‫לשון המקרא וסגנונו‬ ‫מכללת סמינר הקיבוצים תל־אביב‬

‫יחידת לימוד מקוונת בנושא צירופים שמניים בלשון המקרא‬

‫צירופי סמיכות וצירופי צמידּות‬

‫הסמיכות‬
‫בבוא שני שמות עצם זה אחר זה‪ ,‬כשהראשון נסמך (נשען) על השני מבחינת ההוראה ומבחינת‬
‫התצורה – מכנים את שם העצם הראשון נסמך ואת השני סומך‪ .‬המבנה כולו נקרא סמיכות‪ .‬אפשר‬
‫לראות בסמיכות צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם יחס של תלות‪ ,‬והתלות קיימת מבחינת‬
‫הטעמה ולא מבחינת משמעות או תחבירית (מבחינת המשמעות‪ ,‬החלק העיקרי בסמיכות הוא‬
‫דווקא הנסמך)‪ .‬הנסמך נשען על ההטעמה של הסומך‪ .‬לעיתים‪ ,‬בעקבות ההשענות על הטעם של‬
‫המילה הבאה‪ ,‬יתכנו שינויים מורפולוגיים במילה הראשונה‪.‬‬
‫לעיתים מוצאים שרשרת סמיכויות המורכבת משלושה שמות עצם ואף יותר‪ .‬דוג'‪ :‬בְּ ִמ ְּשמַ ר בֵּ ית שַ ר‬
‫בוֹרי בְּ נֵּי־ ֵּקדָּ ר (מל"א ב‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫וּש ָּאר ִמ ְּספַּר־ ֶקשֶ ת גִּ ֵּ‬
‫הַ טַ בָּ ִחים (בראשית מ"א‪ ,‬י); ְּ‬

‫בין הנסמך לסומך יכולים להפריד ה"א הידיעה וה"א המגמה (המורה על הכיוון)‪ .‬דוג' לה"א‬
‫הידיעה‪ :‬אֲ רֹון הָ עֵ דֻת (שמות ל‪ ,‬כ"ו); דבַ ר‪-‬הַ מֶּ לְֶּך (שמ"א כ"א‪ ,‬א)‪ .‬דוג' לה"א המגמה‪ַ :‬ויַעַ ש הָּ ִאיש‬
‫יתה יֹוסֵ ף (בראשית מ"ג‪ ,‬י"ז); וַי ֹּאמֶ ר יְּה ָּוה ֵּאלָּיו לְֵּך שוּב‬
‫כַאֲ שֶ ר ָּאמַ ר יוֹסֵּ ף ַויָּבֵּ א הָּ ִאיש ֶאת‪-‬הָּ אֲ נ ִָּשים בֵ ָ‬
‫לְּדַ ְּרכְּ ָך ִמדבַ ָרה דַ מָ שֶּ ק (מל"א י"ט‪ ,‬ט"ו)‪.‬‬

‫קריטריונים צורניים לזיהוי סמיכות‬

‫‪ .1‬מיידעים את מבנה הסמיכות על ידי צירוף ה"א הידיעה לסומך‪ .‬דוג'‪ַ :‬ויְּבָּ ֶרְך יְּהוָּה ֶאת בֵּ ית‬
‫הַ ִמצְּ ִרי (בראשית ל"ט‪ ,‬ה); ֶאל שַ עַ ר הָּ עִ יר הַ ִהוא (דברים כ"ב‪ ,‬כ"ד)‪ .‬בסמיכויות המשורשרות‬
‫הבאות משמש הסומך המיודע בסמיכות אחת גם נסמך לסמיכות השנייה‪ :‬וְּ הַ כֹּהֲ נִים נ ְֹּּש ֵּאי‬
‫הָּ ָּארוֹן הַ בְּ ִרית לִפְּ נֵּי הָּ עָּ ם (יהושע ג‪ ,‬י"ד); ַויַעַ ְּמדוּ הַ כֹּהֲ נִים נ ְֹּּש ֵּאי הָּ ָּארוֹן בְּ ִרית יְּהוָּה בֶ ָּח ָּרבָּ ה‬
‫בְּ תוְֹך הַ י ְַּרדֵּ ן הָּ כֵּן (יהושע ג‪ ,‬י"ז)‪ .‬נראה שהצירוף ארון הברית נתפס כיחידה אחת שאינה‬
‫מתפרקת‪ ,‬ועל כן יידעו את תחילת מבנה הסמיכות (כמו בעברית המדוברת היום‪ :‬הבית‬
‫ספר)‪.‬‬
‫‪ .2‬בלשון המקראית הסטנדטרית יתווסף צורן הריבוי אל הנסמך‪ ,‬אך עם זאת בעברית‬
‫המקראית המאוחרת ניכרת נטייה לרבות הן את הנסמך הן את הסומך‪ַ .‬א ְּב ֵּני ֶקלַ ע (זכריה‬
‫ט‪ ,‬טו) לעומת וּ ְּל ַאבְּ ֵּני ְּק ָּלעִ ים (דה"ב כ"ו‪ ,‬יד); ַא ְּנשֵּ י שֵּ ם (במדבר ט"ז‪ ,‬ב) לעומת ַא ְּנשֵּ י ֵּשמוֹת‬
‫(דה"א ה‪ ,‬כ"ד); גִּ בוֹ ֵּרי הַ חַ ִיל (מל"ב ט"ו‪ ,‬כ) לעומת גִּ בוֹ ֵּרי חֲ ָּי ִלים דה"א ז‪ ,‬ה); וְּ חָּ ָּרשֵּ י עֵּ ץ‬
‫(שמ"ב ה‪ ,‬י"א) לעומת וְּ חָּ ָּרשֵּ י עֵּ צִ ים (דה"א י"ד‪ ,‬א) ועוד‪ .‬ריבוי של הנסמך ושל הסומך‬
‫מתועד אף בלשון השירה הקדומה‪.‬‬
‫‪ .3‬לעיתים ייתכנו שינויים מורפולוגיים (צורניים) בנסמך‪ .‬שינויים אלה יכולים להתבטא‬
‫בניקוד ובהגייה‪ ,‬בניקוד ללא השפעה על הגיית המילה או בהוספת עיצורים ובנשילתם מן‬
‫המילה‪.‬‬

‫עמוד | ‪1‬‬
 ‫הסומך משמש לוואי לנסמך ותפקידו לגוון את הוראתו‪ .‬בין היתר הוא מציין‪:‬‬

‫✓ שייכות‬
‫הנסמך שייך לסומך (זהו הקשר השכיח ביותר בצירופי סמיכות) – דוגמאות‪ :‬בן המלך‪ ,‬בעל‬
‫הבית‬
‫✓ הסומך הוא תיאור החומר שממנו עשוי הנסמך‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬כתנת‪-‬בד‪ ,‬מכנסי‪-‬בד‪ ,‬קערת‪-‬כסף‪ ,‬אמרי אמת‬
‫✓ משפט שם תואר‪ X ,‬בעל התכונה ‪Y‬‬
‫דוגמאות‪ :‬אשת‪-‬חן‪ ,‬איש חמה‬
‫✓ הנסמך כשם תואר‪ ,‬כמעניק תכונה‬
‫דוגמאות‪ :‬יפה תואר‪ ,‬טוב מראה‪ ,‬נקי כפיים‪ ,‬מר נפש‪ ,‬בר לבב‬
‫אפשר גם לפרש כתיאור הבחינה (הוא יפה מבחינת התואר שלו)‬
‫✓ העצמה‬
‫הסומך מעצים את הנסמך‪ ,‬מפליג בו – דוגמאות‪ :‬הֲ בֵּ ל הֲ בָּ לִים‪ ,‬נצח הנצחים‬
‫✓ יחס של תוכן או תכולה‪ .‬משפט לוקטיבי‪ X :‬ב‪.Y-‬‬
‫הסומך מציין את התוכן של הנסמך – דוגמאות‪ :‬באר מים‪ ,‬אמרי אמת*‬
‫✓ יחס של כמות‬
‫הנסמך נותן את הכמות – דוגמאות‪ :‬שבעת ימים‪ ,‬יְּמֵּ י בְּ כִ י ֵּאבֶ ל מֹּשֶ ה‬
‫הסומך נותן את הכמות – דוגמאות‪ :‬דרך שבעת ימים‪ְּ ,‬מ ֵּתי ִמ ְּספָּּר‬
‫מֵּ י מָּ ְּת ָּניִם – מים בגובה המותניים‪.‬‬
‫✓ הסומך כנושא הפעולה שמובעת בנסמך‬
‫דוגמאות‪ :‬תחינת עבדך‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬צעקת בני ישראל‪ ,‬חטאת עמך‬
‫✓ הסומך כמושא הפעולה המובעת בנסמך‬
‫דוגמאות‪ :‬חֲ מַ ס בְּ נֵּי יְּהוּדָּ ה (היחס הוא בין "חמס" לבין "הבנים" ‪ -‬כלומר‪ ,‬לבין הסמיכות‬
‫"בני יהודה"‪ ,‬שגרעינה הוא "הבנים"‪ .‬חמסו את בני יהודה)‪ֵּ ,‬אבֶ ל מֹּשֶ ה (מתאבלים על משה)‬
‫✓ רב‪-‬משמעות (הסומך יכול להתפרש כנושא או מושא הפעולה המובעת בנסמך) נגרמת‬
‫כאשר‪:‬‬
‫הנסמך הוא שם פעולה (או דבר דמוי‪-‬שם פעולה) של פועל יוצא‪ ,‬פועל הדורש‬ ‫‪-‬‬
‫השלמה מוצרכת או פועל הדדי (זה מה שגורם לסומך להתפרש כנושא או כמושא)‬
‫‪ -‬הסומך בעל התכונה [‪+‬חי]‬
‫דוגמאות‪ :‬אהבת נשים‪ ,‬אכילת הברווז‪ ,‬חמס יעקב‬
‫✓ הסומך מביע את שם הנסמך‪ .‬שמו של ‪ X‬הוא ‪.Y‬‬
‫דוגמאות‪ :‬ארץ כנען‪ ,‬נהר פרת‬
‫✓ לוקאטיביות‬
‫לוקאטיביות דינאמית‬ ‫‪-‬‬
‫הסומך מציין את מקום הנסמך – דוגמה‪ :‬יורדי בור‬
‫לוקאטיביות סטאטית‬ ‫‪-‬‬
‫הסומך מציין את מקום הנסמך – דוגמה‪ :‬ארזים בלבנון‬

‫עמוד | ‪2‬‬
 ‫✓ תכלית‬
‫הסומך הוא התכלית של הנסמך – דוגמא‪ :‬צאן טבחה‪ ,‬זבחי תודה‬

‫לעיתים יבואו שני סומכים לנסמך אחד – דוגמאות‪:‬‬

‫✓ כְּ לִי עֵּ ץ‪-‬יָּד‬
‫✓ אלוהי נכר הארץ‬
‫לעיתים יבואו שני נסמכים לסומך אחד – דוגמאות‪:‬‬
‫✓ ספר ולשון כשדים‬
‫✓ מבחר וטוב לבנון‬

‫לפעמים‪ ,‬שרשרת סמיכויות מפורקת ע"י תוספת של "אשר" או "אשר ל‪ ,"-‬או באמצעות למ"ד של‬
‫בעלות‪ .‬פירוק סינדטי‪" :‬אשר" או "אשר ל‪ ."-‬פירוק א‪-‬סינדטי‪" :‬ל‪."-‬‬

‫סיבות לפירוק‪:‬‬
‫‪ ‬רצון לשמר צירוף אידיומטי‬
‫דוגמאות‪ :‬ספר דברי הימים למלכי ישראל‪ ,‬אביר הרועים אשר לשאול‬
‫‪ ‬ציון כמות ע"י המנעות מיידוע כלל השרשרת‬
‫דוגמאות‪ :‬שני עבדים לשמעי (הדגשה שלשמעי יש יותר משני עבדים)‪ ,‬יוֹעֵּ ץ לַמֶ לְֶך (לעומת‬
‫ֵּרעַ הַ מֶ לְֶך ‪ -‬אחד מתוך כמה לעומת אחד ויחיד)‬
‫‪ ‬שימור צירוף אידיומטי ‪ +‬ציון כמות‬
‫לדוגמא‪ :‬שַ ר‪-‬צָּ בָּ א אֲ שֶ ר לְּשָּ אוּל‬
‫‪ ‬המנעות ממצבים של שני נסמכים לסומך אחד או שני סומכים לנסמך אחד‬
‫לדוגמא‪" :‬המשקה והאופה אשר למלך מצרים" – הפירוק באמצעות "אשר ל‪ "-‬נועד למנוע‬
‫שני נסמכים לסומך אחד‪ ,‬במקום לומר "משקה ואופה מלך מצרים"‪.‬‬

‫סמיכות בין שם למשפט‬

‫ש"ע בצורת נסמך ‪ +‬פסוקית (סינדטית או א‪-‬סינדטית)‬
‫סמיכות זו נובעת ממבנה של זיקה‪ ,‬שכן פסוקיות זיקה יכולות להיות מחוברות לשה"ע הזוקק ללא‬
‫מילית זיקה (בשעבוד אפס‪ ,‬התקשרות א‪-‬סינדטית)‪ .‬לדוגמה‪..." :‬בארץ לא עבר בה איש"‪.‬‬
‫אפשר לקבוע בוודאות שמדובר בסמיכות בין שם למשפט רק כאשר הנסמך עובר או יכול לעבור‬
‫שינוי צורני‪ ,‬אז הפירוש הוא חד‪-‬משמעי‪ .‬כאשר אין שינוי צורני‪ ,‬התפיסה היא של המבנה הנורמטיבי‬
‫(ש"ע זוקק בנפרד‪+‬פס' זיקה)‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ִ )1‬ק ְּריַת חָּ נָּה דָּ וִ ד (קשר א‪-‬סינדטי)‬
‫לו היה זה המבנה הנורמטיבי‪...‬‬
‫בקשר סינדטי‪ :‬קריה אשר חנה בה דוד‬
‫בקשר א‪-‬סינדטי‪ :‬קריה חנה בה דוד‬

‫עמוד | ‪3‬‬
 ‫סוּרים (קשר סינדטי)‬
‫ירי) הַ מֶ לְֶך אֲ ִ‬
‫‪ )2‬בֵּ ית הַ סֹּהַ ר ְּמקוֹם אֲ שֶ ר‪-‬אסורי (אֲ ִס ֵּ‬
‫‪ )3‬יַד‪ִ -‬ת ְּשלָּח (קשר א‪-‬סינדטי)‬
‫לו היה זה ש"ע ופסוקית זיקה בקשר סינדטי‪ :‬יָּד אשר תשלח‬
‫‪ )4‬כָּל‪-‬יְּמֵּ י אֲ שֶ ר הַ ֶנגַע בוֹ (קשר סינדטי)‬

‫צמידות‬
‫בצירוף מסוג זה יבואו שני שמות הניצבים זה לצד זה‪ ,‬ללא קשר של תלות‪ .‬האחד מוסיף‬
‫אינפורמציה על השני‪ .‬צמידות יכולה להיות מורכבת משם עצם ומשם עצם נוסף או משם עצם‬
‫ומשם תואר‪ .‬לרוב‪ ,‬ב"רקע" של הצמידות יש משפט משוואה‪ .‬הבחירה להשתמש בצירוף צמידות‬
‫או סמיכות היא בחירה סגנונית של הדובר‪.‬‬

‫קריטריונים צורניים לזיהוי צמידות‬

‫✓ יידוע – גם בנצמד וגם בצומד‬
‫✓ ריבוי – גם בנצמד וגם בצומד‬
‫אין תוספת של ה"א המגמה‪.‬‬
‫אין שינוי מורפולוגי בנצמד‪.‬‬

‫משמעויות‬
‫צמידויות אלו יוצרות יחס של תמורה‪.‬‬
‫‪ ‬מתן שם‬
‫הצומד נותן את שמו של הנצמד ‪ -‬דוגמאות‪ :‬הָּ ָּא ֶרץ כְּ נָּעַ ן‪ ,‬הנהר פרת‪ ,‬המלך דוד‬
‫הנצמד נותן את שמו של הצומד – דוגמה‪ :‬דוד המלך‬
‫‪ ‬קביעה של מהות השם או תכונת השם‬
‫הצומד כמציין את מהות הנצמד‪ ,‬או כמציין את תכונת הנצמד‬
‫דוגמאות‪ :‬אישה אלמנה‪ ,‬אישה פילגש‪ ,‬איש רועה‪-‬צאן‪ ,‬איש עובד‪-‬אדמה‪ ,‬לחם צר‪ ,‬מים‬
‫לחץ‬
‫אמרים אמת (אפשר גם‪ :‬משמעות לוקאטיבית מטאפורית)‬
‫‪ ‬הצומד כמציין החומר ממנו עשוי הנצמד‬
‫דוגמאות‪ :‬טורים אבן (ברקע‪" :‬הטורים מאבן"‪ ,‬נשוא צירוף יחס)‪ ,‬הָּ ֲע ֹּבתֹּת הַ זָּהָּ ב‬
‫‪ ‬משמעות של כמות‬
‫דוגמאות‪ :‬שתיים נשים‪ ,‬כיכריים כסף‪ ,‬ימים שלושה‪ ,‬אנשים מעט‪ ,‬מספר אנשים‬
‫מַ יִם בִ ְּר ָּכיִם (מים המגיעים עד הברכים)‬
‫‪ ‬משמעות של תכולה‬
‫דוגמאות‪ :‬הָּ עֵּ מֶ ק הַ פְּּ ג ִָּרים‪ַ ,‬ייִן ַת ְּרעֵּ לָּה (שימו לב לניקוד!)‬
‫‪ ‬משמעות של שייכות‬
‫דוגמאות‪ :‬המלך אשור‪ ,‬דם הנקי ('נקי' כש"ע)‬

‫משמעות של תכונה במבנה צמידות מסוג ש"ע‪+‬ש"ת (יחס של גרעין ולוואו)‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬בן חכם‪ ,‬אחות יפה‬

‫עמוד | ‪4‬‬
 ‫שם תואר המגיע לפני שם העצם ‪ -‬עניין סגנוני‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬רבות בנות‪ ,‬רבים צידים‬

‫צמידויות עם הפרה של ההתאם בידוע או במין‬

‫✓ ש"ע לא מיודע ‪ +‬ש"ת מיודע‬
‫צריך לוודא לפי ההקשר שהצומד הוא ש"ת ולא ש"ע ושאכן אין זו סמיכות (למשל‪ ,‬לוודא‬
‫שאין שינוי צורני בנצמד)‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬שער העליון‪ ,‬חצר החיצונה‪ ,‬יצר הרע‪ ,‬איש הישראלי‬
‫יום השישי ("שישי" לא יכול להתפרש כש"ע ולכן לא ייתכן שזוהי סמיכות)‬
‫✓ ש"ע מיודע ‪ +‬ש"ת לא‪-‬מיודע‬
‫דוגמאות‪ :‬הָּ ֲע ָּגלָּה חֲ דָּ שָּ ה‪ ,‬הַ זְּ רֹּעַ בְּ שֵּ לָּה‬
‫✓ חוסר התאם במין‬
‫וּמשַ בֵּ ר ְּסלָּעִ ים‬
‫דוגמה‪ :‬רוּחַ גְּּ דוֹלָּה וְּ חָּ זָּק ְּמפ ֵָּּרק הָּ ִרים ְּ‬

‫עמוד | ‪5‬‬