e o p l e " ] , H e
commanded (Ibid. 19): " D o not besiege them [ A m o n ] and
do not incite t h e m " — at all; it is not even permitted to
subjugate them. R. Chiyya b. A v i n said in the name of R.
Yehoshua b. Karchah: One should always take the initiative
in the doing of a mitzvah, for because of the one night in
which the elder sister preceded the younger [in living with
their father for the perpetuation of m a n k i n d ] , she merited
15
The Essential Torah Temimah RUTH

putting forward four generations of royalty in Israel before

her sister: [Oved (son of Ruth, the Moabitess), Yishai,
David, Solomon — her sister not entering royalty until
Rechavam, the son of Solomon by Na'amah the Amonitess].

(Nazir 23b)

II

Mishnah: The men of A m o n and Moav are forbidden [to

enter the congregation of Israel]; and the interdict is a
perpetual one. But their women are permitted [as converts]
immediately. Gemara: Whence is this derived? R. Yochanan
said: From ( I Samuel 17:55): " A n d when Saul saw David go
out against the Philistine, he said to Avner, captain of the
host: 'Whose son is this youth?' A n d Avner answered:
'Upon your life, O king, I do not k n o w ' " : N o w did he
[Saul] not know him [ ( D a v i d ) ] ? Is it not written
(Ibid. 16:21): " A n d he [Saul] loved him [ D a v i d ] greatly, and
he became his armor bearer"? — Rather, Saul was inquiring
about David's father. — But did he not know his father? Is
it not written (Ibid. 17:12): " A n d the man in the days of
Saul, was an elder, coming among men," concerning which
Rav (others say, R. Abba) said: This is Yishai, the father of
David, who came in with a throng [(six hundred thousand
followers)] and went out with a throng! — Rather, Saul
[(fearing David to be destined for kinghood)] was asking
Avner to inquire whether David descended from Zarach or
from Peretz [the sons of Yehudah], I f from Peretz, he is a
king! For a king breaches [poretz (the fences of others)] to
make a way for himself, and none can gainsay him. I f from
Zarach, he is merely distinguished [but not kingly]. What
prompted him to ask? [i.e., What aroused his apprehension?]
( I Saul 17:38): " A n d Saul armed David with his armor •
[anadavY': What is signified by "marfav"? O f his [Saul's]
 16 The Essential Torah Temimah RUTH

size [ " k e m i d a t o " (similar to " m a d a v " ) ] . And of Saul it is

stated (Ibid. 9:2): " F r o m his shoulders and upwards he was
taller than all of the people." Doeg the Edomite hereupon
said: "Before you ask whether he is fit to be king or not, ask
whether he is fit to enter the congregation [of Israel] or n o t ;
for he comes f r o m Ruth the Moabitess!" Avner retorted: " I t
was taught (Deuteronomy 2 3 : 4 ) : 'An Amonite' [may not
e n t e r ] — but not an Amonitess; 'a Moabite' — but not a
M o a b i t e s s ! " — But in that case, should we not read (Ibid.
3 ) : " A mamzer" [the male issue of illicit relations], but not
a mamzereth [the f e m a l e ] ? — It is written: "mamzer" —
"m«m z a r " [ " a foreign b l e m i s h " (i.e., a blemish resulting
f r o m " f o r e i g n " [i.e., non-permitted, relationships). Anyone
so blemished — male or female — is f o r b i d d e n ] . — But let
us read (Ibid. 8 ) : " M i t z r i " [an Egyptian male but not
Mitzrith (a f e m a l e ) ] ! [The reason, rather, that an Amonitess
is permitted is t h a t ] Scripture implicitly distinguishes [her
f r o m the m a l e ] , viz. (Ibid. 5 ) : "because they [ A m o n and
M o a v ] did not greet you with bread and with water on the
way when you came out of E g y p t " — It is the manner of a
man to be f o r w a r d [in greeting], and not that of a w o m a n .
But [countered D o e g ] , should the men not have greeted the
men, and the w o m e n , the w o m e n ? This silenced [ A v n e r ] —
whereupon (I Samuel 17:56): " A n d the king said: 'Inquire,
whose son is this youth [elem]:‫״‬ There ( 5 5 ) he calls him
"na'ar," and here he calls him " e l e m " \ — His intent is: This
halachah has escaped you [nitalmah (similar to " e / e m " ) ] ; go
and inquire in the house of study. He did so, and they told
him: " A n A m o n i t e , " but not an Amonitess; " a M o a b i t e , "
but not a Moabitess — whereupon Doeg posed all his
queries to them — and silenced them. At this point, they
were ready to declare David [ t o be outside the congregation
of Israel] — whereupon (II Samuel 17:25): " A n d Amassa
was the son of a m a n , and his name was Yitra the Israelite,
17 The Essential Torah Temimah RUTH

who had taken Avigayil the daughter of N a c h a s h , " and (I

Chronicles 2:17): " A n d the father of Amassa was Yeter the
Ishmaelite\" Rava said: We are hereby taught that he girded
his sword as Ishmael, and said: Anyone who does not heed
this halachah will be thrust through with the sword! Thus
have I received it from the beth-din of Shmuel the
Ramathite: "An A m o n i t e , " but not an Amonitess; "a
M o a b i t e , " but not a Moabitess! — But should this be
granted credence? Did not R. Abba say in the name of Rav:
Any Torah scholar who pronounces a halachic judgment —
if he does so before the matter [under contention], he is
heeded; if after, he is not heeded! — This instance is
different, for Shmuel and his beth-din were still officiating
[and Amassa's statement could easily be verified]. In any
event, what of [Doeg's] queries? Here [in Bavel] they were
resolved (Psalms 45:14): "All the glory of the king's
daughter [i.e., of women] is [to remain] within" [(even vis a
vis other women, so that the Moabite women are not
included in the stricture: "because they did not greet
y o u . " ) ] In the West [Eretz Yisrael] they said (Others say,
R. Yitzchak said), it is derived from (Genesis 18:9): " A n d
they asked him: 'Where is Sarah, your wife?' And he
answered: 'Behold, she is in the t e n t . ' " This [variant
derivation of the permissibility of a Moabitess] is per the
following tannaitic disquisition: An " A m o n i t e , " but not an
Amonitess; " a Moabite," but not a Moabitess — these are
the words of R. Yehudah. R. Shimon says (Deuteronomy
23:5): "Because they did not greet you with bread and with
w a t e r " — It is the manner of a man to be forward [in
greeting], etc.
Rava expounded (Psalms 116:16): "You loosed my
b o n d s " : David said before the Holy One Blessed be He:
L‫־‬rd of the universe, you loosed [i.e., permitted] two bonds
[(seeming) restrictions] which were upon me — Ruth the
 18 The Essential Torah Temimah RUTH

Moabitess and N a ' a m a h the Amonitess [mother of Rechavam,

son of Solomon], Rava expounded (Ibid. 40:6): " M u c h did
Y o u do, O L - r d my G - d , Y o u r wonders and Y o u r thoughts
to u s " : It is not written " t o me," but " t o us" — Rechavam
was sitting in David's lap, and D a v i d said to him: For my
sake and for yours were these two verses stated!
(Yevamoth 76b - 77a)

III

( I I Kings 2:24): " A n d they ravaged of them forty-two

children": R. Chanina said: Because of the forty-two
sacrifices offered by Balak the king of M o a v , forty-two
children were ravaged of Israel. — H o w can this be? D i d not
R. Yehudah say in the name of Rav: Let one always occupy
himself with T o r a h and with mitzvoth, even not for the sake
of Heaven [shelo lishmah] for "not for the sake o f H e a v e n "
will succeed to "for the sake of H e a v e n . " For in reward of
the forty-two sacrifices offered up by Balak the king of
M o a v , he merited that Ruth issue from him, from who
descended Solomon, of whom it is written ( I Kings 3:4): " A
thousand burnt-offerings did Solomon o f f e r ! " A n d R. Yossi
b. Choni said: Ruth was the daughter of Eglon, the son of
Balak the king of M o a v ) . . .
(Sotah 47a)

... Ruth the Moabitess, who beheld the kingdom of

Solomon, the grandson of her grandson [ Y i s h a i ] , viz. ( I
Kings 2:19): " A n d he [Solomon] set a throne for the king's
mother" — concerning which R. Elazar said: For the
mother of royalty [Ruth],
(Bava Bathra 91b)
19 The Essential Torah Temimah RUTH

...How wonderful is the illustration adduced by our sages of

blessed memory, wherever they state their assurance that
Torah study shelo lishmah will result in lishmah — the
instance of Balak, king of M o a v , who sought to curse Israel,
conspiring with the wicked Bilam in the offering of sacrifices
shelo lishmah [i.e., for the destruction of Israel], viz.
(Numbers 23:27): "Perhaps it will be right in the eyes of G - d
that you curse them for me from there." Notwithstanding
this, through this sacrifical service, Balak merited the
attainment of a pure, lishmah sentiment, a sentiment of
holiness in his mind and heart, preserved through the
generations and manifesting its power in King Solomon's
sacrificing a thousand burnt-offerings lishmah — a sure
indication, that Balak's 10 lishmah, resolving itself into [the
lishmah o f ] Solomon [as it d i d ] was a positive one. This, as
opposed to the 10 lishmah of Bilam, whose purpose was
exclusively to flout [Israel], for which reason the offerings
are not attributed to him, and his portion in the world to
come was lost. (This is readily understood. For since from
Balak there descended Ruth, the mother of the Davidic line,
there must have been in him a point of good, a point of
eternal worth...)

H a r a v Yitzchak Isaac Sher, zatzal

(Introduction to Cheshbon Hanefesh)
 ‫חת א‬ ‫רש׳י‬
‫א « ויהי בימי ע פ ט השפטים ויהי רעב‬ ‫א)א( ױהי נימי ‪vw‬‬
‫‪J‬‬
‫״״‬ ‫־'׳‬ ‫־ " ־‬ ‫׳‬ ‫יי־‬ ‫־••‬ ‫השופנום‪ .‬לפני מלון מלך *‬
‫ש>*ל שהיו ההרות פחפרנסים מל יד שופנרס ובימי ‪6‬נ‪5‬ן היה שאמת מזהים אנצן זה ט ע ן ‪:‬‬
‫תודה חמימה‬
‫א)«( ויהי ביטי ונוי‪ .‬איר לוי‪ ,‬ואיתיטא ר׳ יונתן‪ ,‬דבר זה ‪0‬םורת בידינו מאנשי כנסת‬
‫מ ח ל ה ‪ ,‬כל סקוש שנאסר רהי ביסי אינו אלא לשון צ ע ר ‪ ,‬ורכותה ױהי ביפי‬
‫שפוט השופטים כתיב בתריה ו י ת רעב בארץ"( ]נ*ילת י׳ נ ׳ [ ‪.‬‬
‫ה ד ביטי שפט ונוי‪ .‬כתיב )ם״׳יי יי®( ונפש רטיה ת ר ע ב ‪ ,‬על ידי שחיו טרמיט להקב״ה‬
‫בימי השופטים‪ ,‬מהם עובדים לעבודה זדה ומהם עובדים למקום‪ ,‬הרעיבן הקביה‬
‫ברעבק‪ ,‬הדא הוא דכתיב ױהי ביפי שפוט השופטים ױהי רעב בארץ נ ( ]‪ wvrnt‬לס״ד[‪.‬‬
‫ויהי בימי שפט ונוי‪ .‬בשעה שחטאו ישראל ביטי הנביאים אטד הקב״ח‪ ,‬לכלותן אי‬
‫אפשר*(‪ ,‬להחזיק לנמרים אי אפשרי(‪ ,‬להחליפם באומה אחרת איני יכול"(‪ ,‬אלא‬
‫הריני מיפרן כיפורים ומזנרפם ברעבון‪ ,‬הדא ת א דכתיב מהי בימי שפוט השופטים‬
‫ויהי רעב בארץי( ]׳•ס[‪.‬‬
‫ש פ ט השפטים‪ .‬פ ת שפוט השופטים‪ ,‬אשר ר׳ מחנן‪ ,‬דוד ששופט את שופטיו‪ ,‬השופט‬
‫אוסר לו טול קיסם טבק שיניך‪ ,‬משיב לו הוא טול קורה טבקעיניך‪ ,‬השופט אושר‬
‫לו כספך ת ה לפינים משיב לו ת א פבאך מהול בטיפי( ]ניב»רי ג׳[‪.‬‬

‫נרעמן‪ ,‬ולכן אי אפשר כאן להשיבם מצריסם‪ ,‬מ ם‬
‫ישתקעו במומאה מבלי סשב עול‪ ,‬ואין זה חנלית‬
‫הנרצה כאן‪ ,‬כשאיכ ‪ ore‬נשק התוכחה סוי ענק‬
‫״( כמניאר‬ ‫סהשנה מעין השלכה מלר היאוש‪.‬‬
‫בפסחים פיו ג' שנשבע ‪0‬קב״‪ 0‬על זס לאנות ולשבפים‪.‬‬
‫י( נראה שלפי לרשם זו הוי הסירזש ש‪0‬ופ‪ .‬השומרס ‪,‬‬
‫הייס בשעה שאמר הקניה לשפפ את השופעים תזרם‪,‬‬
‫היתס תוצאת סשפשם להניא רעב באלץ‪ ,‬וכמטאר‬
‫בהלרשם‪ ,‬ודיוק סלרשם הזאת והלרשות הסמוכות‬
‫סא מללא כתיב נימי סשופפים וטיב שפומ השופפים‬
‫לק ירשו מם שלישו‪ .‬י( ריל שנם השומזים עצמם‬
‫היו מקולקלים ב‪0‬עש*הם‪ ,‬וכשהים מוטח לאחל מל‬
‫עוט‪ ,‬סיס להנשספ פתחק פם להוכיחו גם הוא‪,‬‬
‫וממילא מקלקלו מעשם המר טלם‪ ,‬אחד ט לא‬
‫‪ *0‬מול מוטיים שיתקנלו לבויסם‪ ,‬חסו סס שאסר‬
‫בדרשם סבאם אף ללור שש‪0‬שו את שי מיהם‬
‫וששוםנױו צריכים להשפפ‪ .‬והמשל מקיסם װץרם י*ל‬
‫לםשופש אמר לו שמקץ* פרנסתו אינו נקי סגזצ‬
‫וכדומה שהמוסר הזם נוגע להאנש»‪ 0‬העוסקים‬
‫בסמי העולם ואמר להם סשו‪0‬ש ט אי נקין שלה‪0‬‬
‫הוא רק כקיסם ריל מעם פסולח ]ועי מסלרין זי ב'‬
‫לרב אש• הו• מנטף וטי ט ט ט ללסנדין שינא‬
‫סכשורא[ זמשפש היה אמר לו סול קורס וכוי ריל‬
‫ט הלא אתה הוא מק העלם ואתם ס א הסלחן אוו‬
‫סחר כעימס לאלם ובכל <את יש יץיה ריל מק גלו‪3‬‬
‫‪ p‬עיניו דיל משלת בעומת גמלות ו*ו »‪ !0‬לטוי!‬
‫פין העדה • ושו‪0‬מ לכלור‪ .‬ומנץ המשל מתערובת‬
‫הכסף ומנשקה •יל לסטין למס שאמרו‪,‬בלישס ללעיצ‬
‫‪0‬היו סרנים לסשופש& ‪00‬יו סרא‪ 9‬עצמה לפיהם‬
‫כסובל• ם׳ ובסתר ענדו לפסלם זרם‪ .‬ומם לסייו‬
‫‪ no‬מדצומח נ*םמסף ונמרים ממקם מ ך ‪ ,‬אן‬
‫השמיות‬
‫״( כחט&מ‪0‬רשים בפעם הומ!ה * בלשון יהי מ ר ‪,‬‬
‫משום לטון לס״חס הכי* נ את המן לאנשים‪,‬‬
‫אשר נאמת אין הזמן שלהם‪6 ,‬לא מס לים לייחס‬
‫המאורע צג!ס‪0‬ר שים •חפים וכמשיב סם כיס‬
‫בחורה ומביאה‪ ,‬אן ממן מאמו הזק היחה מת‬
‫צרס‪ ,‬ומאת הקנים לא תצאנם הרעות‪ ,‬ט הכל‬
‫בסבת מעשה מ• אדם‪ ,‬לכן •חסו מ ק לאנשים אשר‬
‫הם אשנדם נמצאת ססטח‪ ,‬וק סבא נא ‪0‬רענ‬
‫נסניח שונות שגרמו אנשים כ י שיתבאר בלרשום‬
‫הנאות‪ .‬ומם איש משקמו מסי שם אלא אסר מ‬
‫‪ ( a‬נראה‬ ‫אש• כל ויסי ט׳ דה• טס• וטי עיש‪.‬‬
‫להלשק פתים לסקביס ל« לוקא סזא‪ ,‬אלא ליג‬
‫‪ n o‬מרמים לםשופנױס שהיו מוכיחה אותם בעמלת‬
‫ה'‪ ,‬והיו מראים עצמם לפניהם מובל• ם׳ מסתר‬
‫פנלו למטלת ס נ ט ם ‪ ,‬מל שמק הרמאות היה‬
‫במטלת ה׳ נקפ לשק קצי שהיו מרמים להקביס‪.‬‬
‫גם ׳*ל ללריש מדם מלשון רמס טס )שמות פיו(‬
‫משש חים ‪ fro‬העוזבת את סללו טשרה ללכת‬
‫בלמים עקלקלות גם כאן השצמ את ס׳ ]פלה״כ‬
‫ואוחי סשלכת אחד נזן )סיא יל!ז׳([ ולבו קלשו‬
‫לעמל עמ‪» 07‬ר‪ .0‬ושעם»‪ 01‬העונש ברענון למק‬
‫‪ or‬הוא מיל הכתוב )עמום חי( לא רעב ללחש גוי‬
‫ם ‪6‬ש לשמוע לנר הי‪ ,‬ומטק ‪ 000‬לא שממו בקול‬
‫מניאים ‪ swcS‬לנר סי לפיק• נענשו ברעטן‪.‬‬
‫ג(כלכחיב ולא נסלחים לכלותם‪ ,‬וכן ללשו מל ‪pico‬‬
‫‪ '01‬האזינו ח‪ 4‬אכלם נ ם ‪ ,‬חצי כלים והם אינם כלים‪.‬‬
‫י ( כלכייג ט אשר ראיתם את מצרים היום לא‬
‫»‪0‬יפק לראױזס של על עולם‪ .‬וצ״ע ממם שכתוב‬
‫בתוכיזש )שיתבא( והשיע הי מצחם תו'‪ ,‬וליל לשאם‬
‫הכא‪ ,‬מל מיקר סכונם לאלאבלס רק לצרפן ולזכק‪,‬‬
‫כממאר וסמשן לרשם » סדני פיסרן מצרפן‬
 RUTH
3 The Essential Torah Temimah

RUTH

1:1 And it was in the days of the judging of the judges that
there was a hunger in the land, and there went a man from
Bethlehem in Judah to dwell in the fields of Moav, he, his
wife, and his two sons.
And it was in the days, etc. - R. Levi said (Others say, R. Yonathan):
This is a received tradition from the Men of the Great Assembly:
Wherever "And it was in the days o f " is mentioned, affliction is
connoted, viz.: "And it was in the days of the judging of the judges,"
followed by: "and there was a hunger in the land" (Megillah 10b). 1

And it was in the days of the judging, etc. - It is written (Proverbs

19:15): "And the deceiving soul shall hunger": Because they deceived
the Holy One Blessed be He in the days of the judges, some serving
idols, and some the L-rd, the Holy One Blessed be He afflicted them
with hunger, as it is written: "And it was in the days of the judging of
the judges that there was a hunger in the land" (Petichta to Medrash
Rabbah).1

And it was in the days of the judging, etc. ‫ ־‬When Israel sinned in the
days of the prophets, the Holy One Blessed be He said: To destroy them
is impossible; to return them to Egypt is impossible; to exchange them
for a different nation — this I cannot do. I shall then try them with
afflictions and purge them with hunger, as it is written: "And it was in
the days of the judging of the judges that there was a hunger in the
land" (Ibid.).'-6

the judging of the judges - What is the intent of "the judging of the
judges"? R. Yochanan said: A generation that judged its judges. If the
judge would tell one: "Take the splinter [i.e., the small offense] from
between your teeth," the other would respond: "Take the beam [i.e.,
the great offense] from between your eyes." If the judge would tell him
(Isaiah 1:22): "Your silver has become dross," the other would respond
(Ibid.): "Your wine has become mixed with water" (BavaBathra 15b). 7
 ‫רעיי‬ ‫רות א‬
‫טשיי גדיל היה‬ ‫בארץ וילך איעז מבית לחם ‪,‬יתדה לגור וילך איש‪.‬‬
‫‪ i S‬״‪6‬יז‬ ‫בשדי מואב הוא ואעזתו ו^ני' בניו ‪£ £ :‬‬
‫* ישראל לחין נ א ק מ»י‬ ‫‪it T‬‬ ‫!‬ ‫«• !‪>.‬‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫• ‪.!-.‬‬
‫צרור‪ .‬מנץ שהיתה עיט‬
‫תורה תמימה‬
‫ש פ ט השפטים‪ .‬כידו• הוא שפוט השופטים‪ ,‬ודה אדם מישראל עובד עבורה זרד‪,‬‬
‫והיה הריק מבקש לעשות בו דין והיה בא ודא וסלקה את הריי! ואומר לו טד‪,‬‬
‫שרצית לעשות לי אעשה ל ך ‪ ,‬לפיכך אוי לדור ששפטו או‪ /‬שופטיהם וששופטיו *ריבים‬
‫להשפט"( ]פת־חתא ‪. [VnS‬‬
‫ש פ ט השפטים‪ .‬מי היו השופטים ‪ ,‬רב אשר ‪ ,‬ברק ודבורה רדו‪ ,‬ורבי יהושע בן לױ‬
‫אוטו־ ששגר ואהוד היו ‪] ( 0‬ש׳׳ר[‪.‬‬
‫וילך א י ש ‪ .‬הניא‪ ,‬בא וראה כמה חיבב הקב״ה ביאתה של א ח ישראל‪ ,‬להלן כתיב‬
‫)עיי* ני( וישובו לירושלים כל הקהל וט׳ סוסיהם נכליהם ופרדיהם‪ ,‬ברם הבא וילך‬
‫איש — יחידיי( ]שם[‪.‬‬
‫ר ל ך איש וגו׳‪ .‬יובא בסשוך בריש פסוק ג׳ בדרשה ויפת אלימלך‪.‬‬
‫בשדי מואב‪ .‬אשר ר׳ לוי‪ ,‬כל מקום שאתה מוצא ש^־ר‪ — .‬היא עיר ‪ ,‬כמשיג)ט״* נ׳(‬
‫ענתות לך על שדך־ א ( ]מם[‪.‬‬
‫הוא ואשתי וני׳‪ .‬הוא ואשתו ושני בניו — הוא עיט• ואשתו טפלה לו ובניו מפלי‪•.‬‬
‫להם' נ ( ‪. [ c r j‬‬

‫סייג ינירך נלל‪ ,‬אנל נפרש היו יוצאים מן סכלל‪.‬‬
‫ומר‪ ,‬ללא ניחא ליס לרינ״ל נדעחי׳ לרנ מרק‬
‫ויטרס היו« ׳״ל פשיס לס״ל לאשס פסילס‬
‫ללון‪ ,‬ולכן לא שייך שהיחס שופטת ניחל עם נרק‪,‬‬
‫ואעיפ לכתינ נס וסיא שיפשס את ישראל‪ ,‬פירושו‬
‫כמשיג חוס׳ נניס נ׳ א׳ שהיחס רק מלמות סדינים‬
‫ולא ששמה‪ ,‬ורנ סיל יאשס גשרס לוון‪ ,‬וכלשון‬
‫והיא שופסס כפשטי'‪ ,‬ומנץ מחלוקת דץ זס מטאר‬
‫נגוס שס ונתיס׳‪.‬‬
‫והנה נמיר כאן איתא עול לעס שלישית וג׳ שופסים‬
‫סיו‪] ,‬ישפוש אחל סשומיס שנים סױ שלשס[‬
‫גרק‪ ,‬לנורה ויעל אשת חנר הקיט‪ ,‬אנל מטין ושט‬
‫כחכמים שהנאגו קיימא נחלא שיטחא דשנים היו לכן‬
‫קנעט כיעחם‪ ,‬וגס נכלל קשס דעת איתי הלירש‬
‫איפס נמצא רמז ייעל היחס ש ופסה‪] ,‬ואולי משים‬
‫שכתונ נימי שמגר נן ענת נימי יעל חלצו ארחות‬
‫)שימים ס׳ וי( משמע קצת שנס יעל היחס שימת[‬
‫וציע‪ .‬י( ור״ל שם איירי שסלכו לירושלים ייחס‬
‫סכהונ אפילו את ממונם‪ ,‬משא׳׳כ הכא שיצאי מא״י‬
‫לא ייחס ככתוג יציאתו נפרס אצא כתב רק נטרך‬
‫סמוכרח לנתונ לתכלית ספור י « ק ‪ .‬י"( ר״ל‬
‫שאמי סמלו לאניתד הכהו שילך לעיר מנחות מל‬
‫שדהו‪ ,‬דלוע לנסניס אין להם שלוח ]ישדס מנרש‬
‫שלסם אין מכונס שוס ‪0‬ת;[‪ ,‬אלא לעיר מסנס נס‬
‫נשם שלס‪ .‬ומס שראס לדרוש כן כאן‪ ,‬סיא משוס‬
‫לקשה ליה הלשין לגור נשלי מואנ‪ ,‬איך אפשר לגור‬
‫נשלס‪ ,‬ולכן לריש שסכונס נעיר מיאנ‪ ' .‬נ ( לייק‬
‫‪,‬׳חור סלשין הוא‪ ,‬ולדם שנא צרמז למס נענש סוא‬
‫תחלה‪ ,‬והא ק״״ל בקצצה מחיזצץ סן הקטן‪ ,‬אלא‬
‫פ»י‬
‫הפנימיו־! י ו סיגים ומהילים נמים ‪ ,‬יהיה אזמר‬
‫לי סשיפנז‪ ,‬נשפך‪ ,‬היינו חיצוניות!־‪ ,‬סיס לסיגים‪,‬‬
‫והשינ לו גס היא נמאמר מס סנאו‪ ,‬ס״ט‬
‫יינך היא חכמת ההורס מסיל נמים‪ ,‬שאינם תורס‬
‫חמימס בצי מגרעת — רק צפונה נחכמיזס‬
‫מרמה ותרמית‪.‬‬
‫•אמנם נל עיקר דרשה זו נהכרח צ״ל דהזא ע״ל‬
‫הרונ ׳ אכל טלאי היו נין ה‪ :‬וספים נס‬
‫צדיקים‪ ,‬והראה‪ ,‬שסרי נסמוך דריש שהיי או‬
‫שיפשיס נרק ולטרה‪ ,‬וכן אמרינן ממי)נ״ב צ״א אי(‬
‫‪7‬השו‪5‬נו אנצן הנזכר נסי שומים הוא נועז ‪ t‬והס‬
‫הלא סיי צדיקים גמיריש‪ 1" .‬ירשה וו היא מעין‬
‫י־שה הקודמת נהנױ לשון וענץ קצת‪ ,‬ועי משיג שם‪.‬‬
‫‪ ( 8‬הלש ק שפיס השופסיס משמע ליס שהיו שני שופנױס‬
‫שיפשיס ניחר‪ ,‬ולכן דריש שסם נרק ידטרס שמצינו‬
‫שהשתתפו נמלחמס ונשירה‪ ,‬וקרוב לומר שהשתתפו‬
‫נס נמשמז‪ .‬ורינ״ל ס״ל דהשופנוים היו שמגר ואסול‪,‬‬
‫והמו נסוף ימיו של אהול שפס נס שיער כמש״כ‬
‫)שיסנױס סיס ני( ואחריי שמגר ‪ p‬ענת ונו׳ ױינףפו‬
‫בני ישראל לעשות הרע נעיני ה' ואהול מת למשמע‬
‫שנח״ אסיל שפס שמגר‪ .‬וצ״ל לנץ צרב ונץ לרינ״ל‬
‫משמע לסו דסיו ‪ >6‬אלו השיפשיס משים שנח״הם‬
‫כתינ שכושי פי ישראל לפשות סרע נעיני ס׳ ולא ק‬
‫פיס נשאר שומיס! ועל נ׳ כאן נתינ ויסי ניני‬
‫שפוט השיפפים והי רענ נאת דמנואר שזס נא על‬
‫קטא סיור‪ ,‬לק לרשו שהיו אז אלה השופנרס‪ .‬והנס‬
‫אעיפ ימנואר נדרשס דלעיל לנס סשיפפיס עמוס ‪vo‬‬
‫מקולקלים אז‪ ,‬ואלו החשיניס כאן ‪ w‬צדיקים גמורים‪,‬‬
‫אך כנר פתננו לעיל סיף אות וי לשם נאמר רק על‬
 RUTH
5 The Essential Torah Temimah

the judging of the judges ‫ ־‬What is the intent of "the judging of the
judges"? If an Israelite served idols and the judge sought to judge him,
the other would come, smite the judge and say: "What you wanted to
do to me, I have done to you." Woe to the generation which judges its
judges, and whose judges must be so judged! (Petichta to Medrash
Rabbah)*

the judging of the judges - Who were the judges? Rav said: They were
Barak and Devorah. R. Yehoshua b. Levi says: They were Shamgarand
Ehud (Medrash Rabbah).9

and there went a man ‫ ־‬It was taught: Come and see how precious to
the Holy One Blessed be He is entering Eretz Yisrael. For it is written
elsewhere (Ezra 2:1): "And they returned to Jerusalem ...(64) the entire
congregation ...their horses... their mules... their camels" [even the
animals being mentioned as entering], whereas here [in respect to
leaving] it is written: "and there went a m a n " — alone (Ibid.)•10

and there went a man, etc. - See commentary ( 2 1 )

in the fields of Moav ‫ ־‬R. Levi said: Wherever "field" is mentioned, a

city is connoted, as it is written (I Kings2:26): " G o to Anatoth, to your
fields" [i.e., city] (Ibid.).u

he, his wife, etc. - "he, his wife, and his two sons" — he, the principal
[i.e., the initiator]; his wife, following him; and their sons, following
them (Ibid.).'2
i

1:2 The name of the man was Elimelech; the name of his wife
was N a ' a m i ; and the names of his two sons were Machlon
and Kilyon, Ephrathites f r o m Bethlehem in J u d a h . A n d
they came to the fields of M o a v a n d they were [i.e.,
r e m a i n e d ] there.

Elimelech, etc. ‫ ־‬R. Meir would expound names: "Elimelech" — "To

me [eilai] shall come kingdom" [malchuth (Elimelech being of the
family of Nachshon, the chief of the kingly tribe of J u d a h ) ] ; "Na'ami"
— her ways were beautiful and pleasant [ne'imim]; Machlon and Kilyon
— they were erased [nimachu] and eradicated [kalu] from the world
(Ibid.).13‫"־‬
 ‫^ רות י א‬ ‫מיי‬
‫לחיקו ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־‬ ‫צרי‪ .‬בעניים מאים‬
‫!‪-ilJL. 'LU‬‬ ‫י־יייי'‪.‬‬ ‫לכן נענש ‪ ) :‬נ ( אסרתים‪.‬‬
‫בנץו מחלון וכליון אפרתים מבית להם ‪,‬יהודה‬ ‫נן צוף‬ ‫ו ק ‪p‬׳ ^‬
‫ויבאו שדי־מואב ויהידשם‪ :‬ג ױמת אלימלך‬ ‫אפיתי אבגיטס‪ .‬ראה‬
‫‪lvvv‬‬
‫י׳ י‬ ‫־'"‬ ‫‪T‬׳‬ ‫־•״‬ ‫‪,‬‬
‫י־‬ ‫חשיבתם שהרי השיא עגלון ־ "‬
‫סלן מואב את בתו למחלון ואמר מר רות בתו של עגלון היתה‪ .‬ל״א אפרר״יס ביס נחס קרויה‬
‫תורה תמימה‬ ‫נ‬
‫) ( אלימלך וגו׳‪ .‬ר״ט היה דורש שטות‪ ,‬אלימלך‪ ,‬שהיד‪ .‬אוסר אלי תבא טלכות' ג (‪ ,‬געשי‪,‬‬
‫שהיו מעשיה נאים ונעימיסיי(‪ ,‬מחלק וכליו;‪ ,‬שנסחו וכלו סן העולם®( ]טיי[‪.‬‬
‫מחלץ וכליון‪ .‬ובדברי הימים )א׳ ד׳כ״ב( קורא להם יואש ושרף‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬שפם מחלק‬
‫וכליון‪ ,‬ולמה קורא לוט יואש ושרף — יואש — שנתיאשו מן הגאולד‪.‬פז(‪ ,‬שרף —‬
‫שנתחייבו שריפה למקום'‪] (,‬ב״נ *׳׳« נ׳[‪.‬‬
‫אפרתים ]מהו אסרתים[‪ ,‬רבי יהושע בן לוי אומר‪ ,‬בני פלטין חשובים'"( ורבי יהודה‬
‫י ב״ד נחמיה אוטו־ — שרים' ‪"0] ( 0‬ר[‪.‬‬
‫ר ב א ו ש ת מואב וגו׳‪ .‬בהחלה באו בעיירות ומצאו אותם פרוצים בעבירות‪ ,‬הלכו ובאו‬
‫להם לכרכים‪ ,‬טצאו אותם מרוחקים במים‪ ,‬חזרו והלכו להם לעיירות‪ ,‬הדא הוא‬
‫דכתיב ויבאו שדי מואב ויהיו שם כ ( ]׳«•[ ‪.‬‬
‫) ‪ 0‬ר מ ת אלימלך‪ .‬ח נ י א ‪ ,‬למה נענש אליטלך‪ ,‬לפי שכשבאו שני רעבון א מ ר ‪ ,‬עכשיו‬
‫כל ישראל טסכבין פתחי‪ ,‬זה בקופתו וזה בקופתו‪ ,‬עמד וברח לו מפניהם ‪,‬‬
‫הדא הוא רכתיב וילך איש מבית לחם יהודד‪. [or] ("3,‬‬

‫ננץ מלכים ‪ .‬וממשר ט יש שמובן השם היה מחט‬
‫הקודש היא איש משנס אפרים‪ ,‬כמי האפרתי אתם‬
‫)שופסים י״נ(‪ ,‬לכן השתדלו לנארז כאן ]שהיו משנס‬
‫ימיה[ נהיראות אחחח׳ ועי׳ נאות הנא‪ .‬י ‪ ( 8‬כלימר‬
‫חשונים ומכינדם‪ ,‬וכמו שדרשו מס נאלקנה)שיא א׳‪/‬‬
‫והוא מלשין חז״ל אסריו; נמפיה)נ״מ ק•״ס אי( ששייישו‬
‫ק וכטל‪ .‬ויתכן דשני סדורשים צא ראו לפרש נגיסות‬
‫אשוחים מעיי אשרת‪ ,‬יען לנעייי שם המקים טת‬
‫לחה יהודה כני יחס הכתוב לאניהס לאלימלך‪cfn ,‬‬
‫גם זה מורה ליחס המקום הו״ל להכתינ לקנעו ניחש‬
‫מקומו של אלימלך ‪ .‬ילק לרשו שמשמיע מם יחס‬
‫עצמם ‪ .‬נ ( לייק •תור הלשון יהיו שס‪ ,‬ודריש‬
‫דפעם אחת נ * לשם ולא סיו ]לא נחיישט[ שם‪,‬‬
‫אצא חזרו ובאו פעם שניה יהיו שם ‪ #‬ימין מל‬
‫הירשה ללעיל פסוק א יכל מקום שנאמר שיה הוא‬
‫עיר‪ .‬יעיין במירונין כ״א נ' ליושני כרכיה יש נהם‬
‫גזל מריות‪ ,‬וציין נאור יהא כאן מטאר ]‪nrr»7‬‬
‫שהן קסטת סכרכיה[ ‪ p‬פרוצים בערייח ולא הכרטס‪,‬‬
‫וכן קשה סה שאמר נ א לכרכי ם ומצאם מדזחקה‬
‫נמים‪ ,‬והלא סטאר בגמרא ע״ז •״ב מכרכים מצויץ‬
‫•יחי ניס‪ ,‬וכבר עמדו ע״ז מפרשי המדרש‪ ,‬ולק‬
‫קרוב לומר יפיס גמירש‪ ,‬יציל ואח״כ נאי לכפרים‪,‬‬
‫וניחא העטו‪ ,‬שבכפרים מעופה ספריצית‪ ,‬סמ״ש‬
‫בשבת פי א' ט תטא ההיא נעירניות‪ ,‬וטרשי• נניח‬
‫נסרים אק צריטת צניעות כל כ ן ‪ ,‬לפי שאין שנזק‬
‫וקלית ראש מצו• שה‪ ,‬עכ״ל‪ .‬זע׳ חיוש• סרייל על‬
‫המאמר ס׳ס‪ .‬נ *( וכתב הרל״ל יאפשר דדרש וילן‬
‫מטת‬
‫מפני שהיא היה העיקר במעשה סיצ׳אט מא״י צחויל‪,‬‬
‫ואחריו נגררו נני ביחו‪ ,‬ולולא •צא הוא לא היו‬
‫•ונאין נ‪ . 00 0‬זננ״ו לא נענשו רק אלימלך ונניו‬
‫ונעמי לא נענשה מפני שהיחס נעימה נמעשי' כדלקמן‬
‫בדרשה הנאה‪ ' .‬נ ( שהיה משנס •סלה וממשפחת‬
‫נחשון בן עמינדב נשיא השנס‪ ,‬ולק היה סטר‬
‫שסמט ומזרעו יצאו סלט‪ .0‬יי( נפי מראה לדש‬
‫ג‪ 0‬המעלה נאים מש‪ 0‬נעמי ונילוף אוח עיין נאל״ף‬
‫משני שק ממוצא אחל‪ 8 .‬י( מד״ק מלצא נתיב‬
‫‪ 00‬האחד מחלק זוס האחד כליון‪ ,‬אלא ושם שני‬
‫נטו מחלון ונציק‪ ,‬ודיס שכל אחד מה‪ 0‬לאד‬
‫להקרא בשני השמזת‪ on ,‬הוא מפני שמהם נסי*‬
‫ופלו מן העולם‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמתו נצא נטה‪ ,‬וע״ע‬
‫נדרשה הנאם‪ 8 .‬י( עי• שנשאו נשים מיאניות‬
‫ונתישט שם‪ .‬יי( על שיצאו מא״י‪ ,‬והעונש של שליפה‬
‫הוא סדה כנגד מדה ע׳׳פ המדרש רות רנה פרשה נ'‬
‫שדישז השם שרף ששרפו אח התורה וסי ללמדן‬
‫שכל מי שנפל מן סתורה דני אחי כאילו שרפה‬
‫ענ״ל המדרש וא״כ הי שפיר עונש שרפה מדה כעד‬
‫מיה‪ ,‬זע' מהרש״א שם והפי' ©ה למניד •זתר‬
‫מורווח‪ .‬ודעת חד סיד עמרא דעיקר שמם סה‬
‫*אש ושרף‪ ,‬והשמות מחלון וכציין ם‪, p a 0‬‬
‫מחלון — שעשו עצמן ®לק ע" נשיאי נשיה נכריוח‪,‬‬
‫וכליון—שנתח״ט כלים למקום ]יעי נדרשה הקודמת[‪,‬‬
‫אבל בגמרא הביאי ראיה לדעה רא‪:‬ינה ‪ ,‬ולכן‬
‫העתקנו אותה‪ .‬יי׳( ייל שנחגדלו נפלסץ ]נמלות[‬
‫קשובים ‪ ,‬ויריש סלשון ‪) pnofi‬שה״ש ג' פי( והוא‬
7 The Essential Torah Temimah RUTH

Machlon and Kilyon - But in Chronicles (I, 4:22) they are referred to as
Yoash and Saraf! How is this to be reconciled? Their [real] names were
Machlon and Kilyon. Why were they referred to as Yoash and Saraf?
"Yoash" — they despaired [nithya'ashu] of redemption; "Saraf" —
they incurred the liability of death by burning [seraifah ] before the L-rd
(Bava Bathra 91b). 1 6 • 1 7

Ephrathites - [What are "Ephrathites"?] R. Yehoshua b. Levi says:

The inhabitants of lordly palaces [from "aperion " ] . R. Yehudah b. R•
Nechemiah says: Distinguished men (Medrash Rabbah).1819
And they came to the fields of Moav - First, they came to relatively
large towns, but, finding them disposed to licentiousness, they moved
on to smaller ones. These, however, they found too far removed from [a
supply of] water, at which they returned to the larger towns. This is the
intent of: "And they came to the fields of Moav and they were there"
[i.e., This time, they remained there] (Ibid.).20

1:3 And Elimelech died, the husband of N a ' a m i , and she was
left and her two sons.

And Elimelech died - It was taught: Why was Elimelech punished? For
when the years of famine came, he said: "Now all of Israel will surround
my door [for food], each one with his basket," at which he arose and
fled before them. And this is the intent of ( 1 ) : "and there went a man
from Bethlehem [lit., "the house of b r e a d " ] in J u d a h " (Ibid.).2i
the husband of Na'ami ‫[ ־‬Now do we not know that he is Na'ami's
husband? Why need this be mentioned?] To teach that a man dies only
" t o his wife" (Sanhedrin 22b). 2 2

and she was left, etc. ‫" ־‬and she was left and her two sons": R. Chanina
b. R. Avahu said: She became as the "left-overs of meal-offerings"
(Ibid).2'

1:4 A n d they took for themselves Moavite wives, the n a m e of

one being A r p a h , a n d the name of the other, R u t h , and
they dwelt there a b o u t ten years.
 ‫‪8‬‬
‫רעדי‬ ‫א‬ ‫ת ת‬
‫)נ( איש נעמי •‬ ‫אפית‪:‬‬ ‫איענ>;מיותעארהיא ו ע ע ב נ י ה ‪ :‬דױעאולהם‬
‫® ל‪25‬‬ ‫נ ע י ם ^ ב י ו ת ע ם הארת ן ל פ ה ועם'מענית‬
‫)יאמר איש נעמי כליסר‬ ‫ענים‪ :‬י רמתו גכדעניהם‬‫‪r‬‬
‫ח ת ױשבו ע ם כעער‬
‫לסי שמא סיה איש נעמי‬ ‫י ־ ׳״‬ ‫־‬ ‫" י‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫״‪.‬‬
‫ושולנז עליה והיא ספלה לו לק פנמה ט מרת הרץ ולא בה( ‪) :‬ה( גס שניהם ‪ .‬מ ס גם בהחלה‬
‫תודה חמימה‬
‫א י ש געשי‪] .‬וכי אין אנו יודעין שהוא איש נעמי‪ ,‬ומד‪ .‬ת״ל איש נעמי‪ ,‬אלא[ ללמד שאין‬
‫האיש מת אלא לאשתו" ‪] ( 1‬מהייי! כ״ב כ ׳ [ ‪,‬‬
‫יחשאר ונו׳‪ .‬ותשאר האשד‪ .‬ושני בגיד‪ ,.‬א״ד חנינא בדיה דדי א ב ה ו ‪ ,‬נעשית כשידי‬
‫מנתותע( ]סיר[‪.‬‬
‫) י ( ערפד‪ .,‬ולהלן)»ינ כ״א( הוא קירא לה הרפה ‪ , 3‬־(‪ ,‬ר ב ושמואל‪ ,‬חד א ס ר ‪ ,‬הרפה ש ט ה ‪,‬‬
‫ילמד‪ ,‬הוא קורא לה כאן ערפה — ש מ ל *רפין אותה םאחדיהיי•(‪ ,‬וחד א מ ר ‪,‬‬
‫ערפה ש ט ה ‪ ,‬ולפה הוא קורא לה חתם הרפה — שהבל דשין אותה כחריפות"( ] ‪ m‬ס״ב נ י [ ‪.‬‬
‫ערפה‪ .‬סחו שם מרפד‪ — .‬שהפכה עודף לחמתה ‪ ] ( , 3‬ס י ר [ ‪.‬‬
‫ר ו ת ‪ .‬סו* שם דורו‪ ,‬איר יוחנן‪ ,‬שזכתה וידא טמנה דוד שדיוהו להקב״מ ב ש י ח ת‬
‫ותשבוית ‪] (" 3‬ביפות ו׳ נ ׳ [ ‪.‬‬
‫ח ו ת ‪ .‬סחו שם ת ת — שראתה דברי חפותה ‪](® ,‬ס״ר[‪,‬‬
‫כעשר ש נ י ם ‪ .‬כעשר — או פחות או יתרי( ן»‪.[0‬‬
‫)»( נ ם שניהם ‪ .‬תניא ׳ לעולם זין בעל הו־חםים •ירע טן הנפשות ת ח ל ה ‪ ,‬ואף במחלק‬
‫וכליין כך ו ד ה ‪ ,‬בחחלה טתו טופיהם חנאריהם וגטליהם ואחיכ רטותו»ם שניהם‬
‫מחלק וכלױןי״( ]שס[‪,‬‬

‫סמק ג ׳ ‪1 .‬ע״ל הסכס ייל מאיי השמית הרפה‬ ‫מניין לחם •הווה שהלך מ ׳ שלא מ ן ‪w x‬‬
‫ערפה משוס לאותיות ‪»6‬ז"ע ז ר ק לסחחלף * ״ ו ‪,‬‬ ‫לחם ליהודה ‪ f 0 0 3 a no) w .‬מממים‬
‫ימצא נוס הרבה במקרא‪ ,‬מ י י ע ‪ 3 .‬י( ריץ שעוגה‬ ‫שהמלה לחם היא דטקס ממס למילה >‪01w‬‬
‫ונפרדה ממנה כממאר נסמוך ‪ p®e‬י י ל ‪ ,‬ונראם‬ ‫יצא למולה מניח כמו נ » ז ק נ' >כ*פ גייו ‪. a d‬‬
‫‪ •fro‬נ^ניה סיב נ׳ לעיקר שמה‬ ‫להחרש היה‬ ‫נמ״ר הלשון מי מיקרו ‪6‬לא אשי*‪ ,‬ומאה‬
‫‪ 0‬ו » }כמונא נירשה הקודמח[‪ ,‬ולכן לחש למה‬ ‫מי מתיש החסרון רק אשתי‪ ,‬מלשן ‪w w‬‬
‫קראמ כאן נשם ערפה‪ ,‬ועי משיכ נירשה »ןד»ס‪.‬‬ ‫במוסגר הוא כלי להסניר מאין נייחר‪ .‬ע <דרין‬
‫‪ 3‬י ‪ ( ,‬דל׳יש ר ו ת ‪ ,‬שם הפעל משרש ריס י^ה צריך‬ ‫לאפיש שנשתיירו לאחר מוס אל«»‪5‬ך מ ' משית ‪,‬‬
‫‪ M‬חות ינתקצר לרות זוהו שאמרו שרייימ יכו'‪,‬‬ ‫גג״ו »שט מלס ספלים לגני לילי'‪ ,‬אע״פ‬
‫י*לי דרשי נס רעזת )נחסרון העי״ן‪ ,‬נסו בחס‬ ‫שנמספר הוא רק אוזל ׳ ‪*» an‬א מפני שהוא אלון‬
‫)ישעיה ה' וי( חמוריו בעתה וממי ׳הילה)שס מ״ח אי(‬ ‫הנית ואט המשפחה‪ .‬והמשל לוה * ‪ m‬מממו‬
‫ממוריו וממעי יהולה‪ ,‬ובלשון רנק מברא ממזרת‬ ‫היא מפני לעקר הממה ‪ 619‬הקװזן ‪6‬אזי‪1‬‬
‫סענרא יירא חמוריו זעירא( נמוק תרופה והיש‬ ‫> ‪ , p t p‬ומגל ‪ * 0 0‬הוא שיעור קזן •אל‬
‫שיחיו ומשבחות‪ (** .‬ריל שקנלה עליה כל לנרי‬ ‫ונכ״ז נקרא הוא עקר ®מנחה והנשאר ממנו הוא‬
‫חמותה שאיימה עליה במר הגירות‪ ,‬כ י שיבא‬ ‫‪ p‬נמל לו‪ ,‬יוה מזעם שכתמי מפני שמא היסיל‬
‫בהמשך מרשה‪ .‬ולריש רות מלשון ראות ג״כ בחסרון‬ ‫ומיקר‪ 3 .‬י( שם נשמואל ל מ י ג הרפה אשר‬
‫א י ן ‪ .‬ויש למיד שירשו כאן ת ד מ ה סקילמיו הש‪0‬‬ ‫מלילי הרפה‪ ,‬והיא היא מרפה •נכאן‪ ,‬כדלרשיק‬
‫רות ברמים ליןס ולמה לא לרשי ע״ל רמו פיס‬ ‫נסמוך פסיק י״י שעור עליה שיפצו מיה ניר מי רות‬
‫ענינה בפרשה וו שמזניימ שנתוסף לי! ב!ה מנמר‬ ‫שלבקס נ ש מ ה ‪ ,‬מ ס נפלו טל מ ל ‪(" 3 .‬שהפקימ‬
‫מצות על שנע מצות מי מו שהיו לה מקולס ‪8‬מ‪0‬פר‬ ‫&צמה כבהמה ^ סניס כמר פורף! ועיין באות‬
‫תר״ו‪ ,‬כמספר שה רזיו לתשלום תרייג‪ .‬אמנס איל‬ ‫הסמוך‪ .‬יי( כימין כחושין‪ .‬ונר‪6‬מ דסמיך על‬
‫‪ r"m turn‬ש ‪ 0‬מ ‪ /‬שים ספורות ואיכ אין כאן‬ ‫המבואר במיר לקמן פסיק י״‪ 7‬ותשאנה קולן מזבכ״גה‪,‬‬
‫מספר מרי‪ /‬לזאח לא דרשו ודיל זה כרמז ‪.‬‬ ‫כל אמו הלילה שפרשה ערפה מחמותה נחפצלו ‪03‬‬
‫מצומצ‪0‬‬ ‫יי( ריל ‪ p‬דרך המקרא צרמו מספר‬ ‫מאס מי אדם! יעויש! חם ‪ T&0Q‬פאן לדרוש‬
‫בכין ה מ י ‪ .‬ל"( דריש ‪ p‬נס שניהם‪ ,‬ט מלבד‬ ‫גשמה כללן חויל צלרוש שמורן וכמו למעלה >די‪6‬‬
‫אניית‬
9 The Essential Torah Temimah RUTH

A r p a h - But elsewhere ( I I Samuel 21:21), she is called " H a r a f a h . " Rav

a n d Shmuel differ on this, one saying that her real name was H a r a f a h ,
and that she is here referred to as " A r p a h " [lit., " b a c k " ] , for all
cohabited with her f r o m b e h i n d ; the other saying that her real name was
A r p a h , a n d that she is there referred to as " H a r a f a h , " for all
" t h r e s h e d " her like grits [harifoth] (Sotah 4 2 b ) . 2 4 2 6 ‫־‬

A r p a h - W h y was she called " A r p a h " ? Because she turned her back
[oref] on her mother-in-law (Medrash Rabbah).11

R u t h ‫ ־‬W h y was she called " R u t h " ? R. Y o c h a n a n said: Because she

merited having D a v i d issue f r o m her, w h o " s a t u r a t e d " [rivuhu
(similar to ruth in H e b r e w ) ] the Holy O n e Blessed be H e with song and
praise (Berachoth 7 b ) . 2 8

R u t h - W h y was she called " R u t h " ? Because she saw [ra'athah (i.e.,
a c c e p t e d ) ] the w o r d s of her mother-in-law (Medrash Rabbah).29

a b o u t t e n years - more or less ( I b i d . ) . w

1:5 And there died also the two of them, Machlon and Kilyon.
And the woman was left over, of her two children and of
her husband.
also t h e t w o of t h e m ‫ ־‬It was t a u g h t : T h e Merciful O n e never exacts
punishment f r o m the [ s i n f u l ] souls at the o u t s e t ; a n d it was thus with
M a c h l o n a n d Kilyon. First, their horses, asses, a n d camels died, a n d ,
only t h e r e a f t e r : " A n d there died also the two of t h e m , M a c h l o n and
Kilyon" (Ibid.)."

And t h e w o m a n was l e f t over, etc. - " A n d the w o m a n was left over, of

her t w o children a n d of her h u s b a n d " : R. C h a n i n a said: She became
"left-overs of left-overs" [See ( 2 3 ) a b o v e ] (Ibid.).12

1:6 And she arose, she and her daughters-in-law, and she
returned from the fields of M o a v ; for she heard in the field
of Moav that the L-rd had remembered His people to give
them bread.
 ‫‪10‬‬
‫חת א‬ ‫יש״י‬
‫מחלון וכליון ותשאר הא‪$‬ה משני ילדיה‬ ‫׳ל? בממונם ומי* גמליהם‬
‫‪»\vll‬‬ ‫ז ו ־‪/‬‬ ‫‪. ,‬זן• ‪t‬‬ ‫‪ • -‬ז‪".‬‬ ‫ן • ‪I AI‬‬ ‫־»‪P J‬‬
‫ומאישה‪ :‬װתלןםהיאוכלתיהןתשבמשדימואב‬ ‫™‪p‬‬
‫כי שמעה בשדה מואב כי־פקדיהוה את־^מו‬ ‫׳למה נאמר הרי » ר נאמי‬
‫להתלהם ל ^ י ו ת צ א מן־המ^• א ש ר ™ ד ד‬
‫שמה ושתי כליתיה עמד‪ .‬ותלכנה בדרך לשוב‬ ‫המיץס שהיתה שס אלא‬
‫‪v» Ivv-‬‬ ‫‪tpi.i‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪5‬ךק ‪pj‬‬ ‫שיציין‬ ‫מיך‬
‫תורה תמימה‬
‫ו ת ש א ר האשד‪ .‬וגו׳‪ .‬ותשאר האשד‪ .‬משני ילדיה ומאישה — א״ר חנינא‪ ,‬נעשתה שירי‬
‫שיריםײ( ] נ ר י [ ‪.‬‬
‫)י( כ י שטעה ע ו ׳ ‪ .‬שטעה מהרוכלין הםחזירץ בעיירות‪ ,‬ומה ששעה — כי פקד ה׳ את‬
‫יעטו לתת להם לחש"( ] » ‪. [ 0‬‬
‫>י( ו ת צ א ‪ p‬השקום ‪ .‬וכי לא יצאה משם אלא ה י א ‪ ,‬והלא כסה נשלים כמה‬
‫חמודים יצאו ואת אמרת ותצא ונוי‪ ,‬אלא נ ח ל שבעיר הוא זיוה הוא‬
‫הודה הוא הדרה והוא שבחה‪ ,‬וכשפנה משם פנה ויזה‪ ,‬פנה הודה‪ ,‬פגה הדרה ‪,‬‬
‫פנה שבחהיי( ]‪. [or‬‬
‫יתלכנה בדרך תו׳‪ .‬איר יוחנן‪ ,‬עברו על שורת הדין והלכו בױיטיי׳(‪ ,‬דבר אחר ותלכנה‬
‫בדרך — הוצרה עליהם הדרך שהלכו ביחף"(‪ ,‬דבר אחר ותלכנה בדרך —‬
‫שהיו עמקים בהלכות נריםיי( ]׳•ם[‪.‬‬

‫שאין לנו ניס ביציאת כמה גמלים וחמוריה כלומר‬
‫]סנמים נגמלים וחמורים[ כן אין ניס ביציאתן הן‬
‫אלא בהליכתן לסקום שהלם‪ ,‬ומשני לאשמטק‬
‫יהיציאס עצמה עושה רושם מל המקום שממנה יצא‬
‫וכימפיש‪ .‬ייײ( הדוק הוא סיחור מלם בירן‪,‬‬
‫ונא לאשמעינן לנכל העת על טאס לאי• היו הולכים‬
‫ביס־ ולא סרו אל אחתיהעדם למפש שם נם לא‬
‫במ״ס‪ ,‬ונסמך מל היישה בסמוך פסוק כיב שנא‬
‫לנית לחם טוס קציר העומר שהוא פיו בניסן‪ ,‬ואיכ‬
‫הלט ט‪1‬״פ‪ ,‬ושעם הינר שהלכו טו״ס •״ל מפני‬
‫שטחה חנינה עליהן המיסה לאי• לק מהרו בהליכתן‬
‫שחשנו שהיא מותר אפילו טייס‪ ,‬ויתק שכונו לןקן‬
‫נ׳ה חסא יציאת בעליק מאי• לחייל‪ .‬יי( עיי‬
‫סמן יחש שמשני יוחקה הלט יחף‪ ,‬ימי״ק וירמו‬
‫•חור לשין נירך שלא היה הפסק טן הליכת! להיין‪.‬‬
‫א למי״ק ע״ס מה שלישו ]נמיר[ ביעקנ למיג‬
‫טס ױשא יעקב רגליו ילך וגוי‪ ,‬שהלן »־י;ות‬
‫ובקלות תלים‪ ,‬אנל הלשון ותלכנה בייץ• משמע ליס‬
‫שהלס בכניית פיפיה יגעים‪ ,‬וזס סוא מפני שהלט‬
‫•חפוח ]מפני ענ״ס[‪ ,‬ויחפות התלים ענו• היא כמו‬
‫ייןיל ניוהכ״ס שאסור בסולת כסנדל משוס יכייב‬
‫ביס תפני את נפשוחיכם‪ .‬יי( סמן־ אסוף מנץ‬
‫הפרשה שמטאר שמא ונתנו בעדן גירותן‪ ,‬וידש‬
‫־ •תור הלשון בדרך וכמו שירשו ‪5‬ילקוס שמואל ג'‬
‫ס״ז סל הפסוק ילך יוי ואנשיו מ ר ן ‪ ,‬מה חלמוי‬
‫ליסר גליך‪ ,‬וט ב*יר העולם טס להם לילן‪,‬‬
‫יעויש‪ .‬ופיל רמזידײש בליז סל ס ת מ כמשיפ‬
‫והודעת‬
‫אניית ממונה מחו נס הם‪ ,‬וממילא מניאר שמתחלה‬
‫מתו קניניהס ואיז״נ הם‪ .‬ואניית קניניהס מוק‬
‫מהמשך המנץ לקמן‪ ,‬וריקם השעני הי‪ ,‬וכנאה לשם‬
‫•הלכה ללקוס נשלם)כליך סעניים( להיות לה לאנלה‬
‫ר״ל לעומת השיור הקודם אחרי‬ ‫ולחמותה‪.‬‬
‫מות נעלה שנקראם נ״כ נשם שיור‪ ,‬כלומר הפלה‬
‫בחיים נלא אישה‪ ,‬עם כיו עול היתה לחשה לתכלית‬
‫מיי המים‪ ,‬ומכיץ שמחו גם הם נשאוס ימני‬
‫שיריים שאץ נהם צורן כלל‪ ,‬ועי מש״כ לפיל נפסוק‬
‫ג׳ אות כיג‪ <A .‬קשה ליה ׳חור הלשין בשים‬
‫מואב‪ ,‬יפשיסא הוא‪ ,‬יהא היתס שם‪ ,‬והיל״ל סתם‬
‫ט שמעה‪ ,‬או כי שמעה שה‪ ,‬ולק מפרש ט בשיה‬
‫מואב הש העיירות במואב וכמו ערי השיה)ש״א כ״ז(‪.‬‬
‫ומס שאמת ששמעה סרזכליס ולא מעוברים ושניה‬
‫סתם‪ ,‬הוא ע'פ מ״ש בנ״ק פ״ב א׳ אחת מתקנות עירא‬
‫שיהיו רוכלץ מחזירים בעיירות‪) ,‬מפני תקנת הנשים(‪,‬‬
‫וכתט המפרשים לנשמת רענון לא היו מחירים‪,‬‬
‫•מפני שע*פ רוב סיירמם הם חכשיפץ ותפנוקץ ואז‬
‫אין קונים להם‪ ,‬ומטון שעבר סרעב החלו הרוכלים‬
‫לסנב בעיירות ושמעה מהם‪ ,‬ד״ל עיי יהלשץ‬
‫שמעם שבכאן ‪ 69‬מענק טגה‪ ,‬כמו והה לא •יעו‬
‫ט שימע יוסף ‪ ,‬וריל נחה גופא שסיט סיוכליש עם‬
‫יוכשיסץ וסחירות ענוגות הנינה ט סקר סי את פמו‬
‫בלחם ‪ .‬יי( מנת הקושיא וט לא יצאה וסי ללאיזה‬
‫ניס הוא נחטר את יציאתה ק המקום‪ ,‬שהיי טץ‬
‫למרקר סס שצדו לדעת לענין הספיר שהלכו לשוב אל‬
‫איץיסולס מי ליס להכתובלהתחילסענץזס‪ ,‬וכשם‬
11 The Essential Torah Temimah RUTH

for she h e a r d , etc. - She heard f r o m the merchants traveling through the
towns. A n d what did she h e a r ? " t h a t the L-rd had rememberd His
people to give them b r e a d " ( I b i d . ) . n

1:7 And she went out of the place where she was, and her two
daughters-in-law with her. And they walked on the way to
return to the land of Judah.
And she w e n t o u t of t h e place - N o w is it only she w h o went o u t ? Did
not many camels and many asses also go o u t , a n d you say only: " A n d
she went o u t " [i.e., W h y mention anyone's going o u t ? ] But [ h e r going
out is mentioned because] a great personage in a city is its splendor, its
glory, its beauty, and its praise; and when he departs, there departs its
splendor, its glory, its beauty, a n d its praise ( I b i d . ) . u

And they walked on t h e way, etc. - R. Y o c h a n a n said: They

" t r e s p a s s e d " on the law by journeying on the festival. A n o t h e r view:
" A n d they walked on the w a y " : T h e " w a y " was trying to them, for
they went barefoot. A n o t h e r view: " A n d they walked on the w a y " :
They busied themselves with the laws of proselytization [the " w a y " to
Judaism] (Ibid.).35"‫־‬

1:8 And Na'ami said to her two daughters-in-law: G o , return,

each of you, to the house of her mother. May the L-rd do
with you lovingkindness, as . you did with the dead and
with me.
t o t h e house of h e r m o t h e r - W h y not " t o the house of her f a t h e r " ? F o r
there is n o [ h a l a c h i c ] " f a t h e r h o o d " for gentiles. A n o t h e r view: " t o the
house of her m o t h e r " [imah] — t o the house of her nation [umah]
(Ibid.)?*

May t h e L-rd do [ y a ' a s ] , etc. - R. C h a n i n a b. Iddi said: It is written:

"ya'aseh‫ " [ ײ‬H e shall d o " ] ( I b i d . ) . 3 9

with t h e dead and w i t h me - " w i t h the d e a d " — busying yourselves

with their burial s h r o u d s ; " w i t h m e " — foregoing [ p a y m e n t o f ] the
marriage contract (Ibid.).40•*1
 ‫רש״י‬ ‫רות א‬
‫אל־ארץ יהזדה‪ :‬ח ותאמר נעמי לשתי בלתיה המקום רכרה ומושה ריסס‪-‬‬
‫‪«,w‬‬ ‫• ‪T v ~ J" I‬‬ ‫‪• T.'IT V «-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪( I V/V‬‬ ‫*‬
‫הורה סנה שבחה של עיר וכן‬
‫ןה‪1‬ה עמכם חסד כאשר עשיתם עש־המתים‬
‫ויצא ימקי מבאר ‪5‬נע‪•:‬‬
‫ןעמדי; "פיית ן יהוה לכם ומצא^מװחה אשד‪ ,‬בית אישה _ותשק להן‬
‫ותבאנה ק‪1‬ל ן'ותבכינה‪ :‬יייותאמךנה־לה כי־אתך נשוב לעמך^‪:‬‬
‫יא ות^מר נעמי שיבנה בנתי למה תלבנהעפי העוד־לי בנים במעי‬
‫‪ :‬י* ~‬ ‫•« ‪* T‬‬ ‫־־‬ ‫*‪A‬‬ ‫״ ־‪.‬י‪T :‬‬ ‫‪T‬׳״‪T‬‬ ‫‪- I‬‬ ‫‪T| J‬‬ ‫‪* tllT‬‬ ‫•< ‪V‬‬
‫‪n‬־‪ «neo‬היא טאייל* יז" כפ״נ נ‪0‬ונר נ״דו נ*ו‪,‬‬
‫תודה תמימה‬
‫)ח( ל ב י ת אשה ‪ i‬ולמה לא לבית אביה — לשי שאק אב לעובד כוכבים‪ ,‬דבר אחר‬
‫לבית אשה — לבית אוטתהייײ( ]ס״י[‬
‫י ע ש ה׳ וגו׳‪ .‬א״ר חנינא בר א י ד י ‪ ,‬יעשה כתיבי ‪] ( 0‬שס[‪,‬‬
‫ע ם המתים ועשדי‪ .‬עם השתים — שנטפלתם בתכריכיהוף( ‪ ,‬ועטרי — שיתרו לד‪.‬‬
‫כתובתיהון טא ( ]׳«‪.[0‬‬
‫) ט ( יתן ה׳ ל כ ם ‪ .‬א״ר יוסי‪ ,‬אסרה להן‪ ,‬כל אותן הטובות והגחשות שעתיד הקב״ה לתת‬
‫לשלמה יהיה טנ! פ ג ( ‪• M‬‬
‫ומצאנה טגוחה‪ .‬ומצאן כ ת י ב ‪ ,‬אחת מוצאת שהים אינן מיצאות ( ]‪. [or‬‬
‫םג‬

‫אשד‪ ,‬בית אישה‪ .‬מלמד שאין קורת רוח לאשר‪ .‬אלא בבית בעלה®‪. [or] (,‬‬
‫והודעת להם את הדרך •לכו בה‪ ,‬ואמרו נריש קדושין שעשו ק ‪ .‬ט ( להלשון עם המהיס משמע להחסל‬
‫נ׳ נ׳ תירה אקר• דרך‪ .‬ייײ( ר״צ להט כחינ לנית היס געת שהיו מתים והיינו מה שנוגע צמתים‬
‫אמה‪ ,‬לרמז שנסיזה נעמי להניאן מצהתג״ר אלא תנרינץ ועניני קנירס‪ ,‬אנל אס סחה כונתה על‬
‫ישוט לאומוהיהן‪ ,‬כמו דק״״ל נכ‪:‬ין זה וכפי שיחנאר חסר שעשו עמהס בחיים סו״ל לומר עם נעציכן‪.‬‬
‫נסמוך‪ .‬ואמנם נכצצ צריך נאור דיוק הלשין ולמה כ א ( לכך משמע שמקודם היה החסל מם המתים‬
‫לא נניח אניה‪ ,‬והצא מצינו נרנקה )ם׳ ח י( ותרץ ואח״כ עמס‪ ,‬ואיזה יסד היה יכולות לפשות עמה‬
‫הנערה וחגד לטח אמס‪ ,‬ופירש״י‪ ,‬דרך הנשים אחר• מות נעליהון‪ ,‬להא הינף יצאו ממקיסס‪ ,‬לק‬
‫להיות להן נית לשנת נו למלאכתן ואין הנח מנדת לריש ש ויהרו לה כחונתיהון שהיחס ערנה מ ן ‪.‬‬
‫אלא לאמה‪ ,‬עכ׳׳ל‪ ,‬וא״כ הלא אל נכון כתיב כאן מ נ ( למלאמרה יתן ה׳ לכם ולא פרשה מה י ק ‪,‬‬
‫הלשון לטת אמה‪ .‬וצ״ל דשאני החם נעת שהשנים ]רמס שאמרס ימצאנה מנוחה היא נרכס אחרת‪,‬‬
‫והי• המשפחה כתקונם ומת אצל אבותיה אז תיל לעצ כזה צא יונח הלשון לנס‪ ,‬אלא •תן ס׳ ומצאנה‬
‫הכתונ לייחס קרנת הנת ניותר לסאס‪ ,‬מפני שק ממחה[‪ ,‬לכן דרשו שכוונה על סנרכות של שצמה‬
‫דרגה‪ ,‬כמבואר‪ ,‬משא״כ היכי דאיירי נשנוי מקום וכהיג ס ויחן ה׳ חכמה לשלמה‪ ,‬וצ״ל כמו שכחט‬
‫מרשית הנעל לרשות סאנית‪ ,‬אז מדאי צריך לתכיס המפרשים שקנצס היחס ניד א‪.‬ינ;לך ונעמי שמלכות‬
‫השם שהוא היסודי והעקרי נח״ הטח וראש המשפחה‪ ,‬בית חד עתידה צצאת ממיאטה‪ ,‬וסחפלצה שהסיינס‬
‫מ ( ר״ל ברכה אותן שצא‬ ‫והיא סאנ‪ ,‬וא״כ אמרי דנאן אייר• נענין שטי רשית הן המקיריס לזה‪.‬‬
‫תהיינה לק צרות בבית נעליה;‪ ,‬ימן דבאופן כזה לא‬ ‫כיה היל״ל לטח אטה‪.‬‬
‫ועוד •ש לפרש כינת הקושיא ולמה לא לבית אטה תהיינה צהס מנוחה‪ .‬או י״צ המנה שמרמז המדרש‬
‫•ע״ס מיש במשנה ב״ב צ״ח ב׳ סמקבל מקום שנזרקה מפיה כעץ נבואה ‪:‬רק אחת מהן המצא‬
‫מחבירו על מנת לעשות בית אלממת לבתו‪ ,‬ונירש מנוחה‪ ,‬והיא חת נניח נועז‪ ,‬משא״כ פרכה נאמת‬
‫רשנ״ס‪ ,‬שמת בעלה וחוזרת אל בית אניה וסי‪ .‬לא מצאה מנוחה‪ ,‬ונמנואר נמלרש נסמוך שנהפרדה‬
‫טי( דלעיל נהשנה‬ ‫ולכי״ז מכוון סדיוק ולמה לא לנית אטם‪ ,‬אחרי י ק מנעי;• התעללו נה ונו ‪.‬‬
‫הנסוג שיעגס •סאב בית מיוחד לנתו נמקרס כזס‪) .‬פכױן חי( אמרה אשה לטח אמה וכאן מרכז‬
‫י•( •עש הוא מלשון חפלה‪ ,‬וישגה הוא לשק ודאית סמניחס אמרס כיח אישה‪ ,‬ש״מ לעיקר המניחה כל‬
‫לשק ברכס שטדאי ק יסיס ]רד״ל[ ולק סכתיב אשה הוא ננית נעלם‪ .‬חולת זה אחרי לכנר היו‬
‫•פשה לסורות כ• לבל התשלה שנקשה נעמי מסקב״ה מרודים ופ״סיס מסנת הרענין והלרך וממצק נכלל‬
‫שיעשס עמק חסל עול סניעס לק ‪ rft‬חקותס היה ל» לנרק שתמצאנה מטחה ‪n‬׳‪ p <p‬אלא ודא•‬
‫>• טלאי •עי? כקגיס עמק חסל תמורת החסד שאין סאשס מוצאי‪ .‬קורת רוח לסייס מטחס אל«‬
‫בטש‬
 13 The Essential Torah Temimah RUTH

1:9 M a y t h e L - r d give y o u , a n d m a y y o u f i n d r e s t , e a c h in t h e
house of her h u s b a n d . A n d she kissed t h e m , a n d they
raised their voices a n d cried.

May t h e L-rd give you - R. Yossi said: She said t o t h e m : All the goods
a n d blessings that the Holy One Blessed be H e is destined to give King
Solomon — may they e m a n a t e f r o m you [i.e., M a y he descend f r o m
y o u ] (Ibid.).*2

and may you find r e s t - It is written: " a n d may you [ s i n g u l a r ] f i n d " :

O n e [ R u t h ] will find it; two [ N a ' a m i ] will not (Ibid.).*1

each in t h e house of h e r h u s b a n d - This teaches us that a w o m a n can

find contentment only in her h u s b a n d ' s house (Ibid.).**

1:10 A n d t h e y s a i d t o h e r : B u t w e shall r e t u r n w i t h y o u t o y o u r
people.

1:11 A n d Na'ami said: Return, my daughters. W h y should you

g o w i t h m e ? D o I y e t h a v e s o n s in m y w o m b w h o c a n b e
to you as h u s b a n d s ?

who can be t o you as h u s b a n d s - [She said to t h e m : ] C a n a m a n take in

levirate marriage the wife of a b r o t h e r with w h o m he was not
c o n t e m p o r a n e o u s ? (Ibid.).*5

1:12 .Return, my daughters, go. F o r I a m t o o old to wed a m a n .

E v e n if I s h o u l d say t h a t t h e r e is h o p e f o r m e , t h a t I c o u l d b e
this night with a m a n a n d also bear sons,

R e t u r n , my d a u g h t e r s , etc. - R. C h a n i n a said: In three places [ 8 , 1 1 , and

h e r e ] it is written: " R e t u r n , " corresponding to the three disuasions of a
[prospective] proselyte, after which, if he still persists [in his desire to
c o n v e r t ] , he is accepted (Ibid.).*61*‫׳‬

this night with a m a n - R. Y o c h a n a n said: T h e T o r a h hereby teaches us

proper c o n d u c t , that cohabitation should take place not in the daytime,
 ‫‪14‬‬
‫תת א‬ ‫רש־י‬
‫‪1‬‬
‫והיו לכס לאנשים‪ :‬יב שבנה בניתי ? כן כי‬ ‫>יב(כי זקנתי מהיות לאיש‪.‬‬
‫‪ r k‬תר!וה' ״‬ ‫?‬ ‫מה‪:‬ות‬
‫הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים‪ :‬ע הלהן!‬ ‫ואינכם אסורות להם משוס‬
‫«‪"-".».117,‬״‪-‬‬ ‫אשת אחיו שלא היה בעולמו‬
‫ת ג ב ר נ ה >‪5‬ד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי‬ ‫שלא‬ ‫^‬ ‫שאעה ז?קהל ‪ ,‬בם‬
‫הי‪1‬ת לאיש אל־־בנתי כי־מו—לי מאד מכם‬ ‫היו למחלון וכליון קדושין כ ק‬
‫׳׳י‬ ‫״ י‬ ‫‪ r‬־‬ ‫ו ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫!‪A‬‬ ‫שנכריות ה>‪ ,‬י\א ‪ J W‬״ ‪ n‬י׳יי•‬
‫ועכשיו הן באת להתגייר כמו שנאמר כי אתן סוב לעמך מעתה נהיה לעס אחד‪ :‬כי אמרתי יש‬
‫לי מהוה‪ .‬כי אפילו אמר לי לבי יש לי חקוה לינשא שד וללדת גנים‪ :‬גם הייתי הלילה לאיש‪ .‬רוהר‬
‫מכן אפילו הריתי הלילה מ ד ם ‪ :‬וגס ילדתי נניס‪ .‬א אפילו כבר ילדהי ברס‪) :‬יג( הלק תשברנה‪.‬‬
‫בהמיה שמא להם הצפנה ער אשר יגולו‪ .‬לשון שברו על ה׳ אלטו‪ :‬תעגנה‪ .‬לשון אסור וכלוא כמו‬
‫תורה תמימה‬
‫)י«( והיו לכס לאנשים‪] .‬אשרה לדק[‪ ,‬וכי יש אדם מייבם אשת אחיו שלא ת ה‬
‫בעולמו®־•( ]‪0‬״ר[‪.‬‬
‫)יב( ש ב נ ה בגהי וגו׳‪ .‬א״ד חנינא‪ ,‬בג׳ סקוסות כתיב כאן שבנה שבנה שבנה‪°‬י(‪ ,‬כנגד‬
‫ג׳ פעמים שדוחין את וער ואס הטריח יותר מזה טקבלין אותו®‪.[or] (,‬‬
‫הלילה לאיש‪ .‬איר יוחנן‪ ,‬למדה תורה דרך ארץ שאין תששיש ביום אלא בלילה‪ ,‬וכן‬
‫הוא אוסר )אסי׳י יי( בערב היא באה ובבנך היא שבה®׳( ]‪.[or‬‬
‫)*( הלהן תשברנה‪ .‬וכי מאחר שאברה כי זקנתי מהיות לאיש ]מהו עוד הלהן תשברנה‪,‬‬
‫אלא‪ -‬הכי קאשרה[‪ ,‬אלו גם הייתי הלילה לאיש ואלו נם ילדתי בנים — ה ל ק‬
‫תשברנה‪ ,‬הלהןתעגנה‪ ,‬וכי יכולות אתן לישב ;־גינות עד אשר יגדל) ‪. [or]( 00‬‬
‫ה ל ק ת ע ג נ ה ‪] .‬מהו לשק תעגנה — לשון עכוב הוא‪ ,‬כסו דתנינן הבוכר את הספינה‬
‫מכר את התורן ואת הנס ואת העוגן‪] (1f‬ב״נ ע*נ *׳[ ‪.‬‬
‫א ל בנתי ונו׳‪ .‬אל בניתי — אללי ב ט ד \ " ( ‪ ,‬כי מר לי מכם — בשבילכם‪ ,‬כי מ א ה ב י‬
‫ובבני ובבעלי יף ך•׳"( ]‪. [or‬‬

‫וטיט לאפילו אחשורוש התנהג ק ‪ ,‬ומניאר דש בזה‬
‫פעם כלל הירבה כשי מראם‬ ‫ייא וכנוי‪.‬‬
‫יקשה ליה המשך הלשין הלהן תפנרנה יאחד כאמרת‬
‫בהחלט ט זקנתי מטיח לאש ולהיליי בנים מס שיד‬
‫פוי שתשנרנה ותעגנה על מה ועל מ׳ רוהילנה"‪ ,‬לק‬
‫מפרש יהלשון תם יליתי בנים הוא ענץ גפני עצמו‪,‬‬
‫כלומר דלו אפילו יליחי בדם עי עתה הלא סם‬
‫קסדם עוד והצק תשברנה ונוי‪ .‬וכהי הנראה אל ז‪0‬‬
‫כיו; רשיי בפירושי לפסיק »ה שכתב ונס ילדתי מים‬
‫א אפילו כנר ׳לדחי נדם‪ .‬י( שק ירן הסשמיו‬
‫שכשצריך להעמיק ולעכנן ‪ p t o‬עינן ]ניזל[ אל‬
‫תחתית הים והוא קשור בחנל ונזם סי א מעכב את‬
‫הסכינה מלכת‪ (-' .‬יתבאר פיס מש״כ נעלי שמוש‬
‫הלשון החילוק נץ לשון לא ובין לשק אל‪ ,‬דהלשין‬
‫צא יונח על ינר החצס׳ שאץ גס להרהר בזה‪ ,‬סשאיכ‬
‫הצשון אל יונח פל ינר שאין שלילחו נהחלס רק ירך‬
‫רטן ונקשה‪ ,‬וא״כ איזרי שנעמי פיס הסנרא הניל‬
‫דנרה אתן נעל דני שא אפכר כצל שחהלוינה אציה‬
‫היליל לא ננוהי‪ ,‬ולא אל‪ /‬ולק יריש דסוא מלשון‬
‫אללי‪ ,‬וכאומר אי לי נסתי• ט מר לי סכם‪,‬‬
‫יכדספרש‪> .‬ג( ייל בשטל שנשא נד א ת ק ‪ ,‬שלא‬
‫ק‬
‫בנית נעל?‪ P " .‬פנץ ינוס שזכרה ממי הוא רק‬
‫שה מו‪:‬אל ליבום של תירה‪ ,‬יפן דמן התירס אין‬
‫ינים אלא נאזיס ק האנ ואלימלך הלא כנר מת‪,‬‬
‫אלא כונתה דאטלו אס ירצו לקיים מנץ הקמח שם‬
‫אף נ אופן כזה‪ ,‬כי אז ג"כ אץ ביין זה נאחיו שלא‬
‫היה נעילמו דאין זס ירט טעם כמש״כ התיס׳‬
‫נינמיח י״ז ב׳‪ ,‬ועי׳ בגמוקי רמנין פ' וישב נפרשת‬
‫•הידה ותמר‪ ,‬בענק ינום הנזכר שם‪ .‬טי( נפסוק‬
‫ח׳‪ ,‬י״א‪ ,‬ונפהוק שלפניט‪ .‬ייי' דא־זד שדחוהו‬
‫נ' פעמים ונכ״ז מחזיק נדעתו להתגייר הף חזקה‬
‫י ק יעמיר לעילם ניעתו זאת ולק א ן דוהץ אותו‬
‫עוי ומקנלין אותו‪ ,‬ולפלא ט לא הניא זה לענין‬
‫ז״נא ננזגיא יא״רי בענין זה ביבמות מיו בי‬
‫ונפוס־יה‪0 .‬יי( ועיץ בנדה י״ז א׳ נא פנץ זה‬
‫מפעם הסנרא שאס ישמש ביום שמא יראה בה דני‬
‫מגונה ותמנה כליו והתורה אמרה ואסנת ליען‬
‫נמוך‪ ,‬ור״ל שאביר לעשית רני שאפשר לגרוס‬
‫שנאה‪ ,‬והנס אע״פ יבגמרא שם אמרו נענ־ן»ה‬
‫אסיר אפיה אמי כאן רק שלמדה תירה זרו ארן‬
‫להורות שלנר הצימר •ש בזה נס משים ד״א וכנוי‬
‫הנחות ג״כ ‪ ,‬ובזה יחנאר מה שמניא מאחשיחש ‪,‬‬
 15 The Essential Torah Temimah RUTH

but at n i g h t ; a n d it i s , l i k e w i s e , written (Esther 2 : 1 4 ) : " I n the e v e n i n g s h e

would come [ t o the k i n g ] , a n d in the m o r n i n g she would r e t u r n "
(Ibid.).**

1:13 Would you wait for them until they are grown? Would
you desist for them, not to wed a m a n ? No, my daughters,
for it is very bitter to me through you, for the hand of the
L-rd has gone out against me.

W o u l d you wait for t h e m ‫ ־‬N o w if she has already said: " F o r I a m too
old t o wed a m a n " [why a d d : " W o u l d you wait for t h e m " ? H e r
meaning is:] Even if I could be this night with a m a n , a n d even if I could
b e a r sons, would you wait for t h e m ? W o u l d you desist for t h e m ? Could
you remain unwed until they are g r o w n ? (Ibid.).49

W o u l d you wait f o r t h e m [ t e ' a g e n a h ] - [ W h a t is the c o n n o t a t i o n of

"te'agenah"! Desistance — as in: O n e w h o sells a b o a t , sells the mast,
the sail, a n d the anchor ( o g e n ) ] (Bava Bathra 7 3 a ) . 5 0

N o , my d a u g h t e r s - " N o [ a l ] , my d a u g h t e r s " — " W o e is me [allelai],

my d a u g h t e r s " ; for it is bitter to me through y o u " — because of y o u " ;
" f o r there has gone out against m e " — a n d my sons and my h u s b a n d —
" t h e h a n d of the L - r d " (Ibid.).$l‫׳‬s1

t h e h a n d of t h e L-rd - R. Levi said: Wherever " t h e h a n d of the L-rd " is

written, pestilence is c o n n o t e d , the p r o t o t y p e of all [the instances] being
(Exodus 9 : 3 ) : " B e h o l d , the h a n d of the L-rd shall be against y o u r cattle
[ . . . a sore p e s t i l e n c e " ] (Medrash Rabbah)."

1:14 And they lifted their voices and cried even more. And
Arpah kissed her mother-in-law, and Ruth cleaved to her.

And they l i f t e d [ V a t i s e n a h ] t h e i r voices - " V a t i s e n a h " is written

defective, with an aleph [the connotation being t h a t ] their strength
waned as they walked along, weeping (Ibid.).54

and cried even m o r e ‫ ־‬Rava e x p o u n d e d : In the merit of the f o u r tears

that A r p a h let fall for her mother-in-law, she merited t h a t f o u r heroes
 ‫‪16‬‬
‫רש*‬ ‫ה ת א‬
‫עג עוגה וממד ב ת ו כ ה ‪n .‬‬ ‫כי־יצאה בי יד־יהותיי ותשנה מייל‪ /‬ותבכינה ע‪1‬ד‬
‫‪. . . .‬‬ ‫‪m>iL‬‬ ‫‪.4.M‬‬ ‫״‪•41‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ן ‪\V‬‬ ‫‪• * IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TJV‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪,11‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‪4‬‬ ‫יןן‬

‫ותשק ז עךפה לחמותה וךותדבכןה־בה‪ :‬ט י ותאמר‬

‫אולכחוכשגיטני״ן‪ :‬ט יצאה‬ ‫הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי‬
‫ני יד הי‪ .‬אמר רבי לוי כל‬ ‫‪ 2‬יי* ‪ T‬״ •י‬ ‫יי•‬ ‫י י י ״ י יי ‪ .‬״‬ ‫‪TJT‬‬
‫אל־־תפגעי־בי מקים שנאמר יל ל מכת‬ ‫אחרי ןבמתןד‪ :‬טי!תאמר רות‬
‫דבר הוא ובטן אב לכולם‬ ‫חסי א׳‬
‫זה טעמו למעלה החת השי ‪ f‬לסי שהוא לשון עבר‪.‬‬ ‫ר\ה יי ה׳ הייה ‪) :‬טי( מ ה שנה יבמהן‪.‬‬
‫לשין הווה וכן כל כיוצא נהם ‪) :‬מו( אל תפגעי נ י ‪,‬‬ ‫וגנקר היא שנה סעמו לממה נני׳׳ת לפי שהוא‬
‫תורה תמימה‬
‫‪ T‬ה ׳ ‪ .‬א״ר לוי‪ ,‬כל מקום שנאמר יד ה׳ מכת דבר הוא‪ ,‬ובנין אב שבכולם )»׳ ו*י״( דגת‬
‫יד ה׳ הויה בטקנך נג( ] ט *י[ •‬
‫)יי( ותשנה קולן‪ .‬ותשנה חסר אלף כתיב‪ ,‬תשש כחן שהן מהלכות ובוכות נ י( ]*‪. [c‬‬
‫ותבכינה עוד‪ .‬דרש רבא‪ ,‬בזכות ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זבתה‬
‫ויצאו טמנה ארבעה נ מ ר י ם ‪ ,‬שנאמד )׳«״ב נ״א( ואת ארבעת אלה יולדו להרפה‬
‫בגת נה ( ]‪0‬וםר סיג נ י [ ‪.‬‬
‫ותשק ערפה‪ .‬כל נשיקה היא של תפלות‪ ,‬אבל נשיקה זו אינה של תפלות"( ]ט׳׳י[‪.‬‬
‫ותשק ערפה ונו׳‪ .‬כתיב ותשק עיפה לחמותה ורות דבקה ב ה ‪ ,‬וכתיב )ש״נ נ*א( ואת‬
‫ארבעת אלת יולדו להדפה בגת ויפלו בירי דוד‪ ,‬איר יצחק‪ ,‬אטר הקב״ה‪ ,‬יבאו‬
‫בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה"( ] ס ו ם ח םינ נ ׳ [ ‪.‬‬
‫) פ י ( א ל עמה וגו׳‪ .‬אל עטה ואל אלהיה — כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה"׳( ] ס ״ ד [ ‪.‬‬
‫) » ( א ל תפגעי ב י ‪ .‬טהו אל תפגעי בי‪ .‬א‪8‬רד‪ .‬ל ה ‪ ,‬לא תחטא ע ל י ‪ ,‬לא הסבין פנעיך‬
‫ממני"( ]שס[‪.‬‬

‫בנה תנכה בלילה‪ ,‬וכן כל משיקות הן של תפלות‪,‬‬
‫אס לעשות חנף לרעהו‪ ,‬או הנשיקה הנאה מחאות‬
‫נשרים מלני נשיקה של פרישת שני רעים איש מאחיו‪,‬‬
‫כמו הכא‪ ,‬זכן)ש״א יי( ייקח שמואל את פך השמן‬
‫ויצק על ראשו וישקהו לכנרהו נעים העם ולחנט‪,‬‬
‫וק נשיקת קרובים זה לזה בקרנח משפחה כשיפגשו‬
‫זא״ז כמו יעקנ לרחל‪ ,‬ונשיקת אהרן למשה‪ ,‬מלני‬
‫שאיים היו‪ ,‬פוי ענרז עליהם ימים רטס שלא ראו‬
‫נ י( ועין לפיל נפסוק י' והרפה‬ ‫איש את אחיו‪.‬‬
‫שנשם היא ערפה שבכאן‪ .‬נ״( יתכן ימי״ק יתור‬
‫הלשין ואל אצהיה‪ ,‬דהא לא נזכר נכליהמשך ינריהן‬
‫מה מענץ אלהות‪ ,‬וק מנא ידעה נעמי מה נלב‬
‫ערפה וצק דריש דמטזן ששנה אל עמה ממילא חשונ‬
‫אל אצהיה‪ ,‬והיא ע״ל הכהונ ויתערט נגויס ויצמח‬
‫מעשיהם‪ ,‬והכונס ט אף אס פתה לא פנס מפורש‬
‫אל אצהיה אן שטתס אל עמס תגרום נס שטחה‬
‫אל אלהיה‪ .‬נ ט ( ר״צ לא חשאי חפא עלי ולא חמשי‬
‫עצ אשר חסנ את צט מלהתנ״ר‪ ,‬ונפשם הייוק‬
‫‪.‬מלשון אצ חסנעי ט י״צ יעצ הרונ יונה הצשון פגע‪,‬‬
‫לפי פשוסו‪ ,‬על מכשיל וצרה‪ ,‬או על פגישה‪ ,‬נמו‬
‫ט עת ופגע יקרה את כילם )קהלת סי(‪ ,‬פגע רע‬
‫)מיא הי( ױפנע ט וימח )שם ב׳ כיה(‪ ,‬וכן פגעת‬
‫אח שש )ישעי׳ ס״ל( ופגעת חבל נביאים )שיא יי(‬
‫יכלומה‪ ,‬ולפי״ז כאן צעק היה יותר מטין אס אמרה‬
‫סן הלץ ‪ .‬וייל ט מיש בי ובבגי ונבעל׳ מלשון יצאה‬
‫המורה עצ מנועה והפחה נדוצה‪ ,‬כמו יצאו ברנוש‬
‫נמל‪ ,‬ופרצים חצאנה )עמיס די(‪ ,‬ולהב מסיו יצא‬
‫)איוב מ׳׳א(‪ ,‬וכדומה‪ .‬ויתכן שהיתה מנתה במאמר‬
‫זה להוסיף שד פעם לפרוק מעליה ולא צחכות על‬
‫גניה‪ ,‬יען דטין דכנר נענשה בגלל החחין עמהן‬
‫איך זה תוכל לשנות הדנר ‪ (« .‬משים דשם יד‬
‫•יונח יעל משפס מלשון הכחונ )פ׳ האזינו( ותאחז‬
‫נמשפס ירי‪ ,‬וכינה נזה שהיה נה מנת ינר ממית‬
‫נט משפחתם‪ .‬ג י( וזה הוא ע״ד הדרש‪ ,‬ועיי‬
‫הפשס יתבאר הלשון וחשנה חכר א' משוס לנאוהיות‬
‫אהו״י טמ חסרון כנידע ננ״מ נמר‪,‬יא‪ ,‬וכמו מרשית‬
‫השנה )ם׳ עקנ( חחת מראשית‪ ,‬וצעמשא המרו)ש״נ‬
‫»״ס( תחת תאמרו‪ ,‬הרשון אדם חוצר )איוב סיו(‬
‫תחת הראשון‪ ,‬ועוד הרנה‪ .‬ניי( נסמן על הדרשה‬
‫דלעיל נפסוק ד' יערפה היינו הרסה‪ ,‬יעויש ו‬
‫וארבעת אלה הס סף ומדון ונצית וישבי‪ ,‬כמנואר‬
‫גס׳ שמיאל ב׳ כ״א‪ ,‬ומה שתפס מספר ארבעה הוא‬
‫משום דכתיב וחנכינה עוד‪ ,‬משמע שתי במות ומעיס‬
‫רטם שנים‪ ,‬ומכל עץ יצא דמע אחד ונשתיב כ י ו ת —‬
‫שני רמעית‪ .‬נ י( מנין השם חפליח בלשון רנק הוא‬
‫דנר שאי; ט ממש‪ ,‬אי מ ר ענייה וכמ״ש בירושלמי‬
‫מענית פיר גט מרגלים אתס בטתם לפט נטה של‬
‫מ פ ל ו ת הוי עתייץ אתם לבכות בכיה של ממש‬
 RUTH
17 The Essential Torah Temimah

descend from her, viz. ( I I Samuel 21:22): " A n d these four were born to
Harafah [ A r p a h ] in G a t h " (Sotah 42b). 5 5

And Arpah kissed - All "kissings" are vain, but not this one ( M e d r a s h
Rabbah)™

And Arpah kissed, etc. - It is written: " A n d Arpah kissed her mother-
in-law, and Ruth cleaved to her," and ( I I Samuel 21:22): " A n d these
four were born to Harafah [ A r p a h ] in Gath, and they fell by the hand
of David " : R. Yitzchak said: The Holy One Blessed be H e said: Let the
sons of the kissing one come and fall by the hand of the sons of the
cleaving one ( S o t a h 42b). 5 7

1:15 A n d she said: B e h o l d , y o u r sister-in-law has returned to

her people a n d to her gods; return after y o u r sister-in-law.

to her people, etc. - "to her people and to her gods" — Since she has
returned to her people, she has returned to her gods ( M e d r a s h
Rabbah).58

1:16 A n d R u t h said: D o not entreat me t o forsake y o u , t o t u r n

back f r o m after you. F o r w h i t h e r y o u go, shall I g o ; where
y o u lie d o w n , shall I lie d o w n ; y o u r people are m y p e o p l e ;
a n d y o u r G - d is m y G - d .

Do not entreat me - What is the intent of: " D o not entreat [tifg'i] me"?
D o not sin through me; do not sustain an injury [pega (as is "tifg'i")]
because of me [by dissuading me from conversion] {Ibid.).59

to forsake you, to turn back after you - She said to her: I intend to
convert in any event. Better through you than through another ( I b i d )•

whither you go, etc. - When Na'ami saw that she was determined to
convert, she began to set forth for her the laws of proselytes. She said:
M y daughter, it is not the way of Jewish daughters to go to the theatres
and circuses of the gentiles — to which Ruth responded: "Whither you
go, shall I g o " {Ibid.).61

whither you go, etc. - Na'ami said to her: W e have Sabbath-bound

 ‫ה ת א‬ ‫רעדי‬
‫לעזבך לשוב מאחריך כי אל‪-‬אשר תלכי‬ ‫אלתפצרי בי‪ :‬ט אל אשר‬
‫ובאשר ת ך נ ^ ץ עמך ע מ י י א ל ו ד ] ־‬
‫אלתי‪ :‬יי באשר תמותי אמות ושש אקבר‬ ‫™־יעי! לו מקצת עוטים‬
‫י•׳‪ 1‬י •י׳‬ ‫י‪^1‬‬ ‫‪T • T‬‬ ‫חי‬ ‫שאס בא לתזוד ס װ ז ז ו ר ‪IT V.‬‬
‫שמתוך רבריה של רות אתה למד מה שאמרה לה נעמי‪ .‬אשור לט לצאת חון לתהוס בשנת א‪:‬זרה נ ז‬
‫באשר תלכי אלך‪ .‬א ז ר לט להתייחד נקנה עש זכר שאיט אישה אמרה לה באשר הליני אלין‪ .‬עמט‬
‫מובתיס משאר עמיס בהרי״ג מצות עמך עמי‪ .‬אסור לט עטדת מכניס אלהיך אלהי‪ .‬ארבע מיתות‬
‫נמסרו לנ׳׳ו באשר תמותי אמות ‪ .‬שני קנריס נמסרו לב״ד אחד לנסקלין ונשרפץ ואיה־ לנהרגין‬
‫תורה תמימה‬
‫ל ע ז ב ך לשיב מאחריך‪ .‬אשרה ל ה ‪ ,‬מכל טקוש דעתי להתגייר‪ ,‬מוטב על ידך ולא עיי‬
‫אחרת"( ] ס י ר [ ‪.‬‬
‫א ל אשר תלכי וגו׳‪ .‬כ ק שששעה נעמי החלטתה להתגייר התחילה לסרר לה הלכות‬
‫גרים אשרה ל ה ‪ ,‬בתי‪ ,‬אין דרכן של בנות ישראל ללכת לבתי טיאטראות ולבתי‬
‫קרקסאוח של עובדי כיככיס‪ ,‬אשרה לד‪ .‬אל אשר תלכי אלך®"( ]*כ[‪.‬‬
‫א ל אשר תלכי וגו׳‪ .‬אסרה לה‪ ,‬אסור לן תחום שבת אסרה לה אל אשר תלכי‬
‫אלך ‪] ( 3 0‬׳גסות ‪0‬״ז נ י [ ‪.‬‬
‫ובאשר תליני אלין‪ .‬אשרה ל ה ‪ ,‬אסור לן יחוד‪,‬אשרה לה ובאשר תליני אלין ( ]׳‪.force‬‬
‫מ‬

‫ובאשר תליני אלין‪ ,‬אשרה ל ה ‪ ,‬בתי‪ ,‬אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין בו מזווה‪,‬‬
‫אשרה ל ה ‪ ,‬ובאשר תליני אלק הי ( ] ס ״ י [ ‪.‬‬
‫ע מ ך עטי וגו׳‪ .‬אשרה‪ ,‬מפקדיגן אתרייג נ מ ו ת ‪ ,‬אמרה לה עמך עטי‪ ,‬שוב אסרה לה אסור‬
‫לן עבודת כוכבים אסרה ואלהיך אלהי™( ]יגםוח ס״ז ב׳[‪.‬‬
‫ע ט ך עסי וני׳‪ .‬עטך עשי אלו עונשין ואיהרות ‪ ,( , 0‬ואלהיך אלהי אלו שאר מצית ‪,‬‬
‫דבר אחר עטך עסי לבטל עבורת כוכבים שלי®(‪ ,‬ואלהיך אלהי — לשלם שכר‬
‫פעולתי®"( ]נ־״ר[ ‪.‬‬
‫)יי( באשר תמותי ונו׳‪ .‬פרשה לה ארבע מיתות ביד סקילה שריפה הרג וחנק‪ ,‬השיבה‬

‫נאות הקודם‪ .‬סי( עיין משיג לעיל אות ס״נ‪.‬‬
‫‪0‬ײ( ומהרש״א הקשה הלא נס נ״נ מציוץ על עמדת‬
‫מכנים‪ ,‬ונרי״ף הקשה עוד דהא נכלל חרי״ג מצות‬
‫היא‪ ,‬ויהיה לפי״ז מכאן ראיה להפיסקיס דנ״‪.‬ג איט‬
‫מצווה על השיתוף‪ ,‬ומיושב שתי הקושיות‪ ,‬והי?ו‬
‫מפני שהמירה אותה על השיתוף‪ ,‬זמיושב נזה נ״כ‬
‫דלנאורס י״ל מאי אמרה לס אסר לן עמדת כוננ־ם‬
‫הלא עיקר ההתגיירות שלהנר הוא שלא לעמד עמדת‬
‫כוננים ומכיון שנאתה לסתנ״ר סשישא שלא חעניי‬
‫עטדת כיכניס אק אס אמריק שהזהירה איחה על‬
‫השיתוף א״ש‪ .‬וצהפיסקים דנ״נ מצויה על השיתוף‬
‫צ׳׳ל נפעש פרפ אזהרה זז כמש״כ לעיל אות סיב‪.‬‬
‫*‪PJ‬‬ ‫יי( עיץ משיכ נסמוך פסיק ׳״ח אות ע ״ נ •‬
‫הכינה משוס למצינו במקרא שהיו מ; האומות כאלה‬
‫שעם יראתם את ס׳ נכ״ז נסו אחרי עמלת מכנים‬
‫נמש״ב במיב י״ז מיא ױהיי הגויש האצה •ראיה את‬
‫ס׳ וגו׳ ואת פסיליהם היו עונדים‪ ,‬וב׳ה נפצה רוח את‬
‫מטלת מכניס שלה נוצה‪ ,‬וצפי מיש אות ס״ה‬
‫שהזהירה אחה על השיתוף א״ש גם כאן והוא שקנלה‬
‫עליה צנסל ענולת מכניה שלה היינו שלא לעטר‬
‫אפי׳ נשיחוף לאצ״כ מא רטתא‪° .‬י׳( מה הגיעה‬
‫אמונתה‬
‫אל תפצר• ט ‪ ,‬ולכן דרשו מענין פנע ומק כמבואר‪.‬‬
‫ס( דייק יתור לשון מאחריך‪ ,‬ודריש שאמרה שגם‬
‫אם אשיג תהיה ההשנה רק מאחריך איל לא מאחרי‬
‫הי‪ ,‬והיינו‪ .‬שמכל מקום‪ ,‬כלומר נכל אפן אתגייר‪.‬‬
‫‪ ("0‬יתכן דראתה נעמי לצורך להזהירה על פרע זה‬
‫משוש דמנואר בילקוש ריש רות לרות היהה נת בנו‬
‫של ענלון מלך סואי‪ ,‬וא״כ היסה רגילה נחענוגים‬
‫כאלה‪ ,‬והיה דרוש למזרותה על זה‪ .‬פי( ונדרשה‬
‫הסמיכה עמך עמי וגו׳ דריש שאמרה לה מפקדיק‬
‫אתוי״ג מנות‪ ,‬וא״כ הלא גס חחימץ נכלל‪ ,‬ילמס‬
‫פרפה לס את זה‪ ,‬ואולי סכונה על תחומין נ׳ אלפים‬
‫דהוא דרנק‪ ,‬אך נאמת •יל דמ׳׳ש מפקדיק אתרי״ג‬
‫לא פרפה אותם נפרש כ• אש נכלל שתקבל עליה‬
‫פול מצות‪ ,‬ורק איזו מצות מצאה לנכון לפריס לה‬
‫מאזה סעם שהוא‪ ,‬ומהם מצות החומץ אולי מ«י‬
‫שלא מנר נה כל מלאכה ולק נקל לעטר עציה‪ ,‬יק‬
‫אישיר יחול נלרשה הנאה‪ ,‬וכן איסור ענולת כונניס‬
‫בסמוך‪ ,‬אלי מפני שקשס להם לעוגל• כיכגיס לפרוש‬
‫סמנה וכממאר נמיר פ׳ אחרי פרשה נ״ב יעו״ש‪,‬‬
‫וכן חייב סזחה בסמוך‪ ,‬שקרוב לומר דהוא כדי‬
‫שחייה יראת ה' עליה המיל‪ ( » .‬עיץ משיב‬
19 RUTH
The Essential Torah Temimah

restrictions — to which R u t h r e s p o n d e d : " W h i t h e r you go, shall I g o "

(Yevamoth 4 7 b ) . 6 2

where you lie down, shall I lie down - N a ' a m i said to her: We are
forbidden to be alone with a m a n — to which R u t h r e s p o n d e d : " W h e r e
you lie d o w n , shall I lie d o w n " ( I b i d . ) . 6 3

where you lie down, shall I lie down - N a ' a m i said to her: My daughter,
a Jew does not live in a house without a mezzuzah — to which R u t h
responded: " W h e r e you lie d o w n , shall I lie d o w n " (Medrash
Rabbah).6*

your people a r e my people, etc. - Na'ami said to her: We are b o u n d by

6 1 3 c o m m a n d m e n t s — to which Ruth r e s p o n d e d : " Y o u r people are my
p e o p l e . " N a ' a m i continued: Idolatry is forbidden to us — to which R u t h
responded: " a n d your G - d is my G - d " ( Y e v a m o t h 4 7 b ) . 6 5

your people a r e my people, etc. ‫ " ־‬y o u r people are my p e o p l e " — T h i s

intimates [ R u t h ' s acceptance o f ] the punishments a n d exhortations
[attaching t o the mitzvoth]‫׳‬, " a n d your G - d is my G - d — This intimates
[ h e r acceptance o f ] the residual elements of the mitzvoth. A n o t h e r view:
" y o u r people are my p e o p l e " — [I u n d e r t a k e ] to give u p my idolatrous
practices; " a n d your G - d is my G - d " — to reward me for this (Medrash
Rabbah).66'68

1:17 W h e r e y o u die, shall I die, a n d t h e r e shall I be buried.

T h u s may the L-rd do to me, and thus may H e a d d ; for
d e a t h shall divide between m e a n d y o u .

W h e r e you die, etc. - N a ' a m i apprised her of the f o u r judicial death

penalties: stoning, burning, decapitation, and strangulation — t o which
R u t h r e s p o n d e d : " W h e r e you die, shall I d i e . " She apprised her of the
two burial-plots of beth-din, one for the stoned a n d the b u r n e d ; the
o t h e r , for the decapitated a n d the strangled — to which she responded:
" a n d there shall I be b u r i e d " (Ibid.).69

T h u s may H e do, etc. - N a ' a m i said t o her: My daughter, whatever

mitzvoth a n d righteous deeds you can h e a p u p in this world, h e a p u p ;
f o r , as to the next world, " d e a t h shall divide between me a n d y o u "
(Ibid.).10
 ‫רש׳י‬ ‫י התא‬
‫כ‪1‬ז יעשה ןהוהלי וכת יוסיף כי המות יפריד ונמקין אמרה לה ישם אקלה‬
‫ביניייובעך‪:‬זיחותראכי־מתאמצתהיאללכת‪S‬שיצאה־ני?‬
‫אתה ותחדל לדבר אליה‪ :‬יט ותלכנה שתיהם להמית אישי ילייו מגנסי‪:‬‬
‫וכה יוסיף‪ .‬אם יפריד ניני‬ ‫י־׳־‬ ‫־־־״י‬ ‫־ ״ י‬ ‫•‪ AT‬־ ׳ ־ ׳ ־ * י ־ •י‬
‫ונינך ני אם המות ‪) :‬יח( ותחדל לדבר אליה‪ .‬מכאן אמרו אין מרנין עליו ואין מדקדקין עליו‪:‬‬
‫)יט( ותלכנה שתיהם ‪ .‬אמר רני אבהי נא וראה נמה חביבים הגרים לפני הקנ׳׳ה טין שנת;?‬
‫הורה תמימה‬
‫לה באשר תמותי אמות ‪ ,‬פרשה לה שני קברים המתוקנים לביר אחר לנסקלין ולנשרפין‬
‫ואחר לנהרגין ולנחנקין ‪ ,‬השיבה לה ושם אקבר ‪] ( 6 0‬ם״י[‪.‬‬
‫כ ה יעשה וגו׳‪ .‬אמרה ל ה ‪ ,‬בתי‪ ,‬כל מה שאת יכולה לסגל מצות וצדקות פנלי בעוהיד‬
‫אבל לעתיד לבא — כי המות יפריד ביגי ובינך ע( ] ע = [ •‬
‫א‬
‫)יי׳( ותחדל ל ר ב ־ אליה‪ .‬ת י ר ‪ ,‬גר שבא להתגייר בזה"ו׳ג (‪ ,‬אומרים לו‪ ,‬מה ראית‬
‫שבאת להתגייר ‪ ,‬וכי אי אתה יודע שישראל בזר‪",‬ז דװײם התופים ויסוי־ים‬
‫באים עליהם‪ ,‬ומודיעין אוהו עונשן של טצות ע נ (‪ ,‬אבל אין מרבין עליו ואין מדקדקיןעליו׳ נג (‪,‬‬
‫שנאבד ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתת ותחדל לדבר אליה״י( ] • נ ס ו ת ‪0‬״» נ ׳ [ ‪.‬‬
‫)"‪ 0‬ותלכנה שתיהם‪ .‬א״ר יהודה ב״ר סימון‪ ,‬בא וראה כמה חביבים הגרים לפני הקביה‪,‬‬
‫שכיין שנתנה רות דעתה להתגייר השוד‪ ,‬אותה הכתוב לנעמי ]הדא הוא‬
‫דכתיב ותלכנה שתיהםף־•( ] ס י י ר [ ‪,‬‬

‫וצדקה סנלי נעוה״ז‪ ,‬אנל לעתיד לנא לקנל שכרן‪,‬‬
‫]השינה לס כס •עשס ס׳ וכס יוסיף[‪ ,‬כלומר הנני‬
‫נכונה לפשות רצון ס׳ נס המצית אשרצוהגסאסיוהיף‬
‫עליה; כמה ככל אשר חלמדינ• את ואסור למשמעתך‬
‫נכל •מ• צבאי‪ ,‬כי רק המות יפריד בינינו ‪.‬‬
‫« ( במקומות‪:‬הותר עפ״• המלכות‪ ? .‬ב ( לא נתנאר‬
‫ממי המקור לזה ‪ ,‬ד׳׳ל דסמט על המנואר נמיר‬
‫לעיל פ׳ מ״ז ונמה שהשינה רית עמך עמי היתה זו‬
‫השונה על עונשין ואוהרית שהודיעה נעמי‪ ,‬ומפרשי‬
‫עונשין ואזהרות — של מצות‪ ,‬חס הוא מפני באין‬
‫עונשין אלא א"כ מזהירין‪ .‬׳«( •וחר מדאי עד שיסיר‬
‫מחפצו‪ ,‬יעיין נאות הנא‪* .‬י( ועי׳ לעיל בפי י״ב‬
‫נדרשה שננה גנות• דני פעמים דוחי; את הנר וחם‬
‫הפריח מחר מזה מקנלין אותו‪ ,‬ולפלא נ• ננמ׳ לא‬
‫נחפרש דנר זה‪ ,‬וזה היא פרס ועיקר גדול נענין‬
‫זס‪ ,‬יען ני נלא״ס מי יוכל למין הנטל סההחאמצות‬
‫והדקדוקים‪ ,‬וציע ‪ .‬יי׳( ר״ל סשוה אותה הכתוב‬
‫לנפמי באמונה וידאת ה ׳ ‪ ,‬ופעם הדרשה לא נחנאר ‪,‬‬
‫וי״ל עשי• המנואר ננימ ננמ׳ ונרייתות דכל מקים‬
‫שנאמר שט מורה על השתוות הפרסים זל״ז‪ ,‬יען‬
‫משיס דאס לא נאה מלס וו לדרשס ל״ל לכתוב שני‬
‫תינוק ליס למעיס רטם שנים‪ ,‬ונס יהדק טימא‬
‫סיב נ׳ שני השעירים )פ׳ אחרי( מה תיל שני שיהיו‬
‫שרם בקומה ובמראה וכי'‪ ,‬וכן בפי מצורע ולקח למסהר‬
‫שתי צפרים שתהיינה שוות‪ ,‬ובקלושין ס״חא' כ• חהיינה‬
‫לאיש שחי נשים — שתהיינה שוית מעם אחל‪,‬‬
‫ובתו״כ פי אמיר לחם תנופה שתים שתהיינה שוות ‪,‬‬
‫ונמ״ר פרשה ויצא יללנן שתי בנות שהיו שוות‬
‫נעתידוח׳הז‪ ,‬והרנה נהנה‪ ,‬ואף הנא מיותר‬
‫המלה‬
‫אמונתה בשכר ועיש‪ .‬פ ט ( קבלה עליה להיות‬
‫נדוגה גדי מיתות נייד אס תחח״נ ולהיות נקנרת‬
‫נין הרשעים בנזיון אס תתחייב‪ ,‬ועיץ סנהדרין מ״ו‬
‫נ ׳ ‪ ,‬ותקננו הלשין נמ״ר ע״ס הגת' דינמית מ״ז נ'‪.‬‬
‫י( לכאורה צ״ע דהא הלשון כי המות יפריד ניני תו׳‬
‫הוא מדנד רות ואיך זה דרשוהו כמי שאמרתי נעמי‪,‬‬
‫וצ״ל דפסקילן לקרא דעד ושם אקנר אמרה רית‬
‫ומכה •עשה לי וני׳ אמרה נעמי וכמו שאחז״ל )שנת‬
‫כ״נ ב׳( עה״פ שמח נחיר בילדותך ונו׳ דע״כ דנרי‬
‫יצהיר מכאן יאיל־ דנרי יציס — אך ביודרש לק״ס‬
‫מי׳ כל מה שאוכל למל מצות בעוה״ז אסנל וכוי‪,‬‬
‫והי‪/‬כמשמעות הנחיי נאמת שרות אמרה לנעמי‬
‫כל המאמר ‪.‬‬
‫אך צ״ע מה הכריחו עכ״ם להדורש להוציא לשון זה‬
‫מפשסיה שהיא מדנרי רית‪ ,‬ונם לני׳ מדרש לקיו‬
‫סונ למס לרשו לרות אמרה אסגל וכוי‪ ,‬ולמה לא אמדי‬
‫כפשסיה — יצ״ל משוס לקשה לומר שרות תאמר כה‬
‫•עשה ל׳ ס׳ וכה יוסף נאשר רק המות חפ־ידן‪,‬‬
‫והלא עד ה‪:‬ה סחה עמיסה רק נצרוח ותלאות ‪,‬‬
‫ממיתת נפלה וחמיה וממצוק הרענ וגלות הדרך ‪,‬‬
‫ואיכ לא שיד לומר שכיונה אשר אס חדניק נה‬
‫בנעמי על המית אז יעשה דוסיף לה ה' כאשר עד‬
‫מ ה ‪ ,‬והלא זה מר• פורעמת‪ ,‬ואש כונתה שאס‬
‫חשוב ממנה אז ״שינה ה׳ כא‪:‬ר על כה‪ ,‬הלא היה‬
‫צריך לה לומר אס לא •פריל המות‪ ,‬ולק הוציאום‬
‫להדי דם מפשס; ולדרוש •כמו שדרשו‪ ,‬ק הוא הפי׳‬
‫לפי דעת המפרשים‪ .‬אמנם •חנן לפרש את סכתיב‬
‫פפ״• דעת המדרש כפשונוו‪ ,‬וחסרון דנריס •ש נא;‬
‫מן צ״ל אמרס לה נת׳ כל מה שאת יכוצס למל מצות‬
 RUTH
21 The Essential Torah Temimah

1:18 And she saw that she was intent on going with her, and
she left off speaking with her.
and she l e f t off speaking with her - T h e Rabbis t a u g h t : If one comes to
convert at the present time, he is told: W h y d o you wish to c o n v e r t ? D o
you not k n o w that Israel, at the present time, is beset with woes,
calamities, a n d afflictions? A n d he is apprised of the p u n i s h m e n t s
[ a t t e n d a n t u p o n violation] of the mitzvoth‫׳‬, b u t he is not overly
dissuaded, as it is written: " A n d she saw that she was intent o n going
with her, a n d she left off speaking with h e r " (Yevamoth 4 7 b ) . 7 1 ‫־‬

1:19 And the two of them went until they came to B e t h l e h e m .

And it was, when they came to Bethlehem, that the entire
city was astir over them. And they said: Is this N a ' a m i ?
And t h e two of t h e m w e n t - R. Y e h u d a h b. R. Simon said: C o m e and
see how beloved are proselytes before the Holy O n e Blessed be H e ; for
R u t h , deciding t o convert, is likened by Scripture to N a ' a m i [ a s it is
written: " A n d the two of them w e n t " ] (Medrash Rabbah).75

t h a t t h e e n t i r e city was a s t i r over t h e m ‫ ־‬N o w is it possible that the

entire city was astir over this h u m b l e o n e ? But [they were astir, f o r ] that
day Boaz's wife had died, a n d all had gone to pay their last respects, at
which time R u t h entered with N a ' a m i , so that this one [Boaz's wife]
went out as the other [ R u t h , w h o was to become his wife,] came in
(Yerushalmi Ketuvoth 1:1).76
/

Is t h i s N a ' a m i - It was t a u g h t : R. Shimon b. Yochai says: Elimelech,

M a c h l o n , a n d Kilyon were the great men a n d the leaders of the
generation. A n d why were they p u n i s h e d ? Because they left Eretz
Yisrael, as it is written: " A n d the entire city was astir over t h e m . A n d
they said: Is this N a ' a m i ? " " D i d you see what became of N a ' a m i , who
left Eretz Yisrael (Bava Bathra 9 1 a ) . 7 7

Is t h i s N a ' a m i - W h a t is the intent o f : " I s this N a ' a m i ? " Is this the one
whose deeds were so beautiful a n d pleasant [ne'imim ]? (Medrash
Rabbah).78

1:20 And he said to them: D o not call me N a ' a m i ; call me

Mara, for the Almighty has sorely embittered me.
 ‫‪22‬‬
‫רות‬ ‫א‬ ‫רשײ‬
‫?ך־בואנה בית לחם ויהי כב&נה בית לחש ותרם‬ ‫מ ת ה להתגייר השוה אותה‬
‫‪3‬‬
‫בל‪-‬העירעליהןןתאמרנהךי^ת‪iyil‬‬ ‫המיר‪ .‬נטשי)‬
‫אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא בי־‬ ‫טלם נהקיצו לקטר אשתו של‬
‫י ש‬
‫המר שיי ליי מאד‪ :‬נא אני מלאה ה‪5‬כיי^ןר ‪?,‬ו‬
‫א ׳ נס־‪ 61‬יי‬ ‫משני שהיא גתמיה הזאת‬
‫נעמי שרגילה לצא־ בצבים ובפרדים חזיהם מה עלתה לה על אשר יצאתה לידצה לארן‪) :‬נא( מלאה הלכתי‪.‬‬
‫תורה תמימה‬
‫ותהם כל העיר עליהן‪ .‬וכי אפשר כן שהרד ם כל העיר על העלובה הזאת‪ ,‬אלא אותו‬
‫היום טתה אשתו של בועז והלכו כולם לגשול חסר ע ט ה ‪ ,‬ובאיי‪,‬ה שעה נכנסה‬
‫רות עם נעמי‪ ,‬ונמצא זו יוצאת וזו נכגסר״עי( ]ירושתם• נתונות ‪D‬״‪ K‬י‪,‬״«[‪.‬‬
‫הזאת נעשי‪ .‬ת נ י א ‪ ,‬ר׳ ששעון בן יוחאי אושר‪ ,‬אלימלך מחיץ ובליין גחלי הדור ופרנסי‬
‫הדור היו‪ ,‬ומפני מה נענשו מפני שיצאו ם א ‪ p‬לחו״ל‪ ,‬שנאמר והרם כל העיר‬
‫עליק ותאמרנה הזאת נעמי‪ ,‬מאי היאת נעמי‪ ,‬אשרו‪ ,‬חייהם נעמי שיצאה מארץ לחו״ל‬
‫מה עלתה לר‪,‬עי( ]נ״נ ‪1‬י* א׳[‪.‬‬
‫הזאת נעמי‪ .‬מאי הזאת נעשי — וני זו היא שמעשיה נאים ונעישיםזײ( ]ס״י[‪.‬‬
‫)נ( נ י השד ונו׳ ‪ .‬אשי בר קפרא ‪ ,‬משל לפרה סוררר‪ ,‬שהעמידוה בעלה לשוק‬
‫למוכרה‪ ,‬אמר‪ ,‬חדשנית היא ועושה תלמים י פ ה ‪ ,‬אברו ליה‪ ,‬אסכן ה ו א ‪,‬‬
‫אלו השנות הניכרין בה למה‪ ,‬כך אמרה נעמי‪ ,‬קראנה לי מרה‪ ,‬ולכה — כי הפר שדי‬
‫לי סאד׳ג־( ]‪. [or‬‬
‫)נ״( מלאה הלכתי‪ .‬מלאה בבנים ובבנות‪ ,‬דבר אתר מלאה — מעוברת"( ]‪. [or‬‬

‫ומה שהקדיש נעל המאמר הזה שגדולי החי ופרנסים‬
‫היו לכאורה מיותר לכק‪ ,‬אנל י״ל שכיון למיש‬
‫נילקוס דש רות אלימלך מגדילי המדינה ומפי‪ .‬נסי‬
‫הדור היה וכשבאו שני רענון אמר עכשיו כל ישראל‬
‫ססננין פתחי עמד ונרח לו מהם‪ ,‬ע'כ‪ ,‬ומנואר‬
‫לפי״ז שגדול פינו נכפליש‪ ,‬דנשטל עצמו לא יצא‪,‬‬
‫שכיה לי לו לאכול‪ ,‬יצא שנרח מפני העניים‪ ,‬וזז‬
‫היתה מסנת נמלת ערכי במדינה ‪ t‬ילק נענש קשה‬
‫עלזה‪ .‬מ״( יש לפרש טנת השאלה מאי‪.‬הזאת‬
‫נעמי שלא סיינזו האומרות מה חתפלאנה! יצק דריש‬
‫שנמלת נעמי צנד כצילה מנת השאצה; כדמפרש וט‬
‫יו היא שמעשיה נאיש ונעימים‪ ,‬הסמל כל כך צרות‬
‫וחצאית‪ ,‬ייריש נענד נעיין ונס נאל״ף ]מפני שהם‬
‫ממוצא אחד[ ומשורש נאה‪ ,‬יכלמפרש‪ ,‬והוא ע״ל‬
‫השאלה וט זו תורה וזו שכרה‪ ,‬והשינה להן נעמי ‪t‬‬
‫ט מצדקת עליה את ה ‪ , p‬יען כי ה' מצא עינם‬
‫יצא כאשר תערכו אתן את מעשי ק הוא‪ ,‬וייל‬
‫שטנה לעונה ע״פ המנואר טצקוש ריש רוח בסמז‬
‫‪5‬אתס מארץ לחי׳יל מפני דכשנאו שט רענין אמר‬
‫אלימלך עכשיו כל ישראל מבנק פתיד זה נקופתו‬
‫וזה במופתי‪ ,‬ממד ינרח לו מפניהש‪ ,‬ויהק שנעמי‬
‫לא ניחתה לו בזה‪ ,‬והיד ניחא לה יציאה זי‪ ,‬ואל זם‬
‫רמז? כא; להצדיק יץ שמיס‪ .‬׳‪ (KJ‬ריל לא תוכלו‬
‫לקרוא ל׳ נעמי‪ ,‬מ‪:‬יס יא׳יכ היא למה הוכיתי כל ‪p.‬‬
‫‪ •1‬מפרש המלה מצאה ככניסה ומלשין כעצמים בנק‬
‫המצאה‬
‫המלה שתיהן ויריש שהיו שוות נאמינתן וצלילן ‪.‬‬
‫נם •יל נפעם הדרשה מלשון פי מתאמצת היא לצנת‬
‫אתה‪ ,‬והוא מים מיש נסנהדרין ל׳׳ו נ׳ עה״ס‬
‫לפי •תרו ונשאו אתך — נדימין לן‪ ,‬לאפיק• פהוצי‬
‫מ‪:‬פתז‪ ,‬ונע״ז ו׳ א׳ פה״פ דפי נח להידור• אתך —‬
‫נחנק לך ‪ -‬־ לאפוק• פרפה‪ ,‬והנא דריש אתה‬
‫נדומה לה — נצדק ינאמינה‪ .‬עי( ריל והיתה זה‬
‫נה‪:‬נחה שזו )אשתו שצ נועז[ •וצאת מניתי של נועז‬
‫ורות נכ‪:‬סת וכנסמוך‪ .‬ונירא נס זה יכל העיר המה‪,‬‬
‫מכני שבמקרה היו כל נ י העיר אז נקנין אחד‬
‫לזכלית הלוית אשתי של ביעז‪ ,‬ועי בבבלי נ״ב צ׳יא‬
‫א׳ נא מנין אנדה זי נל‪:‬ו; אחר קצת‪cm ,‬״ ס שס‬
‫עוד נענין הלשין זי •יצאת וזו נכנסת‪ ,‬יה״ני דאמרי‬
‫אנשי‪ ,‬עד דלא שכיב שיכיא קיימי מני ביתי׳‪ ,‬ריל‬
‫עוד סרס נמת המת כבר עומד מזומן זה הממונה‬
‫על ביתו‪ ,‬וכמו הכא מכוונת היתה ביאת רות בשעת‬
‫מיתת אשת טעז‪ ,‬ולוא עיד שדרשו בפי וזרח ה‪:‬מש‬
‫ונא השמש ‪ .‬יי( ע״ן משיה נאית הנא ננאיר‬
‫השאלה הזאת נעמי‪ ,‬ייתיק דדריש הזאת כמו נהיית‬
‫נמקים הה״א‪ ,‬מפני ט שניהם מתחלפים שנא־ס‬
‫ממוצא אחד ממרין‪ ,‬וכמיש בירושלמי שנת סיז‬
‫ה״ב לא סתמנעץ רבנן לדרוש בין ה׳ לחיית ‪,‬‬
‫זבתי״ת פ׳ קדושים בפי קידש הלולים הבאנו כמה‬
‫לוגמאות לזה‪ ,‬ודריש הזאת ננושריקו; חזו את‬
‫נעמי! ועי נמהרש״א ‪.‬‬
23 The Essential Torah Temimah RUTH

for He has e m b i t t e r e d , etc. - Bar K a p p a r a said: This is analogous to a

wild ox being put u p for sale, the owner saying: " I t is docile a n d makes
beautiful f u r r o w s , " and the others replying: "If that is so, what are all
these welts on its b o d y ? " Similarly, N a ' a m i said: " C a l l me M a r a
[ b i t t e r ] " W h y ? " F o r the Almighty has sorely embittered m e " (Ibid.).19

1:21 I went away full, and the L-rd returned me empty. W h y d o

y o u call m e N a ' a m i if t h e L - r d h a s anah me and the
A l m i g h t y b r o u g h t evil u p o n m e ?

I w e n t away f u l l - " f u l l , " with sons a n d daughters. A n o t h e r view:

" f u l l " — pregnant (Ibid.).*0

the L-rd h a s " a n a h " me - W h a t is the intent o f : "anah m e " ? T h e

attribute of justice has afflicted me, as in (Exodus 2 2 : 2 2 ) : "If afflict, you
shall afflict [aneh, ta'aneh]." A n o t h e r view: " a n d the L-rd h a s anah
m e " — testified against me, as in (Deuteronomy 1 9 : 1 8 ) : "Falsely has he
testified [anah] against his b r o t h e r . " A n o t h e r view: " a n d the L-rd h a s
anah m e " — All of His " a f f a i r s " [inyanav] were directed exclusively
against me (Ibid.).*12*‫׳‬

1:22 A n d N a ' a m i returned, a n d R u t h , the Moavitess, her

d a u g h t e r - i n - l a w , w i t h h e r , w h o r e t u r n e d f r o m t h e fields of
M o a v . A n d t h e y c a m e t o B e t h l e h e m in t h e b e g i n n i n g o f
the barley harvest.

w h o r e t u r n e d f r o m t h e fields of Moav - [ W h a t is the intent o f : " w h o

r e t u r n e d " ? ] This was the first w h o returned [ a s a proselyte] f r o m the
fields of M o a v (Yerushalmi Yevamoth 8 : 3 ) . 8 3 4 ‫י ׳‬

t h e barley h a r v e s t - R. Shmuel b. N a c h m a n i said: Wherever "barley

h a r v e s t " is mentioned, the omer harvest is being referred to (Medrash
Rabbah):85

2:1 A n d N a ' a m i had one k n o w n to her h u s b a n d , a valorous

m a n , f r o m the family of Elimelech, a n d his n a m e w a s
Boaz.
 ‫רש*‬ ‫התאב‬
‫השיבני יה‪1‬ה למה תקראנה לי נעמי ױד‪1‬ה כעושר ובנים‪ .‬ו״א שהיהה‬
‫מעוברת‪ :‬מנה ב י ‪ .‬הפיר‬ ‫‪t r‬‬ ‫• ‪•TIT • T «v!1‬‬ ‫‪TJT AT I‬‬ ‫‪• VI‬‬
‫ענה בי ושדי הרע־לי‪ :‬״‪.‬ותשב נ^מי ו ת ת עלישהרשעתי לפרו‪ .‬דיא‬
‫פנה בי מות הדן כמו)הושע‬
‫המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והטה הי( וענה נאק ישראל ‪:‬‬
‫)כב( בתחלת קציר שעמם‪.‬‬ ‫‪T‬‬
‫בקצירת העומר הכתוב מוכר*‪.‬‬
‫באו בית לחש* בתהלת כ־ןציר שעוײס י‪:‬‬
‫ב א ולנעמי מידע סייע ק׳ לאיילה אישגבור חיל ב )א( מודע ‪ .‬קרוב בן‬
‫אחיו של אלימלך היה ‪.‬‬ ‫‪-‬י ‪.‬‬ ‫* ‪j‬‬ ‫‪•< T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪»•* 1‬״‬
‫אמרו חיל אלימלך ושלמון‬
‫אני בועז ופלוני אלמוני‬
‫ממשפחת אלימלך ישמו בעז‪ :‬ב ותאמר‬
‫ת ת הטואביה" אל‪-‬נ^מי'אלכדד־נא השדה הגואל ואני נעמי טלם בני‬
‫נחשון בן פמינוב היו ולא‬
‫ואלפןטה בשבילים אחר אשריאמצא^ון מ ‪ #‬װ‬
‫מעילה להם זטת אבוהס בצאתם מאלץ לי*צה לאק‪) :‬ב( אלכה נא השדה ‪ .‬לאחד משדות אנשי הפיר‬
‫אחרי אחו מהם אשר אמצא חן בעיניו שלא יגער בי ‪ :‬ואלקטה נשבליס אחר אשר אמצא חן בעיניו‪.‬‬
‫תודה תמימה‬
‫‪ Tn‬ענד‪ .‬ב י ‪ .‬סהו ענה בי — סרת הדין ענד‪ .‬ב י ‪ ,‬כמשיג )‪8‬׳ ‪0‬׳«»י‪ (0‬אם ענה ת ע נ ה ‪,‬‬
‫דבר אחר והי ענה בי — העיד ע ל י ‪ ,‬כםש״ג)‪e‬׳ ‪ (o-e»w‬שקר ענה באחיו®"(‪ ,‬דבר‬
‫אחר והי ענה בי — כל עניניו לא היו אלא ביי ‪0] ( 3,‬״ר[‪.‬‬
‫‪1,‬‬
‫) » ( ה ש ב ה סשדי מואב‪] .‬מר‪ 1‬השבדי•["(‪ ,‬אלא זז היא ששבה משדי מואב תחלה (‬
‫]•רו׳איטי •גסות ‪ n'e‬ד‪,‬״ג[ ‪,‬‬
‫ק צ י ר ש ע ת ם ‪ ,‬איר שמואל בר נחמני‪ ,‬כל םקום שנאםד קציר שעורים — בקציר העופר‬
‫הכתוב מדבר™( ] פ ״ י [ ‪.‬‬
‫ב )*( מ ו ד ע לאישה‪ .‬מהו פודע — קרוב"( ] ס י י [ ‪.‬‬
‫ו ש מ ו בעז ‪ .‬בכל מקום הצדיקים שמם קודם ל ר י ז ‪ ,‬וכן ה ב א ‪ ,‬ושטו בועז‪ ,‬ולא‬
‫ובועז ש ט ו ‪ ,‬ולמה כ ן ‪ ,‬לפי שדוסין לבוראם‪ ,‬דנתי ב ריח ‪•,‬״־‪ .‬ואיא( ועסי‬
‫ה׳ וגו׳‪] (3‬שם[‪.‬‬

‫הנהיג שהלכו נל נ י סעיר לראות נקצירת העומר‪] ,‬ועי‬
‫לעיל במ״ר על הפסוק וחלמה שתיק הלרש לרי׳ש נר‬
‫טמון[ ואז נכנסה נעמי וראו אותה כולן! ומה שנמסו‬
‫לפייזניו״ס ]של פ‪0‬י‪ [1‬עיין מש״כ לפיל נפי ז׳ בלרשה‬
‫ותלכנס נלרן‪ .‬ומהר״ם אלשיך פי' לרשנ״נ סורס‬
‫לנו לכשנאת היה קציר עומר ושהתס עי סוף קציר‬
‫חסיס שסוא משך שלשס חרשים ורשנ״ג לשיפתיס‬
‫יאמר לקמן פנזק כ״א מתחלת קציר שעודם על‬
‫כלות קציר חסים שלשה חרשים והס •מי הנחנה‬
‫כרין גיחת כנודע‪.‬‬
‫»( מונה לבא להוציא מן הכתיב ?ילע שהוראתו‬
‫‪ r r‬וסטר בכיס בכה״ק‪ ,‬והקרי כאן עיקר‬
‫ומוכרח כמטאר בפסוק אחיכ‪ ,‬ממשפחת אלימלך‪,‬‬
‫וק לקמן הלא נעז מדעתנו וזהו שאמרו‪ ,‬מורע)טי״ו(‬
‫והוא קרוב‪ .‬ב ( וק ושמו קיש‪ ,‬ושמו מררט‪,‬‬
‫ושמו אלקנה‪ ,‬ולא כמו הרשעים שירו הכתוב‬
‫לכתוב שמס קורם כמז גלית שמו‪ ,‬ננל שמו‪,‬‬
‫שבע ק נכרי שמו‪ .‬ואע״ס ינלנן כתיב נ'כ ושמו‬
‫ל ק ‪ ,‬או יחס יש ירשה ממחרת שמליק נושפות‪.‬‬
‫סתומים‬
‫המלאה‪ ("• .‬ר״ל שלח בי פגמי הזמן מד שהם‬
‫ניכרים עלי ‪ ,‬והס מעידים פל עוטתי‪ .‬ואע״ם לנעלמא‬
‫קיי״ל דשם הויה מורה על מדח הרחמים ]ונמש׳׳כ‬
‫סי‪ .‬ס׳ ^ול רחום[‪ ,‬וכאן לדש נשם »ה שליפת מדת‬
‫הדין‪ ,‬צ״ל דטנחה להפרת רוע מזלה‪ ,‬ואפילו מדת‬
‫הרחמים נהפכה לס למדיז הלין‪ .‬״ב( יחנן דרימו‬
‫להדרשה שנתו״כ ס׳ אחרי)י״ז •׳( ונמתי סני‪ ,‬מהו‬
‫זנחתי פני — פונה אני מכל עסקי ועוסק נ ה ‪.‬‬
‫* ( •תק למדייק ללשק השבה לא שיל רק בנעמי‬
‫ששבס למקומה‪ ,‬משאיכ נחת היה צ״ל העוזנת שלי‬
‫מואב‪ 6 .‬י( לדש ברמז שהיא היתה הראשונה ששנס‬
‫ממואב ללת ישראל‪ ,‬ועמה נתחלשה הלכה מואט ולא‬
‫מואטת‪ ,‬וכפי שינא בפרקים הנאים‪ ,‬ולריש השנה‬
‫כאן במובן סמיסד עזנה‪ ,‬כמו ושב מחפאתו)יחזקאל‬
‫ליג(‪• .‬ײ( יתכן לגס להלורש הזה קשה קושיית הירושלמי‬
‫שבלרשס ללעיל פסק ייס ותהס כל סעיר‪ ,‬וט אפשר‬
‫שהסס כל העד על העלונה הזאת‪ ,‬כלומר איכס כך‬
‫נקרס שנל גני העיר ראיס תינן< בכניסתס לעד‪ ,‬יעויש‪.‬‬
‫ועל זה לריש כאן לאותו היום קציר העומר היה‪ ,‬והים‬
 The Essential Torah Temimah RUTH
25

one known to her husband - What is the intent of " k n o w n " ? A

kinsman [Boaz was the son of Elimelech's brother] (Ibid.).1

and his name was Boaz - W i t h the righteous [as opposed to the wicked ]
their names always precede them [i.e., "his name w a s . . . " ] ; and thus is it
here: "and his name was Boaz," and not: "and Boaz was his name."
And why is this so, for they are likened to their Creator, in respect to
whom it is written ( E x o d u s 6:3): " A n d my name, 'the L - r d , ' etc."
(Ibid.).2

2:2 A n d R u t h the Moavitess said to N a ' a m i : L e t me n o w go

t o the field a n d glean in the sheaves, so t h a t I m i g h t find
favor in his eyes. A n d she said to h e r : G o , m y daughter.

Go, my daughter - R. Yannai said: Ruth was forty years old, no one
being called "daughter" unless she is forty [or younger] (Ibid.).}

2:3 A n d she went a n d she returned, a n d she gleaned in the

field after the harvesters, a n d she chanced u p o n a p o r t i o n
o f the field t h a t belonged to B o a z , o f the f a m i l y of
Elimelech.

And she went and she returned - W h a t is the intent of: " A n d she went
and she returned"? R. Elazar said: She kept on going and returning
until she found people whom she could [safely] go with (Shabbath
113b). 4

And she went and she returned - She had not yet arrived there, and you
say she returned! R. Yehudah b. R. Simon answered: She began to
make markers for herself [by which she could return] (Medrash
Rabbah).5•5*

and she chanced upon [vayiker mikrehah] - W h a t is the intent of

"vayiker mikrehah"? R. Yochanan said: All who saw her broke out in
ken [a seminal emission] (Ibid.)}

of the family of Elimelech - " A n d she chanced upon a portion of the field
that belonged to Boaz, of the family of Elimelech " : R. Yochanan said: It
was given to her from that portion which was destined to fall to her
(Ibid.).1
 ‫תת ב‬ ‫רש־י‬
‫נתאמר לה לכי בתי; ג ותלך ותב& ותלקט‬ ‫אחר מי אשר *!‪5‬א חן בעירה‬

‫ג י ר ־ ד ^ י ח י ^ י ה‬
‫לבעז אשר ממשפחת אלימלך‪ :‬י ןהנה־בעז בא‬ ‫»־ לא אזלת אתת שהוא אימי‬
‫‪1‬‬
‫י*‬ ‫*•• • '•״־‬ ‫• • ו ‪-/-‬‬ ‫י‬ ‫וח!‪*-,1‬‬ ‫‪•TAI‬‬ ‫‪fiurn‬‬
‫מבית לחם ױאמר לקוצ‪-‬ים‪,‬יהןה עמכם ױאמרו‬ ‫‪^ S & S S S‬‬
‫לו־ יברכך יתיר‪ :,‬ה ויאמר בעז לנערו הגצב על־‬ ‫» » » לשדה והלכה ונאה‬
‫־‬ ‫־ • »•>‬ ‫׳‪.‬״״׳•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪«-‬‬ ‫י!‬ ‫ו‬ ‫‪vrr 1‬‬ ‫‪1‬״_‪n .‬‬ ‫רױ‬ ‫וחזרה לעיל‬
‫מןוצרים למי הנערה הזאת‪ :‬ו ויען הנער ועצב‬ ‫)זמרסיצץמם שלאהמנ‪1‬ה‬
‫בשבילין ותדע לשוב ‪ :‬דקר‬
‫מקרה‪ .‬לבא בחלקת השדה אשר לנועז‪) :‬ה( לסי הנערה הזאת‪ .‬וט ורט של בומז לשאל בנשים‬
‫חורה תמימה‬
‫) נ ( לכי ב ת י ‪ .‬א״ר ע א י ‪ ,‬בת ארבעים שנה היתה ואין שדין בת אלא לבת ארבעים‬
‫שנהג( ]ס׳׳ר[‪.‬‬
‫) ‪ 0‬ותלך ותבא‪ .‬סד* ותלך ו ת ב א ‪ ,‬א״ד אלעזר‪ ,‬שהלכה ובאה הלכה ובאה עד שראתה‬
‫בני אדם הטהוגגים לילך עטוטי( ]‪ r«r‬קייג נ י [ ‪,‬‬
‫ותלך ותבא‪ .‬והא ע ר ק לא הלכה ואתה אומר ותבא"(‪ ,‬א״ר יהודה בר סימון‪ ,‬התחילה‬
‫לסיים לפניה הדרכיםיי ‪0] ( ,‬־ר[‪.‬‬
‫ד ק ר מקרה‪ .‬מהו רקר סקרה‪ ,‬א״ר יוחנן‪ ,‬שבל ה־ואה אותה טריק נךיי( ]‪. [or‬‬
‫ממשפחת אלימלך‪ .‬רקר מקרה חלקת השדה לבועז אשד ממשפחת אלימלך ‪ ,‬איד יוחנן‪,‬‬
‫שניתן לה טסי שהוא ראוי לפול בחלקהי( ]‪.[or‬‬
‫) י ( ה׳ ע מ כ ם ‪ .‬מכאן שבועז הקן לשאול שלום בשםײ( ]‪. [or‬‬
‫)ה( ו ע צ ב עלתןתנרים‪ .‬על כמה היה מטונה‪ ,‬א״ר אליעזר ב ר ט ר י ס ‪ ,‬על ארבעים ושנים‪,‬‬
‫מגלן‪ ,‬דכתיב )י״ה‪-‬נינ׳( ויספר שלטה את כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל‬
‫ונוי רעש מוט שבעים אלף סבל וטי"(‪ ,‬דעבד כן יכול קאים וידע סה דהוא עביר ‪. [or] ( ,‬‬
‫למי הנערה הזאת ‪ .‬וכי דרכו של בועז לשאול בנערה ‪ ,‬אמר ר׳ אלעזר‪ ,‬דבר‬
‫חכטה ראה ב ה ‪ ,‬שתי שבלין לקטה‪ ,‬שלשה ל א ל ק ט ה ‪ , ( " ,‬במתניתא ה ג י ‪,‬‬

‫וכפירש״י כאן‪ ,‬ויייש ע״ד מ״ש )תענית ה׳ ‪(3‬‬
‫כל האומר רחב רחב מיי נקרי‪ ,‬וזה לסבת יפיה‬
‫מ פ ח ‪ ,‬וכן הכא‪ .‬ועיין בעקרה מהי״י ערמאה‪.‬‬
‫י( מדייק יתיר לשון אשר ממשפחת אלימלך ‪ j‬יהא‬
‫בנר בפסוק א׳ יחס את טעז למשפחה יו‪ ,‬ודרי‪8‬‬
‫חצקת מלשון חלק‪ .‬ח ( ט על זמנו היו נמנעים‬
‫ממנהג זה‪ ,‬משני שחששו שעי׳ ההזכרה המיל ינא‬
‫להוציא שם שמיס לנפלה‪ ,‬וגס אצי יוטיוסו במקום‬
‫הנלת׳ שהוי‪ ,‬אך טעז ובית ייט ראו‪ ,‬ט בימיהם‬
‫טו אשים אשר נקשו להשכיח שם ה' מט ההמון‪,‬‬
‫לק עמיו ותקט שישאלו שלים נשם ה' כיי שיטו‬
‫רגילים נ ו ‪ ,‬ועי ניסת נ״י א׳‪ ( B .‬וסיפא יקרא‬
‫ושלשת אלפים ושש מאת מנצחים צהעביי את העם‪,‬‬
‫והיינו שהיו אלי ג׳ אלפים ושש מאת טנשיס על אצו‬
‫מאה וחמשיס אלף עושי מלאכה‪ ,‬זלט החשטן יניע‬
‫לכל אחי ארבעים ושנים ]חון מאותן שש מאח שלא‬
‫מיע לכל אהד מהם ט אם ארבעים‪ ,‬ואיי• חוסר‬
‫י( ריל מי שעושה כן‬ ‫לא קפיד הספר על״הו[‪.‬‬
‫שאנו ממינה כיא על מיב יכול לעמוי ולהשגיח בהם‬
‫כראי דותר לא יכול‪ .‬י"( כשטתה ריאה נ' שנלים‬
‫שנפלו‬
‫נ ( סחומיס המרים‪ .‬רש מי שפירש יקשה אל אמרה‬
‫אחר אשר אמצא חן נעיניו לאיו לא יראה לנפשה משים‬
‫מכשול‪,‬ע״ז אמר ר׳ •נאי להיחי נח מ׳ שנה‪ ,‬שגנר נחו‬
‫בה רגשי הנוער‪ ,‬ומיש אץ קוראץ נת אלא לנח מ׳ שנס‬
‫המנה שאין לפרש שהיחה טל יוחר משים לשם נח‬
‫עניט שעומלת לבנות בית‪ ,‬ומי שאמה נשאת על מ׳‬
‫שנה שוב אנה •יצלח‪ ,‬וצק בכלל לא ימח שם בת‬
‫על יותר ממי פגה ]מסי תפארת ציין[‪ ,‬ועי במהות‬
‫רל״ל ומש״כ בהו״ת פ׳ שמות נ ע ז ק ייקח את בת‬
‫לוי‪ .‬ובזוהר שמות )י״ב( אתהא עד לא אזרווגת‬
‫אתקרייא בת נתר לאמונת אתקרייא אשה )הר״מ‬
‫ברלין(‪ .‬י( קשה ליה להדורש הזה בקושיא שבדרשה‬
‫הבאה והא מליץ לא הלכה ואתה אמר ותנא‪ ,‬ולריש‬
‫שהיתה יראה ללכת יחילה וחפשה אנשים מהוגנים‬
‫שנהוצט הלרך שילוו אתה על לרכה‪ ,‬וכל זמן פלא‬
‫מצאה הלכה ושנה‪ .‬ה ( ט׳ לטיל צימר וחלו ותצקפ‬
‫בשדה מוי ואוב ותניא הניחה לנעמי ומהו‬
‫יסמיך ותלו וחטא ביחל‪ .‬ה ‪ 0‬כלומר לעשות‬
‫לס נזמים נירו כלי שתלע לשוב חזרה‪ 0 .‬לייק‬
‫מיל״׳• כתיב יקר מקרם לנא אל הלקח השלה‪,‬‬
27 The Essential Torah Temimah RUTH

2:4 A n d , b e h o l d , B o a z c a m e , of B e t h l e h e m , a n d h e s a i d t o t h e
h a r v e s t e r s : T h e L - r d is w i t h y o u ; a n d t h e y s a i d t o h i m :
M a y t h e L - r d bless y o u .

T h e L-rd is with you - F r o m here it is derived that Boaz instituted

greeting one in the name of the L-rd ( I b i d . ) . 8

2:5 A n d B o a z s a i d t o his y o u t h w h o w a s a p p o i n t e d o v e r t h e
h a r v e s t e r s : W h o s e m a i d e n is t h a t ?

who was a p p o i n t e d over t h e h a r v e s t e r s - Over how many was he

a p p o i n t e d ? R. Eliezer b. M i r y a m said: Over forty-two. Whence is this
derived? F r o m ( I I Chronicles 2 : 1 ) : " A n d Solomon counted seventy
t h o u s a n d men to carry burdens [ . . . a n d three t h o u s a n d and six h u n d r e d
to oversee t h e m " (giving a total of one overseer for every forty-two
m e n ) ] . O n e w h o does this can stand and see what each worker is doing
(Ibid.).9•10

W h o s e maiden is t h a t - N o w was Boaz wont to inquire about maidens!

R. Elazar said: T w o [ f a l l e n ] sheaves, she would take [in accordance with
the halachah]‫׳‬, three she would not take. In a baraitha it was t a u g h t : H e
saw a trait of modesty in her, viz.: T h e standing [ s h e a v e s ] , she took
s t a n d i n g ; the fallen ones, she took kneeling [ a n d not bending o v e r ]
(Shabbath 1 1 3 b ) . 1 1 1 2 ‫׳‬

2:6 A n d the youth w h o w a s appointed over the harvesters

a n s w e r e d a n d s a i d : S h e is a M o a v i t e m a i d e n , w h o
r e t u r n e d with N a ' a m i f r o m the fields of M o a v .

She is a Moavite maiden - [ H e said to Boaz: You say her deeds are
beautiful a n d pleasant. But is she not a Moavite m a i d e n ? It is her
mistress ( N a ' a m i ) w h o has " s o f t e n e d " h e r ] (Medrash Rabbah).,3

2:7 A n d she said: Let m e glean a n d gather a m o n g the sheaves

a f t e r the harvesters. A n d she c a m e a n d s t o o d f r o m since
t h e m o r n i n g u n t i l n o w ; a n d t h e r e is b u t a little f o r h e r
a b i d i n g in t h e h o u s e .
 ‫רש־י‬ ‫תת ב‬
‫אלא וברי ציטיה וחכמה‬ ‫על־הל‪,‬וצרים ױ^מר נערה מואביה ודא השבה‬
‫עם־נעמי משדי^ואב‪ :‬י ותאמר אללןטה־־נא‬
‫מעומל‪-‬‬ ‫עומייה‬ ‫מלקטח‬ ‫ואספתי בעמו־ים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד‬
‫^ ‪ S‬מס‬ ‫ר^־‬ ‫הבנןר ו ע ד ו ת ה זה שבתה הבית מעט •‬ ‫ן‬
‫חראמר בעז אד־תת הלוא שמעת בתי א^‪ -‬נעמי‪ .‬הטעם למעלה מחת‬
‫תלניללק־־ ‪ • ^ rntei‬ו נ ם ' ל ‪ £‬־ ת ע נ י ט ם ! ו ־‬
‫וכ‪1‬ז תדבקץ עם־נעריתי ‪ :‬מעיניך ב ש ד ה א ^ ן ר ‪ -‬בלבה‪ :‬אלקטה נ א ‪ .‬לקט‬
‫;הצרי! והלכת אחדיהן"הלוא"צױתי את־ד»גרים‬
‫לבלתי נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ן ^ ת י ת והלכת אל מ ל י ם ‪ .‬יאם‬
‫מאשר ישאבון הנערים‪ :‬׳'ותפיל על־פניהותשתחו ארצה ות^מר אליו‬
‫־ ^‬ ‫‪T IAT V I • - T YT‬‬ ‫‪- ,‬‬ ‫־•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬־ ‪.‬י ‪T:- I‬״•!‬ ‫י• י ׳)< י‬
‫מריע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נ כ ת ה ‪ :‬יאױ״ען בעז ױאמר‬
‫חורה תמימה‬
‫דבר צניעות ראה ב ד ‪ , .‬עומדות — מעומר ׳ גומלות — מיושב*‪»] (3‬טז קי״ג נ ׳ [ ‪,‬‬
‫)י( נערה מואביה ה י א ‪] .‬אמר ליה‪ ,‬את אמרת מעשיה יפיס ונעימים‪ ,‬והלא נערה מואביה‬
‫היא‪ ,‬אלא גבירתה רפאה לה[' ג ( ]‪0‬״י[‪.‬‬
‫‪ ( 0‬ז ה שבתה הבית טעט‪ .‬אשי• ליה‪ ,‬תפסה מעט לאותה שאתה בבית שהיא מצפה להיי( ]שם[‬
‫)ח( בשדה אחר‪ .‬על שם לא יהיה לך אלהיט אחרים‪ ,‬וגם לא תעבורי טזה‪ ,‬על שם זה‬
‫אליואנוהו‪ ,‬וכהתדבקיןעם נערותי — אלו הצדיקים שקרוייןנערים טי (‪ ,‬שנאסר‬
‫) א י ו ב ‪ ('0‬התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך®•( ] ׳ • ם [ ‪.‬‬
‫תדבקץ מם נערתי‪ .‬וכי דרכו של בועז לדבק עם דגשים ‪ 9‬״(‪ ,‬איר אלעזר‪ ,‬כיח דחזי ותשק‬
‫ערפה לחמותה וחת דבקה ב ה ‪ ,‬אמר‪ ,‬שרי לאדבוקה בד‪ ] ,‬ש נ ת ק י ״ ג נ י [ ‪,‬‬
‫)י( ל ה כ י ר נ י ‪ .‬טלטד שנתנבאת ש־‪,‬וא עתיד להכירה כדרך כל האדץיי( ]ט״ר[‪.‬‬

‫לפניו כי אן־ מעס לקפס למען נעמי שנשארס בנית‬
‫ומחכה לה‪ ,‬כלומר שאין לה מקיר אחר למחיתם ‪.‬‬
‫®י( •״ל יק״ל לנעלי המדרש הלא לקמן פ׳ כ״א אמרה‬
‫רות לנעמי נס כ׳ אמר אלי עס ״הנערים״ אשר ל׳‬
‫תדנקין וכאן אמר עס נערוח׳ ולזה דרשו זה הדרש‬
‫ועין לקק במדרש נפכוק זה‪ 0 .‬יי( ושם דרשו‬
‫הפסוקים על סעידת לויחן ועל השכר של צדיקים‬
‫לעתיל לנא‪ ,‬ופיל רמז דריש כאן כן לפי שקשה‬
‫ליס יאחר שאמר אל הלט ללקופ נשדס אחר למס‬
‫ליס עור לימר לא תעטרי מזה‪ ,‬לכן סמן לירוש‬
‫על מנדת הרת לחזקה ולאמצה נררכס החישה‪,‬‬
‫י ו ן סקויש‪ .‬פ י ( סנס היינוק כאן קאי עליה עם‬
‫הנערות‪ ,‬אץ• לישנא בעלמא טד״ק יהלשץ חינקין‬
‫עם נערותי אינו עולה יפה‪ ,‬רק מצינו יחדנק נפשו‬
‫בדינה‪ ,‬וכדומה ‪ ,‬ולפי מעלתו של נועז לא הו״ל‬
‫לבסא לשון גס כזה אלא לשון נקיה כמו וכה חה«‬
‫או תחריעעי ונחמה‪ .‬והי׳׳ח מניא נשם ס׳׳א‪ ,‬ל ד נ ר‬
‫סס משים‪ ,‬ינש״ס נ״׳ )עי' דקדוקי סופרים( לדנר‬
‫פס סאשס והיא נירסא נכונה ‪ C .‬נ י י ו אישוח נחונה‬
‫וקדושין‬
‫שנפלו ק הקוצרים היתס ליקסתן‪ ,‬אנל נ' שוכנות‬
‫לא כיתה צוקנזתן‪ ,‬ר» ק״״ל נ׳ שנלים לקפ‪ ,‬נ׳‬
‫אונ; לקנו‪ ,‬ו‪0:‬׳ עין אליהו כתב אף לכן הוא מצל‬
‫הלין ]ר״ל וא״כ מאי לנר חכמה יתירה ראה נ ה [ ‪,‬‬
‫אן מרים מלל אין נקיאין נליני המצות ונה ראה‬
‫חכמה יתירה נ׳ה על שאר• מריש‪ ,‬עכ״ל‪ ,‬ונם לא‬
‫כל העניים נזהרים נזה שסומכים על מחיצת בעהיב‪,‬‬
‫ונה ראה הרנה חכמה שלקלקה נפרס » כפי שורת‬
‫הלין‪ .‬י ‪ ( 3‬ריל שבלים עומלות שככת בועז לוקסת‬
‫מעומר ]לשכחת קמה נמי הױ שכהה[‪ ,‬ושנליס ששח‬
‫מן הקציר היתה לוקסת מיושב ואינה שותה ליסלן משום‬
‫צניעות‪ ' .‬ג ( הנער הנק נשאלת בועז כ• הפיקה‬
‫רצון ממט‪ ,‬ותשש שמא עיניו נתן גס וקנא בה‪ ,‬ולכן‬
‫רצה להקגױן פרך פעולותיה שנראו לנועז לגאים‬
‫ויפים‪ ,‬ואמר‪ ,‬ט היא בעצמה נאמת רוח מואטה בה‪,‬‬
‫וקצת מעשיה ספונים נאו לס רק מנעני‪ ,‬ולק היא‬
‫מצל עצמה אינה רארה לשום עליס פץ לסונס‪.‬‬
‫יי( •תכן לחשש מער שמא יקצוף עליו טעו על שנתן‬
‫לענ״ם חושים לטא אל חוו שדמ הקרים להתנצל‬
29 The Essential Torah Temimah RUTH

there is but a little for her abiding in the house - He said to Boaz: She
has taken but a little for her [ N a ' a m i ] who abides with her in the house,
and who looks forward expectantly [to her return] ( I b i d . ) . 1 4

2:8 And Boaz said to Ruth: Have you not heard, my

daughter? D o not go to glean in another field, a n d also do
not pass o n f r o m this, a n d here shall y o u cleave w i t h m y
maidens.

in another field - alluding to ( E x o d u s 20:3): "There shall not be unto

you any other gods"; "and also do not pass on from this" — alluding
to (Ibid. 15:2): "This is my G - d , and I will praise H i m " ; "and here shall
you cleave with my maidens [ n a ' a r o t h a i ] " — alluding to the righteous,
who are called " n e ' a r i m " [youths], as it is written (Job 40:29): " W i l l
you play with it [the Leviathan] as with a bird, and will you bind it up
for your maidens?" [the righteous, who partake of the feast of the
Leviathan] (Ibid.).15•15*

shall you cleave with my maidens - Now was Boaz wont to "cleave " to
women! R. Elazar said: When he saw that (1:14) " A r p a h kissed her
mother-in-law, and Ruth cleaved to her," he said: It is permitted to
cleave to her [ R u t h ] (Shabbath 113b). 16

2:9 K e e p y o u r eyes o n the field t h a t they reap a n d go after

t h e m . H a v e I not c o m m a n d e d the y o u n g men not to touch
you? A n d w h e n y o u are thirsty, go t o the vessels a n d d r i n k
o f w h a t the y o u n g men have d r a w n .

2:10 And she fell on her face a n d b o w e d d o w n u p o n the

g r o u n d , a n d she said t o h i m : W h y have I f o u n d favor in
y o u r eyes f o r y o u to k n o w me, a n d I , a stranger?

to know me - This teaches us that she prophesied that he was destined to

" k n o w " her in the way of all the land [i.e., to take her as a wife]
(Medrash Rabbah)."
 ‫רות ב‬ ‫ישײ‬
‫יהצמאי אל תכלמי מלכת ליה הגד דגר 'לי בל אשר־״עשית את־חמותןי‬
‫ילשתיח (מנל' ״ ‪ 6‬י אחכ\ם‪1‬ת" א י ש \ נקשבי אביך ואמך וארץ‬
‫מולדתך ותלכיאל־עס אשר לא‪-‬ידעת'תמול שלשם‪ :‬יביש?ם‬
‫יה‪:‬ה"פ^לך ותדר מחברתך שלמה מעם ;רעה אלפי ישראל אשר־‬
‫תורה תמימה‬
‫)י״( ד ג ר הגד לי‪ .‬למה שתי פעטים‪ ,‬היגד לי בבית‪ ,‬ת ג י לי בשדר‪] ("',‬ס״י[‪.‬‬
‫א ת ר י סות אישך‪ .‬אף א־די פות אישך‪ ,‬ואץ *׳׳ל בחיי אישך' ‪*] ( 6‬ם[‪.‬‬
‫ותעזבי וגו׳‪ .‬והעובי א ב ד ואשך — מעבודת כוכבים שלך‪ ,‬שנאסר )ייםיח נ׳( אוסרים לעץ‬
‫אבי אתה ולאבן את ילדתני‪ ,‬וארץ נץלדתך — יו שכוגתך ‪. [ » ] ( 3‬‬
‫ת ט י ל שלשם‪ .‬מתו תמול שלשום‪ ,‬שאלו באת חסיל שלשום לא היינו מקבלים אותך"(‬
‫]•ו״יליס־ ינםוח •*ח ה״ג[‬
‫)־»( ישלם ה׳ שעלך ונו׳‪ .‬תניא‪ ,‬אחרים אוסרים‪ ,‬מפני מה גי׳ ם בוהיו מעונץ ויסורים‬
‫באים עליהם ‪ ,‬מפני ששהו עצטן להכנס תחת כנפי השכינה‪ ,‬א״ר אבהו‬
‫לאיתישא ר׳ חניגא‪ ,‬סאי ק ר א ‪ ,‬ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלשה מעס ה׳ אלהי ישראל‬
‫אשר באת לחמת תחת כנפיו ‪] ( 33‬׳נסייז ם״ח ג י [ ‪.‬‬
‫משכרתך ש ל מ ה ‪ .‬שלטה כתיב‪ ,‬דשו לה ששלטה יצא מכנה"( ]ם״ר[‪,‬‬

‫וקלזשץ‪ .‬לעל כזה יונח גה לשץ הכרה שה א קרוב גרים נ׳ה״ו סעוניס ויסיריס נאץ עליהם ‪»0‬י ששהו‬
‫ללשון ידעם‪ ,‬וילע אלם‪ ,‬ואיש לאילעה‪ ,‬וכלימה‪ .‬עצמן להמס תחת כנסי השכינה ‪ ,‬ר״ל ששהו עצמן‬
‫זק םיא נלשון י נ ק ‪ ,‬אע״ס שכנסה לא הכירה על להתגייר ער כה‪ ,‬חה רמז לה טעי ני היא לא חיאג‬
‫לא•*• ל׳ יום)ירישלמי יבמות ס״ר ה׳׳ס( והיא נאמרם על ז ז ‪ ,‬ילה אין שיין סעם זה‪ ,‬יגן ואם נאה‬
‫בלשון זה הסירה גה כן על הכרה לסוב טתה מקיים להתגייר לא קבלוה‪ ,‬משים יאן זה עתם‬
‫כסהננאה על ההוראה השניה אשר לפעל זה‪ .‬נתתישה ההלכה לקנל הנקנות מסיאנ‪ ,‬ואס ק‬
‫ונמש הדרשה בכלל היא מיתיר לשון להכירני‪ ,‬ליי לא יהיו חייה קשים כחיי כל מ ר ם ‪ ,‬ואלינה‬
‫•הים לומר מריע מצאתי ק נעיגין ;אנכי נכריה ‪ .‬חקנל שכר הנק‪ ,‬וזהוענץ המשך לנייו ישלם‬
‫ה׳ פעלו ומי ‪.‬‬ ‫'י׳^ טינו מה‪:‬ה‪:‬תה הישרה בנית ונשרה‪ .‬ועי נפי׳ הריין‬
‫לנדרים ל׳׳ז נ׳ ומשמע שנמסדה כי‪.‬ונ את כל אשר ונם י׳׳ל ירצה ביה להודיע לה ננלל מחילוש ההלכם‬
‫שמקבות ממיאנ יתקבלו לקהל‪ ,‬ט לולא זאת‬ ‫פשית‪ ,‬א‪:‬ל נמס רות שלט לא נמנא נמציאית מלה את‪,‬‬
‫א ק כנר כתט התום׳ נשבת ג״ה נ׳ ינכמה מקומות היתה סתיאשת מכל הענין שנסתנב נהמשו * נ ר י ם ‪,‬‬
‫נב‬
‫( פירש״י אשר נאת שמהרת ולא אתרת‪ ,‬עב"?‪.‬‬ ‫חוצקת המסורה שבימי ממרא עה המסירה ‪:‬לנו‪.‬‬
‫*®‪ i‬נהכרח צדך לפרש כן‪ ,‬ואצ׳׳ה אץ מ שנח אצא אה מנתי ליייק מאשר נאה‪ ,‬קשה איפה מרומז מהירות‬
‫גנא‪ ,‬רמכמע ירק אחרי מית אישה עשתה הסי עם נלשץ אשר נאת‪) ,‬אס לא ירריש אשר מלשון אשור הייא‬
‫חמותה ולא בחייו‪ ,‬והרי זה קשור לה‪ .‬נ (י־זק )שנת קי״פ א׳‪ ,‬וניכױן ליל א׳ ונרש׳׳י שם( מענין‬
‫דראה לרחש ק מ‪:‬וש ינעצמא נעניני עזיטת נא)ה התחזקות וזריזות(‪ ,‬א‪,‬־ המנה למאחר להוא מנרך‬
‫סידר הכתונ מקירש את העם וארן מולרת ואח״כ חב ומנסיח אתה שתהא משכרחה שלמה משמע שלא‬
‫ואס‪ ,‬נסו גא‪:‬רהס לך לך נ‪:‬ארצך וממולדתו ומנית שהתה‪ ,‬לאלו שהתה הד היופוחתץ ממשכרתה עניר‬
‫אייך‪ ,‬ונתהליס ס׳׳ה שמעי נח ירא ונוי ושכחי עמך השהוי‪ .‬וא״כ לא‪,‬היתה המשכרת שלמה‪ ,‬ומה‬
‫וטח א י ד ‪ ,‬משא״ב באן סייר המאוחר מקיים‪ ,‬ולכן כלא נאה על עתה היא כמ׳׳ש נירשה הקוימת‬
‫וריש נ א ק מה שיהיה הסיור על השיר ‪ ,‬ומה שאצו נאח חמול שלשום לא היינו סקנליס אתן)ועי׳‬
‫בתום׳ כאן‪ ,‬ל״ה אשר(‪ ,‬דהו שכתב רש׳יי אשר‬ ‫נ‬
‫שרטתא יותר חפש מקולם‪:* .‬׳ ירק א נחחרשה נאת ]ולא קאמר אשר אמרח[‪ ,‬משמע כמהרח‬
‫ההלכם מואט ולא מואטת‪ ,‬וכמניאר לעיל פרשה לעשות וצא אחרת את הפת הרצויה‪ ,‬יכך היה במשמע‬
‫א׳ פסיק כ״נ ‪ ,‬וא*נ כיונה את הש־‪1‬ה‪ .‬ואמנם צא הלבין‪ ,‬אשר אמרח — שחשנת לנא ועוי לא נאת‪,‬‬
‫נתנאר לאזו תכלית הגיר לה זה פתה כאט שייך ר‪:.‬א"כ אשר נאת משמע תכף למחשבה ניאה‪ .‬ע ( וכעץ‬
‫לעיקר הענין יא״ד רק בעיקר רעיינה ומעשיה הרמזים לקמן פסוק ייל יעויש‪ .‬ויחכו יזייק כסל‬
‫שעשתה > וי׳׳ל לבא בזה לנחמה‪ ,‬משוס וח״ מ ד ם העק בססיק זה‪ ,‬להיינו ישלם ה' פעלו והיינו ותהי‬
‫משטרתן‬ ‫ג»‪9‬״ז רע מאל‪® ,‬מאד נירשה הנאה‪ ,‬משני פה‬
31 The Essential Torah Temimah RUTH

2:11 A n d B o a z a n s w e r e d a n d h e s a i d t o h e r : It w a s t o l d , it w a s
t o l d , t o m e , all t h a t y o u d i d w i t h y o u r m o t h e r - i n - l a w a f t e r
t h e d e a t h of y o u r h u s b a n d , a n d t h a t y o u f o r s o o k y o u r
f a t h e r a n d y o u r m o t h e r a n d the land of y o u r birth a n d
went to a people that you did not k n o w heretofore.

It w a s told, it w a s told to me - W h y twice? It was told to me [of her

virtuous d e p o r t m e n t ] in the h o u s e ; it was told to me in the field
(Ibid:).8‫י‬

a f t e r t h e d e a t h of y o u r h u s b a n d - even after the death of your h u s b a n d ;

not t o speak [of y o u r lovingkindness to h i m ] in his lifetime (Ibid.).19

and t h a t you f o r s o o k , etc. - " a n d that you forsook y o u r father and

m o t h e r " — You a b a n d o n e d y o u r idolatry, as it is written (Jeremiah
2 : 2 7 ) : " T h e y say t o a stock of w o o d : 'You are my f a t h e r , ' a n d t o a
stone: 'You begot m e ' " ; " a n d the land of your b i r t h " — your
neighborhood (Ibid.).20

h e r e t o f o r e - W h a t is the intent of " h e r e t o f o r e " ? If you had come

heretofore [ t o c o n v e r t ] , you would not have been accepted, [the
entrance of a Moavitess into " t h e congregation " having only just then
been s a n c t i o n e d ] (Yerushalmi Yevamoth 8 : 3 ) . 2 1

2:12 M a y t h e L - r d r e p a y y o u r d o i n g , a n d let y o u r w a g e b e f u l l
f r o m the L - r d , the G - d of Israel, f o r h a v i n g c o m e t o
shelter yourself b e n e a t h His wings.

May t h e L-rd repay your doing, etc. - It was t a u g h t : Others say: W h y

are proselytes at the present time subject to suffering a n d affliction?
Because of their delay in coming u n d e r the wings of the Shechinah. R.
A v a h u ( O t h e r s say: R. C h a n i n a ) said: Whence is this derived? F r o m :
" M a y the L-rd repay your doing and let your wage be full f r o m the
L-rd, the G - d of Israel for having come [immediately] to shelter yourself
beneath His w i n g s " (Yevamoth 9 8 b ) . 2 2

let y o u r wage be f u l l [ s h e l e i m a h ] - It is written [ t o be pronounceable

a s ] " s h l o m o h , " presaging Shlomo's [ S o l o m o n ' s ] descent f r o m her
(Medrash Rabbah).21
 ‫יש׳י‬ ‫חת ב‬
‫באת לחםית תת־ד־בנפיו‪ * :‬ותאמר א מ צ א ‪ -‬ישאכץ מערס‪) :‬ע( לא‪,‬‬
‫חן בדניף אדני כיי נחמתני "וכי" דברת‬
‫» חשוכה כתחת מן השפיזית‬ ‫^ •׳‪• .‬‬ ‫‪ j.‬י •!‪• T !-‬‬ ‫‪• -:‬‬ ‫‪1<vr-1‬‬ ‫‪-‬ו‬
‫ואנכי לא אחיה כאחת שלן‪) :‬יד( וטבלת ‪TO‬‬ ‫?גל־־לב שפחתך‬
‫ל ע ת ה ^ ל ־ ־ ^ כחמץ‪ .‬מכאן שהחומץ יפה‬ ‫?פתתף‪:‬‬
‫הלם ואכלת מן־הלחם וטבילת פתךיבחמץ ותשב מצד הכןצרים‬
‫ב' םעסים‬ ‫‪eo hS‬׳‪'n p‬‬
‫תורה תמימה‬
‫לחסות תחת כנפיו‪ .‬א״ד חסא אשד באת לחשות תחת כנפיו — בא ודאת כמה גדול בחן‬
‫של צדיקים ושל צדקה ושל נופלי חפרים שהן חסין בצל סי שאט־ והיה העולם‪,‬‬
‫ונה״א )ת־!לים ׳ ‪ -‬י( סד‪ .‬יקי חסדך א־יהים ובני אדם בצל כנפיך יחםיוף־( ]‪0‬״‪. [1‬‬
‫)'*( כאחת שפחתיך‪ .‬אפר ל ה ‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אץ את סן האמהות אלא ‪ p‬האיסהות™( ]‪. [or‬‬
‫)יי( גשי הלם‪ .‬איר אלעזר‪ ,‬רמז רמו ל ה ‪ ,‬עתידה מלכות בית דוד לצאת ססך דכתיב‬
‫ביה הלום‪ ,‬שנאמר )ש״ב ז׳( ויבא המלך דול וישב לפני ה׳ ויאמר טי אנכי כי‬
‫הביאתני עד הלום"( ]שנח ק־״ג ב׳[‪.‬‬
‫ואבלת סן הלחם‪ .‬רמז רמז ל ה ‪ ,‬זו לחמת של מלכות ]שעתידה לצאת סמנה[‪ ,‬שנאמד‬
‫)טי* יי( ויהי לחם שלטה ליום אתו־ שלשים כר סלת וששים כר קסח נ ז ( ]‪0‬״ד[‪.‬‬
‫וטבלת פתך בחומץ‪ .‬א״ר אלעזר‪ ,‬סבאן שהחומץ יפה לשרב"׳(‪ ,‬ור׳ שמואל בר נחמני‬
‫אשר‪ ,‬רמז רמז לה‪ ,‬ע ת י בן לצאת טטך שמעשיו קשין כחימץ‪ ,‬ומנו —‬
‫מנשה" ‪] ( ,‬שנת קי״ג >[ ‪.‬‬
‫וטבלת פ־!ך בחמץ‪ .‬שבן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחומץי( ]סיר[‪.‬‬
‫ותשב מצד הקצרים‪ .‬מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים — איר אלעזר ‪ ,‬רמז רמז ל ה ‪,‬‬
‫שעתידה מלכות בית דוד שתתחלקי"( ]שנח קי״ג נ ‪, [ ,‬‬

‫כאמהות שהרי פתירה מלכות לצאת ממן ולא יתכן‬ ‫משנירתן שצמה‪ ,‬לטלאי אס הקניה ישלם כלי‬
‫שתצא משפחה זו אל!‪ /‬מ; האימהית וכמש״כ נהי‬ ‫הפעילה הד ממילא המשכרת שלמה‪ ,‬לאין הקניה‬
‫ומלכים מחלציו ינאי‪ .‬ט ( עיץ מש״כ גאית הקיים‪.‬‬ ‫מקפח שכר פעולה‪ ,‬ולק לדש פיל רמז‪ .‬ולפנינו‬
‫נ י( ריל רמז לה הנמלה והעושר הרב אשר למלכות‬ ‫נ‪;:‬לוש חסרה לרשה זו‪ ,‬אן כיה נילקוס‪ ,‬וכפי‬
‫שלמה העתיר לצאת ממנה‪ .‬נ״( ר״ל יפה לשכך‬ ‫הנראה נשמשה מן המלרש ‪ .‬נ י( וענין מסיח של‬
‫חים‪ ,‬לפי ששבע נל לנר חמת ניפה לקרירות‪,‬‬ ‫דית מפורש לעיל פרשה א׳ פסיק ח׳ יעש ה׳ עמכם‬
‫וסנע הקונדס נעת החום להתייעף מפני היגיעה‬ ‫חסל‪,‬כאשי עשיתם עם המתים ועמלי‪ ,‬וכן נפסוק‬
‫והחום לק אוכלי; פתן נחומז‪ ,‬וממילא מניאר שלכל‬ ‫הקייס הגל סגל ל־ כל אשר עשית את חמותך ‪,‬‬
‫אדם נעת השרנ סוג הפעיל נחו מן‪ .‬נ ‪ (°‬ואע״ם‬ ‫ולפנינו נמיר הלשון קסיע ומשונש‪ ,‬וצק נתן מקום‬
‫שהרנה ממלט יהודה הרשיעו‪ ,‬אך הוא נתיישן הרנה‬ ‫לכמה ספד לריש לפל‪:‬ל ט ‪ ,‬יהעתקט כסי הנאית‬
‫נרשעתו‪ ,‬המשים וחמש שנים ‪ ,‬ונזה נמשל לחומץ‬ ‫לענץ ‪ .‬ני׳( ינילקיפ הלשון ‪ v.6‬לס‪ ,‬לא חאמר‬
‫שכל שמתײשן יותר קשס יותר‪ .‬ל( כמש״כ לעיל‬ ‫כיין‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אי את נמניתנק האמהות ומי‪,‬‬
‫אות כיח‪ .‬וגם יש לפרש סנינס פ'פ מיש נניס סיס‬ ‫וצא נתנאר הרמז מאי; לרשו כל עיקר‪.‬לרשה זו‪,‬‬
‫א ׳ ‪ ,‬רשאים סיעלים לפנל סתם בציר כדי שיאכלו‬ ‫והמפרשים פירשו נלוחק נחל‪] ,‬ועי ננמו־‪,‬י רמנ״ן‬
‫ענטם הרנה‪ ,‬יה״ט משוס רהציר מגרר כיסף‬ ‫סיס מסות שכתנ להריק הוא מדנתיג נפסוק שאחר‬
‫האכילה‪ ,‬וחימן היא כעין ציר‪ ,‬ולכן ירן הקוצדס‬ ‫«ה ייאמר לה נעז וההיא נלי מסיק וקרינן כמו לא‬
‫להיות סונלין פחם נחימץ כיי לגרר מסף האכילה‪.‬‬ ‫נא!*ף‪ ,‬והכינה ס נעז ענה על לנדה לא‪ ,‬לא‬
‫יי"( כל סקוצדש ספציקו נינו לטנס ילא הושעה‬ ‫•היה הלני הזה ונמו שהניא המדרש נא; ע‪1‬י שני‬
‫בשוק או אלו‪ ,‬ופירש״י רוסיק נזרקה נו ונרמז‬ ‫מקומות לנתיג בהון לה גל• ספק והכונס כמו לא[‪,‬‬
‫למלכות טת יוי היוצא משניהם שעתירה לחלק ‪,‬‬ ‫ויש להוסיף עיי ל‪:‬״כא לרשס זו עס סלרשס סנאה‬
‫ואלו סבה בתוכם לא היה ניכר הרמז להפסקה גץ‬ ‫נשי הלום ירמז לה שעתירה סלטת טח ח י לצאת‬
‫‪ ,‬שניהם‪ ,‬וע״ע נאות הנא‪ .‬ויש להנץ מת לו לרש״•‬ ‫ממ»‪ ,‬ולא נתנאר למה ייקא כאן‪ .‬רמז לה זה‪ ,‬א א‬
‫זיל לומר יהקוצד‪ :‬הפשינן סט לנינה הלא ׳״ל‬ ‫שזה סי?ה תשונה למה שאמרה ואנט לא אהיהכאזת‬
‫שישנם מצו הקוצרים אשר ל‪.‬ל טעו ואיכ לא היה‬ ‫שפיזתיך‪ ,‬אמר לס ״לא׳ חש ושלום שתהיי ק‬
‫השסק‬
33 The Essential Torah Temimah RUTH

to shelter yourself beneath His wings - R. Chassa said: "for having

come to shelter yourself beneath His wings": Come and see how great is
the power of the righteous, and of charity, and of lovingkindness, the
practitioners of which take shelter in the shade of H i m who spoke and
caused the world to come into being. And thus is it written ( P s a l m s
36:8): " H o w precious is Your lovingkindness, O G - d , and men [who
emulate it], in the shade of Your wings shall take shelter" (Ibid.).24

2:13 A n d she said: L e t me find favor in y o u r eyes, O L - r d , for

y o u have consoled me, a n d y o u have spoken to the heart
o f y o u r maid-servant, a n d let me not be as one o f y o u r
maid-servants.

as one of your maid-servants - He said to her: G - d forbid; you are not

one of the hand-maids [amahoth], but one of the matriarchs [ i m a h o t h ]
(Ibid.).25

2:14 A n d B o a z said to her at m e a l - t i m e : D r a w hither a n d eat o f

the bread, a n d dip y o u r bread in the vinegar. A n d she sat
at the side o f the harvesters, a n d he reached her parched
c o r n ; a n d she ate, a n d she was sated, a n d she left over.

Draw hither - R. Elazar said: He intimated to her: The Davidic dynasty

(whereof "hither" is written) is destined to descend from you, as it is
written ( I I Samuel 7:18): " A n d King David came, and he sat before the
L-rd, and he said: ' W h o am I that you have brought me hither?'"
(Shabbath 113b). 26

and eat of the bread - H e intimated to her the [grandeur o f ] the kingly
"bread" [(i.e., portion,) which was destined to emanate from her], viz.
( I Kings 5:2): " A n d Solomon's bread for one day was thirty kor of fine
flour and sixty kor of meal" (Medrash Rabbah).21

and dip your bread in the vinegar - R. Elazar said: From here it is
derived that vinegar repels heat. R. Shmuel b. Nachmani said: H e
intimated to her: A son is destined to descend from you whose deeds
will be as caustic as vinegar. And who is that? Menasheh (Shabbath
113b). 28 • 29
 ‫‪34‬‬
‫רות ב‬ ‫רש ״י‬
‫ױצבט־להך ( 'לינתאכל!תשבעותתר‪ :‬טיותכןם‬ ‫לשרב‪:‬ױצבסלהקלי‪.‬ױושט‬
‫לה ואין לו ומיון במקנ׳‪.‬׳‪ ,‬אלא‬
‫ללכןט רצוי בעז אתץ^ךיולאמרגםביןהעמרים‬ ‫בלשון משנה אחוריים ותוך‬
‫תלכןט ולא תכלימוה‪ » :‬ו ג ם ש ל ‪ -‬ת & ס לה‬ ‫וביה הצביטה‪) :‬פו( וגס‬
‫של השלו‪ .‬שכוח חשכו! טשו‬
‫מו־הצבתים נעיזבתש ולמטה ולא ת ג ע ה ־ ב ה ‪:‬‬ ‫עצמיכס כאילו אתם שוכיזיס‬
‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VTl I •I‬‬ ‫‪/V I‬‬ ‫‪ • r‬־ מרגוס של שגגה שלותא וק ‪/ .• 1‬‬ ‫•‪a‬‬ ‫‪T‬‬
‫טל השל‪ .‬דבר אחר לשון כי‬
‫ישל זיהך‪ :‬צבהיס‪ .‬עמריס‬
‫קטנים רש דוגמתו בלשון‬
‫משנה מצאן צבהיס או כריכױצ‬

‫»תח נ‪«"0‬‬
‫תורה תמימה‬
‫ותשב סצר הקצרים וגו׳‪ .‬ותשב מצר הקוצרים — רמו רמו לה שעתידה מלכות ביה דוד‬
‫ל מ צ ד סמנו לשעה י ב (‪ ,‬ױצבט לה קלי — רמו לה שתחזור לו מלכותו^( ]פ״ר[‪.‬‬
‫ותשב מצד הקצרים וגוי‪ .‬ותשב מצד הגןוצרים — מצד הקוצרים ודאייי(‪ ,‬ויצבט ‪6‬־‪.‬‬
‫קלי — קליל זעיר בשתי אצבעותיו ‪] F‬׳‪. [01‬‬
‫ויצבט‪ .‬םהו לשון ויצבט — ]לשון אריזה ‪.‬יהושטה הואךי( ]חגיגח נ׳׳ב נ׳ יבר״״י[‪.‬‬
‫ותאכל ותשבע ותתר איר אלעזר‪ ,‬רמז רמו לה‪ ,‬ותאכל ביטי ד ו ד ‪ ,‬ותשבע בימי‬
‫שלמה‪ ,‬ותותר בימי חזקיה"(‪ ,‬ואיכא דאטרי‪ ,‬ותאכל בימי דוד ושלטה ותשבע‬
‫ביסי חזקיה‪ ,‬ותותר בימי ר מ י " ( ‪ ,‬דאסר מר אהורייריה דרבי הוי עתיר משבור טלבאי ‪,( 0‬‬
‫בסתניתא ת נ י ‪ ,‬ותאכל בעוה״ז‪ ,‬ותשבע ליסות המשיח‪ ,‬ותותר לעתיד לבא ‪] ( 0‬שנת קי‪ /‬נ׳[‪.‬‬

‫אחיוה והישפה קלה נראשי אצנעות ‪ ,‬והייני שהישיש‬ ‫הפשק טניהס‪ .‬אמנה •״ל יהדוק של רש״י זיל הוא‬
‫לה נעצמו נראשי אצנעותיו‪ ,‬ואולי כד להראות לה‬ ‫והו״ל לומר נצר נטית )יעי׳ אלשיך ז״ל יאמר על‬
‫אותות ההקרנות שלא תתנייש‪ .‬והמפרשים פרשו קליל‬ ‫זה יאמר מצי ולא נצר רעיון לסי ירכו( רמלח מצר‬
‫זעיר שפירושו מעס מזער‪ ,‬והיינו שהושיס לה מעס‬ ‫מ‪.‬מע הרחק מן הקוצרים ואיה אס נאמר יישנה מצר‬
‫קלי‪ ,‬אנל לא נתנאר למה צמצם לה כל ‪ . p‬ולי נראה‪,‬‬ ‫הקוצרים הניסה לצי טעז והיא ישנם רחוק מהקוצרים‬
‫רהלשץ זעיר שנמירש אינו תואר על כמזח הנתיגה'‬ ‫א״כ ישנה מצד טעי והזיל לומר ותשנ נצל נועז‬
‫אלא על ערן קלית השעורים‪ ,‬והיינו שטה קלוי‬ ‫אלא ע*נ דישנה הרחק ק הקוצרים נצר השני של‬
‫מעס‪ ,‬ואולי היא מפני שנוחים סם למאכל נשיעור‬ ‫הקוצרים שלא מנד טעז יא״כ היי מפסיקים ‪.‬‬
‫קליה מומשה ונא להוציא נזה מלשון קלוי שפירושו‬ ‫יי‪ (3‬להנצר הוא מלשון צייה‪ ,‬ורומו למ״ש חז״ל יכל‬
‫קלוי הרנה ‪ .‬יי( ועיץ מש״כ נאות הקודם ‪.‬‬ ‫איתן ו׳ חושים שהיה יוי טרח •מפני אנשלוס לא היה‬
‫ײ( כל אלה רמזים ק לס על העושר ומרילה שיהיו‬ ‫ל‪ 1‬א! דן מלו‪ ,‬א והמנה לעת מלית נכלל שא!‬
‫לאלה המלכים שיעמדו ממנה‪ .‬ויש לפרש נאור הענין‬ ‫תפסק מלכות טת ו ו י ‪ ,‬אנל עתירה לחזור‪ ,‬יען‬
‫ותותר נימי חיקיה ע״ס הכתונ גני׳)ישעי׳ זי‪ (.‬והיה‬ ‫שגס המלך המשיח מניח מל הוא‪ .‬ונראה לנטן‬
‫טוס ההוא יהיה איש עגלת נקר ושתי צאן‪ ,‬וטה‬ ‫פירוש זה מסה ויריש נסיר כאן ירשה כזו שמחילה‬
‫מרונ משות חלנ יאכל חמאה‪ ,‬כל מקום אשר יהיה‬ ‫להנצו מלכותן על ווו ועל שלמה ועל חזקים ופל‬
‫שם אלף גפן נאלף כסף לשמיר שית יהיה ‪ ,‬ור״ל‪,‬‬ ‫ס נ ש ה ‪ .‬ה ל ש ו ן ויצנפ סיחשו אחיזה‪ ,‬ורמז לה‬
‫ט כל כך יהיה רטי הפושה ער ט לא •חושו לעזונ‬ ‫שאע״ס ק יהיה אוחו נמלכותז ‪<> .‬י(ר*ל כל‬
‫והוא‬ ‫אותס‪ ,‬וזוהי הכינה ותותר נימי חזקיה‪.‬‬ ‫הקוצרים הפסיקו טס לנינה ולא הושינה נחוק או‬
‫יצא ממשפחת ווו המלך שנא סחח ‪ ,‬כמטאר‬ ‫אצלו‪ ,‬ינחוק לא הושינה משוס שמא יכשלו נס ‪,‬‬
‫נכתוטת ס'נ נ ׳ ‪ ( 1 ^ .‬אהיריירי הוא הממונה‬ ‫וגה אצלו לא הישינה שלא יחשדוהו‪ ,‬והוי הפי' מצר‬
‫זה נירש על רות עצמה‬ ‫על סוסים יסרוים‪.‬‬ ‫הקיצריןז ודאי — נרור ונראה מצד כל הקונדס לא‬
‫שזכתה לשי שולחמח עם יתרון לעתיד לנא‪.‬‬ ‫מצי וסמין להם‪^ .‬יי( זה וריש מלשין דצנס שענינו‬
‫מפגי‬
35 The Essential Torah Temimah RUTH

and dip your b r e a d in t h e vinegar ‫ ־‬This was the way of the harvesters,
to dip their bread in vinegar (Medrash Rabbah)™

And she s a t a t t h e side of t h e h a r v e s t e r s - " a t the side of the

h a r v e s t e r s , " a n d not in their midst. R. Elazar said: It was hereby
intimated to her that there would be a schism in the Davidic dynasty
[ t h a t was destined to descend f r o m her a n d B o a z ] (Shabbath 1 1 3 b ) . 3 1

And she s a t a t t h e side of t h e h a r v e s t e r s , etc. - " A n d she sat at the side

of the h a r v e s t e r s " : It was hereby intimated to her that the Davidic rule
was destined to be interrupted [lit., "set a s i d e " ] for a t i m e ; " a n d he
reached her parched c o r n " : It was hereby intimated to her that his rule
would be restored (Medrash Rabbah).32‫"׳‬

And she s a t a t t h e side of t h e h a r v e s t e r s , etc. - " A n d she sat at the side

of the h a r v e s t e r s " : manifestly at the side; " a n d he reached her parched
corn [kali]": "kalil zair" [ t e n u o u s l y ] , with his two fingers (Ibid.).3433‫׳‬

and he reached [ v a y i t z b a t ] - W h a t is the connotation oS"vayitzbat"?

[ H o l d i n g a n d stretching f o r t h ] (Chagigah 2 2 b , R a s h i ) . 3 6

and she a t e , and she w a s s a t e d , and she l e f t over - R. Elazar said: All
of this is intimative: " a n d she a t e " — in the days of D a v i d ; " a n d she
was s a t e d " — in the days of S o l o m o n ; " a n d she left o v e r " — in the
days of Chezekiah. Others say: " a n d she a t e " — in the days of David
a n d S o l o m o n ; " a n d she was s a t e d " — in the days of C h e z e k i a h ; " a n d
she left o v e r " — in the days of Rebbi [ w h o descended f r o m D a v i d ] , as
the master said: Rebbi's steward was wealthier t h a n King S h a b o r [of
Persia]. In a baraitha it was t a u g h t : " a n d she a t e " — for the world to
come (Shabbath 113b).3740‫־‬

2:15 And when she rose to glean, Boaz commanded his young
men, saying: Let her glean even among the sheaves, and
do not shame her.

2:16 And also let some handfuls fall for her, and leave them so
that she may glean them, and do not rebuke her.
 ‫רות ב‬
‫יז ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את איטר־‬
‫•'‪ , J‬ך ‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VATT‬‬
‫לקטה ױהי באיפה שערים‪ :‬יחות&אותבוא‬
‫העירוי^א חמותה את אשר־לכןטה ותוצא ותתך‬
‫ילה את אשר־ת־תךה מ ש ב ע ה ‪ :‬יט ותאמר לה‬
‫חמותה ‪"1‬איפת למטת היום ואנה ע&ית יהי‬
‫ו‬ ‫‪• *V‬‬ ‫ו ‪TJT‬‬ ‫‪,‬־ ‪,‬‬
‫מבירך ברוך ותנך לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש‬
‫אחיוה ומשסה קלה נואש• אצבעות ‪ ,‬והיינו שהישיס‬
‫לה בעצמי נואש׳ אצנעויזו‪ ,‬ואיל* כד להראות לה‬
‫אוחוח ההקרנות שלא ווחנייש‪ .‬והמפרשים פרשו קליל‬
‫זעיר שפירושו מעש מזער‪ ,‬והיינו שהושיס לה מעע‬
‫קל•‪ ,‬אגל לא נתגאו למה צמצם לה כל ק י ‪ .‬ולי נראה‪,‬‬
‫רהלשק וגיר שבמלרש איט חואר על כמות הנתינה‬
‫אלא פל ערך קלית השעודס‪ ,‬וה״ט שהיה קלוי‬
‫מעס‪ ,‬ואולי היא מפני שנוחים סס למאכל בשיעור‬
‫קליה מיששה ונא להוציא בזה מלשון קלוי שפירושו‬
‫קלו• הרבה ‪ (A .‬וע״ן מש״כ גאות הקולס ‪.‬‬
‫יי( כל אלה רמים ק לה מל העושר וממלה שיהיו‬
‫לאלם המלטס שיעמדו ממנה‪ .‬ויש לפרש נאור הפגין‬
‫וחותר בימי יחקיה מיס הכתוב נב•׳)ישעי' זי‪ (.‬והיה‬
‫טוס סהוא •היה איש עגלת נקר ושח• צאן‪ ,‬והיה‬
‫מרונ עשית חלב •אכל חמאה‪ ,‬כל מקום אשר •סס‬
‫שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ושמו •היה‪ ,‬ור״ל‪,‬‬
‫ט כל כך ימה רט• הפובס מד ט ל‪• 6‬חושו לע*ב‬
‫אותם‪',‬וזוהי הכינה ותוחר ניני חזקיה‪ .‬יי׳( והוא‬
‫יצא ממשפחת מל סמלו שנא סרוח ‪ ,‬כמטאר‬
‫נכתוטח סיג ג׳‪* .‬י( אהודיד הוא הממונה‬
‫‪ to‬מסים ופרדס‪ w (° .‬נירש על רוח עצמה‬
‫שזכתה לשני שולחסח פס •חרק לעתיל לנא‪.‬‬
‫מסג•‬
‫־‬ ‫־ ‪VVT‬‬ ‫׳ ־ •— ‪l y‬‬
‫)יט( יהי מכיק• ™ ך ‪ .‬ב ע ל‬
‫סניס‬
‫»י® שמא ™ז לו‬
‫י<‪ !1‬ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫נ‪-‬‬
‫הסשק ניניהם‪ .‬אמנם •"צ והדוק של רש•• ו״ל היא‬
‫והו״ל לומר נצי בניית)ימי׳ אצשין ו") לאמר על‬
‫!ה ואמר מצל ולא נצל ועיין לסי לרנו( למלח מצל‬
‫מ‪.‬מע הרחק סן הי\צד‪!0‬א״נ אס נאמו דשנה מצל‬
‫הר\צדס הממה לצל מעז זהיא ישנה רחוק מהקוצוים‬
‫א״כ •שנה מצד מעז זמ״ל לומר משב נצל נועז‬
‫אלא מיג לישנה הרחק ק הקוצדס נצל השני של‬
‫הקוצרים שלא נעל נועז וא״כ היו מפסיקים ‪.‬‬
‫לב( למצד הוא מלשון צדה‪ ,‬ורומז למ״ש חז״צ לנל‬
‫אותן ו' חלשים שטה מל בוריו •מ»• אנשלוס לא היה‬
‫צו אז ‪ p‬ר‪.‬לן‪ t ,‬להכונה לעש הגלות מלל שאו‬
‫תפסק מלכות בית מ ל ‪ ,‬אבל עתירה לחוור‪ ,‬יען‬
‫שגס סמלו המשמו מנית מל הוא‪ .‬ונראה למון‬
‫פמ־יש זה מסה לדדש נסיר כאן דרשה כוי שעתידה‬
‫למצד סלנותן ‪ to‬מל ועל שלמם ועל חזקיס ועל‬
‫מנשה‪ (A .‬הלשון ויצנס סיחשו אחיזה‪ ,‬ורמו לס‬
‫שאע״פ ק •היה אוחו במלכותו‪ .‬יי(ר״ל כל‬
‫הקוצרים הפסיקו ניט לנינה ולא ההינה בחוק ‪6‬ו‬
‫אצלו‪ ,‬לגחוק לא משינה משום שמא יכשצו בה ‪,‬‬
‫וגס אצלו לא הושיבה שלא •י׳שלוהו‪ ,‬והו• סט' מצל‬
‫הקוצרין( ולאי — נהר ונראה מצי כל הקוצדם לא‬
‫מצל וסמון להם‪ .‬י"( זה לדש מלשין יצבס שפיט‬
37 The Essential Torah Temimah RUTH

2:17 And she gleaned in the field until evening, and she beat
out w h a t she h a d gleaned; a n d it was a b o u t an ephah of
barley.

2:18 And she took it up and went into the city. And her
mother-in-law saw what she had gleaned. And she
brought it out and gave her what she had left over after
sating herself.

2:19 And her mother-in-law said to her: Where did you glean
today, and where did you w o r k ? May your benefactor be
blessed. And she told her mother-in-law what she had
done with him. And she said: The name of the man for
whom I worked today is Boaz.

f o r w h o m I w o r k e d - It is not written [lit.]: "which he wrought for me"

b u t : " w h i c h I wrought for him." F r o m here it is derived: " M o r e than the
giver does for the p a u p e r , the p a u p e r does for the g i v e r . " This is the
intent of R u t h ' s saying: " w h i c h I wrought for h i m . " I rendered him
many services a n d benefactions for the one morsel that he fed me
(Medrash Rabbah).*1

2:20 And Na'ami said to her daughter-in-law: He is blessed of

the L-rd for not having withheld his lovingkindness from
the living and the dead. A n d Na'ami said to her: The man
is kin to u s ; he is one of our redeemers.

He is blessed of t h e L-rd ‫ ־‬R. Y o c h a n a n said: Let one never keep

himself f r o m soliciting a blessing of an elder. F o r Boaz was eighty years
old a n d h a d never begotten a child, b u t as soon as that righteous one
[ N a ' a m i ] prayed for h i m , he was immediately " r e m e m b e r e d , " as it is
written: " H e is blessed of the L - r d " (Ibid.).*2

the living a n d t h e dead - " t h e living" — he fed a n d sustained t h e m ;

" t h e d e a d " — he busied himself with their s h r o u d s (Ibid.).*1
 ‫‪38‬‬
‫‪ntn‬‬ ‫רות ב‬
‫ללקט בשדהו‪) :‬כ( אח לחיים‬ ‫‪ m‬בעז‪. = :‬ותאמר נעמי‬ ‫א&ר ז עשיתיעמו‬
‫ואת המהיס ‪ .‬שזן וממ־נס‬ ‫ז ב‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ליך*ה‬ ‫ב ת ך ךץא‬ ‫לכלתה‬
‫את ס־זייס ונטפל בצרט‬ ‫י ? ‪-‬־‬ ‫•‬ ‫‪:‬־ •••‬ ‫י‬ ‫־!‬ ‫‪T‬י י‬ ‫‪TT‬‬
‫י‬
‫המתיס‪:‬‬ ‫את־ודזיים ואת־הטתים ותאמר לה ױןמיכךוב‬
‫לנו האיש מנהלנו הוא‪ :‬מ גתאמר ח ת המואביה גם! כי־אמר אלי‬
‫עם־הנזערים אי&ר־לי תךבקץ עד אש־בלו את כל־ת־ציר אשר־לי"‪:‬‬
‫ע ותאמר נעמי אל־הת כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נ^רותױ וילא‬
‫‪:‬פגעדבך בשידה א ת ר מ ותדבק בנערות בעז ליקט עד־בלות כןןױר־‬
‫השערים ומציר החטיםייותשבאת־המותר‪ :,‬״‬
‫‪|T‬‬ ‫‪-t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‪<s‬‬ ‫־‪• 1‬‬ ‫! ‪J• I‬‬ ‫־•<‬ ‫‪1‬‬
‫זע* הס‪0‬ר נפשי ״׳ם‬
‫תורה תמימה‬
‫א ש ר עשיתי ‪ . vSv‬אשר עשת עטי לא נאשר‪ ,‬אלא אשר עשיתי עב\‪ ,‬םל דר שיותר‬
‫מאשר בעל הבית עושה עם העני‪ ,‬עודה העלי עם בעל הבית‪ ,‬לפיכך אשית‬
‫רות אשר עשיתי עטו‪ ,‬הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עסו בשביל שהאכילני פרוסה‬
‫אחת ם א ( ]ס׳׳י[‪.‬‬
‫)נ( ברוך הוא ל ה ׳ ‪ ,‬א״ר יוחנן‪ ,‬לעולם אל ימנע אדם עצמו טלילך אצל ז ק לברכו‪,‬‬
‫שריי בועז בן פ׳ שנה היה או ולא נפקר‪ ,‬וביון שהתפללה עליו אוהד‪ .‬צדקת‬
‫טיר נפקד‪ ,‬שנאסר ברוך הוא ל ה ‪ 0‬ב ( ]שם[‪.‬‬
‫א ת החיים ואת‪ 0‬השתים ‪ .‬את החיים — שק ופרנס את החיים‪ ,‬ואת הטהים — שנטפל‬
‫בתכריכיהו; *( ]׳«=(‪.‬‬
‫קרוב לגו האיש‪ .‬א״ר שמואל בר גרמני‪ ,‬בועו גדיל החד היה וראשה עשתה אותו קרוב‬
‫להן‪ ,‬שנאסר קרוב לט האיש®‪] (,‬׳גם[‪.‬‬
‫)«( ותאמר רות המואביה‪] .‬מה ה״ל המואביה[‪ ,‬אלא בוראי מואביה היא זו‪ ,‬שהרי‬
‫הוא אמר )‪n pwe‬׳( וכה תדבקין עם נערותי‪ ,‬והיא אמרה עם הנערים‬
‫אשר ליפי( ]‪. [or‬‬
‫)»( קציר השערים וגו׳‪] .‬הנודר עד הקציר — אסור עד שיתחילו העם לקציר קציר חטים‬

‫וכמה מן הדיי‪.‬ק הוא‪ ,‬אגל י״ל דהתואר אשר לא‬
‫עזנ חשדו את החיים ואת המתים אט מ סנ כתיאר‬
‫לטעז רק להקנ׳׳ה‪ ,‬וכמי כלשון מעם ס׳ אשר נאת־‬
‫להסות החת כנפיו‪ ,‬והבאר שנטפל נתכריכיהו‪,,‬‬
‫שאע׳׳פ שלא נשאר להן לנשי מחלון וכ;יו; מנהליה ן‬
‫מאומה אפייה עזר ה׳ להן להפפל נתכריניהון ן וא״כ‬
‫מנץ זה מנוון להדרשה דלעיל )א׳ חי( שהנאט‪.‬‬
‫‪°‬י( הנינה ט רצתה נעמי נזה צהתהדר צפני רית‬
‫נערך משפחתה‪ ,‬ולכן לא אסרה קריניש אנו להא•‪:‬‬
‫א!א נ• קרוב האש לנו‪ ,‬ומי נהלה במי‪ ,‬קס; נ־‪.‬לה‬
‫בגדול‪ ,‬ובזה ערבה ערן משפחתה גביה מערכו ‪:‬ל‬
‫טעו על שהוא מחיהס לה‪ .‬ולמלה בזה לרעיון ולגד‬
‫נמצה אלימלך שטה מיל לאמר אלי תנא מלכיש‬
‫נמנואר נדש המגילה בשם אלימלך‪ ° .‬י‪ ( ,‬ההואר‬
‫מואניה באן הוא מיותר‪ ,‬ודריש מסד שנכשלה נלטר‬
‫מגונה נשמתה את לנד מפז‪ ,‬ושם מואב עי־רו‬
‫קנינה היא כמניאר בהורה פ׳ וירא‪ ,‬והיא עיל‬
‫שי‪.‬מח זרוק חופרא אאירא ואעיקח ק א ‪.‬‬
‫ואולי י״ל לרטנה נמ״ש טלא סיאניה טא זז ולא‬
‫ילעס‬
‫ס״( מפני שמוח הצדקה גדולה ומרינה סרנה מאד‬
‫מהוצאת העשיר לצדקה‪ ° .‬ב ; וע״ע לקמן ש׳ נ' פ׳ י׳‪,‬‬
‫ז^ישאמר *ל זקן פירושו חנם וצדיק ונמו שמטים‬
‫וטון שהי‪.‬פ‪:‬לה עציו אותי צדקת‪ ,‬ואף דיש לפרש‬
‫כאן זקן כמשמעו נא נשניש וכמ״ש נעמי)א׳ י"נ(‬
‫ט וקנתי מהיות לאיש‪ ,‬אך צםתש זקן שאין לו מעצה‬
‫רוחנית א; כל יתרון‪ ,‬אלא ודאי כמש׳ינ‪ ,‬וע״פ‬
‫מ׳׳ש אן וקן אצא מי שקנס חכמה‪ ,‬ולכן פשוש דגם‬
‫תכלת חכש צעיר מועילה‪ ,‬ומה שהפס זקן הוא עייל‬
‫ההוה דסתס ‪ pi‬קנה חכמה כמש״כ נאיוג ורוב שטם‬
‫יודיעו חכמה‪ ,‬וכמ״ש ננ״ב קשיח א׳ מי שיש לו‬
‫חולה בהוך ביתו ילך אנל חנס שנעירו וינקש עציו‬
‫רחמים‪ ,‬ופיין מש״ב נתו׳ית ם׳ ידי נכסוק ואנרהס‬
‫» ( נפי׳ מהרוו״ו כתנ וזיל‪ ,‬ולעיל)א׳ חי(‬ ‫זק‪.‬‬
‫ותאמר נעמי לשתי כלותיה יעש ה' עמכה הסד נאשר‬
‫פשיתס פס המתים שנפפלתס נחכריכיהון‪ ,‬נהכרח‬
‫צ״ל שכאשר מתו נעליהין מהלין ינלען וצא היה להם‬
‫חכדכץ הלנו אצל ניעז קחניהס ונתן להם הנר׳כי;‪,‬‬
‫•שניהם אמת‪ ,‬שק והוא עסקו נתכריטזון‪ ,‬עכ״ל ‪,‬‬
39 The Essential Torah Temimah RUTH

The man is kin to us - R. Shmuel b. Nachmani said: Boaz was the

greatest man of the generation, and yet the woman [ N a ' a m i ] made him
their kin [instead of speaking of themselves as his kin], as it is written:
"The man is kin to us" (Ibid.).*4

2:21 A n d R u t h the M o a v i t e said: A n d he also said to m e : W i t h

m y y o u n g m e n shall y o u cleave, u n t i l they finish all o f m y
reaping.

And Ruth the Moavite said - [ W h y need "the Moavite" be

mentioned?] She is most assuredly a Moavite, for he [Boaz] said ( 8 ) :
"and there shall you cleave with my maidens," and she said: " W i t h my
young m e n " ! (Ibid.).*5

2:22 A n d N a ' a m i said t o R u t h , her d a u g h t e r - i n - l a w : I t is g o o d ,

m y daughter, that y o u go out w i t h his maidens a n d t h a t
they not meet y o u in a n o t h e r field.

2:23 A n d she cleaved w i t h the maidens o f B o a z to glean until

the e n d o f the barley harvest a n d the w h e a t harvest, a n d
she dwelt w i t h her m o t h e r - i n - l a w .

the barley harvest, etc. - [ I f one vows: "until the harvest," the vow is
binding until the beginning of the wheat harvest, and not (only) until
the beginning of the barley harvest (which is earlier). A n d though it is
written: "the barley harvest and the wheat harvest" (which would seem
to equate them), the setting of the verse is the south of Eretz Yisrael
(where they are, indeed, of equal importance), whereas that of the
(above) baraitha is the Galil (where the " b i g " harvest is the wheat
harvest)] (Yerushalmi Nedarim 8:4). 4 6

the barley harvest, etc. - R. Shmuel b. Nachman said: From the

beginning of the barley harvest until the end of the wheat harvest, a
period of three months, [this being the required initiation period for the
prospective proselyte] (Medrash Rabbah).*1
 ‫‪40‬‬
‫רות ג‬ ‫רש־׳י‬
‫ג)ב( ‪ . m‬קיומי‪ :‬ג א ותאמר לה נקמי חמותה בתי הלא אבקש־‬
‫ל א מ נ ו ת אשרייטב‪-‬לן^‪ :‬ב ועתה הלא בעז‬ ‫״ז;‬ ‫״ ™ ‪:‬‬
‫שהיה החי פרין בננבה מלעתנו אשר היית את־נערותץ הנה־הוא זירה‬
‫את־גרןהשעריםהלןלה‪ ; :‬ו ך ח צ ת ו ו ס כ ת ^ ז י‬
‫עבודה כוכבים שלך ‪ :‬וסכת ושטתק׳ ש מ ל ת ך שטלתיך קרי עליך וירדתי וירדת קרי‬

‫א ל ־ מ ת נ י לאי'& >נד בלתו י‪£‬כל'ולעיוות ‪5‬‬ ‫‪S t t ?11‬‬

‫י ויהי בשכבו וידעת את־־המקום אשר ישכב־‬ ‫» י ת ‪ .‬יה־תי כתיב זכיתי‬
‫ד ״‪- , • .‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪- - n‬יי!‬ ‫• •׳• י י ־‬ ‫‪ :‬אל הודעי לאיש‪.‬‬
‫י( ד*ם מוםר״דע עו\נגע‪:‬‬
‫תורד‪ ,‬תמימה‬
‫אבל לא קציר שעורים‪ ,‬ואע״פ דנתיב קציר השעורים וקציר החטים — בדרום ארץ ישראל‬
‫‪,3‬‬
‫איירי‪ ,‬ומהניתץ בגליל איירי[ ( ] י י > ׳ « ל ס י נ ד ר י ם ‪c‬״‪ n‬ה ״ ר [ ‪.‬‬
‫קציר השערים וגו׳‪ .‬א״ר ש^יאל בר נחשן‪ ,‬טתחלת קציר שעורים עד כלות קציר חטים‬
‫שלשה חרשים ‪0] ( 10‬״ר[‪.‬‬
‫ג ) ב ( הוא זרה ונו׳‪ .‬אמר ר' אבא בר כהנא‪ ,‬מכאן לתלמיד חים שלא יצא יחידי‬
‫]וזייץ *׳׳* ב ׳ [ ‪.‬‬ ‫בלילה"(‬
‫נ‬
‫]ס״ר[‪.‬‬ ‫) ( ורחצת ו ס נ ת ‪ .‬ורחצת מצניפת עבודת כוכבים שלך‪ ,‬וסבת — אלו מצות וצדקות ‪( 3‬‬
‫ושמת שמלתיך עליך וכי ערומה היתה‪ ,‬אלא אלו בגדי ש ב ח ‪ ,‬מכאן אכר ר׳ חנינא‬
‫צריך אדם שיהיו לו שני עטסים אחד לחול ואהד לשבתי( ]ירושלמי םאי ‪ n'e‬י‪,‬׳־ז[‪.‬‬
‫וירדת ה נ ק ‪] .‬מהו וירדתי ‪ — [( 0‬אמרה ל ה ‪ ,‬זכותי תרד עסך ]ירושתם• פאה ‪e‬״‪ n‬י‪*,‬ז[‪.‬‬
‫וירדת הנדן‪ .‬מכאן שאין עושין גינית אלא בנבוך שבעירי( ]ט״י[‪.‬‬

‫לה נעמי‪ ,‬דעי‪ ,‬״אחר שיגמור לזרות לא ינא לניתו‬
‫לשכנ‪ ,‬שגנאי הוא לת״ח לצאת יידדי בלילה‪] ,‬והוא‬
‫כיה אז יחידי בנית כנראה מהמשך הפסוקים[‪ ,‬ולפיכן‬
‫ישכב ט ו ק ‪ .‬ל( אילי מדייק מדלא כתיב ורחצח‬
‫אח »ד ידיך ורגליך‪ ,‬ורחצת סתם משמע כעל‬
‫סנילה מאיזו פומאה כמו אשה רוחצת )ש״נ י״א( וכן‬
‫לרחוץ על היאור )שמות נ ( ‪ ,‬ונם ‪5‬ם דרשו להפהר‬
‫מצרעתה‪ ,‬ולק רריש ימונה נעמי אחיצה ]כל«‪1‬‬
‫פנילה[ מלכלוכית עמדת מכניס‪ ,‬וזה מוסנ אעמנא‬
‫יסרשיות הקודמות‪ ,‬וכן סיכה‪ .‬ונס י״ל רמדײק‬
‫נפשיסית‪ ,‬האם נאז נעמי ללמרה הלכית קישיס‬
‫כנערה קפנה‪ ,‬ולמה היה לה למיר לה כל זה‪.‬‬
‫נ ( לריש מלשון שמלותיו שמורה נעלמא על מר‬
‫מכוני ונאה‪ ,‬ונמו שירשו בספרי ם׳ מצא סל הם'‬
‫והסירה את שמלת שניה מעליה‪ ,‬מלמי שמעניר ממנה‬
‫טייס נאים‪ ,‬מפני שהכנענים בנוחיהם מתקשפות‬
‫במלחמה וכוי ופ״״ש נפירש״י‪ ,‬וכן יש למין »׳׳פ‬
‫מ״ש טמרא ב״מ כ״ז א׳ עה״פ יפי חצא וכן חעשה‬
‫לחמורו ושמלתו‪ ,‬אף השמלה נכלל ]כל האניות[ מ ה ‪,‬‬
‫ולמה יצאה נ הקיש אליה ולומר לו מה שמלה מיוחרת‬
‫שיש לה סימנים ויש לה תונעיס וכוי‪ ,‬וייל הנאור רמפני‬
‫שהשמלה סא מ ר נאה ומכוני יש לנעליה סימנים‬
‫נתונה‪ ,‬מפני שמרגיש נה נייתר‪ ,‬וממילא יש לה‬
‫תזנעיס‪ .‬ג*( יריש את הנתיב‪ .‬י( שלא ישליס הריח‬
‫נחזקה‬
‫ידעה למר ק בשפה הקודש ולא הבחינה נין לשון‬
‫זכר ימן לשון נקנה‪ ,‬אך נעמי הכירה את‬
‫סלפה בלשון‪ ,‬ותקנה זאת נהמשך דנריה אל רות‪.‬‬
‫®י( ריל מירר סחה עד הקציר אשור פד קציר‬
‫חפים שזמנו מאוחר מקציר שעורים‪ ,‬מפני שהשעורים‬
‫ממהרין להחנשל‪ ,‬ופעם הדנר משים דהשעוריס לגבי‬
‫חפים נזרעים ונקצריס רק מעס‪ ,‬ולכן סתם דעתו‬
‫‪3‬ל אדם לקציר היוחר נכנד‪ ,‬והיא קציר חפים‪,‬‬
‫יפריך היחש למי‪ ,‬יהא כתיב קציר השעורים וקציר‬
‫החפים‪ ,‬אלמא דערן פנינם שוה‪ ,‬וא״כ אפשר‬
‫גמכוין הנודר נס לקציר שעורים‪ ,‬ומשני דפסוק זה‬
‫בדרום את ישראל איירי‪ ,‬ושם זורעין ויץצרין‬
‫שעורין נמדה מיונה‪ ,‬לכן פרך שניהם שוה‪ ,‬משא״כ‬
‫המשנה מליל אײרי‪ ,‬ושם זריעת שעירים מיעפה‬
‫מאד‪ ,‬ואץ רעתו של אדם נסתם לשון קציר עליהם‬
‫ס אס על של חנוט‪ ,‬ולק ק״יל גדין ‪ w‬יהכל לפי‬
‫המדינה‪ .‬והנה ירושלמי נא ע ק זה נלשון קסיע‬
‫וחסר ומשונש ‪ ,‬יהמפרזס נסחבכו גו הרנה‪,‬‬
‫ואנו העתקממ ונארנוהו כפי הנאות ורצוי לפק ‪.‬‬
‫י"( ר״ל שישנו שלשה חדשים כשיעור •מי הבחנה‬
‫הדרושים לגיור‪ ,.,‬ואז החלה נעמי לנקש קרנת חת‬
‫עם מעז נמטאר‪.‬‬
‫•( מהמשך כל לשון הפסק לריש זה‪ ,‬מה הוא זזרה‬
‫את נוק השעירים הלילה ויהי בשכט ומי‪ ,‬אמרה‬
41 The Essential Torah Temimah RUTH

3:1 And Na'ami, her mother-in-law, said to her: My

d a u g h t e r , shall I not seek f o r y o u a resting place which
shall be g o o d f o r y o u !

3:2 A n d n o w , is n o t B o a z o u r k i n s m a n , w i t h w h o s e m a i d e n s
you were? Behold, he winnows the barley threshing-floor
tonight.

he w i n n o w s , etc. - R. A b b a b. C a h a n a said: F r o m here [the fact that he

would remain in the threshing-floor and not return h o m e ] , it is derived
that a T o r a h scholar should not go out alone at night (Chullin 9 1 b ) . 1

3:3 A n d wash yourself, a n d anoint yourself, a n d place your

raiment u p o n you and go down to the threshing-floor; do
not reveal yourself to the m a n until he has finished eating
and drinking.

And wash yourself and anoint yourself - " A n d wash y o u r s e l f " — f r o m

the putrefaction of your idolatry; " a n d anoint y o u r s e l f " — with
mitzvoth a n d righteous acts (Medrash Rabbah).1

and place your r a i m e n t upon you - N o w was she n a k e d ! T h e reference is

to her S a b b a t h apparel, whence R. C h a n i n a derived: O n e should have
[ a t least] two g a r m e n t s ; one for the weekday a n d one for S a b b a t h
(Yerushalmi Peah 8 : 7 ) . 3

and go down t o t h e t h r e s h i n g - f l o o r - [ W h a t is the intent of ( t h e written

f o r m ) : " a n d I shall go d o w n " ? ] N a ' a m i ( a s it were) said t o her: My
merit shall go d o w n with you (Ibid.).1*

and go down t o t h e t h r e s h i n g - f l o o r ‫ ־‬F r o m here it is derived that

granaries are t o be situated in the lower part of the city [ a n d not in the
heights, where the winds are s t r o n g ] (Medrash Rabbah).*

3:4 A n d it s h a l l b e , w h e n h e lies d o w n , t h a t y o u s h a l l k n o w
t h e p l a c e w h e r e h e l i e s ; a n d y o u s h a l l g o in a n d u n c o v e r
h i s f e e t a n d lie d o w n , a n d h e s h a l l tell y o u w h a t t o d o .
 ‫‪42‬‬
‫רש־*‬ ‫חת ג‬
‫מיק‬ ‫)ו( ותרד‬ ‫לבומז‪:‬‬ ‫מ י ג ל ת י ו ן ^ ב ב ת י ושכבת קרי‬ ‫װלית‬ ‫ובאת‬
‫‪ : ' f e i‬יזןתאמי‬ ‫ו ת א י‪/‬יד ל ך ' א ת‬
‫‪000‬‬
‫מלץ וארד ק־ ר ת ת הגת ן‬ ‫אלי קרי ולא כתיב‬ ‫אליה בל איטר־״תאמרי‬
‫ככל א?זר־‬ ‫י ™ י‬
‫הסוגפ בי והרואה איתי יאמר‬ ‫צותה חמותה‪ :‬ו ויאבל בעז ויעזת ױיטב לבו‬
‫שאני זוגה ‪Db‬׳‪ p‬ימה‬ ‫־ ־ '‬ ‫־ "‬ ‫י־‬ ‫־ י‬ ‫״‬ ‫״"‬
‫)ו( וייסב לט ‪ .‬מסק בהורה ‪:‬‬ ‫בהחלה הגוק ואת״כ קשסה את עצמה כאשר צותה המוסה‪:‬‬
‫תורה תמימה‬
‫) ה ( א ש ר תאמרי‪ .‬הכתיב אשר תאמרי והקרי אשר תאמרי אלי — הלכה למשה מסיני‬
‫הואי•( ]נירים ‪S‬״‪ 1‬נ ׳ [ ‪.‬‬
‫א ש ר תאמרי‪ .‬כתיב אשר תאמרי וקרי אשר תאמרי א ל י ‪ ,‬אסרה לה שמא יבא אחד סן‬
‫הכלבים ויזדווג ל י ‪ ,‬ואע״פ כן עלי ליישב הדבריטי( ]ט״י[‪.‬‬
‫)י( וחרד ה נ ק וגו׳‪ .‬כתיב )סשל• סי( תן לחכם ויחכם עוד‪ ,‬א״ר אלעזר‪ ,‬זו ר ו ת ‪ ,‬דאלו‬
‫נעסי אמרה לה ורחצת וסכת ושמת שטלייזיך עליך ]והדר[ וירדת הגורן‪ ,‬ואלו‬
‫בדירה כתיב וחרד הגירן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה ‪] ( ,‬שנת קי׳יג נ ׳ [ ‪.‬‬
‫ותעש כבל וגו׳‪ .‬ת נ י א ‪ ,‬תחלת עבורה של טואב לשם זנות שנאמר רחל העם לזנות אל‬
‫בנות מואב וסופה לשם ש ט י ס ‪ ,‬שנאמר ותרד הנודן ותעש ככל אשר צותה‬
‫חמותה"( ]ס״ר[ ‪.‬‬
‫)י( וייטב לבו‪ .‬מהו מיטב לבו — שברך על מזונו®(‪ ,‬דבר אחר וייטב לבו — שאכל‬

‫לת צנישין נקיץ עול היא משנה לעתיה' וא״ב •"ל ג״כ‬
‫כחן ולפיכך החליפה מאמר נעמי ולנשה מ ט ה בגורן‬
‫משים יטתה יראה ללטש מ ד שנת מפני הכלבים‪,‬‬
‫אף שטחה רגילה נהם נחיל‪ ,‬ט מנע הכלטם להתפעל‬
‫משינוי מפס נסי התלם ולי»ס אן סן הצייד לשנש‬
‫פ׳ מש״כ ננאר‬ ‫הספרים ולגרוס מן הנבלים ‪.‬‬
‫ורשה זו נאת הקויס‪ .‬ח ( כלשץ החלת עטרה אס‬
‫מטאר גלי‪ ,.‬יהא בעק מות מואב בשנױס לא טה‬
‫כלל לשם עטר ט אס לשם וסת בעלמא‪ ,‬ונס בענץ‬
‫הפסוק והכא לא אירי נעמרס של רוח‪ ,‬וייתר‬
‫מזה הנה חחלת עמיה של סואנ אררנס היחס לשם‬
‫שמיס‪ ,‬יתחלת הענור היר‪.‬ה נננות ליס‪ ,‬ומבואר‬
‫שם במררשיס והובא בטרשיי)סי וירא( שננוח לוס‬
‫סט לשם שמים שטו יראת שתחרב סעולס ורצו‬
‫לקיימה‪ ,‬יעו״ש‪ .‬ולכן נראה לפיס קל במורש >א;‪,‬‬
‫ובמיןם חחלת פטרה צ״ל החלת קחנה‪ ,‬ור״ל ט‬
‫כמו הכא כמו נשפים היי משהללית להתקרב למנדם‬
‫וכמבואר נאנחת שם שהשתללו בנות מיאב למשוך צב‬
‫ישראל אחריה;‪ ,‬ונס הכא עשתס רות השתדלות מעץ‬
‫זה כמש״כ ורחצת וסכת ושמת שמלותיך ונוי אלא‬
‫והחס היחס לשם זנות וכאן לשם שנדם‪ ,‬והלשון‬
‫וסוסה יש לנאר משוס ועם חת טה סוף האיסור‬
‫מנסת מואב לנא בקהל ישראל לכשנחג״רו‪ ,‬מזמנה‬
‫נתחרשה ההצכה מואט ולא מואבית במטאר בפרשה‬
‫לא נתנאר מנין זה‪ ,‬ומאי‬ ‫הקורסת סמק י״א‪.‬‬
‫רבותיי‪ ,‬אך בתמוס מפרש כאן סנץ זה בזה״ל‪,‬‬
‫וברין• שמא יה׳ יקביל צלוח׳' ואעד' נסנא ק ארעא‬
‫יהיאל‬
‫בחזקה נמה הזירה‪ .‬זע׳ נ״ג נ״ל נ ' ‪ .‬יי( ס יש קריין‬
‫ולא בייט ונתיני ולא קריין שהם הלכה למשה מסיני‪,‬‬
‫חו טא אחד מקטין ולא נתיני‪ ,‬וניס שאסיר לשמת}‬
‫בכל יתר לנרי התורה והנניאס‪ .‬ואעיס למגילת‬
‫חת נכתבה מיי שמואל הרמתי כמטאר בניב )ס״י(‬
‫אך י־יע להקנ״ה הראה למשה יור יור ויורשיו לוי‬
‫לור וחכמיו זא״נ ראה את בל המאורע מס רות‬
‫ובועז יהוא נאמת סיפור בלל• לכל האמה הישראלית‬
‫ט מזה נאת מלמת טח לול הפעיה זא״כ •״ל למשה‬
‫י מ ו ‪ t f o‬מסר לתלמידו •הושע וכן •הושע לתלמידו יכן‬
‫להלאה שיכתב נמגילת רוח נ א ק בזה‪ ,‬זק הוא בכל‬
‫המסורת בתנ״ן ‪ .‬י( נ א י הדנדס פיס הדרשה‬
‫הנאה ששעתם חת מיניי נעמי שסיים — שמקוים‬
‫תריץ וחסון• ותתלנש ואח״נ תרי הגוק‪ ,‬והיא‬
‫החליפה הסדר‪ ,‬שמקורם יריה מ ו ק ושם רחצה‬
‫זט׳‪ ,‬וכאן מבאר סנת הינר ששינחה מצווי נעמי‪,‬‬
‫יען שאמרה שאש חנק עצמה הכל וחלו כך פירך‪,‬‬
‫שפא •פגע בה אחי מהכלטס ]אלי ציל מבני בליעל[‬
‫ױחעזצל בה‪ ,‬משא״ב אש חכץ עצמה בגוק‪ ,‬ומפרש‬
‫פוי יזה מחמז בלשון הכתוב שבכתיב חסר המלה‬
‫‪6‬לי‪ ,‬לרמז שלא שסרה פקולהה במכוק‪ ,‬ומה שאמרה‬
‫ואפפיב פלי ליישב הרביע‪ ,‬מנתה שתשתיל לפשות‬
‫גכל אשר צותה אך בשיניי סדר‪ .‬עור ׳"ל במנת מה‬
‫שאמרה שמא יטא אחי פ; הנלטס עיס טרושלס׳‬
‫בלק ס״ל היב יאתא שם יהשור שהוא תיל עם בי‬
‫האדם בכל זאת בשנת ירט לנגוח משוס שמא‪:‬‬
‫אתם מגל• שנת חיל של הירושלמי ״ סכק יז חמי‬
 RUTH
43 The Essential Torah Temimah

3:5 A n d she said to h e r : A l l t h a t y o u shall say to me shall I do.

that you shall say - It is written: "that you shall say," and read: "that
you shall say to m e " — a "halachah to Moses from Sinai" (Nedarim
37b). 5

that you shall say - It is written: "that you shall say," and read: "that
you shall say to me." Ruth said to Na'ami: But perhaps one of the
"dogs" will come and take me — in spite of which it is my duty to fulfill
your words, [which she did, as indicated below] ( M e d r a s h Rabbah).6

3:6 A n d she went d o w n t o the threshing-floor, a n d she d i d as

all t h a t her m o t h e r - i n - l a w h a d c o m m a n d e d her.

And she went down to the threshing-floor, etc. - It is written ( P r o v e r b s

9:8): "Give to the wise man, and he will be yet wiser." R. Elazar said:
This is [exemplified by] R u t h ; for Na'ami told her: " A n d wash
yourself, and anoint yourself, and place your raiment upon you [and,
only afterwards,] and go down to the threshing-floor," whereas in
respect to Ruth it is written: " A n d she [first] went down to the
threshing-floor, and [then] she did as all that her mother-in-law had
commanded her" [fearing that she might be waylaid by strangers if she
adorned herself first (See above)] ( S h a b b a t h 113b). 7

and she did as all, etc. - It was taught: The original intent of Moav was
harlotry, as it is written ( N u m b e r s 25:1): " A n d the people began to
engage in harlotry with the daughters of M o a v " — and the end intent
was for the sake of Heaven, as it is written: " A n d she went down to the
threshing-floor, and she did as all that her mother-in-law had
commanded h e r " ( M e d r a s h Rabbah).*

3:7 A n d B o a z ate, a n d he d r a n k , a n d his heart was goodly,

a n d he came t o lie d o w n at the e n d o f the pile, a n d she
came softly a n d uncovered his feet, a n d she lay d o w n .

and his heart was goodly - What is the intent of: "and his heart was
goodly"? H e recited the benediction over his food. Another view: "and
his heart was goodly" — he ate sweet things, which "dispose" one's
 ‫‪44‬‬
‫רות ג‬ ‫יש׳׳י‬
‫ויבא לשבב בקצה הערמה ותבא ב^טותגל‬ ‫והבא בלט‪ .‬ננחת‪) :‬ח( י ™‬
‫מךגלתװ^שכב‪ :‬חױהיב^י הלןלהױחרד האיע‬ ‫‪ $‬י‬
‫אשה שבבת מרגלתיו‪ :‬ט ויאמר‬
‫ז‬
‫והנה‬
‫‪,‬‬
‫ױלפת‬
‫‪A‬‬
‫בזרועותיה‪ :‬וילפת‪ .‬יאי״‬
‫‪" .‬יי '•'יי‬ ‫״‬ ‫־ י• י‬ ‫‪ .‬י ׳׳־׳׳‬ ‫־‬ ‫יי‪.‬׳‪• :‬‬ ‫־'*־‬ ‫כמו וילסת שמשין‪ :‬והנה אשה‪.‬‬
‫מי־את ותאמר אנכי ת ת אמתף ופרשת כנפך‬ ‫י״ ״ל‬ ‫‪p‬‬
‫על־אמתזז כי גאל אתה‪ :‬י ויאמר ב ה ל ה את‬ ‫שהיא אשה‪) :‬ט( ופרשת‬
‫ו » ‪-‬י!‬ ‫־ ‪v‬‬ ‫‪.-‬י ‪T,T‬‬ ‫כנפו* ניף בגדך לכסיר״י •=׳ ל ״ ! !‬
‫בסליתך והוא לשון נישיאץ‪ :‬ט מאל אתה ‪ .‬לגאול נ־זלת אישי כמו שנאמר ובא גואלו הקרוב אליו‬
‫וגאל וגוי וחמותי ואני צריטת למטר נחלתט ועתה עליך לקטת קנה נם אותי ממה שיוכר כס המת‬
‫תורה תמימה‬
‫טיגי מתיקה שהיא מרגלת ל?זון לתורה'(‪ ,‬דבר אחר וייטב לבו שעסק בדברי תורת‬
‫ענאמר טוב לי הורת פיך ו ט י ‪ ,‬דבר אחד וייטב לבו שהיה טבקש אשר‪ ,.‬שנאמר מצא‬
‫אשר‪ .‬מצא טוב ‪ ,‬א ( ]‪"°‬י[ •‬
‫ילשכב בקצה הערמה‪ .‬בעו מיניה כד׳ פינחס בר חמא ‪ ,‬נ ו ע י גדול הדור היה ואת אברת‬
‫ויבא לשבב בקצה הערמה‪ ,‬אמר להו‪ ,‬לפי שהיו אותו הדור שטופים בובה והיד‬
‫ניתנין שכר לזונות ‪ p‬הגרנות' נ ( ]‪.[or‬‬
‫)ח( ו י ח ר ד האיש‪ .‬כתיב )כשלי נ׳*( חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה׳ ישוגב‪ ,‬בדק היה‬
‫שיקללנד‪ .‬בועז לרות‪ ,‬אלא בוטח בה׳ ישוגב — וברכה‪ ,‬כטש׳׳ג ברוכה את‬
‫לה׳ בתי' ג ( ]‪.[or‬‬
‫ו י ל פ ת ‪ .‬טהי וילפת — אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתותיי( ] » ‪ r‬־ ‪• p‬״‪ a‬ב׳[‪.‬‬
‫ד ל פ ה ‪ .‬מהו וילפיז — לפתתו כחזזית*( ]ס״י[‪.‬‬
‫)ס( ופרשת כנפיך וגו׳‪ .‬איד ברכיה‪ ,‬ארורים הרשעים‪ ,‬להלן כתיב )»׳ ו‪, (»-‬ותתפשהו‬
‫בבגדו לאמר שכבה ע מ י ‪ ,‬אבל הבא — ופרשת » ‪ 7 °‬על אמתן־® ( ]‪. [or‬‬
‫ברונה את לחי‪ .‬אמר ריש ל ק י ש ‪ ,‬לעולם אל ימנע אדם עצמו טלילך אצל זקן‬ ‫;‬ ‫)י(‬
‫עשה ינר לסימנא מילחא שאכל מיני מתיקה וכמניאר‬ ‫דשראל‪ .‬אמנם נם זה גופא ‪5‬ריך נאיר‪ ,‬איפה‬
‫והלשון וײסנ יריש על התורה שמטנה סוג כמשיג‬ ‫מרומז מנין חסלתז נזה‪ ,‬אנל יתבאר סול עיס‬
‫פונ לי תורת פיך‪ ,‬ט לקח סוג נתתי לכס‪ ,‬מורע‪.‬‬ ‫התרנים לעיל פרשה א׳ פסיק ו' ני שמעה נשיה‬
‫י"( ױתסרש ע״פ מיש נינמית ס״נ נ׳ השריי נלא‬ ‫מיאנ ני סקל ה׳ את עמו לתת צהס לחם‪ ,‬ותרגומו‬
‫אשה שחי נלא סונה‪ ' .‬ג ( וכמשיכ )הישע ס׳(‬ ‫נזס״ל‪ ,‬אריס לנר ה׳ י־ז עמי׳ למתן להון ליזמא‬
‫אדנת אתנן פל כל נמות מ ן ‪ ,‬הי* יירא גם מענדו‬ ‫נצציתא לצלי טפז חסילא ‪ ,‬ומטאר צפי"ז יענין‬
‫שלא •גנט ייתט לזוטת ילא רצה כימו עניין ונפר®‬ ‫הברכה כיה בהולה להקנ״ה על ששמע תפלתו להעניר‬
‫נממוט‪ ,‬ונם ט הצריקים ממינם חנינ עליהם לפי‬ ‫הרענ‪ .‬י( לא נתנאר ענין זה‪ ,‬והמכרשים לא‬
‫שחזקים מן הגזל‪ ,‬לק שכב נעצמו מורן לשמור‪.‬‬ ‫נאת מאימס‪ ,‬ואמנם כנראה יתנאר פיס סש״כ‬
‫*( ר* ל גרץ היה שמתוך החררה לא יבלינ על כפ‪2‬ו‬ ‫נכל ט סימן ע״ל נמנהגים קרומים‪ ,‬שכשסתיטק‬
‫רקללנה‪ ,‬שמא לא מכל להתגנר על יצרו‪ ,‬אך מחוך‬ ‫מתחיל לצמוד מאנילין *תו מיני מגלים וסהיקה‪,‬‬
‫שהיה ניפח נהי שלא יניא חקלה לימ מוגנר עצ‬ ‫כלי שיהיו לנד חורה מתוקין נפיו‪ ,‬ונראה לזה‬
‫חרייזי ולא ד שלא קללה אצא עור ברנה‪ .‬ייש גיכ‬ ‫מייסר נכלל על מיש ננד־זית ו' א׳ סמנא מילחא‬
‫לסרט יקאי על חת •עז יהיא בסחה בה׳ ועשהס‬ ‫י א ‪ ,‬ולכן מהנץ לאכול נדש שהא מיני מתיקה‬
‫את סיבר לשם שמיס‪ ,‬ולק נחנרכה‪ .‬יי( מין ירק‬ ‫וכמטאר נגס׳ שם‪ .‬והלשון מתלת לשון שנמלרש‬
‫קשה‪ ,‬ונא בזה לרומם את מפלת טפז שאעס״כ‬ ‫כאן הוא מעץ הלשק נינמות פיה נ׳ הוא מרנילתה‬
‫נתגבר סל יצח‪ ( * .‬הרגום ילפת יחץ‪ ,‬הקרא‬ ‫והיא ממילתו‪ ,‬ר״ל מחזר וממשיך אחר הדנר‪ ,‬רוסי‬
‫•לפת סל שם שמסננ ומלפף את הארס סכל צו‪.‬‬ ‫הסנה שאנל י‪.‬יני מתיקה שהם מרגילים את הארס‬
‫**( ר״ל לשין נקיה‪ .‬דש לסער ממ״ש נינמות‬ ‫לספים שפם מתיקות נייח פיס סימנא מילתא‬
‫מיס א׳ עה׳׳ס ולא יגלה מף אניו)פ׳ תצא( גשומחו‬ ‫כמטאר‪ .‬דתק עור רמצייר בה את איבת טעז‬
‫•נם של א‪.‬יו הכתוב מרנר ישיש ‪ #‬הד דשם כנף‬ ‫לתורה שטה י*שש שמא לאחר האכילה יהיה גושו‬
‫פורה על •טס»• וכאן הלא היה עי; •נוס כמסאר‬ ‫מכניי עליי ולא יעסיק נתורה נחנימת יהירה ן לק‬
‫נמזו!״‬
 RUTH
45 The Essential Torah Temimah

tongue to Torah. Another view: "and his heart was goodly" — he

occupied himself with Torah study, of which it is written ( P s a l m s
119:72): "Better [lit., " g o o d " ] for me the Torah of Your mouth, etc."
Another view: "and his heart was goodly" — he sought a wife, as it is
written (Proverbs 18:22): "One who has found a wife has found good"
(Ibid.).9-11

to lie down at the end of the pile - R. Pinchas b. Chamma was asked:
Boaz was the greatest man of his generation, and you say [i.e., Scripture
states]: "and he came to lie down at the end of the pile"! H e answered:
[ H e did so] because the men of that generation were promiscuous, and
they would take the harlots' hire from the granaries (Ibid.).12

3:8 A n d it was, in the m i d d l e o f the night, t h a t the m a n

trembled, vayilafeth, and, behold, a w o m a n lying at his
feet.

that the man trembled - It is written (Proverbs 29:25): " A man's fright
sets a snare, but he who trusts in the L - r d shall be uplifted." By right,
Boaz should have cursed Ruth, but "he who trusts in the L - r d is
uplifted," and he blessed her, as it is written (10): "Blessed are you of
the L-rd, my daughter" (Ibid.).11

vayilafeth - W h a t is the intent of "vayilafeth" 1 Rav said: His flesh

became like heads of turnips [(liftoth) in the intensity of his arousal]
(Sanhedrin 19b). 14
A

vayilafeth - W h a t is the intent of " v a y i l a f e t h " ? She entwined herself

around him [ l i f t a t h o ] like lichen (Sanhedrin 19b). 15

3:9 A n d he said: W h o are you? A n d she said: I a m R u t h , y o u r

m a i d s e r v a n t ; spread y o u r wings over y o u r maidservant,
for y o u are a redeemer.

spread your wings, etc. - R. Berechiah said: Cursed are the wicked!
Elsewhere it is written (Genesis 39:12): " A n d she [the wife of Potiphar]
seized him [Joseph] by his garment, saying: 'Lie with me!' whereas
here [Ruth speaks euphemistically]: "Spread your wings over your
maidservant" (Ibid.).15*
 ‫‪46‬‬
‫רש׳י־‬ ‫תת ג‬
‫על נחלתו כשאבא על השיה‬ ‫לףץה בתי היטבת חסדך האחוזן מךהראישון‬
‫;?‪U^rt‬‬ ‫לבלרךלבת אתרי הבחירים ™ ל ואש־?גע‪1‬יר‪:‬‬
‫עם חמי‪) :!:‬יב( יעתה כי‬ ‫יא ועתה בתי אל־תיךא• ביל אישר־האמרי אע^וד־‬
‫אמנם כ י ‪ .‬אס כ־יב ולא‬ ‫ל ך כי יודע כל־^ןערעטי כי אע«‪ 7‬ח ;ץ א ' ת ‪.‬‬
‫^ י ל ד י ‪ * V,v<.'- 1‬קרי כלומר משמע ספק ‪.‬‬ ‫* =‪"-5‬־ •י•‬ ‫•«י‬
‫אטנם כי אם כתי ב יל* קיי גאל אנכי װאי יש גואל קרוב מ מ ל ‪.‬‬ ‫יב ועתה כי‬
‫וגם‪.‬יש גאל כןרוב ממני ‪ :‬י ‪° :‬ליני ‪ 1‬ד‪$‬ילה וה‪:‬רי‬
‫בן לוי שלמין ואלימלך וטוב‬ ‫בבסיאם־יגאלך טוב יגאל ואם־לאיחפיץלגאלך‬
‫‪ nrA‬ר<ו ‪V<1 t-mi‬‬ ‫‪»:si‬ו‪:‬י»‪1‬‬ ‫‪1 -‬‬ ‫»•‬ ‫יו׳‬ ‫י'‪.‬י ׳‪1‬‬ ‫"י‬
‫‪J S W S y S‬‬ ‫מאלתיך אנכי חיךןהוה ?כבי ע ד ץ ה ב ר י ‪:‬‬
‫את חדו אחיו כעני! שנאמר‬ ‫יי ותעזכב מרגלותו טתלותיו ק׳ עד־־הבקר ו ת ק ם‬
‫‪t<SVSZfiS,‬‬ ‫נטרופ״י־יפיד־א^אתקחןהיױ־־םיאל‪-‬ייע‬
‫היה בועז לאלימלך בן ‪VTt‬‬ ‫י' דנת• נ־« ‪ pa‬רבתי‪ .‬ועי׳ ‪.»•0‬‬
‫קרוט של מחלון אבל מוב היה קרוב יוהר ‪ :‬קרוב ממני‪ .‬שהוא אח ואני בן אח‪) :‬יג( ליני הלילה״‬
‫ליד בלא איש‪ :‬חי ה ׳ ‪ .‬אמרה לו בדברים אתה מוציאני קפץ ונשבע לה שאינו מוציאה בדברים ‪ .‬ויש‬
‫מרבותיט אמת ליצרו נשבע שהיה יצרו מרףרגו אהה פנוי והיא פטיה בוא סליה ונכנע שלא יב‪6‬‬
‫עליה אלא על יד רשואין‪) :‬יד( ויאמר אל יודע‪ .‬מיס•‪ :‬על והקם בטרם יטר היא זחה לקום כי‪-‬‬
‫תורה תמימה‬
‫לביכו‪ ,‬שחרי רות בת ארבעים שנה היתד‪ .‬ולא נפקי־ה‪ ,‬ושכיח שהתפלל עליח אותו צדיק‬
‫נפקיד‪ ,.‬שנאשר ברוכה את לה' בתי טז ( ]ם״ר[‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫לבלתי לכת וטי‪ .‬לפי שהאשה אוהבת ללכת אחר בחור מסכן כזקן עשיר" ( ]שם[ ‪.‬‬
‫)•ב( כ י גאל‪ .‬הכתיב כי אס נואל והקרי כי נואל — הלכה לכשר‪ .‬מסיני הואיי(‬
‫]נדרים * ז בי[‪.‬‬
‫)יג( ליני הלילה‪ .‬הלילח הזה את לנה בלא איש ואין את לנה לילד‪ ,‬אחרת בלא אישי"( ] ס י ר [‬
‫חי ה׳ וגי׳‪ .‬סל©־ ש נ א יצרו לתקפו ונודרו עליו בשבריה‪ ,‬הדא הוא דכתיב)משלי נ״י( גבר‬
‫חכם בעת ואיש רעת סאשץכח — זה בועו שנולדו על יצרו בשבועה""*' ]״‪• [°‬‬
‫)יי( בט־ם יכיר איש‪ .‬בטרום כתיב — מלסי שנשתהתה שש ש;ות ככנין ו׳"‪] (0‬שם[ ‪.‬‬
‫ו י א ט ־ אל יודע‪ .‬לשי אשי ב (‪ ,‬ר׳ מאיר אסר לבן ביתו אסר נ "(‪ ,‬ור׳ יצחק אסר‪ ,‬כל אוהו‬
‫הלילה היה בועז שטוח על פניו ואוסר רבון העולמים גלד מדוע לפניך שלא נגעתי‬

‫וכמטאר לעיל פרשה א' פסוק ס׳ ומצאנה מטהה‬
‫אשה נית אשה מלמו שאץ לאשה קורת חח אלא‬
‫נניח נכלה‪ .‬יי׳•( מכן דדריש כן מכפיל לשון‬
‫וגאלתי!־ אכי טון דאמר ונאלתיך מה זה וא‪.‬ר‬
‫אנט — אלא הוא לשון זרח נמו ואמר )ישעי' נ*א(‬
‫אנט אנכי הוא מנחמכם ולשון זריזות היא ומפני‪:‬רצה־‬
‫להתננר על יצרו שלא לעשית איס ר ע״ז אמר נזדזות‬
‫כשטעה שהוא היא ינאלנה וישא אחה נהי־‪.‬ר ומה לו‬
‫לעביר על אסיר ולני׳׳ז י״ל רהשנועה היתה נאמת על‬
‫הנאצה כפשסות הכתיב אך ממילא עיי זריוית ההנסחה‬
‫והשבועה ביחד שעאנה ממילא טצל סונר ערוה‬
‫ואיסיר והפשס והירש אנודסיחי‪(8' .‬והודענו‬
‫נ׳ה הפשוק שנחי של בועז ט סמן מחנה סה מש‬
‫את יצרו‪ .‬נ ( ואץ לומר ולחת איר משום ואיה‬
‫היצ״ל אל •ודע ט נאת מ י ק ‪ .‬נ א ( וטדא לא‬
‫גיה‬
‫נסמוך להקים שם המה‪ ,‬וא״כ למה לא דרשו שטיגה‬
‫הה בלשון זה ענץ יטם‪ ° .‬ז י עיין מש״כ נפרשה‬
‫הקודמת פסוק נ' וגרף לבאן‪° .‬י"( נא להורות‬
‫נ׳ה את גודל צדקתה של רות דהלא אשה איהנת‬
‫ללכת אחר נהור אפילי מסכן וכש״כ אתר נתיר ששיר‬
‫וכאן אמר לילתי לכת ושי אס יל ואס ע‪ :‬יר ואטלי‬
‫אחר ני*ר עשיר לא רצתה ללכת‪ C .‬כמש׳׳כ לעיל‬
‫פסיק ה' אות הי‪ .‬י"( מי״ק יתור לשון הלילה‪,‬‬
‫והא שם לינה לנח יונח על לילה! או משים והלשון‬
‫לינה נכלל יונח על מי שאץ לי מקיס קטע לדירתו‬
‫אלא הוא כאורח נסה ללין‪ ,‬וזולת זה מיותר כאן‬
‫כל הלשון ציני כלילה ויזול״ל וטה בנקר‪ ,‬לק וריש‬
‫שרמז לה‪ ,‬ט א‪,‬־ הלילה הזה אין לה קניעות מקים‬
‫להויתה אכל מלילה זה יהלאה תמצא לה סקיס מסחה‪,‬‬
‫»יה הוא שתנא לנית איש ותהיה עקרת הרת‪,‬‬
47 The Essential Torah Temimah RUTH

3:10 A n d he said: Blessed are y o u o f the L - r d , m y daughter.

Y o u r latter lovingkindness surpasses y o u r first: not t o go
after the y o u n g m e n , whether rich or poor.

Blessed are you of the L-rd - Resh Lakish said: Let one never keep
himself from soliciting a blessing of an elder. For Ruth was forty years
old and had never borne a child, but as soon as that righteous one
[Boaz] prayed for her, she was immediately "remembered," as it is
written: 'Blessed are you of the L - r d " (Ibid.).16

not to go, etc. - For a woman would rather follow a poor young man
than a rich old one (Ibid.).16*

3:11 A n d n o w , m y daughter, d o not fear. A l l t h a t y o u ask, I

shall d o for you. F o r it is k n o w n in all the gates o f m y
people t h a t y o u are a w o m a n o f valor.

3:12 A n d n o w , it is true, i f I be a r e d e e m e r ; a n d there is also a

redeemer closer t h a n I .

if I be a redeemer - I t is written: " i f I be a redeemer," and read: " I am,

indeed, a redeemer" — a "halachah to Moses from Sinai" (Nedarim
37b). 1 7

3:13 L i e this night, a n d it shall be i n the m o r n i n g ; i f he redeems

y o u , g o o d , a n d i f he does not wish t o redeem y o u , then I
shall redeem y o u , I swear by the L - r d . L i e u n t i l the
morning.

Lie this night - " t h i s night" you shall lie without a husband, but no
other night (Medrash Rabbah).18

I swear by the L-rd, etc. - W e are hereby taught that he was attacked by
his evil inclination, and he overpowered it with an oath, as it is written
(Proverbs 24:5): " T h e wise man is strong in might, and the man of
wisdom increases strength" — T h i s [increaser of strength] is Boaz, who
overpowered his evil inclination by an oath (Ibid.).Xi*
 ‫‪48‬‬
‫התג‬ ‫יש׳י‬
‫כי־באה הא׳&ה הגירו‪ :‬טי ויאמר הבי המטפתת‬ ‫אילי בלט אין מידי שיייע‬
‫‪-I- I • -‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫־‬ ‫־|‪IV‬‬ ‫‪VI • IT‬‬ ‫• ‪T'T‬‬ ‫‪- pjjfjji‬״ך‪. .‬‬ ‫ןז‬
‫אשר;על‪:‬ך ואחזי־בה ותאחז בה ױמד ע׳ש־‬ ‫>ט‪ 0‬שש ש מ י ר ס ‪y b .‬‬
‫שערים וישת־עיליה ויבא העיר ‪:‬‬ ‫לימר ששסאץשאץררכהשל‬
‫‪T‬‬
‫י •י‬ ‫ז ••‬ ‫‪-‬״‪.-‬‬ ‫כמש א ןי ‪ , fry, v‬־ ׳ • ‪,‬‬ ‫אפה‬
‫שש שעורים ממש ורמז לה‬
‫שעתיד לצאת ממנה‬
‫בשש ברטר‪ .‬חח הכמה ובינה‬
‫עצה וגבורה רוח דעת ויראת‬
‫תורה חמימה‬
‫ב ה ‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך שלא יודע כי באה ראשה תורן ולא יתחלל בי ע ם ששים ] מ י י [ ‪.‬‬
‫)>*( ואחזי ב ה ‪ .‬מלטד שחגי־ה מתניה כוכר נ נ ( ]׳«ם[‪.‬‬
‫ל מ ר שש‪.‬שעורים וגוי‪ .‬דרש בר קפי־א‪ ,‬וגי דרכו של בועז ליהן מתנה שש עעורי;"•(‪,‬‬
‫]ואס תאשר הני שש שעורי! — ששה כאין ה ם ײ ( ‪ ,‬והא כתיב יישת עליה( וכי‬
‫דרכה של אשר‪ .‬לישא שש כאין ]אלא רמז רמז לה[ שעתידים לעבוד ממנה ששה צדיקים‬
‫ולכל אחד ואחר בהם ששה סיות""׳(‪ ,‬ואלו הן‪ ,‬דוד ‪ ,‬חוקיהו‪ ,‬יאשיהו‪ ,‬רנניה‪ ,‬טישאל‬
‫ועזריה‪ ,‬דניאל ומלך הבשיח ט (‪ ,‬בדוד הוא אוכד )״"א ס׳ י( יודע נגן בכניר ונבור חיל‬
‫ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר‪ .‬וה׳ עטו‪ ,‬בחזקיה כתיב )ישעיה טי( לכרבה המשרה‬
‫ולשלום אין ק ץ ‪ ,‬פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום‪ ,‬ביאשיהו כתיב )יופיי‪ .‬י״ז( והיה‬
‫כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו‪ ,‬בחנניה טישאל ועוריר‪ .‬כתיב )תיא>י אי( ילדיפ‬
‫אשר אין בהם כל מאום ימיני מראה וגו׳"( בדניאל כתיב )שט י•׳( כל קבל די רות יתירא‬
‫ביה נ ח (‪ ,‬במלך המשיח כתיב ) י ש ע י ה ייא( ונחה עליו רוח ה' רוח חבכה ובינת רוח עצר‪.‬‬
‫ונבורה רוח דעת דראת הי נ ט ( ]שס[‪.‬‬

‫קצרים במקרא כמו שהארכנו להגי י! דינמאו־ז רנדז‬
‫לוה נתירה תמימה ס׳ וירא נפסוק ויהי כאשר התעו‬
‫אותי אלהיס ׳עי״ש‪ .‬גי•( לריש שתי פעמים שש‪,‬‬
‫ש‪:‬ה צדיקים ושש מלית‪ ,‬ע״פ כפיל לען שש‬
‫שעורים שנפסיק יה ונפסיק י״ז‪ .‬נ י( חנניה מפאל‬
‫ועזריה חשינ בחל‪ ,‬משים שמעלחן שיה‪ ,‬ננסמוך‪.‬‬
‫כז ( וס ף הפנוק ומשכילים נ כל חכמה ויודעי לסת‬
‫ומביני מדע יאשר כח נהם לעמיר נהיכל המלן‬
‫וללמדם ספר ולשון כשדים‪ .‬נ ח ( והמשך הפסק‬
‫ומנדע ושכלתנו מפשר חלמץ ואחרת אחידן ומשרא‬
‫קסרן‪ 1 Bi .‬ועיי; וסיני׳‪ r‬הגמרא נסנהדרין ניג‬
‫א' וני קצת שינוי גירסא נעק אנדה וי‪ ( • " .‬עיץ‬
‫לעיל נמ״ר פה״פ ױשכנ נקצה הערמס ‪ 1"» .‬והעיר‬
‫בכי השנין נמר ‪3‬איר שי׳ רדרשת המדרש ננייה על‬
‫מה שמנינו לפעמים דהלשו; מ׳ ומה מהחלטן‪ ,‬כתו‬
‫)שיפפיס ׳'נ ׳"!( ויאמר מניח אל מלאך ה׳ מי שמן־‪,‬‬
‫נמקים מה שמך‪ ,‬וכן ׳‪.‬־‪.‬פרש הלשין מ• לך כל המחנה‬
‫)פ׳ וישלח( מה לך‪ ,‬כפירש'׳ שס» יעוד הרנה‪.‬‬
‫ונועם החילוף היא משים דינ‪4‬ל אותיות אהו״י רגילות‬
‫להתחלף ונ'>׳ ונכין‪ .‬י"( כמשכיל פסיק הי אוח ה׳‪.‬‬
‫נונהו‬
‫טה צן יהידי בנית אצא היה אתו מי‪ ,‬והוא ראה‬
‫הכל‪ ,‬צנן ׳הירו אל יודע‪ .‬ורבי יצחק הנר דהיה‬
‫נ נ ( ני המספחת‬ ‫יחידי‪ ,‬ועיץ צעיל א ת א'‪.‬‬
‫משמשים נה צנד לכסוי הראש נס צח‪:‬ויה‪ ,‬כמנואר‬
‫נטף מניצה צ״נ א' נחים'‪ ,‬ויפן כי צא יתכן צנרש‬
‫כאן שציה עציה להסיר מספחת הראש וחלף נראש‬
‫מגולה‪ ,‬כי הלא איסיר ממש יש נ!ה לצאת נראש‬
‫פרוע‪ ,‬לנד שאין וה מדרך הצניעו•‪ ,:‬ל; ן מפרש‬
‫שחגרה מתניה נמספחת כיכר! לסימן שהיא אשת‬
‫היל‪ ,‬שנן ני־‪.‬ונ נמעלות האשת היל)משלי לי( חגרה‬
‫נפי! מחניה‪ ,‬ויתק שלכן עשתה ריח כן נדי להשיק‬
‫רצון ממט‪ ,‬כמו שעשתה עוד מ ד ם לתכלית וו‪,‬‬
‫כמש״כ ורחצת וסכת וגוי‪ .‬מ ( כך היא הלשין‬
‫נגמרא סנהדרין צ׳׳ג א׳‪ ,‬ונמיר הלשין וני דרנו של‬
‫מלך ליבא לו אשה נשש שעורי;‪ ,‬וא ט מניאר‪,‬‬
‫זננראה סייס היא‪ ,‬וכדי להשװת עם לשו‪ ,‬הגמרא‬
‫נראה דצ״ל לישא משא שש שעורץ‪ ,‬ולישא משא הוא‬
‫טל‪ :‬ק יענץ יישא משאות מאת פניו )פי מקן( יר״ל‬
‫פהטת‪ ,‬וכינו כלשון ועק שננמרא‪ .‬נ י ( ר״ל‬
‫וקיצור לשון היא‪ ,‬כאשר כן מצינו כמה מקראות‬
 The Essential Torah Temimah RUTH
49

3:14 A n d she lay at his feet until the m o r n i n g , a n d she arose

before a m a n can recognize his neighbor. A n d he said: L e t
it not be k n o w n t h a t the w o m a n came to the threshing-
floor.

before [beterem] a man can recognize - It [ b e t e r e m ] is written plene,

with a vav, to teach that she remained there six hours, the numerical
equivalent of vav (Ibid.).'9

And he said: Let it not be known - T o whom did he say it? R. Meir
said: T o his daughter's son [who was there with him], R. Yitzchak said:
That entire night Boaz lay prostrate on his face [in prayer], saying: L - r d
of the Universe, it is revealed and known to Y o u that I did not touch
her. M a y it be Your will that it not be known that the woman came to
the threshing-floor, so that the name of Heaven not be profaned
through me (Ibid.).20•2'

3:15 A n d he said: T a k e the b a n d t h a t is o n y o u a n d h o l d it.

A n d she held it, a n d he measured six measures o f barley,
a n d he placed it u p o n her, a n d he came to the city.

and hold it - This teaches us that she girded her thighs [with the band]
as a male (Ibid.).22

and he measured six measures of barley, etc. - Bar Kappara expounded:

Now was it Boaz's wont to give six measures as a gift! [ A n d if you say that
six sa'ah are intended, it is written: "and he placed it upon h e r " ] , and is it
a woman's wont to carry six sa'ah \ [But he was hereby intimating to her]
that there were destined to descend from her six tzaddikim [righteous
ones], each of the six possessing six distinctive qualities, viz.: David,
Chezekiah, Yoshiyahu, Chananiah, Mishael, and Azaryah [the latter
three being accounted as one], Daniel, and the Messianic king. David —
( I Samuel 16:18): "knowing how to play [an instrument], valiant, a
warrior, understanding, comely, and the L - r d is with h i m . " Chezekiah —
(Isaiah 9:6); "Prolific in reign, endless in peace ( 5 ) wondrous in counsel,
Almighty G - d , eternal father, prince of peace." Yoshiyahu —(Jeremiah
17:8): " A n d he shall be as a tree planted by the waters, and he shall spread
out his roots by the rivers, etc." Chananiah, Mishael, and Azaryah —
(Daniel 1:4): "youths in whom there was no blemish, well favored, etc."
 ‫‪50‬‬
‫התג‬

‫; טי ותבוא א ל ־‬
‫חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־־‪$‬ה את כל־‬
‫א׳םר ע^ה־לך‪ .‬האיים‪ :‬ימתאמרשט־ה^ערים‬
‫האלה נתן ליי כי ־אמר ™ אלי קרי ולא נ ת י ב י אל־־‬
‫‪J~ T‬‬ ‫‪•< A* I-JT‬‬ ‫‪W- T‬‬
‫תורה חמימה‬

‫ר ב א ה ע י ר ‪ .‬והלא היה צ י ד לומר והבא ה ע י ר ‪ ,‬אלא כלסד ?!היה מהלך עמה ע ד‬

‫שהגיעה לפתח העיר כדי שלא יפגעו בה אחד סן הבחורים" ‪] ( ,‬שם[ ‪.‬‬
‫) מ ( מ י א ת ב ת י ‪ .‬וכי לא היתר‪ .‬מבירה‪ ,‬אלא אסרה לה מה א ת ‪ ,‬פנויה אי אשת איש^( ]ש‪.[0‬‬
‫)•ז( כ י א מ ר ‪ .‬הכתיב כי א מ י והקרי כי אסר אל• — הלכה למשה מביני הואי‪]/‬ניריס ‪S‬״‪ t‬ב ׳ [ ‪.‬‬

‫קצרים במקרא כמו שהארכנו להגי? לונמאות רבוזז‬ ‫מה לן •הירי נניח אלא ה״ה אתי מי‪ ,‬והוא ראה‬
‫לוה נתירה תמימה ס׳ יירא נפסוק ויה• באשר התעו‬ ‫הכל‪ ,‬לנן ׳הירו אל יורע‪ .‬ורגי יצחק סנר דהיה‬
‫"‪ P‬לריש שתי פעמים שש ״‬ ‫איתי אלהים יעי״ש‪.‬‬ ‫נ נ ( ני המססחח‬ ‫•חילי‪ ,‬ועיין לעיל א ת א׳‪.‬‬
‫ששה צליקיס ושש מלות‪ ,‬ע׳׳ס נפיל לן\ן שש‬ ‫משמשים נה לנר לכסוי הראש נס לח‪:‬ורה‪ ,‬נמטאר‬
‫שפורים שנפסיק <ה זנפסיק י״ו‪ .‬נ י( חנניה מיש‪6‬ל‬ ‫כסוף מגילה ל״נ א' נתיס׳‪ ,‬ויען כי לא יחק לפרש‬
‫ועזריה חשיב נחר‪ ,‬משים שמעלחן שוה‪ ,‬ננסמיך‪.‬‬ ‫כאן שצוה עליה להסיר מספחת הראש ותל!* בראש‬
‫נ ז ( וסף הפכוק ומשכילים בכל חכמה ויודעי לסת‬ ‫מגילה‪ ,‬כ• הלא איסיר ממש יש ג!ה לצאת בראש‬
‫ומביני מדע ואשר כח בהם לעמיד בהיכל המלך‬ ‫פ ח ע ‪ ,‬לנד שאין מ מלרך הצניעות‪ ,‬לכן מפרש‬
‫וללמדם ספר ולשון כשדים‪ .‬נ ח ( והמשך הפסק‬ ‫שחגרה מחניה גמעפחת כיכר‪ ,‬לסימן שהיא אשת‬
‫ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואהדת אחיק ומשרא‬ ‫ו‪ ,>,‬שק כתוב במעלות האשת היל)משלי לי( חגרה‬
‫קפדן‪ - .‬ם ‪ 1‬ועיין נסיניית ממרא נסנהדחן ‪fi‬‬ ‫בעת מתניה‪ ,‬רתק שלבן עשתה חח ק כל• להפיק‬
‫א׳ וני קצת שיטי גירסא נענין אגדה זי‪ .‬נ ם ' ( ע‪-‬ין‬ ‫רצון ממס‪ ,‬בסו שעשתה עול מ ד ם לתכלית זו‪,‬‬
‫לעיל בסיר פה״פ דשכב נקצה הערמה‪ 1"» .‬והעיר‬ ‫מ ( נך היא הלשון‬ ‫במש״ב ורחצת וסכת וטי‪.‬‬
‫בני השכין נמר מאיר שי׳ לדרשת המײש ננויה סל‬ ‫בגמרא סנהלק צ״ג אי‪ ,‬ונמיר הלשון וני לרכו של‬
‫מה שמנינו לפעמים להלשין מי ומה סתחלפק‪ ,‬נמו‬ ‫מלך לי‪ :‬א לי אשה בשש שעורין‪ ,‬ואט מטאר‪,‬‬
‫)שיפסיס ייג •יו( ויאמר מנוח אל מלאך ה' מי שמן‪,‬‬ ‫וננראה ס״ס היא‪ ,‬וכלי להשוית פס לשו; הגמרא‬
‫במקוה מה שמך‪ ,‬וכן י‪.‬־‪ .‬פרש כלשון מ׳ לך כל הממה‬ ‫נראה לצ״ל לישא משא שש שעורין‪ ,‬ולישא משא הוא‬
‫)פי רשלח( מה לך‪ ,‬כפירש׳יי שם‪ ,‬ושל הרנה‪.‬‬ ‫מלש ק וענק יישא משאות סאת פניי )סי מקץ( יריל‬
‫ושפם החילוף היא משים דננ‪4‬ל אוהיזת אהויי יגיצויז‬ ‫פתניח‪ ,‬והינו כלשון יעק שבגמרא‪ .‬נ י ( ר״ל‬
‫להתחלף זנ״ו‪ ,‬ונכין‪ .‬י"( כמשכיל פסיק ה' אות ה׳‪.‬‬ ‫וקיצור לשק היא‪ ,‬כאשר ק מצינו כמה מקראות‬
‫ני‪:‬י«‬
51 The Essential Torah Temimah RUTH

Daniel — {Ibid. 5 : 1 2 ) : " f o r a profuse spirit, e t c . " T h e Messianic king —

(Isaiah 11:2): " A n d there shall rest upon him the spirit of the L-rd, the
spirit of wisdom a n d understanding, the spirit of counsel and strength,
the spirit of knowledge and the fear of the L - r d " ( I b i d . ) . 2 1 2 9 ‫־‬

and he came to t h e city - Should it not be written: " a n d she came to the
c i t y " ? W e are hereby taught that he accompanied her until she reached
the city gate, so that she not be waylaid by one of the youths (Ibid.).29*

3:16 A n d she came to her mother-in-law, a n d she said to her:

W h o a r e y o u , m y d a u g h t e r ? A n d s h e t o l d h e r all t h a t t h e
m a n had d o n e with her.

W h o are you, my d a u g h t e r - N o w , did she not recognize her? T h e intent

of her question was: What are y o u , single or m a r r i e d ? (Ibid.).10

3:17 A n d s h e s a i d : T h e s e six m e a s u r e s of b a r l e y d i d h e give t o

m e ; for he said: D o not c o m e e m p t y - h a n d e d to y o u r
mother-in-law.

f o r he said - It is written: " f o r he s a i d , " a n d r e a d : " f o r he said to m e "

— a "halachah to Moses f r o m S i n a i " (Nedarim 3 7 b ) . 3 1

3:18 A n d she said: Sit, m y d a u g h t e r , until you k n o w h o w the

t h i n g will f a l l ; f o r t h e m a n will n o t rest u n t i l h e finishes
the thing today.

for he will not r e s t , etc. - W h y n o t ? F o r with the righteous, their yea is

yea, a n d their nay, nay (Medrash Rabbah).

4:1 And Boaz went u p to the gate and he sat there, and
behold, the redeemer passed by, of w h o m Boaz had
s p o k e n . A n d h e s a i d : T u r n a s i d e , sit h e r e , P l o n i A l m o n i .
A n d he t u r n e d aside, a n d he sat d o w n .
 ‫רש־י‬ ‫רות ג ד‬
‫ה׳‪) :‬יח(ט אסכלה‪ .‬האיש‬ ‫תבואי ריקם א־י־חמותך‪ :‬״ ות^מר שבי בתי‬
‫עד אשר תך‪ >£‬איך‪.‬יפל ל ב י ‪ , I‬ל ^ ז ^ ד ) א ‪ 1‬־ « ‪ 5‬ע י ‪ . :‬ילא‬
‫מהב שמו לפי שלא‬ ‫האיש כי־־אש־כלה הדבר היום‪:‬‬
‫^ס^״־סי־‬ ‫ד א ובעז ^להי" השער י וישב שש־ והנה הנ*ל‬
‫וטמיר‪:‬סלוני‪.‬מטסה ינעלם‬ ‫עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבד־פד‪,‬‬
‫אנעים‬
‫שס )ס״א אלמוי שטה‬ ‫מזקני העיר ויאמר שברפת וישבו‪ :‬ג ויאמד‬
‫ל & ח ל כ ן ת ־ ה ש ד ה יאשר לאחינו לאלמיוך‬
‫ולא מואבית והוא אמי ‪p‬‬ ‫משדה מואב‪ :‬י ואני זאמרתי‬
‫‪,‬‬
‫השבה‬
‫‪Ivr‬‬
‫מכרה ‪1‬נעמי‬
‫אשחית את נחלתי(‪):‬ד(ואועה‬ ‫־ יי‬ ‫‪ .‬־*־־~‬ ‫״‬ ‫•‪ p‬־'׳‬ ‫"! ••‬ ‫י" ־‬ ‫•"*׳•‬
‫אגלה אזנןי לאטד כןנה נגד ה;שביםוננדזקנ;‬
‫עמייאבדתגאל גאל 'ואס‪-‬לא יגאל הגידה ‪ V‬ואדע ואיעי• ק׳ כי אץ‬
‫י‪I «- J‬‬ ‫י ן־ןוזי‬ ‫‪r J• -‬‬ ‫•ו ־‬ ‫ו•‬ ‫ו‪T‬‬ ‫•« ־‬ ‫•‬ ‫י‬
‫תורה תמימה‬
‫)יח( כי לא ישקט וגו׳‪ .‬מאי טעמא‪ ,‬לפי שהצדיקים הן שלהם הן ולאו שלהם לאו ]ס״י[‪.‬‬
‫ד )א( פ ל נ י אלטני‪ .‬א״ר שמואל בר נחמני ]למה נקרא שסו פלוני אלטיגי[‪ ,‬לפי שאלם‬
‫היה טדברי חורה‪ ,‬אמר‪ ,‬הראשונים לא מהו אלא על ידי שנטלו אותן"(‬
‫ואני הולך לנשאה‪ ,‬ולא היה יודע שכבר נתחדשה הלכה בואבי ולא מואבית ‪] ( 3‬ם״י ם‪0‬יק ח׳[‪.‬‬
‫) נ ( ר ק ח עשרה אנשים‪ .‬ולמה עשרה‪ ,‬רב גחמן אמר‪ ,‬מכאן לברכת חתנים בעשרה‪ ,‬ודי‬
‫אבו* אשר‪ ,‬כדי לדרוש ולפרסומי טילתא דעמוני ולא עמונית טואבי ולא‬
‫ג‬
‫טואבית ( ]נתונות ז׳ נ ׳ [ ‪.‬‬
‫מזקני העיר‪ .‬א״ר פינחס‪ ,‬טבאן לבית דין שהיו מטנין וקנים בבתי משתאות שלהםי( ]ס״י[‪.‬‬
‫ש ב ו פה וישבו‪ .‬א״ר אלבםנדרי‪ ,‬טבאן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול‬
‫רשותי־( ] ׳ « [ ‪.‬‬
‫) י ( ו א ם לא ע א ל ‪ .‬מהו ואם לא יגאל — ואם לא תגאל טבעי ל י ה ‪ ,‬אלא לבית דק אשר‬
‫‪] Op‬׳‪.[a.‬‬
‫הגיח־‪ ,‬לי ואדע‪ .‬ואדעה ק ר י ‪ ,‬אבר ליה‪ ,‬שלא תאמר יש לי אשד‪ ,‬ויש לי בגיס הריני‬

‫מילתא יוקא עשרה אנשים אע״ס שמציט בכימ בגמרא‬
‫מס נשלשה טי כרטס הארכנו ונארט נתוית סי‬
‫אמור נפסיק ונקישת׳ נחון נני ישראל ו •עו״ש‪.‬‬
‫י( השער שעלה ל‪:‬ס טפז טה מקים פרסים שאנשים‬
‫רטס עוניים ושביס שם ‪ ,‬וכמ״ש בסמון ויאמח כל‬
‫העם אשר נשער‪ ,‬ונועז טה רצונו נמקוס ס ס ‪,‬‬
‫כד שיטס לינר פרסום‪ ,‬ואיפה לקח כרגע עשרה‬
‫זקנים מזקני סעמ־‪ ,‬לכן ירש שניי טו סמק זקנים‬
‫ננת׳ משתאות למניח על סמיסר והצניעות וויא‪,‬‬
‫וקסונ לומר שנמקוס רנױ אנשים כהשער טו נהי‬
‫סשת>*ת וטו שם זקנים מסעם סנ״י ומצאש מעז‬
‫"( ואפילו לט הזרשס ולעיל שהיו‬ ‫על אחר‪.‬‬
‫אנשים חנמיס נכיו נחשט נפחיתוח המעלה לגט‬
‫טעז שהיה שיפס‪ ,‬יק״״ל )ביב צ״א ני( אנצן זס‬
‫טעז וטס ראש לסנהירץ‪ .‬י‪ 1‬ואע״ס שטים בזה‬
‫סגדה‬
‫"( מנתו למחלק וכליון שמתו על שג‪:‬או נשיס מואטות‬
‫'כמטאר ננ״ג }״א נ׳ ונמ״ר לעיל פרשה אי‪.‬‬
‫ג ( כמטאר לעיל פרשה נ' פסוק י׳׳א‪ .‬ג ( טמרא‬
‫איתא ימאן יס״ל לפרסומי מ׳;י‪.‬א לא גיחא לי׳ ביעה‬
‫* ללחכלית ברכת חחנים עשה כן משוה וא״כ ל״ל‬
‫זקנים לוקא‪ ,‬ומשמע רלפעס פיטם בעינן זקנים‬
‫דוקא‪ ,‬זאע׳׳ס יבעלמא מציני פרשים בפשרה סתם‬
‫ציל ישאני הכא שהיה צריו לפרסם יין מחייש שלא‬
‫גשמע על כה‪ ,‬והוא הלין למיאגי ולא מואטת והיה‬
‫ציד זקנים ]חכמים[ שיסכימו אתו‪ .‬אך צ״ע בלעת‬
‫פ״י שלקח העשרה אנשים לברכת חתנים ל״ל לפי״ז‬
‫רוקא זקנים‪ ,‬ולק נראה‪ ,‬ימ״ל זה ס״ל לקרא‬
‫לזקנים בכיי שיהיו סל המשתה זקנים‪ ,‬וכמיש נמיר‬
‫איר טנחש מכאן לבית זה שממנים זקנים וכוי‪ ,‬ולק‬
‫דיה ציץ• לזקנים‪ ,‬ובעיקר הובר שצדן לפרכומי‬
 RUTH
53 The Essential Torah Temimah

Ploni Almoni - R. Shmuel b. Nachmani said: [ W h y was he called " P l o n i

AlmoniV] For he was " m u t e " [ilaim (similar to almoni)] to words of
Torah, thinking: The first ones [Machlon and Kilyon] died because
they took them [Moavite wives], and shall I now take one [ R u t h ] ! And
he was entirely unaware of the lately adduced law: " A Moavite man
may not come into the congregation of the L - r d , " but not a Moavite
woman (Ibid. Verse 5). 1 • 2

4:2 A n d he t o o k ten m e n o f the elders o f the city, a n d he said:

Sit here. A n d they sat.

And he took ten men - W h y ten? R. Nachman said: From here it is

derived that the "blessings for the groom" require ten men [in
attendance], R. Avahu said: T o expound and publicize: " A n Amonite
man, but not an Amonite woman; a Moavite man, but not a Moavite
w o m a n " [See above] (Kesuvoth 7b). 3

of the elders of the city - R. Pinchas said: From here [the fact that they
were so readily available] it is derived that they used to appoint elders
for [the supervision o f ] their drinking houses (Medrash Rabbah).*

Sit here. - A n d they sat - R. Alexandrai said: From here it is derived

that a lesser person may not sit until given leave to do so by his superior
(Ibid.).5

4:3 A n d he said t o the redeemer: T h e p o r t i o n o f the field

w h i c h belonged t o o u r brother Elimelech is being sold by
N a ' a m i , w h o has returned f r o m the field o f M o a v .

4:4 A n d I t h o u g h t I w o u l d acquaint y o u of it, saying: A c q u i r e

i n the presence o f the inhabitants a n d i n the presence o f
the elders o f m y people. I f y o u w i l l redeem, r e d e e m ; a n d if
he w i l l not redeem, tell me a n d I shall k n o w . F o r there is
n o one beside y o u t o redeem, a n d I , after you. A n d he
said: I shall redeem.
 ‫‪54‬‬
‫רות ד‬ ‫רש׳י‬
‫זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל‪:‬‬ ‫ט איןזולתך‪ .‬קרוב לגאול‪:‬‬
‫‪1IIV ^ IT‬‬ ‫| ‪ V |T‬־‪:1‬״ ‪ AV‬י ‪V V-‬‬ ‫‪1‬ן‪,‬‬ ‫)ה( ומאת רות המואביה ‪.‬‬
‫‪ IT‬י י‬
‫אתה צדך לקנוס והיא אינה ה ראמר בעז ביום־קנותך העזרה מ ד נעמי‬
‫‪» Jr • ,‬וײ •‪A‬‬ ‫‪- 11 1 111‬‬ ‫>‪1‬‬ ‫מתרצה אלא אש קתש>*ה‪P :‬‬
‫) ‪ 0‬פן אשחית את נחלתי‪.‬‬
‫זמר כמו נמלת ס׳ בניס לתת ומאת ת ת המואבלז אעזת־המת ך!ניתי קנית ק ת‬
‫יבא להקןם ‪#‬ם־המת על־נחלתו‪ :‬י ױ א מ ר ד ^ ל לא‬ ‫סנס בזרעי שנאמר לא‬
‫עמול ומואבי ומעה בעמוני‬
‫ולא עמונית‪) :‬ו( על אוכל לגאול־י" יתירה לי פךאעחית א ת ח ל ת י‬
‫המורה‪ .‬גאל־לןזיאתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאול‪:‬‬ ‫הגי^לה‪ .‬זו מכירה‪:‬‬
‫זו חליפין‪ :‬שלף איש נעלו‪.‬‬
‫זהו קנין כמו שאט ‪ » p p‬האת לפנים בי^ראל‪/‬על־תאלה ועל־התמוךה‬
‫בסודר במקיס נעלורטתיט‬
‫ז׳׳ל בחלקי בדבר מי נתן למי למים כל־ד־בר עלה איש נעלו יונת ן ל ר ע ת וזאת‬
‫־‪TJ V-J‬־‪A" " t | j \4‬‬ ‫‪T‬־‪ P‬״>‬ ‫יש ><מריס קוק בכליו ‪T T • J" I-I‬‬
‫של נ ן מ ובועז נתן לגואל התעודה בישראל‪:‬‬
‫‪ •I‬ו ז "‪I‬‬ ‫רש אומרים רץק בכליו *• ו ‪VT‬‬
‫של מקנה וגואל נתן‬
‫וזאת התעודה‬ ‫לבועז‪:‬‬
‫בישראל‪ .‬משסנז העדות‪:‬‬

‫תורה תמימה‬
‫אסר‪ ,‬וראי‬ ‫כונסת לתוך ביתי על סנת שלא אזקק להז<‪ ,‬כיק ששסע הנואל כ ך ‪,‬‬
‫ראזלת רות"( ]‪0‬״ר[‪.‬‬
‫)״( א ש ת הטין קנית‪ .‬קניתי כ ת י ב ‪] ,‬ניבא ברוה״ק שעתיד הוא לקנותה[ ] ״ פ [ ‪.‬‬
‫)?( ע ל הגאלה ת ל התסירה‪ .‬גאולה זו מכירה‪ ,‬כסש״ג )פ׳ כי״קת׳( לא ע א ל ‪ ,‬תטודח —‬
‫זו חליפין — כטש״נ)‪ (or‬לא יחליפנו ולא ימיר אוהו"( ]נ״‪ 0‬ס״ז א׳[‪.‬‬
‫שלף איש נעלו‪ .‬מלמד שאין קונץ אלא בבלי‪. [or or] (,‬‬
‫ש ל ף איש נעלו‪ .‬נעלו של ‪0‬י — של בועו‪ ,‬שכן ידך חלוקת לחיות נותן ערבי!'"( ]טי־[ י‬

‫הנןנה קנה זה חלף הקרקע אי הספלסלין שמכרת‬
‫א שנתת ל• ]ואץ מהנץ ביאמי היןנה משום‬
‫ימסתמא אדעתא יסט טחן לו[‪ ,‬וכיין שמשן הקונה‬
‫אח הכלי נקנה הקרקס* סמסלסלץללוקח אז למקנל‬
‫מחנה מל מקום שהוא‪ ,‬ואע״פ שלא החזיק ולא נתן‬
‫נסף ושפי‪ ,‬ואט׳ לא משן‪ ,‬וזה הוא מקרא קנץ‬
‫חליסין‪ .‬י ' ב ( רנשיעור מה מזשנ מ י או כלי לעק‬
‫סומאה כמטאר לפיס בתים חמימה ם׳ שמיי וסי‬
‫תזריע‪(1• .‬נמש״נ ליל א ת ייא‪ ,‬ז‪ 50‬יסוי הדנים‬
‫שנפסק זה‪ ,‬ג י פהעחקס‪ ,‬ני הגיס לכתו נ נ‪0‬ף‬
‫השסרוקנינא ניטה מנאיכשר לסקטא ביה‪ ,‬והלשון‬
‫נמנא‪ ,‬גא לאפוקי י ר י ת ‪ ,‬יכשר — לאפיקי אסיד‬
‫מ א ה ‪ ,‬למקרא — נליסר גכליו של קזנה‪ ,‬ניס‬
‫לא«קי מפנס‪ ,‬ויש מן הראשונים שכחנו שאם לא‬
‫נתט ק נשסר אן מוציאן ממק נאתו שסר‪ .‬מיץ‬
‫הגיים לי צ״ל ינסתנאי פנס לני‪/‬־ ונסתשונס אל‬
‫הגואל‪ ,‬יפן דהתשונה תלויה מ ולא מ י ד ‪ .‬י( לדיש‬
‫ואיפה מלשון ױיפ איס וגוי ‪ ,‬ואיש לא ייפה‪ ,‬ונזה‬
‫רפו לו ט אס ישא‪:‬ה ישאנה לאישות ילא לשפחות‪.‬‬
‫י ( וראי שתלו ממני‪ ,‬כלומר מדאי לא איגל‬
‫לקחתה‪ ,‬ואס אגאל אגאל יק אז המזלה‪ ,‬וטפז‬
‫שמע א הנץ ז ה ‪ ,‬ולק ‪6‬מר לו‪ ,‬טו‪ 0‬קטין־‬
‫את השיה דע ט נם אשת המת קיש ‪.‬‬
‫‪ ( 8‬י״ל גאולה זו סי‪.‬ייה שמני לו סטים גמירה‬
‫ברמים >לא קינל ספות‪ ,‬ונאים סם לקיים י נ ר‬
‫מטרתן פ״י קנין‪ ,‬וסל התמורה זו חליפין שמחליף‬
‫חפן זה ‪ pro‬שנמיו‪ .‬י( ולא נטיות ואמנם אילו‬
‫אס אין סכלי שוה פרושה נ״נ קוים זנלני שלא תהא‬
‫מאסיד הנאה‪ .‬י"( ר״ל מטון שק מ ך הקניניס‬
‫שהקונה מ ק להמינר פרט! לק גם נחלישין א מר‬
55 The Essential Torah Temimah RUTH

and if he will not redeem - W h a t is the intent of "and if he will not

redeem"? Should it not be: "and if you do not redeem"? The remark
was addressed to beth-din (Ibid.).6

tell me and I shall know - It is read: "and I shall know [i.e., cohabit
with] her." D o not say: I have a wife and children and I shall marry
her, but not live with her. When the redeemer heard this, he said:
Certainly, Ruth shall go [from me] (Medrash Rabbah).1 •8

4:5 A n d B o a z said: O n the day y o u b u y the field f r o m N a ' a m i

a n d f r o m R u t h the M o a v i t e , the wife o f the deceased, y o u
have acquired it to establish the n a m e o f the deceased
u p o n his inheritance.

the wife of the deceased, you have acquired it - It is written: " / have
acquired i t " [Boaz prophesying through the holy spirit that it would be
his acquisition] (Ibid.).

4:6 A n d the redeemer said: I cannot redeem it for myself, lest

I destroy my own inheritance. You redeem my
inheritance, for I cannot redeem it.

4:7 A n d this was the custom o f yore i n Israel for r e d e m p t i o n

a n d for exchange to establish every t h i n g : a m a n w o u l d
remove his shoe a n d give it to his neighbor. A n d this was
the m a n n e r o f attestation in Israel.

for redemption and for exchange - "Redemption" is sale, as it is

written [in the context of sale] (Leviticus 21:21): " A n d if it not be
redeemed." "Exchange" is substitution, as it is written (Ibid. 10): " H e
shall not exchange and he shall not substitute i t " ( B a v a Metzia 47a). 9

a man would remove his shoe - W e are hereby taught that acquisition is
effected through an article (Ibid.).10

a man would remove his shoe - Whose shoe? Boaz's — the one who
acquires giving the pledge ( M e d r a s h Rabbah).11
 ‫‪56‬‬
‫חת ד‬

‫ח ויאמר הגאל לבעז קנה־‬

‫ט ױ ^ ר ב ע ז לזקניםוכ^ה^ם‬ ‫לןד‬
‫עדים אתם היז־ם בי קניתי את־־כל־־אשר‬
‫‪9‬ד‬ ‫לאלימלך׳‪ ™ ,‬כל־־אשך‬
‫‪ $‬מ י ‪ :‬י תם את־־רות הט‪1‬אב‪:‬ה אשת מ ח ק‬
‫תורה תמימה‬

‫ל ר ע ת ‪ .‬אסר רב סשרשיא‪ ,‬האי נזדדא כיון ‪ 3‬דחפם ביה שלש על שלש ימבעות‬ ‫ונתן‬
‫קרען כיח ונתן לרעהו‪ ,‬דכמאן מסיק דפי וקני' ( ]ב״ט י «׳[ ‪.‬‬
‫ונתן לרעו*‪ .‬טי נתן לסי — בועו נתן לטאלי*( ]׳•ם ס״ו •׳[ ‪,‬‬
‫»ןנה קנה »‪ 0‬חלף הקרקע או הססלפלץ שמגרון‬ ‫מידם ‪ 4‬מ לנסתנא• ‪ » 0‬צג ‪ * ,‬ונהתשונס ‪56‬‬
‫‪) pros t‬י ]י אץ נוסנץ ניאמר סיץנה משום‬ ‫הנואל‪»» ,‬ן מימונה חצױם ס ולא פ י ל ‪ .‬י( דרס‬
‫ימנמסא ‪ 601776‬למי נזחן לו[‪ ,‬וטץ שמשו הקונה‬ ‫ואיעס מלשין ידע ®לס וטי ‪ /‬ואיש לא מעה ‪ ,‬ומה‬
‫‪6‬ת הכלי נקנס הקרקע אי םמפלסלץ ללוקח ‪ 16‬למקסצ‬ ‫יפו לו ט אס •שאנה »ש*ה ‪ w r t t‬ולא לשסימו‪.‬‬
‫מיונה נכל מ>ץ‪ 0‬שהוא! ואע״ס שלא החיק ולא מון‬ ‫‪ ( n‬ולאי שתלו מפגי‪ ,‬כלומר מלאי לא אוכל‬
‫כסף ה ס ר ‪ ,‬ואיי ל‪ 6‬פשן‪ ,‬חס הזא מקרא קנץ‬ ‫לקימה‪ ,‬ואס אגאל אגאל רק ‪6‬ח המזלה ‪rot• ,‬‬
‫חליטן‪ .‬י *(משיפור מה נחשב מ ל ל* פלי לפנץ‬ ‫שסע אי הנין ז ה ‪ ,‬ולק אמר לו‪ ,‬טיס קנויןן•‬
‫סימאה נסנואר לסמו ניירה ממיסה ‪ » '0‬י ט וסי‬ ‫אח מ י ה דע ט נם אשת ספת קנים ‪.‬‬
‫‪ (* .«»w‬כמש״כ לעיל * ח •יא‪ ,‬ױ«ל ש י המים‬ ‫•( ריל נאולה » פטרה שפכר לו פטרה גמורה‬
‫שנשנזק זה‪ ,‬כט שהעחקס‪ ,‬ממיס לכתונ נטף‬ ‫גדמים ולא קינל מעות‪ ,‬ונאים הם לידם דגר‬
‫השסרוקנינא נימה מזנא לנשר למקניא ביה‪ ,‬והלשון‬ ‫‪ v‬י ס י ן שמחליף‬ ‫מטרתן מ״י קטן‪ ,‬וסל התמורה ‪30‬‬
‫גמנא‪ ,‬נא לאשוקי טרזת‪ ,‬לכשר—לאסירץ איסינ״‬ ‫» ז זה מזשן שנ»דו‪(' .‬ולא נטיות ואמנם אטלו‬
‫הגאה‪ ,‬למקרא — כלומר ננליו של קונה ‪ /‬ניס‬ ‫אש אין הכלי שה פרושה נ״כ קוים ונלנד שלא ‪0‬ה‪6‬‬
‫לאשוקי מסנע‪ ,‬ויש פן הראשונים שכחנו שאם )א‬ ‫» ‪ • w 6‬ה‪:‬אכ‪ .‬י"( ר*ל מכק שק ירך הקרמז‬
‫כתם ק נשפר אץ מוציאי; ממק גאיתו שסר‪ .‬ועץ‬ ‫שהקונה נותן להמיכר פרט‪,‬׳ לק ‪ 01‬נחליפץ א מר‬
‫‪ten‬‬
57 The Essential Torah Temimah RUTH

and give it to his neighbor - R. Mesharshia said : A scarf grasped [in an

area o f ] three by three fingers is considered as subsumed in: "and give it
to his neighbor," it being regarded as severed from the original owner
and acquired [by the new owner] ( B a v a Metzia 7a). 1 2

and give it to his neighbor - W h o gave it to whom? Boaz gave it to the

redeemer (Ibid. 47a). 1 3

4:8 A n d the redeemer said to B o a z : Buy it for yourself. A n d

he drew o f f his shoe.

4:9 A n d B o a z said t o the elders a n d to all o f the people: Y o u

are witnesses this day that I have acquired all that
belonged to Elimelech a n d all t h a t belonged to K i l y o n a n d
M a c h l o n f r o m the h a n d o f N a ' a m i .

4:10 A n d also R u t h the Moavitess, the wife o f M a c h l o n , have I

acquired for myself as a wife to establish the n a m e of the
dead one u p o n his inheritance, so that the name o f the dead
one not be cut o f f f r o m his brothers a n d f r o m the gate o f his
place. — Y o u are witnesses this day.

4:11 A n d all the people in the gate a n d the elders said: W e are
witnesses. M a y the L - r d m a k e the w o m a n w h o is c o m i n g
t o y o u r house as Rachel a n d as L e a h , the t w o o f w h o m
built the house o f I s r a e l ; a n d be prosperous in E f r a t a , a n d
be r e n o w n e d in Bethlehem.

as Rachel and as Leah - R. Berechiah said: Most of those present

descended from Leah, in spite of which they accorded primacy to Rachel
(Medrash Rabbah).14

4:12 A n d m a y y o u r house be as t h a t o f Peretz, w h o m T a m a r

begot o f Y e h u d a h , o f the seed t h a t the L - r d shall give y o u
f r o m this m a i d e n .
 ‫‪58‬‬
‫רש״י‬ ‫רות ד‬
‫)י( להקים שם המת סל‬ ‫לןניתי לילאשה להקים ?זם־המת‪.‬על־־נחלתו‬
‫נחלתו‪ .‬מתיך שאשתי ייצאה‬ ‫ן מ ‪ #‬ע ר‬ ‫ולאץכרת עזם־הטת מעם א ח י ן‬
‫‪v‬‬
‫ובאה בנחלה ומכנסת ומוציאה‬ ‫‪T l x‬‬ ‫׳‪v‬‬ ‫י'יי‪,‬‬ ‫״ ‪- J‬‬
‫אומייס ׳אי‪ .‬הימה אשת‬ ‫עדים אתם ד\‪1‬ם‪ :‬י« ויאמרו כל־־העם אעזר‪-‬‬
‫מחלון ושמו נזכר עליה ‪.‬‬ ‫בשער והזקנים עדים יה? יחיה‬
‫)יא( כרחל וכלאה ‪ .‬אע״‪0‬‬ ‫• * י‬ ‫•־‪I‬‬ ‫״י*‬ ‫״ ^ ‪. f j‬‬ ‫י• י ״ ‪.‬‬

‫ומכני‬ ‫מש־ס ייזיה‬ ‫שהיו‬ ‫הבאה אל־־ביתף כרחל ו וכלאה א‪/‬צר בנן‬
‫י^י^‬ ‫^ת־הש את־בית ד&ראל וע&ה־חיל באפרתה‬
‫בית‬ ‫ע חרה של‬ ‫שהיתה‬ ‫‪T‬‬ ‫! •‪! •.‬‬ ‫‪,•j-‬‬ ‫‪- •a-‬‬ ‫‪*.‬‬ ‫*‬
‫וז‪1‬ךא־שש בבית לחם‪ :‬יב ויהי ביתף כבית פרץ‬
‫והקדימו רחל ללאה‪ :‬וקרא‬

‫‪£‬‬ ‫^‬ ‫יתן )?(‬ ‫^ ד ‪ £‬ד ה תמך ־*הודה מן‪-‬הזרע‬

‫‪:‬יהוה לף מן־הנערה ה ז א ת ‪ :‬ע ױפןח בעז את‪-‬‬
‫י " ותהי־לו לאישה ױבא אליה ױתן ;תך‪ .‬לה ה ר ק נתלד בן;‬
‫תורה תפימה‬
‫)־יי( כ ר ח ל וכלאה‪ .‬איר ברכיה‪ ,‬רוב מסובין משל לאה ואע׳ים בן עושין את רחל‬
‫עיקריי( ] ס ״ י [ ‪.‬‬
‫)־נ( מן מערהסו הזאת‪ .‬אסרו‪ ,‬כל בנים שהקב״ה עתיד לתת לד יהיו מן הצדפה‬
‫הזאה ( ]‪. [or‬‬
‫)י( דתן ה ׳ לי׳ י‪-‬ייי! • א״י שטעץ בן לקיש‪ ,‬עיקר מוטרין לא היה לה וחקק לה הקב״ה‬
‫עיקר מוטדיךי( ]‪. [or‬‬
‫ה ר י ץ ‪ .‬ת נ י א ‪ ,‬חסידים הראשונים לא היו טשששץ טטותיהש אלא מרביעי בשבת ואילך‬
‫כדי שלא יבאו נשותיהם לידי חלול ש כ ת ‪ / , ,‬אמר סר ווטיא‪ ,‬מאי טעס־יהר‬
‫דחסירים הראשונים‪ ,‬דכהיב ו י ק ה׳ לה הריון — הריק בנסטריא רעיא הוויי׳( ]ניה י׳׳ח נ ׳ [ ‪.‬‬

‫•מיש קידה השגת ראשור לגרום חליל שנת ‪6‬ף לאח״כ‬
‫•*הסכנה ומותר אף לנחחילה‪ ,‬משא׳ינ לרעה רמנ״ן‬
‫י א ץ למצוה רק מקומה ושעתה ואץ חוששין נוקידס‬
‫על מה ביסתננ מ ז ה ‪ ,‬יעי״ש ‪ .‬אבל נאמת א•; כל‬
‫הכרח מכאן יהלא מפירש אמרו שרק חסי־יס הראשיניס‬
‫עשו כ ן ‪ ,‬ויכול להיות שהחמירו על עצמן אף נ ד נ ר‬
‫החותר ‪ .‬י"( ולא ליל שליש• ושני ומוצא• שגת ‪,‬‬
‫משים דאס תשמש למוצ״ש שמא תלר לרעיא ימים‬
‫דמעי נ ש נ ת ‪ ,‬ואש משחש גפני שמא תלי לרע״ג ימיש‬
‫רמסי נ ש נ ת ‪ ,‬ואס נשלישי — שמא הלי לרע׳׳ג‪,‬‬
‫משא״כ מרגיע•‪ ,‬אש חלד לרע״א מסי נ ח י נ ש נ ה א ‪,‬‬
‫ואס לרעיג — נתר• בשנתא ‪ ,‬ואס לרעיג נתלחא‬
‫גשגתא‪ .‬וסמנו לדני זה רסתם ס ז ך הריון רע״א‬
‫•‪ cr.‬כמספר פס הריין‪ .‬ויש שכתבו כנשמכה ירשה‬
‫זו עוד על אגדה אחת נילקיס נאן שנאומו לילה שנא‬
‫אליה נועז מ ת ‪ ,‬והיו •ייעץ שאז נתעברה‪ ,‬לפיכך‬
‫•דעו ה מ ס פ ר ‪ ,‬אך מפני כ׳ לשעמים יקרה שאין הזרע‬
‫קולסת להתענר פד יום שלישי לשמש לק חששו לשלשה‬
‫י נ י ם ‪ .‬ומה שכתנ רש״׳ כאן נסיניא שאם התעי י‬
‫גשני שמא חלד לרע״ג יאם ש־זענר נשליש׳ שסא הלי‬
‫לרן‪1‬״נ‪ ,‬לאו ה ק א שחתעיר •ען יאחר סעבור לא‬
‫•ענרו‬
‫מכל דנ״ס אלו שנפסוק זה נחייס סי׳ קצ״ה‪ .‬יי( ר״ל‬
‫י י ג התשינץ כאן היו מכני ל א ה ‪ ,‬רםעז וניח ייני‬
‫מנית לחש יהייה משנס יהירה ה י ו ‪ ,‬ונס היןניס‬
‫הסנהדרין שטו שם כ מ ט א י לעיל פסוק נ ׳ ‪ ,‬ומבואר‬
‫נכ״מ שרונה של ס‪:‬הירץ משנס יהידה ה ו א ‪ ,‬ואע״פ‬
‫י ק סקי•!* רחל ללאה‪ ,‬והודו נזה שרחל היתה "יקרו‬
‫של בית •עקב וכמטאר באגדית‪ .‬ונס •ש לפרש רונ‬
‫מסונין משל לאה בפסיעות על מסינק דעלמא‪ ,‬יען‬
‫שריג גני יעקג הש מלאה‪ 8 .‬י( סמיך ארישא דקי׳*‬
‫ויה• ביתך גבית פ ר ץ ‪ ,‬ומסיים מן הזרע אשר •תן ה׳‬
‫לו מן הנערה ה ז א ת ‪ ,‬ודריש סמוכץ שכיונו שכל ניתז‬
‫י ע ח י ר מ א ה ‪ .‬ױ ת ק רסנו‪,,‬־ ליחש הלשץ מן מ ע ר ה —‬
‫מן'הצדקת עיש הדרשה דלעיל)נ׳ חי( וכה חדבקין‬
‫סס נערותי — אלו הצדיקים שנקראו נערים יכו׳ ישי״ש‬
‫‪(' 8‬מדייק מדלא כתיב ויפקדה ה' וחהר‬ ‫לם‪0‬ס‪.‬‬
‫ז ח ל י ‪ ,‬ו ל ק דדיש שהיתה חסרה כל אנרי הריון‬
‫יעתה נתן לה הקניה נמתנה מלוא• חסרונה זה ‪.‬‬
‫‪ C‬בשחלינה נשכת שניתן רשות לחללה מפני סכנת‬
‫ג ו פ ה ‪ ,‬ואעיפ רכשיזלז אז מיתר לחלל שנת סליה‬
‫גניו לא רצו לגרים כ*‪ .5‬ומהר״ץ ידוה ג ת ג ימגאן‬
‫ראיה לשישת הרו״ה לענץ איסה• הפלגה בספינה גי‬
59 The Essential Torah Temimah RUTH

from this maiden - They said: M a y all the seed that the Holy One
Blessed be H e is destined to give you come from this maiden (Ibid.).15

4:13 A n d B o a z t o o k R u t h , a n d she was a w i f e t o h i m , a n d he

lived w i t h her, a n d the L - r d granted her conception, a n d
she bore a son.

and the L-rd granted her conception - R. Shimon b. Lakish said: She
had no womb, and the Holy One Blessed be H e "hewed one o u t " for
her (Ibid.).16

conception - It was taught: The early saints would cohabit with their
wives only from the fourth day of the week on, so that their wives not
come to "desecrate " the Sabbath [by performing (otherwise) forbidden
labor ( i f the child were born on the Sabbath, a greater likelihood of this
obtaining if cohabitation took place before the fourth day)]. M a r Zutra
said: Whence do the early saints derive this? F r o m : "and the L - r d
granted her conception [hirayon]," the gematria [numerical equivalent]
oihirayon being 271 [making the normal period of gestation from 271-
273 days, with the afore-mentioned implication] (Niddah 38b). 17 • 18

4:14 A n d the w o m e n said to N a ' a m i : Blessed is the L - r d , w h o

d i d not leave y o u w i t h o u t a redeemer this d a y ; a n d m a y
his n a m e be r e n o w n e d in Israel.

who did not leave you without a redeemer - R. Chunia said: Because of
the blessings of the women, David's progeny were not entirely cut off in
the days of Atalyah [See I I Kings 11] (Medrash Rabbah).19

a redeemer this day - W h a t is the intent of "this day"? Just as the

" d a y " [i.e., the sun] rules in the firmament, so, your seed will rule and
reign over Israel eternally (Ibid.).20

4:15 A n d m a y he be to y o u a restorer o f life a n d a nourisher o f

o l d age; f o r y o u r d a u g h t e r - i n - l a w , w h o loves y o u , has
b o r n e h i m — she, being better to y o u t h a n seven sons.
 ‫__‬ ‫‪60‬‬
‫חת ד‬ ‫רש*‬

‫טי וחיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי‬ ‫חזי יי־שו על שם ימיה‪:‬‬
‫־‪J‬‬ ‫"‪I/S‬‬ ‫••ן ז‬ ‫‪v V- !,- 1‬‬ ‫ו ~ •‪ J‬י ‪v v‬‬ ‫‪It‬‬ ‫‪T«T.:‬‬ ‫י‬ ‫י‬

‫כלתןד אשי־אהבתןז;לדתו אשר־־ה־א טובה לך משבעה בנים‪:‬‬

‫»ז ותן^ינעמייאת־הי״לד!תשתהי^בחילןה ותהי־לו לאמנת‪ :‬ייותר‪,‬ראנה‬
‫לו השכנות שש לאטי י ילד־ב ן לנעמי ותלןראנה ש'מ} עובד י הוא‬
‫אבי־ישי אבי ח ד ‪ :‬יח ואלה תולדות ״ פרץ'פרץ הוליד את־הצךון‪:‬‬
‫ים וחצרוןיהו^את־רם ורם הוליד את־עמעדב‪ :‬כ ן_עמ;נךב יחוויר‬
‫את־נחשון ונחשון הוליד״את־שלמה‪ :‬נא ושלמון הוליד ™־בעז‬
‫את־עובד‪ :‬נב ועובד הוליד אתײ&י וישי הוליד א ת ־ ד ו ד ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫ובעז הוליד‬
‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪v- •« T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫~‬ ‫‪l‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪S‬־‬
‫‪ rcP‬נ׳״ק‬ ‫ח ז ק‬
‫סנום השפוקיש שלי שגילת רות שמונים נחסמה וםיםנם ו ב ^ ן הוליד את עונד ‪ .‬ופרקיה אריעה והרמז‬
‫א ב א בנטיות ה' וגוי ‪ .‬והציד‪ .‬והאפר דור‪ ,‬המואביה גם כי אמר אלי ז‬
‫תורה תמימה‬
‫)יי( ל א השבית לן־ גאל‪ .‬א״ר חוגיא‪ ,‬מברכותיהן של הגשים לא גתקעקעת ביצתי ד ל‬
‫דוד ביפי עתליר\‪] (°‬ם״ר[‪.‬‬
‫ג א ל היום‪ .‬מהו היום‪ ,‬מה היום רודה ברקיע כך יהא בזרעך רודה רזז^יט בישראל‬
‫לעולם ‪ ] ( :‬״ ס [ ‪.‬‬
‫)יי( י ל ד בן לגעטי‪ .‬ובי נעמי ילדה והלא רות ילדתי אלא לפי שגדלו* לפיכך נקרא‬
‫על ש ס ח ‪ ,‬מכאן שבל המגדל יתום בתיך ביתו טעלה עליו הכתוב כאלו‬
‫ילרו נ א ( ]סנהדרין ׳״‪8‬נ׳[‪.‬‬

‫עמלם ט נלילס ‪ ,‬ומאי א צמא ייוס‪ ,‬וצ״ל רטנת‬
‫הענין רויס הוא עפ׳׳י מ״ש טומא נ' נ׳ קול נלגל‬
‫תמה המנסר נרקיע‪] ,‬מנשר הוא ענץ חתיכם‬
‫נמנורס[‪ ,‬רסו פני! שליפה‪ ,‬וכמ׳׳ש שם שמנסרת‬
‫כחרש המנסר נארוים ‪ ,‬והר• החרש שילס נהארז ‪.‬‬
‫נ א ( עיקר פעם ורשם * שתלו• סינר נהנירול נר אס‬
‫ומוייק מס שלא נכתנ לשק זס סל הסיר אחר הפםוק‬
‫י״ג וחלו נ ן ‪ ,‬אלא מקוים נחינ וחקח נעמי אה סילו‬
‫וחשיתהו נקיק ה והסי לי לאומנת‪ ,‬ימיר אחר זס כתיב‬
‫ותקראנה לו סשננות שם לאמר יולי נן לנעמי‪ ,‬מנואר‬
‫ושנת קריאת ‪3‬ס זס הוא מפני שלקחתהו ורזה• לו‬
‫לאומנת‪ ,‬סט מטאר יעל סנה זי נקרא על כסס‪.‬‬
‫ומ״ש המנול י ת ו ם אע״ס וכאן אינו מונר ניחום ׳‬
‫י״ל וסמיך על ה׳לי\פ שהנאני נאות י״ח שנאותו‬
‫לילס שנא אלה נועז מת‪ ,‬וא״כ מכוון הענין ‪.‬‬
‫נשלמה מגילת ח ת‬
‫•ענה •ותר סן וע״א ימים‪ ,‬אלא הכונס אם תשמש‬
‫כשני וכשליש• ולפעמים הזרע אינה קולשת •ים רומים‪.‬‬
‫'ש‪ :‬ניצתו היינו שרשו‪ ,‬ומיהב על מם רכתינ)מ״ב‬
‫י״א( ותקס ותאנו את כל זרע הממלכה‪ ,‬ועל כל‬
‫זה לא סשניח נואל שנשא׳ ייאש‪ ,‬ועל אותם שעה‬
‫יונח לשון לא השנית‪ <3 .‬פשיס דיי• ק יתור לשון‬
‫היום שאינו מוכרח ודבוק כ״כ לפנינו‪ .‬ופירוש הלשון‬
‫לעולם סשיס משוס דמלכות בית ויד קיימת לעילם‪,‬‬
‫וכמש״כ )ש״א ז׳( כסאך יהיה נכון עי עילם‪ .‬ומראה‬
‫הכד נתקלת המאמר נמשל סיום המלה לעולם‪ ,‬מס‬
‫סייס רויס נרקיע לעולם‪ ,‬כמש״כ וייס ולילה לא‬
‫•שנתו‪ .‬ולשין סייס רווס פשוס ימיסנ על סחמה‬
‫שהוא כח טיס ‪ ,‬ואם מפרש הפק כפשונוו שטס‬
‫שעימות החמה נריךע זה הוא הרווי‪ ,‬קשה‪ ,‬שהרי‬
‫כנגר זס הלמה וממיס מושלים נרקיע נס הס ע״י‬
 RUTH
61 The Essential Torah Temimah

4:16 A n d N a ' a m i took the child and laid it on her bosom, and
she was his nurse.

4:17 A n d the neighbor women gave it a name, saying: A son

was born to N a ' a m i . A n d they named him " O v e d " ; he
was the father of Yishai, who was the father of D a v i d .

A son was born to Na'ami - Now did Na'ami bear him? Did not Ruth
bear him? But, because she reared him, he was called by her name —
whence it is derived: All who rear an orphan in their home are regarded
by Scripture as if they had begotten him (Sanhedrin 19b).21

4:18 A n d these are the generations of Peretz: Peretz begot

Chetzron,

4:19 A n d Chetzron begot R a m , and R a m begot A m i n a d a v ,

4:20 A n d Aminadav begot Nachshon, and Nachshon begot

Salmah,

4:21 A n d Salmon begot Boaz, and Boaz begot Oved,

4:22 A n d Oved begot Yishai, and Yishai begot David.

Akdamuth for shavuoth
 ‫אקדמות מילין‬
‫ועזריות שותא‪:‬‬
‫אולא שקילנא‬
‫‪:‬הו־מן וו־שותא‬
‫ותלת?‬ ‫בבי תרי‬
‫ךאפתח בנק^זותא‪:‬‬
‫בברי ךברי‬
‫‪:‬וטרי עדי לקשישותא‬
‫‪T‬‬ ‫‪• •** S‬‬ ‫‪:‬־ ״‬ ‫‪T S‬‬

‫בורן עלמין לה*‬

‫ולא ספק פרישותא‪:‬‬
‫ז‬
‫גויל אלו רקיעי‬
‫‪:‬קני כל חורשתא‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫ךיו אלו ימי‬

‫וכל מי כנישותא‪:‬‬
‫דירי ארעא ספרי‬
‫ורשמי רזשותא‪:‬‬
‫‪T T‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫•*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־‬

‫זזדר מרי שמיא‬

‫ושליט בלבשתא‪:‬‬
‫הקם עלמא יחיןאי‬
‫וכבשהיבכב^זותא‪:‬‬

‫ובלא לאו שכללה‬

‫ובלא ך‪1‬ששותא‪:‬‬
‫קלילא‬ ‫יבאתא‬
‫דלית בה מ^זעזותא‪:‬‬
65

AKDAMUTH

by Rabbi Meir ben Isaac

Before my words are uttered,

I would ask your approbation —
Permission being granted,
I commence my invocation.

I n stanzas two and three

Which I begin in trepidation,
By grace of the Creator,
W h o bears all, for all duration:

His true grandeur is eternal

A n d allows of no relation.
I f all the skies were parchment,
A n d pens, all vegetation —

I f all the seas were ink

A n d all the waters' aggregation,
A n d all earth's dwellers scribes —
(His praise would beggar all notation.)

He, the Sovereign of the heavens

A n d terrestrial creation,
A l l alone did frame the world,
Which H e has veiled in obscuration.

Without effort did He form it,

Without weary enervation,
W i t h the lightest of the letters,*
Needing no enunciation.

*("HEH," with which the world was created according to Chazal)

 ‫זמין כל עביז־תה‬
‫בהך יומי שתא‪:‬‬
‫זהור ן‪7‬ןרה עלי‬
‫‪:‬עלי כורסה דאשתא‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VS V‬‬ ‫י • "‬

‫חזיל אלף אלפיו‬

‫ורבוא'לשמ^ותא‪:‬‬
‫חךתין נבוט לצפךין‬
‫‪:‬סגיאה טרשותא‬
‫‪T‬‬ ‫‪T S‬‬ ‫‪T‬‬

‫טפי יקידין שו־פין‬

‫?לולי גפי שתא‪:‬‬
‫טעם עד יתיהב להון‬
‫ותיקין באדשתא‪:‬‬

‫לקבלון דין מן דין‬

‫שוי ךןיא בששתא‪:‬‬
‫יקר ??לי כל ארעא‬
‫לתלותי ?!דושתא‪:‬‬
‫כקל ??ן ?ןךם שדי‬
‫כקןל מי נפישותא‪:‬‬
‫כרובין קן״בל גלגלין‬
‫מרוממץ באושתא‪:‬‬

‫למחזי באנפא עין‬

‫כות גירי קשתא‪:‬‬
‫לכל אתר ךמ^תלחין‬
‫זריזין באעזותא‪ :‬י‬
‫‪T T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫• *‬

‫מברכיו בדיך לקדה‬

‫בכל לשן לחישותא‪:‬‬
‫מאתר בית שכינתה‬
‫דלא צריך בחיעזותא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
67

He completed all His labors

On the six days of creation,
And His fiery throne ascended
In supreme illumination.

Thousand thousands and ten thousands

Are His hosts of ministration,
Every morning new-created —
Great your faith, my soul's foundation.

Higher yet there blaze the seraphs,

In six-winged elevation,
Mute their song must rest within them
Till the signaled delegation.

They give leave to one another,

Call as one — no hesitation:
"All the earth declares His glory!"
In three-fold sanctification,

As a voice from the Almighty,

As the ocean's grand oration —
And the cherubs, fronting angels,
Make sublime reverberation.

To behold His L‫־‬rdly‫ ׳‬visage,

Like the rainbow's emanation;
And where'er they are deputed,
They are swift in deputation.

They intone: "Blessed be His glory,"

In all modes of exaltation,
From the precincts of His presence,
Which require no exploration.**

(**in that He is omnipresent)

‫נהים כל חיל מרומא‬
‫ז‬
‫מקלסין בחששתא‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫נהירא מלכותה‪.‬‬
‫ודר לאפרשתא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪: - : - :‬‬ ‫‪TT‬‬

‫קזז־יךא ?הון קדושתא‬

‫ז‬
‫וכד חלפא שעתא‪:‬‬
‫ז‬
‫סיומא דלעלם‬
‫ואוף לאילשבועתא‪:‬‬
‫עדב יקר אחסנתה‬
‫וזביבץ דבקבעתא‪:‬‬
‫זנבידין ליה חטיבה‬
‫ז‬
‫בךנח ושקעתא‪:‬‬

‫פרישן למנתה‬
‫למעבד לה ו־עותא‪:‬‬
‫?וײשותה שבהה‬
‫יהוון בשעותא‪:‬‬

‫צבי לחמיד ורגיג‬

‫ךילאון בלעותא‪:‬‬
‫צלותהון' בכןימקבל‬
‫והניא בעותא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י״! ז‬

‫קטיו־א לחי עלמא‬

‫בתגא ב^זבועתא‪:‬‬
‫?!בל יקר טוטפתא‬
‫יתיבא בקביעותא‪:‬‬

‫ו־שימא היא גופא‬

‫בחכמתא ובדעתא‪:‬‬
‫ךבותהון ךלשךאל‬
‫קךאי בשמעתא‪:‬‬
69

A l l the fiery host of heaven

Pulse His praise in trepidation,
Streaming forth His kingly splendor
T o each rising generation!

For a period they praise H i m ,

A n d upon its expiration,
They must cease their praise forever,
Spite Sabbatical cessation.

But His nation, more than angels

I n their Master's estimation,
Both at sunrise and at sunset
Grant H i m single veneration.

Set aside to be His portion,

His desire, their occupation,
His uniqueness and His praises
Are their constant declaration.

He desires and loves and longs for

Torah-gendered enervation,
Source of prayers forthwith accepted
A n d availing imploration

I n His crown bound up forever

I n an oath-like affirmation,
Fixed against His precious frontlet
I n a never-swerving station.

It is written in the tefillin

I n His wisdom's attestation,
The great majesty of Israel,
W h o with Shema make invocation.
 ‫שבח דברן עלמא‬
‫ז‬
‫אמיו־א דכותא‪:‬‬
‫עלה לחוויה‬
‫באפי מלכותא‪:‬‬
‫‪T T J‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־‬

‫תאין ומתכנשין‬
‫כחזו אז־ותא‪:‬‬
‫תמהיו וחייליו ליה‬
‫בעסק אתותא‪:‬‬

‫מנן ומאן הוא רחימך‬

‫שפירא ןךיותא‪:‬‬
‫ארום בגינה ספית‬
‫מדור אריותא‪:‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫־ ‪S‬‬

‫ןל‪,‬ךא ויאה את‬

‫אין תעו־בי למרותא‪:‬‬
‫ךעותך נעביד ליך‬
‫בכל אתרותא‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫בחכמתא נ^תיבתא להון‬

‫קצת'להוךעותא‪:‬‬
‫ידעתון חכמין ליה‬
‫באישתמודעותא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫רבותכון מה ןזשיבא‬
‫?!בלי ההיא שבחתא‪:‬‬
‫רבותא ך ע ב ד לי‬
‫‪:‬כד מטיא שעתא‬
‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫במיתי לי ?הוךא‬
‫ותחפי ל מ ן בהתא‪:‬‬
‫יל!ךה כד אתגלי‬
‫‪:‬בתוקפא ובגבוו־תא‬
71

The Almighty's panegyric

Is a chaste asseveration,
A n d befitting of expression
I n a kingly congregation.

They* flowingly assemble

As in wave-like emulation,
A n d they query His adherents
On their fervid adoration:

F r o m where, and who, your lover,

Y o u divinely comely nation,
For whose sake you are delivered
T o the lion's habitation?

Far better would it suit you

T o accept our domination,
For where'er you lived among us,
We would grant accommodation.

I n wisdom they provide them

W i t h a partial explanation:
I f you really want to know,
Y o u must enlarge your education.
*

The greatness you would grant me

Is of no commensuration
T o the greatness that awaits me
A t the time's ripe consummation,

When the light will shine upon me

A n d you taste humiliation,
When H e generates His glory
I n intense invigoration.

(*The kings of the nations)

 ‫ישלם גמליא‬
‫לסנאי ונגותא‪:‬‬
‫צךקןתא לעם חביב‬
‫ז‬
‫וסגיא זכותא‪:‬‬
‫־ ‪T T :‬‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫נ‬

‫חדו שלימא במיתי‬

‫ומנא דבותא‪:‬‬
‫קו־יתא דירושלם‬
‫‪:‬כד יכנש גלותא‬
‫‪T T X‬‬ ‫~‬ ‫־‬ ‫י•‬

‫יקןךה מטיל עלה‬

‫ביומי ולילותא‪:‬‬
‫גנונה למעבד בה‬
‫‪:‬בתושבחןיכל^תא‬

‫ךזהור ענױא‬
‫למשפר כי^תא‪:‬‬
‫לפומה דעבידתא‬
‫‪?:‬בידן מטללתא‬

‫בתכתקי ךהב פיזא‬

‫ושבע מעלתא‪:‬‬
‫תחימין צדיקי‬
‫‪:‬קדם רב פעלתא‬
‫‪T‬‬ ‫‪T T: T‬‬ ‫״•‬ ‫‪T *TJ‬‬

‫נריויהון דמי‬
‫לשבעא חדותא‪:‬‬
‫ךקיעא בזיהוךה‬
‫‪:‬וכוכבי זיותא‬
‫‪T T‬‬ ‫י‬ ‫י*‬ ‫!‬ ‫‪S‬‬

‫ןזךךא ךלא אפשר‬

‫למפרט בשפוחא‪:‬‬
‫ולא אשתמע ז וחמי‬
‫ז‬
‫נבואן חזוחא‪:‬‬
To H i s foes a n d to their islands
He w i l l mete o u t compensation,
A n d grant g o o d to H i s beloved,
To His many-virtued nation.

When H e comes, o u r robes shall sparkle

A n d o u r j o y s reach culmination,
I n Jerusalem's f a i r city,
A t o u r exile's termination.

H e shall grace it w i t h H i s glory

O f a d a y a n d night duration,
And H i s c a n o p y upraise there
With a praise-wreathed decoration.

And H i s c a n o p y shall glow there

I n the clouds' illumination,
A l l the righteous shall H e seat there
I n their d e e d - m a d e habitation.

A n d in chairs o f purest gold,

I n seven-canopied gradation,
A l l the righteous shall keep bounds
Before the L - r d o f all creation.

I n appearance they shall rival

Quintessential jubilation,
A n d the splendor o f the heavens
I n their stars' illumination.

A glory insusceptible
O f labial evocation,
A n d never h e a r d n o r witnessed
I n prophetic revelation.
 ‫בלא שלטא בה עין‬
‫בגו עדן מתא‪:‬‬
‫מטילי י בה חנגא‬
‫לבהדי ךשכץתא‪:‬‬

‫עלה רמזי דין הוא‬

‫ברם באמתנותא‪:‬‬
‫עזברנא לה ב^בין‬
‫תקויף המנותא‪:‬‬

‫!ךבר לן עלמין‬
‫עלמין מז־מותא‪:‬‬
‫מנת דילן ךמלקךמין‬
‫פרש בארמותא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬״‬
‫טלולא ךלױתן‬
‫ותור טור ר־מותא‪:‬‬
‫וחד בחך בי סביך‬
‫ועביד קרבותא‪:‬‬

‫בקרנוהי מנגח בהמות‬

‫ברברבותא‪:‬‬
‫ייקךטע נון לקבלה‬
‫בציצוי בגבורתא‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬

‫מקרב ליה בריה‬

‫בחרבה רבו־בותא‪:‬‬
‫אריסטון לצדיקי יתקן‬
‫ושרותא‪ :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪S‬‬

‫??ססרין עלי תכי‬

‫ךכןכוד וגומרתא‪:‬‬
‫ז‬
‫נגיךין קןמיהון‬
‫אפךםמו{ נהרתא‪:‬‬
75

Where eye has never ventured,

I n fair Eden's situation,
Together with the Shechinah,
They shall dance in combination,

Each one pointing, "There, our G - d i s ! "

(But in fear and trepidation)
Him we hoped for in our exile
With unflagging aspiration.

H e shall lead us thus forever

I n this maid-dance simulation,
Which of yore H e made our portion
I n pre-festive preparation.

The Leviathan shall frolic

W i t h the ox of summit station,
A n d the two shall come entangled
I n their sportive altercation,

A t which Behemoth shall gore him,

A n d his horns make devastation,
When Leviathan shall counter,
A n d his fins wreak desolation.

Then their Maker shall approach them

W i t h His sword of capitation,
A n d prepare them for the righteous
As an afternoon collation.

They shall feast around His tables

O f sapphiric scintillation,
While His rivers of persimmon
W a f t aloft their exhalation.
 ‫ומתפ?קין ורדי‬
‫בכסייו־ויתא‪:‬‬
‫חמר מרת ךמ?ךאשית‬
‫‪:‬נטיר בי נעותא‬
‫‪T T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫־ ‪:‬־‬ ‫־‬

‫זכאין כד קזמ?תון‬
‫שבח דא עזיו־תא‪:‬‬
‫קביעין כן תהוון‬
‫‪:‬בהנהו חבורתא‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫ותזכון די תיתבון‬
‫בעילא דו־תא‪:‬‬
‫ארייתציתון למלי‬
‫‪:‬ךנ?קין בהז־ו־תא‬
‫מרומם הוא אלהין‬
‫בקךמא ובתו־יתא‪:‬‬
‫צבי ‪/‬איתךעייבן‬
‫‪:‬ומסר לן' אוריתא‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬
They shall revel and regale then
I n a goblet-filled potation
O f a vintage slow-maturing,
F r o m the wine-vats of creation.

As you merited the hearing

O f this lauding incantation,
M a y you merit being seated
I n that L-rdly congregation.

I n the vanguard of the righteous

Shall be your eternal station,
I f you hearken to my words,
Which issued forth in veneration.

All exalted is our Master —

T o the limits of creation —
He desired us and H e chose us,
A n d made us His Torah Nation!

(verse translation by Shraga Halevi Silverstein)