‫מערך הדרכה הר הרצל‪:‬‬

‫סבב פתיחה‪:‬‬

‫שם ‪ +‬מאיפה אני בארץ ובאיזה תחושות אני מגיע‪/‬ה היום‪.‬‬

‫ברוכים הבאים להר הרצל ‪ -‬הר הזיכרון הלאומי הממלכתי של מדינת ישראל‬

‫ראשית כל‪ ,‬אבקש מכולם לשים כומתות על הראשים‪.‬‬

‫הסיור שאנו נעבור היום יהיה קשה‪ ,‬לא מבחינה פיזית אלא מבחינה נפשית‪.‬‬

‫לבוא לבית קברות צבאי זו אף פעם לא חוויה קלה ובמיוחד בימים האלה‪.‬‬

‫אבל למה באנו?‬

‫כדי להנציח את אותם חללים שנפלו למען המדינה‪ .‬אנו צריכים לכבד ולהוקיר אותם ולכן נשים כומתה על‬
‫הראש‬

‫ההר מאגד את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל והוא מחולק לשלושה חלקים‪ .‬כל חלק מייצג מרכיב אחר‬
‫מבניית המדינה שלנו‪.‬‬

‫החלק התחתון ‪ -‬יד ושם‪ ,‬המקום הנמוך ביותר‪ ,‬הקשה מכל‪ .‬האירוע הקשה ביותר שחווה העם היהודי‪ .‬נספי‬
‫השואה ושורדיה מהווים חוזקה לקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬

‫החלק האמצעי ‪ -‬החלקה הצבאית בה קבורים חללי מערכות ישראל מהמלחמות‪ ,‬המבצעים והקרבות על‬
‫הארץ‪ .‬הם מייצגים את המחיר שאנחנו משלמים בשביל קיומה של המדינה‪.‬‬

‫החלק העליון ‪ -‬מעלה ההר מייצג את החזון המדינה‪ .‬קבורים בו המנהיגים של התנועה הציונית‪ ,‬גדולי‬
‫האומה ובראשם הרצל‪.‬‬

‫כעת נגש לתחנה הראשונה שלנו‪ ,‬אבקש שאם יש למישהו סיפור אישי שהוא רוצה לשתף שיגש ויעדכן‬
‫אותי בדרך‪.‬‬

‫תחנה ‪ -1‬קבר הרצל‪:‬‬

‫פתיחה ‪ +‬עיצוב הקבר‪:‬‬

‫*נותן לחיילים להסתובב ליד הקבר ולמנות סממנים יחודיים לקבר‬

‫להתייחס לכך שעל המצבה כתוב רק את השם הרצל ולא את שמו המלא ולשאול אותם למה הם חושבים‬
‫שמעצב המצבה בחר לכתוב רק את השם הרצל? (התשובה היא כי המעצב רצה להציג את ההנחה שכולם‬
‫יודעים מי הוא הרצל והוא דמות שעומדת בפני עצמה‪ .‬מספיק לומר רק "הרצל")‪.‬‬

‫*לשאול את הקבוצה מה הם יודעים על הרצל‬

 ‫*לעשות להם סדר במידע ולהתחיל להסביר עליו‪:‬‬

‫עכשיו לחלק כרטיסיות מידע ממוספרות ‪ ,1-7‬כל אחד בתורו מקריא את מה שכתוב לו בכרטיסיה‪.‬‬
‫לכל כרטיסיה תמונה בקלסר עזרים להמחשה והרחבה‬

‫סיכום‪:‬‬

‫הרצל נפטר בשנת ‪ 1904‬ולפני מותו ביקש להעלות את עצמותיו לארץ ישראל אחרי שתקום בה המדינה‪.‬‬
‫כלומר אחרי הגשמת חזונו‪ .‬צוואתו של הרצל התקיימה ובין הדברים הראשונים שעשה בן גוריון כשנבחר‬
‫לתפקיד ראש הממשלה‪ ,‬היה לדאוג להביא את עצמותיו של הרצל ארצה‪ .‬הרצל נחשב כחוזה המדינה ובן‬
‫גוריון כמייסד המדינה‪ .‬קבר הרצל משקיף על הגבעה הממלכתית שם יושבים כל המוסדות הלאומיים‬
‫והרשויות‪ ,‬התגשמות חזונו‪.‬‬

‫הרצל היה אדם שבחר לעשות‪ ,‬ולתת מעצמו ברמה הכי גבוהה‪ .‬למרות שהיו לו אתגרים בדרך‪ ,‬ולמרות‬
‫שאמרו לו כל כך הרבה פעמים "לא"‪ ,‬הוא המשיך ונלחם‪ .‬הסיפור שלו מציג לנו כוח עשייה ודבקות‬
‫אנחנו‬ ‫במטרה ‪.‬‬
‫בתור צבא ובתור חיילים‪ ,‬חלק מהחזון שלו‪ ,‬ואנחנו ממשיכים את הדרך שלו בהגנה על המדינה שאנחנו‬
‫חיים בה‪.‬‬

‫תחנה ‪ 2‬חלקת גדולי האומה‪:‬‬

‫*שאלת פתיחה –מה לדעתכם הקריטריונים לגדול אומה שנקבר בהר הרצל? מי הוא גדול אומה לדעתכם?‬

‫*הפעלת פתיחה – עליכם להסתובב ברחבה ולאחר מכן לזהות מי הוא גדול אומה ומה הקריטריונים לכך‪.‬‬

‫בחלקת גדולי האומה קבורים רוב גדולי המנהיגים של מדינת ישראל שהשפיעו והקדישו את רוב חייהם‬
‫למען מדינת ישראל‪.‬‬

‫בגלל שאי אפשר שכל אדם שתרם למדינה ייקבר פה‪ ,‬החליטו על כמה קריטריונים למי זכאי לקבורה בהר‬
‫הרצל‪ .‬והם‪:‬‬

‫ראשי ממשלה‬ ‫‪)1‬‬

‫נשיאים‬ ‫‪)2‬‬

‫יושב ראש הכנסת‬ ‫‪)3‬‬

‫(ובני זוגם)‬

‫מדובר בתפקידים ממלכתיים אשר מבטאים את ריבונות המדינה‪ .‬בחלקה צמודה קבורים יו"ר הסוכנות‬
‫הציונית‪ ,‬ויו"ר ההסתדרות הציונית‪.‬‬

‫המצבות בחלקת גדולי האומה הן אחידות‪ ,‬למעט מצבותיהם של יצחק ולאה רבין‪.‬‬
 ‫*מישהו יכול לתאר את המצבה? ולנחש מדוע הוא נקבר בצורה שונה? תשובה‪ :‬הקבר שלו שונה משאר‬
‫הקברים בחלקה מכיוון שהוא נרצח ולא נפטר‪ ,‬והעיצוב נועד להביע את הזעזוע מהרצח‪ .‬עוד מעט נדבר‬
‫יותר על מה אפשר ללמוד מעיצובה של המצבה‬

‫עכשיו לדבר טיפה על רבין‪:‬‬

‫יצחק רבין נולד ב‪ 1922-‬והתחנך בבית הספר החלקאי כדורי שבגליל התחתון‪ .‬במהלך לימודיו בכדורי‬
‫הצטרף רבין להגנה בגיל ‪ 16‬ובגיל ‪ 19‬היה מהראשונים שהצטרפו לפלמח‪.‬‬

‫במלחמת העצמאות רבין היה אחראי על גזרת ירושלים במטה הפלמח ופיקד על פריצת הדרך לירושלים‬
‫שהיתה נצורה‪.‬‬

‫כאן לתת לאחד מהחיילים להקריא את הקטע "אהבות ראשונות"‪.‬‬

‫נמשיך בסקירה קצרה‪ :‬אחרי המלחמה רבין מתקדם בסולם הדרגות ובתחילת שנות ה‪ 60-‬מתמנה‬
‫לרמטכ"ל‪ ,‬ומוביל את צה"ל בניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫לאחר מכן פורש מצהל‪ ,‬פונה לחיים הפוליטים‪ :‬מתמנה לשגריר ישראל בארצות הברית‪ ,‬חוזר ארצה ונבחר‬
‫לשר‪ ,‬ובשנת ‪ 1974‬התמנה רבין לראש הממשלה ומכהן כשלוש שנים‪ .‬השנים עוברות והוא מתמנה לשר‬
‫ביטחון‪ ,‬ולאר מכן בשנת ‪ 1992‬נבחר שוב פעם לראש ממשלה‪ .‬במהלך כהונה זו הוא מוביל תהליך שלום‬
‫מול הפלסטינים‪ ,‬במסגרת הסכמי אוסלו ועל כך קיבל פרס נובל לשלום‪ .‬כמו כן הוא מוביל וחותם על‬
‫הסכם שלום עם ירדן‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1995‬נרצח רבין בעצרת תמיכה בהסכמי השלום שאותם הוביל‪.‬‬

‫לאה רבין ביקשה לעצב את מצבתם ובעיצובה להדגיש מספר דברים‪:‬‬

‫‪ .1‬צורת המצבה ‪ -‬חצי מעגל‪ :‬מסמלת מעגל שלא הושלם ‪ -‬בדומה למפעלו של רבין שנקטע באמצע ולמעגל‬
‫חייו שלא הושלם‬

‫‪ .2‬צבעי המצבה ‪ -‬האבנים שמנוגדות בצבע ‪ -‬השחור והלבן‪ .‬רמז לקונפליקטים בעם‪ ,‬שהמתח ביניהם‬
‫באותם ימים הגיע לשיאו ברצח‪ :‬ימין‪-‬שמאל‪ ,‬דתיים‪ -‬חילוניים ועוד‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬אתם שמים לב שהאיזור מרושת במצלמות אבטחה‪ ,‬יכולים לנחש למה?‬

‫לפני מספר שנים הקבר של רבין הושחת (לא פעם ולא פעמיים) ומסביב לקבר מצלמות אבטחה‪.‬‬

‫גדולי אומה שבחרו להיקבר במקום אחר‪:‬‬

‫דוד בן גוריון (ראש הממשלה הראשון) בחר להיקבר בשדה בוקר שבנגב (לב חזונו והמקום‬ ‫●‬
‫האהוב עליו)‪.‬‬

‫מנחם בגין (ראש הממשלה ה‪ 6-‬של מדינת ישראל ומפקד האצ"ל) קבור בהר הזיתים (לצד עולי‬ ‫●‬
‫הגרדום משה ברזני ומאיר פיינשטיין)‪.‬‬

‫חיים וייצמן (הנשיא ה‪ 1-‬של מדינת ישראל) בחר להיקבר במכון וייצמן שברחובות‪.‬‬ ‫●‬
‫יצחק בן צבי (הנשיא ה‪ 2-‬של מדינת ישראל) בחר להיקבר בהר המנוחות (היה אדם מאוד צנוע)‪.‬‬ ‫●‬

‫אנשים שלא נחשבים לגדולי אומה וקבורים כאן‪:‬‬

‫אליעזר קפלן היה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל‪ .‬הוא הראשון שנקבר כאן בשנת ‪ ,1952‬עוד לפני‬
‫שהוחלט מי יקבר כאן‪.‬‬

‫טדי קולק היה ראש העיר של ירושלים ‪ 28‬שנה ונקבר כאן בשנת ‪ 2007‬על‪-‬פי החלטת ממשלה מיוחדת‬
‫"בשל פועלו הייחודי למען בירת ישראל"‬

‫תחנה ‪ -3‬נצר אחרון‬

‫להתחיל בשאלה‪ -‬מי אתם משערים שקבור פה?‬ ‫●‬

‫לאנשים אשר קבורים פה קוראים נצר אחרון ‪,‬הם ניצולי שואה שהיו היחידים במשפחתם אשר שרדו‬
‫ולאחר מכן עלו לארץ‪ ,‬והתגייסו במסגרת גיוס חוץ לארץ‪ ,‬השתתפו בקרבות על המדינה ונפלו‪ .‬בנפילתם‬
‫נכרת אותו נצר אחרון של המשפחה שנקטעה כולה‪.‬‬

‫רובם היו אנשים שהגיעו ממלחמת העולם השנייה הישר למלחמת העצמאות‪ .‬הם לא ידעו להילחם אבל‬
‫הרגישו שזו החובה שלהם להילחם עבור המדינה היהודית‪ ,‬וזהו שלב נוסף במאבק הקיום היהודי‪.‬‬

‫השביל המחבר‪ :‬מחבר את יד ושם להר הרצל מייצג את ההקשריות משואה לתקומה יחד עם‬ ‫●‬
‫האבידות הקשות למען קיום המדינה‪.‬‬

‫מי יכול להגיד לי מה צורת האנדרטה מסמלת?‬

‫את האנדרטה עיצבו כבית מתפרק‪ .‬זו המהות של האנדרטה שלפנינו‪ ,‬הבית שהיה יכול‬
‫להם‪ ,‬אבל מעולם לא היה‪ .‬הבית הפוך‪ ,‬ואין לו קיר‪ .‬הקיר מונח על הרצפה ועליהם כתובים‬
‫שמותיהם של חללי נצר אחרון‪ .‬הקיר מונח על הקרקע לצד מבנה "הבית" ועליו חקוקים‬
‫שמות כל הנופלים אנשי נצר אחרון‪.‬‬
‫שני החלקים יחד‪" ,‬הבית" ו"קיר השמות" זה לצד זה‪ ,‬מדמים צורה של ספינה בים –אוניית‬
‫מעפילים שכיוון ההפלגה שלה מאירופה לארץ ישראל‪ .‬הבית שנעקר ממקומו‪ ,‬הספינה‬
‫והבור מנציחים את הסיפור של קבוצת פליטים קטנה שביתם חרב עליהם באירופה‪ .‬הם‬
‫עלו והגיעו בספינה לארץ ישראל כדי להקים בית חדש בארץ ישראל‪ ,‬נפלו במלחמה עליה‬
‫ונקברו באדמתה‪.‬‬
‫כעת לתת את בני ברלה בתור דוגמא‪:‬‬
‫בני נולד בפולין‪ .‬בפולין היו חיים יהודים מגוונים וחשובים ופולין הייתה מוקד יהודי חשוב‬
‫בתחומי הפעילות הדתית‪ ,‬הלאומית‪ ,‬הפוליטית החברתית והתרבותית‪ .‬הכל השתנה עם‬
‫עליית האנטישמיות ופרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ובתוכה כמובן השואה‪.‬‬
‫ומה עם בני ומשפחתו? אנחנו לא יודעים אפילו איך קראו להורים שלו ואם היו לו אחים‪.‬‬
‫אנחנו לא יודעים מה עבר עליו במלחמה‪ .‬אנחנו כן יודעים שב‪ 1948-‬בני מעפיל לארץ‬
 ‫ישראל כשהוא הנצר האחרון של המשפחה שלו‪ .‬הוא שריד יחיד ממשפחה שלמה‬
‫שנספתה בשואה‪.‬‬
‫מיד כשהוא מגיע לארץ‪ ,‬בזמן מלחמת העצמאות‪ ,‬בני מתגייס לפלמח ומוצב בגדוד ‪ 4‬של‬
‫חטיבת הראל‪ .‬בני וחבריו לגדוד עולים לירושלים להשתלט על שטחים בעיר ובסביבתה‪.‬‬
‫כחלק מההשתלטות על שכונת קטמון בירושלים‪ ,‬בני נופל בקרב והוא בן ‪.25‬‬
‫הייתי שמח להראות לכם תמונה שלו‪ ,‬אבל כרגע אין לנו כזו‪ .‬אין תמונה שהיא בוודאות‬
‫תמונה של בני‪ ,‬ואנחנו אפילו לא בטוחים שזה היה שמו האמיתי‪ .‬אולי זה היה כינוי‪ .‬מה‬
‫שהיה מאוד נפוץ בימי הפלמח‪ .‬אולי הוא לא ידע עברית מאוד טוב‪ ,‬אולי היה טיפה ביישן‬
‫ולא ממש נפתח בפני חבריו‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬רב הנסתר על הגלוי‪ .‬אפשר לראות את זה על‬
‫המצבה שלו‪ .‬מראה מצבה‪ ,‬בקלסר עזרים‬
‫רפאל איתן‪ ,‬לימים הרמטכ"ל‪ ,‬שבזמן מלחמת העצמאות לחם לצד בני ברלה בקרב‬
‫בשכונת קטמון בירושלים‪ ,‬אמר שלעולם לא נדע מה היה שמו האמיתי‪ .‬ברל'ה כנראה היה‬
‫כינוי‪ .‬לא נדע לעולם מה היו החלומות שלו? התקוות? הפחדים? לא נדע לעולם‪.‬‬
‫שאל‪:‬‬
‫* אילו תחושות הסיפור של בני מעלה בכם?‬
‫* אילו ערכים הובילו את בני לדעתכם? למה עלה‪ ,‬למה לחם?‬
‫* האם אותם ערכים מובילים אותנו גם היום?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫אנחנו למדים מהאנשים הללו על גבורה‪ ,‬אומץ לב ונחישות‪ .‬אותם ערכים שליוו את חללי‬
‫נצר אחרון מלווים אותנו עד היום‪ .‬תפקידנו הוא כמו אז‪ ,‬להמשיך להלחם על המדינה‬
‫הזאת כי אין מישהו אחר שיעשה את זה‪.‬‬
‫אפשרות לתת למישהו להקריא את חיילים אלמונים‪ ,‬במידה והזמן מאפשר‪ .‬אם כן‪ ,‬לדבר‬
‫עך זה שגם אם אין להם משפחה‪ ,‬הם לא אלמונים‪ .‬בני ברלה‪ ,‬הוא לא אלמוני‪ ,‬גם אם‬
‫אנחנו לא יודעים הכל עליו‪ .‬עלינו מוטלת האחריות לזכור‪.‬‬
‫אבקש מכם ללכת שוב לאנדרטה ‪ ,‬כתובים בה את שמם של חללי נצר אחרון‪ .‬אני מבקשת‬
‫מכם לזכור שם אחד ‪ ,‬לקרוא קצת על האדם ולזכור אותו‪ -‬כי אין מישהו אחר שיזכור את‬
‫אותם חללים‪.‬‬
 ‫בנימין זאב הרצל נולד בשנת ‪ 1860‬בבודפשט למשפחה יהודית בורגנית מתבוללת‪.‬‬

‫כשהיה בן ‪ 18‬עבר עם משפחתו לוינה ושם למד משפטים‪.‬‬

‫אחרי כמה שנים התחיל לעסוק בעיתונות ובאחת מכתבותיו הוא הלך לסקר את משפט‬
‫דרייפוס‪ .‬אלפרד דרייפוס היה קצין מודיעין יהודי בצבא הצרפתי ובאותה תקופה חשדו כי‬
‫יש חפרפרת מהצבא הצרפתי שהדליפה מידע לצבא הגרמני ומבלי למצוא הוכחות האשימו‬
‫את אלפרד דרייפוס‪ ,‬ודנו אותו למשפט פומבי ברחבה מרכזית בעיר‪ .‬אותו משפט היה‬
‫משפיל‪ :‬תלשו לדרייפוס את הדרגות בפומבי‪ ,‬הרבה אנשים הגיעו לכיכר‪ ,‬ומהקהל נשמעו‬
‫קולות של "מוות ליהודים"‪.‬‬

‫הדבר זעזע את הרצל שפגש בפעם הראשונה אנטישמיות ברמה כזו וכך הבין שהיחס כלפי‬
‫היהודים אינו תקין ולכן יש למצוא פתרון "לבעיית היהודים" לפני שיהיה מאוחר מדי‪.‬‬
‫הרצל לקח יוזמה והחליט למצוא פתרון לבעיה‪ .‬בספרו הראשון "מדינת היהודים"‪ ,‬הרצל‬
‫קובע שהפתרון המרכזי לבעיה הוא הקמת בית לאומי לעם היהודי‪ ,‬כלומר הקמת מדינה!‬
‫וכדי להשיג זאת‪ ,‬הרצל נוקט במספר צעדים‪:‬‬

‫הצעד הראשון הוא הקונגרס הציוני‪ :‬הרצל מנסה להפיץ את רעיון הציונות ובשנת‬
‫‪ 1897‬יזם את הקונגרס הציוני הראשון שמטרתו הייתה למצוא דרכים פרקטיות‬
‫כדי להקים מדינה ולדוגמה‪ ,‬כחלק מהרעיונות שהועלו בקונגרס‪ ,‬הוצע הרעיון של‬
‫"קק"ל"‪ .‬קרן שמטרתה לסייע ברכישת קרקעות בארץ ישראל‪.‬‬

‫הצעד השני הוא צ'רטר‪ :‬אישור להתיישבות בארץ המהווה למעשה הכרה‬
‫בינלאומית‪ .‬בניסיונותיו להשיג את הצ'רטר‪ ,‬הרצל יוצא למסעות ברחבי העולם‬
‫ונפגש עם מנהיגי המעצמות (קיסר גרמניה‪ ,‬הסולטאן העות'מאני‪ ,‬שר החוץ‬
‫הבריטי‪ ,‬הצר הרוסי‪)...‬‬
 ‫הצעד השלישי הוא ספר נוסף‪" :‬אלטנוילנד"‪ .‬בספר שכתב מתאר הרצל את חזונו‬
‫בנוגע ליישוב העתידי שיקום בארץ ישראל‪ .‬שם הוא מדבר על איך תיראה המדינה‬
‫העתידית ויורד לפרטי פרטים כמו‪ :‬שוויון זכויות‪ ,‬רכבת קלה ומוסדות פוליטיים‪.‬‬

‫הצעד הרביעי הוא תוכנית אוגנדה‪ :‬הועלתה הצעה בריטית להקמת התיישבות‬
‫יהודית באוגנדה שבאפריקה‪ .‬הצעה זו זכתה לתשומת לב רבה בקונגרס הציוני‬
‫השישי‪ .‬הרצל תמך בתוכנית‪ ,‬ואמר שזה צעד זמני שמיועד להציל יהודים מאובדן‪,‬‬
‫וכי אוגנדה תשמש למקלט זמני לעם היהודי עד שתהיה אפשרות להעביר אותו‬
‫לארץ ישראל‪ .‬אנשים רבים ראו בתוכנית אוגנדה בגידה בציונות וכי בלי ציון‪,‬‬
‫(שזה אחד משמות ירושלים) המדינה שתקום תהיה ללא משמעות‪.‬‬

‫"בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות‪ ,‬בגיל בו חוקרים‬

‫התלמידים את מסתורי התנ"ך ונפלאות המתמטיקה‪ ,‬בגיל‬
‫שש עשרה ‪ -‬שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי‪,‬‬
‫ולצערי גם כדי להרוג‪( ".‬יצחק רבין)‬

‫“קראתי פעם לציונות אידיאל אין‪-‬סופי‪ ,‬ואני מאמין באמת כי גם‬

‫לאחר השגת ארצנו‪ ,‬ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל‪.‬‬

‫כי בציונות כפי שאני מבין אותה‪ ,‬כלולה לא רק השאיפה לכברת‬

‫ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל‪ ,‬אלא גם השאיפה‬
 ‫קטע קישור לפני חלקה חדשה ‪:‬‬

‫מדוע אנו דיברנו על כל האנשים והסיפורים הללו?‬

 ‫נכון‪ ,‬אמנם כל סיפור הוא שונה ובתקופה שונה וקשה לנו להבין את הקשר שבין‬
‫הדברים וכיצד זה רלוונטי להיום‪.‬‬

‫אך לפני ה‪ 7‬באוקטובר הכל היה נראה אחרת ועכשיו המציאות כולה השתנתה‪ ,‬כעת‬
‫אנו יכולים יותר להבין כיצד כל אותם הסיפורים הם למעשה חלק אחד מתוך אותו‬
‫סיפור מתמשך‪.‬‬

‫כל אותם אנשים נלחמו עבור מטרה אחת בלבד והיא המדינה שלנו‪ .‬אותם אנשים‬
‫נלחמו עם אותם ערכים של ציונות‪ ,‬שליחות ‪ ,‬אהבת הארץ‪ .‬האנשים גם של אז וגם‬
‫של היום הם אותם גיבורים ולוקחים חלק באותה מערכה מתמשכת‪.‬‬

‫עכשיו נכנס לחלקה החדשה וזה יהיה מורכב ולא פשוט‪ .‬אבקש שאם תראו משפחה‬
‫שכולה תעצרו תשאלו ותשמעו על סיפורים האישי‪ .‬בנוסף אם למישהו יש סיפור אישי‬
‫שהוא מעוניין לשתף זה הזמן‪.‬‬

‫חלקה חדשה‪:‬‬

‫זמן הסתובבות עשרים דקות לפחות‪,‬‬

‫*לדבר מראש עם מפקד היחידה שיבחר סיפור של חלל ממלחמת חרבות ברזל‬
‫שהוא חושב לנכון להעביר לקבוצה (עם ערכים‪ ,‬משמעויות ‪ ,‬סיפור שקשור ליחידה‪,‬‬
‫סיפורי גבורה ומופת)‬

‫תחנה אחרונה‪ :‬סיכום וזמן עם המפקד‬

‫סבב של ‪ 3‬שאלות‬

‫‪-‬מה חשתם והרגשתם במהלך הסיור?‬

‫‪-‬מי רוצה לשתף במשהו חדש שהוא למד?‬

‫‪-‬מה המסר המרכזי שיצאתם איתו מהסיור ?‬

‫בסיור הזה היו כמה מטרות‬

‫אתחיל דווקא במטרה השנייה שהיא‪ -‬אני כחלק ממשהו גדול ‪ ,‬אנו חלק מהמדינה‬
‫ומהביטחון של המדינה‪ .‬מקווה שכל אחד מכם יזכור סיפור או אדם אחד‪ .‬לא בהכרח‬
‫האדם הקרוב אליי ביותר ‪ .‬המטרה של הסיור היא הבנת הסיפור השלם ‪ -‬חלק מאותו‬
‫סיפור ומערכה שאנו לוקחים חלק עד היום‪ ,‬וההבנה שאנו חלק ממשהו גדול יותר ‪.‬‬

‫מטרה שלישית‪ -‬אני כחלק מצהל‪ .‬ההבנה שאנו חלק מהמערכת שבזכותה המדינה‬
‫שלנו קיימת‪ .‬המטרה היא לתת שליחות וגאוות יחידה‪.‬‬
 ‫והמטרה הראשונה‪ -‬להראות את המחיר שנלקח מאיתנו מדי יום‪ ,‬ולהוקיר את אותם‬
‫אנשים וסיפורים של האנשים כדי שאנו נמשיך את הדרך שהם עשו‪.‬‬

‫אנחנו הדור הבא שנבטיח לכולם חיים בטוחים ‪ ,‬שלמים‪ ,‬חיוביים ואופטימיים כמו שלנו‬
‫הבטיחו עד היום לאחר כל מלחמה שהייתה‪.‬‬

‫ביציאה מבית קברות יהודי יש ברז מים ואנו נוהגים ליטול ידיים בעת יציאתנו‪.‬‬

‫מישהו ידוע מדוע אנו נוהגים לעשות זאת ?‬

‫בעת יציאה מבית קברות הכי טבעי לבכות ולצאת עם דמעות מהעיניים‪.‬‬

‫אך המושג ליטול ידיים= מים על הידיים‬

‫נותן לנו משמעות אחרת ‪ ,‬המים מייצגים חיים והידיים בונות את החיים‪.‬‬

‫אנו לוקחים את החיים מבית הקברות החוצה לעתיד טוב יותר‪.‬‬

‫ֵא ין ָלנּו ַחָּיִלים ַאְלמֹוִנים‪,‬‬

‫ֵא ין ָלנּו ֶקֶבר ַהַחָּיל ָהַאְלמֹוִני‪,‬‬

‫ִמי ֶׁש רֹוֶצה ְלַהִּניַח ֵזרֹו‬

‫ָצִר יְך ְלָפֵר ק ֶא ת ֵזרֹו‬

‫ְלַהְר ֵּבה ְּפָר ִחים ּוְלַחְּלָקם‬

 ‫ְלָעִלים ּוְלַפְּזָר ם‪.‬‬

‫ֵא ין ָלנּו ַחָּיִלים ַאְלמֹוִנים‪,‬‬

‫ֵא ין ָלנּו ֶקֶבר ַהַחָּיל ָהַאְלמֹוִני‪,‬‬

‫ִמי ֶׁש רֹוֶצה ְלַהִּניַח ֵזרֹו‬

‫ָצִר יְך ְלָפֵר ק ֶא ת ֵזרֹו‬

‫ְלַהְר ֵּבה ְּפָר ִחים ּוְלַחְּלָקם‬

‫ְלָעִלים ּוְלַפְּזָר ם‪.‬‬

‫ְוָכל ַהֵּמ ִת ים ָׁש ִבים ַהַּבְיָת ה‬

‫ּוְלֻכָּלם ֵׁש מֹות‪...‬‬

‫אין לנו חיילים אלמונים‪/‬יהודה עמיחי‬