5102 ‫ אביב‬052110 ‫כימיה כללית‬

12 ‫פתרון תרגיל כיתה‬

1 ‫שאלה‬
.‫א‬

 NO   H 2O 
4 6

.1
 NH 3   O2 
4 5

 KOH    I 2 
2

.2
 KI    H 2O2 
2

 NO 
4

.3
 HNO3 
4

.‫ב‬

 NO2   K  R  T ( 1)  1.48  104  0.082  457  5.55  105

2

Kc  p     .1
 NO   O2 
2

H S 
3

 K p   R  T   K p  0.429 .2
0
Kc  2 3
H2 
P  NO2 
2

 Kc   R  T   4.61103   0.082  298  0.113 .3

( 1) 1
Kp 
P  N 2O4 
4

P C2 H 2   P H 2 
3

 Kc   R  T   0.154   0.082  2000   4.15 103 .4

( 2) 2
Kp 
P CH 4 
2

2 ‫שאלה‬
‫ המתאים של התגובה הכוללת (בעזרת חוק הס ומכפלת הקבועים‬Kp ‫ נמצא את הקבוע‬.‫א‬
:‫ המתאים לתגובה‬Kc ‫המתאימה) ואז נמיר את הקבוע ונמצא את‬
1
2 / N 2 ( g )  O2 ( g ) NO2 ( g ) K p  1.0 109
2
1
2  / NOCl ( g )  O2 ( g ) NO2Cl ( g ) K p  1.1 102
2
1
2  / NO2 ( g )  Cl2 ( g ) NO2Cl ( g ) K p  0.3
2

 N ( g )  2O ( g ) 2 NO ( g )  
2
K p  1.0 109
 2 2 2

 2
  1 
 2 NO2Cl ( g ) 2 NOCl ( g )  O2 ( g ) Kp   2 
  1.110 
2 NO ( g )  Cl ( g ) 2 NO Cl ( g ) K p   0.3
2
 2 2 2

1
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫‪ 0.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ 1.0 109‬‬
‫‪2‬‬

‫‪N 2 ( g )  O2 ( g )  Cl2 ( g ) 2 NOCl ( g ) K p ‬‬ ‫‪ 7.4 1024‬‬

‫‪1.110 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪Kc  K p   R  T ‬‬ ‫‪ 7.4 1024   0.082  298‬‬

‫‪n‬‬ ‫)‪ ( 1‬‬
‫‪ 2 1022‬‬

‫‪2NO + O2‬‬ ‫‪2NO2‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪[ NO2 ]2‬‬

‫‪Kc ‬‬
‫] ‪[ NO ]2  [O2‬‬

‫נחשב ריכוזים התחלתיים של המגיבים‪:‬‬

‫‪1.76 102 mol‬‬
‫‪[ NO]t 0 ‬‬ ‫‪ 8.8 103 M‬‬
‫‪2L‬‬
‫‪9 103 mol‬‬
‫‪[O2 ]t 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 4.5 103 M‬‬
‫‪2L‬‬
‫מש"מ נתון כי ‪[NO] = 8*10-4 M‬‬

‫‪2NO‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪2NO2‬‬

‫‪8.8*10-3M‬‬ ‫‪4.5*10-3M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪t=0‬‬
‫‪8.8*10-3-2x‬‬ ‫‪4.5*10-3-x‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫ש"מ‬

‫לפי הנתון‪8.8·10-3-2x = 8·10-4 :‬‬

‫‪x = 4·10-3‬‬
‫כלומר הריכוזים בזמן ש"מ של המגיבים והתוצר הינם‪:‬‬
‫‪[NO] = 8·10-4M‬‬
‫‪[O2] = 4.5·10-3-x = 5·10-4M‬‬
‫‪[NO2] = 2x = 8·10-3M‬‬

‫‪2NO2‬‬ ‫ג‪N2O4 .‬‬

‫נחשב את ‪ KP‬לפי נתונים השאלה‬
‫) ‪P( N 2 O4‬‬ ‫‪717.6‬‬
‫‪Kp ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 0.1Torr 1‬‬
‫) ‪P( NO2‬‬ ‫)‪(84.66‬‬
‫כאשר הורידו את הלחץ של ‪ N2O4‬ל ‪ 0.5 atm‬המערכת שואפת להגדילו בחזרה ולכן שיווי‬
‫המשקל נוטה ימינה‬
‫‪5NO2‬‬ ‫‪N2O4‬‬

‫‪2‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫‪66.77‬‬ ‫‪707.7‬‬ ‫התחלה‬

‫‪84.66-x‬‬ ‫‪x/2 + 760*0.5‬‬ ‫שינוי לש"מ חדש‬

‫‪X‬‬
‫‪760  0.5 ‬‬
‫) ‪P( N 2O4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Kp  0.1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( P( NO2 )) 2 (84.66  X ) 2‬‬
‫פתרון משוואה ריבועית נותן ‪ x1=152.19‬שמוביל ללחץ שלילי ולכן נפסל ו‪x2=22.12-‬‬

‫‪P(NO2) = 66.77 -x = 66.77 – 55.05 = 75.26 Torr‬‬

‫‪P(N2O4) = 1.2 ·771 + x/2 = 261 + 1.2 · 55.05 = 200.17 Torr‬‬

‫‪(8 103 )2‬‬

‫‪K‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 200, 000M 1‬‬
‫) ‪(8 10 ) (5 10‬‬
‫ד‪ .‬נמצא את הערך של ‪ Qc‬ונשווה אותו ל‪ .Kc -‬נגדיר ‪ m‬בתור המסה של כל אחד מן החומרים‬
‫בתגובה ו‪ V -‬בתור נפח הכלי‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫‪Mw‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪nCO2 ‬‬ ‫‪; nH 2 ‬‬ ‫‪; nCO ‬‬ ‫‪; nH 2O ‬‬
‫‪44.0 gr‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪gr‬‬ ‫‪28.0 gr‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪gr‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪nCO2 nH 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪44.0 gr‬‬ ‫‪2.0 gr‬‬
‫‪Qc ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪CO2    H 2 ‬‬
‫‪ V‬‬ ‫‪V ‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol  44.0  2.0  5.7  K  31.4‬‬
‫‪   2  CO  H2O‬‬
‫‪CO‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪28.0 gr‬‬ ‫‪18.0 gr‬‬ ‫‪28.0 18.0‬‬

‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬
‫מאחר והערך של ‪ Qc‬שונה מ‪ ,Kc -‬המערכת לא בש"מ‪.‬‬
‫מאחר ו‪ ,Qc<Kc -‬המערכת תעדיף את התגובה הישירה –התגובה לכיוון ימין‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫בתחילת התגובה בחומר ‪ PH3BCl3‬הגאומטריה סביב כל אחד מהאטומים המרכזיים היא‬ ‫א‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫טטרהדרלית והזויות היא בקירוב ‪ .109.5‬לאחר התגובה מתקבלים החומרים ‪ PH3‬ו‪,BCl3 -‬‬
‫בהם הגאומטריה סביב הבורון והזרחן משתנה‪:‬‬
‫משולש מישורי‪:‬‬ ‫פירמידה משולשת‪:‬‬

‫‪P‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪H‬‬

‫‪3‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫‪Kc  Kp( R  T )n  0.052  (0.082  333)2  6.97 105‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫נאמר לנו שיש בכלי כמות מסוימת של מוצק (אשר לא נכנס לחישוב קבוע שיווי המשקל)‬ ‫ג‪.‬‬
‫וכמות מסוימת של ‪( PH3‬בריכוז של ‪ .) [PH3] = 0.0128mol/0.5L = 0.0256M‬כדי להגיע‬
‫לשווי משקל חלק מהמוצק יגיב ולכן‪:‬‬
‫‪PH3BCl3‬‬ ‫‪PH3‬‬ ‫‪BCl3‬‬
‫‪----‬‬ ‫‪0.0256M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בהתחלה‬
‫‪----‬‬ ‫‪+X‬‬ ‫‪+X‬‬ ‫השינוי‬
‫‪----‬‬ ‫‪0.0256M+X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫בש"מ‬

‫‪Kc  [ PH 3 ]  [ BCl3 ]  (0.0256  X )  X  6.97 10 5‬‬

‫‪ X  2.48*103‬‬
‫הריכוז של ‪ PH3‬בשו"מ הינו‪:‬‬
‫‪[PH3] = 0.0256M + X = 0.028M‬‬
‫ניתן לראות שעם העליה בטמפ' ערכו של קבוע שיווי המשקל גדל‪ ,‬כלומר התגובה נוטה‬ ‫ד‪.‬‬
‫לכיוון התוצרים‪ .‬עם העליה בטמפ' שווי המשקל נוטה לכיוון התגובה האנדותרמית ועל‬
‫כן סימן שהתגובה מהמגיבים לתוצרים הינה אנדותרמית‪.‬‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬כדי לקבוע אם מערכת נמצאת בש"מ‪ ,‬מגדירים קבוע אחר ‪ Q‬שדומה לביטוי של ‪ ,K‬אך ב ‪Q‬‬
‫מציבים את הריכוזים ההתחלתיים הנתונים‪ .‬במקרה שמתקבל ש ‪ Q‬שווה ל ‪ ,K‬אז המערכת‬
‫נמצאת בש"מ‪.‬‬
‫) ‪N 2( g )  O2( g‬‬ ‫) ‪2 NO( g‬‬

‫‪K C  1.7 103‬‬

‫‪[ NO]2‬‬ ‫‪0.0012‬‬

‫‪QC ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.01‬‬
‫‪[ N 2 ][O2 ] 0.01  0.01‬‬
‫התקבל ש‪ Q-‬עבור התגובה יותר גדול מ‪ .K -‬ולכן התגובה תלך לכיוון שיקטין את ‪ ,Q‬כלומר‬
‫לכיוון המגיבים‪ ,‬כדי להגדיל את המכנה ולהקטין את המונה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪N2(g‬‬ ‫)‪O2(g‬‬ ‫)‪2NO(g‬‬
‫‪0.01M‬‬ ‫‪0.01M‬‬ ‫‪0.001M‬‬
‫‪0.01+X‬‬ ‫‪0.01+X‬‬ ‫‪0.001-2X‬‬
‫‪[ NO]2‬‬ ‫‪(0.001  2 X ) 2‬‬
‫‪KC ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1.7  103‬‬
‫) ‪[ N 2 ][O2 ] (0.01  X )  (0.01  X‬‬
‫‪ X  2.88  104‬‬

‫הריכוזים של החומרים בש"מ‪:‬‬

‫)‪N2(g‬‬ ‫)‪O2(g‬‬ ‫)‪2NO(g‬‬

‫‪4‬‬
 5102 ‫ אביב‬052110 ‫כימיה כללית‬
12 ‫פתרון תרגיל כיתה‬

0.0103M 0.0103M 4.24*10-4M

:‫ הוספת מגיב יגרום להסטה של ש"מ לכיוון התוצרים ולכן נקבל ריכוזים חדשים בש"מ‬.‫ג‬
N2(g) O2(g) 2NO(g)
0.0103M 0.0103M+0.005M 4.24*10-4M
0.0103M -X 0.0103M+0.005M-X 4.24*10-4M +2X
[ NO ]2 (0.000424  2 X ) 2
KC    1.7  103
[ N 2 ][O2 ] (0.0103  X )  (0.0153  X )
 X  4.583  105
:‫הריכוזים של החומרים בש"מ‬
N2(g) O2(g) 2NO(g)
0.01025M 0.01525M 5.1566*10-4M
.‫ד‬

5 ‫שאלה‬
:‫ נשתמש בחוק הס‬.‫א‬
CO( g )  H 2O( g ) CO2( g )  H 2( g ) H 0  40kJ , K c  1.4(at 1000 K )
CO( g )  3H 2( g ) CH 4( g )  H 2O( g ) H 0  230kJ , K c  190(at 1000 K )
________________________________________________________________
CO( g )  H 2O( g ) CO2( g )  H 2( g ) H 0  40kJ , K c  1.4
1
CH 4( g )  H 2O( g ) CO( g )  3H 2( g ) H 0  230kJ , K c 
190
________________________________________________________________
1
CH 4( g )  2 H 2O( g ) CO2( g )  4 H 2( g ) H 0  230  40kJ , K c  1.4 
190
‫ והתגובה היא אנדותרמית‬190kJ :‫אנתלפיית התגובה היא‬

5
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫ב‪ .‬קבוע שווי המשקל הוא‪ 7.4  103 :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪K c  1.4 ‬‬
‫‪190‬‬
‫ג‪ .‬נשתמש בטבלה‪:‬‬
‫) ‪CH 4( g )  2 H 2O( g‬‬ ‫) ‪CO2( g )  4 H 2( g‬‬
‫‪initial (mol ) :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫) ‪at eq.(mol‬‬ ‫‪1 x‬‬ ‫‪1  2x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪4x‬‬
‫‪1 x‬‬ ‫‪1  2x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪4x‬‬
‫) ‪at eq.( M‬‬
‫‪10 L‬‬ ‫‪10 L‬‬ ‫‪10 L‬‬ ‫‪10 L‬‬
‫נרשום מהו קבוע שווי המשקל ונפתור‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪CO2( g )    H 2( g ) ‬‬
‫‪KC ‬‬ ‫‪eq‬‬ ‫‪eq‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 7.4  103‬‬
‫‪CH 4( g )    H 2O( g ) ‬‬
‫‪eq‬‬ ‫‪eq‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ x  4 x ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪2.56 x 5‬‬
‫‪K C     2 ‬‬
‫‪10 10‬‬
‫‪ 7.4  103‬‬
‫‪ 1  x  1  2 x ‬‬ ‫‪1  x 1  2 x ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪‬‬
‫פתרון של המשוואה נותן ‪ , x  0.23mol‬כלומר בשווי משקל ישנם בכלי‪:‬‬
‫‪0.92mol‬‬
‫;‪n( H 2 )  4 x  4  0.23  0.92mol‬‬ ‫‪[H 2 ] ‬‬
‫‪ 0.092 M‬‬
‫‪10 L‬‬
‫‪0.23mol‬‬
‫; ‪n(CO2 )  x  0.23  0.23mol‬‬ ‫‪[CO2 ] ‬‬ ‫‪ 0.023M‬‬
‫‪10 L‬‬
‫‪0.54mol‬‬
‫;‪n( H 2O)  1  2 x  1  2  0.23  0.54mol‬‬ ‫‪[ H 2O ] ‬‬ ‫‪ 0.054 M‬‬
‫‪10 L‬‬
‫‪0.77mol‬‬
‫; ‪n(CH 4 )  1  x  1  0.23  0.77mol‬‬ ‫‪[CH 4 ] ‬‬ ‫‪ 0.077 M‬‬
‫‪10 L‬‬
‫ד‪ .‬על מנת להגדיל את תפוקת המימן נוכל לסלק מהכלי את הפחמן הדו‪-‬חמצני שנוצר יחד עם‬
‫המימן‪ .‬ואז לפי עקרון לה‪-‬שטלייה התגובה תלך לכוון התוצרים‪ ,‬כלומר יווצר עוד ועוד מימן‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬לפתרון ניתן להשתמש בנתוני המים או ה‪ CO -‬ההתחלתיים‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n  2mol , C  4M  V ‬‬ ‫‪ 0.5L‬‬ ‫עבור המים‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫ב‪ .‬נבדוק מהם ריכוזי הש"מ (בין דקה ‪ 2‬ל‪ )01-‬ונציב אותם בביטוי של הקבוע‪:‬‬
‫‪CO + H 2O‬‬ ‫‪CO 2 + H 2‬‬
‫‪initial‬‬ ‫‪3M‬‬ ‫‪4M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪change  2M  2M‬‬ ‫‪ 2M‬‬ ‫‪ 2M‬‬
‫‪final‬‬ ‫‪1M‬‬ ‫‪2M‬‬ ‫‪2M‬‬ ‫‪2M‬‬
‫‪[ H 2 ]  [CO2 ] 2  2‬‬
‫‪Kc ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪[CO]  [ H 2O] 1 2‬‬

‫ג‪ .‬בזמן ‪ 1-2‬ריכוזי המגיבים יורדים‪ ,‬לכן התגובה הישירה מהירה יותר‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫בזמן ‪ 02-07‬ריכוזי המגיבים עולים‪ ,‬לכן התגובה ההפוכה מהירה יותר‪.‬‬

‫בשאר חלקי הגרף מתקיים ש"מ‪ ,‬לכן התגובה הישירה וההפוכה מתרחשות באותו קצב‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההפרעה שבוצעה בדקה העשירית הייתה הקטנת נפח הכלי פי ‪ ,5‬שכן ריכוזי החומרים בכלי‬
‫גדלו באופן פתאומי פי ‪ .5‬שינוי בנפח גורם באופן עקרוני להפרה של ש"מ‪ ,‬אך כפי שניתן‬
‫לראות מהגרף הדבר אינו מתרחש במקרה זה‪ .‬הסיבה לכך היא שכמות המולים הכללית‬
‫במגיבים זהה לזו שבתוצרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬את הריכוזים המדויקים של התוצרים ניתן לדעת בזמן אפס ובזמני ש"מ‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬כי‬
‫הסטויכיומטריה של המשוואה היא ‪ ,0:0:0:0‬ומכאן ניתן למצוא את הריכוזים‪.‬‬
‫בדקה אפס – ריכוז התוצרים הוא אפס כמובן‪ .‬לאחר מכן תחל עלייה בריכוזם עד דקה ‪.2‬‬
‫דקות ‪ – 2-01‬השינוי בכמות המגיבים מדקה ‪ 1‬עד דקה ‪ 2‬הוא ‪ ,2M‬לכן כשמגיעים לדקה ‪2‬‬
‫ריכוזי התוצרים הם ‪.2M‬‬
‫דקות ‪ – 2-01‬ריכוזי החומרים לא משתנים‪.‬‬
‫דקה ‪ – 01‬ריכוזי התוצרים הוכפלו בשל הקטנת הנפח פי ‪( 5‬ראה סעיף ג')‪.‬‬
‫דקות ‪ – 01-02‬ריכוזי החומרים לא משתנים‪.‬‬
‫דקות ‪ – 02-07‬ריכוז כל אחד מהמגיבים עולה ב‪ ,1M-‬ולכן ריכוזי התוצרים יורדים בהתאמה‪.‬‬
‫דקות ‪ 07‬והלאה – ריכוזי החומרים לא משתנים‪.‬‬
‫בהנחה שלא הוסיפו או הוציאו חומר בדקה ה‪:02 -‬‬

‫ו‪ .‬בדקה ה‪ :02-‬ניתן לראות מהגרף הנתון בשאלה כי לא חל שינוי פתאומי בריכוזי המגיבים‬
‫בכלי‪ ,‬ולכן לא מדובר על הוספה‪/‬הוצאה של חומרי המוצא או בשינוי הנפח‪ .‬ניתן לראות שכדי‬
‫להגיע לשווי משקל חדש כמות המגיבים גדלה‪ ,‬כלומר התגובה נטתה לכיוון המגיבים‪ .‬יש שתי‬
‫אפשרויות לשינוי שיגרום לנטיה הזו‪:‬‬
‫‪ .0‬שינוי הטמפ'‪ .‬בשינוי טמפ' קבוע שווי המשקל משתנה‪ .‬נבדוק האם קבוע ש"מ השתנה על‬
‫ידי שימוש בריכוזים לאחר הדקה ה‪ ,07-‬לפי הגרף מסעיף ה (שהנחנו בו כי בדקה ה‪ 02-‬לא‬
‫הוציאו‪/‬הוסיפו מהמגיבים)‪.‬‬
‫‪[ H 2 ]  [CO2 ] 3  3‬‬
‫‪Kc ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.6‬‬
‫‪[CO]  [ H 2O] 3  5‬‬

‫ערכו של ‪ K‬אכן משתנה אם הטמפ' משתנה‪.‬‬

‫‪ .5‬אפשרות נוספת היא שהוסיפו את אחד מהתוצרים (ואז הגרף שציירנו לתוצרים בסעיף ה‬
‫אינו נכון) גם שינוי כזה יגרום להטיית שווי המשקל למגיבים‪ .‬במצב כזה קבוע שווי המשקל‬

‫‪7‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫אינו משתנה‪ .‬כמות התוצר שצריך להוסיף בשביל לקבל את השינוי הנצפה בכמות המגיבים‪:‬‬

‫‪CO  H 2O  CO2  H 2‬‬

‫‪t  15 min‬‬ ‫‪2M‬‬ ‫‪4M‬‬ ‫‪4M‬‬ ‫‪4M  x‬‬

‫‪change‬‬ ‫‪ 1M  1M‬‬ ‫‪ 1M  1M‬‬

‫‪eq‬‬ ‫‪3M‬‬ ‫‪5M‬‬ ‫‪3M 3M  x‬‬

‫) ‪3  (3  x‬‬
‫‪Kc  2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x  7M‬‬
‫‪3 5‬‬
‫כלומר‪ ,‬צריך להוסיף לאחד התוצרים (לא משנה איזה) עוד ‪ 7M‬בשביל לראות עבור המגיבים‬
‫את השינוי המתואר בגרף‪.‬‬
‫ז‪ .‬כאשר המערכת מחוממת היא תטה לכיוון האנדותרמי בכדי לצרוך אנרגיה וכך להקטין את‬
‫השינוי בטמפ'‪ .‬במקרה זה החימום גורם להעדפת התגובה ההפוכה (לכיוון המגיבים)‪ ,‬ולכן‬
‫תגובה זו היא האנדותרמית‪ ,‬ואילו התגובה הישירה היא אקסותרמית‪.‬‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫‪K p  K c ( RT ) n‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪Kp = Kc‬‬ ‫מכיוון שמספר המולים של התוצרים שווה למספר המולים של המגיבים‪-‬‬
‫ב‪ .‬בטמפ' שבה נמצאים המיכלים אין למעשה תגובה‪ ,‬ולכן גם לאחר פתיחת הברז כמות המולים‬
‫של הגזים נשארת קבועה‪ ,‬ושני הגזים נמצאים בתערובת‪.‬‬
‫נרשום תחילה את הביטוי עבור כמות המולים של שני הגזים לפני פתיחת הברז‪:‬‬
‫)‪PV 32atm  3L 96(atm  L‬‬
‫‪n( I 2 ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪RT‬‬ ‫‪RT‬‬ ‫‪RT‬‬
‫)‪24atm  5L 120(atm  L‬‬
‫‪n( H 2 ) ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪RT‬‬ ‫‪RT‬‬
‫‪PV‬‬
‫‪ ni ‬ולכן יחס המולים שווה‬ ‫‪i TOT‬‬
‫לאחר פתיחת הברז עבור כל אחד מהגזים מתקיים‬
‫‪RT‬‬
‫‪n( I 2 ) 4‬‬
‫‪‬‬ ‫למעשה ליחס הלחצים החלקיים של הגזים‪:‬‬
‫‪n( H 2 ) 5‬‬
‫הלחץ הכללי לאחר פתיחת הברז נובע מהנפח הכללי ומסכום המולים של שני הגזים ונתון‬
‫ע"י‪:‬‬
‫)‪96( L  atm‬‬ ‫)‪120( L  atm‬‬
‫([ ‪PtotVtot  ntot RT  Ptot  8L ‬‬ ‫(‪)‬‬ ‫)‪)]RT  217( L  atm‬‬
‫‪RT‬‬ ‫‪RT‬‬
‫‪ Ptot  27.125atm‬‬
‫אנו יודעים שיחס המולים (וגם יחס הלחצים החלקיים) הוא ‪ 6/2‬ולכן‪:‬‬

‫‪8‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫‪P( H 2 )  15atm ; P( I 2 )  12atm‬‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫א‪ .‬ב‪ 01-‬הדקות הראשונות הצבע הסגול יתחזק‪ ,‬מאחר ויש ירידה בריכוז המגיב‪ ,HI ,‬פירוק של‬
‫‪ HI‬ל‪ I2 -‬ו‪.H2 -‬‬
‫ב‪ .‬המערכת נמצאת בש"מ דינמי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫ד‪ .‬הלחץ בדקה העשירית שווה ללחץ ההתחלתי‪ .‬סה"כ מספר המולים של המגיבים שווה לזה של‬
‫התוצרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬השינוי שבוצע במערכת בדקה ה‪ 51-‬הוא הקטנת הנפח הכולל של הכלי מאחר וריכוז המגיב‬
‫עלה בבת אחת (נפח קטן‪ ,‬ריכוז גדל) ועדיין המערכת נותרת בש"מ‪ ,‬כלומר לא בוצעה הפרעה‬
‫למערכת‪.‬‬
‫ו‪ .‬בטמפ' ‪ T1‬ערך קבוע ש"מ קטן יותר מערכו בטמפ' של ‪ .830oC‬זאת אומרת שב‪ T1 -‬נוצרים‬
‫פחות תוצרים ביחס לתגובה ב‪ .830oC -‬מאחר ונתון שהתגובה הישירה היא אנדו תרמית‪,‬‬
‫העלאת הטמפ' אמורה לעודד את התגובה הישירה והורדת הטמפ' אמורה לעודד את התגובה‬
‫ההפוכה‪ .‬ב‪ T1 -‬מועדפת התגובה ההפוכה ולכן ‪ T1‬נמוך מ‪.830oC -‬‬

‫שאלה ‪9‬‬
‫)‪CO(g) + 3H2(g‬‬ ‫)‪CH4(g) + H2O(l‬‬ ‫א‪ .‬ניסוח התגובה‪:‬‬
‫‪1CO‬‬ ‫‪3 H-H‬‬ ‫‪4 C-H‬‬ ‫‪2 O-H‬‬ ‫מספר הקשרים שניתקים ונוצרים‪:‬‬

‫קשרים שניתקים‬ ‫קשרים שנוצרים‬

‫לפיכך‪ ,‬ערכו של ‪ H 0‬הוא‪:‬‬
‫‪kj‬‬ ‫‪kj‬‬ ‫‪kj‬‬ ‫‪kj‬‬ ‫‪kj‬‬
‫‪H 0  1076‬‬ ‫‪ 3  436‬‬ ‫‪ (4  416‬‬ ‫‪ 2  463‬‬ ‫‪)  206‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬
‫ב‪ .‬גרף ‪ II‬הוא המתאים למערכת שבכלי ‪ .a‬גרף ‪ II‬מראה שהתגובה הישירה התרחשה במידה‬
‫רבה יותר עד שהושג ש"מ‪ ,‬כי ריכוזי המגיבים ירדו במידה רבה יותר בהשוואה למה שמראה‬
‫גרף ‪ .I‬מסיבה זו‪ ,‬ערכו של ‪ K‬עבור המערכת המוצגת ע"י גרף ‪ II‬גדול יותר משל המערכת‬
‫המוצגת בגרף ‪ .I‬והרי נתון כי ‪ .Ka > Kb‬מכאן‪ ,‬גרף ‪ II‬מתאים למערכת בכלי ‪ a‬ו‪ -‬וגרף ‪I‬‬
‫מתאים לכלי ‪.b‬‬

‫‪9‬‬
 ‫כימיה כללית ‪ 052110‬אביב ‪5102‬‬
‫פתרון תרגיל כיתה ‪12‬‬

‫ג‪ .‬על פי סעיף א' התגובה היא אקסותרמית‪ ,‬ולכן להעדפת התגובה הישירה צריך לקרר‪ .‬בסעיף‬
‫ב' ראינו כי ‪ ,Ka > Kb‬כלומר בתגובה ‪ a‬התגובה הישירה מועדפת יותר מאשר בתגובה ‪ ,b‬ולכן‬
‫בכלי ‪ a‬הטמפ' היא נמוכה יותר מאשר בכלי ‪.b‬‬
‫ד‪ .‬הלחץ בכלי ‪ a‬ירד מתחילת התגובה עד להשגת ש"מ‪ ,‬כי בתגובה הישירה שהתרחשה‪ ,‬מכל ‪6‬‬
‫מולקולות של המגיבים התקבלו רק ‪ 5‬מולקולות של התוצרים‪ .‬כך מספר החלקיקים‬
‫(המולים) בכלי ירד‪ ,‬ובעקבות זה ירד גם הלחץ הכולל‪.‬‬
‫ה‪ .‬ריכוז ‪ H2O‬במצב ש"מ בכלי ‪ c‬יהיה גדול יותר‪ .‬מהגרפים ‪ I‬ו‪ II -‬למדנו כי בטמפרטורה‬
‫נמוכה יותר התגובה הישירה מועדפת יותר‪ .‬לפי הנתון‪ ,‬בכלי ‪ c‬שררה טמפרטורה נמוכה יותר‬
‫(‪ )177oC‬מזו ששררה בכלי ‪ ,)257oC( a‬מכאן‪ ,‬שבכלי ‪ c‬התגובה הישירה הייתה מועדפת יותר‬
‫מאשר ב‪ , a-‬כלומר התקבלו יותר תוצרים במצב ש"מ‪ .‬לכן ריכוז ‪ H2O‬במצב ש"מ‪ ,‬גדול יותר‬
‫בכלי ‪ c‬מאשר בכלי ‪.a‬‬

‫‪11‬‬