‫טיפול בעודף שומנים בדם (דיסליפידמיה)‪:‬‬

‫הטיפול מתחיל באורח חיים בריא‪ -‬פעילות גופנית סדירה ותזונה מטיבה בשביל הורדת רמת השומנים‬
‫בדם‪ .‬זהו אינו תהליך חד פעמי אלא שינוי קבוע והדרגתי לאורך זמן‪.‬‬
‫הורדת השומנים בדם ברמה זו מאפשר לשמור על רמות שומנים תקינות והגנה על כלי הדם (וכך גם על‬
‫הלב) מפני נזקים אפשריים של חמצון שומני הדם המובילים לפציעה של דופן כלי הדם (אנדותל) ויצירת‬
‫תגובה חיסונית חריגה במקום ואיתה נזק לכלי הדם (וצמצומם)‪.‬‬
‫בתהליך התזונתי נשים דגש על חומצות שומן חשובות (מכוון שלא צריך ואף אסור להמנע לחלוטין‬
‫משמנים מן הצומח או שומנים מן החי) ביחד עם מזונות המכילים נוגדי חמצון וחשוב מכך ללמוד להמנע‬
‫מפחמימות פשוטות‪ -‬מחקרים מלמדים שחלק ניכר מרמת הדלקתיות בגוף נובעת מרמות סוכר גבוהות‬
‫ואילו משליכות גם כן על היקף הנזק החמצוני משומנים בגוף עקב הגברת התהליכים הדלקתיים‪ .‬הורדה‬
‫ככל האפשר של אוכל מתועש ומעובד גם תסייע להפחתת הדלקתיות ורמות השומן בגוף‪ .‬ניתן לראות‬
‫את המדבקות האדומות אשר מסמלות רמות שומן ‪ +‬סוכר גבוהות על מוצרים מעובדים רבים‪ .‬לא לחינם‬
‫אלו הולכים ביחד וכדאי להמנע ככל האפשר‪.‬‬
‫במקרה בו תזונה נכונה ופעילות גופנית אינם מספיקים עבור הורדה של רמת השומנים בדם‪ ,‬ניתן לשלב‬
‫תוספים תזונתיים או צמחי‪-‬מרפא‪ -‬אלו יכולים להוריד משמעותית את רמת השומנים הדם וביחד עם‬
‫שינוי אורח החיים (תזונה ופ‪.‬ג) ניתן להפחית את רמת ‪ ,LDL‬להעלות רמת ‪ ,HDL‬לשפר את זרימת הדם‬
‫ולתרום לירידה במשקל הכללי‪ .‬חשוב לציין שנדרש ייעוץ מקצועי בזמן לקיחת תוספים\צמחי‪-‬מרפא כדי‬
‫למנוע הוצאה מאיזון של מערכות הגוף ואינטרקציה שלילית עם תרופות מרשם או תוספים אחרים‪.‬‬

‫תזונה לטיפול בעודף שומנים בדם‪:‬‬

‫הגורם העיקרי לדיסליפידמיה הינו תזונה עתירת שומנים‪ .‬השינויים המומלצים הינם מזון מן הצומח עשיר‬
‫בנוגדי חמצון‪ ,‬סיבים תזונתיים (אשר קושרים אליהם שומנים עודפים ומונעים את ספיגתם)‪ ,‬ויטמינים‬
‫ומינרלים‪ .‬בנוסף רצוי להמנע משומנים מעובדים (שומני טראנס כגון שימוש בשמן קנולה מזוכך) ואכילה‬
‫רבה של חומצות שומן רוויות (כגון בשר בקר)‪ .‬מומלץ גם להעלות‬
‫הטיפול התזונתי בעודף שומנים בדם הינו בעל חשיבות רבה שכן תזונה לקויה ועתירת שומנים מהווה את‬
‫הגורם המרכזי לעלייה של שומנים בדם‪.‬‬
‫ביצוע שינויים בהרגלי התזונה הכוללים בעיקר הגברת צריכה של מזונות מן הצומח אשר עשירים בסיבים‬
‫תזונתיים‪ ,‬נוגדי חמצון‪ ,‬ויטמינים ומינרלים (כמו ויטמין ‪ E‬אשר משמש כנוגד חמצון חזק וויטמין ‪ C‬אשר‬
‫עוזר לויטמין ‪ E‬לפעול בצורה יותר יעילה)‪.‬‬
‫חומצת שומן בלתי רוויה‪:‬‬
‫נמצא שדיאטה עשירה בחומצת שומן חד בלתי רוויה (‪ )MUFA‬כמו חומצה אולאית (‪ )oleic acid‬מקושרת‬
‫לירידה בסיכון למחלות לב כליליות (‪ ,)coronary heart disease- CHD‬המנגנון הנצפה הוא שינוי בריכוז‬
‫הליפידים והליפופרוטאינים בפלסמה (בנוזל הדם)‪ ,‬עיכוב של תהליכי קרישה מוגברים ושמירה על רמות‬
‫הגלוקוז בדם‪ .‬חומצת שומן אולאית מצויה בעיקר בשמן זית אך גם בשמן זרעי ענבים‪ .‬בדרך כל שמנים‬
‫צמחיים נפוצים כגון שמן סויה‪ ,‬דקלים‪ ,‬חמניות ותירס מכילים ‪ OA‬בריכוזים משתנים ‪.10-40%‬‬
‫בדיאטה ים תיכונית עשירה ב‪( MUFA -‬בעיקר חומצה אולאית) בנוסף לירידה ברמות הכולסטרול‬
‫והטריגליצרידים נראתה ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם בשיעור של ‪.50-70%‬‬

‫כל הזכויות שמורות לאדם גל‪ -‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לערוך את התוכן במסמך זה ללא רשות מפורשת בכתב ©‬
 ‫חומצת שומן רוויה‪:‬‬
‫חומצה פלמטית (‪ ) PA‬הינה חומצת שומן רוויה נפוצה בתזונה‪ ,‬היא מופיעה בעיקר בשמן דקלים‪ ,‬שמן‬
‫קוקוס‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים וחמאה‪ PA .‬נמצאת בריכוזים משתנים (‪ )4-40%‬בשמן סויה ומוצרי חלב‪ .‬זוהי ח‪.‬ש‬
‫הרוויה הנפוצה ביותר בגוף (‪ .)20-30%‬חלק מהמחקרים מצביעים על הקשר בין עלייה בריכוז ‪PA‬‬
‫ומחלות לב וכלי דם (‪ ) CVD‬אך נראה שאכילה מוגברת של חומצת שומן רוויה הינה גורם סיכון‬
‫באוכלוסייה עם סיכון גבוה מלכתחילה ל‪ .CVD -‬אוכלוסיות עם נטייה גנטית גבוהה וכמובן ביחד עם‬
‫השמנת יתר‪ ,‬עודף קלורי‪ ,‬אורח חיים יושבני ועודף פחמימות‪.‬‬
‫נראה שהיחס בין חומצת שומן רוויות וחד בלתי רוויות משחק תפקיד חשוב בשמירה על ריכוז השומנים‬
‫בדם וגם רמת הסוכר הדם (הרי הגוף הופך את הפחמימות במזון לשומן בתאים)‪ .‬רמות גבוהות של‬
‫חומצת אולאית לדוג' עוזרות להגן ולשמור על מאזן תקין של ריכוז השומנים בדם לאחר ארוחה עתירת‬
‫שומן‪.‬‬

‫כל צריכה של ‪ 1‬גר' חומצת שומן רוויה יכולה להעלות את רמת ‪ LDLc‬בשיעור של ‪ 0.8-1.2‬מ"ג\ד"ל‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש שאין זה אומר שלא מומלץ לצרוך חומצות שומן רוויות בשביל לשמור על פרופיל שומנים מאוזן‪.‬‬
‫המלצות התזונה הנוכחיות הן להגביל את צריכתן עד ל‪ 7%-‬מסך הצריכה הקלורית‪ .‬בנוסף חומצות שומן‬
‫רוויות מעלות את תנגודת לאינסולין של תאי השומן בגוף‪.‬‬

‫חומצת שומן טראנס‪:‬‬

‫ח‪.‬שומן טראנס (לדוג' במרגרינה‪ ,‬שמן קנולה מזוכך) מעלה את רמת ה‪ ,LDLc -‬מורידה את ‪HDLc‬‬
‫ומעלה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם (‪ .)CHD‬צריכה של ‪ 2%‬תעלה את הסיכון ב‪23%‬‬
‫בהתאמה‪ .‬לכן ההמלצות הן שאין לצרוך יותר מ‪ 1% -‬שומן טראנס מסך הקלוריות‪ .‬סך כמות השומנים‬
‫והשמנים מסך הקלוריות צריכה להיות בין ‪25-35%‬‬

‫לכן אפשר לסכם שבמקביל להימנעות משומנים רוויים‪ ,‬שומני טראנס ופחמימות פשוטות (ככל האפשר)‬
‫מומלץ להגביר צריכה של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה ‪ 3‬או אומגה ‪( 9‬שמן זית בכבישה קרה)‬
‫וסיבים תזונתיים‪.‬‬

‫כבד שומני לא אלכוהולי (‪ :)NAFLD‬זוהי תסמונת מטבולית המתבטאת בהצטברות של תאי שומן בכבד‪.‬‬
‫חשוב לציין כי עודף משקל והשמנת יתר הם גורמי סיכון חזקים להתפתחות תהליך פתולוגי זה‪ ,‬ונמצא כי‬
‫הצטברות שומן בכבד קשורה בדרך כלל עם מספר של הפרעות מטבוליות‪ ,‬בנוסף ישנה קורלציה חזקה‬
‫בין הצטברות שומן בכבד לסוכר לא מאוזן (עלייה בתנגודת לאינסולין‪/‬מצב של סוכרת)‪ ,‬ונמצא כי כבד‬
‫שומני לא אלכוהולי לאורך זמן עלול להוביל להתפתחות קרצינומה בכבד ולכן קשור לעלייה בסיכון למוות‬
‫מכל הסיבות‪.‬‬
‫כיום לא לגמרי בטוחים מהם המנגנונים לפיתוח ‪ NAFLD‬אך הוכח כי חומצות שומן שנמצאות בכבד‬
‫מגיעות ממגוון מקורות כגון‪ :‬ליפוגנזה‪ ,‬צריכת שומן מהמזון‪ ,‬וחומצת שומן המשתחררת מרקמת שומן‪.‬‬
‫בנוסף נמצא כי תוספת אומגה ‪( 3‬חומצת שומן בלתי רוויה) בעלת גורם מגן מפני כבד שומני מכיוון שהיא‬
‫משפרת את המאפיינים הביוכימיים וההמודינמיים של סטאטוזיס בכבד (מחלת כבד שפירה)‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לאדם גל‪ -‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לערוך את התוכן במסמך זה ללא רשות מפורשת בכתב ©‬
 ‫סיבים תזונתיים‪:‬‬
‫העלאה בכמות הסיבים המסיסים במים מסייעת להפחית את הסיכון ל‪ CHD -‬ושבץ‪ .‬סיבים עוזרים‬
‫למנוע ספיגה של כולסטרול ולכן מעודדים הפרשה שלו דרך הצואה‪ .‬בנוסף הם מסייעים להפחית משקל‬
‫על ידי תחושת שובע מוגברת‪ .‬בנוסף נצפתה ירידה ב‪ .LDLc -‬צריכה מספקת הינה ‪ 6-10‬גר’ ביום מתוך‬
‫סך הסיבים התזונתיים היומיים (‪ 25-30‬גר’\יום עבור מבוגר) אשר כוללים גם סיבים שאינם מסיסים‪ .‬ניתן‬
‫להשיג את הכמות על ידי ‪ 5‬מנות פירות או ירקות ביום ו‪ 6-‬מנות דגנים\קטניות‪ .‬סיבים מסיסים מסייעים‬
‫להפחתה בכולסטרול על ידי עיכוב ספיגה חוזר של חומצות מרה ועל ידי פרמנטציה של בקטריות במעי‬
‫הדק לייצור ‪ acetate, propionate, butyrate‬אשר מעכבים סיתנזת כולסטרול‪.‬‬

‫פיטו‪-‬סטרולים ופיטו‪-‬סטנולים‪:‬‬
‫צריכת פיטו‪-‬סטרולים (‪ )sterols‬או פיטו‪-‬סטנולים (‪ )stanols‬באמצעות תוספים או על ידי שמן סויה או‬
‫שמן אורן‪ .‬נמצא שצריכה של ‪ 2-3‬גר’\יום יכולה להוריד כולסטרול עד ל‪ .20% -‬בדרך כלל מעבירים את‬
‫השמנים אסטריפיקציה ויוצרים מרגרינה‪ ,‬אך תהליך זה מעבר לירידה ברמת ה‪ LDLc -‬יכול לפגוע‬
‫בספיגה של בטא קרוטן‪ ,‬אלפא‪-‬טוקופרולים ורמות ליקופן‪.‬‬

‫אומגה ‪:3‬‬
‫אומגה ‪ 3‬עוזרת להפחית רמת טריגליצרידים על ידי עיכוב סינתזת ליפופרוטאינים ‪ VLDL‬ו‪ B-100 -‬וכך‬
‫מפחיתים את העלייה ברמת הטריג’ לאחר ארוחה‪.‬‬
‫עלייה בצריכת אומגה ‪ 3‬מדגים או תוספי תזונה מסוג של ‪ EPA‬ו‪ DHA -‬הובילה לירידה בסיכון ל‪.CHD -‬‬
‫למניעת ‪ CHD‬צריכה של שתי מנות דג (סלמון‪ ,‬טונה‪ ,‬מקרל‪ ,‬סרדינים) בשבוע ואילו במקרה של ‪CHD‬‬
‫מומלץ לצרוך ‪1‬גר’ של ‪ EPA‬ו‪ DHA -‬ולכן מומלץ על תיסוף‪ .‬אצל חולים עם היפרטריגליצרמיה מומלצת‬
‫צריכה של ‪ 2-4‬גר’ ביום‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לאדם גל‪ -‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לערוך את התוכן במסמך זה ללא רשות מפורשת בכתב ©‬
 ‫הגברת צריכה של‪:‬‬
‫מזונות עשירים בסיבים ‪ -‬דגנים מלאים‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬קטניות‪ ,‬שיבולת שועל‪ ,‬סובין‪ ,‬זרעי פשתן‬ ‫•‬
‫ועוד‪.‬‬
‫שום ובצל‪ -‬מסייעים בהורדת‪ LDL‬והעלאת רמת‪.HDL‬‬ ‫•‬
‫מזונות עשירים בפיטוסטרֹולים כגון דגנים מלאים (חיטה מלאה‪ ,‬שיפון וכד')‪ ,‬קטניות (פולי סויה‪,‬‬ ‫•‬
‫עדשים)‪ ,‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪ ,‬זרעי פשתן‪ ,‬שמנים צמחיים (תירס‪ ,‬פשתן‪ ,‬נבט חיטה‪ ,‬שומשום)‪ ,‬ירקות‬
‫ופירות (ברוקולי‪ ,‬כרוב ניצנים‪ ,‬תאנים) ועוד‪.‬‬
‫פירות וירקות ובעיקר פירות יער‪ ,‬אוכמניות‪ ,‬דובדבנים‪ ,‬רימונים‪ ,‬אוסנה‪ ,‬בצל‪ ,‬שום‪ ,‬פירות הדר‬ ‫•‬
‫ועוד המכילים ביופלבונואידים המשמשים כנוגדי חמצון המסייעים לשמירה על תקינות כלי הדם‪.‬‬
‫פוליפנֹולים (ענבים‪ ,‬מיץ רימונים‪ ,‬יין אדום‪,‬תה ירוק‪ ,‬קקאו ופירות הדר) – מסייעים לעלייה ברמות‬ ‫•‬
‫כולסטרול מסוג ‪ ,HDL‬ולהפחתת טריגליצרידים‪ ,‬עקה חמצונית וסמני דלקת בדם‪.‬‬
‫חומצות שומן בלתי רוויות ‪ -‬דגי ים צפוני (סלמון‪ ,‬מקרל‪ ,‬הליבוט)‪ ,‬זרעי פשתן‪ ,‬שמן זית‪ ,‬אבוקדו‪,‬‬ ‫•‬
‫אגוזים‪ ,‬זרעים‪ ,‬שומשום וכד' ואומגה ‪ 3‬בפרט‪.‬‬
‫מזונות המכילים ויטמין ‪( C‬כגון פירות הדר‪ ,‬פלפלים‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד ועגבניות) אשר‬ ‫•‬
‫משמש כנֹוגד ִחמצון ושומר על תקינות ושלמות דופנות כלי הדם‪.‬‬
‫נוזלים – שתייה של מיצי ירקות ופירות‪ ,‬חליטות צמחי מרפא ומים (‪ 8-10‬כוסות מים)‪.‬‬ ‫•‬

‫הפחתת צריכה של‪:‬‬

‫מזונות עשירים בשומן רווי כגון בשר בקר‪ ,‬מזון מעובד‪ ,‬מרגרינה‪ ,‬חמאה ושמנים מזוקקים‬ ‫•‬
‫ומזוככים‪.‬‬
‫פחמימות פשוטות כגון סוכר‪ ,‬קמח לבן‪ ,‬עוגות‪ ,‬עוגיות וממתקים הגורמות להעלאת רמות‬ ‫•‬
‫השומנים והכולסטרול בדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריכת פחמימות פשוטות גורמת לעלייה וירידה מהירה‬
‫ברמת הסוכר בדם המביאה לתחושת רעב ולשחרור של הורמוני סטרס ‪ /‬לחץ (קורטיזול‪,‬‬
‫אדרנלין)‪.‬‬
‫מזונות מטוגנים – מומלץ להימנע מטיגון ולהשתמש במקום זאת באידוי‪ ,‬בישול‪ ,‬צלייה ואפייה‪.‬‬ ‫•‬
‫עצם הטיגון מעודד תהליכים ליפוטוקסיים‪ -‬רעילים והופך את חומצות השומן לרדיקלים חופשיים‬
‫הגורמים לנזק לכלי הדם והתאים עצמם‪.‬‬
‫אלכוהול‪ ,‬משקאות קלים ומוגזים אשר מעלים את רמת הסוכר בדם‪.‬‬ ‫•‬
‫מזונות תעשייתיים‪ ,‬מעובדים‪ ,‬מלאכותיים ומשּומרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח‬ ‫•‬
‫אשר מכילים כמויות גדולות של נתרן‪ ,‬סוכרים‪ ,‬שומנים רווים ושומני טראנס‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לאדם גל‪ -‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לערוך את התוכן במסמך זה ללא רשות מפורשת בכתב ©‬
 ‫תוספים לרמות חריגות של שומנים בדם (דיסליפידמיה)‪:‬‬
‫לא לקחת תוספים או צמחים ללא התייעצות מקדימה ובדיקה האם יש התנגשות עם תרופות\צמחים‬
‫אותם כבר לוקחים‪ .‬ניתן להתחיל עם שני התוספים הראשונים ולעשות בדיקות דם חדשות (לזכור להיות‬
‫בצום ‪ 12‬שעות בשביל בדיקה של פרופיל שומנים) לאחר חודשיים‪.‬‬
‫אוקיי אז קודם כל בוא נדבר על פוליקוסנול זו תערובת של תרכובות אלכוהול ארוכות שרשרת תומכות‬
‫בבריאות הלב ולכי הדם‪ .‬זו פתרון טבעי לטיפול בכולסטרול ובטריגליצרידים על ידי הפחתה משמעותית‬
‫של רמת ה‪ LDL‬והעלאת רמת ה‪( HDL‬אם כי ספורט וכח אלו הדברים העיקריים להעלאת ה‪.)HDL‬‬
‫בנוסף פוליקוסנול מעקב חמצון של ‪ LDL‬ובכך מונע את הנזקים החמורים של כולסטרול מחומצן‬
‫המובילים להיצרות כלי הדם וכך לטרשת עורקים ובעיות לב בהמשך‪.‬‬
‫מינון‪ 2 -‬ביום בשעות הערב‬
‫‪https://iherb.co/R7GvKqs‬‬

‫פיטוסטרולים‪ -‬אלו תרכובות צמחיות בעלות מבנה דומה לכולסטרול‪ ,‬בעקבות הדמיון עם המבנה נוצרת‬
‫ביניהם תחרות על אתרי הספיגה במעי (איפה שהכולסטרול עובר ממערכת העיכול אל מחזור הדם)‪.‬‬
‫מכיוון שהם מתחרים עם הספיגה אז עדיף לקחת אותם עם מזון‪ .‬חשוב לציין שמרבית הכולסטרול בכלל‬
‫לא נספג דרך מערכת העיכול אלא דרך המערכת הלימפתית ויש גורמים מגוונים לעלייה ברמה שלו‪.‬‬
‫מינון‪ 1 -‬ביום עם\לפני כל ארוחה אשר מכילה שומן (מינימום ‪ 2‬ביום)‪.‬‬
‫‪https://iherb.co/EGQcz7R‬‬

‫אומגה ‪ 3‬אומגה ‪ –3‬חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה ‪ 3‬מסייעות בשיפור פרופיל השומנים בדם‪,‬‬
‫בהורדת רמות ‪ LDL‬ובהפחתת רמות טריגליצרידים‪ .‬בנוסף‪ ,‬חומצות שומן חיוניות אלו מעכבות היצמדות‬
‫טסיות והיווצרות תהליכי דלקת‪.‬‬
‫מומלץ לקנות אומגה ‪ 3‬מחברת אומגה הגליל‪ .‬זהו התוסף היחיד אשר מיובא לארץ ומועבר במשלוח‬
‫לבית הלקוח בקירור וכך נמנעים ממצבים של התחממות השמן והפיכתו למוצר שלא רק אינו אפקטיבי‬
‫אלא מזיק‪.‬‬
‫מינון יומי מומלץ‪ :‬כ‪ 2-4 -‬גרם‪.‬‬
‫ישנו חומר בשם‪ -‬בטא ‪ 1,3‬גלוקן ‪ beta 1,3 glucans‬אשר נמצא בפטריות כמו שיטאקי ומיטאקי ופטרייה‬
‫בשם קלאורוטוס והם עוזרים להוריד את רמת הכולסטרול האנדוגני (הכולסטרול שהגף מייצר בעצמו)‬
‫החומר הזה עשוי מסיבים צמיגיים הגורמים להפרשות חומצות מרה ולמניעת ספיגה מחודשת של‬
‫הכולסטרול ובכך מפחיתים את הכולסטרול הכללי בגוף‪.‬‬
‫מחקרים מראים שהוא יכול להביא לירידה משמעותית בכולסטרול הכללי ולעלייה ברמת ה‪HDL‬‬
‫(הכולסטרול הטוב) לאחר ארבעה שבועות בלבד‪.‬‬
‫‪https://iherb.co/x4UMiY6‬‬

‫אוקיי אז אני מאמין שעד פה הכל ברור ‪ ):‬אבל חשוב להבין כמה מהכולסטרול שלך מגיע מהתזונה וכמה‬
‫מגיע מייצור יתר בכבד (כולסטרול אנדוגני)‪ .‬מרבית רמות הכולסטרול הגבוהות מגיעות מגנטיקה‬
‫ומגורמי סיכון כמו צריכת אלכוהול מוגברת‪ ,‬תרופות שונות‪ ,‬עודף משקל‪ ,‬הרגלי תזונה לקויים‪ ,‬עישון‪,‬‬
‫מתח נפשי‪ ,‬דום נשימה בשינה ועוד‪.‬‬
‫ממליץ לקבוע תור בשביל טיפול מסודר ברמת שומני הדם ולהבין איך זה מתקשר לשאר הרבדים‬
‫והמורכבויות בחיים‪ .‬מכוון שגם השומנים בדם אינם מנותקים מהמכלול‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לאדם גל‪ -‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לערוך את התוכן במסמך זה ללא רשות מפורשת בכתב ©‬