‫‪.

‬חסרה הפניה למאמר‪ ,‬שהוא בעצם עבודת מאסטר ולא מאמר‪ ,‬וגם שמך‬

‫המאמר עוסק בקשרים של נערות יהודיות עם בני זוג ממוצא ערבי תופעה חברתית הזוכה לתשומת לב‬
‫ציבורית רבה בשנים האחרונות‪ .‬לרוב‪ ,‬זוגיות בין נערות יהודיות ובני זוג ערבים או בדואים נחשבת לתופעה‬
‫‪".‬שלילית ו"בעיה שיש לטפל בה‬

‫בהקשר לנערות שמקיימות קשרים זוגיים עם גברים ערבים מוצג לרוב סיפור קוהרנטי‪ ,‬אחיד ומקובל באשר‬
‫לאופן תחילת הקשר וסיומו‪ ,‬אופי הנערות ומניעיהן של הנערות והגברים הערבים‪ .‬הנערות מתוארות לרוב‬
‫כנערות בסיכון המגיעות מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך ומבתים הרוסים‪ ,‬הן מוצגות כמוחלשות‪ ,‬פסיביות‬
‫וכקורבנות‪ .‬בני הזוג הערבים מוצגים כ"ציידים אלימים" המבקשים לנצל נערות יהודיות תמימות הסובלות‬
‫‪.‬ממצוקה וחסך ומפתים אותן באמצעות כסף‪ ,‬בגדים וסיגריות‬

‫עם זאת טוענת הכותבת כי המצב שונה‪ ,‬הנערות מתקשות להסביר את מניעיהן לכניסה לקשר‪ ,‬הן אינן‬
‫מספרות סיפור קוהרנטי‪ ,‬ניכר בו קושי‪ ,‬אמביוולנטיות וכן קפיצות בין אירועים‪ ,‬חוויות ועמדות אישיות‪.‬‬
‫נושאים כגון קשיים בבית‪ ,‬מצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך והעובדה שחלקן היו במצבי סיכון טרם הקשר לא תוארו‬
‫על ידי הנערות כגורמים שהובילו לקשר בשונה לגישה החברתית הרווחת‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנערות לא נתנו מקום‬
‫משמעותי לנושא התמיכה הכלכלית או החומרית‪ ,‬אלא לתמיכה הרגשית‪ ,‬האהבה והחיזוק שלהן על ידי בן‬
‫הזוג‪ .‬עוד עולה כי בשונה מתיאור הנערות את החלקים המיטיבים בקשר בעת תיאורן את החלקים הפוגעניים‪,‬‬
‫האלימות‪ ,‬הבגידות והשקרים‪ ,‬הופך בן הזוג מאינדיבידואל‪ ,‬חבר ובן זוג ל"ערבי" והחלקים הפוגעניים בקשר‬
‫נתפסים כתוצאה ישירה של השיוך האתני‪-‬תרבותי של בני זוגן ‪ .‬עמדותיהן של הנערות מייצגות חלוקה של‬
‫‪".‬אנחנו והם" תוך שהן מציגות שתי תרבויות שונות לגמרי שלטענתן אינן מאפשרות עתיד לזוג‬

‫מעניין הוא שהן תופסות נערות אחרות שמקיימות קשרים עם בן זוג ממוצא ערבי כנערות מוחלשות אשר‬
‫עושות טעות‪ ,‬תוך שהן מבצעות הפרדה ואינן רואות בסיפור ה"מקובל" את הסיפור שלהן ובכל זאת שהנערות‬
‫‪.‬מתייחסות בשלילה לקשרים אלה‬

‫על אף רצונה של הכותבת להוכיח אחרת מהדעה החברתית הרווחת‪ ,‬כל היחסים שתוארו קשים‪ .‬מרביתם‬
‫כללו אלימות פיזית ומילולית‪ ,‬מעורבות עבריינית וסמים ומרבית הנערות נותרו פגועות מהקשר‪ .‬לטענת‬
‫הכותבת הנערות נמצאות בשיאו של תהליך ההתבגרות בו הן מעצבות את זהותן ולכן הבלבול והאמביוולנטיות‬
‫הגדולים ברורים‪ .‬לטענתה השיח הציבורי הינו שיפוטי ואינו מאפשר לנערות לספר את סיפורן‪ .‬החברה‬
‫מתנגדת לקשרים‪ ,‬מתייגת ומדירה את הנערות שנותרות לבדן ולכן נשארות בקשר על אף היותו פוגעני‪.‬‬
‫לטענתה‪ ,‬על החברה לאפשר לנערות לשוחח על דילמות "אסורות" אלו יתאפשר לנערות לבחון את בחירותן‪,‬‬
‫‪.‬להבין היכן הן עומדות‪ ,‬לבחון את צרכיהן האמתיים ולגבש זהות עצמאית ובטוחה יותר‬

‫במהלך חיי הכרתי מספר בחורות יהודיות שקיימו מערכת יחסים עם בחור ממוצא ערבי‪ .‬הכרותי עם הבחורות‬
‫הייתה קרובה כך ששמעתי רבות על מערכות היחסים‪ .‬לצערי כל שלוש מערכות היחסים שנחשפתי אליהן היו‬
‫רעילות ולא הטיבו עם הבחורות‪ .‬שלושתן הגיעו עם חסך רגשי כלשהו מילדותן ושלושתן אף הגיעו ממשפחה‬
‫שניהלה אורח חיים חרדי איתו לא הסתדרו‪ .‬בני הזוג היו קנאים ורכושניים ואף השתמשו באלימות פיזית לא‬
‫פעם כאשר התנהגותן של בנות זוגן לא מצאה חן בעיניהם‪ .‬אני מאמינה שלפני הכל האדם הוא אינדיבידואל‪,‬‬
‫איני יכולה לבחור לשפוט אדם על פי אמונתו הדתית‪ .‬מבחינתי קשר זוגי הינו לגיטימי כל עוד הוא אינו מזיק‬
‫לאחד מבני הזוג‪ .‬הקושי שלי עם זוגיות מסוג זה נובע מהפגיעה שלרוב מתרחשת בבחורה‪ .‬אני חושבת‬
‫שבמציאות המורכבת של החברה הישראלית כמעט ובלתי אפשרי לקיים יחסים אלה‪ .‬גם אם מדובר ביחסים‬
‫בריאים ומיטיבים הקשיים והאתגרים שהם מעוררים ינצחו לדעתי כל אהבה לא משנה כמה גדולה תהיה‪ .‬אני‬
‫חושבת שהמחיר הגבוה שישלם הזוג‪ ,‬היחס הרע והביקורת הן מהחברה הערבית והן מהחברה היהודית‬
‫‪.‬והקשיים שיאלצו להתמודד איתם ילדיהם אינם עולים על הטוב גם אם קיים‬

‫בסה"כ יפה‪ .‬הורדתי נקודות על כך שהטיעון המרכזי לא כתוב בבהירות רבה מספיק ואין הפניה מסודרת‬
‫‪.‬למקור‬

‫‪88‬‬