‫הלהקות הצבאיות‬

‫פרק ‪ ,5‬יחידה ‪3‬‬

 ‫תוצאות למידה‬

‫‪‬למנות את ‪ 2‬התקופות של להקת הנח"ל‪ ,‬שנים ומאפיינים מרכזיים‬

‫‪‬לתאר את מאפייניו הייחודיים של הנח"ל‬
‫‪‬לתאר את תפקידי הלהקות הצבאיות‬
‫‪‬להדגים את תפקידי הלהקות בשירים‬
‫‪‬להסביר את הנאמנות הכפולה של הלהקות – כלי חינוכי לעומת הרכבי‬
‫פופ‪-‬רוק‬
‫‪‬להדגים את הנאמנות הכפולה בשירים‬
‫*הלהקות הצבאיות – מקורות ותפקידים‬

‫מקורות‬
‫‪ ‬הצ’יזבטרון‪ :‬חיים חפר‪ ,‬נעמי פולני‪ ,‬שייקה אופיר‬
‫‪ ‬החישטרון‪ :‬יפה ירקוני‬
‫‪ ‬להקת הנח”ל ‪1950‬‬
‫תפקידים פנים‪-‬צבאיים‬
‫‪‬יצירת "גאוות יחידה"‬
‫‪‬בידור החיילים‪ ,‬העלאת המורל‬
‫תפקידים לאומיים‪-‬כלליים‬
‫כלי אידיאולוגי לחשיפת העולים הצעירים לתרבות הצבר‬
 ‫*דמות ה"צבר"‬

‫מתוך "אנשים ישראל‪ :‬המדריך לחברה הישראלית" (עוז אלמוג)‪:‬‬

‫"‪...‬בד בבד עם התהוותו של הארכיטיפ והסטריאוטיפ של דמות הצבר‬
‫הצעיר ‪ -‬בן הארץ העברית החדשה ‪ -‬התחילה מתגבשת בקרב חניכי‬
‫הגימנסיות העבריות‪ ,‬בני הקיבוצים והמושבים וחניכי תנועות הנוער‬
‫והפלמ"ח מודעות לייחודם התרבותי‪ ,‬ועמה צצו ושוכללו סמלי זהות‬
‫ילידיים וסגנון חיים ארצישראלי מיוחד בשפה‪ ,‬בלבוש ובתרבות הבילוי‬
‫בצוותא‪[... .‬אוסף התכונות] הצברי הסטריאוטיפי‪ :‬נערות‪ ,‬ממזריות‪ ,‬בטחון‬
‫עצמי‪ ,‬עוז רוח וחכמת המעשה‪ ...‬העברית הילידית‪-‬הצברית‪ ,‬על רבדיה‬
‫החווייתיים ודקויותיה התרבותיות‪ ,‬נהייתה שכיחה מאוד בעלוני תנועות‬
‫הנוער‪ ,‬הגדנ"ע והצבא‪ ,‬בפזמונים‪ ,‬במערכוני "הצ'יזבטרון"‪ ,‬בתכניות‬
‫להקת הנח"ל (ובלהקות צבאיות אחרות שקמו בסוף שנות החמישים)‪...‬‬
 ‫*התכנית‬

‫‪‬שילוב של שירים ומערכונים (בהשראת "פררה ז'אק" וה"קומפניון‬

‫דה לה שאנסון")‬
‫‪‬תכנים‪ :‬הירואיים וקומיים‬
‫‪‬הווי צבאי‬
‫‪‬העמדה‬
 ‫*מקפצה לקריירה בתעשיית התרבות הפופולרית‬

‫‪ ‬זמרים‪ :‬יהורם גאון‪ ,‬אריק אינשטיין‪ ,‬יגאל בשן‪ ,‬ירדנה ארזי‪ ,‬שלמה‬
‫ארצי‬
‫‪ ‬שחקנים‪ :‬חיים טופול‪“ ,‬הגששים”‪“ ,‬זהו זה”‪ ,‬אורי זוהר‪ ,‬גבי עמרני‬
‫‪ ‬מעבדים ובמאים בולטים‪ :‬יאיר רוזנבלום‪ ,‬דני ליטאי‬
‫‪ ‬הכותבים ‪ -‬אנשי מקצוע‪ :‬חפר‪ ,‬ארגוב‪ ,‬וילנסקי‪ ,‬טהרלב‪ ,‬שמר‪,‬‬
‫הירש‬

‫מי שלא נמנה עם רשת קשרים ענפה זו נתקל בקושי רב בגיבוש‬

‫קריירה דומה בתחום (להקות הקצב‪ ,‬יוצרי הזמר המזרחי)‬
 ‫*הלהקות הצבאיות – סתירה מובנית‬

‫הגורמים המייצרים את הסתירה‬

‫‪‬הצלחתו של גוף צבאי בשוק האזרחי‬
‫‪‬גילם הצעיר של החיילים (חברי הלהקות וקהלן)‬

‫מהות התופעה‬
‫‪‬מצד אחד‪ :‬תפקידיה הצבאיים‪-‬לאומיים של הלהקה הצבאית‬
‫‪‬מצד שני‪ :‬הרצון להתעדכן בהתרחשויות העולמיות בתחום המוסיקה‪,‬‬
‫כולל המסרים הטקסטואליים הפציפיסטיים לפרקים‪ ,‬וכן להיענות‬
‫לביקוש הקהל האזרחי‬
 ‫‪ 3‬התקופות של להקת הנח"ל‬

‫עבריות‬ ‫‪‬פשטות מוקדמת (שנות ה‪)50-‬‬

‫‪‬פופ נלהב (אמצע שנות ה‪)60-‬‬
‫ישראליות גלובלית‬ ‫‪‬ראוותנות (תחילת שנות ה‪)70-‬‬

‫התקופות נבדלות זו מזו ב‪:‬‬

‫• הפקה המוסיקלית והבימתית‬
‫• מקורות ההשראה המוסיקליים והטקסטואליים‬
‫זמן לקפה‪..‬‬
 ‫*תקופת הפשטות – שנות ה‪'50-‬‬

‫‪ ‬בתקופת הפשטות התקיימה הלימה בין תפקידי הלהקות ובין תכני השירים‪.‬‬

‫מאפיינים מוסיקליים‬

‫‪ ‬שירת מקהלה באוניסונו או סולנים‬

‫‪ ‬כלים מלווים‪ :‬אקורדיון‪ ,‬דרבוקה‪ ,‬גיטרה קלאסית‬
‫‪ ‬הקפדה על עברית תקנית וזמרה מדויקת‬
‫*דוגמא‪" :‬הורה היאחזות" ‪ /‬י‪ .‬מוהר – ד‪ .‬זלצר‬

‫יודע חקלאי פיקח‬

‫והוא הנחיל זאת לצבא‬
‫כי את הזן יש לשבח‬
‫ולהיטיב בהרכבה (היטיב בהרכבה)‬

‫הורה כרוב והורה תרד‬

‫עגבניה עלי כידון‬
‫הורה נח"ל מסחררת‬
‫הורה חסה‪ ,‬הורה צנון‬
‫הורה טנק רתום לפרד‬
‫הורה סיירי התות‬
‫הורה נח"ל מסחררת‬
‫הורה היאחזות‬
‫תקופה שניה (אמצע שנות ה‪ :)60-‬פופ קצבי ונלהב‬

‫‪‬מעבר הדרגתי לצליל של להקת פופ‪-‬רוק‬

‫‪‬עיבודים קוליים מפותחים‬
‫‪‬פחות הקפדה על עברית תקנית‪ ,‬שימוש בסלנג‬
‫פופ קצבי ונלהב‪" :‬ישנן בנות" ‪ /‬י‪ .‬טהרלב – י‪ .‬רוזנבלום‬

‫‪‬נכתב בשנת ‪ 1967‬לתכנית ה‪ 20-‬של להקת הנח"ל‪.‬‬

‫ישנן בנות‪ ,‬ישנן בנות‬
‫אשר יוצאות עם כל אחד‬
‫אם הן רואות בחור נחמד‬
‫הן מוכנות לטוס מייד‬
‫איתו אפילו עד אילת‬

‫אבל אני איני כזאת‬

‫אבל אני איני‪ ,‬איני כזאת‬
‫עם מי שאין לי בטחון‬
‫איני יוצאת גם לירקון‬
‫*תקופת הראוותנות – סוף ‪ '60‬שנות ה‪'70-‬‬

‫‪‬תחרות על יוקרה בין החילות ומפקדיהם‪ ,‬תקציבים גבוהים‬

‫‪‬מקור השפעה עיקרי‪“ :‬שיער” ומחזות הזמר של ברודווי‬
‫‪‬עיבודים עשירים‪ ,‬כוכבים‪ ,‬הפקות מורכבות‪ ,‬פחות ניידות‬
‫*תקופת הראוותנות – "שיר לשלום" כנקודת מפנה‬

‫יעקב רוטבליט – יאיר רוזנבלום ‪1969‬‬

‫איש אותנו לא ישיב‬

‫מבור תחתית אפל‬
‫כאן לא יועילו‬
‫לא שמחת הניצחון‬
‫ולא שירי הלל‬

‫לכן‪ ,‬רק שירו שיר לשלום‬

‫אל תלחשו תפילה‬
‫מוטב תשירו שיר לשלום‬
‫בצעקה גדולה‬
 ‫*תקופת הראוותנות – "שיר לשלום" כנקודת מפנה‬

‫‪ ‬המאפיינים המוסיקליים והטקסטואליים של "שיר לשלום" כביטוי של הישראליות הגלובלית‬

‫ומשיכתה לסצנת המוסיקה העולמית (“‪.)”Let the sunshine‬‬

‫‪ " ‬שיר לשלום" הוא דוגמא קיצונית לסתירה בין תפקידי הלהקות והפתיחות לסצנת המוסיקה‬
‫העולמית‪ .‬במקרה זה הסתירה מודגשת על ידי מקור ההשראה ששימש את מחברי "שיר לשלום"‬
‫וההקשר ההיסטורי בו הוא בוצע‪.‬‬

‫‪ ‬ביקורת‬
‫"יש לי הרגשה שהעובדים עם הלהקות הצבאיות והמחברים להן חומר‪ ,‬נמצאים בגן עדן של‬
‫שוטים‪ .‬הלהקות הצבאיות דורכות היום במקום‪ .‬הן עושות דברים לא אמיתיים‪ .‬איך אפשר לשיר‬
‫על טנקים במנגינה של החיפושיות”? (שלום חנוך‪ ,‬הארץ‪)1970 ,‬‬
 ‫הלהקות הצבאיות בשנות ה‪'70-‬‬

‫‪‬חזרה מעודכנת למטרות הראשוניות של הלהקה הצבאית‬

‫בתחילת שנות השבעים ניתן להבחין במגמות סותרות‬
‫לכאורה בשירי הלהקות‪:‬‬

‫• המשך התעדכנות בנעשה בפופ‪-‬רוק העולמי וכתיבת‬

‫שירים ברוח התקופה‬

‫• מבט לאחור אל שורשי הלהקות והאומה‬

‫דוגמאות מייצגות‪:‬‬
‫התכנית *"הפלחמניק" של להקת הנח"ל (‪)1970‬‬
‫והתכנית "שיר‪-‬יון הרצל" של להקת גייסות השריון‬
‫(‪)1973‬‬
 ‫סרט "הלהקה" – אבי נשר ‪1978‬‬

‫‪‬הסרט שיקף את המתחים בין צעירי וותיקי להקת הנח"ל בתקופת‬

‫הראוותנות והפך לנכס צאן ברזל בקולנוע ובתרבות הישראלית‬
 ‫מורשת הלהקות הצבאיות‬

‫‪ ‬התרנגולים‪ ,‬בצל ירוק‬

‫‪ ‬להקת פיקוד דיזנגוף‪ ,‬שוקולד מנטה מסטיק‪ ,‬כוורת‬
‫‪ ‬להקות הנוער (צעירי ת”א)‬
‫‪ ‬טקסי סיום תיכוניים‬
‫‪ ‬חלק משמעותי בעיצוב דמות ה”צבר" באידיאולוגיה הציונית‬
‫‪ ‬הסרט “הלהקה” (אבי נשר)‬
 ‫*סיכום‬

‫הסגנון הטקסטואלי והמוסיקלי של הלהקות והשתנותו עם הזמן נובעים‬

‫מן המפגש בין‪:‬‬
‫‪‬תפקידי הלהקות הצבאיות‬
‫‪‬הצלחת הלהקות בשוק האזרחי המסחרי‬

‫גורמים אלה מתקשרים ל‪-‬‬

‫‪‬מעבר הדרגתי מעבריות לישראליות גלובלית במוסיקה הפופולרית‬
‫בישראל‬
‫‪‬לצד השינויים‪ ,‬במקרים מסוימים ניתן להבחין בעיסוק מחודש בנושאים‬
‫הקרובים לעבריות גם בתקופת הראוותנות (שנות ה‪)70-‬‬
‫תודה רבה!‬