‫קלאופטרה במוזיקה‬

‫עבודה במסגרת הקורס מהות האופרה‬

‫מרצה‪ :‬פרופ' מיכל גרובר‪ -‬פרידלנדר‬

‫סימול הקורס‪0845-4119 :‬‬

‫סמסטר א'‪2020 ,‬‬

‫‪209678028‬‬ ‫מגישה‪ :‬שרון תדמור‬

‫הוגש בתאריך ‪16/01/2020‬‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪2............................ ................................ ................................ ................................‬‬

‫קלאופטרה כדמות היסטורית ‪3............................. ................................ ................................‬‬
‫יוליוס קיסר במצריים‪ ,‬הנדל ‪5.............................. ................................ ................................‬‬
‫קליאופטרה‪ -‬סצנה לירית‪ ,‬ברליוז ‪7....................... ................................ ................................‬‬
‫השוואה וסיכום ‪11............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪12................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫נספחים‪13..................... ................................ ................................ ................................ :‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מבוא‬

‫יוליוס קיסר של הנדל היא אחת מאופרות הבארוק המפורסמות והמבוצעות ביותר‪ .‬כאשר שרתי את אחת‬
‫האריות של קלאופטרה מהאופרה‪ ,‬הסתקרנתי מדמותה הספק היסטורית ספק מיתית‪ ,‬והאופן שהנדל בחר‬
‫להלחין עבורה‪ .‬מדוע הלחין אופרה שלמה שסובבת סביבה? מה בדמותה כל כך מיוחד בעיניי? בעבודה זו‬
‫אחקור מעט את דמותה ההיסטורית של קלאופטרה‪ ,‬ואשווה בין שתי יצירות שונות מתקופות שונות‪.‬‬
‫הראשונה היא האופרה המפורסמת של הנדל‪ ,‬והשנייה היא קנטטה של הקטור ברליוז‪ ,‬בשם "קלאופטרה"‪.‬‬
‫אתעניין בשאלה כיצד כל אחד מהמלחינים מביע באמצעים מוזיקליים את דמותה ואופייה של קלאופטרה?‬
‫ולבסוף‪ ,‬מה השוני והדמיון בין השניים?‬

‫‪2‬‬
 ‫קלאופטרה כדמות היסטורית‬
‫קלאופטרה השביעית‪ ,‬מלכת מצריים העתיקה‪ ,‬אחת מהשליטות המפורסמות בהיסטוריה‪ .‬היא הייתה‬
‫השליטה ההלניסטית האחרונה‪ ,‬וכמו כן האחרונה בשושלת תלמי המוקדונית ששלטה במצרים אחרי כיבושו‬
‫של אלכסנדר הגדול‪ .‬היא ניסתה לשמר בכל כוחה את הממלכה הפרעונית שהייתה על סף גסיסה‪ ,‬ושעם‬
‫מותה‪ ,‬הפכה לפרובינקה רומית‪1.‬‬

‫בשנת ‪ 51‬לפני הספירה נפטר אביה‪ ,‬וכך קלאופטרה בת השמונה עשרה מצאה את עצמה במשך שלוש שנים‬
‫בשלטון משותף עם אחיה פתולומאי‪ ,‬שאליו נאלצה להינשא‪ .‬שלטון משותף זה לא צלח‪ ,‬עד כדי כך שאחיה‬
‫גירש אותה מכס השלטון וממצריים‪ .‬לא ברור כיצד ובאילו אמצעים אך קלאופטרה הצליחה לגייס צבא‬
‫שיתמוך בה וילחם נגד אחיה‪ .‬ההגעה של יוליוס קיסר בשנת ‪ 48‬לפני הספירה למצריים הצליחה להביא עמה‬
‫שלום זמני בין האחים‪ .‬הקיסר נשבע בקסמה של קלאופטרה‪ ,‬והם הפכו למאהבים‪2.‬‬

‫לאחר שהגנרל הרומי פומפי הובס ע"י יוליוס קיסר במלחמת אזרחים בתקופת הרפובליקה הרומית‬
‫המאוחרת‪ ,‬הוא מצא מקלט בארץ מצרים‪ ,‬אך הוצא להורג על ידי אחיה של קלאופטרה‪ .‬יוליוס קיסר לא‬
‫אהב את המעשה‪ ,‬ודרש מפתולומאי החזר חובותיה של מצריים לרבפובליקה הרומית‪ .‬היה בכוחו לספח את‬
‫מצרים לרפובליקה הרומית‪ ,‬אך קלאופטרה הצליחה לשכנע אותו להשיב לה את כס המלוכה במקום‪ .‬בשנת‬
‫‪ 47‬לפנה"ס‪ ,‬ילדה קלאפוטרה בן ליוליוס קיסר‪ ,‬קיסריון‪3.‬‬

‫לאחר שהתנקשו בחייו של יוליוס בשנת ‪ 44‬לפנה"ס‪ ,‬קלאופטרה חברה לתומכיו הרומים אוקטביאנוס‬
‫ומארקוס אנטוניוס‪ ,‬וכך גם אנטוניוס נשבה בקסמה של קלאופטרה‪ ,‬למרות שבאותה העת היה נשוי לאחותו‬
‫של אוקטביאנוס‪ ,‬אוקטוביה‪ .‬בשנת ‪ 40‬לפנה"ס ילדה קלאופטרה לאנטוניוס תאומים‪ ,‬ולאחר מכן סיפקה לו‬
‫תמיכה כלכלית במסעותיו ופלישותיו‪ .‬בתמורה‪ ,‬הכריז על קלאופטרה ובנה קיסריון כשליטים היחידים של‬
‫מצרים‪ ,‬ועל קיסריון כיורש החוקי של יוליוס קיסר‪ .‬הכרזתו פגעה מאוד באוקטביאנוס שנחשב לבנו המאומץ‬
‫ויורשו הבלתי רשמי של יוליוס קיסר‪ ,‬והכריז על אנטוניוס כבוגד‪ .‬כך רומא מצאה עצמה שוב במלחמת‬
‫אזרחים‪ ,‬שלאחר קרבות ומאבקים רבים הובסו אנטוניוס וקלאופטרה‪ .‬לאחר שהגיעו אליו שמועות לא‬
‫נכונות על מותה של קלאופטרה נפל אנטוניוס על חרבו‪ .‬כך‪ ,‬לאחר ההבנה על מות בן זוגה וההבנה של חורבן‬
‫ממלכתה‪ ,‬התאבדה קלאופטרה גם היא‪4.‬‬

‫מדמויות הנשים בעת העתיקה‪ ,‬קלאופטרה נחשבת לבולטת במיוחד‪ .‬כוחה היה עצום‪ ,‬ושלטונה במשך ‪22‬‬
‫שנים הביאו את מצרים העתיקה ליציבות ושגשוג‪ .‬ואכן‪ ,‬סיפור חייה מיוחד במינו‪ ,‬החל ממאבקה לשלטון‬
‫עד לסופה הטרגי בהתאבדות‪ .‬היא פיקדה על צבא משלה בגיל ‪ ,21‬דיברה מספר שפות והייתה אישה משכילה‪.‬‬
‫היא הייתה צריכה לשמר ולבסס את כוחה ומעמדה בעולם שבו הרומאים השתלטו על כל פרובינציה‪ .‬היא‬
‫ייצבה את הכללה‪ ,‬התמודדה עם הבירוקרטיה הנרחבת‪ ,‬ועצרה את השחיתות של פקידי השלטון ואנשי הדת‪.‬‬
‫כשהגיעה הבצורת‪ ,‬היא פתחה את מחסני התבואה לציבור‪ ,‬הפחיתה את המס הציבורי‪ ,‬וכל זאת בשמירת‬
‫היציבות הכלכלית‪5.‬‬

‫דמותה האניגמתית וכוחה הרב סיפקו השראה לאנשי רוח ותרבות רבים‪ ,‬ובמשך השנים הרבות נוצרו‬
‫מיתוסים רבים ושמועות על חייה ומותה‪ .‬שייקספיר הנציח את דמותה הדרמתית במחזה "אנטוניוס‬
‫וקלאופטרה"‪ .‬כך גם אופרות רבות נכתבו על חייה המגוונים על ידי מלחינים רבים לאורך ההיסטוריה‪ :‬הנדל‪,‬‬

‫‪1‬‬ ‫)‪Duane W. Roller, Cleopatra: A Biography. (Cary: Oxford University Press USA – OSO, 2011‬‬
‫‪Accessed January 12, 2020. ProQuest Ebook Central, 1-15, https://ebookcentral.proquest.com/lib/tau-‬‬
‫‪trial/reader.action?docID=485723#.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Roller, Cleopatra, 129-150.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Roller, Cleopatra, 1-15, 43.‬‬

‫‪3‬‬
‫ ברבר ועוד רבים אחרים שמצאו משמעות מוזיקלית‬,‫ הנרי האדליי‬,‫ ברליוז‬,‫ מאסנה‬,‫דומניקו צ'ימרוזה‬
6.‫בדמותה המסתורית והמרתקת‬

6
Paul Corneilson, "Cleopatra." (Grove Music Online. 2002), Accessed 14 Jan. 2020,
https://www.oxfordmusiconline.com/grovemusic/view/10.1093/gmo/9781561592630.001.0001/omo-
9781561592630-e-5000005111.

4
 ‫יוליוס קיסר במצריים‪ ,‬הנדל‬
‫האופרה של הנדל‪ ,‬שנחשבת מסוג האופרה סריה‪ ,‬ללברית של ניקולא היים‪ ,‬מתרכזת ביוליוס קיסר ומסעו‬
‫לארץ מצרים‪ ,‬שם קלאופטרה ואחיה תולומיאו נאבקים על השלטון‪ .‬למרות שהאופרה סובבת סביב פרטים‬
‫היסטוריים ביוגרפים‪ ,‬כיאה לאופרה סריה של תקופת הבארוק‪ ,‬האירועים בה מתרכזים סביב הרגש‬
‫האנושי‪ ,‬האינטרקציות בין הדמויות וב"הבעה הדרמתית" שאופנית לז'אנר זה‪ .‬בעקבות חוסר הפעולה‬
‫והדמיון של קווי העלילה באופרות מסוג ז'אנר זה‪ ,‬הדמויות לרוב נחשבות סטריאוטיפיות לעומת הדמויות‬
‫הייחודיות שניתן למצוא בנובלות‪ ,‬ומחזות‪ .‬דמותה של קלאופטרה דווקא יוצאת דופן במקרה זה‪ .‬למרות‬
‫שהיא לא עוברת את ההתפתחות הדרמתית שמצופה מגיבורות אופראיות מתקופות מאוחרות יותר‪,‬‬
‫האינטרקציות שלה עם דמויות אחרות והתגובה הרגשית שמובעת באריות שלה מסקרנות‪ ,‬מכיוון שהמניעים‬
‫שלה לפתות את יוליוס קיסר הן דו‪ -‬משמעיות‪ .‬היא אכן נוקטת פעולות מניפולטביות כדי ליצור אתו ברית‬
‫ולהביס את אחיה תולומיאו‪ .‬אך נדמה‪ ,‬שבזמן הפעולה קלאופטרה באמת מתאהבת בו‪ .‬אי הבהירות שסובבת‬
‫את יחסיהם של קלאופטרה ויוליוס קיסר והסיבות של קלאופטרה להיכנס למערכת היחסים הזו גורמות לה‬
‫להציג צדדים שונים באופייה לאורך האופרה‪ ,‬ושינוי זה בא לידי ביטוי ברצ'יטטיבים הרבים ובשמונה‬
‫האריות שהנדל הלחין עבורה‪ ,‬בטקסט ובמוזיקה‪7 .‬‬

‫את הרגע הדרמטי ביותר באופרה ניתן לשייך לאריה ‪ .)I shell weep) Piangero‬רגע לפני האריה‪ ,‬בה‬
‫קלאופטרה מבכה את גורלה‪ ,‬היא עומדת להיכלא על ידי אחיה תולומיאו ואולי אף לקבל עונש מוות‪.‬‬
‫ברצ'יטטיב שלפני היא מביעה את חששותיה‪ :‬לא ברור האם תצליח להינצל‪ ,‬האם יוליוס קיסר חי ואם כן‪,‬‬
‫האם אי פעם תוכל לקבל את כס השלטון בחזרה‪ .‬אין לה תקווה לחיים‪8.‬‬

‫‪9‬הרצ'יטטיב הרגשי ממחיש את המצבה הנפשי שלה‪ ,‬וכך מכניס את המאזין לאריה‪ .‬היא מורכבת מבחינת‬
‫המבנה כארית דה ‪-‬קאפו סטנדרטית‪ ,‬והייחוד בה הוא שינויי מצב הרוח הקיצוני המתרחש בין החלק‬
‫הראשון לשני‪ .‬היא מתחילה כקינה איטית במשקל שלוש שמניות‪ ,‬עם תבנית בס שאקונית יורדת שחוזרת‬
‫לאורך כל החלק‪ .‬היא מצליחה לשאת עמה תחושת מלכותיות מסוימת בזכות המקצב המנוקד והמשקל‬
‫המשולש שיוצרים תחושה ריקודית מלכותית‪ .‬קפיצת האוקטבה העולה‪ ,‬שמתחילה בכלי הקשת ועוברת לקו‬
‫השירה‪ ,‬ומופיעה במילים "כה אכזר גורלי" ומדמה קול בכי‪ .‬גם הכרומטיות והקפיצות הרבות תורמות‬
‫לתחושת הקינה‪ ,‬והבכי על גורלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כתיבתה בסולם מז'ור‪ ,‬מרמזת על כך שהטראגיות לא פאטאלית‪,‬‬
‫ובכך הנדל מכין את המאזינים לחלק השני של האריה‪10.‬‬

‫הקשת‪11:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :1‬תחילת האריה וקפיצת האוקטבה בכלי‬

‫‪7‬‬‫‪Gregory J Decker, The Language of Baroque Opera: Topic, Structure, and Characterization in‬‬
‫‪Handel's Italian-Language Operas. (Order No. 3477216, The Florida State University, 2011), 84-86,‬‬
‫‪https://search.proquest.com/docview/897112373?accountid=14765.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪Decker, The Language of Baroque Opera, 126-138.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪Ibid.‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪George Fridrich Handel, Gulio Cesare in Egitto, (Leipzig: Deutsche Händelgesellschaft, 1875).‬‬

‫‪5‬‬
‫החלק השני הוא אלגרו מהיר ונסער‪ ,‬וכך תחושת הרחמים העצמיים הופכים לרצון לנקמה באחיה‪ .‬הוא נפתח‬
‫בליווי אקורדים בתזמורת שמתחלפים מהר מאוד בתבנית חלקי שש עשרה‪ ,‬וכך מכניס אותנו לאווירה‬
‫הסוערת‪ .‬אווירה זו מוצאת את מקומה גם בקו ווקאלי סינקופאלי וחסר נשימה‪ ,‬שמתחלף בקולרטורות‬
‫מהירות וכועסות‪12.‬‬

‫מהיר‪13:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :2‬חלק ב' של האריה‪ -‬אלגרו‬

‫הנדל מצליח ליצור באריה אחת מתוך השמונה‪ ,‬את תחושת הוורסטיליות של הדמות של קלאופטרה דרך‬
‫המבנה הבארוקי של אריה דה קאפו‪ .‬באמצעות המוזיקה הוא יוצר ניגוד חריף בין הרוגע הקינתי של החלק‬
‫הראשון לכעס הסוער‪ ,‬ומצליח לגרום למאזינים להיוודע לאצילות שבה הסבל נישא ולחוש אמפטיה כלפי‬
‫קלאופטרה‪ .‬לאורך האופרה המאזינים מתוודעים לצדדים השונים שבדמותה‪ :‬מצד אחד מניפולטיבית‬
‫וערמומית‪ ,‬מצד שני אנושית‪ ,‬מלאת הומור ורגישה‪ .‬וכך‪ ,‬למרות ששמה לא מופיע בכותרת שם האופרה היא‬
‫דמות חשובה לא פחות מיוליוס קיסר‪ -‬לשניהם מספר שווה של אריות באופרה‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Handel, Gulio Cesare‬‬

‫‪6‬‬
 ‫קליאופטרה‪ -‬סצנה לירית‪ ,‬ברליוז‬

‫היצירה שנכתבה עבור התחרות ‪ prix de rome‬ב‪ 1829‬ושאורכה כ‪ 20‬דקות‪ ,‬מתארת סצנה לאחר תבוסתה‬
‫הסופית ושלפני המוות של קלאופטרה‪ .‬היצירה אמנם מוגדרת כקנטטה לתזמורת סימפונית ומצו‪ -‬סופרן‪,‬‬
‫אך הצימוד הטבעי והדרמתי של רצ'יטטיב ואריה מחבר את היצירה למקור אופראי מובהק‪ .‬ברליוז בוודאי‬
‫הכיר את אנטוניוס וקלאופטרה של שייקספיר‪ ,‬ובוחר להשתמש בטקסט שנכתב על ידי פייר אנג'‪ -‬וייאר‪,‬‬
‫שמתאר את הסצנה האחרונה בחייה של קלאופטרה‪ ,‬רגע לפני שהיא מבצעת את מעשה ההתאבדות‪ .‬ברליוז‬
‫בוחר להעמיד במרכז את סערת הרגשות שמתחוללת בנפשה וכמו הנדל‪ ,‬משתמש במוזיקה כאמצעי ביטוי‬
‫דרמטי‪14.‬‬

‫הקנטטה מורכבת משתי אריות עם רצ'יטטיבים המחברים בניהם‪ .‬המבוא האינסטורמנטלי תופס את‬
‫תשומת ליבנו על ידי של האקורדים הקודרים של כלי הנשיפה מעץ‪ .‬הרצ'טטיב הראשון מבהיר את המצב‬
‫הטראגי המובטח של גיבורת הדרמה‪" -‬זה נעשה! בושתי מובטחת"‪ .‬ברליוז עושה שימוש ברצ'יטטיב‬
‫כמונולוג שנשמע כמעט מדובר‪ ,‬ועובר בין מרכזים טונאלים שונים במהירות‪ .‬התזמורת מצטרפת אליה בסופי‬
‫המשפטים‪ ,‬לעיתים מחקה אותה ולעיתים משתמשת במוטיב החוזר מפתיחת התזמורת ‪ .‬קלאופטרה‬
‫ממשיכה לתאר את הסבל שחוותה כאשר ראתה את אנטוניוס מת בקוו מלודי דרמטי עולה‪ ,‬והתזמורת‬
‫מצטרפת אליה בטרמלו מתמשך‪.‬‬
‫הראשון‪15:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :3‬חיקוי כלי הקשת את קו השירה ברצ'יטטיב‬

‫התזמורת מובילה לפתיחה של האריה בקווים כרומטים יורדים‪ ,‬שנגמרים לתוך ריק לא ברור‪ .‬כך ברליוז‬
‫מצליח להשאיר אותנו במתח עד המבוא האינטנסיבי והדחוס לאריה השנייה‪ .‬מבוא זה מוביל לסקוונצה‬
‫מלודית יפיפה בכינורות‪ ,‬שמזכירה מעט את סגנונו של מוצרט או מלחין קלאסי אחר‪ ,‬מרמז על הנוסטלגיה‬
‫ורגשות העבר של תהילה ואהבה שמציפים אותה‪ .‬כך קלאופטרה מתחילה לשיר על הימים המאושרים‬
‫שחוותה בעברה‪ :‬ימי הזוהר והתהילה‪ ,‬בהם השלטון שלה שגשג‪ ,‬וכך היא ספק מתענגת ספק מתענה‬
‫כשנזכרת באותם רגעים נוסטלגים‪ ,‬שחלקם גם לא כל כך טובים‪" :‬אח! כמה רחוקים הימים ההם‪ ,‬עינוי‬
‫זכורני‪ ."..‬במילה עינוי צונחת ההרמוניה ממי במול מז'ור ברור לרה במול מז'ור‪ ,‬מעבר חד וביחס רחוק של‬
‫מרכז טונאלי‪ .‬האריה עצמה בנויה במבנה תלת חלקי‪ , ABA -‬ובכך מזכירה ארית דה קאפו‪ .‬בחלק האמצעי‬
‫מבין השלושה היא נזכרת בהשפלה שלה אחרי הקרב האחרון בו הפסידה‪ .‬המעבר התזמורתי בסגנון מוצרט‬
‫זה מחבר אותנו בחזרה לרפריזה של החלק הראשון‪ ,‬מרוחב ומגיע לשיא מרהיב‪ .‬חלק ה‪ A‬שחוזר מסתיים‬
‫בזיכרונה של קלאופטרה את עצמה כבלתי מנוצחת ‪":‬הופעתי כמנצחת על גדות הסידנוס!"‪ ,‬בקווים מלודיים‬

‫‪14‬‬
‫‪John R Elliott. "The Shakespeare Berlioz Saw" in Music & Letters 57, no. 3 (Oxford University Press,‬‬
‫‪1976), 292-308, Accessed January 13, 2020. www.jstor.org/stable/733579.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Hector Berlioz, cleopatre, (Leipzig: Breitkopf und Härtel, 1900–07. Plate H.B. 43).‬‬

‫‪7‬‬
‫עולים בפורטה בתחושת ברבורה וניצחון שמגיעה לשיא‪ ,‬אליה מצטרפת התזמורת בחגיגיות ובתרועות‬
‫ניצחון‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫דוגמא מספר ‪ :4‬מעבר החד ממי במול מז'ור לרה במול מז'ור‪:‬‬

‫הראשון‪17:‬‬ ‫דוגמא מס ‪ :5‬הירידה הכרומטית בתזמורת לאחר הרצ'יטטיב‬

‫הרציטטיב שמגיע אחריו מבהיר לנו את הפעולה הבאה שעומדת לקרות‪ .‬קליאופטרה מכירה באשמתה‬
‫לחורבן הממלכה‪ ,‬בכך שביישה את בעלה‪ ,‬ושלא נותר לה דבר מלבד לילה נצחי‪ .‬שינויי הטמפו המהירים‬
‫והקיצוניים‪ ,‬מעידים על חוסר יציבות והיסטריה‪ ,‬ותורמים לתחושת שטף הדיבור הטבעי בה מתאפיין‬
‫הטקסט‪ .‬באריה השנייה‪ ,‬שברליוז מעניק לה את הכותרת "מדטיציה"‪ ,‬קלאופטרה נושאת תפילה לפרעונים‬
‫הגדולים‪ .‬ברליוז מדמה בעזרת המוזיקה מצב תפילתי‪ -‬מדיטטיבי‪ :‬פיאנו חרישי ואקורדים קודרים של‬
‫התזמורת שמנגנת ברגיסטר נמוך ובירידה כרומטית‪ .‬כך גם נכנסת קליאופטרה‪ :‬בפיאנו ברגיסטר נמוך‪ ,‬אך‬
‫בקו מלודי עולה‪ .‬מוטיב של רבע שתי שמיניות ורבע שמתחיל בכלי הקשת חוזר גם בהמשך בקרנות‪ ,‬וכך‬
‫ממצב מדיטטיבי הופך לתהלוכת אבל‪ .‬החזרה על אותם המשפטים ממחישים ומדגישים כמה היא רדופה על‬
‫ידי תחושת חוסר הערך שלה בעיניי הפרעונים‪ .‬המצב המדיטטיבי ‪-‬תפילתי הזה נקטע על ידי פורטה חזק‬
‫ופתאומי‪ ,‬כאשר קליאופטרה חוזרת שוב על תפילה‪" :‬הפרעונים הגדולים‪ ,‬האם תראו את עצמכם נכנסים‬

‫‪16‬‬
‫‪ibid.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪Ibid.‬‬

‫‪8‬‬
‫ללא זעם‪ ,‬לישון בפירמידה עם מלכה שלא ראויה לכם?"‪ .‬שוב‪ ,‬חוסר יציבות נפשית שבאה לידי ביטוי בחוסר‬
‫יציבות דינאמית לאורך הקטע‪ .‬החלק הזה מתחבר לאלגרו שבה אחריו‪.‬‬
‫בעלייה‪18:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :6‬פיאנו ומוטיב חוזר לאורך האריה‪ ,‬קו השירה‬

‫הפתיחה של האלגרו סוערת במיוחד‪ ,‬ובחלק זה קלאופטרה כאילו עונה לעצמה לשאלה שהציגה‪ ,‬בהחלטיות‬
‫ונחרצות‪ ,‬וממשיכה לטעון שהמלכים שישנים בפירמידות היו בורחים ממנה באימה‪ .‬האלגרו אג'יטטו הסוער‬
‫מפנה את מקומו לעדינות מוזיקלית‪ .‬כלי הקשת מלווים את קלאופטרה במלודיה נעימה ומז'ורית‪ ,‬מזכירה‬
‫מעט את האריה הנוסטלגית שכבר שמענו‪ .‬הטקסט לעומת זאת‪ ,‬מפגין שאלות נוקבות בקשר לגורל של‬
‫קלאופטרה‪ ,‬ובקשר לזכותה להתלונן על הגורל הזה‪ .‬האג'יטטו חוזר כשקליאופטרה נזכרת בחורבן‬
‫האימפריה שלה‪ ,‬כאן כלי הקשת מלווים אותה בשמיניות מהירות וחסרות מנוחה עם הפרעות של כלי נשיפה‬
‫במעין תרועות סינקופליות‪ ,‬ויוצרים תחושת חוסר נשימה‪.‬‬
‫ממלכתה‪19:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :7‬ההתבוננות של קלאופטרה בחורבן‬

‫‪18‬‬
‫‪Ibid.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪Ibid.‬‬

‫‪9‬‬
‫טרמולו בכלי הקשת מוביל לסצנה הדרמטית הסופית‪ ,‬רצ'יטטיב אחרון בו קלאופטרה מכריזה שהיא עוזבת‬
‫את החיים‪ .‬משפטיה הקטועים וקולה החלש מבטאים את הקושי הפיזי לדבר‪ .‬הבאסים נוהמים‪ ,‬מדמים‬
‫התנשמויות חסרות המנוחה‪ ,‬וניתן לדמות את המוטיב החוזר של כלי הקשת כהכשות נחש‪ .‬כשהיא מסיימת‬
‫לשיר‪ ,‬ריטנוטו של הבאסים מדמים אותה כמפסיקה לנשום‪ .‬כמו הגיבורה ביצירה‪ ,‬נראה שהמוזיקה גוועת‬
‫בייסורים‪ ,‬עד לריק מוחלט‪.‬‬
‫קלאופטרה‪20:‬‬ ‫דוגמא מס' ‪ :8‬משפטיה הקטועים של של‬

‫‪20‬‬
‫‪Ibid.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫השוואה וסיכום‬

‫נקודה ראשונה מעניינת להשוואה בעיני היא הבחירה של הנדל בכתיבה לסופרן לעומת הבחירה של ברליוז‬
‫במצו סופרן‪ .‬רוח הנעורים‪ ,‬הערמומיות והנלהבות שמשתקפים בקול הסופרן הרענן אצל הנדל התחלף בגוון‬
‫הקול של מצו סופרן‪ ,‬חם וכהה‪ .‬כך כנראה בחירה זו כוללת בתוכה רבדים פרשניים מסויימים‪ ,‬שהריי אצל‬
‫ברליוז קלאופטרה כבר נמצאת בשלב חייה הבוגרים ביותר‪ ,‬אחרי שחוותה אינספור עליות ומורדות‪,‬‬
‫ניצחונות ותבוסות‪ ,‬הן בחייה האישיים והן בחייה כמלכה‪ .‬הבחירה בגיבורות טראגיות אופראיות בעלות קול‬
‫מצו‪ -‬סופרן הפכה לאופיינית גם אצל מלחינים צרפתיים רומנטיים מאוחרים יותר‪ -‬כרמן של ביזה‪ ,‬שארלוט‬
‫מייסורי וורתר של מאסנה‪ ,‬ואף קלאופטרה של מאסנה‪ .‬מעניין לחשוב האם בחירתם הושפעה מבחירתו‬
‫המוקדמת של ברליוז בגיבורה מסוג זה‪.‬‬

‫ברליוז מצליח באמצעות השינויים בין סגנונות מוזיקליים‪ ,‬מעברים בין מרכזים טונאלים שונים‪ ,‬ושיניים‬
‫קיצוניים למדי בטמפו ובדינמאיקה לשקף את חוסר היציבות במצבה הנפשי של קלאופטרה לאורך הקנטטה‬
‫המרשימה הזו‪ .‬הנדל לעומתו‪ ,‬חושף את אופיה המתעתע באופן הדרגתי לאורך כל האופרה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫אפילו באריה אחת כמו "‪ "piangero‬הוא משקף את חוסר היציבות בנפשה‪.‬‬

‫מבחינת השימוש באמצעים מוזיקליים‪ ,‬ניתן להבחין בנקודות דמיון בין שני המלחינים‪ .‬גם ברליוז וגם הנדל‬
‫משתמשים בחיקוי של כלי הקשת את קו השירה או להפך כאמצעי להבעה דרמטית‪ .‬אצל שניהם קיים שימוש‬
‫באלגרו אג'יטטו סוער כדי לשרת את הטקסט ולהמחיש את רגשותיה של קלאופטרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נקודת הדמיון‬
‫המעניינת ביותר בין המלחינים היא השימוש של ברליוז במבנה אריה דה קאפו בתוך הקנטטה‪ .‬באמצעות‬
‫שימוש במבנה בארוקי זה‪ ,‬מצליח ברליוז לחזור לתקופת עבר מוזיקלית וכך משרת את הטקסט‪ ,‬ואת‬
‫רגשותיה ואת זכרונותיה הנוסטלגים של קלאופטרה מעברה‪ .‬למעשה‪ ,‬לא רק השימוש של ברליוז במבנה זה‬
‫יוצר קונוטציה לתקופת הבארוק‪ ,‬אלא גם עצם הגדרתה של היצירה כקנטטה‪ ,‬ולמשמעות שלה בתור‬
‫מונודרמה‪ ,‬מעין אופרת יחיד‪ .‬שניהם משתמשים בצורה בארוקית‪ -‬האחד מתוקף התקופה בה הוא חי והשני‬
‫מתוך הכירות עמוקה עם עברה של המוזיקה‪.‬‬

‫בחרתי להתעסק ולהשוות בין שני רגעים דרמטים מאוד מחייה המרתקים של קלאופטרה‪ ,‬שמקבלים במה‬
‫תיאטרלית מוזיקלית בזכות שני מלחינים מתקופות שונות בתכלית‪ .‬האחד הוא ברליוז הצרפתי והרומנטי‪,‬‬
‫שבעשרים דקות ועם דמות אחת בלבד יצר דרמה אופראית מרתקת‪ .‬השני‪ ,‬הנדל הבארוקי‪ ,‬שאמנם שמה של‬
‫האופרה שהלחין כלל לא מזכיר את קלאופטרה‪ ,‬אך מקומה בדרמה עיקרי לא פחות משל יוליוס קיסר עצמו‪.‬‬
‫שניהם בחרו לעצב מוזיקלית באופן יוצא דופן גיבורה היסטורית מורכבת‪ ,‬ושרתו מורכבות זו באמצעים‬
‫שונים דרך המוזיקה והטקסט‪.‬‬

‫הבחירה בדמות נשית כה חזקה ומשפיעה בהיסטוריה העתיקה מעוררת תהיות וסקרנות רבה‪ .‬אולי דווקא‬
‫המיתיות וסימני השאלה הרבים שסובבים סביבה הם אלו שמשכו מלחינים רבים לייצג אותה כדמות‬
‫ביצירתם‪ .‬הייתי שמחה אם תהיה לי ההזדמנות להמשיך ולחקור את דמותה באופרות ויצירות אחרות כמו‬
‫של מאסנה או ברבר‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

1. Corneilson, Paul, "Cleopatra." (Grove Music Online. 2002), Accessed 14 Jan. 2020,
https://www.oxfordmusiconline.com/grovemusic/view/10.1093/gmo/9781561592630.001.0001/
omo-9781561592630-e-5000005111.

2. Decker, Gregory J. The Language of Baroque Opera: Topic, Structure, and

Characterization in Handel's Italian-Language Operas. (Order No. 3477216, The
Florida State University, 2011),
https://search.proquest.com/docview/897112373?accountid=14765

3. Elliott, John R. "The Shakespeare Berlioz Saw" in Music & Letters 57, no. 3 (Oxford
University Press, 1976), Accessed January 13, 2020. www.jstor.org/stable/733579.

4. W. Roller, Duane, Cleopatra: A Biography. (Cary: Oxford University Press USA – OSO, 2011)
Accessed January 12, 2020. ProQuest Ebook Central, https://ebookcentral.proquest.com/lib/tau-
trial/reader.action?docID=485723#.
:‫תווים‬

1. Berlioz , Hector, cleopatre, (Leipzig: Breitkopf und Härtel, 1900–07. Plate H.B. 43).

2. Handel ,George Fridrich, Gulio Cesare in Egitto, (Leipzig: Deutsche Händelgesellschaft,

1875).

12

C'en est donc fait! ma honte est assurée.
Veuve d'Antoine et veuve de César,
Au pouvoir d'Octave livrée,
Je n'ai pu captiver son farouche regard.
J'étais vaincue, et suis déshonorée.
En vain, pour ranimer l'éclat de mes attraits,
J'ai profané le deuil d'un funeste veuvage;
En vain, en vain, de l'art épuisant les secrets,
J'ai caché sous des fleurs les fers de
l'esclavage;
Rien n'a pu du vainqueur désarmer les
décrets.
A ses pieds j'ai traîné mes grandeurs
opprimées.
Mes pleurs même ont coulé sur ses mains
répandus,
Et la fille des Ptolémées
A subi l'affront des refus!
Ah! qu'ils sont loin ces jours, tourment de ma
mémoire,
Où sur le sein des mers, comparable à Vénus,
D'Antoine et de César réfléchissant la gloire,
J'apparus triomphante aux rives du Cydnus!
Actium m'a livrée au vainqueur qui me
brave;
Mon sceptre, mes trésors ont passé dans ses
mains;
Ma beauté me restait, et les mépris d'Octave
Pour me vaincre ont fait plus que le fer des
Romains.
Ah! qu'ils sont loin ces jours, etc.
Mes pleurs même ont coulé sur ses mains
répandus,
J'ai subi l'affront des refus.
13
:‫נספחים‬
:‫ קלאופטרה‬,‫ ברליוז‬-‫טקסט‬
So it is done! My shame is assured.
Antony's widow and Caesar's widow,
To the power of Octavian delivered,
I couldn't catch his fierce gaze.
I was defeated, and am disgraced.
In vain, to rekindle the radiance of my
charms,
I have desecrated the grief of a fatal
widowhood;
In vain, in vain, art exhausting secrets,
I hid the shackles of slavery under flowers;
Nothing could the victor disarm the decrees.
At his feet I dragged my oppressed greatness.
Even my tears have flowed over his hands,
And the daughter of the Ptolemies
Has suffered the affront of rejection!
How far away they are these days, torment of
my memory,
Or on the bosom of the seas, comparable to
Venus,
Of Antony and Caesar reflecting glory,
I appeared triumphant on the banks of
Cydnus!
Actium has delivered me to the victor who
brave me;
My scepter, my treasures passed into his
hands;
My beauty remained, and the contempt of
Octavian...
To defeat me did more than the Romans'
iron.
Ah, how far away they are these days, et
cetera, et cetera.
My very tears have run down his spilled
hands,
Moi !... qui du sein des mers, comparable à
Vénus,
M'élançai triomphante aux rives du Cydnus!
Au comble des revers, qu'aurais-je encore à
craindre?
Reine coupable, que dis-tu?
Du destin qui m'accable est-ce à moi de me
plaindre?
Ai-je pour l'accuser les droits de la vertu?
J'ai d'un époux déshonoré la vie.
C'est par moi qu'aux Romains l'Égypte est
asservie,
Et que d'lsis l'ancien culte est détruit.
Quel asile chercher? Sans parents! sans
patrie!
Il n'en est plus pour moi que l'éternelle nuit!
Méditation
Grands Pharaons, nobles Lagides,
Verrez-vous entrer sans courroux,
Pour dormir dans vos pyramides,
Une reine indigne de vous?
Non!.. non, de vos demeures funèbres
Je profanerais la splendeur!
Rois, encor au sein des ténèbres,
Vous me fuiriez avec horreur.
Du destin qui m'accable est-ce à moi de me
plaindre?
Ai-je pour l'accuser le droit de la vertu?
Par moi nos dieux ont fui d'Alexandrie,
Et d'lsis le culte est détruit.
Grands Pharaons, nobles Lagides,
Vous me fuiriez avec horreur!
Du destin qui m'accable est-ce à moi de me
plaindre?
Ai-je pour l'accuser le droit de la vertu?
Grands Pharaons, nobles Lagides,
Verrez-vous entrer sans courroux,
14
I've suffered the insult of rejection.
Me! ... who from the bosom of the seas,
comparable to Venus,
I soared triumphantly to the shores of
Cydnus!
At the height of defeat, what else would I
have to fear?
Guilty queen, what do you say?
Of the fate that burdens me is it my turn to
complain?
Do I have the right to accuse her of virtue?
I have dishonored the life of a husband...
It is through me that Egypt is enslaved to the
Romans,
And that d'Isis the old cult is destroyed.
What asylum should we seek? Without
parents! Without a homeland!
There is no more for me than eternal night!
Meditation
Great Pharaohs, noble Lagides,
Will you come in without wrath,
To sleep in your pyramids,
A queen unworthy of you?
No!... no, of your funeral parlours.
I would desecrate splendour!
Kings, yet in the bosom of darkness..,
You'd run away from me with horror.
Of the fate that burdens me is it my turn to
complain?
Do I have the right to accuse him of virtue?
Through me our gods have fled Alexandria,
And Isis the cult is destroyed.
Great Pharaohs, noble Lagides..,
You'd run away from me with horror!
Of the fate that overwhelms me, is it my turn
to complain?
Do I have the right to accuse him of virtue?
Great Pharaohs, noble Lagides..,
Pour dormir dans vos pyramides,
Une reine indigne de vous?
Non, j'ai d'un époux déshonoré la vie.
Sa cendre est sous mes yeux, son ombre me
poursuit.
C'est par moi qu'aux Romains l'Égypte est
asservie.
Par moi nos dieux ont fui les murs
d'Alexandrie,
Et d'Isis le culte est détruit.
Osiris proscrit ma couronne.
A Typhon je livre mes jours!
Contre l'horreur qui m'environne
Un vil reptile est mon recours.
Dieux du Nil... vous m'avez... trahie!
Octave... m'attend... a son char.
Cléopâtre en... quittant... la vie,
Redevient digne de... César !
15
Will you come in without wrath,
To sleep in your pyramids,
A queen unworthy of you?
No, I have a husband's life dishonored.
His ashes are before my eyes, his shadow
pursues me.
It is through me that Egypt is enslaved to the
Romans.
Through me our gods fled the walls of
Alexandria,
And from Isis the cult is destroyed.
Osiris forbids my crown.
To Typhon I give my days!
Against the horror that surrounds me...
A vile reptile is my recourse.
Nile gods... you have... betrayed me!
Octavian... waits for me... at his chariot.
Cleopatra... leaving... life,
Become worthy of... Caesar!
 :‫ הנדל‬,‫" מתוך יוליוס קיסר‬piangero" ‫ האריה‬-‫טקסט‬

Piangerò la sorte mia I shall weep over my cruel fate

sì crudele e tanto ria so long as there remains
finché vita in petto avrò. life in my breast.

Ma poi morta d'ogn'intorno But once I have perished,

il tiranno e notte e giorno I shall become a ghost and
fatta spettro agiterò. torment that tyrant from all directions,
day and night.

16