‫בענין עמידה בשעת הקפות‬

‫שמחת תורה תשס"ה‬

‫‪ #1‬מס' קידושין לג‪:‬‬
‫איבעיא להו‪ :‬מהו לעמוד מפני ספר תורה‪ ,‬ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי קל וחומר מפני לומדיה עומדים‬
‫מפניה לא כל שכן‪.‬‬

‫‪ #2‬רמב"ם הל' תפילין ומזוזה וספר תורה י‪:‬ט‬

‫כל הרואה ספר תורה כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו‪ ,‬ויהיו הכל עומדים עד שיעמוד זה שהוא מהלך בו‬
‫כשיגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם ואח"כ יהיו מותרין לישב‪.‬‬

‫‪ #3‬שו"ע יו"ד רפב‪:‬ב‬

‫הרואה ס"ת כשהוא מהלך‪ ,‬חייב לעמוד לפניו‪ ,‬ויהיו הכל עומדים עד שיעמוד זה שמוליכו ויגיענו למקומו‪ ,‬או‬
‫עד שיתכסה מעיניהם‪ .‬הגה‪ :‬אבל לפני חומשים שלנו אין צריכים לעמוד )ב"י בשם הרמב"ם(‪ .‬ויש חמירים‬
‫)רשב"א סי' קמ"ד(‪.‬‬

‫‪ #4‬פתחי תשובה שם ס"ק ג‬

‫חייב לעמוד ‪ -‬עיין בתשובת יד אליהו סימן ד' שכתב דאפילו אם עוסק בתורה חייב לעמוד מקמי ס"ת דהא‬
‫עיקר דין העמידה למדו בגמרא מק"ו מפני לומדיה עומדים מפניה לא כ"ש והרי לעיל סימן רמ"ד סי"א איתא‬
‫דצריך לעמוד מפני ת"ח אפילו בשעת לימוד א"כ אם הס"ת עדיף פשיטא דיש לעמוד מפניה אפילו בשעת לימוד‬
‫ע"ש‪:‬‬

‫‪ #5‬רמב"ם הלכות מלכים פרק ב‬

‫המלך מסתפר בכל יום‪ ,‬ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים‪ ,‬שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך‪,‬‬
‫ויושב על כסא מלכותו בפלטרין שלו‪ ,‬ומשים כתר בראשו‪ ,‬וכל העם באין אליו בעת שירצה‪ ,‬ועומדין לפניו‬
‫ומשתחוים ארצה‪ ,‬אפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה‪ ,‬שנאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך‬
‫וישתחו למלך‪ ,‬אבל כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה‪ ,‬ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כהן‬
‫גדול‪ ,‬שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד‪ ,‬אעפ"כ מצוה על כהן גדול לכבד את המלך ולהושיבו ולעמוד מפניו‬
‫כשיבא לו‪...‬‬

‫‪ #6‬דברים פרק יז‪:‬יח‬

‫ֹהנִ ים ַה ְלוִ יִּ ם‪:‬‬ ‫וְ ָהיָה ְכ ִשׁ ְבתּוֹ ַעל ִכּ ֵסּא ַמ ְמ ַל ְכתּוֹ וְ ָכ ַתב לוֹ ֶאת ִמ ְשׁנֵה ַה ָ‬
‫תּוֹרה ַהזֹּאת ַעל ֵס ֶפר ִמ ִלּ ְפנֵי ַהכּ ֲ‬

‫‪ #7‬שו"ת הרשב"א חלק ג סימן רפא‬

‫שאלת‪ :‬על מה ששמעת שאין הקהל עומדין כאן בשעה ששליח צבור מראה הכתב לעם ושאלת היאך אפשר להם‬
‫שלא יעמודו? תשובה‪ :‬נראה שהביאך לכך מה שאמרו‪ :‬אם מפני לומדיה כן‪ ,‬מפניה לא כ"ש‪ .‬ואם מזו‪ ,‬אינה‬
‫ראיה שיהא חייב העמדה אחר שספר תורה בדוכן‪ ,‬לפי שהוא במקום אחד והצבור במקום אחר‪ ,‬ואין אדם חייב‬
‫לעמוד מפני רבו שהוא עומד למעלה בביתו והתלמיד למטה על גבי קרקע‪ .‬אבל כל שמוציאין ספר תורה מן‬
‫ההיכל עד שמעלין אותו לדוכן‪ ,‬עומדין הקהל על עמדם‪.‬‬

‫‪ #8‬משבצות זהב קמא‪:‬ג‬

‫‪ #9‬שו"ע יו"ד רמב‪:‬יח‬

‫אם קראו לרבו לקרות בתורה בצבור‪ ,‬אינו צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד‪ .‬הגה‪ :‬וכן כשהרב עומד למעלה‬
‫בבית‪ ,‬והתלמיד על הקרקע‪ ,‬א"צ לעמוד לפניו‪ .‬אפי' כשהס"ת על הבימה‪ ,‬אין צבור שבבהכ"נ צריכים לעמוד‪,‬‬
‫דהספר ברשות אחרת )ב"י בשם תשובת הרשב"א(‪.‬‬

‫‪ #10‬ערוך השלחן רפב‪:‬ה‬

 ‫‪ #11‬שו"ת מנחת שלמה ח' א ס' לג‬
‫‪...‬והנלענ"ד דהנה הרמב"ם בפ"י מס"ת ה"י כתב "כל הרואה ספר תורה מהלך חייב לעמוד מפני ויהיו הכל‬
‫עומדים עד שיעמוד זה שהוא מהלך בו כשיגיענו למקומו"‪ ,‬והנה דבר זה נראה שאפי' אם הגיע זה שמוליכו‬
‫לארון הקודש להצניעו שם אפי"ה חייבים ודאי כולם לעמוד עד שיכניסו ממש לתוך הארון ולא סגי כלל במה‬
‫שהאוחז ביד כבר עמד מלכת כיון שספר התורה הרי עומד עדיין שלא במקומו הראוי‪ ,‬וכיון שכן נלענ"ד דמה‬
‫שהאריך הרמב"ם ולא כתב סתם עד שיגיענו למקומו היינו לאשמעינן שאם מוליך ס"ת ממקום למקום ע"מ‬
‫להשאר עומד עם הספר ג"כ ליכא כלל חובת עמידה אחרי שהס"ת עומד במקומו הראוי ואינו עומד עם הספר‬
‫כעומד לפוש וכמו"ש שם הפרמ"ג‪...‬‬

‫‪ #12‬מס' קידושין לג‪.‬‬

‫א"ר אייבו אמר ר' ינאי אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית‪ ,‬כדי שלא יהיה כבודו‬
‫מרובה מכבוד שמים‪.‬‬

‫‪ #13‬רש"י שם‬
‫מכבוד שמים ‪ -‬שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי‬
‫לעמוד מפניו אלא ערבית‪.‬‬

‫‪ #14‬רמ"א יו"ד רמב‪:‬טז‬

‫י"א דאין אדם חייב לעמוד לפני רבו‪ ,‬רק שחרית וערבית‪) .‬טור בשם הרמב"ם(‪.‬‬

‫‪ #15‬ש"ך שם ס"ק לו‬

‫לו י"א דאין אדם חייב כו' ‪ -‬ואף ע"ג דברמב"ם וטור ופוסקים איתא דאין אדם רשאי פירש הרב דהיינו דאין‬
‫חייב וכן כתב הב"ח וכן הוא בסמ"ג סוף עשין י"ג‪:‬‬

‫‪ #16‬ש"ך שם ס"ק לז‬

‫לז אבל בפני אחרים כו' ‪ -‬וי"א כיון שהשוה מוראו למורא שמים חייב לעמוד אפי' מאה פעמים ביום דאטו אם‬
‫אדם מקבל פני שכינה כמה פעמים ביום אינו חייב לעמוד עכ"ל עט"ז והוא מדברי הרא"ש וטור‪:‬‬

‫‪ #17‬שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מב‬

‫שאלה‪ :‬כשעושים הקפות בשמחת תורה עם ספרי התורה‪ ,‬וממשיכים בשירה וריקודים שעה ארוכה‪ ,‬האם מותר‬
‫לשבת לנוח בין הקפה להקפה עד ההקפות עצמן? ‪...‬ולענין הלכה נראה שחולים וזקנים או הסובלים מחולשת‬
‫רגליהם‪ ,‬יכולים לסמוך על דברי הערוך השלחן‪ ,‬שיעמדו רק בעת ההקפות‪ ,‬ובין הקפה להקפה רשאים לישב‪.‬‬
‫אבל הבריאים ישארו עומדים על עמדם עד שיחזירו את ספרי התורה להיכל‪.‬‬

‫‪ #18‬שו"ת תשובות והנהגות חלק ב'‬