‫צאו מהסרט שלכם !

‬
‫אזהרת קריאה חמורה !‬
‫אתם חיים בסרט ואם ברצונכם להמשיך לקרוא‪ ,‬אנא בחרו גלולה כחולה או גלולה אדומה‪.‬‬
‫אם תבחרו בגלולה הכחולה תמשיכו בעיסוקכם הקליני כתמול שלשום‪.‬‬
‫בחרתם בגלולה האדומה? אנא הדקו את חגורות הבטיחות כי חור התולעת מאוד תלול וארוך ובסופו יש‬
‫תובנות לא קלות לעיכול‪.‬‬
‫ועכשיו כשסיימתם את צניחתכם במורד חור התולעת הגעתם לחלל האשליות הקליניות‪ ...‬למען האמת‬
‫חלל האשליות של החיים‪...‬נקודה סוף‪ .‬כל המציאות שלכם‪ ,‬היא המציאות של הדברים שאתם בוחרים‬
‫לראות לשמוע ולהרגיש‪ .‬המציאות הזו היא גם ברובה תולדה של מה שלימדו אתכם ועיצבו אתכם לחשוב‪.‬‬
‫החושים שלנו מעניקים לנו תחושת בטחון ‪ .Sense of security‬הקטע המגוחך הוא שזה ממש ‪False‬‬
‫‪ sense of security‬שכן המדע מוכיח פעם אחר פעם שלא ניתן לסמוך על אף חוש שלנו בלי יוצא מן‬
‫הכלל ! לא ראייה‪ ,‬לא שמיעה‪ ,‬לא טעם‪ ,‬לא ריח ואפילו לא מגע‪.‬‬
‫חוש המישוש הוא חוש כמו כל חוש אחר והוא נתון לפרשנויות‪ ,‬ציפיות וגם‪...‬אשליות!!! החלטתי להרחיב‬
‫הלאה את הנקודה הזו על חוש המישוש המוערך יתר על המידה במקצוענו‪ ,‬והחלטתי לחשוף אותו בצורה‬
‫מוחלטת על חולשתו המובנית והבלתי ניתנת לערעור‪ .‬בסוף חור התולעת של חוש המישוש נמצא מדע‬
‫שלם שמשום מה לא מלמדים אותו בבית ספר לפיזיותרפיה‪ ,‬אוסטאופתיה‪ ,‬כירופרקטיקה וכל מקצועות‬
‫המגע‪ .‬מהו המדע הזה? המדע של החלל הפרי‪-‬פרסונלי ואשליות הפטיות טקטיליות (‪Haptic tactile‬‬
‫‪ .)illusions‬מדוע לא מלמדים אותנו את זה? מממממ‪...‬אולי כי באמת המרצים לא מכירים את החומר?‬
‫אולי לא בא לנו לשמוע? כי אולי בא לנו לחשוב שאנחנו פשוט מדהימים בלגעת ולהרגיש? אולי כי לחלקנו‬
‫בא להיות גורואים שיודעים להרגיש דברים שהם לא שם? אולי כי בא לנו לחשוב שמישוש ומגע זה כל כך‬
‫חשוב? אולי כי מגע הוא הגרעין של המקצוע שלנו ואם נזרוק אותו לפח אז מה יישאר לנו? כבר לא נראה‬
‫לי נשאר חלל פנוי במחסן של אנשי הקש האלו אבל נעזוב את הדחלילים האלו להפחיד ציפורים שכבר לא‬
‫בא להן לבוא‪.‬‬
‫ועכשיו לתוכנית המדעית‪ .‬כפי שצוין חוש המישוש והמגע הוא חוש כמו כל חוש אחר‪ .‬הוא נתון לפרשנות‬
‫ונתון למודולציות והשבתות בלתי פוסקות של המוח ( ‪ .)Descending inhibition/modulation‬נתחיל‬
‫מהספרות של החלל הפרי‪-‬פרסונלי‪ .‬החלל המה? החלל הפרי‪-‬פרסונלי הוא מושג במדעי המוח שמתייחס‬
‫לסביבה הקרובה אלינו במרחק הושטת יד‪ .‬מדעי החלל הפרי‪-‬פרסונלי מראה לנו כי יש קידוד שונה לגמרי‬
‫במוח לחלל במרחק נגיעה אלינו‪ ,‬לבין החלל מעבר אליו שנקרא החלל האקסטרה‪-‬פרסונלי (‪extra‬‬
‫‪ .)1()personal space‬החלל הפרי‪/‬אקסטרה פרסונלי תפור יחדיו גם עם מה שנקרא סכמת הגוף (‪Body‬‬
‫‪ )scheme‬שמאפשרת לנו להבין היכן נמצאים אברינו בכל רגע נתון מבלי לחשוב עליהם יותר מדי‪.‬‬
‫החלל הפרי‪-‬פרסונלי מקודד בצורה הרבה יותר נרחבת במוח שלנו מהחלל האקסטרה‪-‬פרסונלי‪ .‬המונח‬
‫הזה נוצר עקב מחקרים על נוירונים בי‪-‬מודליים‪ .‬כלומר נוירונים שמגיבים ליותר מגירוי מסוג אחד‪ .‬כלומר‬
‫נוירונים שמגיבים גם לשמיעה וגם למגע‪ ,‬או לראייה ומגע וכן הלאה‪ .‬ישנם אזורים במוח כמו אזור ה‪-‬‬
‫‪ Ventral premotor cortex‬שם ‪ 85%‬מהנוירונים שמגיבים למגע מגיבים גם לראייה (‪ .)2‬היחס משתנה‬
‫בין האזורים השונים במוח‪ .‬מה המשמעות של זה? לעיתים רבות יש אינטראקציה וחפיפה בין הפונקציות‬
‫השונות שהנוירונים האלו ממלאים ואז אנחנו נכנסים לממלכת האשליות‪....‬כלומר אנחנו עלולים לשמוע את‬
‫מה שאנחנו רואים‪ ,‬או להרגיש את מה שאנחנו שומעים‪ .‬דוגמה טובה תהיה מוזיקה שלפעמים מעוררת‬
‫חוויות נעימות של תחושה או צמרמורת ועור ברווז כאילו הרגשנו אותה על העור שלנו‪.‬‬
‫אני מאמין שכולכם מכירים את האשליות הויזואליות בציורים כמו למשל של האמנים הסוריאליסטיים‪:‬‬
‫סלוודור דאלי‪ ,‬רנה מגריט‪ ,‬מאוריטוס קורנליס אשר (‪ )M.C Escher‬ועוד רבים‪...‬אז למעשה גם חוש‬
‫השמיעה‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם וחוש המישוש נתונים לאשליות תחושתיות בדיוק כמו האשליות הוויזואליות‪.‬‬
‫בואו ניכנס עוד קצת לבשר של העניין הזה‪ .‬בפוסט קודם שעסק בנוסף בקצרה בנושא טענו כי‪" :‬כן ניתן‬
‫לפתח את חוש המישוש ולראייה יש מספיק עיוורים בעולם שפיתחו ושיכללו את חוש המישוש שלהם בלה‬
‫בלה בלה"‪ .‬לטענה הזו אני עונה בצורה מאוד פשוטה‪ :‬הדרך היחידה שאתם יכולים לשפר את חוש‬
‫המישוש שלכם זה בקשר ישיר לציפיות שלכם‪ .‬קחו רגע ותחשבו על המשפט הזה‪ .‬הכוונה שלי היא‪:‬‬
‫לעולם המוח שלכם יעזור לכם להרגיש את מה שאתם מצפים להרגיש וימצא את מה שאתם מצפים‬
‫למצוא‪ .‬בשביל להרחיב את הנקודה הזו אני אפנה אתכם למאמר סקירה מעניין שנעשה על ידי אוסטאופת‬
‫(‪ .)3‬בפוסט הקודם נטען על ידי אי אלו שאוסטאופתים מלמדים מקדמת דנן טכניקות "לשפר" את יכולת‬
‫המישוש חסרת התוחלת ושיש גם תרגילים לשפר ושהאוסטאופתים הם אלופים במישוש בלה בלה בלה‪.‬‬
‫אז כן המאמר הזה הוא נכתב על ידי אוסטאופת‪ .‬המאמר הזה גורס כי ההטיות הקוגניטיביות שלנו‬
‫משפיעות על תהליך המישוש‪ .‬במאמר הוא מתאר את התופעה שתיארתי בפוסט הקודם שנקראת‬
‫פרידוליה (‪ .)Pariedolia‬תופעה זו נעוצה בנטייה האנושית להצמיד משמעות לאירועים אקראיים‪ .‬הדוגמה‬
‫הקלאסית של פרידוליה היא זיהוי פרצופים בעננים‪ ,‬בירח וכו'‪ .‬תופעה זו היא מה שאנחנו קוראים טעות‬
‫מספר ‪ 1‬בסטטיסטיקה – ‪ .False positive‬זיהוי תבנית שאינה קיימת‪ .‬בהמשך המאמר גם מתאר הכותב‬
‫כיצד הטיות קוגניטיביות יכולות לעזור לנו למצוא את מה שאנחנו מצפים‪ ,‬או רוצים ונוח לנו למצוא‪ .‬מה‬
 ‫שנקרא הטיית אישוש ( ‪ .)Confirmation bias‬המחקר של נירית רותם (‪ )4‬הדגים יפה מאוד כיצד כאשר‬
‫שותלים רעיון במוח של המטפלים (סוגסטיה) הם גורמים לעצמם למעשה למצוא את מה שהם מצפים‬
‫למצוא‪ .‬במקרה של המחקר הזה זה היה הגבלה בטווח התנועה של שורש כף היד‪ .‬כלומר מספיק למשל‬
‫שמטופל יגיד לנו שהוא "מרגיש נוקשות" באזור מסוים בשביל שנלך ו"נמצא" את "הנוקשות" הזו על ידי‬
‫מישוש‪.‬‬
‫עוד נקודה מעניינת במאמר שהוא מעלה זה‪ ,‬האילוף החברתי שאנחנו עוברים ( ‪.)Cultural conditioning‬‬
‫במקרה הנ"ל הוא מזכיר את פרדוקס פפסי‪ .‬הפרדוקס הראה שבתנאי עיוורון למשקה נבדקים העדיפו את‬
‫הטעם של פפסי בעוד כאשר הייתה תווית גלויה הם העדיפו קוקה‪-‬קולה‪ .‬דוגמה טובה לעולם הקליני תהיה‬
‫העובדה שבתנאי עיוורון לפתולוגיה או האם הנבדק סובל או לא סובל מבעיה כלשהי‪ ,‬מטפלים לא יהיו‬
‫מסוגלים להגיע להחלטה ולאבחן כראוי‪ .‬הדוגמה המפורסמת ביותר תהיה כיצד ד"ר סימונס המומחה‬
‫מספר ‪ 1‬לטריגר פוינטס שקבע בעצמו את הקריטריונים לאבחון טריגר פוינטס לא הצליח בעצמו לאתר‬
‫אותם במחקר שערורייתי שדנתי בו בהרחבה בפוסט על טריגר פוינטס (‪ .)5‬במחקר הנ"ל ד"ר סימונס ועוד‬
‫מספר מומחים מטעמו היו בתנאי עיוורון ועליהם היה להבדיל בין מטופלים עם פיברומיאלגיה לבין‬
‫מטופלים עם טריגר פוינטס או מה שנקרא ‪ .Myofascial pain syndrome‬אחוזי ההצלחה‪.18% :‬‬
‫עוד תחום עניין מדעי שמשיק עם העניינים שדסקסנו עליהם הוא התחום של ‪ .predictive coding‬מה‬
‫הכוונה? (‪)8‬‬
‫כגרע כשאתם קוארים את הטסקט המוח שכלם מלשים את הסחר‪ .‬מפסיק רק שהאויתות הרנואשה‬
‫והאחנורה יישראו כדי לבהין את הנכתב בטסקט‪.‬‬
‫למעשה המוח שלכם מתפקד על סמך מידע קודם שהוא למד ומשתמש בו כדי לנבא מצבים‪ .‬המנגנון‬
‫שעובד בו הוא מה שנקרא ‪ Descending modulation‬כלומר המוח משפיע על המידע שנכנס ומעצב את‬
‫המידע שנכנס על סמך ניסיונות העבר‪ .‬ההשערה היא כי כנראה יש למנגנון הזה חשיבות אבולוציונית על‬
‫מנת להגיב מהר יותר במצבים מסוימים‪ .‬אבל כפי הנראה לעיתים רבות זה משמש כרועץ‪ .‬הכיצד זה עובד‬
‫בקליניקה? הייתכן אולי שלמדתם שכל מי שמתלונן על כאב באזור השכמה יהיה לו נוקשות בטרפזיוס?‬
‫ואז אתם אולי מתחילים למצוא נוקשות בטרפזיוס אצל כל מי שמתלונן על כאב שם? "תבניות קליניות"‬
‫מצלצל למישהו? בכלל כל המדע של ה‪ predictive coding -‬מדבר על נוירוני המראה( ‪)Mirror neurons‬‬
‫במוח שעוזרים לנו להבין מראש ולצפות התנהגויות של אחרים‪ .‬אך ייתכן גם שזה עובד הפוך‪ .‬מה‬
‫הכוונה? הכוונה היא שכאשר אתם חשתם באיזה כאב אי שם בעבר למשל בטרפזיוס והרגשתם נוקשות‪,‬‬
‫אז ייתכן שעכשיו תשליכו את ההבנה הזו על המטופל שלכם ותחוו עליו את מה שהבנתם על עצמכם‪.‬‬
‫ועכשיו לנקודת המחץ המעניינת ביותר לטעמי‪ .‬כפי שציינתי למעלה בטקסט‪ ,‬בפוסט הקודם הביאו לי את‬
‫הדוגמה של עיוורים ש"פיתחו" את חוש המישוש‪ .‬האם עיוורים הם אכן עם חוש מישוש כל כך מפותח?‬
‫האם ניתן לסמוך על עיוור שלא ייפול לרשת האשליות הוויזואליות וההטיות הקונטיביות? התשובה היא‪:‬‬
‫לא מוחלט !!! במחקר שבדק את אשליית ‪ Mueller-Lyer‬אשליה מפורסמת עם חיצים שנראים באורך שונה‬
‫אך למעשה הם באותו אורך‪ .‬נמצא כי עיוורים מלידה חוו את האשליה הזו במישוש (כלומר החיצים‬
‫שנחרטו על משטח) בדיוק כמו אנשים שרואים (‪ .)6‬אני מדגיש שוב פעם‪ :‬עיוורים מלידה! נקבע כי‬
‫האשליה הזו לא תלויה כלל במידע ויזואלי‪ .‬מחקר נוסף בדק את מה שנקרא האשליה ה‪Horizontal -‬‬
‫‪ vertical illusion‬ומצא שגם כאשר היא נחרטה על משטח אנשים עיוורים פירשו אותה לא נכון (‪ .)7‬מציע‬
‫לכם לגגל את האשליות האלו ולהתרשם מהם‪.‬‬
‫לאור התגובות שקיבלתי מפוסט קודם שעסק בנושא זה ולאור זה שמטפלים במגע הם אנשים שאוהבים‬
‫"להרגיש" ואוהבים הדגמות אז החלטתי להרים את הכפפה‪ .‬החלטתי לחזור לעטות עליי את הכובע של‬
‫הקוסם שהורדתי לפני הרבה שנים‪ .‬אני מתכנן כרגע הרצאה על האשליות הקליניות‪ .‬בהרצאה זו אני‬
‫אדגים את כל העקרונות התיאורטיים שהועלו כאן‪ .‬למעשה קוסמים יודעים יותר טוב מכל מדען או קלינאי‬
‫את ההשלכות הפרקטיות של הנושאים האלו‪ .‬כל העקרונות של קסמים מבוססים על התיאוריות שהעליתי‬
‫כאן‪ .‬בהרצאה אני אעשה אפילו משהו מהפכני ואני אספר ואראה לכם כיצד הקסמים האלו נעשים‪ .‬מדוע?‬
‫כי זה חשוב לנו כקלינאים להיות מודעים לגבול הדק של אשליה ומציאות ולהפסיק להאמין בקשקושים‬
‫אזוטריים ועל טבעיים כגון‪ :‬קינזיולוגיה יישומית‪ ,‬קרניו‪-‬סקרל ועוד כל מיני שכאלו שהם שום דבר מלבד‬
‫תולדה של כל העקרונות שדיברתי עליהם‪ .‬למעוניינים ניתן לפנות אליי בפרטי ונראה מה אפשר לארגן‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬אני לא "מבולבל" ואנחנו כולנו חיים בסרט‪ .‬הסרט הוא‪ :‬הנרטיב שלכם‪/‬שלנו‪ .‬הנרטיב שהסביבה‬
‫שלכם‪/‬שלנו‪ ,‬התרבות שלכם‪/‬שלנו והניסיונות מהעבר שלכם‪/‬שלנו עיצבו‪ .‬כל אלו הם לא אובייקטיבים!‬
‫למעשה אין לנו בכלל בדיקות אובייקטיביות בארסנל הבדיקות שלנו‪ .‬שוב פעם ‪ ! Mark my word‬כל‬
‫הבדיקות שלנו הן סובייקטיביות או אינטר‪-‬סובייקטיביות‪ .‬מה זה אינטר סובייקטיבי? השפעה משותפת של‬
‫הציפיות שלנו‪ ,‬מהולות ומעורבבות ביחד עם הציפיות של הנבדק מולנו‪...‬המטופל שלנו‪ .‬מהרגע שהוא‬
‫נכנס בדלת הקליניקה מתחילה אינטראקציה משותפת שיוצרת ביננו מופע קליני בו שנינו שותפים בו‪MRI .‬‬
‫אולטרה‪-‬סאונד‪ CT ,‬הם אכן בדיקות אובייקטיביות עד שנכנס אותו מפענח ומכניס את האלמנט‬
‫הסובייקטיבי שלו‪ .‬בנוסף אני גורס כי עבור מטפלים‪ ,‬מישוש זה כלי תפל חסר משמעות מלבד אולי המגע‬
‫שהוא מעניק למטופל ומה שהוא אומר למטופל‪ .‬אין לו שום יכולת לעזור באבחון ואין לו שום יכולת להשליך‬
‫ מלבד כמובן זו שהיינו רוצים לשייך לו או שהמטופל בעצם רוצה לשייך‬,‫על הטיפול או לעזור לקבוע טיפול‬
.‫לו‬
‫ מציע לכם בשלב הזה לחזור לתמונה של מורפיאוס שמתנוססת על‬.‫מקווה שנהניתם מהפוסט הארוך‬
.‫הפוסט ולבדוק אותה מקרוב שוב פעם היטב‬
Be your own guru
Be your own expert
Asaf Klaf
http://www.diva-portal.org/…/get/diva2:792712/FULLTEXT01.pdf  .1
….http://centaur.reading.ac.uk/…/brozzoli-c-et-al-2011_final  .2
http://www.sciencedirect.com/…/article/pii/S1746068914000303  .3
…http://www.jospt.org/doi/abs/10.2519/jospt.2016.6845  .4
https://www.facebook.com/ptclyincorrect/posts/454828494885704:0  .5
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12430951  .6
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8483705  .7
https://link.springer.com/article/10.1007/s10339-007-0170-2  .8