You are on page 1of 1

‫בירותיי ורבותיי יש לנו בעיה‪...

‬‬
‫אין כזה דבר חיישני כאב‪ ,‬למען האמת אין לנו אפילו "מערכת כאב" בגוף‪.‬‬
‫אין ולו נוירון אחד בגוף שמיועד לעיבוד של מה שנקרא "כאב"! (‪)1,2‬‬
‫התמונה שצרפתי מכילה שלוש קלסיפיקציות מתוך שלושה ספרי נוירופיזיולוגיה ידועים‪ .‬אלו רק שלושה‬
‫ספרים והקלסיפיקציות האלו מופיעות בעוד הרבה ספרים אחרים ומהדורות עדכניות שלהם‪ .‬כל עוד‬
‫קלסיפיקציות כאלו מופיעות בספרי טקסט של רופאים ובעלי מקצוע הבלבול בין נוסיספציה וכאב‪,‬‬
‫וההפשטה של המושג "כאב" ימשיכו‪ .‬ההפשטה והבלבול בין נוסיספציה וכאב הובילה לאחרונה את‬
‫פרופסור ואניה אפקריאן (אחד מחוקרי דימות המוח המובילים בחקר הכאב) לכתוב עתירה לשימוש‬
‫בז'רגון מקצועי נכון בספרות של כאב‪ .‬זה נושא חשוב מאין כמוהו עם השלכות שאין לזלזל בהם עם‬
‫משמעות אדירה למטופלים‪ ,‬חברה ורפואה (‪.)3‬‬
‫בפיזיותרפיה התחום העיקרי שבו השתמשו בקלסיפיקציות האלו ובהגיון הארכאי שלהם עבור טיפולים‪ ,‬זה‬
‫תחום האלקטרותרפיה (גירויים חשמליים)‪ .‬ברגע שמבינים כי המקור של החשיבה הזו היא מספרות ישנה‬
‫משנות ה‪ 70-‬והרבה לפני ההגדרה המודרנית של כאב על ידי מרסקי בשנת ‪ ,)4( 1979‬ניתן להבין כי כל‬
‫ההיגיון שמלמדים באלקטרותרפיה הוא בעייתי ביותר‪ .‬אין כזה דבר גירוי ברוחב פולס או תדירות שהיא‬
‫ספציפית לסוג כאב מסוים שמובל על ידי אי אלו עצבים שהם "ספציפיים לכאב"‪ .‬כל זה פאסה‪ .‬העובדה‬
‫הזו מסבירה גם מדוע טיפולי האלקטרותרפיה לא עובדים כפי שההיגיון שיצר אותם חשב שהם אמורים‬
‫לעבוד‪ .‬יש הרבה הסברים למה טיפול אלקטרותרפי עובד (כשהוא עובד) אבל זה לא בגלל הקלסיפיקציות‬
‫האלו של העצבים‪ :‬פלסבו‪ ,Novel input ,‬שינוי קשב‪ ,‬שחרור אנדורפינים‪ Sensory bombardment ,‬וכן‬
‫הלאה‪ .‬זה ממש לא משנה איזו סוג זרם‪ ,‬תדירות או רוחב פולס עושים בכדי לנסות להקל על כאב‪ .‬אצל‬
‫ידידינו הרופאים ההיגיון הזה מוביל למצבים קצת יותר בעיתיים‪ .‬אם חושבים שהכאב של מטופל נובע‬
‫מאיזה עצב‪ ,‬אז אותו מטופל עלול לעבור צריבה כריתה‪ ,‬השתלת קוצב חוט שדרה או כל מיני מהלכים‬
‫ביו‪-‬רפואיים קיצוניים אחרים‪ ,‬כאשר ההצדקה היחידה היא אותה ספרות ארכאית ולא מעודכנת‪.‬‬
‫לצערנו לוקח הרבה שנים עד שהספרות המדעית (ביקורת עמיתים) עוברת עדכונים ואג'נדות נמחקות‪.‬‬
‫אפילו יותר גרוע המצב של ספרי הטקסט אשר לשנות אותם מצריך עבודה מייגעת ולכן הרבה פעמים הם‬
‫עוברים שינויים מינוריים בין מהדורה למהדורה‪ .‬המוסר השכל של הפוסט הוא כי אפילו בספרות מדעית‬
‫ובעיקר בספרי טקסט‪ ,‬צריך מאוד להיזהר בקבלת דבריהם כתורה מסיני‪ .‬למי שמעוניין כתבתי על זה‬
‫בעבר פוסט שלם (‪)5‬‬
‫‪Be your expert‬‬
‫‪Be your own guru‬‬
‫‪Asaf Klaf‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫‪…https://journals.lww.com/…/Beyond_nociception___the_impreci  .1‬‬
‫‪http://psycnet.apa.org/record/1987-24240-001  .2‬‬
‫‪https://www.sciencedirect.com/…/artic…/pii/S152659001830244X  .3‬‬
‫‪/https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5902252  .4‬‬
‫‪https://www.facebook.com/ptclyincorrect/posts/446211392414081:0?__tn__=K-R  .5‬‬

You might also like