‫הפגיעות הקשה שפגע בה‪ ,‬והיה עליו לצפותה‪ .‬לכן אין בה כדי לנתק קש"ס‪ .
‬הכול‬ ‫עקרונות ההפללה )אחריות הפלילית(‪ .1 :‬ההתנהגות ‪ -‬אין עונשין על ‪ .3‬מקור חובה מכוח חוק חיצוני‪ :‬חוק לא תעמוד על דםָ רעך התשנ"ח‪.1998 -‬‬
‫תלוי בנסיבות העניין ונבחן בעיני "האדם מן היישוב"‪ ,‬הוא האדם הסביר‪ ,‬הוא‬
‫ביהמ"ש‪.‬‬
‫היסוד הנפשיה – סע' ‪.19‬‬
‫עבירה מתבצעת רק אם נעשתה מתוך יסוד נפשי )מחשבה פלילית‪ /‬רשלנות‪/‬‬
‫אחריות קפידה(‪ .‬בין היסוד העובדתי והיסוד הנפשי צריכה להתקיים עקרון‬
‫המזיגה‪ .‬הם צריכים לבוא בו זמנית‪.‬‬
‫נחפש את ההגדרה של היסוד הנפשי ב ‪ 3‬מקומות‪ .1 -‬חלק כללי סעי' ‪.2 .20-22‬‬
‫בסמוך לס' העבירה‪ .3 .‬בס' ‪90‬א שקובע שזדון או מזיד= מחשבה פלילית מסוג‬
‫"פזיזות"‪.‬‬
‫ס' ‪90‬א לחוק‪ -‬סעיף ההתאמה‪ :‬פירושים לרשימת מילים המתארות יסוד נפשי‬
‫מס' חוק לפני תיקון ‪"(1 .39‬זדון‪/‬מזיד"=מודעות‪ +‬פזיזות‪"(2 .‬בכוונה"= עברת‬
‫מטרה‪"(3 .‬ביודעין"= מודעות‪"(4 .‬יש לו יסוד להניח"= עצימת עיניים המחליפה‬
‫מודעות‪"(5 .‬התרשלות"= רשלנות‪" .‬עבירה שותקת" היא מחשבה פלילית מסוג‬
‫פזיזות‪.‬‬
‫המחשבה הפלילית ‪ -‬ס' ‪Mens rea 20‬‬
‫פירושה מודעות סובייקטיבית לרכיבי העבירה המחייבים אותו )מה הנאשם ידע‬
‫ומה היה במוחו(‪ .‬למשל‪ ,‬אם יוני מכה את דור והוא לא מודע לעצם ההכאה או‬
‫לכך שהמכה תגרום לחבלה‪ .‬המחשבה הפלילית מוגדרת בס' ‪.20‬‬
‫התובע הצבאי הראשי נ' שובין‪ :‬חייל בשם שובין נשפט על שימוש בסמים‪ .‬טען‬
‫שידע שזה סמים‪ ,‬אך לא היה מודע שזה "סם מסוכן"‪ .‬בית הדין הצבאי לערעורים‬
‫זיכה אותו‪ ,‬התובע הצבאי ערער לבג"צ שאישר את הזיכוי‪ .‬ברק‪ :‬על החשד להיות‬
‫אישי‪-‬סובייקטיבי‪ .‬צריך שיהא חשד ממשי‪ ,‬ואין די בראשית חשד או בשמץ חשד‪.‬‬
‫הרובד המדרג‪ :‬בנוי משני חלקיםָ היבט הכרתי שכלי והיבט חפצי‪-‬רגשי‬
‫‪.1‬היבט הכרתי‪-‬שכלי – המודעות )מבחן אובייקטיבי(‪.‬‬
‫א‪ .‬מודעות לטיב המעשה שביסוד העובדתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מודעות לקיום הנסיבות שביסוד העובדתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מודעות לאפשרות גרימת התוצאה )בעבירות תוצאתיות(‬
‫‪ .2‬היבט חפצי‪-‬רגשי )בעבירות תוצאה‪ /‬מטרה(‪ -‬כמה רצה הנאשםָ בתוצאה‬
‫א‪ .‬כוונה )או כוונה תחילה – ס' ‪ 300‬או כוונה מחמירה ס' ‪ – (329‬רצון‬
‫שהתוצאה תתממש‪.‬‬
‫ב‪ .‬פזיזות )ברירת המחדל‪ ,‬כאשר לא מוגדרת כוונה בסעיף ‪ ,‬כמו ‪:(397‬‬
‫‪ .1‬אדישות‪-‬לא אכפת לי שיש אפשרות שתיגרם התוצאה‪.‬‬
‫‪ .2‬קלות דעת‪ -‬לא רוצה שתיגרם התוצאה‪ ,‬אך נוטל סיכון בלתי סביר ביחס‬
‫לאפשרות זו‪.‬‬
‫בעבירת רצח ) ‪)300‬א() ‪ ((2‬אם רכיב הכוונה אינו קיים‪ ,‬ניתן להרשיע בהריגה )ס'‬
‫‪ ,298‬מודעות ‪+‬פזיזות(‪ .‬ואם חסרה מודעות ניתן להרשיע בעבירת גרימת מוות‬
‫ברשלנות‪ -‬ס' ‪.304‬‬
‫עבירת מטרה‪ :‬רצון להשיג יעד חיצוני שאינו נדרש כתוצאה מהיסוד העובדתי של‬
‫העבירה‪ ,‬אלא ביסוד הנפשי בלבד ) ‪ .(111 ,383‬עבירת כוונה יכולה להיות רק‬
‫עבירה תוצאתית‪ ,‬עבירת מטרה יכולה להיות תוצאתית ) ‪)300 ,170‬א() ‪((4‬‬
‫או התנהגותית ) ‪.(383‬‬
‫כיצד מזהיםָ עבירת מטרה‪":‬בשל"‪" ,‬בכדי"‪" ,‬במטרה"‪" ,‬בכוונה"‪..‬‬
‫לעניין "האםָ צפיות מחליפה מטרה" ראה הלכת הצפיות‪ ,‬בתחילת העמודה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫סוגי עבירות‪ ,‬ודרישת המודעות‪:‬‬
‫התנהגותית ‪ -‬שאינה דורשת תוצאה‪ .‬נדרשת מודעות לטיב המעשה ולקיום‬
‫הנסיבות‪.‬‬
‫תוצאתית שותקת‪ -‬מודעות למעשה‪ ,‬נסיבות‪ ,‬ולאפשרות גרימת התוצאה‪.‬‬
‫בנוסף למודעות הנ"ל נדרשת פזיזות )אם לא נאמר אחרת(‪ .‬ס' ‪ .298‬נחפש‬
‫מטרה‪ +‬פזיזות‬
‫תוצאתית מכוונת – דרישה מוגברת ביסוד הנפשי מסוג כוונה ‪) -‬לשון החוק‬ ‫‪.3‬‬
‫מגדירה מפורשות( כוונה זה רצון להשיג תוצאה שנדרשת ביסוד העובדתי של‬
‫העבירה )ס' ‪-300‬רצח(‪ .‬נחפש מטרה ‪ +‬כוונה‬
‫עבירת מטרה התנהגותית ‪ -‬כוונה להשיג יעד שאינו נמנה עם רכיבי היסוד‬ ‫‪.4‬‬
‫העובדתי)ס' ‪ .(383‬למשל בגניבה‪ :‬המטרה היא שלילת קבע של דבר‬
‫מבעליו‪ ,‬חוץ מעצם הגניבה‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם הנאשם החזיר החפץ אין זה מסיר‬
‫ממנו את האחריות‪ .‬בעבירה התנהגותית – סעיף ‪) 90‬א( מחליף את הכוונה‬
‫במטרה‪) .‬ס' ‪300 ,441‬א ‪144 ,292 ,244 ,4‬ד‪,238 ,97 ,99 ,330 ,‬‬
‫‪112 ,71 ,192 ,197‬א(‬
‫עבירת מטרה תוצאתית‪ 2 -.‬יעדים‪ :‬תוצאה ביסוד העובדתי‪ ,‬ומטרה ביסוד‬
‫הנפשי‪ .‬מקום שהמונח כוונה או דומיו מופיעים‪-‬העבירה תוצאתית‪ .‬דרישה‬
‫מוגברת ביסוד הנפשי מסוג מטרה ‪ -‬רצון להשיג יעד חיצוני לעבירה )ס'‬
‫‪ .(426‬אםָ אפשר להחליף את המילה "כוונה" במילה "מטרה" – זאת‬
‫עבירה עםָ כוונה מיוחדת‪.‬‬
‫ההלכה הנוהגת היום שהלכת הצפיות מכוח ס' ‪) 20‬ב( חלה רק על עבירות‬
‫תוצאה‪ .‬אבל על עבירות התנהגותיות מסוג מטרה תמשיך לחול הלכת צפיות מכוח‬
‫הפסיקה)פס"ד מרדכי(‪.‬‬
‫עבירות כוונה ומטרה לא יכולות להיות "עבירות שותקות"‬
‫עצימת עינייםָ ‪)20 -‬ג ‪ ,(1‬תחליף למודעות‪ :‬חשד בטיב ההתנהגות ו‪/‬או קיום‬
‫הנסיבות )ולא התוצאה!(‪ .‬חשד )סובייקטיבי!( שאדם נמנע מלבררו‪ ,‬כמוהו‬
‫כמודעות‪ .‬פס"ד סרפו )חשד‪+‬אי בירור=מודעות תנאיםָ למימוש‪ .1 :‬האם‬
‫הנאשם חשד שהוא מבצע עבירה? ) סוב'(‪ .2 .‬אם חשד האם הוא נמנע מלברר?‬
‫מהי רמת החשד הנצרכת? חשד רציונלי וממשי‪.‬‬
‫המטפרסט נ' היועמ"ש‪ :‬הצבא מוציא צווי גיוס‪ ,‬והקיבוץ תולה אותם על לוח‬
‫מודעות ליד ח‪ .‬האוכל‪ .‬המטפרסט מפסיק לבוא לאכול ולכן לא מודע לנסיבת‬
‫היותו מגויס‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬היה לו חשד ולכן זו עצימת עיניים )עיוורון מכוון(‪.‬‬
‫ורשבסקי נ' מדינת ישראל‪ :‬פעיל שמאל קיצוני הורשע במתן שירות הדפסה‬
‫לארגון לא חוקי‪ ,‬בשל מתן שירותים לארגון ערבי‪ ,‬כולל הוראות להתמודדות עם‬
‫חקירות‪ .‬טען שאינו יודע ערבית‪ ,‬ולכן לא ידע על תוכן החומר‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬היה פה‬
‫חשד שהוא נמנע מלבררו‪ .‬לא עיוורון מכוון אלא עצימת עיניים‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 11/99‬ויניצקי נ' מ"י‪ :‬שני נהגים רבו על חניה‪ .‬ויניצקי )מתאגרף מקצועי(‬
‫נתן מכת אגרוף לנהג השני והרג אותו‪ .‬הורשע בהריגה‪ .‬ויניצקי היה מודע למעשה‪,‬‬
‫לנסיבה )שהמותקף חלש ממנו(‪ .‬מתקיים קש"ס עובדתי‪ .‬היסוד הנפשי בעייתי‪-‬‬
‫ויניצקי טען שלא התכוון להרוג‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬ויניצקי מודע שמכת אגרוף אחת שלו‬
‫יכולה לגרום למוות‪ .‬היות וזו עברה תוצאתית צריך רכיב חפצי‪ .‬ויניצקי טוען שהוא‬
‫לא התכוון להביא למוות ולכן לא הורשע ברצח‪ .‬אך כשנתן את האגרוף הוא היה‬
‫לפחות אדיש‪ .‬אפשר להשיג אותה תוצאה ע"י קלות דעת‪ -‬הנחית אגרוף ולקח‬
‫סיכון בלתי סביר שהנהג ימות‪ ,‬אך לא התכוון לכך‪.‬‬
‫התובע הצבאי הראשי נ' שובין‪ :‬לעיל ‪ ,‬באמצע העמודה‪.‬‬
‫מד"י נ' בארי‪ .‬שמגר‪ :‬אף אם אין מודעות בעבירת האינוס‪ ,‬לאלמנט אי ההסכמה‬
‫ניתן להסתפק בעצימת עיניים‪ ,‬כלומר‪ :‬חשד שיכול להיות סובייקטיבי או אובייקטיבי‪.‬‬
‫די בכך שהנאשם צריך היה לחשוד שהמתלוננת לא מסכימה‪ .‬פסק הדין הזה ניתן‬
‫לפני תיקון ‪ .39‬לאחר תיקון זה‪ ,‬גם מכוח לשון החוק וגם מכוח הפסיקה‪ ,‬החשד‬
‫חייב להיות סובייקטיבי‪ .‬הנשיא שמגר אכן זכה להרבה מאוד ביקורת על פסק דין‬
‫זה כיוון שהוא בעצם יצר עבירה של אינוס ברשלנות‪.‬‬
‫חריגיםָ לעצימת עינייםָ‪:‬‬
‫‪ .1‬הר‪-‬שפי נ' מדינת ישראל‪ :‬הר‪-‬שפי ידעה שיגאל עמיר התבטא על כוונתו‬
‫לרצוח את רבין‪ .‬הורשעה באי‪-‬מניעת פשע‪ .‬האם ידיעה בחזקת "עצימת עיניים"?‬
‫ביהמ"ש‪ :‬בעבירת אי‪-‬מניעת פשע ) ‪ (262‬לא חלה "עצימת עינייםָ"‪ .‬בעבירה‬
‫זו נדרשת ידיעה ממש )ס' ‪90‬א( ולא מספיק שישנו חשד על אפשרות לביצוע‬
‫העבירה‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק איסור הלבנת הון‪-‬משנת ‪-2000‬הדרישה למודעות ממש ואין תחליף‬
‫בעצימת עיניים‪.‬‬
‫הלכת הצפיות ‪) 20‬ב( תחליף לכוונה צפיות מחליפה כוונה‪ ,‬אולם האםָ‬
‫ביכולתה להחליף גםָ מטרה?‬
‫אברהםָ כהן נ' מד"י‪ :‬כהן חי על רווחיה של זונה‪ .‬חשד שהיא מסתירה כספים‬
‫וערך חיפוש באבריה האינטימיים‪ .‬הורשע במעשה מגונה‪ .‬טען שמטרתו היתה‬
‫למצוא כסף ולא להביא עצמו לגירוי‪ ,‬ביזוי וכו' כפי שדורשת העבירה‪ .‬ביהמ"ש‪:‬‬
‫כהן צפה בוודאות גבוהה שמעשהו יגרום לפחות לביזוי‪ .‬פרוקצ'יה‪ :‬הלכת הצפיות‬
‫חלה גם על עבירות מטרה מתוקף הפסיקה‪ .‬תחולתו הישירה של ס' ‪)20‬ב( היא על‬
‫עבירות כוונה‪ .‬תחולתו העקיפה על עבירות מטרה‪ .‬בד"כ צפיות תחליף מטרה‪,‬‬
‫אך לא תמיד‪.‬‬
‫חריגיםָ להלכת הצפיות‪:‬‬
‫החוק מקים חובת עשה כאשר אדם נקלע לסיטואציה שלא בחר בה וקיימים‬ ‫מחשבות שבלב אלא על מעשה או מחדל או החזקה)ס' ‪ ,(18‬גם על ניסיון‬
‫התנאים הבאים במצטבר‪.1 :‬חובה להושיט עזרה ‪.2‬לאדם הנמצא לנגד עיניו‪.3 .‬‬ ‫שהוא מעשה חלקי)סע' ‪ (25‬וגם על מעורבות כשותפים)סע' ‪.2 . .(29‬‬
‫עקב אירוע פתאומי‪.4 .‬שהוא שרוי בסכנה חמורה ומיידית לחייו ‪.5‬עליו להושיט‬ ‫שםָ )היסוד‬ ‫א שַ‬‫השליטה ‪ -‬המעשה צריך להיות נשלט ע"י הנאשם‪ .3 .‬ה א‬
‫עזרה בלי לסכן או להסתכן‪**.‬החובה‪ -‬מאוד מינימאלית יש להזעיק עזרה‪.‬‬ ‫הסובייקטיבי( ‪ -‬יסוד נפשי‪ .4 .‬המזיגה )הסימולטאני( ‪ -‬מיזוג היסודות‬
‫)פרשנות מצמצמת מאוד ניתנה לו בפסיקה – בדר"כ נשתמש בו רק בתאונות‬ ‫העובדתי והנפשי על ציר הזמן‪ .5 .‬הסיבתיות – קש"ס בין המעשה לתוצאה‬
‫דרכים(‪.‬‬ ‫)בעבירות תוצאה בלבד(‪ .6 .‬התוצאה המזיקה‪ -‬בעבירות תוצאתיות‪ ,‬ככל‬
‫שהתוצאה חמורה יותר‪ ,‬העונש רב יותר‪ .7 .‬עקרון חלות החוק – זיקה ‪ .4‬מקורות חובה מתוך חוזה‪ :‬ניתן לגבש חובה פלילית מתוך חוזה‪ ,‬כאשר אדם‬
‫לוקח עליו חובה‪ .‬כגון מציל בים המחויב להציל מכוח חוזה עבודתו‪ .‬חוזה‬ ‫גאוגרפית או פרסונאלית ‪ .8‬החוקיות ‪ -‬עיקרון על‪ :‬כל מה שלא אסור בחוק‬
‫מכללא‪ -‬חוזה המשתמע מתוקף היחסים‪ -‬פס"ד כרמלי‪ :‬בחור בן ‪ 28‬שהלין‬ ‫)ותקנה( – מותר )ס' ‪ 1‬לחוק(‪ .‬חלות חוק העונשין )ס' ‪ :(7,12‬חל על‬
‫בביתו את סבתו וגנב לה כסף מהחשבון‪ ,‬זנח אותה בביתו ומצאו אותה במצב‬ ‫עברת פנים )כולה או מקצתה בוצעה בארץ( שעבר ישראלי או לא ישראלי‪.‬‬
‫קשה‪ .‬את העבירות שהגישו נגדו ביססו על מחדל‪ .‬ביהמ"ש מצא מקור חובה‬ ‫ס' ‪ 13-14‬מפרטים מקרים חריגים בהם עבירת חוץ נידונה בארץ‪.‬‬
‫לכרמלי לדאוג לסבתו מכוח חוזה מכללא‪ ,‬כיוון שמכוח דין לא ניתן לחייב את‬ ‫עקרון החוקיות – סע' ‪1‬‬
‫הקטן לדאוג לגדול בס' ‪ .322‬במחדל יש פגיעה חזקה בחירות‪ ,‬וחשש ל"מציל‬ ‫"אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו"‪ .‬כל מה שלא‬
‫מקלקל"‪ ,‬ולכן הוא מוגבל ביחס למעשה האקטיבי‪.‬‬ ‫נאסר במפורש – מותר )מאידך במשפט המנהלי – מותר לרשות לעשות רק‬
‫מה שהוסמכה במפורש בחוק לעשות(‪ .‬סעיף ‪ 1‬למעשה גם מעוגן בחוק החזקה סע' ‪ 34‬כד'‬
‫היסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬משום שאמנם הוא פוגע בחירותו של אדם‪ ,‬אך סטאטוס ולא פעולה אקטיבית‪.‬לדוגמא‪ :‬החזקת סםָ‪ -‬סע' ‪ 7‬לפקודת הסמיםָ‪,‬‬
‫הפגיעה נעשית באמצעות חוק או על פיו‪ .‬החריג הראשון לחוק מופיע בסעיף החזקת רכוש גנוב – סע' ‪ 413‬החזקת נשק שלא כדין – סע' ‪)144‬א(‬
‫החזקה ישירה‪-‬יסוד עובדתי ‪ -‬שליטה בחפץ‪ ,‬באופן ממשי או החזקה מרחוק‪ .‬יסוד‬ ‫‪ 2‬לחוק )להלן(‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 2‬לכאורה פוגע וסותר את עקרון החוקיות‪ :‬הסעיף מאפשר נפשי – מודעות להחזקה‪.‬הוכשטט נ' מדינת ישראל‪ :‬חבריו של הוכשטט ייבאו‬
‫למחוקק משנה לקבוע עבירות וענשה)מוגבל לחצי שנת מאסר!(‪ .‬מנגד‪ ,‬סמים והחזיקו אותם במכס על שמו‪ .‬הוא ידע שיש סמים על שמו‪ ,‬והייתה לו‬
‫הסעיף קובע הגבלות שאין לחצותן‪ ,‬ומצמצם את שיקול הדעת של מחוקק שליטה בהוצאת הסם מהמכס‪ .‬הוכשטט הורשה בהחזקה‪.‬‬
‫המשנה‪ .‬כמו כן סעיף קטן ב'‪"-‬תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות החזקה קונסטרוקטיבית‪ -‬ע"י החזקה של אחד מהחבורה עבור האחרים‬
‫אישור ועדה של הכנסת"‪ -‬משאיר את המחוקק הראשי בתמונה ובכך הסעיף בידיעתם ובהסכמתם מראש‪ .‬הסכמה= הידברות מוקדמת או עסק משותף ]ברק‬
‫בהוכשטט[‪.‬‬ ‫מגשים ולא סותר את עקרון החוקיות‪.‬‬
‫הרכיב העובדתי של עברת ההחזקה )פרופ' פלר(‪:‬‬ ‫על החוק לעמוד ב‪ 4-‬דרישות‪:‬‬
‫‪ .1‬בהירות וודאות בנוסח החיקוק – עם זאת‪ ,‬יש סעיפי סל שאינם ברורים‪ .1 .‬מעשה‪ -‬שאדם מפתח שליטה על החפץ האסור‬
‫באשד נגד הממשלה‪" :‬העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית‬
‫מחדל‪ -‬ברגע שהוא מפתח שליטה שכזאת קמה לו חובה להתנתק מאותה‬ ‫‪.2‬‬ ‫דינו ‪ 3‬שנות מאסר" )ס' ‪ (198‬עובד החברה נפטר והם השביתו את‬
‫שליטה שקמה לו‪ .‬אם הוא חדל ולא מתנתק מהשליטה הוא עובר עברה של‬ ‫האוטובוסים‪ ,‬הורשעו ונקנסו‪ .‬הם ערערו והשופטים היו חלוקים‬
‫החזקה‪.‬‬ ‫בדעותיהם‪ :‬כולם סברו שזוהי תקלה ציבורית‪ .‬חשין )האב( הרשיע לפי‬
‫הסעיף כמות שהוא‪ ,‬כי הוא מנוסח באופן כללי‪ .‬השניים האחרים טענו‪ :‬יש קשר סיבתי )קש"ס‪-‬בעבירות תוצאה בלבד! מכוח פסיקה ולא חוק!(‬
‫לתת גבולות לסעיף‪ :‬גויטן ביצע קונקרטיזציה שהשאירה את אשד בחוץ‪ .‬קש"ס עובדתי‪ :‬מבחן האלמלא = האםָ אלמלא המעשה הייתה נגרמת‬
‫זילברג ביצע זאת ואשד נותרה בפנים‪ .‬כלל השופטים הסכימו כי הסעיף התוצאה?‬
‫אינו חוקתי ועליו להתבטל‪ .‬הלכת אשד ‪ :‬קביעת גבולות ברוריםָ למותר קש"ס מורכב‪ :‬כשיש ריבוי גורמיםָ יש קושי בהוכחת קש"ס‪.‬‬
‫לאסור‪ ,‬האשםָ יקבע על פי הגבולות הברוריםָ‪ .‬ר' להלן עקרון קטגוריות לקש"ס מורכב‪:‬‬
‫‪ .1‬גורמיםָ משלימיםָ‪ :‬אלמלא האחד התוצאה לא הייתה נגרמת ע"י היתר‬ ‫הפרשנות בחוק העונשין‪.‬‬
‫‪ .2‬פומביות ‪ -‬החוק חייב להיות מפורסם ברשומות‪ .‬פסיקה לא חייבת )סעיד(‪ .‬הקש"ס מתקיים אצל כל אחד מהם‪ .‬בלקר נ' מד"י‪ :‬בלקר ניסה להצית‬
‫את אשתו‪ .‬לא הצליח‪ ,‬אז הוא זרק אותה מהחלון והיא נתפסה מבחוץ‪ ,‬ואז הוא‬ ‫להתפרסם‪.‬‬
‫‪ .3‬איסור על חקיקה רטרואקטיבית‪ - .‬עבירה חדשה תחול רק קדימה‪ ,‬שחרר אצבע אצבע עד שנפלה‪ .‬הרופאים קבעו מוות מוחי‪ ,‬ולאחר מכן ניתקוה‬
‫בעוד הקלה תחול גם אחורה –עד כדי קיצור‪/‬ביטול עונש מאסר בפועל‪ .‬ממכונות ההחייאה כדי לקחת את כליותיה להשתלה‪ .‬בלקר טוען כי אלמלא‬
‫ס' ‪ 3-6‬בחוק העונשין‪) .‬הסתייגויות‪ (1 :‬קביעה מפורשת של הכנסת )חוק הניתוק‪ ,‬היא הייתה חיה‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬אם השתלשלות הדברים לאחר המעשה‬
‫לעשיית דין בנאצים ועוזריהם(‪ (2 .‬דין מהותי לא חל למפרע‪ ,‬דין החמירה את המצב‪ ,‬אף אם ללא קשר ישיר למעשה עצמו‪ ,‬האחריות חלה על‬
‫פרוצדוראלי כן‪.‬סצ'י נ' עיריית תל‪-‬אביב‪ :‬התיישנות דוחות חניה‪ .‬הוראה מבצע העבירה‪.‬‬
‫המקצרת את תקופת התיישנותה של עבירה או של עונש היא בגדר הוראה סטרול נ' היועמ"ש‪ :‬לבורנט בבנק הדם טעה בסימון דגימה ולמחרת לא הגיע‬
‫לעבודה‪ .‬האחות העבירה את המבחנה לשליח וזה העביר לאחראי ומשם למנתח‪.‬‬ ‫שבאה להקל‪ ,‬ולפיכך בהיעדר הוראה לסתור‪ ,‬יש להחיל אותה למפרע‪.‬‬
‫‪ .4‬עיקרון החוקתיות‪ :‬חוק לא מידתי ניתן לביטול ע"י בית המשפט‪ .‬הנדלמן כתוצאה מכך המנותח נפטר‪ .‬הבחינה תהיה עפ"י קש"ס בין התוצאה לבין‬
‫נ' מד"י‪ :‬רואה חשבון‪ ,‬הורשע שהציג עצמו כיועץ מס למרות שלא היה המעשה‪ .‬כאן קיים קש"ס עובדתי כלפי כל החוליות בשרשרת אך לכן קייםָ גםָ‬
‫‪.1‬‬ ‫רשום בפנקס יועצי המס‪ .‬טען שלא חוקתי ‪ -‬פוגע בחופש העיסוק‪ .‬קש"ס משפטי שמתחםָ את תחוםָ האחריות הפלילית‪ .‬בגורמים משלימים‬
‫נבדוק אם גורםָ זר מתערב )גז"מ( מנתק קש"ס משפטי ע"י השאלה‪ :‬האם‬ ‫ביהמ"ש קיבל את הטענה וזיכה אותו‪.‬‬
‫עקרון הפרשנות בחוק העונשין‪ :‬ס' ‪)34‬כא(‪ -‬פרשנות‪ (1 :‬בודקית את התערבותו הייתה סבירה וצפויה? רק כאן שיך גז"מ‪ .‬לא תמיד השרשת תהיה‬
‫תכלית החוק‪ .‬אם היא ברורה ואחידה נכריע‪ (2 .‬אם תכלית החוק משתמעות כרונולוגית‪ ,‬לפעמים המעשים יהיו בו זמנית‪ .‬לכל חוליה בשרשרת יהיה קש"ס‬
‫‪.2‬‬ ‫לכמה פנים נבחר את הפרשנות המקלה עם הנאשם‪ .‬מזרחי נ' מד"י‪ :‬עובדתי‪ .‬מתקיים קש"ס = סעי' ‪(5 )309‬‬
‫הועמד לדין על "בריחה משמורת חוקית"‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬תכלית הסעיף הוא ‪ .2‬גורמיםָ מצטבריםָ‪ :‬שתי שרשרות סיבתיות שהתוצאה מתרחשת בעת ובעונה‬
‫לדאוג שמי שאמור להיות בכלא צריך להיות שם ולכן גם מי שלא שב אל אחת על ציר הזמן‪ ,‬ושתיהן יכולות לגרום לתוצאה‪ .‬בדיקת כל שרשרת בנפרד‬
‫המשמורת נחשב לבורח ממנה‪ .‬הלכת מלכה‪ :‬פרשנות תכליתית – הימלטות בקש"ס‪ .‬מתקיים קש"ס לגבי כל שרשרת‪ .‬ברדריאן נ' מד"י‪ :‬ברדריאן דקר אדם‬
‫דקירה קטלנית ביחד עם פחימה‪ .‬ביהמ"ש סייג את מבחן ה"אלמלא"‪ ,‬ושאל‪:‬‬ ‫ממשמורת חוקית היא גם אי חזרה למשמורת‪.‬‬
‫זקצר נ' מד"י‪ :‬גנבי רכב הואשמו בזיוף מסמך על שזייפו מספרי שלדה האם במידה ואחד לא היה דוקר‪ ,‬המוות היה נגרם? אם התשובה חיובית‪ ,‬שניהם‬
‫ומנוע‪ .‬טענו שאין מדובר ב"מסמך"‪ .‬ביהמ"ש פירש את החוק לפי תכליתו אחראים לרצח באותה מידה‪ .‬כל אחד מהדוקרים הפחית את כוח החיות הפיזי של‬
‫הקורבן‪ .‬הלכת ברדריאן‪ :‬כשמספר עבריינים מבצעים עבירה )תוצאתית( באותו‬ ‫וקבע כי זה נחשב לזיוף מסמך‪.‬‬
‫הלנה תורג'מן נ' מדינת ישראל‪ :‬מנהלת בית בושת הואשמה בשידול לזנות‪ ,‬קורבן‪ ,‬מבחן ה"אלמלא" ייבחן במנותק משאר השרשראות הסיבתיות המקבילות‪.‬‬
‫בתקופה בה לא נהגו לאכוף זאת‪ .‬טענה כי עשתה כמו כולם ורק אותה מבחן האלמלא יבדק בכל אחת מהשרשראות בנפרד ואם כל שרשרת יכלה‬
‫העמידו לדין‪ .‬דעת הרוב‪ :‬מדיניות האכיפה אינה רלוונטית לשאלת ההרשעה‪ .‬להביא לתוצאה יש קש"ס עובדתי לשניהם‪.‬‬
‫‪ .3‬גורמיםָ חלופייםָ‪ :‬שאלמלא האחד התוצאה הייתה נגרמת ממילא ע"י היתר‪.‬‬ ‫חשין )מיעוט(‪ :‬מדיניות אי‪-‬אכיפה יוצרת דין למעשה )חוק דה פקטו(‪.‬‬
‫‪ 2‬שרשראות נפרדות שכל אחת הייתה מובילה למוות אבל שרשרת אחת עוקפת‬
‫את השנייה וגורמת למוות‪ .‬השרשרת הראשונה היא זו שקיים לגביה קש"ס‪ .‬סעיף‬ ‫היסוד העובדתי )‪ (actus reus‬סע' ‪18‬‬
‫‪ -(4)309‬מתנתק הקש"ס בשרשרת השניה‪ .‬דוגמה‪ :‬וריאציה של מקרה סטרול‪,‬‬ ‫‪ 3‬סוגי עבירות‪ :‬התנהגותי‪ ,‬תוצאתי עםָ רכיב התנהגותי מוגדר ) ‪,(380‬‬
‫‪.5‬‬ ‫כאשר לפני שהמנתח מספיק לערות את הדם‪ ,‬נופלת המנורה מהתקרה על‬
‫המנותח וגורמת למותו‪ .‬סטרול יהיה פטור לחלוטין‪ .‬יש ניתוק של הקש"ס‬
‫תוצאתי עםָ רכיב התנהגותי לא מוגדר ) ‪.(333‬‬
‫המעשה הפלילי )היסוד העובדתי(‪ ,‬מורכב משלושה רכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מעשה‪ ,‬לרבות מחדל )‪)18‬ב(( והחזקה )‪34‬כד(‪ -‬אין עבירה על העובדתי‪ .‬אבל אם מדובר ברצח – מי שלא יהיה לו קש"ס‪ ,‬יוכל להיות מואשם‬
‫במחשבה אין סיכון המאיים על החברה‪ ,‬בניסיון לרצח‪.‬‬ ‫מחשבה שבלב‪ 3 .‬סיבות‪:‬‬
‫מחשבה זה ביטוי לדמוקרטיה‪ ,‬אין יכולת אכיפה‪.‬‬
‫קש"ס עובדתי במחדל‪ :‬בפס"ד היועמ"ש נ' גרינוולד נקבע שניתן להחיל את‬ ‫‪ .2‬נסיבות – מתקיימות ללא תלות במעשה )חיצוניות למעשה(‪ .‬נסיבה‬
‫שלילית–"ללא הסכמה"‪ ,‬למשל‪) .‬נסיבת "שלא כדין" מתייחסת לכל דין ולאו מבחן ה"אלמלא" כך‪ :‬האם אלמלא המחדל הייתה נגרמת התוצאה? פס"ד‬
‫ימיני‪ :‬הנהג דרס שוטר וברח‪ .‬השאלה היא אם נאשים את כולם בהפקרה בשל‬ ‫דווקא לחוק הספציפי(‪.‬‬
‫מחדל‪ .‬ביהמ"ש הרשיע את כולם לבסוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬תוצאה )רק בעבירות תוצאתיות(‪.‬‬
‫מעשה‪ ,‬נסיבות ותוצאה‪ :‬מעשה הוא פנימי לעושה‪ ,‬תוצאה היא חיצונית‬
‫קש"ס משפטי‪ :‬מטרתו לתחום את האחריות הפלילית למי שהיה עליו לצפותה‪-‬‬ ‫לעושה‪.‬‬
‫למרות שיכול שהתקיים מבחן האלמלא באנשים רבים רק חלק יאושמו בגלל שיש‬ ‫אבחנה בין עבירה תוצאתית להתנהגותית‪ :‬אם סעיף העבירה דורש‬
‫להם צפיות ‪ .‬מבחן הצפיות‪ :‬המבחן הוא אובייקטיבי ‪ -‬בוחן את צפיית האדם‬ ‫תוצאה שבקרותה מתקיימת עבירה‪ ,‬העבירה תוצאתית‪ ,‬לדוג'‪ :‬עבירת חבלה‬
‫הסביר ולא צפיית הנאשם הספציפי )בן פורת בסעיד( את זה נבחן ביסוד הנפשי‪.‬‬ ‫חמורה‪ ,‬המשלח אש‪ ,‬קבלת דבר במרמה )ס' ‪ - 415‬היא תוצאתית(‪ .‬אם לא‬
‫במבחן זה יש לצפות שלושה דבריםָ‪:‬‬ ‫– התנהגותית ‪ .‬לדוג'‪ :‬עבירת הגניבה והתקיפה‪ .‬ישנן עבירות מעורבות‬
‫‪(1‬טיב הנזק‪ -‬באיזה סוג של נזק מדובר‪ :‬רכוש‪ ,‬גוף‪ ,‬חיי אדם‪.‬חריג‪ -‬מחשבה‬ ‫שבחלקן הן דורשות תוצאה ובחלק אחר אינן דורשות‪ .‬פרופ' פלר‪-‬תוצאה‬
‫פלילית מועתקת‪ :‬התנאי‪ -‬מדובר בסוג אובייקט זהה )רכוש‪ ,‬גוף‪ ,‬חיי אדם( אם‬ ‫נדרשת במקום שיש בהגדרת העבירה פגיעה פיזית באובייקט פיזי‬
‫גבולות המעשה הפלילי‪-‬עבירה רבת פריטים ניתן לסווגה כעבירות רבות א' בא להרוג את ב' ובטעות ג' נהרג המבחן עדיין יתקיים! ואם מדובר בכלב ‪ -‬לא!‬
‫נפרדות או כעבירה אחת כוללת‪ .‬אינטרס התביעה להגדיר את העבירה ‪(2‬דרך קרות התוצאה‪ -‬לא צריך לצפות את האופן המדויק בו תתרחש תוצאה‪,‬‬
‫כעבירה אחת )שרשרת(‪ .‬שיקולים לאבחון‪ .1 :‬מספר הנפגעים‪ .2 ,‬האם ניתו אלא קווים כלליים בלבד‪) .‬בלקר‪ -‬זרק את אשתו מקומה רביעית ומתה לא‬
‫מזה‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬צריך חפץ בתוצאה= אין צורך לצפות את תהליך הגרימה‪,‬‬ ‫להפריד בין האירועים?‪ .3 ,‬האם מדובר במעשים שונים או חזרה על מעשה?‬
‫אינטרס ההגנה להגדיר את העבירה כעבירה אחת רבת פריטיםָ‪ .1 :‬ולכן הורשע‪ .‬יעקובוב – התעלל באשתו והיא קפצה מהחלון ומתה‪ .‬ביהמ"ש‪:‬‬
‫צמצוםָ העונש‪ .2 .‬כפל דין‪ :‬משולםָ נ' מדינת ישראל‪ :‬המבחן‪ :‬של שכל גרימת מוות ברשלנות‪ ,‬היה צריך לדעת שתתאבד לאחר שתקף אותה(‪.‬‬
‫ישר‪ .‬עבירה רבת פריטים תחול במצבים‪ ,‬בהם הסתכלות על האירוע מובילה ‪(3‬מידת התוצאה והיקפה – לא תקף לעניין מוות‪ ,‬אבל כן בנוגע לפציעה‪.‬‬
‫למסקנה שיהיה מלאכותי להשקיף על האירוע כעל מס' עבירות כלל הגולגולת הדקה‪ :‬העבריין יודע את מי הוא תוקף‪ ,‬אבל אינו יודע את מצבו‬
‫ושההסתכלות המשקפת באופן אמיתי את האירוע‪ ,‬היא זו הרואה בו מכלול הגופני‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא לא יכול לטעון שאינו אחראי כי לא ידע שהקרבן חלש‪ .‬מקבל‬
‫אחד המבוסס על כמה פריטים‪ .‬כפל דין‪ :‬בהפרדה לעבירות רבות ניתן את קרבנו כמו שהוא‪ ,‬ולא בוחר אותו‪ .‬פטרומיליו נ' מד"י‪ :‬חטף בכוח ארנקים‬
‫להשית עונש נפרד על כל עבירה ובכך עונש כולל כבד יותר‪ .‬אם זו עבירה מידי נשים‪ .‬אחת הקרבנות נפטרה מהתרגשות כתוצאה ממצב בריאות לקוי‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪ :‬היסוד הנפשי בעבירת ההריגה מתבטא בחזות מראש‪ ,‬שהמעשה עלול‬ ‫אחת לא ניתן להעניש עליה יותר מפעם אחת‪ ,‬כי זה יוצר "כפל דין"‪.‬‬
‫לכן‪ :‬אם זו עבירה בודדת‪ ,‬העונש עליה מוגבל‪ .‬דרורי נ' מדינת ישראל‪ :‬שוד לגרום נזק ממשי שיש בו כדי לסכן את החיים או את שלמות גוף הקרבן‪ .‬במקרה‬
‫כספות‪ .‬העונש על עבירת גניבה ‪ 3 -‬שנות מאסר‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬כל פריצה זה לא יכול היה הנאשם לצפות את התוצאה או את סוגה סייג‪ :‬יש לצפות‬
‫גולגולת דקה אך לא גולגולת דקיקה‪.‬‬ ‫לכספת היא עבירה נפרדת עם עונש נפרד‪.‬‬
‫אינטרס התביעה להגדיר את העבירה כעבירה אחת רבת פריטיםָ‪ -‬סעיף ‪ :309‬מכיל דוגמאות בהן מתקייםָ קש"ס עובדתי במקרה של תוצאה‪-‬‬
‫שרשרת‪.1 :‬התיישנות‪ :‬אם העבירה היא אחת‪ ,‬ההתיישנות מתחילה רק מוות למרות שהנאשם לא היה הגורם היחיד או התכוף למותו של אדם‪3 .‬‬
‫מסיום הביצוע האחרון‪ .‬אם מגדירים זאת כעבירות רבות‪ ,‬ניתן יהיה להעמיד הערות‪ .1 :‬הסעיף מדבר רק על גרימת מוות‪ ,‬אך בפועל הפסיקה מדברת גם על‬
‫לדין רק בגין העבירות שטרם חלה עליהן תקופת ההתיישנות‪ .2 .‬תוצאות שאינן מוות‪ ,‬כמו חבלת גוף‪ .‬במקרה כזה יש לומר כי זה דומה לסעיף‬
‫טריטוריאלי‪ :‬רק אם מדובר בעבירת פנים אחת שבוצעה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,309 ,‬וכי הפסיקה הרחיבה אותו‪ .2 .‬לא מדובר ברשימה סגורה‪ ,‬אלא ברשימת‬
‫בישראל ניתן להעמיד לדין אזרח זר‪ .‬בעבירות רבות לא יועמד לדין אם בוצעו דוגמאות‪ .3 .‬ס' ‪ (5 ) 309‬למעשה בוטל ע"י ביהמ"ש באמצעות פרשנות שרוקנה‬
‫בחו"ל‪.3 .‬מזיגה ‪ – :‬אם מדובר בעבירות בודדות אין מזיגה בין היסוד העובדתי אותו מתוכן‪ ,‬משום שהוא מייתר את מבחן הצפיות‪ .‬ולכן ביהמ"ש אומר כי גם‬
‫במקרה של ס' זה יש להחיל את מבחני הצפיות‪ .‬לכן מבחינתנו ניתן להתייחס‬ ‫לנפשי‪,‬לעומת עבירה אחת רבת פריטים שישנה מזיגה‪.‬‬
‫כאילו סעיף זה איננו קייםָ‪.‬‬ ‫מחדל סעיף ‪)18‬ב( )דוגמאות‪(285 ,262 :‬‬
‫"מחדל" ‪ -‬הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה‪ .‬סייגים‪:‬‬
‫גורםָ זר מתערב )גז"מ(‪ :‬בגורמיםָ משלימיםָ‪ -‬מנתק את הקש"ס המשפטי‪.‬‬ ‫כל עבירה יכולה להיעבר במחדל אלא אם מצוין אחרת )למשל אונס‬ ‫‪.1‬‬
‫התערבותו צריכה להיות מעבר לצפיות סבירה‪ .‬המבחן‪ :‬אם הנאשם לא היה‬ ‫וגנבה – א"א לעבור במחדל(‪.‬‬
‫צריך לצפות את הגז"מ‪ ,‬הקש"ס המשפטי מתנתק‪.‬כיום אינו מנתק קש"ס באופן‬
‫ס' ‪18‬ג'‪ .‬עבירות מחדל חלות רק אם יש חובת עשה‪ .‬חובת העשייה אוטומטי‪ ,‬אלא לאחר בדיקה מעמיקה של הצפיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מד"י נ' סעיד‪ :‬ניסה לעקוף משאית‪ ,‬אך מכונית שנסעה מולו במהירות גבוהה‬ ‫נלמדת מדין או מכוח חוזה‬
‫כשהנהג ללא רישיון‪ ,‬סטתה לשמאל ופגעה במשאית‪ .‬נהג הרכב נהרג עם ‪3‬‬ ‫‪ .1‬מקורות חובה מכוח החוק‪:‬ס' ‪.322,323,325,326,362,361‬‬
‫מנוסעיו‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬הסיכון של נהגים מסוכנים הוא בגדר הצפייה המרכזית‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ .2‬מקור חובה מכוח הפסיקה‪:‬‬
‫לורנס נ' מד"י‪ :‬בחור מבוגר שיחק רולטה רוסית עם קטינים‪ .‬אחד מהם רשלנות הנהג אינה גז"מ‪.‬‬
‫נהרג‪ .‬בימ"ש קובע מקור חובת הצלה כאשר הנאשם הוא זה שיצר את פנקס נ' מד"י‪ :‬הושאר ארגז כלים בתוך בור‪ .‬אחד הפועלים שולשל לבור‬
‫המצב המסוכן‪ .‬לכן חלה על המבוגר חובה‪ .‬פס"ד אחמד‪ :‬זוכה כי לא היה להוציאו מבלי שאבטח עצמו‪ ,‬ונפל אל מותו‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬הנאשם היה צריך לצפות‬
‫את התערבות הגז"מ )התרשלות העובד( ולפיכך יש קש"ס המשפטי‪.‬‬ ‫עליו חובה לשפר את מצב הגלגלים‪ ,‬בעל המוסך נתן המלצה ותו לא‪.‬‬
‫יעקובוב נ' מדינת ישראל‪ :‬התעלל באשתו נפשית ופיזית‪ .‬היא קפצה אל מותה‪.‬‬
‫ביהמ"ש‪ :‬ההתאבדות לא היתה "גורם זר מתערב" אלא תוצאה של מסכת‬
 ‫משדל – סעיף ‪:30‬‬
‫‪ 2‬דרישות‪ (1 ) :‬מביא אחר לביצוע של עבירה מסוימת‪ (2 ) ,‬קש"ס בין השידול‬
‫למעשה‪.‬‬
‫היסוד העובדתי‪:‬‬
‫התנהגות‪ :‬תקשורת שיש בה משום הפעלת לחץ‬
‫נסיבות‪" :‬אחר" )פס"ד אסקין נ' מ"י( – א( משודל ספציפי‬
‫ב( משודל הניתן לשידול‪.‬‬
‫תוצאה‪ :‬המביא לידי עשיית עבירה – לפחות תחילת ביצוע‪.‬‬
‫קש"ס‪ :‬מעשהו של המשדל הביא את המשודל לבצע את העבירה‬
‫היסוד הנפשי‪:‬‬
‫מודעות‪ :‬א( לטיב ההתנהגות המשדלת‬
‫ב( לאחר‪ -‬משודל ספציפי הניתן לשידול‬
‫ג( לאפשרות קרות התוצאה ‪ -‬שהמשודל אכן יבצע את העבירה‬
‫הספציפית‪.‬‬
‫פס"ד אוחנה‪ :‬שימוש ברכב שהורד מהכביש )ס' ‪308‬ד לתקנות התעבורה(‪ .‬לפני‬ ‫ביטון נ' סולטן‪ :‬הלכת הצפיות לא תחול ביחס לעבירה לפי איסור לשון‬
‫תיקון ‪ 39‬לא נקבע כי היא מסוג אחריות קפידה‪ ,‬והדבר גם לא מפורש בסעיף‪.‬‬ ‫הרע‪.‬רק אם ישנה מטרה ברורה לפגוע בשמו הטוב של אדם ‪ -‬עוברים על‬
‫האם ניתן להקיש מסעיפים אחרים שגם הוא ייחשב כעבירת קפידה? הגישה‬ ‫עבירת לשון הרע ומורשעים‪.‬‬
‫המצמצמת‪ :‬קדמי – לא ניתן להקיש‪ .‬גישה מרחיבה‪ :‬ברק – ניתן לפתח בהלכה‬ ‫אלימלך נ' מדינת ישראל‪ :‬חשד בקורבן שגנב לו רדיו‪ .‬קרא לו לרדת‬
‫את האפשרות שעבירה תיחשב מסוג אחריות קפידה‪ ,‬אפילו אם אין כל דמיון בינה‬ ‫מביתו‪ .‬הקורבן ירד עם סכין וקרא לנאשם‪ .‬הנאשם ניגש ודקרו פעמיים‬
‫‪(1‬‬ ‫לעבירות של אחריות קפידה קודמות )לפני תיקון ‪ .(39‬גישת הבינייםָ – בייניש‬ ‫באיברים חיוניים וכתוצאה מכך הוא מת‪ .‬אח"כ העבריין התקשר לבית המנוח‬
‫בפרשת לקס – אין לפתח סוגים חדשים של עבירות מסוג אחריות קפידה‪ .‬אך ניתן‬ ‫וביקש מאמו את הקורבן‪ ,‬האם העבירה אותו לשוטר שהתחזה לאחיו‪.‬‬
‫‪(2‬‬ ‫לבצע היקש מעבירות קודמות שהוכרו כאחריות קפידה לפני תיקון ‪ , 39‬אל‬
‫עבירות דומות‪ .‬וזו ההלכה כיוםָ‪.‬‬
‫הנאשם איים שבפעם הבאה זה יעלה בחייו של הקרבן‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬שיחת‬
‫הטלפון מעידה שאלימלך לא התכוון להמית‪ .‬הלכת הצפיות אינה חלה על‬
‫אםָ העבירה שותקת‪ ,‬ולא נכתב שהיא מסוג אחריות קפידה‪ ,‬היא של‬ ‫עבירות כוונה תחילה וכוונה מחמירה ) סע' ‪.(329‬‬
‫‪(3‬‬ ‫תנאיםָ להגנה מפני אחריות קפידה )הזויות ולא‬ ‫מחשבה פלילית‪.‬‬
‫אפשריות(‪ .1 :‬שלא הייתה לנאשם מחשבה פלילית ‪ .2‬ללא רשלנות – אוביק'‬
‫כוונה תחילה סע' ‪ 301‬א‬
‫יסוד נפשי מיוחד הנדרש רק בעבירה אחת‪ :‬ס' ‪300‬א) ‪ – (2‬חלופת הגורם‬
‫‪(4‬‬ ‫וסוביק'‪ .3.‬עשה ככל שניתן למנוע את העבירה‪ .4 .‬טענות ההוכחה שלו מעל לכל‬
‫ספק סביר‪ .‬הרציונאל הוא יעילות מערכתית‪.‬‬
‫בכוונה תחילה למותו של אדם‪" .‬הכוונה תחילה" = רצון מפורש שהאדם‬
‫ימות‪ .‬ס' ‪ 301‬מגדיר‪" :‬הכנה‪ ,‬החלטה והעדר קינטור"‪ .‬כלומר‪ ,‬רצח מחושב‪.‬‬
‫ביהמ"ש צמצםָ את הפער בין "כוונה" ל"כוונה תחילה"‪ .‬לגבי המונחיםָ‬
‫‪.1‬‬ ‫ניסיון ‪ -‬ס' ‪25‬‬
‫או שהמעשה חלקי‪,‬או שהנסיבה לא התקיימה ) אין תוצאה חלקית כי אםָ‬
‫של "החלטה" ו"הכנה"‪ -‬לא נדרשת הצטיידות מראש‪ ,‬הגעה במטרה וכדו'‬
‫אלא ההכנה וההחלטה יכולים להתגבש בעת הלחיצה על ההדק‪ .‬טענת‬
‫הייתה אין נסיון מעיקרה(‬ ‫הגנה‪" :‬העדר קינטור"‪ :‬רצח בדם קר‪ .‬לא כתגובה למעשהו או דיבוריו‬
‫שלושה תנאיםָ מצטבריםָ לקיוםָ עבירת הניסיון‪:‬‬ ‫הפוגעניים של אדם אחר‪ .‬במצב של קינטור‪ ,‬במקום אישום ברצח‪ ,‬יואשם‬
‫‪ .1‬יסוד נפשי – מטרה לבצע את העבירה‪ ) .‬ניתן להחליף את המטרה בצפיות(‬ ‫בהריגה‪ .‬בפס"ד ביטון התבצרה ההלכה כי כדי לעמוד בדרישת הקינטור‪ ,‬יש‬

‫מטרה‪ :‬שאיפה להצלחת השידול‪ ,‬היינו‪ :‬לביצוע העבירה )אסקין‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ .2‬יסוד עובדתי‪-‬גבול תחתון‪-:‬פעולות שאינן בגדר הכנה בלבד‬
‫‪ .3‬יסוד עובדתי ‪ -‬גבול עליון‪ :‬העבירה לא הושלמה )גם ניסיון בלתי צליח – ס' ‪(26‬‬
‫להוכיח זאת באופן סובייקטיבי )שדמו שלו רתח( וגםָ באופן אובייקטיבי )שדמו‬
‫של כל אדם סביר היה רותח מכך(‪.‬‬
‫שלפעמיםָ שידל אחר להניח ראשי חזיריםָ בבית עלמין מוסלמי( )אין‬ ‫סוגי ניסיון‪ (1) :‬אי גרימת התוצאה‪ (2) ,‬אי התקיימותה של נסיבה )חשבתי‬ ‫יש רק ‪ 3‬תיקיםָ בהםָ הוכרה הגנת הקינטור‪ ,‬וחומרת העבירה ירדה‬
‫הלכת צפיות לשידול!(‬ ‫שמדובר בשוטר(‪ (3) ,‬אי השלמת המעשה )נטלתי ולא נשאתי( כולל ניסיון‬ ‫מרצח להריגה‪:‬‬
‫שידול לניסיון ) ‪= (32‬המבצע העיקרי התחיל ולא סייםָ‪ .‬ניסיון שידול )‪=(33‬‬
‫‪‬‬
‫בעבירה של מחדל‪ :‬מציל שלא הציל אדם כי רצה במותו‪ ,‬והאדם ניצל בכל זאת‪,‬‬
‫המבצע העיקרי לא התחיל‪.‬‬ ‫)‪ (4‬חסר קש"ס עובדתי‪ :‬גם אלמלא היה עושה את מעשהו‪ ,‬העבירה היתה‬ ‫פ"ד אזואלוס‪ :‬אדם ראה את אשתו עם מאהב מתנשקים ברכב‪,‬‬
‫ענישה‪ :‬שידול או שידול לניסיון ‪ -‬שווה לעונש שבצד העבירה העיקרית‪ .‬ניסיון‬ ‫נגרמת‪.‬‬ ‫והוא ירה בהם‪ .‬הנשיא ברק קובע כי דמו של ישראלי‪/‬ה מצויים עלול לרתוח‬
‫לשידול ‪ -‬חצי מהעונש שבצד העבירה העיקרית )ס' ‪ ,33‬בחריגים מסוימים(‪.‬‬ ‫העונש‪ :‬עד תיקון ‪ :39‬חצי מהעונש על העבירה המושלמת‪ .‬היום‪ :‬העונש שבצד‬ ‫אם יראו את בני זוגם בוגדים בהם‪ .‬הורשע בהריגה ולא ברצח‪.‬‬
‫הבדל בין משדל לבין מבצע באמצעות אחר‪:‬משדל שולח אדם שיכול לעמוד‬ ‫העבירה המושלמת‪ ,‬חוץ מהחריגיםָ ס' ‪ .27‬כשעונש חובה או עונש מזערי לא‬
‫לדין ואילו מבצע באמצעות אחר שולח אדם שאין לו אישיות משפטית‪.‬‬
‫הבדל בין משדל לבין מסייע )עידוד=?(‪ :‬אם מתקיים קש"ס‪ ,‬הוא משדל‪ .‬אם‬
‫חלים על עבירת ניסיון‪ ,‬קיימת אופציה לביהמ"ש לפסוק עונש קטן מהמינימום או‬
‫עונש קטן מעונש החובה‪.‬‬
‫איסקוב נ' מד"י – גם כאן הוכרה הגנת הקינטור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאו – מסייע‪.‬‬ ‫מבחניםָ להבחנה בין הניסיון האסור להכנה המותרת‪ :‬פס"ד ברויאר‬
‫‪ .1‬מבחן החד משמעיות – הפעולות של הנאשם מעידות באון חד משמעי על כוונתו להשלים‬ ‫ביטון נ' מד"י‪:‬ביהמ"ש מחמיר את תנאי הקבלה של טענת הקינטור‬ ‫‪‬‬
‫‪.3‬מסייע – סעיף ‪) 31‬חצי מהעונש הנגזר על המבצע העיקרי(‪.‬‬ ‫את העבירה‪ .‬דומה למבחן הסרט האילם רק עם פס קול‪].‬יש כאן יישום עדין של מבחן 'הסרט‬ ‫ודורש מבחן אובייקטיבי ולא רק סובייקטיבי‪.‬‬
‫‪ .1‬יסוד עובדתי‪ :‬הזמן‪ -‬ניתן לסייע בשעת העבירה או לפניה )סעיף ‪ -260‬מסייע‬ ‫האילם'‪ - :‬צפייה במעשי הנאשם באופן "אילם"‪ .‬בשלב בו נוכל להסיק את כוונותיו של העבריין‬ ‫מחשבה פלילית מועתקת ‪)20‬ג() ‪(2‬‬
‫לאחר מעשה(‬ ‫ממעשיו‪,‬נאמר שעברנו משלב ההכנה לשלב הניסיון‪.‬בעייתיות‪ :‬התמקדות בצופה ולא בנאשם[‬ ‫אפשר להעתיק מחשבה פלילית מאדם לאדם ומחפץ לחפץ‪ .‬במידה‬
‫ההתנהגות של המסייע‪ -‬עשיית מעשה‪ ,‬כולל מחדל‪ .‬אין הכרח שמעשהו של‬ ‫ע"פ ‪ 9849/05‬ברואיר נ' מד"י‪ :‬האם בשלב שבא כדי לשדוד וראה שעמוס מידי נוכל לומר שהוא‬ ‫והתכוונתי לפגוע בחפץ ופגעתי באדםָ‪ ,‬יאשימו אותי בניסיון לפגוע‬
‫ניסה לשדוד? לפי פסק הדין כנראה שכן כי עד שהגיע לבנק הוא עשה את כל מעשה ההכנה‪ .‬יש‬ ‫בחפץ‪ ,‬ובפגיעה בפזיזות באדםָ‪.‬‬
‫המסייע אכן היה אפקטיבי‪.‬‬
‫כאן חזרה לכאורה למבחן הסרט האילם‪.‬‬
‫‪.2‬היסוד הנפשי‪ (1 :‬מודעות‪ -‬א( לטיב ההתנהגות המסייעת‪ .‬ב( לביצועה של‬ ‫ההבדל בין ההכנה לניסיון הוא שמדובר במעשה גלוי כשאין להטיל ספק בטיבו ולא בהכנה‬
‫יש אפשרות להפעיל את הלכת הצפיות במצטבר עם המחשבה המועתקת‬
‫העבירה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ולקבוע ש‪ (1 ) :‬הצפיות ביחס לפגיעה ב‪-‬א' שווה לכוונה לפגוע ב‪-‬א' ) ‪20‬ב(‪.‬‬
‫‪ (2‬רצון‪ ,‬מטרה‪ -‬מטרה לסייע למבצע‪ -‬יעד מוחשי פס"ד יוספוב‪ .‬להבדיל‬ ‫‪ .2‬מבחן הקרבה המספקת‪ -‬ככל שהנאשם קרוב יותר להשלמת העבירה כך נוציא אותתו‬ ‫) ‪ (2‬והכוונה לפגוע ב‪-‬א' = לכוונה לפגוע ב‪-‬ב' )‪20‬ג ‪ .(2‬מכאן נובע ש‪:‬‬
‫משידול – שם המטרה היא שהעבירה תתבצע‪ ,‬את המטרה לסייע אפשר להחליף‬ ‫מתחום ההכנה לתחום הניסיון‪.‬‬ ‫צפיות לפגוע ב‪-‬א' = כוונה לפגוע ב‪-‬ב'‬
‫בצפיות לסייע )"מודעות שהתנהגותו של המסייע עשויה לסייע למבצע העיקרי‪,‬‬ ‫סריס נ' מדינת ישראל‪ :‬ניסה לאנוס בחורה בעת שהתנפל עליה‪ ,‬אך הופרע בשל עובר אורח‪.‬‬ ‫חזקת הכוונה איך נוכיח מה עבר במוחו של הנאשם בזמן המעשה? יש‬
‫שקולה כנגד המטרה לסייע לו‪ ,‬הנדרשת בהוראת הסיוע"‪ .‬פלוניםָ(‪.‬‬ ‫ביהמ"ש‪ :‬הורשע בניסיון אונס‪ ,‬כיוון שהוכח שאילולא הופרע‪ ,‬היה משלים את העבירה‪ .‬ההבדל בין‬ ‫חזקה שאדםָ מתכוון לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו‪ .‬לדוג'‪ :‬אם‬
‫פ"ד פלוניםָ )שוק הקצביםָ( ‪ 4‬חברים בתנועת "כהנא חי" התכוונו לזרוק רימון‬ ‫הכנה לניסיון הוא שהמדובר במעשה גלוי כשאין להטיל ספק בטיבו ‪ -‬במטרה להשלים את הפשע‬ ‫אדם יורה במישהו‪ ,‬רצונו היה להמיתו אלא אם יוכיח אחרת‪ .‬על אף החזקה‪,‬‬
‫ולא בהכנה בלבד‪) .‬הכנה= מעקבים‪ ,‬תצפיות‪ ,‬הצטיידות בנשק וכו(‪ .‬אדם שקופץ על בחורה יכנס‬ ‫עדיין צריך להוכיח כוונה סובייקטיבית של הנאשם ולכן חזקה זו לא חלוטה‬
‫בשוק הקצבים‪ .‬טל היוזם‪ .‬הם עשו הגרלה‪ :‬זאב משליך את הרימון‪ ,‬נחמיה וגרשון‬
‫לשלבי הניסיון‪.‬‬
‫תצפיתנים‪ ,‬טל נשאר בבית כדי להתקשר ולקחת אחריות על הפיגוע‪ .‬בפועל‪ :‬גרשון‬ ‫)ברוב המקרים חזקה זו עוזרת אלא אם הנאשם מוכיח מבחינה סובייקטיבית‬
‫ניסיון בלתי צליח ס' ‪26‬‬ ‫שלא התכוון(‪.‬‬
‫לקח את תפקידו של טל‪ .‬זאב נישאר לזרוק את הרימון‪ .‬הוא התמהמה‪ ,‬גרשון‬
‫‪ 3‬סוגיםָ של חוסר צליחות‪:‬‬ ‫תנאיםָ כללייםָ להתקיימות העבירה ) בדר"כ טענות הגנה(‬
‫בינתיים התקשר ולקח אחריות‪ .‬נחמיה נטל מזאב את הרימון וזרק אותו‪ .‬בית‬
‫‪ .1‬עובדתית מחמת אובייקט העבירה‪ :‬למשל ברצח‪ ,‬כשהאובייקט בובה‪/‬גופה‪.‬‬ ‫סימולטאניות )מזיגה(‪ :‬כדי שתהיה אחריות פלילית‪ ,‬צריך שתהיה מזיגה על‬
‫המשפט דן באחריות של החבורה בגרימת המוות וקובע שכולםָ מבצעיםָ‬
‫גרציאנו נ' מד"י‪ :‬המשטרה החליפה שקיות סם המיועדות אליו בשקיות עם חומר‬ ‫ציר הזמן בין המחשבה הפלילית למעשה‪ .‬היסוד העובדתי והנפשי צריכים‬
‫בצוותא לעבירה‪ ,‬כולל טל‪ ,‬על פי המשוואה‪ :‬שידול‪+‬סיוע =ביצוע בצוותא‪.‬‬
‫דמוי סם‪ ,‬בנוסף לשקית סם קטנה נוספת‪ .‬עבירת הניסיון נעברת‪ ,‬כאשר עפ"י‬ ‫לבוא בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫הידוע לנאשם הוא נקט אמצעים שבאופן אובייקטיבי יכולים להביא להשלמת‬ ‫עקרון הנביעה המעשה צריך להיות תולדה של המחשבה הפלילית‪.‬‬
‫מבחני עזר בפסיקה )פ"ד פלוניםָ(‪ -‬הבחנה בין מבצע בצוותא ומסייע‪:‬‬
‫העבירה‪.‬‬ ‫סייג לדרישת המזיגה‪ ,‬בו ניתן "למשוך" את המחשבה קדימה‪ ,‬כך‬
‫)משתמשים במקרים גבוליים(‬
‫‪ .2‬עובדתית מחמת אמצעי העבירה‪ :‬שימוש בפולסא דנורא או בובת וודו כדי‬ ‫שתחול גםָ על המעשה‪ ,‬ולמתוח את המעשה קדימה כדי שיחול גםָ על‬
‫‪(1‬מבחן המעגליםָ‪ -‬בשני מישוריםָ‪ :‬מעגל עובדתי ומעגל נפשי‪.‬‬
‫לרצוח‪ .‬סעדיה נ' מדינת ישראל‪ :‬מילא טוטו‪ ,‬ולאחר שראה את תוצאות‬ ‫המחשבה )כמו זה שרצה לפגוע במישהו‪ ,‬השתכר בכוונה לבצע את‬
‫בתוך המעגל הפנימי‪ -‬יהיו יותר שומרי הסוד‪ ,‬המבצעים בצוותא‬
‫המשחקים‪ ,‬מילא עוד טורים וביקש לקבל הפרס‪ .‬הוא נתפס וטען לחוסר צליחות‬
‫בתוך המעגל החיצוני‪ -‬יהיו אנשים רחוקים יותר‪ ,‬שעושים עבודה טכנית בלבד‬ ‫המעשה בשכרות – ייחשב שעבר עבירה ) ‪34‬ט((‬
‫שהרי ישנו עותק אצל בעל דוכן הפיס‪ ,‬ולא ניתן בדרך זו להשיג התוצאה‪.‬‬
‫‪(2‬מבחן השליטה הפונקציונאלית‪ -‬מי אדון העבירה‪ :‬האם הוא יכול להטיל וטו‬ ‫ג'מאמעה נ' מדינת ישראל‪ :‬הורשע ברצח ארוסתו באמצעות מכות‬
‫‪.3‬חוסר צליחות משפטית‪ :‬מתכוון לעבור על החוק אך אין עבירה כזאת‪.‬לדוג'‪:‬‬
‫על ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫והשלכה לבאר לאחר שחשב שמתה‪ .‬טען כי לא נפטרה בשל מעשיו אלא‬
‫ניאוף‪.‬‬
‫‪ (3‬מבחן העונש )חשין( – קובעים ביצוע בצוותא‪/‬סיוע ע"פ העונש שרוצים לתת‪.‬‬ ‫מטביעה בבאר וכי לא היתה מזיגה בין הכוונה לרצוח לבין המעשים‪.‬‬
‫חוסר צליחות עובדתית בר‪-‬ענישה כמו ניסיון רגיל‪ .‬חוסר צליחות משפטי‬
‫סיוע במחדל‪:‬‬ ‫ביהמ"ש‪ :‬אין לבודד את מעשי הנאשם ולהפריד בין המכות להשלכה לבאר‪.‬‬
‫אינו עניש‪.‬‬
‫פס"ד וייצמן שני זוגות נסעו ברכב‪ .‬הנהג ניסה להתחמק משוטר שרצה לעצור‬ ‫זוהי סדרת מעשים שנבעה מרצון לרצוח‪ .‬ישנה סימולטאניות ‪ -‬לכל אורך‬
‫טענות הגנה על נסיון לא צליח‪ :‬זוטי דברים‪ ,‬סדרי דין – הגנה מן הצדק‪ ,‬חוסר‬ ‫האירוע הוא קיווה למות ארוסתו‪.‬‬
‫אותו‪ ,‬אך פגע בו‪ ,‬גרם למותו ונסע‪ .‬אשמת הפגיעה בשוטר היא רק על הנהג‪.‬‬
‫עניין לציבור‬ ‫פ"ד פייגן חוליגן אירי שהתחמק משוטר‪ ,‬ואז כשעצר סימן לו השוטר שהוא‬
‫בנוגע להפקרה – הנהג אשם‪ ,‬כך גם החבר שעודד "סע"‪ .‬בנוגע לשאר הנוסעים‪,‬‬
‫פטור עקב חרטה – סע' ‪28‬‬ ‫עולה לו על הרגל והאירי התעלם‪ .‬ביהמ"ש מתח את המעשה ואמר שזה‬
‫קיימות ‪ 2‬גישות‪ :‬גישה מצמצמת‪ -‬חייב מקור חובה לפעול בחוק אחר‪ ,‬חיצוני‬
‫מי שניסה לעבור עבירה ואז התחרט ועקב כך העבירה לא הושלמה פטור‬ ‫מעשה נמשך‪ :‬כל עוד פייגן לא יורד לשוטר מהרגל‪ ,‬המעשה נמשך גם לתוך‬
‫לעבירה העיקרית‪ .‬גישה מרחיבה‪ -‬מתוך העברה העיקרית אפשר לגזור חובה‬
‫מאחריות בגין אותה העבירה‪ .‬תנאיםָ מצטבריםָ ‪(1 :‬יסוד עובדתי‪ :‬הנאשם‬ ‫המחשבה ויש מזיגה על ציר הזמן‪.‬‬
‫לפעול‪) .‬כלומר בסיוע במחדל מקור החובה הוא עצמאי (ביהמ"ש בחר בגישה‬
‫הפסיק את המעשה או תרם תרומה ממשית למניעת התוצאה‪ .‬התוצאה חייבת‬
‫המרחיבה אולם סייג אותה ב‪ 4-‬מבחניםָ‪ (1 :‬קירבה רעיונית למבצע‪ (2 .‬תחילת‬
‫להימנע!! ‪(2‬יסוד נפשי‪ :‬חרטה אמיתית מתוך ליבו ולא כי פחד או מישהו הכריח‬ ‫רשלנות )ס' ‪) (21‬יסוד נפשי אובייקטיבי(‬
‫ביצוע ע"י העבריין העיקרי‪(3 .‬הסתייעות ע"י העבריין העיקרי‪ (4 .‬עיתוי‪ :‬סיוע לפני‬
‫אותו‪.‬‬ ‫העבריין לא מודע לעבירה אך היה צריך להיות מודע אליה‪.‬מה אדםָ מן‬
‫או במהלך ביצוע העבירה )לעומת ס' ‪.(260‬‬
‫מצארווה נ' מדינת ישראל‪ :‬ניסה לאנוס טרמפיסטית‪ .‬היא הכתה אותו ולכן‬ ‫הישוב בנסיבות העניין היה יכול לדעת? )לא מה ידע אלא מה היה צריך‬
‫פס"ד יוסופוב בחורה ישראלית בת ‪ 19‬יצאה עם פלסטינאי ששודל לבצע פיגועים‬
‫הספיק רק להוריד את בגדיה ולא לאונסה‪ .‬טען שלא הוריד את כל בגדיה עקב‬ ‫לדעת(‪ .‬חוסר הזהירות הוא שעומד למבחן‪ .‬אין היבט חפצי‪ ,‬כי העבריין לא‬
‫בישראל‪ .‬הוא סיפר לה שבכוונתו להחזיר פצצות לכפר ולחזור אליה‪ ,‬אלא שאם‬
‫חרטתו בשעת המעשה‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬הוא לא עמד בשני התנאים המצטברים בס'‬ ‫חפץ בתוצאה‪) .‬להבדיל מקלות דעת – שםָ האדםָ מודע לכך שלקח סיכון‬
‫ירצה לתפוס אותו שוטר‪ ,‬הוא יירה בפצצה‪ .‬עלה למונית שירות‪ ,‬וכששוטר רצה‬
‫‪ .1 :28‬חדל מביצוע העבירה מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה‪.2 .‬חדל מביצוע‬ ‫בלתי סביר(‪.‬‬
‫ממנו תעודות הוא ירה בפצצה ונהרג יחד עם עוד אדם ומספר פצועים‪ .‬המחוזי‬
‫המעשה‪ .‬אין פטור על עבירות אחרות שהושלמו בזמן עשיית אותו המעשה‪.‬‬ ‫לא ניתן לדבר על מדרג בין כוונה‪ ,‬אדישות‪ ,‬קלות דעת ורשלנות‪ .‬מדוע? ‪.1‬‬
‫הרשיע אותה בסיוע לרצח‪ ,‬ובעליון היא זוכתה לגמרי‪ ,‬משום שהסיוע חייב להתייחס‬
‫גם אם מצארווה יקבל פטור מניסיון אונס‪ ,‬יהיה ניתן להאשימו בתקיפה‪ ,‬חטיפה‪,‬‬ ‫כוונה‪ ,‬אדישות וקלות דעת הן מונחים סובייקטיביים הנשענים על ידיעה‪ ,‬ואילו‬
‫לעבירה קונקרטית‪ .‬לא היה לה יסוד נפשי הנדרש של ידיעת היעד המוחשי‪.‬‬
‫מעשה מגונה‪ ,‬משום שהתקיימו ללא קשר לניסיון האונס‪.‬‬ ‫רשלנות נשענת על חוסר ידיעה‪ .2 .‬שלשת הראשונים הם חלק מההיבט‬
‫הסיוע צריך להיות מכוון לעבירה ספציפית‪ ,‬יעד מוחשי‪.‬‬
‫החפצי‪-‬רגשי של היסוד הנפשי‪ ,‬ורשלנות קשורה להיבט ההכרתי‪-‬שכלי של‬
‫דיני שותפות סע' ‪29-31‬‬
‫אחריות נגררת‪" -‬עבירה שונה או נוספת" ‪ -‬ס' ‪34‬א‬ ‫חוסר מודעות‪.‬‬
‫דנים באחריות הפלילית על שותפים לביצוע עבירה‪ .‬בפס"ד לוי סוקר חשין את‬
‫הגדרה‪ -‬עבירה שלא נצפתה בתכנון המקורי של השותפים ובוצעה ע"י אחד או‬ ‫ס' ‪ 19‬קובע שעבירה מוגדרת כרשלנית רק אםָ נאמר כך בחוק ) ‪.(304‬‬
‫שלבי הבדיקה שצריך השופט לעשות בבדיקת אירוע רב משתתפים‪.‬‬
‫שותפים‬ ‫כמה‬ ‫למעשה‪ ,‬גם אם לא כתוב רשלנות‪ ,‬אך מופיע מושג מרכיבי הרשלנות )כגון‬
‫הוא מציב שלשה שלביםָ בבדיקה‪:‬‬
‫במהלך ביצועה של העבירה המקורית‪ .‬האםָ לשותפיםָ יש אחריות?‬ ‫"סבירות"( זוהי רשלנות ) ‪ .(340‬עבירה שותקת לא תהיה לעולםָ עבירת‬
‫‪ .1‬בדיקת האחריות של כל אחד מהמעורביםָ באירוע באופן עצמאי‪.‬‬
‫‪ .1‬עבר מבצע‪ -‬העבירה מבוצעת ע"י המבצע העיקרי‪ ,‬ולא ע"י השותפים‬ ‫רשלנות!‬
‫‪ .2‬בדיקת אחריות משותפת שותפות למילוי כל רכיבי היסוד העובדתי‪ ,‬יסוד נפשי‬
‫המשניים‪.‬‬ ‫אזולאי נ' מד"י‪ :‬הואשמה בפרסום דברים הנוגעים למשפט שטרם הסתיים‪.‬‬
‫בעל מכנה משותף לכל השותפים לעבירה‬
‫‪ .2‬שונה או נוספת‪ -‬א‪ .‬מבחינה מנטלית – אם לא יכולנו לדעת שזה יהיה חלק‬ ‫ביהמ"ש‪ :‬עבירת סוביודיצה היא רשלנית‪ ,‬למרות שהיא שותקת )זה היה לפני‬
‫‪. 3‬אחריות שותף לעבירות שונות או נוספות של שותפיו ) ‪34‬א( סטייה‬
‫מהתכנית של המבצע‪ .‬ב‪ .‬מבחינה פיזית – שזו עבירה שונה או נפרדת מהעבירה‬ ‫תיקון ‪ .(39‬אחרי התיקון נקבע שעבירה שותקת אינה רשלנית – )ס' ‪.(19‬‬
‫מהתוכנית המקורית‪.‬‬
‫המקורית‪.‬‬ ‫בש נ' היועמ"ש‪ :‬רוב העדים טענו שלא צפו מקרה כזה‪ .‬המקרר היה מונח‬
‫‪(1‬מבצע באמצעות אחר ‪ -‬סעיף ‪)29‬ג(‪:‬‬
‫‪" .3‬אגב" – עבירה נגררת‪ .‬את המילה אפשר לפרש גם לעניין העיתוי‪ ,‬בעת ביצוע‬ ‫‪ 7‬חודשים ואיש לא נגע בו‪ .‬ביהמ"ש קבע שהוא האדם הסביר ומרשיע‬
‫מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על‪-‬ידי אדם אחר שעשה‬
‫העברה המקורית )בזמן השוד מתבצע גם רצח( בפס"ד סילגדו נקבע כי "אגב" =‬ ‫ברשלנות‪.‬‬
‫אותו ככלי בידיו‬
‫העברה החדשה מקיימת את עברת המקור‪ ,‬מקדמת אותה‪.‬‬ ‫שלשה מרכיביםָ מצטבריםָ להתקיימות רשלנות‪:‬‬
‫‪ .1‬יסוד נפשי‪ :‬י"נ של העבירה ‪ +‬מודעות לביצוע באמצעות אחר‪.‬‬
‫‪ .4‬העברה מסתברת‪ -‬יתר השותפים אינם מודעים לביצוע העברה הנוספת‪ ,‬על‬ ‫‪ .1‬חוסר מודעות לגבי לפחות אחד מרכיבי היסוד העובדתי )ובלבד שלשאר‬
‫‪ .2‬כשהאחר היה נתון במצב כמו אחד המצביםָ הבאיםָ‪ ,‬כמשמעותםָ בחוק‬
‫אף שאדם מן היישוב היה צריך להיות מודע לה בנסיבות העניין‪) .‬אם היו מודעים זה‬ ‫הרכיביםָ תהיה מודעות ברמה של לפחות של פזיזות(‪.‬‬
‫זה‪ ) :‬ושיתקייםָ היסוד העובדתי של העבירה ב"אחר"‪ .‬אםָ יש חוסר מדובר‬
‫היה ביצוע בצוותא(‬ ‫‪.2‬לגבי אותם רכיבים שהנאשם לא היה מודע להם‪ -‬אדםָ מן הישוב )אדםָ‬
‫בניסיון לעבירה באמצעות אחר(‬
‫בדען נ' מד"י‪ 2 :‬שוטרים תקפו עציר ואחד מהם הוציא תרסיס גז‪ .‬השני אמר שזו‬ ‫מצוי – לדברי שחר אלדר בלבד! במקומות אחריםָ אומריםָ אדםָ סביר(‪.‬‬
‫) ‪ (1‬קטינות או אי שפיות הדעת;‬
‫עבירה שונה או נוספת וביהמ"ש לא קיבל את הטיעון הזה‪ ,‬כי המעשה לא חרג‬ ‫בנסיבות העניין היה יכול לצפות אותם מראש‪.‬‬
‫) ‪ (2‬העדר שליטה‪ -‬אדם שלא שולט על עצמו בזמן ביצוע העבירה‬
‫מהמטרה או מהנזק שנגרם‪.‬‬ ‫‪ .3‬נטילת סיכון בלתי סביר ע"י הנאשם לגבי גרימת התוצאות‪ .‬בקלות דעת‬
‫) ‪ (3‬ללא מחשבה פלילית‪ -‬לא יודע שהוא עובר עבירה פלילית‬
‫פס"ד אלמליח – אחד השותפים לעבירה נשא סכין והאחרים לא ידעו ופתאום הוא‬ ‫)סוב'(‪ ,‬אם זה סיכון בלתי סביר ופגענו במישהו והיינו מודעים לסכנה זו‬
‫) ‪ (4‬טעות במצב דבריםָ‪ -‬האחר האמין שעובדה מסוימת נכונה ומותרת והיא‬
‫ניסה לרצוח‪ -‬השותפים זוכו מהעבירה הנגררת‬ ‫הריגה‪ .‬אם לא היינו מודעים זו גרימת מוות ברשלנות )אוב'(‪.‬‬
‫בפועל אסורה ושגויה‬
‫) ‪ (5‬כורח או צידוק‪ -‬כאשר מאיימים על האחר‪.‬‬
‫אם ה"אחר" אחראי למעשיו – ייתכן שנאשימו ברשלנות‪ .‬אם נתתי רובה למישהו‬
‫ואמרתי לו שזה רובה מים והוא ירה ומישהו מת‪ -‬הוא רשלן ואני מבצע באמצעות‬
‫אחר‪ .‬אם חשבתי ששלחתי בגיר )ואז אחשב כמשדל( והתברר אחר כך שהוא קטין‬
‫– אחשב כמבצע באמצעות אחר‪ .‬והתפקידים יתחלפו במקרה הפוך – חשבתי‬
‫ששלחתי קטין והתברר שהוא בגיר – אז הוא ייחשב כמבצע עיקרי‪ ,‬ואני כמשדל‪.‬‬
‫‪(2‬מבצע בצוותא – סעיף ‪)29‬ב(‪:‬‬
‫‪ .1‬שותף להתקיימות חלק מהיסוד העובדתי שבעבירה‪:‬‬
‫על היסוד העובדתי להיות מבוצע בשלמותו )ולא משנה חלוקת התפקידים(‪.‬‬
‫‪.2‬שותפות ביסוד הנפשי של העבירה‪:‬‬ ‫אחריות קפידה )ס' ‪(22‬‬
‫עבירה של אחריות קפידה אינה טעונה הוכחת יסוד נפשי ודי בהוכחת‬
‫היסוד הנפשי המלא הנדרש בעבירה לכל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫היסוד העובדתי )חזקת אחריות מוגברת(‪ .‬בד"כ מדובר בעבירות‬
‫המתייחסות לנושאים בעלי חשיבות ציבורית גבוהה ושהעונש עליהן הוא ללא‬
‫מודעות ‪ -‬לפעולה בצוותא‪ ,‬לשותפות‪.‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫מאסר‪ .‬לפני תיקון ‪ 39‬עבירה כזו היתה בעלת "אחריות מוחלטת"‪ .‬גדיסי נ'‬
‫היועמ"ש‪ :‬לפני תיקון ‪ .39‬בעל טרקטור החליף פנס אך כעבור זמן קצר‬
‫בית המשפט נוהג להרחיב את תחום המבצע בצוותא על חשבון הסיוע‪.‬‬
‫ד"נ עוזי משולםָ‪ :‬מה פירוש "תוך עשיית מעשיםָ לביצועה"? משולם וחסידיו‬ ‫נתפס כשהפנס שרוף‪ .‬ביהמ"ש‪ :‬מדובר באחריות מוחלטת ולכן מורשע‪.‬‬
‫התבצרו בביתו‪ .‬סוכם בינו לבין חלק מחסידיו מה יעשה כשהמשטרה תבקש שיצא‪.‬‬ ‫אחריות קפידה משמעותה היא שנטל ההוכחה עובר מכתפי התביעה לכתפי‬
‫התחילו יריות ופציעות‪ ,‬הוא טען שלא ירה‪ .‬מה דינו של משולםָ כשאחד מחסידיו‬ ‫הנאשם שצריך להוכיח שלא ידע‪ ,‬לא התרשל ועשה כל שניתן כדי למנוע את‬
‫פצע שוטר? האםָ "מבצע בצוותא" של אותו אחד שירה? מצא ודורנר קבעו‬ ‫העבירה)‪)22‬ב((‪ .‬אם יוכיח זאת יוכל לצאת זכאי‪.‬‬
‫שצריך להראות שמעשיו של כל אחד מהמבצעים העיקריים היו בגדר ניסיון‪ .‬דעה‬ ‫הגדרת אחריות קפידה‪ .1 :‬כל עבירה שנקבע בחוק באופן מפורש שאינה‬
‫זו היא לא ההלכה‪ .‬השופט חשין אמר שמעשים לא צריכים להגיע כדי ניסיון‪.‬‬ ‫טעונה הוכחת היסוד הנפשי‪ .2 .‬עברה שנקבעה ככזו בפסיקה לפני תיקון‬
‫הנשיא ברק‪ :‬נוטה לדעה שלא צריכים להגיע לידי ניסיון‪ .‬קדמי בדעה שלא צריך‬ ‫‪ .39‬לכן‪ ,‬אם אנו נתקלים בסעיף שותק‪ ,‬לפני שנקבע שהיא עבירה הדורשת‬
‫שמעשיו של כל אחד יגיעו כדי ניסיון‪ .‬היום כדי שאדם ייחשב מבצע בצוותא לא‬ ‫מחשבה פלילית‪ ,‬יש לבדוק במאגרי הפסיקה אם לא כבר נקבע לפני תיקון‬
‫חייבים להראות שמעשיו כשלעצמם הגיעו כדי ניסיון לעבור את העברה‪.‬‬ ‫‪ 39‬שהיא מסוג אחריות קפידה‪.‬‬
‫ס' ‪34‬א) ‪ - (2 )(1‬דינם של המבצעיםָ בצוותא זהה למבצע העיקר אולםָ אם‬
‫מדובר בעבירה עם כוונה? הם יהיו חייבים כעבירת מחשבה פלילית ‪ +‬פזיזות‪ .‬דינם‬
‫של המשדליםָ והמסייעיםָ היא כעבירת רשלנות‪ ,‬אם יש כזו באותו יסוד עובדתי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ללא מודעות‪) .‬לדוג' עבריין עיקרי ביצע את ‪,329‬המבצע בצוותא‬
‫יהיה חייב ב‪ 333 -‬והמשדל ב‪-‬ב ‪.(341‬‬
‫שלב א'‪ -‬האם הנאשם צפה את העבירה הנוספת )מבחן סובייקטיבי(? אםָ לא –‬
‫מעבר לשלב הבא‪ .‬אםָ כן‪ -‬בוחנים מה תפקידו בעבירה הנוספת‪ :‬מסייע‪ ,‬משדל‪,‬‬
‫מבצע‪..‬‬
‫שלב ב'‪ -‬מבחן אובייקטיבי‪ -‬האם האדם הסביר היה צופה את העבירה הנוספת?‬
‫אםָ לא – מזוכה‪ .‬אםָ כן‪ -‬עוברים לשלב הבא‪.‬‬
‫שלב ג'‪ -‬ניתוח לפי סעיף ‪)34‬א(‪:‬‬
‫מבצע בצוותא בעבירה המקורית‪ :‬יורשע בעבירה הנוספת‪ .‬חריג‪ -‬אם‬ ‫‪-1‬‬
‫מדובר בעבירת כוונה הוא יורשע לפי פזיזות)אדישות(‪.‬‬
‫משדל‪ /‬מסייע בעבירה המקורית‪ :‬יורשע בעבירת רשלנות בלבד‪.‬‬ ‫‪-2‬‬
‫חבלה חמורה‬ ‫רצח ) ‪300‬א‬ ‫היזק בזדון )ס'‬
‫בכוונה )ס'‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(452‬‬
‫‪(329‬‬
‫ס' ‪– 333‬‬ ‫הריגה ) ‪(298‬‬ ‫אותה עבירה –‬ ‫מבצעים‬
‫חבלה חמורה‬ ‫או רצח‬ ‫היזק בזדון‬ ‫בצוותא‬
‫בפזיזות )‬ ‫לרכוש ) ‪(452‬‬ ‫נותרים‬
‫‪300‬א ‪(3‬‬
‫ס' ‪– 341‬‬ ‫גרימת מוות‬ ‫פטורים )כי אין‬ ‫המשדל‬
‫חבלה‬ ‫ברשלנות‬ ‫עבירה של היזק‬ ‫והמסייע‬
‫ברשלנות‬ ‫לרכוש‬
‫ברשלנות(‬

‫פטור עקב חרטה בשותפות ס' ‪) 34‬בנסיון‪,‬סיוע‪,‬שידול‪ ,‬אבל לא במבצע‬

‫בצוותא(‬
‫ס' זה לא עוסק בשאלה האם החרטה פנימית או לא‪ ,‬אלא האם הוא עשה‬
‫מאמצים למנוע את עבירת העבירה על ידי האחרים‪ .‬יש ‪ 2‬תנאים לקבלת פטור‬
‫עקב חרטה משידול‪/‬סיוע‪:‬‬
‫‪ (1‬מניעת העבירה‪ (2 .‬אם לא הצליח למנוע‪ ,‬צריכים לקרות ‪ 2‬דברים )מצטברים(‪:‬‬
‫שיודיע לרשויות ושיעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה‪.‬‬
‫אם ניתן פטור הוא תקף רק לסיוע המדובר ולא לעבירות מושלמות שעבר בדרך‪.‬‬
‫מס' הוראות משותפות לכל סוגי השותפויות‪-‬סע' ‪34‬ב‬
‫רישא‪ :‬נתון שמסייע להתהוות העברה הנוגע לשותף אחד‪ ,‬יוענשו כל השותפים לפי‬
‫עברה זו )גניבה ע"י עובד ציבור שהוא מבצע עיקרי‪ ,‬יואשמו בעברה זו גם‬
‫המסייעים שאינם עובדי ציבור(‪ .‬סיפא‪ :‬נתון ספציפי של אחד השותפים המקל‪/‬‬
‫‪ .5‬לציין שיש קש"ס בין השידול לתוצאה‪.‬‬
‫‪ .6‬מודעות לשידול‪.‬‬
‫‪ .7‬לציין מטרה להשלמת העבירה )יסוד נפשי מוגבר(‪.‬‬
‫‪ .8‬לא ניתן להחיל את הלכת הצפיות על מטרת‬
‫‪ .2‬ניתוח היסוד הנפשי – היבט הכרתי‪ -‬שכלי )מודעות‬
‫המשדל‪.‬‬
‫לרכיבי היסוד העובדתי( והיבט חפצי‪-‬רגשי )פזיזות )‬
‫נסיון שידול‪:‬‬
‫נעשה שידול ולא נעברה עבירה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נעשה שידול ועבירה נעשתה בלי צורך‬ ‫‪.2‬‬
‫לשידול‪.‬‬
‫‪ .3‬נעשה שידול והמסר לא נקלט אצל המשודל‪.‬‬
‫לבדוק גם שידול לניסיון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עונשיםָ‪ :‬ניסיון לשידול‪ :‬מחצית עונש‪ ,‬שידול לניסיון‪:‬‬
‫מלא‪ ,‬ניסיון לסיוע‪ :‬מלא‪ .‬סיוע לניסיון‪ :‬מחצית‪.‬‬
‫ביצוע באמצעות אחר )‪(29‬‬
‫בודקים שהיסוד העובדתי התקיים באופן מלא‬ ‫‪.1‬‬
‫באדם האחר שביצע את העבירה בפועל‪.‬‬
‫שהוא מודע לפעולתו‬ ‫בודקים לגבי הנאשם‬ ‫‪.2‬‬
‫באמצעות אדם אחר‪.‬‬
‫בודקים שאחד מתנאי חוסר המודעות הפלילית‬ ‫‪.3‬‬
‫מתקיימת באחר )מספיק אחד מהם(‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה ולא מתקיימים התנאים לבדוק שידול‪.‬‬
‫שלב ו – אםָ יש חוסר כלשהו ביסודות העבירה?‬
‫רשלנות )‪ – (21‬חוסר במודעות לאחד מרכיבי‬
‫העבירה‬
‫‪ .1‬מנתחים את יסוד העובדתי לפי סוג העבירה‪.‬‬
‫‪ .2‬מציינים את החוסר במודעות ביסוד הנפשי‬
‫‪ .3‬האם אדם מן הישוב היה מודע? אם כן‪ -‬רשלנות‪.‬‬
‫בודקים שניטל כאן סיכון בלתי סביר = שהנזק ‪x‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סיכוי התממשותו‪ ,‬עולים על התועלת‪).‬אם הסיכון‬
‫סביר –אין רשלנות(‪.‬‬
‫ניסיון )‪ - (25‬חוסר ביסוד העובדתי – מעשה או‬
‫נסיבה‬
‫מציינים את החוסר ביסוד העובדתי – או במעשה או‬ ‫‪.1‬‬
‫בנסיבות )אם הייתה תוצאה זה לא ניסיון(‪.‬‬
‫מיישמים את המבחנים לבחינת המעשה החלקי‬ ‫‪.2‬‬
‫להוכיח שהוא יותר מהכנה )הסרט האילם והמעשה‬
‫הראשון‪ .‬פירוט – בעמודה הראשונה של עמוד זה(‪.‬‬
‫בודקים שביסוד הנפשי הייתה מטרה לביצוע‬ ‫‪.3‬‬
‫העבירה )למרות שהיא מתייחסת למעשה או נסיבה‬
‫ולא לתוצאה – ס' ‪) (25‬יסוד נפשי מוגבר(‬
‫בודקים טענת הגנה לפטור עקב חרטה – ‪3‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מבחנים סע' ‪) 28‬עמודה ראשונה בעמוד זה‪ ,‬לפני‬
‫"דיני שותפות"(‪.‬‬
‫שלב ז ‪ -‬דגשיםָ ליישוםָ‬
‫‪ .1‬כל הדגשים לניתוח הספציפי של כל עבירה ועבירה‬
‫מופיע בחומר בשאר הדף‪.‬‬
‫צריך לבדוק בכל עבירה האם מדובר במעשה או‬ ‫‪.2‬‬
‫מחדל או החזקה )כל המבחנים לכל אחד מצוינים‬
‫למעלה(‬
‫לעבירות תוצאה יש להוכיח קש"ס ) כל השלבים‬ ‫‪.3‬‬
‫מצוינים למעלה(‪.‬‬
‫לעבירות תוצאה יש לבחון באיזה סוג מסוים של‬ ‫‪.4‬‬
‫היבט חפצי מדובר? כוונה או צפיות או פזיזות‬
‫) קלות דעת או אדישות( )פירוט על כל אחד מופיע‬
‫למעלה(‪.‬‬
‫‪ .3‬עבירה תוצאתית‬
‫‪ .1‬ניתוח היסוד העובדתי – לבדוק מעשה )‪18‬ב(‪,‬‬ ‫טכניקת פתרון לארועון בדיני עונשין‬
‫נסיבות‪ ,‬קש"ס ותוצאה‪.‬‬ ‫מבנה התשובה‪ :‬סיווג העבירה‪<-‬ניתוח המעורביםָ‪<-‬ניתוח‬
‫העבירה‪<-‬ניתוח עבירת השותפיםָ ‪ <-‬נסיון ורשלנות ‪<-‬דגשיםָ‬
‫ליישוםָ‪.‬‬
‫‪20‬א ‪ (2‬או כוונה )‪20‬א ‪ .((1‬עבירה שותקת‬
‫שלב א – סיווג העבירה – חייביםָ לענות על כל השאלות‪:‬‬
‫=פזיזות‪.‬‬
‫‪ .4‬עבירה תוצאתית מכוונת‬ ‫האם העבירה דורשת תוצאה? אם כן=עבירה תוצאתית‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .1‬ניתוח היסוד העובדתי – לבדוק מעשה‪ ,‬נסיבות‪,‬‬ ‫אם לא=עבירה התנהגותית‪.‬‬
‫קש"ס ותוצאה‪.‬‬
‫האם העבירה דורשת מטרה? אם כן=תוסיף לתשובה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .2‬ניתוח היסוד הנפשי – היבט חפצי רגשי ‪ -‬מודעות‬ ‫לשאלה מס' ‪ 1‬עבירה מטרה התנהגותית או עבירת מטרה‬
‫לכל רכיבי היסוד העובדתי ‪ +‬כוונה )היבט‬ ‫תוצאתית ‪.‬‬
‫חפצי‪-‬רגשי(‪.‬‬
‫‪ .5‬עבירת מטרה תוצאתית‬ ‫במידה ומדובר בעבירה תוצאתית‪ ,‬נבדוק האם צריך‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ .1‬ניתוח היסוד העובדתי – לבדוק מעשה‪ ,‬נסיבות‪,‬‬ ‫כוונה? אם כן=עבירה תוצאתית מכוונת ‪ ,‬אם לא=המשך‬
‫קש"ס ותוצאה‪.‬‬ ‫הלאה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח היסוד הנפשי – מחשבה פלילית ‪ +‬מטרה‬ ‫האם העבירה הושלמה? אם כן‪ -‬המשך הלאה ‪ ,‬אם לא –‬ ‫‪.4‬‬
‫במידה ובמהלך ניתוח העבירה התגלה חוסר‬ ‫‪‬‬ ‫גש לטכניקת ניסיון לעבירה שאובחנה בשאלות ‪.1-3‬‬
‫מודעות לאחד מהמרכיבים של היסוד‬ ‫שלב ב– ניתוח המעורביםָ‪ -‬חייביםָ לענות על כל השאלות‪:‬‬
‫העובדתי‪ ,‬או שנתון שמדובר בעבירה עם יסוד‬ ‫‪ .1‬האם מדובר במבצע בודד? אם כן – דלג לשלב ד'‪ ,‬אם לא –‬
‫רשלני – ניישם ניתוח עבירה של רשלנות‪.‬‬
‫המשך‪.‬‬
‫במידה ומצוין בסעיף שמדובר בעבירה של‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .2‬את השלבים הבאים להחיל על כל אחד מהמעורבים באירועון‪:‬‬
‫אחריות קפידה ניישם ניתוח של עבירה מסוג‬ ‫האם הוא שותף במעשה פיזי? אם כן=מבצע בצוותא או‬ ‫‪.3‬‬
‫אחריות קפידה )עמודה שמאלית בעמ' ‪,1‬‬ ‫מסייע‪ ,‬אם לא=משדל או מבצע באמצעות אחר‪ .‬או מסייע‬
‫מתחת לטבלה(‪.‬‬ ‫)סיוע מנטאלי(‬
‫שלב ה – ניתוח העבירה בשותפיםָ )אםָ מדובר במספר‬ ‫אם עניתם כן בשאלה ‪ ,3‬בדוק את המבחנים לאבחון‬ ‫‪.4‬‬
‫אנשיםָ(‬ ‫מסייע או מבצע בצוותא‪) .‬מבחן המעגלים‪ ,‬מבחן השליטה‪ ,‬מבחן‬
‫מבצע בצוותא )‪(29‬‬ ‫העונש( ככל שהוא מעורב במעגל פנימי יותר ושולט יותר ופעיל‬
‫‪ .1‬בודקים שהמעשה הוא מהותי וחלק מהרכיב‬ ‫במעשה יותר ‪ -‬הוא מבצע בצוותא וככל שהוא חיצוני יותר הוא‬
‫מסייע‪.‬‬
‫ההתנהגותי של העבירה‪.‬‬
‫‪ .2‬בודקים שמתקיים היסוד הנפשי באופן מלא כמו‬ ‫אם עניתם לא בשאלה ‪ ,3‬האם המעורב מפעיל לחץ על‬ ‫‪.5‬‬
‫המבצע העיקרי‪.‬‬ ‫אחר שהוא כשיר לדין? אם כן – משדל אם לא מבצע באמצעות‬
‫‪ .3‬בודקים מודעות לשותפות‪.‬‬ ‫אחר‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה והתנאים לא מתמלאים לבדוק האם זה‬
‫שלב ג – עבירה נוספת או נגררת )‪34‬א(‬
‫מסייע‬
‫האם מדובר בעבירה בודדת? אם כן – דלג לשלב ד‪ .‬אם‬ ‫‪.1‬‬
‫מסייע )ס' ‪(31‬‬ ‫לא – בצע את שלב א ו‪ -‬ד לעבירה הנוספת‬
‫‪ .1‬לבדוק שבוצע מעשה שהוא לפני או בזמן המעשה‬
‫)אחרי המעשה זה "סיוע לאחר מעשה" ס' ‪(260‬‬ ‫אם נמצאה עבירה נוספת השותף גם יהיה אחראי עליה )‬ ‫‪.2‬‬
‫‪34‬א)א()‪ .((1‬פרט לעבירות עם כוונה שאז יהיה חייב‪ ,‬עם יסוד‬
‫‪ .2‬לציין יסוד נפשי של מודעות לסיוע‪.‬‬
‫נפשי של אדישות‪.‬‬
‫‪ .3‬לציין שהפעולה נעשתה במטרה אחת מאלה‪:‬‬
‫) יסוד נפשי מוגבר(‬ ‫אם נמצאה עבירה נוספת – המסייע והמשדל )‪34‬א)א()‬ ‫‪.3‬‬
‫לאבטח את המעשה‬ ‫‪‬‬ ‫‪((2‬יהיו חייבים בה רק אם יש עבירה דומה עם יסוד נפשי של‬
‫להקל על ביצוע‬ ‫‪‬‬ ‫רשלנות‪.‬‬
‫למנוע את גילוי העבירה‬ ‫‪‬‬
‫שלב ד‪ -‬ניתוח העבירה‬
‫למנוע את תפיסת המבצע העיקרי‬ ‫‪‬‬
‫אםָ מדובר באחד מדיני השותפיםָ מנתחיםָ את העבירה לפי‬
‫ד‪ .‬במידה ולא מתקיימים התנאים – לבדוק שוב‬
‫הפירוט להלן בשינוייםָ המתבקשיםָ ביסוד העובדתי והנפשי על‬
‫מבצע בצוותא‪.‬‬
‫כל אחד ‪.‬‬
‫ה‪ .‬ניתן להחליף את הכוונה לסיוע בצפיות‬
‫‪ .1‬עבירה התנהגותית‬
‫שידול )ס' ‪(30‬‬ ‫ניתוח היסוד העובדתי – לבדוק רק ניתוח מעשה )‪18‬ב(‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .1‬האם בוצע שכנוע או דרישה או\ו הפעלת לחץ מכל‬ ‫ונסיבות‪.‬‬
‫סוג לביצוע העבירה?‬
‫‪ .2‬לציין מי הוא המשודל הספציפי הניתן לשידול‪.‬‬ ‫ניתוח היסוד הנפשי – מחשבה פלילית )ללא האפשרות‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬לציין את העבירה שלשמה בוצע השידול‪.‬‬ ‫לגרימת התוצאה(או רשלנות או אחריות קפידה‪.‬‬
‫‪ .4‬לבדוק שבאמת קרתה התוצאה )אם לא – זה ניסיון‬ ‫‪ .2‬עבירת מטרה התנהגותית‬
‫לשידול(‪.‬‬
‫ניתוח היסוד העובדתי – לבדוק רק ניתוח מעשה )‪18‬ב(‬ ‫‪.1‬‬
‫ונסיבות‪.‬‬
‫ניתוח היסוד הנפשי –מחשבה פלילית)רק נסיבות ומעשה(‬ ‫‪.2‬‬
‫)ס' ‪ (20‬ובנוסף בחינת מטרה‪.‬‬

‫ההבדל בין משדל למבצע באמצעות אחר‪ :‬במשדל מופעל סוג של לחץ‬ ‫‪‬‬
‫והמשודל בר עונשין‪ .‬במבצע באמצעות אחר – אין לחץ וה"אחר" אינו‬
‫בר עונשין‪.‬‬
‫ההבדל בין מסייע למבצע בצוותא – ‪ 3‬המבחנים‪ :‬המעגלים‪ ,‬השליטה‬ ‫‪‬‬
‫והעונש‪.‬‬
‫משדל‪+‬סיוע=מבצע בצוותא ‪ .‬פ"ד פלונים‬ ‫‪‬‬
‫מחמיר עם העונש‪ -‬לא יוחל לגבי השותפים האחרים )פסול דין‪ ,‬חסינות‬
‫טענת הגנה – קש"ס חלופי וגורם זר מתערב )רק‬ ‫‪.5‬‬ ‫דיפלומטית' קטין(‪.‬‬
‫בגורמים משלימים(‪ ,‬גולגולת דקיקה‬
‫דגשים ליישום היסוד הנפשי‬ ‫דגשים ונק' כשל מרכזיות‬
‫במחשבה פלילית – עצימת עניים‬ ‫‪.1‬‬ ‫שלב א ‪ -‬סיווג ופרשנות העבירה‪:‬‬
‫מחליפה מודעות‪ .‬ויש לה שני מבחנים‪ :‬חשד וחובת בירור‪.‬‬ ‫לשים לב שניתן לסווג כל מילה בס' החוק או למעשה או תוצאה‬ ‫‪‬‬
‫"מחשבה פלילית מועתקת" מחליפה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫)כל מילה יכולה להיות שניהם‪ ,‬אבל רק אחת מהם(‪.‬‬

‫משדל‪"+‬רב העבריינים"=מבצע בצוותא‪ -‬פ"ד משולם‬ ‫‪‬‬

‫רק כאשר מדובר בנסיבות דומות )אדם מחליף אדם‪ ,‬חפץ מחליף‬
‫חפץ( ‪.‬‬
‫"כוונה" קיימת רק בעבירת תוצאה‪" ,‬מטרה" קיימת בשניהם ע"י‬ ‫‪‬‬
‫ס' ההמרה ‪90‬א' ‪2‬‬

‫‪ ‬סיוע במחדל – לא צריך מקור חובה אם מתקיימים ‪ 4‬המבחנים של פ"ד‬

‫כוונה ניתן תמיד להחליף בצפיות ‪ ,‬פרט‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ ‬יש לתת פרשנות תכליתית לחוק ע"פ האינטרס המוגן‬
‫לכוונה תחילה ומחמירה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ -‬יישום‪:‬‬
‫ויצמן )ראה בעמודה הקודמת‪ ,‬בכותרת "סיוע במחדל"(‪.‬‬ ‫דגשים כלליים ליישום היסוד העובדתי‬
‫‪‬‬ ‫מטרה ניתן להחליף בצפיות ‪ ,‬פרט‬ ‫‪.4‬‬
‫בסיוע ובשידול – צריכים מטרה )יסוד נפשי מוגבר שמחפה על חוסר‬ ‫ללשון הרע‪.‬‬ ‫מחדל – מקור חובה יכול שיהיה גם ממקור‬ ‫‪.1‬‬
‫ביסוד העובדתי(‬ ‫חיצוני או פסיקה גם ללא דין או חוזה‪.‬‬
‫שלב ד – עבירה נגזרת‬ ‫צפיות מחליפה מטרה בסיוע ובניסיון‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫החזקה יכולה שתעשה במחדל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪‬‬
‫לא ניתן להחליף בשידול!!)פס"ד אסקין(‬
‫אין עבירה נגזרת על נגזרת‬ ‫למרות שמבחן האלמלא מתקיים באנשים רבים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ההבדל בין רשלנות לקלות דעת‪:‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫נבחין ביניהם ע"י קש"ס משפטי )האשם(‪.‬‬
‫‪ ‬יש ניסיון‪ ,‬שידול לניסיון‪ ,‬ניסיון שידול‪.‬‬ ‫ברשלנות – אין מודעות‪ .‬בקלות דעת יש מודעות לסיכון בלתי סביר‪.‬‬
‫שלב ג – שותפים‬ ‫טענת תביעה – קש"ס משלים ומצטבר‪ ,‬גולגולת‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ ‬אין ניסיון לסיוע‪.‬‬ ‫דקה‪.‬‬
‫‪ ‬ההבדל בין רשלנות לקלות דעת – זאת המודעות לסיכום הבלתי סביר‬
‫‪ ‬ברשלנות – אם לא ניתן להשלים את החוסר בצפיות – אז הוא שוגג‪.‬‬