‫מבוא לפוליטיקה‬

‫השוואתית‬

‫סמסטר ב' תשע"ז‬

‫תרגול שלישי – עוצמה ולגיטימציה‬
”Power in International Relations" ,‫ ברנט ודובל‬

"‫ "טיפוסים של סמכות ותיאום מחייב‬,‫ מקס וובר‬

The Origins of Political Order: From Pre-",‫ פרנסיס פוקויאמה‬

”human Times to the French Revolution
 ‫דע מאין באת ולאן אתה הולך‪...‬‬
‫מושגי יסוד‬ ‫תהליכים מרכזיים‬ ‫פרספקטיבה רחבה‬ ‫“השאלות הגדולות"‬

‫‪ ‬פוליטיקה‬ ‫• התפתחות פוליטית‪ ,‬ניוון פוליטי‬ ‫• אידאולוגיה פוליטית‬ ‫• לאומיות‪ ,‬אתניות‪ ,‬בעיית‬
‫השוואתית‬ ‫ותלות פוליטית‬ ‫המיעוטים‪ ,‬דיאספורה‬

‫‪ ‬עוצמה‬ ‫• קולוניאליזם‪ ,‬אימפריאליזם‪,‬‬ ‫• פוליטיקה השוואתית‬ ‫• סכסוכים אתניים ומלחמות‬

‫פוסט‪-‬קולוניאליזם‪ ,‬ואוריינטליזם‬ ‫ויחב"ל‬ ‫אזרחים‬

‫• לגיטימציה‬ ‫• גלובליזציה ומדינה‬

‫מודרנית‪ :‬אתגרים‬
‫• מיון משטרים פוליטיים‬ ‫והזדמנויות‬

‫• המדינה‬ ‫• שינוי פוליטי במדינות מתפתחות‪,‬‬

‫המודרנית‬ ‫דמוקרטיזציה‪ ,‬שינויי משטר‬
 ‫מושג העוצמה בפרספקטיבה השוואתית‬
‫מקס וובר‪:1922 ,‬‬

‫‪ ‬עוצמה היא היכולת של ‪ A‬לגרום ל‪ -B‬לשנות את התנהגותו‪ ,‬כאשר שינוי ההתנהגות הוא‬

‫משהו ש‪ B-‬לא היה עושה ללא התערבותו של ‪.A‬‬

‫ברנט ודובל‪:2005 ,‬‬

‫‪ ‬מגדירים עוצמה באמצעות מתן משמעות למבנה ולסוכן יחד‪ ,‬כך שהתנהגות מוכתבת על‬

‫ידי הסטרוקטורות והבחירות של השחקנים‪ .‬מדגישים כי יש לכלול בניתוח העוצמה ביחסים‬

‫הבינ"ל את השפעות המבנים החברתיים‪ ,‬וכיצד הם יוצרים יכולות חברתיות עבור שחקנים‪.‬‬

‫‪ ‬עוצמה הינה יצור אפקטים המעצבים את היכולות של שחקנים‬

‫ברנט ודובל ‪ -‬ארבעה סוגי עוצמה‬

‫עוצמה כופה (‪)Compulsory Power‬‬ ‫‪.1‬‬

‫עוצמה מוסדית (‪)Institutional Power‬‬ ‫‪.2‬‬

‫עוצמה מבנית (‪)Structural Power‬‬ ‫‪.3‬‬

‫עוצמה פרודוקטיבית (‪)Productive Power‬‬ ‫‪.4‬‬

 ‫ברנט ודובל ‪ -‬ארבעה סוגי עוצמה‬
‫עוצמה כופה (‪)Compulsory Power‬‬

‫דומה לעוצמה הקלאסית של ובר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬יחסי גומלין במערכת בה לשחקן אחד יש שליטה ישירה על שחקן‬

‫אחר‪ .‬כלומר‪ ,‬זו הדרך בה ‪ A‬משפיע על ‪ B‬כך שיפעל בניגוד למה ש ‪B‬‬
‫היה עושה לולא ‪.A‬‬

‫‪ ‬חייב להיות ניגוד רצונות ביניהם – כל צד מעוניין במשהו אחר אך ‪A‬‬

‫מנצח‪ .‬משויך יותר לגישה הריאליסטית‪.‬‬
 ‫ברנט ודובל ‪ -‬ארבעה סוגי עוצמה‬
‫עוצמה מוסדית (‪)Institutional Power‬‬

‫‪ ‬עוצמה בה שחקן אחד משפיע על שחקן שני בצורה שאינה ישירה‪,‬‬

‫דרך מערכת מפוזרת של יחסי גומלין‪.‬‬

‫‪ ‬ישנו גורם‪ ,‬מוסד‪ ,‬אשר מגשר בין ‪ A‬ל ‪.B‬‬

‫‪ A ‬משפיע על הצורה‪/‬חוקים של המוסד כך שיתאים לו יותר מאשר‬

‫ל‪ ,B-‬אולם אין לו שליטה מלאה על המוסד‪.‬‬
 ‫ברנט ודובל ‪ -‬ארבעה סוגי עוצמה‬
‫עוצמה מבנית (‪)Structural Power‬‬

‫‪ ‬בחינת יכולות השחקנים ביחסי הגומלין המבניים בצורה ישירה‪.‬‬

‫‪ A ‬קובע נורמות וכללים‪ ,‬כלומר קובע מבנה חברתי המפעיל עוצמה‬

‫על קבוצות אחרות‪.‬‬

‫‪ ‬העוצמה נמדדת ביכולת של קבוצה ‪ A‬להשיג יעדים דרך המבנים‪,‬‬

‫למשל‪ :‬ביחסי עבד‪-‬אדון‪ ,‬פועלים‪-‬בעלי הון‪.‬‬

‫‪ ‬העוצמה נובעת מהמבנים החברתיים‪ .‬משויך לגישה מרקסיסטית‪.‬‬

 ‫ברנט ודובל ‪ -‬ארבעה סוגי עוצמה‬
‫עוצמה פרודוקטיבית (‪)Productive Power‬‬

‫‪ A ‬מקבע את התודעה של ‪ ,B‬ומגדיר את נקודת ההתייחסות של ‪.B‬‬

‫‪ ‬העוצמה נמדדת על פי רמת הייצור של חברה מסוימת‪ ,‬כאשר ייצור הוא גם של‬
‫דברים ערכיים וגם של דברים חומריים‪.‬‬

‫‪ A ‬קובע איך דברים יראו ע"י מושגים ועל ידי מנהגים‪ .‬כך‪ B ,‬מושפע בלי שהוא‬
‫יודע‪ .‬למשל‪ ,‬הצמדת משמעות ערכית למושגים כמו "דמוקרטיה ליברלית" או‬
‫"חברות מערביות"‪.‬‬

‫החידוש העיקרי במאמר הוא העובדה ש‪ A-‬לא חייב להפעיל עוצמה או‬
‫לרצות להפעילה כדי להשפיע על ‪ .B‬זו גישה פוסט‪-‬סטרוקטורלית‬
 ‫ברנט ודובל ‪ -‬ארבעה סוגי עוצמה‬
‫עוצמה ישירה‬ ‫עוצמה עקיפה‬

‫שחקנים‬ ‫כופה‬ ‫מוסדית – פועלת דרך מוסד מתווך‬

‫יחסים חברתיים‬ ‫מבנית‬ ‫יצרנית‪ /‬פרודוקטיבית ‪ -‬עוצמה שנמצאת ביחסים‬

‫החברתיים‪ ,‬אך בשונה מהגישה המבנית (יחסים‬
‫כלכליים) העוצמה באה לידי ביטוי ברמת השיח‪.‬‬
 ‫מהשיעור ‪ -‬גישות שונות לעוצמה‬
‫עוצמה יכולה להיות מושתתת על‪:‬‬

‫‪ ‬כוח פיזי‬

‫‪ ‬שליטה על משאבים‬

‫‪ ‬יכולת שכנוע‪ ,‬עוצמה רכה (לפי ג'וזף ניי)‬

‫מובן שלא תמיד יופעל רק סוג אחד של עוצמה‪ ,‬אלא יש שילוב‬

‫ביניהם‪.‬‬

‫‪ ‬מהו הקשר בין החלוקה של ברנט ודובל לבין החלוקה הזו?‬

 ‫הקשר בין עוצמה ללגיטימציה‬

‫מהי לגיטימציה? כיצד היא קשורה לעוצמה? כיצד הן קשורות למדינה‬

‫המודרנית?‬

‫‪ ‬הלגיטימציה נובעת מסמכות‪ .‬אם כוח הוא היכולת למשול‪ ,‬סמכות היא הזכות‬
‫המוכרת לעשות זאת‪.‬‬

‫‪ ‬קבלת הטענה הנורמטיבית של תובע הלגיטימציה ‪ -‬קיימת נכונות לציית‪.‬‬

‫‪ ‬שאלת המוטיבציה לציות‪ :‬נובעת מהסכמה ערכית‪-‬נורמטיבית? מחרדה? מגורם חיצוני?‬

‫‪ ‬ככל שיש הסכמה מבלי להשתמש בכוח‪ ,‬כך ישנה יותר לגיטימציה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫לגיטימציה היא היכולת להשיג ציות מבלי לעשות שימוש בכוח‪.‬‬
 ‫מהי לגיטימציה?‬
‫סמכות פירושה זכות ויכולת לדרוש ציות‪ .‬הסמכות צריכה הצדקה‪ ,‬וההצדקה‬
‫הזו היא לגיטימציה‪.‬‬

‫הגדרה של וובר ללגיטימציה‪:‬‬

‫‪ ‬ההכרה בסמכות הפוליטית של השלטון להפעיל עוצמה כמוכנות‬

‫לציות‪ ,‬הסיבות להכרה של הציבור בסמכות המדינה והעומדים בראשה‪.‬‬

‫‪ ‬ההצדקות הללו רלוונטיות לכל סוגי המשטרים‪ .‬הקריטריון לבחינתה של‬

‫שליטה מחייבת הוא מינימום מסוים של קבלת מרות‪ ,‬כלומר אינטרס לציית‪.‬‬
 ‫עוצמה‪ ,‬לגיטימציה והמדינה המודרנית‬
‫ההגדרה של וובר למדינה המודרנית‪:‬‬

‫"קהילה אנושית התובעת בהצלחה את המונופול על השימוש‬

‫הלגיטימי באמצעי האלימות בתוך טריטוריה נתונה"‬

‫‪ ‬כלומר‪ ,‬העוצמה מובנית כבר במושג המדינה‪ ,‬ויכולת השליטה מגדירה‬

‫את קיומה או אי קיומה של המדינה‪.‬‬

‫‪ ‬המודרנה לקחה את הלגיטימציה מהמלכים‪ ,‬וכיום הלגיטימציה תמיד‬

‫נובעת מהעם‪.‬‬
‫מקס וובר‪ ,‬טיפוסים של סמכות ותיאום מחייב‬

‫כל מערכת תבקש לבסס אמונה בלגיטימיות שלה‪ ,‬אך המערכות ייבדלו‬
‫במספר דברים‪:‬‬

‫‪ ‬אופי הלגיטימיות והציות שיתבעו‬

‫‪ ‬אופי המטה המנהלי שפיתחו כדי להבטיח לגיטימיות וציות‬

‫‪ ‬דרכי הפעלת הסמכות‬

‫המשמעות של הבדלים אלו היא שיהיה גם שוני בתוצאות‪ .‬לכן‪ ,‬וובר‬

‫מסווג טיפוסי סמכות לפי אופי התביעה ללגיטימיות של המערכת‪.‬‬
 ‫שלושת טיפוסי הסמכות הטהורים‬

‫סמכות על בסיס רציונלי‪-‬חוקי‬

‫‪ ‬מסתמכת על האמונה ב"חוקיות" הדפוסים של חוקים נורמטיביים‬

‫וזכותם של האנשים שעלו בתוקף חוקים אלו לתת פקודות‪.‬‬

‫‪ ‬במקרה של סמכות זו חייבים בציות לשיטה בלתי אישית המבוססת‬

‫על החוק‪ .‬שיטה זו מקנה את הסמכות של שלטון רק בתוקף החוקיות‬
‫הפורמלית של הפקודות ורק בתחום הסמכות של התפקיד‪.‬‬
 ‫שלושת טיפוסי הסמכות הטהורים‬
‫סמכות על בסיס מסורתי‬

‫‪ ‬מסתמכת על האמונה המקובלת בקדושת מסורות מימים עברו‪,‬‬

‫והלגיטימיות של הסטטוס של אלו המפעילים סמכות בתוקף מסורות‬
‫אלו‪ .‬השלטון עובר בירושה בשושלת‪ ,‬או בעל בסיס דתי‪.‬‬

‫‪ ‬במקרה של סמכות זו הציות נזקף למנהיג התופס את עמדת הסמכות‬

‫המסורתית המקודשת‪ ,‬והוא מוגבל בתחומו על ידי המסורת‪ .‬חובת‬
‫הציות היא עניין של נאמנות בהתאם לנורמות‪.‬‬
 ‫שלושת טיפוסי הסמכות הטהורים‬

‫סמכות על בסיס כריזמטי‬

‫‪ ‬מסתמכת על מסירות למנהיג בעל מתת אל‪ ,‬תכונות מיוחדות‪,‬‬

‫הילה‪ ,‬אופי יוצא דופן‪ .‬מכאן נובעת מסירות לדפוסים נורמטיביים או‬
‫לשיטה שאותו יחיד הטיף לה או הקים אותה‪.‬‬

‫‪ ‬במקרה של סמכות זו הציות הוא אישי למנהיג בעל התכונה‬

‫הכריזמטית‪ ,‬מתוקף האמון בו ובבשורה שלו‪ ,‬בגבורה שלו ותכונותיו‬
‫המופתיות‪.‬‬
 ‫סוג‬ ‫בסיס‬ ‫פירוט‬ ‫דוגמא‬
‫מסורתית‬ ‫מנהג ודרך הפעולה המוכרת‬ ‫למשל בשושלת מלכים – סמכות שעוברת מאב לבן או כזו‬ ‫מונרכיה‬
‫שמוענקת על ידי חכמי הדת‪.‬‬
‫הציות למנהיג נובע מתפיסה שסמכותו‬
‫מגיעה מאיזה מקום קדוש חיצוני‪ ,‬שנובע מן‬ ‫(ירדן‪ :‬מבוססת על אילן יוחסין שמקשר את‬
‫המסורת‪.‬‬ ‫המשפחה ההאשמית לנביא מוחמד או לחילופין‬
‫מועצת חכמי התורה)‬

‫כריזמטית‬ ‫מחויבות עמוקה למנהיג ולמסר שלו‬ ‫הציות נובע מתוקף אמון אישי במנהיג‪ ,‬בבשורה שלו ובתכונות‬ ‫מנהיגים מהפכנים רבים‬
‫המיוחדות שלו‪ .‬המנהיג נתפס כשונה ונבדל מאחרים ביכולותיו‪,‬‬
‫לעיתים אפילו כעל‪-‬טבעי‪.‬‬ ‫(אלכסנדר מוקדון)‬

‫הסמכות לא מוגבלת ויכולה לקבוע חוקים לעצמה מתוקף‬

‫האישיות של המנהיג‪ ,‬שמצליח לסחוף אחריו את ההמון‪.‬‬
‫המנהיג זוכה להכרה הזו באחת משתי דרכים‪ :‬מצביא דגול או‬
‫רטוריקן גדול‪.‬‬

‫רציונאלית‪-‬חוקית‬ ‫חוקים ונהלים; המשרה‪ ,‬התפקיד‪.‬‬ ‫אמונה ברציונאליות של החוקים‪ .‬החוקים מגבילים את כולם‬ ‫בירוקרטיה‬
‫באותה המידה וכולם מרוויחים מכך‪ ,‬אף אחד לא מעל החוק‪ ,‬לכן‬
‫האזרחים רואים במערכת כזו מערכת הגיונית‪ .‬החוקים גם מסדירים מקור הסמכות הוא לא אישי‪ ,‬לא קשור‬
‫לפרסונל אלא לתפקיד אותו הוא ממלא‪.‬‬ ‫למשל‪:‬‬
‫את כללי המשחק‪.‬‬
‫הסמכות בנויה ממערכת של חוקים מופשטים‪ ,‬ישנה היררכיה‬ ‫החוק קובע שמישהו נבחר בבחירות‬
‫ברורה‪.‬‬ ‫דמוקרטיות‪ ,‬וכולם מצייתים לחוק‪.‬‬

‫אם מישהו מערער על בנימין נתניהו הוא לא‬

‫מערער על מוסד ראש הממשלה כולו‪.‬‬
 ‫שלושת טיפוסי הסמכות הטהורים‬
‫לפי וובר‪ ,‬ההצדקה הבסיסית ביותר היא הכריזמה‪ .‬זו מהווה את ראשית‬ ‫‪‬‬

‫הסמכות‪ ,‬כיוון שהמוסדות הקיימים נוצרו על ידי אנשים שהצליחו לסחוף מכוח‬
‫אישיותם‪.‬‬

‫הציות נובע מאמון במנהיגים שבא לידי ביטוי בהסכמה רחבה לפי בחירות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אובדן האמון מערער את הלגיטימיות של המנהיגים‪.‬‬

‫וובר יוצא מהגישה התרבותית וטוען כי יש שוני בערכים בין חברות‪ .‬הוא מדגיש‬ ‫‪‬‬

‫את הקשר בין האתיקה הפרוטסטנטית לבין רוח הקפיטליזם ‪ -‬הדת מספקת‬
‫לגיטימציה לשיטה הכלכלית‪.‬‬

‫רוטיניזציה של הסמכות ‪ -‬כאשר הכריזמה מפנה מקום לסמכות רציונלית חוקית‬ ‫‪‬‬
 ‫פוקויאמה – מקורות הסדר הפוליטי‬
‫‪ ‬חומר הקריאה הוא סקירה של ספרו של פוקויאמה‬

‫‪ ‬פוקויאמה יוצא מנקודת הנחה שיש בסיס אבולוציוני להתנהגות‬

‫חברתית אנושית‪ ,‬אך מתמקד בהיבט התרבותי במקום ההיבט‬
‫הביולוגי‪.‬‬

‫‪ ‬הטענה המרכזית‪ :‬חברות מתפתחות פוליטית בדרכים שונות‪ ,‬כתוצאה‬

‫מבחירה בין אלטרנטיבות‪ .‬כלומר‪ ,‬אין התפתחות לינארית‪.‬‬

‫‪ ‬חוקר את התפתחות הסדר הפוליטי מתקופה מוקדמת (ציידים‪-‬לקטים)‬

‫ועד המאה ה‪.18-‬‬
 ‫פוקויאמה – מקורות הסדר הפוליטי‬
‫שתי התפתחויות משמעותיות‪:‬‬

‫‪ .1‬מעבר מקבוצת ציידים‪-‬לקטים לשבטים (דת‪/‬פולחן)‬

‫‪ .2‬מעבר משבטים למדינות (מלחמה ויציבות)‬

‫‪ ‬רוב המחקר עוסק התפתחות השנייה‪ ,‬שהושפעה מגיאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה‬

‫ובעיקר מהסדרים מוסדיים‪.‬‬

‫‪ ‬גורמים אלו יצרו צורות משטר שונות המבוססות על אותו מוטיב – יצירת‬
‫חוקים ומוסדות‪.‬‬
 ‫פוקויאמה – מקורות הסדר הפוליטי‬
‫הנוסחה שמציע פוקויאמה להיווצרות מדינה‪:‬‬

‫‪ .1‬מדינה חזקה‬

‫‪ .2‬שלטון חוק‬

‫‪ .3‬אחריותיות של השליט‬

‫‪ ‬נוסחה זו באה לידי ביטוי בתחילה באנגליה‪ ,‬ואומצה בידי מדינות אחרות‬
‫בתהליך של ברירה טבעית – כחלופה הטובה ביותר‪.‬‬

‫‪ ‬יש להדגיש כי הנאמנות למדינה לא מחליפה לחלוטין נאמנות אישית‪.‬‬

 ‫פוקויאמה – מקורות הסדר הפוליטי‬
‫שני מאפיינים של מוסדות פוליטיים‪:‬‬

‫קושי ביצירתם‪ :‬קשה להשיג ציות לחוקים שאינם מעוררים הזדהות‬ ‫‪.1‬‬

‫רחבה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬פוקויאמה קושר בין היעדר שלטון חוק לבין מידת‬
‫השגשוג של מדינה‪.‬‬

‫קושי בשינוי שלהם‪ :‬מרגע יצירת המוסד הוא נתפס כ"קדוש" ובלתי‬ ‫‪.2‬‬

‫ניתן לשינוי‪.‬‬

‫יש להבין את המוסדות בהקשר של התרבות המקומית‪ ,‬שיוצקת בהם‬

‫תוכן שונה‪.‬‬