Professional Documents
Culture Documents
הגוף צריך להמשיך לספק את צרכי הגוף בעת ההריון ,וגם לחשוב קדימה .למשל,
התפתחות השדיים במהלך ההריון ,אף על פי שתפקידם בהנקה מתחיל לאחר
הלידה.
הרחם הרגיל הוא פחות מאגרוף בגודל ,פחות מ 70גרם 10 ,מ"ל נפח .בסוף
ההריון ,הוא שוקל קילו ,ונפחו כחמישה ליטר.
הגדילה מושפעת מאסטרוגן וקצת פרוגסטרון ,ומשבוע 12היא מושפעת מהעובר
ומה שהוא יוצא .והעובר בעצם חי בתוך השתן של עצמו.
תאי השריר עוברים היפרטרופיה – גדילה של התא (היפרפלזיה – התחלקות
התא) .תוספת של רקמת חיבור .וכלי הדם עוברים היפרטרופיה וגם היפרפלזיה
כדי לתמוך ברחם ובהריון.
עובי הרחם הולך וקטן – השריר נמתח ,ולקראת סוף ההריון הדופן נהייתגמישה
וניתן לחוש את תנועות העובר.
בסוף שבוע 12הרחם עובר מהאגן כבר אל הבטן ,ומדי פעם ניתן למדוד ל US
וכד' ע"י סרגל מהפוביס ,ולהעריך את גיל ההריון.
הרחם ,כשמתחיל לצאת ,ממלא את חלל הבטן .ברוב המקרים ,כשהאשה שוכבת
על הגב ,הוא לוחץ על כלי הדם הגדולים ובעיקר הוריד הנבוב התחתון( .בורידים
יש לחץ נמוך יותר ולכן הוא מושפע יותר) .אז עם עוברים לשכב על הצד ההרגשה
משתפרת .יותר מכך ,הרחם באופן כללי נוטה ימינה (מערכת העיכול מפריעה לו).
העובר גדל ,וצריך לספק לו מזון ,חמצן ,ולפנות פסולת .איך? הרחם עולה
בתפוקת הדם שהוא מקבל .במהלך ההריון מגיעים לתפוקה ניכרת של עד 650
מ"ל דם בכל דקה( .בסוף ההריון הרחם מקבל 10%מתפוקת הלב).
צוואר הרחם גם עובר שינויים .יש בו אלמנטים שונים מגוף הרחם .בצוואר הרחם
יש יותר רקמת חיבור ופחות רקמת שריר .צוואר הרחם מהווה את המעבר שדרכו
יצא העובר .האזור הופך רך ובצקתי ,צבעו הופך כחלחל (גדוש בכלי דם) ,בלוטות
הצוואר עוברות היפרטרופיה והיפרפלזיה (יותר הפרשות) ,ויש לו פקק רירי
שמופרש מהבלוטות ,הוא יוצא לפני הלידה כהפרשה רירית דמית .bloody show
אצל האשה מערכת הרביה פתוחה כלפי חלל הבטן ,וזרע למשל יכול להישפך
מהחצוצרות אל חלל הבטן.
הנרתיק – כמו כל שאר המערכת – יותר כלי דם ,יותר בצקת .בעבר ,אחד
הסימנים להריון היה שגניקולוג היה רואה שהנרתיק גדוש ,בצקתי וסגלגל (סימן
צ'אדוויק) .יש יותר הפרשות ,אלה הפרשות נורמליות.
השליה מווסתת את השינויים שעוברים אצל העובר ואצל האם .היא מייצרת הורמון
שמגרה את המלנוציטים ,וזה גורם לליניאה ניגרה ,ל"מסכת ההריון" – ,cholasma
מופיע ככתמים על הפנים ולרוב זה חולף ,ולהתכהות הפטמות והעטרות.
גם היפרדות הרקטוס אבדומיניס (דיאסטזיס רקטי).
גם היפראסטרוגניזם ,מופיע ,palmar erythemaול .vacular spidersזה בולט
יותר באזור הפנים והצוואר ,אבל יהיה על כל הגוף .יותר מדי נימים.
שינויים בשדיים:
גודש ומלאות כבר בשבועות הראשונים להריון ,שגשוג תאים בשד על מנת לייצר
חלב .השדיים גדלים והציור הורידי עליהם מוגבר.
עליה במשקל – ממוצע של 12-13ק"ג בכל הריון .בשליש השני והשלישי ,כחצי
קילו בשבוע.
יש עליה של נוזל חוץ תאי ,של כמות הדם (וגם בתאים ,אבל יותר נפח מתאים,
לכן יש אנמיה קלה) ,עליה במאגרי שומן וחלבון ,וכמובן שדיים ,רחם ,מסת
העובר ,מי שפיר.
*נשים מלאות עולות פחות ,ונשים רזות עולות יותר בהריון.
במקרים של רעלת הריון יש יותר צבירה של נוזלים ועולים יותר ,נהיים בצקתיים.
אגירת נוזלים:
כדי להגדיל את נפח הדם ,להתמודד עם מצבים נוספים ,צריך יותר נוזלים .גם
בשביל לשמור על תפוקת לב גדולה יותר ,צריך לאגור נוזלים .בערך שישה וחצי
ליטר.
חצי חצי בין העובר ,לאם :חצי הולכים לעובר ,וחצי לעליה בנפח הדם ,גדילת
שדיים והרחם.
איך – הורמון – ADHהורמון מונע שיתון וגם יהיה שינוי בסף הגירוי לצמא .ותהיה
ירידה באוסמולליות של הפלזמה .תופיע גם בצקת גומתית בקרסוליים (יש לחץ
על מערכת הלימפה ועל כלי הדם ,וקשה לנקז) .ניתן לעבור לשכיבה על הצד עם
רגליים מורמות ,ואז הבצקת תפחת אבל גם תעבור קצת לידיים .תהיה ירידה בלחץ
קולואידי-אוסמוטי בנוזל הבין תאי ( IVCנלחץ ע"י הרחם) – צריך לשמור על
הלחץ שהלב יוצר בפעימותיו ,וגם ע"י מומסים בדם ,כגון חלבונים (חוסר חלבונים
/רעב –> נפיחות /בצקת כי הנוזלים בורחים מכלי הדם).
פחממות – הריון הוא מצב דיאבטוגני (יש לגוף נטיה להתנהג כמו בסוכרת) .למה?
יש עליה בתנגודת פריפרית לאינסולין ,כי העובר צריך מפל ריכוזים מסוים כדי
לקלוט את זה מהאם .התנגודת נובעת מנוכחות ( HPLדומה ל ,)GHפרוגסטרון
ואסטרוגן .בצום תהיה היפוגליקמיה קלה ,ולאחר ארוחה היפרגליקמיה
והיפראינסולינמיה .והיתרון של זה הוא הארכת זמן החשיפה של העובר לגלוקוז.
זה בעצם אינסולין נגד קטכולאמינים (אדרנלין למשל ,במצבי סטרס) ,נגד
גלוקגון ,נגד סטרואידים ונגד ( HPLוהוא זה שגורם לעמידות לאינסולין ,ההורמון
הזה משתחרר מהשליה).
– Accelerated starvationמעבר מהיר בין שימוש בגלוקוז לצרכים אנרגטיים
לבין שימוש בשומנים.
סוכרת הריונית – כשיש נטיה גנטית לסוכרת ,ועדיין האשה בריאה ,אבל ההריון
דוחף אותה למצב קיצוני ,וזה משפיע על הרזרבות בגוף .זה מצב הפיך ,אבל יכול
להיות שבעתיד האשה תפתח סוכרת .אפשר לפתור את זה ע"י כמה דברים,
למשל עליה מתונה יותר במשקל בהריון.
פרקציה חופשית – כמה חומר פעיל באמת ,לא בהכרח כל החומר שיש כולו פעיל.
ספירת דם –
יכולה להיות עליה בלויקוציטים ,מערכת החיסון משתנה ,גם כדי לא לדחות את
העובר.
אשה בהריון סובלת מקרישיות יתר של הדם ,וזה נמשך גם כ 6שבועות לאחר
הלידה .חשוב – כי אם יהיה דימום בלידה מערכת הקרישה צריכה להיות פרפקט.
אבל אשה שיש לה קרישיות יתר מלכתחילה צריכה להיזהר מסתימת כלי דם,
מקרישים בריאות וכו' .לכן אשה כזו צריכה לנוח יותר לאחר הלידה – פחות תנועה
= פחות סתימה.
שינויים בכלי הדם והלב –
הדופק עולה ,תפוקת הלב עולה .חלק מזה מתבטא בירידת התנגודת ההיקפית.
במערכת הנשימה – הסרעפת עולה ,ויש פחות נפח ( RVרזידואל ווליום) .אבל
הנשימות – TVעולות .פיצוי .הנשימות יותר עמוקות ,לא יותר מהירות.
הפרוגסטרון משנה חלק מהמנגנונים במח שמשפיעים על צבירת פחמן דו חמצני,
וזה משפיע על ה רגולציה של הנשימה במח .והפחמן יורד ,וככה הלחץ שלו בדם
יורד ,והעובר יוכל "לזרוק" את הפחמן שלו החוצה.
המוגלובין – כמותו עולה אבל ריכוזו יורד .בגלל איבוד הדם בלידה.
שינויים במערכת השתן – יש עבודה טובה יותר של הכליות .הכליות דואגות למשק
המים של הגוף .הכליה מקבלת דם ,ומסננת אותו .מה היא מסננת? חומרים שיש
בו ,בעיקר מטפלת באלקטרוליטים ,בנפח הדם ומסלקת חומרים מסוימים .ובהריון
שיעור הניקוי של הכליה עולה .גם הסינון גובר ( )GFRוגם זרימת הדם לכליה (
.)RBF
הרחם נוטה לימין ,ומה לגבי האורטר? הוא נע פחות וזה חושף אותו לזיהומים,
בעיקר מצד ימין בגלל הלחץ של הרחם .לכן אם יש דלקת כלייתית בהריון היא
לרוב תהיה בצד ימין.
מערכת העיכול – צרבות ,עצירות ,בגלל לחץ תוך בטני מוגבר ופרוגסטרון שגורם
למערכת העיכול לעבוד לאט ,גם טחורים.
בכבד – שינוי באנזימים (פירוט במצגת) .אלבומין – הריכוז יורד ,הרמה הכללית
עולה.
שינויים בשלד/שריר – לורדוזיס גבי ,כאבי גב בגלל לחץ על חוליות עמוד שדרה
תחתון .רקמות החיבור נעשות יותר רפויות (כהכנה למעבר העובר דרך האגן).
יהיה ריפיון בפוביס ,גם בין הסאקרום לאגן .יכול להיות סימפיזיוליזיס בפוביס
בגלל כאבים.