Professional Documents
Culture Documents
מבחן בקיאות- מלכים
מבחן בקיאות- מלכים
מוטיבים דומים ניבים וביטויים דיאלוג\ מקומות\ מדרשי שם\ קשרי משפחה\ ציטוט שם הסיפור+
לסיפור אחר משפטי מפתח פרק
דמות אבישג- וְ הַ ּמֶ לְֶך ּדָ וִ ד ז ֵָקןּ ,בָ א ּבַ ּיָ ִמים; וַיְ כַ ּסֻ הּוּ ,בַ ּבְ ג ִָדים ,וְ ֹלא משיחת שלמה
א' – "זקן ובא בימים" וַיְ בַ ְקׁשּו ַנע ֲָרה יָפָ הּ ,בְ כֹל ּגְ בּול יִ ְׂש ָראֵ ל; וַּיִ ְמצְ אּו, ֹאמרּו לוֹ עֲבָ דָ יו ,יְ בַ ְקׁשּו לַאדֹנִ י הַ ּמֶ לְֶך יִ חַ ם ,לוֹ .ב ַוּי ְ למלך-
יׁשג הַ ּׁשּונ ִַּמית ,וַּיָ בִ אּו אֹתָ ּה ,לַּמֶ לְֶך.
אֶ ת-אֲ בִ ַ ּות ִהי-לוֹ סֹכֶ נֶת; ַנע ֲָרה בְ תּולָה ,וְ עָ ְמדָ ה לִ ְפנֵי הַ ּמֶ לְֶךְ , פרק א'
נ – "ויחזק בקרנות המזבח" יקָך ,וְ חַ ם לַאדֹנִ י הַ ּמֶ לְֶך. וְ ָׁשכְ בָ ה בְ חֵ ֶ
אדוניה בן חגית- המלך דוד זקן ,גופו כבר לא כל כך בריא ,עבדיו
נ"ב – "לא יפול משערתו" לא וְ גַם-הּוא טוֹבּ-תַֹאר ְמאֹד ,וְ אֹתוֹ יָלְ דָ ה ַאחֲ ֵרי מביאים לו נערה צעירה ובתולה איתה ינעים את
יקרה לו דבר רע (לאדוניה) ַאבְ ָׁשלוֹם. זמנו בשם אבישג השונמית.
ַּׂשא לֵאמֹר ,אֲ נִ י אֶ ְמֹלְך; וַּיַ עַ ׂש וַאֲ דֹנִ ּיָ ה בֶ ן-חַ ּגִ ית ִמ ְתנ ֵ
לוֶֹ ,רכֶ ב ּופָ ָר ִׁשים ,וַחֲ ִמ ִּׁשים ִאיׁשָ ,רצִ ים לְ פָ נָיו .ו
וְ ֹלא-עֲצָ בוֹ ָאבִ יו ִמּיָ מָ יו לֵאמֹר ,מַ ּדּועַ ּכָ כָ ה עָ ִׂשיתָ ;
מגיע אדוניה בן חגית ,בנו של דוד ואומר אני אהיה
מלך ,הוא עושה לעצמו רכבים ופרשים
ֹה--אם יִ ְהיֶה לְ בֶ ן-חַ יִ לֹ ,לא-יִ ּפֹל ִמ ַּׂשע ֲָרתוֹ ִ ַוּיֹאמֶ ר ְׁשֹלמ
ם-רעָ ה ִתּמָ צֵ א-בוֹ ,וָמֵ ת .נג וַּיִ ְׁשלַח הַ ּמֶ לְֶך ָארצָ ה; וְ ִא ָ ְ
ְׁשֹלמֹה ,וַּיו ִֹרדֻ הּו מֵ עַ ל הַ ִּמזְ ּבֵ חַ ,וַּיָ בֹא ,וַּיִ ְׁש ַּתחּו לַּמֶ לְֶך
ְׁשֹלמֹה; ַוּיֹאמֶ ר-לוֹ ְׁשֹלמֹה ,לְֵך לְ בֵ יתֶ ָך
ב' – "אנכי הולך בדרך כל מות דוד- תׁ-שֹלמֹה בְ נוֹ ,לֵאמֹר. ְ וַּיִ ְק ְרבּו יְ מֵ י-דָ וִ ד ,לָמּות; וַיְ צַ ו אֶ צוואת דוד
הארץ" וַּיִ ְׁשּכַ ב ּדָ וִ ד ,עִ ם-אֲ בֹתָ יו; וַּיִ ָּקבֵ רּ ,בְ עִ יר ּדָ וִ ד וְ הַ ּיָ ִמים, ָארץ; וְ חָ ז ְַק ָּת ,וְ הָ יִ יתָ לְ ִאיׁש. ב ָאנֹכִ י ֹהלְֵךּ ,בְ דֶ ֶרְך ּכָ ל-הָ ֶ וחיסול חשבונות
דוד לשלמה ַארּבָ עִ יםָׁ ,שנָהּ :בְ חֶ בְ רוֹן אֲ ֶׁשר מָ לְַך ּדָ וִ ד עַ ל-יִ ְׂש ָראֵ לְ , ת-מ ְׁשמֶ ֶרת יְ הוָה אֱ ֹלהֶ יָךָ ,ללֶכֶ ת ּבִ ְד ָרכָ יו ִ ג וְ ָׁשמַ ְר ָּת אֶ –
ֹלׁשים וְ ָׁשֹלׁשירּוׁש ִ ַלם מָ לְַךְׁ ,ש ִ ָ מָ לְַךֶׁ ,שבַ ע ָׁשנִ יםּ ,ובִ ּומ ְׁשּפָ ָטיו וְ עֵ ְדוֺתָ יולִ ְׁשמֹר חֻ ּקֹתָ יו ִמצְ וֺתָ יו ִ פרק ב'
ז – "תעשה חסד" ָׁשנִ ים דוד עומד למות הוא קורא לשלמה ואומר לו שעליו
לאחר צוואתו מת דוד ונקבר בעיר דוד ,לאחר להיות חזק ובוגר ,לשמור את מצוות ה' וללכת
ח – "קללה נמרצת" שמלך 40שנה ,בחברון 7שנים ובירושלים 33שנים בדרכו ,לשמור חוקותיו למען זה שה' יהיה איתך
קללה חזקה וקשה ועם עמך
וְ גַם אַ ָּתה יָדַ עְ ָּת אֵ ת אֲ ֶׁשר-עָ ָׂשה לִ י יוָֹאב ּבֶ ן-צְ רּויָה,
י – "וישכב ..עם אבותיו" ֵיׂ-ש ֵרי צִ בְ אוֹת יִ ְׂש ָראֵ ל לְ ַאבְ נֵר ּבֶ ן-נֵר אֲ ֶׁשר עָ ָׂשה לִ ְׁשנ ָ
ימות י-מלְ חָ מָ ה,וְ ַלעֲמָ ָׂשא בֶ ן-יֶתֶ ר וַּיַ הַ ְרגֵם ,וַּיָ ֶׂשם ְּדמֵ ִ
ּבְ ָׁשֹלם; וַּיִ ֵּתן ְּדמֵ י ִמלְ חָ מָ הּ ,בַ חֲ ג ָֹרתוֹ אֲ ֶׁשר ּבְ מָ ְתנָיו,
כ – "אל תשב את פני" ּובְ ַנעֲלוֹ ,אֲ ֶׁשר ּבְ ַרגְ לָיו
אל תאכזבי בבקשה זו הוא אומר לו לגבי יואב בן צוריה שהרג את אבנר
ואת עמשא שעליו למות גם.
לז – "דמך יהיה בראשך" ֲׂשה-חֶ ֶסד ,וְ הָ יּו ּבְ אֹכְ לֵי וְ לִ בְ נֵי בַ ְרזִ ּלַי הַ ּגִ לְ עָ ִדי ַּתע ֶ
תמות ׁשֻ לְ חָ נֶָךּ :כִ י-כֵןָ ,ק ְרבּו אֵ לַיּ ,בְ בָ ְר ִחיִ ,מ ְּפנֵי ַאבְ ָׁשלוֹם
מב – "והלכת אנה ואנה" ָאחיָך.ִ
יצאת מהבית הוא מצווה עליו לעשות חסד עם בני ברזילי והגלעדי
מה – "וכסא דוד יהיה נכון כי סיפקו לו מחסה וסיועו לו בצרכיו כשברח
לפני ה' עד עולם" מלכות דוד מאבשלום.
תשאר לעד ִׁש ְמעִ י בֶ ןּ-ג ֵָרא בֶ ן-הַ יְ ִמינִ יִ ,מּבַ חֻ ִרים ,וְ הּוא ִקלְ לַנִ י
ְק ָללָה נִ ְמ ֶרצֶ תּ ,בְ יוֹם לֶכְ ִּתי מַ חֲ נָיִ ם; וְ הּוא-י ַָרד
אתי ,הַ ּיַ ְרּדֵ ן ,וָאֶ ָּׁשבַ ע לוֹ בַ יהוָה לֵאמֹר, לִ ְק ָר ִ
ַאלּ-תנ ֵַּקהּוּ ,כִ י ִאיׁש ְ יתָך ּבֶ חָ ֶרב .ט וְ עַ ָּתה, ִאם-אֲ ִמ ְ
ֲׂשהּ-לוֹ ,וְ הו ַֹר ְד ָּת חָ כָ ם ,אָ ָּתה; וְ יָדַ עְ ָּת אֵ ת אֲ ֶׁשר ַּתע ֶ
תׂ-שיבָ תוֹ ּבְ דָ ם ְׁשאוֹל.ֵ אֶ
גם שמעי בן גרא בן הימיני עליו למות אך דוד נשבע
לא להרוג אותו אבל שלמה יכול לעשות כך.
ּוׁשֹלמֹה--י ַָׁשב ,עַ לּ-כִ ּסֵ א ּדָ וִ ד ָאבִ יו; ו ִַּתּכֹן מַ לְ כֻתוֹ, ְ
ְמאֹד אז מסופר שמלכותו של שלמה מצליחה מאוד,
אַ ְּת יָדַ עַ ְּת ּכִ י-לִ י הָ יְ תָ ה הַ ְּמלּוכָ ה ,וְ עָ לַי ָׂשמּו
כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל ְּפנֵיהֶ ם ,לִ ְמֹלְך; ו ִַּתּסֹב הַ ְּמלּוכָ ה ו ְַּת ִהי
ָאחיּ ,כִ י מֵ יְ הוָה הָ יְ תָ ה ּלוֹ .טז וְ עַ ָּתהְׁ ,שאֵ לָה ַאחַ ת לְ ִ
ְךַ--אלּ-ת ִׁשבִ י ,אֶ תּ-פָ נָי; ַוּתֹאמֶ ר ָ ָאנֹכִ י ׁשֹאֵ ל מֵ ִא ָּת
אֵ לָיוּ ,דַ ּבֵ ר .יז ַוּיֹאמֶ רִ ,א ְמ ִרי-נָא לִ ְׁשֹלמֹה הַ ּמֶ לְֶךּ ,כִ י
יׁשג הַ ּׁשּונ ִַּמית, ֹלא-י ִָׁשיב ,אֶ תּ-פָ נָיִ ְך; וְ יִ ֶּתן-לִ י אֶ ת-אֲ בִ ַ
לְ ִא ָּׁשה
אז מגיע אדוניהו בן חגית אל בת שבע אומר לה
שהוא בה לשלום .הוא אומר לה כי היא ידעה שזכות
המלוכה הייתה שלו ,שהקשיבו לו אבל אז סרה ממנו
המלוכה ועברה לשלמה כי ה' החליט והוא אינו בא
בטענות על כך אבל יש לו שאלה אחת לבת שבע,
לקבל את אבישג השונמית לאישה ובת שבע
מתחייבת לדבר עם שלמה.
וַּיַ עַ ן הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹה ַוּיֹאמֶ ר לְ ִאּמוֹ ,וְ לָמָ ה אַ ְּת ׁשֹאֶ לֶת
יׁשג הַ ּׁשֻ נ ִַּמית לַאֲ דֹנִ ּיָ הּו ,וְ ַׁשאֲ לִ י-לוֹ
אֶ ת-אֲ בִ ַ
ָאחי הַ ּגָדוֹל ִמּמֶ ּנִ י; וְ לוֹ ּולְ אֶ בְ יָתָ ר אֶ ת-הַ ְּמלּוכָ הּ ,כִ י הּוא ִ
הַ ּכֹהֵ ןּ ,ולְ יוָֹאב ּבֶ ן-צְ רּויָה.
שלמה מיד מבין מה רוצה אדוניה הוא מבין שבגלל
שלא נשואי אם אדוניה יתחתן הוא יהיה מלך.
ּכִ י הַ ּיוֹם ,יּומַ ת אֲ דֹנִ ּיָ הּו .כה וַּיִ ְׁשלַח הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹה,
ּבְ יַד ּבְ ָניָהּו בֶ ן-יְ הוֹיָדָ ע; וַּיִ ְפּגַעּ-בוֹ ,וַּיָ מֹת.
לכן הוא מבקש לעצמו את אבישג השומנית ומצווה
להרוג את אדוניהו.
לׂ-שדֶ יָךּ--כִ י ּולְ אֶ בְ יָתָ ר הַ ּכֹהֵ ן ָאמַ ר הַ ּמֶ לְֶךֲ ,ע ָנתֹת לְֵך עַ ָ
ִאיׁש מָ וֶת ,אָ ָּתה; ּובַ ּיוֹם הַ ּזֶה ֹלא אֲ ִמיתֶ ָךּ ,כִ י-נ ָָׂשאתָ
אֶ ת-אֲ רוֹן אֲ ֹדנָי יְ הוִ ה לִ ְפנֵי ּדָ וִ ד ָאבִ י ,וְ כִ י ִה ְתעַ ּנִ יתָ ּ ,בְ כֹל
ר-ה ְתעַ ּנָה ָאבִ י .כז וַיְ ג ֶָרׁש ְׁשֹלמֹה אֶ ת-אֶ בְ יָתָ ר, אֲ ֶׁש ִ
תּ-דבַ ר יְ הוָה ,אֲ ֶׁשר ִּדּבֶ ר ִמ ְהיוֹת ּכֹהֵ ן לַיהוָה ,לְ מַ ּלֵא אֶ ְ
עַ לּ-בֵ ית עֵ לִ י ּבְ ִׁשֹלה
אביתר הכוהן שתמך באדוניה מגורש מיד,
וְ הַ ְּׁשמֻ עָ הּ ,בָ ָאה עַ ד-יוָֹאבּ ,כִ י יוָֹאב נ ָָטה ַאחֲ ֵרי אֲ דֹנִ ּיָ ה,
וְ ַאחֲ ֵרי ַאבְ ָׁשלוֹם ֹלא נ ָָטה; וַּיָ נָס יוָֹאב אֶ ל-אֹהֶ ל יְ הוָה,
וַּיַ חֲ זֵק ּבְ ַק ְרנוֹת הַ ִּמזְ ּבֵ חַ .כט ַו ֻּיּגַד לַּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹהּ ,כִ י נָס
יוָֹאב אֶ ל-אֹהֶ ל יְ הוָה ,וְ ִהּנֵה ,אֵ צֶ ל הַ ִּמזְ ּבֵ חַ ; וַּיִ ְׁשלַח
ְׁשֹלמֹה אֶ תּ-בְ ָניָהּו בֶ ן-יְ הוֹיָדָ ע ,לֵאמֹר--לְֵך ְּפגַעּ-בוֹ.
יואב כששומע על מות אדוניה מבקש מקלט בקרנות
מזבח אבל שלמה מצווה להורג אותו וכך קורה.
וַּיִ ְׁשלַח הַ ּמֶ לְֶך ,וַּיִ ְק ָרא לְ ִׁש ְמעִ יַ ,וּיֹאמֶ ר לוֹ ּבְ נֵה-לְ ָך בַ יִ ת
ירּוׁש ִ ַלם ,וְ י ַָׁשבְ ָּת ָׁשם; וְ ֹלא-תֵ צֵ א ִמ ָּׁשםָ ,אנֶה וָָאנָה. ָ ּבִ
אתָך ,וְ עָ בַ ְר ָּת אֶ ת-נַחַ ל ִק ְדרוֹןָ --ידֹעַ לז וְ הָ יָה ּבְ יוֹם צֵ ְ
ֹאׁשָך
ֵּתדַ עּ ,כִ י מוֹת ָּתמּותּ :דָ ְמָך ,יִ ְהיֶה בְ ר ֶ
שמעי שקילל את דוד ,מקבל הוראה משלמה לבנות
בית ולא לצאת ממנו כי אם יצא ימות ולאחר 3שנים
יוצא ומת.
ו וַיְ צַ ו הַ ּמֶ לְֶך ,אֶ תּ-בְ ָניָהּו ּבֶ ן-יְ הוֹיָדָ ע ,וַּיֵ צֵ א ,וַּיִ ְפּגַעּ-בוֹ
ַדׁ-שֹלמֹה. וַּיָ מֹת; וְ הַ ּמַ ְמלָכָ ה נָכוֹנָהּ ,בְ י ְ
כו – "נמכרו רחמיה" וַּיִ ְתחַ ֵּתן ְׁשֹלמֹה ,אֶ תּ-פַ ְרעֹה מֶ לְֶך ִמצְ ָריִ ם; וַּיִ ַּקח אֶ תּ-בַ תּ-פַ ְרעֹה ,וַיְ בִ יאֶ הָ אֶ ל-עִ יר ּדָ וִ ד ,עַ ד ּכַ ֹּלתוֹ לִ בְ נוֹת התגלות ה'
רחמה על התינוק רּוׁש ִ ַלם ָסבִ יב .ב ַרק הָ עָ םְ ,מזַּבְ ִחים ּבַ ּבָ מוֹתּ :כִ י ֹלא-נִ בְ נָה בַ יִ ת לְ ֵׁשם אֶ תּ-בֵ יתוֹ וְ אֶ תּ-בֵ ית יְ הוָה ,וְ אֶ ת-חוֹמַ ת יְ ָ לשלמה +משפט
יְ הוָה ,עַ ד הַ ּיָ ִמים הָ הֵ ם שלמה –
ז – "ואנוכי נער קטן לא אדע שלמה מתחתן עם בת פרעה מלך מצרים והוא מביא אותה לעיר דוד ,עד שיסיים לבנות את ביתו ואת בית פרק ג'
צאת ובא" ה' ואת החומה אשר מסביב לירושלים .בינתיים העם זובח בבמות פרטיות לה' כי לא נבנה בית ה' באותם
מכיוון שאין לי ניסיון קודם ימים.
בהנהגה ,אני רואה עצמי כנער וַּיֶ אֱ הַ ב ְׁשֹלמֹה ,אֶ ת-יְ הוָהָ ,ללֶכֶ תּ ,בְ חֻ ּקוֹת ּדָ וִ ד ָאבִ יוַ :רקּ ,בַ ּבָ מוֹת--הּוא ְמזַּבֵ חַ ּ ,ומַ ְק ִטיר .ד וַּיֵ לְֶך הַ ּמֶ לְֶך
בתחום זה י-היא הַ ּבָ מָ ה הַ ּגְ דוֹלָה; אֶ לֶף עֹלוֹת ַי ֲעלֶה ְׁשֹלמֹה ,עַ ל הַ ִּמזְ ּבֵ חַ הַ הּוא. ּגִ בְ ֹענָה לִ זְ ּבֹחַ ָׁשםּ ,כִ ִ
ח – "עם רב אשר לא ימנה שלמה הולך אל גבעון לזבוח לה' כי שם נמצא המקום המרכזי לזבוח והוא מעלה אלף עולות כדי להראות
ולא יספר מרוב" לה' כמה אוהב אותו ומאמין בו.
ֹלהיםְׁ ,שַאל מָ ה אֶ ֶּתן-לְָך .ו ַוּיֹאמֶ ר ְׁשֹלמֹה ,אַ ָּתה לׁ-שֹלמֹהּ--בַ חֲ לוֹם הַ ּלָיְ לָה; ַוּיֹאמֶ ר אֱ ִ ּבְ גִ בְ עוֹן ,נִ ְרָאה יְ הוָה אֶ ְ
ט – "להבין בין טוב לרע" עָ ִׂשיתָ עִ ם-עַ בְ ְּדָך דָ וִ ד ָאבִ י חֶ ֶסד ּגָדוֹלּ ,כַ אֲ ֶׁשר הָ לְַך לְ פָ נֶיָך ּבֶ אֱ מֶ ת ּובִ צְ דָ ָקה ּובְ יִ ְׁש ַרת לֵבָ ב ,עִ ּמָ ְך;
יב – "לב חכם ונבון" וְ נָתַ ָּת לְ עַ בְ ְּדָך לֵב ׁשֹמֵ עַ ,לִ ְׁשּפֹט אֶ ת-עַ ְּמָך ,לְ הָ בִ יןּ ,בֵ ין-טוֹב לְ ָרעּ :כִ י ִמי יּוכַ ל לִ ְׁשּפֹט ,אֶ ת-עַ ְּמָך הַ ּכָ בֵ ד הַ ּזֶה.
ה' נראה שם לשלמה בחלום הלילה ושואל אותו מה הוא ירצה לקבל .שלמה עונה שהוא קיבל את מה
שרצה ,שה' שמר את חסדו לדוד אביו ,שהוא סומך עליו וה' ממש מרוצה מתשובת שלמה .לכן ,ה' עונה לו
שבגלל שהיה כל כך צנוע ולא ביקש לחיות ימים רבים ,ולא ביקש שאויביו יפלו בקרבות הוא ייתן לו לב
חכם ונבון שלא היה עוד ולא יהיה עוד למישהו וכן גם עושר וכבוד שלא היה ולא יהיה.
ֹלהים אֵ לָיו ,יַעַ ן אֲ ֶׁשר ָׁשַאלְ ָּת יטב הַ ּדָ בָ רּ ,בְ עֵ ינֵי אֲ ֹדנָיּ :כִ י ָׁשַאל ְׁשֹלמֹה ,אֶ ת-הַ ּדָ בָ ר הַ ּזֶה .יא ַוּיֹאמֶ ר אֱ ִ וַּיִ ַ
ֹלאׁ-שַאלְ ָּת ּלְ ָך ע ֶֹׁשר ,וְ ֹלא ָׁשַאלְ ָּת ,נֶפֶ ׁש אֹיְ בֶ יָך; וְ ָׁשַאלְ ָּת ּלְ ָך הָ בִ ין,
ָ ֹלאׁ-שַאלְ ָּת ּלְ ָך י ִָמים ַרּבִ ים וְ
ָ אֶ ת-הַ ּדָ בָ ר הַ ּזֶה וְ
לִ ְׁשמֹעַ ִמ ְׁשּפָ ט.
ּומצְוֺ תַ יּ ,כַ אֲ ֶׁשר הָ לְַךּ ,דָ וִ יד ָאבִ יָך--וְ הַ אֲ ַרכְ ִּתי ,אֶ ת-יָמֶ יָך{ .ס} טו וַּיִ ַקץ ְׁשֹלמֹה, וְ ִאם ֵּתלְֵך ּבִ ְד ָרכַ י ,לִ ְׁשמֹר חֻ ַּקי ִ
רּוׁש ִ ַלם וַּיַ ֲעמֹד לִ ְפנֵי אֲ רוֹן ּבְ ִרית-אֲ ֹדנָי ,וַּיַ עַ ל עֹלוֹת וַּיַ עַ ׂש ְׁשל ִָמים ,וַּיַ עַ ׂש ִמ ְׁש ֶּתה, וְ ִהּנֵה חֲ לוֹם; וַּיָ בוֹא יְ ָ
לְ כָ ל-עֲבָ דָ יו.
ה' מוסיף שאם ילך בדרכו יאריך את ימי חיו .שלמה קם מהחלום הולך לירושלים ועומד לפני ארון הברית
ומעלה אותו לה' ועושה משתה לאור החלום הזה שחלם.
ָאז ָּתבֹאנָהְׁ ,ש ַּתיִ ם נ ִָׁשים זֹנוֹת--אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶך; ו ַַּת ֲעמ ְֹדנָה ,לְ פָ נָיו.
אז ,מגיעות אל שלמה שתי נשים זונות
יׁשי ,לְ לִ ְד ִּתי ,ו ֵַּתלֶדּ ,גַם-הָ ִא ָּׁשה אֲ נִ י וְ הָ ִא ָּׁשה הַ ּזֹאת ,י ְֹׁשבֹת ּבְ בַ יִ ת אֶ חָ ד; וָאֵ לֵד עִ ּמָ ּהּ ,בַ ּבָ יִ ת .יח וַיְ ִהי ּבַ ּיוֹם הַ ְּׁשלִ ִ
הַ ּזֹאת; וַאֲ נ ְַחנּו י ְַחּדָ ו ,אֵ ין-זָר ִא ָּתנּו ּבַ ּבַ יִ ת ,זּול ִָתי ְׁש ַּתיִ ם-אֲ נ ְַחנּוּ ,בַ ּבָ יִ ת .יט וַּיָ מָ ת ּבֶ ן-הָ ִא ָּׁשה הַ ּזֹאת ,לָיְ לָה,
יקּה;אֲ ֶׁשר ָׁשכְ בָ ה ,עָ לָיו .כ ו ַָּת ָקם ּבְ תוְֹך הַ ּלַיְ לָה ו ִַּת ַּקח אֶ תּ-בְ נִ י מֵ אֶ צְ לִ י ,וַאֲ מָ ְתָך יְ ֵׁשנָה ,ו ַַּת ְׁשּכִ יבֵ הּוּ ,בְ חֵ ָ
יקי. וְ אֶ תּ-בְ נָּה הַ ּמֵ תִ ,ה ְׁשּכִ יבָ ה בְ חֵ ִ
ואומרת לו אישה אחת ילדתי בן לאחר 3ימים האישה הזונה השנייה שגרה עימי ילדה בן והוא מת אז
בלילה היא התגנבה והחליפה בן בני לבן בנה במיטה
וָָאקֻ ם ּבַ ּב ֶֹקר לְ הֵ ינִ יק אֶ תּ-בְ נִ י ,וְ ִהּנֵה-מֵ ת; וָאֶ ְתּבוֹנֵן אֵ לָיו ּבַ ּב ֶֹקר ,וְ ִהּנֵה ֹלא-הָ יָה בְ נִ י אֲ ֶׁשר ָיל ְָד ִּתי .כב ַוּתֹאמֶ ר
הָ ִא ָּׁשה הָ ַאחֶ ֶרת ֹלא כִ יּ ,בְ נִ י הַ חַ י ּובְ נְֵך הַ ּמֵ ת ,וְ זֹאת אֹמֶ ֶרת ֹלא כִ יּ ,בְ נְֵך הַ ּמֵ ת ּובְ נִ י הֶ חָ י; ו ְַּתדַ ּבֵ ְרנָה ,לִ ְפנֵי הַ ּמֶ לְֶך.
כג ַוּיֹאמֶ ר הַ ּמֶ לְֶך--זֹאת אֹמֶ ֶרת ,זֶהּ-בְ נִ י הַ חַ י ּובְ נְֵך הַ ּמֵ ת; וְ זֹאת אֹמֶ ֶרת ֹלא כִ יּ ,בְ נְֵך הַ ּמֵ ת ּובְ נִ י הֶ חָ י
.כשקמה בבוקר להניק הבחינה האישה כי זה לא בנה הילד המת ששוכב לידה .האישה השנייה אומרת
לשלמה כי זה לא נכון וזה אכן בנה והיא לא החליפה בין הילדים.
ּותנּו אֶ ת-הַ חֲ צִ י ְקחּו לִ י-חָ ֶרב; וַּיָ בִ אּו הַ חֶ ֶרב ,לִ ְפנֵי הַ ּמֶ לְֶך .כה ַוּיֹאמֶ ר הַ ּמֶ לְֶךּ ,גִ זְ רּו אֶ ת-הַ ּיֶ לֶד הַ חַ י לִ ְׁשנָיִ ם; ְ
לְ ַאחַ ת ,וְ אֶ ת-הַ חֲ צִ י לְ אֶ חָ ת .כו ַוּתֹאמֶ ר הָ ִא ָּׁשה אֲ ֶׁשרּ-בְ נָּה הַ חַ י אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶךּ ,כִ י-נִ כְ ְמרּו ַרחֲ מֶ יהָ עַ לּ-בְ נָּהַ ,וּתֹאמֶ ר
ַאלּ-ת ִמיתֻ הּו
ְ ּבִ י אֲ דֹנִ י ְּתנּו-לָּה אֶ ת-הַ ּיָ לּוד הַ חַ י ,וְ הָ מֵ ת
המלך שלמה אומר אם כך וכל אחת טוענת כי זה בנה תביאו חרב וחתכו את הילד לשניים וכל אחת תקבל
חצי .אז עונה האישה שבנה הוא בנה החי שיתנו את הילד לאישה השנייה כי אם יחתכו אותו ימות.
וַּיַ עַ ן הַ ּמֶ לְֶך ַוּיֹאמֶ רְּ ,תנּו-לָּה אֶ ת-הַ ּיָ לּוד הַ חַ י ,וְ הָ מֵ תֹ ,לא ְת ִמיתֻ הּוִ :היאִ ,אּמוֹ.
המלך מצווה לתת את הילד החי לאותה אישה .כאשר שומע כל העם את משפט המלך הם מכבדים אותו
כי חוכמת ה' איתו.
ו – "אל קודש הקודשים" קביעת יום חג- אׁשי
ל-ר ֵ ָאז י ְַקהֵ ל ְׁשֹלמֹה אֶ ת-זִ ְקנֵי יִ ְׂש ָראֵ ל אֶ תּ-כָ ָ חנוכת בית לה'-
נא – "מתוך כור הברזל" ל-איׁש יִ ְׂש ָראֵ לּ ,בְ י ֶַרחוַּיִ ָּקהֲ לּו אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹהּ ,כָ ִ הַ ּמַ ּטוֹת נְ ִׂשיאֵ י הָ ָאבוֹת לִ בְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ,אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶך פרק ח'
הָ אֵ תָ נִ יםּ ,בֶ חָ ג--הּוא ,הַ חֹדֶ ׁש הַ ְּׁשבִ יעִ י. רּוׁש ִ ָלם :לְ הַ עֲלוֹת אֶ ת-אֲ רוֹן ּבְ ִרית-יְ הוָה, ְׁשֹלמֹה--יְ ָ
ד--היא צִ ּיוֹן
ִ מֵ עִ יר ּדָ וִ
שלמה מכנס את כל זקני ישראל ,את כל ראשי
השבטים ונשיאי המשפחות הגדולות כדי לעלות את
ארון הברית מעיר דוד שבה נמצא עד כה להר מוריה.
וְ הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹה ,וְ כָ ל-עֲדַ ת יִ ְׂש ָראֵ ל הַ ּנוֹעָ ִדים עָ לָיוִ ,אּתוֹ,
ֹן--מזַּבְ ִחים צֹאן ּובָ ָקר ,אֲ ֶׁשר ֹלא-יִ ָּס ְפרּו ְ לִ ְפנֵי הָ ָארו
וְ ֹלא יִ ּמָ נּו מֵ רֹב
כל זקני ישראל באים והכוהנים נושאים את הארון
ומעלים אותו ואת אוהל מועד ואת כל כלי הקודש
אשר באוהל וכל בני ישראל מקריבים לה' ולארון
צאן ובקר שלא ניתן לספור מרוב שזה הרבה
ל-מקוֹמוֹ, וַּיָ בִ אּו הַ ּכֹהֲ נִ ים אֶ ת-אֲ רוֹן ּבְ ִרית-יְ הוָה אֶ ְ
לּ-תחַ ת,לּ-דבִ יר הַ ּבַ יִ ת--אֶ ל-קֹדֶ ׁש הַ ּקֳ דָ ִׁשים :אֶ ַ אֶ ְ
ּכַ נְ פֵ י הַ ּכְ רּובִ ים.
אֵ יןּ ,בָ ָארוֹןַ ,רק ְׁשנֵי לֻחוֹת הָ אֲ בָ נִ ים ,אֲ ֶׁשר ִהּנִ חַ ָׁשם
מ ֶֹׁשה ּבְ ח ֵֹרב--אֲ ֶׁשר ּכָ ַרת יְ הוָה עִ םּ-בְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל,
ּבְ צֵ אתָ ם מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם .י וַיְ ִהיּ ,בְ צֵ את הַ ּכֹהֲ נִ ים
ִמן-הַ ּקֹדֶ ׁש; וְ הֶ עָ נָן מָ לֵא ,אֶ תּ-בֵ ית יְ הוָה .יא וְ ֹלא-יָכְ לּו
הַ ּכֹהֲ נִ ים ַל ֲעמֹד לְ ָׁש ֵרתִ ,מ ְּפנֵי הֶ עָ נָןּ :כִ י-מָ לֵא
כְ בוֹד-יְ הוָה ,אֶ תּ-בֵ ית יְ הוָה.
אז מגיעים הכוהנים עם הארון אל מקמו אל דביר
הבית ,קדש הקודשים אל מתחת כנפי הכרובים והם
מכסים את הארון וכאשר הכוהנים יוצאים רוח ה'
מחסה את הבית.
ָאזָ ,אמַ ר ְׁשֹלמֹה :יְ הוָה ָאמַ ר ,לִ ְׁשּכֹן ּבָ ע ֲָרפֶ ל .יג ּבָ נֹה
יתי ּבֵ ית זְ בֻל ,לְָך--מָ כוֹן לְ ִׁשבְ ְּתָך ,עוֹל ִָמים. בָ נִ ִ
.אז עומד שלמה בפני כל ישראל ומברך את ה'
ומודה לו על כך שבחר בו לבנות לו בית .שלמה
ממשיך להתפלל לה' ומבקש שהבית שבנה ימלא את
ייעודו ויהיה מקום תפילה עבור כל מי שירצה
ואפילו עמים אחרים.
ל-קהַ ל
וַּיַ ֲעמֹד ְׁשֹלמֹה ,לִ ְפנֵי ִמזְ ּבַ ח יְ הוָהֶ ,נגֶדּ ,כָ ְ
יִ ְׂש ָראֵ ל; וַּיִ ְפרֹׂש ּכַ ּפָ יו ,הַ ָּׁשמָ יִ ם
וַיְ ִהי ּכְ כַ ּלוֹת ְׁשֹלמֹה ,לְ ִה ְתּפַ ּלֵל אֶ ל-יְ הוָה ,אֵ ת
ּכָ ל-הַ ְּת ִפּלָה וְ הַ ְּת ִחּנָה ,הַ ּזֹאת; ָקם ִמּלִ ְפנֵי ִמזְ ּבַ ח יְ הוָה,
ִמּכְ רֹעַ עַ לּ-בִ ְרּכָ יו ,וְ כַ ּפָ יוְּ ,פרֻ ׂשוֹת הַ ָּׁשמָ יִ ם.
לאחר התפילה שלמה קם והוא וכל עמו ישראל
מקריבים קורבנות לה' ולבית ה' החדש 22000 ,צאן ו
20000בקר וזה נהיה חג בחודש ה .7
וַּיִ זְ ּבַ ח ְׁשֹלמֹה ,אֵ ת זֶבַ ח הַ ְּׁשל ִָמים אֲ ֶׁשר זָבַ ח לַיהוָה,
ּוׁשנַיִ ם אֶ לֶף ,וְ צֹאן מֵ ָאה וְ עֶ ְׂש ִרים ָאלֶף; ּבָ ָקר עֶ ְׂש ִרים ְ
וַּיַ ְחנְ כּו אֶ תּ-בֵ ית יְ הוָה ,הַ ּמֶ לְֶך וְ כָ לּ-בְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל .סד
ּבַ ּיוֹם הַ הּואִ ,קּדַ ׁש הַ ּמֶ לְֶך אֶ תּ-תוְֹך הֶ חָ צֵ ר אֲ ֶׁשר לִ ְפנֵי
בֵ ית-יְ הוָהּ--כִ י-עָ ָׂשה ָׁשם אֶ ת-הָ ֹעלָה וְ אֶ ת-הַ ִּמנְ חָ ה,
י-מזְ ּבַ ח הַ ּנְ ח ֶֹׁשת ,אֲ ֶׁשר לִ ְפנֵי וְ אֵ ת חֶ לְ בֵ י הַ ְּׁשל ִָמיםּ :כִ ִ
יְ הוָהָ ,קטֹן מֵ הָ כִ יל אֶ ת-הָ ֹעלָה וְ אֶ ת-הַ ִּמנְ חָ ה ,וְ אֵ ת
חֶ לְ בֵ י הַ ְּׁשל ִָמים .סה וַּיַ עַ ׂש ְׁשֹלמֹה בָ עֵ ת-הַ ִהיא
אֶ ת-הֶ חָ ג וְ כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל עִ ּמוֹ ָקהָ ל ּגָדוֹל ִמּלְ בוֹא חֲ מָ ת
עַ ד-נַחַ ל ִמצְ ַריִ ם ,לִ ְפנֵי יְ הוָה אֱ ֹלהֵ ינּוִׁ ,שבְ עַ ת י ִָמים,
יםַ--ארּבָ עָ ה עָ ָׂשר ,יוֹם.
ְ וְ ִׁשבְ עַ ת י ִָמ
ה – "לא היה בה עוד רוח" תׁ-שמַ ע ְׁשֹלמֹה--לְ ֵׁשם יְ הוָה; ֵ תׁ-שבָ אׁ ,שֹמַ עַ ת אֶ ְ ּומַ לְ ּכַ מלכת שבא-
יג – "כיד המלך שלמה" רּוׁש ְ ַלמָ הּ ,בְ חַ יִ ל ּכָ בֵ ד
ו ַָּתבֹא לְ ַנּסֹתוֹּ ,בְ ִחידוֹת .ב ו ַָּתבֹא יְ ָ פרק י'
ב-מאֹד ,וְ אֶ בֶ ן
ְמאֹדּ ,גְ מַ ּלִ ים נ ְֹׂש ִאים ּבְ ָׂש ִמים וְ זָהָ ב ַר ְ
יְ ָק ָרה;
מלכת שבא ששמעה על חוכמתו ופועלו של שלומו
באה לבקר עם רכוש רב.
לׁ-שֹלמֹה ,ו ְַּתדַ ּבֵ ר אֵ לָיו ,אֵ ת ּכָ ל-אֲ ֶׁשר הָ יָה ו ַָּתבֹא ,אֶ ְ
לּ-דבָ ֶריהָ :
עִ ם-לְ בָ בָ ּה .ג וַּיַ ּגֶד-לָּה ְׁשֹלמֹה ,אֶ תּ-כָ ְ
ֹלא-הָ יָה דָ בָ ר נֶעְ לָם ִמן-הַ ּמֶ לְֶך ,אֲ ֶׁשר ֹלא ִהּגִ יד לָּה .ד
תׁ-שבָ א ,אֵ תּ ,כָ ל-חָ כְ מַ ת ְׁשֹלמֹה; וְ הַ ּבַ יִ ת, ְ ו ֵַּת ֶרא ,מַ לְ ּכַ
אֲ ֶׁשר ּבָ נָה
היא חדה לו חידות והוא עונה על כולם נכונה .היא
מתרשמת משלמה יותר משציפתה.
ַוּתֹאמֶ ר ,אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶך ,אֱ מֶ ת הָ יָה הַ ּדָ בָ ר ,אֲ ֶׁשר ָׁשמַ עְ ִּתי
לּ-דבָ ֶריָך ,וְ עַ ל-חָ כְ מָ תֶ ָך .ז וְ ֹלא-הֶ אֱ מַ נְ ִּתי
ַארצִ י--עַ ְ ּבְ ְ
אתי ו ִַּת ְראֶ ינָה עֵ ינַי ,וְ ִהּנֵה
ל ְַּדבָ ִרים ,עַ ד אֲ ֶׁשרּ-בָ ִ
ֹלא-הֻ ּגַד-לִ י ,הַ חֵ צִ י :הו ַֹס ְפ ָּת חָ כְ מָ ה וָטוֹב,
אֶ ל-הַ ְּׁשמּועָ ה אֲ ֶׁשר ָׁשמָ עְ ִּתי.
ו ִַּת ֵּתן לַּמֶ לְֶך מֵ ָאה וְ עֶ ְׂש ִרים ּכִ ּכַ ר זָהָ בּ ,ובְ ָׂש ִמים הַ ְרּבֵ ה
ְמאֹד--וְ אֶ בֶ ן יְ ָק ָרה; ֹלא בָ א כַ ּב ֶֹׂשם הַ הּוא עוֹד ָלרֹב,
תׁ-שבָ א לַּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹהְ אֲ ֶׁשר-נ ְָתנָה מַ לְ ּכַ
היא משאירה למלך מתנות ושלמה מעניק לה בחזרה
דברים שלא יכלה להשיג בארצה.
הֵ בִ יא מֵ א ִֹפיר עֲצֵ י ַאלְ מֻ ּגִ ים ,הַ ְרּבֵ ה ְמאֹד--וְ אֶ בֶ ן יְ ָק ָרה.
תׁ-שבָ א ,אֶ תּ-כָ ל-חֶ ְפצָ ּה ְ וְ הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹה נָתַ ן לְ מַ לְ ּכַ
אֲ ֶׁשר ָׁשָאלָהִ ,מּלְ בַ ד אֲ ֶׁשר נָתַ ן-לָּהּ ,כְ יַד הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹה;
ַארצָ ּהִ ,היא ַועֲבָ דֶ יהָ ו ֵַּתפֶ ן ו ֵַּתלְֶך לְ ְ
וַיְ ִהי ִמ ְׁש ַקל הַ ּזָהָ ב ,אֲ ֶׁשרּ-בָ א לִ ְׁשֹלמֹה ּבְ ָׁשנָה אֶ חָ ת--
ָׁשׁשּ ,כִ ּכַ ר זָהָ ב.
ֵׁשׁש מֵ אוֹת ִׁש ִּׁשים ו ֵ
באותה שנה שבאה נהיה משקל הזהב של שלמה
גדול מאוד
אׁ-שןּ ,גָדוֹל; וַיְ צַ ּפֵ הּו ,זָהָ ב מּופָ ז .יט
ֵ וַּיַ עַ ׂש הַ ּמֶ לְֶך ּכִ ּסֵ
ֵׁשׁש מַ עֲלוֹת לַּכִ ּסֵ ה ,וְ רֹאׁש-עָ גֹל לַּכִ ּסֵ ה מֵ ַאחֲ ָריו ,וְ ָידֹת
ּוׁשנַיִ ם אֲ ָריוֹת ,ע ְֹמ ִדיםל-מקוֹם הַ ָּׁשבֶ ת; ְ ּומּזֶה ,אֶ ְ ִמּזֶה ִ
אֵ צֶ ל הַ ּיָ דוֹת.
ולכן הוא עושה מהם מגנים וצינות ,כיסא מלכות
וכלי זהב למשקה ובכלל
ָארץ--לְ ע ֶֹׁשר,
וַּיִ גְ ּדַ ל הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹהִ ,מּכֹל מַ לְ כֵ י הָ ֶ
תּ-פנֵי
ץ--מבַ ְק ִׁשים ,אֶ ְ ְ ָאר
ּולְ חָ כְ מָ ה .כד וְ כָ ל-הָ ֶ
ֹלהים, ְׁשֹלמֹה :לִ ְׁשמֹעַ ,אֶ ת-חָ כְ מָ תוֹ ,אֲ ֶׁשר-נָתַ ן אֱ ִ
ּבְ לִ ּבוֹ.
ג – "ויטו נשיו את לבו" וְ הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹהָ ,אהַ ב נ ִָׁשים נָכְ ִרּיוֹת ַרּבוֹת--וְ אֶ תּ-בַ תּ-פַ ְרעֹה :מוֹאֲ בִ ּיוֹת עַ ּמֳ נִ ּיוֹת אֲ ד ִֹמּיֹת ,צֵ ְדנִ ּיֹת ִח ִּתּיֹת .ב קריעת הממלכה
ִמן-הַ ּגוֹיִ ם ,אֲ ֶׁשר ָאמַ ר-יְ הוָה אֶ לּ-בְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ֹלא-תָ בֹאּו בָ הֶ ם וְ הֵ ם ֹלאָ -יבֹאּו בָ כֶ םָ ,אכֵן יַּטּו אֶ ת-לְ בַ בְ כֶ םַ ,אחֲ ֵרי ומות שלמה-
יד – "ויקם ה' שטן לשלמה" אֱ ֹלהֵ יהֶ םּ--בָ הֶ ם ּדָ בַ ק ְׁשֹלמֹה ,לְ ַאהֲ בָ ה. פרק יא'
שלמה אהב נשים נוכריות שהיו מואביות ,עמניות ,אדומיות ,צדניות וחתיות – גוייות ,מה שאסר ה' כי הן
כז – "הרים יד במלך" עלולות להטות את לבכם אחרי אלוהים אחרים.
התריס כנגד המלך ,ואפילו ּופלַגְ ִׁשיםְׁ ,שֹלׁש מֵ אוֹת; וַּיַ ּטּו נ ָָׁשיו ,אֶ ת-לִ ּבוֹ .ד וַיְ ִהי ,לְ עֵ ת זִ ְקנַת ְׁשֹלמֹה, וַיְ ִהי-לוֹ נ ִָׁשיםָׂ ,שרוֹת ְׁשבַ ע מֵ אוֹתִ ,
מרד בו. ֹלהים אֲ חֵ ִרים; וְ ֹלא-הָ יָה לְ בָ בוֹ ָׁשלֵם עִ ם-יְ הוָה אֱ ֹלהָ יוּ ,כִ לְ בַ ב ּדָ וִ יד ָאבִ יו. נ ָָׁשיו ִהּטּו אֶ ת-לְ בָ בוַֹ ,אחֲ ֵרי אֱ ִ
לשלמה היו 700נשים שרות ו 300פילגשיות .ואז לעת זקנתו הטו את לבם הנשים אחר אלוהים אחרים
ושלמה נסחף אחריהם וליבו לא היה שלם עם ה' כמו דוד אביו.
וַּיֵ לְֶך ְׁשֹלמֹהַ--אחֲ ֵרי עַ ְׁשּת ֶֹרת ,אֱ ֹלהֵ י צִ דֹנִ ים; וְ ַאחֲ ֵרי ִמלְ ּכֹםִׁ ,שּקֻ ץ עַ ּמֹנִ ים .ו וַּיַ עַ ׂש ְׁשֹלמֹה הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָה;
ולכן הלך אחרי אלוהי צידונים ואחרי מלך העמונים ,ויחטא ולא ימלא אחרי כבוד אביו.
מלְֶךִׁ ,שּקֻ ץ ּבְ נֵי עַ ּמוֹן .ח וְ כֵן עָ ָׂשה, רּוׁש ִ ָלם; ּולְ ֹ
לּ-פנֵי יְ ָ ָאז יִ בְ נֶה ְׁשֹלמֹה ּבָ מָ ה ,לִ כְ מוֹׁש ִׁשּקֻ ץ מוָֹאבּ ,בָ הָ ר ,אֲ ֶׁשר עַ ְ
ּומזַּבְ חוֹת ,לֵאֹלהֵ יהֶ ן .ט וַּיִ ְתאַ ּנַף יְ הוָהּ ,בִ ְׁשֹלמֹה: לְ כָ ל-נ ָָׁשיו הַ ּנָכְ ִרּיוֹת ,מַ ְק ִטירוֹת ְ
שלמה בונה במה למלך מואב ומלך עמון בסביבות ירושלים והנשים שלו חטאו לאללים והוא לא התערב.
ה' רואה זאת וכועס כי לבו של שלמה נטה
ֱׂשּנָה ,לְ מַ עַ ן ּדָ וִ ד ָאבִ יָךִ :מּיַ ד ּבִ נְ ָך, ָקרֹעַ אֶ ְק ַרע אֶ ת-הַ ּמַ ְמלָכָ ה מֵ עָ לֶיָךּ ,ונְ תַ ִּתיהָ לְ עַ בְ ּדֶ ָך .יב אַ ְךּ-בְ יָמֶ יָך ֹלא אֶ ע ֶ
רּוׁש ִ ַלם אֲ ֶׁשר
אֶ ְק ָרעֶ ּנָה .יג ַרק אֶ תּ-כָ ל-הַ ּמַ ְמלָכָ ה ֹלא אֶ ְק ָרעֵׁ ,שבֶ ט אֶ חָ ד אֶ ֵּתן לִ בְ נֶָך :לְ מַ עַ ן ּדָ וִ ד עַ בְ ִּדיּ ,ולְ מַ עַ ן יְ ָ
ּבָ חָ ְר ִּתי.
ומעניש את שלמה בכך שיקרע את הממלכה אך לא בימיו כי הבטיח לדוד .שבט אחד ייתן לבנו בשביל דוד
ולמען ירושלים.
וַּיָ ֶקם יְ הוָה ָׂש ָטן לִ ְׁשֹלמֹה ,אֵ ת הֲ דַ ד הָ אֲ ד ִֹמיִ :מּז ֶַרע הַ ּמֶ לְֶך הּואּ ,בֶ אֱ דוֹם.
אז קם לשלמה שטן ,הדד מזרע מלך אדום שישב במצרים ולקח לו אנשים מפראן ,והתחזק מאוד.
בׁ-שם יוָֹאב,יוָֹאב ַׂשר הַ ּצָ בָ א ,לְ ַקּבֵ ר אֶ ת-הַ חֲ לָלִ ים; וַּיַ ְך ּכָ ל-זָכָ רּ ,בֶ אֱ דוֹם .טז ּכִ י ֵׁש ֶׁשת חֳ דָ ִׁשים י ַָׁש ָ
ד-הכְ ִרית ּכָ ל-זָכָ רּ ,בֶ אֱ דוֹם .יז וַּיִ בְ ַרח אֲ דַ ד הּוא וַאֲ נ ִָׁשים אֲ ד ִֹמּיִ ים מֵ עַ בְ דֵ י ָאבִ יוִ ,אּתוֹ--לָבוֹא וְ כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל ,עַ ִ
ִמצְ ָריִ ם; וַהֲ דַ ד ,נַעַ ר ָק ָטן .כל ממלכת הדד נהרסה בתקופת דוד והוא ועוד קצת אדומים בחרו עוד כשהיה
ילד
ירה .כ ו ֵַּתלֶד לוֹ וַּיִ ְמצָ א הֲ דַ ד חֵ ן ּבְ עֵ ינֵי פַ ְרעֹהְ ,מאֹד; וַּיִ ֶּתן-לוֹ ִא ָּׁשה אֶ ת-אֲ חוֹת ִא ְׁשּתוֹ ,אֲ חוֹת ַּת ְח ְּפנֵיס הַ ּגְ בִ ָ
אֲ חוֹת ַּת ְח ְּפנֵיס ,אֵ ת ּגְ נֻבַ ת ּבְ נוֹ ,ו ִַּתגְ ְמלֵהּו תַ ְח ְּפנֵסּ ,בְ תוְֹך ּבֵ ית ּפַ ְרעֹה; וַיְ ִהי גְ נֻבַ ת ּבֵ ית ּפַ ְרעֹהּ ,בְ תוְֹך ּבְ נֵי פַ ְרעֹה.
יׁ-שכַ ב ּדָ וִ ד עִ ם-אֲ בֹתָ יו ,וְ כִ י-מֵ ת ,יוָֹאב ַׂשר-הַ ּצָ בָ א כא וַהֲ דַ ד ָׁשמַ ע ּבְ ִמצְ ַריִ םּ ,כִ ָ
הדד ברח למצרים והתחבב על ידי פרעה ,פרעה הביא לו את הבת שלו לאישה ואז הדד שמע שדוד מת.
.
לאחר ששמע הדד כי דוד מת וגם שר צבאו יואב הוא ביקש מפרעה לשלוח אותו אל ארצו והדד שב לאדום.
וַּיֵ לְ כּו דַ ּמֶ ֶׂשק וַּיֵ ְׁשבּו בָ ּה ,וַּיִ ְמלְ כּו ּבְ דַ ּמָ ֶׂשק .כה וַיְ ִהי ָׂש ָטן לְ יִ ְׂש ָראֵ ל ּכָ ל-יְ מֵ י ְׁשֹלמֹה ,וְ אֶ ת-הָ ָרעָ ה אֲ ֶׁשר הֲ דָ ד;
וַּיָ ָקץּ ,בְ יִ ְׂש ָראֵ ל ,וַּיִ ְמֹלְך ,עַ ל-אֲ ָרם
שטן נוסף שקם לשלמה הוא רזון בן אלידע שברח מהדדעזר מלך צובה .הוא מקבץ אליו אנשים ומולך
בדמשק .אלו הופכים להיות שטנים לשלמה לאורך כל ימי מלכותו.
וְ י ָָרבְ עָ ם ּבֶ ן-נְ בָ ט אֶ ְפ ָר ִתי ִמן-הַ ּצְ ֵרדָ ה ,וְ ֵׁשם ִאּמוֹ צְ רּועָ ה ִא ָּׁשה ַאלְ מָ נָה ,עֶ בֶ ד ,לִ ְׁשֹלמֹה; וַּיָ ֶרם יָדּ ,בַ ּמֶ לְֶך
שטן נוסף הוא ירובעם בן נבט ,בן שבט אפרים .עוד בהיותו נער שלמה העריך אותו וכשגדל מרד בו.
ירּוׁש ִ ָלם; וַּיִ ְמצָ א אֹתוֹ אֲ ִחּיָ ה הַ ִּׁשיֹלנִ י הַ ּנָבִ יא ּבַ ּדֶ ֶרְך ,וְ הּוא ִמ ְתּכַ ֶּסה ּבְ ַׂשלְ מָ ה
ָ וַיְ ִהי ּבָ עֵ ת הַ ִהיא ,וְ י ָָרבְ עָ ם יָצָ א ִמ
ׁ--שנֵים עָ ָׂשר, ּוׁשנֵיהֶ ם לְ בַ ּדָ םּ ,בַ ָּׂשדֶ ה .ל וַּיִ ְתּפֹׂש אֲ ִחּיָ הּ ,בַ ַּׂשלְ מָ ה הַ חֲ דָ ָׁשה אֲ ֶׁשר עָ לָיו; וַּיִ ְק ָרעֶ הָ ְ חֲ דָ ָׁשהְ ,
ֲׂש ָרה ְק ָרעִ יםּ :כִ י כֹה ָאמַ ר יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י יִ ְׂש ָראֵ לִ ,הנְ נִ י ק ֵֹרעַ ְק ָרעִ ים .לא ַוּיֹאמֶ ר ,לְ י ָָרבְ עָ םַ ,קח-לְ ָך ,ע ָ
ֲׂש ָרה הַ ְּׁשבָ ִטים. אֶ ת-הַ ּמַ ְמלָכָ ה ִמּיַ ד ְׁשֹלמֹה ,וְ נָתַ ִּתי לְ ָך ,אֵ ת ע ָ
ירובעם מוצא את אחיה השילוני הנביא כאשר יוצא מירושלים .אחיה לובש שמלה חדשה ואז קורע אותה
ל 12קרעים ואומר לירובעם כך לך 10קרעים כי ה' קורע את הממלכה משלמה ונותן לך 10קרעים.
ְֶך-מצְ ַריִ ם ,וַיְ ִהי בְ ִמצְ ַריִ ם, יׁשק מֶ ל ִ לׁ-ש ַ
וַיְ בַ ֵּקׁש ְׁשֹלמֹה ,לְ הָ ִמית אֶ ת-י ָָרבְ עָ ם; וַּיָ ָקם י ָָרבְ עָ ם ,וַּיִ בְ ַרח ִמצְ ַריִ ם אֶ ִ
עַ ד-מוֹת ְׁשֹלמֹה.
שלמה שומע ומבקש להרוג את ירובעם והוא בורח למצרים.
וְ יֶתֶ ר ִּדבְ ֵרי ְׁשֹלמֹה וְ כָ ל-אֲ ֶׁשר עָ ָׂשה ,וְ חָ כְ מָ תוֹ--הֲ לוֹא-הֵ ם ּכְ תֻ בִ ים ,עַ ל-סֵ פֶ ר ִּדבְ ֵרי ְׁשֹלמֹה .מב וְ הַ ּיָ ִמים ,אֲ ֶׁשר
לַ--ארּבָ עִ יםָׁ ,שנָה .מג וַּיִ ְׁשּכַ ב ְׁשֹלמֹה ,עִ ם-אֲ בֹתָ יו ,וַּיִ ָּקבֵ רּ ,בְ עִ יר ּדָ וִ ד ְ ירּוׁש ִ ַלם עַ לּ-כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ָ מָ לְַך ְׁשֹלמֹה בִ
ָאבִ יו; וַּיִ ְמֹלְך ְרחַ בְ עָ ם ּבְ נוַֹּ ,ת ְח ָּתיו
שלמה מלך על ישראל 40שנה והוא מת ונקבר עם אבותיו בעיר דוד ורחבעם בנו מחליף אותו.
י – "קטני עבה ממתני אבי" עצת הזקנים- וַּיֵ לְֶך ְרחַ בְ עָ םְׁ ,שכֶ םּ :כִ י ְׁשכֶ ם ּבָ א כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל, העמקת הפילוג-
ִאם-הַ ּיוֹם ִּת ְהיֶה-עֶ בֶ ד לָעָ ם הַ ּזֶה ַועֲבַ ְד ָּתםַ ,ועֲנִ יתָ ם, לְ הַ ְמלִ יְך אֹתוֹ .ב וַיְ ִהי ּכִ ְׁשמֹעַ י ָָרבְ עָ ם ּבֶ ן-נְ בָ ט ,וְ הּוא פרק יב'
יד – "אבי יסר אתכם בשוטים עוֹדֶ ּנּו בְ ִמצְ ַריִ ם ,אֲ ֶׁשר ּבָ ַרחִ ,מ ְּפנֵי הַ ּמֶ לְֶך ְׁשֹלמֹה; וַּיֵ ֶׁשב וְ ִדּבַ ְר ָּת אֲ לֵיהֶ ם ְּדבָ ִרים טוֹבִ ים--וְ הָ יּו לְ ָך עֲבָ ִדים,
ואיסר אתכם בעקרבים" ּכָ ל-הַ ּיָ ִמים. י ָָרבְ עָ םּ ,בְ ִמצְ ָריִ ם.
רחבעם בנו של שלמה אשר ירש אותו מגיע לשכם
טו – "כי הייתה סיבה מעם עצת הילדים- כדי שימליכו אותו.
ה'" וַיְ דַ ּבְ רּו אֵ לָיו ,הַ יְ ל ִָדים אֲ ֶׁשר ּג ְָדלּו ִאּתוֹ לֵאמֹר, ל-קהַ ל יִ ְׂש ָראֵ ל; וַיְ דַ ּבְ רּו, ויבאו (וַּיָ בֹא) י ָָרבְ עָ ם ,וְ כָ ְ
ל-רחַ בְ עָ ם לֵאמֹר .ד ָאבִ יָךִ ,ה ְק ָׁשה אֶ תֻ -עּלֵנּו; וְ אַ ָּתה ּכֹה-תֹאמַ ר לָעָ ם הַ ּזֶה אֲ ֶׁשר ִּדּבְ רּו אֵ לֶיָך לֵאמֹר ָאבִ יָך אֶ ְ
טז – מה לנו חלק בדוד ולא ִהכְ ּבִ יד אֶ תֻ -עּלֵנּו ,וְ אַ ָּתה הָ ֵקל מֵ עָ לֵינּוּ :כֹה ְּתדַ ּבֵ ר עַ ָּתה הָ ֵקל מֵ ֲעבֹדַ ת ָאבִ יָך הַ ָּק ָׁשהּ ,ומֵ עֻּלוֹ הַ ּכָ בֵ ד
נחלה בבן ישי לאוהליך אֲ לֵיהֶ םָ ,ק ָטּנִ י עָ בָ ה ִמּמָ ְתנֵי ָאבִ י .יא וְ עַ ָּתהָ ,אבִ י אֲ ֶׁשר-נָתַ ן עָ לֵינּו--וְ נַעַ בְ דֶ ּךָ.
ישראל" הֶ עְ ִמיס ֲעלֵיכֶ ם עֹל ּכָ בֵ ד ,וַאֲ נִ י ,או ִֹסיף עַ ל-עֻּלְ כֶ ם; כשמגיע מגלה כי בראש אסיפת העם עומד ירובעם
ָאבִ י ,יִ ַּסר אֶ ְתכֶ ם ּבַ ּׁשו ִֹטים ,וַאֲ נִ י ,אֲ יַּסֵ ר אֶ ְתכֶ ם הוא אומר לרחבעם שיש תנאי למלוך ,כיוון כאביו
הקשה על העם עם מסים הם יעבדו אותו רק עם יקל ּבָ עַ ְק ַרּבִ ים.
עליהם.
ֹלׁשה י ִָמים--וְ ׁשּובּו אֵ לָי; ַוּיֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ,לְ כּו-עֹד ְׁש ָ
וַּיֵ לְ כּו ,הָ עָ ם .ו וַּיִ ּוָעַ ץ הַ ּמֶ לְֶך ְרחַ בְ עָ ם ,אֶ ת-הַ ּזְ ֵקנִ ים
תּ-פנֵי ְׁשֹלמֹה ָאבִ יוּ ,בִ ְהיֹתוֹ חַ י אֲ ֶׁשר-הָ יּו ע ְֹמ ִדים אֶ ְ
רחבעם מבקש 3ימים כדי להתייעץ .שתי קבוצות
מייעצות לו ,זקני העם שאומרים לו לקבל את
ההקלות והילדים מייעצים לו להקשיח את המיסים
וכך עושה רחבעם.
מַ הּ-לָנּו חֵ לֶק ּבְ דָ וִ ד וְ ֹלא-נַחֲ לָה ּבְ בֶ ן-יִ ַׁשי לְ אֹהָ לֶיָך
יתָך ּדָ וִ ד; וַּיֵ לְֶך יִ ְׂש ָראֵ ל ,לְ אֹהָ לָיו. יִ ְׂש ָראֵ ל ,עַ ָּתה ְראֵ ה בֵ ְ
יז ּובְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ,הַ ּי ְֹׁשבִ ים ּבְ עָ ֵרי יְ הּודָ ה--וַּיִ ְמֹלְך
ֲעלֵיהֶ םְ ,רחַ בְ עָ ם.
העם בתגובה אומר לו שאם כך שימלוך על משפחתו
בלבד וכל ישראל הולכים לביתם .רק בני ישראל
היושבים בערי יהודה מקבלים את מלכותו של
רחבעם.
וַּיִ ְׁשלַח הַ ּמֶ לְֶך ְרחַ בְ עָ ם ,אֶ ת-אֲ ד ָֹרם אֲ ֶׁשר עַ ל-הַ ּמַ ס,
וַּיִ ְרּגְ מּו כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל ּבוֹ אֶ בֶ ן ,וַּיָ מֹת
רחבעם שולח את אדרם אשר שר המיסים וכל
ישראל הורגים אותו.
יׁ-שב י ָָרבְ עָ ם ,וַּיִ ְׁשלְ חּווַיְ ִהי ּכִ ְׁשמֹעַ ּכָ ל-יִ ְׂש ָראֵ לּ ,כִ ָ
וַּיִ ְק ְראּו אֹתוֹ אֶ ל-הָ עֵ דָ ה ,וַּיַ ְמלִ יכּו אֹתוֹ עַ לּ-כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל:
ֹלא הָ יָה ַאחֲ ֵרי בֵ יתּ-דָ וִ ד ,זּול ִָתי ֵׁשבֶ ט-יְ הּודָ ה לְ בַ ּדוֹ.
רּוׁש ִ ַלם ,וַּיַ ְקהֵ ל
כא ויבאו (וַּיָ בֹא) ְרחַ בְ עָ ם ,יְ ָ
ּוׁשמֹנִ ים תׁ-שבֶ ט ּבִ נְ י ִָמן מֵ ָאה ְֵ אֶ תּ-כָ לּ-בֵ ית יְ הּודָ ה וְ אֶ
אֶ לֶף ּבָ חּור ,ע ֵֹׂשה ִמלְ חָ מָ ה--לְ ִהּלָחֵ ם ,עִ םּ-בֵ ית יִ ְׂש ָראֵ ל,
ןׁ-שֹלמֹהלְ הָ ִׁשיב אֶ ת-הַ ְּמלּוכָ ה ,לִ ְרחַ בְ עָ ם ּבֶ ְ
לאחר מכן כששומע העם שירובעם שב הם ממליכים
אותו על כל ישראל .רחבעם רואה זאת ובה
לירושלים עם כל בית יהודה ושבט בנימין 180אלף
למלחמה בבית ישראל כדי להשיב את המלוכה
ולכפות את שלטונו.
ֹלהים לׁ-שמַ עְ יָה ִאיׁש-הָ אֱ ִ ֹלהים ,אֶ ְ וַיְ ִהי ְּדבַ ר הָ אֱ ִ
ןׁ-שֹלמֹה מֶ לְֶך יְ הּודָ ה, ל-רחַ בְ עָ ם ּבֶ ְ לֵאמֹר .כג אֱ מֹר ,אֶ ְ
וְ אֶ לּ-כָ לּ-בֵ ית יְ הּודָ הּ ,ובִ נְ י ִָמין; וְ יֶתֶ ר הָ עָ ם ,לֵאמֹר .כד
ֹלא-תּלָחֲ מּון עִ ם-אֲ חֵ יכֶ ם ִ ּכֹה ָאמַ ר יְ הוָה ֹלא-תַ עֲלּו וְ
ּבְ נֵי-יִ ְׂש ָראֵ לׁ ,שּובּו ִאיׁש לְ בֵ יתוֹּ--כִ י מֵ ִא ִּתי נִ ְהיָה,
תּ-דבַ ר יְ הוָה ,וַּיָ ׁשֻ בּו ָללֶכֶ ת הַ ּדָ בָ ר הַ ּזֶה; וַּיִ ְׁש ְמעּו אֶ ְ
ּכִ ְדבַ ר יְ הוָה.
אז דיבר ה' אל שמעיה איש האלוהים ומבקש ממנו
להגיד לרחבעם ולכל מי שאיתו כי לא ילחמו עם
אחיהם וישובו לביתם וכך הם עושים.
תׁ-שכֶ ם ּבְ הַ ר אֶ ְפ ַריִ ם ,וַּיֵ ֶׁשב ּבָ ּה; וַּיֵ צֵ א ְ וַּיִ בֶ ן י ָָרבְ עָ ם אֶ
תּ-פנּואֵ ל .כו ַוּיֹאמֶ ר י ָָרבְ עָ םּ ,בְ לִ ּבוֹ: ִמ ָּׁשם ,וַּיִ בֶ ן אֶ ְ
עַ ָּתה ָּתׁשּוב הַ ּמַ ְמלָכָ ה ,לְ בֵ ית ּדָ וִ ד .כז ִאםַ -י ֲעלֶה הָ עָ ם
ירּוׁש ִ ַלם ,וְ ָׁשב לֵב
ָ הַ ּזֶהַ ,לעֲׂשוֹת זְ בָ ִחים ּבְ בֵ ית-יְ הוָה ּבִ
ל-רחַ בְ עָ ם מֶ לְֶך יְ הּודָ ה; הָ עָ ם הַ ּזֶה אֶ ל-אֲ ֹדנֵיהֶ ם ,אֶ ְ
ל-רחַ בְ עָ ם מֶ לְֶך-יְ הּודָ ה. וַהֲ ָרגֻנִ י ,וְ ָׁשבּו אֶ ְ
בינתיים ירובעם בונה את שכם בהר אפרים וגר בה.
הוא בונה גם את פנואל שבנחלת גד .ירובעם חושש
שבני ישראל ישובו למלכות דוד כי אצלו בית ה' אז
הוא בונה שני עגלי זהב ושם אחד בבית אל ואחד בדן
וכן החג זז לחודש ה .8
וַּיִ ּוָעַ ץ הַ ּמֶ לְֶך--וַּיַ עַ ׂשְׁ ,שנֵי עֶ גְ לֵי זָהָ ב; ַוּיֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם,
ם--הּנֵה אֱ ֹלהֶ יָך יִ ְׂש ָראֵ ל ,אֲ ֶׁשר ִ רּוׁש ִ ַל
ַרב-לָכֶ ם מֵ עֲלוֹת יְ ָ
הֶ עֱלּוָך מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם .כט וַּיָ ֶׂשם אֶ ת-הָ אֶ חָ ד,
ּבְ בֵ ית-אֵ ל; וְ אֶ ת-הָ אֶ חָ ד ,נָתַ ן ּבְ דָ ן
וַּיִ ְׁשמַ ע הָ עָ ם ,הַ חֹנִ ים לֵאמֹרָ ,ק ַׁשר זִ ְמ ִרי ,וְ גַם ִהּכָ ה אֶ ת-הַ ּמֶ לְֶך; וַּיַ ְמלִ כּו כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל אֶ ת-עָ ְמ ִרי ַׂשר-צָ בָ א עַ ל-יִ ְׂש ָראֵ לּ ,בַ ּיוֹם ַההּואּ--בַ ּמַ חֲ נֶה .יז וַּיַ ֲעלֶה עָ ְמ ִרי
לַ-ארמוֹן ּבֵ ית-הַ ּמֶ לְֶך; וַּיִ ְׂשרֹף עָ לָיו אֶ תּ-בֵ ית-מֶ לְֶך ּבָ אֵ ׁש ,וַּיָ מֹת
ְ לּ-ת ְרצָ ה .יח וַיְ ִהי ּכִ ְראוֹת זִ ְמ ִריּ ,כִ י-נִ לְ ּכְ דָ ה הָ עִ יר ,וַּיָ בֹא ,אֶ
וְ כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל עִ ּמוִֹ ,מּגִ ּבְ תוֹן; וַּיָ צֻרּו ,עַ ִ
.זמרי עבדו מולך 7ימים בדיוק כי כשהמרד נודע לעם ישראל הם ממליכים את עמרי שר הצבא .עמרי והעם שאיתו עוזבים את המחנה וצרים על תרצה שבה
יושב זמרי ומנצח אותם.
ֲׂשה עָ ְמ ִרי הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָה; וַּיָ ַרעִ ,מּכֹל אֲ ֶׁשר לְ פָ נָיו .כו וַּיֵ לְֶךּ ,בְ כָ לּ-דֶ ֶרְך י ָָרבְ עָ ם ּבֶ ן-נְ בָ ט ,ובחטאתיו (ּובְ חַ ָּטאתוֹ) ,אֲ ֶׁשר ֶהחֱ ִטיא אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ ל :לְ הַ כְ עִ יס, כה וַּיַ ע ֶ
ל-ספֶ ר ִּדבְ ֵרי הַ ּיָ ִמים--לְ מַ לְ כֵי יִ ְׂש ָראֵ ל.
בּורתוֹ אֲ ֶׁשר עָ ָׂשה :הֲ ֹלא-הֵ ם ּכְ תּובִ ים ,עַ ֵ אֶ ת-יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י יִ ְׂש ָראֵ לּ--בְ הַ בְ לֵיהֶ ם .כז וְ יֶתֶ ר ִּדבְ ֵרי עָ ְמ ִרי אֲ ֶׁשר עָ ָׂשהּ ,וגְ ָ
עמרי מולך 12שנים על ישראל ומקים בירה חדשה שומרון על שם שמר ה' ההר .כשהוא מת יורש את ממלכתו
ָה--מּכֹל ,אֲ ֶׁשר לְ פָ נָיו .לא וַיְ ִהי הֲ נ ֵָקל לֶכְ ּתוֹּ ,בְ חַ ּטֹאות ִ ַאחָאב ּבֶ ן-עָ ְמ ִרי הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הו ּוׁש ַּתיִ םָׁ ,שנָה .ל וַּיַ עַ ׂש ְ ַאחָאב ּבֶ ן-עָ ְמ ִרי עַ ל-יִ ְׂש ָראֵ לּ ,בְ ׁש ְֹמרוֹן ,עֶ ְׂש ִרים ְ וַּיִ ְמֹלְך ְ
ת-איזֶבֶ לּ ,בַ ת-אֶ ְתּבַ עַ ל מֶ לְֶך צִ ידֹנִ ים ,וַּיֵ לְֶך וַּיַ ֲעבֹד אֶ ת-הַ ּבַ עַ ל ,וַּיִ ְׁש ַּתחּו לוֹ .לב וַּיָ ֶקם ִמזְ ּבֵ חַ ,לַּבָ עַ לּ ,בֵ ית הַ ּבַ עַ ל ,אֲ ֶׁשר ּבָ נָה ּבְ ׁש ְֹמרוֹן .לג ִ י ָָרבְ עָ ם ּבֶ ן-נְ בָ ט; וַּיִ ַּקח ִא ָּׁשה אֶ
ַאחָאב ַלעֲׂשוֹת ,לְ הַ כְ עִ יס אֶ ת-יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י יִ ְׂש ָראֵ לִ ,מּכֹל מַ לְ כֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ,אֲ ֶׁשר הָ יּו לְ פָ נָיו ַאחָאב ,אֶ ת-הָ אֲ ֵׁש ָרה; וַּיו ֶֹסף ְ וַּיַ עַ ׂש ְ
אחאב בנו והוא עושה רע בעיני ה' אשר כל מי שלפניו כי נשא לאישה את איזבל בת אתבעל מלך צידון והקים מזבח בבית בעל בשמרון וממשיך לחטוא להכעיס
את ה' מכל מלכי ישראל שהיו לפניו.
יד – "כד הקמח לא תכלה לַ-אחָאב ,חַ י-יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י יִ ְׂש ָראֵ ל אֲ ֶׁשר עָ מַ ְד ִּתי לְ פָ נָיוִ ,אם-יִ ְהיֶה ְ אליהו והאלמנהַ -וּיֹאמֶ ר אֵ לִ ּיָ הּו הַ ִּת ְׁשּבִ י ִמּת ָֹׁשבֵ י גִ לְ עָ ד ,אֶ
וצפחת השמן לא תחסר" לא הַ ָּׁשנִ ים הָ אֵ ּלֶה ַטל ּומָ ָטרּ--כִ יִ ,אם-לְ ִפי ְדבָ ִרי. פרק יז'
אליהו התשבי מהעיר תושב מתושבי גלעד אומר לאחאב כי נשבע לשרת את ה' ולכן גוזר בצורת על מלכות יחסר לך מעולם מזון
ישראל.
לּ-פנֵי הַ ּיַ ְרּדֵ ן .ד
וַיְ ִהי ְדבַ ר-יְ הוָה ,אֵ לָיו לֵאמֹר .ג לְֵך ִמּזֶהּ ,ופָ נִ יתָ ּלְ ָך ֵק ְדמָ ה; וְ נִ ְס ַּת ְר ָּת ּבְ נַחַ ל ּכְ ִרית ,אֲ ֶׁשר עַ ְ
יתי ,לְ כַ לְ ּכֶ לְ ָך ָׁשם וְ הָ יָה ,מֵ הַ ּנַחַ ל ִּת ְׁש ֶּתה; וְ אֶ ת-הָ ע ְֹרבִ ים צִ ּוִ ִ
ה' נגלה אליו ואומר לו ללכת קדמה ולהסתתר בנחל כרית אשר על פני הירדן ושם ישתה ויאכל וכך עושה
אליהו ,והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר ובערב.
ָארץ{ .ס} ח וַיְ ִהי ְדבַ ר-יְ הוָה ,אֵ לָיו לֵאמֹר .ט קּום לְֵך ֶׁשםּ ,בָ ֶ וַיְ ִהי ִמ ֵּקץ י ִָמים ,וַּיִ יבַ ׁש הַ ּנָחַ לּ :כִ י ֹלא-הָ יָה ג ֶ
יתי ָׁשם ִא ָּׁשה ַאלְ מָ נָה ,לְ כַ לְ ּכְ לֶָך. צָ ְרפַ תָ ה אֲ ֶׁשר לְ צִ ידוֹן ,וְ י ַָׁשבְ ָּת ָׁשם; ִהּנֵה צִ ּוִ ִ
לאחר ימים הנחל יבש וה' שולח אותו לצרפת שבצידון שם אישה אלמנה תכלכל אותו.
ֵהׁ-שם ִא ָּׁשה ַאלְ מָ נָהְ ,מק ֶֹׁש ֶׁשת עֵ צִ ים; וַּיִ ְק ָרא אֵ לֶיהָ ַוּיֹאמַ רְ ,ק ִחי-נָא לִ י ְמעַ ט-מַ יִ ם ּבַ ּכְ לִ י וְ אֶ ְׁש ֶּתה .יא וְ ִהּנ ָ
ו ֵַּתלְֶך ,ל ַָקחַ ת; וַּיִ ְק ָרא אֵ לֶיהָ ַוּיֹאמַ ר ,לִ ְק ִחי-נָא לִ י ּפַ ת-לֶחֶ ם ּבְ יָדֵ ְך .יב ַוּתֹאמֶ ר ,חַ י-יְ הוָה אֱ ֹלהֶ יָך ִאם-יֶׁש-לִ י
יתיהּו לִ י אתי ַוע ֲִׂש ִ טׁ-שמֶ ן ּבַ ּצַ ּפָ חַ ת; וְ ִהנְ נִ י ְמק ֶֹׁש ֶׁשת ְׁשנַיִ ם עֵ צִ יםּ ,ובָ ִ ֶ ּומעַ
ף-קמַ ח ּבַ ּכַ דְ ,ם-מֹלא כַ ֶ מָ עוֹגּ ,כִ י ִא ְ
וְ לִ בְ נִ י ,וַאֲ כַ לְ נֻהּו ,וָמָ ְתנּו.
אליהו מגיע אבל האלמנה לא מחכה לו עם אוכל אלא מקוששת עצים כדי להכין לבנה אוכל.
ׁשנָה ,וְ הוֹצֵ את לִ י ,וְ לְָך וְ לִ בְ נְֵךַּ ,תע ֲִׂשי ַאלּ-ת ְיר ִאיּ ,ב ִֹאי ע ֲִׂשי כִ ְדבָ ֵרְך; אַ ְך ע ֲִׂשי-לִ י ִמ ָּׁשם ֻעגָה ְק ַטּנָה בָ ִרא ֹ ִ
ּבָ ַאחֲ ֹרנָה .יד ּכִ י כֹה ָאמַ ר יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י יִ ְׂש ָראֵ לּ ,כַ ד הַ ֶּקמַ ח ֹלא ִתכְ לָה ,וְ צַ ּפַ חַ ת הַ ֶּׁשמֶ ןֹ ,לא תֶ ְח ָסר :עַ ד יוֹם תתן-
(היא-וָהּוא) ֲׂשהּ ,כִ ְדבַ ר אֵ לִ ּיָ הּו; ַוּתֹאכַ ל הוא-והיא ִ לּ-פנֵי הָ אֲ דָ מָ ה .טו ו ֵַּתלְֶך ו ַַּתע ֶ ֶׁשם--עַ ְ (ּתת )-יְ הוָהּ ,ג ֶ ֵ
ּובֵ יתָ ּה ,י ִָמים .טז ּכַ ד הַ ֶּקמַ ח ֹלא כָ לָתָ ה ,וְ צַ ּפַ חַ ת הַ ֶּׁשמֶ ן ֹלא חָ סֵ רּ--כִ ְדבַ ר יְ הוָה ,אֲ ֶׁשר ִּדּבֶ ר ּבְ יַד אֵ לִ ּיָ הּו.
אליהו רוצה שתכין קודם כל עבורו ורק אחר כך עבור בנה ואומר לה לסמוך עליו ואם תעשה כך הקמח
והשמן לא יחסר לה עוד לעולם וכך קורה.
חָ לָהּ ,בֶ ן-הָ ִא ָּׁשה ּבַ ֲעלַת הַ ּבָ יִ ת; וַיְ ִהי חָ לְ יוֹ חָ זָק ְמאֹד ,עַ ד אֲ ֶׁשר ֹלא-נו ְֹת ָרהּ-בוֹ נְ ָׁשמָ ה .יח ַוּתֹאמֶ ר ,אֶ ל-אֵ לִ ּיָ הּו,
ֹלהיםּ :בָ אתָ אֵ לַי לְ הַ זְ ּכִ יר אֶ תֲ -עוֺנִ יּ ,ולְ הָ ִמית אֶ תּ-בְ נִ י. מַ הּ-לִ י ָולְָךִ ,איׁש הָ אֱ ִ
לאחר ימים ,בנה של האלמנה חולה ומת .היא רואה באליהו גם האחראי למצב וגם היחיד שיכול לעזור
והוא פונה לה' שמחזיר את הילד לחיים.
ל-ק ְרּבוֹ. וַּיִ ְתמֹדֵ ד עַ ל-הַ ּיֶ לֶד ָׁשֹלׁש ְּפעָ ִמים ,וַּיִ ְק ָרא אֶ ל-יְ הוָה ַוּיֹאמַ ר :יְ הוָה אֱ ֹלהָ יָּ ,ת ָׁשב נָא נֶפֶ ׁש-הַ ּיֶ לֶד הַ ּזֶה עַ ִ
ל-ק ְרּבוֹ ,וַּיֶ ִחי
כב וַּיִ ְׁשמַ ע יְ הוָהּ ,בְ קוֹל אֵ לִ ּיָ הּו; ו ַָּת ָׁשב נֶפֶ ׁש-הַ ּיֶ לֶד עַ ִ
יז – "עוכר ישראל" בוגד לׁ-ש ֵּתי הַ ְּסעִ ִּפים-- וַיְ ִהי ,י ִָמים ַרּבִ יםְּ ,ודבַ ר-יְ הוָה הָ יָה אֶ ל-אֵ לִ ּיָ הּוּ ,בַ ָּׁשנָה עַ ד-מָ תַ י אַ ֶּתם ּפ ְֹס ִחים עַ ְ מבחן הנביאים
ֹלהים לְ כּו ַאחֲ ָריו ,וְ ִאם-הַ ּבַ עַ ל לְ כּו לַ-אחָאב ,וְ אֶ ְּתנָה מָ ָטר ִאם-יְ הוָה הָ אֱ ִ ְ יׁשית לֵאמֹר :לְֵך הֵ ָראֵ ה אֶ הַ ְּׁשלִ ִ של אליהו וסיום
כא – "עד מתי אתם פוסחים ַאחֲ ָריו; וְ ֹלא-עָ נּו הָ עָ ם אֹתוֹּ ,דָ בָ ר. לּ-פנֵי הָ אֲ דָ מָ ה.
עַ ְ הבצורת-
על שתי הסעיפים" לא בשנה השלישית לבצורת ה' מודיע לאליהו שיגיד פרק יח'
החלטיים מבחן ראשון- לאחאב שהוא מחזיר את הגשם.
כו – "ואין קול ואין עונה" ַאחָאב ,אֶ ל-עֹבַ ְדיָהּו אֲ ֶׁשר עַ ל-הַ ּבָ יִ ת; וְ עֹבַ ְדיָהּו ,וְ יִ ְּתנּו-לָנּו ְׁשנַיִ ם ּפָ ִרים ,וְ יִ בְ חֲ רּו לָהֶ ם הַ ּפָ ר הָ אֶ חָ ד וַּיִ ְק ָרא ְ
הבעל לא ענה לנביאיו וִ ינ ְַּתחֻ הּו וְ י ִָׂשימּו עַ ל-הָ עֵ צִ ים ,וְ אֵ ׁשֹ ,לא י ִָׂשימּו; וַאֲ נִ י ָה--מאֹד .ד וַיְ ִהי ּבְ הַ כְ ִרית ִאיזֶבֶ ל, ְ הָ יָה י ֵָרא אֶ ת-יְ הו
מו – "וישנס מתניו" יתכונן ֱׂשה אֶ ת-הַ ּפָ ר הָ אֶ חָ ד ,וְ נָתַ ִּתי עַ ל-הָ עֵ צִ ים ,וְ אֵ ׁש, אֶ ע ֶ יאים, אֵ ת נְ בִ יאֵ י יְ הוָה; וַּיִ ַּקח עֹבַ ְדיָהּו מֵ ָאה נְ בִ ִ
ּוק ָראתֶ ם ּבְ ֵׁשם אֱ ֹלהֵ יכֶ ם ,וַאֲ נִ י אֶ ְק ָרא וַּיַ ְחּבִ יאֵ ם חֲ ִמ ִּׁשים ִאיׁש ּבַ ְּמעָ ָרה ,וְ כִ לְ ּכְ לָם ,לֶחֶ ם וָמָ יִ םֹ .לא אָ ִׂשים .כד ְ
ֹלהים אֲ ֶׁשרַ -י ֲענֶה בָ אֵ ׁש ,הּוא בְ ֵׁשם-יְ הוָה ,וְ הָ יָה הָ אֱ ִ בינתיים אחאב ועובדיהו מחפשים מים בארץ.
ֹאמרּו ,טוֹב הַ ּדָ בָ ר ֹלהים; וַּיַ עַ ן ּכָ ל-הָ עָ ם ַוּי ְ הָ אֱ ִ עובדיהו ,עובד ה' החביא 100נביאי ישראל במערה
אליהו מבקש מהנביאים לנסות להקריב קורבן על מכיוון שנרדפו על ידי איזבל.
ידי העלאת אש מה'. וַיְ ִהי עֹבַ ְדיָהּו ּבַ ּדֶ ֶרְך ,וְ ִהּנֵה אֵ לִ ּיָ הּו לִ ְק ָראתוֹ; וַּיַ ּכִ ֵרהּו,
וַּיִ ּפֹל עַ לּ-פָ נָיוַ ,וּיֹאמֶ ר ,הַ אַ ָּתה זֶה אֲ דֹנִ י אֵ לִ ּיָ הּו .ח
נסיון נביאי הבעל- ַוּיֹאמֶ ר לוָֹ ,אנִ י; לְֵך אֱ מֹר לַא ֹדנֶיָךִ ,הּנֵה אֵ לִ ּיָ הּו .ט
וַּיִ ְקחּו אֶ ת-הַ ּפָ ר אֲ ֶׁשר-נָתַ ן לָהֶ ם ,וַּיַ עֲׂשּו ,וַּיִ ְק ְראּו אתיּ :כִ י-אַ ָּתה נֹתֵ ן אֶ ת-עַ בְ ְּדָך, ַוּיֹאמֶ ר ,מֶ ה חָ ָט ִ
בְ ֵׁשם-הַ ּבַ עַ ל מֵ הַ ּב ֶֹקר וְ עַ ד-הַ ּצָ הֳ ַריִ ם לֵאמֹר הַ ּבַ עַ ל ַדַ-אחָאב--לַהֲ ִמיתֵ נִ י .י חַ י יְ הוָה אֱ ֹלהֶ יָך, ְ ּבְ י
ֲענֵנּו ,וְ אֵ ין קוֹל וְ אֵ ין ֹענֶה; וַיְ פַ ְּסחּו ,עַ ל-הַ ִּמזְ ּבֵ חַ אֲ ֶׁשר ֹלאׁ-שלַח אֲ דֹנִ י ָׁשםָ ִאם-יֶׁשּ-גוֹי ּומַ ְמלָכָ ה אֲ ֶׁשר
עָ ָׂשה. ָאמרּוָ ,איִ ן; וְ ִה ְׁשּבִ יעַ אֶ ת-הַ ּמַ ְמלָכָ ה לְ בַ ֶּק ְׁשָך ,וְ ְ
הם מנסים כל היום וכל הלילה ולא מצליחים וְ אֶ ת-הַ ּגוֹיּ ,כִ י ֹלא יִ ְמצָ אֶ ּכָ ה.
ניסיון אליהו- אליהו פוגש את עובדיהו ,מבקש ממנו לקרוא
ַוּיֹאמֶ ר אֵ לִ ּיָ הּו לְ כָ ל-הָ עָ ם ּגְ ׁשּו אֵ לַי ,וַּיִ ּגְ ׁשּו כָ ל-הָ עָ ם לאחאב ,מתחייב בפניו שישמור עליו ועל 100
ת-מזְ ּבַ ח יְ הוָה ,הֶ הָ רּוס .לא וַּיִ ַּקח ִ אֵ לָיו; וַיְ ַרּפֵ א אֶ הנביאים.
אֵ לִ ּיָ הּוְׁ ,ש ֵּתים עֶ ְׂש ֵרה אֲ בָ נִ יםּ ,כְ ִמ ְסּפַ רִׁ ,שבְ טֵ י ַאחָאב אֵ לָיו, ַאחָאב ,אֶ ת-אֵ לִ ּיָ הּו; ַוּיֹאמֶ ר ְ וַיְ ִהי ּכִ ְראוֹת ְ
בְ נֵיַ -י ֲעקֹב--אֲ ֶׁשר הָ יָה ְדבַ ר-יְ הוָה אֵ לָיו לֵאמֹר, הַ אַ ָּתה זֶה עֹכֵר יִ ְׂש ָראֵ ל .יח ַוּיֹאמֶ רֹ ,לא עָ כַ ְר ִּתי
יִ ְׂש ָראֵ ל יִ ְהיֶה ְׁשמֶ ָך .לב וַּיִ בְ נֶה אֶ ת-הָ אֲ בָ נִ ים ִמזְ ּבֵ חַ , אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ לּ ,כִ י ִאם-אַ ָּתהּ ,ובֵ ית ָאבִ יָךּ--בַ ֲעזָבְ כֶ ם
ּבְ ֵׁשם יְ הוָה; וַּיַ עַ ׂש ְּתעָ לָהּ ,כְ בֵ ית ָסאתַ יִ ם ז ֶַרעָ ,סבִ יב, ת-מצְוֺת יְ הוָה ,ו ֵַּתלְֶך ַאחֲ ֵרי הַ ּבְ עָ לִ ים ִ אֶ
ל ִַּמזְ ּבֵ חַ .לג וַּיַ ֲערְֹך ,אֶ ת-הָ עֵ צִ ים; וַיְ נ ַַּתח ,אֶ ת-הַ ּפָ ר, אחאב פוגש את אליהו ,כועס עליו שהוא מתפלל
וַּיָ ֶׂשם ,עַ ל-הָ עֵ צִ ים. לאלוהים אחרים ושהוא סוגד לאלילים.
ַארּבָ עָ ה כַ ִּדים מַ יִ ם ,וְ יִ צְ קּו עַ ל-הָ ֹעלָה, ַוּיֹאמֶ רִ ,מלְ אּו ְ וְ עַ ָּתהְׁ ,שלַח ְקבֹץ אֵ לַי אֶ תּ-כָ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל--אֶ ל-הַ ר
וְ עַ ל-הָ עֵ צִ ים; ַוּיֹאמֶ ר ְׁשנּו וַּיִ ְׁשנּוַ ,וּיֹאמֶ ר ַׁשּלֵׁשּו ַארּבַ ע מֵ אוֹת וַחֲ ִמ ִּׁשים, הַ ּכַ ְרמֶ ל; וְ אֶ ת-נְ בִ יאֵ י הַ ּבַ עַ ל ְ
וַיְ ַׁשּלֵׁשּו .לה וַּיֵ לְ כּו הַ ּמַ יִ םָ ,סבִ יב ל ִַּמזְ ּבֵ חַ ; וְ גַם ַארּבַ ע מֵ אוֹת ,אֹכְ לֵיׁ ,שֻ לְ חַ ן ִאיזָבֶ ל. ּונְ בִ יאֵ י הָ אֲ ֵׁש ָרה ְ
אֶ ת-הַ ְּתעָ לָהִ ,מּלֵא-מָ יִ ם .לאחר מכן ,אליהו מנסה. הוא מבקש מאחאב לקרוא לכל נביאי הבעל
בונה מזבח מ 12אבנים שמסמלים את כל והאשרה 400ו 400והם יעמדו למבחן מולו ,כך יראו
השבטים בישראל ,מבקש מכל העם לשפוך מים על מי האלוהים האמיתי .בהר הכרמל מתקבץ כל העם
העצים כדי להקשות על ההדלקה, ומתחיל המבחן.
וַיְ ִהי בַ ּצָ הֳ ַריִ ם וַיְ הַ ֵּתל ּבָ הֶ ם אֵ לִ ּיָ הּוַ ,וּיֹאמֶ ר ִק ְראּו
יׂ-שיג לוֹ,
ֹלהים הּואּ--כִ י ִׂשיחַ וְ כִ ִ בְ קוֹלּ-גָדוֹל ּכִ י-אֱ ִ
ָׁשן הּוא ,וְ יִ ָקץ .אליהו יורד על וְ כִ י-דֶ ֶרְך לוֹ; אּולַי י ֵ
נביאי הבעל שלא מצליחים להבעיר את האש
רּ-דּבֶ ר
ַאחָאב אֶ לּ-בֵ יתוֹ ַסר וְ זָעֵ ף ,עַ ל-הַ ּדָ בָ ר אֲ ֶׁש ִ וַּיָ בֹא ְ
אֵ לָיו נָבוֹת הַ ּיִ זְ ְרעֵ אלִ י
אחאב מבואס ,איזבל רואה ומחליטה לפעול.
ֲׂשה ְמלּוכָ ה עַ ל-יִ ְׂש ָראֵ ל; קּום אַ ָּתה ,עַ ָּתה ַּתע ֶ
אֱ כָ ל-לֶחֶ ם ,וְ יִ ַטב לִ ּבֶ ָך--אֲ נִ י אֶ ֵּתן לְ ָך ,אֶ תּ-כֶ ֶרם נָבוֹת
ַאחָאב ,ו ַַּת ְחּתֹם הַ ּיִ זְ ְרעֵ אלִ י .ח ו ִַּתכְ ּתֹב ְספָ ִרים ּבְ ֵׁשם ְ
(ספָ ִרים) ,אֶ ל-הַ ּזְ ֵקנִ ים ּבְ חֹתָ מוֹ; ו ִַּת ְׁשלַח הספרים ְ
וְ אֶ ל-הַ ח ִֹרים אֲ ֶׁשר ּבְ עִ ירוֹ ,הַ ּי ְֹׁשבִ ים ,אֶ ת-נָבוֹת .ט
ו ִַּתכְ ּתֹב ּבַ ְּספָ ִרים ,לֵאמֹרִ :ק ְראּו-צוֹם ,וְ ה ִֹׁשיבּו
אֶ ת-נָבוֹת ּבְ רֹאׁש הָ עָ ם .י וְ הו ִֹׁשיבּו ְׁשנַיִ ם אֲ נ ִָׁשים
ֹלהים וָמֶ לְֶך; ּבְ נֵי-בְ לִ ּיַ עַ ל ,נֶגְ ּדוֹ ,וִ יעִ דֻ הּו לֵאמֹרּ ,בֵ ַרכְ ָּת אֱ ִ
וְ הוֹצִ יאֻ הּו וְ ִס ְקלֻהּו ,וְ ָימֹת.
היא שולחת מכתב בשמו לזקני העיר ולשרים שבעיר
ומצווה עליהם להשמיץ את נבות בגלל שקילל את
הה' ואת המלך ולהרוג אותו ,וכך קורה.
לַ-אחָאב ,קּום ֵרׁש אֶ תּ-כֶ ֶרם נָבוֹת ְ ַוּתֹאמֶ ר ִאיזֶבֶ ל אֶ
הַ ּיִ זְ ְרעֵ אלִ י אֲ ֶׁשר מֵ אֵ ן לָתֶ ת-לְ ָך בְ כֶ ֶסףּ--כִ י אֵ ין נָבוֹת
ַאחָאבּ ,כִ י מֵ ת נָבוֹת; חַ יּ ,כִ י-מֵ ת .טז וַיְ ִהי ּכִ ְׁשמֹעַ ְ
ַאחָאב ,ל ֶָרדֶ ת אֶ לּ-כֶ ֶרם נָבוֹת הַ ּיִ זְ ְרעֵ אלִ י— וַּיָ ָקם ְ
לְ ִר ְׁשּתוֹ נבות מת ואחאב יורד לרשת את הכרם.
וְ ִדּבַ ְר ָּת אֵ לָיו לֵאמֹרּ ,כֹה ָאמַ ר יְ הוָה ,הֲ ָרצַ ְח ָּת,
וְ גַם-י ָָר ְׁש ָּת; וְ ִדּבַ ְר ָּת אֵ לָיו לֵאמֹרּ ,כֹה ָאמַ ר יְ הוָה,
ּבִ ְמקוֹם אֲ ֶׁשר ל ְָקקּו הַ ּכְ לָבִ ים אֶ תּ-דַ ם נָבוֹת ,יָֹלּקּו
הַ ּכְ לָבִ ים אֶ תּ-דָ ְמָך ּגַם-אָ ָּתה.
ה' דורש מאליהו ללכת לאחאב ולכעוס על כך שהוא
גם רצח וגם ירש את הכרם ולנבות לו מוות משפיל
כמו שהושפל נבות במותו ,וכך גם לאישתו איזבל
וליורשיו כמו בית ירובעם ובעשא והכל בגלל חטאיו
הגדולים של אחאב וזניחת ה' באופן מוחלט.
ַאחָאב מַ ְׁש ִּתין ּבְ ִקיר ,וְ עָ צּור וְ עָ זּוב ּבְ יִ ְׂש ָראֵ ל. וְ ִהכְ ַר ִּתי לְ ְ
יתָךּ ,כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם ּבֶ ן-נְ בָ טּ ,וכְ בֵ ית, כב וְ נָתַ ִּתי אֶ תּ-בֵ ְ
ּבַ עְ ָׁשא בֶ ן-אֲ ִחּיָ ה :אֶ ל-הַ ּכַ עַ ס אֲ ֶׁשר ִהכְ עַ ְס ָּת ,ו ַַּתחֲ ִטא
לּ--דּבֶ ר יְ הוָה ,לֵאמֹר: ִ אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ ל .כג וְ גַם-לְ ִאיזֶבֶ
ת-איזֶבֶ לּ ,בְ חֵ ל יִ זְ ְרעֶ אל .כד הַ ּמֵ ת ִ הַ ּכְ לָבִ ים יֹאכְ לּו אֶ
ַאחָאב ּבָ עִ יר ,יֹאכְ לּו הַ ּכְ לָבִ ים; וְ הַ ּמֵ תּ ,בַ ָּׂשדֶ ה ,יֹאכְ לּו, לְ ְ
עוֹף הַ ָּׁשמָ יִ ם.
ָאמרּו
וַיְ ִהי ּכִ ְראוֹת ָׂש ֵרי הָ ֶרכֶ ב אֶ ת-יְ הו ָֹׁשפָ ט ,וְ הֵ ּמָ ה ְ
אַ ְך מֶ לְֶך-יִ ְׂש ָראֵ ל הּוא ,וַּיָ סֻ רּו עָ לָיו ,לְ ִהּלָחֵ ם; וַּיִ זְ עַ ק,
יְ הו ָֹׁשפָ ט
במלחמה נפצע ומת ,כך למעשה מקיים ה' את
שבועתו.
וְ ִאיׁש ,מָ ַׁשְך ּבַ ֶּק ֶׁשת לְ תֻ ּמוֹ ,וַּיַ ּכֶ ה אֶ ת-מֶ לְֶך יִ ְׂש ָראֵ לּ ,בֵ ין
הַ ְּדבָ ִקים ּובֵ ין הַ ִּׁש ְריָן
עונש ה' לאחאב-
וַּיָ מָ ת הַ ּמֶ לְֶך ,וַּיָ בוֹא ׁש ְֹמרוֹן; וַּיִ ְקּבְ רּו אֶ ת-הַ ּמֶ לְֶך,
ּבְ ׁש ְֹמרוֹן .לח וַּיִ ְׁשטֹף אֶ ת-הָ ֶרכֶ ב עַ ל ּבְ ֵרכַ ת ׁש ְֹמרוֹן,
וַּיָ ֹלּקּו הַ ּכְ לָבִ ים אֶ תּ-דָ מוֹ ,וְ הַ ּזֹנוֹתָ ,רחָ צּוּ--כִ ְדבַ ר יְ הוָה,
אֲ ֶׁשר ִּדּבֵ ר
מלכים ב'
מוטיבים דומים ניבים וביטויים דיאלוג\ מקומות\ מדרשי שם\ קשרי משפחה\ ציטוט שם הסיפור+
לסיפור אחר משפטי מפתח פרק
יא – "ויעל אליהו בסערה יׁשעִ ,מן-הַ ּגִ לְ ּגָל .ב ַוּיֹאמֶ ר אֵ לִ ּיָ הּו וַיְ ִהיּ ,בְ הַ עֲלוֹת יְ הוָה אֶ ת-אֵ לִ ּיָ הּוּ ,בַ ְסעָ ָרה ,הַ ָּׁשמָ יִ ם; וַּיֵ לְֶך אֵ לִ ּיָ הּו וֶאֱ לִ ָ עליית אליהו
השמים" יׁשע ,חַ י-יְ הוָה וְ חֵ י-נ ְַפ ְׁשָך ִאם-אֶ עֶ זְ בֶ ּךָ; יׁשע ֵׁשב-נָא פֹהּ ,כִ י יְ הוָה ְׁשלָחַ נִ י עַ דּ-בֵ ית-אֵ לַ ,וּיֹאמֶ ר אֱ לִ ָ אֶ ל-אֱ לִ ָ השמיימה
וַּיֵ ְרדּוּ ,בֵ ית-אֵ ל. והכרת אלישע
יב – "אבי אבי רכב ישראל יום עלייתו לשמיים של אליהו ,אליהו מבקש מאלישע להישאר בגלגל .אלישע מסרב והם הולכים ביחד לנביא-
ופרשיו" כינוי המבטא כבוד לבית אל. פרק ב'
וחיבה ,היית ֶרכֶב יִ ְׂש ָראֵ ל ֹאׁשָך; ַוּיֹאמֶ ר ּגַם-אֲ נִ י יָדַ עְ ִּתי ,הֶ חֱ ׁשּו .ד ַוּיֹאמֶ ר לוֹ אֵ לִ ּיָ הּו ֹלקחַ אֶ ת-אֲ ֹדנֶיָך מֵ עַ ל ר ֶ הֲ יָדַ עְ ָּת ּכִ י הַ ּיוֹם יְ הוָה ֵ
ּופָ ָר ָׁשיו ,מגנם של ישראל יׁשע ֵׁשב-נָא פֹהּ ,כִ י יְ הוָה ְׁשלָחַ נִ י יְ ִריחוַֹ ,וּיֹאמֶ ר ,חַ י-יְ הוָה וְ חֵ י-נ ְַפ ְׁשָך ִאם-אֶ עֶ זְ בֶ ּךָ; וַּיָ בֹאּו ,יְ ִריחוֹ. אֱ לִ ָ
ועצמתם ,וכעת אתה מסתלק. בבית אל בני הנביאים שואלים את אלישע האם הוא יודע שאליהו ימות היום .הוא יודע ומבקש מהם
ְוֹלא ָרָאהּו עוֹד .אליהו נעלם לשמור על שקט .לאחר מכן אליהו מבקש לעזוב ליריחו אלישע מסרב לתת לו ללכת לבד ובא איתו.
מעיניו ֹאׁשָך; ַוּיֹאמֶ ר ּגַם-אֲ נִ י יָדַ עְ ִּתי ,הֶ חֱ ׁשּו .ו ַוּיֹאמֶ ר לוֹ אֵ לִ ּיָ הּו ֹלקחַ אֶ ת-אֲ ֹדנֶיָך מֵ עַ ל ר ֶ הֲ יָדַ עְ ָּת ּכִ י הַ ּיוֹם יְ הוָה ֵ
ֵׁשב-נָא פֹהּ ,כִ י יְ הוָה ְׁשלָחַ נִ י הַ ּיַ ְרּדֵ נָהַ ,וּיֹאמֶ ר ,חַ י-יְ הוָה וְ חֵ י-נ ְַפ ְׁשָך ִאם-אֶ עֶ זְ בֶ ּךָ; וַּיֵ לְ כּוְׁ ,שנֵיהֶ ם.
ביריחו קורה אותו דבר עם בני הנביאים אודות מותו של אליהו .לאחר מכן ,אליהו נשלח לירדן ,וגם פה
אלישע לא רוצה להשאיר אותו לבד ובא איתו.
ּוׁשנֵיהֶ ם ,עָ ְמדּו עַ ל-הַ ּיַ ְרּדֵ ן .ח וַּיִ ַּקח אֵ לִ ּיָ הּו יאים ,הָ לְ כּו ,וַּיַ עַ ְמדּו ִמ ֶּנגֶד ,מֵ ָרחוֹק; ְ וַחֲ ִמ ִּׁשים ִאיׁש ִמּבְ נֵי הַ ּנְ בִ ִ
אֶ ת-אַ ּדַ ְרּתוֹ וַּיִ גְ ֹלם וַּיַ ּכֶ ה אֶ ת-הַ ּמַ יִ ם ,וַּיֵ חָ צּו הֵ ּנָה וָהֵ ּנָה; וַּיַ עַ בְ רּו ְׁשנֵיהֶ םּ ,בֶ חָ ָרבָ ה.
בירדן אליהו לוקח את אדרתו ,מכה איתה את המים ושניהם חוצים את הירדן שמתייבש.
יׁ-שנַיִ ם ּבְ רּוחֲ ָך אֵ לָי .י ַוּיֹאמֶ רִ ,ה ְק ִׁשיתָ יהי נָא ִּפ ְ יׁשע ,וִ ִ ֱׂשהּ-לְָךּ ,בְ ֶט ֶרם ,אֶ ּל ַָקח מֵ עִ ּמָ ְך; ַוּיֹאמֶ ר אֱ לִ ָ ְׁשַאל מָ ה אֶ ע ֶ
םּ-ת ְראֶ ה א ִֹתי ל ָֻּקח מֵ ִא ָּתְך ,יְ ִהי-לְ ָך כֵן ,וְ ִאםַ-איִ ןֹ ,לא יִ ְהיֶה. לִ ְׁשאוֹל; ִא ִ
אליהו שואל את אלישע מה הוא מעוניין לקבל מתנה ממנו .אלישע מבקש כוח כפול מאליהו .הוא מסכים
רק אם הוא יצליח לראות אותו עולה לשמים.
יׁשע רֹאֶ ה ,וְ הּוא וְ ִהּנֵה ֶרכֶ ב-אֵ ׁש וְ סּוסֵ י אֵ ׁש ,וַּיַ ְפ ִרדּו ּבֵ ין ְׁשנֵיהֶ ם; וַּיַ עַ ל ,אֵ לִ ּיָ הּוּ ,בַ ְסעָ ָרה ,הַ ָּׁשמָ יִ ם .יב וֶאֱ לִ ָ
ְמצַ עֵ ק ָאבִ י ָאבִ י ֶרכֶ ב יִ ְׂש ָראֵ ל ּופָ ָר ָׁשיו ,וְ ֹלא ָרָאהּו ,עוֹד; וַּיַ חֲ זֵקּ ,בִ בְ גָדָ יו ,וַּיִ ְק ָרעֵ ם ,לִ ְׁשנַיִ ם ְק ָרעִ ים .יג וַּיָ ֶרם
לׂ-שפַ ת הַ ּיַ ְרּדֵ ן.
אֶ ת-אַ ּדֶ ֶרת אֵ לִ ּיָ הּו ,אֲ ֶׁשר נ ְָפלָה מֵ עָ לָיו; וַּיָ ָׁשב וַּיַ ֲעמֹד ,עַ ְ
לאחר מכן מגיע רכב עם שני סוסי אש שלוקחים את אליהו בסערה לשמים .אלישע רואה את המראה
צועק לאליהו ,קורע את בגדיו ולוקח את אדרת אליהו.
וַּיִ ַּקח אֶ ת-אַ ּדֶ ֶרת אֵ לִ ּיָ הּו אֲ ֶׁשר-נ ְָפלָה מֵ עָ לָיו ,וַּיַ ּכֶ ה אֶ ת-הַ ּמַ יִ םַ ,וּיֹאמַ ר ,אַ ּיֵ ה יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י אֵ לִ ּיָ הּו; ַאף-הּוא וַּיַ ּכֶ ה
ֹאמרּו ,נָחָ ה יאים אֲ ֶׁשרּ-בִ ִיריחוִֹ ,מ ֶּנגֶדַ ,וּי ְ יׁשע .טו וַּיִ ְראֻ הּו בְ נֵי-הַ ּנְ בִ ִ אֶ ת-הַ ּמַ יִ ם ,וַּיֵ חָ צּו הֵ ּנָה וָהֵ ּנָה ,וַּיַ ֲעבֹר ,אֱ לִ ָ
ָארצָ ה.
יׁשע; וַּיָ בֹאּו ,לִ ְק ָראתוֹ ,וַּיִ ְׁש ַּתחֲ וּו-לוְֹ ,
רּוחַ אֵ לִ ּיָ הּו עַ ל-אֱ לִ ָ
למעשה בכך מקבל את כוחו של אליהו בכך שחוצה את הירדן לשתיים גם הוא .בני הנביאים רואים את
זה משתחווים אליו ומקבלים אותו כנביא החדש.
יֵלְ כּו נָא וִ יבַ ְקׁשּו אֶ ת-אֲ ֹדנֶיָךּ--פֶ ן-נְ ָׂשאוֹ רּוחַ יְ הוָה ,וַּיַ ְׁשלִ ֵכהּו ּבְ ַאחַ ד הֶ הָ ִרים אוֹ ּבְ ַאחַ ת הגיאות (הַ ּגֵיָאיוֹת);
ֹלׁשה-י ִָמים וְ ֹלא ַוּיֹאמֶ רֹ ,לא ִת ְׁשלָחּו .יז וַּיִ ְפצְ רּו-בוֹ עַ דּ-בֹׁשַ ,וּיֹאמֶ ר ְׁשלָחּו; וַּיִ ְׁשלְ חּו חֲ ִמ ִּׁשים ִאיׁש ,וַיְ בַ ְקׁשּו ְׁש ָ
ְמצָ אֻ הּו.
הם מבקשים לחפש את אליהו באזור ,אלישע אומר להם לא לצאת אך הם מתעקשים ויוצאים .בינתיים
הוא מחכה ביריחו ,הם לא מוצאים.
ָארץ יׁשעִ ,הּנֵה-נָא מו ַֹׁשב הָ עִ יר טוֹבּ ,כַ אֲ ֶׁשר אֲ דֹנִ י רֹאֶ ה; וְ הַ ּמַ יִ ם ָרעִ ים ,וְ הָ ֶ ֹאמרּו ַאנְ ֵׁשי הָ עִ יר ,אֶ ל-אֱ לִ ָ ַוּי ְ
ֹלחית חֲ דָ ָׁשה ,וְ ִׂשימּו ָׁשם ,מֶ לַח; וַּיִ ְקחּו ,אֵ לָיו .כא וַּיֵ צֵ א אֶ ל-מוֹצָ א הַ ּמַ יִ ם, ְמ ַׁשּכָ לֶת .כ ַוּיֹאמֶ רְ ,קחּו-לִ י צְ ִ
ּומ ַׁשּכָ לֶת .כב אתי לַּמַ יִ ם הָ אֵ ּלֶהֹ--לא-יִ ְהיֶה ִמ ָּׁשם עוֹד ,מָ וֶת ְ ְֶךׁ-שם מֶ לַח; ַוּיֹאמֶ ר ּכֹהָ-אמַ ר יְ הוָהִ ,ר ִּפ ִ וַּיַ ְׁשל ָ
יׁשע ,אֲ ֶׁשר ִּדּבֵ ר וַּיֵ ָרפּו הַ ּמַ יִ ם ,עַ ד הַ ּיוֹם הַ ּזֶהּ ,כִ ְדבַ ר אֱ לִ ָ
לאחר מכן ,אנשי ירחיו מתלוננים על מים רעילים שיש בעיר .אלישע עושה נס ,מפזר מלח על המים והמים
הופכים להיות טובים\.
ֹאמרּו לוֲֹ ,עלֵה ֵק ֵרחַ ֲעלֵה ֵק ֵרחַ .כד וַּיִ פֶ ן וְ הּוא ֹעלֶה בַ ּדֶ ֶרְךּ ,ונְ עָ ִרים ְק ַטּנִ ים יָצְ אּו ִמן-הָ עִ יר ,וַּיִ ְת ַקּלְ סּו-בוֹ ַוּי ְ
ּוׁשנֵי יְ ל ִָדים. ַארּבָ עִ ים ְַאחֲ ָריו וַּיִ ְראֵ ם ,וַיְ ַקלְ לֵם ּבְ ֵׁשם יְ הוָה; ו ֵַּתצֶ אנָה ְׁש ַּתיִ ם ּדֻ ּבִ יםִ ,מן-הַ ּיַ עַ ר ,ו ְַּתבַ ַּקעְ נָה מֵ הֶ םְ ,
ּומ ָּׁשםָׁ ,שב ׁש ְֹמרוֹןכה וַּיֵ לְֶך ִמ ָּׁשם ,אֶ ל-הַ ר הַ ּכַ ְרמֶ ל; ִ
לאחר מכן הוא עולה לבית אל שם צוחקים עליו נערים והוא מקלל אותם שהם ימות ואז 2דובים יוצאים
מהיער ואוכלים אותם.
גלות ישראל-
לּ--ת ַׁשע ָׁשנִ ים .ב וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָהַ :רקֹ ,לא ּכְ מַ לְ כֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ,אֲ ֶׁשר הָ יּו, ֵ ּבִ ְׁשנַת ְׁש ֵּתים עֶ ְׂש ֵרה ,לְ ָאחָ ז מֶ לְֶך יְ הּודָ ה :מָ לְַך הו ֵֹׁשעַ ּבֶ ן-אֵ לָה בְ ׁש ְֹמרוֹן ,עַ ל-יִ ְׂש ָראֵ פרק יז'
לְ פָ נָיו .ג עָ לָיו עָ לָהַׁ ,שלְ מַ נְ אֶ ֶסר מֶ לְֶך אַ ּׁשּור; וַיְ ִהי-לוֹ הו ֵֹׁשעַ עֶ בֶ ד ,וַּיָ ֶׁשב לוֹ ִמנְ חָ ה.
בשנת 12לאחז מלך יהודה הושע מולך 9שנים על ישראל .הושע עושה הרע בעיני ה' אך לא כמו קודמיו .שלמנאסר מלך אשור כובש את ממלכת ישראל ושם את
הושע ככפוף לו והוא מחייב את ישראל לתת לו מיסים
ַאס ֵרהּו ּבֵ ית
ְֶך-מצְ ַריִ ם ,וְ ֹלא-הֶ ֱעלָה ִמנְ חָ ה לְ מֶ לְֶך אַ ּׁשּורּ ,כְ ָׁשנָה בְ ָׁשנָה; וַּיַ עַ צְ ֵרהּו מֶ לְֶך אַ ּׁשּור ,וַּיַ ְוַּיִ ְמצָ א מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור ּבְ הו ֵֹׁשעַ ֶק ֶׁשר ,אֲ ֶׁשר ָׁשלַח מַ לְ ָאכִ ים אֶ ל-סוֹא מֶ ל ִ
ָארץ; וַּיַ עַ לׁ ,ש ְֹמרוֹן ,וַּיָ צַ ר עָ לֶיהָ ָׁ ,שֹלׁש ָׁשנִ ים
ּכֶ לֶא .ה וַּיַ עַ ל מֶ לְֶך-אַ ּׁשּורּ ,בְ כָ ל-הָ ֶ
שלמנאסר מגלה שהושע מנסה למרות בו סוא מלך מצרים וגם מפסיק לו לשלוח לו מיסים .לכן ,הוא כולא את הושע ועולה על ישראל .הוא כובש את ישראל ב 3
שנים בשנתו ה 9של הושע כמלך
ּׁשּורה; ַוּי ֶֹׁשב אוֹתָ ם ּבַ ְחלַח ּובְ חָ בוֹר ,נְ הַ ר ּגוֹזָן--וְ עָ ֵרי מָ דָ י לָכַ ד מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור אֶ תׁ-ש ְֹמרוֹן ,וַּיֶ גֶל אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ ל ,אַ ָ
וַּיַ עֲׂשּו ְּדבָ ִרים ָרעִ ים ,לְ הַ כְ עִ יס אֶ ת-יְ הוָה.
הוא מגלה אותם בחלח ובחבור שנמצאים בנהר גוזן ובערי מדי .ההגליה מגיעה בגלל חטאי ישראל שהלכו אחרי מנהגי הגוים והתחברו אליהם ,על כך שבנו
מצבות והתפללו לאללים ולמרות שה' נתן להם צאנסים ושלח נביאים שיעזרו לעם לחזר להאמין בו הם עדיין לא השתכנעו ,לכן מאס ה' בהם והגלה אותם
יאים .יד וְ ֹלאָׁ ,שמֵ עּו; וַּיַ ְקׁשּו בּו ִמּדַ ְרכֵ יכֶ ם הָ ָרעִ ים וְ ִׁש ְמרּו ִמצְ תַוֺ י חֻ ּקוֹתַ יּ ,כְ כָ ל-הַ ּתו ָֹרה ,אֲ ֶׁשר צִ ּוִ ִ
יתי אֶ ת-אֲ בֹתֵ יכֶ ם--וַאֲ ֶׁשר ָׁשל ְַח ִּתי אֲ לֵיכֶ םּ ,בְ יַד עֲבָ ַדי הַ ּנְ בִ ִ
אֶ ת-עָ ְרּפָ םּ ,כְ ע ֶֹרף אֲ בוֹתָ ם ,אֲ ֶׁשר ֹלא הֶ אֱ ִמינּוּ ,בַ יהוָה אֱ ֹלהֵ יהֶ ם.
ירה ,וַּיִ ְׁש ַּתחֲ וּו לְ כָ ל-צְ בָ א הַ ָּׁשמַ יִ ם ,וַּיַ עַ בְ דּו ,אֶ ת-הַ ּבָ עַ ל .יז וַּיַ עֲבִ ירּו אֶ תּ-בְ נֵיהֶ ם וְ אֶ תּ-בְ נוֹתֵ יהֶ םּ ,בָ אֵ ׁש ,וַּיִ ְק ְסמּו
(ׁשנֵי) ֲעגָלִ ים; וַּיַ עֲׂשּו אֲ ֵׁש ָ
וַּיַ עֲׂשּו לָהֶ ם מַ ּסֵ כָ ה ,שנים ְ
ְק ָס ִמים ,וַיְ נַחֵ ׁשּו; וַּיִ ְתמַ ּכְ רּוַ ,לעֲׂשוֹת הָ ַרע ּבְ עֵ ינֵי יְ הוָה—לְ הַ כְ עִ יסוֹ
ת-מצְוֺ ת יְ הוָה אֱ ֹלהֵ יהֶ ם; וַּיֵ לְ כּוּ ,בְ חֻ ּקוֹת יִ ְׂש ָראֵ ל אֲ ֶׁשר עָ ׂשּו .כ וַּיִ ְמַאס יְ הוָה ּבְ כָ ל-ז ֶַרע יִ ְׂש ָראֵ ל ,וַיְ עַ ּנֵם,
ִ ֹלא נִ ְׁשַארַ ,רק ֵׁשבֶ ט יְ הּודָ ה לְ בַ ּדוֹ .יט ּגַם-יְ הּודָ הֹ--לא ָׁשמַ ר ,אֶ
וַּיִ ְּתנֵםּ ,בְ יַדׁ-ש ִֹסים--עַ ד אֲ ֶׁשר ִה ְׁשלִ יכָ םִ ,מּפָ נָיו.
ה' השאיר רק את שבט יהודה למרות שגם הם לא שומרים את מצוות ה' באופן מוחלט
וַּיַ ְמלִ יכּו ,אֶ ת-י ָָרבְ עָ ם ּבֶ ן-נְ בָ ט; וידא (וַּיַ ּדַ ח) י ָָרבְ עָ ם אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ ל מֵ ַאחֲ ֵרי יְ הוָה ,וְ הֶ חֱ ִטיָאם חֲ ָטָאה גְ דוֹלָה
ָארץ;
ת-מ ְׁשּפַ ט אֱ ֹלהֵ י הָ ֶ
ִ ֹאמרּו ,לְ מֶ לְֶך אַ ּׁשּור לֵאמֹר ,הַ ּגוֹיִ ם אֲ ֶׁשר ִהגְ לִ יתָ וַּתו ֶֹׁשב ּבְ עָ ֵרי ׁש ְֹמרוֹןֹ ,לא י ְָדעּו ,אֶ
וַיְ ַׁשּלַח יְ הוָה ּבָ הֶ ם אֶ ת-הָ אֲ ָריוֹת ,וַּיִ ְהיּו ה ְֹרגִ ים ּבָ הֶ ם .כו ַוּי ְ
ָארץ.ת-מ ְׁשּפַ ט אֱ ֹלהֵ י הָ ֶ
ִ יתים אוֹתָ םּ ,כַ אֲ ֶׁשר אֵ ינָם י ְֹדעִ ים ,אֶ וַיְ ַׁשּלַחּ-בָ ם אֶ ת-הָ אֲ ָריוֹת ,וְ ִהּנָם ְמ ִמ ִ
למעשה מאז ירובעם שעשה עגלים מזהב ושהחטיא את ישראל ,חטאו כל המלכים לכן גורשו בני ישראל וייושבו במקומם הנשים מבבל ומכותה ומעוה ומחת
וספרוים .אלו ,עשו עבודת אלילים ה' מעניש אותם ומלך אשור שולח כוהן ישראלי מהגלות והוא מלמד אותם לפחד מה' אך הם המשיכו בעבודת האלילים תוך
כדי שמירת יראה כבוד מה' .ה' חוזר על כך שברית שהופרה
וַּיָ בֹא אֶ חָ ד מֵ הַ ּכֹהֲ נִ ים ,אֲ ֶׁשר ִהגְ לּו ִמּׁש ְֹמרוֹן ,וַּיֵ ֶׁשבּ ,בְ בֵ ית-אֵ ל; וַיְ ִהי מו ֶֹרה אֹתָ ם ,אֵ יְך יִ ְיראּו אֶ ת-יְ הוָה .כט וַּיִ ְהיּו ע ִֹׂשיםּ ,גוֹי ּגוֹי אֱ ֹלהָ יו; וַּיַ ּנִ יחּו ּבְ בֵ ית הַ ּבָ מוֹת ,אֲ ֶׁשר
עָ ׂשּו הַ ּׁש ְֹמרֹנִ יםּ ,גוֹי ּגוֹי ּבְ עָ ֵריהֶ ם ,אֲ ֶׁשר הֵ ם י ְֹׁשבִ ים ָׁשם
ֹלא-ת ְׁש ַּתחֲ וּו לָהֶ ם--וְ ֹלא תַ עַ בְ דּום ,וְ ֹלא ִתזְ ּבְ חּו לָהֶ ם.ִ ֹלהים אֲ חֵ ִרים; וְ
וַּיִ כְ רֹת יְ הוָה ִא ָּתםּ ,בְ ִרית ,וַיְ צַ ּוֵם לֵאמֹרֹ ,לא ִת ְיראּו אֱ ִ
כא – "משענת הקנה הרצוץ וַיְ ִהי ּבִ ְׁשנַת ָׁשֹלׁש ,לְ הו ֵֹׁשעַ ּבֶ ן-אֵ לָה מֶ לְֶך יִ ְׂש ָראֵ ל ,מָ לְַך ִחזְ ִקּיָ ה בֶ ןָ-אחָ ז ,מֶ לְֶך יְ הּודָ ה .ב ּבֶ ן-עֶ ְׂש ִרים וְ חָ מֵ ׁש איומי רב שקה
הזה" ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,אֲ בִ י ּבַ ת-זְ כַ ְריָה .ג וַּיַ עַ ׂש הַ ּיָ ָׁשרּ ,בְ עֵ ינֵי
ָ ָׁשנָה ,הָ יָה בְ מָ לְ כוֹ ,וְ עֶ ְׂש ִרים וָתֵ ַׁשע ָׁשנָה ,מָ לְַך ּבִ הגנרל של
משענת שלא כדאי להישען יְ הוָהּ ,כְ כֹל אֲ ֶׁשר-עָ ָׂשהּ ,דָ וִ ד ָאבִ יו .ד הּוא הֵ ִסיר אֶ ת-הַ ּבָ מוֹת ,וְ ִׁשּבַ ר אֶ ת-הַ ּמַ ּצֵ בֹת ,וְ כָ ַרת ,אֶ ת-הָ אֲ ֵׁש ָרה; סנחריב על
עליה כי לא רק שהיא לא 6שנים לפני גלות ישראל עולה חזקיה בן אחז למלוכה והוא ימלוך 29שנים .חזקיה הורס את הבמות חזקיה-
הקטנות ומרכז את הפולחן ,עושה טוב בעיני ה' כמו שעשה דוד .הוא הורס לעם ישראל את הזבחים בשטח תחזיק אותך אלא גם תפצע פרק יח'
אותך הָ יּו בְ נֵי-יִ ְׂש ָראֵ ל ְמ ַק ְּט ִרים לוֹ ,וַּיִ ְק ָרא-לוֹ ,נְ חֻ ְׁש ָּתן.
והעם כעס עליו בגלל זה וקרה לו נחושתן.
ן-חלְ ִקּיָ הּו
ַוּיֹאמֶ ר אֶ לְ י ִָקים ּבֶ ִ ֹלא-סר ,מֵ ַאחֲ ָריו; וַּיִ ְׁשמֹר, ָ וְ ַאחֲ ָריו ֹלא-הָ יָה כָ מֹהּוּ ,בְ כֹל מַ לְ כֵ י יְ הּודָ ה ,וַאֲ ֶׁשר הָ יּו ,לְ פָ נָיו .ו וַּיִ ְדּבַ קּ ,בַ יהוָה,
ל-רבְ ָׁש ֵקה,וְ ֶׁשבְ נָה וְ יוָֹאח אֶ ַ ִמצְוֺ תָ יו ,אֲ ֶׁשר-צִ ּוָה יְ הוָה ,אֶ ת-מ ֶֹׁשה .ז וְ הָ יָה יְ הוָה עִ ּמוֹּ ,בְ כֹל אֲ ֶׁשר-יֵצֵ א י ְַׂשּכִ יל; וַּיִ ְמרֹד ּבְ מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור ,וְ ֹלא
ַּדּבֶ ר-נָא אֶ ל-עֲבָ ֶדיָך אֲ ָר ִמית-- תּ-פלִ ְׁש ִּתים עַ ד-עַ ּזָה ,וְ אֶ תּ-גְ בּולֶיהָ ִ ,מ ִּמגְ ּדַ ל נוֹצְ ִרים ,עַ ד-עִ יר ִמבְ צָ ר הּוא-הּכָ ה אֶ ְִ עֲבָ דוֹ .ח
ַאלּ-ת ַדּבֵ ר
ְ ּכִ י ׁש ְֹמעִ ים ,אֲ נ ְָחנּו; וְ למעשה מבחינה דתית חזקיה היה טוב במלכים וה' הפך אותו לחכם ומוצלח ולכן לא קיבל את דבר
הּודיתּ ,בְ ָאזְ נֵי הָ עָ ם,עִ ּמָ נּו ,יְ ִ מלכות אשור ומרד בהם .כמו גם ,היכה את הפלישתים באופן סופי.
אֲ ֶׁשר עַ ל-הַ חֹמָ ה. ַתׁ-שׁש ,לְ ִחזְ ִקּיָ ה:
עָ לָה ַׁשלְ מַ נְ אֶ ֶסר מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור ,עַ לׁ-ש ְֹמרוֹן--וַּיָ צַ ר עָ לֶיהָ .י וַּיִ לְ ּכְ דֻ הָ ִ ,מ ְקצֵ ה ָׁשֹלׁש ָׁשנִ יםּ ,בִ ְׁשנ ֵ
ַתּ-ת ַׁשע ,לְ הו ֵֹׁשעַ מֶ לְֶך יִ ְׂש ָראֵ ל ,נִ לְ ּכְ דָ הׁ ,ש ְֹמרוֹן.
ִהיא ְׁשנ ֵ
בשנה ה 6לחזקיה מגלה מלך אשור סרגון שירש את שלמנאסר ,את ישראל ובשנת 14למלכות חזקיה עלה
סנחריב בנו של סרגון לצור את יהודה על כך שמרדו בו.
רּ-ת ֵּתן עָ לַי ,אֶ ָּׂשא; אתיׁ ,שּוב מֵ עָ לַי--אֵ ת אֲ ֶׁש ִ יׁשה לֵאמֹר חָ ָט ִ וַּיִ ְׁשלַח ִחזְ ִקּיָ ה מֶ לְֶך-יְ הּודָ ה אֶ ל-מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור לָכִ ָ
ֹלׁשיםּ ,כִ ּכַ ר זָהָ ב .טו וַּיִ ֵּתןִ ,חזְ ִקּיָ ה, ּוׁש ִ
ל-חזְ ִקּיָ ה מֶ לְֶך-יְ הּודָ הְׁ ,שֹלׁש מֵ אוֹת ּכִ ּכַ רּ-כֶ ֶסףְ , וַּיָ ֶׂשם מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור עַ ִ
אֶ תּ-כָ ל-הַ ּכֶ ֶסף ,הַ ּנִ ְמצָ א בֵ ית-יְ הוָה; ּובְ אֹצְ רוֹתּ ,בֵ ית הַ ּמֶ לְֶך .טז ּבָ עֵ ת הַ ִהיאִ ,קּצַ ץ ִחזְ ִקּיָ ה אֶ תּ-דַ לְ תוֹת הֵ יכַ ל
יְ הוָה וְ אֶ ת-הָ א ְֹמנוֹת ,אֲ ֶׁשר צִ ּפָ הִ ,חזְ ִקּיָ ה מֶ לְֶך יְ הּודָ ה; וַּיִ ְּתנֵם ,לְ מֶ לְֶך אַ ּׁשּור.
חזקיה שולח שליח לסנחריב לבקש כניעה ,מלך אשור שם על חזקיה קנס של 300כיכר כסף 30כיכר זהב.
חזקיה נותן לו את כל הכסף שיש לו כולל אוצרות בית המקדש.
ת-רבְ ָׁש ֵקה ִמן-לָכִ יׁש אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶך ִחזְ ִקּיָ הּוּ ,בְ חֵ יל ּכָ בֵ ד-- ב-ס ִריס וְ אֶ ַ ת-ר ָ תּ-ת ְר ָּתן וְ אֶ ַ ַ וַּיִ ְׁשלַח מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור אֶ
רּוׁש ִ ַלם ,וַּיַ עֲלּו וַּיָ בֹאּו וַּיַ עַ ְמדּו ּבִ ְתעָ לַת הַ ּבְ ֵרכָ ה הָ עֶ לְ יוֹנָה ,אֲ ֶׁשר ּבִ ְמ ִסּלַת ְׂשדֵ ה כֹבֵ ס.
רּוׁש ִ ָלם; וַּיַ עֲלּו ,וַּיָ בֹאּו יְ ָ
יְ ָ
לאחר מכן שולח מלך את אשור תירתן ,את רב סריס ואת רב שקה מאזור לחיש להילחם בחזקיהו
בירושלים.
ל-חזְ ִקּיָ הּוּ :כֹהָ-אמַ ר הַ ּמֶ לְֶך הַ ּגָדוֹל ,מֶ לְֶך אַ ּׁשּור ,מָ ה הַ ּבִ ָּטחוֹן הַ ּזֶה ,אֲ ֶׁשר ַוּיֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ַרבְ ָׁש ֵקהִ ,א ְמרּו-נָא אֶ ִ
ל-מי בָ ַט ְח ָּתּ ,כִ י מָ ַר ְד ָּת ּבִ י .כא עַ ָּתה בּורה ,ל ִַּמלְ חָ מָ ה; עַ ָּתה עַ ִ רׂ-שפָ תַ יִ ם--עֵ צָ ה ּוגְ ָ ְךּ-דבַ ְּבָ ָט ְח ָּת .כ ָאמַ ְר ָּת ,אַ ְ
ל-מצְ ַריִ ם ,אֲ ֶׁשר יִ ָּסמֵ ְך ִאיׁש עָ לָיוּ ,ובָ א בְ כַ ּפוֹ ּונְ ָקבָ ּה; ּכֵן ל-מ ְׁשעֶ נֶת הַ ָּקנֶה הָ ָרצּוץ הַ ּזֶה ,עַ ִ ִהּנֵה בָ ַט ְח ָּת ּלְ ָך עַ ִ
ֹאמרּון אֵ לַי ,אֶ ל-יְ הוָה אֱ ֹלהֵ ינּו ּבָ ָט ְחנּו: ְֶך-מצְ ַריִ ם ,לְ כָ ל-הַ ּב ְֹט ִחים עָ לָיו .כב וְ כִ י-ת ְ ּפַ ְרעֹה מֶ ל ִ
הם קוראים למלך שיצא לדבר איתם ולהיכנע והוא שולח את אליקים בן חלקיהו ,את שבנא ואת יואח בן
אסף .רב שקה מדבר אליהם ,כועס על המרידה בהם ומזלזל במצרים שעליהם הם ניסו לסמוך.
הוא צועק לאנשי יהודה שה' לא יעזור להם כי חזקיה השמיד את כל הבמות שלהם .הוא מסיט את יהודה
נגד המלך ומנסה לגרום להם למרוד בחזקיהו
כז ַוּיֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ַרבְ ָׁש ֵקה ,הַ עַ ל אֲ ֹדנֶיָך וְ אֵ לֶיָך ְׁשלָחַ נִ י אֲ דֹנִ י ,לְ דַ ּבֵ ר ,אֶ ת-הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ ּלֶה; הֲ ֹלא עַ ל-הָ אֲ נ ִָׁשים,
הַ ּי ְֹׁשבִ ים עַ ל-הַ חֹמָ ה ,לֶאֱ כֹל אֶ ת-חריהם (צוָֹאתָ ם) וְ לִ ְׁשּתוֹת אֶ ת-שניהם (מֵ ימֵ י ַרגְ לֵיהֶ ם) ,עִ ּמָ כֶ ם.
הוא מפחיד אותם ,מדבר אליהם בשפה עברית שיבינו.
ּכֹה ָאמַ ר הַ ּמֶ לְֶךַ ,אל-י ִַּׁשא לָכֶ ם ִחזְ ִקּיָ הּוּ :כִ יֹ-לא יּוכַ ל ,לְ הַ ּצִ יל אֶ ְתכֶ ם ִמּיָ דוֹ .ל וְ ַאל-יַבְ ַטח אֶ ְתכֶ ם ִחזְ ִקּיָ הּו
ַאלּ-ת ְׁש ְמעּו,
ִ אֶ ל-יְ הוָה לֵאמֹר ,הַ ּצֵ ל יַּצִ ילֵנּו יְ הוָה; וְ ֹלא ִתּנָתֵ ן אֶ ת-הָ עִ יר הַ ּזֹאתּ ,בְ יַד מֶ לְֶך אַ ּׁשּור .לא
ּוׁשתּו ִאיׁש ֲׂשּו-א ִּתי בְ ָרכָ ה ּוצְ אּו אֵ לַי ,וְ ִאכְ לּו ִאיׁשּ-ג ְַפנוֹ וְ ִאיׁש ְּתאֵ נָתוְֹ , ִ ל-חזְ ִקּיָ הּוּ :כִ י כֹה ָאמַ ר מֶ לְֶך אַ ּׁשּור ,ע אֶ ִ
ַארצְ כֶ ם ,אֶ ֶרץ ּדָ גָן וְ ִתירוֹׁש אֶ ֶרץ לֶחֶ ם ּוכְ ָר ִמים אֶ ֶרץ זֵית יִ צְ הָ ר מֵ י-בֹרוֹ .לב עַ דּ-ב ִֹאי וְ ל ַָק ְח ִּתי אֶ ְתכֶ ם אֶ ל-אֶ ֶרץ ּכְ ְ
ל-חזְ ִקּיָ הּוּ ,כִ י-י ִַּסית אֶ ְתכֶ ם לֵאמֹר ,יְ הוָה יַּצִ ילֵנּו. ַאלּ-ת ְׁש ְמעּו ,אֶ ִִ ְּודבַ ׁש ,וִ ְחיּו ,וְ ֹלא תָ מֻ תּו; וְ
הוא מבטיח להם שאם עם ישראל ימרוד בחזקיהו וייכנע הוא ייתן להם שטח טוב ,ושגם ככה הסוף שלהם
ברור כי אף עם לא ינצח את אשור אך העם לא משיב לדבריו .אליקים ,שבנא ,ויאוח מספרים לחיזקהו
שקורע את בגדיו באבל.
ן-חלְ ִקּיָ ה
י-מצְ וַת הַ ּמֶ לְֶך ִהיא לֵאמֹרֹ ,לא תַ ֲענֻהּו .לז וַּיָ בֹא אֶ לְ י ִָקים ּבֶ ִ וְ הֶ חֱ ִריׁשּו הָ עָ ם ,וְ ֹלא-עָ נּו אֹתוֹ ּדָ בָ רּ :כִ ִ
הּו--קרּועֵ י בְ ג ִָדים; וַּיַ ּגִ דּו לוִֹּ ,דבְ ֵרי
ְ ל-חזְ ִקּיָ
ןָ-אסף הַ ּמַ זְ ּכִ יר ,אֶ ִ ָ אֲ ֶׁשר-עַ ל-הַ ּבַ יִ ת וְ ֶׁשבְ נָא הַ ּסֹפֵ ר וְ יוָֹאח ּבֶ
ַרבְ ָׁש ֵקה.
לא – "שארית ופליטה" וַיְ ִהיּ ,כִ ְׁשמֹעַ הַ ּמֶ לְֶך ִחזְ ִקּיָ הּו ,וַּיִ ְק ַרע ,אֶ תּ-בְ גָדָ יו; וַּיִ ְתּכַ ס ּבַ ָּׂשק ,וַּיָ בֹא ּבֵ ית יְ הוָה .ב וַּיִ ְׁשלַח אֶ ת-אֶ לְ י ִָקים נבואת ה' אל
אֲ ֶׁשר-עַ ל-הַ ּבַ יִ ת וְ ֶׁשבְ נָא הַ ּסֹפֵ ר ,וְ אֵ ת זִ ְקנֵי הַ ּכֹהֲ נִ יםִ ,מ ְתּכַ ִּסיםּ ,בַ ַּׂש ִּקים--אֶ ל-יְ ַׁשעְ יָהּו הַ ּנָבִ יאּ ,בֶ ןָ-אמוֹץ. ישעיהו-
חזקיהו קורא אל ישעיהו בן אמוץ הנביא ומבקש ממנו את עצת ה'. פרק יט'
ירא ִמ ְּפנֵי הַ ְּדבָ ִרים אֲ ֶׁשר ָׁשמַ עְ ָּת ,אֲ ֶׁשר ּגִ ְּדפּו ַנע ֲֵרי מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור ,א ִֹתי .ז ִהנְ נִ י נֹתֵ ן ּבוֹ רּוחַ , ַאלּ-ת ָ
ִ ּכֹה ָאמַ ר יְ הוָה,
ַארצוֹ.
ַארצוֹ; וְ ִהּפַ לְ ִּתיו ּבַ חֶ ֶרבּ ,בְ ְ וְ ָׁשמַ ע ְׁשמּועָ ה וְ ָׁשב לְ ְ
ישעיהו אומר לו שה' יעורר רצון ברב שקה לשוב לארצו ,ושם הוא ימות
לּ-ת ְרהָ ָקה וַּיָ ָׁשבַ ,רבְ ָׁש ֵקה ,וַּיִ ְמצָ א אֶ ת-מֶ לְֶך אַ ּׁשּור ,נִ לְ חָ ם עַ ל-לִ בְ נָהּ :כִ י ָׁשמַ עּ ,כִ י נ ַָסע ִמּלָכִ יׁש .ט וַּיִ ְׁשמַ ע ,אֶ ִ
ֹאמרּון,ל-חזְ ִקּיָ הּו לֵאמֹר .י ּכֹה ת ְ מֶ לְֶךּ-כּוׁש לֵאמֹרִ ,הּנֵה יָצָ א ,לְ ִהּלָחֵ ם ִא ָּתְך; וַּיָ ָׁשב וַּיִ ְׁשלַח מַ לְ ָאכִ ים ,אֶ ִ
רּוׁש ִ ַלםּ ,בְ יַד מֶ לְֶך
ל-חזְ ִקּיָ הּו מֶ לְֶך-יְ הּודָ ה לֵאמֹרַ ,אל-י ִַּׁשאֲ ָך אֱ ֹלהֶ יָך ,אֲ ֶׁשר אַ ָּתה ּבֹטֵ חַ ּבוֹ לֵאמֹרֹ :לא ִתּנָתֵ ן יְ ָ אֶ ִ
אַ ּׁשּור.
אכן ,רב שקה שומע שסנחריב נלחם במקום אחר ונסע מלחיש ולאחר מכן מתקבלת שמועה שתרעקה מלך
כוש יוצא להילחם בסנחריב לכן ,מחליטים צבא אשור להילחם במצרים (כוש) .רב שקה שולח שליחים
לחזקיהו
אַ ָּתה ָׁשמַ עְ ָּת ,אֵ ת אֲ ֶׁשר עָ ׂשּו מַ לְ כֵ י אַ ּׁשּור לְ כָ ל-הָ אֲ ָרצוֹת--לְ הַ חֲ ִרימָ ם; וְ אַ ָּתהִּ ,תּנָצֵ ל.
ואומר לו שהאיום האשורי לא נגמר וזה רק שינוי קטן בתוכניות ושהוא יחזור לכבוש אותו לאחר מכן.
חזקיהו לוקח את האיגרת של רב שקה ומאיים עליו
וַּיִ ַּקח ִחזְ ִקּיָ הּו אֶ ת-הַ ְּספָ ִרים ִמּיַ ד הַ ּמַ לְ ָאכִ ים ,וַּיִ ְק ָראֵ ם; וַּיַ עַ ל ּבֵ ית יְ הוָה ,וַּיִ ְפ ְר ֵׂשהּו ִחזְ ִקּיָ הּו לִ ְפנֵי יְ הוָה.
הולך עם זה לה' ומתפלל לו .הוא מבקש שיושיע אותו מסנחריב ורב שקה .לאחר שהוא מתפלל ישעיהו
הנביא אומר לחזקיהו שה' שמע את התפילה שלו
ֹלהים חָ י. ּוׁשמַ ע ,אֵ ת ִּדבְ ֵרי ַסנְ חֵ ִריב ,אֲ ֶׁשר ְׁשלָחוֹ ,לְ חָ ֵרף אֱ ִ ּוׁשמָ עְּ ,פ ַקח יְ הוָה עֵ ינֶיָך ְּוראֵ ה; ְ הַ ּטֵ ה יְ הוָה ָאזְ נְ ָך ְ
וְ גַּנו ִֹתי אֶ ל-הָ עִ יר הַ ּזֹאת ,לְ הו ִֹׁשיעָ ּה--לְ מַ עֲנִ יּ ,ולְ מַ עַ ן ּדָ וִ ד עַ בְ ִּדי.
וַּיֵ צֵ א מַ לְ אַ ְך יְ הוָה וַּיַ ְך ּבְ מַ חֲ נֵה אַ ּׁשּור ,מֵ ָאה ְׁשמוֹנִ ים וַחֲ ִמ ָּׁשה ָאלֶף; וַּיַ ְׁשּכִ ימּו בַ ּב ֶֹקר ,וְ ִהּנֵה ֻכּלָם ְּפג ִָרים מֵ ִתים.
ה' שולח מלאך שהורג 185אלף איש ,סנחריב נאלץ לשוב לנינוה עירו שם הבנים שלו עזרמלך ושראצר
מתנקשים בו והשר חדן יורש אותו.
ּבַ ּיָ ִמים הָ הֵ ם ,חָ לָה ִחזְ ִקּיָ הּו לָמּות; וַּיָ בֹא אֵ לָיו יְ ַׁשעְ יָהּו בֶ ןָ-אמוֹץ הַ ּנָבִ יאַ ,וּיֹאמֶ ר אֵ לָיו ּכֹהָ-אמַ ר יְ הוָה צַ ו לְ בֵ יתֶ ָךּ--כִ י מֵ ת אַ ָּתה ,וְ ֹלא ִת ְחיֶה. חולי חזקיהו ונס
חזקיהו חולה ,ישעיהו מבקש ממנו שיכין צוואה, ישעיהו ונבואת
יתי; וַּיֵ בְ ּךְ ִחזְ ִקּיָ הּוּ ,בְ כִ י גָדוֹל.
אָ ּנָה יְ הוָה ,זְ כָ ר-נָא אֵ ת אֲ ֶׁשר ִה ְתהַ ּלַכְ ִּתי לְ פָ נֶיָך ּבֶ אֱ מֶ ת ּובְ לֵבָ ב ָׁשלֵם ,וְ הַ ּטוֹב ּבְ עֵ ינֶיָך ,עָ ִׂש ִ הגלות-
הוא בוכה לה' פרק כ'
יׁשיַּ ,ת ֲעלֶה ּבֵ ית יְ הוָה .ו תּ-ד ְמעָ תֶ ָך; ִהנְ נִ י ,רֹפֶ א לְָךּ--בַ ּיוֹם הַ ְּׁשלִ ִ יתי אֶ ִ תּ-ת ִפּלָתֶ ָךָ ,ר ִא ִ
ל-חזְ ִקּיָ הּו נְ גִ יד-עַ ִּמיּ ,כֹהָ-אמַ ר יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י ּדָ וִ ד ָאבִ יָךָׁ ,שמַ עְ ִּתי אֶ ְ ׁשּוב וְ ָאמַ ְר ָּת אֶ ִ
ּומּכַ ף מֶ לְֶך-אַ ּׁשּור אַ ּצִ ילְ ָך ,וְ אֵ ת הָ עִ יר הַ ּזֹאת; וְ גַּנו ִֹתי ,עַ ל-הָ עִ יר הַ ּזֹאת--לְ מַ עֲנִ יּ ,ולְ מַ עַ ן ָּדוִ ד עַ בְ ִּדי. וְ ה ַֹס ְפ ִּתי עַ ל-יָמֶ יָך ,חֲ מֵ ׁש עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָהִ ,
והוא מתגלה לישעיהו ומנבא לחזקיהו רפואה ועוד 15שנים לחיות ושמירה על העיר מאשור.
ַוּיֹאמֶ ר ,יְ ִחזְ ִקּיָ הּו ,נ ֵָקל לַּצֵ ל ,לִ נְ טוֹת עֶ ֶׂשר מַ עֲלוֹת; ֹלא כִ י ,יָׁשּוב הַ ּצֵ ל אֲ ח ַֹרּנִ ית עֶ ֶׂשר מַ עֲלוֹת .יא וַּיִ ְק ָרא יְ ַׁשעְ יָהּו הַ ּנָבִ יא ,אֶ ל-יְ הוָה; וַּיָ ֶׁשב אֶ ת-הַ ּצֵ לּ ,בַ ּמַ עֲלוֹת אֲ ֶׁשר
י ְָרדָ ה ּבְ מַ עֲלוֹת ָאחָ ז אֲ ח ַֹרּנִ ית--עֶ ֶׂשר מַ עֲלוֹת.
לאחר מכן ,ישעיהו מרפה את חזקיהו ,הוא לא מאמין לו ישעיהו וזה אומר לו שאם הצל בשעון החול ישוב אחורנית 10מעלות זה אומר שהוא הצליח לרפות
אותו כי זה מעשה ה' וכך קורה וזה סימן לכך שבעוד 3ימים חזקיהו יבריא.
ל-חזְ ִקּיָ הּוּ :כִ י ָׁשמַ עּ ,כִ י חָ לָה ִחזְ ִקּיָ הּו. ּומנְ חָ ה--אֶ ִ ּבָ עֵ ת הַ ִהיא ָׁשלַח ּבְ רֹאדַ ְך ּבַ לְ אֲ דָ ן ּבֶ ןּ-בַ לְ אֲ דָ ן מֶ לְֶךּ-בָ בֶ לְ ,ספָ ִרים ִ
בזמן החולי שולח אליו בראדך מלך בבל מתנה כי שמע שחזקיהו חולה לכן הוא מקבל בפנים טובות את משלחת בבל ומראה להם את כל האוצרות שיש לו.
ָאמרּו הָ אֲ נ ִָׁשים הָ אֵ ּלֶהּ ,ומֵ ַאיִ ן ָיבֹאּו אֵ לֶיָךַ ,וּיֹאמֶ ר ִחזְ ִקּיָ הּו ,מֵ אֶ ֶרץ ְרחו ָֹקה ּבָ אּו ִמּבָ בֶ ל .טו ַוּיֹאמֶ ר ,מָ ה ָראּו וַּיָ בֹא יְ ַׁשעְ יָהּו הַ ּנָבִ יא ,אֶ ל-הַ ּמֶ לְֶך ִחזְ ִקּיָ הּו; ַוּיֹאמֶ ר אֵ לָיו מָ ה ְ
ל-חזְ ִקּיָ הּוְׁ :שמַ עְּ ,דבַ ר-יְ הוָה .יז ִהּנֵה ,י ִָמים יתםּ ,בְ אֹצְ רֹתָ י .טז ַוּיֹאמֶ ר יְ ַׁשעְ יָהּו ,אֶ ִ ֹלא-ה ְר ִא ִ
ִ יתי ָראּוֹ--לא-הָ יָה דָ בָ ר אֲ ֶׁשר ּבְ בֵ יתֶ ָך; ַוּיֹאמֶ ר ִחזְ ִקּיָ הּו ,אֵ ת ּכָ ל-אֲ ֶׁשר ּבְ בֵ ִ
ּבָ ִאים ,וְ נִ ָּׂשא ּכָ ל-אֲ ֶׁשר ּבְ בֵ יתֶ ָך וַאֲ ֶׁשר ָאצְ רּו אֲ בֹתֶ יָך עַ ד-הַ ּיוֹם הַ ּזֶהּ ,בָ בֶ לָהֹ :לא-יִ ּוָתֵ ר ּדָ בָ רָ ,אמַ ר יְ הוָה
ישעיהו רואה בזה סימן לרעות ומנבא לחזקיהו שיום אחד הצאצאים שלו וכל האוצרות שלו יילקחו לבבל
יסיםּ ,בְ הֵ יכַ ל ,מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל .יט ַוּיֹאמֶ ר ִחזְ ִקּיָ הּו אֶ ל-יְ ַׁשעְ יָהּו ,ושצאצאיו יהיו פקידים ושרים בממלכה ּומּבָ נֶיָך אֲ ֶׁשר יֵצְ אּו ִמ ְּמָך ,אֲ ֶׁשר ּתוֹלִ יד--יקח (יִ ָּקחּו); וְ הָ יּוָ ,ס ִר ִ ִ
של בבל.
בּורתוֹ ,וַאֲ ֶׁשר עָ ָׂשה אֶ ת-הַ ּבְ ֵרכָ ה וְ אֶ ת-הַ ְּתעָ לָה ,וַּיָ בֵ א םׁ-שלוֹם וֶאֱ מֶ ת יִ ְהיֶה בְ יָמָ י .כ וְ יֶתֶ ר ִּדבְ ֵרי ִחזְ ִקּיָ הּו ,וְ כָ לּ-גְ ָטוֹב ְּדבַ ר-יְ הוָה אֲ ֶׁשר ִּדּבַ ְר ָּת; ַוּיֹאמֶ ר ,הֲ לוֹא ִא ָ
ירה :הֲ ֹלא-הֵ ם ּכְ תּובִ ים ,עַ ל-סֵ פֶ ר ִּדבְ ֵרי הַ ּיָ ִמים--לְ מַ לְ כֵי יְ הּודָ ה .כא וַּיִ ְׁשּכַ ב ִחזְ ִקּיָ הּו ,עִ ם-אֲ בֹתָ יו; וַּיִ ְמֹלְך ְמנ ֶַּׁשה בְ נוַֹּ ,ת ְח ָּתיו. אֶ ת-הַ ּמַ יִ ם הָ עִ ָ
חזקיהו מבסוט כי זה אומר שיהיה שלום בימיו ולאחר מכן עוברים השנים ,חזקיהו מת ומנשה בנו יורש אותו.
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,חֶ ְפצִ י-בָ ּה .ב וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָהּ--כְ תוֹ ֲעבֹתַ ,הּגוֹיִ ם ,אֲ ֶׁשר הו ִֹריׁש ָ ןׁ-ש ֵּתים עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָהְ ,מנ ֶַּׁשה בְ מָ לְ כוֹ ,וַחֲ ִמ ִּׁשים וְ חָ מֵ ׁש ָׁשנָה ,מָ לְַך ּבִ ּבֶ ְ חטאי מנשה
יְ הוָהִ ,מ ְּפנֵי ּבְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל .ג וַּיָ ָׁשב ,וַּיִ בֶ ן אֶ ת-הַ ּבָ מוֹת ,אֲ ֶׁשר ִאּבַ דִ ,חזְ ִקּיָ הּו ָאבִ יו ועונש אלוהים
משנה מולך מגיל 55 ,12שנה בירושלים .משנה מלך שעושה רע בעיני ה' יותר מכולם ,בונה מחדש את הבמות שחזקיהו הרס ולמעשה חוטא כמו אחאב ,מביא ורצח אמון-
את הפסלים שלו לבית של ה' שבנה שלמה. פרק כא'
יאים ,לֵאמֹר .יא יַעַ ן אֲ ֶׁשר עָ ָׂשה ְמנ ֶַּׁשה מֶ לְֶך-יְ הּודָ ה ,הַ ּתֹעֵ בוֹת הָ אֵ ּלֶה--הֵ ַרעִ ,מּכֹל אֲ ֶׁשר-עָ ׂשּו ָהאֱ מ ִֹרי אֲ ֶׁשר לְ פָ נָיו; וַּיַ חֲ ִטא וַיְ דַ ּבֵ ר יְ הוָה ּבְ יַד-עֲבָ דָ יו הַ ּנְ בִ ִ
יתי ּה)ּ--תּצַ לְ נָהְׁ ,ש ֵּתי ָאזְ נָיו .יג וְ נ ִָט ִ
ִ רּוׁש ִ ַלם וִ יהּודָ ה :אֲ ֶׁשרּ ,כָ ל-שמעיו (ׁש ְֹמעָ גַם-אֶ ת-יְ הּודָ הּ ,בְ גִ ּלּולָיו לָכֵןּ ,כֹהָ-אמַ ר יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י יִ ְׂש ָראֵ לִ ,הנְ נִ י מֵ בִ יא ָרעָ ה ,עַ ל-יְ ָ
רּוׁש ִ ַלם ּכַ אֲ ֶׁשר-יִ ְמחֶ ה אֶ ת-הַ ּצַ ּלַחַ ת ,מָ חָ ה ,וְ הָ פַ ְך ,עַ לּ-פָ נֶיהָ יתי אֶ ת-יְ ָ ַאחָאב; ּומָ ִח ִ קלֶתּ ,בֵ ית ְ ת-מ ְׁש ֹ ִ רּוׁש ִ ַלם ,אֵ ת ָקו ׁש ְֹמרוֹן ,וְ אֶעַ ל-יְ ָ
לכן ,ה' מעביר את המסר דרך הנביאים שמעשיו של מנשה שווים למעשי אחאב ואפילו יותר גרועים לכן כמו בית אחאב הוא ימחוק את הממלכה וינטוש את כל
נחלות ישראל.
וַּיִ ְׁשּכַ ב ְמנ ֶַּׁשה עִ ם-אֲ בֹתָ יו ,וַּיִ ָּקבֵ ר ּבְ גַןּ-בֵ יתוֹ ּבְ גַןֻ -עּזָא; וַּיִ ְמֹלְך ָאמוֹן ּבְ נוַֹּ ,ת ְח ָּתיו.
לאחר מכן מנשה מת
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוְֹ ,מׁשֻ ּלֶמֶ ת ּבַ ת-חָ רּוץ ִמן-י ְָטבָ ה .כ וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָהּ ,כַ אֲ ֶׁשר עָ ָׂשהְ ,מנ ֶַּׁשה ָ ּוׁש ַּתיִ ם ָׁשנִ ים ,מָ לְַך ּבִ
ּוׁש ַּתיִ ם ָׁשנָהָ ,אמוֹן ּבְ מָ לְ כוְֹ , ּבֶ ן-עֶ ְׂש ִרים ְ
ָאבִ יו .כא וַּיֵ לְֶךּ ,בְ כָ ל-הַ ּדֶ ֶרְך אֲ ֶׁשר-הָ לְַך ָאבִ יו; וַּיַ ֲעבֹד ,אֶ ת-הַ ּגִ ּלֻלִ ים אֲ ֶׁשר עָ בַ ד ָאבִ יו ,וַּיִ ְׁש ַּתחּו ,לָהֶ ם
ויורש אותו בנו אמון בן 22ומולך שנתיים .הוא עושה את הרע בעיני ה' ,לאחר שנתיים העובדים שלו מתנקשים בו העם מוקיע את הרוצחים וממליכים את
יאשיהו בנו של אמון.
ֹאׁשּיָ הּו בְ נוַֹּ ,ת ְח ָּתיו
ָארץ אֶ ת-י ִ ָארץ ,אֵ ת ּכָ ל-הַ ּק ְֹׁש ִרים ,עַ ל-הַ ּמֶ לְֶך ָאמוֹן; וַּיַ ְמלִ יכּו עַ ם-הָ ֶ וַּיִ ְק ְׁשרּו עַ בְ דֵ יָ-אמוֹן ,עָ לָיו; וַּיָ ִמיתּו אֶ ת-הַ ּמֶ לְֶךּ ,בְ בֵ יתוֹ .כד וַּיַ ְך ,עַ ם-הָ ֶ
לּ-ד ֶרְך ָּדוִ ד ָאבִ יו,
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,יְ ִדידָ ה בַ ת-עֲדָ יָה ִמּבָ צְ ַקת .ב וַּיַ עַ ׂש הַ ּיָ ָׁשרּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָה; וַּיֵ לְֶךּ ,בְ כָ ֶ ָ ֹלׁשים וְ ַאחַ ת ָׁשנָה ,מָ לְַך ּבִ ּוׁש ִ ֹאׁשּיָ הּו בְ מָ לְ כוְֹ ,מנֶה ָׁשנָה ,י ִ ןׁ-ש ֹּבֶ ְ מציאת "הספר
ּוׂשמֹאול. ֹלא-סר ,י ִָמין ְ ָ וְ האבוד" על ידי
יאשיהו עולה למלוכה בגיל 8ומולך 31שנים .הוא טוב בעיני ה', יאשיהו-
ל-חלְ ִקּיָ הּו ַהּכֹהֵ ן הַ ּגָדוֹל ,וְ י ֵַּתם ן-מׁשֻ ּלָם ,הַ ּסֹפֵ רּ ,בֵ ית יְ הוָה ,לֵאמֹר .ד ֲעלֵה ,אֶ ִ תׁ-שפָ ן ּבֶ ן-אֲ צַ לְ יָהּו בֶ ְ ָ ֹאׁשּיָ הּו; ָׁשלַח הַ ּמֶ לְֶך אֶ
מנֶה עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָה ,לַּמֶ לְֶך ,י ִ וַיְ ִהיּ ,בִ ְׁש ֹ פרק כב'
ָאספּו ׁש ְֹמ ֵרי הַ ַּסף ,מֵ אֵ ת הָ עָ ם. אֶ ת-הַ ּכֶ ֶסף ,הַ ּמּובָ א ּבֵ ית יְ הוָה--אֲ ֶׁשר ְ
18שנה מאז שהתחיל למלוך שולח יאשיהו את שפן בן אצליהו לבית המקדש לחלקיהו הכוהן לבקש את כל הכסף של התרומות למקדש על מנת לשפץ את בית
המקדש.
לׁ-שפָ ן ,וַּיִ ְק ָראֵ הּו.
ָ אתיּ ,בְ בֵ ית יְ הוָה; וַּיִ ֵּתן ִחלְ ִקּיָ ה אֶ ת-הַ ּסֵ פֶ ר אֶ לׁ-שפָ ן הַ ּסֹפֵ ר ,סֵ פֶ ר הַ ּתו ָֹרה מָ צָ ִ ַוּיֹאמֶ ר ִחלְ ִקּיָ הּו הַ ּכֹהֵ ן הַ ּגָדוֹל ,עַ ָ
במהלך השיפוץ מוצא חלקיהו את ספר התורה המקורי שכתב משה ונותן אותו לשפן.
תּ-דבְ ֵרי ֵספֶ ר הַ ּתו ָֹרה; וַּיִ ְק ַרע ,אֶ תּ-בְ ג ָָדיו. וַּיַ ּגֵד ָׁשפָ ן הַ ּסֹפֵ ר ,לַּמֶ לְֶך לֵאמֹר ,סֵ פֶ ר נָתַ ן לִ יִ ,חלְ ִקּיָ ה הַ ּכֹהֵ ן; וַּיִ ְק ָראֵ הּו ָׁשפָ ן ,לִ ְפנֵי הַ ּמֶ לְֶך .יא וַיְ ִהי ּכִ ְׁשמֹעַ הַ ּמֶ לְֶך ,אֶ ִ
שפן קורא את הספר למלך והדברים שמה חמורים מאוד ,ולמעשה מבין שהם לא הולכים בדרך ה' ,הוא מתאבל קורע את בגדיו.
ֹלאׁ-ש ְמעּו אֲ בֹתֵ ינּו
ָ ר-היא נִ ּצְ תָ ה בָ נּו ,עַ ל אֲ ֶׁשר לּ-דבְ ֵרי הַ ּסֵ פֶ ר הַ ּנִ ְמצָ א ,הַ ּזֶהּ :כִ י-גְ דוֹלָה חֲ מַ ת יְ הוָה ,אֲ ֶׁש ִ לְ כּו ִד ְרׁשּו אֶ ת-יְ הוָה ּבַ ע ֲִדי ּובְ עַ ד-הָ עָ םּ ,ובְ עַ ד ּכָ ל-יְ הּודָ ה ,עַ ִ
לּ-דבְ ֵרי הַ ּסֵ פֶ ר הַ ּזֶהַ ,לעֲׂשוֹת ּכְ כָ ל-הַ ּכָ תּוב עָ לֵינּו. עַ ִ
מצווה מחלקיה ,מאחיקם בן שפן ,עכבור בן מיכיה ומשפן ללכת להתחנן ולבקש סליחה מה' על החטא כי הוא כועס אליהם.
ירּוׁש ִ ַלםּ ,בַ ִּמ ְׁשנֶה; וַיְ דַ ּבְ רּו ,אֵ לֶיהָ .טו ַוּתֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ םּ ,כֹהָ-אמַ ר יְ הוָה אֱ ֹלהֵ י ָ ןּ-ת ְקוָה ּבֶ ן-חַ ְרחַ ס ׁשֹמֵ ר הַ ּבְ ג ִָדים ,וְ ִהיא י ֶֹׁשבֶ ת ּבִ אֶ ל-חֻ לְ ּדָ ה הַ ּנְ בִ יָאה אֵ ֶׁשת ַׁשּלֻם ּבֶ ִ
הּודה .יז לּ-דבְ ֵרי ַה ֵּספֶ ר ,אֲ ֶׁשר ָק ָרא מֶ לְֶך יְ ָ רׁ-שלַח אֶ ְתכֶ ם אֵ לָי .טז ּכֹה ָאמַ ר יְ הוָהִ ,הנְ נִ י מֵ בִ יא ָרעָ ה אֶ ל-הַ ּמָ קוֹם הַ ּזֶה וְ עַ ל-י ְֹׁשבָ יו--אֵ ת ּכָ ִ יִ ְׂש ָראֵ לִ :א ְמרּו ל ִָאיׁש ,אֲ ֶׁש ָ
ֲׂשה יְ דֵ יהֶ םֵאֹלהים אֲ חֵ ִרים ,לְ מַ עַ ן הַ כְ עִ יסֵ נִ יּ ,בְ כֹל מַ ע ֵ ַּתחַ ת אֲ ֶׁשר ֲעזָבּונִ י ,וַיְ ַק ְּטרּו ל ִ
הם הולכים לחולדה הנביאה והיא אומרת להם שה' הולך להביא רע על הממלכה כמו שכתוב בספר שהמלך קרא ,בגלל שבני ישראל חטאו.
יַעַ ן ַרְך-לְ בָ בְ ָך ו ִַּתּכָ נַע ִמ ְּפנֵי יְ הוָהּ ,בְ ָׁש ְמעֲָך אֲ ֶׁשר ִּדּבַ ְר ִּתי עַ ל-הַ ּמָ קוֹם הַ ּזֶה וְ עַ ל-י ְֹׁשבָ יו לִ ְהיוֹת לְ ַׁשּמָ ה וְ לִ ְק ָללָה ,ו ִַּת ְק ַרע אֶ תּ-בְ ג ֶָדיָך ,ו ִַּתבְ ּכֶ ה לְ פָ נָי; וְ גַם ָאנֹכִ י ָׁשמַ עְ ִּתי,
נְ אֻ ם-יְ הוָה.
כעת ,ה' מבקש מהמלך לקרוע את הבגדים שלו ולבכות לפניו ,ה' שמע את התחנונים לכן יאשיהו המלך ימשיך לחיות ולא יראה את כל הרע שכתוב בספר.
ַאספּו אֵ לָיוּ ,כָ ל-זִ ְקנֵי יְ הּודָ ה וַּיִ ְׁשלַח ,הַ ּמֶ לְֶך; וַּיַ ְ הרפורמה של
ל-איׁש יְ הּודָ ה ירּוׁש ִ ָלם .ב וַּיַ עַ ל הַ ּמֶ לְֶך ּבֵ ית-יְ הוָה וְ כָ ִ ָ וִ יאשיהו מותו
יאים, רּוׁש ִ ַלם ִאּתוֹ ,וְ הַ ּכֹהֲ נִ ים וְ הַ ּנְ בִ ִ
וְ כָ ל-י ְֹׁשבֵ י יְ ָ וכיבוש על ידי
וְ כָ ל-הָ עָ ם ,לְ ִמ ָּקטֹן וְ עַ דּ-גָדוֹל; וַּיִ ְק ָרא בְ ָאזְ נֵיהֶ ם, המצרים-
לּ-דבְ ֵרי סֵ פֶ ר הַ ּבְ ִרית ,הַ ּנִ ְמצָ אּ ,בְ בֵ ית יְ הוָה אֶ תּ-כָ ִ פרק כג'
יאשיהו אוסף את העם מספר להם על החטאים
הגדולים שביצעו בכך שלא הכירו את דברי ספר
התורה במשך כל דברי המלוכה על כן ,ה' מעניש
אותם.
וַּיִ כְ רֹת אֶ ת-הַ ּבְ ִרית לִ ְפנֵי יְ הוָהָ ,ללֶכֶ ת ַאחַ ר יְ הוָה
וְ לִ ְׁשמֹר ִמצְוֺ תָ יו וְ אֶ ת-עֵ ְדוֺתָ יו וְ אֶ ת-חֻ ּקֹתָ יו ּבְ כָ ל-לֵב
תּ-דבְ ֵרי הַ ּבְ ִרית הַ ּזֹאת, ּובְ כָ ל-נֶפֶ ׁש ,לְ הָ ִקים אֶ ִ
הַ ּכְ תֻ בִ ים עַ ל-הַ ּסֵ פֶ ר הַ ּזֶה; וַּיַ ֲעמֹד ּכָ ל-הָ עָ םּ ,בַ ּבְ ִרית
יאשיהו מחליט לפתוח ברפורמה דתית כדי לנסות
להציל את הממלכה.
לְ הוֹצִ יא מֵ הֵ יכַ ל יְ הוָה ,אֵ ת ּכָ ל-הַ ּכֵלִ ים הָ עֲׂשּויִ ם לַּבַ עַ ל
וְ לָאֲ ֵׁש ָרה ּולְ כֹל צְ בָ א הַ ָּׁשמָ יִ ם; וַּיִ ְׂש ְרפֵ ם ִמחּוץ
ירּוׁש ִ ַלםּ ,בְ ַׁש ְדמוֹת ִק ְדרוֹן ,וְ נ ָָׂשא אֶ ת-עֲפָ ָרם, ָ לִ
ּבֵ ית-אֵ ל
לכן הוא הורס את כל הפסלים והאלילים שיש
במקדש וביהודה
וְ ִה ְׁשּבִ ית אֶ ת-הַ ּכְ מָ ִרים ,אֲ ֶׁשר נ ְָתנּו מַ לְ כֵ י יְ הּודָ ה,
רּוׁש ִ ָלם;
ּומ ִסּבֵ י יְ ָ וַיְ ַקּטֵ ר ּבַ ּבָ מוֹת ּבְ עָ ֵרי יְ הּודָ הְ ,
וְ אֶ ת-הַ ְמ ַק ְּט ִרים לַּבַ עַ ל ,ל ֶַּׁשמֶ ׁש וְ לַּיָ ֵרחַ וְ לַּמַ ּזָלוֹתּ ,ולְ כֹל,
צְ בָ א הַ ָּׁשמָ יִ ם .ו ַוּיֹצֵ א אֶ ת-הָ אֲ ֵׁש ָרה ִמּבֵ ית יְ הוָה ִמחּוץ
ירּוׁש ִ ַלם
ָ לִ
ולא רק זה הוא גם פונה מחוץ לשטחי יהודה ,לשאר
שטחי ישראל ולבית אל בה ירובעם הניח מקדש
אלילים,
וַּיִ ּתֹץ אֶ תּ-בָ ֵּתי הַ ְּקדֵ ִׁשים ,אֲ ֶׁשר ּבְ בֵ ית יְ הוָה :אֲ ֶׁשר
הַ ּנ ִָׁשים ,א ְֹרגוֹת ָׁשם ּבָ ִּתים--לָאֲ ֵׁש ָרה .ח וַּיָ בֵ א
אֶ תּ-כָ ל-הַ ּכֹהֲ נִ ים ,מֵ עָ ֵרי יְ הּודָ ה ,וַיְ ַטּמֵ א אֶ ת-הַ ּבָ מוֹת
רּוׁ-שּמָ ה הַ ּכֹהֲ נִ יםִ ,מּגֶבַ ע עַ דּ-בְ אֵ ר ָׁשבַ ע; ָ אֲ ֶׁשר ִק ְּט
וְ נָתַ ץ אֶ תּ-בָ מוֹת הַ ְּׁשעָ ִרים ,אֲ ֶׁשרּ-פֶ תַ ח ַׁשעַ ר יְ הוֹׁשֻ עַ
לׂ-שמֹאול ִאיׁשּ ,בְ ַׁשעַ ר הָ עִ יר. ַׂשר-הָ עִ יר ,אֲ ֶׁשר-עַ ְ
הוא אוסף את כל הפסלים ,שורף אותם והורג את
כל הכוהנים שחטאו בזבחים שלהם ומטאמה את כל
הזבחים שנתן המלך להקרבת קורבנות .הוא שובר
את כל הבמות ומנתץ את כל המקדשים,
רׁ-שם ּבָ הָ ר, ֹאׁשּיָ הּו ,וַּיַ ְרא אֶ ת-הַ ְּקבָ ִרים אֲ ֶׁש ָ וַּיִ פֶ ן י ִ
וַּיִ ְׁשלַח וַּיִ ַּקח אֶ ת-הָ עֲצָ מוֹת ִמן-הַ ְּקבָ ִרים ,וַּיִ ְׂשרֹף
עַ ל-הַ ִּמזְ ּבֵ חַ וַיְ ַט ְּמאֵ הּוּ--כִ ְדבַ ר יְ הוָה ,אֲ ֶׁשר ָק ָרא ִאיׁש
ֹלהים ,אֲ ֶׁשר ָק ָרא ,אֶ ת-הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ ּלֶה .יז הָ אֱ ִ
ֹאמרּו אֵ לָיו ַוּיֹאמֶ ר--מָ ה הַ ּצִ ּיּון הַ ּלָז ,אֲ ֶׁשר אֲ נִ י רֹאֶ ה; ַוּי ְ
ֹלהים אֲ ֶׁשרּ-בָ א ַאנְ ֵׁשי הָ עִ יר ,הַ ֶּקבֶ ר ִאיׁש-הָ אֱ ִ
ִמיהּודָ ה ,וַּיִ ְק ָרא אֶ ת-הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ ּלֶה אֲ ֶׁשר עָ ִׂשיתָ ,עַ ל
הַ ִּמזְ ּבַ ח ּבֵ ית-אֵ ל .יח ַוּיֹאמֶ ר הַ ּנִ יחּו לוִֹ ,איׁש ַאלָ -ינַע
עַ צְ מוֹתָ יו; וַיְ מַ ּלְ טּו ,עַ צְ מוֹתָ יו--אֵ ת עַ צְ מוֹת הַ ּנָבִ יא,
אֲ ֶׁשרּ-בָ א ִמּׁש ְֹמרוֹן.
שובר את המצבות ,שורף את עצמות ירובעם על
המזבח.
וַיְ צַ ו הַ ּמֶ לְֶך ,אֶ תּ-כָ ל-הָ עָ ם לֵאמֹר ,עֲׂשּו פֶ ַסח ,לַיהוָה
אֱ ֹלהֵ יכֶ םּ--כַ ּכָ תּוב ,עַ ל סֵ פֶ ר הַ ּבְ ִרית הַ ּזֶה .כב ּכִ י ֹלא
ֲׂשהּ ,כַ ּפֶ ַסח הַ ּזֶהִ ,מימֵ י הַ ּׁש ְֹפ ִטים ,אֲ ֶׁשר ָׁש ְפטּו ַנע ָ
אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ ל; וְ כֹל ,יְ מֵ י מַ לְ כֵ י יִ ְׂש ָראֵ לּ--ומַ לְ כֵ י יְ הּודָ ה.
ֹאׁשּיָ הּו:
מנֶה עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָה ,לַּמֶ לְֶך ,י ִ כג ּכִ יִ ,אםּ-בִ ְׁש ֹ
ירּוׁש ִ ָלם.
ָ ֲׂשה הַ ּפֶ ַסח הַ ּזֶה ,לַיהוָהּ--בִ ַנע ָ
לאחר כל אלה ,הוא מצווה לערוך פסח בפעם
הראשונה מאז השופטים
תּ-דבְ ֵרי הַ ּתו ָֹרה ,הַ ּכְ תֻ בִ ים עַ ל-הַ ּסֵ פֶ ר, לְ מַ עַ ן הָ ִקים אֶ ִ
אֲ ֶׁשר מָ צָ א ִחלְ ִקּיָ הּו הַ ּכֹהֵ ןּ ,בֵ ית יְ הוָה .כה וְ כָ מֹהּו
רׁ-שב אֶ ל-יְ הוָה ּבְ כָ ל-לְ בָ בוֹ ֹלא-הָ יָה לְ פָ נָיו מֶ לְֶך ,אֲ ֶׁש ָ
ל-מאֹדוֹּובְ כָ ל-נ ְַפׁשוֹ ּובְ כָ ְ
מצורף דברי הלל ליאשיהו על כך שהיה מאמין גדול
בה'.
ֹלאׁ-שב יְ הוָה ,מֵ חֲ רוֹן אַ ּפוֹ הַ ּגָדוֹל ,אֲ ֶׁשר-חָ ָרה אַ ּפוֹ, ָ אַ ְך
ּבִ יהּודָ ה--עַ לּ ,כָ ל-הַ ּכְ עָ ִסים ,אֲ ֶׁשר ִהכְ עִ יסוְֹ ,מנ ֶַּׁשה.
ָאסיר מֵ עַ ל ּפָ נַי, כז ַוּיֹאמֶ ר יְ הוָהּ ,גַם אֶ ת-יְ הּודָ ה ִ
ַאס ִּתי אֶ ת-הָ עִ יר ּכַ אֲ ֶׁשר הֲ ִסר ִֹתי ,אֶ ת-יִ ְׂש ָראֵ ל; ּומָ ְ
רּוׁש ִ ַלם ,וְ אֶ ת-הַ ּבַ יִ ת ,אֲ ֶׁשרהַ ּזֹאת אֲ ֶׁשרּ-בָ חַ ְר ִּתי ,אֶ ת-יְ ָ
ָאמַ ְר ִּתי יִ ְהיֶה ְׁש ִמי ָׁשם.
למרות זאת ,ה' לא סולח ונשבע להשמיד את יהודה.
ְֶך-מצְ ַריִ ם ,עַ ל-מֶ לְֶך ּבְ יָמָ יו עָ לָה פַ ְרעֹה נְ כֹה מֶ ל ִ
ֹאׁשּיָ הּו,
רּ-פ ָרת; וַּיֵ לְֶך הַ ּמֶ לְֶך י ִאַ ּׁשּור--עַ ל-נְ הַ ְ
לִ ְק ָראתוֹ ,וַיְ ִמיתֵ הּו ּבִ ְמגִ ּדוֹּ ,כִ ְראֹתוֹ אֹתוֹ .ל וַּיַ ְרּכִ בֻהּו
רּוׁש ִ ַלם ,וַּיִ ְקּבְ רֻ הּו
עֲבָ דָ יו מֵ תִ ,מ ְּמגִ ּדוֹ ,וַיְ בִ אֻ הּו יְ ָ
ּבִ ְקב ָֻרתוֹ
בימים האלה ,פרעה נחה מלך מצרים עלה למלחמה
על אשור ,יאשיהו ניסה לעצור אותו ובמגידו הוא
נהרג ,נקבר בירושלים.
ֹלׁשה
ּוׁש ָ ּבֶ ן-עֶ ְׂש ִרים וְ ָׁשֹלׁש ָׁשנָה ,יְ הוָֹאחָ ז ּבְ מָ לְ כוְֹ ,
מּוטל
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,חֲ ַ ָ חֳ דָ ִׁשים ,מָ לְַך ּבִ
ּבַ ת-יִ ְר ְמיָהּו ִמּלִ בְ נָה .לב וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָהּ ,כְ כֹל
אֲ ֶׁשר-עָ ׂשּו ,אֲ בֹתָ יו.
יהואחז בנו נמשח למלך ועושה הרע בעיני ה',
ַאס ֵרהּו פַ ְרעֹה נְ כֹה בְ ִרבְ לָה ּבְ אֶ ֶרץ חֲ מָ ת ,במלך וַּיַ ְ
ָארץ ,מֵ ָאה ירּוׁש ִ ָלם; וַּיִ ֶּתןֹ -ענֶׁש ,עַ ל-הָ ֶ ָ (מ ְּמֹלְך) ּבִ ִ
כִ ּכַ רּ-כֶ ֶסף ,וְ כִ ּכַ ר זָהָ ב
פרעה תופס אותו ומוסר אותו ,מעניש וכונס את
יהודה בכסף גדול.
ֹאׁשּיָ הּוַּ ,תחַ ת ּיַ ְמלְֵך ּפַ ְרעֹה נְ כֹה אֶ ת-אֶ לְ י ִָקים ּבֶ ן-י ִ
תׁ-שמוֹ ,יְ הוֹי ִָקים; ְ ֹאׁשּיָ הּו ָאבִ יו ,וַּיַ ּסֵ ב אֶ י ִ
וְ אֶ ת-יְ הוָֹאחָ ז ל ַָקח ,וַּיָ בֹא ִמצְ ַריִ ם וַּיָ מָ ת ָׁשם
פרעה נחה ממליך את אליקים בן יאשיהו אחיו של
יהואחז במקומו ומשנה את שמו ליהויקים .יהואחז
נלקח למצרים שם הוא מת
ּבֶ ן-עֶ ְׂש ִרים וְ חָ מֵ ׁש ָׁשנָה ,יְ הוֹי ִָקים ּבְ מָ לְ כוֹ ,וְ ַאחַ ת
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,זבידה ָ עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָה ,מָ לְַך ּבִ
תּ-פדָ יָה ִמן-רּומָ ה .לז וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי (זְ בּוּדָ ה) בַ ְ
יְ הוָהּ ,כְ כֹל אֲ ֶׁשר-עָ ׂשּו ,אֲ בֹתָ יו.
יהויקים משלם לפרעה את המיסים דרך כספי העם
ויהויקים מולך במשך 11שנים ועושה הרע בעיני ה'.
ּבְ יָמָ יו עָ לָה ,נְ בֻכַ ְדנֶאּצַ ר מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל; וַיְ ִהי-לוֹ יְ הוֹי ִָקים מרד יהויקים
עֶ בֶ ד ָׁשֹלׁש ָׁשנִ ים ,וַּיָ ָׁשב וַּיִ ְמ ָרדּ-בוֹ .ב וַיְ ַׁשּלַח יְ הוָה ּבוֹ בבבל כיבוש
אֶ תּ-גְ דּודֵ י כַ ְׂש ִּדים וְ אֶ תּ-גְ דּודֵ י אֲ ָרם וְ אֵ ת ּגְ דּודֵ י מוָֹאב, והגליית יהויכין
וְ אֵ ת ּגְ דּודֵ י בְ נֵי-עַ ּמוֹן ,וַיְ ַׁשּלְ חֵ ם ּבִ יהּודָ ה ,לְ הַ אֲ בִ ידוֹ והמלכת
נבוכדנצר מלך בבל כובש את יהודה ,ומכריח את צדקיהו-
יהויקים לשלם לו מיסים .יהויקים מורד בו פרק כד'
ונבוכדנצר יוצא לכבוש אותו.
וַּיִ ְׁשּכַ ב יְ הוֹי ִָקים ,עִ ם-אֲ בֹתָ יו; וַּיִ ְמֹלְך יְ הוֹיָכִ ין ּבְ נוֹ,
ַּת ְח ָּתיו .ז וְ ֹלא-ה ִֹסיף עוֹד מֶ לְֶך ִמצְ ַריִ ם ,לָצֵ את
ַארצוֹּ :כִ י-ל ַָקח מֶ לְֶך ּבָ בֶ לִ ,מּנַחַ ל ִמצְ ַריִ ם מֵ ְ
רּ-פ ָרתּ ,כֹל אֲ ֶׁשר הָ יְ תָ ה ,לְ מֶ לְֶך ִמצְ ָריִ ם. עַ ד-נְ הַ ְ
יהויקים נפטר ויהויכין בנו עולה במקומו ,יהויקים
שנסמך על ירושלים לפני מותו נאלץ לוותר על
העזרה ממנו מכיוון שמצרים מפסידה לבבל
במלחמות ולמעשה יהויכין נשאר ללא הגנה.
ֹלׁשהּוׁש ָמנֶה עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָה ,יְ הוֹיָכִ ין ּבְ מָ לְ כוְֹ , ןׁ-ש ֹ
ּבֶ ְ
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,נְ חֻ ְׁש ָּתא
ָ חֳ דָ ִׁשים ,מָ לְַך ּבִ
ירּוׁש ִ ָלם .ט וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָה, ָ בַ ת-אֶ לְ נָתָ ן ִמ
ּכְ כֹל אֲ ֶׁשר-עָ ָׂשהָ ,אבִ יו.
יהויכין בן 18במלכו ,מלך רק 3חודשים ועשה את
הרע בעיני ה'.
וַּיוֹצֵ א ִמ ָּׁשם ,אֶ תּ-כָ ל-אוֹצְ רוֹת ּבֵ ית יְ הוָה ,וְ אוֹצְ רוֹת,
ּבֵ ית הַ ּמֶ לְֶך; וַיְ ַקּצֵ ץ אֶ תּ-כָ לּ-כְ לֵי הַ ּזָהָ ב ,אֲ ֶׁשר עָ ָׂשה
ְׁשֹלמֹה מֶ לְֶך-יִ ְׂש ָראֵ ל ּבְ הֵ יכַ ל יְ הוָהּ ,כַ אֲ ֶׁשרִּ ,דּבֶ ר יְ הוָה.
רּוׁש ִ ַלם וְ אֶ תּ-כָ ל-הַ ָּׂש ִרים וְ אֵ ת יד וְ ִהגְ לָה אֶ תּ-כָ ל-יְ ָ
ֲׂש ֶרת) אֲ ל ִָפים ּגוֹלֶה, ּכָ לּ-גִ ּבו ֵֹרי הַ חַ יִ ל ,עשרה (ע ֶ
וְ כָ ל-הֶ חָ ָרׁש ,וְ הַ ּמַ ְסּגֵרֹ :לא נִ ְׁשַאר ,זּולַת ּדַ ּלַת
ָארץ.
עַ ם-הָ ֶ
נבוכדנצר עולה על העיר ומכניע את יהויכין ומגלה
אותו יחד עם כל השרים שלו וכל הקצינים שלו ,וכל
אנשי המלאכה שלו.
וַּיֶ גֶל אֶ ת-יְ הוֹיָכִ יןּ ,בָ בֶ לָה; וְ אֶ ת-אֵ ם הַ ּמֶ לְֶך וְ אֶ ת-נְ ֵׁשי
ָארץ ,הוֹלִ יְך יסיו ,וְ אֵ ת אולי (אֵ ילֵי) הָ ֶ ת-ס ִר ָָ הַ ּמֶ לְֶך וְ אֶ
ירּוׁש ִ ַלםּ ,בָ בֶ לָה .טז וְ אֵ ת ּכָ לַ-אנְ ֵׁשי הַ חַ יִ ל ָ ּגוֹלָה ִמ
ִׁשבְ עַ ת אֲ ל ִָפים ,וְ הֶ חָ ָרׁש וְ הַ ּמַ ְסּגֵר אֶ לֶף--הַ ּכֹלּ ,גִ ּבו ִֹרים
ע ֵֹׂשי ִמלְ חָ מָ ה; וַיְ בִ יאֵ ם מֶ לְֶךּ-בָ בֶ ל ּגוֹלָהּ ,בָ בֶ לָה
למעשה כל האליטה של יהודה מוגלת לבבל וכך
שודד את בית המקדש
ּבֶ ן-עֶ ְׂש ִרים וְ ַאחַ ת ָׁשנָה ,צִ ְד ִקּיָ הּו בְ מָ לְ כוֹ ,וְ ַאחַ ת עֶ ְׂש ֵרה
מּוטל)
ירּוׁש ִ ָלם; וְ ֵׁשם ִאּמוֹ ,חמיטל (חֲ ַ ָ ָׁשנָה ,מָ לְַך ּבִ
ּבַ ת-יִ ְר ְמיָהּו ִמּלִ בְ נָה .יט וַּיַ עַ ׂש הָ ַרעּ ,בְ עֵ ינֵי יְ הוָהּ ,כְ כֹל
אֲ ֶׁשר-עָ ָׂשה ,יְ הוֹי ִָקים .כ ּכִ י עַ לַ-אף יְ הוָה ,הָ יְ תָ ה
ד-ה ְׁשלִ כוֹ אֹתָ ם ,מֵ עַ ל ּפָ נָיו; ירּוׁש ִ ַלם ּובִ יהּודָ ה ,עַ ִ ָ בִ
וַּיִ ְמרֹד צִ ְד ִקּיָ הּוּ ,בְ מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל
וממנה את מתניה אחיו של אחי יהויקים ,דודו של
יהויכין למלך כפוף לבבל ומשנה את שמו לצדקיהו,
הוא בן 21מולך 11שנים ועושה הרע בעיני ה' וגם
הוא מחליט למרוד במלך בבל.
ו ַָּתבֹא הָ עִ ירּ ,בַ ּמָ צוֹר ,עַ ד עַ ְׁש ֵּתי עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָה ,לַּמֶ לְֶך טרגדיה וחורבן
צִ ְד ִקּיָ הּו .ג ּבְ ִת ְׁשעָ ה ַלחֹדֶ ׁש ,וַּיֶ חֱ זַק הָ ָרעָ ב ּבָ עִ יר; יהודה-
ָארץ .ד ו ִַּתּבָ ַקע הָ עִ יר, וְ ֹלא-הָ יָה לֶחֶ ם ,לְ עַ ם הָ ֶ פרק כה'
וְ כָ לַ-אנְ ֵׁשי הַ ִּמלְ חָ מָ ה הַ ּלַיְ לָה ּדֶ ֶרְך ַׁשעַ ר ּבֵ ין הַ ֹחמֹתַ יִ ם
אֲ ֶׁשר עַ לּ-גַן הַ ּמֶ לְֶך ,וְ כַ ְׂש ִּדים עַ ל-הָ עִ ירָ ,סבִ יב; וַּיֵ לְֶך,
ּדֶ ֶרְך הָ ע ֲָרבָ ה .ה וַּיִ ְר ְּדפּו חֵ ילּ-כַ ְׂש ִּדים ַאחַ ר הַ ּמֶ לְֶך,
וַּיַ ִּׂשגּו אֹתוֹ ּבְ עַ ְרבוֹת יְ ֵרחוֹ; וְ כָ ל-חֵ ילוָֹ --נפֹצּו ,מֵ עָ לָיו .ו
וַּיִ ְת ְּפׂשּו ,אֶ ת-הַ ּמֶ לְֶך ,וַּיַ עֲלּו אֹתוֹ אֶ ל-מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל,
ִרבְ לָתָ ה; וַיְ דַ ּבְ רּו ִאּתוִֹ ,מ ְׁשּפָ ט .ז וְ אֶ תּ-בְ נֵי ,צִ ְד ִקּיָ הּו,
ַאס ֵרהּוָׁשחֲ טּו ,לְ עֵ ינָיו; וְ אֶ ת-עֵ ינֵי צִ ְד ִקּיָ הּו ,עִ ּוֵר ,וַּיַ ְ
ּבַ נְ חֻ ְׁש ַּתיִ ם ,וַיְ בִ אֵ הּו ּבָ בֶ ל.
שנתיים נבוכדנצר צר על ירושלים עד שהיא רעבה
ללחם והוא כובש אותה .צדקיהו בורח למדבר יחד
עם עוד לוחמים .הוא נתפס ומובא למלך בבל ,שם
שוחטים את בנו מעוורים אותו ומכניסים אותו
לכלא בבל.
ְּת ַׁשע-עֶ ְׂש ֵרה ָׁשנָה ,לַּמֶ לְֶך נְ בֻכַ ְדנֶאּצַ ר מֶ לְֶךּ-בָ בֶ לּ :בָ א
רּוׁש ִ ָלם .ט ב-טּבָ ִחים ,עֶ בֶ ד מֶ לְֶךּ-בָ בֶ ל--יְ ָ נְ בּוז ְַראֲ דָ ן ַר ַ
וַּיִ ְׂשרֹף אֶ תּ-בֵ ית-יְ הוָה ,וְ אֶ תּ-בֵ ית הַ ּמֶ לְֶך; וְ אֵ ת
רּוׁש ִ ַלם וְ אֶ תּ-כָ לּ-בֵ ית ּגָדוֹלָׂ ,ש ַרף ּבָ אֵ ׁש .י ּכָ לּ-בָ ֵּתי יְ ָ
רּוׁש ִ ַלםָ ,סבִ יב--נ ְָתצּו ּכָ ל-חֵ יל ּכַ ְׂש ִּדים, וְ אֶ ת-חוֹמֹת יְ ָ
ב-טּבָ ִחים.
אֲ ֶׁשר ַר ַ
בשנה ה 19למלכות נבוכדנצר רב הטבחים שלו
נבוזארדן שורף את בית המקדש ואת כל בתי
ירושלים ,שובר את חומות ירושלים ומגלה את כל
עם יהודה לבבל.
ב-טּבָ ִחים ,לְ כ ְֹר ִמים, ָארץִ ,ה ְׁש ִאיר ַר ַ ּומּדַ ּלַת הָ ִֶ
ּולְ יֹגְ בִ ים.
הוא לוקח את כל מה שנשאר מבית המקדש לעצמו
ומשאיר רק חקלאים שיעבדו את הארץ.
תׂ-ש ָריָה ּכֹהֵ ן הָ רֹאׁש, ְ ב-טּבָ ִחים ,אֶ
וַּיִ ַּקח ַר ַ
ֹלׁשתׁ ,ש ְֹמ ֵרי הַ ַּסף. תׁ-ש ֶ ְ וְ אֶ ת-צְ פַ נְ יָהּוּ ,כֹהֵ ן ִמ ְׁשנֶה; וְ אֶ
ּומן-הָ עִ יר ל ַָקח ָס ִריס אֶ חָ ד אֲ ֶׁשר-הּוא פָ ִקיד ִ
עַ לַ-אנְ ֵׁשי הַ ִּמלְ חָ מָ ה ,וַחֲ ִמ ָּׁשה אֲ נ ִָׁשים מֵ רֹאֵ י
ְפנֵי-הַ ּמֶ לְֶך אֲ ֶׁשר נִ ְמצְ אּו בָ עִ יר ,וְ אֵ ת הַ ּסֹפֵ ר ַׂשר הַ ּצָ בָ א,
ָארץ,
ָארץ; וְ ִׁש ִּׁשים ִאיׁש מֵ עַ ם הָ ֶ הַ ּמַ צְ ּבִ א אֶ ת-עַ ם הָ ֶ
הַ ּנִ ְמצְ ִאים ּבָ עִ יר .כ וַּיִ ַּקח אֹתָ ם ,נְ בּוז ְַראֲ דָ ן
ב-טּבָ ִחים; ַו ֹּילְֶך אֹתָ ם עַ ל-מֶ לְֶך ּבָ בֶ לִ ,רבְ לָתָ ה .כא ַר ַ
וַּיַ ְך אֹתָ ם מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל וַיְ ִמיתֵ ם ּבְ ִרבְ לָהּ ,בְ אֶ ֶרץ חֲ מָ ת; וַּיִ גֶל
ַאדמָ תוֹ. יְ הּודָ ה ,מֵ עַ ל ְ
רב הטבחים לוקח את כל האנשים החשובים של
יהודה שנשארו לאחר גלות יהויכין שהם שריה
הכוהן ,צפניהו הכוהן 3 ,הפקידים ואת הסריס ,את
הסופר ואת 60אנשי העם החשובים לבבל ומלך בבל
מוציא אותם להורג.
הָ עָ ם ,הַ ּנִ ְׁשָאר ּבְ אֶ ֶרץ יְ הּודָ ה ,אֲ ֶׁשר ִה ְׁש ִאיר,
נְ בּוכַ ְדנֶאּצַ ר מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל--וַּיַ ְפ ֵקד ֲעלֵיהֶ ם ,אֶ תּ-גְ דַ לְ יָהּו
ןׁ-שפָ ן.
יקם ּבֶ ָ ּבֶ ן-אֲ ִח ָ
העם שנשאר בכל זאת ביהודה מפוקח על ידי גדליהו
בן אחיקם ,בן שפן הוא דואג להשיב את כל מי שברח
למפצה.
וַּיִ ָּׁשבַ ע לָהֶ ם ּגְ דַ לְ יָהּוּ ,ולְ ַאנְ ֵׁשיהֶ םַ ,וּיֹאמֶ ר לָהֶ ם,
ָארץ ,וְ עִ בְ דּו
ַאלּ-ת ְיראּו מֵ עַ בְ דֵ י הַ ּכַ ְׂש ִּדיםְׁ :שבּו בָ ֶ
ִ
אֶ ת-מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל--וְ יִ ַטב לָכֶ ם
וַיְ ִהי ּבַ חֹדֶ ׁש הַ ְּׁשבִ יעִ יּ ,בָ א יִ ְׁשמָ עֵ אל ּבֶ ן-נְ תַ נְ יָה
ֲׂש ָרה אֲ נ ִָׁשים ִאּתוֹ ,וַּיַ ּכּו יׁשמָ ע ִמּז ֶַרע הַ ְּמלּוכָ ה ַוע ָ ּבֶ ן-אֱ לִ ָ
הּודים ,וְ אֶ ת-הַ ּכַ ְׂש ִּדים, אֶ תּ-גְ דַ לְ יָהּו ,וַּיָ מֹת; וְ אֶ ת-הַ ּיְ ִ
אֲ ֶׁשר-הָ יּו ִאּתוֹּ ,בַ ִּמצְ ּפָ ה
לאחר כמה חודשים ישמעאל בן נתניה שנשאר
ביהודה רוצח את גדליהו וכל העם שנשאר ביהודה
בורח ומקים בית במצרים ולמעשה לא נשאר יהודי
ביהודה.
ָׁשבַ ע ָׁשנָה ,לְ גָלּות יְ הוֹיָכִ ין ֹלׁשים ו ֶ וַיְ ִהי בִ ְׁש ִ
מֶ לְֶך-יְ הּודָ הּ ,בִ ְׁשנֵים עָ ָׂשר חֹדֶ ׁשּ ,בְ עֶ ְׂש ִרים וְ ִׁשבְ עָ ה
ַלחֹדֶ ׁש; נ ָָׂשא אֱ וִ יל ְמרֹדַ ְך מֶ לְֶך ּבָ בֶ ל ּבִ ְׁשנַת מָ לְ כוֹ,
ה--מּבֵ ית ּכֶ לֶא .כח ִ אֶ ת-רֹאׁש יְ הוֹיָכִ ין מֶ לְֶך-יְ הּודָ
וַיְ דַ ּבֵ ר ִאּתוֹ ,טֹבוֹת; וַּיִ ֵּתן ,אֶ תּ-כִ ְסאוֹ ,מֵ עַ ל ּכִ ּסֵ א
הַ ְּמלָכִ ים אֲ ֶׁשר ִאּתוֹּ ,בְ בָ בֶ ל .כט וְ ִׁשּנָא ,אֵ ת ּבִ גְ דֵ י
כִ לְ אוֹ; וְ ָאכַ ל לֶחֶ ם ָּת ִמיד לְ פָ נָיוּ ,כָ ל-יְ מֵ י חַ ּיָ יו .ל
וַאֲ רֻ חָ תוֹ ,אֲ רֻ חַ ת ָּת ִמיד נִ ְּתנָהּ-לוֹ מֵ אֵ ת הַ ּמֶ לְֶך--
ְּדבַ ר-יוֹם ּבְ יוֹמוֹּ :כֹל ,יְ מֵ י חַ ּיָ ו
37שנים אחרי גלות יהויכין אויל מרדך מלך בבל בן
נבוכדנצר חונן אותו ומעלה אותו להיות איש חשוב
בממלכה שלו יותר מכל המלכים הנכבשים האחרים
והוא תמיד היה איש חשוב כל ימי חיו.