‫האות מהי?

‬
‫• סימן המהווה מרכיב בסיסי של‬
‫האלפבית המשמש לכתיבה‪.‬‬
‫• הכתב הוא שיטת רישום של השפה‬
‫המדוברת‪.‬‬
‫• כתיבה אלפבתית – משמעה כתיבה‬
‫מבוססת על מספר מוגבל של‬
‫סימנים שכל אחד מהם מציין הגה‬
‫אחר‪.‬‬
‫• צורתן של האותיות המקובלת בימינו‬
‫משקפת התפתחות של אלפי‬
‫שנות כתיבה – החל מכתב היתדות‬
‫הקדום ועד להתפתחות הגופנים‬
‫של ימינו‪.‬‬
 ‫כתב היתדות וכתב התמונות‬
‫המאה ה‪ 18-‬לפנה"ס‬
‫רי‪,‬‬
‫מִ‬‫שּו ֵ‬
‫כתב התמונות ה ׁ‬ ‫•‬
‫מָיה‬
‫טְ‬‫פֹו ַ‬
‫מסֹו ּ‬
‫ששימש את תושבי ֶ‬
‫היה כתב שבו כל ציור היה סמל‬
‫למושג מסוים‪.‬‬
‫כתב היתדות הוא פיתוח של‬ ‫•‬
‫כתב התמונות ‪ -‬הציורים הפכו‬
‫לסמלים של הברות‪ ,‬וקיבלו‬
‫צורה מופשטת‪ ,‬שהייתה‬
‫תד‪.‬‬‫מורכבת מקווים בצורת ָי ֵ‬
‫הכתב נוצר ע"י טביעות יתד‬ ‫•‬
‫העשוי ממקל שנלחץ על טיט‪.‬‬
‫כתבים אלו כללו מאות תווים‬ ‫•‬
‫מה שהקשה על הנחלתם‬
‫כתובת שומרית בכתב יתדות‪ ,‬מאה ‪ 26‬לפנה"ס‬
‫לרבים‪.‬‬
 ‫הכתב הפרוטו כנעני‬
‫המאה ה‪ 15-‬לפנה"ס‬
‫הכתב האלפביתי הקדום‬ ‫•‬
‫ביותר‪.‬‬

‫מורכב מ‪ 27-‬סימנים‬ ‫•‬

‫המייצגים את העיצורים‪ ,‬ואין‬
‫בו סימני תנועות‪.‬‬

‫זהו כתב תמונתי שבו כל‬ ‫•‬

‫תמונה המסמלת את ההגה‬
‫הראשון של שם העצם‬
‫כתובת בכתב פרוטו כנעני‪ ,‬מאה ‪ 14‬לפנה"ס‬ ‫המתואר בה‪.‬‬
 ‫הכתב הפיניקי‬
‫המאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‬
‫כתב שפותח על ידי הכנענים‬ ‫•‬
‫תושבי פיניקיה‪.‬‬

‫מספר האותיות צומצם ל‪22-‬‬ ‫•‬

‫עיצורים‪.‬‬

‫צורת האותיות נעשתה קווית‪.‬‬ ‫•‬

‫כיוון הכתיבה נקבע מימין‬ ‫•‬

‫לשמאל‪.‬‬

‫כתובת "כלמו מזנג'ירלי" מאה ‪ 9‬לפנה"ס‬

 ‫לוח גזר‬
‫נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר‪.‬‬ ‫•‬

‫נמצא בתל גזר‪.‬‬ ‫•‬

‫על לוח זה חרוטים בכתב פיניקי עבודות‬ ‫•‬

‫חקלאיות ונראה ששימש כלוח שנה‬
‫חקלאי‪.‬‬

‫לוח גזר ‪ ,‬מאה ה‪ 10-‬לפנה"ס‪,‬‬

‫מוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול‬
 ‫הכתב הארמי‬
‫המאה ה‪ 8-‬לפנה"ס‬
‫הארמים השתמשו באלפבית‬ ‫•‬
‫הפיניקי‪.‬‬

‫והתאימו אותו לצרכיהם‪.‬‬ ‫•‬

‫באמצע המאה ה‪ 8 -‬החל‬ ‫•‬

‫הכתב הארמי להראות‬
‫מאפיינים עצמאיים שהבדילו‬
‫אותו מן הכתב הפיניקי‪.‬‬

‫כתב זה כונה אלפבית ארמי‪.‬‬ ‫•‬

‫סוף המאה השביעית – תחילת המאה השישית לפנה"ס‬
‫דוגמא לאלפבית ארמי שהחל לקבל מאפיינים משל עצמו‬
 ‫בין הכתובות הארמיות הקדומות יש כתובות על חומרים שונים‪:‬‬
‫כתובות בר רכב שהן כתובות ראווה החקוקות באבן‪,‬כתובות על שנהבים מנימרוד‪ ,‬כמה חותמות‪ ,‬כתובות על כלים מברונזה‪.‬‬
‫•‬
‫הסתתים‬ ‫וצורות האותיות הפכו ברורות יותר מכתב‬ ‫בהמשך הכתב שנכתב בדיו‪ ,‬הפך רהוט יותר‬
‫• החקוק באבן או בחומר קשה אחר‪.‬‬

‫כתב ארמי קדום‬

‫במצבת בר רכב‬
‫כתב ארמי בדיו על אוסטרקון‬ ‫המאה ה– ‪8‬‬
‫מהמחצית של המאה ה‪ 7‬לפני סה"נ‬ ‫לפנה"ס‬
‫כתובת ארמית על אבן מהמאה ה‪ 6-‬לפנה"ס‬
‫הכתב הארמי הלבלרי )שנכתב בדיו( ששימש לכתיבת מסמכים‬ ‫•‬
‫רשמיים‪.‬‬
‫נדרשה הקפדה בכתיבתו‪ :‬אותיות גדולות ומרווח ביניהן‪.‬‬ ‫•‬

‫קטע מכתב‬
‫יד של‬
‫התנ"ך‬
‫מתורגם‬
‫לארמית‬
‫המאה ה ‪5-‬‬
‫לפנה"ס‬
 ‫המרת הכתב העברי הקדום בכתב הארמי‬
‫והולדת הכתב היהודי מאה ‪ 6‬לפנה"ס‬
‫לפני גלות בבל דיברו בארץ ישראל‬
‫עברית‪.‬‬
‫היהודים שגלו לבבל הושפעו מסביבתם‬
‫והחלו להשתמש בלשון הארמית ובכתב‬
‫הארמי לצרכי תקשורת עם שכניהם‬
‫ולכתיבת מסמכים רשמיים‪.‬‬

‫היהודים שנשארו בארץ הושפעו מהכובשים‪.‬‬

‫אל הלשון העברית העממית חדרו יסודות‬
‫זרים והחלו לשנות את אוצר המילים ואת‬
‫מבנה המשפט‪.‬‬

‫כששבו הגולים מבבל מצאו בארץ לשון‬

‫מעורבת‪ ,‬כדי שהשומעים ייטיבו להבין‬
‫נקראה התורה בעברית ותורגמה‬
‫תרגום התנ"ך לארמית‬
‫לארמית‪.‬‬
 ‫הכתבים המקראיים מן המאה השנייה לפנה"ס‬
‫כבר מעידים על מסורת כתיבה מפותחת בכתב‬
‫היהודי‪.‬‬
‫חידוש החיים הלאומיים בארץ ישראל בימי בית‬
‫שני גרר פריחה מחודשת של הלשון העברית‬
‫בארץ‪.‬‬
‫במרוצת השנים התערער מעמדה של הלשון‬
‫העממית המדוברת ואילו הלשון העברית המליצית‬
‫נשארה לשון הקודש והתפילה וכנראה גם הלשון‬
‫הספרותית הכתב במגילות המקראיות מכונה בפני‬
‫החוקרים "הכתב היהודי"‪.‬‬

‫"אנכי יהוה אלוהיך אשר‪..‬‬

‫לא יהיה לך אלוהים אחרים"‬
‫עשרת הדיברות על גבי פפירוס ממצרים‬
‫מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 2-‬לפני סה"נ‬
 ‫המגילות הגנוזות‬
‫המאה השנייה והראשונה לפני הספירה‬
‫גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם‪.‬‬ ‫•‬
‫למגילות חשיבות רבה מבחינה היסטורית ודתית‪ ,‬זאת מאחר והן המקור המקראי‬ ‫•‬
‫העברי הקדום ביותר שנמצא‪.‬‬
‫רוב המגילות נכתבו בעברית‪ ,‬ומיעוטן בארמית וביוונית‪.‬‬ ‫•‬
‫רובן נכתבו על קלף ומקצתן על פפירוס‪.‬‬ ‫•‬

‫מזמור לאסף ראשיתו של פרק פ"ב ממגילת תהילים‬

 ‫מגילת המקדש שייכת לסוג‬ ‫•‬
‫ספרותי שנקרא "מקרא משוכתב"‪.‬‬
‫כלומר המגילה משכתבת חזרה‬
‫את התורה תוך הבאת פרקים‬
‫שלמים מהתורה‪.‬‬
‫מגילת המקדש הינה המגילה‬ ‫•‬
‫הארוכה ביותר שנמצא במדבר‬
‫יהודה‪ ,‬אורכה הוא כ‪ 9-‬מטרים‪.‬‬
‫המגילה עוסקת במועדים ופרטי‬ ‫•‬
‫ההלכות של חגים ומועדים ‪.‬‬
‫המגילה מורכבת מ‪ 19-‬יריעות‬ ‫•‬
‫גוויל )קלף( דקות ביותר‪ ,‬שנתפרו‬
‫בעזרת חוטים‪ .‬בכל יריעה בין‬
‫מגילת המקדש מהמאה ה‪ 2 -‬לפנה"ס‬ ‫שלושה לארבעה עמודים‪.‬‬
‫קטע ממגילת ישעיהו‬ ‫מגילת פשר חבקוק‬
 ‫הדפוס‬
‫"הדפוס היא המאורע הגדול ביותר בהיסטוריה‪ .‬היא אם כל המהפכות‪ ,‬היא התחדשות של‬
‫ההבעה האנושית מן היסוד‪ .‬מחשבות מודפסות נשארות לעד‪ ,‬הן מקבלות כנפיים‪ ,‬הן אינן‬
‫ניתנות להכחדה‪ .‬הן מרחפות כמו להקת ציפורים המתפרסת לכל הכיוונים והן נמצאות‬
‫בכל מקום בו‪-‬זמנית" ‪ /‬הסופר ויקטור הוגו‬
‫יוהן גוטנברג ממציא הדפוס‬
‫בצעירותו למד צורפות ובמקביל פיתח את‬
‫תורת הדפוס הסודית‬
‫את המצאתו הגדולה הנקראת "מהפכת‬
‫הדפוס" המציא בשנת ‪ ,1436‬בערך‪.‬‬
‫יתרון שיטה זו היה ביכולת להשתמש‬
‫באותם האלמנטים ‪ -‬האותיות ‪ -‬פעמים‬
‫רבות‪.‬‬
‫בשיטה זו ניתן היה להפריד כל אות לגוף‬
‫בודד‪ ,‬ולצרפו לבניית מילים‪ ,‬שורות‬
‫וטקסטים‬

‫ספר התנ"ך הינו הספר המודפס הראשון‬

‫שהודפס על ידי גוטנברג באיכות גבוהה‬
‫שנת ‪1455‬‬
 ‫ההמצאה החשובה ביותר‬
‫• "האותיות הבודדות" ‪ -‬אותיות שהיו חורטים בחותם בצורה הפוכה כדי שהתמונה‬
‫תתקבל בכיוון הנכון‪.‬‬
‫• המדפיסים הראשונים ניסו לחקות את צורתם של כתבי היד ואת צורות האותיות‬
‫הכתובות ביד‪.‬‬

‫פירוש רש"י לתורה ‪1475‬‬

‫שימוש באותיות שחיקו את הכתב החצי‪-‬רהוט ספרדי‬

‫המכונה ליציקת האותיות‬

‫אותיות לדפוס‬
 ‫לסיכום‬
‫לתהליכים התרבותיים והחברתיים השפעה ניכרת בהתפתחות‬
‫האות העברית‬

‫ניתן לראות שבמשך השנים הכתב הפך להיות קריא וברור יותר‬

‫צמצום מספר האותיות אפשר להנחילו לרבים‬

‫התהפוכות שעבר העם היהודי עד להיותו מלוכד השתקפו בשינויים שחלו‬

‫על הכתב לאורך השנים‬