‫קורס‪" :‬פדגוגיה פמיניסטית"‬

‫מגישות‪ :‬גרובר איילת ‪.028893931‬‬

‫אדית יצחקי ‪04086893‬‬

‫שם המרצה‪ :‬חן פינץ‪.‬‬

‫שם התוכנית‪ :‬הכשרות מיוחדות ‪ -‬עוזרי חינוך‪.‬‬

‫מסלול לימודים‪ :‬חינוך יסודי א'‪-‬ו'‪.‬‬

‫התמחות‪ :‬ספרות ותרבות ישראל‪.‬‬

 ‫מבוא‬

‫כשאנו מתייחסים לתחום המגדר אנחנו מבינים את עומק הבעיה החברתית העולה מעיסוק בנושא‬
‫זה‪ .‬האבחנה בין בנים ובנות‪ ,‬לאו דווקא בפן הפיזי אלא בפן התרבותי‪-‬חברתי‪ ,‬גורמת לאי שוויון מיום‬
‫היוולדנו‪ .‬הורים עושים אבחנה באמצעות סממנים חיצוניים החל מביגוד (ורוד בנות‪ ,‬כחול בנים) וכלה‬
‫בפנייה ובטונציה הקולית כלפי ילדיהם ‪ .‬אבחנה זו ממשיכה איתנו עד הבגרות ‪ ,‬אל תוך חיי‬
‫המשפחה‪ ,‬אל תוך הזוגיות‪ ,‬בעבודה ולמעשה בכל היבט בחיינו‪ .‬בעבודתי זו בחרתי לעסוק בנושא‬
‫שפה מגדרית בהלימה ליחידת ההוראה "חינוך מודע מגדר" אשר נלמדה בקורס‪ .‬נושא הפנייה‬
‫המגדרית מחייב אותנו‪ ,‬אנשי החינוך‪ ,‬להסתכלות מעמיקה ולמידה מחודשת של ההיבטים והנזקים‬
‫העלולים להיגזר מחוסר הידע והמודעות של נושא מורכב זה‪ .‬בעבודתי זו אשלב שלושה מאמרים‬
‫שישפכו אור על נושא זה‪ ,‬בין היתר אעמוד על עניין "האלימות המגדרית" ואפליית נשים בדמות‬
‫"תקרת זכוכית"‪ .‬בעבודתי אני אעלה סימוכין ממחקרים שונים הגורסים כי ככל שנלמד לדבר ולפנות‬
‫בשפה מגדרית שוויונית אל ילדינו החל מינקות ועד לבגרות‪ ,‬כך נוכל לייצר חברה הרמונית שוויונית‬
‫ללא הבדלי מעמד מגדרי כהוא זה ‪.‬‬

‫מהו מגדר?‬
‫המין – זכר או נקבה – בעיקר מנקודת מבט חברתית ותרבותית (בלועזית‪ :‬גֶ'נְּדֶ ר) |העיסוק בזהות‬
‫המינית ובהבחנה בין נשים לגברים מבחינה חברתית ותרבותית‪ ,‬כגון בצירוף ' לימודי מגדר ‪.‬‬
‫לא כמו הבחנה על בסיס ביולוגי‪ ,‬במושג מגדר הכוונה להבחנה על בסיס תווים חיצוניים ומרכיבי‬
‫התנהגות מסוימים‪ .‬מתוך המאמר "מחציית הגבול המגדרי להטרדה מינית בקרב ילדים קטנים"‬
‫דיאלוג מגדרי בחיינו גורסת החוקרת איילת גלעדי כי המגדר מבטא את אופן התייחסות החברה‬
‫והגדרתה של בני אדם משני המינים‪.‬אראלה למדן "אישה אינה נולדת אישה היא נעשית אישה"‬
‫גורסת כי המגדר מציין תפיסות חברתיות בנוגע לנשיות וגבריות בחברה נתונה ומאפייני המגדר‬
‫מבטאים את התפיסה התרבותית בכל הקשור לשוני הביולוגי‪ ,‬בגלל דפוסים הקשורים במגדר‬
‫מצטמצם מרחבם האישי של שני המינים‪.‬‬

‫שפה תואמת מגדר‬

‫יריב (‪" )2010‬טיפול מותאם מגדר בהתנהגות בעייתית של בנים" מתייחס לדרך הטיפול בבעיות‬
‫התנהגות של בנים שפתרונן הוא "דרך" הצוות החינוכי "בשפה מגדרית מתאימה"‪ .‬לטענתו של יריב‪,‬‬
‫בנים בניגוד לבנות‪ ,‬הינם כוחניים ותחרותיים ובנות משתפות פעולה ומתחשבות‪ .‬כיוון שלסגנון‬
‫הניהול בבתי הספר בישראל יש "נטייה מגדרית נשית"‪ ,‬בגלל הרוב הנשי בצוות החינוכי ‪ ,‬מתקיים‬
‫חוסר התאמה בין הפעולה לתגובה‪ ,‬ומשכך מתעוררת בעיה ‪ :‬כאשר ישנה תגובה רכה ועדינה‬
‫בהקשר לפעולה כוחנית ואלימה היוצרת מצב בעייתי שבו נגרם נזק עתידי ביצירת גבולות והתנהגות‬
‫מקובלת חברתית ‪( .‬בהמשך ‪,‬אזכיר במאמרה של גלעדי (‪" )2004‬מחציית הגבול המגדרי להטרדה‬
‫מינית בקרב ילדים קטנים" תצפית אחת מיני רבות המתארת את הבעייתיות המוזכרת לעיל)‪.‬‬
 ‫יאיר אפטר (‪ )2006‬עובד סוציאלי שמוזכר במאמרו של יריב‪ ,‬מתאר את התנהגותם של נערים‬
‫מנותקים ועבריינים‪ ,‬כתחרותית ומדוכאת רגשית על מנת שיוכלו להגן על עצמם מפגיעות רגשיות‬
‫וטוען שלהתנהגויות אלה מכנה משותף עם אוכלוסיית הנערים "הנורמלית"‪.‬‬
‫במאמר יריב מתאר פנייה של מחנכת כיתה בחטיבת הביניים ‪ ,‬אשר סיפרה לו על אירוע שבו‬
‫תלמיד העיר הערה סקסיסטית לאחת התלמידות‪ .‬המחנכת החליטה להתייעץ עם יריב בנוגע לדרך‬
‫הטיפול‪ ,‬מכיוון שנדרשה פה תשומת לב יתרה היות ולתלמידה היו בעיות קודמות אחרות‪ ,‬וכל מקרה‬
‫כזה של הערה ‪,‬היה מציף אותן מחדש‪ .‬הסבירות הייתה שהתלמיד עשה מה שעשה על מנת לצאת‬
‫"גבר" מול חבריו ולהוכיח את כוחו בחברה‪ .‬משכך‪ ,‬הוחלט שהטיפול באירוע יתבצע באותה‬
‫"שפה"‪ ,‬המורה תבצע "שיחת גברים" כיתתית נוזפת עם מינימום מוטיבים אימהיים ורגישים שבה‬
‫יהיו נוכחים כלל התלמידים והתלמידות‪ .‬בסיכומו של עניין‪,‬טענה המורה כי התוצאות שהתקבלו היו‬
‫טובות לשני הכיוונים‪ ,‬הבנות הרגישו מוגנות וחשו כי "יש מי ששומר עליה" והבנים התרשמו‬
‫"מגישתה הגברית" של המורה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הנער חדל מלהציק‪ .‬המסקנות העולות ממקרה זה‬
‫היו ש "שפה מגדרית מתאימה" היא הטיפול הנכון במקרה כזה ‪ ,‬ובנים ובנות קולטים מסרים באופן‬
‫שונה‪.‬‬

‫כפי שגלעדי מציינת את עניין המגדריות כבר בגיל הרך‪ ,‬כך גם אראלה למדן מציינת במאמרה‬
‫(‪" )2010‬אישה אינה נולדת אישה היא נעשית אישה" מקרים וסיפורים של סטודנטיות להוראה בגיל‬
‫הרך על חוויות מגדריות בחייהן‪ .‬למדן מציינת שהבדלים בין נשים לגברים מקורם בחברה ובתרבות‬
‫ולא בביולוגיה‪ .‬בניגוד ליריב שמאמרו עוסק בבני נוער בגילאי חטיבות הביניים ומעלה ובניגוד ללמדן‬
‫העוסקת רק בזכרונות וחוויות‪ ,‬גלעדי בחנה באמצעות תצפיות את תופעת ההטרדה המינית דווקא‬
‫בגילאי ‪ ,4-8‬גילאים שבהם המחקרים בנושא מועטים‪ .‬ממצאיה מעידים שההטרדה המינית הינה‬
‫תופעה חברתית שהתנהגות זו היא השפעה ישירה של נורמות המקובלות בחברה‪ ,‬גלעדי מזכירה‬
‫את תאוריית "עבודת הגבול" (תורן ‪ .)1993‬הטענה היא‪ ,‬כי מגדר אינו מולד אלא מובנה בחברה‪,‬‬
‫הילדים מבינים את מגדרם באמצעות משחקים נפרדים ובנים חוצים גבול בפלישה למשחקי בנות‬
‫באמצעות הפגנת כח של הבן הפולש המשחק הופך אלים ותופעה זו תסתיים לרוב בהטרדה מינית‪.‬‬
‫גלעדי מאמינה שמגדר אינו מולד ותופעה זו ניתנת לטיפול בהעברת המסר הנכון והחינוך הנכון והיא‬
‫פיתחה תכנית מניעה שמטרתה לייצר סביבה בטוחה שבה כל ילד זכאי לחוש בטוח ומכובד‪ .‬גלעדי‬
‫מאמינה שמגדר אינו מולד ותופעה זו ניתנת לטיפול בהעברת המסר הנכון והחינוך הנכון והיא פיתחה‬
‫תכנית מניעה שמטרתה לייצר סביבה בטוחה שבה כל ילד זכאי לחוש בטוח ומכובד‪.‬בנוסף ישנן‬
‫שלוש תכניות לימודים לגיל הרך שבמרכזן עומדת החשיבות שברכישת ערכים על מנת למנוע‬
‫אלימות (כללית ומינית בפרט) ובשינוי נורמות התנהגותיות‪.‬‬

‫כפי שגלעדי מאמינה שניתן לשנות את התפיסה באמצעות רכישת ידע נכון‪ ,‬כך גם יריב טוען‬
‫שהכשרה מקצועית של הוראה דיפרנציאלית חייבת לכלול גם את ההיבט המגדרי כיוון שהמודעות‬
‫לנושא בישראל אינה גבוהה‪ .‬במחקרה של גלעדי נעשו תצפיות רבות ואחת מהן זאת תצפית "משחק‬
‫"אמיר אחד הבנים ניגש לכיוון הבנות המשחקות בגומי‪ ,‬עומד מאחוריה של‬ ‫הגומי"‪:‬‬
‫ענבר‪,‬אחת הבנות‪ ,‬המחזיקה ברגלה את הגומי ומנשקה על הלחי"‪ ,‬בהמשך התצפית ענבר מייד‬
‫פועלת ועוברת מקום עם חברותיה וזאת לאחר שהזהירה את אמיר שלא יעשה שוב את מה שעשה‪.‬‬
‫זה לא מונע מאמיר לנשקה שוב ובתגובה ענבר בוכה ובעידוד חברותיה מתלוננת למורה התורנית‪.‬‬
‫תגובת המורה‪" :‬הוא רוצה להיות חבר שלך‪ ,‬אולי תתני לו את המספר שלך?"‬
 ‫בהקשר לתגובת המורה גלעדי כותבת‪" :‬לדעתי‪ ,‬בתגובה זו‪ ,‬שדרה המורה מסר עקיף לכל הבנות‪,‬‬
‫שהתנהגותו של אמיר באה להחמיא ועליהן לשמוח על שהן זוכות לה" כתוצאה מתגובתה של המורה‬
‫הבנים קיבלו מסר שהתנהגות זו מקובלת חברתית‪ ,‬עניין שלוודאי יגרום לנזק עתידי‪ .‬אציין שגם‬
‫בשאר התצפיות שגלעדי ערכה התוצאות היו דומות‪ ,‬הן בהטרדות המיניות והן בתגובה או יותר נכון‬
‫"בחוסר תגובה" של "המבוגר האחראי" שנוכח בסביבה‪.‬‬
‫כאשר גלעדי ניתחה את הממצאים היא הסיקה כי העדר "תגובה מתאימה" גורמת לנזק ובמקום‬
‫למנוע אלימות גורמת בדיוק להפך הגמור ומעצימה את חוסר השוויון המגדרי‪ .‬כפי שמוכיחה גלעדי‬
‫את שורש הבעיה הטמונה בחוסר ידע‪ ,‬לגבי ההתמודדות עם בעיות מגדריות‪ ,‬כך ניתן לראות גם‬
‫במאמרה של למדן‪ ,‬כאשר באחת החוויות המתוארות על ידי אחת הסטודנטיות שעבדה כגננת‪ ,‬היא‬
‫מספרת על ילדה בגן ששיחקה עם ילד אחר בפינת הקוביות וחוותה פלישה למרחבה האישי על ידי‬
‫"הוא הרביץ לה וסילק אותה משם"‪ ,‬הילדה נקטה יוזמה והתלוננה‬ ‫ילד נוסף במילותיה שלה‬
‫לגננת‪ ,‬הגננת אמנם כעסה על הילד המרביץ ‪,‬אך במקביל אמרה לה ללכת לפינת הבובות כי "פינת‬
‫הקוביות שייכת לבנים" ‪.‬‬

‫קיימים הבדלים בין דוגמאות אלו לדוגמא במאמרו של יריב בהתייחסות ובתגובת הצוות החינוכי‬
‫למקרים שהועלו‪ ,‬אך עדיין המסקנה זהה‪ :‬התערבות אנשי החינוך והטיפול הנכון‪ ,‬הכרחיים למיגור‬
‫התנהגויות כאלה‪ .‬תגובות הצוותים החינוכיים נובעות מחוסר מודעות והיעדר כלים מגדריים שניתן‬
‫לרכוש בהשתלמויות ל"שוויון מגדרי"‪ .‬בניגוד לדוגמאות הקודמות על השפעתם של אנשי החינוך‬
‫בהשרשת המגדריות והשפעותיה‪ ,‬בדוגמא הבאה ניתן לראות איך מגיעה השפעה שלילית זו גם‬
‫מהבית‪ .‬במאמרה של למדן אחת הסטודנטיות משתפת בחוויותיה כגננת לגיל הרך וכך היא מספרת‪:‬‬
‫"חברתי הגיעה לגן בו עבדתי וביקשה כי אדאג שבנה לא ישחק במשחקי בנות‪ ,‬בעיקר לא במשחקי‬
‫בובות"‪ .‬מסתבר שלאחר ההסבר של אותה גננת שכל ילד רשאי לשחק במה שהוא רוצה‪ ,‬התברר‬
‫שזוהי בכלל בקשתו של האב‪.‬‬

‫מתוך ממצאיה של למדן ניתן להסיק כי חוויות מגדריות מתרחשות בכל הגילאים ובכל תחומי החיים‬
‫מה שמוכיח כי הבעיה מושרשת עמוק בתוך החברה והתרבות שאנו חיים בה‪ .‬למדן מציינת את‬
‫הכינוי "תקרת הזכוכית" בהתייחס לאפליית נשים‪ ,‬כינוי זה בא לומר לנו שלמרות שנעשו שינויים‬
‫עם השנים וכן ישנה השפעה וכביכול תחושה של שוויון בין המינים‪,‬עדיין ישנם מחסומים סמויים‬
‫שאינם נראים לעין (למדן ‪.)1997‬‬
‫כשם שגלעדי ויריב מציגים את חשיבות ההדרכה הנכונה והכלים הנכונים בהתמודדות עם בעיות‬
‫מהסוג הזה‪ ,‬כך גם למדן מציעה פיתרון בדמות קורסי חובה במגדר בכל מכללה לחינוך על מנת‬
‫לחנך את הדורות הבאים‪ .‬דבר נוסף שניתן לעשות על מנת לשנות את המצב עוד מראשיתו הוא‬
‫לעודד בנים ובנות ללמוד בקורסים שונים על נושא המגדר‪ ,‬למדן מנמקת כי הבנים שילמדו מגדר‬
‫"ילמדו לקבל את תחושת הכוח מתוך עצמם ולא מתוך החלשת הבנות‪ ,‬הבנות הלומדות מגדר‬
‫מתחזקות בכוחן לערער ולשנות הסדרים חברתיים מפלים"‪.‬‬

‫סיכום‬
‫אפליה על רקע מגדרי מתחילה משחר הינקות‪ ,‬החל מההורים המבדילים בין בנים ובנות בכל אספקט‬
‫בחייהם‪ ,‬ונגררת הלאה לתוך מערכת החינוך והחוצה ממנה לחיים הבוגרים‪ .‬ניתן לראות לעיתים את‬
‫הטעויות שעושה הצוות החינוכי בנושא המגדרי ובמקום למגר את התופעה‪,‬הוא מעמיק את שורשה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדברים עם בנים שהם כוחניים ווכחנים בצורה "גברית" ואגרסיבית‪ ,‬ניתן לראות‬
‫שהם מפגינים יותר כבוד ורצינות ומגיבים בצורה המתבקשת לסיטואציה‪ ,‬דבר זה נובע מעצם היותם‬
‫בנים שחונכו כבר בגיל קטן לתקשר בכוח ופחות בהבעת רגשות‪ ,‬לעומת בנות שאצלן דיבור אימהי‬
‫ורגיש הוא הדרך לליבן‪.‬‬

‫בתחום החינוכי אנו נתקלים במקרים מובהקים של חוסר ידע וכלים נכונים להתמודדות עם‬
‫סיטואציות מעין אלה ולכן אין ספק שבלי הכוונה נכונה לא יכול להיות שינוי חברתי‪ ,‬תרבותי בנושא‪.‬‬
‫כיוון שמגדר הוא תוצאה של נורמות חברתיות ואיננו מולד‪ ,‬ניתן לשנות אותו ולטפל בו באמצעות‬
‫הכלים הנכונים‪ .‬כאשר גננת שולחת ילדה לשחק בפינת הבובות כי "פינת הקוביות מיועדת לבנים"‬
‫היא פוגעת בשיוויוניות וגורמת לנזק שגדל ומתפתח עם השנים‪.‬ניתן להמליץ על הדרכה נכונה ואפילו‬
‫קורסי חובה לאנשי החינוך לפני כניסתם למערכת החינוך‪ ,‬עניין שיישא עימו את תחילתו של שינוי‬
‫לעבר עולם שוויוני יותר שבו אפליה לא תהיה עוד חלק בלתי נפרד מחיינו‪.‬‬

‫רשימת מקורות‪:‬‬
‫גלעדי‪ ,‬א (‪" :)2010‬מחציית הגבול המגדרי להטרדה מינית בקרב ילדי קטנים" בתוך‪:‬א' גלעד‪ ,‬ש'‬
‫מלאת ומ' שכטר (עורכות)‪" ,‬דיאלוג מגדרי בחינוך" (עמ' ‪ .)137-158‬אחווה‪ -‬המכללה האקדמית‬
‫לחינוך‪.‬‬
‫יריב‪ ,‬א (‪" : )2010‬טיפול מותאם מגדר בהתנהגות בעייתית של בנים" בתוך‪ :‬א' גלעד‪ ,‬ש' מלאת ומ'‬
‫שכטר (עורכות)‪" ,‬דיאלוג מגדרי בחינוך" (עמ' ‪ .)71-95‬אחווה‪ -‬המכללה האקדמית לחינוך‪.‬‬
‫למדן‪ ,‬א (‪" :)2010‬אישה אינה נולדת אישה – היא נעשית אישה" בתוך‪ :‬א' גלעד‪ ,‬ש' מלאת ומ'‬
‫שכטר (עורכות)‪" ,‬דיאלוג מגדרי בחינוך" (עמ' ‪ )197-233‬באר טוביה‪:‬אחווה‪ -‬המכללה האקדמית‬
‫לחינוך‪.‬‬