‫‪16.11.

14‬‬
‫תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‬
‫נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫נושאי משנה‬
‫א‪ .‬גופים‪ ,‬חומרים ותכונותיהם‪ ,‬והשימושים בהם [כיתה‪ :‬ז]‬
‫ב‪ .‬תהליכי שינוי בחומרים וחוק שימור המסה [כיתות‪ :‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט]‬
‫ג‪ .‬מבנה החומר‪:‬‬
‫‪ .1‬מודל החלקיקים [כיתה‪ :‬ז]‬
‫‪ .2‬מבנה האטום‪ ,‬היסודות ותכונותיהם‪ ,‬ארגון היסודות בטבלת היסודות [כיתה ח]‬
‫‪ .3‬תרכובות ותערובות [כיתות‪ :‬ח‪ ,‬ט]‬
‫ד‪ .‬השפעת השימוש בחומרים על הפרט‪ ,‬על החברה ועל הסביבה [כיתות‪ :‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט]‬
‫רעיונות והדגשים‬
‫‪ .1‬גוף מאופיין על‪-‬פי החומר ממנו הוא עשוי‪ ,‬צורתו‪ ,‬מסתו ונפחו‪.‬‬
‫‪ .2‬חומרים מאופיינים על‪ -‬פי ההרכב‪ ,‬המוצא‪ ,‬התכונות הכימיות והפיזיקליות‪.‬‬
‫‪ .3‬בחומרים יכולים להתרחש שינויים פיזיקליים‪ .‬בשינוי פיזיקלי מהות החומר אינה משתנה‪.‬‬
‫‪ .4‬חימום גוף (תוספת חום) או קירור גוף (גריעת חום) יכולים לגרום לשינויים פיזיקליים ולשינויים כימיים‪.‬‬
‫‪ .5‬על‪-‬פי מודל החלקיקים כל חומר בנוי מחלקיקים (אטומים‪ ,‬מולקולות‪ ,‬יונים)‪ ,‬ביניהם קיים ריק; החלקיקים נמצאים בתנועה מתמדת‪.‬‬
‫‪ .6‬מודל החלקיקים מסביר תכונות של חומרים ותופעות הקשורות בהם‪.‬‬
‫‪ .7‬בעולם החומרים ניתן להבחין בין יסודות‪ ,‬תרכובות‪ ,‬תערובות וחומרים מרוכבים‪.‬‬
‫‪ .8‬כל החומרים בנויים מאטומים‪.‬‬
‫‪ .9‬כל יסוד בנוי מאטומים זהים‪ ,‬השונים מהאטומים של היסודות האחרים‪.‬‬
‫‪ .10‬כל אטום בנוי מרכיבים תת‪-‬אטומיים‪ :‬אלקטרונים וגרעין; הפרוטונים והניטרונים הם גרעין האטום‪ .‬הרכיבים התת‪-‬אטומיים זהים‬
‫בכל סוגי האטומים‪.‬‬
‫‪ .11‬היסודות נחלקים לשתי קבוצות‪ :‬מתכות ואל מתכות‪.‬‬
‫‪ .12‬כל היסודות מסודרים במחזורים ובטורים בטבלת היסודות‪.‬‬
‫‪ .13‬תרכובת מורכבת מצירוף של יסודות; התכונות של התרכובת שונות מהתכונות של היסודות המרכיבים אותה‪.‬‬
‫‪ .14‬המולקולות של מרכיבי המזון‪ :‬פחמימות‪ ,‬שומנים וחלבונים בנויות מצירופים שונים של אטומי פחמן‪ ,‬מימן וחמצן‪( .‬בחלבונים – גם‬
‫חנקן)‪.‬‬
‫‪ .15‬קשרים כימיים המבוססים על כוחות משיכה חשמליים נוצרים בין חלקיקי החומר; יכולים להיווצר קשרים יוניים או שיתופיים‬
‫(קוולנטיים) כתלות בסוג החלקיקים‪.‬‬
‫‪ .16‬בתהליך כימי חומרים הופכים לחומרים אחרים; ניסוח תהליך כימי מתאר את התהליך בשפת הכימאים‪ :‬תוצרים ‪ ‬מגיבים‪.‬‬
‫‪ .17‬תהליכים כימיים מלווים בשינויים באנרגיה כימית‪ .‬התהליכים נחלקים לתהליכים פולטי אנרגיה ולתהליכים קולטי אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .18‬בכל תהליכי השינוי בחומרים‪ ,‬נשמרת המסה הכוללת‪.‬‬
‫‪ .19‬האדם משתמש לצרכיו בחומרים בהתאם לתכונותיהם‪.‬‬
‫‪ .20‬להפקת חומרים‪ ,‬לעיבודם ולשימוש בהם יש השפעה מכרעת על איכות חיי האדם ועל הסביבה‪.‬‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪2‬‬

‫כיתה ז‬
‫נושא משנה א‪ .‬גופים‪ ,‬חומרים ותכונותיהם והשימושים בהם‬
‫מטרות‬
‫התלמידים יבינו שלחומרים שונים יש תכונות ייחודיות המבדילות אותם זה מזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התלמידים יבחינו בין גוף לבין חומר ויקשרו ביניהם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התלמידים יחקרו ויסבירו באמצעות דוגמאות את הקשר בין תכונות חומרים לבין השימושים בהם בחיי היומיום‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התלמידים יחקרו שינויים בחומרים בעקבות חימום וקירור שלהם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התלמידים יבינו את קשרי הגומלין בין המחקר המדעי לבין הטכנולוגיה בתחום החומרים לשיפור איכות חיי האדם והסביבה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התלמידים יציגו שאלות חקר‪ ,‬יתכננו ויבצעו ניסויים מדעיים הקשורים לתוכני הלימוד בנושא חומרים‪ ,‬יסיקו מסקנות‬ ‫‪-‬‬
‫מתוך ממצאי הניסוי וייצגו את ממצאיהם ומסקנותיהם בדרכים שונות‪.‬‬
‫התלמידים יבצעו את תהליך התיכון כדי לפתח פתרון טכנולוגי בתחום החומרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫התלמידים יבינו את הצורך בשמירה על כללי הבטיחות במעבדה ויבינו את הקשר בין תכונות החומרים והסיכונים בשימושים בהם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬

‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫מסה ונפח של גופים‬ ‫במקומות המציעים פעילויות הקשורות‬ ‫מסה ונפח של גופים‬ ‫גוף מאופיין על‪-‬פי‬
‫מסה‬ ‫לתכנון וביצוע ניסויים‪ ,‬יש להסתייע‬ ‫‪ 6‬שעות‬ ‫החומר שממנו הוא‬
‫התלמידים ינסחו טענה המלווה בנימוקים לגבי‬ ‫‪‬‬ ‫בפרק מיומנויות חקר‪.‬‬ ‫מסה‬ ‫עשוי‪ ,‬צורתו‪ ,‬מסתו‬
‫חשיבות מדידת המסה‪( .‬טיעון)‬ ‫‪ ‬מדידת המסה‬ ‫ונפחו‪)1( .‬‬
‫התלמידים ינסחו טענה המלווה בנימוקים לגבי‬ ‫‪‬‬ ‫דוגמאות למדידת מסה‪ :‬מכירת מזון‬ ‫‪‬‬
‫חשיבות השימוש ביחידות מידה שונות למסה‪.‬‬ ‫בתפזורת‪ ,‬בישול ואפייה בבית‬
‫(טיעון)‬ ‫ובתעשייה ותהליכי ייצור מגוונים‬
‫התלמידים ישוו בין מאזנים מסוגים שונים (שימוש‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחרים‬
‫טווח המדידה‪ ,‬יחידות מידה) ויסיקו מסקנות על‬ ‫כאן המקום לעסוק ולתרגל את השימוש‬
‫התאמת המאזנים השונות לצרכים השונים‪.‬‬ ‫בכלי המדידה מאזניים‪.‬‬ ‫מכשיר למדידת מסה‪ :‬מאזניים‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬כיול ודיוק המאזניים‬
‫(השוואה והסקת מסקנות)‬
‫התלמידים יציעו דרכים שונות למדידת מסה של‬ ‫‪‬‬ ‫יחידות מידה של מסה‬ ‫‪‬‬
‫ההבחנה כאן בין המושגים מסה ומשקל‬ ‫ויחסי הגודל ביניהם‪ :‬מיליגרם‪ ,‬גרם‪,‬‬
‫גופים קטנים שלא ניתן למדוד ישירות במאזניים‬
‫היא הבחנה בין השפה היומיומית לבין‬ ‫קילוגרם (ק"ג)‪ ,‬טון‪.‬‬
‫(סיכה בודדת‪ ,‬שקית תה)‪( .‬פתרון בעיה)‬
‫השפה המדעית‪ .‬דוגמה נוספת‪ :‬נמס‬ ‫‪ ‬המושג מסה לעומת המושג משקל‬
‫התלמידים יציעו דרכים למדידת מסה של נוזלים‬ ‫‪‬‬
‫לעומת ניתך‪.‬‬ ‫בחיי יומיום‬
‫וגזים הנמצאים בכלים וינמקו את הצעותיהם‪.‬‬
‫הוראה משמעותית של המושג מסה‬
‫(פתרון בעיה)‬
‫מחייבת הבחנה בין מסה למשקל במובן‬
‫התלמידים יציעו דרכים למדידה ‪ /‬אומדן מסת‬ ‫‪‬‬ ‫המדעי‪ .‬מסה של גוף קבועה ואינה‬
‫האוויר בחדר סגור‪( .‬פתרון בעיה)‬ ‫משתנה כתוצאה משינוי מקום‪ ,‬בעוד‬
‫שמשקל הוא גודל פיזיקלי המשתנה‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪3‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫בהתאם למקום הגוף ביקום‪ ,‬כגון גוף‬
‫מכדור הארץ שעבר לירח‪.‬‬

‫הרחבה והעמקה של ההבחנה בין‬

‫המושגים מסה ומשקל תיעשה בכיתה ח‬
‫בנושא המרכזי כוחות ותנועה‪ ,‬סעיף‬
‫משקל ומסה‪.‬‬
‫נפח‬ ‫נפח‬ ‫גוף מאופיין על‪-‬פי‬
‫התלמידים יביאו דוגמאות של מוצרים שנקנים על‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬מדידת הנפח‬ ‫החומר שממנו הוא‬
‫פי כמויות ויבדקו מהן יחידות המידה (של מסה או‬ ‫דוגמאות למדידת נפח‪ :‬ייצור ומכירה‬ ‫עשוי‪ ,‬צורתו‪ ,‬מסתו ‪‬‬
‫של נפח) ויסבירו את הסיבות לשימוש ביחידות‬ ‫של משקאות או של חומרי ניקוי‬ ‫ונפחו‪)1( .‬‬
‫שונות למוצרים השונים‪( .‬מיון והסקת מסקנות)‬ ‫נוזליים‪ ,‬נפח המים לצורך תשלום עבור‬
‫התלמידים ינסחו טענה המלווה בנימוקים לגבי‬ ‫‪‬‬ ‫צריכה ביתית‪ ,‬מדידת נפח תרופה‬
‫חשיבות השימוש ביחידות מידה שונות לנפח‪.‬‬ ‫נוזלית‪.‬‬
‫כאן המקום לתרגל את השימוש בכלים‬
‫(טיעון)‬ ‫‪ ‬כלים למדידה ולחישוב נפח של גזים‬
‫למדידת נפח‪.‬‬
‫השוואה בין הכלים השונים למדידת נפח נוזלים‬ ‫‪‬‬ ‫(מזרק) ושל נוזלים (משורה‪ ,‬מזרק‪,‬‬
‫מבחינת טווח המדידה והדיוק‪( .‬השוואה)‬ ‫פיפטה‪ ,‬כוס כימית‪ ,‬כפית לתרופה)‪.‬‬
‫כאן המקום לקשר עם לימודי‬
‫התלמידים ימדדו נפח של ‪ 10‬סמ"ק במשורות‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -‬כיול ודיוק כלי מדידה של נפח‪.‬‬
‫המתמטיקה‪ ,‬הוראת נושא נפח גופים‬
‫בגדלים שונים‪ 10 :‬סמ"ק‪ 100 ,‬סמ"ק‪ 250 ,‬סמ"ק ו‪-‬‬ ‫גיאומטריים‪.‬‬ ‫מדידת נפח של מוצקים‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1000‬סמ"ק ויסיקו לגבי התאמת הכלי לכמות‬ ‫בעלי צורה לא גיאומטרית (שאת נפחם‬
‫הנמדדת‪( .‬זיהוי רכיבים וקשרים; הסקת מסקנות)‬ ‫אי אפשר לחשב בדרך מתמטית)‪:‬‬
‫התלמידים יסבירו מדוע יש הבדלים במרווחים בין‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש במשורה ובמים בהסתמך על‬
‫חוק ארכימדס‪.‬‬
‫השנתות בבקבוק קוני (ארלנמאייר)‪( .‬טיעון)‬
‫‪ ‬יחידות מידה של נפח ויחסי הגודל‬
‫התלמידים יציעו דרך למדידת נפח גוף‬ ‫‪‬‬ ‫יש לקשר עם הידע כללי של תלמידים‬ ‫ביניהם‪ :‬מיליליטר (מ"ל)‪ ,‬סנטימטר‬
‫מוצק בעל צורה שאינה גיאומטרית‪ ,‬שאינו שוקע‬ ‫לגבי יחידות נפח ולציין שהיחידות סמ"ק‪,‬‬ ‫מעוקב (סמ"ק)‪ ,‬ליטר‪ ,‬מטר מעוקב‬
‫במים‪( .‬פתרון בעיות)‬ ‫מ"ל‪ cc, ml ,‬הן יחידות זהות זו לזו‪.‬‬ ‫(מ"ק ‪ -‬מטר קוב)‪.‬‬
‫התלמידים יציעו דרכים להפיכת ֵמ כלים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬תכונת הצפיפות של חומר‬
‫(לדוגמה‪ :‬מבחנה) לכלים למדידת נפח באמצעות‬
‫כמבטאת יחסי מסה ונפח בחומר‬
‫כיולם ויבצעו את הצעתם‪( .‬תיכון‪ :‬תכנון וביצוע)‬
‫(הרחבה)‬
‫גוף וחומר‬ ‫גוף וחומר‬ ‫גוף מאופיין על‪-‬פי‬
‫התלמידים יזהו בצמדי מילים (לדוגמה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להדגיש בשיעור שגם גופים חיים‬ ‫‪ 1‬שעה‬ ‫החומר שממנו הוא‬
‫כד זכוכית‪ ,‬מסמר פלדה‪ ,‬טיפת מים) את המילה‬ ‫עשויים מחומרים‪ ,‬תוך מתן דוגמאות‪.‬‬ ‫‪ ‬הבחנה בין גוף לבין חומר‬ ‫עשוי‪ ,‬צורתו‪ ,‬מסתו‬
‫המציינת חומר ואת המילה המציינת גוף‪ ,‬ויוסיפו‬ ‫‪ ‬גוף ככמות מוגדרת של חומר או‬ ‫ונפחו‪)1( .‬‬
‫הצעות לצמדי מילים‪( .‬זיהוי רכיבים וקשרים)‬ ‫חומרים‪.‬‬
‫התלמידים ימיינו רשימת תכונות‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬התכונות המאפיינות גופים (חיים‬
‫לתכונות שמאפיינות גוף (נפח‪ ,‬מסה וצורה)‬ ‫ודוממים)‪ :‬מסה‪ ,‬נפח וצורה‬
‫ולתכונות שמאפיינות חומר (לדוגמה‪ :‬דליקות‪,‬‬
‫‪ ‬הבחנה בין גוף מעובד (מוצר)‪ ,‬לבין‬
‫הולכת חום)‪( .‬מיון)‬
‫גוף שאינו מעובד‪( .‬הרחבה)‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪4‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫התלמידים יביאו דוגמאות מנומקות‬ ‫‪‬‬
‫לגופים דומים (לדוגמה‪ :‬כוסות) העשויים מחומרים‬
‫שונים‪ ,‬ולגופים שונים העשויים מאותו חומר‪ ,‬ולגוף‬
‫יחיד העשוי מחומרים שונים‪( .‬זיהוי רכיבים‬
‫וקשרים)‬
‫התלמידים יצדיקו את הטענה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אטמוספרה‪ ,‬אגם‪ ,‬אי וירח הם גופים‪( .‬טיעון)‬

‫תכונות חומרים ושימושים‬ ‫תכונות החומרים נלמדו כבר ביסודי ולכן‬ ‫חומרים‪ ,‬תכונות ושימושים (הרחבה)‬ ‫חומרים מאופיינים‬
‫אפיון חומרים‪ :‬כללי‬ ‫יש להקדיש זמן בהלימה לכך שרובן‬ ‫‪ 4‬שעות‬ ‫על‪-‬פי ההרכב‪,‬‬
‫‪ ‬איסוף מידע על חומרים שונים וארגונו על‪-‬פי‬ ‫מוכרות ללומדים‬ ‫אפיון חומרים‪ :‬כללי‬
‫ניתן ללמד את הנושא תכונות של‬
‫המוצא‪ ,‬התכונות‬
‫תכונותיהם והשימושים בהם‪ .‬ייצוג המידע בדרכים‬ ‫‪ ‬כל חומר מאופיין על ידי צירוף‬ ‫הכימיות‬
‫החומרים דרך בחירת חפץ מורכב‬
‫שונות (מידענות)‪.‬‬
‫(לדוגמה‪ :‬מכונית) תוך ניתוח התכונות‬
‫תכונותיו‪.‬‬ ‫והפיזיקליות‪)2( .‬‬
‫‪ ‬התלמידים ימיינו חומרים לפי קריטריונים שונים‪,‬‬ ‫של החומרים שמהם החפץ בנוי‬ ‫צבע‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם‪ ,‬קשיות‪ ,‬ציפה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מקורות‪ ,‬שימושים‪ ,‬תכונות (דוגמה‬ ‫והתאמתם לתכונות המוצר‪.‬‬ ‫מסיסות במים‪ ,‬מוליכות חום‪ ,‬מוליכות‬
‫לתכונות‪ :‬מצבי צבירה‪ ,‬מוליכות חשמלית ועוד)‪.‬‬ ‫חשמלית‪ ,‬מגנטיות‪ ,‬בעירות‪ ,‬מצב‬
‫(מיון)‬ ‫ניתן ללמד את הנושא חומרים דרך‬ ‫צבירה בטמפרטורת החדר‪ ,‬צפיפות‬
‫‪ ‬התלמידים יצאו לסביבה יאספו חומרים וימיינו‬ ‫בחינת מערכות כדור הארץ (ביוספירה‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫אותם על פי מקורות‪ ,‬מערכות‪ ,‬מצבי צבירה (מיון‪,‬‬ ‫הידרוספירה‪ ,‬אטמוספירה‪ ,‬גאוספירה‬
‫הכללה)‬ ‫וטכנוספירה) – מיון חומרי כדור הארץ‬
‫‪ ‬התלמידים ימיינו מערכות ביקום על פי רמות ארגון‬ ‫למערכות השונות‪ ,‬הכרת תכונות‬
‫(יקום – גלקסיות – מערכת שמש – ארץ – ספירה‬ ‫החומרים ובחינת יחסי הגומלין בין‬
‫–– גיאוספירה – סלעים קרקעות – חומרים) (מיון‪,‬‬ ‫המערכות המתבטאת במעברי חומרים‬
‫הכללה)‬ ‫ואנרגיה‪ ,‬בחינת תכונות החומרים‬
‫שנבדקו ליצירת מוצרים‪.‬‬
‫‪ ‬התלמידים ימיינו סלעים‪ /‬קרקעות לפי קריטריונים‬
‫התכונות צבע‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם‪ ,‬קשיות‪ ,‬ציפה‪,‬‬
‫שונים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬קשיות‪ ,‬צבע‪ ,‬עיסתיות‪ ,‬תגובה‬ ‫מסיסות במים‪ ,‬מוליכות חום‪ ,‬מוליכות‬
‫לחומצה מלחית (‪( .)HCl aq‬מיון)‬ ‫חשמלית‪ ,‬מגנטיות‪ ,‬בעירות והמקור של‬
‫‪ ‬תכנון ניסויים לבדיקת תכונות החומרים ‪ /‬סלעים‬ ‫החומרים – נלמדו בביה"ס היסודי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חריצת חומרים ובניית סולם קשיות‪( .‬חקר‪:‬‬ ‫הדגש ברשימה בציון הדרך הוא על‬
‫ביצוע ניסוי והסקת מסקנות)‬ ‫צירוף התכונות כמאפיינות כל חומר‪.‬‬
‫‪ ‬זיהוי חומרים מחיי יומיום על פי רשימת תכונות של‬
‫כל אחד מהחומרים‪( .‬זיהוי רכיבים וקשרים)‬ ‫בהוראת תכונת הצפיפות יש להתייחס‬
‫‪ ‬התלמידים ימדדו מסה של גופים העשויים מחומרים‬ ‫למשמעות המושג ולא לחישובים‪.‬‬
‫שונים ובעלי נפח זהה וינסו להסביר את התוצאות‪.‬‬ ‫ניתן להשוות ציפה של חומרים בנוזלים‬
‫(הסקת מסקנות)‬ ‫שונים ולהסביר את ההבדלים בתוצאות‪.‬‬
‫(הרחבה)‬
‫‪ ‬התלמידים יבדקו ציפה במים של גופים העשויים‬
‫מחומרים שונים ובעלי נפח זהה ויסיקו על הקשר‬
‫בין ציפה‪/‬שקיעה לבין צפיפות החומר בהשוואה‬ ‫יש לשים לב לכללי בטיחות בעבודת‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬

‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫לצפיפות המים‪( .‬חקר והסקת מסקנות)‬
‫‪ ‬תכנון וביצוע ניסוי לדרוג חומרים לפי צפיפותם‪.‬‬
‫(חקר)‬
‫‪ ‬יסבירו מדוע שמן צף על פני המים‪( .‬טיעון)‬
‫‪ ‬יציגו נימוק לגבי נכונות המשפט‪ :‬שני גופים מוצקים‬
‫השווים בנפחם יהיו שווים במסתם‪( .‬טיעון)‬
‫‪ ‬יציגו נימוק לגבי נכונות המשפט‪ :‬שני גופים מוצקים‬
‫השונים בנפחם יהיו שווים במסתם‪( .‬טיעון)‬
‫שימוש בחומרים‪ :‬כללי‬
‫‪ ‬איסוף מידע על שימוש בחומרים במהלך‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬תיאור השפעת השימוש בהם על‬
‫איכות החיים והצגת העבודה בפני עמיתים‪.‬‬
‫(מידענות)‬
‫‪ ‬התלמידים יסבירו מדוע מייצרים כלים מצירוף של‬
‫כמה חומרים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬סיר בישול העשוי מנירוסטה‬
‫וידיות הסיר עשויות מפלסטיק‪( .‬טיעון)‬
‫‪ ‬התלמידים יסבירו את השיקולים בבחירת חומרים‬
‫לבניית מוצרים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬גלשן מים‪ ,‬קסדת אופניים‪,‬‬
‫משטחי עבודה במטבח ("שיש")‪(.‬טיעון)‬
‫‪ ‬התלמידים יסבירו את השיקולים בבחירת סוגי‬
‫סלעים שונים לצורכי בניה‪ .‬לדוגמה‪ :‬משטחי עבודה‬
‫במטבח (שיש‪ ,‬גרניט)‪ ,‬לבני גיר לבניינים‪( .‬טיעון)‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
‫‪5‬‬
‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫והדגשים‬
‫מעבדה עם חומרים‪.‬‬
‫יש לקשר את הנושא חומרים‪ ,‬תכונות‬ ‫שימוש בחומרים‪ :‬כללי (הרחבה)‬ ‫האדם משתמש‬
‫ושימושים לנושא הטכנולוגיה‪ :‬תכנים‬ ‫‪ ‬הקשר בין תכונות חומר לבין‬ ‫לצרכיו בחומרים‬
‫ומיומנויות‪.‬‬ ‫השימושים בו‬ ‫בהתאם‬
‫בחירת חומרים על‪-‬פי תכונותיהם‬ ‫‪‬‬ ‫לתכונותיהם‪)19( .‬‬
‫בתהליך התיכון‬
‫‪ ‬מחומר למוצר‪ :‬חומר טבעי‪ ,‬חומר‬
‫הנדסי‪ ,‬חומר מלאכותי (הרחבה)‬
‫תכונות הנדסיות (טכנולוגיות) של‬ ‫‪‬‬
‫חומר כבסיס לשיטות עיבוד חומר‬
‫למוצר‪ :‬יציקה‪ ,‬ריתוך‪ ,‬זיקוק‪ ,‬היתוך‬
‫(הפקת מתכות מָע פרה)‪ ,‬עיבוד שבבי‪,‬‬
‫עיבוד בלתי שבבי ואחרות‪.‬‬
‫תכונות הנדסיות (טכנולוגיות) של‬ ‫‪‬‬
‫חומר כבסיס לבחירת חומר למוצר‪:‬‬
‫חוזק (יציבות)‪ ,‬צפיפות (מסת המוצר)‪,‬‬
‫קשיות (שמירת צורה)‪ ,‬שקיפות‪,‬‬
‫אלסטיות‪ ,‬מוליכות חשמלית‪ ,‬חסינות‬
‫לאש (מניעת התכה‪ /‬שריפה) ואחרות‪.‬‬

‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫גזים‪ :‬תכונות ושימושים‬
‫‪ ‬אישוש השערה שבקבוק "ריק" כביכול‪ ,‬מלא אוויר‪,‬‬
‫באמצעות תכנון וביצוע ניסוי‪( .‬חקר)‬
‫‪ ‬שאילת שאלות בעקבות צפייה בהדגמות‪ :‬ניסיון‬
‫להכניס מים דרך משפך המונח בתוך פתח צר של‬
‫כלי‪ ,‬השקעת כוס הפוכה בקערת מים‪( .‬שאילת‬
‫שאלות‪ ,‬טיעון)‬
‫‪ ‬מדידת מסה של בלון לא מנופח ושל בלון מנופח‬
‫באוויר והסקת מסקנה שלאוויר יש מסה‪( .‬חקר‪:‬‬
‫ביצוע)‬
‫‪ ‬הסבר מדוע גזים נמכרים לפי מסתם ולא לפי‬
‫נפחם‪( .‬טיעון)‬
‫‪ ‬הסבר היתרונות של בניית בתים מ‪-‬לבנים חלולות‬
‫ובהתקנת חלונות זכוכית כפולים וביניהם אוויר‪.‬‬
‫(טיעון)‬
‫האוויר‪ :‬תכונות ושימושים‬
‫‪ ‬שרטוט דיאגרמה המתארת את הרכב האוויר‪.‬‬
‫יש לקשר בין שינויים בהרכב האוויר עם‬
‫(ייצוג מידע)‬
‫העלייה בגובה להתאמות ולהסתגלות‬
‫‪ ‬התלמידים יציעו דרכים לזיהוי גזים במבחנות לא‬
‫מסומנות‪ .‬לדוגמה‪ :‬אוויר‪ ,‬חמצן‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬
‫(פתרון בעיות)‬
‫‪ ‬התלמידים יציעו ויבצעו ניסוי להוכחה שפחמן‬
‫דו‪-‬חמצני נפלט בבעירה (כולל בקרה)‪( .‬חקר‪ :‬תכנון‬
‫וביצוע ניסוי)‬
‫‪ ‬איסוף מידע לגבי הגזים באוויר‪ ,‬תכונותיהם‪,‬‬
‫חשיבותם בעולם החי‪ ,‬והשימושים בהם ברפואה‪,‬‬
‫בתעשייה ובחקלאות‪( .‬מידענות)‬
‫‪ ‬דיון‪ :‬מה היה קורה לו ריכוז החמצן באוויר היה גבוה‬
‫יותר? (טיעון)‬
‫הערות דידקטיות‬
‫היות האוויר חסר צבע וריח גורם‬
‫לתפיסה שגויה אצל תלמידים רבים לפיה‬
‫המושג "אוויר" הוא שווה ערך ל"לא‬
‫כלום"‪ .‬לכן חשוב להדגיש כי יש גזים‬
‫שהם חסרי צבע וחסרי ריח‪ ,‬ובכל זאת‬
‫הם בעלי מסה ותופסים מקום‪.‬‬
‫יש לשים לב כי ְמ כלי גז הם ֵמ כלי מתכת‬
‫המכילים גז שנדחס וקורר עד שהפך‬
‫לנוזל‪ .‬גם ְמ כלי הגז (תערובת בוטאן‬
‫ופרופאן) להבערת אש בכיריים מכילים‬
‫נוזל‪ .‬יש המכנים מכל מתכת כזה בשם‬
‫"בלון גז"‪.‬‬
‫הדוגמאות שניתנו בסעיף "מתפשטים"‪,‬‬
‫מתייחסות להתפשטות הגז ללא חימום‪.‬‬
‫של יצורים‪.‬‬
‫ניתן להתייחס לשינויים בהרכב האוויר‬
‫בחדר סגור ובו אנשים‪.‬‬
‫יש לקשר לנושא נשימה שנלמד ביסודי‪.‬‬
‫קטנה מזו של האוויר (הרחבה)‪.‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני במשקאות תוססים‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫רעיונות‬
‫ציוני דרך‬
‫והדגשים‬
‫גזים‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫האדם משתמש‬
‫‪ 3‬שעות‬ ‫לצרכיו בחומרים‬
‫‪ ‬התכונות המשותפות לחומרים‬
‫בהתאם‬
‫במצב צבירה גז‬ ‫לתכונותיהם‪)19( .‬‬
‫בעלי מסה; מתפשטים וניתנים‬ ‫‪‬‬
‫לדחיסה; נפחם כנפח הכלי בו הם‬
‫נמצאים; מוליכי חום גרועים; חלקם‬
‫חסרי צבע וריח‪.‬‬
‫‪ ‬שימושים בתכונות (הרחבה)‬
‫ניתנים לדחיסה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מכל חמצן‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫צמיג מכונית‪ ,‬גלגל ים‬
‫מתפשטים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬שימוש בגז‬ ‫‪‬‬
‫בישול‪ ,‬אדי בושם‬
‫מוליכי חום גרועים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אוויר‬ ‫‪‬‬
‫בחלונות כפולים ובשמיכות‪.‬‬
‫האוויר‪ :‬תכונות ושימושים‬
‫‪ ‬האוויר כתערובת של גזים‬
‫הגזים הנמצאים באוויר והיחס‬ ‫‪‬‬
‫הכמותי ביניהם‪.‬‬
‫האוויר כאטמוספרה של כדור הארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השינויים הכמותיים של הגזים באוויר‬ ‫‪‬‬
‫עם העלייה בגובה‪.‬‬
‫תכונות ייחודיות ודרכי זיהוי של‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חמצן‪ ,‬פחמן דו‪-‬חמצני ומימן‪.‬‬
‫‪ -‬חמצן כגז חיוני לבעירה ולנשימה‬
‫‪ -‬פחמן דו‪-‬חמצני כתוצר בעירה‬
‫וכתוצר נשימה; כמעכיר מי סיד‬
‫צלולים; כבעל צפיפות גדולה מזו‬
‫של האוויר (הרחבה)‪.‬‬
‫‪ -‬מימן כגז דליק; כבעל צפיפות‬
‫שימושים בגזים באוויר‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הקפאה בחנקן נוזלי (הרחבה)‪.‬‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪7‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫נוזלים‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫תלמידים נוטים להתייחס לנוזל כאל מים‬ ‫נוזלים‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫האדם משתמש‬
‫‪ ‬תכנון וביצוע ניסויים שבעזרתם ניתן לדרג נוזלים‬ ‫בלבד‪ .‬חשוב לציין כי מים הם רק אחד‬ ‫‪ 2‬שעות‬ ‫לצרכיו בחומרים‬
‫שונים על‪-‬פי צמיגותם‪ .‬ניסוי לדוגמה‪ :‬השוואת זמן‬ ‫מסוגי הנוזלים‪.‬‬ ‫‪ ‬התכונות המשותפות לחומרים‬ ‫בהתאם‬
‫שקיעה של כדורים זהים בנוזלים שונים‪ :‬מים‪ ,‬שמן‬ ‫במצב צבירה נוזל‪:‬‬ ‫לתכונותיהם‪)19( .‬‬
‫מנוע‪ ,‬נוזל לשטיפת כלים‪( .‬חקר)‬ ‫בהוראת נושא משנה ג‪ :‬מבנה החומר –‬
‫מודל החלקיקים כדאי לקשר בין‬ ‫בעלי נפח קבוע בטמפרטורה נתונה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התכונות המקרוסקופיות של נוזלים‬ ‫זורמים‪ ,‬ומוליכי חום טובים‪.‬‬
‫(המופיעות כאן) לתכונות‬ ‫‪ ‬שימושים בתכונות הנוזלים‪:‬‬
‫המיקרוסקופיות (מבנה החלקיקים‬ ‫(הרחבה)‬
‫בנוזל) המסבירות אותן‪.‬‬ ‫הובלה בצנרת‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מים‪ ,‬נפט‬ ‫‪‬‬
‫גולמי‪ ,‬בנזין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מים‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫מים‪ :‬תכונות ושימושים (הרחבה)‬
‫‪ ‬התלמידים יתארו את המעברים בין מצבי הצבירה‬ ‫‪ ‬תכונות המים‬
‫של המים במחזור המים בטבע‪( .‬זיהוי רכיבים‬ ‫האנומליה של המים בנקודת הקיפאון‬ ‫‪‬‬
‫וקשרים)‬ ‫והשלכותיה‪( .‬הרחבה)‬
‫חשוב לטפל בתפיסה החלופית על פיה‬ ‫מים עולים בצינורות נימיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מים מינראליים הם מים מזוקקים‪.‬‬ ‫(הרחבה)‬

‫‪ ‬שימושים במים בהתאם‬

‫‪ ‬התלמידים יערכו ניסוי בו ְיַש קעו קוביית שמן קפוא‬
‫בשמן נוזלי וקוביית קרח במים‪ ,‬ויסבירו מדוע‬
‫קוביית השמן שקעה וקוביית הקרח צפה‪( .‬טיעון)‬
‫מומלץ לקשר לנושא מערכות ותהליכים‬
‫‪ ‬יביאו דוגמאות לשימושים במים במצבי צבירה‬
‫שונים ויסבירו את הקשר בין השימושים לבין‬
‫התכונות‪( .‬לדוגמה‪ :‬כמוצק – לקירור‪ ,‬כנוזל –‬
‫לקירור‪ ,‬לשטיפה‪ ,‬להובלה‪ ,‬כגז – להפקת אנרגיה‪,‬‬
‫לגיהוץ)‪( .‬זיהוי רכיבים וקשרים)‬
‫מומלץ לקשר את האנומליה של המים‬ ‫לתכונותיהם‪( .‬הרחבה)‬
‫לשינוי טמפרטורה והשפעתו על הנפח‪.‬‬
‫זורמים לדוגמה‪ :‬הובלת משאות‬ ‫‪‬‬
‫ראו נושא משנה ב‪ :‬תהליכי שימור‬ ‫בנהרות‪ ,‬הזרמה בצנרת‬
‫בחומר וחוק שימור המסה‪.‬‬
‫ממיסים לדוגמה‪ :‬השקיה ודישון‪ ,‬הכנת‬ ‫‪‬‬
‫מזונות ומשקאות‪ ,‬תרופות‪.‬‬
‫ביצורים חיים – המים בגופם של יצורים‬ ‫עולים בצינור נימי לדוגמה‪ :‬צינור נימי‬ ‫‪‬‬
‫חיים בתחום התוכן מדעי החיים –‬ ‫(קפילרה) לבדיקת דם‪ ,‬נייר סופג‪.‬‬
‫ביולוגיה‪.‬‬ ‫משמשים בחקלאות‪ ,‬בתעשייה‬ ‫‪‬‬
‫ולשימוש ביתי‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪8‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫מוצקים‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫מוצקים‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫האדם משתמש‬
‫‪ 2‬שעות‬ ‫לצרכיו בחומרים‬
‫בהוראת נושא משנה ג‪ :‬מבנה החומר –‬ ‫‪ ‬התכונות המשותפות לחומרים‬
‫מודל החלקיקים כדאי לקשר בין‬
‫בהתאם‬
‫במצב צבירה מוצק‪:‬‬ ‫לתכונותיהם‪)19( .‬‬
‫התכונות המקרוסקופיות של מוצקים‬
‫(המופיעות כאן) לתכונות‬ ‫גופים מוצקים הם בעלי נפח קבוע‬ ‫‪‬‬
‫המיקרוסקופיות (מבנה החלקיקים‬ ‫בטמפרטורה נתונה‪ .‬צורתם קבועה‬
‫‪ ‬התלמידים יציגו טיעון – האם אבקה היא נוזל או‬ ‫כאשר לא מופעל עליהם כוח חיצוני‪.‬‬
‫מוצק‪( .‬טיעון)‬ ‫במוצק) המסבירות אותן‪.‬‬
‫מוצקים אינם זורמים‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬שימושים בתכונות‪( :‬הרחבה)‬

‫צורה קבועה (לדוגמה‪ :‬לבניית מבנים)‬ ‫‪‬‬
‫מתכות‪ :‬תכונות ושימושים‬ ‫‪ ‬מתכות‪ :‬תכונות ושימושים‬
‫אבקה היא אוסף של גרגירים קטנים של‬
‫‪ ‬דיון בבעיות הנובעות מהתפשטות מתכות בחום‬ ‫מוצק‪ ,‬כל גרגר בודד הוא בעל צורה‬ ‫(הרחבה)‬
‫ובפתרונות טכנולוגיים מתאימים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אופן‬ ‫קבועה ואינו זורם‪.‬‬ ‫התפשטות מתכות בחום (דו מתכת‬ ‫‪‬‬
‫התקנת כבלי חשמל בקיץ ובחורף‪ ,‬תכנון בניית גשר‬ ‫בתרמוסטט)‬
‫ברזל‪( .‬פתרון בעיות)‬
‫מוליכות חום במתכות (כלי בישול)‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬יציעו פתרון לפתיחת מכסה מתברג ממתכת‬ ‫חשוב להציג תכונות של מתכות‬
‫בהשוואה לתכונות של חומרים שאינם‬
‫מוליכות חשמל במתכות (כבלי‬ ‫‪‬‬
‫בבקבוק זכוכית במקרה שיש קושי לפתוח אותו‪.‬‬
‫(פתרון בעיות)‬ ‫מתכתיים (עץ‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬זכוכית‪ ,‬בד‪,‬‬ ‫נחושת להולכת חשמל)‬
‫‪ ‬יסבירו מדוע בגשרים מסוימים העשויים מתכת צד‬ ‫נייר)‪.‬‬
‫אחד של הגשר קבוע והצד השני נע על גלגלים‪.‬‬
‫(טיעון)‬ ‫יש לקשר לנושא המרכזי אנרגיה‪.‬‬

‫טיפול בנושא מוליכות חשמלית נעשה‬

‫בהרחבה בכיתה ח בנושא המרכזי‬
‫אנרגיה‪.‬‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪9‬‬
‫נושא משנה ב‪ .‬תהליכי שינוי בחומר וחוק שימור המסה‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬התלמידים יחקרו שינויים בחומרים בעקבות חימום וקירור‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יבינו את משמעות השינוי הפיזיקלי‪ ,‬שבו מהות החומר (סוג החומר הכימי) אינה משתנה‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים יבינו את חוק שימור המסה בשינויים פזיקליים‪.‬‬
‫‪ .4‬התלמידים יבינו את קשרי הגומלין בין המחקר המדעי לבין הטכנולוגיה בתחום החומרים לשיפור איכות חיי האדם‬
‫והסביבה‪.‬‬
‫התלמידים יציגו שאלות חקר‪ ,‬יתכננו ויבצעו ניסויים מדעיים הקשורים לתוכני הלימוד בנושא חומרים‪ ,‬יסיקו מסקנות‬ ‫א‪.‬‬
‫מתוך ממצאי הניסוי וייצגו את ממצאיהם ומסקנותיהם בדרכים שונות‪.‬‬
‫התלמידים יבצעו את תהליך התיכון כדי לפתח פתרון טכנולוגי בתחום החומרים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .5‬התלמידים יבינו את הצורך בשמירה על כללי הבטיחות במעבדה ויבינו את הקשר בין תכונות החומרים והסיכונים‬
‫בשימושים בהם‪.‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫שינויים בחומר‬ ‫הביטוי "שינוי פיזיקלי" בא להבדיל‬ ‫שינויים בחומר‬ ‫בחומרים יכולים‬
‫שינוי פיזיקלי‬ ‫משינוי כימי (תהליך כימי) אליו אין‬ ‫‪ 3‬שעות‬ ‫להתרחש שינויים‬
‫‪ ‬הדגמות לשינויים בנפח כתוצאה משינוי בטמפרטורה של מוצק‪,‬‬ ‫צורך להתייחס בכיתה ז‪.‬‬ ‫שינוי פיזיקלי‬
‫הגדרת השינוי הפיזיקלי נובעת מאי‬
‫פיזיקליים‪ .‬בשינוי‬
‫נוזל וגז; לדוגמה‪:‬‬ ‫פיזיקלי מהות החומר ‪ ‬שינוי צורה והשפעתו‬
‫היותו שינוי כימי‪ ,‬כלומר החומר‪/‬ים‬
‫‪ -‬במוצק‪ :‬חימום ‪ /‬קירור כדור מתכת והעברתו דרך טבעת מתכת‪.‬‬ ‫עצמו‪/‬ם לא משתנה‪/‬ים מבחינה‬
‫על נפח ומסה של‬ ‫אינה משתנה‪)3( .‬‬
‫‪ -‬בנוזל‪ :‬חימום ‪ /‬קירור בקבוק מים סגור דרכו עובר צינור דק‬ ‫כימית‪.‬‬ ‫הגוף‪.‬‬
‫ובדיקת גובה פני הנוזל בצינור עם השתנות הטמפרטורה‬ ‫יש להבחין בין שינוי פיזיקלי‪ ,‬כמו שינוי‬ ‫‪ ‬לדוגמה‪ :‬גזירה‪ ,‬קיפול‬
‫‪ -‬בגז‪ :‬חימום ‪ /‬קירור בקבוק שפייתו סגורה בבלון ובדיקת‬ ‫של‬ ‫הכימיות‬ ‫תכונותיו‬ ‫שבו‬ ‫צבירה‬ ‫מצב‬
‫החומר אינן משתנות‪ ,‬לבין תהליך‬
‫חימום גוף (תוספת‬
‫השינויים בנפח הבלון‪.‬‬ ‫‪ ‬חימום גוף (תוספת‬
‫‪ -‬טבילת פיית מבחנה במי סבון ויצירת קרום סבון על פי‬ ‫כימי כמו שריפת השעווה בנר‪ ,‬שבו‬ ‫חום) וקירור גוף‬
‫חום) או קירור גוף‬
‫המבחנה‪ .‬טבילת גוף המבחנה במים קרים ‪ /‬במים פושרים ‪/‬‬ ‫השעווה מגיבה עם חמצן‪ ,‬ונוצרים‬ ‫(גריעת חום) יכולים‬ ‫(גריעת חום) יכולים‬
‫במים חמים ומעקב אחר התנהגות קרום הסבון‪.‬‬ ‫מים‬ ‫אדי‬ ‫חדשים‪:‬‬ ‫חומרים‬ ‫במקומם‬ ‫לגרום לשינויים‬
‫לגרום ל‪:‬‬
‫(תצפית והסקת מסקנות)‬ ‫תהליכים‬ ‫ישנם‬ ‫אך‬ ‫דו‪-‬חמצני‪.‬‬ ‫ופחמן‬ ‫פיזיקליים ולשינויים‬
‫רבים הנמצאים על רצף בין שינוי‬ ‫‪ ‬שינוי טמפרטורה‬
‫‪ ‬בעקבות ניסויים אלה התלמידים ישוו בין השפעות החימום לבין‬ ‫כימיים‪)4( .‬‬
‫פיזיקלי מובהק לבין תהליך כימי‪.‬‬ ‫‪ ‬שינוי נפח‬
‫השפעות הקירור במצבי הצבירה השונים וינסחו מסקנות‪.‬‬
‫תהליכי התמוססות לדוגמה‪ ,‬כוללים‬ ‫‪ ‬שינוי לחץ‬
‫(השוואה והכללה)‬
‫שינויים פיזיקליים אך גם שינויים‬
‫‪ ‬התלמידים יסבירו את העיקרון המדעי של מד‪-‬טמפרטורה כוהלי‪.‬‬ ‫כימיים‪ ,‬על אף שאין בהתמוססות‬
‫(יישום; טיעון)‬ ‫‪ ‬הקשר בין שינוי‬
‫עצמה תהליך כימי‪ .‬בכיתה ז' אפשר‬
‫הטמפרטורה לבין‬
‫‪ ‬הדגמה‪ :‬חימום של מבחנה סגורה בפקק מעל להבה עד שהפקק‬ ‫להתייחס להתמוססות כשינוי פיזיקלי‪,‬‬
‫יעוף‪ .‬לפני ההדגמה התלמידים ישערו מה יקרה לפקק בעקבות‬ ‫אך אין לבחון את התלמידים על‬ ‫שינויים בלחץ ובנפח‬
‫החימום‪ .‬לאחר ההדגמה התלמידים יסבירו את הקשר בין שינוי‬ ‫תהליך ההתמוססות בהיבטים‬ ‫של גוף‪.‬‬
‫הטמפרטורה בכלי ללחץ הגז שבו‪( .‬השערה‪ ,‬זיהוי רכיבים‬ ‫הכימיים שבו‪ .‬להלן דוגמה להיבט‬
‫וקשרים‪ ,‬טיעון)‬ ‫שאין לו מקום בכיתה ז‪ :‬מלח בישול‬
‫מוצק אינו מוליך חשמל‪ ,‬מים אינם‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪10‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫מוליכים חשמל‪ ,‬אך תמיסת מלח‬
‫בישול מוליכה חשמל‪.‬‬
‫‪ ‬הקשר בין שינוי נפח‬
‫בכיתה ז עדיין ישנם תלמידים שיש‬ ‫של גז (בכמות קבועה)‬
‫לחזק אצלם הבנה של שימור חומר‬
‫במצבים שונים‪( .‬שלבי התפתחות על‬
‫לבין השינוי בלחץ‪.‬‬
‫פי פיאז'ה)‬ ‫(הרחבה)‬

‫מומלץ ללמד את נושא השינויים‬

‫בחומר במשולב עם הוראת נושא‬
‫משנה ג‪ :‬מבנה החומר על פי מודל‬
‫החלקיקים‪.‬‬

‫מומלץ לקשר את האנומליה של המים‬

‫לשינוי טמפרטורה והשפעתו על‬
‫הנפח‪.‬‬
‫ראו נושא משנה א‪ :‬גופים חומרים‬
‫ותכונותיהם והשימושים בהם‪ ,‬ציוני‬
‫דרך‪ :‬מים ‪ -‬תכונות ושימושים‪.‬‬
‫(הרחבה)‬

‫הבנה משמעותית יותר של המושג‬

‫לחץ והשפעת הטמפרטורה עליו תבוא‬
‫בעקבות הוראת מודל החלקיקים של‬
‫החומר‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי מצב צבירה‬ ‫מומלץ לקשר את הנושא שינוי מצב‬ ‫‪ ‬שינוי מצב צבירה‬ ‫חימום גוף (תוספת‬
‫‪ ‬על סמך נתונים של נקודות רתיחה ונקודות היתוך של חומרים‪,‬‬ ‫צבירה להוראת הנושא מבנה‬ ‫‪ 4‬שעות‬ ‫חום) או קירור גוף‬
‫החלקיקים של החומר‪.‬‬
‫התלמידים יזהו את מצב הצבירה של החומרים בטמפרטורת‬
‫מומלץ לקשר את נושא שינוי מצב‬
‫הקשר בין חימום וקירור‬ ‫‪‬‬ ‫(גריעת חום) יכולים‬
‫החדר וינמקו את מסקנתם‪( .‬הסקה‪ ,‬טיעון)‬ ‫של חומרים ובין שינוי‬ ‫לגרום לשינויים‬
‫צבירה לתופעות הדיות וההזעה‬
‫‪ ‬התלמידים יסיקו לפי נתוני טמפרטורות רתיחה של גזים באוויר‬ ‫בתחום תוכן מדעי החיים – ביולוגיה‪,‬‬
‫מצב הצבירה‬ ‫פיזיקליים ולשינויים‬
‫איזה גז יתקבל ראשון לאחר התחממות אוויר נוזלי (יישום‬ ‫נושא מרכזי‪ :‬מערכות ותהליכים‬ ‫מעבר בין מצבי צבירה‬ ‫‪‬‬ ‫כימיים‪)4( .‬‬
‫עקרונות; הסקת מסקנות‪ ,‬הפקת מידע)‬ ‫ביצורים חיים‪ ,‬נושא משנה ב –‬ ‫‪ -‬היתוך מול קיפאון (או‪:‬‬
‫‪ ‬התלמידים יביאו דוגמאות להתאדות שמתרחשת בכל טמפרטורה‬ ‫תפקודן של מערכות ביצורים חיים‪:‬‬ ‫ניזול מול התמצקות)‬
‫ולהתאדות המתרחשת בטמפרטורה קבועה לכל חומר (נקודת‬ ‫הובלה‪.‬‬ ‫‪ -‬התאדות מול התעבות‬
‫רתיחה)‪ .‬התלמידים ישוו בין שני המצבים וינסחו את ההבדל‬ ‫‪ -‬רתיחה מול התעבות‬
‫ביניהם‪( .‬השוואה‪ ,‬הסקה)‬ ‫יש להדגיש כי זוגות המעברים כמו‬ ‫‪ -‬המראה מול ריבוץ‬
‫‪ ‬התלמידים ישתמשו בסימולציה להדגמת אי השתנות‬ ‫היתוך וקיפאון‪ ,‬מתרחשים באותה‬ ‫נקודות רתיחה ונקודות‬ ‫‪‬‬
‫הטמפרטורה במעבר ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזל‪.‬‬ ‫נקודת טמפרטורה‪.‬‬ ‫התכה כמאפיינות‬
‫התלמידים ייצגו את הנתונים בגרף (טמפרטורה כתלות בזמן)‬ ‫חומרים‪.‬‬
‫ויסיקו מסקנות‪( .‬ייצוג והסקת מסקנות)‬ ‫כאן המקום להתייחס למילים‬
‫המקובלות בשפה‪:‬‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪11‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫‪ ‬התלמידים יתכננו ויבצעו ניסוי למדידת טמפרטורה בזמן המעבר‬ ‫ניתך מול מפשיר‬
‫בין מצבי צבירה (רתיחה) ויסבירו את הממצאים‪( .‬חקר‪ :‬תכנון‬ ‫מתאדה מול מתייבש‪ .‬התלמידים‬
‫וביצוע ניסוי‪ .‬טיעון‪-‬הסבר)‬ ‫מערבבים בין המושגים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫הכביסה היא המתייבשת והמים הם‬
‫‪ ‬התלמידים יתכננו ניסוי לבדיקת הקשר בין שטח פנים לבין קצב‬
‫המתאדים‪.‬‬
‫התכה לדוגמה‪ :‬התכה של קוביית קרח לעומת התכה של קוביית‬
‫קרח זהה שנכתשה‪( .‬חקר)‬
‫יש ללמוד ציון דרך זה ברמת התופעה‬ ‫ערכה הקבוע של‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התלמידים יתכננו ניסויים לבדיקת גורמים המשפיעים על קצב‬ ‫בלבד‪ .‬ההסבר לתופעה יכול להינתן‬ ‫הטמפרטורה בנקודת‬
‫התאדות‪( .‬חקר)‬ ‫רק לאחר הוראת מודל החלקיקים‪.‬‬ ‫הרתיחה ‪ /‬התעבות‬
‫‪ ‬התלמידים יכירו תופעות של שינויי מצב צבירה בכדור הארץ‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬זוהי דרך טובה להראות‬ ‫ובנקודת הקיפאון ‪ /‬התכה‬
‫(מחזור המים‪ ,‬התגבשות סלעים‪ ,‬התפרצות הרי געש‪ ,‬התגבשות‬ ‫שחום וטמפרטורה הם מושגים שונים‪.‬‬ ‫למרות תוספת חום או‬
‫זקיפים מתוך תמיסות רוויות) ויאפיינו את מצב הצבירה בכל שלב‬ ‫גריעתו‪( .‬הרחבה)‬
‫והסיבות לשינויי מצב הצבירה בתהליכים השונים‪( .‬זיהוי רכיבים‬ ‫ברתיחה מתקיים מעבר מנוזל לגז‬
‫מנפח הנוזל כולו בטמפרטורת רתיחה‬
‫המשותף והשונה בין‬ ‫‪‬‬
‫וקשרים)‬
‫התאדות לרתיחה‪.‬‬
‫‪ ‬התלמידים יכירו תופעות שונות בעולם הגיאוספרה יבחנו שינויי‬ ‫בלבד‪ .‬בהתאדות מתקיים המעבר‬
‫מפני הנוזל בלבד ובכל טמפרטורה‪.‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על‬ ‫‪‬‬
‫מצב צבירה בסלעים (ממגמה לסלע ומסלע למגמה) לעומת שינוי‬
‫קצב המעבר בין מצבי‬
‫מכני בסלעים (יצירת חלוקי אבן) ויבחינו בין שני סוגי השינוי‪.‬‬
‫מומלץ לקשר לנושא המרכזי אנרגיה‪:‬‬ ‫צבירה‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬שטח‬
‫(זיהוי רכיבים וקשרים)‬
‫שינויים בחומר כתוצאה מקליטה או‬ ‫פנים‬
‫פליטה של חום‪.‬‬

‫חשוב להבחין בין המושג המדעי‬

‫היתוך‪ ,‬לבין השימוש היומיומי‬
‫המוטעה במושג המסה ("הגלידה‬
‫נמסה"‪" ,‬הקרח נמס")‪ ,‬לתופעות‬
‫ההיתוך‪.‬‬
‫‪ ‬התלמידים יאתרו ויאספו מידע ממקורות מגוונים ויביאו דוגמאות‬ ‫מומלץ לקשר נושא זה לנושא מעברים‬ ‫‪ ‬הקשר בין שינויים‬ ‫בחומרים יכולים‬
‫לתהליכים שבהם מתרחשים שינויים פיזיקליים בחומר הנובעים‬ ‫בין מצבי צבירה ברמת החלקיקים‪.‬‬ ‫פיזיקליים בחומרים‬ ‫להתרחש שינויים‬
‫ממעשי ידי אדם‪ .‬לדוגמה‪ :‬הפקת זהב‪ ,‬ייצור תכשיטים‪ ,‬מיחזור‬ ‫לבין השימושים בהם‬ ‫פיזיקליים‪ .‬בשינוי‬
‫אלומיניום‪( .‬מידענות‪ :‬איתור ואיסוף מידע)‬ ‫ובעיות שנובעות‬ ‫פיזיקלי מהות החומר‬
‫‪ ‬התלמידים ישוו בין תהליך זיקוק מי‪ -‬מלח במעבדה לבין תהליך‬ ‫משינויים אלה (הרחבה)‬ ‫אינה משתנה‪)3( .‬‬
‫זיקוק נפט גולמי‪( .‬השוואה)‬ ‫שינוי במצב צבירה‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬התלמידים ישוו בין שינוע מוצרי מזון ותרופות בצידניות "קרח‬ ‫לדוגמה‪ :‬יציקה לתבניות‬
‫יבש" (פחמן דו‪-‬חמצני) לעומת צידניות קרח ויבחרו בשיטה‬ ‫(כגון בהכנת גלידות‪,‬‬
‫העדיפה‪( .‬השוואה וטיעון)‬ ‫שוקולד‪ ,‬נרות)‪ ,‬הכנת‬
‫קיטור‪" ,‬קרח יבש"‪ ,‬זיקוק‬
‫דוגמה לבעיה‪ :‬התארכות‬ ‫‪‬‬
‫גשר מתכת כאשר‬
‫טמפרטורת האוויר עולה‪.‬‬

‫חוק שימור המסה‬ ‫התייחסות לחוק שימור המסה בעת‬ ‫חוק שימור המסה‬ ‫בכל תהליכי השינוי‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪12‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫‪ ‬התלמידים ישערו השערות‪ ,‬יתכננו ויבצעו ניסוי שמטרתו לבדוק‬ ‫תהליכים כימיים תיעשה בכיתה ח‪.‬‬ ‫‪ 2‬שעה‬ ‫בחומרים‪ ,‬נשמרת‬
‫אם שינויים פיזיקליים משפיעים על המסה (לדוגמה‪ :‬השוואת מסה‬ ‫המסה הכוללת‪  )18( .‬שימור המסה בעת‬
‫של מים וקוביית סוכר לעומת מסת תמיסת הסוכר)‪ .‬התלמידים‬ ‫התרחשות שינויים‬
‫ינסחו הכללה‪( .‬חקר)‬ ‫פיזיקליים‪.‬‬
‫‪ ‬ישערו ויבדקו האם מסת גוש קרח תשתנה לאחר ההיתוך‪( .‬חקר)‬
‫‪ ‬יציגו טיעון לגבי נכונות ההיגד‪ :‬כאשר מועכים מכוניות שיצאו מכלל‬
‫שימוש לגושים קטנים ודחוסים המסה קֵט נה‪( .‬טיעון)‬
‫‪ ‬התלמידים יבחנו תופעות בכדור הארץ כמו מחזור סלעים‪ ,‬מחזור‬
‫המים ויסבירו כיצד בתופעות אלו מתקיים חוק שימור החומר‪.‬‬
‫(טיעון)‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪13‬‬
‫נושא משנה ג‪ .‬מבנה החומר‬
‫‪ .1‬מודל החלקיקים‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬התלמידים יבינו כי כל החומרים בנויים מחלקיקים‪ ,‬ביניהם ריק‪ ,‬והם מצויים בתנועה מתמדת‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יבינו כיצד ניתן להסביר בעזרת מודל החלקיקים תכונות חומרים במצבי צבירה שונים ותהליכי שינוי פיזיקליים‪.‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫מבנה החומר‪ :‬מודל החלקיקים‬ ‫בכיתה ז' אין כוונה להתייחס לסוגי‬ ‫על‪-‬פי מודל החלקיקים מבנה החומר‪ :‬מודל החלקיקים‬
‫‪ ‬תצפית בדחיסת אוויר במזרק אטום‪ ,‬שאילת‬ ‫יונים)‪.‬‬ ‫מולקולות‪,‬‬ ‫(אטומים‪,‬‬ ‫החלקיקים‬ ‫‪ 13‬שעות‬ ‫כל חומר בנוי‬
‫שאלות והסקת מסקנות על רציפות‪ /‬אי רציפות‬ ‫אלה יילמדו רק בכיתה ח'‪.‬‬ ‫‪ ‬אי רציפות החומר והמבנה‬ ‫מחלקיקים (אטומים‪,‬‬
‫החומר‪( .‬שאילת שאלות והסקת מסקנות)‬ ‫החלקיקי שלו‬ ‫מולקולות‪ ,‬יונים);‬
‫‪ ‬הסבר תופעות באמצעות המודל הרציף של‬ ‫ביניהם קיים ריק;‬
‫החומר ועל‪-‬פי מודל החלקיקים לדוגמה‪ :‬דחיסה‪,‬‬
‫נמצאים‬ ‫החלקיקים‬
‫שינוי צורה של נוזל‪/‬גז‪ ,‬ופעפוע‪( .‬טיעון)‬ ‫חשוב להציג את הקשיים במודל הרציף‬ ‫‪ ‬מודל החלקיקים‪ :‬חלקיקים‬
‫)‬‫‪5‬‬ ‫(‬ ‫מתמדת‪.‬‬ ‫בתנועה‬
‫‪ ‬התלמידים ישוו בין מודל החלקיקים לבין דרכי‬ ‫לעומת היתרונות במודל החלקיקים‪.‬‬ ‫בתנועה מתמדת וביניהם ריק‬
‫המחשתו על פי הקריטריונים הבאים‪ :‬גודל‬
‫החלקיקים‪ ,‬צורתם‪ ,‬מהירותם‪ ,‬מספרם‪ ,‬וסידורם‬ ‫מומלץ ללוות את הוראת נושא זה‬
‫במרחב‪( .‬השוואה)‬ ‫באנימציות ודגמים רבים ככל האפשר‬ ‫אפיון שלושת מצבי הצבירה‬ ‫‪‬‬
‫פעילות זו מומלצת לתלמידים ברמה מתקדמת‬ ‫להמחשת המבנה המיקרוסקופי‬ ‫באמצעות מודל החלקיקים‪:‬‬
‫והתהליכים השונים המתרחשים בו‪.‬‬ ‫צפיפות החלקיקים‪ ,‬סידור‬
‫‪ ‬ניתוח תופעות של מזג אוויר בהיבט של מבנה‬ ‫לדוגמה‪:‬‬
‫החלקיקים‪ ,‬אופן התנועה שלהם‬
‫הגז (זיהוי רכיבים וקשרים)‬ ‫‪http://science.cet.ac.il/science/‬‬
‫‪museum/cube.asp‬‬
‫בהתאם לכוחות הפועלים ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬זיהוי מצב הצבירה של חומר לפי רשימת‬ ‫גז – חלקיקים רחוקים זה מזה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪http://celebrate.digitalbrain.com/‬‬
‫מאפיינים ברמת החלקיקים‪( .‬זיהוי רכיבים‬
‫‪celebrate/web/science2/kinetic/‬‬ ‫נעים בחופשיות על קו ישר עד‬
‫וקשרים)‬
‫‪lesson3.swf‬‬ ‫להתנגשות‪ ,‬כוחות המשיכה‬
‫‪ ‬התלמידים יתארו את שלושת מצבי הצבירה של‬ ‫בינים זניחים‪.‬‬
‫החומר ותופעות שבהן חלים שינויים פיזיקליים‬
‫באמצעים חזותיים ובהתבסס על מודל‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬נדרשת הבהרה של‬ ‫נוזל – חלקיקים קרובים זה‬ ‫‪‬‬
‫המגבלות של המחשת מודל החלקיקים‬ ‫לזה‪ ,‬נעים ומחליקים זה על זה‪,‬‬
‫החלקיקים‪( .‬ייצוג מידע והסבר בדרכים‬ ‫בעזרת סימולציה‪ ,‬אנימציה‪ ,‬איור‪,‬‬
‫מגוונות)‬ ‫כוחות משיכה ביניהם חזקים‪.‬‬
‫מכונת הכדורים וכדומה‪.‬‬
‫מוצק ‪ -‬חלקיקים קרובים זה‬ ‫‪‬‬
‫חשוב להפנות את תשומת לב‬ ‫לזה במקומות קבועים‪ ,‬נעים‬
‫התלמידים לאבחנה בין תכונות חומר‬ ‫במקום (תנודה)‪ ,‬כוחות משיכה‬
‫ותהליכים בחומר (ברמת מאקרו‪,‬‬ ‫ביניהם חזקים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מצב צבירה‪ ,‬צבע‪ ,‬טמפרטורה‪,‬‬ ‫מבנה גבישי במוצק (הרחבה)‬ ‫‪‬‬
‫פעפוע) לבין החלקיקים והתנהגותם‬
‫(רמת המיקרו)‪ .‬לדוגמה‪ :‬יש להבין כי‬
‫חלקיק יוד בודד איננו גז והוא חסר צבע‪.‬‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬

‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫מודל החלקיקים כמסביר תופעות ושינויים‬
‫פיזיקליים‪:‬‬
‫‪ ‬הדגמת פעפוע בגזים ובנוזלים‪ .‬הסקת מסקנות‬
‫מצבי הצבירה (נושא משנה א) לתכונות‬
‫והסבר הממצאים על‪-‬פי מודל החלקיקים‪:‬‬
‫המיקרוסקופיות (הערכות החלקיקים‬
‫‪ ‬הדגמת פעפוע בגזים‪ :‬פתיחת בקבוק בושם‬
‫בפינת החדר ומעקב אחר קצב התפזרות‬
‫הבושם באוויר בעזרת חוש הריח‪.‬‬
‫‪ ‬הדגמת פעפוע בנוזלים‪ .‬מוזגים למבחנה שני‬
‫נוזלים שונים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ -‬שמן מכונות ושמן סויה מעליו‪ .‬עוקבים‬
‫ומתעדים שינויים במשך ימים אחדים‪.‬‬
‫‪ -‬תמיסת אמוניה ומעליה מעט פנול פתלאין‪.‬‬
‫עוקבים ומתעדים שינויים במשך כשעה‪.‬‬
‫(חקר)‬
‫‪ ‬השוואה בין קצב הפעפוע של נוזל בתוך נוזל‬
‫לבין קצב הפעפוע של גז בתוך גז‪ ,‬והסבר‬
‫ההבדלים בקצב הפעפוע על פי מודל החלקיקים‪.‬‬
‫(השוואה וטיעון)‬
‫חשוב להדגיש כי כאשר מדובר בשני‬
‫‪ ‬מתן הסבר בליווי איור לשאלה מה יקרה ברמת‬
‫החלקיקים‪:‬‬
‫‪ -‬כאשר מעבירים גז מכלי קטן לכלי גדול‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר שואבים חלק מהאוויר מבקבוק‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר מחממים אוויר הנתון במזרק סגור‬
‫ובו בוכנה שיכולה לנוע‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר מעבירים נוזל מכלי קטן לכלי גדול‬
‫‪ -‬כאשר מעבירים נוזל ממבחנה לצלחת‪.‬‬
‫(ייצוג ידע‪ ,‬זיהוי רכיבים וקשרים וטיעון)‬
‫‪ ‬תכנון וביצוע ניסוי המשווה בין קצב ההתאדות‬
‫של שלושה חומרים במצב צבירה נוזל לדוגמה‪:‬‬
‫מים‪ ,‬כוהל ואצטון‪ .‬הסבר הממצאים בהתבסס על‬
‫מודל החלקיקים‪( .‬חקר‪ ,‬השוואה וטיעון)‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
‫‪14‬‬
‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫והדגשים‬
‫מודל החלקיקים כמסביר תופעות‬ ‫מודל החלקיקים‬
‫חשוב בהוראת הנושא מודל החלקיקים‬ ‫ושינויים פיזיקליים‪:‬‬ ‫מסביר תכונות של‬
‫לקשר בין התכונות המקרוסקופיות של‬
‫חומרים ותופעות‬
‫הקשורות בהם‪)6( .‬‬
‫במצבי הצבירה) המסבירות אותן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ניתן ללמד את מבנה הגז דרך‬
‫חשיפה לתופעות שונות באטמוספרה‪:‬‬
‫מזג אוויר ואקלים ‪ -‬הבדלי טמפרטורה‪,‬‬
‫רוחות שינויי לחץ וכדומה‪.‬‬
‫תופעת הפעפוע מסייעת לבסס את‬ ‫‪ ‬פעפוע‬
‫מרכיב התנועה של החלקיקים כחלק‬
‫ממודל החלקיקים‪ .‬בנושא הפעפוע‬
‫השפעת שינוי הטמפרטורה על‬ ‫‪‬‬
‫קצב הפעפוע‬
‫בגזים זו ההזדמנות להציג לתלמידים‬
‫גזים צבעוניים כדוגמת היוד‪ ,‬הכלור‬ ‫‪ ‬שינוי צורה של חומר במצב גז‬
‫והברום‪.‬‬ ‫ובמצב נוזל בהתאם לכלי בו הוא‬
‫נמצא‪.‬‬
‫נוזלים או במוצק שהתמוסס בנוזל‪,‬‬
‫ההסבר לפעפוע ולמהירות הפעפוע‬
‫בנוזל‪ ,‬אינו נובע מקיום רווחים בין‬
‫החלקיקים אלא מתנועתם המתמדת של‬
‫החלקיקים‪ .‬העלאת הטמפרטורה תגביר‬
‫את מהירות תנועת החלקיקים‪.‬‬
‫‪ ‬שינויים בנפח של חומרים כתוצאה‬
‫משינוי טמפרטורה‪.‬‬
‫‪ ‬קצב התאדות‬
‫גורמים המשפיעים על קצב התאדות‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורה (של הסביבה‪ ,‬של‬ ‫‪‬‬
‫החומר המתאדה)‬
‫שטח פנים‬ ‫‪‬‬
‫לחות אוויר‬ ‫‪‬‬
‫סוג חלקיקים‬ ‫‪‬‬
 ‫‪15‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫‪ ‬צפייה בהדגמת הניסוי‪ :‬העפת פקק בחימום‬ ‫פעילויות נוספות בנושא תהליכי שינוי‬ ‫‪ ‬תופעות בגזים‬
‫מבחנה המכילה אוויר (עמוד ‪ .)9‬התלמידים‬ ‫בחומר‪ :‬קליטת חום על ידי גוף או‬ ‫דחיסה של גזים‬ ‫‪‬‬
‫יסבירו את התוצאות בעזרת מודל החלקיקים‪.‬‬ ‫פליטתו ראו בנושא משנה ב‪ :‬תהליכי‬
‫שינוי בחומר וחוק שימור המסה‪.‬‬ ‫התפשטות של גזים‬ ‫‪‬‬
‫(טיעון)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מומלץ להיעזר בסימולציות (לדוגמה‪ :‬מכונת‬ ‫לחץ גז‬ ‫‪‬‬
‫הכדורים או אנימציות) המדגימות עלייה בקצב‬ ‫‪ ‬גורמים המשפיעים על לחץ גז‬
‫התנגשויות החלקיקים בדפנות ובעוצמתן עם עליית‬ ‫‪ -‬שינויים בטמפרטורה‬
‫הטמפרטורה (לחץ גז)‪.‬‬ ‫‪ -‬הוספה ‪ /‬גריעה של גז‬
‫‪ -‬שינויים בנפח הכלי‬
‫‪ ‬אבחנה בין מה משתנה ומה נשאר קבוע בעת‬ ‫הדגש בהוראת הנושא הוא על‬ ‫‪ ‬שינויים במצב צבירה‬ ‫מודל החלקיקים‬
‫שינוי מצב הצבירה‪ :‬צורת החלקיק‪ ,‬מסת‬ ‫ההסברים ברמה החלקיקית‪.‬‬ ‫היתוך וקיפאון‬ ‫‪‬‬ ‫מסביר תכונות של‬
‫החלקיק‪ ,‬נפח החלקיק‪ ,‬כוחות המשיכה בין‬ ‫‪ -‬האנומליה של המים (הרחבה)‬ ‫חומרים ותופעות‬
‫החלקיקים‪ ,‬המרחק בין החלקיקים‪ ,‬מספר‬ ‫כאן המקום להסביר את אי שינוי‬
‫הטמפרטורה בנקודות הקיפאון‬ ‫התאדות‬ ‫‪‬‬ ‫הקשורות בהם‪)6( .‬‬
‫החלקיקים‪ ,‬מהירות התנועה של החלקיקים‪.‬‬
‫(זיהוי רכיבים וקשרים)‬ ‫והרתיחה ברמה חלקיקית‪.‬‬ ‫רתיחה והתעבות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מתן הסבר בליווי איור לשאלה מה יקרה ברמת‬
‫החלקיקים‪:‬‬
‫‪ -‬כאשר סיר מרק מתחמם על הכיריים‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר מוסיפים קוביית קרח למשקה‪.‬‬
‫‪ -‬כאשר רצפה רטובה מתייבשת‪.‬‬
‫(ייצוג ידע‪ ,‬זיהוי רכיבים וקשרים וטיעון)‬

‫‪ ‬מתן הסבר חזותי (איור) בהסתמך על מודל‬ ‫חוק שימור המסה בשינוי‬ ‫‪‬‬
‫החלקיקים‪ ,‬לקיום חוק שימור המסה בתהליך‬ ‫פיזיקלי על פי מודל החלקיקים‪:‬‬
‫פיזיקלי (לדוגמה‪ :‬המסת סוכר במים‪ ,‬היתוך‬ ‫קביעּות מספר החלקיקים וקביעּות‬ ‫‪‬‬
‫קרח)‪( .‬ייצוג ידע בדרכים מגוונות)‬ ‫המסה של כל חלקיק וחלקיק‪,‬‬
‫כאשר מתרחשים שינויים פיזיקליים‬
‫בכמות קבועה של חומר (השינויים‬
‫הפיזיקליים‪ :‬שינויים בטמפרטורה‬
‫ומעברים בין מצבי צבירה)‪.‬‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬

‫‪ .1‬התלמידים יבינו סוגיות שונות הקשורות לתועלת ולנזק הנגרמים כתוצאה משימוש בחומרים‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יציעו פתרונות להקטנת הנזקים לאדם ולסביבה בעקבות שימוש בחומרים‪.‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫חומרים‪ :‬תועלת ומחיר סביבתי‬
‫‪ ‬התלמידים יאתרו מידע על השפעות ניצול‬
‫חומרים בידי אדם על איכות החיים‬
‫והסביבה‪ ,‬יעבדו את המידע וייצגו אותו‬
‫בדרכים שונות‪( .‬מידענות)‬
‫‪ ‬התלמידים יתארו באמצעות תרשים‬
‫זרימה את ההשפעות הסביבתיות שיש‬
‫לטיפול בחומרים ולשימוש בהם מהשלב‬
‫של הפקת החומר ועד למוצר הסופי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הפקת נפט גולמי‪ ,‬זיקוקו‪ ,‬הובלת‬
‫תוצרי הזיקוק ושימוש בתוצרים‪( .‬ייצוג‬
‫ידע)‬
‫‪ ‬התלמידים ינסחו מסקנות ממצאי מחקרים‬
‫המיוצגים בדרכים שונות (לדוגמה‪:‬‬
‫בטבלאות‪ ,‬בגרפים‪ ,‬בדיאגראמות)‬
‫ועוסקים בהשפעת חשיפה לחומרים‬
‫שונים על בריאות האדם ועל הסביבה‬
‫(לדוגמה‪ :‬השפעת זיהום האוויר או זיהום‬
‫המים על בריאות האדם או על קיום‬
‫יצורים חיים בסביבה)‪( .‬איתור מידע‬
‫ועיבודו‪ ,‬הסקת מסקנות)‬
‫‪ ‬התלמידים ינסחו בכתב ויעלו בעל פה‬
‫טענות מנומקות בעד או נגד שימוש‬
‫בחומרים שיש לגביהם ויכוח ציבורי‬
‫(לדוגמה‪ :‬דלקים‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬דשנים)‬
‫בדיון בכיתה או במשחק תפקידים‪.‬‬
‫(טיעון)‬
‫‪ ‬התלמידים יציעו פתרונות לצמצום הנזקים‬
‫הסביבתיים הנגרמים כתוצאה משימוש‬
‫בחומרים‪ ,‬יעריכו את הפתרונות המוצעים‪,‬‬
‫ויצדיקו את הפתרון המועדף‪ .‬הפתרונות‬
‫יכולים להיות בתחומים שונים‪ :‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫חקיקה‪ ,‬חינוך‪( .‬העלאת אפשרויות‬
‫מגוונות לפתרון בעיות‪ ,‬טיעון)‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫‪16‬‬
‫נושא משנה ד‪ .‬השפעת השימוש בחומרים על הפרט‪ ,‬על החברה‪ ,‬על הסביבה‬
‫מטרות‬
‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫והדגשים‬
‫מומלץ לשלב נושא זה בהוראת נושא‬ ‫חומרים‪ :‬תועלת ומחיר סביבתי (הרחבה)‬
‫משנה א – גופים‪ ,‬חומרים תכונותיהם‬ ‫האדם משתמש לצרכיו ‪ 4‬שעות‬
‫והשימושים בהם‪ :‬חומרים‪ ,‬תכונות‬ ‫‪ ‬השפעה של שימוש בחומרים על שיפור‬
‫בחומרים בהתאם‬
‫ושימושים‪.‬‬
‫איכות החיים לדוגמה‪ :‬פלסטיק בחיי‬ ‫לתכונותיהם‪)19( .‬‬
‫יומיום‪ ,‬דלק בתחבורה‪ ,‬סלעים לבנייה‪.‬‬
‫להפקת חומרים‪,‬‬
‫‪ ‬המחיר הסביבתי של שימוש בחומרים‬
‫לעיבודם ולשימוש‬
‫מומלץ לשלב בהוראה את המשימות‬ ‫בהם יש השפעה‬
‫משאבים מתכלים‪ ,‬משאבים מתחדשים‬ ‫‪‬‬
‫לטיפוח אוריינות מדעית טכנולוגית‪:‬‬ ‫מכרעת על איכות חיי‬
‫‪ .1‬משימת דלדול משאבי טבע‬ ‫זיהום משאבים‬ ‫‪‬‬
‫האדם ועל הסביבה‪.‬‬
‫העוסקת בנושא דלדול משאבים‬ ‫דלדול משאבים‬ ‫‪‬‬ ‫(‪)20‬‬
‫בהיבט גלובלי‪.‬‬ ‫התגברות אפקט החממה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬משימת האם מי השתייה נקיים‬
‫העוסקת בנושאים משאבים‬ ‫לדוגמה‪ :‬שיפור באיכות החיים על ידי הפקת‬
‫ובריאות בהיבט מקומי‬ ‫אנרגיה חשמלית משריפת דלקים מאובנים‬
‫‪ .3‬משימת משבר המים בישראל‬ ‫(פוסיליים)‪ .‬מחיר סביבתי – פליטה של גזים‬
‫העוסקת בנושא משאבים בהיבט‬ ‫מזהמים ואפר‪ .‬פתרונות ‪ -‬ארובות עם מסננים‪,‬‬
‫מקומי וגלובלי‪.‬‬ ‫שימושים ‪.‬באפר‬
‫‪ ‬פתרונות אפשריים בגישת הקיימות‬
‫להקטנת הנזק הסביבתי‬
‫‪ ‬לדוגמה‪ :‬שימוש מבוקר‪ ,‬שימוש חוזר‪,‬‬
‫מחזור‪ ,‬שימוש בחומרים פריקים בתהליכים‬ ‫ִ‬
‫ביולוגים‪ ,‬טיהור מים‪ ,‬התפלה‪ ,‬שימוש במי‬
‫קולחין‪.‬‬
‫‪ ‬חקיקה המובילה לשימוש מבוקר בחומרים‬
‫לדוגמה‪ :‬חוק הִמ חזור‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪17‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬
‫‪ ‬התלמידים יתעדו (למשל בצילום) מפגעים‬
‫סביבתיים הנגרמים על ידי חומרים באזור‬
‫מגוריהם‪( .‬איסוף נתונים וייצוג מידע)‬
‫‪ ‬התלמידים יסבירו כיצד חלופות לחומרים‪/‬‬
‫לתהליכים הגורמים לנזק סביבתי רב‬
‫עשויות לצמצם את המחיר הסביבתי‬
‫(לדוגמה‪ :‬שימוש בתאי שמש כחלופה‬
‫לתחנות תרמו‪-‬חשמליות)‪( .‬טיעון)‬

‫‪ ‬התלמידים יקבלו על עצמם אחריות‬

‫אישית בביצוע משימות לשמירת הסביבה‬
‫וידווחו על כך בדרכים מגוונות (לדוגמה‪:‬‬
‫שימוש בחומרים מתכלים‪ ,‬חיסכון‬
‫באנרגיה‪ ,‬שימוש חוזר בחומרים)‪.‬‬

‫הערה‪ :‬הפעלת המודל המוצג להלן תיעשה‬

‫רק לאחר לימוד נושא המחיר הסביבתי של‬ ‫‪ ‬חשיבות לקיחת אחריות אישית על‬
‫שימוש בחומרים‪.‬‬ ‫שמירת הסביבה‬
‫‪ ‬הפעלת מודל לשינוי התנהגות בנושא‬ ‫‪ ‬ישום אישי של פתרונות לדוגמה‪ :‬צרכנות‬
‫צריכת חומרים‪ .‬שלבי המודל‪:‬‬ ‫נבונה‪ ,‬שימוש חוזר‪ ,‬הפרדת פסולת‬
‫מודעות – הכרת‬ ‫‪.1‬‬ ‫והשלכתה למכלי מִחזור מתאימים‪,‬‬
‫הרגל ‪ /‬התנהגות אישית בנושא צריכת‬ ‫השתתפות במבצעי הסברה‪.‬‬
‫חומרים לדוגמה‪ :‬נייר‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירת מטרה מוגדרת לשינוי – לדוגמה‪:‬‬
‫צמצום צריכת נייר‬
‫‪ .3‬בניית תכנית פעולה – קביעת שלבים‬
‫בדרך לשינוי הרצוי לדוגמה‪ :‬צמצום‬
‫הדרגתי של הפעלת המדפסת‪.‬‬
‫‪ .4‬מתן תגמולים – קביעת תגמול במטרה‬
‫לחזק שינויים בהתנהגות‪.‬‬
‫‪ .5‬יישום התכנית – ביצוע על פי השלבים‬
‫שנקבעו‪.‬‬
‫‪ .6‬שימור השינוי לאורך זמן‬
‫על פי‪ :‬המדריך למורה‪ ,‬סדרת בריאות ואיכות‬
‫חיים‪ ,‬מב"ט‪( .1999 ,‬תכנון)‬

‫הערה‪ :‬פעילויות נוספות בנושא יכללו‬

‫לדוגמה‪ :‬יצירת משחקים‪ ,‬כתיבת כרזות‪,‬‬
‫סיסמאות‪ ,‬מכתבי בקשה או עצומות‪,‬‬
‫בנושאים המזמנים שינוי התנהגות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫חיסכון בנייר‪ ,‬חיסכון בצריכת חשמל‪.‬‬
‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪18‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬ ‫רעיונות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬ ‫והדגשים‬

‫בטיחות‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬התלמידים יבינו את הצורך בשמירה על כללי הבטיחות במעבדה ויבינו את הקשר בין תכונות החומרים והסיכונים בשימושים בהם‪.‬‬

‫בטיחות במעבדה‬
‫‪ ‬חשיבות השמירה על כללי בטיחות לעבודה במעבדה‬
‫‪ ‬נזקים העלולים להיגרם מחוסר הקפדה על כללי שימוש בחומרים‪ ,‬במכשירים (בעיקר חשמליים)‪ ,‬בכלי מעבדה (בעיקר מזכוכית) ובאש‪.‬‬
‫‪ ‬כללים לעבודה עם חומרים לדוגמה‪ :‬איסור של הרחה‪ ,‬מגע ישיר וטעימה‪ ,‬כללי זהירות בעבודה עם חומרים נדיפים‪.‬‬
‫‪ ‬כללים לשימוש במכשירים ובציוד חשמלי‬
‫‪ ‬כללים לשימוש באש גלויה (כוהליות‪ ,‬גזיות) ולחימום חומרים בכלי מעבדה (לדוגמה‪ :‬מבחנות‪ ,‬בקבוקים)‬
‫‪ ‬כללי התנהגות במעבדה לדוגמה‪ :‬לבוש מתאים‪ ,‬איסור על אכילה ושתייה‪ ,‬הקפדה על מילוי הוראות‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ ‬מומלץ לשתף את התלמידים בניסוח כללי בטיחות מותאמים למעבדת בית הספר‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ לשלב התייחסות לבטיחות תוך כדי עבודה במעבדה‪ ,‬בחומרים‪.‬‬

‫כיתה ז – תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬חומרים‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬