‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...

‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫תוכן‬

‫נטלים וסף ראייתי ‪2.....................................................................‬‬

‫בפלילי ‪2.........................................................................................‬‬
‫באזרחי ‪2........................................................................................‬‬

‫הכשרות והחובה להעיד ‪2..............................................................‬‬

‫עדות סברה – כלל פסלות ‪2............................................................‬‬

‫עדות מומחה (כולל ‪ – )DNA‬חריג לכלל הפסלות של עדות סברה‪2.........‬‬

‫פוליגרף כראיה ‪3.........................................................................‬‬

‫שימוש בפוליגרף בהליך אזרחי ‪3.......................................................‬‬

‫שימוש בפוליגרף בהליך פלילי‪3.........................................................‬‬

‫עדות קרובים – כלל פסלות ‪4..........................................................‬‬

‫עדות קטינים ‪4...........................................................................‬‬

‫חוק הגנת ילדים ‪4............................................................................‬‬

‫עדות שותף לדבר עברה ‪5...............................................................‬‬

‫עברות מין ‪5................................................................................‬‬

‫חסיונות ‪6..................................................................................‬‬

‫זכות השתיקה – ס'‪ 161‬לחסד"פ ‪6.....................................................‬‬

‫חסין מפני הפללה עצמית – ס'‪ 47‬לפק' הראיות‪6.................................‬‬
‫חסין עו"ד‪-‬לקוח – ס'‪ 48‬לפק' הראיות ‪7.............................................‬‬
‫חסין רופא‪-‬חולה – ס'‪ 49‬לפק' הראיות‪8.............................................‬‬
‫חסין פסיכולוג‪-‬מטופל – ס'‪ 50‬לפק' הראיות ‪8.....................................‬‬
‫חסיון לטובת המדינה – ס'‪ 44‬לפק' הראיות‪9......................................‬‬
‫חסין לטובת הציבור – ס'‪ 45‬לפק' הראיות ‪9........................................‬‬
‫חסין עיתונאי – פס"ד ציטרין ‪9.........................................................‬‬

‫עדות מפי השמועה – כלל פסלות ‪10.................................................‬‬

‫חריגי רס‪-‬ג'סטא – ס'‪ + 9‬ס'‪ 10‬לפק' הראיות ‪10................................‬‬

‫עדות על אמרת חוץ בשעת ביצוע העברה ‪ -‬ס‪ 9‬לפק' הראיות‪10............‬‬

‫עדות על אמרת חוץ של קורבן עבירת אלימות – ס'‪ 10‬לפק' הראיות‪10...‬‬

‫חריג אמרת עד מחוץ לביהמ"ש – ס'‪10‬א לפק' הראיות‪10.....................‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬
‫לקרוא טוב את כל הקייס – לסמן את כל הניואנסים‪ ,‬את כל‬ ‫(‪)1‬‬
‫הראיות ואת כל הנאשמים על הטופס – לחלופין‪:‬‬
‫תוך כדי הקריאה לעשות בצד מיפוי קצרצר של כל הראיות –‬ ‫(‪)2‬‬
‫להשתמש במפת מיפוי!‬
‫לפני הצלילה לניתוח של כל אחת מהראיות – לבדוק את התוכן‬ ‫(‪)3‬‬
‫והמהות שלה‪ ,‬ולציין במיפוי הקצרצר (להשתמש בדף בעמ' האחרון)‪:‬‬
‫רלוונטיות – לשם דגש על זה בשלב הראשון‪10 .‬‬ ‫‪‬‬
‫קבילות‪ :‬יטופל במסגרת הניתוח לעומק‪ ,‬לא להתעכב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהימנות‪ :‬ס'‪ + 53‬מבחני פסיקה ‪ +‬פלגינן דיבורא‪10-11 .‬‬ ‫‪‬‬
‫משקל‪ :‬להתייחס במיפוי כדי לזכור להתייחס בניתוח‪11 .‬‬ ‫‪‬‬
‫דיות‪ :‬האם נדרשת תוספת ראייתית?‬ ‫‪‬‬ ‫לזהות את הסוגיה שמדברים עליה ‪ -‬להקיא את הצ'ק ליסט‬
‫מבנה התשובה ‪ :‬אם יש הכוונה בשאלה שמופיעה בסוף הקייס‬ ‫(‪)4‬‬
‫– לפי השאלה (לרוב זה יהיה לפי נאשמים); אם אין הכוונה – לפי‬
‫‪2‬‬
‫שאלה תיאורטית‬
‫מסקנות מועד א – לענות עליה קודם ולהקדיש לה גג חצי שעה‪.‬‬
‫‪ ‬האם העד הוא בעל עניין‪/‬קטין‪/‬קרוב‪/‬עד מדינה – אם כן‪ ,‬לציין‬
‫לקרוא את כולה לפני שעונים ולשם לב לחלוקת נקודות בין‬
‫הסעיפים‪.‬‬
‫(‪)3‬‬
‫ולהתקדם – לא להתעכב!!!!‬
‫טיפול כללי בקייס – להקדיש ‪ 10‬דק' לפני שעונים!‬
‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬
‫הודאת חוץ של נאשם – ס'‪ 12‬לפק' הראיות ‪11...................................‬‬
‫ס'‪ 12‬לפק' הראיות ‪11......................................................................‬‬
‫סיווג של אמצעים פסולים – מצב כיום בעקבות יששכרוב‪12................‬‬
‫ראיות שהושגו באמצעים פסולים – יישכרוב (דוק' פסילה פסיקתית)‪12. .‬‬
‫שימוש בראיות פסולות – ס'‪ 56‬לפק' הראיות‪12.................................‬‬
‫דרישת הכתב ‪13..........................................................................‬‬
‫הידיעה השיפוטית ‪13..................................................................‬‬
‫עדות בדבר האופי הרע של הנאשם ‪14..............................................‬‬
‫מעשים דומים ‪15.............................................................................‬‬
‫עדות שיטה ‪15.................................................................................‬‬
‫הסכמות ראייתיות ‪15...................................................................‬‬
‫דיני הראיות – הגדרה‪ ,‬ביקורת‪ ,‬הצדקות ‪15.......................................‬‬
‫תוספות ראייתיות ‪16....................................................................‬‬
‫תוספות ראייתיות בהליך האזרחי – ס'‪ 54‬לפק' הראיות‪16...................‬‬
‫תוספות ראייתיות בפלילי – מיפוי דרישות ‪ +‬מענה‪17.........................‬‬
‫דף מיפוי ראיות בקייס ‪18..............................................................‬‬
‫מפת מיפוי – איך לעשות לעצמי גרסה של הקייס‬
‫(‪ )1‬לפרק לדמויות ולראיות‪.‬‬
‫(‪ )2‬בשורה – מה הראיה כמו שמופיעה בקייס‬
‫(‪ )3‬למה ולמי היא רלוונטית?‬
‫(‪ )4‬בשורה – איזו מן ראיה (הודאת חוץ‪ ,‬עדות מומחה)‪.‬‬
‫(‪ )5‬האם יש עליה עוד מגבלות? (לדוג‪ :‬עדות שותף שמובאת מכוח ס'‬
‫‪10‬א)‬
‫(‪ )6‬האם יש בעיית מהימנות עם הראיה? לבדוק‪:‬‬
‫‪ ‬יש סתירה בינה לבין ראיות אחרות?‬
‫(‪)1‬‬ ‫‪ ‬יש בה סתירות פנימיות?‬
‫(‪)2‬‬ ‫שאפריורית המהימנות נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬לא לשכוח פלגינן דיבורא – אפשר לייחס מהימנות שונה‬
‫לחלקים שונים בעדות‪.‬‬
‫‪ ‬לא לשכוח לציין את ס'‪ 53‬כמגדיר מהימנות‪.‬‬
‫(‪ )7‬משקל הראיה – לא לבזבז זמן‪ ,‬רק לציין רלוונטיות ‪ +‬מהימנות‪.‬‬
‫(‪ )8‬האם נדרשת תוספת ראייתית – טבלה בעמ' הקודם‪.‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫בן דוד – ניתן לפצל למס' תקופות ובתנאי שבמצטבר לא‬ ‫‪‬‬ ‫בשלב השלישי חוזר נטל הבאת הראיה לתביעה‪ .‬סף ראייתי‪:‬‬ ‫(ג)‬ ‫השתלשלות האירועים בקייס‪ .‬להקדיש ‪ 3‬דק לתכנן‪ ,‬ולעשות את‬
‫יעלו על חודש‪.‬‬ ‫מעל לכל ספק סביר שהסייג לא חל ו‪/‬או שיש אשם‪.‬‬ ‫התכנון מול המיפוי!!!‬

‫מאסר לתקופה של עד שנתיים ס'‪ 241‬לחוק העונשין ‪ -‬דורש‬ ‫‪‬‬ ‫דיון תיאורטי בנטלים ע'‪ 69-74‬וחזקות ע'‪ 76‬למטה‬ ‫(‪)3‬‬ ‫זה מבחן צ'ק ליסט – פשוט לשפוך פנימה את כל מה יש פה‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫הגשת כתב אישום‪.‬‬ ‫באזרחי‬
‫עדות שקר‪:‬‬ ‫נטל השכנוע‪ :‬על התובע‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫מקרא קטן‬
‫‪ ‬מאסר של ‪ 7‬שנים‪ ,‬ואם העדות ניתנה תמורת טובת הנאה – ‪9‬‬ ‫חריגים בהם יעבור נטל השכנוע לנתבע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מספרים שמוארים בצהוב = מספר עמ' במחברת שלי‬ ‫(‪)1‬‬
‫שנים ס'‪(237‬א) לחוק העונשין ‪( -‬כמעט לא מופעל‪.‬‬ ‫חזקות שבדין הניתנות לסתירה‪76 .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמבוססת על המחברת של גלית לניאדו ‪‬‬
‫עדות סברה – כלל פסלות‬ ‫טענת הודאה והדחה – הנתבע מודה בעובדות בכתב‬ ‫‪‬‬ ‫דברים שמוארים בירוק – פס"ד‬ ‫(‪)2‬‬
‫עדות שמתייחסת למסקנות של העד‪ ,‬ולא לעובדות שקלט‬ ‫(‪)1‬‬
‫התביעה‪ ,‬אך מעלה טענה שמאיינת את התביעה (לדוג'‪:‬‬ ‫דברים באדום – חוק‬ ‫(‪)3‬‬
‫בחושיו – אינה קבילה‪.‬‬
‫טענת פרעתי – היה חוזה‪ ,‬אך החוב בגינו נפרע)‪.‬‬ ‫חלקים שמוארים בסגול – רלוונטי לשאלה התיאורטית‬ ‫(‪)4‬‬
‫הבחנה בין עדות סברה לעדות על עובדות‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫דוק' הנזק הראייתי – כאשר הנתבע גורם לנזק ראייתי‬ ‫‪‬‬ ‫דברים שמוארים בכחול – מלומדים‬ ‫(‪)5‬‬
‫ככל שעדות מפורקת‪/‬מפורטת‪ ,‬כך רכיב הסברה נמוך יותר –‬ ‫‪‬‬
‫לתובע‪ ,‬נטל השכנוע ביחס לעניין הספציפי יעבור אליו‪.‬‬ ‫דברים שמוארים בוורוד – פישר‬ ‫(‪)6‬‬
‫נטייה לקבל (ולהפך);‬
‫נטל הבאת הראיה‪ :‬על כל אחד מהצדדים להוכיח את‬ ‫(‪)2‬‬ ‫דברים שמוארים בצהוב – ממש ממש חשוב ‪‬‬ ‫(‪)7‬‬
‫ככל שהאמינות האפריוריות גבוהה – נטייה לקבל (ולהפך);‬ ‫‪‬‬
‫גרסתו‪.‬‬
‫ככל שהמסקנה קשורה למומחיות ביהמ"ש ("‪ X‬התרשל") ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫סף ראייתי‪ :‬מי שגרסתו יותר מסתברת – מאזן‬ ‫(‪)3‬‬
‫נטייה לפסול (ולהפך);‬ ‫נטלים וסף ראייתי‬
‫ההסתברויות‪.‬‬
‫בפלילי‬
‫כאשר כפות המאזניים מעוינות‪( ‬שתי הגרסאות הוכחו‬ ‫(‪)4‬‬ ‫נטל השכנוע‪ :‬תמיד על התביעה להוכיח את כל יסודות‬ ‫(‪)1‬‬
‫מלכודות נפוצות‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫באותה מידה) – ביהמ"ש יפסוק לחובת מי שעל כתפיו נטל‬ ‫העברה (ס'‪34‬כב לחוק העונשין)‪.‬‬
‫כאשר בעדות יש גם רכיב עובדתי וגם רכיב של סברה – לפרק‬ ‫‪‬‬ ‫השכנוע‪.‬‬ ‫נטל הבאת הראיה – נע בין הצדדים‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫אותה לחלקים ולהתייחס בנפרד לכל חלק‪.‬‬ ‫הכשרות והחובה להעיד‬ ‫(א) בשלב הראשון על התביעה‪ .‬בשלב זה עליה להביא ראיות‬
‫‪ X‬אמר ש ‪ Y‬היה מעורב בעבר ב‪ – Z-‬צריך להעלות שאלה האם‬ ‫‪‬‬
‫מקור נורמטיבי‪ :‬ס'‪+1‬ס'‪ 2‬לפק' הראיות‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫לכאורה לכך שביכולתה להוכיח את כל יסודות העברה‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬כולם כשרים‪ ,‬לכולם יש חובה (חריגים בהמשך)‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(ב) בשלב השני לנאשם יש בחירה‪:‬‬
‫‪ X‬היה עד בעצמו להתרחשות‪ ,‬או שזו עדות מפי השמועה (שלא‬
‫קלט בחושיו)‪ ,‬ולהתייחס לשתי האפשרויות‪.‬‬ ‫חובה אקטיבית המשולה להטלת מס סלקטיבי‪ :‬העד‬ ‫(‪)3‬‬ ‫לטעון "אין להשיב לאשמה" = התביעה לא הביאה‬ ‫‪‬‬
‫מתי ביהמ"ש יכיר בעדות למרות שהיא עדות סברה‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫משלם מחירים על עדותו‪ :‬פגיעה במוניטין (צירינסקי ); פגיעה‬ ‫ראיות לכאורה שיש בהן בכדי להביא להרשעה‬
‫בפרטיות (רייכר ); זמן; אי נעימות; חשש מאיומים וכיו"ב‪.‬‬ ‫(המשמעות‪ :‬הנאשם לא מנהל פרשת הגנה ולוקח סיכון‪.‬‬
‫כאשר הסברה מסבירה את התנהגות העד ("פחדתי כי חשבתי‬ ‫‪‬‬
‫חובה ציבורית שסנקציה בצידה – גם בפלילי וגם באזרחי‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫עדיין יכול להיות מזוכה אם התביעה לא תוכיח את‬
‫שהוא שיכור")‪.‬‬
‫סירוב של עד להגיע לביהמ"ש‪:‬‬ ‫אשמתו מעל לכל ספק סביר)‪.‬‬
‫עדות מומחה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬צו הבאה ‪ -‬ס'‪73‬א לחוק ביהמ"ש ‪ -‬שקול לצו מעצר‪.‬‬ ‫לנהל פרשת הגנה ולהביא ראיות שיכולות לכל הפחות‬ ‫‪‬‬
‫עדות מומחה (כולל ‪ – )DNA‬חריג לכלל הפסלות של עדות סברה‬ ‫לעורר ספק סביר בדבר אשמתו‪.‬‬
‫קנס ‪ -‬ס'‪(73‬א)(‪ )2‬לחוק ביהמ"ש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שני ממדים בגינם עדות מומחה היא עדות סברה‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫צו עיכוב יציאה מהארץ ‪ -‬ס'‪(73‬ד)(‪ )2‬לחוק ביהמ"ש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סף ראייתי שנדרש מהנאשם‪ :‬מאזן הסתברויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המומחה אינו עד להתרחשות – לא קולט אותה בחושיו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סירוב של עד לענות על שאלות בביהמ"ש‪:‬‬ ‫נאשם שטוען לסייג לאחריות פלילית (הגנה עצמית)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫העדות מסתמכת על תאוריה – חילוץ מסקנה מהשילוב בין‬ ‫‪‬‬
‫מאסר לתקופה של עד חודש ס'‪ 5‬לפק' ביזיון ביהמ"ש –‬ ‫‪‬‬ ‫חזקה ניתן לסתירה (ס'‪34‬ה לחוק העונשין) שאין סייגים‬
‫העובדות (לא היה עד להן) ומעובדות‪/‬רעיונות תאורטיים‪.‬‬
‫ענישה מיידית‪.‬‬ ‫לאשמה‪ ,‬לכן נטל הבאת הראיה לקיומו של הסייג על‬
‫שיקולים בעד קבלת עדות מומחה‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫נבולסי – לא ניתן להטיל יותר מתקופה אחת של חודש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנאשם‪ .‬סף ראייתי‪ :‬מאזן ההסתברויות‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬
‫פגיעה בתפקיד ביהמ"ש – הפוליגרף נתפש כמאיים על‬
‫תפקידו האפיסטמי של ביהמ"ש (התחקות אחר האמת) –‬
‫מחליף את שק"ד של ביהמ"ש בנוגע להכרעת אמינות‪.‬‬
‫טיעונים בעד השימוש בפוליגרף‪:‬‬
‫אמינות –ראיה מדעית אמינה יותר מעדויות ראייה וראיות‬
‫אחרות המקבלות משקל נכבד בהכרעות של ביהמ"ש‪ .‬ככל‬
‫שיש חשש ביחס לנבדק שהערים על המכשיר‪ /‬לבעיה באמינות‬
‫התוצאות – אפשר לטפל במישור המשקל‪.‬‬
‫תיווך – ישנם אמצעים לנטרל את השפעת התיווך של מפעיל‬
‫המכשיר (לדוג‪ :‬פרטים מוכמנים שעולים תוך כדי הבדיקה‪:‬‬
‫ככל שהמפעיל אינו מודע‪ ,‬תנוטרל השפעתו ביחס אליהם)‪.‬‬
‫שימוש בפוליגרף בהליך אזרחי‬
‫אם הצדדים מסכימים ניתן להכניס לסל הראייתי (ביאזי )‪.‬‬
‫דרכי הסכמה‪ :‬רק במפורש (בניגוד לראיות אחרות שאפשר‬
‫להכניס גם בהינתן הסכמה משתמעת)‪.‬‬
‫נפקות משפטית‪ :‬ניתן להכניס לסל הראייתי ‪ +‬ניתן לכבול‬
‫שק"ד ביהמ"ש לתוצאות הפוליגרף‬
‫סירוב להיבדק בפוליגרף – נפקות ראייתית‪:‬‬
‫בעבר ‪ :‬עשוי היה לתת לביהמ"ש אינדיקציה לכך שאינו דובר‬
‫אמת‪ ,‬ולכן חושש להיבדק (סדובניק; שאלון כחלון)‪.‬‬
‫כיום ‪ :‬ייתכן וכבר לא ישמש כאיתות לשקר לאור היחס‬
‫המסויג של ביהמ"ש לפוליגרף‪ ,‬לצד העובדה שרמת המודעת‬
‫של הציבור ליחס זה גבוהה למדי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫לביהמ"ש הסמכות‪ :‬לדחות עדות מומחה גם כשהיא עדות‬ ‫‪‬‬ ‫עולם מודרני והתפתחות המדע – מצריך מומחים כדי להגיע‬ ‫‪‬‬
‫יחידה‪ ,‬לקבל רק חלק מהעדות; להעדיף ראיות ישירות על‬ ‫לחקר האמת‪.‬‬
‫פניה‪.‬‬ ‫עדות מומחה כעובדה – עיבוד מידע מדעי ע"י מומחה שקול‬ ‫‪‬‬
‫(‪)4‬‬ ‫בעיית האמינות ‪ :Junk Science -‬אימוץ הלכת דאוברט‬ ‫‪‬‬ ‫לעיבוד מידע "רגיל" בחושיו של אדם "רגיל"‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫(במפורש ובמשתמע)‪ :‬ביהמ"ש לא יסתמך רק על מידת‬ ‫שיקולים נגד קבלת עדות מומחה‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫המקובלות של התיאוריה (ריזין )‪.‬‬ ‫מהימנות – בעיות תמריציות (בעיקר במשטר אדוורסרי)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫המבחנים (אבו חמאד )‪ :‬מידת הקבלה של התאוריה‬ ‫‪‬‬ ‫הטיית העמלה (‪ )The Commissioning Bias‬פרז ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫תשפיע על משקל העדות אך לא על קבילותה; יכולת‬ ‫למומחה יש תמריץ "לספק את הסחורה" למי ששכר את‬
‫‪‬‬ ‫הפרכת התאוריה בראיות אמפיריות; ביקורת עמיתים;‬ ‫שירותיו (לפחות באופן תת‪-‬מודע)‪.‬‬
‫שיעור העטות הידוע‪/‬הפוטנציאלי; האם הבדיקה‬
‫בעיית סלקציה ( ‪ - )Selection Bias‬הצדדים בוחרים את‬ ‫‪‬‬
‫שנעשתה במקרה הקונקרטי ראויה ואמינה; איכות‬
‫המומחים שנוחים להם ‪ +‬פערי כוחות בין הצדדים‪,‬‬
‫המומחה תימדד לפי השכלה וניסיון מעשי‪.‬‬
‫יתבטאו בהכרח גם ברמה‪/‬בטיב עדויות המומחים‪.‬‬
‫בעיית האמינות – אינטראקציה עם המומחה (מצגורה)‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אמינות –‬ ‫‪‬‬
‫לביהמ"ש שק"ד והדלת תמיד פתוחה בפני ביקורת שיפוטית‪.‬‬
‫האינטראקציה בין המומחה לבין ביהמ"ש –התנגשות בין‬ ‫‪‬‬
‫ביהמ"ש קשוב למומחים אך מפעיל מבחנים לבדוק את‬
‫שני גופי מומחיות‪/‬ידע‪ ,‬שלכל אחד מהם לוגיקה‬
‫עדותם‪:‬‬
‫וסטנדרטים שונים‪ .‬עמדת המומחה לא בהכרח עומדת‬
‫מבחן פנימי‪ :‬תוכן הראיה‪ ,‬שיטת ההוכחה‪ ,‬ההשלכות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסטנדרט המשפטי‪ ,‬והאחריות להכרעה ‪ -‬על ביהמ"ש‪.‬‬
‫מבחן חיצוני‪ :‬האם יש תמיכה לגישת המומחה בעולם‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Junk Science‬שאלות של אמינות ביחס לתחום המדעי‬ ‫‪‬‬
‫המדעי והמשפטי‪.‬‬
‫עצמו‪.‬‬
‫פוליגרף כראיה‬
‫התמודדות עם בעיית האמינות (‪ )Junk Science‬בארה"ב‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫ככלל הפוליגרף אינו ראיה קבילה‪ ,‬אך יש לכך חריגים הן‬ ‫(‪)1‬‬
‫בדין האזרחי והן בדין הפלילי‪.‬‬ ‫הלכת פריי – מבחן ההסכמה הכללית ‪57‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪)1‬‬
‫ראיית הפוליגרף מסווגת כבדיקה פסיכולוגית‪ ,‬המבוססת‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הלכת דאוברט – היכולת להפריך את התיאוריה; ביקורת‬ ‫‪‬‬
‫(‪)2‬‬
‫על ההנחה שלאדם יש תגובות פיזיולוגיות כשהוא משקר‪,‬‬ ‫עמיתים; שיעור טעות פוטנציאלית ידוע; מידת הקבלה של‬
‫ושמכשיר הפוליגרף יכול להצביע על אמרות שקר באמצעות‬ ‫התיאוריה בקהילה המדעית הרלוונטית (השפעה על משקל);‬
‫(‪)3‬‬
‫מעקב אחר אותן תגובות‪.‬‬ ‫איכות המומחה (ידע‪/‬מיומנות‪/‬ניסיון‪/‬השכלה)‪.‬‬
‫טיעונים נגד השימוש בפוליגרף‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫ביקורת של שטיין על דאוברט ‪ :‬מתאים למצבים של‬ ‫‪‬‬
‫(‪)4‬‬
‫אמינות – ניתן להערים על המכשיר (באמצעות שליטה‬ ‫‪‬‬ ‫שווין בין הצדדים (בעיקר באזרחי) – לא עוזר לצדדים‬
‫‪‬‬
‫בתגובות פיזיולוגיות ו‪/‬או תרופות)‪.‬‬ ‫חלשים או לנאשמים בפלילי‪.‬‬
‫תיווך ופרשנות – מפעיל המכשיר מתפקד כמתווך בין הבדיקה‬ ‫‪‬‬ ‫ההסדרים בישראל‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫‪‬‬
‫ובין תוצאותיה והאופן בו הן מועברות לביהמ"ש‪ .‬התיווך‬ ‫בעיות המהימנות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫והפרשנות המתלווה לו בהכרח מקטינים את אמינות הבדיקה‪.‬‬ ‫לביהמ"ש יש סמכות לזמן עד מומחה מטעמו בפלילי (ס'‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בפרטיות הנבדק – בהנחה שהפוליגרף אכן חודר כליות‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 167‬לחסד"פ) ובאזרחי (ת'‪ 130‬לתסד"א)‪.‬‬
‫ולב‪ ,‬הרי שמדובר בפגיעה קשה בצנעת הפרט של הנבדק‪.‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫תנאים בהם עדות קרובים אינה פסולה (ס'‪ 5‬לפק' הראיות)‬ ‫(‪)8‬‬ ‫אם הקרוב מוסר בחקירה במשטרה גרסה מפלילה‪ ,‬לא ניתן‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש בפוליגרף בהליך פלילי‬
‫– והקרוב כשר וחייב להעיד‪:‬‬ ‫להביא אותה כראיה (אמרת חוץ של עד) לפי ס'‪10‬א לפק'‬ ‫בהליך עיקרי – ראיה לא קבילה‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫כאשר הקרוב מואשם בעברת אלימות (ס'‪(5‬א)(‪ – ))1‬כולל‬ ‫‪‬‬ ‫הראיות ‪ ,‬אלא אם כן הנאשם בוחר להעלות את הקרוב לדוכן‬ ‫בהליכי ביניים – ראיה קבילה בהינתן ‪ 2‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫אלימות כלפי כל אחד (עומרי ) וגם כלפי רכוש (קרני )‪.‬‬ ‫העדים כעד הגנה – ואז מכוח ס'‪ 6‬לפק' הראיות (אפשרות‬ ‫הסכמה מפורשת (בעיקר מצד הנאשם);‬ ‫‪‬‬
‫כאשר הקרוב מואשם בעברה בתוך המשפחה (ס'‪(5‬א)(‪– ))2‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעשות שימוש בעדות הגנה גם לשם הרשעה)‪ ,‬ובהתקיים‬
‫הנאשם מיוצג ע"י עו"ד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסעיף מנויות עברות ספציפיות מחוק העונשין ( ‪ ,)23‬אבל‬ ‫התנאים של ס'‪10‬א לפק' הראיות – ניתן יהיה להציג את‬
‫נפקות משפטית –‬ ‫(‪)3‬‬
‫הפסיקה הרחיבה את הפרשנות לכל עברה בתוך המשפחה –‬ ‫אמרת החוץ‪.‬‬
‫בהליך עיקרי ‪ -‬כל מידע בנוגע לפוליגרף (עצם הבדיקה‪/‬‬ ‫‪‬‬
‫ולא רק לעברות אלימות‪.‬‬ ‫אי הכשרות של בני זוג‪ :‬ס'‪ 3‬לפק' הראיות‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫התוצאות‪ /‬סירוב להיבדק) ‪ -‬מהווה ראיה פסולה (ס'‪.)56‬‬
‫כאשר הקרוב הגיש תלונה כנגד הנאשם בנושא בגינו הוא‬ ‫‪‬‬ ‫אם הקשר הזוגי פקע בעת מתן העדות ‪ -‬בני הזוג כשרים‬ ‫‪‬‬
‫נכון גם לגבי נאשמים וגם לגבי עדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מואשם (ס'‪(5‬ב) ) – ואין זה משנה אם הקרוב הוא נפגע העברה‬ ‫וחייבים להעיד גם ביחס לתקופה לפני הנישואין ובמהלכם‪.‬‬
‫או אם היה הראשון להגיש תלונה בעניין‪.‬‬ ‫זוג נשוי ופרוד – כשרים להעיד זה נגד זה גם אם גרים תחת‬ ‫‪‬‬ ‫בהליכי ביניים – ראיה שאינה כובלת את שק"ד ביהמ"ש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קרוב שעולה להעיד כעד הגנה מטעם הנאשם (ס'‪ 6‬לפק'‬ ‫(‪)9‬‬ ‫אותה קורת גג‪.‬‬
‫הראיות) – עדותו תהא כשרה לשמש הוכחה כנגד הנאשם‪.‬‬ ‫אם מדובר בעבירת ביגמיה (ס'‪ 183‬לחוק העונשין)‪ :‬בן הזוג‬ ‫‪‬‬
‫ההצדקה ‪ :‬ההחלטה להעיד קרוב משפחה כעד הגנה היא‬ ‫‪‬‬ ‫כשר להעיד‪ ,‬אך אינו חייב להעיד (ס'‪ 5-6‬לפק' הראיות לא‬
‫החלטה של הנאשם (והסנגור שלו)‪ ,‬והדין מתייחס אליה כאלה‬ ‫יחולו)‪.‬‬
‫לקיחת סיכון מחושב מצד הנאשם‪.‬‬ ‫אי הכשרות של הורים וילדים‪ :‬ס'‪ 4‬לפק' הראיות‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬
‫כשניתנת עדות לפי ס'‪ – 6‬אפשר להשתמש יהיה להשתמש גם‬ ‫‪‬‬ ‫כרמי – אב ובת שנאשמו באותו כתב אישום‪ ,‬והבת עלתה‬ ‫‪‬‬
‫בדברים שעלו בחקירת הקרוב במשטרה בהינתן התקיימות‬ ‫להעיד כעדת הגנה עבור עצמה‪ ,‬לאחר שמסרה במשטרה גרסה‬
‫תנאי ס'‪10‬א – מה שלא ניתן לעשות אלמלא העד היה עולה‬ ‫מפלילה כנגד אביה‪ .‬ביהמ"ש קבע שהעדות של הבת כנגד‬
‫לדוכן מיוזמת הנאשם‪.‬‬ ‫האב פסולה מהותית מכוח ס'‪ ,4‬ולא ניתן לעקוף אותה‬
‫עדות קטינים‬ ‫באמצעות איחוד כתבי האישום של השניים‪.‬‬
‫ס'‪(55‬א) לפק' הראיות – קטין כשר להעיד‪ ,‬בפלילי‬ ‫(‪)1‬‬ ‫עדות כנגד שותף של קרוב ‪ -‬חריג לחובת מתן עדות‪:‬‬ ‫(‪)7‬‬
‫ובאזרחי‪ ,‬אך יש להזהירו שעליו לומר את האמת‪.‬‬
‫בני זוג (ס'‪ )3‬והורים וילדים (ס'‪ – )4‬אינם חייבים להעיד כנגד‬ ‫‪‬‬
‫בדין הפלילי (ס'‪(55‬ב) לפק' הראיות) – כדי להרשיע על סמך‬ ‫(‪)2‬‬ ‫שותף לעברה של הקרוב‪.‬‬
‫עדות יחידה של קטין מתחת לגיל ‪( 12‬גיל האחריות הפלילית – ס'‬ ‫עדות קרובים – כלל פסלות‬
‫שותף = נאשם באותו כתב אישום ביחד עם הקרוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪34‬ו לחוק העונשין) – נדרשת תוספת ראייתית של חיזוק‬ ‫הדין הישראלי מגדיר עדות קרובים במשפט פלילי כלא‬ ‫(‪)1‬‬
‫שק"ד האם להעיד כנגד השותף – של הקרוב המעיד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשרה‪.‬‬
‫(מאמתת)‪.‬‬
‫מטוסיאן – שותף אינו יכול להתנגד לעדות של בת הזוג של‬ ‫‪‬‬ ‫קרובים (ס'‪ 8‬לפק' הראיות)‪ :‬בני זוג (גם אם ידועים‬ ‫(‪)2‬‬
‫כאשר עדות של קטין מובאת בפני ביהמ"ש מכוח ס'‪10‬א –‬ ‫‪‬‬
‫שותפו‪ ,‬בטענה שהעדות נגדו היא גם עדות נגד בן הזוג‪.‬‬ ‫(גם‬ ‫וילדים‬ ‫והורים‬ ‫מין)‬ ‫בציבור‪/‬לא נשואים‪/‬מאותו‬
‫נדרש חיזוק מחוזק כדי לבסס הרשעה –הדרישה נובעת מכך‬
‫שיש שתי דרישות נפרדות לחיזוק העדות‪ ,‬אולם החיזוק‬ ‫לעניין השימוש בעדות כנגד בן הזוג הדעות בפס"ד‬ ‫‪‬‬ ‫מאמצים‪/‬מאומצים)‪.‬‬
‫הנדרש הוא איכותי ולא כמותי – התוספת המאמתת צריכה‬ ‫חלוקות‪ ,‬פישר מסכימה עם לוין שהנטייה תהא להימנע‬ ‫אחים – כשרים להעיד זה נגד זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להיות משמעותית ומשכנעת יותר‪.‬‬ ‫מלעשות שימוש בעדות של בת הזוג כנגד השותף‪ ,‬כנגד בן‬ ‫המועד הרלוונטי לעניין אי הכשרות‪ :‬מועד מתן העדות‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫‪‬‬ ‫הזוג‪ ,‬כי ההחלטה להעיד אותה לא הייתה של הנאשם‪.‬‬
‫תכלית התוספות הראייתיות ‪ :‬להגן על ביהמ"ש מפני הטיות‬ ‫אי הכשרות חלה על עדות בביהמ"ש – ולא על חקירת‬ ‫(‪)4‬‬
‫צפויות בעדות של ילד (תפישת זמן ומרחב; היעדר סנקציה‬ ‫בפועל לא קורה כי מפצלים את כתבי האישום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משטרה‪.‬‬
‫בגין עדות שקר)‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫כאשר יש חשש ביחס למהימנות העדות בשל אינטרס‬ ‫‪‬‬
‫אישי של השותף ‪ -‬יש להגביר את דרישת החיזוק (גרוניס‬
‫‪ +‬לוי פס"ד ב"ש )‪.‬‬
‫חיזוק מחוזק = דרישה מהותית ולא כמותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ס'‪ 155‬לפק' הראיות ‪ -‬שותפים לדבר עבירה שנאשמו‬
‫ביהמ"ש רשאי לקבל את עדות החוקר על העדות שגבה מהילד‬ ‫‪‬‬ ‫הדין האזרחי (ס'‪ )1(54‬לפק' הראיות) – לא ניתן לחייב אדם‬ ‫(‪)3‬‬
‫(כאשר החוקר לא מאשר עדות של הילד בפני ביהמ"ש) ס'‪– 9‬‬ ‫על סמך עדות יחידה של קטין מתחת לגיל ‪ 14‬אלא אם ביהמ"ש‬
‫חריג לכלל עדות מפי השמועה‪.‬‬ ‫ינמק את החלטתו‪.‬‬
‫בעייתיות ‪ :‬החוקר מכתיב לביהמ"ש את הכרעתו בנוגע‬ ‫‪‬‬ ‫גיל הקטין נבחן בעת מתן העדות – ולא בשלב‬ ‫(‪)4‬‬
‫(‪)3‬‬ ‫למהימנות העדות ‪ +‬אין אפשרות לחקירה נגדית ‪+‬‬ ‫החקירה‪/‬ביצוע העברה‪/‬העוולה‪.‬‬

‫באותו כתב אישום וחלקם הודו וחלקם לא הודו – יגזרו את‬ ‫שאלות החוקר יכולות להיות מנחות ולפגוע במהימנות‬ ‫חוק הגנת ילדים‬
‫העדות‪.‬‬ ‫תכלית‪ :‬להגן על ילדים מפני הטראומה שבמתן עדות‬ ‫(‪)1‬‬
‫העונש של כולם רק אחרי שיסתיים הליך ברור האשמה של‬
‫הנאשמים שלא הודו‪ .‬ס'‪(155‬א)‪.‬‬ ‫התמודדות‪ :‬אם החוקר מעיד‪ ,‬ולא הילד‪ ,‬התוספת‬ ‫‪‬‬ ‫תחולה‪ :‬חל על ילדים (קטינים עד גיל ‪ - 14‬ס'‪ ,)1‬בהליך‬ ‫(‪)2‬‬
‫אם אחד הצדדים מודיע שהוא מתכוון לזמן כעד את אחד‬ ‫‪‬‬ ‫הראייתית שתידרש תהיה סיוע (מסבכת ‪ -‬ולא מאמתת)‪.‬‬ ‫פלילי‪ ,‬בין אם הקטין חשוד‪/‬קורבן‪/‬עד‪.‬‬
‫השותפים שהודו – גוזרים את עונשו מיד‪ .‬ס'‪(155‬א)(‪.)1‬‬ ‫סיוע לעניין חוק הגנת ילדים לא יכול להיות שתיקת‬ ‫‪‬‬ ‫החוק חל על עברות ספציפיות המנויות בתוספת ועל עבירות‬ ‫‪‬‬
‫נאשם שהוא שותף לדבר עבירה ולא הודה – לא יוכל להעיד‬ ‫‪‬‬ ‫הנאשם במשפטו ס'‪ 162‬לחסד"פ‪.‬‬ ‫נלוות (ס'‪1‬א) – שהן כל עברה שבוצעה במהלך ביצוע אחת‬
‫מטעם התביעה‪ ,‬אך יוכל להעיד כעד הגנה ואז עדותו תוכל‬ ‫ביהמ"ש רשאי לקבל מחוקר הילדים תיעוד בכתב של עדות‬ ‫‪‬‬ ‫העברות המנויות בתוספת‪ ,‬או בקשר עליהן‪ ,‬בין אם ע"י‬
‫לשמש לחובתו ולחובת שותפים אחרים וניתן יהיה להציג גם‬ ‫הילד (ולא תיעוד חזותי כנדרש בס'‪5‬א) אם הקלטת התיעוד‬ ‫הנאשם או ע"י אדם אחר‪.‬‬
‫את העדות שלו במשטרה במסגרת ס'‪10‬א (פס"ד ב"ש )‪.‬‬ ‫כשלה טכנית‪ ,‬למרות שננקטו כל האמצעים לביצועה ס'‪(9‬ב)‪.‬‬ ‫העברות המנויות בתוספת‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הלכת קינזי – הרחיבה את ס'‪ 155‬וקבעה שההסדר יחול גם‬ ‫(‪)4‬‬ ‫האם ניתן להגיש את התיעוד של החוקר גם כאשר הילד‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות זנות וסרסרות; עבירות מין; הפרת חובה של‬ ‫‪‬‬
‫על שותפים לדבר עברה שנאשמים בכתבי אישום נפרדים‪.‬‬ ‫מעיד (אם החוקר אישר עדות או שכבר מעל גיל ‪ 14‬ביום מתן‬ ‫הורה; תקיפה; התעללות‪.‬‬
‫פס"ד ב"ש – הלכת קינזי בוטלה‪ ,‬ותופעל רק במקרים‬ ‫(‪)5‬‬ ‫העדות)? השאלה נותרה בצריך עיון בפלוני ‪ ,‬אבל נקבע‪:‬‬ ‫עבירות של הורה או אח ‪ :‬חבלה בכוונה מחמירה; חבלה‬ ‫‪‬‬
‫חריגים ונדירים – ס'‪ 155‬נותר על כנו וכלשונו‪.‬‬ ‫ברק ארז (רוב) ‪ :‬ממצאי מהימנות הם בסמכות בימ"ש לכן‬ ‫‪‬‬ ‫חמורה; פציעה; השארת ילד ללא השגחה; הזנחה;‬
‫עברות מין‬ ‫אם הילד מעיד אין לקבל את מסקנות המהימנות של‬ ‫נטישה; מסירת קטין; גניבת קטין; חטיפה; כליאה‪.‬‬
‫הסיבות לשינויי חקיקה בנוגע לעברות מין‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫החוקר‪.‬‬ ‫בעבירות הריגה‪ ,‬רצח וניסיון לרצח‪:‬החוק יחול רק בהינתן‬ ‫‪‬‬
‫שינוי ערכי ‪ :‬פתיחה של מרכזי סיוע לנפגעי עבירות מין‪ ,‬כניסה‬ ‫‪‬‬ ‫דנציגר (מיעוט)‪ :‬לחוקר הילדים מומחיות ויש לתת מקום‬ ‫‪‬‬ ‫אחת משתי דרישות חלופיות‪:‬‬
‫לתודעה של זרמים פמיניסטיים‪.‬‬ ‫לממצאים שלו‪.‬‬ ‫(א) הילד קטן מ‪ 12-‬והוא לא חשוד;‬
‫נימוק אמפירי ‪ :‬עלייה משמעותית במקרים מדווחים‪ .‬החמרת‬ ‫‪‬‬ ‫עדות שותף לדבר עברה‬ ‫(ב) הילד גדול מ‪ 12-‬והחשוד הוא הורה או אח של הילד ‪+‬‬
‫הדין כדי להילחם בתופעה וליצור הרתעה‪.‬‬ ‫בעייתיות בעדות שותפים‪ :‬מהימנות ‪ +‬פגיעה בחסיון מפני‬ ‫(‪)1‬‬ ‫הנפגע הוא ילד (כלשהו)‪.‬‬
‫הכרה של המחוקק בקושי בגיוס ראיות חיצוניות‬ ‫‪‬‬ ‫הפללה עצמית של העד‪.‬‬ ‫שלב החקירה‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫(אובייקטיביות ולא אובייקטיביות) בשל אופי העברה‪.‬‬ ‫תוספות ראייתיות לעדות יחידה של שותף לדבר עברה ס'‬ ‫(‪)2‬‬ ‫רק חוקר ילדים יכול לחקור ילד ס'‪.4‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרה במאפיינים הייחודיים שקיימים ביחס לקורבנות‬ ‫‪‬‬ ‫‪54‬א‪:‬‬ ‫בחקירה לא יהיה נוכח אף אדם אחד פרט לחוקר ולילד ס'‪.5‬‬ ‫‪‬‬
‫עבירות מין‪ :‬האשמה עצמית‪ ,‬הדחקות‪ ,‬חוסר אמון‪.‬‬ ‫עדות יחידה של שותף שאינו עד מדינה – נדרש חיזוק (תוספת‬ ‫‪‬‬ ‫חובה לעשות תיעוד חזותי של חקירת הילד ע"י החוקר ס'‪5‬א‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שינויים בדיני העונשין‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫מאמתת) כדי לבסס עליה הרשעה‪ .‬ס'‪54‬א(א)‬
‫שלב המשפט‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫שינויים בעבירות הקיימות ‪ :‬הענישה בעבירת האונס הוחמרה‬ ‫‪‬‬ ‫עדות יחידה של שותף שהוא עד מדינה – נדרש סיוע (תוספת‬ ‫‪‬‬
‫מותר להעיד ילד‪ /‬לקבל אמרת החוץ שלו כראיה רק באישור‬ ‫‪‬‬
‫(מ‪ 14-‬ל‪ ;)16-‬הוספו נסיבות מחמירות (ס'‪(345‬ב) לחוק‬ ‫מסבכת) כדי לבסס עליה הרשעה‪ .‬ס'‪54‬א(א)‬
‫חוקר ילדים (בד"כ עו"ס‪ ,‬מקבל סמכות בלעדית) – ס'‪(2‬א)‪.‬‬
‫העונשין); נקבע עונש מזערי לעברייני מין – רבע מהעונש‬ ‫כאשר עדות יחידה של שותף מובאת במסגרת ס'‪10‬א – נדרש‬ ‫‪‬‬
‫חוקר הילדים רשאי להתנות את מתן העדות ס'‪(2‬ד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המרבי (ס'‪ ;)355‬שונתה הגדרת העבירה – האישה יכולה‬ ‫גם חיזוק לעדותו‪ .‬ס'‪10‬א(ד)‬
‫להיות אשתו של האונס‪ ,‬לא נדרשת התנגדות פיזית שלה או‬ ‫חוקר הילדים‪/‬ביהמ"ש יכולים להפסיק עדות של ילד‬ ‫‪‬‬
‫הפעלת כוח של האנס‪.‬‬ ‫באמצע אם ניכר שהעדות קשה לילד (ס'‪(2‬ג)‪.‬‬
‫‪6‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫תחולה‪ :‬רק בהליך פלילי‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫מקור פסיקתי‪ :‬ציטרין – הרשימה בחוק אינה רשימה‬ ‫(‪)4‬‬ ‫יצירת עבירות חדשות ‪ :‬מעשים שבעבר נחשבו לגיטימיים‬ ‫‪‬‬
‫אין תחולה על מסמכים (גלעד שרון)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סגורה‪.‬‬ ‫הפכו לפליליים (החוק למניעת הטרדה מינית)‪.‬‬
‫נאשם‪/‬חשוד בחקירה תחת אזהרה – יש רק חסיון מפני‬ ‫(‪)3‬‬ ‫חסיון פסיקתי תמיד יהיה יחסי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיניים בסדר דין פלילי‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫הפללה עצמית (ס'‪(28‬א) לחוק המעצרים)‪ .‬בפועל נהוג לתת גם‬ ‫הבעלים של החיסיון‪ :‬מי שרשאי לוותר עליו‬ ‫(‪)5‬‬ ‫הרחבת הסדרי ההתיישנות בעברות מין חמורות ‪ :‬התיישנות‬ ‫‪‬‬
‫זכות שתיקה (חוגלה )‪ .‬השאלה בדבר קיומה של זכות נותרה‬ ‫הנהנים מהחיסיון‪ :‬הבעלים ‪ +‬מי שלא חייב למסור מידע‬ ‫(‪)6‬‬ ‫של ‪ 10‬שנים (ס'‪ 9‬לחסד"פ); אם הקורבן היה קטין –תקופת‬
‫בצריך עיון בגלעד שרון‪ .‬שתיקה בחקירה יכול להוות חיזוק‪.‬‬ ‫אך לא רשאי לוותר על החיסיון‪.‬‬ ‫ההתיישנות תספר רק כשהקורבן יגיע לגיל ‪( 18‬ס'‪ 354‬לחוק‬
‫נאשם שמוותר על זכות השתיקה (עולה להעיד כעד הגנה) –‬ ‫(‪)4‬‬ ‫נטל ההוכחה‪ :‬על הטוען לקיומו של חסיון‪.‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫העונשין)‪.‬‬
‫מוותר גם על החסיון מפני הפללה עצמית (ס'‪(47‬ג) לפק' הראיות)‪.‬‬ ‫סוגי חסיונות‪:‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫שינוי בסדרי העדה של קורבנות ‪ :‬ביהמ"ש יכול להורות‬ ‫‪‬‬
‫לנחקר‪/‬עד בשלב החקירה המשטרתית – אין זכות שתיקה‪,‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫שעדות הקורבן תינתן כשהנאשם אינו נוכח באולם; אסור‬
‫חסיון מוחלט – לביהמ"ש אין אפשרות להסירו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רק חסיון מפני הפללה עצמית (ס'‪ )2(2‬לפקודת העדות)‪.‬‬ ‫לחקור קורבן על עבר מיני אלא אם זה הכרחי לשם מניעת‬
‫חסיון יחסי – לביהמ"ש שק"ד אם להסירו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לנחקר‪/‬עד בשלב המשפט – אין זכות שתיקה‪ ,‬אלא רק‬ ‫(‪)6‬‬ ‫עיוות דין לנאשם (ס'‪2‬א לחוק חקירת עדים)‪.‬‬
‫חסיון קוגנטי –הבעלים שלו לא יכול לוותר עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שינויים בדיני הראיות‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫חסיון מפני הפללה עצמית מכוח ס'‪ 47‬לפק' הראיות שחל גם‬
‫בהליך אזרחי וגם בהליך פלילי‪.‬‬ ‫חסיון דיספוזיטיבי – הבעלים שלו יכול לוותר עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבחנה בין סבירות לאמינות – גם אם התנהגות הקורבן‬ ‫‪‬‬
‫לעד במשפט – אין זכות שתיקה‪ ,‬אלא רק חסיון מכוח ס'‪47‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבחנה בין חסיון לאי‪-‬קבילות‪:‬‬ ‫(‪)9‬‬ ‫תראה בלתי סבירה ואווילית‪ ,‬לא ע"פ אמת מידה זו יבחנו‬
‫גם אם הוא נאשם באותו עניין בהליך משפטי אחר (חכמי)‪.‬‬ ‫ראיה חסויה – יש פטור מהצגתה לביהמ"ש ולצד שכנגד‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם התקיימו יסודות העבירה (גרינוולד )‪.‬‬
‫שיקולים‪/‬טיעונים בעד זכות השתיקה‪:‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫ומשום שאינה מוצגת לצד שכנגד אינה קבילה בהליך הפלילי‬ ‫החלשת דרישת הקוהרנטיות בגרסת הקורבן ‪ -‬ביהמ"ש עשוי‬ ‫‪‬‬
‫העיקרי‪ .‬בהליכי ביניים ובהליכים מנהליים ראיה חסויה היא‬ ‫לקבל סתירות מהותיות ובתנאי שיש גרעין קשה שחוזר על‬
‫טרילמה מוסרית – זכות השתיקה הכרחית בכדי למנוע‬ ‫‪‬‬
‫קבילה ויכולה להיכנס לסל הראייתי‪.‬‬ ‫עצמו בעדות‪.‬‬
‫מהנאשם לעמוד בסיטואציה בה הוא צריך לעשות בחירה בין‬
‫‪ 3‬חלופות איומות מבחנה מוסרית (להפליל עצמו‪/‬לשקר‪/‬בזיון‬ ‫ראיה לא קבילה – אין להציגה בפני ביהמ"ש‪ ,‬ואם הוצגה‪ ,‬אין‬ ‫‪‬‬ ‫כבישת תלונה (שיהוי) – אינה דורשת הסבר של ממש‪ ,‬די בכך‬ ‫‪‬‬
‫ביהמ"ש)‪.‬‬ ‫לבסס עליה הכרעה שיפוטית (ס'‪ 56‬לפק' הראיות)‪.‬‬ ‫שמדובר בעבירת מין‪.‬‬
‫ביקורת של בנת'ם‪ :‬מי שפשע – ראוי שייענש‪ ,‬ולא ראוי‬ ‫‪‬‬
‫הבחנה בין סודיות לחסיון‪:‬‬ ‫(‪)10‬‬ ‫הכרה בזיכרון מודחק (פלוני ) ‪ -‬ניתן להרשיע כשיש תיעוד של‬ ‫‪‬‬
‫שיבלבל את המוח על מוסר‪.‬‬ ‫סודיות – הגנה על מידע מפני חשיפה פומבית‪ .‬חובת סודיות‬ ‫‪‬‬ ‫חשיפת הזיכרון (עלה באופן אותנטי) וראיות חיצוניות‬
‫אוטונומיה – זכות השתיקה = מימוש החירות השלילית של‬ ‫‪‬‬ ‫מהווה חריג לעקרון הפומביות‪ .‬חובת סודיות שאינה מלווה‬ ‫שתומכות בתלונה (לא דרישה לתוספת‪ ,‬רק בחינה קפדנית)‪.‬‬
‫גם בחסיון אינה מעניקה פטור ממסירת המידע לביהמ"ש‬ ‫ריכוך דרישת התוספת הראייתית הנדרשת לשם הרשעה על‬ ‫‪‬‬
‫הנאשם (‪.)the right to be left alone‬‬
‫(רייכר – מידע סודי נמסר לביהמ"ש בדלתיים סגורות)‪.‬‬ ‫סמך עדות יחידה של קורבן – אין צורך בסיוע‪ ,‬אלא רק‬
‫חזקת החפות – זכות השתיקה היא הכלי המרכזי הגנה על‬ ‫‪‬‬
‫חסיון – חלק מהחסיונות נבנים על גרעין של חובת סודיות‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהנמקה של ביהמ"ש מה הניע אותו להסתפק בעדות‪ .‬ס'‪54‬א‬
‫חזקת החפות‪.‬‬
‫שמאפיין את מרקם היחסים שעליהם נועד החסיון להגן‪.‬‬ ‫צמצום התערבות ערכאת הערעור – בעבירות מין מדובר‬ ‫‪‬‬
‫איזון יחסי הכוחות – זכות השתיקה מאזנת במידת מה את‬ ‫‪‬‬ ‫החסיון מהווה חריג לעקרון הגילוי בפני ביהמ"ש‪.‬‬ ‫בהכרעה בין גרסאות‪ .‬ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים‬
‫החולשה היחסית של הנאשם ביחס למנגנון התביעה שמנהל‬
‫לגבי מהימנות הגרסאות כשלא שמעה את העדים‪.‬‬
‫את החקירה והתביעה נגדו‪.‬‬
‫חסיונות‬
‫צמצום תמריצים לשימוש באמצעים פסולים כנגד הנאשם –‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬פטור ממסירת מידע‬ ‫(‪)1‬‬
‫בעיקר בשלב החקירה במשטרה‪ .‬היכולת של הנאשם לבחור‬ ‫זכות השתיקה – ס'‪ 161‬לחסד"פ‬
‫הגדרה‪ :‬הזכות של נאשם לא לענות לשום שאלה במהלך‬ ‫(‪)1‬‬ ‫תחולה‪ :‬הליכי חקירה ‪ +‬עדות בביהמ"ש (ס'‪ 52‬לפק'‬ ‫(‪)2‬‬
‫בזכות השתיקה נותנת לו כוח מסוים מול החוקר‪.‬‬
‫משפטו‪ .‬המשמעות‪ :‬לא חייב להעיד‪ .‬ס'‪ 161‬לחסד"פ‪ .‬אך זה‬ ‫הראיות)‪.‬‬
‫יוכל לשמש כחיזוק‪/‬סיוע לראיות נגדו (פרט לחריגים בטבלה‬ ‫מקור סטטוטורי‪ :‬ס'‪-44‬ס'‪ 52‬לפק' הראיות‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫בעמ' ‪)16‬‬
‫‪7‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫דברים‪/‬מסמכים שהוחלפו בין לקוח לעוה"ד ויש להם קשר‬ ‫‪‬‬ ‫לא חל על מסמכים שנערכו על‪-‬ידי הרשות והגיעו ממנה‬ ‫‪‬‬ ‫הגדלת תמריצי המערכת להימנע מסטגנציה – ככל‬ ‫‪‬‬
‫ענייני לשירות המקצועי חוסים תחת החסיון (ס'‪ 90‬לחוק‬ ‫לפרט (קלקודה)‪.‬‬ ‫שהמערכת נסמכת יותר על הודאות נאשמים‪ ,‬ופועלת פחות‬
‫לשכת עוה"ד)‪.‬‬ ‫הבעלים של החסיון‪ :‬נחקר‪/‬עד‪/‬חשוד‪/‬נאשם‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫להשגת ראיות נוספות – היא מאבדת מכושרה (ומאמינותה)‪.‬‬
‫מסמכים השייכים ללקוח ונמצאים אצל עוה"ד (מיילים‬ ‫‪‬‬ ‫הנהנה מהחסיון‪ :‬הבעלים הוא גם הנהנה‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫יצירת הבחנה בין אשמים לחפים (שטיין וזדמן) – זכות‬ ‫‪‬‬
‫וכיו"ב) – חוסים תחת החסיון ככל שהם קשורים לתיק‪ .‬נטל‬ ‫השתיקה משמשת בעיקר את האשמים‪ ,‬בכך היא מייצרת‬
‫אופי החסיון‪ :‬יחסי למחצה‪ :‬לביהמ"ש יש שק"ד‪ ,‬והוא יכול‬ ‫(‪)6‬‬
‫ההוכחה לקיום הקשר מוטל על הלקוח (היינץ)‪.‬‬ ‫החצנה חיובית בדמות אינדיקציה לביהמ"ש על קבוצת החפים‬
‫להורות לבעל החסיון להעיד‪ ,‬אבל לא ניתן יהיה להשתמש בעדות‬
‫מסמכים הקשורים לתיק ונערכו ע"י צד שלישי (לא עוה"ד ולא‬ ‫‪‬‬ ‫כראיה כנגדו בהליך שיתנהל נגדו בנוגע לעבירה‬
‫מפשע‪.‬‬
‫הלקוח) (מוסקונה)‪ ,‬ושהתכלית הדומיננטית שלהם הייתה‬ ‫שהתגלתה‪/‬אוששה אם לא הסכים לכך‪ .‬ס'‪(47‬ב) לפק' הראיות)‪.‬‬ ‫שיקולים‪/‬טיעונים נגד זכות השתיקה‪:‬‬ ‫(‪)8‬‬
‫היערכות להתדיינות משפטית עתידית ‪ -‬יחסו תחת החסיון‬ ‫בנת'ם – מדובר בזכות לא ראויה שעניינה הגנה על פושעים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת התנאה על החסיון‪ :‬דיספוזיטיבי – לבעלים יש‬ ‫(‪)7‬‬
‫(הדסה)‪ ,‬אבל אופי החסיון מצוי במחלוקת‪:‬‬ ‫ולכן אין להכיר בה‪.‬‬
‫סמכות לוותר על החסיון‪.‬‬
‫גישה אחת‪ :‬התחולה נגזרת מהרחבת ס'‪ 48‬לפק' הראיות‬ ‫‪‬‬ ‫דיון נורמטיבי בשאלת תחולת חסיון על מסמכים‪:‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫הרתעה;‬ ‫‪‬‬
‫ולכן החסיון מוחלט;‬ ‫גמול;‬ ‫‪‬‬
‫הבדל בין מסמך לעדות ‪ :‬המידע במסמך תחום‪ ,‬בעוד שעדות‬ ‫‪‬‬
‫גישה שנייה‪ :‬מדובר בזכות נפרדת מזו הקיימת בפק'‬ ‫‪‬‬ ‫יכולה להפליג למחזות לא ידועים ‪ +‬המידע במסמך כבר קיים‬ ‫שיקום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הראיות‪ ,‬שמקורה בפסיקה‪ ,‬לכן החסיון יחסי בלבד‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬בעוד שעדות מתווכת ע"י מוסרה‪.‬‬ ‫חסין מפני הפללה עצמית – ס'‪ 47‬לפק' הראיות‬
‫מצבים בהם לא יחול החסיון‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫דמיון בין מסמך לעדות ‪ :‬בשני המקרים מדובר באינפורמציה‬ ‫‪‬‬ ‫המידע עליו חולש החסיון‪ :‬מסירת כל מידע שעלול להפליל‬ ‫(‪)1‬‬
‫הדחה לדבר עברה – ניסיון של הלקוח להדיח את עוה"ד לדבר‬ ‫‪‬‬ ‫מילולית בעלת אמינות אפריורית שווה (פישר‪ :‬למרות זאת‬ ‫את המוסר בעברה פלילית לביהמ"ש‪.‬‬
‫עבירה לא תחסה תחת החסיון (פרשת דיוויד וינר)‪.‬‬ ‫עדות בע"פ נתפשת כיותר מסוכנת מאשר הבאת מסמכים)‪.‬‬ ‫חל רק על הפללה עצמית – לא על הפללה של אחרים (שמש)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההצדקה ‪ :‬תכלית החסיון מאזנת בין ויתור חברתי על‬ ‫‪‬‬ ‫להכניס פה את כל השיקולים בעד ונגד זכות השתיקה –‬ ‫‪‬‬ ‫החסיון לא יחול אם אין סכנת הפללה (התיישנות‪/‬עסקת‬ ‫‪‬‬
‫מידע לטובת שמירה על שלטון החוק‪ .‬כך‪ ,‬החרגת הנושא‬ ‫בהבדל אחד‪ :‬בהקשר של מסמכים הטרילמה המוסרית לא‬ ‫טיעון‪ /‬נשפט בעבר על העברה‪ /‬וכיו"ב)‪.‬‬
‫מתחולת החסיון עולה בקנה אחד עם מהות המוסד‪.‬‬ ‫מתקיימת כיוון שלמסמך יש תוכן וקיום עצמאי בעולם‪ .‬כמו‬ ‫חסיון מפני הפללה עצמית בחקירת משטרה – מכוח ס'‪)2(2‬‬ ‫‪‬‬
‫כוונה לבצע עברה בעתיד –ס'‪ 262‬לחוק העונשין‪ :‬עו"ד מחויב‬ ‫‪‬‬ ‫כן‪ ,‬ניתן לומר שלחלץ מאדם אמירות מפלילות יהווה פגיעה‬ ‫לפקודת העדות‪ ,‬ולא מכוח ס'‪ 47‬לפק' הראיות‪.‬‬
‫לדווח על מידע שיש לו ביחס לכוונה לבצע עברה בעתיד (לא‬ ‫קשה‬ ‫תחולה‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫חל על עברות שביצוען הושלם והובאו לידיעתו)‪.‬‬ ‫חסין עו"ד‪-‬לקוח – ס'‪ 48‬לפק' הראיות‬ ‫בפלילי ובאזרחי‬ ‫‪‬‬
‫מידע שלפי טבעו אינו סודי או שעוה"ד מחויב למסור‬ ‫‪‬‬ ‫המידע עליו חולש החסיון ‪ :‬כל מידע שיש לו קשר ענייני‬ ‫(‪)1‬‬
‫חל על נחקר‪/‬עד‪/‬נאשם‪/‬חשוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשלטונות המס ‪ +‬מידע שמאמת את הדיווחים הללו לא חוסה‬ ‫לשירות המקצועי (ס'‪ 48‬לפק' ‪ +‬ס'‪ + 90‬ס'‪+ 20‬ס' ‪ 22‬לחוק‬
‫לשכת עוה"ד)‪.‬‬ ‫לא חל על מידע הנוגע להפללה בחו"ל (דין זר) – זילברברג ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחת החסיון‪ .‬בכלל זה‪ :‬שם הלקוח‪ ,‬הסכמי שכר טרחה‪ ,‬יומן‬
‫הפגישות של עוה"ד‪ ,‬עצם הפניה של לקו"ח לעוה"ד‪ ,‬מסמכי‬ ‫תחולה‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫לא חל על עברה עתידית‪/‬שטרם הושלמה – פרשנות של פישר‬ ‫‪‬‬
‫לזילברברג ‪.‬‬
‫הנה"ח של עוה"ד (אברג'ל)‪.‬‬ ‫פלילי ‪ +‬אזרחי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסמכים שהוכנו ע"י צד שלישי (לא עוה"ד ולא הלקוח)‬ ‫‪‬‬ ‫תחולה על מסמכים ‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫גם לאחר שהקשר המקצועי הסתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ושהתכלית הדומיננטית שלהם לא הייתה התדיינות משפטית‬ ‫חל על מסמכים פרטיים שהחשוד יצר אותם (גלעד שרון );‬ ‫‪‬‬
‫גם אם לא השתכלל קשר חוזי (ובתנאי שהאינטראקציה בה‬ ‫‪‬‬
‫עתידית אפשרית‪ .‬בכלל זה‪ :‬חקירה פנימית לצורך הפקת‬ ‫הועבר המידע לא הייתה חברית כמו מפגש אקראי ברחוב)‪.‬‬ ‫לא חל על מסמך פרטי ואישי שנערך על ידי הפרט על פי‬ ‫‪‬‬
‫לקחים‪ ,‬יומן אישי‪ ,‬תיעוד וכיו"ב (הדסה)‪.‬‬ ‫חובה שבדין (קלקודה);‬
‫תחולה על מסמכים‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫תכתובות בין עוה"ד ללקוח שאינן קשורות לתיק (הדסה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא חל על מסמכים שנוצרו על ידי אחר – בין אם נוצרו לפי‬ ‫‪‬‬
‫הבעלים של החסיון‪ :‬הלקוח (ס'‪+48‬ס'‪ 90‬לחוק לשכת‬ ‫(‪)5‬‬ ‫חובה שבדין‪ ,‬ובין אם לאו (גלעד שרון)‪.‬‬
‫עוה"ד)‪.‬‬
‫‪8‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫מסמכים הקשורים לטיפול הרפואי‪/‬מידע רפואי הנוגע למטופל‬
‫יחסו תחת החסיון‪.‬‬
‫מסמכים שהתכלית הדומיננטית שלהם הייתה התדיינות‬
‫משפטית עתידית אפשרית יחסו תחת החסיון (הדסה )‪.‬‬
‫מידע שלא נופל בגדרי החסיון‪:‬‬
‫מידע שלפי טבעו אינו סודי (ישמחוביץ )‪ ,‬או מידע‬
‫שהרופא‪/‬המוסד מחויבים למסור לשלטונות המס ‪ +‬מידע‬
‫שמאמת את הדיווחים הללו ‪ .‬בכלל זה‪ :‬שם הלקוח‪ ,‬הסכמי‬
‫שכר טרחה‪ ,‬יומן הפגישות של עוה"ד‪ ,‬עצם הפניה של מטופל‬
‫לרופא‪/‬מוסד‪ ,‬מסמכי הנה"ח של הרופא‪/‬המוסד‪.‬‬
‫בישמחוביץ זוסמן קובע שעצם קביעת פגישה‪/‬קיומו של‬
‫טיפול אצל רופא פוריות אינם מהווים מידע סודי שחוסה‬
‫תחת החסיון‪ ,‬ומותיר בצריך עיון את השאלה האם יש‬
‫תחומי רפואה אחרים בהם עצם הפניה‪/‬הטיפול כן יחסו‬
‫תחת החסיון‪.‬‬
‫פישר מבקרת ‪ :‬סביר להניח שפסיקה עדכנית‪ ,‬לאחר‬
‫חקיקת חוקי היסוד‪ ,‬תיתן משקל רב יותר לזכות‬
‫לפרטיות‪ ,‬ותכריע באופן שונה‪.‬‬
‫מידע הנוגע לפעילות שאינה חוקית ‪ -‬לדוג'‪ :‬פניה לצורך‬
‫ניתוח פלסטי שישנה את פניו של אדם בכדי לשבש חקירה‬
‫נגדו‪/‬לסייע לו להימלט מהחוק; סחר לא חוקי בסמים בין‬
‫רופא לחולה‪.‬‬
‫מסמכים שהתכלית הדומיננטית שלהם לא הייתה התדיינות‬
‫משפטית עתידית אפשרית‪ .‬בכלל זה‪ :‬חקירה פנימית לצורך‬
‫הפקת לקחים‪ ,‬תיעוד וכיו"ב (הדסה )‪.‬‬
‫הבעלים של החסיון‪ :‬המטופל‪.‬‬
‫הנהנה מהחסיון‪ :‬המטופל ‪ +‬הרופא ‪ +‬כל הצוות הרפואי‬
‫והמקצועי העובד עם הרופא‪/‬במוסד הרפואי בו עובד הרופא‪.‬‬
‫אופי החסיון‪ :‬יחסי‪ :‬לביהמ"ש יש שק"ד אם להסירו (ס'‬
‫‪(49‬א))‪.‬‬
‫התנאה על החסיון‪ :‬דיספוזיטיבי‪ ,‬החולה יכול לוותר עליו‪.‬‬
‫הוויתור יכול להיות במפורש או מכללא –‬
‫‪‬‬ ‫עוה"ד מתווכים בין הציבור למרחב המשפטי‪ .‬החסיון מגן‬ ‫‪‬‬ ‫לקוח ‪ :‬נוכחי ‪ +‬פוטנציאלי (אם לא באינטראקציה חברית) ‪+‬‬ ‫‪‬‬
‫על התיווך‪ ,‬ויוצר תנאים להרחבת הציות לחוק‪.‬‬ ‫לשעבר (ס'‪(48‬ב))‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫ללא החסיון עוה"ד יצטרכו לעבוד עם מידע חלקי‪ ,‬ולא‬ ‫‪‬‬ ‫עד לשלהי המאה ה‪ 18 -‬הערך המוגן בחסיון היה עוה"ד‬ ‫‪‬‬
‫ומקצוע עריכת הדין‪ ,‬ולכן הבעלים של החסיון היה דאז‬
‫יוכלו לספק ללקוחותיהם את ההגנה המיטבית‪ ,‬שהיא‬
‫עוה"ד‪ .‬משלהי המאה ה‪ 18-‬ישנה תזוזה במרכז הכובד של‬
‫(‪)4‬‬ ‫תנאי לחקר האמת על פי המודל האדברסרי‪.‬‬ ‫החסיון‪ ,‬והערך המוגן בחסיון הפך להיות הלקוח ומרקם‬
‫‪‬‬ ‫שיקולים‪/‬טיעונים נגד חסיון עו"ד לקוח‪:‬‬ ‫(‪)10‬‬ ‫היחסים שלו מול עוה"ד‪ ,‬ומשכך הבעלות עוברת ללקוח‪.‬‬
‫הנהנה מהחסיון‪ :‬הלקוח ‪ +‬עוה"ד ‪ +‬כל מי שעובד אצל‬ ‫(‪)6‬‬
‫פגיעה בפונקציה האפיסטמית של הדין – החסיון פוגע בחקר‬ ‫‪‬‬
‫עוה"ד‪.‬‬
‫האמת‪.‬‬
‫אופי החסיון‪ :‬מוחלט‪ :‬לביהמ"ש אין סמכות להסירו (אך‬ ‫(‪)7‬‬
‫הגנה על פושעים אינה ראויה (בנת'ם ) – בין אם החסיון נתפש‬ ‫‪‬‬
‫הוא יכול לקבוע שדברים מסוימים אינם נופלים בגדרי החסיון)‪.‬‬
‫כהמשך ישיר של החסיון מפני הפללה עצמית‪ ,‬ובין אם נתפס‬
‫‪‬‬ ‫יכולת התנאה על החסיון‪ :‬דיספוזיטיבי‪ :‬הלקוח יכול לוותר‬ ‫(‪)8‬‬
‫כמכשיר נפרד‪ ,‬מדובר בכלי בו עושים שימוש בעיקר האשמים‪,‬‬
‫עליו‪.‬‬
‫ועליהם לא ראוי ולא רצוי שהדין יגן‪.‬‬
‫הוויתור יכול להיות במפורש או מכללא ‪ -‬מצבים פרדיגמטיים‬ ‫‪‬‬
‫החסיון משרת את עוה"ד על חשבון סקטורים אחרים במשק‬ ‫‪‬‬
‫בהם ניתן להסיק וויתור מכללא‪:‬‬
‫ועל חשבון הלקוחות – זהו החסיון המוחלט היחיד מבין‬
‫החסיונות המקצועיים ‪ -‬מאפשר לעוה"ד לגבות פרמיה‬ ‫כשהלקוח מוסר דברים לעוה"ד בנוכחות צדדים שלישיים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫בהשוואה לבעלי מקצועות אחרים‪.‬‬ ‫שאינם אנשי סודו של עוה"ד (מתמחים וכו')‪ ,‬ושנוכחותם‬
‫לא נכפתה על הלקוח‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬החסיון נתפס כסבסוד של החברה את עוה"ד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ויש לבדוק האם לא מדובר בהשקעת יתר (קפלו ושוול)‪.‬‬ ‫ביקורת (דיוויד סקלנסקי)‪ :‬הזכות לפרטיות‪/‬לסודיות‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬עולה הטענה כי בגלל שלשכת עוה"ד בעלת כוח‬ ‫היא יחסית במובן של מערכות יחסים ‪ -‬ויתור בפני צד‬
‫פוליטי רב‪ ,‬ניתנת עדיפות לפרופסיה המשפטית על חשבון‬ ‫שלישי אינו מעיד על ויתור גורף על הזכות‪.‬‬
‫פרופסיות אחרות‪.‬‬ ‫כשהלקוח מעיד בביהמ"ש על תוכן התקשורת שלו עם‬ ‫‪‬‬
‫החסיון פוגע בחפים ‪ -‬ללא החסיון החפים היו פונים לעוה"ד‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫עוה"ד‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫מה שהיה מהווה איתות לזכותם‪ ,‬בעוד שהאשמים היו נרתעים‬ ‫כשהלקוח יוזם הליך משפטי נגד עוה"ד‪ ,‬ביהמ"ש יראה‬ ‫‪‬‬
‫מכך‪ .‬בשל קיום החסיון כולם פונים לעו"ד‪ ,‬וכך חפים ואשמים‬ ‫בכך וויתור מובהק על החסיון‪ ,‬שכן אין לקפח את זכותו‬
‫מצויים בקבוצה אחת שאינה מאפשרת מנגנון איתות‬ ‫של עוה"ד להתגונן; כשהלקוח אינו זה שיוזם את ההליך‪,‬‬
‫(‪)5‬‬ ‫אפקטיבי‪.‬‬ ‫ביהמ"ש יוודא ביתר שאת שחשיפת המידע נחוצה לצורך‬
‫(‪)6‬‬ ‫חסין רופא‪-‬חולה – ס'‪ 49‬לפק' הראיות‬ ‫התביעה‪ ,‬והחשיפה שתותר תהא רק במסגרת ויתור‬
‫המידע עליו חולש החסיון‪ :‬מידע שנמסר במהלך עבודת‬ ‫(‪)1‬‬ ‫מינימלי שהכרחי לקיום התביעה‪.‬‬
‫(‪)7‬‬ ‫הרופא ושלפי טיבו נמסר מתוך אמון שיישאר בסוד‪.‬‬ ‫מצבים בהם המידע נחשף חרף התנגדות הלקוח – על‬ ‫‪‬‬
‫תחולה‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫ביהמ"ש להתייחס למידע כראיה פסולה (ס'‪ 56‬לפק' הראיות)‪.‬‬
‫(‪)8‬‬ ‫פלילי ‪ +‬אזרחי;‬ ‫‪‬‬ ‫שיקולים‪/‬טיעונים בעד חסיון עו"ד לקוח‪:‬‬ ‫(‪)9‬‬
‫‪‬‬ ‫גם לאחר שהרופא‪/‬איש‪-‬הצוות לא עובדים במקצוע‪/‬במוסד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגנה על אינטרס עוה"ד והפרופסיה;‬ ‫‪‬‬

‫דוג' לוויתור מפורש‪ :‬פוליסת ביטוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחולה על מסמכים‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫הגנה על האינטרסים של הלקוח – פרטיות‪ ,‬הגנה מפני הפללה‬ ‫‪‬‬
‫עצמית בשל התייעצות וכיו"ב;‬
‫הגנה על שלטון החוק‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪9‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד ובמסגרתו מוצגת הראיה‬
‫החסויה לביהמ"ש‪.‬‬
‫תנאים להסרת החסיון בהליך פלילי‪ :‬אם הראיה חיונית‬
‫להגנת הנאשם החסיון יוסר (לבני )‪ .‬החיוניות נבחנת באופן‬
‫אובייקטיבי לאור טענות שני הצדדים ומכלול הנסיבות – אם היא‬
‫יכולה לעורר ספק סביר בדבר אשמת הנאשם ‪ -‬היא חיונית‬
‫(מאזריב )‪.‬‬
‫אם הוסר החסיון בהליך פלילי – למדינה יש אפשרות למנוע‬
‫את חשיפת המידע באמצעות משיכת התביעה‪.‬‬
‫תנאים להסרת החסיון בהליך אזרחי‪ :‬ביהמ"ש נוטה פחות‬
‫להסרת חסיונות כיוון שמנגד אין חירות של אדם אלא בד"כ‬
‫אינטרסים כלכליים ‪ +‬בהליך אזרחי למדינה אין אפשרות להגן על‬
‫המידע לאחר שהוסר החסיון‪.‬‬
‫מידע שלפי טבעו אינו סודי‪ ,‬או מידע שהפסיכולוג מחויב‬ ‫‪‬‬ ‫דוג' לוויתור מכללא ‪ :‬הליך משפטי שיוזם החולה נגד‬ ‫‪‬‬
‫למסור לשלטונות המס ‪ +‬מידע שמאמת את הדיווחים הללו‪.‬‬ ‫הרופא‪/‬המוסד‪.‬‬
‫(‪)7‬‬ ‫לציין במבחן את השאלה שנותרה בצריך עיון בישמחוביץ‬ ‫‪‬‬ ‫הליך ההסרה של החסיון ס'‪(49‬ג) לפק' הראיות‪:‬‬ ‫(‪)9‬‬
‫– ייתכן ופסיכולוגיה נכללת בתחומי הרפואה בהם עצם‬ ‫כשעולה טענה לחסיון מתקיים דיון בנושא תחולת החסיון‬ ‫‪‬‬
‫הפניה‪/‬הטיפול כן יחסו תחת החסיון ‪ +‬את ההסתייגות‬ ‫בדלתיים סגורות (הגנה על פרטיות);‬
‫של פישר מההלכה שנקבעה לפני המהפכה החוקתית‪.‬‬ ‫אם מחליט ביהמ"ש שהחסיון לא חל‪ ,‬יוכל לשמוע את הטענות‬ ‫‪‬‬
‫הבעלים של החסיון‪ :‬המטופל‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫בדלתיים סגורות (שוב – פרטיות)‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫הנהנה מהחסיון‪ :‬המטופל ‪ +‬הפסיכולוג‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫שיקולים‪/‬טיעונים בעד החסיון‪:‬‬ ‫(‪)10‬‬
‫לשם לב – צוות שעובד עם הפסיכולוג (בקליניקה פרטית‬ ‫‪‬‬ ‫הגנה על התקשורת בין רופא לחולה;‬ ‫‪‬‬
‫(‪)8‬‬
‫ובמוסד רפואי גדול) – לא נהנה מהחסיון (בשונה מרופא)‪.‬‬ ‫עידוד החולים למסור כל מידע שיכול לסייע לטיפולם על ידי‬ ‫‪‬‬
‫אופי החסיון‪ :‬יחסי‪ :‬לביהמ"ש יש שק"ד אם להסירו‪.‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫הרופאים המטפלים‪ ,‬כך שהחולים יזכו לטיפול המיטבי;‬
‫התנאה על החסיון‪ :‬דיספוזיטיבי‪ ,‬המטופל יכול לוותר עליו‪.‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫מסירת המידע היא חיונית לאינטראקציה‪ ,‬והאינטראקציה‬ ‫‪‬‬

‫חסין לטובת הציבור – ס'‪ 45‬לפק' הראיות‬ ‫הוויתור יכול להיות במפורש או מכללא –‬ ‫‪‬‬ ‫היא חיונית למרקם החברתי‪.‬‬
‫המידע עליו חולש החסיון ‪ :‬התחום הפרדיגמטי הוא ביטחון‬ ‫(‪)1‬‬ ‫דוג' לוויתור מכללא‪ :‬הליך משפטי שיוזם המטופל נגד‬ ‫‪‬‬ ‫פרטיות החולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פנים‪ ,‬אך יכול לחול גם על סוגיות נוספות הקשורות לציבור‪.‬‬ ‫הפסיכולוג‪.‬‬ ‫שיקולים‪/‬טיעונים נגד החסיון‪:‬‬ ‫(‪)11‬‬
‫הבעלים של החסיון‪ :‬הציבור‪ ,‬באמצעות כל אחד משרי‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הליך ההסרה של החסיון ס'‪(50‬ג) לפק' הראיות‪:‬‬ ‫(‪)9‬‬ ‫המחיר החברתי שגלום בוויתור על המידע הרפואי ‪ -‬לרוב‬ ‫‪‬‬
‫הממשלה (לרוב חסיון שמוציא השר לביטחון פנים)‪.‬‬ ‫כשעולה טענה לחסיון מתקיים דיון בנושא תחולת החסיון‬ ‫‪‬‬ ‫יהיה יחס הפוך בין תועלת החולה מהסודיות‪ ,‬והתועלת‬
‫הנהנה מהחסיון‪ :‬כל צד להליך‪ ,‬כולל גופים פרטיים‪,‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫בדלתיים סגורות (הגנה על פרטיות);‬ ‫החברתית מחשיפת המידע‪/‬העלות החברתית מהסתרתו‪.‬‬
‫בהליכים שהמדינה אינה שותפה להם‪.‬‬ ‫אם מחליט ביהמ"ש שהחסיון לא חל‪ ,‬יוכל לשמוע את הטענות‬ ‫‪‬‬ ‫פישר מבקרת‪ :‬טיעון מעפן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אופי החסיון‪ :‬יחסי‪ ,‬לביהמ"ש יש סמכות להסירו‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫בדלתיים סגורות (שוב – פרטיות)‪.‬‬ ‫אפקט תמריצי חלש ‪ -‬החולים אינם רואים את ההליך‬ ‫‪‬‬
‫יכולת התנאה על החסיון‪ :‬קוגנטי‪ ,‬לציבור אין סמכות‬ ‫(‪)5‬‬ ‫דיון נורמטיבי בעד‪/‬נגד החסיון‪ :‬כמו בחסיון רפואי‪.‬‬ ‫(‪)10‬‬ ‫השיפוטי לנגד עיניהם כשהם פונים לרופאים ומחליטים איזה‬
‫לוותר עליו לאחר שקם‪.‬‬ ‫יותר באוטונומיה מאשר לחלץ ממנו מסמך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מידע לחשוף במסגרת הטיפול ‪ -‬יש לצמצם‪/‬לבטל את החסיון‪,‬‬
‫הליך ההסרה של החסיון ‪ :‬זהה לזה העוסק בחסיון לטובת‬ ‫(‪)6‬‬ ‫חסיון לטובת המדינה – ס'‪ 44‬לפק' הראיות‬ ‫שלא משפיע על סוג המידע שהמטופל ירצה למסור‪.‬‬
‫המדינה בהבדל אחד‪ :‬העתירה לגילוי הראיה החסויה מוגשת‬ ‫המידע עליו חולש החסיון‪ :‬מידע צבאי ודיפלומטי‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫פישר‪ :‬זה טיעון רלוונטי‬ ‫‪‬‬
‫למותב הדן בתיק ונידונה בדלתיים סגורות‪.‬‬ ‫הבעלים של החסיון‪ :‬המדינה‪ ,‬באמצעות רוה"מ‪ ,‬שר‬ ‫(‪)2‬‬ ‫חסין פסיכולוג‪-‬מטופל – ס'‪ 50‬לפק' הראיות‬
‫תנאים להסרת החסיון בהליך פלילי‪ :‬דיון זהה לזה‬ ‫(‪)7‬‬ ‫הביטחון או שר החוץ‪.‬‬ ‫המידע עליו חולש החסיון‪ :‬מידע שנמסר במהלך עבודת‬ ‫(‪)1‬‬
‫שבחסיון לטובת המדינה‪.‬‬ ‫הנהנה מהחסיון‪ :‬כל צד להליך‪ ,‬כולל גופים פרטיים‪,‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫הפסיכולוג ושלפי טיבו נמסר מתוך אמון שיישאר בסוד‪.‬‬
‫תנאים להסרת החסיון בהליך אזרחי‪ :‬דיון זהה לזה‬ ‫(‪)8‬‬ ‫בהליכים שהמדינה אינה שותפה להם‪.‬‬ ‫תחולה‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫שבחסיון לטובת המדינה‪.‬‬ ‫אופי החסיון‪ :‬יחסי‪ ,‬לביהמ"ש יש סמכות להסירו‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫פלילי ‪ +‬אזרחי;‬ ‫‪‬‬
‫חסין עיתונאי – פס"ד ציטרין‬
‫יכולת התנאה על החסיון‪ :‬קוגנטי‪ ,‬למדינה אין סמכות‬ ‫(‪)5‬‬ ‫גם לאחר שהפסיכולוג חדל מלעסוק במקצוע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המידע עליו חולש החסיון‪ :‬זהות המקור שמסר את המידע‪,‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫לוותר עליו לאחר שקם‪.‬‬ ‫תחולה על מסמכים‪ :‬בהיקש מחסיון רפואי‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫ולא על תוכן המידע‪.‬‬
‫הליך ההסרה של החסיון‪ :‬עתירה לגילוי ראיה חסויה‬ ‫(‪)6‬‬ ‫מידע שלא נופל בגדרי החסיון‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫במצבים בהם יש חשש שחלקים מתוכן המידע יחשפו את‬ ‫‪‬‬
‫המוגשת לביהמ"ש העליון‪ ,‬ונידונה בפני דן יחיד‪ .‬הדיון מתקיים‬
‫זהות המקור – יחסו גם הם תחת החסיון‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫חריגים ספציפיים – ס'‪ 9‬לחוק הגנת ילדים (עדות של חוקר‬ ‫(‪)6‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬אמינות המקורות תפחת‪ ,‬משום שהמקורות‬ ‫‪‬‬ ‫תחולה‪ :‬פלילי ‪ +‬אזרחי‬ ‫(‪)2‬‬
‫ילדים) ‪ +‬ס'‪ ;9‬ס'‪ ;10‬ס'‪10‬א; ס‪ 12‬לפק' הראיות – פירוט‬ ‫לא יחשפו לסנקציות הנובעות ממסירת מידע שקרי‪.‬‬ ‫הבעלים של החסיון‪ :‬המקור‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫בהמשך‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬המהימנות הא‪-‬פריורית בעולם עם חיסיון עיתונאי‬ ‫‪‬‬ ‫הנהנה מהחסיון‪ :‬המקור‪ ,‬העיתונאי והמסגרת אליה‬ ‫(‪)4‬‬
‫חריגי רס‪-‬ג'סטא – ס'‪ + 9‬ס'‪ 10‬לפק' הראיות‬ ‫פחותה‪.‬‬ ‫משתייך העיתונאי (עיתון‪ ,‬תחנת טלוויזיה וכיו"ב)‪.‬‬
‫הגדרה‪ :‬מצבים בהם עדות מפי השמועה תהא קבילה‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫בעולם עם חיסיון תהיינה יותר ראיות מסדר ראשון ובעולם‬ ‫‪‬‬ ‫אופי החסיון‪ :‬חסיון יחסי‪ :‬לביהמ"ש יש שק"ד אם להסירו‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫תחולה‪ :‬פלילי ‪ +‬אזרחי‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫בלי החיסיון תהיינה יותר ראיות מסדר שני‪.‬‬ ‫כל החסיונות שמקורם בפסיקה יחסיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנאים מקדימים להתקיימות החריג‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫עדות מפי השמועה – כלל פסלות‬ ‫יכולת התנאה על החסיון ‪ :‬דיספוזיטיבי‪ :‬המקור יכול לוותר‬ ‫(‪)6‬‬
‫אירוע מרגש ומסעיר – נמדד כפונקציה של חומרת העברה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עדות ביחס למידע שהעד לא קלט בחושיו שלו באופן ישיר‪,‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫עליו ולחשוף את עצמו‪ ,‬גם כאשר העיתונאי לא מעוניין בכך‪.‬‬
‫סמיכות – האמרה נמסרה בסמיכות זמנים לאירוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלא שנמסר לו ע"י אחר‪:‬‬
‫הליך הסרה‪ :‬כנראה יהיה דומה לזה של חסיון רפואי‪.‬‬ ‫(‪)7‬‬
‫אם נמסרת כהוכחה לאמיתות תוכנה ‪ -‬היא עדות מפי‬ ‫‪‬‬
‫שיקולים‪/‬טיעונים בעד החסיון‪:‬‬ ‫(‪)8‬‬
‫השמועה ואינה קבילה‪.‬‬
‫עדות על אמרת חוץ בשעת ביצוע העברה ‪ -‬ס‪ 9‬לפק' הראיות‬ ‫חקר האמת – עיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫אם נמסרת כהוכחה שהדברים נאמרו –אינה עדות מפי‬ ‫‪‬‬
‫ותפקוד תקין שלה חיוני לחברה‪.‬‬
‫השמועה ותהא קבילה‪.‬‬
‫סמיכות טמפורלית ‪ -‬האמרה נאמרה בספונטאניות בעת‬ ‫(א)‬
‫תקינות הממשל – "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביצוע העברה או בסמוך לה (לפני‪/‬אחרי)‪.‬‬ ‫מקור נורמטיבי‪ :‬פסיקה‪ :‬ביידר נ' לוי ; טובול‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫תמריצים – בהעדר חסיון מקורות לא יפנו לעיתונאים‪ /‬לא‬ ‫‪‬‬
‫לא משנה למי נאמרה האמרה‪ :‬גורמי ביטחון והצלה‪/‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחולה‪ :‬פלילי ‪ +‬אזרחי‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫ישתפו פעולה עם עיתונאים‪.‬‬
‫גורמי חקירה‪ /‬אנשים פרטיים‪ /‬בהליך משפטי אחר‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫פרטיות – החסיון נועד להגן על פרטיות המקורות‬ ‫‪‬‬
‫וכיו"ב‪.‬‬ ‫ממד סובייקטיבי בקליטה ומסירה של מידע ‪ -‬ככל שיש יותר‬ ‫‪‬‬
‫שיקולים‪/‬טיעונים נגד החסיון‪:‬‬ ‫(‪)9‬‬
‫ספונטניות ‪ -‬תשאול משטרתי שאינו כולל שאלות‬ ‫‪‬‬ ‫חוליות בשרשרת מסירת המידע‪ ,‬מתרחקים מהאמת‪.‬‬
‫חקר האמת – כמו חסיונות אחרים‪ ,‬גם חסיון זה מונע‬ ‫‪‬‬
‫מכוונות (שאפשר לענות בכן‪/‬לא) – לא יפגע בספונטניות‪.‬‬ ‫כשתוכן העדות שקרי ‪ -‬אי אפשר להפעיל סנקציה אפקטיבית‬ ‫‪‬‬
‫שייכות לעניין – האמרה נוגעת במישרין לעובדה שקשורה‬ ‫(ב)‬ ‫מהחברה יכולת לקבל מידע‪.‬‬
‫על המוסר עדות מפי השמועה‪ ,‬כי יכול להעיד רק על שנמסר‬
‫לעברה (לא חייב להיות ביחס ליסודות העברה)‪.‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫שימוש לרעה ‪ -‬החסיון יכול לשמש מקלט לעבריינים‪ ,‬או‬ ‫‪‬‬
‫מוסר האמרה מעיד בביהמ"ש‪.‬‬ ‫(ג)‬ ‫אמצעי של מקורות להתנכל לאנשים‪.‬‬
‫לצד השני אין אפשרות לבצע חקירה נגדית אפקטיבית‪ ,‬כי‬ ‫‪‬‬
‫חריג לדרישת העדות בביהמ"ש – פסיקתי (ז'אפר)‪ :‬אם‬ ‫(‪)2‬‬ ‫יכול להעיד רק על שנמסר לו (לא היה עד להתרחשות)‪.‬‬ ‫הגיגים תאורטיים משנה שעברה בנוגע לחסיון‪:‬‬ ‫(‪)10‬‬
‫מוסר האמרה לא מתייצב בביהמ"ש מסיבות אובייקטיביות‪ ,‬ניתן‬ ‫מי שקלט את המידע בחושיו באופן ישיר אינו מצוי בביהמ"ש‬ ‫‪‬‬ ‫הזירה העיתונאית היא זירה אפיסטמית‪ ,‬באופן דומה‬ ‫‪‬‬
‫לקבל את העדות‪.‬‬ ‫– אי אפשר להתרשם באופן בלתי אמצעי‬ ‫לביהמ"ש‪ ,‬והמעבר בה מקבילות למשקל דומים לאלה‬
‫נפקות משפטית של עדות על אמרת חוץ‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫מתגובותיו‪/‬אמירותיו ביחס להתרחשות (נדרש לקביעת‬ ‫שבביהמ"ש‪.‬‬
‫עד מתייצב בביהמ"ש ודבק בגרסה –‬ ‫‪‬‬ ‫מהימנות לפי ס'‪ 53‬לפק')‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגי מידע‪ :‬ראיות מסדר ראשון – שנותנות מידע על‬ ‫‪‬‬
‫סוגי חריגים בהם כן תתקבל עדות מפי השמועה‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫ההתרחשות נשואת המחלוקת; ראיות מסדר שני – שנותנות‬
‫אמרת החוץ תשמש לחזק מהימנות העדות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מידע על ראיות מהסדר הראשון‪.‬‬
‫אמרת החוץ תוכל לשמש תוספת ראייתית מסוג חיזוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חריגים ממשיים ‪ -‬הרציונל לעיל חל עליהם באופן מלא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נשאלת השאלה – מה התמהיל הרצוי של ראיות מסדר ראשון‬ ‫‪‬‬
‫עד מתייצב בביהמ"ש ומשנה את גרסתו – אמרת החוץ תוכל‬ ‫‪‬‬ ‫חריגים מדומים ‪ -‬עדות מפי שמועה‪ ,‬אבל מי שקלט את‬ ‫‪‬‬
‫ומסדר שני‪ ,‬והשאלה עולה גם בעיתונות‪.‬‬
‫לשמש לשם הכרזה עליו כעד עוין (ס'‪ 179‬לחסד"פ)‪.‬‬ ‫המידע בחושיו נמצא בביהמ"ש‪ ,‬וניתן להתרשם באופן בלתי‬
‫אמצעי מתגובותיו לעדות‪.‬‬ ‫בעולם בו יש חיסיון עיתונאי‪ ,‬יהיה יותר מידע מסדר‬ ‫‪‬‬
‫עד לא מתייצב למשפט מסיבות אובייקטיביות (ז'אפר) –‬ ‫‪‬‬ ‫ראשון – יותר מקורות יפנו לעיתונאים‪.‬‬
‫אמרת החוץ תוכל לשמש ראייה לאמיתות תוכנה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫תוכן מילולי –צריכה להיות בעלת תוכן שיכול להתבטא‬ ‫‪‬‬
‫בדיבור או בכתב או בסימנים בעלי משמעות מילולית (כמו‬
‫הנהון‪/‬סימן של שיסוף גרון)‪.‬‬
‫התנהגות (בריחה) אינה יכולה לשמש כהודאת חוץ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ותוכל לשמש רק כתוספת ראייתית‪.‬‬
‫ראשית הודאה (אמירה כללית ועמומה המשקפת תחושת‬ ‫‪‬‬
‫אשמה כללית) אינה יכולה לשמש כהודאת חוץ‪ ,‬ותוכל‬
‫לשמש רק כתוספת ראייתית‪.‬‬
‫ההודאה תהא קבילה רק אם התוכן שלה יכול לשמש‬ ‫‪‬‬
‫הוכחה לאשמתו של הנאשם (קרנץ' )‪ .‬חריג לכלל יתקיים‬
‫רק בהינתן ‪ 3‬תנאים מצטברים‪:‬‬
‫(א) ההודאה היא הבסיס להרשאה;‬
‫(ב) התעלמות מדברים שאמר הנאשם לזכותו שוללת‬
‫מההודאה את ההיגיון הפנימי שלה‪.‬‬
‫לנאשם יש הסבר סביר לכך שלא העיד בביהמ"ש‪.‬‬ ‫(ג)‬
‫חופשית ומרצון – תכלית‪ :‬שמירה על האוטונומיה של הרצון‬ ‫‪‬‬
‫החופשי; תחולה‪ :‬רק על הודאות חוץ; המבחנים‪:‬‬
‫עדות שנרשמה בידי אחר (לא העד אלא שוטר‪/‬מדובב‬ ‫‪‬‬
‫וכיו"ב) בתנאי שהעדות נרשמה ע"י מי שקלט בחושיו את‬
‫האמרה באופן סימולטני עם קבלת העדות (טובול)‪.‬‬
‫בתנאים מסוימים תתקבל גם אם הרישום נעשה‬ ‫‪‬‬
‫שעות ספורות לאחר הקבלה (טובול)‪.‬‬
‫הכתבה של העדות למי שלא קלט אותה בחושיו‬ ‫‪‬‬
‫(מדובב לשוטר) – אינה קבילה (יעקובוביץ )‪.‬‬
‫הוכחה שהעדות ניתנה ע"י העד מחוץ לביהמ"ש ס'‪10‬א(‪)1‬‬ ‫(ב)‬
‫תצהיר‪/‬עדות של מקבל העדות מספיק לעניין זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגעת העד לביהמ"ש ‪ +‬לצדדים ניתנה הזדמנות לחקור אותו‬ ‫(ג)‬
‫ס'‪10‬א(‪.)2‬‬
‫מבחן ההתייצבות (ולא היכולת האפקטיבית לחקור) ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫התנאי יתמלא אם העד מגיע לביהמ"ש גם אם שותק‪/‬‬
‫מקשקש‪ /‬נתקף אמנזיה‪ /‬מסרב לענות לשאלות וכיו"ב)‪.‬‬
‫שוני מהותי בין עדות החוץ לעדות בביהמ"ש ס'‪10‬א(א)(‪:)3‬‬ ‫(ד)‬
‫שוני בפרט מהותי בין עדות הפנים לעדות החוץ; או‬ ‫‪‬‬
‫העד מכחיש שנתן את עדות החוץ; או‬ ‫‪‬‬
‫מישור המשקל ‪ -‬עדות לפי ס'‪ 9‬אינה דורשת תוספת‬ ‫(‪)4‬‬
‫ראייתית מאמתת – אך לא מן הנמנע שביהמ"ש ידרוש תוספת‬
‫כזו‪.‬‬
‫עדות על אמרת חוץ של קורבן עבירת אלימות – ס'‪ 10‬לפק' הראיות‬
‫תנאי סף מצטברים‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫קורבן אלימות – פרשנות רחבה‪:‬‬ ‫(א)‬
‫גם אם האלימות לא הופעלה ע"י הנאשם;‬ ‫‪‬‬
‫כולל אלימות נגד רכוש (קרני ; רוקח)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שייכות לעניין – האמרה נוגעת במישרין למעשה האלימות או‬ ‫(ב)‬
‫לנסיבות האופפות אותו‪.‬‬
‫עדות הקורבן‪/‬נוכחותו בביהמ"ש אינה תנאי לקבלת העדות‬ ‫(‪)2‬‬
‫‪ -‬בהתקיים אחד מהתנאים החלופיים הבאים ס'‪:10‬‬
‫סמיכות ‪ -‬אמרת הקורבן נאמרה בעת מעשה העבירה או‬ ‫(א)‬
‫בסמוך לה‪ ,‬או באפשרות הראשונה להתלונן‪ .‬ס'‪.)1(10‬‬
‫מבחן מהותי לפי נסיבות העניין ‪ -‬לא מבחן נוקשה של‬ ‫‪‬‬
‫זמנים‪ :‬הזדמנות ראשונה ‪ -‬יכולה להיות זמן קצר לאחר‬
‫האירוע‪ ,‬וגם שעות ארוכות אחריו (אמקייס )‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫ספונטניות ‪ -‬תשאול משטרתי שאינו כולל שאלות מכוונות‬ ‫‪‬‬

‫האם היה שימוש באמצעים פסולים?‬ ‫‪‬‬
‫מה סוג האמצעים הפסולים שהופעלו ? אם האמצעים הם‬ ‫‪‬‬
‫חמורים (עינויים‪/‬אלימות קשה ‪ -‬מועדי ) – הראיה פסולה‪.‬‬
‫אם האמצעים מתונים – עוברים למבחן הבא‪.‬‬
‫כיצד השפיעו האמצעים הפסולים על הנאשם הספציפי?‬ ‫‪‬‬
‫רק במקרה שבו האמצעים שללו מהנאשם את רצונו‬
‫החופשי (לדוג'‪ :‬ההודאה היא רק תוצאה של אמצעים‬
‫הפסולים‪ ,‬סנקר) – הראיה תפסל‪.‬‬
‫תרשים מסכם‪ :‬עמ' ‪ 31‬למטה בצ'ק ליסט שדואק ערך ‪‬‬
‫הליך בחינת הודאת חוץ לעניין "חופשית ומרצון"‪:‬‬
‫הפרוצדורה‪ :‬משפט זוטא‪.‬‬
‫התביעה מעידה את מי שגבה את העדות כראיה לכך שהעדות‬ ‫‪‬‬
‫ניתנה חופשית ומרצון‪.‬‬
‫הנאשם יכול לכפור בכך שההודאה הייתה חופשית ומרצון או‬ ‫‪‬‬
‫לכפור בתוכן ההודאה בטענה שזו הייתה שקרית בשל לחצים‬
‫פנימיים (כמו רצון להגן על בן משפחה) ‪.47‬‬
‫העד מכחיש את תוכן עדות החוץ‪.‬‬
‫(שאפשר לענות בכן‪/‬לא) – לא יפגע בספונטניות‪.‬‬
‫על‬
‫חריג לדרישת ההתייצבות בביהמ"ש ס'‪10‬א(ב)‪ :‬סוגי‬ ‫(‪)3‬‬
‫אמצעים‬ ‫האמרה משולבת במעשה האלימות עד שהיא הופכת להיות‬ ‫(ב)‬
‫ביהמ"ש להשתכנע שאי ההגעה נובעת משימוש באמצעים‬
‫בהמשך‬
‫חלק מהמסכת העובדתית (ס'‪ + )2(10‬יעקובוביץ )‪.‬‬
‫פסולים‪.‬‬
‫האמרה נאמרה בשעה שהקורבן גסס או חשב שהוא גוסס‬ ‫(ג)‬
‫מישור המשקל‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫בעקבות מעשה האלימות‪ .‬ס'‪.)3(10‬‬
‫הרשעה על בסיס עדות לפי ס'‪10‬א יכולה לקום רק בהינתן‬ ‫‪‬‬
‫נפקות משפטית‪ :‬יכולה לשמש ראיה לאמיתות התוכן‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫תוספת ראייתית של חיזוק (מאמתת) ‪ -‬גם אם העדות תקבל‬
‫מישור המשקל‪ :‬לכאורה‪ ,‬עדות לפי ס'‪ 10‬יכולה להיות‬ ‫(‪)4‬‬
‫את מלוא המשקל הראייתי ס'‪10‬א(ד)‪.‬‬
‫ראיה יחידה לביסוס הרשעה‪ ,‬אין דרישה פורמלית לתוספת‬
‫לביהמ"ש שק"ד מלא באשר למשקל שיינתן לעדות ס'‪10‬א(ג)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ראייתית‪ .‬לרוב ביהמ"ש יחפש תוספת מאמתת כדי להרשיע‬
‫(‪)3‬‬ ‫תרשים מסכם‪ :‬עמ' ‪ 29‬למעלה בצ'ק ליסט שדואק ערך ‪‬‬ ‫(אמקייס )‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫חריג אמרת עד מחוץ לביהמ"ש – ס'‪10‬א לפק' הראיות‬
‫הודאת חוץ של נאשם – ס'‪ 12‬לפק' הראיות‬ ‫תחולה‪ :‬בהליך פלילי בלבד‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫לנתח גם לפי ס'‪ 12‬וגם לפי יששכרוב !‬ ‫תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫ס'‪ 12‬לפק' הראיות‬ ‫עדות בכתב ס'‪10‬א(א) רישא– תכלול גם‪:‬‬ ‫(א)‬
‫הגדרה‪ :‬כל הודאה בעובדה שמצביעה על אשמה או יכולה‬ ‫(‪)1‬‬ ‫תנועות גוף; הקלטה של עד שלא בידיעתו (יעקובוביץ);‬ ‫‪‬‬
‫להביא להוכחת האשמה (גישה מרחיבה בישראל ואנגליה)‪.‬‬
‫תנאים מצטברים הנדרשים כדי שההודאה תהא קבילה‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫דיבוב (אקטיבי ופאסיבי) (אלזאם ) – אמצעי חקירה לגיטימי‬ ‫‪‬‬ ‫מבחן ההשתלבות ‪ -‬שילוב ‪ 2‬המבחנים‪.‬‬ ‫(ג)‬
‫בישראל‪ .‬יהפוך לאמצעי פסול רק אם המדובב יעשה פעולות‬ ‫מה עוד יוכל לשמש כדבר מה נוסף‪ :‬נאשם השומר על‬ ‫‪‬‬
‫שיסכנו זכויות יסוד של הנאשם (זכות השתיקה) או את‬ ‫זכות השתיקה (מילשטיין ‪ :‬ארבל קובעת שס' ‪162‬‬
‫יכולתו לממש אותן (אי‪-‬אמון בעו"ד)‪.‬‬ ‫לחסד"פ אינו הסדר שלילי)‪ .‬בעבר גם ראשית הודאה‬
‫פיתוי והשאה – תלוי נסיבות‪ .‬יכול להיות אמצעי לגיטימי‬ ‫‪‬‬ ‫יכלה לשמש דבר מה נוסף (פלוני) – כיום לא (אדריס)‪.‬‬
‫ויכול להיות פסול‪ .‬פיתוי של הנאשם לוותר על זכויות יסוד‬ ‫כלים שלובים – ככל שלהודאת החוץ משקל רב יותר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יכול לעלות לכדי אמצעי פסול חמור אם מציעים טובת הנאה‬ ‫התוספת הראייתית שתידרש תהיה חלשה יותר‪.‬‬
‫(כמו כסף)‪ .‬הצעה לשנות נוסח כתב אישום יכולה לעלות לכדי‬ ‫אם ההודאה ניתנה בפני איש מרות – תקבל משקל רב יותר‬ ‫‪‬‬
‫אמצעי פסול‪ ,‬תלוי הקשר‪.‬‬ ‫(אבל הבדיקה של "חופשית ומרצון תהיה קפדנית יותר)‪ ,‬אם‬
‫תמונת מציאות שקרית – תחבולה לגיטימית כל עוד נעשית‬ ‫‪‬‬ ‫ניתנה בפני אדם אחר – תקבל משקל נמוך יותר (אבל הבדיקה‬
‫בע"פ ולא כוללת פברוק ראיות‪.‬‬ ‫של חופשית ומרצון תהא מקלה יותר כי יש פחות חשש מפני‬
‫פברוק ריאות – אמצעי פסול‪ .‬כולל‪ :‬כתיבת הודאה מזויפת של‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש באמצעים פסולים לשם כפייה)‪.‬‬
‫שותף; הצגת מסמך ‪ DNA‬מזויף וכיו"ב‪ .‬החשש‪ :‬שהראיות‬
‫המזויפות יכנסו בטעות לתיק‪.‬‬
‫התחזות לאחר – תלוי למי‪ .‬התחזות לאדם המהווה סמכות‬ ‫‪‬‬
‫רוחנית תהא אמצעי פסול‪ .‬התחזות לרב – אמצעי פסול חמור‬
‫(סנקר )‪ .‬התחזות לעו"ד – אמצעי פסול חמור‪.‬‬
‫סיווג של אמצעים פסולים – מצב כיום בעקבות יששכרוב‬
‫ראיות שהושגו באמצעים פסולים – יישכרוב (דוק' פסילה פסיקתית)‬ ‫נכנס בקצרה לניתוח של ס'‪ 12‬ובהרחבה לניתוח של יששכרוב‪.‬‬
‫תכלית‪ :‬שמירה על טוהר ההליך השיפוטי‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫אלימות‪/‬איום באלימות‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫תחולה‪ :‬כל סוגי הראיות‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫אלימות קשה‪/‬עינויים‪ :‬אמצעי פסול חמור = פסילת הודאה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההלכה‪ :‬ראיה תפסל בהתקיים ‪ 2‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫אלימות אחרת‪/‬איום באלימות – אמצעי פסול מתון = אין‬ ‫‪‬‬
‫הראיה הושגה שלא כדין;‬ ‫‪‬‬
‫פסילה מיידית של ההודאה‪ ,‬יש לבדוק איך השפיעו האמצעים‬
‫קבלת הראיה תביא לפגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן (או‬ ‫‪‬‬ ‫על הנחקר הספציפי (מבחן סובייקטיבי למחצה)‪.‬‬
‫לזכות יסוד אחרת) – שלא בהתאם לפסקת ההגבלה‪.‬‬ ‫שיטות חקירה לא הוגנות (אמצעים פסיכולוגיים)‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫מה ימלא את תנאי "הושגה שלא כדין"‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫אמצעים שיביאו את הנחקר לחוסר יכולת להפעיל שק"ד‬ ‫‪‬‬
‫הפעלת אמצעים בלתי חוקיים‪/‬פסולים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולפעול לפי רצונו החופשי יכולים לעלות לכדי אמצעים‬
‫פעולה בניגוד לחוק‪/‬תקנה‪/‬נוהל מפורש להשגת הראיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חמורים – תמיד ייבחן לפי ההקשר והנסיבות‪:‬‬
‫מניעת זכויות להן זכאי הנחקר על‪-‬פי דין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שעות חקירה לא שגרתיות – האם יש הצדקה לקיום‬ ‫‪‬‬
‫הבטחה שהופרה לא להשתמש בראיה נגד הנאשם (פרחי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החקירה בשעות הקטנות של הלילה‪ /‬במועד בו הנחקר‬
‫מועד להיות עייף במיוחד?‬
‫מה ימלא את תנאי הפגיעה בזכות להליך הוגן‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫משך החקירה – האם יש הצדקה לחקירה ארוכה? האם‬ ‫‪‬‬
‫אי גילוי סיבת המעצר‪/‬ההאשמות נגד החשוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במהלכה אפשרו לנחקר לשתות‪/‬לאכול‪/‬לעשן וכיו"ב?‬
‫מניעה‪/‬פגיעה בזכות לייצוג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בתחבולות‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫‪13‬‬
‫ביהמ"ש מכריע בין שתי הגרסאות וקובע האם הראיה קבילה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדובר בהחלטת ביניים שאין חובה לנמק אותה בשלב זה‬
‫(אלא רק בסוף בהכרעת הדין המלאה)‪.‬‬
‫ביקורת קרמניצר ‪ :‬ההפרדה בין קבילות הראיה להכרעה‬ ‫‪‬‬
‫הסופית‪ ,‬והעובדה שאין חובת נימוק כבר בשלב הביניים‬
‫פוגעת בנאשם – החלטה על קבילות פעמים רבות מלווה‬
‫ב"מחיר" במשקל‪ ,‬אבל בהיעדר חובת הנמקה‪ ,‬לביהמ"ש‬
‫יש קושי להעניק בשלב מאוחר יותר משקל נמוך לראיה‬
‫עליה הכריז כקבילה‪.‬‬
‫נפקות משפטית‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫אם ההודאה קבילה – תוכל לשמש ראיה לאמיתות התוכן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם ההודאה פסולה – לא ניתן להשתמש בה במשפט (ס'‪,)56‬‬ ‫‪‬‬
‫אבל כל ראיה שהושגה בעקבותיה תהא קבילה (אין תחולה‬
‫מלאה של דוקטרינת פרי העץ המורעל האמריקאית ‪ -‬פרחי )‪.‬‬
‫מישור המשקל‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫נדרשת תוספת ראייתית של "דבר מה נוסף" כדי לבסס‬ ‫‪‬‬
‫הרשעה על הודאה לפי ס'‪:12‬‬
‫רקע‪ :‬תוספת פסיקתית (אנדלרסקי ) ייחודית לזירת‬ ‫‪‬‬
‫הודאת החוץ‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬תוספת מאמתת‪ ,‬יכולה להיות מורכבת‬ ‫‪‬‬
‫מראיה אחת‪/‬ממקבץ ראיות; וצריכה להיות חיצונית‬
‫להודאה ולמודה (מקפידים רק על חיצונית למודה)‪.‬‬
‫תכלית‪ :‬להתמודד עם לחצים פנימיים שעלולים להוביל‬ ‫‪‬‬
‫להודאות שווא (הגנה על בן משפחה‪ ,‬רצון לרצות את‬
‫החוקרים וכיו"ב ‪.)47‬‬
‫מבחנים לבדיקת יכולתן של ראיות נסיבתיות לשמש‬ ‫‪‬‬
‫כדבר מה נוסף‪:‬‬
‫(א) מבחן ההזדמנות ‪ -‬ככל שהנוכחות במקום פחיות שגרתית‬
‫וההסבר פחות סביר כך משתכנעים שהייתה לנאשם‬
‫הזדמנות לבצע את העבירה;‬
‫(ב) מבחן הפרטים המוכמנים ‪ -‬פרטי חקירה שלא ידועים‬
‫לציבור ורק מי שהיה בזירת האירוע יכיר;‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫נטל ההוכחה ‪ :‬בעל דין שמתנגד להעדה בע"פ יצטרך להוכיח‬ ‫‪‬‬ ‫(ולא מצטברים) לבדיקת קיומו של קש"ס בין הראיה הפסולה‬ ‫אי יידוע בדבר זכות השתיקה‪/‬חסיון מפני הפללה עצמית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שמדובר על עסקה מהסוג שנהוג לערוך בכתב (אי התנגדות‬ ‫להרשעה‪:‬‬ ‫שיקולים שיש לבחון בדיון על פסילת ראיה מכוח‬ ‫(‪)6‬‬
‫תכשיר העדה בע"פ)‪.‬‬ ‫מבחן אובייקטיבי‬ ‫מבחן סובייקטיבי‬ ‫הדוקטרינה‪:‬‬
‫מהות ‪ :‬לפי לשון הס' דרישת הכתב מתייחסת לכל הפרטים‬ ‫‪‬‬ ‫האם יש די ראיות‬ ‫האם הנאשם היה‬
‫האופי והחומרה של אי החוקיות האמצעים להשגת הראיה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מספקות אחרות‬ ‫מורשע גם אילולא‬ ‫תוכן‬
‫החיוניים של העסקה‪ ,‬אבל הפסיקה הגמישה את הדרישה‪:‬‬ ‫במבחן‬
‫התומכות את להכניס‬ ‫הוגשה הראיה‬ ‫המבחן‬ ‫האם מדובר בפגם טכני‪/‬מהותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרייזלר ‪ :‬מספיקה ראשית ראיה בכתב לעמידה בדרישה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפחות‬
‫את כל‬ ‫ההרשעה?‬ ‫הפסולה?‬ ‫האם מדובר בהפרה מכוונת‪/‬שיטתית או בהפרה בתו"ל?‬ ‫‪‬‬
‫חלבי ‪ :‬מכתב הוא ראשית ראייה ולא נדרש שהפרטים‬ ‫‪‬‬ ‫הסוגים‬
‫ביהמ"ש של הערעור בודק‬ ‫ביהמ"ש של הערעור נכנס‬
‫בצהוב‬
‫ולעשות‬ ‫האם הזכות שהופרה היא טכנית או מהותית?‬ ‫‪‬‬
‫האם יש בתיק די ראיותאיזון‬
‫החיוניים יופיעו בו; גם אם יש מחלוקת על התוכן‪ ,‬די‬ ‫בנעלי ביהמ"ש קמא כדי‬
‫ביניהם‬ ‫אופן‬ ‫האם הנאשם תרם לאי החוקיות שבהשגת הראיה?‬ ‫‪‬‬
‫בקיומו של כתב כדי לכונן את הדרישה‪.‬‬ ‫כשרות בכדי להביא‬ ‫להחליט האם הייתה‬
‫יישום‬
‫עזאם ‪ :‬מספיקה קבלה עם שמות הצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להרשעה – ללא קשר‬ ‫הרשעה גם ללא הראייה‬ ‫באיזו מידה של קלות ניתן היה להשיג את הראיה באופן‬ ‫‪‬‬
‫המבחן‬
‫להלך הרוח של ביהמ"ש‬ ‫הפסולה;‬ ‫חוקי (ככל שקל היה להשיג כך ההפרה חמורה יותר –‬
‫סתירת ראיה בכתב יכולה להיעשות רק‬ ‫ס'‪ 80‬סיפא‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫קמא‪.‬‬ ‫וככל שההפרה חמורה יותר העילה לפסול תגדל)‪.‬‬
‫באמצעות ראיה אחרת בכתב‪ /‬הודאה של הנתבע‪ /‬פנקסי הנה"ח‬ ‫האמצעי‪ :‬בדיקה משפטית‬ ‫האמצעי‪ :‬לשון הכרעת‬ ‫ההבדל‬
‫שלו (בין אם הייתה דרישת כתב מלכתחילה ובין אם לא הייתה)‪.‬‬ ‫האם הראיה הייתה מתגלית ממילא ע"י הרשויות (אם‬ ‫‪‬‬
‫של הראיות בתיק‪.‬‬ ‫הדין‬ ‫בין‬
‫הפסיקה הגמישה את הדרישה וקבעה שערעור על תוכן‬ ‫‪‬‬ ‫שאלה נורמטיבית;‬ ‫שאלה עובדתית;‬ ‫הייתה מתגלית ממילא תקטן הסיבה לפסול)‪.‬‬
‫המבחנים‬
‫המסמך – חייב כתב‪/‬הודאה‪/‬פנקסי הנתבע אבל טענות אחרות‬ ‫נטל ההוכחה – מוטל על כתפי הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מידת ההשפעה של האמצעי הפסול על מהימנות הראיה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נטל‬
‫(לדוג'‪ :‬נגד תוקף העסקה‪/‬החיוב או נגד החוקיות שלהם) –‬ ‫מידת ההוכחה – יצירת ספק סביר שההרשעה‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שמתעורר חשש לאמינות הראיה‪ ,‬כך תגבר הנטייה‬ ‫‪‬‬
‫ומידת‬
‫יתקבלו גם ראיות בע"פ (עדות)‪.‬‬ ‫הייתה על בסיס הראייה הפסולה‪ ,‬בכדי להביא‬ ‫לפסול אותה‪.‬‬
‫ההוכחה‬
‫ס'‪ :82‬הדרישה של ס'‪ 80‬לא תחול על‪:‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫לביטול ההרשעה‪.‬‬ ‫האם לראיה יש קיום עצמאי מאי החוקיות שהייתה‬ ‫‪‬‬
‫ביטול ההרשעה וזיכוי‬ ‫ביטול ההרשעה‬
‫פעולות בין קרובים מדרגה ראשונה (רוזנברג);‬ ‫‪‬‬ ‫אם נמצא‬ ‫כרוכה בהשגתה – רלוונטי בעיקר לראיות חפציות‪ .‬קיום‬
‫הנאשם‪.‬‬ ‫והחזרת התיק לערכאה‬
‫כשאי אפשר היה להעלות את העסקה על הכתב בגלל כוח‬ ‫‪‬‬ ‫קש"ס‬ ‫עצמאי של הראיה יהיה שיקול שלא לפסול‪ ,‬כיוון‬
‫הדיונית‪.‬‬
‫עליון;‬ ‫שמהימנות של ראיה חפצית תהא פחות מושפעת מעדות‪.‬‬
‫דרישת הכתב‬
‫היה שטר שאבד שלא באשמת המסתמך עליו;‬ ‫‪‬‬ ‫דרישה ראייתית שקיימת רק בדין האזרחי‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫שיקולי עלות‪/‬תועלת חברתיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בכפר של אנאלפביתים‪.‬‬ ‫הבדלים בין דרישה ראייתית לדרישה מהותית‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫חומרת העברה – ככל שחמורה יותר‪ ,‬תקטן הנטייה‬ ‫‪‬‬
‫הידיעה השיפוטית‬ ‫מהותית‬ ‫ראייתית‬ ‫לפסול‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬כאשר בעל דין רוצה להוכיח טענה כלשהי‪ ,‬עליו‬ ‫(‪)1‬‬ ‫מיועדת לכונן את הפעולה‬ ‫מיועדת להבטיח את מהימנות‬
‫המשפטית‬ ‫ההוכחה‬
‫חשיבות הראיה להוכחת האשמה – ככל שמרכזית יותר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫להביא ראיות לאותה טענה‪.‬‬ ‫בהיעדר כתב – אין פעולה‬ ‫בהיעדר כתב – יש קושי בהוכחה‬ ‫תקטן הנטייה לפסול‪.‬‬
‫חריג הידיעה השיפוטית (בפלילי ואזרחי)‪ :‬ביהמ"ש רשאי‬ ‫(‪)2‬‬ ‫משפטית‬
‫יש דרישה להעלות את הדברים‬ ‫מועד העלאת הדברים על הכתב‬ ‫שימוש בראיות פסולות – ס'‪ 56‬לפק' הראיות‬
‫לעשות שימוש במידע הבסיסי שכל אדם משכיל ממוצע נושא‬ ‫על הכתב במועד העסקה‪.‬‬ ‫אינו משנה – אפשר גם בדיעבד‪.‬‬ ‫דנ"פ אבוטבול‪ :‬ס'‪ 56‬כולל הנחיות לטיפול בראיות‬ ‫(‪)1‬‬
‫באמתחתו‪ ,‬ולהכריע ביחס לטענה מסוימת‪ ,‬מבלי שהצדדים‬ ‫מקור נורמטיבי לדרישה‪ :‬ס'‪ 80‬ו‪ 82-‬לחוק הפרוצדורה‬ ‫(‪)3‬‬ ‫פסולות‪:‬‬
‫הביאו ראיות לקיומה‪.‬‬ ‫האזרחית העות'מאני‪.‬‬ ‫הרישא של הסעיף‪ ,‬הנחיה לערכאה הדיונית ‪ :‬ראיה פסולה‬ ‫‪‬‬
‫עובדות עליהן חל חריג הידיעה השיפוטית‪:‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫ס'‪ 80‬רישא‪ :‬סוגים של עסקאות שנהוג לערוך בכתב – יש‬ ‫(‪)4‬‬ ‫לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פס"ד‪.‬‬
‫עובדות הנוגעות לדין הישראלי (ס'‪57‬ב לפק' הראיות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להוכיח בכתב‪.‬‬ ‫הסיפא של הסעיף‪ ,‬הנחיה לערכאת הערעור‪ :‬אם נעשה‬ ‫‪‬‬
‫עובדות הידועות לאדם משכיל ממוצע‪/‬לאדם סביר‪ ,‬מבלי‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש בראיה פסולה יש להחיל אחד משני מבחנים חליפיים‬
‫לעיין במקורות כלשהם‪.‬‬
‫‪14‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫טעויות והטיות קוגניטיביות‪ :‬בהיעדר אפשרות להעמיד את‬ ‫‪‬‬ ‫דוג' לעובדות שהוגדרו בפסיקה כשייכות לחריג‪ :‬אקדח‬ ‫‪‬‬
‫סברות ביהמ"ש למבחן אובייקטיבי חיצוני‪ ,‬גדלה ההסתברות‬ ‫עלול להמית; מספר הימים בחודש; מחלות נפש עשויות‬
‫לטעות הנובעת מהערכת ייתר של ביהמ"ש ביחס לידיעותיו‪,‬‬ ‫להוביל להזיות‪.‬‬
‫או מהטיה קוגניטיבית‪.‬‬ ‫עובדות שניתנות לבירור ולקביעה מדויקת על ידי הזדקקות‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה במראית פני הצדק‪ :‬נקודת המוצא היא שעל ביהמ"ש‬ ‫‪‬‬ ‫מהירה ונוחה למקורות שאינם שנויים במחלוקת‬
‫מוטל תפקיד פאסיבי ביחס להצגת המסכת העובדתית‪,‬‬ ‫דוג ‪ :‬קיומו של סניף בנק – ניתן לברר בקלות באתר של‬ ‫‪‬‬
‫ותפקיד אקטיבי ביחס להכרעה במחלוקת‪ .‬כאשר ביהמ"ש‬ ‫הבנק (פועלים נ' פסגות )‪.‬‬
‫מתפרץ לזירה ונוטל תפקיד פעיל במקום בו הוא אמור להיות‬
‫בטריבונאלים מיוחדים בלבד (עבודה‪/‬משפחה וכיו"ב) –‬ ‫‪‬‬
‫פאסיבי‪ ,‬יש פגיעה בפני הצדק‪.‬‬
‫מנהגים השייכים לתחום ההתמחות יפלו גם הם בגדרי חריג‬
‫שיקול בעד הכנסת ידע אישי של שופט להליך המשפטי‪:‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫הידיעה השיפוטית‪.‬‬
‫יעילות‪ :‬השימוש בידיעה השיפוטית מוזיל את עלויות‬ ‫‪‬‬ ‫עובדות עליהן לא חל חריג הידיעה השיפוטית‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫ההוכחה של הצדדים‪ ,‬וכנגזרת – את העלויות החברתיות של‬
‫ידיעה פרטית של שופט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההליך השיפוטי בכללותו‪.‬‬
‫ידיעה הכרוכה בבקיאות מקצועית מסוימת (גם אם השופט‬ ‫‪‬‬
‫בקיא באופן חריג בעניין מסוים)‪.‬‬
‫דוג' לעובדות שהוגדרו כלא שייכות לחריג‪ :‬מסלול‬ ‫‪‬‬
‫התנועה של גוף בעקבות תאונה; חוקי הבליסטיקה;‬
‫ניתוח גרפולוגי ‪ /‬ידיעה גרפולוגית‪.‬‬
‫דין זר – יש להיעזר במומחים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חריג לעניין הדין הזר ‪ -‬בנסיבות המקימות "חזקת שוויון‬ ‫‪‬‬
‫הדינים" אין צורך להוכיח את הדין הזר‪.‬‬
‫שיקולים כנגד הכנסת ידע אישי של שופט להליך‬ ‫(‪)5‬‬
‫המשפטי‪:‬‬
‫קושי לשרטט גבול ברור בין "ידיעה שיפוטית" ל"ידיעה‬ ‫‪‬‬
‫פרטית" של שופט‪.‬‬
‫סטייה מהמודל האדברסרי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫יסודות המודל האדוורסרי נשענים על שתי חלופות לגילוי‬ ‫‪‬‬
‫האמת‪ :‬מנגנון ההסכמה (המקום בו הצדדים מסכימים‬
‫ביניהם)‪ ,‬ומנגנון היריבות (עימות בין גרסאות הצדדים)‪.‬‬
‫ההתבססות על מאגרי הידע האישיים של השופטים אינה‬
‫עולה בקנה אחד עם אף אחד מהם;‬
‫האוטונומיה של הצדדים נפגעת כתוצאה מצמצום‬ ‫‪‬‬
‫השליטה שלהם בחומר הראייתי המובא בפני ביהמ"ש‪.‬‬
‫כרסום בתפקיד הפאסיבי של ביהמ"ש במסגרת ההליך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬
‫ההצדקה הדאונטולוגית (קאנט) (ע'‪ :)8‬שני שיקולים‬
‫להשאיר את הראיות בדבר האופי הרע מחוץ לסל הראייתי‪:‬‬
‫בשל‬ ‫אדם‬ ‫להעניש‬ ‫מוצדק‬ ‫לא‬ ‫‪-‬‬
‫אישיותו‪/‬מוניטין שלילי‪ /‬השתייכותו לקבוצת האנשים‬
‫שפשעו בעבר או בעלי מוניטין שלילי ‪ -‬ענישה צריכה‬
‫להיות רק בגין מעשה ספציפי‪.‬‬
‫שלילת הבחירה חופשית –אם מעצם היות הנאשם בעל‬
‫עבר פלילי נסיק שהוא ביצע את הפשע הנידון‪ ,‬אזי‬
‫שלמעשה נשללה ממנו הבחירה חופשית‪ ,‬והוא חייב היה‬
‫לבצע את המעשה‪.‬‬
‫ביקורת על ההצדקה הדאונטולוגית‪:‬‬
‫טיעון הדטרמיניזם שולל אפשרות לייצר מערכת משפטית‬
‫שעובדת לפי כללים יוריסטיים‪ :‬אין אפשרות לייצר‬
‫מערכת משפטית אפקטיבית ללא חשיבה מערכתית‪.‬‬
‫טשטוש גבולות בין הנדבך האפיסטמי ולנדבך המטפיזי‬
‫של המשפט‪ :‬הידיעה שמישהו עשה משהו רע בעבר אינה‬
‫שוללת ממנו את הבחירה האם לעשות מעשה רע‬
‫בהווה‪/‬בעתיד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬
‫(‪)5‬‬ ‫הגישה הכלכלית אקס פוסט (מודל מזעור העלויות של‬ ‫(‪)2‬‬ ‫עדות בדבר האופי הרע של הנאשם‬
‫פוזנר) (ע'‪ 5‬באמצע )‪:‬אין להכניס ראיות בדבר האופי הרע משני‬ ‫הכלל‪ :‬בשלב הכרעת הדין (ברור האשמה) אין להביא ראיות‬ ‫(‪)1‬‬
‫טעמים‪:‬‬ ‫הנוגעות להתנהגות פלילית קודמת של הנאשם (ס'‪ 163‬לחסד"פ)‪.‬‬
‫דטרמיניזם‬ ‫‪‬‬
‫הרחבת גדר המחלוקת – תגדיל עלויות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשלב גזירת הדין‪ :‬ניתן להגיש ראיות בדבר האופי הרע של‬ ‫‪‬‬
‫הנאשם (ס'‪ 187‬לחסד"פ)‪.‬‬
‫הטיות קוגניטיביות – הגדלת שיעור הטעות השיפוטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מלכודת‪ :‬חל רק על נאשם‪ ,‬לא על קורבן‪/‬עדים‪/‬אחרים‪ .‬כאשר‬ ‫‪‬‬
‫הביקורת על ההצדקה של מודל מזעור העלויות (ע'‪:)5-6‬‬ ‫‪‬‬
‫בקייס לא מדובר בנאשם – אין בעיה עם הראיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטיין ‪ -‬כשלים ביישום‪ :‬תת הפנמה של עלויות ותועלות‬ ‫‪‬‬ ‫תחולה‪ :‬בהליך הפלילי בלבד‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫בשל פער בין פונק' התועלת של הצדדים לזו של החברה ‪+‬‬
‫מקור הכלל‪ :‬במשפט האנגלי שנקלט לדין הישראלי בהלכת‬ ‫(‪)3‬‬
‫יצירת אי‪-‬וודאות ביחס למשקל שיקבלו הראיות (תלוי‬
‫שיוביץ ‪ :‬אין להביא ראיות על עברות קודמות או על מעשים‬
‫בראיות של הצד השני)‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫שליליים שלא הסתיימו בהרשעה‪.‬‬
‫שטיין ‪ -‬פערי מידע ‪ :‬בין הצדדים‪ ,‬ובין ביהמ"ש לצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חריגים – מתי מותר להביא ראיה לאופי הרע של הנאשם‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫‪‬‬
‫התעלמות מהקשר בין הדין המהותי לפרוצדורלי (שטיין‬ ‫‪‬‬ ‫כשהעברה הקודמת היא יסוד מיסודות העברה הנוכחית‬ ‫‪‬‬
‫‪ +‬פרחומובסקי)‪.‬‬ ‫(היימן – נהיגה בזמן פסילת רישיון)‪.‬‬
‫התעלמות משאלות חלוקתיות – רגולציה של דיני הראיות‬ ‫‪‬‬ ‫כשנדרש לשם הפרכת טענה עובדתית ספציפית שמעלה‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תמנע הקצאת סיכונים שרירותית‪.‬‬ ‫הנאשם (אבו גודה )‪.‬‬
‫סנקיריקו – היעדר העדפה לקסיקלית‪ :‬מה קורה כשחקר‬ ‫‪‬‬ ‫כשהנאשם מעיד להגנתו בדבר אופיו הטוב (ס'‪ 163‬לחסד"פ)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האמת מתנגד עם תכליות אחרות של הדין‪.‬‬ ‫מעשים דומים (שיוביץ ) – פירוט בהמשך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה הכלכלית אקס אנטה (גישה הרתעתית ‪-‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫עדות שיטה (שוורץ ) – פירוט בהמשך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סנקיריקו) (ע'‪ – )6‬אין להכניס ראיות בדבר האופי הרע‪:‬‬
‫בהליך אזרחי‪ :‬ראיות בדבר אופי הרע של אחד הצדדים‬ ‫(‪)5‬‬
‫ייצרו תמריץ שלילי לחזור ולפשוע כי תוחלת העלות‬ ‫‪‬‬ ‫ייבחנו‪ ,‬כמו כל ראיה אחרת‪ ,‬ביחס לתרומתן לשאלה שבמחלוקת‬
‫השולית של הפעולה העבריינית מצטמצמת ויש תמריץ‬ ‫– אם תורמות לברור המחלוקת‪ ,‬יאפשרו‪ .‬אם לא – לא יאפשרו‪.‬‬
‫לבחור בתועלת מהפשע הנוסף‪.‬‬
‫הצדקות לכלל האופי הרע‪:‬‬
‫הביקורת על ההצדקה של הגישה ההרתעתית (ע'‪ :)6‬לא הולך‬ ‫‪‬‬
‫גישה מסורתית (ע'‪ 5‬למעלה)‪ :‬ראיות בנוגע לאופי הרע של‬ ‫(‪)1‬‬
‫מספיק רחוק בניסיון להכווין התנהגות‪ :‬ממוקד במניעת‬
‫הנאשם מרחיקות את ביהמ"ש מחקר האמת משני טעמים‪:‬‬
‫הפשע השני‪ ,‬במקום להכניס ראיות על אופי רע‪ ,‬ולתמרץ‬
‫כפירה בקיומו של רצידיביזם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הימנעות מהפשע הראשון‪.‬‬
‫הגישה ההתנהגותית (כהנמן וטברסקי)‪:‬ראיות בדבר‬ ‫(‪)4‬‬ ‫הטיות קוגניטיביות של מקבלי החלטה במשפט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האופי הרע יוצרות הטיות קוגניטיביות אצל מקבלי ההחלטות‬ ‫הביקורת על הגישה המסורתית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫במערכת השיפוטית (ע'‪:)7‬‬ ‫סנקיריקו ‪ :‬יש נתונים אמפיריים שמעידים על רצידיביזם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הטיית הייצוגיות ‪ -‬בהינתן שייכות לקבוצה עבריינית‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫סנקיריקו ‪ :‬אין היגיון פנימי בגישה שמקדשת את חקר‬ ‫‪‬‬
‫יש הערכת ייתר של הסיכוי לאשמה והערכת חסר של‬ ‫האמת ומונעת מביהמ"ש גישה לראיות שיחשפו אותה‪.‬‬
‫ראיות ממשיות;‬
‫פישר ‪ :‬גישה שמתעלמת מעלויות שיש לחקר האמת‬ ‫‪‬‬
‫עודף ביטחון בהערכה ראשונית ‪ -‬חשיפה קודם לטענות‬ ‫‪‬‬ ‫ומתעלמת מהמתחים שקיימים בפועל במערכת‪.‬‬
‫התביעה מייצרת הערכה ראשונית לרעת הנאשם‪.‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫מעשים דומים‬
‫הכלל ‪ :‬בשלב הכרעת הדין מותר להביא ראיות הנוגעות‬ ‫(‪)1‬‬
‫לעובדות שיש להן תכונות אחדות שזהות עם העובדות בכתב‬
‫עדות שיטה‬
‫האישום‪ ,‬ושיש להן משמעות רלוונטית לשאלה שבמחלוקת‪.‬‬
‫הכלל ‪ :‬בשלב הכרעת הדין מותר להביא ראיות הנוגעות‬ ‫(‪)1‬‬
‫למעשים דומים עד לכדי זהות לעברה המיוחסת (טביעת אצבע‬
‫רמת הדמיון הנדרשת ‪ :‬נמוכה‪ ,‬דגש על דרך ביצוע כללית‪,‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫הסכמות ראייתיות‬ ‫ולא על טיב המעשה הספציפי‪.‬‬
‫עבריינית)‪ ,‬בהינתן עמידה ב‪ 2-‬תנאים מצטברים (שוורץ)‪:‬‬
‫הגיונות יסוד של השיטה האדוורסרית ביחס לראיות‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫תחולה ‪ :‬רק בהליך הפלילי; חל על מעשים שבוצעו לפני‬ ‫(‪)3‬‬
‫ריבונות הצדדים ‪ +‬יעילות (גישה לחומר) ‪ +‬אינטרס‪11 .‬‬
‫ייחודיות ‪ :‬מאפיינים שאינם משקפים התנהגות מצויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגשת כתב האישום‪ ,‬או לאחר מכן (שיוביץ ); לא חל על מעשים‬
‫מנגנוני היסוד של השיטה האדוורסרית‪ :‬מנגנון ההסכמה‬ ‫(‪)2‬‬ ‫חזרתיות ‪ :‬על השיטה לחזור על עצמה באופן כוללני כמקשה‬ ‫‪‬‬
‫מהם זוכה הנאשם (קריב) – פישר‪ :‬זו טעות‪ .‬כן חל על זיכויים‬
‫‪ +‬מנגנון היריבות – הסכמות ראייתיות חותרות תחת שניהם‪11 .‬‬ ‫אחת (להבדיל מחזרה מזדמנת של רכיב‪/‬שניים מתוכה)‪.‬‬
‫בהם הוכחה אשמה בוודאות גבוה‪ ,‬אך שלא מספיקה להרשעה‪.‬‬
‫סוגי הסכמות‪ :‬תוכן (קבילות‪/‬צורת הגשה‪ /‬הכרעה) ‪+‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫רמת הדמיון הנדרשת‪ :‬גבוהה מאוד (כמעט זהות מלאה)‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫נטל ההוכחה‪ :‬על התביעה (יכולה להוכיח כל מעשה בנפרד‬ ‫(‪)4‬‬
‫טמפורליות (לפני‪/‬אחרי פרוץ הסכסוך) ‪ +‬קונטקסטואליות‬ ‫תכלית‪ :‬ראיה לביסוס היסוד הנפשי והעובדתי‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫או כמקשה אחת)‪.‬‬
‫(פלילי‪/‬אזרחי)‪12 .‬‬ ‫נפקות משפטית‪:‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫תכלית‪ :‬ראיה לביסוס היסוד הנפשי בלבד (משמשת‬ ‫(‪)5‬‬
‫אינטרס הצדדים‪ :‬הפחתת עלויות ‪ +‬הפחתת סיכונים ‪+‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫יכולה לשמש כראיה יחידה להרשעה למרות שמדובר בראיה‬ ‫‪‬‬ ‫לסתירת טענות תו"ל‪ ,‬רשלנות‪ ,‬שגגה‪ ,‬היעדר כוונה וכיו"ב)‪.‬‬
‫איתות רצינות ‪ +‬התנהגות רצויה (כיבוד חוזה ‪ +‬יעילות איסוף‬ ‫נסיבתית (כזו הדורשת היסק לוגי) – בפועל כמעט לא קורה‪.‬‬ ‫נפקות משפטית‪ :‬יכולה לשמש כחיזוק (תוספת מאמתת)‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬
‫ראיות)‪12 .‬‬ ‫יכולה לשמש כסיוע‪/‬כחיזוק (תוספת מסבכת‪/‬מאמתת)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חריג עברות פדופיליה‪ :‬ניתן להשתמש במעשים דומים גם‬ ‫(‪)7‬‬
‫אינטרס חברתי להכרה‪ :‬יעילות ‪ +‬אוטונומיה‪13 .‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫מקרים פרדיגמטיים בהם יעשה שימוש בעדות שיטה‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫להוכחת היסוד העובדתי (פלוני)‪.‬‬
‫שיקולים נגד הכרה‪ :‬יעילות ‪ +‬אוטונומיה‪13 .‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫מעשה העברה לא שנוי במחלוקת – עדות השיטה משמשת כדי‬ ‫‪‬‬ ‫הנפקות המשפטית ‪ :‬בעברות פדופיליה מעשים דומים יוכלו‬ ‫‪‬‬
‫גבולות רצויים לקבלה של הסכמות ‪14‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫לקשור את הנאשם למעשה‪.‬‬ ‫לשמש כתוספת ראייתית של סיוע (ראיה מסבכת) (פלוני )‪.‬‬
‫התפתחות היסטורית‪ :‬מודל ציבורי‪/‬מודל פרטי ‪14‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫זהות העושה לא שנויה במחלוקת – עדות השיטה משמשת‬ ‫‪‬‬ ‫רמת הדמיון הנדרשת בעברות פדופיליה ‪ :‬נמוכה מהדרישה‬ ‫‪‬‬
‫דיון פוזיטיבי – הסכמות במישור אזרחי ‪14-15‬‬ ‫(‪)9‬‬ ‫להוכחה שמדובר במעשה עברייני (‪ – Makin‬זוג שאימץ ילדים‬ ‫הרגילה ויכולה להתייחס לטיב המעשה וגם לדרך הביצוע‬
‫דיון פוזיטיבי – הסכמות במישור פלילי ‪15-16‬‬ ‫(‪)10‬‬ ‫קטנים ובכל פעם הילד מת ונקבר בחצר ‪)‬‬ ‫הכללית (פלוני )‪.‬‬
‫פוליגרף כדוגמא ‪ -‬פלילי‪ +‬אזרחי ‪16-17‬‬ ‫(‪)11‬‬ ‫סיכום עדות שיטה ומעשים דומים‬
‫יש נטייה בפסיקה להגמיש ולהחליש את דרגת הדמיון‬ ‫(‪)1‬‬
‫דיני הראיות – הגדרה‪ ,‬ביקורת‪ ,‬הצדקות‬ ‫הנדרשת לעניין שאלת הקבילות של ראיות שכאלה – ביטוי‬
‫טבע אפיסטמי של ההליך השיפוטי;‬ ‫(‪)1‬‬ ‫למעבר מקבילות למשקל‪.‬‬
‫ראיות ככלי בלעדי לחקר האמת בעידן המודרני;‬ ‫(‪)2‬‬ ‫זלצמן הציעה לבטל את ההבחנה‪ ,‬להוריד את רמת הדמיון‬ ‫(‪)2‬‬
‫הגדרה כללית של ראיה; ‪2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫הנדרשת לעניין שאלת הקבילות – ולהעביר את שאלת הדמיון‬
‫הגדרה של ראיה משפטית; ‪3‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫למישור המשקל (ככל שהדמיון רב יותר – הראיה תקבל משקל‬
‫גדול יותר)‪.‬‬
‫ההבדל בין ראיות משפטיות לאחרות; ‪2-3‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫הבעייתיות ברעיון של ראיה; ‪2‬‬ ‫(‪)6‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫סעיף סל ‪ -‬נסיבות אחרות בהן דרושה‪ ,‬לדעת ביהמ"ש‪ ,‬הנמקה‬ ‫‪‬‬ ‫(א) תוספת מסבכת – עליה לקשור את הנאשם לעברה;‬ ‫הגדרה של דיני ראיות ‪ +‬תכלית ונחיצות שלהם; ‪3‬‬ ‫(‪)7‬‬
‫(ס'‪.))5(54‬‬ ‫(ב) מקור נפרד ועצמאי מהראיה לשמה נדרש הסיוע;‬ ‫הביקורת על דיני הראיות (ההוכחה החופשית); ‪3-4‬‬ ‫(‪)8‬‬
‫להתייחס לגדרי המחלוקת שהוגדרו בין הצדדים – היא‬ ‫(ג)‬
‫ההצדקות לדני הראיות‪:‬‬ ‫(‪)9‬‬
‫אינה חייבת להתייחס דווקא לאחד מיסודות העברה‪.‬‬
‫מסורתית – חקר האמת‪4-5 .‬‬ ‫‪‬‬
‫פישר ‪ :‬ככל שגזרת המחלוקת רחבה יותר‪ ,‬כך יהיה‬ ‫‪‬‬
‫מזעור עלויות – יעילות (עלות‪/‬תועלת) ‪ +‬חקר האמת‪5-6 .‬‬ ‫‪‬‬
‫לתביעה קל יותר להביא ראיות לסיוע‪ .‬כאשר הנאשם‬
‫שותק בשלב החקירה – גזרת המחלוקת היא הרחבה‬ ‫התנהגות ראשית – הרתעה‪ ,‬מניעת תמריצים לפשוע‪6 .‬‬ ‫‪‬‬
‫ביותר מבחינת התביעה‪.‬‬ ‫התנהגותית – צמצום‪/‬מניעה של הטיות קוגנטיביות‪7-8 .‬‬ ‫‪‬‬
‫ההיררכיה בין התוספות הראייתיות‪:‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫דאונטולוגית – וודאות מוסרית כתלות באשמה‪8 .‬‬ ‫‪‬‬
‫הדעות חלוקות בפסיקה מה התוספת הראייתית החזקה‬ ‫‪‬‬ ‫תוספות ראייתיות‬
‫יותר‪ :‬ישנם פס"ד שבהם מתקבל הרושם שדבר מה נוסף הוא‬ ‫הגדרה‪ :‬קטגוריות של מקרים בהם גם כאשר ביהמ"ש‬ ‫(‪)1‬‬
‫תוספת ראייתית חזקה יותר מדבר לחיזוק‪ ,‬ולהפך‪.‬‬ ‫מייחס משקל מקסימלי לראיה‪ ,‬הוא מנוע מלבסס הרשעה רק‬
‫עליה‪ ,‬ותידרש תוספת ראייתית‪.‬‬
‫מה שיכול למלא את דרישת הסיוע‪ ,‬יכול למלא גם את דרישת‬ ‫‪‬‬
‫החיזוק‪ ,‬אך‪ ,‬מה שיכול למלא את דרישת הסיוע לא בהכרח‬ ‫התכלית‪ :‬להגן על ביהמ"ש מפני הטיות ‪ +‬להגן על נאשמים‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫יכול למלא את הדרישה של דבר מה נוסף‪.‬‬ ‫מבחן הכלים השלובים‪ :‬ככל שביהמ"ש מייחס מהימנות‬ ‫(‪)3‬‬
‫תוספות ראייתיות בהליך האזרחי – ס'‪ 54‬לפק' הראיות‬ ‫גבוה יותר לראיה שדורשת תוספת ראייתית – כך התוספת‬
‫בעבר היו דרישות לתוספות ראייתיות בהליך האזרחי‪,‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫הנדרשת תהא צנועה יותר (ולהיפך)‪.‬‬
‫אולם כיום ניתן לבסס הכרעה משפטית בדין האזרחי עם עדות‬ ‫פישר ‪ :‬יש סף אפיסטמי של מהימנות שאם ראיה לא עוברת‬ ‫‪‬‬
‫יחידה‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬שום תוספת לא תוכל לרפא‪ .‬אבל מהרגע שנחצה הסף –‬
‫במקומות בהם בעבר נדרשה תוספת ראייתית – הדרישה‬ ‫(‪)2‬‬ ‫יוחל מבחן הכלים השלובים‪.‬‬
‫הומרה בחובת הנמקה‪.‬‬ ‫ביקורת סנג'רו ‪ :‬אם התכלית היא להגן על ביהמ"ש מהטיותיו‬ ‫‪‬‬
‫הנמקה‪ :‬פירוט של ביהמ"ש בהחלטתו מה הניע אותו‬ ‫‪‬‬ ‫שלו‪ ,‬אז ראוי היה לדרוש שככל שהראיה מהימנה יותר – כך‬
‫להסתפק בעדות יחידה (ס'‪.)54‬‬ ‫תידרש תוספת חזקה יותר‪.‬‬
‫בבסיס הדרישה יש שני תנאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫היחס בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור‪ :‬כשנדרשת‬ ‫(‪)4‬‬
‫קיומו של טעם ממשי להחלטה;‬ ‫‪‬‬ ‫תוספת ראייתית‪ ,‬שאלת קיומה היא שאלה משפטית שפותחת‬
‫פתח להתערבות ערכאת הערעור‪.‬‬
‫חשיפת ההחלטה לביקורת של ערכאת הערעור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיווג תוספות ראייתיות‪:‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫קטגוריות בהן הכרעה על סמך עדות יחידה דורשת הנמקה‬ ‫(‪)3‬‬
‫תוספת מאמתת ‪ -‬שופכת אור כללי שמאמת את העדות‬ ‫‪‬‬
‫(ס'‪:)54‬‬
‫הטעונה תוספת‪.‬‬
‫עדות של קטין למטה מגיל ‪( 14‬ס'‪))1(54‬‬ ‫‪‬‬
‫דבר לחיזוק – דרישה למתן נופך של אמינות‪ ,‬לא חייב‬ ‫‪‬‬
‫עדות של בעל דין‪ ,‬או בן זוגו‪/‬הורו‪/‬אחיו‪/‬ילדיו‪/‬אחותו של בעל‬ ‫‪‬‬
‫להתייחס לזהות הנאשם (כהן)‪.‬‬
‫הדין(ס'‪.))2(54‬‬
‫דבר מה נוסף – דרישה ייחודית להודאת חוץ ומקורה‬ ‫‪‬‬
‫עדות של אדם בעל עניין בתוצאות המשפט (ס'‪.))3(54‬‬ ‫‪‬‬
‫בפסיקה (אנדלרסקי )‪.‬‬
‫התובענה היא נגד עיזבון‪/‬קטין‪/‬חולה נפש או נעדר(ס'‪.))4(54‬‬ ‫‪‬‬
‫תוספת מסבכת ‪ -‬קושרת את הנאשם לעבירה המיוחסת לו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיוע – תוספת שצריכה לעמוד ב‪ 3-‬תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪18‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫תוספות ראייתיות בפלילי – מיפוי דרישות ‪ +‬מענה‬

‫מה ימלא את הדרישה‬ ‫התוספת הנדרשת‬ ‫סוג הראיה‬

‫ראיות נסיבתיות שעומדות באחד המבחנים‪ :‬מבחן ההזדמנות ‪ -‬ככל שהנוכחות במקום פחיות שגרתית וההסבר פחות סביר כך‬ ‫דבר מה נוסף (אנדרלרסקי ) ‪‬‬ ‫הודאת חוץ של נאשם לפי ס'‪12‬‬
‫משתכנעים שהייתה לנאשם הזדמנות לבצע את העבירה; מבחן הפרטים המוכמנים ‪ -‬פרטי חקירה שלא ידועים לציבור ורק מי‬
‫שהיה בזירת האירוע יכיר; מבחן ההשתלבות ‪ -‬שילוב ‪ 2‬המבחנים‪.‬‬
‫נאשם השומר על זכות השתיקה (מילשטיין ‪ :‬ארבל קובעת שס'‪ 162‬לחסד"פ אינו הסדר שלילי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעבר גם ראשית הודאה יכלה לשמש דבר מה נוסף (פלוני) – כיום לא (אדריס)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נאשם השומר על זכות השתיקה (במשפט) – ס'‪ 162‬לחסד"פ‬ ‫‪‬‬ ‫חיזוק ‪10‬א(ד)‬ ‫אמרת חוץ של עד לפי ס'‪10‬א‬
‫חיזוק ‪(55‬ב)‬ ‫עדות יחידה של קטין מתחת לגיל ‪12‬‬
‫שתיקה של חשוד‪/‬נאשם בחקירה משטרתית – ס'‪(28‬א) לחוק המעצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיזוק ‪54‬א(א)‬ ‫עדות יחידה של שותף לדבר עברה שאינו עד מדינה‬
‫טענת "אין להשיב לאשמה" של נאשם – ס'‪(152‬ב) לחסד"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל ראיה שיכולה לשמש לסיוע תוכל לשמש גם לחיזוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעשים דומים‬ ‫‪‬‬
‫חיזוק מחוזק – דרישה איכותית ולא כמותית לתוספת ראייתית משמעותית יותר מתוספת רגילה של חיזוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חיזוק מחוזק‬ ‫עדות יחידה של שותף לדבר עברה שאינו עד מדינה שיש‬
‫(גרוניס ‪ +‬לוי פס"ד ב"ש)‬ ‫חשש ביחס למהימנות עדותו בשל אינטרס אישי‬
‫חיזוק מחוזק‬ ‫"עד מדינה לשיטתו"‪ :‬עד שסבור (סובייקטיבית) שיקבל‬
‫(אבו‪-‬ליטאף )‬ ‫טובת הנאה בגין עדותו‬
‫חיזוק מחוזק ‪10‬א(ד) ‪+‬‬ ‫עדות יחידה של קטין מתחת לגיל ‪ 12‬שמובאת מכוח ס'‪10‬א‬
‫‪(55‬ב)‬
‫נאשם השומר על זכות השתיקה (במשפט) ‪ -‬פרט ל‪ 3-‬מצבים‪ )1( :‬כשהעדות הטעונה סיוע היא של חוקר ילדים לפי ס'‪ 11‬לחוק הגנת‬ ‫‪‬‬ ‫סיוע ‪54‬א(א)‬ ‫עדות יחידה של שותף לדבר עבירה שהוא עד מדינה‬
‫סיוע‬ ‫עדות יחידה בעברה של מתן עדות שקר‬
‫ילדים; (‪ )2‬כשהסיוע נדרש לצורך ס'‪(20‬ד) לחוק חקירת אנשים עם מוגבלויות; (‪ )3‬אם הנאשם הוא מוגבל נפשית‪/‬שכלית ס'‪162‬‬ ‫סיוע ס'‪54‬א(ג) ‪ +‬ס'‪11‬‬ ‫עדות ילד (מתחת לגיל ‪ )14‬שנמסרה ע"י חוקר ילדים מכוח‬
‫לחסד"פ‪.‬‬ ‫לחוק הגנת ילדים‬ ‫ס'‪ 9‬לחוק הגנת ילדים‬
‫ראשית הודאה ‪ -‬אמירה כללית ועמומה המשקפת תחושת אשמה כללית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עדות של שותף לדבר עבירה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שקרי נאשם יוכלו לשמש כסיוע אם יעמדו ב‪ 5-‬תנאים מצטברים (אל‪-‬שבאב )‪ )1( :‬השקר צריך להיות בעניין מרכזי ולא בסוגיות‬ ‫‪‬‬
‫פריפריאליות; (‪ )2‬השקרים הם זדוניים ונועדו להטעות; (‪ )3‬השקרים הם ברורים וחד משמעיים; (‪ )4‬הראיה הפוזיטיבית להוכחת‬
‫השקר צריכה להיות נפרדת מהראיה הדורשת סיוע; (‪ )5‬גם כאשר מוכח שקר – על התביעה להראות שהוא נובע מהעבירה עליה נסוב‬
‫ההליך המשפטי‪ ,‬ולא ממקור אחר שאינו רלוונטי (נאשם שמשקר ביחס למקום הימצאו כיוון שבוגד באשתו)‪.‬‬
‫עדות שיטה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעשים דומים יוכלו לשמש כסיוע רק במקרים חריגים כמו עבירות פדופיליה (פלוני )‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות מפלילה של הנאשם – המלטות מזירת הפשע‪ ,‬קניית אקדח וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מצב נפשי של קורבן העברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירוט של ביהמ"ש בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה‪ .‬בבסיס הדרישה יש שני תנאים‪ )1( :‬קיומו של טעם ממשי‬ ‫‪‬‬ ‫הנמקה ‪54‬א(ב)‬ ‫עדות יחידה של קרבן עבירת מין‬
‫להחלטה; (‪ )2‬חשיפת ההחלטה לביקורת של ערכאת הערעור‪.‬‬
‫דף מיפוי ראיות בקייס‬
‫(‪ )1‬בשורה – מה הראיה כמו שמופיעה בקייס‬
‫(‪ )2‬למה ולמי היא רלוונטית?‬
‫‪20‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫(‪ )3‬בשורה – איזו מן ראיה (הודאת חוץ‪ ,‬עדות מומחה)‪.‬‬

‫(‪ )4‬האם יש עליה עוד מגבלות? (לדוג‪ :‬עדות שותף‬
‫שמובאת מכוח ס'‪10‬א)‬
‫(‪ )5‬האם יש בעיית מהימנות עם הראיה? לבדוק‪:‬‬
‫‪ ‬יש סתירה בינה לבין ראיות אחרות?‬
‫‪ ‬יש בה סתירות פנימיות?‬
‫‪ ‬האם העד הוא בעל עניין‪/‬קטין‪/‬קרוב‪/‬עד מדינה –‬
‫אם כן‪ ,‬לציין שאפריורית המהימנות נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬לא לשכוח פלגינן דיבורא – אפשר לייחס מהימנות‬
‫שונה לחלקים שונים בעדות‪.‬‬
‫‪ ‬לא לשכוח לציין את ס'‪ 53‬כמגדיר מהימנות‪.‬‬
‫(‪ )6‬משקל הראיה – לא לבזבז זמן‪ ,‬רק לציין רלוונטיות‬
‫‪ +‬מהימנות‪.‬‬
‫(‪ )7‬האם נדרשת תוספת ראייתית – טבלה בעמ' הקודם‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מיכל לביא – ט‪.‬ל‪.‬ח וזה‪ ...‬‬ ‫ראיות תשע"ו‪ ,‬פישר – צ'ק ליסט מכוון בחינה – ושאלוהים ישמור על כולנו ‪‬‬

‫‪22‬‬