Professional Documents
Culture Documents
קבוצות המזון:
קבוצת הדגנים ומוצרי המאפה:
לקבוצה זו שייכים לדוגמה לחם ,אורז ,תירס ,אטריות ,תפוחי אדמה ,שיבולת
שועל.
קבוצת הירקות:
לקבוצה זו שייכים לדוגמה כרוב ,כרובית ,עגבניה ,מלפפון ,חסה ,שעועית
ירוקה ,סלק ,לפת וכמו כן מיצי ירקות.
קבוצת הפירות:
לקבוצה זו שייכים לדוגמה תפוז ,אשכולית ,אגס ,תות-שדה ,שזיף ,מלון,
אבטיח ,תמרים ,בננות וכן מיצי פרות שונים.
קבוצת המזונות העשירים בחלבונים:
לקבוצה זו שייכים לדוגמה בשר בקר ,ביצים ,בשר עוף ,דגים ,חלב ומוצרי חלב
(גבינות ,יוגורט) ,קטניות (חומוס ,עדשים ,שעועית לבנה ,סויה ומוצריה).
קבוצת המזונות העשירים בשומנים:
לקבוצה זו שייכים לדוגמה שמן ,מרגרינה ,מיונז ,טחינה ,זיתים ,אבוקדו.
קבוצת הסוכרים ,ממתקים ומשקאות קלים:
סוכר ,דבש ,ריבה ,חלבה ,שוקולד ,ופלים ,גלידות ,משקאות קלים ממותקים
בסוכר.
נעזרתי באתר של מכון ויצמן למדע:
/https://stwww1.weizmann.ac.il/nutrition/chapter3-3
גיל ההתבגרות הוא גיל חשוב לאכילה נכונה ומאוזנת ,שכן המתבגרים צומחים
ומתפתחים וזקוקים לאבני בנייה נכונים לשם התפתחות גופם ושכלם .בגיל זה
הם מתחילים להיות מודעים לגופם ו"מחפשים" נקודות לאי שביעות רצון מגופם
ומעצמם.
הקניית כלים לתזונה נכונה תמנע מהם להיכנס לדיאטות מזיקות ולהרגלים
המעכבים את צמיחתם .יש להקפיד בגיל זה על אכילה מסודרת ,לפחות 3
ארוחות ביום ,הכוללות בתוכם את כל אבות המזון:
פחמימות:
ילדים בגיל התבגרות זקוקים לאנרגיה .הם פעילים פיזית ,והמוח שלהם נמצא
במצב של למידה תמידית .הפחמימות מספקות את מקור האנרגיה המרכזי
והחיוני במיוחד לפעילות המוח והשרירים .מקורות טובים לפחמימות הם:
דגנים מלאים ,לחם ,אורז ,תפוחי אדמה ,דייסות ,קטניות ופירות.
חלבונים:
החלבונים מהווים את אבני הבניין של הגוף ,הם חיוניים לבניית תאים ושרירים,
לגדילה ולתפקוד הורמונים ואנזימים שונים .מקורות טובים לחלבון הם:
בשר ,דגים ,מוצרי חלב ,ביצים וקטניות.
שומנים:
השומנים נחוצים להתפתחות כל התאים ובמיוחד להתפתחות המוח .השומן
מקשר בין הוויטמינים והמינרלים שהגוף זקוק להם לבין התאים .מקורות טובים
לשומן:
שמן זית וקנולה ,אגוזים ,אבוקדו וטחינה.
מינרלים:
הוויטמינים והמינרלים חיוניים לגדילה והתפתחות המתבגר .מקורות טובים
לוויטמינים ומינרלים:
ירקות ופרות.
נשים:
לפעילות גופנית הסדירה יתרונות ייחודיים לנשים בכל שלבי החיים .היא
מאפשרת בניית עצם חזקה יותר בגיל הבגרות המוקדמת ,אשר משמשת כמגן
מפני התפתחות אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר; היא מפחיתה את עוצמתה של
התסמונת הקדם וסתית ואת כאבי המחזור; היא ממתנת את תופעות גיל
המעבר ,ומפחיתה את הסיכון להשמנה המתגבר בגיל זה; היא מפחיתה את
הסיכון לפתח סרטן שד ,רחם ושחלה; היא מגבירה את היכולת להעלאת מסת
העצם במחלת האוסטיאופורוזיס.
אנורקסיה:
אנורקסיה שאינה מטופלת בזמן עלולה להפוך לאנורקסיה כרונית.
וחמור יותר ,אנורקסיה שאינה מטופלת עלולה להפוך לאנורקסיה העמידה בפני
טיפול .ככל שמחכים יותר ,כך יהיה קשה יותר לטפל בהפרעה.
כדי להגדיר שמישהי או מישהו סובלים מאנורקסיה צריכים
להתקיים שלושה מאפיינים ברורים וכמה תנאים:
המאפיינים:
#סירוב לשמור על משקל גוף תקין.
#פחד עז מעלייה במשקל.
#הפרעה משמעותית בתפיסת הצורה ,הגודל והמשקל של הגוף ,כלומר :זו לא
סתם בעיה של דימוי גוף בעייתי ,זו הפרעה של ממש בתפיסה ,כמו הפרעה
בבוחן המציאות.
התנאים:
#היא או הוא מסרבים לשמור על משקל גוף תקין מינימלי.
#קיים אצלם פחד עז מעלייה במשקל או מהשמנה ,שלא משתנה גם כאשר הם
נמצאים ,למעשה ,בתת -משקל.
#קיימת הפרעה בדרך שבה הם תופסים את משקלם או את צורת הגוף שלהם
לצד הכחשה של חומרת המשקל הנמוך.
#אצל בחורות ונערות קיימת הפסקה של המחזור החודשי שלושה חודשים
רצופים לפחות.
נשים? גברים? אנורקסיה זה עניין של נערות מתבגרות
ומפונקות?
נכון ,היחס בין נשים לגברים הסובלים מאנורקסיה עומד על ,1:10אבל בעוד
שבעבר זו נחשבה להפרעה של גיל ההתבגרות ,הרי כיום זו בעיה שאיתה
מתמודדים אנשים בכל הגילים .המיתוס שאנורקסיה היא "עניין של נערות
מתבגרות ומפונקות" פשוט אינו נכון .ועם זאת יש לדעת שהגיל שבו פורצת
המחלה הולך ויורד עם השנים.
סדר היום של האנורקסיה:
לאנורקסיה יש אג'נדה די ברורה...
ואף שגם בחורים סובלים ממנה ,הרוב המוחלט של הנפגעים הם נפגעות.
הסובלת האופיינית מאנורקסיה עוסקת באובססיביות במשקל ובצורת הגוף.
חלקים רבים מהיום מוקדשים אצלה לחשיבה על משקל ,על אוכל ,על בישול,
על האכלת אחרים ,על דיאטה ועל המטרות שהציבה לעצמה מבחינת המשקל.
למעשה ,לעיתים נראה שהסובלת מאנורקסיה לא יכולה לחשוב על דבר מלבד
אוכל ומשקל -ונושאי השיחה שלה הופכים מצומצמים וחד־גוניים.
אמנם יש גם בחורות שלא יאפשרו לדבר איתן בכלל על שום דבר המתקרב
לאנורקסיה ,אבל אנשים רבים החיים עם מישהי שסובלת מההפרעה מתלוננים
על -כך שאי -אפשר לדבר איתה על דבר פרט לנושאים הקשורים באוכל ,עובדה
שגורמת לריחוק של הסביבה ולתחושה של הסובלת מאנורקסיה "שלא מבינים
אותה".
אגב ,זו תחושה שבחלקה נכונה ,כיוון שהדיבור הבלתי -פוסק על נושא אחד,
אכן מעייף ומרחיק.
התוצאה המצערת היא ,שבכך -חלק גדול מהתמיכה החברתית שלה זקוקה כל
אחת הסובלת ממחלה כמו אנורקסיה והפרעות אכילה אחרות וחמורות ,אובד,
ומקשה אף יותר על תהליך ההחלמה.
אנורקסיה של הגבלה:
אנורקסיה כזו מאופיינת בצמצום הדרגתי של כמות האוכל וסוגיו .לרוב פוסקת
אכילת הבשר לחלוטין .ההגבלה יכולה להתבטא גם בצומות של ממש ולרוב
היא לא כוללת התקפי זלילה וללא הקאות.
אנורקסיה המלווה בהתקפי אכילה ובהוצאת המזון מהגוף:
אנורקסיה כזו מאופיינת גם בצמצום של כמות האוכל וסוגיו וגם התנהגות
המעודדת הוצאה של המזון מהגוף (בהקאות ,או באמצעות שימוש במשלשלים)
עם התקפי אכילה מקדימים או בלעדיהם.
המקור של האנורקסיה:
מאיפה זה בא?
המקור של האנורקסיה אינו ברור לחלוטין .נראה כי מדובר בשילוב של סיבות
רבות ,תורשתיות ,חברתיות ,תרבותיות ,משפחתיות ונפשיות.
ומה בכל זאת חושבים החוקרים והרופאים?
שפעמים רבות ,העיסוק במזון והביטוי הגופני הקשה של ההפרעה הם רק
תסמינים למצוקות נפשיות עמוקות ופעמים רבות לאי־ מודעות.
למשל?
בפרפקציוניזם ובצורך לחוש בשליטה ,המאפיינים את האנורקסיה ,ניתן לראות
פיצוי על עולם פנימי המאופיין בתוהו -ובוהו ובתחושה של חוסר -שליטה וחוסר-
אונים בחיים .כיוון שכולנו אנשים שונים ,התסמינים הגופניים מבטאים אצל כל
אחת ואחד קונפליקטים פנימיים שונים ,המושפעים מגורמים חיצוניים שונים.
בנוסף ,ברגע שסיפרו לכם ,קיימת ציפייה ,גם אם היא לא -מודעת ,שהדבר
יתגלה .אחרת לא היו מספרים לכם...
כעס עכשווי על הגילוי יוחלף בעתיד בהכרת -תודה ובהבנה .ההסתרה והסודיות
הן "חממה" בעבור הפרעת האכילה.
אנורקסיה ותורשה:
זה תורשתי?
הנטייה לאנורקסיה עשויה להיות בחלקה גם גנטית .כלומר :אם קרוב או קרובת
משפחה שלך ,מדרגה ראשונה לקה בעבר באנורקסיה ,קיימת אפשרות שגם
את ,או אתה ,תלקו בה.
גנים מעבירים אנורקסיה? איך גנים מעבירים אנורקסיה?
ובכן ,הם לא מעבירים את הצורך לרזות ,אך יש אנשים שמובנית בהם נטייה
לשלמות ,לרגישות גבוהה ולעקשנות -שלכולן תכונות המקושרות לאנורקסיה.
בנוסף ,מחקרים מצאו כי גם לרמות הסרוטונין – הורמון המופרש במוח ומקושר
לדיכאון – תפקיד בהתפתחות האנורקסיה .חשוב לזכור כי יש תהליכים גנטיים
וביולוגיים שונים שעדיין אינם מובנים לנו לחלוטין.
איך זה מתחיל?
#מישהי שתגובות חמות על ירידה במשקל עודדו אותה להמשיך עם הדיאטה
עוד ועוד ,הרבה מתחת למשקל שסימנה לעצמה כמטרה ראשונית.
#מישהי שירדה במשקל כתוצאה ממחלה או תאונה ,נהנתה מתגובות
הסובבים אותה והחליטה להמשיך ולצום.
#מישהי שעלתה מעט במשקל ,אך התגובות סביב גרמו לה להיכנס למשטר
דיאטה רצחני.
#נערות בגיל ההתבגרות המתקשות להתמודד עם השינוי במבנה הגוף (85%
מהמקרי האנורקסיה פורצים בין הגילאים 13עד .)18
#מישהי שחוותה תקופת מעבר קשה ,אפילו אם מדובר במעבר דירה ,מעבר
לבית -ספר חדש או לעבודה אחרת.
#מישהי שספגה מהלומה בדמות אובדן של קרוב משפחה ,חבר או חברה
ומחפשת משהו קונקרטי כמו הרגלי אכילה – כדי לשלוט בהם "ולהחזיר את
הסדר" ליקום שהתהפך עם האובדן.
בולמיה:
מה זה בולימיה?
בולמיה מאופיינת בהתקפי -זלילה חוזרים ובלתי -נשלטים של כמות גדולה של
מזון בפרק -זמן מוגבל (למשל ,שעתיים) ,שמסתיימת בהתנהגות היטהרותית,
הכוללת הקאות יזומות ו/או שימוש במשלשלים ,צום ופעילות גופנית
אינטנסיבית.
בשונה מהסובלות מאנורקסיה ,רוב הבולימיות הן בעלות משקל תקין .רק
כשליש מהסובלות מבולימיה הן בעלות משקל -יתר.
כיוון שבניגוד לאנורקסיה קשה לזהות את ההפרעה בעין בלתי מיומנת ,איתור
הסובלות ממנה קשה יותר.
לנערות ונשים צעירות קל יותר להסתיר בולימיה לאורך זמן מאשר להסתיר
אנורקסיה ,המתבטאת ,בסופו של דבר ,באופן ברור במראה הגוף.
הסובלות מבולימיה מדווחות פעמים רבות על חיים בצל בושה עמוקה וגם על
תחושה של "גועל עצמי" .שלא כמו הסובלות מאנורקסיה ,הן פחות "מאוהבות"
בהפרעה שלהן ולרוב רוצות להחלים .ועדיין ,רובן לכודות במערכת יחסים
הרסנית וממכרת עם המזון.
נפשית:
• דיכאון וניסיונות התאבדות ,חרדות ,התמכרות לסמים או לאלכוהול ,נטייה
להתעללות ולפגיעה עצמית.
בולימיה מסכנת -חיים:
אם מדובר בסכנת חיים מיידית ,הטיפול הוא קודם כל פיזי ומתבצע בבית
חולים ,על -מנת להביא את הגוף לאיזון שיאפשר תחילת טיפול.
בולימיה שאינה מסכנת -חיים:
במקרים חמורים פחות ,הטיפול משלב ייעוץ תזונתי ,טיפול נפשי בשיחות אצל
מטפלים המתמחים בבעיות אכילה ,טיפול משפחתי (אם יש צורך בכך) ותרופות
לפי הצורך.
השמנת יתר:
השמנה היא מצב של עודף משקל .מההגדרה הזאת משתמע שלכל אדם יש
משקל רצוי .ניתן לחשב מהו אותו משקל רצוי באמצעות נוסחה .יש להדגיש
שהשמנה היא בעיקר בעיית בריאות ,שכן היא מגדילה את הסיכון לחלות
במחלות רבות ובהן סוכרת ,לחץ דם גבוה ,יתר שומנים בדם (ובכלל זה יתר
כולסטרול) ,שבץ מוחי ,מחלת לב איסכמית ,אי -ספיקת לב ,סרטן ומחלות של
מפרקי הגוף.
ממה נגרמת השמנת יתר:
ישנן תיאוריות רבות המנסות להסביר מהן הסיבות להשמנה .רבות מהן
הוכחו מדעית ,ואחרות עדיין מחייבות הוכחה .להלן חלק מההסברים
להשמנה:
#היעדר פעילות גופנית בשילוב עם אכילת מזון עתיר קלוריות .זאת ככל
הנראה הסיבה המרכזית להשמנה בעולם המערבי.
#תורשה .אדם שהוריו סובלים מהשמנה -סיכוייו לסבול אף הוא מהשמנה
גבוהים יותר מאשר סיכוייו של מי שנולד להורים רזים.
#סיבות סביבתיות וחברתיות .לסביבה שבה חי האדם יש השפעה רבה על
הרגלי האכילה שלו .דוגמאות להשפעה כזאת :משפחה שבה הרגלי האכילה
אינם בריאים וסביבת עבודה שאינה מאפשרת אכילה מסודרת.
#אכילה מסיבות רגשיות .מי שמצויים בלחץ נפשי או בדיכאון מוצאים לעיתים
נחמה באוכל .התוצאה :אכילה מופרזת והשמנה.
#רקע אורגני להשמנה .לעיתים הגורם להשמנה הוא אורגני (זאת אומרת,
נובע משיבוש באחד ממנגנוני הגוף) .דוגמה לשיבוש אורגני כזה :הפרעות
הורמונליות (למשל בבלוטת התריס או בבלוטת יותרת המוח או בבלוטת יותרת
הכליה).
#ישנן גם תרופות (כמו סטרואידים ותרופות מסוימות שנותנים במסגרת טיפולי
פוריות) שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא גרימת שיבושים אורגניים שמגדילים
את הנטייה להשמין.
מהם התסמינים?
השמנה באה לידי ביטוי בהצטברות של עודפי שומן במקומות שונים בגוף -
במיוחד באזור הבטן והמותניים ,אך גם בישבן ,בזרועות ובשוקיים ואפילו בגב
ובפנים.
כמה זמן זה נמשך?
השמנה היא לרוב בעיה כרונית שדורשת תשומת לב וטיפול במשך שנים רבות.
פעמים רבות ההשמנה מתחילה כבר בילדות או בגיל הנעורים ונמשכת כל
החיים.
איך מטפלים?
השמנה היא לרוב בעיה כרונית שכדי להתגבר עליה יש להקדיש מאמץ ניכר
במשך שנים רבות .הצלחת הטיפול תלויה בעיקר במוטיבציה של המטופל
וביכולתו לשנות את אורח חייו .אין די בהתייחסות חד-ממדית להשמנה ,למשל
באמצעות מתן תפריט דיאטטי בלבד .הטיפול חייב לתקוף כמה היבטים של
ההשמנה בעת ובעונה אחת :שינוי הרגלי התזונה (הפחתת כמות הקלוריות
הנצרכת מדי יום .בתחום הזה ניתן להיעזר בדיאטנים) ,פעילות גופנית סדירה,
קבלת מענה רגשי (למשל באמצעות קבוצות תמיכה וסדנאות וגם באמצעות
שיחות עם פסיכולוג) וליווי רפואי.
לכל אדם שסובל מהשמנה מומלץ לקבל תוכנית אישית לירידה במשקל שכן אין
טיפול אחד שמתאים לכולם.
לפני שמכינים את התוכנית האישית לירידה במשקל יש להגדיר את מטרת
הטיפול .יש לזכור שהצבת יעד שאפתני מדי עלולה לגרום לאחר זמן לא רב
לאכזבה ,לייאוש ולזניחת התוכנית כולה .לכן רצוי להציב יעד ריאלי שניתן
להשיגו במאמץ סביר .יש לזכור שברוב המקרים די בהפחתה צנועה של
המשקל -בין 5%ל־ 10%ממשקל הגוף -כדי להפחית במידה ניכרת את
הסיכון לבריאות .לרוב כבר לאחר הפחתת משקל בשיעור כזה ישנה ירידה של
ממש בשיעורי לחץ הדם והכולסטרול ובמידת הסיכון לסוכרת.
נוסף על כך יש להחליט על קצב הירידה במשקל .בדרך כלל מומלצת ירידה
מתונה ומתמשכת במשקל ,למשל :ירידה של חצי ק"ג עד ק"ג בשבוע במשך
חצי שנה ולא ירידה מהירה בתוך זמן קצר .שינויים חדים במשקל בתוך זמן קצר
אינם בריאים ,וקשה מאוד לשמור עליהם לאורך זמן.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
השמנה קיצונית מחייבת פנייה לרופא .אומנם לא מדובר בדרך כלל במצב
חירום מיידי ,אולם הסיכון הבריאותי גדול ,ודרושה הערכה של הסיכון וחשיבה
משותפת כיצד ניתן לטפל בו.
איך לומדים לחיות עם נטייה להשמנה?
השמנה היא בעיקר בעיה רפואית ,אך גם אסתטית .אין "תרופת פלא" אחת
להשמנה ,ויש להתמודד איתה באופן רב־ממדי ,זאת אומרת בכמה מישורים
במקביל :פעילות גופנית ,שינוי דפוסי האכילה ,שינוי הרכב המזון ,ליווי רגשי
ולעיתים גם באמצעות טיפול רפואי (תרופות או אף ניתוח).
כל אדם צריך ללמוד מהי המסגרת המתאימה לו ביותר לירידה במשקל :ישנם
מטופלים שמצליחים לרדת במשקל ללא כל עזרה מקצועית ,ואחרים זקוקים
לעזרה -למשל מדיאטנית ,מפסיכולוג ,מרופא או מקבוצת תמיכה .יש מי
שמתמידים בפעילות גופנית ללא כל מסגרת ,ואילו אחרים מצליחים להתמיד רק
בתוך מסגרת של חדר כושר או של חוג.
שמירה על משקל תקין היא חלק חשוב מהמאמץ לשמור על בריאות תקינה.
מומלץ למי שסובלים מהשמנה לגשת לביקור אצל רופא המשפחה .אצלו ניתן
להעריך באופן מדויק את מידת ההשמנה ,לאמוד את מידת הסיכון הבריאותי
ולהחליט על הטיפול המתאים.
.
:סיכום וחוות דעת