‫פיסיקה גרעינית‬

‫מבנה הקורס‪:‬‬

‫‪ - 1‬מבנה החומר‪ :‬מבנים במצב מוצק‪ ,‬מבנה האטום‪ ,‬מבנה הגרעין‪ ,‬אנרגיית הקשר הגרעינית‪.‬‬

‫‪ - 2‬המבנה הפנימי של הנוקלאונים‪ -‬קוארקים‪ ,‬המודל הסטנדרטי של החלקיקים האלמנטריים‪.‬‬

‫‪ - 3‬תהליכים גרעיניים‪ :‬ביקוע והיתוך גרעיניים‪ ,‬אנרגייה גרעינית‬

‫‪ - 4‬התפרקויות גרעיניות וקרינה רדיואקטיבית‪.‬‬

‫‪ -5‬פיסיקה גרעינית בשירות הרפואה‪.‬‬

‫‪ -6‬עקרונות יסוד במכניקת הקוונטים‪.‬‬

‫מבנה החומר‪ :‬מבנים במצב מוצק‬
‫דוגמא‬

‫מלח שולחן‬
‫מבנים שונים נוספים‬
‫מבנה היהלום‬
‫השוואה‪ :‬יהלום‪-‬גרפיט‬
‫מבנה האטום‬
‫סדרי גודל אטומיים‬
‫אורביטלים אטומיים‬
 ‫מבנה הגרעין‬

‫פרוטון‬
‫ניוטרון‬
‫הכח הגרעיני החזק‬
‫איזוטופים‬
‫דוגמא‪ :‬איזוטופים של מימן‬
‫דוגמא‪ :‬איזוטופים של פחמן‬
‫אנרגיית הקשר‬
‫מסת המנוחה של הגרעין יחד עם האנרגיה הדרושה כדי להפריד את החלקיקים המרכיבים את הגרעין‬
‫שווה למסת המנוחה של מרכיבי הגרעין‪ .‬אנרגיית הקשר היא‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬ההפרש בין מסת המנוחה של‬
‫החלקיקים שבגרעין לבין המסה של הגרעין כשהוא מחובר‪.‬‬
‫מבנה הניוקלאון‪ -‬קוארקים‬

‫פרוטון‬ ‫ניוטרון‬
‫סוגי הקוארקים –‪up, down‬‬
‫כל סוגי הקווארקים‬
‫המודל הסטנדרטי של החלקיקים האלמנטריים‬
 "‫"האבות המייסדים‬

Neman uval Murray-gell-mann

Sheldon Glashow
‫הפקת אנרגייה גרעינית‬
‫• ביקוע גרעיני‬

‫• היתוך גרעיני‬
 ‫ביקוע גרעיני‬

‫‪-‬התפרקויות ספונטניות‬
‫‪-‬ביקוע‬

‫תמיד יווצר פחת במסה המגולם כאנרגייה גרעינית לפי‬

‫התפרקויות ספונטניות‬

‫בגרעינים כבדים הדחיה החשמלית מתגברת על המשיכה של הכוח קצר הטווח‪ ,‬והם‬
‫מתפרקים‪ .‬ההתפרקות הנפוצה היא התפרקות אלפא‪ ,‬בה נפלט מהגרעין המקורי גרעין של‬
‫חלקיק אלפא שהוא גרעין של הליום‪.‬‬
 ‫דוגמא ‪:‬‬

‫קרינת האלפא גורמת ליינון רב‪ :‬בלחץ אוויר רגיל יוצרת הקרינה ‪ 105‬זוגות יונים לאורך‬
‫מסלול של סנטימטר אחד‪ .‬בעקבות כך מאבדים חלקיקי האלפא את האנרגיה הקינטית‬
‫שלהם לאורך מרחק קצר מאוד‪ ,‬ומסוגלים לחדור דרך דף נייר אחד בלבד או דרך ‪5‬‬
‫סנטימטרים של אוויר‪.‬‬
 ‫ביקוע גרעיני‬

‫בגרעינים כבדים במיוחד‪ ,‬ההתפרקות היא יותר דרמטית‪ ,‬ובה הגרעין הכבד מתפרק לשני‬
‫גרעינים קלים יותר (המכונים "תוצרי ביקוע") ולמספר נייטרונים‪ .‬תהליך כזה מכונה ביקוע‬
‫גרעיני‪.‬‬
‫היציבות הגדולה יותר של התוצרים‪ ,‬משמעותה היא שהם נמצאים בסה"כ במצב אנרגטי‬
‫נמוך יותר‪ ,‬שמתבטא‬
‫דוגמא ‪ :‬ביקוע גרעיני באורניום ‪235‬‬

‫ניוטרונים‬
 ‫דוגמאות נוספות לאופנים אפשרים של ביקוע ‪:‬‬

‫תוצרי הביקוע ‪:‬‬

‫אין תוצרי ביקוע קבועים עבור גרעין מסוים‪ ,‬אלא הוא יכול להתפרק באחת מצורות רבות אפשריות‪.‬‬
‫תוצרי הביקוע גם אינם שווים או קרובים בגודלם‪ .‬כמו למשל‪ ,‬באורניום ‪ 235‬בדרך כלל מספר המסה של‬
‫התוצר הכבד יותר הוא לרוב בסביבות ‪ ,135‬ושל הקל יותר בסביבות ‪ .95‬לעתים נדירות יש שלושה‬
‫תוצרי ביקוע ולא שניים‪ ,‬כאשר התוצר הקל יותר הוא גרעין בעל מספר נוקליאונים בודדים‪.‬‬

‫תוצרי הביקוע הם איזוטופים בהם היחס בין מספר הנייטרונים למספר הפרוטונים גדול מאשר יש‬
‫לגרעינים יציבים בגודל דומה‪ ,‬ולכן הם איזוטופים רדיואקטיבים שעוברים שרשרת של דעיכות‪ ,‬רובן‬
‫התפרקויות בטא מינוס אשר בכל אחת מהן נייטרון אחד הופך לפרוטון תוך פליטת אלקטרון ואנטי‬
‫ניטרינו לחלק מהתפרקויות אלה זמן מחצית חיים ארוך ביותר (של עד אלפי שנים)‪ ,‬מה שגורם לכך‬
‫שהחומר שנותר אחרי הביקוע נשאר רדיואקטיבי לתקופה ארוכה‪.‬‬
‫היתוך גרעיני‬
 ‫היתוך גרעיני ‪ -‬תהליך שבו גרעינים של אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר‪ .‬תהליך זה כרוך בפליטת אנרגיה רבה‪.‬‬
‫ההיתוך הגרעיני שמתרחש במרכזם של כוכבים‪ ,‬הוא שגורם להם להקרין אנרגיה לסביבתם הרחוקה במשך מיליארדי שנה‪ .‬על אף‬
‫שהתהליך מפיק אנרגיה רבה‪ ,‬הוא אינו מתחיל באופן ספונטני‪ ,‬אלא דורש אנרגיה תחילית רבה‪ .‬אנרגיה זו נוצרת מהדחיסה‬
‫הגרויטציונית בכוכבים‪.‬‬
‫בעת ההיתוך הגרעיני שמתרחש בשמש יש שרשרת תהליכים‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫תחילה מתמזגים שני זוגות של פרוטונים (שהם הגרעינים של האיזוטופ הרגיל של מימן ‪ )1H‬ויוצרים שני גרעינים של דאוטריום (‪H‬‬
‫איזוטופ של מימן)‪.‬‬

‫כל אחד מגרעיני הדאוטריום מתמזג עם פרוטון נוסף על מנת ליצור שני גרעינים של האיזוטופ של הליום (‪.)3He‬‬

‫שני גרעיני ה‪ 3He-‬מתמזגים לגרעין בריליום אחד לא יציב‪ ,‬שמתפרק לגרעין הליום ‪ 4He‬ולשני פרוטונים‪.‬‬

‫מאחר ומסת גרעין ההליום (‪ )4He‬שנוצר קטנה מזו של ארבעה פרוטונים‪ ,‬ההפרש משתחרר בצורת אנרגיה‪ .‬זהו מקור האנרגיה של‬
‫השמש‪ ,‬שהיה בגדר חידה במשך אלפי שנים‪.‬‬

‫היתוך שני גרעיני מימן דורש אנרגיה רבה בשל הדחייה החשמלית הטבעית שלהם‪ .‬אנרגיה כזו אינה קיימת אצלנו בשמש‪ ,‬אך ההיתוך‬
‫מתרחש בכל זאת בשל תופעת ה"מנהור הקוונטי"‪ ,‬המאפשרת הופעה של חלקיקים משני צדי מחסום פיזי או אנרגטי‪.‬‬
‫בכוכבים זקנים יותר בהם אזל המימן‪ ,‬מתרחשות תגובות בהן גרעיני הליום מתמזגים לגרעיני פחמן ואף לגרעינים יותר כבדים‪ ,‬עד‬
‫ברזל‪.‬‬
‫היתוך גרעיני מתרחש גם בעת פיצוץ של פצצת מימן‪ .‬כדי להתחיל אותו כוללת הפצצה גם פצצת אטום‪ ,‬שמספקת את האנרגיה‬
‫הדרושה להתחלת התהליך‪.‬‬

‫בעשורים האחרונים נעשים נסיונות לרתום אנרגיה זו בתהליך מבוקר של "היתוך גרעיני קר"‪ ,‬כלומר היתוך גרעיני שנעשה‬
‫בטמפרטורה שאינה גבוהה במידה חריגה‪ ,‬לשם ייצור אנרגיה‪ .‬עד כה לא הצליחו לבנות תהליך יעיל כזה‪.‬‬
 : ‫סיכום‬

http://www.youtube.com/watch?
v=rfGqSsTGhF0
‫קרינה רדיו‪-‬אקטיבית‬

‫קרינה אטומית‬ ‫קרינה גרעינית‬

‫ניוטרונים‬

‫‪X ray‬‬ ‫‪α‬‬

‫‪UV‬‬ ‫‪β‬‬
‫‪γ‬‬
 ‫מארי קירי ‪Marie Curie1867 - 1934‬‬
‫חלוצה בחקר הרדיואקטיביות‪ ,‬כלת פרס נובל לפיסיקה לשנת ‪" ,1903‬בזכות המחקר על‬
‫תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיה לשנת ‪" ,1911‬על גילוי הרדיום והפולוניום‪ ,‬ועל‬
‫חקר הרדיום"‪.‬‬
‫הרדיום נתגלה על ידי מארי קירי ובעלה פייר קירי ב‪ 1898-‬בעפרת אורניום ; בני הזוג קירי הפיקו מהעפרה את‬
‫כל האורניום וגילו שמה שנשאר עדיין רדיואקטיבי‪ ,‬וכך הסיקו על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה (למעשה‪,‬‬
‫היו אלה שניים ‪ -‬הרדיום והפולוניום‪ .‬בני הזוג קירי ניסו לבודד את היסוד הרדיואקטיבי המסתורי וב‪ 20-‬באפריל‬
‫‪ 1902‬הצליחו להפיק עשירית גרם של המלח רדיום כלורי‪ ,‬שממנה הצליחה מארי קירי לקבוע את משקלו האטומי‬
‫של הרדיום‪ .‬באותה שנה הצליחו בני הזוג קירי‪ ,‬יחד עם אנדרה דביירן‪ ,‬לבודד את הרדיום מתוך הכלוריד שלו‬
‫באמצעות אלקטרוליזה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 30-‬התגלה‪ ,‬שהרדיום גורם למחלות קשות‪ ,‬ובהן אנמיה וסרטן העצם‪ ,‬ולכן פסק השימוש בו לייצור‬
‫צבעים שזוהרים בחושך‪ .‬מותה של מגלת הרדיום‪ ,‬מארי קירי‪ ,‬נגרם ככל הנראה מטיפול לא זהיר ברדיום גם כן‪,‬‬
‫ויומניה מהווים סכנה לבריאות עד היום‪ ,‬בשל רדיואקטיביותם הגבוהה‪.‬‬
‫בתחילת המאה העשרים השתמשו ברדיום נוכלים רבים כדי למכור לציבור "תרופות פלא" למניעת מחלות‬
‫ולשיפור כח הגברא‪ .‬כתוצאה מבורות בתחום הרפואה באותה תקופה מתו אנשים רבים‪.‬‬
‫הרדיום רדיואקטיבי מאוד ‪ -‬פי מיליון יותר מאשר אורניום‪ ,‬ותוצרי התפרקותו הם רדיואקטיביים מאוד גם כן‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל הכנסה של רדיום לגוף‪ ,‬בין בנשימה ובין בבליעה‪ ,‬וכן כל היחשפות אליו עלולים לגרום לסרטן ולמחלות‬
‫אחרות‪ .‬מסיבות אלה יש גם לאוורר מטילי רדיום באופן שיטתי‪ ,‬על‪-‬מנת למנוע את הצטברותו של הגז‬
‫הרדיואקטיבי רדון‪ ,‬תוצר של התפרקות הרדיום‪.‬‬
‫סכנה נוספת שנובעת מכניסת רדיום לגוף היא הסכנה שהוא יחליף חלקית את הסידןהנמצא בעצמות הגוף‪ ,‬שכן‬
‫שניהם נמצאים באותה משפחה כימית‪.‬‬
 ‫קרינת ‪α‬‬

‫גרעיני הליום הנפלטים עקב התפרקויות ספונטניות של גרעינית כבדים‬

‫דוגמא ‪:‬‬
 ‫קרינת ‪β‬‬

‫קרינת בטא היא קרינה גרעינית בה נפלט מגרעין האטום אלקטרון או פוזיטרון ("אנטי אלקטרון")‪ .‬המקרה‬
‫הראשון מכונה בטא מינוס‪ ,‬והשני בטא פלוס‪.‬‬

‫קרינת בטא מינוס מתרחשת כאשר אחד הניוטרונים בגרעין הופך לפרוטון תוך פליטת אלקטרון ואנטי ניוטרינו‬
‫אלקטרוני‪:‬‬

‫קרינת בטא פלוס מתרחשת כאשר אחד מהפרוטונים בגרעין הופך לניוטרון‪ ,‬תוך פליטת אנטי‬
‫אלקטרון ונייטרינו‪:‬‬

‫מכיוון שמסת הפרוטון קטנה ממסת הניוטרון תהליך זה אינו מתרחש ספונטאנית עבור‬
‫פרוטונים בודדים‪ .‬הוא מתרחש בגרעינים בהם היחס בין מספרי הפרוטונים והניוטרונים גדול‪,‬‬
‫ובהם הרווח האנרגטי שנגרם מהורדת הדחייה החשמלית גדול יותר מהאנרגיה הדרושה‬
‫להשקעה בתהליך‪.‬‬

‫תהליך נפוץ יותר‪ ,‬הדומה לקרינת בטא פלוס הוא לכידת אלקטרון‪ ,‬בו אלקטרון נופל אל תוך‬
‫הגרעין האטום‪ ,‬נבלע בפרוטון שנהפך לניוטרון תוך כדי פליטת ניוטרינו‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
 ‫קרינת ‪γ‬‬

‫קרינת גמא היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון‬
‫בעת תהליך פירוק רדיואקטיבי‪.‬‬

‫לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי‪ ,‬ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת שדה‬
‫מגנטי או שדה חשמלי‪.‬‬

‫‪http://www.kentchemistry.com/links/Nuclear/AlphaBetaGamma.htm‬‬
‫היסוד בו מתרחש תהליך פליטת פוטון גמא לא משנה את מספר המסה או המספר האטומי שלו‪,‬‬
‫עם זאת פוטון הגמא הנפלט נושא עימו אנרגיה אשר מתאזנת בהפחתת מסת הגרעין‪.‬‬
‫מקורות נוספים אפשריים של קרינת גמא מלבד תהליכי התפרקות רדיואקטיביים הם‬
‫אינטרקציות של חלקיקי יסוד דוגמת תהליך הכחדה של אלקטרון ‪ -‬פוזיטרון אשר במהלכו‬
‫משתחרר פוטון גמא‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫איזוטופ רדיואקטיבי של קובלט עובר התפרקות בטא מינוס ( ניוטרון הופך פרוטון‪)...‬‬
‫ה"פרוטון הטרי" גבוה מדי מבחינה אנרגטית ועל כן נוא "נופל" לרמת אנרגייה נמוכה יותר‬
‫בגרעין תוך כדי פליטת פוטון הגמא (בדומה לפליטת פוטונים עקב "נפילת אלקטרונים מרמות‬
‫אנרגייה גבוהות באטום)‪.‬‬
 ‫קרינת ‪x‬‬

‫קרני רנטגן (או קרני ‪ )X‬הן קרינה אלקטרומגנטית מייננת הקרויה כך על שם הפיסיקאי שגילה אותה‪,‬‬
‫וילהלם רנטגן שבשנת ‪ 1901‬קיבל על תגליתו את פרס הנובל הראשון בהסטוריה לפיסיקה !‬
 ‫רמות אנרגייה באטום ופליטת פוטונים‬

‫קרינת ‪ X‬מתרחשת בד"כ כאשר נפילת האלקטרון היא לרמת היסוד‪:‬‬

 ‫קרינת ‪UV‬‬

‫מתרחשת עקב נפילת אלקטרונים לרמות אנרגייה נמוכות באטום אך בד"כ לא לרמת היסוד‬

‫הספקטרום האלקטרומגנטי‪:‬‬
 ‫קרינת ניוטרונים‬

‫מדובר בסה"כ הניוטרונים הנפלטים עקב ביקוע או היתוך‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫חדירות קרינה‬

‫קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם‪ ,‬היא יכולה‬

‫לחדור כ‪ 15-‬סנטימטר מים או רקמות חיות‪ .‬ואף מספר‬
‫סנטימטרים דרך עופרת יצוקה‪ .‬חשיפה לכמות קטנה‬
‫עלולה לגרום לסרטן וחשיפה ממושכת תגרום למוות‬
‫בטוח‪.‬‬
 ‫קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם‪ ,‬היא יכולה‬
‫לחדור כ‪ 15-‬סנטימטר מים או רקמות חיות‪ .‬ואף מספר‬
‫סנטימטרים דרך עופרת יצוקה‪ .‬חשיפה לכמות קטנה עלולה‬
‫לגרום לסרטן וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח‪.‬‬
‫פיסיקה גרעינית בשירות הרפואה‬
 ‫רנטגן‬

‫‪C.T‬‬

‫‪N.M.R‬‬

‫‪M.R.I‬‬

‫מיפוי עצמות‬
‫הקרנות‬
 ‫רנטגן‬

‫וילהלם רנטגן‬
Wilhelm Conrad Röntgen
1923 – 1845
 ‫היסטוריה‬

‫‪ – 1895‬רנטגן פותח במחקר אודות התפרקויות חשמליות בריק בנוכחות שדה חשמלי חזק במיוחד‬

‫‪ – 8.11.1895‬רנטגן מגלה קרינה לא מובנת על פני מסך המרוח במלח בריום‪ .‬את הקרינה הנ"ל הוא מכנה "קרינת ‪"x‬‬

‫שבועיים לאחר מכן – רנטגן מגלה כי קרני ה ‪ x‬נבלמות ע"י עופרת ומייצר את צילום הרנטגן הראשון‪ :‬כף ידה של אישתו‬

‫להלן צילום רנטגן של כף ידו של חברו שביצע רנטגן עוד באותה השנה ‪:‬‬

‫מאמרו של רנטגן‪" ,‬סוג חדש של קרניים" (במקור "‪ )"Über eine neue Art von Strahlen‬פורסם ב‪28 -‬בדצמבר ‪ .1895‬עד ‪1897‬‬
‫פרסם שני מאמרים נוספים בנושא‪ .‬בעקבות גילויו זכה לתואר דוקטור של כבוד ברפואה מאוניברסיטת ורצבורג‪ .‬בנוסף לפרס נובל‪ ,‬זכה‬
‫במדליית רמפורד בשנת ‪ 1896‬ובמדליית מטוצ'י באותה שנה‪.‬‬

‫רנטגן נפטר מגידול סרטני במעי‪ .‬הסברה היא שלקה במחלה בשל החשיפה הממושכת שלו לקרינה מייננת‪ .‬על פי צוואתו‪ ,‬כל התכתובות‬
‫המדעיות שלו הושמדו‪ .‬לא היו לו ילדים‪ ,‬אך הוא אימץ את בתה של גיסו‬
 ‫הסבר פיסיקלי לקרינת ה‪x-‬‬

‫קרני רנטגן (או קרני ‪ )X‬הן קרינה אל"מ מייננת בעלת אורך גל בתחום ‪ 5‬פיקומטר עד ‪ 10‬ננומטר‪.‬‬

‫המתח החשמלי בשפופרת מכתיב את מקסימום אנרגיית הפוטונים‪,‬‬

‫לדוגמא מתח של ‪ kv80‬יגרום לפוטון לזכות באנרגייה מקסימלית של ‪kev 80‬‬

‫המקור של קרינת הרנטגן הינו אטומי‪.‬‬

‫קיימים למעשה שני "מנגנונים" אטומיים לפליטת קרינת הרנטגן‪:‬‬

‫‪ -1‬פגיעת האלקטרונים במתכת "" מעיפה" אלקטרונים מרמת היסוד ואלקטרונים מרמות גהוהות יותר "צונחים" למלא את החלל" ובכך‬
‫משתחרר פוטון‪.‬‬
‫‪ -2‬אלקטרונים החולפים בסמוך לגרעין מטרה כבד‪ ,‬מוסתים ומשנים מהירותם ובכך נפלטת קינה אל"מ‪.‬‬
 ‫כיום‬

‫צילום חזה המבוצע ע"י מצלמת רנטגן מודרנית‪.‬‬

‫הצילום בר השימוש הינו למעשה תמונת תשליל (נגטיב)‪.‬‬
‫ניתן להבחין בלובן העמצות עקב ריכוז המוצק הגבוה בהן (סידן)‬
‫ובכהות הריאות עקב היותן בעלות ריכוז נוזלים ומוצקים נמוך‬
‫כמו כן מודגמת נוכחותו של החב ונטייתו שמאלה‬

‫מצלמת רנטגן בת ימינו‬

‫צילומים רפואיים נוספים‬
 ‫‪C.T‬‬
‫רופאים נעזרים בבדיקת דימות זו כדי לאבחן מחלות שונות בכל חלקי הגוף או כדי לתכנן‪ ,‬ואף לבצע‪ ,‬טיפולים פולשניים ואפילו ניתוחים‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫‪ C.T‬הם ראשי תיבות של ‪ Computed Tomography‬כלומר חתכים מחשביים (לפעמים משתמשים בקיצור ‪CAT, Computer‬‬
‫‪ ,Assisted Tomography‬דימות בעזרת מחשב)‪ .‬ה‪ CT-‬מתבסס על קרני רנטגן ממש כמו צילום רנטגן רגיל‪ ,‬אך במקום צילום מזווית‬
‫אחת‪ ,‬המכשיר מבצע סריקה מסביב לגוף ומצלם את פנים הגוף מזוויות שונות‪ .‬קרינת הרנטגן נקלטת בגלאים ובעזרת המחשב נעשה פענוח‬
‫של האותות המתקבלים מכל הנקודות‪ ,‬ומוצג שחזור בתמונות של המבנה הפנימי של הגוף‪ .‬המהנדס האונספילד והחוקר קורמק קיבלו בשנת‬
‫‪ 1979‬פרס נובל לרפואה על המכשיר והבדיקה שפיתחו רק שבע שנים קודם לכן‪.‬‬
‫סיבוב אלומת הרנטגן והגלאים ב‪ 180-‬מעלות סביב הגוף ארך במכשירים הראשונים כמה שעות‪ ,‬והמחשב היה זקוק למספר ימים כדי לפענח‬
‫את האותות‪ .‬כיום זמן הסריקה והדימות מהיר ביותר ( שניות אחדות)‪ ,‬ומאפשר לסרוק גם מערכות שנתונות תמיד בתנועה‪ ,‬כמו ריאות‬
‫נושמות או לב פועם‪.‬‬

‫מכשיר ה‪ CT-‬כולל מיטה הנעה באופן אוטומטי לתוך מתקן דמוי טבעת‪ .‬המתקן העגול מכיל שפופרות המייצרות קרני ‪ X‬והוא נע סביב הגוף‬
‫בלא מגע עמו‪ .‬הבדיקה אינה מכאיבה ואורכה דקות אחדות בלבד‪ .‬חשיפה לקרינה במספר בדיקות סביר אינה מסכנת את הנבדק‪ .‬בבדיקות ‪CT‬‬
‫מסוימות מוזרק חומר ניגודי לווריד או הנבדק מתבקש לשתות חומר ניגודי לפני הבדיקה‪ .‬אצל חלק מהנבדקים עלולה להתפתח תגובה אלרגית‬
‫לחומר הניגודי‪ ,‬ועל כן חשוב לדווח לטכנאי על אלרגיות ידועות וגם על מחלות כרוניות‪ ,‬לפני הבדיקה‪.‬‬
‫מכשיר ‪ C.T‬בפעולה‬
‫‪ -N.M.R‬תהודה מגנטית גרעינית‬
‫‪ - N.M.R‬שימושים‬
‫‪ -1‬קריסטלוגרפיה‬
‫‪ -2‬מחקר בפיסיקה מולקולרית‬
‫‪ -3‬הדמיה רפואית‪M.R.I :‬‬
 ‫‪Magnetic resonance imaging - M.R.I‬‬

‫גרעינים בעלי מספר פרוטונים או ניוטרונים אי זוגי ניכנים במומנט מגנטי (ספין שונה‬
‫מאפס) ובכך יגיבו לשד"מ באופן מסוים‪.‬‬

‫בשלב הראשון מכשיר ה ‪ M.R.I‬משרה שד"מ של כ ‪ 1‬טסלה על כל הגוף ובכך‬

‫"מתיישרים" כל המומנטים המגנטיים של הגרעינים בגוף‪ ,‬והדגש הוא על גרעיני‬
‫המימן שבמולקולות המים המהוות כ ‪ 70%‬מנפח הגוף‪.‬‬

‫בשלב השני הגוף מוקרן בקרינת גלי רדיו המשתנה כתלות במקום ובזמן‪.‬‬
‫קרינה זו מערערת את המומנטים המגנטים במקומות מסויימים‪ ,‬היא למשל יוצרת‬
‫תהודה בגרעינים מסויימים שכן תדר התהודה של מומנטים מגנטיים גרעיניים‬
‫פונקציונאליים לעוצמת הגל האל"מ המוקרן עליהם‪.‬‬
‫בכך מתקבלים איזורים בגוף ה"מהדהדים" מגנטית בעוד איזורים אחרים אינם‬
‫מהדהדים‪ ,‬מידע זה נקלט ע"י חיישנים ונבנית תמונה שיכולה להיות דו מימדית ואף‬
‫תלת מימדית‪.‬‬
 M.R.I ‫דוגמאות לצילומי‬

http://www.youtube.com/watch?v=2rSXzJNzA
68&feature=fvsr
 ‫מיפוי עצמות‬

‫מיפוי עצמות הוא בדיקה רפואית שמטרתה העיקרית היא להראות תהליכים שונים בעצמות ובפרקי‬
‫הגוף‪ ,‬כמו שברים (במיוחד‪ ,‬שברים קלים שבלתי אפשרי לראות בצילום רנטגן)‪ ,‬בעיות באספקת הדם‪,‬‬
‫דלקות מפרקים ואף גידולים סרטניים‬
‫לצורך ביצוע הבדיקה מחדירים לגוף חומר רדיואקטיבי‪ ,‬טטכניציום מתילן דיפוספונאט‪ ,‬על ידי הזרקה‬
‫לוווריד‪ .‬הודות לחומר שנקלט בעצמות‪ ,‬בעיקר בעצמות המתחדשות‪ ,‬ניתן לקלוט ולצלם את האזור‬
‫הפגוע וכך ליצור דימות רפואי מדויק של אזורים אלה‪ .‬כמות החומר המוחדרת לגוף היא קטנה מאוד‬
‫והדעה הרווחת היא שלא נגרם סיכון בריאותי כל עוד הבדיקה אינה נעשית באופן תדיר ושוטף‪.‬‬
‫דוגמאות לצילומי מיפוי עצמות‬
 ‫הקרנות‬
‫שכפול מולקולת ‪DNA:‬‬

‫‪http://www.youtube.com/watch?v=zdDkiRw1‬‬
‫‪PdU&feature=related‬‬

‫תא סרטני‪:‬‬

‫הרעיון המנחה‪:‬‬

‫הקרנת קרינת גמא וקרינת רנטגן ממוקדת אל איזור הגידול‬

‫ובכך שיבוש מנגנון השיכפול של התא הסרטני‬