‫בס"ד‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪14‬‬

‫מידת האמת‬

‫במסכת חגיגה דף ה ע"ב"‪ :‬שלושה הקב"ה בוכה עליהם בכל‬

‫יום‪ ,‬מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק "‬

‫הרב ערן טמיר‬

‫מידת האמת‬
‫מהי מידת האמת? האם יש אמת אחת או כמו שרבים טוענים‪ :‬לכל אחד‬
‫האמת שלו? האם האמת תלויה בשכל או ברצון‪ ,‬או אולי בשניהם? האם‬
‫האמת נקבעת על פי מוסכמות חברתיות בהכרעות אנושיות‪ ,‬או שהיא‬
‫מתחילה ממקור גבוה יותר? האם אמת ושקר הם טוב ורע? ובכלל‪ ,‬האם‬
‫בעולמנו שלנו הנקרא בגמרא "עלמא דשקרא" ניתן לנהל את חיינו על פי‬
‫ערכי אמת‪ ,‬טוב וצדק? האפשר לחבר בין האמת והמציאות‪ ,‬בפרט‬
‫כשלכאורה נראה שעמידה על עקרונות ואי ויתור על האמת מרבים את‬
‫המחלוקת‪ ,‬ומונעים את השלום עד כדי פילוג ושנאה ח"ו?‬

‫שאלות אלו ורבות נוספות מטרידות אותנו מאוד ובפרט בימים אלה‪.‬‬
‫הפעם ננסה להגדיר באופן כללי מהי אמת באמת‪ .‬יש הסבורים שהאמת‬
‫נובעת מהשכל וההיגיון האנושי‪ ,‬והקריטריונים לקביעת האמת נבחנים‬
‫לפי שיקול דעתו של האדם בהתאם למקום ולזמן‪ .‬לפי תפיסה זו אין אמת‬
‫אחת קבועה‪ ,‬משום שהיא תלויה במצב השונה מאדם לאדם‪ ,‬ממקום‬
‫למקום ומזמן לזמן‪ .‬מתוך כך היא עלולה להשתנות מפני המאורעות‪,‬‬
‫הנסיבות המשתנות‪ ,‬ובעיקר מפני השלכותיה השונות ה"טובות" יותר או‬
‫פחות לטווח הקרוב והרחוק‪ .‬הדבר משמעותי יותר כאשר מדובר לא רק‬
‫באדם פרטי כזה או אחר‪ ,‬אלא בתפקודה של חברה‪ ,‬בהתנהלות ציבורית‬
‫קבוצתית ובפרט בעם שלם הרוצה לנהל את חייו באופן נורמלי בארצו‪.‬‬
‫תוצאתה של שיטה זו שאין כמעט ערך ויחס לערכים מוחלטים‪ ,‬קבועים‬
‫ונצחיים‪ ,‬לאמיתות שעליהן לא מוכנים לוותר בשום מחיר‪ ,‬שכן הכל‬
‫מסתכם בכלים ואמצעים לאפשר חיים תקינים בחברה מבחינה בטחונית‬
‫כלכלית ותרבותית‪ .‬מובן שגם להבנה זו ישנם "קווים אדומים" שאסור‬
‫לעבור‪ ,‬אך בדרך כלל הם המינימום ההכרחי על מנת לקיים את עצם‬
‫החיים בלי התייחסות למשמעות החיים ולערכם האמתי המהותי‪ .‬בקיצור‪,‬‬
‫לדעה זו‪ ,‬האמת היא המכשיר המרכזי שעל ידו תוכל להתנהל החברה‬
‫בצורה ראויה‪ ,‬תימנע אנרכיה וישרור השלום בציבור‪ ,‬וכפי שניתן להבין‬
‫זאת מדברי המשנה במסכת אבות )סוף פ"א( – "על שלושה דברים‬
‫העולם קיים על הדין על האמת ועל השלום"‪ .‬זוהי התפיסה הרווחת בהמון‬
‫וקיימת בעיקר בתרבות העולם המערבי ה"מודרני" שלא פסחה גם עלינו‬
‫בארצנו‪.‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪14‬‬

‫לעומת שיטה זו סוברת היהדות סברא שונה לחלוטין‪ .‬מובן שאיננו‬

‫מזלזלים בשכל האנושי בתובנותיו ומסקנותיו‪ ,‬אך תמיד עלינו לזכור שהנו‬
‫מוגבל וחלקי‪ ,‬ובדרך כלל גם נגוע ומונע על ידי אינטרסים חיצוניים ולא‬
‫אמתיים‪ .‬עלינו להשתמש בשכלנו ולנצלו שהרי לשם כך נברא אך בתנאי‬
‫אחד מרכזי‪ :‬שאיננו סותר את השכל האלוקי העליון‪ ,‬את האמת‬
‫היחידה הבלעדית המוחלטת שניתנה לנו במעמד הר סיני‪ ,‬היא התורה‬
‫שבכתב‪ ,‬שתולדותיה מתגלים אלינו בתורה שבעל פה לאורך כל הדורות‪.‬‬
‫ואדרבא לא רק שאיננו סותר או מתנגד לה‪ ,‬אלא מבררה ומלבנה‬
‫ומעמיקה‪ .‬זוהי האמת היחידה והנצחית שממנה אנו חיים‪ .‬היא אינה תלויה‬
‫במאורעות‪ ,‬בתחושות וברגשות גם לא בדעת הקהל בסקר היומי ו"אפילו"‬
‫לא במנהיגי המדינה המתחלפים תדיר‪ ,‬בעוד היא עומדת על כנה‪,‬‬
‫ואמיתותה טריה ורעננה כביום נתינתה בסיני וכדברי הרב קוק עולת ראיה‬
‫א ד' "האמת העליונה היא האמת האלוקית‪ ,‬שהיא נתונה מדי ריבון כל‬
‫המעשים על פי הסדר של אמתיתת המציאות על פי המהות העליונה‬
‫שלה"‪ ,‬וביתר פירוט "כי אור האמת של שם השם יתברך שנקרא עלינו‬
‫הוא המאור שאין לו קצבה ותכלית‪ ,‬האמת שאין אחריה אמת‪ ,‬האמת‬
‫שכל מה שישתנו הדעות והמושגים ויתבררו ביותר‪ ,‬יוסיף עוז‬
‫וצדק וייגלה לעין כל בהוד והדר" )עין איה ברכות ב עמ' ‪.(388‬‬

‫רק אמת גדולה ושלמה כזאת שעומדת מחוץ‪ ,‬ובפרט מעל המציאות‬
‫והאדם החלקיים והמשתנים‪ ,‬יכולה באמת לגאול את העולם ולהעמידו‬
‫לפי ערכו המהותי השלם )ע' עין איה שבת ב עמ' ‪.(168-169‬‬

‫אם כן האם אמת ושקר זהו טוב ורע על כך בפעם הבאה‬

‫מידת האמת )ב(‬

‫הרב ערן טמיר‬

‫האם אמת ושקר הם טוב ורע‪ ,‬או אולי יש אמת שהיא רעה וטוב שהוא‬
‫שקר? על מנת לענות שאלה גדולה ומרכזית זו נעסוק מעט בדברי‬
‫הרמב"ם בתחילת ספרו מורה נבוכים )חלק ראשון פ"ב( וכה דבריו‪:‬‬
‫"הקשה לי אדם מלומד לפני שנים קושיה מופלאה‪ ,‬ראוי להתבונן‬
‫בקושיה ותשובתנו בתירוצה‪ ...‬אמר המקשה‪ :‬נראה בפשט הכתוב )‪-‬‬
‫בתורה( כי הכוונה הראשונה באדם )בבריאתו( שיהיה כשאר בעלי החיים‬
‫המרה )חטא(‬ ‫ללא שכל וללא תבונה‪ ,‬ולא יבדיל בין טוב לרע‪ ,‬וכאשר ִ‬
‫הביא לו מריו את השלמות העצומה המיוחדת לאדם‪ ,‬והיא שיהיה לו כוח‬
‫ההבחנה המצוי בנו‪ ,‬והוא נכבד מכל העניינים המצויים בנו ובו מהותנו‬
‫)כבני אדם( והנה זה תימה שיהא עונשו על מריו לתת לו שלמות שלא‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪14‬‬

‫המרה‬ ‫היתה לו והוא השכל‪ ,‬ואין זה אלא כדברי האומר שאחד מבני אדם ִ‬
‫והרבה לפשוע ואז נלקח ונעשה כוכב בשמים )כמשל(‪ ,‬זו היתה כוונת‬
‫הקושיה ועניינה‪ ."...‬על קושיה עצומה זו עונה הרמב"ם כי אין ספק‬
‫שהשכל שבו ידע האדם להבחין בין אמת לשקר‪ ,‬ללבן‪ ,‬להעמיק ולברר‬
‫היה בו כבר לפני החטא‪ ,‬שהרי זוהי מהותו‪ ,‬עיקר בניינו‪ .‬אלא שהבדל‬
‫גדול ועקרוני מאד יש בין מצבו של אדם הראשון לפני החטא ולאחריו‪.‬‬
‫לפני החטא היה שייך למדרגת חיים של אמת ושקר ואילו לאחר שחטא‬
‫ובעקבות כך סולק מגן עדן‪ ,‬ירד ממעלתו זאת למדרגת חיים של טוב ורע‪.‬‬

‫וכניסוח הרמב"ם ירד מ"המושכלות" אל ה"מפורסמות"‪ .‬ההבדל בין‬

‫שניהם הוא שלפני החטא‪ ,‬האמת שהאדם השתייך אליה‪ ,‬היתה שלמה‬
‫ומוחלטת ולא היתה קשורה למוסריות האדם או ליחסו הסובייקטיבי לטוב‬
‫או לרע‪ .‬לאחר שחטא באכילתו מעץ הדעת הכולל את הטוב והרע‪ ,‬נכנסה‬
‫לתוך האדם נגיעה אישית סובייקטיבית משלו‪ .‬מתוך כך ירד מהבחנה בין‬
‫אמת ושקר מוחלט‪ ,‬נכון או לא נכון‪ ,‬להבחנה מוסרית האם הדבר נאה או‬
‫מגונה מבחינתו‪ ,‬טוב או רע לטעמו המוסרי‪ .‬ומאז ועד היום ראייתו את‬
‫האמת חלקית ונגועה בנטיותיו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לפני החטא‪ ,‬היה ה"אני"‬
‫של האדם היה זהה לאמת האלוקית‪ ,‬ולאחריו – מתחוללת בקרבו מלחמה‬
‫מתמדת בין האמת האלוקית – "האני האלקי " שבו ל"אני האדמי" שלו‪.‬‬
‫מתחולל מאבק נוקב וקשה בין האני האובייקטיבי לסובייקטיבי‪ ,‬בין האמת‬
‫המוחלטת לאמת המוסרית שבאדם‪ ,‬כאשר הפתרון לכך הוא ההבנה‬
‫שבעצם יש שתי אמתות‪ ,‬שתי תורות שמקורן כמובן אחד – התורה‬
‫השמימית השייכת לעולם העליון האלקי המוחלט‪ ,‬והתורה הארצית‬
‫המופיעה אלינו בעולמנו המוגבל והחלקי שעניינה להוביל את האדם‬
‫והעולם לאמת המתאימה למדרגתו‪ ,‬הנובעת מההבחנה בין טוב לרע‪ ,‬יא‬
‫תורתנו‪ .‬כל עניינה של תורה ומצוותיה הוא לאפשר לעולמנו שלנו‪ ,‬החלקי‬
‫והמוגבל‪ ,‬האינטרסנטי והנגוע‪ ,‬להתרומם למדרגת אמת‪ ,‬לגילוי הטוב‬
‫הפנימי מתוך הרע שסביבו‪ .‬וכאן אנו מגיעים לנקודה חשובה ביותר‪.‬‬

‫אף שבשורש הדברים האמת היא אחת‪ ,‬יש שהאמת העליונה שבשמים‪,‬‬
‫והאמת של רבש"ע בארץ – שונות זו מזו ואף סותרות‪ .‬אך תמיד עלינו‬
‫לדעת שלא בשמים היא ואין משגיחים בבת קול‪ ,‬אלא ענייננו ותפקידנו‬
‫לחשוף את האמת בעולמנו המורכב והמסובך‪ .‬כל קשיינו בחיינו האישיים‬
‫והלאומיים נובעים מיחס לא נכון לשתי אמתות אלו‪ .‬ולא פעם אנו‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪14‬‬

‫מבלבלים ומחליפים בין שתיהן‪ ,‬מה שגורם קלקולים ונזקים חמורים‬

‫וקשים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נכון שמלאכי השרת הנמצאים ב"שמים" לא יאמרו‬
‫שירה על מפלת האויב המצרי והשמדתו בים סוף וכפי שאמר להם ה'‬
‫"מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"‪ ,‬אך מאידך בעולמנו שלנו בו‬
‫נדרשים אנו למאבק באויבים עד כדי נצחוננו עליהם ומיגורם‪ ,‬חובה עלינו‬
‫להודות לה' על כך ולנהוג כפי שנהגו בני ישראל בקריעת ים סוף "אז‬
‫ישיר משה ובני ישראל‪ ...‬אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים"‪.‬‬
‫מתוך כך ברור שיכול להיות שאמת בעולם העליון היא רעה מאד בעולם‬
‫שלנו‪ ,‬ולהפך‪ ,‬טובה בעולם הזה איננה אמת בעולם האמת‪ .‬על מנת להבין‬
‫זאת יותר יש להזכיר מספר דוגמאות עקרוניות נוספות‪ ,‬דוגמאות אותם‬
‫חיים אנו בחיינו הפרטיים והלאומיים יום יום‪ ,‬ובכך נעסוק בעז"ה בפינתנו‬
‫הבאה‪.‬‬

‫מידת האמת )ג(‬

‫הרב ערן טמיר‬
‫את פינתנו הקודמת סיימנו בכך שישנן שתי אמיתות‪ .‬א‪ .‬אמת אלוקית‬
‫עליונה שלמה ושמימית שאינה שייכת לעולמנו‪ ,‬ואליה היה שייך אדם‬
‫הראשון לפני שחטא‪ .‬ב‪ .‬אמת אלוקית שמתגלה‬
‫בעולם הזה על כל חלקיותו ומוגבלותו‪ ,‬מאז סולק אדם הראשון מגן עדן‪.‬‬
‫אמת זו באה לברור את האוכל מהפסולת‪ ,‬לחשוף את הטוב מתוך הרע‪,‬‬
‫עד שבסופו של דבר יתוקן עולמנו ויגיע לתכליתו על ידי התרוממותו‬
‫והעלאתו משפלותו‪ .‬יתרה מזו‪ :‬פעמים ששתי אמיתות אלו שונות זו מזו‬
‫ואף נוגדות וסותרות זו את זו‪ ,‬אך אם רצוננו לנהל את חיינו באופן אמתי‪,‬‬
‫עלינו לגלות את האמת האלוקית המופיעה פה בארץ מבלי לנסות לברוח‬
‫אל האמת השמימית‪ ,‬אך גם ביודענו שכל יסודנו ותכליתנו בארץ נעוצים‬
‫באמת האלקית העליונה השמימית‪ .‬על ידי ידיעה עליונה זו נוכל לנהל‬
‫נכון‪ ,‬באופן מעשי‪ ,‬את חיינו מבלי להזניח שום צד מהאמת שבעולם הזה‪.‬‬
‫על מנת להבהיר עיקרון חשוב זה‪ ,‬נזכיר שלוש דוגמאות שאתן אנו‬
‫נפגשים בחיינו האישיים והלאומיים‪:‬‬

‫א‪ .‬היחס אל העמל‪ ,‬המאמץ‪ ,‬העבודה והמלאכה‪.‬‬

‫יש הסוברים שלהתאמץ ולעמול זו קללה‪ ,‬ובפרט כשמדובר בענייניו‬
‫הגשמיים של האדם שהרי כתוב בפירוש בתורה‪ ,‬לאחר חטאו של אדם‬
‫הראשון עת סולק מגן עדן‪" :‬בזיעת אפך תאכל לחם"‪ .‬הרי לנו מכאן‬
‫שעמל המלאכה וזיעת אפיו של אדם הם קלקול גדול כתוצאה מחטאו‬
‫ועלינו אפוא לברוח מקללה זו על ידי שנסמוך על הקב"ה שהוא ידאג‬
‫לצרכינו ולפרנסתנו בעניינים רוחניים וכל שכן הגשמיים‪ .‬זוהי טעות‬
‫חמורה‪ .‬אמת שהעולם האלוקי המוחלט הוא עולם המנוחה בלא עמל‬
‫שהרי כבר אמרו חז"ל "נוח לו לאדם שלא נברא"‪ ,‬ששם אינו צריך‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪14‬‬

‫להתייגע על מנת להשיג את מבוקשו‪ .‬אך משנבראנו והושמנו בעולם הזה‬

‫שעליו נאמר "אדם לעמל יולד"‪ ,‬אזי "לפום צערא )המאמץ( אגרא"‬
‫"גדולה מלאכה" וכו' יודעים אנו שזה תפקידנו‪ ,‬זה ענייננו ובכך מבחננו‪,‬‬
‫עד כדי כך שאמרו חז"ל בגמרא "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא‬
‫שמים"‪ .‬בעולמנו שלנו‪ ,‬לאחר חטאו של אדם הראשון‪ ,‬העמל והעבודה‬
‫הם לכתחילה לא בדיעבד‪ .‬רק אם נבין זאת ונחייב זאת בפועל‪ ,‬יגיע‬
‫העולם לתיקונו האחרון‪ .‬אם אנו רוצים לחיות חיים אמתיים ושלמים עלינו‬
‫לאחוז בשתי אמתות אלו גם יחד‪ :‬להשתכנע בשכלנו ובאמונתנו שיש‬
‫עולם עליון שהוא יסודנו והוא תכליתנו‪ ,‬שבו "צדיקים יושבים ועטרותיהם‬
‫בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" אך על מנת להשתייך לעולם זה הוטלה‬
‫עלינו האחריות הגדולה לעמול‪ ,‬לעבוד‪ ,‬להשקיע‪ ,‬להתייגע בכל ענייננו‬
‫הגופניים והרוחניים‪ ,‬הפרטיים והכלליים‪ ,‬ובכך אנו חפצים ועושים זאת‬
‫באהבה ובשמחה‪ ,‬לכתחילה ולא בדיעבד‪.‬‬

‫ב‪ .‬היחס בין הנבואה לחכמה‪ ,‬בין תורת הסוד והקבלה‪ ,‬להלכה הגלויה‪.‬‬
‫נביא וחכם‪ ,‬הלכה כחכם‪ .‬דוגמא‪ :‬אם נפלה טיפת חלב לתבשיל בשרי‬
‫ואומר הנביא ראיתי במראה הנבואה שאסור לאכול מאכל זה‪ ,‬ומנגד‬
‫יעמוד החכם ויאמר על פי כללי הפסיקה שהתבשיל מותר באכילה‪ ,‬עלינו‬
‫לשמוע לחכם ולא לנביא‪ .‬לא משום שהנביא לא אומר אמת‪ .‬דבריו דברי‬
‫אמת‪ ,‬אך לא בעולם שלנו אלא בעולם העליון‪ ,‬השמימי‪ ,‬ואנו פוסקים‬
‫כחכם‪ ,‬כי בעולם הזה‪ ,‬זו האמת ואין בלתה‪ .‬לכך התכוונה תורה שאמרה‬
‫"לא בשמים היא"‪ ,‬ולכך כיוונו חז"ל באומרם "אין משגיחין בבת קול"‪.‬‬
‫רבים בורחים היום אל המיסטיקה והקבלה‪ ,‬הקמיעות המזוזות וכו'‪ .‬כל זה‬
‫אמת אך כל אלו אינם אמורים לבטל או להפחית מערכו של השו"ע – הוא‬
‫פסק ההלכה על פי הנגלה‪ ,‬השכל וההגיון‪ ,‬של האדם‪ .‬אפשר וראוי לקבל‬ ‫ְ‬
‫ברכה ממקובל אמתי זה או אחר‪ ,‬אבל אל לנו לחשוב שבכך תלויה כל‬
‫התורה כולה‪ ,‬שבכך מלאנו את עבודתנו ותפקידנו‪ .‬להפך‪ ,‬דווקא מתוך כך‬
‫עלינו לפעול ביתר שאת בכלים שבעולם שלנו‪ .‬ומעשה באדם אחד שהלך‬
‫להתייעץ עם מקובל מגדולי ישראל‪ ,‬ושאל‪ :‬רבי יש לי קרוב משפחה עם‬
‫בעיה רפואית כזאת וכזאת‪ ,‬האם הרב יכול בבקשה ללמדנו מהו השורש‬
‫הרוחני של המחלה ומה עלי לשפר מבחינה רוחנית? עונה לו המקובל‬
‫האלוקי – קח בבקשה מספר טלפון זה של רופא פלוני והוא כבר יעזור‬
‫לך‪.‬‬

‫ג‪ .‬היחס לשלום ולמלחמה‬

‫"אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו לשלום‪ ,‬אחד מלחמת‬
‫הרשות ואחד מלחמת מצוה" – כך פתח הרמב"ם את פרק ה מהלכות‬
‫מלכים‪ .‬ודאי שאנו עם של שלום‪ .‬עם שחפץ שהשלמות תופיע בעולם‪ ,‬על‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪14‬‬

‫ידי שכל כוח מכוחות החיים של היחיד ושל העמים יופיעו בצורתם הנכונה‬
‫והכוללת‪ .‬איננו אוהבים את המלחמה‪ ,‬איננו שמחים במאבקי כוח‪ .‬אנו‬
‫שייכים אל השלום ומחפשים לממש אותו בחיים בכל דרך אפשרית‬
‫ובתנאי שיהיה זה שלום אמת המאפשר לכשרונות השונים ולצדדי החיים‬
‫המגוונים להופיע במציאות בערכם המכוון‪.‬‬

‫זה יסודנו‪ ,‬זו מהותנו זה אנחנו‪ .‬אך כל זה איננו סותר כהוא זה מצב‬
‫שכוחות מסוימים רוצים להתפרץ יתר על גבולם עד כדי צמצום כוחות‬
‫אחרים‪ .‬כאשר באים עמים ותרבויות שונות ומנסים להפריע לעם ישראל‬
‫לממש את ייעודו ותפקידו‪ ,‬בהתיישבותו בכל מרחבי ארצו‪ ,‬הננו קמים‬
‫כאריות למלחמה‪ ,‬ללא פחד וללא מורא עד שהאמת תנצח‪ .‬אנחנו עם של‬
‫שלום אבל המלחמה היא מצוה מהתורה אפילו במחיר של ספק פיקוח‬
‫נפש כפי שמצוי בכל מלחמה‪ .‬זו היתה טעותו של חזקיהו המלך כשלא‬
‫אמר שירה על מפלת צבא אשור בשערי ירושלים‪ ,‬ממש כפי שנהג כשלא‬
‫עסק בפריה ורביה‪ ,‬משום שראה את האמת במשקפיים הנבואיות של‬
‫מלאכי השרת ולא במשקפיים האלוקיות המופיעות פה בארץ כמלך‬
‫ישראל‪ .‬על כך נענש ובשל כך לא נעשה משיח‪ .‬אנחנו הומניים ומוסריים‬
‫מאד‪ ,‬אוהבי שלום ורודפי שלום‪ ,‬ודווקא משום כך כאשר אנו נדרשים‬
‫לצאת למלחמה ולמגר את הרשע והרשעים‪ ,‬הננו עושים זאת בגדלות‪,‬‬
‫מתוך אמת עליונה זו‪ ,‬וכפי שאמר דוד המלך "ארדוף אויבי ואשיגם ולא‬
‫אשוב עד כלותם‪".‬‬

‫הרב ערן טמיר‬

‫מידת האמת )ד(‬
‫נכון שיש אמת אחת מוחלטת‪ ,‬התורה‪ ,‬חותמו של הקב"ה‪ .‬אבל יש אמת‬
‫גם באמירה 'לכל אחד האמת שלו'‪.‬‬
‫ולא עוד אלא שזו האמת החשובה ביותר בעולמנו‪ :‬האמת האישית‪,‬‬
‫הייחודית לכל אחד ואחד‪ .‬אמת זו שונה מאדם לאדם בהתאם ליכולותיו‬
‫וכשרונותיו‪ ,‬ובכפוף לנקודת הזמן שהוא נמצא בה‪ .‬האדם אינו עוד‬
‫"מספר" באנושות‪ ,‬או בעם שלו‪ ,‬ודאי וודאי שלא בעם ישראל‪" .‬חייב אדם‬
‫לומר בשבילי נברא העולם" אין זו מליצה או לשון גוזמא אלא זה יסוד‬
‫התורה‪ .‬לכל אחד מאתנו יש תכלית ומטרה ‪ -‬פונקציה אישית שלמימושה‬
‫נבראנו כבני אדם וודאי כיהודים‪ .‬כולנו יחד וכל אחד לחוד חייבים‬
‫בשמירת התורה ומצוותיה קלה כחמורה‪ ,‬אך כל אחד מאתנו עושה זאת‬
‫לפי אישיותו המיוחדת‪ ,‬עם הדגשים האישיים והאמת הפנימית האישית רק‬
‫לו‪ .‬אין זה מוגזם לומר שקיום התורה והמצוות בממד המעשי הפרקטי הנו‬
‫החלק הנמוך ביותר‪ ,‬המכנה המשותף הבסיסי ביותר השייך לכולנו‪ ,‬אך‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪14‬‬

‫מתוך זה מוטלת החובה על כל אחד מאתנו לגלות את תורתו האישית‬

‫המיוחדת רק לו בניואנסים הדקים ביותר והעמוקים ביותר ‪.‬‬

‫כך מסביר הרמב"ן )שמות כ ב( מדוע נאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד‬
‫ולא בלשון כללית ציבורית כגון "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ‬
‫מצרים" ולא‪ :‬אנכי ה' אלוקיכם אשר הוצאתיכם מארץ מצרים‪ ,‬משום‬
‫שודאי שכל אחד מאתנו יצא ממצרים מתוך שייכותו וחיבורו לכלל‬
‫ישראל‪ ,‬ולא משום צדקותו הפרטית‪ ,‬אך דווקא משום כך רצתה התורה‬
‫ללמדנו ששייכותנו הכללית הזאת אינה פוטרת אותנו מלמצוא את ענייננו‬
‫האישי המיוחד לנו ורק לנו‪ .‬כך גם ניתן להסביר את שניים משלושת‬
‫המשלים שאנו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬נמשלנו א‪ .‬לעפר הארץ ב‪ .‬לכוכבי השמים‪.‬‬
‫אחת התכונות של העפר‪ ,‬שגרגרי החול הפרטיים האישיים הופכים לגוש‬
‫אחד כללי על ידי מגעם במים‪ ,‬ובכך למדנו שמקורנו האישי מתחיל‬
‫בהיותנו שייכים ל"גוש" הנקרא כלל ישראל‪ ,‬אך מאידך על כל אחד‬
‫מאתנו לגלות את עצמו בתורה על פי אופיו וכשרונותיו בקודש ובחול‪,‬‬
‫בחכמה ובמעשה וכו'‪ ,‬כל אחד כוכב בפני עצמו ממש ככוכבי השמים‪.‬‬
‫מתוך כך ברורה התפילה שאנו אומרים בתחילת הווידוי בסוף שמונה‬
‫עשרה ביום הכיפורים "אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי‪ ,‬ועכשיו שנוצרתי‬
‫כאילו לא נוצרתי"‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬לפני שנוצרתי לא היה בי צורך לעולם‪,‬‬
‫הייתי מיותר והראיה לכך שלא נוצרתי‪ ,‬אך עכשיו משנוצרתי משמע שיש‬
‫תכלית מסוימת שעלי להשלים שהרי בשבילה נוצרתי‪ ,‬ואם לא אקשיב‬
‫הקשבה פנימית עמוקה לזהות את התכלית האשית הזאת ולגלותה‬
‫בפועל‪ ,‬כאילו לא נוצרתי )על פי עולת ראיה ב' עמ' שנו(‪ .‬לעניין עקרוני‬
‫זה ישנן השלכות רבות‪ :‬בחירת תחום העיסוק‪ ,‬מקום המגורים‪ ,‬הכמות‬
‫והאיכות של לימוד התורה שלנו‪ ,‬תכני לימוד התורה‪ ,‬היחס בין הלימוד‬
‫והמעשה וכו'‪ .‬לא כולנו זהים‪ ,‬אפילו הישיבות אינן פס ייצור אחד בעל‬
‫תוצרת אחת‪ .‬ודאי שכולנו אמורים להיות בני תורה כאשר ערכי מוסר‬
‫התורה הנם יסוד חיינו ומתוך כך לומדים אנו תורה ומקיימים את המצוות‬
‫המעשיות בפועל‪ ,‬אך כל אחד מגלה זאת לפי דרכו אופיו ואישיותו‪ .‬לכל‬
‫אחד הלכתחילה שלו‪ ,‬לא כל בחורי הישיבה צריכים לסמן לעצמם את‬
‫אותה מטרה – להמשיך בכולל ולהשתלם כמורים או כרבנים‪ .‬יש העוזבים‬
‫את הישיבה על מנת להשתלם בלימודי חול‪ ,‬או לצורך אחר בעולם‬
‫המעשה‪ ,‬מתוך אידיאל ותחושת שליחות תוך שייכות עמוקה לתורה‬
‫ולערכיה וקביעת עיתים ללימודה‪ .‬אין זה כישלון וחמורה עד מאד התחושה‬
‫הקיימת לפעמם אצל חלק מטובי בחורינו בשל כך‪ .‬האחריות לתקן זאת‬
‫מוטלת בעיקר על כתפם של הרבנים והמחנכים‪ ,‬ודאי ההורים‪ ,‬על ידי‬
‫שישפיעו רעיון אמתי זה באופן גלוי וסמוי – שלכל אחד האמת האישית‬
‫שלו מתוך האמת הכללית המשותפת לכל – על תלמידיהם ובניהם‪ .‬זאת‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪14‬‬

‫היתה המרגלית בפיהם של חכמי יבנה )גמ' ברכות יז( כפי שביאר זאת‬
‫המרש"א שם‪" :‬אני בריה וחברי בריה"‪.‬‬

‫הבורא מופיע בי והבורא מופיע בחברי "אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו‬
‫בשדה" אני לומד בישיבה והוא איש מעשה‪ ,‬חקלאי‪ ,‬איש מחשבים וכו'‪,‬‬
‫"אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו‪ ,‬כשם שאני איני מתגדר‬
‫במלאכתו כך הוא אינו מתגדר במלאכתי‪ ,‬ושמא תאמר אני מרבה והוא‬
‫ממעיט"‪ ,‬ושמא תאמר אני חשוב יותר‪ ,‬צדיק יותר כי אני לומד יותר תורה‬
‫ומגיע להבנות והשגות עמוקות יותר ממנו "שנינו אחד המרבה ואחד‬
‫הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים" לכל אחד האמת האישית שלו מתוך‬
‫האמת הישראלית הכללית ובלבד שכוונתו‪ ,‬רצונו‪ ,‬מחשבותיו‪ ,‬לשם‬
‫שמים‪ ,‬לשם מימוש תפקידו ומטרתו בעולם כחלק מהמהלך הכלל‬
‫ישראלי והכלל אנושי עד לתיקונו השלם של עולמנו‪) .‬המשך בפינה‬
‫הבאה(‪.‬‬

‫מידת האמת )ה(‬

‫הרב ערן טמיר‬

‫בפינתנו הקודמת ביררנו שלכל אחד ה"לכתחילה" )"הקוד הסודי"( שלו‬

‫– האמת האישית המייחדת אותו שעליו לחפש‪ ,‬לזהות ולממש‪ ,‬כדברי‬
‫הרב קוק )מוסר אביך ד‪ ,‬ד(‪" :‬חייב האדם לחפש בעצמו אילו כוחות‬
‫מיוחדים מוטבעים בו‪ ...‬יעיין ויסתכל להשתמש בהם כראוי‪ ."...‬מפאת‬
‫חשיבות הנושא נרחיב מעט‪.‬‬
‫בגמרא מוזכרים מאמרי חז"ל רבים הקשורים לענייננו‪ .‬נזכיר כמה מהם‪:‬‬
‫א‪" .‬אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה" )קידושין מ‪ ,‬ב( ב‪.‬‬
‫"שיהיו דברי תורה מחודדין )משוננין( בפיך שאם ישאל לך אדם דבר‪ ,‬אל‬
‫תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד" )שם ל‪ ,‬א( ג‪" .‬בשעה שמכניסים‬
‫אדם לדין אומרים לו – נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה"? )שבת‬
‫לא‪ ,‬ב(‪ .‬לכאורה‪ ,‬השאלה אם ניהלת באמונה את ענייני העולם הזה שלך‬
‫‪ -‬צרכיך ועסקיך הגשמיים‪ ,‬קודמת לשאלה אם קבעת עתים לתורה‪.‬‬

‫בעוד שבגמרא בקידושין מבואר שתחילת דינו של אדם דווקא על דברי‬

‫תורה ד‪" .‬כל הקובע עתים לתורה הרי זה מפר תורה" )ילק"ש תהילים‬
‫רמז תתעה( ותמוהים הדברים מאוד‪ .‬הייתכן שקביעת עתים לתורה היא‬
‫הפרת התורה? יותר מכך‪ ,‬הרי מצופה מן האדם שיקבע עתים לתורה ועל‬
‫זה יתן את דינו‪ ,‬וכאן לכאורה משמע ההפך הגמור מכך‪" .‬על שלושה‬
‫דברים הקב"ה בוכה‪ ,‬על מי שיכול ללמוד תורה ואינו לומד‪ ,‬על מי שלא‬
‫יכול ללמוד תורה ולומד‪ ,‬ועל פרנס המתגאה על הציבור"‪ .‬כיצד זה‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪14‬‬

‫הקב"ה בוכה על אדם שלומד תורה‪ ,‬ומי אינו יכול ללמוד‪ ,‬והרי מצוות‬
‫לימוד תורה מוטלת על כל אדם בישראל כפי שמוזכר הרבה בגמרא‬
‫ונפסק ברמב"ם ובשו"ע? הרב קוק במאמרו "חובת תלמוד תורה" )מאמרי‬
‫הראיה ‪ (198‬פותר סתירות אלו כך‪ :‬כללית‪ ,‬ישנם שני סוגי אנשים בעם‬
‫ישראל‪ .‬ישנם מי שעיקר עניינם הוא להיות עסוקים בענייני העולם הזה ‪-‬‬
‫בלימוד ובעיסוק בחכמות חול – ¬מדעים מדויקים‪ ,‬מדעי הטבע‪ ,‬מדעי‬
‫החברה‪ ,‬מדעי המחשב וכד'‪ ,‬ובעשייה – כלכלית‪ ,‬ביטחונית‪ ,‬חקלאית‪,‬‬
‫עסקית וכו'‪ ,‬על כן השאלה הראשונה שיישאלו היא ביחס לעניינים אלו‬
‫שהרי זהו עיקר עניינם ותפקידם‪ .‬ועל כן יישאלו – אם ניהלו אלו ביושר‬
‫ובאמונה‪ ,‬מתוך יראת שמים ותחושת שליחות ואידיאל לתיקונו של עולם‪,‬‬
‫אך על מנת שכך באמת יהיה‪ ,‬חייבים הם לקבוע עתים לתורה כפי‬
‫שישאלום לאחר מכן בשאלה השנייה‪ ,‬שאלמלא כן הם עלולים לשקוע‬
‫בעיסוקיהם מתוך אינטרס אישי‪ ,‬פרטי וחומרי‪.‬‬

‫לעומתם‪ ,‬יש מי שעיקר עניינם לעסוק בלימוד התורה בעומק ובהיקף‪,‬‬

‫באיכות ובכמות‪ ,‬ועל כן דברי תורה‪ ,‬כגון‪ ,‬מחשבת ישראל‪ ,‬מוסר‪ ,‬גמרא‬
‫בבקיאות ובעיון וכו'‪ ,‬צריכים להיות מחודדים בפיהם כי זהו עיקר כשרונם‬
‫ותכליתם‪ .‬אנשים אלו לא ייצאו ידי חובתם‪-‬תפקידם בקביעת עתים בלבד‬
‫ועליהם נאמר‪" :‬קובע עתים לתורה הרי זה מפר תורה"‪ .‬אם כן ברור מדוע‬
‫לדידם השאלה הראשונה שיישאלו בהגיע דינם היא על דברי תורה‬
‫מחודדים בפיהם שהרי זהו עיקר עניינם‪ ,‬תפקידם ותכליתם‪ .‬כאן יש לזכור‬
‫נקודה חשובה‪ :‬כדי שכל אחד מאתנו יהיה באמת מה שהוא אמור וצריך‬
‫להיות‪ ,‬ולא מה שהוא מצפה או מצפים ממנו להיות – עליו להקשיב‬
‫הקשבה עצמית אמתית‪ ,‬ותחילה להתמקד פרק זמן משמעותי בלימוד‬
‫תורה‪ ,‬מה שיסייע לו לברר באמת את תפקידו ותכליתו‪ ,‬כמו למשל‬
‫תלמיד שלא רואה סימן יפה במשנתו )חולין( וכפי שמביא רש"י – הלומד‬
‫ושוכח‪ ,‬מגלה שאין זה עיקר עניינו שהרי לעולם אדם אינו שוכח את‬
‫מהותו ודברים הקשורים לעצמיותו ממש‪.‬‬

‫זהו העיקרון המובא במסכת חגיגה )שהזכרנו לעיל(‪ .‬הקב"ה בוכה על מי‬
‫שאינו מממש את ייעודו הרוחני בקודש ובחול‪ ,‬במחשבה ובמעשה‪ ,‬בין אם‬
‫הוא דוחק את הקודש ומשתעבד לחול ובין אם דוחק את החול שאמור‬
‫להופיע מתוך מגמת קודש על ידי התפרצות קודש מדומה "אינו יכול‬
‫ללמוד ולומד"‪ .‬נסכם הדברים בדבריו של הרב קוק בספרו "אורות‬
‫התורה" )ט‪ ,‬ו(‬
‫"ובחילוק המקצועות השונים )במקצועות התורה ( בסדרי הלימוד לפי‬
‫התכונות הנפשיות השונות יש מי שנטייתו חזקה לחכמות מיוחדות‪ ,‬שגם‬
‫הוא צריך ללכת לפי נטייתו הפנימית ויקבע עתים לתורה וזה יעלה בידו‪,‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪14‬‬

‫כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ‪ ...‬וכבר נסתפקו‪ ...‬מה שיהיה עיקר או‬
‫טפל‪ ,‬ובכלל הדבר תלוי לפי התכונה וטבע הנפש של כל אחד ואחד"‪.‬‬

‫פינת המידות‬
‫מידת האמת )ו(‬
‫הרב ערן טמיר‬
‫אמת ושלום‪ ,‬היילכו יחדיו? האפשר להיות גם איש אמת וגם איש של‬
‫שלום? לעיתים נראה שבעולמנו המורכב והמסובך צריך לפעמים לוותר‬
‫על האמת כדי להגיע אל השלום‪ ,‬אם על מנת להוריד את מפלס המתחים‬
‫והלחצים בחברה עקב חילוקי דעות ואי הסכמות בנושאים העומדים על‬
‫הפרק‪ ,‬ואם על מנת למתן מעט את הקנאה‪ ,‬השנאה והתחרות‪ ,‬הקיימות‬
‫בעולם‪ .‬יש ואנו חשים שאין ברירה אלא להקטין ולצמצם את האמת‪,‬‬
‫משום שלכאורה שרק בדרך זו נוכל ליצור אווירה רגועה‪ ,‬נעימה‪ ,‬שקטה‬
‫ושלוה וכך תוכל החברה להתנהל בצורה מלוכדת ומאוחדת‪ .‬אין ספק שזו‬
‫שאלה גדולה וחשובה ובפרט בימים אלו‪ .‬הגמרא במסכת סנהדרין )קו‪,‬‬
‫א( מציגה שתי דרכים להתמודדות עם שאלה זו‪ .‬שתי דרכי הנהגה שונות‬
‫בהן אחזו משה רבינו ואחיו אהרון הכהן‪" :‬משה היה אומר – יקוב הדין את‬
‫ההר‪ ,‬אבל אהרון אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו‬
‫שנאמר 'תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו ובמישור הלך‬
‫איתי ורבים השיב מעון' "‪ .‬מה ההבדל בין שתי ההנהגות האלו? האם‬
‫אהרון הכהן האוהב ורודף את השלום ויתר לשם כך על האמת? כבר‬
‫מהתבוננות ראשונה בפסוק שמציינת הגמרא להנהגתו של אהרון‪,‬‬
‫מתברר שלא היה כאן שום ויתור על האמת "תורת אמת היתה בפיהו"‪.‬‬

‫יותר מכך‪ :‬המשנה באבות )א‪ ,‬יב( המדריכתנו ללכת בדרכו של אהרון‬
‫מדייקת בלשונה באומרה לנו "הוי מתלמידיו של אהרון‪ ...‬אוהב את‬
‫הבריות ומקרבן לתורה"‪ ,‬לא מקרב את התורה אל הבריות‪ ,‬לא מקטין את‬
‫התורה ל"גובה העיניים" של בני האדם‪ ,‬אלא מקרב את הבריות אל‬
‫התורה – מעלה את הבריות לגובה עיני התורה‪ ,‬חושף לבריות את הבורא‬
‫המופיע בהם‪ ,‬ומתוך כך הם מתעלים ומתרוממים אל עצמם ועצמיותם‪ ,‬אל‬
‫התורה שבעומק נשמתם‪ .‬מהי אפוא המחלוקת בין משה לאהרון? הם‬
‫אינם חלוקים בשייכותם המוחלטת לאמת‪ ,‬ובאי ויתור על קצה קצהה של‬
‫אמת זו‪ .‬האמת היא אמת‪ ,‬לא השתנתה ואל תשתנה‪ .‬מחלוקתם היא‬
‫בדרך‪ ,‬בדגש שהם שמים עד לחשיפת אמת זו‪ .‬משה רבינו נוקב בדינו את‬
‫ההר‪ .‬על מנת להיכנס לעובי ההר‪ ,‬או לעבור דרכו לצד השני‪ ,‬והוא אינו‬
‫עושה "כביש עוקף"‪ ,‬הוא עושה נקב –חור בתורך ההר‪ .‬משה רבינו‬
‫מדגיש את נקודת האמת כפי שהיא ללא שום פשרה‪ .‬לעומתו אהרון הכהן‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪14‬‬

‫מדגיש שגם בפיתולי הדרך‪ ,‬בסיבובים ובסיבוכים‪ ,‬במעקשים ובפיתולים‪,‬‬

‫יש חלק אלוקי‪ ,‬הקב"ה מנהיג את עולמו‪ ,‬לא עזב אלוקים את הארץ‪.‬‬
‫אהרון אינו מוותר על האמת‪ ,‬אלא מברר שגם בתהליך בשלבים השונים‬
‫יש צדדים שונים שצריכים להתברר עד שנגיע דרכם ומתוכם אל האמת‬
‫היותר שלמה‪ .‬זהו גם ההבדל שבין שמאי להלל‪ ,‬שמאי בקפדנותו והלל‬
‫בענוותנותו‪ .‬שמאי שם לו למטרה להעצים את האמת באשר היא אמת‪,‬‬
‫את התחנה הסופית‪ ,‬את נקודת המרכז הפנימית‪ .‬הוא בחר לו דרך זו מפני‬
‫שחשש שהסבלנות‪ ,‬אורך הרוח‪ ,‬המוכנות הנפשית לתהליך ארוך ומורכב‬
‫עלולה פעמים "להכשיר" את השרץ‪ ,‬כלומר לספח אל האמת גם חלק‬
‫מהצדדים השליליים המופיעים בה‪ .‬על כן הקפיד מאוד‪ .‬הלל לעומתו ראה‬
‫צורך גדול להשריש בלבבות שגם הדברים השליליים והקשים‪ ,‬גם‬
‫הדברים הנראים רחוקים והפוכים לגמרי מהמטרה האמיתית העתידה‬
‫להופיע‪ ,‬משמשים כאמצעים וכלים בהנהגתו המופלאה של הקב"ה את‬
‫עולמו )עין איה שבת עמ' ‪ .(133-4‬בכך מתבררת עומק השגחת ה'‬
‫וכמאמר הירושלמי על פי הסברו של הרצ"י זצ"ל‪" :‬גדול קידוש השם‬
‫מחילול השם" גדול קידוש השם הצומח מתוך חילול השם )ולא מ'‬
‫היתרון(‪ .‬מתוך כך ברורה מסקנת הגמרא במסכת שבת )שם(‪" ,‬לעולם‬
‫יהא אדם ענוותן כהלל ולא קפדן כשמאי"‪ ,‬משום שאנו‪ ,‬הקטנים‪ ,‬איננו‬
‫יכולים להיות ממוקדים ומדויקים כשמאי‪ ,‬אצלנו עלולה הקפדנות להביאנו‬
‫לכעסים‪ ,‬לגאווה ולשליליות‪ ,‬וכדברי הרב קוק "אין מידה זו )הקפדנות(‬
‫יכולה כלל להיות מועתקת בהעתקה קטנה‪ ,‬מה שאין כן מידת הענוותנות‪,‬‬
‫היא יכולה גם כן להיות נעתקת אצל כל אדם לפי ערכו‪ .‬כל אחד לפי כוחו‪,‬‬
‫הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו"‪ .‬עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה‪.‬‬
‫בעז"ה נזכה בקרוב לאמת ולשלום השלם באמת‪ ,‬יחדיו‪ .‬האמת והשלום‬
‫אהבו‪.‬‬

‫פינת המידות‬
‫מידת האמת )ז(‬
‫הרב ערן טמיר‬

‫צביעות‪ ,‬ציניות‪ ,‬ראוותנות‪' ,‬מה יגידו?' 'אל תהיה פריאר!' – מושגים‬

‫וביטויים אלו ודומיהם מקיפים אותנו על כל צעד ושעל בחיים‪ .‬במשפחה‬
‫בעבודה ובהווי החברתי‪ .‬פעמים נדמה שמי שאינו מנהל את חייו על פיהם‬
‫הנו תלוש‪ ,‬נאיבי‪ ,‬רחפן‪ ,‬או פשוט לא רלוונטי‪ .‬חז"ל הגדירו זאת בשתי‬
‫מילים‪" :‬עלמא דשקרא" עולם השקר‪ ,‬זהו עולמנו‪ .‬עד כדי כך שבמדרש‬
‫מובא )בראשית רבה פח(‪" :‬בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם‬
‫הראשון )שכלל את כל נשמות בני האדם( נעשו מלאכי השרת כתות‬
‫כתות‪ ,‬חבורות חבורות‪ ,‬מהם אומרים‪ :‬יברא‪ ,‬ומהם אומרים‪ :‬אל יברא‪.‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪14‬‬

‫'חסד' אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא גומל חסדים‪ .‬ו'אמת' אומרת‪ :‬אל יברא שכולו‬
‫שקרים‪' .‬צדק' אומר‪ :‬יברא שהוא עושה צדקות‪' .‬שלום' אומר‪ :‬אל יברא‬
‫שכולו קטטה"‪.‬‬
‫ואם כן‪ ,‬האם אפשר להיות אדם אמתי שתוכו כברו‪ ,‬נקי כפיים וישר דרך‬
‫בעולם שקרי‪ ,‬מעוות ועקום כשלנו? התשובה לכך ניתנת בסוף דברי‬
‫המדרש "מה עשה הקב"ה נטל 'אמת' )שהיא מידתו שנאמר "ה' אלקים‬
‫אמת"‪" ,‬חותמו של הקב"ה אמת"(‪ ,‬והשליכה לארץ )‪-‬ואמר( תעלה אמת‬
‫מן הארץ שנאמר 'אמת מארץ תצמח' "‪ .‬הקב"ה טבע באדם תכונת אמת‬
‫ויושר בסיסיים המהווים את המצפן‪-‬המצפון המוסרי הפנימי האמיתי‪ .‬מצפן‬
‫זה הוא הכלי היחידי המאפשר לנו להיות אמתיים‪ ,‬כנים וישרים בשוק‬
‫החיים הארציים שלנו‪ .‬אך על מנת לגלות פן זה עלינו לעמוד בשני תנאים‬
‫עיקריים א‪" .‬דובר אמת בלבבו" ב‪ .‬חינוך לאמת‪.‬‬

‫הסבר‪ :‬א‪" .‬לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי‪ ,‬מודה על האמת‬
‫ודובר אמת בלבבו"‪ ,‬כך אומרים אנו בפתיחת תפילת שחרית‪ .‬לא מספיק‬
‫להיות ישר ומוסרי כלפי חוץ‪ ,‬כלפי מה שהבריות רואות ומרגישות‪ ,‬אלא‬
‫דווקא בסתר‪ ,‬כשאיש לא רואה ואיש לא יודע ואולי גם לעולם לא ידע‪ .‬אין‬
‫יותר שקרי מלהיות נחמד ואדיב בעבודה כלפי הסובבים בעוד בבית‬
‫פנימה להתנהג בחוסר סבלנות וכעס כפרא אדם וכחית טרף‪ .‬מה יותר‬
‫לא אמתי מאשר לדבר ולהתנהג באופן מסוים ולחשוב ולרצות את ההפך‬
‫הגמור מכך‪ .‬חז"ל מתארים זאת בסיפור מאלף )גמ' מכות יד א‪ ,‬רש"י‬
‫שם( – "ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא‪ .‬מעשה ברב ספרא שהיה לו‬
‫חפץ אחד למכור‪ ,‬ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע‬
‫ואמר לו‪ :‬תן לי החפץ בכך וכך דמים )כסף(‪ ,‬ולא השיב‪ .‬כסבור זה שלא‬
‫היה רוצה ליתנו בדמים הללו‪ ,‬הוסיף ואמר‪ ,‬תנהו לי בכך וכך יותר‪ .‬לאחר‬
‫שסיים קריאת שמע אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בתחילה‪,‬‬
‫שבאותם דמים היה בדעתי ליתנו לך"‪ .‬רק אם נהיה אמיתיים בתוכנו‬
‫פנימה‪ ,‬כשאנו נמצאים רק עם עצמנו או עם הקרובים לנו‪ ,‬ואולי איש לא‬
‫ידע על כך‪ ,‬רק אז נוכל לנהל את חיינו באמת במידת האמת‪ .‬להשאיר‬
‫פתק עם מספר טלפון על רכב שפגעתי בו בלי שאיש ראה‪ ,‬לא לעקוף‬
‫במכולת ילד קטן שאינו יכול לשמור על זכותו בתור‪ ,‬לומר למישהו משהו‬
‫שאתה באמת חושב‪ ,‬ולא רק על מנת להרשים אותו‪ .‬אלו מקצת‬
‫מהדוגמאות שיעזרו לנו להיות דוברי אמת בלבבנו‪ ,‬ולא רק בחיצוניותנו‪,‬‬
‫במעשינו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חינוך לאמת‪ .‬ניתן אמנם להשלים זאת במהלך החיים אבל אין ספק‬
‫שהדבר מופיע בצורה בריאה וטבעית יותר בגירסא דינקותא‪ .‬צריך לחנך‬
‫לאמת מגיל אפס‪ .‬אין מידה חשובה יותר בחינוך הילדים מאשר חינוך‬
‫קנה מידת האמת באמת‪ .‬מה נפלא‬ ‫לאמת‪ ,‬לכנות וליושר‪ .‬בדרך זו תי ָ‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪14‬‬

‫הסיפור המובא בשל"ה הקדוש בעניין זה )שער האותיות אות ד'( "והנה‬
‫פה בירושלים היה רגיל אצלי חסיד גדול מחסידי עליון מהספרדיים‪ ,‬ואם‬
‫היו נותנים לו חלל עלמא )כל הון שבעולם( לא היה חס ושלום מוציא מפיו‬
‫דבר שאינו אמת בבירור‪ .‬וסיפר לו מנהג אביו בעודו היה נער הוא ואחיו‪,‬‬
‫ובא קובלנא שנעשה איזה ענין שלא כהוגן )מעשה קונדס של ילדים(‬
‫אמר מי שיודה על חטאו ויאמר אמת אז מחול לו‪ ,‬רק יזהר מהיום והלאה‬
‫שנה באיוולתו ואיזה שיכפור ואני אחקור ואדרוש שאחז בשקר‬ ‫שלא י ְ‬
‫וכפר‪ ,‬אזי אעשה לו עונשים בכפלי כפליים‪ ,‬וכך עשה‪ .‬מי שהודה‪ ,‬מחל לו‬
‫ונתן לו מתנה עוד איזה מטבעות בעבור שהודה באמת ולאחד ששיקר‬
‫ענשו בעונשים גדולים‪ .‬כך היה מגדל את בניו במידת האמת והיה קונה‬
‫האמת במטבעות לקיים "אמת קנה" ונעשה בבנו החסיד הנ"ל טבע‬
‫האמת העולמית‪ .‬וכל ערום יעשה בדעת איך יגדל בניו במעשים טובים‬
‫ובצדקות ובחסידות ובכל מידות ישרות"‪.‬‬

‫פינת המידות‬
‫מידת האמת )ח( סיום‬
‫הרב ערן טמיר‬
‫לסיום עיסוקנו במידת האמת‪ ,‬כדאי להזכיר שלמידה זו יש קשר ישיר‬
‫לגאולת ישראל‪ ,‬ביאת המשיח ובניין בית המקדש‪ .‬טעות נפוצה היא הדעה‬
‫הרווחת שבית המקדש הראשן חרב בגלל שלושה קלקולים שהיו בעם‬
‫ישראל – עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬ואילו הבית השני חרב‬
‫מפני שנאת חינם‪ .‬דעה זו אינה נכונה‪ .‬הגמרא העוסקת בכך )יומא ט‪ ,‬ב(‬
‫מוכיחה שגם בבית ראשון היתה שנאת חינם בנוסף לשלוש העברות‬
‫החמורות‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי מסקנת הגמרא שם‪ ,‬כדעתו של ר' יוחנן שאריכות‬
‫זמן הגלות היא המדד לעומק חטאם של ישראל באותם הימים‪ ,‬כיצד ניתן‬
‫להבין שגלות בית ראשון שנבעה מארבע סיבות – עבודה זרה‪ ,‬שפיכות‬
‫דמים‪ ,‬גילוי עריות ושנאת חינם‪ ,‬היתה קצרה לאין ערוך – שבעים שנה‪,‬‬
‫מגלות בית שני שארכה אלפיים שנה‪ ,‬אף שהחטא היחידי שגרם לחורבן‬
‫היה שנאת חינם? לשאלה זו נדרשת הגמרא ועונה שני תירוצים‪ :‬א‪ .‬בבית‬
‫ראשון היתה שנאת חינם רק אצל מנהיגי העם‪ ,‬מה שאין כן בבית שני‪,‬‬
‫השנאה התפשטה בכל עם ישראל‪ .‬לפי הסבר זה כל זמן שישנה אהבה‬
‫אחוה ורעות בתוך האומה‪ ,‬או לפחות אין שנאה ומסתדרים זה עם זה אף‬
‫על פי שאצל מנהיגים שונים יש שנאת חינם‪ ,‬ללא סיבה‪ ,‬התשתית‬
‫הרוחנית‪ ,‬הגרעין הפנימי‪ ,‬עדיין קיימת באומה וממנה ועל גבה ניתן‬
‫לבנותה בצורתה השלמה והמתוקנת‪ ,‬ומתוך האומה תיבנה ותתעלה גם‬
‫ההנהגה‪ .‬אך ברגע ששנאת החינם שכשמה כן היא על לא דבר אלא על‬
‫חינם "על לא כלום" רווחת בכל האומה‪ ,‬הדרך לחורבן ח"ו סלולה‪ .‬לפיכך‬
‫תפקידנו בעת הזאת להרבות אהבה‪ ,‬אהבת חינם‪ ,‬ואף על פי שפעמים‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪14‬‬

 ‫בס"ד‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪14‬‬

‫מנהיגינו‪ ,‬ראשי העם‪ ,‬לא מסתדרים איש עם רעהו הכל באמת תלוי בנו‪,‬‬
‫בעם‪ ,‬בשטח‪ ,‬ועל כן יש להרבות במפגשי פנים אל פנים בכל חלקי‬
‫נים ומתוך כך יפתחו‬
‫נים אל פְ ִ‬
‫הציבור בכלל‪ ,‬ובפרט בעת הזאת – פְ ִ‬
‫הלבבות והדעות ומתוך אחדותנו ואהבתנו תופיע אף גאולתנו‪.‬‬

‫ב‪ .‬התירוץ השני מתאים לענייננו‪ :‬ר' יוחנן ור' אליעזר אמרו – "ראשונים‬
‫)אנשי בית ראשון( שנתגלה עוונם נתגלה קצם‪ ,‬אחרונים )דור בית שני(‬
‫שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם"‪ ,‬וביאר המהרש"א )במקום(‪" :‬בבית‬
‫פנים‬ ‫ראשון היתה להם שנאת חינם בלב )באופן נסתר וסמוי מן העין( ול ָ‬
‫)כלפי חוץ( – כאילו אוהבים"‪ .‬כלומר סיבת החורבן של בית המקדש השני‬
‫לפי תירוץ זה איננה שנאת חינם אלא צביעות‪ ,‬חוסר ישרות וכנות‪ ,‬אי‬
‫אמיתיות‪ .‬תופעת ה"אחד בפה ואחד בלב" פשטה בכל ישראל‪ .‬קלקול‬
‫"יחידי" זה חמור הרבה יותר מארבע עברות שהיו בבית ראשון שכללו‬
‫כאמור אפילו שנאת חינם‪ ,‬אך שנאת חינם גלויה וידועה‪ .‬מובן שאיננו בעד‬
‫שנאת חינם‪ ,‬אך חומרתה של הצביעות היא בכך שאיננה מאפשרות‬
‫לטפל בקלקול להתעלות ולהתרומם‪ ,‬משום שכלפי חוץ הכל נראה‬
‫בסדר‪ ,‬שכאילו אין שום קלקול‪ ,‬והרבה יותר מכך‪ :‬הדבר חמור מפני‬
‫שצביעות זו מבטלת את המידה האלוקית ביותר מלהופיע בעולם – היא‬
‫מידת האמת‪ ,‬כפי הנאמר "ה' אלקים אמת"‪" ,‬חותמו של הקב"ה אמת"‪.‬‬
‫על זה אמר ר' יוחנן בהמשך הגמרא )שם(‪" :‬טובה ציפורנן של ראשונים‬
‫מכרסן של אחרונים" – עדיפה מחלוקת קשה ונוקבת אף עד כדי שנאה‬
‫לא עלינו ובלבד שתהיה גלויה וידועה כאותה הציפורן החדה והגלויה לעין‬
‫כל המאיימת לפגוע ולפצוע‪ ,‬מאשר סמויה ונסתרת כדבר החבוי בכרס‬
‫פנימה‪ ,‬בעומק הבטן‪ ,‬כאשר כלפי חוץ הכל מתנהל כשורה ב"כאילו"‪ .‬אם‬
‫חפצים אנו‪ ,‬וחפצים אנו ‪ ,‬בבניין הבית השלישי נשתדל לתקן את שתי‬
‫הסיבות הללו שכנראה קיימות עדיין בקרבנו כי עדיין לא נבנה הבית‬
‫האחרון‪ .‬נהיה כנים וישרים‪ ,‬לא צינים וצבועים‪ ,‬נהיה אמתיים ופנימיים ולא‬
‫מוחצנים‪ ,‬ויותר מכך – נרבה אהבה חינם‪ ,‬שלום ורעות בעמנו‪ ,‬אהבה בלי‬
‫סיבה וללא גבול ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה ולבניין עולמים‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪14‬‬