Professional Documents
Culture Documents
מידת האמת
שאלות אלו ורבות נוספות מטרידות אותנו מאוד ובפרט בימים אלה.
הפעם ננסה להגדיר באופן כללי מהי אמת באמת .יש הסבורים שהאמת
נובעת מהשכל וההיגיון האנושי ,והקריטריונים לקביעת האמת נבחנים
לפי שיקול דעתו של האדם בהתאם למקום ולזמן .לפי תפיסה זו אין אמת
אחת קבועה ,משום שהיא תלויה במצב השונה מאדם לאדם ,ממקום
למקום ומזמן לזמן .מתוך כך היא עלולה להשתנות מפני המאורעות,
הנסיבות המשתנות ,ובעיקר מפני השלכותיה השונות ה"טובות" יותר או
פחות לטווח הקרוב והרחוק .הדבר משמעותי יותר כאשר מדובר לא רק
באדם פרטי כזה או אחר ,אלא בתפקודה של חברה ,בהתנהלות ציבורית
קבוצתית ובפרט בעם שלם הרוצה לנהל את חייו באופן נורמלי בארצו.
תוצאתה של שיטה זו שאין כמעט ערך ויחס לערכים מוחלטים ,קבועים
ונצחיים ,לאמיתות שעליהן לא מוכנים לוותר בשום מחיר ,שכן הכל
מסתכם בכלים ואמצעים לאפשר חיים תקינים בחברה מבחינה בטחונית
כלכלית ותרבותית .מובן שגם להבנה זו ישנם "קווים אדומים" שאסור
לעבור ,אך בדרך כלל הם המינימום ההכרחי על מנת לקיים את עצם
החיים בלי התייחסות למשמעות החיים ולערכם האמתי המהותי .בקיצור,
לדעה זו ,האמת היא המכשיר המרכזי שעל ידו תוכל להתנהל החברה
בצורה ראויה ,תימנע אנרכיה וישרור השלום בציבור ,וכפי שניתן להבין
זאת מדברי המשנה במסכת אבות )סוף פ"א( – "על שלושה דברים
העולם קיים על הדין על האמת ועל השלום" .זוהי התפיסה הרווחת בהמון
וקיימת בעיקר בתרבות העולם המערבי ה"מודרני" שלא פסחה גם עלינו
בארצנו.
רק אמת גדולה ושלמה כזאת שעומדת מחוץ ,ובפרט מעל המציאות
והאדם החלקיים והמשתנים ,יכולה באמת לגאול את העולם ולהעמידו
לפי ערכו המהותי השלם )ע' עין איה שבת ב עמ' .(168-169
האם אמת ושקר הם טוב ורע ,או אולי יש אמת שהיא רעה וטוב שהוא
שקר? על מנת לענות שאלה גדולה ומרכזית זו נעסוק מעט בדברי
הרמב"ם בתחילת ספרו מורה נבוכים )חלק ראשון פ"ב( וכה דבריו:
"הקשה לי אדם מלומד לפני שנים קושיה מופלאה ,ראוי להתבונן
בקושיה ותשובתנו בתירוצה ...אמר המקשה :נראה בפשט הכתוב )-
בתורה( כי הכוונה הראשונה באדם )בבריאתו( שיהיה כשאר בעלי החיים
המרה )חטא( ללא שכל וללא תבונה ,ולא יבדיל בין טוב לרע ,וכאשר ִ
הביא לו מריו את השלמות העצומה המיוחדת לאדם ,והיא שיהיה לו כוח
ההבחנה המצוי בנו ,והוא נכבד מכל העניינים המצויים בנו ובו מהותנו
)כבני אדם( והנה זה תימה שיהא עונשו על מריו לתת לו שלמות שלא
המרה היתה לו והוא השכל ,ואין זה אלא כדברי האומר שאחד מבני אדם ִ
והרבה לפשוע ואז נלקח ונעשה כוכב בשמים )כמשל( ,זו היתה כוונת
הקושיה ועניינה ."...על קושיה עצומה זו עונה הרמב"ם כי אין ספק
שהשכל שבו ידע האדם להבחין בין אמת לשקר ,ללבן ,להעמיק ולברר
היה בו כבר לפני החטא ,שהרי זוהי מהותו ,עיקר בניינו .אלא שהבדל
גדול ועקרוני מאד יש בין מצבו של אדם הראשון לפני החטא ולאחריו.
לפני החטא היה שייך למדרגת חיים של אמת ושקר ואילו לאחר שחטא
ובעקבות כך סולק מגן עדן ,ירד ממעלתו זאת למדרגת חיים של טוב ורע.
אף שבשורש הדברים האמת היא אחת ,יש שהאמת העליונה שבשמים,
והאמת של רבש"ע בארץ – שונות זו מזו ואף סותרות .אך תמיד עלינו
לדעת שלא בשמים היא ואין משגיחים בבת קול ,אלא ענייננו ותפקידנו
לחשוף את האמת בעולמנו המורכב והמסובך .כל קשיינו בחיינו האישיים
והלאומיים נובעים מיחס לא נכון לשתי אמתות אלו .ולא פעם אנו
ב .היחס בין הנבואה לחכמה ,בין תורת הסוד והקבלה ,להלכה הגלויה.
נביא וחכם ,הלכה כחכם .דוגמא :אם נפלה טיפת חלב לתבשיל בשרי
ואומר הנביא ראיתי במראה הנבואה שאסור לאכול מאכל זה ,ומנגד
יעמוד החכם ויאמר על פי כללי הפסיקה שהתבשיל מותר באכילה ,עלינו
לשמוע לחכם ולא לנביא .לא משום שהנביא לא אומר אמת .דבריו דברי
אמת ,אך לא בעולם שלנו אלא בעולם העליון ,השמימי ,ואנו פוסקים
כחכם ,כי בעולם הזה ,זו האמת ואין בלתה .לכך התכוונה תורה שאמרה
"לא בשמים היא" ,ולכך כיוונו חז"ל באומרם "אין משגיחין בבת קול".
רבים בורחים היום אל המיסטיקה והקבלה ,הקמיעות המזוזות וכו' .כל זה
אמת אך כל אלו אינם אמורים לבטל או להפחית מערכו של השו"ע – הוא
פסק ההלכה על פי הנגלה ,השכל וההגיון ,של האדם .אפשר וראוי לקבל ְ
ברכה ממקובל אמתי זה או אחר ,אבל אל לנו לחשוב שבכך תלויה כל
התורה כולה ,שבכך מלאנו את עבודתנו ותפקידנו .להפך ,דווקא מתוך כך
עלינו לפעול ביתר שאת בכלים שבעולם שלנו .ומעשה באדם אחד שהלך
להתייעץ עם מקובל מגדולי ישראל ,ושאל :רבי יש לי קרוב משפחה עם
בעיה רפואית כזאת וכזאת ,האם הרב יכול בבקשה ללמדנו מהו השורש
הרוחני של המחלה ומה עלי לשפר מבחינה רוחנית? עונה לו המקובל
האלוקי – קח בבקשה מספר טלפון זה של רופא פלוני והוא כבר יעזור
לך.
ידי שכל כוח מכוחות החיים של היחיד ושל העמים יופיעו בצורתם הנכונה
והכוללת .איננו אוהבים את המלחמה ,איננו שמחים במאבקי כוח .אנו
שייכים אל השלום ומחפשים לממש אותו בחיים בכל דרך אפשרית
ובתנאי שיהיה זה שלום אמת המאפשר לכשרונות השונים ולצדדי החיים
המגוונים להופיע במציאות בערכם המכוון.
זה יסודנו ,זו מהותנו זה אנחנו .אך כל זה איננו סותר כהוא זה מצב
שכוחות מסוימים רוצים להתפרץ יתר על גבולם עד כדי צמצום כוחות
אחרים .כאשר באים עמים ותרבויות שונות ומנסים להפריע לעם ישראל
לממש את ייעודו ותפקידו ,בהתיישבותו בכל מרחבי ארצו ,הננו קמים
כאריות למלחמה ,ללא פחד וללא מורא עד שהאמת תנצח .אנחנו עם של
שלום אבל המלחמה היא מצוה מהתורה אפילו במחיר של ספק פיקוח
נפש כפי שמצוי בכל מלחמה .זו היתה טעותו של חזקיהו המלך כשלא
אמר שירה על מפלת צבא אשור בשערי ירושלים ,ממש כפי שנהג כשלא
עסק בפריה ורביה ,משום שראה את האמת במשקפיים הנבואיות של
מלאכי השרת ולא במשקפיים האלוקיות המופיעות פה בארץ כמלך
ישראל .על כך נענש ובשל כך לא נעשה משיח .אנחנו הומניים ומוסריים
מאד ,אוהבי שלום ורודפי שלום ,ודווקא משום כך כאשר אנו נדרשים
לצאת למלחמה ולמגר את הרשע והרשעים ,הננו עושים זאת בגדלות,
מתוך אמת עליונה זו ,וכפי שאמר דוד המלך "ארדוף אויבי ואשיגם ולא
אשוב עד כלותם".
כך מסביר הרמב"ן )שמות כ ב( מדוע נאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד
ולא בלשון כללית ציבורית כגון "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ
מצרים" ולא :אנכי ה' אלוקיכם אשר הוצאתיכם מארץ מצרים ,משום
שודאי שכל אחד מאתנו יצא ממצרים מתוך שייכותו וחיבורו לכלל
ישראל ,ולא משום צדקותו הפרטית ,אך דווקא משום כך רצתה התורה
ללמדנו ששייכותנו הכללית הזאת אינה פוטרת אותנו מלמצוא את ענייננו
האישי המיוחד לנו ורק לנו .כך גם ניתן להסביר את שניים משלושת
המשלים שאנו ,עם ישראל ,נמשלנו א .לעפר הארץ ב .לכוכבי השמים.
אחת התכונות של העפר ,שגרגרי החול הפרטיים האישיים הופכים לגוש
אחד כללי על ידי מגעם במים ,ובכך למדנו שמקורנו האישי מתחיל
בהיותנו שייכים ל"גוש" הנקרא כלל ישראל ,אך מאידך על כל אחד
מאתנו לגלות את עצמו בתורה על פי אופיו וכשרונותיו בקודש ובחול,
בחכמה ובמעשה וכו' ,כל אחד כוכב בפני עצמו ממש ככוכבי השמים.
מתוך כך ברורה התפילה שאנו אומרים בתחילת הווידוי בסוף שמונה
עשרה ביום הכיפורים "אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי ,ועכשיו שנוצרתי
כאילו לא נוצרתי" ,הווה אומר ,לפני שנוצרתי לא היה בי צורך לעולם,
הייתי מיותר והראיה לכך שלא נוצרתי ,אך עכשיו משנוצרתי משמע שיש
תכלית מסוימת שעלי להשלים שהרי בשבילה נוצרתי ,ואם לא אקשיב
הקשבה פנימית עמוקה לזהות את התכלית האשית הזאת ולגלותה
בפועל ,כאילו לא נוצרתי )על פי עולת ראיה ב' עמ' שנו( .לעניין עקרוני
זה ישנן השלכות רבות :בחירת תחום העיסוק ,מקום המגורים ,הכמות
והאיכות של לימוד התורה שלנו ,תכני לימוד התורה ,היחס בין הלימוד
והמעשה וכו' .לא כולנו זהים ,אפילו הישיבות אינן פס ייצור אחד בעל
תוצרת אחת .ודאי שכולנו אמורים להיות בני תורה כאשר ערכי מוסר
התורה הנם יסוד חיינו ומתוך כך לומדים אנו תורה ומקיימים את המצוות
המעשיות בפועל ,אך כל אחד מגלה זאת לפי דרכו אופיו ואישיותו .לכל
אחד הלכתחילה שלו ,לא כל בחורי הישיבה צריכים לסמן לעצמם את
אותה מטרה – להמשיך בכולל ולהשתלם כמורים או כרבנים .יש העוזבים
את הישיבה על מנת להשתלם בלימודי חול ,או לצורך אחר בעולם
המעשה ,מתוך אידיאל ותחושת שליחות תוך שייכות עמוקה לתורה
ולערכיה וקביעת עיתים ללימודה .אין זה כישלון וחמורה עד מאד התחושה
הקיימת לפעמם אצל חלק מטובי בחורינו בשל כך .האחריות לתקן זאת
מוטלת בעיקר על כתפם של הרבנים והמחנכים ,ודאי ההורים ,על ידי
שישפיעו רעיון אמתי זה באופן גלוי וסמוי – שלכל אחד האמת האישית
שלו מתוך האמת הכללית המשותפת לכל – על תלמידיהם ובניהם .זאת
היתה המרגלית בפיהם של חכמי יבנה )גמ' ברכות יז( כפי שביאר זאת
המרש"א שם" :אני בריה וחברי בריה".
הבורא מופיע בי והבורא מופיע בחברי "אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו
בשדה" אני לומד בישיבה והוא איש מעשה ,חקלאי ,איש מחשבים וכו',
"אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו ,כשם שאני איני מתגדר
במלאכתו כך הוא אינו מתגדר במלאכתי ,ושמא תאמר אני מרבה והוא
ממעיט" ,ושמא תאמר אני חשוב יותר ,צדיק יותר כי אני לומד יותר תורה
ומגיע להבנות והשגות עמוקות יותר ממנו "שנינו אחד המרבה ואחד
הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים" לכל אחד האמת האישית שלו מתוך
האמת הישראלית הכללית ובלבד שכוונתו ,רצונו ,מחשבותיו ,לשם
שמים ,לשם מימוש תפקידו ומטרתו בעולם כחלק מהמהלך הכלל
ישראלי והכלל אנושי עד לתיקונו השלם של עולמנו) .המשך בפינה
הבאה(.
הקב"ה בוכה על אדם שלומד תורה ,ומי אינו יכול ללמוד ,והרי מצוות
לימוד תורה מוטלת על כל אדם בישראל כפי שמוזכר הרבה בגמרא
ונפסק ברמב"ם ובשו"ע? הרב קוק במאמרו "חובת תלמוד תורה" )מאמרי
הראיה (198פותר סתירות אלו כך :כללית ,ישנם שני סוגי אנשים בעם
ישראל .ישנם מי שעיקר עניינם הוא להיות עסוקים בענייני העולם הזה -
בלימוד ובעיסוק בחכמות חול – ¬מדעים מדויקים ,מדעי הטבע ,מדעי
החברה ,מדעי המחשב וכד' ,ובעשייה – כלכלית ,ביטחונית ,חקלאית,
עסקית וכו' ,על כן השאלה הראשונה שיישאלו היא ביחס לעניינים אלו
שהרי זהו עיקר עניינם ותפקידם .ועל כן יישאלו – אם ניהלו אלו ביושר
ובאמונה ,מתוך יראת שמים ותחושת שליחות ואידיאל לתיקונו של עולם,
אך על מנת שכך באמת יהיה ,חייבים הם לקבוע עתים לתורה כפי
שישאלום לאחר מכן בשאלה השנייה ,שאלמלא כן הם עלולים לשקוע
בעיסוקיהם מתוך אינטרס אישי ,פרטי וחומרי.
זהו העיקרון המובא במסכת חגיגה )שהזכרנו לעיל( .הקב"ה בוכה על מי
שאינו מממש את ייעודו הרוחני בקודש ובחול ,במחשבה ובמעשה ,בין אם
הוא דוחק את הקודש ומשתעבד לחול ובין אם דוחק את החול שאמור
להופיע מתוך מגמת קודש על ידי התפרצות קודש מדומה "אינו יכול
ללמוד ולומד" .נסכם הדברים בדבריו של הרב קוק בספרו "אורות
התורה" )ט ,ו(
"ובחילוק המקצועות השונים )במקצועות התורה ( בסדרי הלימוד לפי
התכונות הנפשיות השונות יש מי שנטייתו חזקה לחכמות מיוחדות ,שגם
הוא צריך ללכת לפי נטייתו הפנימית ויקבע עתים לתורה וזה יעלה בידו,
כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ...וכבר נסתפקו ...מה שיהיה עיקר או
טפל ,ובכלל הדבר תלוי לפי התכונה וטבע הנפש של כל אחד ואחד".
פינת המידות
מידת האמת )ו(
הרב ערן טמיר
אמת ושלום ,היילכו יחדיו? האפשר להיות גם איש אמת וגם איש של
שלום? לעיתים נראה שבעולמנו המורכב והמסובך צריך לפעמים לוותר
על האמת כדי להגיע אל השלום ,אם על מנת להוריד את מפלס המתחים
והלחצים בחברה עקב חילוקי דעות ואי הסכמות בנושאים העומדים על
הפרק ,ואם על מנת למתן מעט את הקנאה ,השנאה והתחרות ,הקיימות
בעולם .יש ואנו חשים שאין ברירה אלא להקטין ולצמצם את האמת,
משום שלכאורה שרק בדרך זו נוכל ליצור אווירה רגועה ,נעימה ,שקטה
ושלוה וכך תוכל החברה להתנהל בצורה מלוכדת ומאוחדת .אין ספק שזו
שאלה גדולה וחשובה ובפרט בימים אלו .הגמרא במסכת סנהדרין )קו,
א( מציגה שתי דרכים להתמודדות עם שאלה זו .שתי דרכי הנהגה שונות
בהן אחזו משה רבינו ואחיו אהרון הכהן" :משה היה אומר – יקוב הדין את
ההר ,אבל אהרון אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו
שנאמר 'תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו ובמישור הלך
איתי ורבים השיב מעון' " .מה ההבדל בין שתי ההנהגות האלו? האם
אהרון הכהן האוהב ורודף את השלום ויתר לשם כך על האמת? כבר
מהתבוננות ראשונה בפסוק שמציינת הגמרא להנהגתו של אהרון,
מתברר שלא היה כאן שום ויתור על האמת "תורת אמת היתה בפיהו".
יותר מכך :המשנה באבות )א ,יב( המדריכתנו ללכת בדרכו של אהרון
מדייקת בלשונה באומרה לנו "הוי מתלמידיו של אהרון ...אוהב את
הבריות ומקרבן לתורה" ,לא מקרב את התורה אל הבריות ,לא מקטין את
התורה ל"גובה העיניים" של בני האדם ,אלא מקרב את הבריות אל
התורה – מעלה את הבריות לגובה עיני התורה ,חושף לבריות את הבורא
המופיע בהם ,ומתוך כך הם מתעלים ומתרוממים אל עצמם ועצמיותם ,אל
התורה שבעומק נשמתם .מהי אפוא המחלוקת בין משה לאהרון? הם
אינם חלוקים בשייכותם המוחלטת לאמת ,ובאי ויתור על קצה קצהה של
אמת זו .האמת היא אמת ,לא השתנתה ואל תשתנה .מחלוקתם היא
בדרך ,בדגש שהם שמים עד לחשיפת אמת זו .משה רבינו נוקב בדינו את
ההר .על מנת להיכנס לעובי ההר ,או לעבור דרכו לצד השני ,והוא אינו
עושה "כביש עוקף" ,הוא עושה נקב –חור בתורך ההר .משה רבינו
מדגיש את נקודת האמת כפי שהיא ללא שום פשרה .לעומתו אהרון הכהן
פינת המידות
מידת האמת )ז(
הרב ערן טמיר
'חסד' אומר :יברא ,שהוא גומל חסדים .ו'אמת' אומרת :אל יברא שכולו
שקרים' .צדק' אומר :יברא שהוא עושה צדקות' .שלום' אומר :אל יברא
שכולו קטטה".
ואם כן ,האם אפשר להיות אדם אמתי שתוכו כברו ,נקי כפיים וישר דרך
בעולם שקרי ,מעוות ועקום כשלנו? התשובה לכך ניתנת בסוף דברי
המדרש "מה עשה הקב"ה נטל 'אמת' )שהיא מידתו שנאמר "ה' אלקים
אמת"" ,חותמו של הקב"ה אמת"( ,והשליכה לארץ )-ואמר( תעלה אמת
מן הארץ שנאמר 'אמת מארץ תצמח' " .הקב"ה טבע באדם תכונת אמת
ויושר בסיסיים המהווים את המצפן-המצפון המוסרי הפנימי האמיתי .מצפן
זה הוא הכלי היחידי המאפשר לנו להיות אמתיים ,כנים וישרים בשוק
החיים הארציים שלנו .אך על מנת לגלות פן זה עלינו לעמוד בשני תנאים
עיקריים א" .דובר אמת בלבבו" ב .חינוך לאמת.
הסבר :א" .לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ,מודה על האמת
ודובר אמת בלבבו" ,כך אומרים אנו בפתיחת תפילת שחרית .לא מספיק
להיות ישר ומוסרי כלפי חוץ ,כלפי מה שהבריות רואות ומרגישות ,אלא
דווקא בסתר ,כשאיש לא רואה ואיש לא יודע ואולי גם לעולם לא ידע .אין
יותר שקרי מלהיות נחמד ואדיב בעבודה כלפי הסובבים בעוד בבית
פנימה להתנהג בחוסר סבלנות וכעס כפרא אדם וכחית טרף .מה יותר
לא אמתי מאשר לדבר ולהתנהג באופן מסוים ולחשוב ולרצות את ההפך
הגמור מכך .חז"ל מתארים זאת בסיפור מאלף )גמ' מכות יד א ,רש"י
שם( – "ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא .מעשה ברב ספרא שהיה לו
חפץ אחד למכור ,ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע
ואמר לו :תן לי החפץ בכך וכך דמים )כסף( ,ולא השיב .כסבור זה שלא
היה רוצה ליתנו בדמים הללו ,הוסיף ואמר ,תנהו לי בכך וכך יותר .לאחר
שסיים קריאת שמע אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בתחילה,
שבאותם דמים היה בדעתי ליתנו לך" .רק אם נהיה אמיתיים בתוכנו
פנימה ,כשאנו נמצאים רק עם עצמנו או עם הקרובים לנו ,ואולי איש לא
ידע על כך ,רק אז נוכל לנהל את חיינו באמת במידת האמת .להשאיר
פתק עם מספר טלפון על רכב שפגעתי בו בלי שאיש ראה ,לא לעקוף
במכולת ילד קטן שאינו יכול לשמור על זכותו בתור ,לומר למישהו משהו
שאתה באמת חושב ,ולא רק על מנת להרשים אותו .אלו מקצת
מהדוגמאות שיעזרו לנו להיות דוברי אמת בלבבנו ,ולא רק בחיצוניותנו,
במעשינו.
ב .חינוך לאמת .ניתן אמנם להשלים זאת במהלך החיים אבל אין ספק
שהדבר מופיע בצורה בריאה וטבעית יותר בגירסא דינקותא .צריך לחנך
לאמת מגיל אפס .אין מידה חשובה יותר בחינוך הילדים מאשר חינוך
קנה מידת האמת באמת .מה נפלא לאמת ,לכנות וליושר .בדרך זו תי ָ
הסיפור המובא בשל"ה הקדוש בעניין זה )שער האותיות אות ד'( "והנה
פה בירושלים היה רגיל אצלי חסיד גדול מחסידי עליון מהספרדיים ,ואם
היו נותנים לו חלל עלמא )כל הון שבעולם( לא היה חס ושלום מוציא מפיו
דבר שאינו אמת בבירור .וסיפר לו מנהג אביו בעודו היה נער הוא ואחיו,
ובא קובלנא שנעשה איזה ענין שלא כהוגן )מעשה קונדס של ילדים(
אמר מי שיודה על חטאו ויאמר אמת אז מחול לו ,רק יזהר מהיום והלאה
שנה באיוולתו ואיזה שיכפור ואני אחקור ואדרוש שאחז בשקר שלא י ְ
וכפר ,אזי אעשה לו עונשים בכפלי כפליים ,וכך עשה .מי שהודה ,מחל לו
ונתן לו מתנה עוד איזה מטבעות בעבור שהודה באמת ולאחד ששיקר
ענשו בעונשים גדולים .כך היה מגדל את בניו במידת האמת והיה קונה
האמת במטבעות לקיים "אמת קנה" ונעשה בבנו החסיד הנ"ל טבע
האמת העולמית .וכל ערום יעשה בדעת איך יגדל בניו במעשים טובים
ובצדקות ובחסידות ובכל מידות ישרות".
פינת המידות
מידת האמת )ח( סיום
הרב ערן טמיר
לסיום עיסוקנו במידת האמת ,כדאי להזכיר שלמידה זו יש קשר ישיר
לגאולת ישראל ,ביאת המשיח ובניין בית המקדש .טעות נפוצה היא הדעה
הרווחת שבית המקדש הראשן חרב בגלל שלושה קלקולים שהיו בעם
ישראל – עבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכות דמים ,ואילו הבית השני חרב
מפני שנאת חינם .דעה זו אינה נכונה .הגמרא העוסקת בכך )יומא ט ,ב(
מוכיחה שגם בבית ראשון היתה שנאת חינם בנוסף לשלוש העברות
החמורות .אם כן ,לפי מסקנת הגמרא שם ,כדעתו של ר' יוחנן שאריכות
זמן הגלות היא המדד לעומק חטאם של ישראל באותם הימים ,כיצד ניתן
להבין שגלות בית ראשון שנבעה מארבע סיבות – עבודה זרה ,שפיכות
דמים ,גילוי עריות ושנאת חינם ,היתה קצרה לאין ערוך – שבעים שנה,
מגלות בית שני שארכה אלפיים שנה ,אף שהחטא היחידי שגרם לחורבן
היה שנאת חינם? לשאלה זו נדרשת הגמרא ועונה שני תירוצים :א .בבית
ראשון היתה שנאת חינם רק אצל מנהיגי העם ,מה שאין כן בבית שני,
השנאה התפשטה בכל עם ישראל .לפי הסבר זה כל זמן שישנה אהבה
אחוה ורעות בתוך האומה ,או לפחות אין שנאה ומסתדרים זה עם זה אף
על פי שאצל מנהיגים שונים יש שנאת חינם ,ללא סיבה ,התשתית
הרוחנית ,הגרעין הפנימי ,עדיין קיימת באומה וממנה ועל גבה ניתן
לבנותה בצורתה השלמה והמתוקנת ,ומתוך האומה תיבנה ותתעלה גם
ההנהגה .אך ברגע ששנאת החינם שכשמה כן היא על לא דבר אלא על
חינם "על לא כלום" רווחת בכל האומה ,הדרך לחורבן ח"ו סלולה .לפיכך
תפקידנו בעת הזאת להרבות אהבה ,אהבת חינם ,ואף על פי שפעמים
מנהיגינו ,ראשי העם ,לא מסתדרים איש עם רעהו הכל באמת תלוי בנו,
בעם ,בשטח ,ועל כן יש להרבות במפגשי פנים אל פנים בכל חלקי
נים ומתוך כך יפתחו
נים אל פְ ִ
הציבור בכלל ,ובפרט בעת הזאת – פְ ִ
הלבבות והדעות ומתוך אחדותנו ואהבתנו תופיע אף גאולתנו.
ב .התירוץ השני מתאים לענייננו :ר' יוחנן ור' אליעזר אמרו – "ראשונים
)אנשי בית ראשון( שנתגלה עוונם נתגלה קצם ,אחרונים )דור בית שני(
שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם" ,וביאר המהרש"א )במקום(" :בבית
פנים ראשון היתה להם שנאת חינם בלב )באופן נסתר וסמוי מן העין( ול ָ
)כלפי חוץ( – כאילו אוהבים" .כלומר סיבת החורבן של בית המקדש השני
לפי תירוץ זה איננה שנאת חינם אלא צביעות ,חוסר ישרות וכנות ,אי
אמיתיות .תופעת ה"אחד בפה ואחד בלב" פשטה בכל ישראל .קלקול
"יחידי" זה חמור הרבה יותר מארבע עברות שהיו בבית ראשון שכללו
כאמור אפילו שנאת חינם ,אך שנאת חינם גלויה וידועה .מובן שאיננו בעד
שנאת חינם ,אך חומרתה של הצביעות היא בכך שאיננה מאפשרות
לטפל בקלקול להתעלות ולהתרומם ,משום שכלפי חוץ הכל נראה
בסדר ,שכאילו אין שום קלקול ,והרבה יותר מכך :הדבר חמור מפני
שצביעות זו מבטלת את המידה האלוקית ביותר מלהופיע בעולם – היא
מידת האמת ,כפי הנאמר "ה' אלקים אמת"" ,חותמו של הקב"ה אמת".
על זה אמר ר' יוחנן בהמשך הגמרא )שם(" :טובה ציפורנן של ראשונים
מכרסן של אחרונים" – עדיפה מחלוקת קשה ונוקבת אף עד כדי שנאה
לא עלינו ובלבד שתהיה גלויה וידועה כאותה הציפורן החדה והגלויה לעין
כל המאיימת לפגוע ולפצוע ,מאשר סמויה ונסתרת כדבר החבוי בכרס
פנימה ,בעומק הבטן ,כאשר כלפי חוץ הכל מתנהל כשורה ב"כאילו" .אם
חפצים אנו ,וחפצים אנו ,בבניין הבית השלישי נשתדל לתקן את שתי
הסיבות הללו שכנראה קיימות עדיין בקרבנו כי עדיין לא נבנה הבית
האחרון .נהיה כנים וישרים ,לא צינים וצבועים ,נהיה אמתיים ופנימיים ולא
מוחצנים ,ויותר מכך – נרבה אהבה חינם ,שלום ורעות בעמנו ,אהבה בלי
סיבה וללא גבול ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה ולבניין עולמים ,אמן.