‫‪xxxx‬‬ ‫]‪Unicode/XML Leningrad Codex [UXLC 2.

0‬‬
‫‪xxxx‬‬ ‫‪Build: 27.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪19 Oct 2023 00:00‬‬
‫‪xxxx‬‬ ‫‪Layout: Full; Content: Consonants.‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx‬‬ ‫‪Genesis (50 chapters, 1533 verses).‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 1‬‬ ‫)‪(31 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ‬ ‫‪ 1‬׃‪1‬‬
‫והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים‬ ‫‪ 2‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור‬ ‫‪ 3‬׃‪1‬‬
‫וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך‬ ‫‪ 4‬׃‪1‬‬
‫ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד פ‬ ‫‪ 5‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים‬ ‫‪ 6‬׃‪1‬‬
‫ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע‬ ‫‪ 7‬׃‪1‬‬
‫ויהי כן‬
‫ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני פ‬ ‫‪ 8‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן‬ ‫‪ 9‬׃‪1‬‬
‫ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב‬ ‫‪10‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על‬ ‫‪11‬׃‪1‬‬
‫הארץ ויהי כן‬
‫ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא‬ ‫‪12‬׃‪1‬‬
‫אלהים כי טוב‬
‫ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי פ‬ ‫‪13‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת‬ ‫‪14‬׃‪1‬‬
‫ולמועדים ולימים ושנים‬
‫והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן‬ ‫‪15‬׃‪1‬‬
‫ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן‬ ‫‪16‬׃‪1‬‬
‫לממשלת הלילה ואת הכוכבים‬
‫ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ‬ ‫‪17‬׃‪1‬‬
‫ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב‬ ‫‪18‬׃‪1‬‬
‫ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי פ‬ ‫‪19‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים‬ ‫‪20‬׃‪1‬‬
‫ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת‬ ‫‪21‬׃‪1‬‬
‫כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב‬
‫ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ‬ ‫‪22‬׃‪1‬‬
‫ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי פ‬ ‫‪23‬׃‪1‬‬
‫ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן‬ ‫‪24‬׃‪1‬‬
‫ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא‬ ‫‪25‬׃‪1‬‬
‫אלהים כי טוב‬
‫ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל‬ ‫‪26‬׃‪1‬‬
‫הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ‬
‫ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם‬ ‫‪27‬׃‪1‬‬
‫ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים‬ ‫‪28‬׃‪1‬‬
‫ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ‬
‫ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ‬ ‫‪29‬׃‪1‬‬
‫אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה‬
‫ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב‬ ‫‪30‬׃‪1‬‬
‫לאכלה ויהי כן‬
‫וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי פ‬ ‫‪31‬׃‪1‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 2‬‬ ‫)‪(25 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫ויכלו השמים והארץ וכל צבאם‬ ‫‪ 1‬׃‪2‬‬
‫ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה‬ ‫‪ 2‬׃‪2‬‬
‫ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים‬ ‫‪ 3‬׃‪2‬‬
‫לעשות פ‬
‫אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים‬ ‫‪ 4‬׃‪2‬‬
 ‫וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על‬ ‫‪ 5‬׃‪2‬‬
‫הארץ ואדם אין לעבד את האדמה‬
‫ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה‬ ‫‪ 6‬׃‪2‬‬
‫וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש‬ ‫‪ 7‬׃‪2‬‬
‫חיה‬
‫ויטע יהוה אלהים גן ב]‪[t‬עדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר‬ ‫‪ 8‬׃‪2‬‬
‫ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן‬ ‫‪ 9‬׃‪2‬‬
‫ועץ הדעת טוב ורע‬
‫ונהר]‪ [t‬יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים‬ ‫‪10‬׃‪2‬‬
‫שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב‬ ‫‪11‬׃‪2‬‬
‫וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם‬ ‫‪12‬׃‪2‬‬
‫ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש‬ ‫‪13‬׃‪2‬‬
‫ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת‬ ‫‪14‬׃‪2‬‬
‫ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה‬ ‫‪15‬׃‪2‬‬
‫ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל‬ ‫‪16‬׃‪2‬‬
‫ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות‬ ‫‪17‬׃‪2‬‬
‫ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו‬ ‫‪18‬׃‪2‬‬
‫ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה‬ ‫‪19‬׃‪2‬‬
‫יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו‬
‫ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו‬ ‫‪20‬׃‪2‬‬
‫ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה‬ ‫‪21‬׃‪2‬‬
‫ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם‬ ‫‪22‬׃‪2‬‬
‫ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת‬ ‫‪23‬׃‪2‬‬
‫על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד‬ ‫‪24‬׃‪2‬‬
‫ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו‬ ‫‪25‬׃‪2‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 3‬‬ ‫)‪(24 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר‬ ‫‪ 1‬׃‪3‬‬
‫אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן‬
‫ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל‬ ‫‪ 2‬׃‪3‬‬
‫ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון‬ ‫‪ 3‬׃‪3‬‬
‫ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון‬ ‫‪ 4‬׃‪3‬‬
‫כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע‬ ‫‪ 5‬׃‪3‬‬
‫ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו‬ ‫‪ 6‬׃‪3‬‬
‫ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל‬
‫ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת‬ ‫‪ 7‬׃‪3‬‬
‫וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה‬ ‫‪ 8‬׃‪3‬‬
‫אלהים בתוך עץ הגן‬
‫ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה‬ ‫‪ 9‬׃‪3‬‬
‫ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא‬ ‫‪10‬׃‪3‬‬
‫ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת‬ ‫‪11‬׃‪3‬‬
‫ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל‬ ‫‪12‬׃‪3‬‬
‫ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל‬ ‫‪13‬׃‪3‬‬
‫ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על‬ ‫‪14‬׃‪3‬‬
‫גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך‬
‫ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב‬ ‫‪15‬׃‪3‬‬
‫ס‬
‫אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל‬ ‫‪16‬׃‪3‬‬
‫בך ס‬
‫ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה‬ ‫‪17‬׃‪3‬‬
‫האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך‬
‫וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה‬ ‫‪18‬׃‪3‬‬
‫בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב‬ ‫‪19‬׃‪3‬‬
‫ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי‬ ‫‪20‬׃‪3‬‬
‫ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם פ‬ ‫‪21‬׃‪3‬‬
‫ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח‬ ‫‪22‬׃‪3‬‬
‫גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם‬
‫וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם‬ ‫‪23‬׃‪3‬‬
‫ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך‬ ‫‪24‬׃‪3‬‬
‫עץ החיים ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 4‬‬ ‫)‪(26 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה‬ ‫‪ 1‬׃‪4‬‬
‫ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה‬ ‫‪ 2‬׃‪4‬‬
‫ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה‬ ‫‪ 3‬׃‪4‬‬
‫והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו‬ ‫‪ 4‬׃‪4‬‬
‫ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו‬ ‫‪ 5‬׃‪4‬‬
‫ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך‬ ‫‪ 6‬׃‪4‬‬
‫הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו‬ ‫‪ 7‬׃‪4‬‬
‫ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו‬ ‫‪ 8‬׃‪4‬‬
‫ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי‬ ‫‪ 9‬׃‪4‬‬
‫ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה‬ ‫‪10‬׃‪4‬‬
‫ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך‬ ‫‪11‬׃‪4‬‬
‫כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ‬ ‫‪12‬׃‪4‬‬
‫ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא‬ ‫‪13‬׃‪4‬‬
‫הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי‬ ‫‪14‬׃‪4‬‬
‫יהרגני‬
‫ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו‬ ‫‪15‬׃‪4‬‬
‫כל מצאו‬
‫ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן‬ ‫‪16‬׃‪4‬‬
‫וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך‬ ‫‪17‬׃‪4‬‬
‫ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד‬ ‫‪18‬׃‪4‬‬
‫את למך‬
‫ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה‬ ‫‪19‬׃‪4‬‬
‫ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה‬ ‫‪20‬׃‪4‬‬
‫ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב‬ ‫‪21‬׃‪4‬‬
‫וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה‬ ‫‪22‬׃‪4‬‬
‫ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי‬ ‫‪23‬׃‪4‬‬
‫וילד לחברתי‬
‫כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה‬ ‫‪24‬׃‪4‬‬
‫וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל‬ ‫‪25‬׃‪4‬‬
‫כי הרגו קין‬
‫ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה פ‬ ‫‪26‬׃‪4‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 5‬‬ ‫)‪(32 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו‬ ‫‪ 1‬׃‪5‬‬
‫זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם ס‬ ‫‪ 2‬׃‪5‬‬
‫ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת‬ ‫‪ 3‬׃‪5‬‬
‫ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪ 4‬׃‪5‬‬
‫ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת ס‬ ‫‪ 5‬׃‪5‬‬
‫ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש‬ ‫‪ 6‬׃‪5‬‬
‫ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪ 7‬׃‪5‬‬
‫ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת ס‬ ‫‪ 8‬׃‪5‬‬
‫ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן‬ ‫‪ 9‬׃‪5‬‬
‫ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪10‬׃‪5‬‬
‫ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת ס‬ ‫‪11‬׃‪5‬‬
‫ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל‬ ‫‪12‬׃‪5‬‬
‫ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪13‬׃‪5‬‬
‫ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת ס‬ ‫‪14‬׃‪5‬‬
‫ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד‬ ‫‪15‬׃‪5‬‬
‫ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪16‬׃‪5‬‬
‫ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ס‬ ‫‪17‬׃‪5‬‬
‫ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך‬ ‫‪18‬׃‪5‬‬
‫ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪19‬׃‪5‬‬
‫ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת פ‬ ‫‪20‬׃‪5‬‬
‫ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח‬ ‫‪21‬׃‪5‬‬
‫ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪22‬׃‪5‬‬
‫ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה‬ ‫‪23‬׃‪5‬‬
‫ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים פ‬ ‫‪24‬׃‪5‬‬
‫ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך‬ ‫‪25‬׃‪5‬‬
‫ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים‬ ‫‪26‬׃‪5‬‬
‫ובנות‬
‫ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת פ‬ ‫‪27‬׃‪5‬‬
‫ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן‬ ‫‪28‬׃‪5‬‬
‫ויקרא את שמו נח לאמר ז]‪[c‬ה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה‬ ‫‪29‬׃‪5‬‬
‫יהוה‬
‫ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות‬ ‫‪30‬׃‪5‬‬
‫ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת ס‬ ‫‪31‬׃‪5‬‬
‫ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת‬ ‫‪32‬׃‪5‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 6‬‬ ‫)‪(22 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם‬ ‫‪ 1‬׃‪6‬‬
‫ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו‬ ‫‪ 2‬׃‪6‬‬
‫ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה‬ ‫‪ 3‬׃‪6‬‬
‫הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם‬ ‫‪ 4‬׃‪6‬‬
‫וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם פ‬
‫וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום‬ ‫‪ 5‬׃‪6‬‬
‫וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו‬ ‫‪ 6‬׃‪6‬‬
‫ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף‬ ‫‪ 7‬׃‪6‬‬
‫השמים כי נחמתי כי עשיתם‬
‫ונח מצא חן בעיני יהוה פ‬ ‫‪ 8‬׃‪6‬‬
‫אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח‬ ‫‪ 9‬׃‪6‬‬
‫ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת‬ ‫‪10‬׃‪6‬‬
‫ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס‬ ‫‪11‬׃‪6‬‬
‫וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ס‬ ‫‪12‬׃‪6‬‬
‫ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את‬ ‫‪13‬׃‪6‬‬
‫הארץ‬
‫עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר‬ ‫‪14‬׃‪6‬‬
‫וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה‬ ‫‪15‬׃‪6‬‬
‫צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים‬ ‫‪16‬׃‪6‬‬
‫תעשה‬
‫ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים‬ ‫‪17‬׃‪6‬‬
‫כל אשר בארץ יגוע‬
‫והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך‬ ‫‪18‬׃‪6‬‬
‫ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו‬ ‫‪19‬׃‪6‬‬
‫מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות‬ ‫‪20‬׃‪6‬‬

‫ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה‬ ‫‪21‬׃‪6‬‬
‫ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ס‬ ‫‪22‬׃‪6‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 7‬‬ ‫)‪(24 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‬ ‫‪ 1‬׃‪7‬‬
‫מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים‬ ‫‪ 2‬׃‪7‬‬
‫איש ואשתו‬
‫גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ‬ ‫‪ 3‬׃‪7‬‬
‫כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל‬ ‫‪ 4‬׃‪7‬‬
‫היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה‬
‫ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה‬ ‫‪ 5‬׃‪7‬‬
‫ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ‬ ‫‪ 6‬׃‪7‬‬
‫ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול‬ ‫‪ 7‬׃‪7‬‬
‫מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה‬ ‫‪ 8‬׃‪7‬‬
‫שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח‬ ‫‪ 9‬׃‪7‬‬
‫ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ‬ ‫‪10‬׃‪7‬‬
‫בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל‬ ‫‪11‬׃‪7‬‬
‫מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו‬
‫ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‬ ‫‪12‬׃‪7‬‬
‫בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה‬ ‫‪13‬׃‪7‬‬
‫המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף‬ ‫‪14‬׃‪7‬‬
‫למינהו כל צפור כל כנף‬
‫ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים‬ ‫‪15‬׃‪7‬‬
‫והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו‬ ‫‪16‬׃‪7‬‬
‫ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ‬ ‫‪17‬׃‪7‬‬
‫ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים‬ ‫‪18‬׃‪7‬‬
‫והמים ג]‪[m‬ברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים‬ ‫‪19‬׃‪7‬‬
‫חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים‬ ‫‪20‬׃‪7‬‬
‫ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם‬ ‫‪21‬׃‪7‬‬

‫כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו‬ ‫‪22‬׃‪7‬‬
‫וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו‬ ‫‪23‬׃‪7‬‬
‫מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה‬
‫ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום‬ ‫‪24‬׃‪7‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 8‬‬ ‫)‪(22 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על‬ ‫‪ 1‬׃‪8‬‬
‫הארץ וישכו המים‬
‫ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים‬ ‫‪ 2‬׃‪8‬‬
‫וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום‬ ‫‪ 3‬׃‪8‬‬
‫ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט‬ ‫‪ 4‬׃‪8‬‬
‫והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים‬ ‫‪ 5‬׃‪8‬‬
‫ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה‬ ‫‪ 6‬׃‪8‬‬
‫וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ‬ ‫‪ 7‬׃‪8‬‬
‫וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה‬ ‫‪ 8‬׃‪8‬‬
‫ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח‬ ‫‪ 9‬׃‪8‬‬
‫ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה‬
‫ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה‬ ‫‪10‬׃‪8‬‬
‫ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ‬ ‫‪11‬׃‪8‬‬
‫וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד‬ ‫‪12‬׃‪8‬‬
‫ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה‬ ‫‪13‬׃‪8‬‬
‫התבה וירא והנה חרבו פני האדמה‬
‫ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ ס‬ ‫‪14‬׃‪8‬‬
‫וידבר אלהים אל נח לאמר‬ ‫‪15‬׃‪8‬‬
‫צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך‬ ‫‪16‬׃‪8‬‬
‫כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ *הוצא **היצא אתך‬ ‫‪17‬׃‪8‬‬
‫ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ‬
‫ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו‬ ‫‪18‬׃‪8‬‬
‫כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה‬ ‫‪19‬׃‪8‬‬
‫ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח‬ ‫‪20‬׃‪8‬‬
‫וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור‬ ‫‪21‬׃‪8‬‬
‫האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי‬
‫עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו‬ ‫‪22‬׃‪8‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 9‬‬ ‫)‪(29 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ‬ ‫‪ 1‬׃‪9‬‬
‫ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל‬ ‫‪ 2‬׃‪9‬‬
‫דגי הים בידכם נתנו‬
‫כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל‬ ‫‪ 3‬׃‪9‬‬
‫אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו‬ ‫‪ 4‬׃‪9‬‬
‫ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את‬ ‫‪ 5‬׃‪9‬‬
‫נפש האדם‬
‫שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם‬ ‫‪ 6‬׃‪9‬‬
‫ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה ס‬ ‫‪ 7‬׃‪9‬‬
‫ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר‬ ‫‪ 8‬׃‪9‬‬
‫ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם‬ ‫‪ 9‬׃‪9‬‬
‫ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל‬ ‫‪10‬׃‪9‬‬
‫חית הארץ‬
‫והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת‬ ‫‪11‬׃‪9‬‬
‫הארץ‬
‫ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם‬ ‫‪12‬׃‪9‬‬
‫לדרת עולם‬
‫את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ‬ ‫‪13‬׃‪9‬‬
‫והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן‬ ‫‪14‬׃‪9‬‬
‫וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים‬ ‫‪15‬׃‪9‬‬
‫למבול לשחת כל בשר‬
‫והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר‬ ‫‪16‬׃‪9‬‬
‫אשר על הארץ‬
‫ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ פ‬ ‫‪17‬׃‪9‬‬
‫ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען‬ ‫‪18‬׃‪9‬‬
‫שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ‬ ‫‪19‬׃‪9‬‬
‫ויחל נח איש האדמה ויטע כרם‬ ‫‪20‬׃‪9‬‬
‫וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה‬ ‫‪21‬׃‪9‬‬
‫וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ‬ ‫‪22‬׃‪9‬‬
‫ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם‬ ‫‪23‬׃‪9‬‬
‫ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו‬
‫וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן‬ ‫‪24‬׃‪9‬‬
‫ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו‬ ‫‪25‬׃‪9‬‬
‫ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו‬ ‫‪26‬׃‪9‬‬
‫יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו‬ ‫‪27‬׃‪9‬‬
‫ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה‬ ‫‪28‬׃‪9‬‬
‫ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת פ‬ ‫‪29‬׃‪9‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 10‬‬ ‫)‪(32 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 10‬ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול‬
‫‪ 2‬׃‪ 10‬בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס‬
‫‪ 3‬׃‪ 10‬ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה‬
‫‪ 4‬׃‪ 10‬ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים‬
‫‪ 5‬׃‪ 10‬מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם‬
‫‪ 6‬׃‪ 10‬ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען‬
‫‪ 7‬׃‪ 10‬ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן‬
‫‪ 8‬׃‪ 10‬וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ‬
‫‪ 9‬׃‪ 10‬הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה‬
‫‪10‬׃‪ 10‬ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער‬
‫‪11‬׃‪ 10‬מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח‬
‫‪12‬׃‪ 10‬ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה‬
‫‪13‬׃‪ 10‬ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים‬
‫‪14‬׃‪ 10‬ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים ס‬
‫‪15‬׃‪ 10‬וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת‬
‫‪16‬׃‪ 10‬ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי‬
‫‪17‬׃‪ 10‬ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני‬
‫‪18‬׃‪ 10‬ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני‬
‫‪19‬׃‪ 10‬ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע‬
‫‪20‬׃‪ 10‬אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם ס‬
‫‪21‬׃‪ 10‬ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול‬
‫‪22‬׃‪ 10‬בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם‬
‫‪23‬׃‪ 10‬ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש‬
‫‪24‬׃‪ 10‬וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר‬
‫‪25‬׃‪ 10‬ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן‬
‫‪26‬׃‪ 10‬ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח‬
‫‪27‬׃‪ 10‬ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה‬
‫‪28‬׃‪ 10‬ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא‬
‫‪29‬׃‪ 10‬ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן‬
‫‪30‬׃‪ 10‬ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם‬
‫‪31‬׃‪ 10‬אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם‬
‫‪32‬׃‪ 10‬אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 11‬‬ ‫)‪(32 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 11‬ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים‬
‫‪ 2‬׃‪ 11‬ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם‬
‫‪ 3‬׃‪ 11‬ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר‬
‫היה להם לחמר‬
‫‪ 4‬׃‪ 11‬ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל‬
‫הארץ‬
‫‪ 5‬׃‪ 11‬וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם‬
‫‪ 6‬׃‪ 11‬ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר‬
‫יזמו לעשות‬
‫‪ 7‬׃‪ 11‬הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו‬
‫‪ 8‬׃‪ 11‬ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר‬
‫‪ 9‬׃‪ 11‬על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ‬
‫פ‬
‫‪10‬׃‪ 11‬אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול‬
‫‪11‬׃‪ 11‬ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪12‬׃‪ 11‬וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח‬
‫‪13‬׃‪ 11‬ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪14‬׃‪ 11‬ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר‬
‫‪15‬׃‪ 11‬ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪16‬׃‪ 11‬ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג‬
‫‪17‬׃‪ 11‬ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪18‬׃‪ 11‬ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו‬
‫‪19‬׃‪ 11‬ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪20‬׃‪ 11‬ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג‬
‫‪21‬׃‪ 11‬ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪22‬׃‪ 11‬ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור‬
‫‪23‬׃‪ 11‬ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪24‬׃‪ 11‬ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח‬
‫‪25‬׃‪ 11‬ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות ס‬
‫‪26‬׃‪ 11‬ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן‬
‫‪27‬׃‪ 11‬ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט‬
‫‪28‬׃‪ 11‬וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים‬
‫‪29‬׃‪ 11‬ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה‬
‫ואבי יסכה‬
‫‪30‬׃‪ 11‬ותהי שרי עקרה אין לה ולד‬
‫‪31‬׃‪ 11‬ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו‬
‫אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם‬
‫‪32‬׃‪ 11‬ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 12‬‬ ‫)‪(20 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 12‬ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך‬
‫‪ 2‬׃‪ 12‬ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה‬
‫‪ 3‬׃‪ 12‬ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה‬
‫‪ 4‬׃‪ 12‬וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה‬
‫בצאתו מחרן‬
‫‪ 5‬׃‪ 12‬ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר‬
‫עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען‬
‫‪ 6‬׃‪ 12‬ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ‬
‫‪ 7‬׃‪ 12‬וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה‬
‫אליו‬
‫‪ 8‬׃‪ 12‬ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח‬
‫ליהוה ויקרא בשם יהוה‬
‫‪ 9‬׃‪ 12‬ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה פ‬
‫‪10‬׃‪ 12‬ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ‬
‫‪11‬׃‪ 12‬ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה‬
‫את‬
‫‪12‬׃‪ 12‬והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו‬
‫‪13‬׃‪ 12‬אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך‬
‫‪14‬׃‪ 12‬ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד‬
‫‪15‬׃‪ 12‬ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה‬
‫‪16‬׃‪ 12‬ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים‬
‫‪17‬׃‪ 12‬וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם‬
‫‪18‬׃‪ 12‬ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא‬
‫‪19‬׃‪ 12‬למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך‬
‫‪20‬׃‪ 12‬ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 13‬‬ ‫)‪(18 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 13‬ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה‬
‫‪ 2‬׃‪ 13‬ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב‬
‫‪ 3‬׃‪ 13‬וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם *אהלה **אהלו בתחלה בין בית‬
‫אל ובין העי‬
‫‪ 4‬׃‪ 13‬אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה‬
‫‪ 5‬׃‪ 13‬וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים‬
‫‪ 6‬׃‪ 13‬ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו‬
‫‪ 7‬׃‪ 13‬ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ‬
‫‪ 8‬׃‪ 13‬ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים‬
‫אחים אנחנו‬
‫‪ 9‬׃‪ 13‬הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה‬
‫‪10‬׃‪ 13‬וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת‬
‫עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער‬
‫‪11‬׃‪ 13‬ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו‬
‫‪12‬׃‪ 13‬אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם‬
‫‪13‬׃‪ 13‬ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד‬
‫‪14‬׃‪ 13‬ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם‬
‫צפנה ונגבה וקדמה וימה‬
‫‪15‬׃‪ 13‬כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם‬
‫‪16‬׃‪ 13‬ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה‬
‫‪17‬׃‪ 13‬קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה‬
‫‪18‬׃‪ 13‬ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 14‬‬ ‫)‪(24 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 14‬ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים‬
‫‪ 2‬׃‪ 14‬עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך *צביים‬
‫**צבויים ומלך בלע היא צער‬
‫‪ 3‬׃‪ 14‬כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח‬
‫‪ 4‬׃‪ 14‬שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו‬
‫‪ 5‬׃‪ 14‬ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת‬
‫הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים‬
‫‪ 6‬׃‪ 14‬ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר‬
‫‪ 7‬׃‪ 14‬וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב‬
‫בחצצן תמר‬
‫‪ 8‬׃‪ 14‬ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך *צביים **צבוים ומלך בלע הוא צער‬
‫ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים‬
‫‪ 9‬׃‪ 14‬את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה‬
‫מלכים את החמשה‬
‫‪10‬׃‪ 14‬ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו‬
‫‪11‬׃‪ 14‬ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו‬
‫‪12‬׃‪ 14‬ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם‬
‫‪13‬׃‪ 14‬ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם‬
‫בעלי ברית אברם‬
‫‪14‬׃‪ 14‬וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף‬
‫עד דן‬
‫‪15‬׃‪ 14‬ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק‬
‫‪16‬׃‪ 14‬וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם‬
‫‪17‬׃‪ 14‬ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק‬
‫שוה הוא עמק המלך‬
‫‪18‬׃‪ 14‬ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון‬
‫‪19‬׃‪ 14‬ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ‬
‫‪20‬׃‪ 14‬וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל‬
‫‪21‬׃‪ 14‬ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך‬
‫‪22‬׃‪ 14‬ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ‬
‫‪23‬׃‪ 14‬אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם‬
‫‪24‬׃‪ 14‬בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו‬
‫חלקם ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 15‬‬ ‫)‪(21 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 15‬אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך‬
‫שכרך הרבה מאד‬
‫‪ 2‬׃‪ 15‬ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק‬
‫אליעזר‬
‫‪ 3‬׃‪ 15‬ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי‬
‫‪ 4‬׃‪ 15‬והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך‬
‫‪ 5‬׃‪ 15‬ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו‬
‫כה יהיה זרעך‬
‫‪ 6‬׃‪ 15‬והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה‬
‫‪ 7‬׃‪ 15‬ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה‬
‫‪ 8‬׃‪ 15‬ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה‬
‫‪ 9‬׃‪ 15‬ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל‬
‫‪10‬׃‪ 15‬ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר‬
‫‪11‬׃‪ 15‬וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם‬
‫‪12‬׃‪ 15‬ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו‬
‫‪13‬׃‪ 15‬ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות‬
‫שנה‬
‫‪14‬׃‪ 15‬וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול‬
‫‪15‬׃‪ 15‬ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה‬
‫‪16‬׃‪ 15‬ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה‬
‫‪17‬׃‪ 15‬ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה‬
‫‪18‬׃‪ 15‬ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד‬
‫הנהר הגדל נהר פרת‬
‫‪19‬׃‪ 15‬את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני‬
‫‪20‬׃‪ 15‬ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים‬
‫‪21‬׃‪ 15‬ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 16‬‬ ‫)‪(16 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 16‬ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר‬
‫‪ 2‬׃‪ 16‬ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה‬
‫וישמע אברם לקול שרי‬
‫‪ 3‬׃‪ 16‬ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן‬
‫אתה לאברם אישה לו לאשה‬
‫‪ 4‬׃‪ 16‬ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה‬
‫‪ 5‬׃‪ 16‬ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה‬
‫ישפט יהוה ביני וביניך]‪[4‬‬
‫‪ 6‬׃‪ 16‬ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה‬
‫‪ 7‬׃‪ 16‬וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור‬
‫‪ 8‬׃‪ 16‬ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת‬
‫‪ 9‬׃‪ 16‬ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה‬
‫‪10‬׃‪ 16‬ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב‬
‫‪11‬׃‪ 16‬ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך‬
‫‪12‬׃‪ 16‬והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן‬
‫‪13‬׃‪ 16‬ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי‬
‫‪14‬׃‪ 16‬על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד‬
‫‪15‬׃‪ 16‬ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל‬
‫‪16‬׃‪ 16‬ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 17‬‬ ‫)‪(27 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 17‬ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי‬
‫התהלך לפני והיה תמים‬
‫‪ 2‬׃‪ 17‬ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד‬
‫‪ 3‬׃‪ 17‬ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר‬
‫‪ 4‬׃‪ 17‬אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים‬
‫‪ 5‬׃‪ 17‬ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך‬
‫‪ 6‬׃‪ 17‬והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו‬
‫‪ 7‬׃‪ 17‬והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים‬
‫ולזרעך אחריך‬
‫‪ 8‬׃‪ 17‬ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם‬
‫לאלהים‬
‫‪ 9‬׃‪ 17‬ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם‬
‫‪10‬׃‪ 17‬זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר‬
‫‪11‬׃‪ 17‬ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם‬
‫‪12‬׃‪ 17‬ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא‬
‫מזרעך הוא‬
‫‪13‬׃‪ 17‬המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם‬
‫‪14‬׃‪ 17‬וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר ס‬
‫‪15‬׃‪ 17‬ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה‬
‫‪16‬׃‪ 17‬וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו‬
‫‪17‬׃‪ 17‬ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה‬
‫תלד‬
‫‪18‬׃‪ 17‬ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך‬
‫‪19‬׃‪ 17‬ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו‬
‫לברית עולם לזרעו אחריו‬
‫‪20‬׃‪ 17‬ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר‬
‫נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול‬
‫‪21‬׃‪ 17‬ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת‬
‫‪22‬׃‪ 17‬ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם‬
‫‪23‬׃‪ 17‬ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי‬
‫בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים‬
‫‪24‬׃‪ 17‬ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו‬
‫‪25‬׃‪ 17‬וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו‬
‫‪26‬׃‪ 17‬בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו‬
‫‪27‬׃‪ 17‬וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 18‬‬ ‫)‪(33 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 18‬וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום‬
‫‪ 2‬׃‪ 18‬וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל‬
‫וישתחו ארצה‬
‫‪ 3‬׃‪ 18‬ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך‬
‫‪ 4‬׃‪ 18‬יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ‬
‫‪ 5‬׃‪ 18‬ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה‬
‫כאשר דברת‬
‫‪ 6‬׃‪ 18‬וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות‬
‫‪ 7‬׃‪ 18‬ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו‬
‫‪ 8‬׃‪ 18‬ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו‬
‫‪ 9‬׃‪ 18‬ויאמרו אליו]‪ [4‬איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל‬
‫‪10‬׃‪ 18‬ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו‬

‫‪11‬׃‪ 18‬ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים‬
‫‪12‬׃‪ 18‬ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן‬
‫‪13‬׃‪ 18‬ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי‬
‫‪14‬׃‪ 18‬היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן‬
‫‪15‬׃‪ 18‬ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת‬
‫‪16‬׃‪ 18‬ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם‬
‫‪17‬׃‪ 18‬ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה‬
‫‪18‬׃‪ 18‬ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ‬
‫‪19‬׃‪ 18‬כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה‬
‫ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו‬
‫‪20‬׃‪ 18‬ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד‬
‫‪21‬׃‪ 18‬ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה‬
‫‪22‬׃‪ 18‬ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה‬
‫‪23‬׃‪ 18‬ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע‬
‫‪24‬׃‪ 18‬אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר‬
‫בקרבה‬
‫‪25‬׃‪ 18‬חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל‬
‫הארץ לא יעשה משפט‬
‫‪26‬׃‪ 18‬ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם‬
‫‪27‬׃‪ 18‬ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר‬
‫‪28‬׃‪ 18‬אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם‬
‫אמצא שם ארבעים וחמשה‬
‫‪29‬׃‪ 18‬ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים‬
‫‪30‬׃‪ 18‬ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם‬
‫שלשים‬
‫‪31‬׃‪ 18‬ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור‬
‫העשרים‬
‫‪32‬׃‪ 18‬ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית‬
‫בעבור העשרה‬
‫‪33‬׃‪ 18‬וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 19‬‬ ‫)‪(38 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 19‬ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו‬
‫אפים ארצה‬
‫‪ 2‬׃‪ 19‬ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם‬
‫לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין‬
‫‪ 3‬׃‪ 19‬ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו‬
‫‪ 4‬׃‪ 19‬טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה‬
‫‪ 5‬׃‪ 19‬ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה‬
‫אתם‬
‫‪ 6‬׃‪ 19‬ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו‬
‫‪ 7‬׃‪ 19‬ויאמר אל נא אחי תרעו‬
‫‪ 8‬׃‪ 19‬הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב‬
‫בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי‬
‫‪ 9‬׃‪ 19‬ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש‬
‫בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת‬
‫‪10‬׃‪ 19‬וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו‬
‫‪11‬׃‪ 19‬ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח‬
‫‪12‬׃‪ 19‬ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן‬
‫המקום‬
‫‪13‬׃‪ 19‬כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה‬
‫‪14‬׃‪ 19‬ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית‬
‫יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו‬
 ‫‪15‬׃‪ 19‬וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת‬
‫פן תספה בעון העיר‬
‫‪16‬׃‪ 19‬ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו‬
‫וינחהו מחוץ לעיר‬
‫‪17‬׃‪ 19‬ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר‬
‫ההרה המלט פן תספה‬
‫‪18‬׃‪ 19‬ויאמר לוט אלהם אל נא אדני‬
‫‪19‬׃‪ 19‬הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא‬
‫אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי‬
‫‪20‬׃‪ 19‬הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי‬
‫נפשי‬
‫‪21‬׃‪ 19‬ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת‬
‫‪22‬׃‪ 19‬מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער‬
‫‪23‬׃‪ 19‬השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה‬
‫‪24‬׃‪ 19‬ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים‬
‫‪25‬׃‪ 19‬ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה‬
‫‪26‬׃‪ 19‬ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח‬
‫‪27‬׃‪ 19‬וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה‬
‫‪28‬׃‪ 19‬וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר‬
‫הכבשן‬
‫‪29‬׃‪ 19‬ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה‬
‫בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט‬
‫‪30‬׃‪ 19‬ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא‬
‫ושתי בנתיו‬
‫‪31‬׃‪ 19‬ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ‬
‫‪32‬׃‪ 19‬לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע‬
‫‪33‬׃‪ 19‬ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה‬
‫ובקומה]‪[4‬‬
‫‪34‬׃‪ 19‬ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה‬
‫ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע‬
‫‪35‬׃‪ 19‬ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה‬

‫‪36‬׃‪ 19‬ותהרין שתי בנות לוט מאביהן‬

‫‪37‬׃‪ 19‬ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום‬
‫‪38‬׃‪ 19‬והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 20‬‬ ‫)‪(18 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 20‬ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר‬
‫‪ 2‬׃‪ 20‬ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה‬
‫‪ 3‬׃‪ 20‬ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת‬
‫בעל‬
‫‪ 4‬׃‪ 20‬ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג‬
‫‪ 5‬׃‪ 20‬הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי‬
‫זאת‬
‫‪ 6‬׃‪ 20‬ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי‬
‫אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה‬
‫‪ 7‬׃‪ 20‬ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות‬
‫אתה וכל אשר לך‬
‫‪ 8‬׃‪ 20‬וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו‬
‫האנשים מאד‬
‫‪ 9‬׃‪ 20‬ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל‬
‫ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי‬
‫‪10‬׃‪ 20‬ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה‬
‫‪11‬׃‪ 20‬ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי‬
‫‪12‬׃‪ 20‬וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה‬
‫‪13‬׃‪ 20‬ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום‬
‫אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא‬
‫‪14‬׃‪ 20‬ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו‬
‫‪15‬׃‪ 20‬ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב‬
‫‪16‬׃‪ 20‬ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל‬
‫ונכחת‬
‫‪17‬׃‪ 20‬ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו‬
‫‪18‬׃‪ 20‬כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 21‬‬ ‫)‪(34 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 21‬ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר‬
‫‪ 2‬׃‪ 21‬ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים‬
‫‪ 3‬׃‪ 21‬ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק‬
‫‪ 4‬׃‪ 21‬וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים‬
‫‪ 5‬׃‪ 21‬ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו‬
‫‪ 6‬׃‪ 21‬ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי‬
‫‪ 7‬׃‪ 21‬ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו‬
‫‪ 8‬׃‪ 21‬ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק‬
‫‪ 9‬׃‪ 21‬ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק‬
‫‪10‬׃‪ 21‬ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק‬
‫‪11‬׃‪ 21‬וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו‬
‫‪12‬׃‪ 21‬ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה‬
‫שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע‬
‫‪13‬׃‪ 21‬וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא‬
‫‪14‬׃‪ 21‬וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה‬
‫ותלך ותתע במדבר באר שבע‬
‫‪15‬׃‪ 21‬ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם‬
‫‪16‬׃‪ 21‬ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא‬
‫את קלה ותבך‬
‫‪17‬׃‪ 21‬וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר‬
‫אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם‬
‫‪18‬׃‪ 21‬קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו‬
‫‪19‬׃‪ 21‬ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער‬
‫‪20‬׃‪ 21‬ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת‬
‫‪21‬׃‪ 21‬וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים פ‬
‫‪22‬׃‪ 21‬ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר‬
‫אתה עשה‬
‫‪23‬׃‪ 21‬ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה‬
‫עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה‬
‫‪24‬׃‪ 21‬ויאמר אברהם אנכי אשבע‬
‫‪25‬׃‪ 21‬והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך‬
‫‪26‬׃‪ 21‬ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא‬
‫שמעתי בלתי היום‬
‫‪27‬׃‪ 21‬ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית‬
‫‪28‬׃‪ 21‬ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן‬
‫‪29‬׃‪ 21‬ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה‬
‫‪30‬׃‪ 21‬ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת‬
‫‪31‬׃‪ 21‬על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם‬
‫‪32‬׃‪ 21‬ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים‬
‫‪33‬׃‪ 21‬ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם‬
‫‪34‬׃‪ 21‬ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 22‬‬ ‫)‪(24 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 22‬ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני‬
‫‪ 2‬׃‪ 22‬ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם‬
‫לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך‬
‫‪ 3‬׃‪ 22‬וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי‬
‫עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים‬
‫‪ 4‬׃‪ 22‬ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק‬
‫‪ 5‬׃‪ 22‬ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה‬
‫ונשובה אליכם‬
‫‪ 6‬׃‪ 22‬ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו‬
‫שניהם יחדו‬
‫‪ 7‬׃‪ 22‬ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה‬
‫השה לעלה‬
‫‪ 8‬׃‪ 22‬ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו‬
‫‪ 9‬׃‪ 22‬ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים‬
‫ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים‬
‫‪10‬׃‪ 22‬וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו‬
‫‪11‬׃‪ 22‬ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני‬
‫‪12‬׃‪ 22‬ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה‬
‫ולא חשכת את בנך את יחידך ממני‬
‫‪13‬׃‪ 22‬וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את‬
‫האיל ויעלהו לעלה תחת בנו‬
‫‪14‬׃‪ 22‬ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה‬
‫‪15‬׃‪ 22‬ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים‬
‫‪16‬׃‪ 22‬ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את‬
‫יחידך‬
‫‪17‬׃‪ 22‬כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך‬
‫את שער איביו‬
‫‪18‬׃‪ 22‬והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי‬
‫‪19‬׃‪ 22‬וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע פ‬
‫‪20‬׃‪ 22‬ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך‬

‫‪21‬׃‪ 22‬את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם‬
‫‪22‬׃‪ 22‬ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל‬
‫‪23‬׃‪ 22‬ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם‬
‫‪24‬׃‪ 22‬ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 23‬‬ ‫)‪(20 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 23‬ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה‬
‫‪ 2‬׃‪ 23‬ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה‬
‫‪ 3‬׃‪ 23‬ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר‬
‫‪ 4‬׃‪ 23‬גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני‬
‫‪ 5‬׃‪ 23‬ויענו בני חת את אברהם לאמר לו‬
‫‪ 6‬׃‪ 23‬שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו‬
‫לא יכלה ממך מקבר מתך‬
‫‪ 7‬׃‪ 23‬ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת‬
‫‪ 8‬׃‪ 23‬וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן‬
‫צחר‬
‫‪ 9‬׃‪ 23‬ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת‬
‫קבר‬
‫‪10‬׃‪ 23‬ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער‬
‫עירו לאמר‬
‫‪11‬׃‪ 23‬לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך‬
‫קבר מתך‬
‫‪12‬׃‪ 23‬וישתחו אברהם לפני עם הארץ‬
‫‪13‬׃‪ 23‬וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני‬
‫ואקברה את מתי שמה‬
‫‪14‬׃‪ 23‬ויען עפרון את אברהם לאמר לו‬
‫‪15‬׃‪ 23‬אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר‬
‫‪16‬׃‪ 23‬וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע‬
‫מאות שקל כסף עבר לסחר‬
‫‪17‬׃‪ 23‬ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה‬
‫אשר בכל גבלו סביב‬
‫‪18‬׃‪ 23‬לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו‬
‫‪19‬׃‪ 23‬ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון‬
‫בארץ כנען‬
‫‪20‬׃‪ 23‬ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 24‬‬ ‫)‪(67 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 24‬ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל‬
‫‪ 2‬׃‪ 24‬ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי‬
‫‪ 3‬׃‪ 24‬ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר‬
‫אנכי יושב בקרבו‬
‫‪ 4‬׃‪ 24‬כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק‬
‫‪ 5‬׃‪ 24‬ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך‬
‫אל הארץ אשר יצאת משם‬
‫‪ 6‬׃‪ 24‬ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה‬
‫‪ 7‬׃‪ 24‬יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי‬
‫לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם‬
‫‪ 8‬׃‪ 24‬ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה‬
‫‪ 9‬׃‪ 24‬וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה‬
‫‪10‬׃‪ 24‬ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם‬
‫נהרים אל עיר נחור‬
‫‪11‬׃‪ 24‬ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת‬
‫‪12‬׃‪ 24‬ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם‬
‫‪13‬׃‪ 24‬הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים‬
‫‪14‬׃‪ 24‬והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת‬
‫לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני‬
‫‪15‬׃‪ 24‬ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי‬
‫אברהם וכדה על שכמה‬
‫‪16‬׃‪ 24‬והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל‬
‫‪17‬׃‪ 24‬וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך‬
‫‪18‬׃‪ 24‬ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו‬
‫‪19‬׃‪ 24‬ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת‬
‫‪20‬׃‪ 24‬ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו‬
‫‪21‬׃‪ 24‬והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא‬
‫‪22‬׃‪ 24‬ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה‬
‫עשרה זהב משקלם‬
‫‪23‬׃‪ 24‬ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין‬
‫‪24‬׃‪ 24‬ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור‬
‫‪25‬׃‪ 24‬ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון‬
‫‪26‬׃‪ 24‬ויקד האיש וישתחו ליהוה‬
‫‪27‬׃‪ 24‬ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך‬
‫נחני יהוה בית אחי אדני‬
‫‪28‬׃‪ 24‬ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה‬
‫‪29‬׃‪ 24‬ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין‬
‫‪30‬׃‪ 24‬ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה‬
‫דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין‬
‫‪31‬׃‪ 24‬ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים‬
‫‪32‬׃‪ 24‬ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי‬
‫האנשים אשר אתו‬
‫‪33‬׃‪* 24‬ויישם **ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר‬
‫‪34‬׃‪ 24‬ויאמר עבד אברהם אנכי‬
‫‪35‬׃‪ 24‬ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים‬
‫וחמרים‬
‫‪36‬׃‪ 24‬ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו‬
‫‪37‬׃‪ 24‬וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו‬
‫‪38‬׃‪ 24‬אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני‬
‫‪39‬׃‪ 24‬ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי‬
‫‪40‬׃‪ 24‬ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני‬
‫ממשפחתי ומבית אבי‬
‫‪41‬׃‪ 24‬אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי‬
‫‪42‬׃‪ 24‬ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי‬
‫הלך עליה‬
 ‫‪43‬׃‪ 24‬הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט‬
‫מים מכדך‬
‫‪44‬׃‪ 24‬ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני‬
‫‪45‬׃‪ 24‬אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר‬
‫אליה השקיני נא‬
‫‪46‬׃‪ 24‬ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה‬
‫‪47‬׃‪ 24‬ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם‬
‫על אפה והצמידים על ידיה‬
‫‪48‬׃‪ 24‬ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את‬
‫בת אחי אדני לבנו‬
‫‪49‬׃‪ 24‬ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין‬
‫או על שמאל‬
‫‪50‬׃‪ 24‬ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב‬
‫‪51‬׃‪ 24‬הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה‬
‫‪52‬׃‪ 24‬ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה‬
‫‪53‬׃‪ 24‬ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה‬
‫‪54‬׃‪ 24‬ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני‬
‫‪55‬׃‪ 24‬ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך‬
‫‪56‬׃‪ 24‬ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני‬
‫‪57‬׃‪ 24‬ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה‬
‫‪58‬׃‪ 24‬ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך‬
‫‪59‬׃‪ 24‬וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו‬
‫‪60‬׃‪ 24‬ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו‬
‫‪61‬׃‪ 24‬ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך‬

‫‪62‬׃‪ 24‬ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב‬
‫‪63‬׃‪ 24‬ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים‬
‫‪64‬׃‪ 24‬ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל‬
‫‪65‬׃‪ 24‬ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף‬
‫ותתכס‬
‫‪66‬׃‪ 24‬ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה‬
‫‪67‬׃‪ 24‬ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי‬
‫אמו פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 25‬‬ ‫)‪(34 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 25‬ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה‬
‫‪ 2‬׃‪ 25‬ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח‬
‫‪ 3‬׃‪ 25‬ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים‬
‫‪ 4‬׃‪ 25‬ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה‬
‫‪ 5‬׃‪ 25‬ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק‬
‫‪ 6‬׃‪ 25‬ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה‬
‫אל ארץ קדם‬
‫‪ 7‬׃‪ 25‬ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים‬
‫‪ 8‬׃‪ 25‬ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו‬
‫‪ 9‬׃‪ 25‬ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על‬
‫פני ממרא‬
‫‪10‬׃‪ 25‬השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו‬
‫‪11‬׃‪ 25‬ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי ס‬
‫‪12‬׃‪ 25‬ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם‬
‫‪13‬׃‪ 25‬ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם‬
‫‪14‬׃‪ 25‬ומשמע ודומה ומשא‬
‫‪15‬׃‪ 25‬חדד ותימא יטור נפיש וקדמה‬
‫‪16‬׃‪ 25‬אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם‬
‫‪17‬׃‪ 25‬ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו‬
‫‪18‬׃‪ 25‬וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל פ‬
‫‪19‬׃‪ 25‬ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק‬
‫‪20‬׃‪ 25‬ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן‬
‫הארמי לו לאשה‬
‫‪21‬׃‪ 25‬ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו‬
‫‪22‬׃‪ 25‬ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה‬
‫‪23‬׃‪ 25‬ויאמר יהוה לה שני *גיים **גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ‬
‫ורב יעבד צעיר‬
‫‪24‬׃‪ 25‬וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה‬
‫‪25‬׃‪ 25‬ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו‬
‫‪26‬׃‪ 25‬ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת‬
‫אתם‬
‫‪27‬׃‪ 25‬ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים‬
‫‪28‬׃‪ 25‬ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב‬
‫‪29‬׃‪ 25‬ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף‬
‫‪30‬׃‪ 25‬ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו‬
‫אדום‬
‫‪31‬׃‪ 25‬ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי‬
‫‪32‬׃‪ 25‬ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה‬
‫‪33‬׃‪ 25‬ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב‬
‫‪34‬׃‪ 25‬ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 26‬‬ ‫)‪(35 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 26‬ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימ]‪[t‬לך‬
‫מלך פלשתים גררה‬
‫‪ 2‬׃‪ 26‬וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך‬
‫‪ 3‬׃‪ 26‬גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את‬
‫השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך‬
‫‪ 4‬׃‪ 26‬והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל‬
‫גויי הארץ‬
‫‪ 5‬׃‪ 26‬עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי‬
‫‪ 6‬׃‪ 26‬וישב יצחק בגרר‬
‫‪ 7‬׃‪ 26‬וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי‬
‫המקום על רבקה כי טובת מראה היא‬
‫‪ 8‬׃‪ 26‬ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק‬
‫מצחק את רבקה אשתו‬
‫‪ 9‬׃‪ 26‬ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק‬
‫כי אמרתי פן אמות עליה‬
‫‪10‬׃‪ 26‬ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם‬
‫‪11‬׃‪ 26‬ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת‬
‫‪12‬׃‪ 26‬ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה‬
‫‪13‬׃‪ 26‬ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד‬
‫‪14‬׃‪ 26‬ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים‬
‫‪15‬׃‪ 26‬וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר‬
‫‪16‬׃‪ 26‬ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד‬
‫‪17‬׃‪ 26‬וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם‬
‫‪18‬׃‪ 26‬וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי‬
‫מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו‬
‫‪19‬׃‪ 26‬ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים‬
‫‪20‬׃‪ 26‬ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו‬
‫‪21‬׃‪ 26‬ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה‬
‫‪22‬׃‪ 26‬ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב‬
‫יהוה לנו ופרינו בארץ‬
‫‪23‬׃‪ 26‬ויעל משם באר שבע‬
‫‪24‬׃‪ 26‬וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי‬
‫וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי‬
‫‪25‬׃‪ 26‬ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר‬
‫‪26‬׃‪ 26‬ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו‬
‫‪27‬׃‪ 26‬ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם‬
‫‪28‬׃‪ 26‬ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך‬
‫ונכרתה ברית עמך‬
‫‪29‬׃‪ 26‬אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה‬
‫ברוך יהוה‬
‫‪30‬׃‪ 26‬ויעש להם משתה ויאכלו וישתו‬
‫‪31‬׃‪ 26‬וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום‬
‫‪32‬׃‪ 26‬ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו‬
‫מצאנו מים‬
‫‪33‬׃‪ 26‬ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה ס‬
‫‪34‬׃‪ 26‬ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן‬
‫החתי‬
‫‪35‬׃‪ 26‬ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 27‬‬ ‫)‪(46 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 27‬ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני‬
‫ויאמר אליו הנני‬
‫‪ 2‬׃‪ 27‬ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי‬
‫‪ 3‬׃‪ 27‬ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי *צידה **ציד‬
‫‪ 4‬׃‪ 27‬ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות‬
‫‪ 5‬׃‪ 27‬ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא‬
‫‪ 6‬׃‪ 27‬ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר‬
‫‪ 7‬׃‪ 27‬הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי‬
‫‪ 8‬׃‪ 27‬ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך‬
‫‪ 9‬׃‪ 27‬לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב‬

‫‪10‬׃‪ 27‬והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו‬

‫‪11‬׃‪ 27‬ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק‬
‫‪12‬׃‪ 27‬אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה‬
‫‪13‬׃‪ 27‬ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי‬
‫‪14‬׃‪ 27‬וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו‬
‫‪15‬׃‪ 27‬ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן‬
‫‪16‬׃‪ 27‬ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו‬
‫‪17‬׃‪ 27‬ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה‬
‫‪18‬׃‪ 27‬ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני‬
‫‪19‬׃‪ 27‬ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי‬
‫בעבור תברכני נפשך‬
‫‪20‬׃‪ 27‬ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני‬
‫‪21‬׃‪ 27‬ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא‬
‫‪22‬׃‪ 27‬ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו‬
‫‪23‬׃‪ 27‬ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו‬
‫‪24‬׃‪ 27‬ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני‬
‫‪25‬׃‪ 27‬ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת‬

‫‪26‬׃‪ 27‬ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני‬

‫‪27‬׃‪ 27‬ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו‬
‫יהוה‬
‫‪28‬׃‪ 27‬ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש‬
‫‪29‬׃‪ 27‬יעבדוך עמים *וישתחו **וישתחוו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך‬
‫ארריך ארור ומברכיך ברוך‬
‫‪30‬׃‪ 27‬ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו‬
‫אחיו בא מצידו‬
‫‪31‬׃‪ 27‬ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור‬
‫תברכני נפשך‬
‫‪32‬׃‪ 27‬ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו‬
‫‪33‬׃‪ 27‬ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם‬
‫תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה‬
‫‪34‬׃‪ 27‬כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני‬
‫אבי‬
‫‪35‬׃‪ 27‬ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך‬
‫‪36‬׃‪ 27‬ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי‬
‫ויאמר הלא אצלת לי ברכה‬
‫‪37‬׃‪ 27‬ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש‬
‫סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני‬
‫‪38‬׃‪ 27‬ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך‬
‫‪39‬׃‪ 27‬ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל‬
‫‪40‬׃‪ 27‬ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך‬
‫‪41‬׃‪ 27‬וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי‬
‫ואהרגה את יעקב אחי‬
‫‪42‬׃‪ 27‬ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה‬
‫עשו אחיך מתנחם לך להרגך‬
‫‪43‬׃‪ 27‬ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה‬
‫‪44‬׃‪ 27‬וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך‬
‫‪45‬׃‪ 27‬עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם‬
‫יום אחד‬
‫‪46‬׃‪ 27‬ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה‬
‫מבנות הארץ למה לי חיים‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 28‬‬ ‫)‪(22 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 28‬ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען‬
‫‪ 2‬׃‪ 28‬קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך‬
‫‪ 3‬׃‪ 28‬ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים‬
‫‪ 4‬׃‪ 28‬ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם‬

‫‪ 5‬׃‪ 28‬וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב‬
‫ועשו‬
‫‪ 6‬׃‪ 28‬וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו‬
‫ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען‬
‫‪ 7‬׃‪ 28‬וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פד]‪[m‬נה ארם‬
‫‪ 8‬׃‪ 28‬וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו‬
‫‪ 9‬׃‪ 28‬וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו‬
‫לאשה ס‬
‫‪10‬׃‪ 28‬ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה‬
‫‪11‬׃‪ 28‬ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום‬
‫ההוא‬
‫‪12‬׃‪ 28‬ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו‬
‫‪13‬׃‪ 28‬והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה‬
‫שכב עליה לך אתננה ולזרעך‬
‫‪14‬׃‪ 28‬והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה‬
‫ובזרעך‬
‫‪15‬׃‪ 28‬והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר‬
‫אם עשיתי את אשר דברתי לך‬
‫‪16‬׃‪ 28‬וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי‬
‫‪17‬׃‪ 28‬ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים‬
‫‪18‬׃‪ 28‬וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה‬
‫‪19‬׃‪ 28‬ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה‬
‫‪20‬׃‪ 28‬וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי‬
‫לחם לאכל ובגד ללבש‬
‫‪21‬׃‪ 28‬ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים‬
‫‪22‬׃‪ 28‬והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 29‬‬ ‫)‪(35 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 29‬וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם‬
‫‪ 2‬׃‪ 29‬וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו‬
‫העדרים והאבן גדלה על פי הבאר‬
‫‪ 3‬׃‪ 29‬ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן‬
‫על פי הבאר למקמה‬
‫‪ 4‬׃‪ 29‬ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו‬
‫‪ 5‬׃‪ 29‬ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו‬
‫‪ 6‬׃‪ 29‬ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן‬
‫‪ 7‬׃‪ 29‬ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו‬
‫‪ 8‬׃‪ 29‬ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו‬
‫הצאן‬
‫‪ 9‬׃‪ 29‬עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא‬
‫‪10‬׃‪ 29‬ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל‬
‫את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו‬
‫‪11‬׃‪ 29‬וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך‬
‫‪12‬׃‪ 29‬ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה‬
‫‪13‬׃‪ 29‬ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל‬
‫ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה‬
‫‪14‬׃‪ 29‬ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים‬
‫‪15‬׃‪ 29‬ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך‬
‫‪16‬׃‪ 29‬וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל‬
‫‪17‬׃‪ 29‬ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה‬
‫‪18‬׃‪ 29‬ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה‬
‫‪19‬׃‪ 29‬ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי‬
‫‪20‬׃‪ 29‬ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה‬
‫‪21‬׃‪ 29‬ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה‬
‫‪22‬׃‪ 29‬ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה‬
‫‪23‬׃‪ 29‬ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה‬
‫‪24‬׃‪ 29‬ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה‬
‫‪25‬׃‪ 29‬ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה‬
‫רמיתני‬
‫‪26‬׃‪ 29‬ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה‬
‫‪27‬׃‪ 29‬מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות‬
‫‪28‬׃‪ 29‬ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה‬
‫‪29‬׃‪ 29‬ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה‬
‫‪30‬׃‪ 29‬ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות‬
‫‪31‬׃‪ 29‬וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה‬
‫‪32‬׃‪ 29‬ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני‬
‫אישי‬
‫‪33‬׃‪ 29‬ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו‬
‫שמעון‬
‫‪34‬׃‪ 29‬ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן‬
‫קרא שמו לוי‬
‫‪35‬׃‪ 29‬ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 30‬‬ ‫)‪(43 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 30‬ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין‬
‫מתה אנכי‬
‫‪ 2‬׃‪ 30‬ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן‬
‫‪ 3‬׃‪ 30‬ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה‬
‫‪ 4‬׃‪ 30‬ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב‬
‫‪ 5‬׃‪ 30‬ותהר בלהה ותלד ליעקב בן‬
‫‪ 6‬׃‪ 30‬ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן‬
‫‪ 7‬׃‪ 30‬ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב‬
‫‪ 8‬׃‪ 30‬ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי‬
‫‪ 9‬׃‪ 30‬ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה‬
‫‪10‬׃‪ 30‬ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן‬
‫‪11‬׃‪ 30‬ותאמר לאה *בגד **בא **גד ותקרא את שמו גד‬
‫‪12‬׃‪ 30‬ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב‬
‫‪13‬׃‪ 30‬ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר‬
‫‪14‬׃‪ 30‬וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל‬
‫אל לאה תני נא לי מדודאי בנך‬
‫‪15‬׃‪ 30‬ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך‬
‫הלילה תחת דודאי בנך‬
‫‪16‬׃‪ 30‬ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי‬
‫בני וישכב עמה בלילה הוא‬
‫‪17‬׃‪ 30‬וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי‬
‫‪18‬׃‪ 30‬ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר‬
‫‪19‬׃‪ 30‬ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב‬
‫‪20‬׃‪ 30‬ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים‬
‫ותקרא את שמו זבלון‬
‫‪21‬׃‪ 30‬ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה‬
‫‪22‬׃‪ 30‬ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה‬
‫‪23‬׃‪ 30‬ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי‬
‫‪24‬׃‪ 30‬ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר‬
‫‪25‬׃‪ 30‬ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי‬
‫‪26‬׃‪ 30‬תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך‬

‫‪27‬׃‪ 30‬ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך‬
‫‪28‬׃‪ 30‬ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה‬
‫‪29‬׃‪ 30‬ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי‬
‫‪30‬׃‪ 30‬כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי‬
‫לביתי‬
‫‪31‬׃‪ 30‬ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה‬
‫צאנך אשמר‬
‫‪32‬׃‪ 30‬אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד‬
‫בעזים והיה שכרי‬
‫‪33‬׃‪ 30‬וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים‬
‫וחום בכשבים גנוב הוא אתי‬
‫‪34‬׃‪ 30‬ויאמר לבן הן לו יהי כדברך‬
‫‪35‬׃‪ 30‬ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר‬
‫לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו‬
‫‪36‬׃‪ 30‬וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת‬
‫‪37‬׃‪ 30‬ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על‬
‫המקלות‬
‫‪38‬׃‪ 30‬ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן‬
‫ויחמנה בבאן לשתות‬
‫‪39‬׃‪ 30‬ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים‬
‫‪40‬׃‪ 30‬והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו‬
‫ולא שתם על צאן לבן‬
‫‪41‬׃‪ 30‬והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה‬
‫במקלות‬
‫‪42‬׃‪ 30‬ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב‬
‫‪43‬׃‪ 30‬ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 31‬‬ ‫)‪(54 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 31‬וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל‬
‫הכבד הזה‬
‫‪ 2‬׃‪ 31‬וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום‬
‫‪ 3‬׃‪ 31‬ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך‬
‫‪ 4‬׃‪ 31‬וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו‬
‫‪ 5‬׃‪ 31‬ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי‬
‫‪ 6‬׃‪ 31‬ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן‬
‫‪ 7‬׃‪ 31‬ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי‬
‫‪ 8‬׃‪ 31‬אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך‬
‫וילדו כל הצאן עקדים‬
‫‪ 9‬׃‪ 31‬ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי‬
‫‪10‬׃‪ 31‬ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים‬
‫נקדים וברדים‬
‫‪11‬׃‪ 31‬ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני‬
‫‪12‬׃‪ 31‬ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי‬
‫את כל אשר לבן עשה לך‬
‫‪13‬׃‪ 31‬אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת‬
‫ושוב אל ארץ מולדתך‬
‫‪14‬׃‪ 31‬ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו‬
‫‪15‬׃‪ 31‬הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו‬
‫‪16‬׃‪ 31‬כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך‬
‫עשה‬
‫‪17‬׃‪ 31‬ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים‬
‫‪18‬׃‪ 31‬וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל‬
‫יצחק אביו ארצה כנען‬
‫‪19‬׃‪ 31‬ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה‬
‫‪20‬׃‪ 31‬ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא‬
‫‪21‬׃‪ 31‬ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד‬
‫‪22‬׃‪ 31‬ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב‬
‫‪23‬׃‪ 31‬ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד‬
‫‪24‬׃‪ 31‬ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד‬
‫רע‬
‫‪25‬׃‪ 31‬וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד‬
‫‪26‬׃‪ 31‬ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב‬
‫‪27‬׃‪ 31‬למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור‬
‫‪28‬׃‪ 31‬ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו‬
‫‪29‬׃‪ 31‬יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב‬
‫מטוב עד רע‬
‫‪30‬׃‪ 31‬ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי‬
‫‪31‬׃‪ 31‬ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי‬
‫‪32‬׃‪ 31‬עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב‬
‫כי רחל גנבתם‬
‫‪33‬׃‪ 31‬ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא‬
‫באהל רחל‬
‫‪34‬׃‪ 31‬ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא‬
‫‪35‬׃‪ 31‬ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש‬
‫ולא מצא את התרפים‬
‫‪36‬׃‪ 31‬ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי‬
‫‪37‬׃‪ 31‬כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין‬
‫שנינו‬
‫‪38‬׃‪ 31‬זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי‬
‫‪39‬׃‪ 31‬טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה‬
‫‪40‬׃‪ 31‬הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני‬
‫‪41‬׃‪ 31‬זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף‬
‫את משכרתי עשרת מנים‬
‫‪42‬׃‪ 31‬לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת‬
‫יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש‬
‫‪43‬׃‪ 31‬ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי‬
‫הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו‬
‫‪44‬׃‪ 31‬ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך‬
‫‪45‬׃‪ 31‬ויקח יעקב אבן וירימה מצבה‬
‫‪46‬׃‪ 31‬ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל‬
‫‪47‬׃‪ 31‬ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד‬
‫‪48‬׃‪ 31‬ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד‬
‫‪49‬׃‪ 31‬והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו‬
‫‪50‬׃‪ 31‬אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך‬
‫‪51‬׃‪ 31‬ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך‬
‫‪52‬׃‪ 31‬עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את‬
‫הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה‬
‫‪53‬׃‪ 31‬אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק‬
‫‪54‬׃‪ 31‬ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 32‬‬ ‫)‪(33 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 32‬וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו‬
‫‪ 2‬׃‪ 32‬ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים‬
‫‪ 3‬׃‪ 32‬ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים פ‬
‫‪ 4‬׃‪ 32‬וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום‬
‫ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה‬ ‫‪ 5‬׃‪32‬‬

‫‪ 6‬׃‪ 32‬ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך‬
‫‪ 7‬׃‪ 32‬וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות‬
‫איש עמו‬
‫‪ 8‬׃‪ 32‬ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני‬
‫מחנות‬
‫‪ 9‬׃‪ 32‬ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה‬
‫‪10‬׃‪ 32‬ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך‬
‫ואיטיבה עמך‬
‫‪11‬׃‪ 32‬קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה‬
‫ועתה הייתי לשני מחנות‬
‫‪12‬׃‪ 32‬הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים‬
‫‪13‬׃‪ 32‬ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב‬
‫‪14‬׃‪ 32‬וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו‬
‫‪15‬׃‪ 32‬עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים‬
‫‪16‬׃‪ 32‬גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה‬
‫‪17‬׃‪ 32‬ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר‬
‫ובין עדר‬
‫‪18‬׃‪ 32‬ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה‬
‫לפניך‬
‫‪19‬׃‪ 32‬ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו‬
‫‪20‬׃‪ 32‬ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה‬
‫תדברון אל עשו במצאכם אתו‬
‫‪21‬׃‪ 32‬ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן‬
‫אראה פניו אולי ישא פני‬
‫‪22‬׃‪ 32‬ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה‬
‫‪23‬׃‪ 32‬ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את‬
‫מעבר יבק‬
‫‪24‬׃‪ 32‬ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו‬
‫‪25‬׃‪ 32‬ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר‬
‫‪26‬׃‪ 32‬וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו‬
‫‪27‬׃‪ 32‬ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני‬
‫‪28‬׃‪ 32‬ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב‬
‫‪29‬׃‪ 32‬ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל‬
‫‪30‬׃‪ 32‬וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם‬
‫‪31‬׃‪ 32‬ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי‬
‫‪32‬׃‪ 32‬ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו‬
‫‪33‬׃‪ 32‬על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף‬
‫ירך יעקב בגיד הנשה‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 33‬‬ ‫)‪(20 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 33‬וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה‬
‫ועל רחל ועל שתי השפחות‬
‫‪ 2‬׃‪ 33‬וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף‬
‫אחרנים‬
‫‪ 3‬׃‪ 33‬והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‬
‫‪ 4‬׃‪ 33‬וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו]‪ [4‬ויבכו‬
‫‪ 5‬׃‪ 33‬וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן‬
‫אלהים את עבדך‬
‫‪ 6‬׃‪ 33‬ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין‬
‫‪ 7‬׃‪ 33‬ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו‬
‫‪ 8‬׃‪ 33‬ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני‬
‫‪ 9‬׃‪ 33‬ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך‬
‫‪10‬׃‪ 33‬ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך‬
‫כראת פני אלהים ותרצני‬
‫‪11‬׃‪ 33‬קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח‬
‫‪12‬׃‪ 33‬ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך‬
‫‪13‬׃‪ 33‬ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו‬
‫כל הצאן‬
‫‪14‬׃‪ 33‬יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים‬
‫עד אשר אבא אל אדני שעירה‬
‫‪15‬׃‪ 33‬ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני‬
‫‪16‬׃‪ 33‬וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה‬
‫‪17‬׃‪ 33‬ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות ס‬
‫‪18‬׃‪ 33‬ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר‬
‫‪19‬׃‪ 33‬ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה‬
‫‪20‬׃‪ 33‬ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 34‬‬ ‫)‪(31 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 34‬ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ‬
‫‪ 2‬׃‪ 34‬וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה‬
‫‪ 3‬׃‪ 34‬ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער‬
‫‪ 4‬׃‪ 34‬ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה‬
‫‪ 5‬׃‪ 34‬ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם‬
‫‪ 6‬׃‪ 34‬ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו‬
‫‪ 7‬׃‪ 34‬ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל‬
‫לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה‬
‫‪ 8‬׃‪ 34‬וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה‬
‫‪ 9‬׃‪ 34‬והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם‬
‫‪10‬׃‪ 34‬ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה‬
‫‪11‬׃‪ 34‬ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן‬
‫‪12‬׃‪ 34‬הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה‬
‫‪13‬׃‪ 34‬ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם‬
‫‪14‬׃‪ 34‬ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה‬
‫הוא לנו‬
‫‪15‬׃‪ 34‬אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר‬
‫‪16‬׃‪ 34‬ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד‬
‫‪17‬׃‪ 34‬ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו‬
‫‪18‬׃‪ 34‬וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור‬
‫‪19‬׃‪ 34‬ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו‬
‫‪20‬׃‪ 34‬ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר‬
‫‪21‬׃‪ 34‬האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם‬
‫את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם‬
‫‪22‬׃‪ 34‬אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם‬
‫נמלים‬
‫‪23‬׃‪ 34‬מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו‬
‫‪24‬׃‪ 34‬וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו‬
‫‪25‬׃‪ 34‬ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש‬
‫חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר‬
‫‪26‬׃‪ 34‬ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו‬
‫‪27‬׃‪ 34‬בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם‬
‫‪28‬׃‪ 34‬את צאנם ואת בקרם ואת חמריה]‪[t‬ם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו‬
‫‪29‬׃‪ 34‬ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית‬
‫‪30‬׃‪ 34‬ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני‬
‫מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי‬
‫‪31‬׃‪ 34‬ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 35‬‬ ‫)‪(29 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 35‬ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך‬
‫מפני עשו אחיך‬
‫‪ 2‬׃‪ 35‬ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו‬
‫והחליפו שמלתיכם‬
‫‪ 3‬׃‪ 35‬ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר‬
‫הלכתי‬
‫‪ 4‬׃‪ 35‬ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם‬
‫יעקב תחת האלה אשר עם שכם‬
‫‪ 5‬׃‪ 35‬ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב‬
‫‪ 6‬׃‪ 35‬ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו‬
‫‪ 7‬׃‪ 35‬ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו‬
‫‪ 8‬׃‪ 35‬ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות פ‬
‫‪ 9‬׃‪ 35‬וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו‬
‫‪10‬׃‪ 35‬ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את‬
‫שמו ישראל‬
‫‪11‬׃‪ 35‬ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך‬
‫יצאו‬
‫‪12‬׃‪ 35‬ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ‬
‫‪13‬׃‪ 35‬ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו‬
‫‪14‬׃‪ 35‬ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן‬
‫‪15‬׃‪ 35‬ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל‬
‫‪16‬׃‪ 35‬ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה‬
‫‪17‬׃‪ 35‬ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן‬
‫‪18‬׃‪ 35‬ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין‬
‫‪19‬׃‪ 35‬ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם‬
‫‪20‬׃‪ 35‬ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום‬
‫‪21‬׃‪ 35‬ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר‬
‫‪22‬׃‪ 35‬ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל פ‬
‫ויהיו בני יעקב שנים עשר‬
‫‪23‬׃‪ 35‬בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן‬
‫‪24‬׃‪ 35‬בני רחל יוסף ובנימן‬
‫‪25‬׃‪ 35‬ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי‬
‫‪26‬׃‪ 35‬ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם‬
‫‪27‬׃‪ 35‬ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק‬
‫‪28‬׃‪ 35‬ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה‬
‫‪29‬׃‪ 35‬ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 36‬‬ ‫)‪(43 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 36‬ואלה תלדות עשו הוא אדום‬
‫‪ 2‬׃‪ 36‬עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון‬
‫החוי‬
‫‪ 3‬׃‪ 36‬ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות‬
‫‪ 4‬׃‪ 36‬ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל‬
‫‪ 5‬׃‪ 36‬ואהליבמה ילדה את *יעיש **יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ‬
‫כנען‬
‫‪ 6‬׃‪ 36‬ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל‬
‫בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו‬
‫‪ 7‬׃‪ 36‬כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם‬
‫‪ 8‬׃‪ 36‬וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום‬
‫‪ 9‬׃‪ 36‬ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר‬
‫‪10‬׃‪ 36‬אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו‬
‫‪11‬׃‪ 36‬ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז‬
‫‪12‬׃‪ 36‬ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו‬
‫‪13‬׃‪ 36‬ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו‬
‫‪14‬׃‪ 36‬ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את *יעיש **יעוש ואת‬
‫יעלם ואת קרח‬
‫‪15‬׃‪ 36‬אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז‬
‫‪16‬׃‪ 36‬אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה‬
‫‪17‬׃‪ 36‬ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל‬
‫בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו‬
‫‪18‬׃‪ 36‬ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת‬
‫ענה אשת עשו‬
‫‪19‬׃‪ 36‬אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום ס‬
‫‪20‬׃‪ 36‬אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה‬
‫‪21‬׃‪ 36‬ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום‬
‫‪22‬׃‪ 36‬ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע‬
‫‪23‬׃‪ 36‬ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם‬
‫‪24‬׃‪ 36‬ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים‬
‫לצבעון אביו‬
‫‪25‬׃‪ 36‬ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה‬
‫‪26‬׃‪ 36‬ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן‬
‫‪27‬׃‪ 36‬אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן‬
‫‪28‬׃‪ 36‬אלה בני דישן עוץ וארן‬
‫‪29‬׃‪ 36‬אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה‬
‫‪30‬׃‪ 36‬אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר פ‬
‫‪31‬׃‪ 36‬ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל‬
‫‪32‬׃‪ 36‬וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה‬
‫‪33‬׃‪ 36‬וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה‬
‫‪34‬׃‪ 36‬וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני‬
‫‪35‬׃‪ 36‬וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית‬
‫‪36‬׃‪ 36‬וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה‬
‫‪37‬׃‪ 36‬וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר‬
‫‪38‬׃‪ 36‬וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור‬
‫‪39‬׃‪ 36‬וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד‬
‫בת מי זהב‬
‫‪40‬׃‪ 36‬ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת‬
‫‪41‬׃‪ 36‬אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן‬
‫‪42‬׃‪ 36‬אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר‬
‫‪43‬׃‪ 36‬אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 37‬‬ ‫)‪(36 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 37‬וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען‬
‫‪ 2‬׃‪ 37‬אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני‬
‫בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם‬
‫‪ 3‬׃‪ 37‬וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים‬
‫‪ 4‬׃‪ 37‬ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם‬
‫‪ 5‬׃‪ 37‬ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו‬
‫‪ 6‬׃‪ 37‬ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי‬
‫‪ 7‬׃‪ 37‬והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה‬
‫אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי‬
‫‪ 8‬׃‪ 37‬ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על‬
‫חלמתיו ועל דבריו‬
‫‪ 9‬׃‪ 37‬ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח‬
‫ואחד עשר כוכבים משתחוים לי‬
‫‪10‬׃‪ 37‬ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא‬
‫נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה‬
‫‪11‬׃‪ 37‬ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר‬
‫‪12‬׃‪ 37‬וילכו אחיו לרעות את צאן]‪ [4‬אביהם בשכם‬
‫‪13‬׃‪ 37‬ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני‬
‫‪14‬׃‪ 37‬ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון‬
‫ויבא שכמה‬
‫‪15‬׃‪ 37‬וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש‬
‫‪16‬׃‪ 37‬ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים‬
‫‪17‬׃‪ 37‬ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם‬
‫בדתן‬
‫‪18‬׃‪ 37‬ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו‬
‫‪19‬׃‪ 37‬ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא‬
‫‪20‬׃‪ 37‬ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו‬
‫חלמתיו‬
‫‪21‬׃‪ 37‬וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש‬
 ‫‪22‬׃‪ 37‬ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו‬
‫בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו‬
‫‪23‬׃‪ 37‬ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו‬
‫‪24‬׃‪ 37‬ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים‬
‫‪25‬׃‪ 37‬וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם‬
‫נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה‬
‫‪26‬׃‪ 37‬ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו‬
‫‪27‬׃‪ 37‬לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו‬
‫‪28‬׃‪ 37‬ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף‬
‫לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה‬
‫‪29‬׃‪ 37‬וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו‬
‫‪30‬׃‪ 37‬וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא‬
‫‪31‬׃‪ 37‬ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם‬
‫‪32‬׃‪ 37‬וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא‬
‫אם לא‬
‫‪33‬׃‪ 37‬ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף‬
‫‪34‬׃‪ 37‬ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים‬
‫‪35‬׃‪ 37‬ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה‬
‫ויבך אתו אביו‬
‫‪36‬׃‪ 37‬והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 38‬‬ ‫)‪(30 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 38‬ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה‬
‫‪ 2‬׃‪ 38‬וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה‬
‫‪ 3‬׃‪ 38‬ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער‬
‫‪ 4‬׃‪ 38‬ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן‬
‫‪ 5‬׃‪ 38‬ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו‬
‫‪ 6‬׃‪ 38‬ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר‬
‫‪ 7‬׃‪ 38‬ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה‬
‫‪ 8‬׃‪ 38‬ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך‬
‫‪ 9‬׃‪ 38‬וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע‬
‫לאחיו‬
‫‪10‬׃‪ 38‬וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו‬
‫‪11‬׃‪ 38‬ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם‬
‫הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה‬
‫‪12‬׃‪ 38‬וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה‬
‫רעהו העדלמי תמנתה‬
‫‪13‬׃‪ 38‬ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו‬
‫‪14‬׃‪ 38‬ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה‬
‫כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה‬
‫‪15‬׃‪ 38‬ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה‬
‫‪16‬׃‪ 38‬ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן‬
‫לי כי תבוא אלי‬
‫‪17‬׃‪ 38‬ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך‬
‫‪18‬׃‪ 38‬ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא‬
‫אליה ותהר לו‬
‫‪19‬׃‪ 38‬ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה‬
‫‪20‬׃‪ 38‬וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה‬
‫‪21‬׃‪ 38‬וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה‬
‫קדשה‬
‫‪22‬׃‪ 38‬וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה‬
‫‪23‬׃‪ 38‬ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה‬
‫‪24‬׃‪ 38‬ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר‬
‫יהודה הוציאוה ותשרף‬
‫‪25‬׃‪ 38‬הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי‬
‫החתמת והפתילים והמטה האלה‬
‫‪26‬׃‪ 38‬ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה‬
‫‪27‬׃‪ 38‬ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה‬
‫‪28‬׃‪ 38‬ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה‬
‫‪29‬׃‪ 38‬ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ‬
‫‪30‬׃‪ 38‬ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 39‬‬ ‫)‪(23 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 39‬ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים‬
‫אשר הורדהו שמה‬
‫‪ 2‬׃‪ 39‬ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי‬
‫‪ 3‬׃‪ 39‬וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו‬
‫‪ 4‬׃‪ 39‬וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו‬
‫‪ 5‬׃‪ 39‬ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף‬
‫ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה‬
‫‪ 6‬׃‪ 39‬ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי‬
‫יוסף יפה תאר ויפה מראה‬
‫‪ 7‬׃‪ 39‬ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי‬
‫‪ 8‬׃‪ 39‬וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי‬
‫‪ 9‬׃‪ 39‬איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך‬
‫אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים‬
‫‪10‬׃‪ 39‬ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה‬
‫‪11‬׃‪ 39‬ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית‬
‫‪12‬׃‪ 39‬ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה‬
‫‪13‬׃‪ 39‬ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה‬
‫‪14‬׃‪ 39‬ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב‬
‫עמי ואקרא בקול גדול‬
‫‪15‬׃‪ 39‬ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה‬
‫‪16‬׃‪ 39‬ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו‬
‫‪17‬׃‪ 39‬ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי‬
‫‪18‬׃‪ 39‬ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה‬
‫‪19‬׃‪ 39‬ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה]‪ [t‬לי עבדך‬
‫ויחר אפו‬
‫‪20‬׃‪ 39‬ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר *אסורי **אסירי המלך אסורים‬
‫ויהי שם בבית הסהר‬
‫‪21‬׃‪ 39‬ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר‬
‫‪22‬׃‪ 39‬ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא‬
‫היה עשה‬
‫‪23‬׃‪ 39‬אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח‬
‫ס‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 40‬‬ ‫)‪(23 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 40‬ויהי אחר הדברים האלה ח]‪[t‬טאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים‬
‫‪ 2‬׃‪ 40‬ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים‬
‫‪ 3‬׃‪ 40‬ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם‬
‫‪ 4‬׃‪ 40‬ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר‬
‫‪ 5‬׃‪ 40‬ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך‬
‫מצרים אשר אסורים בבית הסהר‬
‫‪ 6‬׃‪ 40‬ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים‬
‫‪ 7‬׃‪ 40‬וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום‬
‫‪ 8‬׃‪ 40‬ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו‬
‫נא לי‬
‫‪ 9‬׃‪ 40‬ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני‬
‫‪10‬׃‪ 40‬ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים‬
‫‪11‬׃‪ 40‬וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה‬

‫‪12‬׃‪ 40‬ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם‬

‫‪13‬׃‪ 40‬בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט‬
‫הראשון אשר היית משקהו‬
‫‪14‬׃‪ 40‬כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני‬
‫מן הבית הזה‬
‫‪15‬׃‪ 40‬כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור‬
‫‪16‬׃‪ 40‬וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על‬
‫ראשי‬
‫‪17‬׃‪ 40‬ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי‬
‫‪18‬׃‪ 40‬ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם‬
‫‪19‬׃‪ 40‬בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך‬
‫מעליך‬
‫‪20‬׃‪ 40‬ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים‬
‫ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו‬
‫‪21‬׃‪ 40‬וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה‬
‫‪22‬׃‪ 40‬ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף‬
‫‪23‬׃‪ 40‬ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 41‬‬ ‫)‪(57 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 41‬ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר‬
‫‪ 2‬׃‪ 41‬והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו‬
‫‪ 3‬׃‪ 41‬והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל‬
‫הפרות על שפת היאר‬
‫‪ 4‬׃‪ 41‬ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ‬
‫פרעה‬
‫‪ 5‬׃‪ 41‬ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות‬
‫‪ 6‬׃‪ 41‬והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן‬
‫‪ 7‬׃‪ 41‬ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום‬
‫‪ 8‬׃‪ 41‬ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה‬
‫להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה‬
‫‪ 9‬׃‪ 41‬וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום‬
‫‪10‬׃‪ 41‬פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים‬
‫‪11‬׃‪ 41‬ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו‬
‫‪12‬׃‪ 41‬ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו‬
‫פתר‬
‫‪13‬׃‪ 41‬ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה‬
‫‪14‬׃‪ 41‬וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה‬
‫‪15‬׃‪ 41‬ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום‬
‫לפתר אתו‬
‫‪16‬׃‪ 41‬ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה‬
‫‪17‬׃‪ 41‬וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר‬
‫‪18‬׃‪ 41‬והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו‬
‫‪19‬׃‪ 41‬והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה‬
‫בכל ארץ מצרים לרע‬
‫‪20‬׃‪ 41‬ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת‬
‫‪21‬׃‪ 41‬ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ‬
‫‪22‬׃‪ 41‬וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות‬
‫‪23‬׃‪ 41‬והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם‬
‫‪24‬׃‪ 41‬ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי‬
‫‪25‬׃‪ 41‬ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה‬
‫‪26‬׃‪ 41‬שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא‬
‫‪27‬׃‪ 41‬ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות‬
‫הקדים יהיו שבע שני רעב‬
‫‪28‬׃‪ 41‬הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה‬
‫‪29‬׃‪ 41‬הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים‬
‫‪30‬׃‪ 41‬וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ‬
‫‪31‬׃‪ 41‬ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד‬
‫‪32‬׃‪ 41‬ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו‬
‫‪33‬׃‪ 41‬ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים‬
‫‪34‬׃‪ 41‬יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע‬
‫‪35‬׃‪ 41‬ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו‬
‫והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב‬ ‫‪36‬׃‪41‬‬

‫‪37‬׃‪ 41‬וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו‬

‫‪38‬׃‪ 41‬ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו‬
‫‪39‬׃‪ 41‬ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך‬
‫‪40‬׃‪ 41‬אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך‬
‫‪41‬׃‪ 41‬ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים‬
‫‪42‬׃‪ 41‬ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד‬
‫הזהב על צוארו‬
‫‪43‬׃‪ 41‬וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים‬
‫‪44‬׃‪ 41‬ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ‬
‫מצרים‬
‫‪45‬׃‪ 41‬ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי]‪ [c‬פרע כהן אן לאשה‬
‫ויצא יוסף על ארץ מצרים‬
‫‪46‬׃‪ 41‬ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל‬
‫ארץ מצרים‬
‫‪47‬׃‪ 41‬ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים‬
‫‪48‬׃‪ 41‬ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר‬
‫סביבתיה נתן בתוכה‬
‫‪49‬׃‪ 41‬ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר‬
‫‪50‬׃‪ 41‬וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי]‪ [c‬פרע כהן‬
‫און‬
‫‪51‬׃‪ 41‬ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי‬
‫‪52‬׃‪ 41‬ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי‬
‫‪53‬׃‪ 41‬ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים‬
‫‪54‬׃‪ 41‬ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים‬
‫היה לחם‬
‫‪55‬׃‪ 41‬ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף‬
‫אשר יאמר לכם תעשו‬
‫‪56‬׃‪ 41‬והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב‬
‫בארץ מצרים‬
‫‪57‬׃‪ 41‬וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 42‬‬ ‫)‪(38 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 42‬וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו‬
‫‪ 2‬׃‪ 42‬ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות‬
‫‪ 3‬׃‪ 42‬וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים‬
‫‪ 4‬׃‪ 42‬ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון‬
‫‪ 5‬׃‪ 42‬ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען‬
‫‪ 6‬׃‪ 42‬ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו‬
‫אפים ארצה‬
‫‪ 7‬׃‪ 42‬וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם‬
‫ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל‬
‫‪ 8‬׃‪ 42‬ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו‬
‫‪ 9‬׃‪ 42‬ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ‬
‫באתם‬
‫‪10‬׃‪ 42‬ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל‬
‫‪11‬׃‪ 42‬כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים‬
‫‪12‬׃‪ 42‬ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות‬
‫‪13‬׃‪ 42‬ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו‬
‫היום והאחד איננו‬
‫‪14‬׃‪ 42‬ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם‬
‫‪15‬׃‪ 42‬בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה‬
‫‪16‬׃‪ 42‬שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי‬
‫פרעה כי מרגלים אתם‬
‫‪17‬׃‪ 42‬ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים‬
‫‪18‬׃‪ 42‬ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא‬
‫‪19‬׃‪ 42‬אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם‬
‫‪20‬׃‪ 42‬ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן‬
‫‪21‬׃‪ 42‬ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו‬
‫אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת‬
‫‪22‬׃‪ 42‬ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו‬
‫הנה נדרש‬
‫‪23‬׃‪ 42‬והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם‬
‫‪24‬׃‪ 42‬ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם‬
‫‪25‬׃‪ 42‬ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך‬
‫ויעש להם כן‬
‫‪26‬׃‪ 42‬וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם‬
‫‪27‬׃‪ 42‬ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו‬
‫‪28‬׃‪ 42‬ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה‬
‫זאת עשה אלהים לנו‬
‫‪29‬׃‪ 42‬ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר‬
‫‪30‬׃‪ 42‬דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ‬
‫‪31‬׃‪ 42‬ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים‬
‫‪32‬׃‪ 42‬שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען‬
‫‪33‬׃‪ 42‬ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת‬
‫רעבון בתיכם קחו ולכו‬
‫‪34‬׃‪ 42‬והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן‬
‫לכם ואת הארץ תסחרו‬
‫‪35‬׃‪ 42‬ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה‬
‫ואביהם וייראו‬
‫‪36‬׃‪ 42‬ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף אינ]‪[t‬נו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו‬
‫עלי היו כלנה‬
‫‪37‬׃‪ 42‬ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי‬
‫ואני אשיבנו אליך‬
‫‪38‬׃‪ 42‬ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו‬
‫בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 43‬‬ ‫)‪(34 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 43‬והרעב כבד בארץ‬
‫‪ 2‬׃‪ 43‬ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו‬
‫מעט אכל‬
‫‪ 3‬׃‪ 43‬ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם‬
‫‪ 4‬׃‪ 43‬אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל‬
‫‪ 5‬׃‪ 43‬ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם‬
‫‪ 6‬׃‪ 43‬ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח‬
‫‪ 7‬׃‪ 43‬ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על‬
‫פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם‬
‫‪ 8‬׃‪ 43‬ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם‬
‫אנחנו גם אתה גם טפנו‬
‫‪ 9‬׃‪ 43‬אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים‬

‫‪10‬׃‪ 43‬כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים‬

‫‪11‬׃‪ 43‬ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו‬
‫לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים‬
‫‪12‬׃‪ 43‬וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא‬
‫‪13‬׃‪ 43‬ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש‬
‫‪14‬׃‪ 43‬ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר‬
‫שכלתי שכלתי‬
‫‪15‬׃‪ 43‬ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים‬
‫ויעמדו לפני יוסף‬
‫‪16‬׃‪ 43‬וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח‬
‫והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים‬
‫‪17‬׃‪ 43‬ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף‬
‫‪18‬׃‪ 43‬וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה‬
‫אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו‬
‫‪19‬׃‪ 43‬ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית‬
‫‪20‬׃‪ 43‬ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל‬
‫‪21‬׃‪ 43‬ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו‬
‫במשקלו ונשב אתו בידנו‬
‫‪22‬׃‪ 43‬וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו‬
‫‪23‬׃‪ 43‬ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא‬
‫אלי ויוצא אלהם את שמעון‬
‫‪24‬׃‪ 43‬ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם‬
‫‪25‬׃‪ 43‬ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם‬
‫‪26‬׃‪ 43‬ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה‬
‫‪27‬׃‪ 43‬וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי‬
‫‪28‬׃‪ 43‬ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו *וישתחו **וישתחוו‬
‫‪29‬׃‪ 43‬וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי‬
‫ויאמר אלהים יחנך בני‬
‫‪30‬׃‪ 43‬וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה‬
‫‪31‬׃‪ 43‬וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם‬
‫‪32‬׃‪ 43‬וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל‬
‫את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים‬
‫‪33‬׃‪ 43‬וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו‬
‫‪34‬׃‪ 43‬וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו‬

‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 44‬‬ ‫)‪(34 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 44‬ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף‬
‫איש בפי אמתחתו‬
‫‪ 2‬׃‪ 44‬ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר‬

‫‪ 3‬׃‪ 44‬הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם‬

‫‪ 4‬׃‪ 44‬הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם‬
‫ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה‬
‫‪ 5‬׃‪ 44‬הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם‬
‫‪ 6‬׃‪ 44‬וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה‬
‫‪ 7‬׃‪ 44‬ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה‬
‫‪ 8‬׃‪ 44‬הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך‬
‫כסף או זהב‬
‫‪ 9‬׃‪ 44‬אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים‬
‫‪10‬׃‪ 44‬ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים‬
‫‪11‬׃‪ 44‬וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו‬
‫‪12‬׃‪ 44‬ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן‬
‫‪13‬׃‪ 44‬ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה‬
‫‪14‬׃‪ 44‬ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה‬
‫‪15‬׃‪ 44‬ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני‬
‫‪16‬׃‪ 44‬ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו‬
‫עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו‬
‫‪17‬׃‪ 44‬ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו‬
‫לשלום אל אביכם פ‬
‫‪18‬׃‪ 44‬ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך‬
‫כי כמוך כפרעה‬
‫‪19‬׃‪ 44‬אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח‬
‫‪20‬׃‪ 44‬ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו‬
‫ואביו אהבו‬
‫‪21‬׃‪ 44‬ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו‬
‫‪22‬׃‪ 44‬ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת‬
‫‪23‬׃‪ 44‬ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני‬
‫‪24‬׃‪ 44‬ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני‬
‫‪25‬׃‪ 44‬ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל‬
‫‪26‬׃‪ 44‬ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש‬
‫ואחינו הקטן איננו אתנו‬
‫‪27‬׃‪ 44‬ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי‬
‫‪28‬׃‪ 44‬ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה‬
‫‪29‬׃‪ 44‬ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה‬
‫‪30‬׃‪ 44‬ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו‬
‫‪31‬׃‪ 44‬והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה‬
‫‪32‬׃‪ 44‬כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים‬
‫‪33‬׃‪ 44‬ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו‬
‫‪34‬׃‪ 44‬כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 45‬‬ ‫)‪(28 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 45‬ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש‬
‫אתו בהתודע יוסף אל אחיו‬
‫‪ 2‬׃‪ 45‬ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה‬
‫‪ 3‬׃‪ 45‬ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו‬
‫מפניו‬
‫‪ 4‬׃‪ 45‬ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי‬
‫מצרימה‬
‫‪ 5‬׃‪ 45‬ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם‬
‫‪ 6‬׃‪ 45‬כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר‬
‫‪ 7‬׃‪ 45‬וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה‬
‫‪ 8‬׃‪ 45‬ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל‬
‫בכל ארץ מצרים‬
‫‪ 9‬׃‪ 45‬מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה‬
‫אלי אל תעמד‬
‫‪10‬׃‪ 45‬וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך‬
‫‪11‬׃‪ 45‬וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך‬
‫‪12‬׃‪ 45‬והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם‬
‫‪13‬׃‪ 45‬והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה‬
‫‪14‬׃‪ 45‬ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו‬
‫‪15‬׃‪ 45‬וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו‬
‫‪16‬׃‪ 45‬והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו‬
‫‪17‬׃‪ 45‬ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען‬
‫‪18‬׃‪ 45‬וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב‬
‫הארץ‬
‫‪19‬׃‪ 45‬ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם‬
‫ובאתם‬
‫‪20‬׃‪ 45‬ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא‬
‫‪21‬׃‪ 45‬ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך‬
‫‪22‬׃‪ 45‬לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת‬
‫‪23‬׃‪ 45‬ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון‬
‫לאביו לדרך‬
‫‪24‬׃‪ 45‬וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך‬
‫‪25‬׃‪ 45‬ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם‬
‫‪26‬׃‪ 45‬ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין‬
‫להם‬
‫‪27‬׃‪ 45‬וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת‬
‫אתו ותחי רוח יעקב אביהם‬
‫‪28‬׃‪ 45‬ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 46‬‬ ‫)‪(34 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 46‬ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק‬
‫‪ 2‬׃‪ 46‬ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני‬
‫‪ 3‬׃‪ 46‬ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם‬
‫‪ 4‬׃‪ 46‬אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך‬
‫‪ 5‬׃‪ 46‬ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות‬
‫אשר שלח פרעה לשאת אתו‬
‫‪ 6‬׃‪ 46‬ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו‬
‫‪ 7‬׃‪ 46‬בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה ס‬
‫‪ 8‬׃‪ 46‬ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן‬
‫‪ 9‬׃‪ 46‬ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי‬
‫‪10‬׃‪ 46‬ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית‬
‫‪11‬׃‪ 46‬ובני לוי גרשון קהת ומררי‬
‫‪12‬׃‪ 46‬ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ‬
‫חצרון וחמול‬
‫‪13‬׃‪ 46‬ובני יששכר תולע ופוה]‪ [t‬ויוב ושמרון‬
‫‪14‬׃‪ 46‬ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל‬
‫‪15‬׃‪ 46‬אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים‬
‫ושלש‬
‫‪16‬׃‪ 46‬ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי‬
‫‪17‬׃‪ 46‬ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל‬
‫‪18‬׃‪ 46‬אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש‬
‫‪19‬׃‪ 46‬בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן‬
‫‪20‬׃‪ 46‬ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי]‪ [c‬פרע כהן אן את מנשה ואת‬
‫אפרים‬
‫‪21‬׃‪ 46‬ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד‬
‫‪22‬׃‪ 46‬אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר‬
‫‪23‬׃‪ 46‬ובני דן חשים‬
‫‪24‬׃‪ 46‬ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם‬
‫‪25‬׃‪ 46‬אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה‬
‫‪26‬׃‪ 46‬כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש‬
‫‪27‬׃‪ 46‬ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים פ‬
‫‪28‬׃‪ 46‬ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן‬
‫‪29‬׃‪ 46‬ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך‬
‫על צואריו עוד‬
‫‪30‬׃‪ 46‬ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי‬
‫‪31‬׃‪ 46‬ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי‬
‫אשר בארץ כנען באו אלי‬
‫‪32‬׃‪ 46‬והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו‬
‫‪33‬׃‪ 46‬והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם‬
‫‪34‬׃‪ 46‬ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו‬
‫בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 47‬‬ ‫)‪(31 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 47‬ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען‬
‫והנם בארץ גשן‬
‫‪ 2‬׃‪ 47‬ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה‬
‫‪ 3‬׃‪ 47‬ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם‬
‫אבותינו‬
‫‪ 4‬׃‪ 47‬ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ‬
‫כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן‬
‫‪ 5‬׃‪ 47‬ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך‬
‫‪ 6‬׃‪ 47‬ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת‬
‫ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי‬
‫‪ 7‬׃‪ 47‬ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה‬
‫‪ 8‬׃‪ 47‬ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך‬
‫‪ 9‬׃‪ 47‬ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי‬
‫ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם‬
‫‪10‬׃‪ 47‬ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה‬
‫‪11‬׃‪ 47‬ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס‬
‫כאשר צוה פרעה‬
‫‪12‬׃‪ 47‬ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף‬
‫‪13‬׃‪ 47‬ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב‬
‫‪14‬׃‪ 47‬וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא‬
‫יוסף את הכסף ביתה פרעה‬
 ‫‪15‬׃‪ 47‬ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם‬
‫ולמה נמות נגדך כי אפס כסף‬
‫‪16‬׃‪ 47‬ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף‬
‫‪17‬׃‪ 47‬ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר‬
‫ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא‬
‫‪18‬׃‪ 47‬ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף‬
‫ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו‬
‫‪19‬׃‪ 47‬למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו‬
‫ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם‬
‫‪20‬׃‪ 47‬ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב‬
‫ותהי הארץ לפרעה‬
‫‪21‬׃‪ 47‬ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו‬
‫‪22‬׃‪ 47‬רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה‬
‫על כן לא מכרו את אדמתם‬
‫‪23‬׃‪ 47‬ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את‬
‫האדמה‬
‫‪24‬׃‪ 47‬והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר‬
‫בבתיכם ולאכל לטפכם‬
‫‪25‬׃‪ 47‬ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה‬
‫‪26‬׃‪ 47‬וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם‬
‫לא היתה לפרעה‬
‫‪27‬׃‪ 47‬וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד‬
‫‪28‬׃‪ 47‬ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים‬
‫ומאת שנה‬
‫‪29‬׃‪ 47‬ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים‬
‫נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים‬
‫‪30‬׃‪ 47‬ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך‬
‫‪31‬׃‪ 47‬ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 48‬‬ ‫)‪(22 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 48‬ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה‬
‫ואת אפרים‬
‫‪ 2‬׃‪ 48‬ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה‬
‫‪ 3‬׃‪ 48‬ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי‬
‫‪ 4‬׃‪ 48‬ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך‬
‫אחזת עולם‬
‫‪ 5‬׃‪ 48‬ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה‬
‫כראובן ושמעון יהיו לי‬
‫‪ 6‬׃‪ 48‬ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם‬
‫‪ 7‬׃‪ 48‬ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם‬
‫בדרך אפרת הוא בית לחם‬
‫‪ 8‬׃‪ 48‬וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה‬
‫‪ 9‬׃‪ 48‬ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם‬
‫‪10‬׃‪ 48‬ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם‬
‫‪11‬׃‪ 48‬ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך‬
‫‪12‬׃‪ 48‬ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה‬
‫‪13‬׃‪ 48‬ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל‬
‫ויגש אליו‬
‫‪14‬׃‪ 48‬וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל‬
‫את ידיו כי מנשה הבכור‬
‫‪15‬׃‪ 48‬ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה‬
‫אתי מעודי עד היום הזה‬
‫‪16‬׃‪ 48‬המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק‬
‫וידגו לרב בקרב הארץ‬
‫‪17‬׃‪ 48‬וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו‬
‫להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה‬
‫‪18‬׃‪ 48‬ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו‬
‫‪19‬׃‪ 48‬וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו‬
‫הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים‬
‫‪20‬׃‪ 48‬ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את‬
‫אפרים לפני מנשה‬
‫‪21‬׃‪ 48‬ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם‬
‫‪22‬׃‪ 48‬ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי פ‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 49‬‬ ‫)‪(33 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 49‬ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים‬
‫‪ 2‬׃‪ 49‬הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם‬
‫‪ 3‬׃‪ 49‬ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז‬
‫‪ 4‬׃‪ 49‬פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה פ‬
‫‪ 5‬׃‪ 49‬שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם‬
‫‪ 6‬׃‪ 49‬בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור‬
‫‪ 7‬׃‪ 49‬ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל ס‬
‫‪ 8‬׃‪ 49‬יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך‬
‫‪ 9‬׃‪ 49‬גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו‬
‫‪10‬׃‪ 49‬לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא *שילה **שילו ולו יקהת עמים‬
‫‪11‬׃‪ 49‬אסרי לגפן *עירה **עירו ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים *סותה‬
‫**סותו‬
‫‪12‬׃‪ 49‬חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב פ‬
‫‪13‬׃‪ 49‬זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן ס‬
‫‪14‬׃‪ 49‬יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים‬
‫‪15‬׃‪ 49‬וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד ס‬
‫‪16‬׃‪ 49‬דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל‬
‫‪17‬׃‪ 49‬יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור‬
‫‪18‬׃‪ 49‬לישועתך קויתי יהוה‬
‫‪19‬׃‪ 49‬גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב ס‬
‫‪20‬׃‪ 49‬מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך ס‬
‫‪21‬׃‪ 49‬נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר ס‬
‫‪22‬׃‪ 49‬בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור‬
‫‪23‬׃‪ 49‬וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים‬
‫‪24‬׃‪ 49‬ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל‬
‫‪25‬׃‪ 49‬מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים‬
‫ורחם‬
‫‪26‬׃‪ 49‬ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר‬
‫אחיו פ‬
‫‪27‬׃‪ 49‬בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל‬
‫‪28‬׃‪ 49‬כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו‬
‫ברך אתם‬
‫‪29‬׃‪ 49‬ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה‬
‫עפרון החתי‬
‫‪30‬׃‪ 49‬במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת‬
‫עפרן החתי לאחזת קבר‬
‫‪31‬׃‪ 49‬שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את‬
‫לאה‬
‫‪32‬׃‪ 49‬מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת‬
‫‪33‬׃‪ 49‬ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx Chapter 50‬‬ ‫)‪(26 verses‬‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪ 1‬׃‪ 50‬ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו‬
‫‪ 2‬׃‪ 50‬ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל‬
‫‪ 3‬׃‪ 50‬וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום‬
‫‪ 4‬׃‪ 50‬ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא‬
‫באזני פרעה לאמר‬
‫‪ 5‬׃‪ 50‬אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה‬
‫אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה‬
‫‪ 6‬׃‪ 50‬ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך‬
‫‪ 7‬׃‪ 50‬ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים‬
‫‪ 8‬׃‪ 50‬וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן‬
‫‪ 9‬׃‪ 50‬ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד‬
‫‪10‬׃‪ 50‬ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו‬
‫אבל שבעת ימים‬
‫‪11‬׃‪ 50‬וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא‬
‫שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן‬
‫‪12‬׃‪ 50‬ויעשו בניו לו כן כאשר צום‬
‫‪13‬׃‪ 50‬וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה‬
‫לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא‬
‫‪14‬׃‪ 50‬וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו‬
‫‪15‬׃‪ 50‬ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה‬
‫אשר גמלנו אתו‬
‫‪16‬׃‪ 50‬ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר‬
‫‪17‬׃‪ 50‬כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי‬
‫אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו‬
‫‪18‬׃‪ 50‬וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים‬
‫‪19‬׃‪ 50‬ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני‬
‫‪20‬׃‪ 50‬ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב‬
‫‪21‬׃‪ 50‬ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם‬
‫‪22‬׃‪ 50‬וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים‬
‫‪23‬׃‪ 50‬וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף‬
‫‪24‬׃‪ 50‬ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל‬
‫הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב‬
‫‪25‬׃‪ 50‬וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה‬
‫‪26‬׃‪ 50‬וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים‬
‫‪xxxx‬‬
‫‪xxxx‬‬ ‫‪End of Genesis (50 chapters, 1533 verses).‬‬