‫‪ 

  1 ‬ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫ואראה מראות אלהים‬
‫‪   1 ‬בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪   1 ‬היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫יד יהוה‬
‫‪   1 ‬וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫כעין החשמל מתוך האש‬
‫‪   1 ‬ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   1 ‬וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪   1 ‬ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪   1 ‬וידו וידי אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪   1 ‬חברת אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪   1 ‬ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫ופני נשר לארבעתן‬
‫‪   1 ‬ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪   1 ‬ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪   1 ‬ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫לאש ומן האש יוצא ברק‬
‫‪   1 ‬והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪   1 ‬וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪   1 ‬מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫האופן בתוך האופן‬
‫‪   1 ‬על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪   1 ‬וגביהן וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪   1 ‬ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪   1 ‬על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫החיה באופנים‬
‫‪   1 ‬בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫באופנים‬
‫‪   1 ‬ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪   1 ‬ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫להנה את גויתיהם‬
‫‪   1 ‬ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫תרפינה כנפיהן‬
‫‪   1 ‬ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪   1 ‬וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫אדם עליו מלמעלה‬
‫‪   1 ‬וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב‬
‫‪   1 ‬כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר ס‬
‫‪   2 ‬ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪   2 ‬ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי פ‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪   2 ‬ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה‬
‫‪   2 ‬והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪   2 ‬והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם פ‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   2 ‬ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה‬
‫‪   2 ‬ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה פ‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪   2 ‬ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫אשר אני נתן אליך‬
‫‪   2 ‬ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪   2 ‬ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי ס‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫ותהי בפי כדבש למתוק פ‬
‫‪   3 ‬ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪   3 ‬כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   3 ‬לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫המה ישמעו אליך‬
‫‪   3 ‬ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫וקשי לב המה‬
‫‪   3 ‬הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪   3 ‬כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה פ‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫ישמעו ואם יחדלו‬
‫‪   3 ‬ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪   3 ‬וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה‬‫‪14 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר ואשב המה יושבים שם ואשב שם‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫שבעת ימים משמים בתוכם‬
‫‪   3 ‬ויהי מקצה שבעת ימים פ ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪16 ‬׃‬
‫‪   3 ‬בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪   3 ‬באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש‬
‫‪   3 ‬ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫הצלת ס‬
‫‪   3 ‬ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש‬
‫‪   3 ‬ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫נפשך הצלת ס‬
‫‪   3 ‬ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫על פני‬
‫‪   3 ‬ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם‬‫‪25 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫‪   3 ‬ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫כי בית מרי המה ס‬
‫‪   4 ‬ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪   4 ‬ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫כרים סביב‬
‫‪   4 ‬ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל ס‬
‫‪   4 ‬ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫תשא את עונם‬
‫‪   4 ‬ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל‬ ‫‪ 5 ‬׃‬

‫‪   4 ‬וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני הימני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך‬
‫‪   4 ‬ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪   4 ‬והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪   4 ‬ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו‬
‫‪   4 ‬ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪   4 ‬ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪   4 ‬ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם ס‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪   4 ‬ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪   4 ‬ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה‬
‫‪14 ‬׃‬
‫ולא בא בפי בשר פגול ס‬
‫‪   4 ‬ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי צפיעי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫ס‬
‫‪   4 ‬ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים‬
‫‪16 ‬׃‬
‫במשורה ובשממון ישתו‬
‫‪   4 ‬למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם פ‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪   5 ‬ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫לך מאזני משקל וחלקתם‬
‫‪   5 ‬שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם‬
‫‪   5 ‬ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪   5 ‬ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫ישראל פ‬
‫‪   5 ‬כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   5 ‬ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫מאסו וחקותי לא הלכו בהם ס‬
‫‪   5 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם ס‬
‫‪   5 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪   5 ‬ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד יען כל תועבתיך ס‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪   5 ‬לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫שאריתך לכל רוח פ‬
‫‪   5 ‬לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול‬
‫‪   5 ‬שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫רוח אזרה וחרב אריק אחריהם‬
‫‪   5 ‬וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫בם‬
‫‪   5 ‬ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר‬‫‪14 ‬׃‬
‫‪   5 ‬והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫ובתכחות חמה אני יהוה דברתי‬
‫‪   5 ‬בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫עליכם ושברתי לכם מטה לחם‬
‫‪   5 ‬ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫דברתי פ‬
‫‪   6 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪   6 ‬בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪   6 ‬ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫ולגאית ולגאיות הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם‬
‫‪   6 ‬ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪   6 ‬ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   6 ‬בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם‬
‫‪   6 ‬ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה‬
‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪   6 ‬והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪   6 ‬וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם‬
‫‪   6 ‬וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת פ‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪   6 ‬כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו‬
‫‪   6 ‬הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪   6 ‬וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל‬
‫גלוליהם‬
‫‪   6 ‬ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫וידעו כי אני יהוה פ‬
‫‪   7 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪   7 ‬ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת ארבע כנפות הארץ‬ ‫‪ 2 ‬׃‬

‫‪   7 ‬עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪   7 ‬ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם‬
‫‪ 4 ‬׃‬
‫כי אני יהוה פ‬
‫‪   7 ‬כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   7 ‬קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה‬
‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪   7 ‬באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים‬
‫‪ 7 ‬׃‬
 ‫‪   7 ‬עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫תועבותיך‬
‫‪   7 ‬ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫יהוה מכה‬
‫‪   7 ‬הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון‬‫‪10 ‬׃‬
‫‪   7 ‬החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪   7 ‬בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪   7 ‬כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫בעונו חיתו לא יתחזקו‬
‫‪   7 ‬תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪   7 ‬החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪   7 ‬ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪   7 ‬כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪   7 ‬וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪   7 ‬כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה‬
‫‪   7 ‬וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪   7 ‬ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה וחללוהו‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪   7 ‬והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה פ‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪   7 ‬עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫‪   7 ‬והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪   7 ‬קפדה בא ובקשו שלום ואין‬
‫‪25 ‬׃‬
‫‪   7 ‬הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫מזקנים‬
‫‪   7 ‬המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫אשפטם וידעו כי אני יהוה פ‬
‫‪   8 ‬ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫עלי שם יד אדני יהוה‬
‫‪   8 ‬ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫החשמלה‬
‫‪   8 ‬וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה‬
‫‪   8 ‬והנה שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫המזבח סמל הקנאה הזה בבאה‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם מה הם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות ס‬
‫‪   8 ‬ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪   8 ‬ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫סביב סביב‬
‫‪   8 ‬ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪   8 ‬ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫התמוז ס‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪   8 ‬ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש‬
‫‪   8 ‬ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם‬
‫‪   8 ‬וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪   9 ‬ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪   9 ‬והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת‬
‫‪   9 ‬וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו ס‬
‫‪   9 ‬ויאמר יהוה אלו אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה‬
‫‪   9 ‬ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על אל תחס עיניכם עינכם ואל תחמלו‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪   9 ‬זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית‬
‫‪   9 ‬ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪   9 ‬ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם‬
‫‪   9 ‬ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה‬
‫‪   9 ‬וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪   9 ‬והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר ככל אשר צויתני‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫ס‬
‫‪  10 ‬ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני‬
‫‪  10 ‬והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  10 ‬וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫כבוד יהוה‬
‫‪  10 ‬וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫ויעמד אצל האופן‬
‫‪  10 ‬וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫לבש הבדים ויקח ויצא‬
‫‪  10 ‬וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כנפיהם‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש‬
‫‪  10 ‬ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  10 ‬בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫לא יסבו בלכתם‬
‫‪  10 ‬וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  10 ‬לאופנים להם קורא הגלגל באזני‬‫‪13 ‬׃‬
‫‪  10 ‬וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫והרביעי פני נשר‬
‫‪  10 ‬וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫יסבו האופנים גם הם מאצלם‬
‫‪  10 ‬בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  10 ‬וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה‬
‫‪  10 ‬היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  10 ‬ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫ילכו‬
‫‪  11 ‬ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם פ‬
‫‪  11 ‬ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  11 ‬האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  11 ‬לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  11 ‬ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫אני ידעתיה‬
‫‪  11 ‬הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל פ‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  11 ‬לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫מתוכה‬
‫‪  11 ‬חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  11 ‬והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  11 ‬בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  11 ‬היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם‬
‫‪11 ‬׃‬
‫‪  11 ‬וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר‬
‫‪12 ‬׃‬
‫סביבותיכם עשיתם‬
‫‪  11 ‬ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני‬‫‪13 ‬׃‬
‫יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל פ‬
‫‪  11 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪  11 ‬בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו‬‫‪15 ‬׃‬
‫מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה ס‬
‫‪  11 ‬לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם‬
‫‪16 ‬׃‬
‫למקדש מעט בארצות אשר באו שם ס‬
‫‪  11 ‬לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר‬‫‪17 ‬׃‬
‫נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל‬
‫‪  11 ‬ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה ממנה‬
‫‪18 ‬׃‬
‫‪  11 ‬ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר‬‫‪19 ‬׃‬

‫‪  11 ‬למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  11 ‬ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  11 ‬וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  11 ‬ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫‪  11 ‬ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫ראיתי‬
‫‪  11 ‬ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני פ‬
‫‪25 ‬׃‬
‫‪  12 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  12 ‬בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫שמעו כי בית מרי הם‬
‫‪  12 ‬ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה‬
‫‪  12 ‬והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  12 ‬לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  12 ‬לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫לבית ישראל‬
‫‪  12 ‬ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם פ‬
‫‪  12 ‬ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  12 ‬בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  12 ‬אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫בתוכם‬
‫‪  12 ‬אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪  12 ‬והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫אשר לא יראה לעין הוא את הארץ‬
‫‪  12 ‬ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫ושם ימות‬
‫‪  12 ‬וכל אשר סביבתיו עזרה עזרו וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  12 ‬וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  12 ‬והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫באו שם וידעו כי אני יהוה פ‬
‫‪  12 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪  12 ‬בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה‬‫‪18 ‬׃‬
‫‪  12 ‬ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה‬
‫‪  12 ‬והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה פ‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  12 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  12 ‬בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  12 ‬לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון‬
‫‪  12 ‬כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  12 ‬כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  12 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪26 ‬׃‬
 ‫‪  12 ‬בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫נבא‬
‫‪  12 ‬לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫אדני יהוה ס‬
‫‪  13 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  13 ‬בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  13 ‬כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  13 ‬כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו‬
‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  13 ‬לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  13 ‬חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר‬
‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  13 ‬הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי ס‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  13 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  13 ‬והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה‬
‫‪  13 ‬יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  13 ‬אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪  13 ‬והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם ס‬
‫‪12 ‬׃‬
‫‪  13 ‬לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫בחמה לכלה‬
‫‪  13 ‬והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫וידעתם כי אני יהוה‬
‫‪  13 ‬וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו‬‫‪15 ‬׃‬
‫‪  13 ‬נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה פ‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  13 ‬ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪  13 ‬ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫ראש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה‬
‫‪  13 ‬ותחללנהאתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב ס‬
‫‪  13 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת‬
‫‪  13 ‬וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫אני יהוה‬
‫‪  13 ‬יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫להחיתו‬
‫‪  13 ‬לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה‬ ‫‪23 ‬׃‬

‫‪  14 ‬ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני פ‬‫‪ 1 ‬׃‬

‫‪  14 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  14 ‬בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫אדרש להם ס‬
‫‪  14 ‬לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה בא ברב‬
‫גלוליו‬
‫‪  14 ‬למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם ס‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  14 ‬לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל‬
‫‪ 6 ‬׃‬
‫תועבתיכם השיבו פניכם‬
‫‪  14 ‬כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי‬
‫‪  14 ‬ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫יהוה ס‬
‫‪  14 ‬והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫והשמדתיו מתוך עמי ישראל‬
‫‪  14 ‬ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  14 ‬למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני‬‫‪11 ‬׃‬
‫אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  14 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪12 ‬׃‬
‫‪  14 ‬בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה‬‫‪13 ‬׃‬
‫רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה‬
‫‪  14 ‬והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם‬‫‪14 ‬׃‬
‫אדני יהוה‬
‫‪  14 ‬לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  14 ‬שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫ינצלו והארץ תהיה שממה‬
‫‪  14 ‬או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  14 ‬ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫ינצלו‬
‫‪  14 ‬או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  14 ‬ונח דנאל דניאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫בצדקתם יצילו נפשם פ‬
‫‪  14 ‬כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה‬
‫‪  14 ‬והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה‬
‫‪  14 ‬ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫עשיתי בה נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  15 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  15 ‬בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  15 ‬היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  15 ‬הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  15 ‬הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה ס‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  15 ‬לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫ישבי ירושלם‬
‫‪  15 ‬ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  15 ‬ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה פ‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  16 ‬בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫חתית‬
‫‪  16 ‬ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫והחתל לא חתלת‬
‫‪  16 ‬לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫ביום הלדת אתך‬
‫‪  16 ‬ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  16 ‬רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫ערם ועריה‬
‫‪  16 ‬ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי‬
‫‪  16 ‬וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי שש ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי אכלת ותיפי‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫במאד מאד ותצלחי למלוכה‬
‫‪  16 ‬ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי נתת לפניהם‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫אדני יהוה‬
‫‪  16 ‬ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך מתזנותיך‬ ‫‪20 ‬׃‬

‫‪  16 ‬ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם‬

‫‪21 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי זכרת את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת‬
‫‪22 ‬׃‬
‫בדמך היית‬
‫‪  16 ‬ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב‬
‫‪24 ‬׃‬
‫‪  16 ‬אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את‬
‫‪25 ‬׃‬
‫תזנתך תזנותיך‬
‫‪  16 ‬ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני‬‫‪26 ‬׃‬
‫‪  16 ‬והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫זמה‬
‫‪  16 ‬ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת‬‫‪28 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  16 ‬מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת‬‫‪30 ‬׃‬
‫‪  16 ‬בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי עשית בכל רחוב ולא הייתי היית כזונה לקלס‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫אתנן‬
‫‪  16 ‬האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים‬
‫‪32 ‬׃‬
‫‪  16 ‬לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב‬‫‪33 ‬׃‬
‫בתזנותיך‬
‫‪  16 ‬ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך‬‫‪34 ‬׃‬
‫ותהי להפך‬
‫‪  16 ‬לכן זונה שמעי דבר יהוה פ‬
‫‪35 ‬׃‬
‫‪  16 ‬כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי‬ ‫‪36 ‬׃‬
‫תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם‬
‫‪  16 ‬לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת‬‫‪37 ‬׃‬
‫וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך‬
‫‪  16 ‬ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה‬‫‪38 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך‬‫‪39 ‬׃‬
‫והניחוך עירם ועריה‬
‫‪  16 ‬והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם‬‫‪40 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני‬ ‫‪41 ‬׃‬
‫עוד‬
‫‪  16 ‬והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד‬ ‫‪42 ‬׃‬
‫‪  16 ‬יען אשר לא זכרתי זכרת את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש‬ ‫‪43 ‬׃‬
‫נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי עשית את הזמה על כל תועבתיך‬
‫‪  16 ‬הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה‬
‫‪44 ‬׃‬
‫‪  16 ‬בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית‬‫‪45 ‬׃‬
‫ואביכן אמרי‬
‫‪  16 ‬ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת‬‫‪46 ‬׃‬
‫מימינך סדם ובנותיה‬
‫‪  16 ‬ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי עשית כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך‬
‫‪47 ‬׃‬
‫‪  16 ‬חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך‬‫‪48 ‬׃‬
‫‪  16 ‬הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני‬‫‪49 ‬׃‬
‫ואביון לא החזיקה‬
‫‪  16 ‬ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי ס‬ ‫‪50 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך אחותיך‬‫‪51 ‬׃‬
‫בכל תועבותיך אשר עשיתי עשית‬
‫‪  16 ‬גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את‬‫‪52 ‬׃‬
‫בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך‬
‫‪  16 ‬ושבתי את שביתהן את שבית שבות סדם ובנותיה ואת שבית שבות שמרון ובנותיה ושבית‬ ‫‪53 ‬׃‬
‫ושבות שביתיך בתוכהנה‬
‫‪  16 ‬למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן‬‫‪54 ‬׃‬
‫‪  16 ‬ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך‬‫‪55 ‬׃‬
‫תשבינה לקדמתכן‬
‫‪  16 ‬ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך‬
‫‪56 ‬׃‬
‫‪  16 ‬בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך‬‫‪57 ‬׃‬
‫מסביב‬
‫‪  16 ‬את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה ס‬
‫‪58 ‬׃‬
‫‪  16 ‬כי כה אמר אדני יהוה ועשית ועשיתי אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית‬
‫‪59 ‬׃‬
‫‪  16 ‬וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם‬‫‪60 ‬׃‬
‫‪  16 ‬וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן‬‫‪61 ‬׃‬
‫לך לבנות ולא מבריתך‬
‫‪  16 ‬והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה‬
‫‪62 ‬׃‬
‫‪  16 ‬למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית‬‫‪63 ‬׃‬
‫נאם אדני יהוה ס‬
‫‪  17 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  17 ‬בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  17 ‬ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז‬
‫‪  17 ‬את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  17 ‬ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  17 ‬ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫לגפן ותעש בדים ותשלח פארות‬
‫‪  17 ‬ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה‬
‫‪  17 ‬אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת ס‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  17 ‬אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה‬
‫‪  17 ‬והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש פ‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  17 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  17 ‬אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה‬
‫‪  17 ‬ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  17 ‬להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪  17 ‬וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫ברית ונמלט‬
‫‪  17 ‬חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫את בריתו אתו בתוך בבל ימות‬
‫‪  17 ‬ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫נפשות רבות‬
‫‪  17 ‬ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט ס‬
‫‪18 ‬׃‬
‫‪  17 ‬לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו‬ ‫‪19 ‬׃‬

‫‪  17 ‬ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫בי‬
‫‪  17 ‬ואת כל מברחו מברחיו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫אני יהוה דברתי ס‬
‫‪  17 ‬כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫ושתלתי אני על הר גבה ותלול‬
‫‪  17 ‬בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫כל כנף בצל דליותיו תשכנה‬
‫‪  17 ‬וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי פ‬
‫‪  18 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  18 ‬מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫תקהינה‬
‫‪  18 ‬חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  18 ‬הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות ס‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  18 ‬ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  18 ‬אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫אשה נדה לא יקרב‬
‫‪  18 ‬ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  18 ‬בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  18 ‬בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  18 ‬והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  18 ‬והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  18 ‬עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  18 ‬בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫יהיה‬
‫‪  18 ‬והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה ויראה ולא יעשה כהן‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  18 ‬על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  18 ‬ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  18 ‬מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫חיה יחיה‬
‫‪  18 ‬אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו‬ ‫‪18 ‬׃‬
 ‫‪  18 ‬ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה‬
‫‪19 ‬׃‬
‫אתם חיה יחיה‬
‫‪  18 ‬הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו‬
‫‪20 ‬׃‬
‫תהיה ורשעת רשע הרשע עליו תהיה ס‬
‫‪  18 ‬והרשע כי ישוב מכל חטאתו חטאתיו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיה‬
‫‪21 ‬׃‬
‫יחיה לא ימות‬
‫‪  18 ‬כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה‬
‫‪22 ‬׃‬
‫‪  18 ‬החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה ס‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  18 ‬ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו‬
‫‪24 ‬׃‬
‫צדקתיו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות‬
‫‪  18 ‬ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו‬
‫‪25 ‬׃‬

‫‪  18 ‬בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות ס‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫‪  18 ‬ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫‪  18 ‬ויראה וישוב וישב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  18 ‬ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא‬‫‪29 ‬׃‬
‫יתכן‬
‫‪  18 ‬לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫יהיה לכם למכשול עון‬
‫‪  18 ‬השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫בית ישראל‬
‫‪  18 ‬כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו פ‬‫‪32 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  19 ‬וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  19 ‬וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫הרי ישראל פ‬
‫‪  19 ‬אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב‬
‫‪11 ‬׃‬
‫דליתיו‬
‫‪  19 ‬ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא‬‫‪13 ‬׃‬
‫‪  19 ‬ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫פ‬
‫‪  20 ‬ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫לפני ס‬
‫‪  20 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  20 ‬בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה‬
‫‪  20 ‬התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  20 ‬ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם‬
‫‪  20 ‬ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫צבי היא לכל הארצות‬
‫‪  20 ‬ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים‬
‫‪  20 ‬ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫להוציאם מארץ מצרים‬
‫‪  20 ‬ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר‬‫‪10 ‬׃‬
‫‪  20 ‬ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם‬‫‪13 ‬׃‬
‫וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם‬
‫‪  20 ‬ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם‬‫‪14 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש‬‫‪15 ‬׃‬
‫צבי היא לכל הארצות‬
‫‪  20 ‬יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם‬‫‪16 ‬׃‬
‫הלך‬
‫‪  20 ‬ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪  20 ‬ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל‬‫‪18 ‬׃‬
‫תטמאו‬
‫‪  20 ‬אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם‬‫‪19 ‬׃‬
‫‪  20 ‬ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם‬
‫‪21 ‬׃‬
‫האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר‬
‫‪  20 ‬והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם‬
‫‪22 ‬׃‬
‫‪  20 ‬גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  20 ‬יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם‬
‫‪24 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם‬‫‪25 ‬׃‬
‫‪  20 ‬ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה ס‬‫‪26 ‬׃‬

‫‪  20 ‬לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫אבותיכם במעלם בי מעל‬
‫‪  20 ‬ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם‬
‫‪  20 ‬ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה‬‫‪29 ‬׃‬
‫‪  20 ‬לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫שקוציהם אתם זנים‬
‫‪  20 ‬ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם‬
‫‪  20 ‬והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫ואבן‬
‫‪  20 ‬חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫‪  20 ‬והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע‬ ‫‪34 ‬׃‬
‫נטויה ובחמה שפוכה‬
‫‪  20 ‬והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים‬‫‪35 ‬׃‬
‫‪  20 ‬כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה‬‫‪36 ‬׃‬
‫‪  20 ‬והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית‬
‫‪37 ‬׃‬
‫‪  20 ‬וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא‬ ‫‪38 ‬׃‬
‫יבוא וידעתם כי אני יהוה‬
‫‪  20 ‬ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי‬ ‫‪39 ‬׃‬
‫ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם‬
‫‪  20 ‬כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם‬ ‫‪40 ‬׃‬
‫ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם‬
‫‪  20 ‬בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם‬ ‫‪41 ‬׃‬
‫בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים‬
‫‪  20 ‬וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת‬ ‫‪42 ‬׃‬
‫אותה לאבותיכם‬
‫‪  20 ‬וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל‬ ‫‪43 ‬׃‬
‫רעותיכם אשר עשיתם‬
‫‪  20 ‬וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם‬ ‫‪44 ‬׃‬
‫הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  21 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  21 ‬בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה‬
‫‪  21 ‬וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא פ‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  21 ‬בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫ורשע‬
‫‪  21 ‬יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  21 ‬וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד ס‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪  21 ‬והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  21 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  21 ‬בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  21 ‬למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  21 ‬זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫עמי לכן ספק אל ירך‬
‫‪  21 ‬כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה פ‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫החדרת להם‬
‫‪  21 ‬למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫לטבח‬
‫‪  21 ‬התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  21 ‬וגם אני אכה כפי אל כפי והנחתי חמתי אני יהוה דברתי פ‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫בראש דרך עיר ברא‬
‫‪  21 ‬דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪  21 ‬כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫ראה בכבד‬
‫‪  21 ‬בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫שערים לשפך סללה לבנות דיק‬
‫‪  21 ‬והיה להם כקסום כקסם שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש פ‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  21 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו פ‬
‫‪  21 ‬ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ ס‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫‪  21 ‬כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבההשפיל‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫‪  21 ‬עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו פ‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק‬
‫‪  21 ‬בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון‬ ‫‪34 ‬׃‬
‫קץ‬
‫‪  21 ‬השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך‬ ‫‪35 ‬׃‬
‫‪  21 ‬ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית‬ ‫‪36 ‬׃‬
‫‪  21 ‬לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי פ‬ ‫‪37 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  22 ‬בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות‬
‫‪  22 ‬הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  22 ‬הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  22 ‬אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  22 ‬קדשי בזית ואת שבתתי חללת‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  22 ‬אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫בך‬
‫‪  22 ‬שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫יהוה‬
‫‪  22 ‬והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  22 ‬היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  22 ‬והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה פ‬
‫‪16 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪  22 ‬בן אדם היו לי בית ישראל לסוג לסיג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫כסף היו ס‬
‫‪  22 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  22 ‬קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם‬
‫‪  22 ‬וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה‬
‫‪21 ‬׃‬
‫‪  22 ‬כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם פ‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  22 ‬בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם‬‫‪24 ‬׃‬
‫‪  22 ‬קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫בתוכה‬
‫‪  22 ‬כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם‬
‫‪  22 ‬שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫דבר‬
‫‪  22 ‬עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫‪  22 ‬ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה פ‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  23 ‬בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫אהלה וירושלם אהליבה‬
‫‪  23 ‬ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  23 ‬לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫תזנותם עליה‬
‫‪  23 ‬לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  23 ‬המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫בה ס‬
‫‪  23 ‬ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪  23 ‬אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫כלם‬
‫‪  23 ‬וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים כשדים חקקים בששר‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  23 ‬חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫ארץ מולדתם‬
‫‪  23 ‬ותעגב ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך ס‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  23 ‬לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫והבאתים עליך מסביב‬
‫‪  23 ‬בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם‬
‫‪  23 ‬ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם‬
‫‪  23 ‬ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש‬
‫‪  23 ‬והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך‬‫‪26 ‬׃‬
‫‪  23 ‬והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫עוד ס‬
‫‪  23 ‬כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫ותזנותיך‬
‫‪  23 ‬עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫‪  23 ‬בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך ס‬‫‪31 ‬׃‬
‫‪  23 ‬כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫‪  23 ‬שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה ס‬ ‫‪34 ‬׃‬
‫‪  23 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך‬ ‫‪35 ‬׃‬
‫ואת תזנותיך ס‬
‫‪  23 ‬ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן‬ ‫‪36 ‬׃‬
‫‪  23 ‬כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם‬ ‫‪37 ‬׃‬
‫לאכלה‬
‫‪  23 ‬עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו‬ ‫‪38 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך‬ ‫‪39 ‬׃‬
‫ביתי‬
‫‪  23 ‬ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת‬ ‫‪40 ‬׃‬
‫עיניך ועדית עדי‬
‫‪  23 ‬וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה‬ ‫‪41 ‬׃‬
‫‪  23 ‬וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים סבאים ממדבר ויתנו צמידים‬ ‫‪42 ‬׃‬
‫אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן‬
‫‪  23 ‬ואמר לבלה נאופים עת עתה יזנה יזנו תזנותה והיא‬‫‪43 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה‬ ‫‪44 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם‬ ‫‪45 ‬׃‬
‫בידיהן ס‬
‫‪  23 ‬כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז‬ ‫‪46 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש‬ ‫‪47 ‬׃‬
‫ישרפו‬
‫‪  23 ‬והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה‬ ‫‪48 ‬׃‬
‫‪  23 ‬ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה פ‬ ‫‪49 ‬׃‬
‫‪  24 ‬ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  24 ‬בן אדם כתוב כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫היום הזה‬
‫‪  24 ‬ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫מים‬
‫‪  24 ‬אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  24 ‬מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה ס‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  24 ‬לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל‬
‫‪  24 ‬כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  24 ‬להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות פ‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  24 ‬לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  24 ‬הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  24 ‬והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪  24 ‬תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪  24 ‬בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  24 ‬אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  24 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪15 ‬׃‬
‫‪  24 ‬בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  24 ‬האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫ולחם אנשים לא תאכל‬
‫‪  24 ‬ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  24 ‬ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  24 ‬ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  24 ‬אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו‬
‫‪  24 ‬ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  24 ‬ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫איש אל אחיו‬
‫‪  24 ‬והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה ס‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  24 ‬ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫נפשם בניהם ובנותיהם‬
‫‪  24 ‬ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים‬
‫‪26 ‬׃‬
‫‪  24 ‬ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫יהוה ס‬
‫‪  25 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  25 ‬בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  25 ‬ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה‬
‫‪  25 ‬לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫פריך והמה ישתו חלבך‬
‫‪  25 ‬ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה ס‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  25 ‬כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫ישראל‬
‫‪  25 ‬לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לבז לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה ס‬
‫‪  25 ‬כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  25 ‬לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫וקריתמה וקריתימה‬
‫‪  25 ‬לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  25 ‬ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה ס‬
‫‪11 ‬׃‬
‫‪  25 ‬כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪  25 ‬לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה‬‫‪13 ‬׃‬
‫מתימן ודדנה בחרב יפלו‬
‫‪  25 ‬ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי‬‫‪14 ‬׃‬
‫נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  25 ‬כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת‬‫‪15 ‬׃‬
‫עולם‬
‫‪  25 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את‬‫‪16 ‬׃‬
‫שארית חוף הים‬
‫‪  25 ‬ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם ס‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪  26 ‬ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  26 ‬בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה‬ ‫‪ 2 ‬׃‬

‫‪  26 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  26 ‬ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע‬
‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  26 ‬משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  26 ‬ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה פ‬
‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  26 ‬כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫וברכב ובפרשים וקהל ועם רב‬
‫‪  26 ‬בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  26 ‬ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  26 ‬משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי‬‫‪10 ‬׃‬
‫עיר מבקעה‬
‫‪  26 ‬בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  26 ‬ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך‬‫‪12 ‬׃‬
‫בתוך מים ישימו‬
‫‪  26 ‬והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  26 ‬ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני‬‫‪14 ‬׃‬
‫יהוה ס‬
‫‪  26 ‬כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים‬‫‪15 ‬׃‬
‫‪  26 ‬וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות‬‫‪16 ‬׃‬
‫ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך‬
‫‪  26 ‬ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים‬‫‪17 ‬׃‬
‫היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה‬
‫‪  26 ‬עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך ס‬
‫‪18 ‬׃‬
‫‪  26 ‬כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את‬‫‪19 ‬׃‬
‫תהום וכסוך המים הרבים‬
‫‪  26 ‬והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי‬‫‪20 ‬׃‬
‫בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים‬
‫‪  26 ‬בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה ס‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ואתה בן אדם שא על צר קינה‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ואמרת לצור הישבתי הישבת על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי‬
‫‪  27 ‬בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך‬
‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  27 ‬אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים כתיים‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  27 ‬שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  27 ‬זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  27 ‬פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  27 ‬בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫סביב המה כללו יפיך‬
‫‪  27 ‬תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  27 ‬יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  27 ‬מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך‬‫‪14 ‬׃‬
‫‪  27 ‬בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים והבנים השיבו אשכרך‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  27 ‬יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  27 ‬דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  27 ‬דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  27 ‬רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  27 ‬חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  27 ‬המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫במרכלתך‬
‫‪  27 ‬אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪  27 ‬במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫‪  27 ‬הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך‬
‫‪  27 ‬לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות‬
‫‪28 ‬׃‬
‫‪  27 ‬וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  27 ‬והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫‪  27 ‬והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫‪  27 ‬ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫‪  27 ‬בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫‪  27 ‬עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו‬ ‫‪34 ‬׃‬
‫‪  27 ‬כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים‬ ‫‪35 ‬׃‬
‫‪  27 ‬סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם ס‬ ‫‪36 ‬׃‬
‫‪  28 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  28 ‬בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים‬
‫‪  28 ‬הנה חכם אתה מדנאל מדניאל כל סתום לא עממוך‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  28 ‬בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  28 ‬ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך ס‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  28 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  28 ‬לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  28 ‬לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  28 ‬האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  28 ‬מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה ס‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  28 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪11 ‬׃‬
‫‪  28 ‬בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫וכליל יפי‬
‫‪  28 ‬בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו‬
‫‪  28 ‬את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  28 ‬תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך‬
‫‪15 ‬׃‬
‫‪  28 ‬ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  28 ‬גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  28 ‬מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫הארץ לעיני כל ראיך‬
‫‪  28 ‬כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם פ‬‫‪19 ‬׃‬
‫‪  28 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪20 ‬׃‬
‫‪  28 ‬בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  28 ‬ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה‬
‫‪  28 ‬ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫יהוה‬
‫‪  28 ‬ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫כי אני אדני יהוה ס‬
‫‪  28 ‬כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב‬
‫‪  28 ‬וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם ס‬
‫‪  29 ‬בשנה העשירית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  29 ‬בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  29 ‬דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני‬
‫‪  29 ‬ונתתי חחיים חחים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק‬
‫‪  29 ‬ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה‬
‫‪  29 ‬וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  29 ‬בתפשם בך בכפך בכף תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫מתנים ס‬
‫‪  29 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  29 ‬והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  29 ‬לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫גבול כוש‬
‫‪  29 ‬לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  29 ‬ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות פ‬
‫‪  29 ‬כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  29 ‬ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  29 ‬מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  29 ‬ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫יהוה פ‬
‫‪  29 ‬ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  29 ‬בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה ס‬
‫‪  29 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו‬
‫‪  29 ‬פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה ס‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  29 ‬ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה פ‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  30 ‬בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  30 ‬כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬

‫‪  30 ‬כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו פ‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  30 ‬כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני‬
‫‪ 6 ‬׃‬
‫יהוה‬
‫‪  30 ‬ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  30 ‬וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫מצרים כי הנה באה ס‬
‫‪  30 ‬כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  30 ‬הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫הארץ חלל‬
‫‪  30 ‬ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫דברתי ס‬
‫‪  30 ‬כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫עוד ונתתי יראה בארץ מצרים‬
‫‪  30 ‬והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא‬‫‪14 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ונתתי אש במצרים חול תחיל תחול סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  30 ‬בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫ובנותיה בשבי תלכנה‬
‫‪  30 ‬ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה פ‬
‫‪19 ‬׃‬
‫‪  30 ‬ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪20 ‬׃‬
‫‪  30 ‬בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫לחזקה לתפש בחרב ס‬
‫‪  30 ‬לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫הנשברת והפלתי את החרב מידו‬
‫‪  30 ‬והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  30 ‬וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫חלל לפניו‬
‫‪  30 ‬והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים‬
‫‪  30 ‬והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה ס‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫‪  31 ‬ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  31 ‬בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  31 ‬הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  31 ‬מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫השדה‬
‫‪  31 ‬על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו פארתיו ממים רבים‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫בשלחו‬
‫‪  31 ‬בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫רבים‬
‫‪  31 ‬וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  31 ‬ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו‬
‫‪  31 ‬יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים ס‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  31 ‬לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫בגבהו‬
‫‪  31 ‬ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  31 ‬ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו‬
‫‪  31 ‬על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  31 ‬למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי‬
‫בור ס‬
‫‪  31 ‬כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה‬
‫‪  31 ‬מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים‬
‫‪  31 ‬גם הם אתו ירדו שאולה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪  31 ‬אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדתאת עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫ערלים תשכב את חללי חרב הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה ס‬
‫‪  32 ‬ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  32 ‬בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם‬
‫‪  32 ‬כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  32 ‬ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫הארץ‬
‫‪  32 ‬ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  32 ‬והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך‬
‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  32 ‬וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו‬
‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  32 ‬כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  32 ‬והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  32 ‬והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו‬‫‪10 ‬׃‬
‫לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך ס‬
‫‪  32 ‬כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך‬
‫‪11 ‬׃‬
‫‪  32 ‬בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪  32 ‬והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם‬‫‪13 ‬׃‬

‫‪  32 ‬אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה‬

‫‪14 ‬׃‬
‫‪  32 ‬בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני‬‫‪15 ‬׃‬
‫יהוה‬
‫‪  32 ‬קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה‬‫‪16 ‬׃‬
‫נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  32 ‬ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪  32 ‬בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את‬
‫‪18 ‬׃‬
‫יורדי בור‬
‫‪  32 ‬ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים‬
‫‪19 ‬׃‬
‫‪  32 ‬בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  32 ‬ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  32 ‬שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב‬‫‪22 ‬׃‬
‫‪  32 ‬אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר‬‫‪23 ‬׃‬
‫נתנו חתית בארץ חיים‬
‫‪  32 ‬שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ‬‫‪24 ‬׃‬
‫תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור‬
‫‪  32 ‬בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן‬‫‪25 ‬׃‬
‫חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן‬
‫‪  32 ‬שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם‬‫‪26 ‬׃‬
‫בארץ חיים‬
‫‪  32 ‬ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם‬‫‪27 ‬׃‬
‫תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים‬
‫‪  32 ‬ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב‬‫‪28 ‬׃‬
‫‪  32 ‬שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו‬‫‪29 ‬׃‬
‫ואת ירדי בור‬
‫‪  32 ‬שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו‬‫‪30 ‬׃‬
‫ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור‬
‫‪  32 ‬אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה המונו חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה‬‫‪31 ‬׃‬
‫‪  32 ‬כי נתתי את חתיתו חתיתי בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל‬
‫‪32 ‬׃‬
‫המונה נאם אדני יהוה פ‬
‫‪  33 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  33 ‬בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש‬‫‪ 2 ‬׃‬
‫אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה‬
‫‪  33 ‬וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  33 ‬את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  33 ‬והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש ס‬
‫‪  33 ‬ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני‬
‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  33 ‬באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫מידך אבקש‬
‫‪  33 ‬ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫הצלת ס‬
‫‪  33 ‬ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם‬‫‪10 ‬׃‬
‫אנחנו נמקים ואיך נחיה‬
‫‪  33 ‬אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה‬‫‪11 ‬׃‬
‫שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל פ‬
 ‫‪  33 ‬ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו‬
‫‪  33 ‬באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול כל צדקתו צדקתיו לא תזכרנה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫ובעולו אשר עשה בו ימות‬
‫‪  33 ‬ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪  33 ‬חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  33 ‬כל חטאתו חטאתיו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן‬‫‪17 ‬׃‬
‫‪  33 ‬בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם‬
‫‪18 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה‬
‫‪19 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל פ‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫העיר‬
‫‪  33 ‬ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫ולא נאלמתי עוד פ‬
‫‪  33 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  33 ‬בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה ס‬
‫‪  33 ‬לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫תשפכו והארץ תירשו‬
‫‪  33 ‬עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו ס‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫‪  33 ‬כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו‬
‫‪  33 ‬ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  33 ‬וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו ס‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה‬
‫‪  33 ‬ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך‬
‫‪  33 ‬והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫‪  33 ‬ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם ס‬
‫‪33 ‬׃‬
‫‪  34 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  34 ‬בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים‬
‫‪  34 ‬את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  34 ‬את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך‬
‫‪  34 ‬ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  34 ‬ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫ואין מבקש‬
‫‪  34 ‬לכן רעים שמעו את דבר יהוה‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  34 ‬חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו ס‬
‫‪  34 ‬לכן הרעים שמעו דבר יהוה‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  34 ‬כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה ס‬
‫‪  34 ‬כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  34 ‬כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל‬
‫‪  34 ‬והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫באפיקים ובכל מושבי הארץ‬
‫‪  34 ‬במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫תרעינה אל הרי ישראל‬
‫‪  34 ‬אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה‬
‫‪15 ‬׃‬
‫‪  34 ‬את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫החזקה אשמיד ארענה במשפט‬
‫‪  34 ‬ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  34 ‬המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫הנותרים ברגליכם תרפשון‬
‫‪  34 ‬וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה ס‬
‫‪19 ‬׃‬
‫‪  34 ‬לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  34 ‬יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה‬
‫‪21 ‬׃‬
‫‪  34 ‬והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה‬‫‪22 ‬׃‬
‫‪  34 ‬והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה‬‫‪23 ‬׃‬

‫‪  34 ‬ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי‬‫‪24 ‬׃‬
‫‪  34 ‬וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪  34 ‬ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו‬‫‪26 ‬׃‬
‫‪  34 ‬ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם‬
‫‪  34 ‬ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד‬‫‪28 ‬׃‬
‫‪  34 ‬והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  34 ‬וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה‬‫‪30 ‬׃‬
‫‪  34 ‬ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה פ‬
‫‪31 ‬׃‬
‫‪  35 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  35 ‬בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  35 ‬ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫ומשמה‬
‫‪  35 ‬עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה‬
‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  35 ‬יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  35 ‬לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  35 ‬ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  35 ‬ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  35 ‬שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה תשבנה וידעתם כי אני יהוה‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  35 ‬יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  35 ‬לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫בם כאשר אשפטך‬
‫‪  35 ‬וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה שממו‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫לנו נתנו לאכלה‬
‫‪  35 ‬ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי ס‬‫‪13 ‬׃‬
‫‪  35 ‬כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪  35 ‬כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫כלה וידעו כי אני יהוה פ‬
‫‪  36 ‬ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה‬‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  36 ‬כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  36 ‬לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם‬
‫‪  36 ‬לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב ס‬
‫‪  36 ‬לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז‬
‫‪  36 ‬לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם‬
‫‪  36 ‬לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫ישאו‬
‫‪  36 ‬ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  36 ‬כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם‬
‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  36 ‬והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה‬‫‪10 ‬׃‬
‫‪  36 ‬והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והטבתי מראשתיכם‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫וידעתם כי אני יהוה‬
‫‪  36 ‬והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם ס‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  36 ‬כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי את ומשכלת גויך גוייך היית‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  36 ‬לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך וגוייך לא תכשלי תשכלי עוד נאם אדני יהוה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  36 ‬ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך וגוייך לא תכשלי‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫עוד נאם אדני יהוה ס‬
‫‪  36 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪16 ‬׃‬
‫‪  36 ‬בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫דרכם לפני‬
‫‪  36 ‬ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה‬‫‪18 ‬׃‬
‫‪  36 ‬ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים‬‫‪19 ‬׃‬
‫‪  36 ‬ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫יצאו‬
‫‪  36 ‬ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה ס‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  36 ‬לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם‬
‫‪  36 ‬וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם‬
‫‪  36 ‬ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  36 ‬וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪  36 ‬ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫בשר‬
‫‪  36 ‬ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫‪  36 ‬וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  36 ‬והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  36 ‬והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫‪  36 ‬וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫תועבותיכם‬
‫‪  36 ‬לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל ס‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫‪  36 ‬כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫‪  36 ‬והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר‬‫‪34 ‬׃‬
‫‪  36 ‬ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות‬ ‫‪35 ‬׃‬
‫ישבו‬
‫‪  36 ‬וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני‬ ‫‪36 ‬׃‬
‫יהוה דברתי ועשיתי ס‬
‫‪  36 ‬כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם‬ ‫‪37 ‬׃‬
‫‪  36 ‬כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו‬ ‫‪38 ‬׃‬
‫כי אני יהוה ס‬
‫‪  37 ‬היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  37 ‬והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  37 ‬כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫וידעתם כי אני יהוה‬
‫‪  37 ‬ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  37 ‬וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו‬
‫‪  37 ‬והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד ס‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫תקותנו נגזרנו לנו‬
‫‪  37 ‬לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ס‬
‫‪  37 ‬וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫נאם יהוה פ‬
‫‪  37 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪15 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו חבריו ולקח עץ‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו חבריו‬
‫‪  37 ‬וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪  37 ‬וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך‬‫‪18 ‬׃‬
‫‪  37 ‬דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫חברו חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי‬
‫‪  37 ‬והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  37 ‬ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם‬
‫‪  37 ‬ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה יהיו‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד‬
‫‪  37 ‬ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים‬
‫‪  37 ‬ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  37 ‬וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם‬
‫‪  37 ‬וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫בתוכם לעולם‬
‫‪  37 ‬והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫‪  37 ‬וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם ס‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ויהי דבר יהוה אלי לאמר‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  38 ‬בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם‬
‫‪  38 ‬פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  38 ‬גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  38 ‬הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  38 ‬מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם‬
‫‪  38 ‬ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך ס‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  38 ‬כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫ודלתים אין להם‬
‫‪  38 ‬לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫ישבי על טבור הארץ‬
‫‪  38 ‬שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול ס‬
‫‪  38 ‬לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫לבטח תדע‬
‫‪  38 ‬ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג ס‬
‫‪  38 ‬כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם ס‬
‫‪  38 ‬והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול‬
‫‪  38 ‬וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  38 ‬ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫ועל עמים רבים אשר אתו‬
‫‪  38 ‬והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה ס‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫ותבל‬
‫‪  39 ‬ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  39 ‬והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל‬
‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  39 ‬על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל כנף וחית השדה‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫נתתיך לאכלה‬
‫‪  39 ‬על פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫יהוה קדוש בישראל‬
‫‪  39 ‬הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫ובערו בהם אש שבע שנים‬
‫‪  39 ‬ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫ובזזו את בזזיהם נאם אדני יהוה ס‬
‫‪  39 ‬והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג‬
‫‪  39 ‬וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים‬‫‪12 ‬׃‬
‫‪  39 ‬וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה‬‫‪14 ‬׃‬
‫מקצה שבעה חדשים יחקרו‬
‫‪  39 ‬ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא‬
‫‪15 ‬׃‬
‫המון גוג‬
‫‪  39 ‬וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ ס‬
‫‪16 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו‬
‫‪17 ‬׃‬
‫האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם‬
‫‪  39 ‬בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם‬‫‪18 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם‬
‫‪19 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה נאם אדני יהוה‬‫‪20 ‬׃‬
‫‪  39 ‬ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  39 ‬וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה‬
‫‪22 ‬׃‬
‫‪  39 ‬וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד‬‫‪23 ‬׃‬
‫צריהם ויפלו בחרב כלם‬
‫‪  39 ‬כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם ס‬
‫‪24 ‬׃‬
‫‪  39 ‬לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית שבות יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי‬‫‪25 ‬׃‬
‫לשם קדשי‬
‫‪  39 ‬ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד‬
‫‪26 ‬׃‬
‫‪  39 ‬בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים‬
‫‪27 ‬׃‬
‫‪  39 ‬וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר‬
‫‪28 ‬׃‬
‫עוד מהם שם‬
‫‪  39 ‬ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה פ‬
‫‪29 ‬׃‬
‫‪  40 ‬בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה‬
‫‪  40 ‬במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב‬‫‪ 2 ‬׃‬

‫‪  40 ‬ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫עמד בשער‬
‫‪  40 ‬וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל‬
‫‪  40 ‬והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד‬
‫‪  40 ‬ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותו במעלותיו וימד את סף השער קנה‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב‬
‫‪  40 ‬והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫מהבית קנה אחד‬
‫‪  40 ‬וימד את אלם השער מהבית קנה אחד‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  40 ‬וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו ואיליו שתים אמות ואלם השער מהבית‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫ומפו‬
‫‪  40 ‬וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות‬‫‪11 ‬׃‬
‫‪  40 ‬וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא שש אמות מפו ושש אמות מפו‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  40 ‬וימד את השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ועל פני השער היאתון האיתון על לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  40 ‬וחלנות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים‬
‫‪  40 ‬ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫הרצפה‬
‫‪  40 ‬והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה‬
‫‪18 ‬׃‬
‫‪  40 ‬וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  40 ‬והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ותאו ותאיו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואיליו ואלמו ואלמיו היה כמדת השער‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה‬
‫‪  40 ‬וחלונו וחלוניו ואלמו ואלמיו ותמרו ותמריו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו ואילמיו לפניהם‬
‫‪  40 ‬ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה‬‫‪23 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו איליו ואילמו ואילמיו כמדות‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫האלה‬
‫‪  40 ‬וחלונים לו ולאילמו ולאילמיו סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫ועשרים אמה‬
‫‪  40 ‬ומעלות שבעה עלותו עלותיו ואלמו ואלמיו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫אילו איליו‬
‫‪  40 ‬ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות‬‫‪27 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה‬‫‪28 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ותאו ותאיו ואילו ואיליו ואלמו ואלמיו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו ולאלמיו‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות‬
‫‪  40 ‬ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות‬‫‪30 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ואלמואל חצר החצונה ותמרים אל אילו איליו ומעלות שמונה מעלו מעליו‬‫‪31 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה‬
‫‪32 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ותאו ותאיו ואלו ואליו ואלמו ואלמיו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו ולאלמיו‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה‬
‫‪  40 ‬ואלמו ואלמיו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו אליו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו‬ ‫‪34 ‬׃‬
‫מעליו‬
‫‪  40 ‬ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה‬
‫‪35 ‬׃‬
‫‪  40 ‬תאו תאיו אלו אליו ואלמו ואלמיו וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש‬ ‫‪36 ‬׃‬
‫ועשרים אמה‬
‫‪  40 ‬ואילו ואיליו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו איליו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו‬ ‫‪37 ‬׃‬
‫מעליו‬
‫‪  40 ‬ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה‬
‫‪38 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם‬ ‫‪39 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם‬ ‫‪40 ‬׃‬
‫השער שנים שלחנות‬
‫‪  40 ‬ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו‬ ‫‪41 ‬׃‬
‫‪  40 ‬וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה‬ ‫‪42 ‬׃‬
‫אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם והזבח‬
‫‪  40 ‬והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן‬
‫‪43 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך‬ ‫‪44 ‬׃‬
‫הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן‬
‫‪  40 ‬וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית‬‫‪45 ‬׃‬
‫‪  40 ‬והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני‬ ‫‪46 ‬׃‬
‫לוי אל יהוה לשרתו‬
‫‪  40 ‬וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית‬‫‪47 ‬׃‬
‫‪  40 ‬ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש‬ ‫‪48 ‬׃‬
‫אמות מפו ושלש אמות מפו‬
‫‪  40 ‬ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל‬ ‫‪49 ‬׃‬
‫האילים אחד מפה ואחד מפה‬
‫‪  41 ‬ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו רחב האהל‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫אמה ורחב עשרים אמה‬
‫‪  41 ‬ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  41 ‬וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  41 ‬וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית סביב‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  41 ‬והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית‬
‫‪  41 ‬ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה‬
‫‪  41 ‬וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות מוסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  41 ‬רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית סביב סביב‬
‫‪10 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ופתח הצלע למנח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫סביב סביב‬
‫‪  41 ‬והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫סביב סביב וארכו תשעים אמה‬
‫‪  41 ‬ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה‬
‫‪13 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה‬
‫‪14 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא ואתיקיהא מפו ומפו מאה אמה‬
‫‪15 ‬׃‬
‫וההיכל הפנימי ואלמי החצר‬
‫‪  41 ‬הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ‬
‫‪16 ‬׃‬
‫עד החלנות והחלנות מכסות‬
‫‪  41 ‬על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון מדות‬
‫‪17 ‬׃‬

‫‪  41 ‬ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב‬‫‪18 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב‬‫‪19 ‬׃‬
‫‪  41 ‬מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  41 ‬המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫אלי זה השלחן אשר לפני יהוה‬
‫‪  41 ‬ושתים דלתות להיכל ולקדש‬
‫‪23 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת‬‫‪24 ‬׃‬
‫‪  41 ‬ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫האולם מהחוץ‬
‫‪  41 ‬וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים‬
‫‪26 ‬׃‬
‫‪  42 ‬ויוצאני אל החצר החיצונה הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫נגד הבנין אל הצפון‬
‫‪  42 ‬אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  42 ‬נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל פני אתיק‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫בשלשים‬
‫‪  42 ‬ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  42 ‬והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכנות בנין‬
‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  42 ‬כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫מהארץ‬
‫‪  42 ‬וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות ארכו חמשים אמה‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  42 ‬כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה‬
‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  42 ‬ומתחתה לשכות ומתחת הלשכות האלה המבוא המביא מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  42 ‬ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין לשכות‬‫‪10 ‬׃‬
‫‪  42 ‬ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫וכפתחיהן‬
‫‪  42 ‬וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫בבואן‬
‫‪  42 ‬ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי‬
‫המקום קדש‬
‫‪  42 ‬בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫כי קדש הנה ילבשו ולבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם‬
‫‪  42 ‬וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫סביב‬
‫‪  42 ‬מדד רוח הקדים בקנה המדה חמש אמות מאות קנים בקנה המדה סביב‬‫‪16 ‬׃‬
‫‪  42 ‬מדד רוח הצפון חמש מאות קנים בקנה המדה סביב‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫‪  42 ‬את רוח הדרום מדד חמש מאות קנים בקנה המדה‬‫‪18 ‬׃‬
‫‪  42 ‬סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  42 ‬לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫הקדש לחל‬
‫‪  43 ‬ויולכני אל השער שער אשר פנה דרך הקדים‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  43 ‬והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  43 ‬וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני‬
‫‪  43 ‬וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  43 ‬ותשאני רוח ותביאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  43 ‬ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי‬‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  43 ‬ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם‬
‫‪  43 ‬בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי‬
‫‪  43 ‬עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם ס‬‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  43 ‬אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  43 ‬ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫חקתיו וכל צורתי צורתיו וכל תורתו תורתיו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו‬
‫ואת כל חקתיו ועשו אותם‬
‫‪  43 ‬זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  43 ‬ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫זרת האחד וזה גב המזבח‬
‫‪  43 ‬ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫הגדולה ארבע אמות ורחב האמה‬
‫‪  43 ‬וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע‬
‫‪15 ‬׃‬
‫‪  43 ‬והאראיל והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫‪  43 ‬והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים‬
‫‪  43 ‬ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫עולה ולזרק עליו דם‬
‫‪  43 ‬ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫בן בקר לחטאת‬
‫‪  43 ‬ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫אותו וכפרתהו‬
‫‪  43 ‬ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש‬
‫‪21 ‬׃‬
‫‪  43 ‬וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  43 ‬בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים‬‫‪23 ‬׃‬
‫‪  43 ‬והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה‬‫‪24 ‬׃‬
‫‪  43 ‬שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪  43 ‬שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו ידיו‬
‫‪26 ‬׃‬
‫‪  43 ‬ויכלו את הימים ס והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה ס‬
‫‪  44 ‬וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור‬
‫‪ 1 ‬׃‬
‫‪  44 ‬ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יהוה אלהי ישראל‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫בא בו והיה סגור‬
‫‪  44 ‬את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  44 ‬ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫אל פני‬
‫‪  44 ‬ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו תורתיו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש‬
‫‪  44 ‬ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  44 ‬בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם‬
‫‪  44 ‬ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם‬‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  44 ‬כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר אשר‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫בתוך בני ישראל‬
‫‪  44 ‬כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫‪  44 ‬והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העלה ואת‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם‬
‫‪  44 ‬יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם‬
‫‪  44 ‬ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫אשר עשו‬
‫‪  44 ‬ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו פ‬‫‪14 ‬׃‬
‫‪  44 ‬והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה‬
‫‪  44 ‬המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני לשרתני ושמרו את משמרתי‬‫‪16 ‬׃‬
‫‪  44 ‬והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫בשערי החצר הפנימית וביתה‬
‫‪  44 ‬פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  44 ‬ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם‬
‫‪  44 ‬וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם‬
‫‪20 ‬׃‬
‫‪  44 ‬ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית‬‫‪21 ‬׃‬
‫‪  44 ‬ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫אלמנה מכהן יקחו‬
‫‪  44 ‬ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫‪  44 ‬ועל ריב המה יעמדו לשפט למשפט במשפטי ושפטהו ישפטוהו ואת תורתי ואת חקתי בכל‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו‬
‫‪  44 ‬ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫לאיש יטמאו‬
‫‪  44 ‬ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו‬‫‪26 ‬׃‬
‫‪  44 ‬וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה‬ ‫‪27 ‬׃‬
‫‪  44 ‬והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל אני אחזתם‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  44 ‬המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  44 ‬וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך‬
‫‪  44 ‬כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים פ‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ ארך חמשה ועשרים אלף‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫ארך ורחב עשרה אלף קדש הוא בכל גבולה סביב‬
‫‪  45 ‬יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫קדש קדשים‬
‫‪  45 ‬קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫לבתים ומקדש למקדש‬
‫‪  45 ‬וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה והיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫עשרים לשכת‬
‫‪  45 ‬ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫ישראל יהיה‬
‫‪  45 ‬ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה‬
‫‪  45 ‬לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫לשבטיהם ס‬
‫‪  45 ‬כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה‬
‫‪  45 ‬מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם‬‫‪10 ‬׃‬
‫‪  45 ‬האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫מתכנתו‬
‫‪  45 ‬והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  45 ‬זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  45 ‬וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר עשרת הבתים חמר כי עשרת הבתים חמר‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫אדני יהוה‬
‫‪  45 ‬כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל‬‫‪16 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל ס‬
‫‪  45 ‬כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫שער החצר הפנימית‬
‫‪  45 ‬וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  45 ‬בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ פר חטאת‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫‪  45 ‬ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫וחטאת שעיר עזים ליום‬
‫‪  45 ‬ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  45 ‬בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫ס‬
‫‪  46 ‬כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫השבת יפתח וביום החדש יפתח‬
‫‪  46 ‬ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב‬
‫‪  46 ‬והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  46 ‬והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  46 ‬וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ובבוא הנשיא דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו יצא‬
‫‪  46 ‬והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו‬‫‪10 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫לאיפה ס‬
‫‪  46 ‬וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו‬
‫‪  46 ‬וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת מנחה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫ליהוה חקות עולם תמיד‬
‫‪  46 ‬ועשו יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר עולת תמיד פ‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  46 ‬כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫היא בנחלה‬
‫‪  46 ‬וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫בניו להם תהיה‬
‫‪  46 ‬ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את בניו למען אשר לא יפצו‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫עמי איש מאחזתו‬
‫‪  46 ‬ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫מקום בירכתם בירכתים ימה ס‬
‫‪  46 ‬ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם‬
‫‪  46 ‬ויוציאני אל החצר החיצנה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫חצר במקצע החצר‬
‫‪  46 ‬בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫מהקצעות‬
‫‪  46 ‬וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫‪  46 ‬ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  47 ‬וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח‬
‫‪  47 ‬ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים‬ ‫‪ 2 ‬׃‬
‫מפכים מן הכתף הימנית‬
‫‪  47 ‬בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים‬ ‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  47 ‬וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים‬ ‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  47 ‬וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר‬ ‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  47 ‬ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  47 ‬בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה‬ ‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  47 ‬ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫הימה המוצאים ונרפאו ונרפו המים‬
‫‪  47 ‬והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל‬
‫‪  47 ‬והיה יעמדו עמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד‬
‫‪  47 ‬בצאתו בצאתיו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫‪  47 ‬ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה ס‬
‫‪  47 ‬כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫‪  47 ‬ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫בנחלה‬
‫‪  47 ‬וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫‪  47 ‬חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן‬ ‫‪16 ‬׃‬

‫‪  47 ‬והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון‬
‫‪17 ‬׃‬
‫‪  47 ‬ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על‬
‫‪18 ‬׃‬
‫הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה‬
‫‪  47 ‬ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה‬ ‫‪19 ‬׃‬
‫‪  47 ‬ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫‪  47 ‬וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל‬
‫‪21 ‬׃‬
‫‪  47 ‬והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל‬
‫‪  47 ‬והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה ס‬ ‫‪23 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק‬ ‫‪ 1 ‬׃‬
‫צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד‬
‫‪  48 ‬ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד‬
‫‪ 2 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה נפתלי אחד‬‫‪ 3 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה מנשה אחד‬‫‪ 4 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה אפרים אחד‬‫‪ 5 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד‬ ‫‪ 6 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד‬‫‪ 7 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף‬ ‫‪ 8 ‬׃‬
‫רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו‬
‫‪  48 ‬התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים‬ ‫‪ 9 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים‬ ‫‪10 ‬׃‬
‫וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו‬
‫‪  48 ‬לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו‬ ‫‪11 ‬׃‬
‫הלוים ס‬
‫‪  48 ‬והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל גבול הלוים‬ ‫‪12 ‬׃‬
‫‪  48 ‬והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה‬ ‫‪13 ‬׃‬
‫ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים‬
‫‪  48 ‬ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור יעביר ראשית הארץ כי קדש ליהוה‬ ‫‪14 ‬׃‬
‫‪  48 ‬וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף חל הוא לעיר למושב ולמגרש‬ ‫‪15 ‬׃‬
‫והיתה העיר בתוכה בתוכו‬
‫‪  48 ‬ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש מאות וארבעת‬ ‫‪16 ‬׃‬
‫אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים‬
‫‪  48 ‬והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים‬ ‫‪17 ‬׃‬
‫וימה חמשים ומאתים‬
‫‪  48 ‬והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת‬ ‫‪18 ‬׃‬
‫תרומת הקדש והיתה תבואתה תבואתו ללחם לעבדי העיר‬
‫‪  48 ‬והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל‬
‫‪19 ‬׃‬
‫‪  48 ‬כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את תרומת הקדש אל‬ ‫‪20 ‬׃‬
‫אחזת העיר‬
‫‪  48 ‬והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה‬ ‫‪21 ‬׃‬
‫עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת‬
‫הקדש ומקדש הבית בתוכה בתוכו‬
‫‪  48 ‬ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן‬ ‫‪22 ‬׃‬
‫לנשיא יהיה‬
‫‪  48 ‬ויתר השבטים מפאת קדימה עד פאת ימה בנימן אחד‬‫‪23 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה שמעון אחד‬ ‫‪24 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה יששכר אחד‬ ‫‪25 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה זבולן אחד‬ ‫‪26 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה גד אחד‬‫‪27 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול‬ ‫‪28 ‬׃‬
‫‪  48 ‬זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקותם נאם אדני יהוה פ‬ ‫‪29 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה‬ ‫‪30 ‬׃‬
‫‪  48 ‬ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד‬ ‫‪31 ‬׃‬
‫שער לוי אחד‬
‫‪  48 ‬ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה ושער יוסף אחד שער בנימן אחד‬ ‫‪32 ‬׃‬
‫שער דן אחד‬
‫‪  48 ‬ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד‬ ‫‪33 ‬׃‬
‫שער זבולן אחד‬
‫‪  48 ‬פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי‬ ‫‪34 ‬׃‬
‫אחד‬
‫‪  48 ‬סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה‬
‫‪35 ‬׃‬