‫שנת נבואת מלאכי‬

‫(אברהם אופנבכר‪ ,‬שיעור י'‪ ,‬ישיבת תורת החיים‪ ,‬ליל ז' כסליו ה'תשפ"ד)‬

‫בשבת האחרונה‪ ,‬זיכני ה' לקרוא את ההפטרה בבית כנסת גלנווד כשהיינו אצל הורי בחשמונאים‪.‬‬
‫ההפטרה היא ההתחלה של נבואת מלאכי‪ .‬יש מחלוקת בין האשכנזים לתימנים איפה עוצרים‪,‬‬
‫אבל לכולי עלמא מתחילים עם תחילת ספר מלאכי‪ ,‬מסיימים את כל הפרק הראשון‪ ,‬והאשכנזים‬
‫מסיימים עם פסוק ז' בפרק ב‪" :‬כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות‬
‫הוא"‪ .‬פסוק מאוד יפה‪ ,‬מאוד עוצמתי‪ .‬בכלל‪ ,‬כסוף הנביאים‪ ,‬הרי שעולם התורה כבר פונה‬
‫מההישענות על בעלי רוח הקודש בדרגת נביאים כמו רוב ככל גדולי ישראל מתקופת המקרא‪,‬‬
‫ועוברים להישען על לויים‪ ,‬שלפי הגדרת הרמב"ם (הלכות שמיטה יג‪ ,‬יג; הרב קנייבסקי בקרית מלך מפנה‬
‫לנדרים סב ע"א) הרי כל תלמיד חכם הוא בבחינת לוי‪ ,‬ועתה הנבואה תיפסק כמו שאמרו‪" :‬משמתו‬
‫חגי זכריה ומלאכי – נסתלקה רוח הקודש מישראל" (סוטה מח ע"ב; במדרש הגדול בראשית יב‪ ,‬א' הגרסא‬
‫היא‪" :‬נבואה מישראל") ‪ ,‬וצריך לשאת פנים לחכמי התורה‪ ,‬שגם להם כמובן יש רוח הקודש‪ ,‬אך‬
‫בדרגה נמוכה יותר של "רוח הקודש שבקרבם" (רמב"ן בבא בתרא יב ע"א) שאמנם מצד אחר הרי‬
‫"חכם עדיף מנביא" (בבא בתרא יב ע"א) ‪ .‬עכשיו לגבי נביא‪ ,‬הרי "אין השכינה שורה אלא על חכם‬
‫גיבור ועשיר ובעל קומה" (שבת צב ע"א) ‪ ,‬לא כל אחד זוכה לנבואה‪ ,‬אבל תלמיד חכם יכול להיות גם‬
‫חמור נושא ספרים לכאורה‪ ,‬לכן הנביא מדגיש‪" :‬כי מלאך ה' צבאות הוא"‪ ,‬דהיינו‪" :‬אם דומה‬
‫הרב למלאך ה' – יבקשו תורה מפיו‪ ,‬ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיו" (מועד קטן יז ע"א)‪ ,‬שהוא‬
‫מתנהג כשליח נאמן לה' גם במעשיו שנוהג בהגינות ובכבוד כדרך התורה (ראה רמב"ם הלכות תלמוד‬
‫תורה ד‪ ,‬א; שולחן ערוך יורה דעה מו‪ ,‬ח) ‪ .‬והתימנים מסיימים את פרק ב' ומגיעים לפסוג ד' של הפרק‬
‫האחרון‪" :‬וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות"‪ ,‬וכך מסיימים עם‬
‫כמייה למקדש וחזרת העבודה לציון במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫אודות חגי הנביא‪ ,‬איננו יודעים מי הוא אבל יודעים מתי פעל וחי‪" .‬בשנת שתיים לדריווש המלך‬
‫בחודש השישי ביום אחד לחודש היה דבר ה' ביד חגי הנביא אל זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודה‬
‫ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול" (חגי א‪ ,‬א)‪ .‬הוא דוחק בעם ישראל לבנות את הבית‪ ,‬לא‬
‫להתעצל בכך‪ ,‬אלא לשנס מותניים ולהקדם בבניין בית המקדש‪ .‬וכך באמת כעבור כשלוש שבועות‬
‫מתחילים לעסוק בבניין הביתה‪ ,‬שאמנם ייפסק אחר כך בגלל השטנה (עזרא ד‪ ,‬ו)‪" :‬ויער ה' את רוח‬
‫זרובבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם‬
‫ויבואו ויעשו מלאכה בבית ה' צבאות אלוהיהם‪ ,‬ביום עשרים וארבעה לחדש בשישי בשנת שתיים‬
‫לדריווש המלך" (חגי א‪ ,‬יד‪-‬טו)‪ .‬כעבור עוד כחודש כמעט יש עוד נבואה של חגי (שם ב‪ ,‬א)‪" :‬בשביעי‬
‫בעשרים ואחד לחודש היה דבר ה' ביד חגי הנביא"‪ .‬או אז‪ ,‬בעקבות העיסוק בבניין הבית‪ ,‬ה' מגלה‬
‫להם שיש בבית הזה שהם בונים פוטנציאל עצום‪ ,‬ממש גאולה שלמה עכשיו ובית מקדש שלישי‬
‫ירד וייבנה על גבי בית המקדש השני הקטן והעלוב וישתכלל לעילא ולעילא גאולה שלמה מכל‬
‫הבחינות‪ .‬בפוטנציאל‪ .‬זה לא קרה‪ ,‬אבל רשימו מזה נשאר עם בניין הורדוס שמקיים את הפסוק‪:‬‬
‫"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" (שם ט)‪ ,‬שכן בית הורדוס העיה גבוה מבית‬
‫המקדש הראשון בעשר אמות ועמד עשר שנים מעבר לארבע מאות ועשר שנים הראשונות של בית‬
‫שני כמידת שנות קיומו של בית המקדש הראשון (ראה בבא בתרא ג' ע"א‪-‬ע"ב)‪ .‬אחרי זה חגי מצטווה‬
‫לבדוק את בקיאות הכהנים בהלכות טהרה "בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתיים לדריווש" (חגי‬
‫ב‪ ,‬י)‪.‬‬

‫זה חגי‪ ,‬כתוב בדיוק מתי היו כל נבואותיו‪ .‬ויש לנו בסדר הספרים במקרא אחר כך את זכריה‪ ,‬שיש‬
‫לו כמה וכמה פרקים‪ .‬זה ספר גדול מבין ספרי תרי עשר‪ .‬נגיד ספר עובדיה כולל רק עשרים ואחד‬
‫פסוקים כל הספר‪ .‬זכריה מתנבא יחד עם חגי‪" :‬בחודש השמיני בשנת שתיים לדריווש היה דבר ה'‬
‫אל זכריה בן ברכיה בן עידו הנביא" (זכריה א‪ ,‬א)‪ .‬נבואה ראשונה זו הפותחת את הספר באה בין‬
‫הנבואה המדהימה של חגי מחודש תשרי לבין \בדק הבית שבחודש כסליו‪ .‬דברים לא פשוטים‬
‫מוכיח זכריה את העם‪ .‬גם אצלו קיבלנו מידע אודות שם אביו ושם סבו‪ .‬הרד"ק מביא מסורת‬
‫שעידו הוא עידו הנביא‪ ,‬שהיה הנביא בזמן אביה בן רחבעם (דברי הימים ב' יג‪ ,‬כב)‪ .‬יש פה קושי בכך‬
‫שיש מאות שנים בין עידו הנביא לבין זכריה‪ ,‬ותאמר שזכריה הוא נכדו? אבל משאלות כאלה לא‬
‫נופלים מהכסא‪ ,‬וגם לא צריך לומר שהיו עוד דורות ביניהם‪ .‬ויש לזכריה עוד נבואות‪ ,‬מראות‬
‫מאוד מרתקות‪ ,‬עם תאריכים‪ .‬ב‪-‬כד שבט לשנה השנייה של דריווש הוא רואה את חזון הסוסים‬
‫(זכריה א‪ ,‬ז) ‪ .‬עד פרק ו' לא כתוב עוד תאריך‪ ,‬ואולי היה באותו יום‪ ,‬או בזמנים אחר כך‪ ,‬אבל‬
‫התאריך הבא הוא בנבואה המפורסמת אודות הפיכת הצומות והתעניות לששון ושמחה‪,‬‬
‫שהתרחשה בשנה הרביעית לדריווש‪" :‬ויהי בשנת ארבע לדריווש המלך היה דבר ה' אל זכריה‬
‫בארבעה לחודש התשיעי בכסליו" (שם ז‪ ,‬א)‪ .‬באו צדיקים (רש"י) מהגולה לברר האם עדיין להמשיך‬
‫לצום‪ .‬הבית בתהליכי בנייה‪ ,‬זהו‪ ,‬גאולה‪ ,‬צריך עוד להתאבל על חורבן הבית הקודם? על זה הנביא‬
‫נותן נבואה נוקבת‪ ,‬ובסופה הנחמה‪" :‬כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי‬
‫וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" (שם ח‪,‬‬
‫יט) ‪ .‬ואז יש עוד מספר פסוקי נחמה‪ .‬ובפרק ט' נבואת פורענות על צור‪ ,‬והמשך נחמות לישראל‪ ,‬אם‬
‫כי בפרקים י'‪-‬יא חוזר לדבר בפורענות על ישראל‪ .‬מהלשון "פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך"‬
‫(שם יא‪ ,‬א) משמע שעכשיו בית המקדש כבר בנוי על תילו‪ ,‬שזה היה בשנה השישית לדריווש‪:‬‬
‫"ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות דריווש מלכא" (עזרא ו‪ ,‬טו)‪.‬‬
‫אחרי זה עולה ארי מבבל‪ ,‬הוא עזרא הסופר (שם ז‪ ,‬ו) בראש חודש אב (שם ט)‪ ,‬יום פטירת זקנו‬
‫אהרון הכהן (במדבר לג‪ ,‬לח)‪ ,‬בשנה השביעית לדריווש (עזרא ז‪ ,‬ח)‪ .‬אחרי זה אין עוד תאריכים בזכריה‪,‬‬
‫ובעצם יש פחות אפילו מספר חגי‪ ,‬והספר נגמר בעוד כמה נבואות אודות אחרית הימים‪.‬‬

‫אז יש לנו את חגי שניבא בשנה השנייה לדריווש‪ ,‬וזכריה שניבא בשנה השנייה ובשנה הרביעית‪,‬‬
‫ויתכן גם בשנה השישית או אחר כך מהלשון‪" :‬פתח לבנון דלתיך"‪ ,‬משמע שעמדה הלבנון‪ .‬ומובא‬
‫במדרש (סדר עולם רבה פרק כ) ‪" :‬מרדכי היהודי וחגי זכריה ומלאכי כולם נתנבאו בשנת שתיים‬
‫לדריווש"‪ ,‬ומשמע ששלושת הנביאים הללו התנבאו בשנה השנייה לדריווש‪ ,‬הן זכריה והן חגי והן‬
‫מלאכי‪ .‬אולי מכאן המקור של רש"י שכתב (יומא כא ע"ב)‪" :‬ארון כפורת וכרובים – כוליה חדא‬
‫מילתא‪ ,‬ושכינה לא שרתה בו‪ ,‬ורוח הקודש לא הייתה בנביאים משנת שתיים לדריווש ואילך"‪ .‬אך‬
‫הדברים לא פשוטים‪ ,‬כי לפי הסדר עולם הם החלו להתנבאות בשנה השנייה‪ ,‬או לפחות‬
‫להתנבאות נבואות שנצרכות לדורות (ראה מגילה יד ע"א)‪ ,‬אבל הרי זכריה התנבא בפירוש בשנה‬
‫הרביעית ואולי נרמז שגם התנבא בשישית‪ ,‬אז מניין לרש"י לומר שגם לא התנבאו מעבר לשנה‬
‫השנייה למלכות דריווש? ובאמת שהעץ יוסף (במדבר רבה טו‪ ,‬י) מביא בשם הספר צמח דוד שיש‬
‫להגיה "משנת ארבע לדריווש"‪ .‬כך גם מביא מרגליות הים (סנהדרין יא ע"א אות יג) בשם גיליון‬
‫הש"ס‪ .‬אך אם זכריה התנבא בפני הבית – יש להוסיף עוד מספר שנים (וראה בהמשך דברי הרב‬
‫מרגליות שם) ‪ .‬ושמעתי מי שרצה לטעון שנבואת זכריה מהשנה הרביעית היא הנבואה האחרונה‬
‫כרונולוגית בדברי ימי ישראל מהנבואות שניתנו להיכתב‪ .‬והיות ויש נבואות אחרי אותה נבואה‬
‫ויש את נבואות מלאכי‪ ,‬כדלהלן‪ ,‬הוא נדחק לומר שזו הנבואה עם התאריך המאוחר ביותר מכל‬
‫הנבואות‪ ,‬אך לא הבנתי לגמרי מה ביקש מלדחוק שזו הנבואה האחרונה שניתנה לישראל‪ ,‬ובייחוד‬
‫שלא ברור שזו גם נבואתו האחרונה הוא‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬לגבי הנביא מלאכי איננו יודעים כלום לא על זהותו מלבד שמו וגם לא על תקופת נבואותיו‪,‬‬
‫אף שנוכל לדלות זאת ממסורת נאמנה בפני חז"ל שהתנבא באותה תקופה עם חגי וזכריה‪ .‬לגבי‬
‫זהותו מצינו מחלוקת בחז"ל‪" :‬אמר רב נחמן‪ :‬מלאכי זה מרדכי‪ ,‬ולמה נקרא שמו מלאכי? שהיה‬
‫משנה למלך‪ .‬מיתיבי‪ :‬ברוך בן נריה‪ ,‬ושריה בן מעשיה ודניאל‪ ,‬ומרדכי בלשן‪ ,‬וחגי‪ ,‬זכריה ומלאכי‬
‫– כולן נתנבאו בשנת שתיים לדריווש! תיובתא‪ .‬תניא‪ :‬אמר רבי יהושע בן קרחה‪ :‬מלאכי זה עזרא‪,‬‬
‫וחכמים אומרים‪ :‬מלאכי שמו‪ .‬אמר רב נחמן‪ :‬מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא‪ ,‬דכתיב‬
‫בנביאות מלאכי‪ :‬בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חילל יהודה קודש ה' אשר‬
‫אהב ובעל בת אל נכר (מלאכי ב‪ ,‬יא) ‪ ,‬ומאן אפריש נשים נוכריות? עזרא‪ ,‬דכתיב‪ :‬ויען שכניה בן‬
‫יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלוהינו ונושב נשים נוכריות (עזרא י‪ ,‬ב)" (מגילה טו‬
‫ע"א) ‪ .‬הגמרא דנה בזהותו של מלאכי‪ .‬ויש קודם כל לשאול‪ ,‬מדוע צריך לזהות את מלאכי עם דמות‬
‫אחרת מוכרת? מה ההכרח לכך? הרי שיהיה נביא עלום זהות‪ ,‬והרי ממילא יודעים שהתנבא‬
‫בתקופת שיבת ציון מקבלת חז"ל‪ ,‬אז מדוע לדון על זהותו אם הוא מרדכי או עזרא או מישהו‬
‫אחר? וזה שמלאכי ועזרא עסקו בפרישה מנשים נוכריות זו חסר כל משמעות‪ ,‬כי יתכן וגם הנביא‬
‫וגם עזרא יחד פעלו בעניין זה‪ ,‬ומדוע לחבר ביניהם? אלא אין שום ספק שהייתה מסורת אודות‬
‫זהותו של מלאכי כשהפסוק אודות הפרישות מנשים נוכריות זה רק אסמכתא למסורת זו‪ ,‬ורק‬
‫כנראה שכמו מסורות אחרות שהשתבשו‪ ,‬ידעו שמלאכי הוא לא נביא אלמוני אלא דמות מוכרת‬
‫בשם אחר באותה תקופה‪ ,‬ולא ידעו אם הכוונה למרדכי או לעזרא‪ ,‬והגמרא פושטת ספק זה‪ .‬אך‬
‫מי אמר שזה עזרא ולא נביא אלמוני בשם מלאכי? מסורת‪ ,‬ומשמע מהגמרא שכך היא מכריעה‬
‫שבאמת מסתבר שמלאכי הוא עזרא הסופר‪.1‬‬

‫יש חשיבות אדירה לקביעה זו שמלאכי הוא עזרא הסופר‪ .‬יש מי שטען בפני שמלאכי‪ ,‬כמו חגי‬
‫הנביא‪ ,‬בא לדרבן את העם ולזרז אותם בבניין הבית‪ .‬אך לא הבנתי כיצד הגיעה למסקנה הזויה זו‪.‬‬
‫מילא תאמר שמה שהוא מוכיח אותם על שהם מביאים קרבנות בעייתיים להקרבה – הרי "אמר‬

‫‪ 1‬אך בדקדוק דברי רש"י (דברי הימים א' א‪ ,‬א) משמע שהיה את עזרא שכתב את דברי הימים על פי חגי‪ ,‬זכריה ומלאכי‪,‬‬
‫כשעלה לארץ ישראל שמונה עשרה שנה אחרי הצהרת כורש בשנה השביעית לדריווש הבן של אסתר המלכה‪ .‬אך יש‬
‫לפקפק בייחוס פירוש רש"י לדברי הימים לרש"י עצמו‪ ,‬כמו שכתב החיד"א‪" :‬ופירוש דברי הימים אינו מרש"י" (שם‬
‫הגדולים מערכת גדולים אות א' סימן ט' – הראב"ד; וראה עוד אות ש' סעיף לה – רש"י) ‪ .‬ובאמת‪ ,‬שיתכן לדייק שרש"י באמת סבור‬
‫שעזרא הוא מלאכי‪ ,‬או לפחות לא מרדכי‪ ,‬שכן כתב‪" :‬ולקמן תניא בברייתא‪ :‬ברוך בן נריה‪ ,‬ושריה בן מחסיה‪ ,‬ודניאל‪,‬‬
‫ומרדכי‪ ,‬וחגי‪ ,‬זכריה ומלאכי‪ ,‬כולן נתנבאו בשנת שתיים לדריווש" (מגילה טו ע"א)‪" ,‬אנשי כנסת הגדולה ‪ -‬חגי זכריה‬
‫ומלאכי‪ ,‬זרובבל ומרדכי וחבריהם" (בבא בתרא טו ע"א) ‪ .‬אמנם לגבי הגמרא במגילה הרי פשוט העתיק את הברייתא‪,‬‬
‫ולגבי הגמרא בבבא בתרא אמנם לא הזכיר את עזרא אבל יתכן ונכלל ב"וחבריהם"‪ .‬ואז ראיתי בעזרת ה' שבשני‬
‫מקומות בעזרא (מלאכי ב‪ ,‬יא; עזרא ז‪ ,‬ו) רש"י מביא שמלאכי זה עזרא‪ .‬זה רק מחזק את הקושי בדברי רש"י שהנבואה‬
‫הסתלקה בשנה השנייה לדריווש וצריך להגיה (וגם שהפירוש שלו לדברי הימים איננו שלו‪ ,‬אלא הוא של אחד מבעלי התוספות בשם‬
‫רבינו סעדיה או של תלמידי רבינו סעדיה גאון – ראה תוספות יומא ט' ע"א והשווה דברי הימים א' ה‪ ,‬לו; אך תימה שיהיו תלמידי רס"ג כשהמחבר‬
‫מצטט את רש"י כמו בדברי הימים ב' ג‪ ,‬טו) ‪ .‬ובאמת אולי לא נותר אלאל הגיה לא שנה רביעית אלא שנה שביעית לדריווש‪ ,‬או‬
‫שמא צריך לדחוק ברש"י שלא שרתה רוח הקודש על שאר נביאים מלבד זכריה ומלאכי שקיבלו נבואות אחרונות‪.‬‬
‫ושמא נפלה כאן טעות אצל רש"י עצמו‪ ,‬אם יורשה לנו לומר זאת‪ ,‬אף שזו טעות גסה ולא מתאים לאחד מגדולי‬
‫רבותינו הראשונים לפספס כזה דבר‪ ,‬לכן עדיף להגיה בדבריו‪ ,‬אם לא ש"הגהת ספרים בסברא עבירה גמורה‪ ,‬וראוי‬
‫לנדות עליה" (רמב"ן בבא בתרא קלד ע"א) ‪ .‬מכל מקום‪ ,‬חז"ל די ברורים שמלאכי הוא עזרא והתנבא אם כן בשנה השביעית‬
‫לדריווש‪ ,‬ולכל הפחות הרי מפורש בקרא שזכריה התנבא בשנה הרביעית לדריווש‪ ,‬אף שדי ברור משני נביאים אלה‬
‫שהתנבאו גם בפני הבית לפחות בשנה השישית לדריווש‪ ,‬והרוצה להביא את דברי רש"י הסותרים את דברי חז"ל‬
‫והמקרא – עליו הראייה ליישב את דברי רש"י עם חז"ל‪ ,‬ולא הפוך‪.‬‬
‫רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן‪ :‬שלושה נביאים עלו עמהם מן הגולה‪ ,‬אחד שהעיד להם על‬
‫המזבח‪ ,‬ואחד שהעיד להם על מקום המזבח‪ ,‬ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית"‬
‫(זבחים סב ע"א) ‪ ,‬והנה החלו להקריב קרבנות מיד עם חזרתם ארצה עוד לפני שבנו את המקדש‬
‫בחזרה‪ .‬אמנם בדומה לזכריה – הוא גם מזכיר את פתח המקש עצמו‪" :‬מי גם בכם ויסגור דלתיים‬
‫ולא תאירו מזבחי חינם" (מלאכי א‪ ,‬י) ‪ .‬הנה על איזה דלתות מדובר כשאין עדיין בית בנוי וגמור?‬
‫אלא כנראה שמלאכי התנבא בפני הבית‪ ,‬לאחר שנבנה‪ ,‬ואם הוא עזרא – הרי הוא התנבא לכל‬
‫הפחות בשנה השביעית‪ ,‬והרי אחרי זה מפריש את ישראל מהנשים הנוכריות‪ ,‬אז זה ממש מסתדר‬
‫עם נבואתו אודות פרישה מנשים נוכריות‪ ,‬והנה אף נבואתו הראשונה כנראה הייתה בפני הבית כי‬
‫נזכרו דלתות ההיכל‪ ,‬כאשר בכל מקרה זה רק מהשנה השביעית לדריווש כי עזרא רק עלה אז‪,‬‬
‫והרי אין נבואה בבבל (מועד קטן כה ע"א) ‪ .‬אז בהכרח נבואות מלאכי הן מאוחרות יותר בכמה שנים‬
‫מנבואות זכריה‪ ,‬ואולי נבואתו אודות הלבנון שתפתח דלתותיה אולי זה אפילו מאוחר ממלאכי‪,‬‬
‫אף שאין הכרח כלל וכלל להגיד זאת‪ .‬אך נבואותיו הן בוודאי אחרי הנבואה אודות הצומות של‬
‫זכריה בסך הכל בשנה הרביעית לדריווש‪.‬‬

‫נמצא שמלאכי היה הנביא האחרון הן לפי סדר ספרי הנביאים והן לפי סדר כרונולוגי של‬
‫הנבואות‪ ,‬ולא נבואת זכריה אודות הצומות‪ .‬אולי סוף נבואות זכריה הן חופפות לתחילת נבואות‬
‫מלאכי‪ ,‬מצד הנבואות הנזכרות בכתוב‪ ,‬ומלאכי מסיים את תקופת הנביאים עם הנבואה האחרונה‬
‫– מכל הבחינות – אף שהכתוב לא מציין לנו תאריך‪ ,‬ומסיים עם מכתב הפרידה לעם ישראל‬
‫מהנבואה‪" :‬זכרו תורת משה עבדי אשר ציוויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים‪ ,‬הנה‬
‫אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא‪ ,‬והשיב לב אבות על בנים ולב‬
‫בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם" (מלאכי ג‪ ,‬כב‪-‬כד)‪ .‬הנה כמו "כי מלאך ה' צבאות‬
‫הוא"‪ ,‬הרי מלאכי מעביר את השרביט מידי הנביאים לידי החכמים‪ ,‬לומדי תורת משה‪ ,‬העוסקים‬
‫בחוקים ובמשפטים‪ ,‬והוא מבשר שעתיד נביא לחזור בגאולת ישראל והגאולה תשוב לישראל‪ ,‬שכן‬
‫"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"‪ ,‬שתשוב שכינת אבינו שבשמים לשכון בינינו‬
‫הבנים‪ ,‬ונזכה לשיבת הנבואה במהרה בימינו אמן‪ .‬ולא‪ ,‬מלאכי כלל וכלל לא עוסק בדרבון‬
‫להתקדמות בבניית הבית‪ ,‬ולּו רק כי משמע מדבריו שהבית עומד ובנוי על תילו כבר‪ .‬מלאכי מוכיח‬
‫את ראשי העם‪ ,‬הכהנים על עבודת המקדש ומזהיר את הלויים על חינוך העם‪ ,‬ומוכיח את המון‬
‫העם על מה שנשאו נישואי תערובת‪ ,‬ומדבר אודות הגאולה העתידה כדברים אחרונים ודברי‬
‫פרידה לקראת הדרך הארוכה בגלות החשוכה‪.‬‬

‫ידידי אביחי אברהם בן שלמה לבית מנחם הי"ו‪ ,‬פעם אחת ישבתי איתו במוצאי פורים בבית‬
‫המדרש בישיבת תורת החיים‪ ,‬וישבנו שני שיכורים עדיין מהשפעת היין של פורים‪ ,‬וקראנו את‬
‫ספר מלאכי‪ .‬הוא קורא בטעמים ספרדיים‪ ,‬ואני מייבב מכאב‪ .‬אביחי אמר‪ ,‬שכשהוא קורא את‬
‫נבואת מלאכי‪ ,‬זה מרגיש לו כמו אבא שמוציא את בנו הבית‪ ,‬מבשר לו דברי פרידה אחרונים‪,‬‬
‫ושולח אותו לגלות‪ ,‬ארוכה‪ ,‬וכואבת‪ .‬הרי זה מה שזה‪ .‬הוא רק תיאר זאת מאוד יפה‪ ,‬ואמר‬
‫שהנבואות הללו הן כעין סתירת לחי מצלצלת מחד‪ ,‬שהאבא בזה בא ומגרש את בנו מהבית‪ ,‬אבל‬
‫גם מהווים דברי פרידה אחרונים שעל הבן לקחת איתו בכל מקום שילך‪ ,‬לזכור אותם‪ ,‬וככה‬
‫ובעזרתם ישוב לביתו בסוף ויחזור הביתה‪ .‬לא לחינם נבואה זו בדווקא הובאה בסוף חלק‬
‫הנביאים וגם הייתה הנבואה הנצרכת לדורות האחרונה שנאמרה‪ ,‬ככל הנראה‪ .‬אלו דברי הפרידה‬
‫הנחוצים האחרונים‪ .‬הדבר האחרון שה' מבשר לישראל בנבואה‪ ,‬איננה שהצומות על החורבן‬
‫יהפכו לשמחה ושיש לדרוש את הגאולה‪ .‬איזו גאולה תהיה אם נשכח את העיקר? העיקר זה "זכרו‬
‫תורת משה עבדי"‪ ,‬ועל ידי כך נזכה לחזור הביתה ולהגיע לגאולה השלמה‪ .‬זה המסר האחרון של‬
‫כתבי הקודש‪ ,‬ולא רעיונות גאולתיים ומשיחיים אודות הפיכת צומות האבל והחורבן לששון‬
‫ושמחה‪ .‬הרי אפילו זכריה מה הוא אומר על כך? "כה אמר ה' צבאות לאמר משפט אמת שפטו‬
‫וחסד ורחמים עשו איש את אחיו‪ ,‬ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו‬
‫בלבבכם" (זכריה ז‪ ,‬ט‪-‬י) ‪ .‬זה המסר האחרון‪ .‬הפוך‪ ,‬אותו יהודי אמר‪" :‬זו היא הנבואה האחרונה‬
‫שנאמרה מאת ה' לעם ישראל! נבואה זו יוצאת דווקא מתוך סייעה של יהודים שמנסים לברר מה‬
‫מצבם גלות‪/‬גאולה‪ ,‬והם מבקשים לדעת מה ה' חושב על זה?"‪ ,‬אך הנה בפועל זה בדיוק להיפך‪.‬‬
‫היהודים הללו אכן באו לברר על מצבם אם גלות או גאולה‪ ,‬והנביא מסית את מבטם לקיום רצון‬
‫ה'‪ ,‬וזה יכול להיעשות רק על ידי "תורת משה עבדי"‪ ,‬שזה המסר של מלאכי‪ .‬אל תתעסקו בשאלות‬
‫ברומות של עולם של גלות וגאולה‪ ,‬תעסקו בקיום רצון ה'‪" ,‬תורת משה עבדי"‪ ,‬ב"חוקים‬
‫ומשפטים"‪ .‬זה המסר‪ ,‬המסר האחרון‪ ,‬שאף על פי שכל הנבואות הן לדורות ולא רק יפות לשעתן‪,‬‬
‫הרי נבואה אחרונה זו אין לה תאריך וזהות הנביא נסתרת‪ ,‬כי זהו מסר‪-‬על הרוכב מעל הזמן ומעל‬
‫האישיויות והתקופות‪ ,‬זה המסר שמסכם את כל נבואות הנביאים ממש ועד "תורת משה עבדי"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בזכות תורת משה נצא מהגלות‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫אודות שנת נבואתו של מלאכי‪ ,‬וכתב לי מקומות‬ ‫(‪)shmuel6520@gmail.com‬‬ ‫‪ 2‬שאלתי את הרב שמואל אריה ישמח‬
‫רבים‪:‬‬
‫"אציין לך חלק ממה שרשום אצלי (כמדומני לא פרסמתי‪ .‬אז לא לפרסם בלא רשותי)‪.‬‬
‫יש אומרים שמלאכי ניבא אחר בניית המקדש (מלבי"ם ריש מלאכי‪ ,‬וכעין זה רד"ק ראב"ע ואברבנאל שם‪ ,‬ועוד‪,‬‬
‫ולענ"ד ניתן להשיב על ראיותיהם)‪.‬‬
‫לפי זה הוא הנביא האחרון‪ ,‬ואכן כך ברבי אברהם בן עזרא ומלבי"ם שם‪ ,‬וברמב"ם יסודי התורה ט‪ ,‬ב‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫אולם לפי רש"י יומא כא ע"ב הנבואה פסקה בשנת שתיים לדריווש‪ ,‬ולדבריו אין לדעת מי היה הנביא האחרון (ושמא‬
‫לפי דבריו נבואת זכריה בשנת ארבע הייתה רק נבואה שנצרכת ויוצאת מהסדר הרגיל)‪ .‬ומעוד מקורות נראה שנקטו‬
‫שמלאכי ניבא לפני סיום בניית המקדש*‪ .‬ויש מקורות שציינו שהנבואה פסקה בשנת הארבעים לתחילת בניית‬
‫המקדש** (וייתכן שאין סתירה‪ ,‬כי כוונתם לנבואות שלא נצרכו לדורות)‪ .‬בהגהת ר"י פיק לרש"י הנ"ל הבין שזכריה‬
‫האחרון‪ .‬וכן בצמח דוד‪ .‬וכן באור החיים במדבר יב‪ ,‬ו‪.‬‬
‫וניתן להאריך עוד ועוד‪ ,‬אך כמדומה שבזה עיקרי הדברים לפניך‪.‬‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬נכון מה שכתבת שלדעה שמלאכי זה עזרא‪ ,‬לכאורה מכאן ראיה שמלאכי ניבא אחרי סיום בניית המקדש‪ ,‬שהרי‬
‫עזרא עלה שנה אחרי סיום בניית המקדש (כעין זה כתב רבינו יוסף בתוספות יבמות פו ע"ב ד"ה מפני‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫אבל זה לא מוכרח‪ ,‬שהרי התנא שנוקט שמלאכי זה עזרא יכול לסבור כדעות שעזרא עלה פעמיים לארץ ישראל (גם‬
‫בימי זרובבל‪ ,‬ושוב לאחר סיום בניית המקדש‪ ,‬וכן לדוגמא דעת המיוחס לרש"י נחמיה ז‪ ,‬ה‪ ,‬והובא במלבי"ם נחמיה ז‪,‬‬
‫עג‪ ,‬עיין שם‪ ,‬ואכמ"ל)‪ .‬הוא גם יכול לטעון שמלאכי ניבא בחוץ לארץ (כך דעת המאירי בספר הקבלה‪ ,‬ועוד)‪ .‬יש גם‬
‫דעות יחיד שנקטו שעזרא עלה לפני בניית המקדש‪.‬‬
‫*בשערי ציון העתיק את סדר הקבלה למאירי בשינוי קל וכתב "ואז נבנה בית שני‪ ...‬ואז נסתלקה הנבואה‪ ."...‬נראה‬
‫שהבין שהנבואה פסקה כשנבנה (אולי כוונתו לשנת ‪ 2‬לדריווש‪ ,‬לפי הסדר עולם שהובא בגמרא שכולם נתנבאו בשנת‬
‫שתים)‪ .‬וא"כ בהכרח שלפי דבריו מלאכי ניבא לפני כן‪.‬‬
‫**מהסדר עולם פרק ל (הובא בע"ז ט ע"א) עולה שיון ניצחו את פרס בשנת ‪ 34‬למקדש‪ ,‬ובסדר עולם מובא שהנבואה‬
‫פסקה כשאלכסדר כבש אותם ומלך ‪ 12‬שנה‪ .‬הראשונים נחלקו האם היא פסקה בשנת ‪( 34‬סדר עולם זוטא) או בשנת‬
‫הארבעים (רס"ג‪ ,‬הובא בין הייתר בתורה שלמה כלק כד עמ' י‪ ,‬עי"ש עוד‪ ,‬כוזרי ג‪ ,‬סה‪ ,‬ועוד רבים)‪ .‬כנראה משום שאז‬
‫פשטה מלכותו בעולם (ע"ז י ע"א) ואז נכבשה א"י (ואז התחיל מנין השטרות)‪ .‬יש שאמרו שבשנה זו נפטרו חגי זכריה‬
‫ומלאכי‪ ,‬וכנ"ל‪".‬‬