‫ובאושפיזא [ובמלון] שרשאי לספר שלא קיבלוהו בפנים יפות כל כך במלון‪ ,‬כדי שלא יבואו הכל‬

‫להיטפל לאותו אדם ולהתאכסן בביתו‪ .‬ושאלו‪ :‬מאי נפקא מינה [מה יוצא מכאן] הלכה למעשה‪,‬‬
‫ממה שלמדנו שבדברים אלה משנים תלמידי חכמים? אמר מר זוטרא‪ :‬לאהדורי ליה אבידתא בטביעות‬
‫עינא [לענין להחזיר לו אבידה בטביעות העין]‪ .‬אי ידעינן ביה [אם יודעים אנו בו] שהוא לא‬
‫משני [משנה] אלא בהני תלת [בשלושה אלה] — מהדרינן ליה [מחזירים אנו לו] את אבידתו‪ ,‬ואי‬
‫משני במילי אחריני [ואם משנה גם בדברים אחרים] — לא מהדרינן ליה [אין אנו מחזירים לו]‪,‬‬
‫‪.‬שחוששים שמא שיקר‬
‫בהמשך לדבר זה על הדרישות הגבוהות להתנהגות מוסרית של תלמיד חכם מסופר‪ :‬מר זוטרא חסידא‬
‫[החסיד] אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא [נגנב לו כוס של כסף מבעל בית המלון שלו] ולא‬
‫ידעו מי גנבו‪ .‬חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה [ראה תלמיד אחד‬
‫שרוחץ את ידיו ומנגב אותן בגלימה של חבירו]‪ .‬אמר מר זוטרא‪ :‬היינו האי [זהו זה] האיש‬
‫שלא איכפת ליה אממונא דחבריה [לו מממון חבירו]‪ ,‬כפתיה ואודי [כפתו אותו והודה] האיש‬
‫‪.‬שהוא שגנב את הכוס‬
‫תניא [שנויה ברייתא]‪ :‬מודה ר' שמעון בן אלעזר בכלים חדשים שכבר שבעתן העין שעליהם חייב‬
‫להכריז‪ .‬ואלו הן כלים חדשים שלא שבעתן העין שאינו חייב להכריז‪ ,‬כגון בדי (צרורות) של‬
‫מחטים‪ ,‬וצרורות של צינוריות (מסגרות) ומחרוזות של קרדומות‪ .‬כל אלו שאמרו‪ ,‬אימתי הם‬
‫מותרים? בזמן שמצאן אחד אחד‪ ,‬אבל אם מצאן שנים שנים — חייב להכריז‪ ,‬כיון שיש כבר סימן‬
‫‪.‬במספר החפצים שאבדו‬
‫ושואלים‪ :‬מאי [מה פירוש] בדי? ומשיבים‪ :‬שוכי [כעין ענפים] ואמאי קרו ליה [ומדוע קוראים‬
‫להם] "בדי"? — דבר דתלו ביה מידי [שתולים בו דברים] "בד" קרו ליה [קוראים אותו]‪ .‬כי‬
‫‪.‬ההוא דתנן התם [וכמו זו ששנינו במשנה] בהלכות לולב‪ :‬עלה אחד בבד אחד כלומר‪ ,‬בענף אחד‬
‫א באותה ברייתא שהבאנו שנינו עוד‪ :‬וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר‪ :‬המציל מן הארי‪ ,‬או‬
‫מן הדוב‪ ,‬או מן הנמר‪ ,‬או מן הברדלס‪ ,‬או מן זוטו (גאותו) של ים‪ ,‬או משלוליתו (שטפונו)‬
‫של נהר‪ ,‬וכן המוצא בסרטיא (דרך המלך) או בפלטיא (כיכר ציבורית) גדולה‪ ,‬או בכל מקום אחר‬
‫‪.‬שהרבים מצויים שם‪ ,‬כל אלו — הרי אלו שלו‪ ,‬מפני שהבעלים מתיאשין מהן‬
‫בענין זה איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו‪ :‬כי קאמר [כאשר אמר] ר' שמעון בן‬
‫אלעזר דין זה במוצא במקום שהרבים מצויים שם‪ ,‬האם מדובר דווקא כשהיה זה במקום שיש שם‬
‫רוב גוים‪ ,‬אבל אם היה במקום ששם רוב ישראל — לא‪ ,‬אינו מתייאש‪ ,‬שכן סומך המאבד שיהודים‬
‫יחזירו לו את האבידה‪ ,‬או דלמא [שמא] אפילו ברוב ישראל נמי [גם כן] אמר‪ ,‬שכיון שיש שם‬
‫?רבים כבר נתייאש המאבד‬
‫ואם תמצא לומר כלומר‪ ,‬אם תחליט כי אפילו ברוב ישראל נמי [גם כן] אמר‪ ,‬האם פליגי רבנן‬
‫?עליה [חלוקים חכמים עליו]‪ ,‬או לא פליגי [חלוקים עליו]‬
‫ואם תמצא לומר פליגי [שחלוקים]‪ ,‬האם לומר כי ברוב ישראל ודאי פליגי [הם חולקים]‪ ,‬אולם‬
‫?עדיין יש לשאול האם גם ברוב גוים פליגי או לא פליגי [חולקים או אינם חולקים]‬
‫?ואם תמצא לומר פליגי [חולקים] אפילו ברוב גוים‪ ,‬האם הלכה כמותו או אין הלכה כמותו‬
‫אם תמצא לומר שהלכה כמותו‪ ,‬האם זה דוקא ברוב גוים או אפילו ברוב ישראל? והרי כאן שאלות‬
‫‪.‬רבות המתבססות זו על זו‬
‫כדי לברר אותן מציעים‪ :‬תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו בברייתא‪ :‬המוצא מעות‬
‫בבתי כנסיות‪ ,‬או בבתי מדרשות‪ ,‬או בכל מקום שהרבים מצויים שם — הרי אלו שלו‪ ,‬מפני‬
‫שהבעלים מתיאשין מהן‪ .‬ומעתה נברר‪ :‬מאן שמעת ליה דאזיל בתר רובא [מי שמעת אותו שהולך‬
‫אחר הרוב]‪ ,‬שסבור שמשגיחים בענין זה של רבים מצויים‪ ,‬הרי ר' שמעון בן אלעזר הוא‪ ,‬ואם‬
‫כן שמעת מינה [לומד אתה מכאן] כי אפילו ברוב ישראל נמי [גם כן] אמר‪ ,‬שהרי מדובר כאן‬
‫‪.‬בבתי כנסיות ובתי מדרשות שהם מקומות שרק יהודים מצויים בהם‬
‫ודוחים‪ :‬הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? בשמצא כספים מפוזרין שאין בהם סימן‪,‬‬
‫ותוהים על כך‪ :‬אי [אם] מדובר במפוזרין מאי אריא [מה שייך‪ ,‬מדוע דווקא] אמר במקום‬
‫שהרבים מצויים שם? אפילו במקום שאין הרבים מצויין שם הרי אלו שלו‪ ,‬שהרי אמרנו שלדעת‬
‫!הכל מעות מפוזרות של המוצא הן‬
‫אלא יש לחזור מתירוץ זה‪ ,‬ולעולם יש לומר שמדובר בכספים צרורין‪ ,‬והכא במאי עסקינן [וכאן‬
‫במה אנו עוסקים]? — בבתי כנסיות של גוים‪ ,‬שהמונח "בית כנסת" כולל גם מקומות כינוס של‬
‫גוים‪ ,‬ותוהים‪ :‬בתי מדרשות מאי איכא למימר [מה יש לומר]? הלא ודאי כאן מדובר בדבר מיוחד‬
‫לישראל! ומשיבים‪ :‬אפשר לומר בתי מדרשות דידן [שלנו] דיתבי בהו [שיושבים בהם] גוים‪,‬‬
‫כגון שיושבים שם שומרים או שמשים גוים‪ .‬ומעירים‪ :‬השתא דאתית להכי [עכשיו שהגעת לכאן]‬
‫להסביר כך‪ ,‬יכול אתה לפרש גם כן בתי כנסיות נמי דידן [גם כן שלנו]‪ ,‬דיתבי בהו [שיושבים‬
‫‪.‬בהם] גוים‪ ,‬ועל כל פנים‪ ,‬אין לפתור מכאן את בעייתנו‬
‫ומציעים עוד‪ :‬תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו במשנה‪ :‬עיר שגוים ויהודים מצויים‬
‫בה‪ ,‬מצא בה אבידה‪ ,‬אם רוב ישראל שם — חייב להכריז‪ ,‬אם רוב גוים — אינו חייב להכריז‪.‬‬
‫ונדקדק בזה‪ :‬מאן שמעת ליה דאמר אזלינן בתר רובא [מי שמעת אותו שאומר‪ ,‬שהוא סבור‬
‫שהולכים אחר ריבוי האנשים]? — ר' שמעון בן אלעזר הוא‪ ,‬ואם כן‪ ,‬שמעת מינה [למד מכאן]‪:‬‬
‫כי קאמר [כאשר אמר] ר' שמעון בן אלעזר הלכה זו הרי היא ברוב גוים‪ ,‬אבל ברוב ישראל —‬
‫!לא‬
‫את ההוכחה הזו דוחים‪ :‬אפשר לומר כי הא מני [משנה זו כשיטת מי היא]? — רבנן היא [כשיטת‬
‫חכמים היא] החולקים על ר' שמעון‪ .‬ואומרים‪ :‬אם כן מכל מקום תפשוט מינה [תפתור מכאן]‬
‫בעיה אחרת שלנו‪ ,‬שהרי מוכח מכאן דמודו ליה רבנן [שמודים לו חכמים] לר' שמעון בן אלעזר‬
‫!ברוב גוים‬
‫ודוחים‪ :‬אלא יש לתרץ אחרת‪ :‬לעולם אותה משנה כשיטת ר' שמעון בן אלעזר היא‪ ,‬ובדרך כלל‬
‫אפילו ברוב ישראל נמי [גם כן] סבור הוא שהאבידה של המוצא‪ ,‬ואולם הכא במאי עסקינן [כאן‬
‫במה אנו עוסקים]? — במקרה מיוחד שהיה הכסף טמון באחד המקומות שם‪ .‬ומקשים‪ :‬אי [אם]‬
‫בטמון מאי עבידתיה גביה [מה מעשהו אצלו]‪ ,‬כלומר‪ ,‬מה לו לאדם לקחת דבר שברור שאחד הניחו‬
‫שם מדעתו שכיון שהניחו שם — יבוא בעליו ויקחהו! והתנן [והרי שנינו במשנה]‪ :‬מצא כלי‬
‫באשפה‪ ,‬מקום שהכל משליכים בו גרוטאות שונות‪ ,‬אם היה הכלי מכוסה — לא יגע בו שוודאי‬
‫‪.‬הטמינו שם אדם בכוונה‪ ,‬ואם היה הכלי מגולה — נוטל ומכריז‬
‫ומתרצים‪ :‬יש לומר כאן כדאמר [כפי שאמר] רב פפא שם‪ ,‬שמדובר באשפה שאינה עשויה לפנות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬היה זה גל גרוטאות שלא היה מיועד להיפנות משם כלל‪ ,‬ונמלך עליה בעל המקום לפנותה‬
‫ונמצאו בה כלים‪ ,‬שאז ראוי למוצא לקחת אותם ולהכריז עליהם‪ ,‬שאם לא יעשה כן — יזרק הכל‪.‬‬
‫הכא נמי [כאן גם כן] יכול אתה לפרש שמדובר באשפה שאינה עשויה לפנות‪ ,‬ונמלך עליה לפנותה‬
‫ומצא בה אבידה מונחת שם‪ .‬ואז הולכים אחר רוב האנשים שבעיר‪ ,‬אם רובם יהודים — מכריז‪,‬‬
‫‪.‬ואם לאו — אינו חייב להכריז‪ .‬ואין מכאן כל ראיה לענייננו‬