Intro to the Talmud-prepared by Rabbi Greg Wall

1.
Talmud tr. Berachot-2A ‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א‬
‫ משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף‬- ?‫ מאימתי קורין את שמע בערבין‬./‫משנה‬/
‫ עד שיעלה‬:‫ רבן גמליאל אומר‬.‫ עד חצות‬:‫ וחכמים אומרים‬.‫ דברי רבי אליעזר‬,‫האשמורה הראשונה‬
‫ אם לא עלה‬:‫ אמר להם‬- .‫ לא קרינו את שמע‬:‫ אמרו לו‬,‫ מעשה ובאו בניו מבית המשתה‬.‫עמוד השחר‬
‫ אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד‬,‫ ולא זו בלבד אמרו‬.‫עמוד השחר חייבין אתם לקרות‬
‫ וכל הנאכלים ליום אחד‬,‫שיעלה עמוד השחר; הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר‬
.‫ למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה‬,‫ אם כן‬,‫מצותן עד שיעלה עמוד השחר‬

2. MISHNAH. FROM WHAT TIME MAY ONE RECITE THE SHEMA' IN THE EVENING? FROM THE TIME THAT THE
PRIESTS ENTER [THEIR HOUSES] IN ORDER TO EAT THEIR TERUMAH1 UNTIL THE END OF THE FIRST WATCH.2 THESE
ARE THE WORDS OF R. ELIEZER.

THE SAGES SAY: UNTIL MIDNIGHT.

R. GAMALIEL SAYS: UNTIL THE DAWN COMES UP.3

ONCE IT HAPPENED THAT HIS4 SONS CAME HOME [LATE] FROM A WEDDING FEAST AND THEY SAID TO HIM: WE
HAVE NOT YET RECITED THE [EVENING] SHEMA'. HE SAID TO THEM: IF THE DAWN HAS NOT YET COME UP YOU ARE
STILL BOUND TO RECITE. AND NOT IN RESPECT TO THIS ALONE DID THEY SO DECIDE, BUT WHEREVER THE SAGES
SAY UNTIL MIDNIGHT', THE PRECEPT MAY BE PERFORMED UNTIL THE DAWN COMES UP. THE PRECEPT OF BURNING
THE FAT AND THE [SACRIFICIAL] PIECES, TOO, MAY BE PERFORMED TILL THE DAWN COMES UP.5 SIMILARLY, ALL
[THE OFFERINGS] THAT ARE TO BE EATEN WITHIN ONE DAY MAY LAWFULLY BE CONSUMED TILL THE COMING UP
OF THE DAWN. WHY THEN DID THE SAGES SAY 'UNTIL MIDNIGHT'? IN ORDER TO KEEP A MAN FAR FROM
TRANSGRESSION

3.
- !‫ מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא‬,‫ תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו‬.‫גמרא‬
‫ משעה‬- ‫ זמן קריאת שמע דשכיבה אימת‬:‫ והכי קתני‬.‫ דכתיב בשכבך ובקומך‬,‫תנא אקרא קאי‬
‫ דכתיב ויהי ערב ויהי בקר‬,‫ יליף מברייתו של עולם‬:‫ ואי בעית אימא‬.‫שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן‬
‫ סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה‬,‫ אי הכי‬.‫יום אחד‬
- ‫ עד דקאי בשחרית‬,‫ תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית‬- !‫ לתני דערבית ברישא‬- ‫ושתים לאחריה‬
.‫ והדר פריש מילי דערבית‬,‫פריש מילי דשחרית‬

4.
‫ משעת‬- ‫ כהנים אימת קא אכלי תרומה‬,‫ מכדי‬.‫ משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן‬:‫אמר מר‬
‫ כהנים אימת קא אכלי‬,‫ מלתא אגב אורחיה קמשמע לן‬- !‫ לתני משעת צאת הכוכבים‬,‫צאת הכוכבים‬
- ‫ ובא השמש וטהר‬:‫ כדתניא‬.‫ דכפרה לא מעכבא‬:‫ והא קמשמע לן‬,‫ משעת צאת הכוכבים‬- ‫בתרומה‬
.‫ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה‬

The Master said: “FROM THE TIME THAT THE PRIESTS ENTER TO EAT THEIR TERUMA.”
When do the priests eat teruma? From the time of the appearance of the stars. Let him then say: “From the time of
the appearance of the stars?” This very thing he wants to teach us, in passing, that the priests may eat teruma from
the time of the appearance of the stars. And he also wants to teach us that the expiatory offering is not
indispensable, as it has been taught: “And when the sun sets ve-taher,” the setting of the sun is indispensable [as a
condition of his fitness] to eat teruma, but the expiatory offering is not indispensable to enable him to eat teruma.

5. Talmud tractate Ta'anit 5b ‫תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד ב‬

,‫ לימא מר מילתא! אמר ליה‬:‫ אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק‬,‫רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא‬
‫ בתר דסעוד אמר‬.‫ שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה‬,‫ אין מסיחין בסעודה‬:‫הכי אמר רבי יוחנן‬
 ,‫ לימא מר מילתא! אמר ליה‬:‫ אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק‬,‫רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא‬
‫ בתר דסעוד אמר‬.‫ שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה‬,‫ אין מסיחין בסעודה‬:‫הכי אמר רבי יוחנן‬
‫ וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו‬:‫ אמר ליה‬- .‫ יעקב אבינו לא מת‬:‫ הכי אמר רבי יוחנן‬:‫ליה‬
‫ שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי‬,‫ מקרא אני דורש‬:‫ אמר ליה‬- ?‫קברייא‬
‫ אמר‬.‫ אף הוא בחיים‬- ‫ מה זרעו בחיים‬,‫ מקיש הוא לזרעו‬,‫הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים‬
:‫ אמר ליה‬- !‫ ולא איכפת לי‬,‫ אנא אמינא‬:‫ אמר ליה רב נחמן‬.‫ כל האומר רחב רחב מיד נקרי‬:‫רבי יצחק‬
‫ אמר‬- !‫ ליברכן מר‬:‫ כי הוו מיפטרי מהדדי אמר ליה‬.(‫ ביודעה ובמכירה )ובמזכיר את שמה‬- ‫כי קאמינא‬
‫ ומצא אילן‬,‫ לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא‬- ‫ למה הדבר דומה‬,‫ אמשול לך משל‬:‫ליה‬
.‫ וישב בצילו‬,‫ ושתה ממימיו‬,‫ אכל מפירותיו‬.‫ ואמת המים עוברת תחתיו‬,‫שפירותיו מתוקין וצלו נאה‬
‫ הרי פירותיך‬- ‫ במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין‬,‫ אילן אילן‬:‫ אמר‬,‫וכשביקש לילך‬
‫ הרי אמת המים עוברת‬- ‫ שתהא אמת המים עוברת תחתיך‬,‫ הרי צילך נאה‬- ‫ שיהא צילך נאה‬,‫מתוקין‬
- ‫ במה אברכך? אם בתורה‬,‫ אף אתה‬.‫ יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך‬:‫ אלא‬.‫תחתיך‬
.‫ יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך‬:‫ אלא‬.‫ הרי בנים‬- ‫ אם בבנים‬,‫ הרי עושר‬- ‫ אם בעושר‬,‫הרי תורה‬
R. Nahman and R. Isaac were sitting at a meal and R. Nahman said to R. Isaac: Let the Master
expound something. He replied: Thus said R. Johanan: One should not converse at meals lest the
windpipe acts before the gullet and his life will thereby be endangered. After they ended the meal he
added: Thus said R. Johanan: Jacob our patriarch is not dead. He [R. Nahman] objected: Was it then
for nought that he was bewailed and embalmed and buried?-The other replied: I derive this from a
scriptural verse, as It is said, Therefore fear thou not, O Jacob, My servant, saith the Lord; neither be
dismayed, O Israel,- for, lo, I will save thee from afar and thy seed from the land of their captivity.12
The verse likens him [Jacob] to his seed [Israel]; as his seed will then be alive so he too will be alive.

R. Isaac said: Whosoever repeats [the name] Rahab, Rahab, becomes immediately subject to an
onset of issue.13 Thereupon R. Nahman said to him: I have repeated it and was not in any way
affected. R. Isaac replied: I speak only of one who knew her intimately (and recalls her likeness).14
When they were about to part, [R. Nahman] said: Pray Master, bless me. He replied: Let me tell you
a parable — To what may this be compared? To a man who was journeying in the desert; he was
hungry, weary and thirsty and he lighted upon a tree the fruits of which were sweet, its shade
pleasant, and a stream of water flowing beneath it; he ate of its fruits, drank of the water, and rested
under its shade. When he was about to continue his journey, he said: Tree, O Tree, with what shall I
bless thee? Shall I say to thee, ‘May thy fruits be sweet’? They are sweet already; that thy shade be
pleasant? It is already pleasant; that a stream of water may flow beneath thee? Lo, a stream of water
flows already beneath thee; therefore [I say], ‘May it be [God's] will that all the shoots taken from
thee be like unto thee’. So also with you. With what shall I bless you? With [the knowledge of the
Torah?] You already possess [knowledge of the Torah]. With riches? You have riches already. With
children? You have children already. Hence [I say], ‘May it be [God's] will that your offspring be
like unto you’.

6.
Talmud Chullin 105A ‫תלמוד בבלי מסכת חולין דף קה עמוד א‬
:‫ והא אמר רב חסדא‬,‫ ולא כלום; איני‬:‫ כמה ישהה בין בשר לגבינה? א"ל‬:‫בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן‬
‫ ולא‬:‫ כמה ישהה בין גבינה לבשר? א"ל‬,‫ מותר לאכול בשר! אלא‬- ‫ גבינה‬,‫ אסור לאכול גבינה‬- ‫אכל בשר‬
‫ אמר ליה רב‬.‫ מותר לאכול בשר‬- ‫ גבינה‬,‫ אסור לאכול גבינה‬- ‫ אכל בשר‬:‫ אמר רב חסדא‬,‫ גופא‬.‫כלום‬
.‫ הבשר עודנו בין שיניהם‬+‫במדבר י"א‬+ :‫ בשר שבין השינים מהו? קרי עליה‬:‫אחא בר יוסף לרב חסדא‬
‫ כי הוה אכיל בשרא האידנא‬- ‫ דאילו אבא‬,‫ חלא בר חמרא לגבי אבא‬,‫ להא מלתא‬,‫ אנא‬:‫אמר מר עוקבא‬
‫ לסעודתא‬,‫ בהא סעודתא הוא דלא אכילנא‬- ‫ ואילו אנא‬,‫לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא‬
‫ אכילנא‬- ‫אחריתא‬
R. Assi enquired of R. Johanan: How long must one wait between flesh and cheese?6 — He
replied. Nothing at all. But this cannot be, for R. Hisda said: If a person ate flesh he is forbidden to
eat [after it] cheese, if he ate cheese he is permitted to eat [after it] flesh! — This indeed was the
question. How long must one wait between cheese and flesh? And he replied. Nothing at all.

The [above] text [stated]: ‘R. Hisda said: If a person ate flesh he is forbidden to eat [after it]
cheese, if he ate cheese he is permitted to eat [after it] flesh’. R. Aha b. Joseph asked R. Hisda: What
about the flesh that is between the teeth?7 — He quoted [in reply] the verse: While the flesh was yet
between their teeth.8
Mar ‘Ukba said: In this matter I am as vinegar is to wine9 compared with my father. For if my
father were to eat flesh now he would not eat cheese until this very hour to-morrow, whereas I do not
eat [cheese] in the same meal but I do eat it in my next meal.
‫‪7.‬‬
‫רש"י מסכת חולין דף קה עמוד א‬
‫‪ -‬משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו‪.‬‬ ‫אסור לאכול גבינה‬
‫‪8.‬‬
‫תוספות מסכת חולין דף קה עמוד א‬
‫לסעודתא אחריתא אכילנא ‪ -‬לאו בסעודתא שרגילין לעשות אחת שחרית ואחת ערבית אלא‬
‫אפילו לאלתר אם סילק השולחן ובירך מותר דלא פלוג רבנן‪.‬‬
‫‪9.‬‬
‫רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ט‬
‫הלכה כח‬
‫מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי ג שיעור‬
‫סעודה אחרת והוא כמו שש שעות מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח‪.‬‬

‫‪10.‬‬
‫שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט‬
‫שלא לאכול גבינה אחר בשר‪ ,‬ובו ד' סעיפים‪.‬‬
‫סעיף א‬
‫אכל בשר‪ ,‬א א[ אפילו של חיה ועוף‪ ,‬לא יאכל גבינה אחריו ב ב[ >א< עד שישהה )א( שש‬
‫שעות‪ .‬ג[ ואפילו אם שהה כשיעור‪ ,‬אם יש בשר בין השינים‪ ,‬צריך להסירו‪ .‬והלועס לתינוק‪,‬‬
‫צריך להמתין‪ .‬הגה‪ :‬ד[ ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ‪ ,‬ג ומסירו ‪ ,‬ד צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה‬
‫)הר"ן פכ"ה( ‪ .‬ה ה[ ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות ‪ ,‬רק מיד אם סלק ו ובירך ברכת המזון ‪ ,‬מותר על ידי‬
‫קנוח והדחה )תוס ' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה( ‪ .‬ו[ והמנהג הפשוט במדינות‬
‫אלו ‪ ,‬להמתין >ב< אחר אכילת הבשר שעה אחת ‪ ,‬ואוכלין אחר כך גבינה ‪ .‬מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון‬
‫אחר הבשר )ע"פ הארוך והגהות ש"ד( ‪ ,‬דאז הוי כסעודה אחרת ‪ ,‬דמותר לאכול לדברי המקילין ‪ .‬אבל בלא ברכת‬
‫המזון ‪ ,‬לא מהני המתנת שעה ‪ .‬ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון ‪ ,‬או אחר כך )ד"ע ממהרא"י‬
‫ולאפוקי או"ה( ‪ .‬ז[ ואם מצא בשר בין שיניו ‪ ,‬אחר השעה ‪ ,‬ז צריך לנקרו ולהסירו )ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל( ‪ .‬ח[ ויש‬
‫אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה )ארוך בשם מהר"ח( ‪> ,‬ג< אבל )ב( אין נזהרין בזה ‪ .‬ויש‬
‫מדקדקים להמתין )ג( שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה ‪ ,‬ח וכן נכון לעשות ‪.‬‬
‫‪1 If a person ate meat, 1) even if it was a chaia or ohf, do not eat cheese‬‬
‫‪afterwards (1) 2) until you wait 6 hours. Even if one waited this amount of‬‬
‫‪time if meat is found between the teeth it must be removed. Even if one only‬‬
‫‪chews the meat for a child1 he must wait.‬‬
‫‪RAMA If meat was found afterwards between the teeth 3) and was removed the mouth 4) must‬‬
‫‪be washed out before eating cheese.‬‬
‫‪5) V’yaish Omrim (there are those that say) that it is not necessary to wait 6 hours and‬‬
‫‪[cheese can be eaten] immediately afterwards if the meat meal has been removed, 6) birchas‬‬
‫‪hamazon has been recited, and kinuach (wiping) and hadacha (washing) 2 has been done.‬‬
‫‪The standard custom in these countries is to wait (2) one hour between eating meat and cheese. Even‬‬
‫‪so one must recite birchas hamazon after eating meat. In this way the milk meal is considered another‬‬
‫‪meal and is therefore permitted according to the lenient opinion. But if birchas hamazon was not said‬‬
‫‪then waiting an hour does not help. The waiting period starts even before bircas hamazon is said.‬‬
‫‪If meat was found between the teeth after one hour 7) it must be removed. Yaish Omrim not to bentch for the sole‬‬
‫‪purpose of allowing yourself to eat cheese. (3) But this is not strictly followed. There are careful people who wait 6‬‬
‫‪hours between meat and cheese. 8)This is proper to do.‬‬