‫פתרון מבחן גמר טכנאים תשע"ב‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫באיור לשאלה ‪ 1‬נתונה רשת תלת–מופעית המוזנת משני כיוונים במתחים שונים בעלי מופעים זהים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪m ‬‬
‫‪ ,    57‬שטח החתך שלהם אחיד – ‪16 mm2‬‬ ‫מוליכי הרשת עשויים מנחושת ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  mm2 ‬‬
‫וההיגב ההשראותי שלהם זניח‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪80m‬‬ ‫‪B 30m C‬‬ ‫‪40m‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪100m‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪400V / 50Hz‬‬ ‫‪410V / 50Hz‬‬

‫‪25kVA‬‬ ‫‪7.5kW‬‬ ‫‪18kW‬‬

‫‪Cosφ=0.8 Cosφ=0.6 Cosφ=0.6‬‬
‫(‬ ‫( )
‬ ‫( )‬ ‫)
‬
‫איור לשאלה ‪1‬‬
‫חשב את הזרם בכל אחד מקטעי הרשת) רשום את תשובותיך בהצגה מרוכבת‪(.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לצורך חישוב הזרמים הנקובים של הצרכנים‪ .‬הנח כי המתח הנקוב של כל צרכן הוא ‪.400V‬‬
‫חשב את הפסדי ההספק הממשיים ברשת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חשב את המתח המזערי ברשת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪  0‬זניח ‪X O ‬‬ ‫‪;   57‬‬ ‫‪; A  16 mm2 ; U A  400 V ; U B  410 V ; f  50 Hz‬‬
‫‪km‬‬ ‫‪  mm‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪U L  400V‬‬
‫‪SB‬‬ ‫‪25,000‬‬
‫‪IB ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ 36.08  36.87 0 (A‬‬
‫‪3 U L‬‬ ‫‪3  400‬‬

‫‪PC‬‬ ‫‪7,500‬‬
‫‪IC ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ 18.04 53.130 (A‬‬
‫‪3  U L  CosC‬‬ ‫‪3  400  0.6‬‬

‫‪PD‬‬ ‫‪18,000‬‬
‫‪ID ‬‬ ‫‪‬‬ ‫)‪ 43.3  53.130 (A‬‬
‫‪3 U L  Cos D‬‬ ‫‪3  400  0.6‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪Ik1‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪L1=80m‬‬ ‫‪L2=30m L3=40m‬‬ ‫‪L4=100m‬‬
‫‪400V‬‬ ‫‪410V‬‬
‫‪IB‬‬ ‫‪IC‬‬ ‫‪ID‬‬

‫‪25kVA‬‬ ‫‪7.5kW‬‬ ‫‪18kW‬‬

‫‪Cosφ=0.8 Cosφ=0.6 Cosφ=0.6‬‬
‫(‬ ‫( )
‬ ‫( )‬ ‫)
‬

‫‪1‬‬
 ))‫זרם בכל קטע (הצגה בצורה מורכבת (קרטיזית‬ .‫א‬
U    A 10  57  16
M   5265.43 Am
3 3

I D  L4  I C  L3  L4   I B  L2  L3  L4   M
Ik1 
L1  L2  L3  L4

I k1 
43.3  53.13  100  18.0453.13  140  36.08  36.87   170  5265.43
250
 
Ia
  Ir

I k 1  15.02 - j 20.5 (A)  25.41 - 53.76 0 (A)
 

I k 2  I k 1  I B  15.41  53.76 0  36.08  36.87 0   - 13.84  j1.15  )‫הנקודה הנמוכה (הזרם הפך כיוון‬

 
Ia
  Ir

I k 2   1  I k 2  13.84  j 1.15  A  13.89  4.76 0  A
 

 Ia
   
Ir

Ik3 0
 0

 I k 2  I C  13.89  4.76  18.0453.13  28.02 - 28.29  A   24.67  j 13.28 A
0

 

 
Ia
   
Ir

Ik4  I k 3  I D  28.02  28.29  43.3  53.13  54.97   22.87  50.65  j 21.36  A
0

 

Ik4 ‫בשלב זה מומלץ לחשב מחשבים זרם יחסית לנקודה‬

I B  L1  I C  L1  L2   I D  L1  L2  L3   M
Ik4 
L1  L2  L3  L4

I k4 
36.08  36.87   80  18.0453.13  110  43.3  53.13  150  5265.43
250
 Ia   
Ir

Ik4  50.7  j 21.42 A  55   22.910  A

 

‫אם הזרם המחושב זהה לחישוב לפי חוק הצומת ז"א שהחישוב נכון אם התוצאות שונות יש לבדוק היכן טעינו כאשר‬
.‫חישבנו את הזרמים בעזרת חוק הצומת‬

ΔP=? .‫ב‬

P 
3
 ‫ מסחרי‬A
  Ik  L 
2 3
57  16
 
 25.412  80  13.89 2  30  28.02 2  40  54.97 2  100  1.29 k W

2
 ‫ג‪.‬‬
‫ניתן לחשב את מפלי מתח או שטח חתך אחיד לאחד הצדדים בלבד והתוצאה מתאימה גם לצד השני‪.‬‬
‫
‬ ‫

‬ ‫
‬
‫‪A‬‬ ‫‪80m‬‬ ‫‪30m C‬‬ ‫‪40m‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪100m‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪400V / 50Hz‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪410V / 50Hz‬‬

‫נחשב לפי צד שמאל‬ ‫‪‬‬

‫‪Ik1‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪15.02 - j20.5‬‬
‫‪400V‬‬ ‫‪80m‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪X0  0‬‬ ‫‪ ua  u‬‬

‫‪u  ua ‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ I a  Lk ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪15.02  80   2.28V‬‬
‫‪ A‬מסחרי‪ ‬‬ ‫‪57  16‬‬

‫‪uB  U A  u  400  2.28  397.18V‬‬

‫‪3‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫באיור לשאלה ‪ 2‬נתונה רשת תלת–מופעית‪ ,‬המוזנת בפס–הצבירה ‪ A‬ממקור בעל הספק אינסופי (רשת קשיחה)‪ .‬המתח‬
‫בפס הצבירה ‪ E‬הוא ‪.400V‬‬
‫‪800kVA‬‬
‫‪24/0.4kV‬‬
‫‪Ur%=1%‬‬
‫‪Ux%=4.9%‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪TR2‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪l1=20km‬‬
‫‪TR1‬‬ ‫‪r0=0.2 /km‬‬
‫‪x0=0.3 /km‬‬ ‫‪l3=80m‬‬
‫‪TR3‬‬ ‫‪r0=0.1 /km‬‬
‫‪10MVA‬‬ ‫‪l1=20km‬‬ ‫‪x0=0.15 /km‬‬
‫‪161/24kV‬‬ ‫‪r0=0.2 /km‬‬
‫‪Uk%=9%‬‬ ‫‪x0=0.3 /km‬‬
‫‪800kVA‬‬
‫‪24/0.4kV‬‬
‫‪Ur%=1%‬‬
‫‪Ux%=4.9%‬‬
‫איור לשאלה ‪2‬‬
‫חשב את זרם הקצר התלת מופעי בפס הצבירה ‪.E‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשב את זרם ההלם בפס–הצבירה ‪ ,C‬כאשר הקצר התלת מופעי מתרחש בפס הצבירה ‪.E‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נתון שזווית המתח במופע ‪ R‬ברגע התרחשות הקצר היא ‪ .0°‬חשב את רכיב הזרם הישר במופע ‪ R‬של זרם הקצר‬ ‫ג‪.‬‬
‫התלת מופעי בפס הצבירה ‪ ,E‬ברגע התרחשות הקצר‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪2‬‬

‫‪RT 1  0 Ω‬‬ ‫התנגדות סליל השנאי הראשון ‪‬‬

‫‪U k% U 2‬‬ ‫‪9  24 k 2‬‬

‫‪XT1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 5.184 Ω‬‬ ‫היגב סליל השנאי הראשון ‪‬‬
‫‪100  STR1 100  10 M‬‬

‫‪R0  L1 0.2  20‬‬

‫‪RL1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2Ω‬‬ ‫התנגדות אורך הקו הראשון ‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪X 0  L1 0.3  20‬‬
‫‪X L1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3Ω‬‬ ‫היגב אורך הקו הראשון ‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪U r% U 2‬‬ ‫‪1  0.4 k 2‬‬

‫‪RT 2 ,3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1 mΩ‬‬ ‫התנגדות סליל השנאי השני ‪‬‬
‫‪100  STR 2  STR 3  100  1.6 M‬‬

‫‪U x%  U 2‬‬ ‫‪4.9  0.4 k 2‬‬

‫‪XT 2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 4.9 mΩ‬‬ ‫היגב סליל השנאי השני ‪‬‬
‫‪100  STR 2  STR 3  100  1.6 M‬‬

‫‪4‬‬
 R0  L3 0.1  80
RL 3    8 mΩ  ‫התנגדות אורך הקו השני‬
1000 1000
X 0  L3 0.15  80
X L3    12 mΩ  ‫היגב אורך הקו השני‬
1000 1000

161kV 24kV 24kV 400V 400V

RTR1=0 XTR1 RL1 XL1 RTR2 XTR2 RL3 XL3

A B ZC C D ZD E

U 2TR 2 0.4 k 1
KTR 2     ‫מקדם המרה לשנאי השני‬
U 1TR 2 24 k 60

.C ‫עכבה הכוללת של כל המעגל עד לנקודה‬

ZC  RTR1  RL1  j ( X TR1  X L1 )  0  2  j (5.184  3)  2  j8.184  Ω  8.42 Ω 

.C ‫עכבה המשתקפת בסליל השניוני של השנאי השני כלפי הנקודה‬

2
 1
Z 'C  RC  jX GT   K 2
TR 2  2  j 8.184      0.56  j2.27  mΩ 
 60 

.E ‫חשב את זרם הקצר בנקודה‬ .‫א‬

.E ‫העכבה עד הנקודה‬
Z E  R'C  RTR 2  RL3   j  X 'C  X TR 2  X L3 

Z E  0.56 m  1m  8m  j2.27 m  4.9m  12m  9.56  j 19.17  mΩ  21.42 mΩ

1.1  U L 1.1  400
IE    11.86 kA  ‫זרם קצר תלת מופעי‬
3  ZE 3  21.42m

.C ‫זרם ההלם בנקודה‬ .‫ב‬

RC 9.56
  0.499  0.5   K ‫ הלם‬ 1.2
‫לפי הטבלה‬

X C 19.17

1.1  U L 1.1  24 k
IC    1.81 kA  ‫זרם קצר תלת מופעי‬
3  ZC 3  8.42

I C ‫ הלם‬ 2  I C  K ‫ הלם‬ 2  1.81k  1.2  3.07 kA

5
 ia=? ‫רכיב הזרם הישר של זרם הקצר‬ .‫ג‬
  0rad ; t  0
t
L 
 ‫ אין צורך בחישוב‬ t  0  e e 0 
1
R
RE 9.56 m
Cos k   0.4463   k  63.50
Z E 21.42m

2   0 2  63.50
 k rad     1.108rad 
360 360
t 0
 
ia  2  I k  sin   k   e 
 2  11.86 k  sin0  1.108   e 
 2  11.86 k  0.895  1  15 kA

6
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫מפעל תעשייתי מוזן מרשת תלת מופעית ‪ .400V / 50Hz‬ההספק הנצרך על ידי המפעל הוא ‪ ,500kW‬בזרם של ‪. 850A‬‬
‫מוסיפים במפעל צרכן שהספקו ‪ 40 kW‬ומקדם ההספק שלו הוא ‪) 0.88‬השראותי(‪ .‬חשב את מקדם ההספק של‬ ‫א‪.‬‬
‫המפעל לפני הוספת הצרכן ואחרי הוספת הצרכן‪.‬‬
‫לאיזה ערך יש לשפר את מקדם ההספק של המפעל לאחר הוספת הצרכן הנתון בסעיף א'‪ ,‬על מנת שהזרם‬ ‫ב‪.‬‬
‫הנצרך מהרשת יהיה ‪? 850A‬‬
‫כדי לשפר את מקדם ההספק לערך שחושב בסעיף ב'‪ ,‬מתקינים סוללת קבלים המחוברים בחיבור משולש‪ .‬קבע‬ ‫ג‪.‬‬
‫את גודל נגדי הפריקה הנדרשים‪ ,‬על מנת להבטיח את התפרקות )ירידת( המתח על פני סוללת הקבלים ל ‪6% -‬‬
‫מערכו הנקוב תוך ‪ 60‬שניות‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪3‬‬

‫‪U L  400 V‬‬ ‫;‬ ‫‪f  50 Hz‬‬ ‫;‬ ‫‪P  500 kW‬‬ ‫;‬ ‫‪I  850 A‬‬

‫‪ ‬אחרי הוספת ‪‬‬ ‫‪ ‬לפני הוספת ‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪CosT  ? ; ‬‬ ‫? ‪Cos ‬‬ ‫←‬ ‫‪P1=40kW‬‬ ‫‪; Cosφ1 = 0.88‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ ‬הצרכן ‪‬‬ ‫‪ ‬הצרכן ‪‬‬
‫‪ ‬לפניהוספת ‪‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪500 k‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Cos ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.849‬‬
‫‪ ‬הצרכן ‪‬‬ ‫‪3  I L U L‬‬ ‫‪3  850  400‬‬

‫‪Cos1  0.88‬‬ ‫‪ tan 1  0.54‬‬ ‫‪ Q1  P1  tan 1  40k  0.54  21.6 kVAr‬‬
‫‪Cos  0.849‬‬ ‫‪ tan   0.622‬‬ ‫‪ Q  P  tan   500k  0.622  311 kVAr‬‬

‫‪PT  P1  P  40k  500k  540 kW‬‬

‫‪QT  Q1  Q  21.6 k  311k  332.6 kVAr‬‬

‫‪ ‬אחרי הוספת ‪‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪332.6 k‬‬ ‫‪ ‬אחרי הוספת ‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ tan T  T ‬‬ ‫‪ 0.616‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪CosT  0.851‬‬
‫‪ ‬הצרכן ‪‬‬ ‫‪PT‬‬ ‫‪540 k‬‬ ‫‪ ‬הצרכן ‪‬‬
‫ב‪Cos2  ? .‬‬

‫‪ ‬הוספת הצרכן ‪‬‬ ‫‪PT‬‬ ‫‪540 k‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Cos2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.917‬‬
‫‪ ‬ללא שינוי בזרם ‪‬‬ ‫‪3  I L U L‬‬ ‫‪3  850  400‬‬

‫ג‪R = ? .‬‬
‫‪U 0  400 V‬‬ ‫;‬ ‫‪f  50 Hz‬‬ ‫;‬ ‫‪U C  6%  U L‬‬ ‫;‬ ‫‪t  60 Sec‬‬

‫‪6‬‬
‫‪UC ‬‬ ‫‪ 400  24 V‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Cos2  0.917‬‬ ‫‪ tan 2  0.435‬‬

‫‪QC  PT  tan T  tan 2   540k  0.616  0.435  97.74 kVAr‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 217.68 k‬‬
‫‪ UO ‬‬ ‫‪ 400 ‬‬
‫‪C  ln ‬‬ ‫‪ 97.74   ln ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ C‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪ 24 ‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫סרטט תרשים חד–קווי עקרוני של מערכת ההספק הארצית לייצור‪ ,‬הובלה וחלוקה של אנרגיה חשמלית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ציין את תפקידו של כל אחד מרכיבי מערכת ההספק הארצית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫רשום‪ ,‬בסדר עולה‪ ,‬את רמות המתחים (תחום ערכי המתחים) במערכת ההספק הארצית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בנספח לשאלה ‪ 4‬נתונה טבלת השוואה בין ארבע תחנות כוח חשמליות‪ ,‬המבוססות על עקרונות שונים לייצור אנרגיה‬ ‫ד‪.‬‬
‫חשמלית‪ .‬רשום בכל אחד מתאי הטבלה את המאפיין ביותר את תחנת הכוח בפרמטר הנבדק‪.‬‬
‫הערה ‪:‬הדבק מדבקת נבחן במקום המיועד לכך בנספח ‪,‬וצרף את הנספח למחברתך‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪4‬‬

‫תרשים חד–קווי עקרוני של מערכת ההספק הארצית לייצור‪ ,‬הובלה וחלוקה של אנרגיה חשמלית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫
‬

‫‪6.3-20kV‬‬

‫
‬
‫


‬
‫‪/‬‬
‫‪110,161,400kV‬‬

‫
‬

‫‪/‬‬
‫‪110,161,400kV‬‬ ‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫

‬

‫
‬
‫
‬
‫‪33,22,13kV‬‬
‫
‬ ‫
‬
‫
‬
‫
‬ ‫
‬

‫
‬
‫‪0.4kV‬‬

‫‪8‬‬
 ‫תפקידו של כל אחד מרכיבי מערכת ההספק הארצית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחנת כוח ‪ :‬היא מתקן תעשייתי גדול לייצור חשמל‪.‬‬
‫בתחנת כוח מסובבים טורבינה ענקית באמצעות מקור אנרגיה מתאים‪ .‬סיבוב הטורבינה יוצר מתח חשמלי המועבר‬
‫לצרכנים באמצעות כבלי חשמל‪.‬‬
‫תחנות כוח נחלקות לסוגים אחדים‪ ,‬בהתאם למקור האנרגיה המשמש להפעלתן‪:‬‬
‫תחנת כוח מבוססת דלק‪ :‬מונעת באמצעות שריפת דלק לסוגיו‪ :‬מזוט‪ ,‬פחם או גז טבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחנת כוח הידרואלקטרית‪ :‬מונעת בכוח המים הנופלים מפתח סכר או ממפל מים טבעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחנת כוח גרעינית‪ :‬מונעת בכוח אנרגיה גרעינית המופקת בכור גרעיני‬ ‫‪‬‬
‫תחנת כוח גיאותרמית‪ :‬מונעת בכוח מים חמים המצויים בקרקע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחנת כוח המופעלת באמצעות אנרגית הרוח‪ ,‬היוצרת חשמל ללא שימוש בטורבינה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תחנות המיתוג ‪ :‬תחנות אילו בנויות בקרבת תחנות כוח עיקריות‪ ,‬מיועדות להוות מוקד לקווי מתח עליון ועל‬
‫היוצאים מתחנת הכוח‪ ,‬לקווים בין תחנות המיתוג ולקווים המזינים תחנות משנה‪ .‬תחנת המיתוג מתבטאת בכך שמתח‬
‫הכניסה שווה למתח היציאה‪ ,‬כלומר התחנה מהווה צומת להעברת אנרגיה חשמלית‪.‬‬

‫רשת למתח עליון‪ /‬על‪ :‬רשת זו משמשת בעיקר כמוביל הארצי לחשמל‪ ,‬הרשת משתרעת בין דרום לצפון הארץ‪.‬‬
‫מקורות הרשת הנם תחנות הכוח המפוזרות באזורים שונים‪ ,‬זרימת האנרגיה אינה מוגבלת לכיוון אחד אלא כתלות‬
‫בצריכה באזורים שונים‪ ,‬ביכולות היצור של תחנות הכוח השונות‪ ,‬וכמו כן בתקינות הקווים‪ .‬מערכת זו נקראת מערכת‬
‫המסירה‪.‬‬

‫תחנות המשנה‪ :‬תחנות אילו מהוות נקודת מעבר מרשת מתח עליון ועל למתח גבוה תוך הורדת המתח העליון או העל‬
‫ע"י מספר שנאים בכל תחנת משנה (תחמ"ש)‪ .‬התחמש"ים מוזנות בד"כ משני קווי מתח עליון וזאת על מנת להבטיח‬
‫אספקה גם במקרה שאחד הקווים יוצא מפעולה‪ .‬מתחנת המשנה יוצאים‬
‫קווי מתח גבוה המזינים את האזור סביב התחנה‪ .‬מערכת זו נקראת מערכת מסירה והשנאה‪.‬‬

‫רשת מתח גבוה (רשת החלוקה) ‪ :‬רשת זו מורכבת בחלקה מקווים אוויריים על עמודים המביאים את האספקה‬
‫לאזורים שבחוצות הערים ובאזורים חקלאיים‪ .‬לכל קו מ‪.‬ג‪ .‬מחוברות מספר תחנות טרנספורמציה(פנימיות או‬
‫חיצוניות)‪.‬‬

‫תחנות טרנספורמציה ‪ :‬תחנות אילו משמשות מעבר מרשת מ‪.‬ג‪ .‬לרשת המתח הנמוך(מ‪.‬נ‪ 230 ).‬וולט (בארץ)‪.‬‬
‫תחנות אילו ניתנות גם כן להזנה ממספר כיוונים (לפחות משני כיוונים)‪ ,‬וזאת על מנת להבטיח אמינות בהספקה גם‬
‫במקרה שאחד מקטעי קו המתח הגבוה יוצא משימוש‪ .‬ביציאה מ‪ -‬ת"ט ישנם מספר יציאות לקווי מתח נמוך לחלוקת‬
‫אספקה לסביבה הקרובה‪.‬‬

‫רשת מתח נמוך‪ :‬רשת המורכבת מקווים המביאים אספקה מת"ט לצרכן‪ .‬זהו השלב האחרון במערכת המורכבת של‬
‫חלוקת אנרגיה‪ .‬ישנם צרכנים יוצאי דופן שם האספקה מתקבלת ישירות מה‪ -‬מ‪.‬ג‪ .‬ואף מהעליון‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫רמות המתחים (תחום ערכי המתחים) במערכת ההספק הארצית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רמות המתח המקובלות בארץ‪:‬‬
‫מתח על – ‪.400kV‬‬ ‫•‬
‫מתח עליון – ‪ 110kV‬או ‪.160kV‬‬ ‫•‬
‫מתח גבוה – ‪ 33kV‬או ‪ 22kV‬או ‪.13kV‬‬ ‫•‬
‫מתח נמוך – ‪0.4kV‬‬ ‫•‬

‫נספח לשאלה ‪ 4‬נתונה טבלת השוואה בין ארבע תחנות כוח חשמליות‪ ,‬המבוססות על עקרונות שונים לייצור אנרגיה‬ ‫ד‪.‬‬
‫חשמלית‪ .‬רשום בכל אחד מתאי הטבלה את המאפיין ביותר את תחנת הכוח בפרמטר הנבדק‪.‬‬
‫האם יש אילוץ‬ ‫זמינות ייצור‬ ‫רמת זיהום‬ ‫יעילות תהליך‬ ‫עלות הקמת‬
‫במקום התקנת‬ ‫החשמל‬ ‫הסביבה‬ ‫הפקת החשמל‬ ‫התחנה‬
‫התחנה אם כן מהו?‬ ‫)נמוכה‪ ,‬בינונית‪ ,‬גבוהה(‬ ‫)נמוכה‪ ,‬בינונית‪ ,‬גבוהה(‬ ‫)נמוכה‪ ,‬בינונית‪ ,‬גבוהה(‬ ‫)נמוכה‪ ,‬בינונית‪ ,‬גבוהה(‬
‫תחנה‬
‫ליד הים‬ ‫גבוהה‬ ‫תרמו אלקטרית‬
‫לצורך קירור‬ ‫מבוססת פחם‬
‫תחנה‬
‫תרמו אלקטרית‬
‫מבוססת גז‬

‫תחנה‬
‫תרמו גרענית‬

‫תחנה‬
‫הידרואלקטרית‬

‫‪10‬‬
 ‫פרק שלישי‪ :‬מערכות פיקוד ממוחשבות ובקרים בני – תכנות‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫תאר את ארבעת השלבים המרכזיים במחזור סריקה (‪ )Scan Cycle‬של בקר בר–תכנות‪.‬‬
‫הסבר את המושג זמן סריקה (‪ (Scan Time‬וציין את הגורמים העיקריים המשפיעים על גודלו‪.‬‬
‫באיור לשאלה ‪ 8‬נתון תרשים עקרוני של מערך למדידת טמפרטורה ‪,‬המבוסס על חיישן טמפרטורה ליניארי ‪PT-100‬‬
‫המחובר למבוא תקבילי בבקר בר–תכנות‪.‬‬

‫איור לשאלה ‪8‬‬

‫בטבלה שלהלן מוצגת הטמפרטורה הנמדדת (ב – ‪ )0C‬עבור שני ערכים של האוגר ‪) :Ain‬בבסיס ‪(10‬‬
‫ערך הטמפרטורה‬ ‫ערך האוגר ‪Ain‬‬
‫הנמדדת [‪]0C‬‬ ‫(בסיס ‪)10‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪819‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪4095‬‬
‫מצא את הערך של הפרמטר ‪ ,X‬הנדרש כדי לזהות טמפרטורה נמדדת של ‪. 50 °C‬‬

‫פתרון שאלה ‪8‬‬

‫ארבעת השלבים המרכזים במחזור סריקה (‪:)Scan Cycle‬‬
‫‪ .1‬קריאת מצב המבואות לבקר‪ ,‬דרך כרטיס המבוא ושמירה בזיכרון‪.‬‬
‫‪ .2‬עיבוד ופענוח פקודות התוכנית‪.‬‬
‫‪ .3‬עדכון מצב המוצאים של הבקר‪ ,‬על ידי העברת אותות הפעלה לכרטיס היציאה‪.‬‬
‫‪ .4‬ביצוע פעולות שיגרה ותקשורת‪ ,‬הכוללות בדיקת תקינות‪ ,‬איתור תקלות ותקשורת עם ציוד חיצוני המחובר‬
‫לכרטיס התקשורת של הבקר‪.‬‬
‫זמן סריקה (‪ (Scan Time‬וציין את הגורמים העיקריים המשפיעים על גודלו‪.‬‬
‫זמו סריקה זהו הזמן שלוקח לבקר לבצע מחזור סריקה אחד‪ .‬זמן הסריקה יכול להמשך כמה אלפיות השנייה עד כמה‬
‫עשרות השנייה וזה תלוי באורך התוכנית שהבקר צריך לבצע‪.‬‬
‫)‪T (0C‬‬

‫‪100‬‬

‫‪4095  819‬‬
‫‪X‬‬ ‫)‪ 819  2457 (10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪50‬‬
‫)‪X  2457(10)  100110011001(2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪819‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪4095‬‬

‫‪11‬‬
 ‫שאלה ‪9‬‬
‫עליך לתכנן מערכת פיקוד להחלפת כיוון הסיבוב של מנוע השראה תלת מופעי‪ ,‬עם השהיה של ‪ 0.5‬שנייה במעבר מכיוון‬
‫הסיבוב האחד לכיוון הסיבוב השני‪.‬‬
‫המערכת‪ ,‬מפוקדת באמצעות בקר בר–תכנות‪ ,‬תכלול‪:‬‬
‫‪ .1‬לחצן ‪START‬‬
‫‪ .2‬לחצן ‪STOP‬‬
‫‪ .3‬לחצן ‪ – b1‬להחלפת כיוון הסיבוב‬
‫‪ .4‬נורות סימון‪:‬‬
‫‪ ‬נורה כחולה עבור כיוון סיבוב אחד‬
‫‪ ‬נורה ירוקה עבור כיוון הסיבוב השני‬
‫‪ ‬נורה אדומה להתראה על תקלת יתר–זרם במנוע‬
‫אופן פעולת המערכת‪:‬‬
‫לחיצה על לחצן ‪ START‬תפעיל את המנוע כך שיסתובב עם כיוון השעון‪.‬‬
‫כל לחיצה על לחצן ‪ b1‬תגרום להחלפת כיוון הסיבוב של המנוע‪.‬‬
‫לחיצה על לחצן ‪ STOP‬מפסיקה את פעולת המערכת‪.‬‬
‫הגדר את המבואות ואת המוצאים של הבקר בר–התכנות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תאר באמצעות דיאגרמת סולם את תכנית הפיקוד של המערכת‪ .‬על התכנית לכלול הגנה תרמית למנוע )‪. (O.L‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪9‬‬

‫המבואות והמוצאים של הבקר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪Input -‬‬ ‫
‬ ‫‪Output -‬‬

‫‪0.00‬‬ ‫‪100.00‬‬
‫

‬ ‫
‬ ‫‪– Start‬‬ ‫
‬ ‫
‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪100.01‬‬
‫
‬ ‫
‬ ‫‪– Stop‬‬ ‫
‬ ‫
‬ ‫
‬
‫‪0.02‬‬ ‫‪100.02‬‬
‫‪– O.L‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫

‬
‫‪0.03‬‬ ‫‪100.03‬‬
‫

‬ ‫
‬ ‫‪– b1‬‬ ‫
(‬ ‫
)‬ ‫

‬
‫‪100.04‬‬
‫(‬ ‫
)‬ ‫

‬

‫‪12‬‬
‫תאר באמצעות דיאגרמת סולם את תכנית הפיקוד של המערכת‪ .‬על התכנית לכלול הגנה תרמית למנוע )‪. (O.L‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪St‬‬ ‫‪Sp‬‬ ‫‪O.L‬‬

‫‪0.00‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪10.00‬‬ ‫‪100.00‬‬

‫‪100.00‬‬ ‫‪100.02‬‬

‫‪T1‬‬

‫‪b1‬‬
‫‪0.03‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪T0‬‬ ‫‪10.00‬‬

‫‪10.00‬‬

‫‪10.00‬‬
‫‪TIM‬‬
‫‪00‬‬
‫‪#0005‬‬

‫‪Sp‬‬ ‫‪O.L‬‬
‫‪T0‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪10.01‬‬ ‫‪100.01‬‬

‫‪100.01‬‬ ‫‪100.03‬‬

‫‪b1‬‬
‫‪0.03‬‬ ‫‪100.01‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪10.01‬‬

‫‪10.01‬‬

‫‪10.01‬‬
‫‪TIM‬‬
‫‪01‬‬
‫‪#0005‬‬

‫‪O.L‬‬
‫‪0.02‬‬ ‫‪10.01‬‬

‫‪13‬‬