‫מתקשרת לפסיכולוגיה ההומניסטית אשר יוצרת דרך מתן‬ ‫‪ )CCT ( Chaos & Complexity Theory‬מגיע במקורו מתחומי‬

‫יישומי היפנוזה בעבודתם‬ ‫משמעות‪ ,‬דרך הסימבוליקה‪ ,‬מידע מתוך הרעש‪ ,‬סדר מתוך הכאוס‪.‬‬
‫“תאוריית הכאוס” היא תאוריה שעוסקת ב”סדר” לא פחות מאשר‬
‫המטאורולוגיה‪ ,‬המתמטיקה והמדעים‪ .‬ה‪ CCT-‬מחפש להדגים‬
‫את קיומו של כוח לא ליניארי בהרבה תחומי חיים‪ .‬רעיון מרכזי‬
‫של פסיכולוגים שיקומיים‬ ‫ב”כאוס”‪ ,‬ובדטרמיניזם ללא יכולת ניבוי במערכות לא ליניאריות‬
‫(אין סתירה הכרחית בין אי‪-‬יכולת ניבוי לדטרמיניזם)‪ .‬אטלן מבהיר כי‬
‫בתאוריית הכאוס הוא שלרוב במערכות לא ליניאריות לא ניתן‬
‫לנבא את התנהגות המערכת‪ .‬מערכות לא ליניאריות הן אלו‬
‫דפנה אשכנזי ויוסי מאירסון*‬ ‫היחס והפתרון לכאוס הוא שונה בין המדעים לבין השירה והפרוזה‪.‬‬ ‫שבהן הקלט לא שווה לפלט‪ .‬ההתנהגויות של מערכות לא‬
‫המדע אינו סובל פרדוקסים והוא שואף לחסל אותם‪ ,‬בעוד שעבור‬ ‫ליניאריות הן בלתי ניתנות לשחזור‪ ,‬לא צפויות‪ ,‬לא קבועות ולא‬
‫השירה והפילוסופיה זוהי נקודת המוצא לסובייקטיביות‪ .‬במובן זה‪,‬‬ ‫יציבות‪ .‬הבדלים מזעריים בנקודת המוצא עשויים להביא להבדלים‬
‫לעתים ללמוד כישורים מוטוריים מחדש (כגון הליכה לאחר פגיעת‬ ‫עבודתו של הפסיכולוג השיקומי מכוונת לשיפור איכות חייו‪ ,‬תפקודו‬
‫הגישות הפסיכולוגיות חלוקות בין גישות פסיכולוגיות השואפות‬ ‫עצומים ולתוצאות בעלות איכות שונה ביותר‪ ,‬ללא פרופורציות‬
‫חוט שדרה)‪ ,‬להסתגל לדגמים ארגוניים סנסוריים שהשתנו (כגון‬ ‫והסתגלותו של המטופל הסובל מבעיות בריאות‪ ,‬מטראומות‬
‫ל”מדעיות” ומנסות לגלות סדר או מבנה ממשי שאותו הן מתארות‬ ‫לפערים בנקודת המוצא‪ .‬בשני העשורים האחרונים מדווח בספרות‬
‫פגיעה בתחושה‪ ,‬בראייה)‪ ,‬ולשינויים בפעילות הקוגניטיבית (כגון‬ ‫ומנכויות שונות‪ .‬פעילותו של הפסיכולוג כוללות בין היתר תמיכה‬
‫על פי תנועה כלשהי (שלבים‪ ,‬ליניאריות‪ ,‬מטוטלת ועוד)‪ ,‬לבין גישות‬ ‫על האפשרות ליישום של ה‪ CCT-‬במדעי החברה וההתנהגות‪.‬‬
‫הפרעות ביכולת הפניית הקשב‪ ,‬בזיכרון)‪ .‬במקביל לאתגרים אלו‪,‬‬ ‫בשיקום הפיזי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ ,‬הבין‪-‬אישי וההתנהגותי‪ ,‬סיוע בתהליך‬
‫הרואות במקצוע תחום שאולי קרוב למדעי הרוח‪ ,‬ולפיכך טוענות‬ ‫‪ ,1992( Butz‬אצל‪ )Livneh & Parker, 2005 :‬הראה את היישום של‬
‫מופיעות אצל המשתקם לעתים קרובות תגובות רגשיות כמו‬ ‫הקבלה וההפנמה של מצב הנכות‪ ,‬וכן טיפול בתגובות פסיכולוגיות‬
‫להבנייה סובייקטיבית ומתמקדות בה‪ .‬הקבוצה השנייה כוללת את‬ ‫הגישה הזו בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‪ .‬הוא הראה איך כאוס‬
‫דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬תגובות פוסט‪-‬טראומטיות בדרגות חומרה ובעוצמות‬ ‫שנוצרו או התגברו לנוכח הפגיעה‪ .‬עבודה טיפולית זו נעשית לעתים‬
‫הגישה הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬שאחד ממייצגיה הוא ‪Neimeyer‬‬ ‫עשוי להיות קשור במצב של חרדה מציפה‪ ,‬וכן כיצד חוויה של‬
‫שונות‪ ,‬הדורשות התייחסות טיפולית תואמת‪ .‬כל הצרכים המוזכרים‬ ‫קרובות בשיתוף ובשילוב עם צוות רב מקצועי במסגרות השיקום‬
‫)‪ (2009‬אשר מדגישה את היצירה על פני הגילוי או החשיפה של‬ ‫כאוס יכולה להיות מותמרת לצמיחה אישית‪ .‬גישה זו מתאימה‬
‫מחייבים שימוש בכלים טיפוליים רב ממדיים ואינטגרטיביים‪,‬‬ ‫השונות‪ ,‬ומחייבת התערבויות ממוקדות‪ ,‬קצרות מועד‪ ,‬המתואמות‬
‫מבנים‪ .‬המוקד הוא בהבניית משמעות ובניית נרטיב ייחודי לאדם‪,‬‬ ‫לתיאור ולהבנה של מערכות שאינן ליניאריות‪ .‬כאוס הוא ביטוי‬
‫שיאפשרו מתן מענה למטרות הטיפוליות המרובות והמשתנות תוך‬ ‫עם המהלך הכללי של התהליך השיקומי‪ .‬היפנוזה‪ ,‬בהיותה אמצעי‬
‫החי בתוך הקשר חברתי ותרבותי‪ .‬יצירת הנרטיב היא בעצם דרך‬ ‫של המקריות והאבסורד‪ .‬אטלן כותב (‪ ,1994‬עמ’ ‪ )120‬כי המהלך‬
‫כדי תהליך השיקום (ארזי מרגלית ושות’‪.)2002 ,‬‬ ‫טיפול המאפשר עבודה ממוקדת‪ ,‬המערבת ויסות תהליכים‬
‫סימבולית להתמודד עם הכאוס‪ .‬ניתן לראות את מידת ההסתגלות‬ ‫המדעי נשען על ההנחה או האמונה שהתבונה מסוגלת לחשוף‬
‫גופניים‪-‬פיזיולוגיים וכן נפשיים‪-‬פסיכולוגיים‪ ,‬יכולה לשמש כמשאב‬
‫דרך בחינת הקוהסיביות של הנרטיב בחיי הפרט ובהקשר הסביבתי‬ ‫סדר מאחורי המורכבות והכאוס שאנו חווים בעולם‪ .‬המחשבה‬
‫טיפולי חשוב בעבודתו המורכבת של הפסיכולוג השיקומי‪ .‬המאמר‬
‫תרבותי של חייו‪ .‬למרות שמודל הכאוס כמעט ולא מוזכר בספרות‬ ‫הסימבולית מרחיקה לכת עוד יותר‪ ,‬ואינה מוכנה לקבל שום דבר‬
‫מציג אפשרויות הגלומות בשילוב השימוש בהיפנוזה בעבודתו של‬
‫על אבל‪ ,‬הגישה השיקומית עשויה למצוא בפרדיגמה הזו חשיבות‬ ‫כחסר משמעות‪“ .‬הכל מתרחש כאילו אין למקרה ולאבסורד חלק‬
‫הפסיכולוג השיקומי‪.‬‬
‫לגישה המחקרית והטיפולית בתחום‪.‬‬ ‫בממשות”‪ .‬הוא מצטט את ספרבר‪ ,‬האומר‪“ :‬המחשבה הסימבולית‬
‫ ‬
‫יכולה להפוך רעש למידע”‪ .‬הגישה של אטלן‪ ,‬מתחום המדעים‪,‬‬
‫פסיכולוגיה שיקומית‬
‫הפסיכולוגים השיקומיים מהווים כיום חלק בלתי נפרד מהצוות הרב‬ ‫מקורות‬
‫מקצועי בכל מחלקות השיקום ומרכזי השיקום הגדולים בארץ‬
‫‪1 .1‬אטלן‪ ,‬ה”נ (‪ .)1994‬אלו ואלו ביקורת הדדית של המדע והמיתוס‪ ,‬ספריית אופקים‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫ובעולם‪ .‬הפסיכולוג השיקומי אמון על מתן שירותי אבחון וטיפול‬
‫לאנשים המצויים במצבי טראומה ומשבר‪ ,‬ולסובלים ממחלות‪,‬‬ ‫‪2 .2‬אמרי‪ ,‬ז’ (‪ .)2000‬מעבר לאשמה ולכפרה‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫מנכויות וממוגבלויות שונות‪ .‬מטרת הטיפול השיקומי הוא השגת‬ ‫‪3 .3‬טנן‪ ,‬ח’ (‪ .)1977‬תפיסת האתיקה האכסיסטנציאלית במישנת קארל יאספרס‪ ,‬מסדה‪.‬‬
‫תפקוד מיטבי בכל תחומי החיים‪ ,‬ומימוש מרב הפוטנציאל האפשרי‬ ‫‪4 .4‬לוינס‪ ,‬ע‪ .)1995( .‬האחריות כלפי האחר‪ .‬אתיקה והאינסופי‪ :‬שיחות עם פיליפ נמו‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫בתחום הפיזי‪ ,‬הרגשי‪ ,‬ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬החברתי‬
‫‪5 .5‬פרויד‪ ,‬ז’ (‪ .)]1917[ 2008‬אבל ומלנכוליה‪ ,‬רסלינג‪.‬‬
‫והתעסוקתי‪ ,‬וכן מילוי שעות הפנאי של המטופל (‪Gannon & Gold,‬‬
‫‪ .)1988‬פסיכולוגים שיקומיים מסייעים למשתקמים למצות את‬ ‫‪6 .6‬קאזאנצאקיס‪ ,‬נ’ (‪“ .)1999‬חייו ומעלליו של אלכסיס זורבס”‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫היכולת האישית שלהם בכל תחומי החיים‪ ,‬במהלך ההסתגלות‬ ‫‪7. Bowlby, J. (1980). Loss: sadness and depression: New York: Basic Books.‬‬
‫לשינויים שקרו להם עקב מצב הנכות‪ .‬שתי המגמות ההפוכות‬ ‫‪8. Granek, L. (2010). Grief as pathology: The evolution of grief theory in psychology from Freud to the present, History of‬‬
‫לכאורה‪ ,‬של הסתגלות וקבלת השינויים המתרחשים בחייו של‬ ‫‪psychology, 13(1), 46-73.‬‬
‫המשתקם מחד‪ ,‬ומאידך שאיפה למיצוי מרבי של הפוטנציאל הקיים‬ ‫‪9. Ferrin, J.M., Chronister, J. & Chiu, C.Y. (2011). Psychometric validation of the Multidimensional Acceptance of Loss Scale,‬‬
‫בו‪ ,‬מחייבים בסיס תאורטי תואם לעבודה הטיפולית המורכבת‪.‬‬ ‫‪Clinical Rehabilitation, 25, 166-174.‬‬
‫תאוריות מקובלות בעולם השיקומי כיום‪ ,‬העוזרות להתמודד עם‬ ‫‪10. Lindemann, E. (1944). Symptomatology and management of acute grief. American Journal of Psychiatry, 101, 141-148.‬‬
‫מורכבות זו‪ ,‬כוללות שימוש במודלים של עיבוד אבל על האובדנים‬
‫‪11. Livneh, H. & Parker, R. M. (2005). Psychological Adaptation to Disability: Perspectives From Chaos and Complexity Theory,‬‬
‫(‪ )Katz & Florian, 1987; Rubin, 1999‬ותאוריות של התמודדות‬ ‫‪Rehabilitation Counseling, 49, 17-28.‬‬
‫עם מצבי לחץ (‪ )Lazarus & Folkman, 1984‬לצד הגישות השמות‬
‫‪12. Neimeyer, R.A., Burke, L.A., Mackay, M.M. & van Dyke Stringer, J.G. (2009). Grief Therapy and the Reconstruction of Meaning:‬‬
‫דגש על איתור והעצמת כוחותיו ויכולותיו של המטופל (נאמן ושות’‪,‬‬
‫‪From Principles to Practice, Journal of Contemporary Psychotherapy, 40, 73-78.‬‬
‫‪.)2011‬‬
‫המגמה שעליה מצביעים ארזי‪-‬מרגלית ושות’ (‪ ,)2002‬של הצורך‬ ‫‪13. Niemeier, J.P., Kennedy, R.E., Mckinley,.W.O. & Cifu, D.X. (2004). The Loss Inventory: preliminary reliability and validity data‬‬
‫‪for a new measure of emotional and cognitive responses to disability, Disability and Rehabilitation, 26, 614-623.‬‬
‫ביישום מודלים רב ממדיים‪ ,‬ביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאליים לטיפול‬
‫היפנוזה כאמצעי טיפול‬ ‫במשתקמים‪ ,‬מחדדת מורכבות נוספת המאפיינת את עבודתו‬ ‫‪14. Olshansky, S. (1962). Chronic sorrow: a response to having a mentally deficient child. J Soc Casework; 43, 191-193.‬‬
‫היפנוזה מלווה את האנושות כאמצעי טיפול כבר אלפי שנים‪,‬‬ ‫של הפסיכולוג השיקומי‪ .‬בתקופה הקצרה (כמה שבועות עד‬ ‫‪15. Roos, S. (2002). Chronic Sorrow: a living loss, New York: Brunner- Routledge.‬‬
‫וקרוב למאתיים שנה נמצאת בשימוש רפואי ופסיכולוגי (& ‪Pintar‬‬ ‫חודשים ספורים) שבה נמצא המשתקם במסגרות השיקומיות‪,‬‬ ‫‪16. Rubin, S. (1981). A two-track model of bereavement: Theory and application in research, American Journal of Orthopsychiatry,‬‬
‫‪ ,)Lynn, 2008‬אך רק מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת‬ ‫ומטופל על ידי צוות רב מקצועי‪ ,‬קיים הכרח להתייחס למישורים‬ ‫‪51, 101-109.‬‬
‫היפנוזה הוכרה על ידי הארגונים המקצועיים המרכזיים בארצות‬ ‫הגופניים והנפשיים שלו במקביל‪ .‬בתהליך השיקום על האדם‬ ‫‪17. Strobe, M. & Schut, H. (1999). The dual process model of coping with bereavement: rationale and description, Death Studies,‬‬
‫‪23, 197-224.‬‬
‫* דפנה אשכנזי‪ ,‬פסיכולוגית שיקומית מדריכה‪ ,‬מחלקת אשפוז יום‪ ,‬בית לוינשטיין‪ ,‬רעננה‪.y_shk@netvision.net.il, 052-3335036 .‬‬
‫‪18. Vitz, P. (1996). Back to human dignity: From modem to post-modern psychology, Intercollegiate Review, 31, 15-23.‬‬
‫יוסי מאירסון‪ ,‬פסיכולוג קליני מומחה‪ ,‬מורשה לטיפול‪ ,‬למחקר ולהוראת היפנוזה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬היפנוקליניק‪.‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫‪- 41 -‬‬ ‫‪- 40 -‬‬
‫מהריח באוויר ועד לאופן שבו האבנים הקטנות בשביל נמחצות‬
‫תחת רגליה‪ .‬היא העירה שחשה לא מחוברת (מנותקת) מפלג גופה‬
‫השמאלי‪“ ,‬כאילו זה רדום”‪ ,‬ואמרה שיותר קל עבורה לאחוז (‪to‬‬
‫‪ )grip‬בידה השמאלית כשהיא מתמקדת ויזואלית על היד‪ .‬סוגסטיה‬
‫היפנוטית ראשונית כוונה למודעות ולקישור (‪ )connectivity‬גבוהים‬
‫יותר עם היד המשותקת‪ .‬במהלך‬
‫הטיפול ההיפנוטי המטופלת גילתה‬
‫עצמאות בשימוש שלה בדמיון‪,‬‬
‫וכשנשאלה מה היא מדמיינת‪,‬‬
‫היא תיארה את התיאור הבא‪“ :‬אני‬
‫יכולה לראות חוטים (‪ )wires‬אפורים‬
‫בתוך הזרוע שלי המחוברים ליד‬
‫שלי‪ .‬החוטים מסובכים זה בזה‬
‫בערבוביה‪ ,‬ואני לא יכולה לומר מה‬
‫הולך לאן”‪ .‬לנוכח דיווח זה שהצביע‬
‫על הקושי שלה להבחין בין החוטים‪,‬‬
‫ניתנו סוגסטיות לצבוע את החוטים‪,‬‬
‫אחד בכל פעם‪ ,‬ולהוסיף תוויות‬
‫שיצביעו לאן הולך כל חוט‪ ,‬למשל‬
‫לאיזו אצבע וכדומה‪ ,‬הדבר נעשה‬
‫במטרה להגביר את המודעות‬
‫לתהליכים הגופניים ולקישוריות‬
‫עם היד‪ .‬המטופלת דיווחה על‬
‫מודעות גבוהה יותר ליד שלה‬
‫אחרי התהליך הזה‪ .‬במהלך פגישה‬
‫היפנוטית נוספת היא דמיינה שוב‬
‫את החוטים בזרוע שלה‪ ,‬אבל‬
‫שלחה “אותות ירוקים למטה לכיוון‬
‫היד” דרך החוטים כדי “לפתוח”‬
‫את האצבעות שלה‪ ,‬ואותות אדומים בחזרה למעלה למוח שלה‪,‬‬
‫כשהגיע הזמן להפסיק תנועה‪.‬‬
‫המדדים של התפקוד המוטורי שבהם השתמשו החוקרים היו‬
‫מדדים של כוח אחיזה (‪ )Grip‬מקסימלי של היד‪ .‬המדדים הללו הראו‬
‫עלייה דרמטית לאחר הפגישות ההיפנוטיות (כמעט פי ‪ 3‬בממוצע‪,‬‬
‫יחסית למדידת הבסיס טרם הטיפול) עם שימור יפה של ההישג‬
‫בפגישות המעקב (פי ‪ 2‬בממוצע יחסית למדידת הבסיס טרם‬
‫הטיפול)‪ .‬כשהמטופלת נשאלה לגבי השינויים במהלך ההיפנוזה‬
‫היא אמרה‪“ :‬אני מגיבה לאיך שהזרוע שלי מגיבה” והמשיכה‬
‫לתאר זאת כ”הולכת עם הזרימה”‪ .‬היא דיווחה על מודעות גבוהה‬
‫יותר לתנועות האצבעות שלה ועל הפחתה בתחושת הרדימות‪.‬‬
‫היא שמה לב שמחשבתה לעתים נודדת כאשר היא משתמשת‬
‫בידה השמאלית‪ ,‬ושההיפנוזה סייעה לה לשמור על מיקוד‪ .‬במקרה‬
‫המתואר‪ ,‬ההתערבות ההיפנוטית תרמה לנבדקת מבחינת התחושה‬
‫הסובייקטיבית‪ :‬שיפור ביכולת הקשב והריכוז ושיפור במודעות‬
‫ובתחושת הקישור ליד שלה‪ .‬זאת בנוסף לשיפור התפקודי‬
‫האובייקטיבי‪ ,‬שנמדד בשיפור בכוח האחיזה של היד הפגועה‪.‬‬
‫כהדגמה בחרנו להביא את מטופלת מספר ‪ 3‬שהשתתפה במחקר‪.‬‬
‫המקרה השני מדגים את האופציה לקדם היבטים של ההסתגלות‬
‫הפסיכולוגית לנכות תוך היעזרות בהיפנוזה‪ .‬כאמור בהקדמה‪ ,‬היבט‬
‫זה הוא אחת המטרות המרכזיות של הטיפול הפסיכולוגי השיקומי‪,‬‬
‫והמקרה הבא מדגים את הפוטנציאל של ההיפנוזה לקדם ולהאיץ‬
‫תהליכים תרפויטיים‪-‬שיקומיים‪ .‬זהו תיאור של פגישה טיפולית אחת‬
‫(שנערכה על ידי ד”א)‪ ,‬שבה נעשתה התערבות היפנוטית כחלק‬
‫‪- 43 -‬‬
‫רגשיות נפשיות ‪ -‬למשל‪ ,‬ויסות אפקט ורגשות שליליים (חרדה‪,‬‬ ‫נחשבת ל”טיפול כשלעצמו”‪ .‬כבכל טיפול‪ ,‬כך גם בטיפול שבו נעשה‬ ‫הברית ובעולם ככלי פסיכולוגי ורפואי יעיל‪ ,‬והיא ממשיכה לשמש‬
‫דיכאון)‪.‬‬ ‫שימוש בהיפנוזה ‪ -‬יש להגדיר את מטרת ההתערבות הטיפולית‪,‬‬ ‫גם היום כאמצעי תרפויטי נתמך ראיות (;‪Barabasz et al., 2010‬‬
‫בכל שלושת התחומים הללו תוארו ונעשו התערבויות היפנוטיות‬ ‫ולפעול בהתאם למודל פסיכותרפויטי שבו המטפל מעורה‪ ,‬ואשר‬ ‫‪.)Yapko, 1994‬‬
‫מוצלחות בסטינג שיקומי (‪ .)Appel, 2003‬במאמר הזה נציג ונתאר‬ ‫תואם להתערבות הטיפולית המסוימת ולמאפייני אישיותו של‬ ‫היפנוזה לעתים מוגדרת כהליך שבו המהפנט מנחה את המהופנט‬
‫דוגמאות להתערבויות שיקומיות משני התחומים הראשונים‪.‬‬ ‫המטופל (‪ .)Voit & DeLaney, 2004‬בהתאם לכך‪ ,‬הטיפול באמצעות‬ ‫לבצע שינויים בחוויות הסובייקטיביות שלו‪ ,‬בתחושותיו‪ ,‬ברגשותיו‪,‬‬
‫היפנוזה במסגרות השיקומיות יותאם למטרות שאותן נרצה להשיג‬ ‫במחשבותיו וכן בהתנהגותו‪ .‬לעתים קרובות האדם המהופנט יכול‬
‫בשיקום‪ ,‬והטיפול יהיה על פי המודלים והידע הפסיכולוגי‪-‬שיקומי‪,‬‬ ‫אף ללמוד לווסת תהליכים גופניים ונפשיים אלו באופן עצמאי תוך‬
‫כפי שפורט לעיל‪.‬‬ ‫שימוש בהיפנוזה עצמית (‪.)Green et al., 2005‬‬
‫בתחום השיקום קיימים יישומים רבים להיפנוזה‪,(2003) Apple .‬‬ ‫באופן סכמתי מאוד ניתן לחלק את הטיפול תוך שימוש בהיפנוזה‬
‫למשל‪ ,‬סקר בפירוט רב התערבויות היפנוטיות שנעשו במשך‬ ‫לארבעה שלבים עיקריים‪:‬‬
‫עשרות שנים בהקשרים שיקומיים‪ ,‬וכן תיאר התערבויות היפנוטיות‬ ‫‪ .1‬יצירת הטרנס ההיפנוטי אצל המטופל וויסותו (העמקה); ‪ .2‬שימוש‬
‫שהוא מבצע במערך השיקומי לצורך קידום הביצוע של מטופלים‪,‬‬ ‫טיפולי בטרנס ההיפנוטי שמטרתו להביא לשינוי טיפולי רצוי; ‪.3‬‬
‫למשל‪ :‬הגדלת טווח התנועה‪ ,‬הפחתת טונוס שרירי‪ ,‬לימוד רצף‬ ‫שימוש בסוגסטיות פוסט‪-‬היפנוטיות המשמרות את השינוי שהושג‬
‫תנועות וקואורדינציית תנועה במשימות לבוש עצמי‪ ,‬קידום כישורי‬ ‫בטיפול‪ ,‬ומאפשרות להיתרם ממנו גם מחוץ למפגש הטיפולי; ‪.4‬דה‪-‬‬
‫ניידות למשתמשים בפרוטזה דרך תרגול קוגניטיבי של שיווי משקל‬ ‫היפנוטיזציה‪ ,‬שלב שמטרתו רה‪-‬אוריינטציה של המטופל והעברתו‬
‫ועוד‪ ,(2006) Diamond et al. .‬הציגו דיווח איכותני לפיילוט מחקר‬ ‫לתפקוד יומיומי רגיל בגמר המפגש ההיפנוטי (‪.)Yapko, 1994‬‬
‫קליני‪ ,‬שביצעו על חולים לאחר אירוע מוחי במצב כרוני‪ .‬הכותבים‬ ‫לצורך יצירת הטרנס ההיפנוטי המטפל ישתמש לרוב באינדוקציות‬
‫הראו כיצד נעשה שימוש מותאם בהליך היפנוטי מובנה‪ ,‬לצורך‬ ‫שונות (פרוצדורות מילוליות או לא מילוליות‪ ,‬המאפשרות למהופנט‬
‫שיפור ב”חוסר שימוש נלמד” בגפה עליונה משותקת של החולים‬ ‫להפחית מעורבות עם התפקוד היומיומי שלו ולהגביר קשב‬
‫הללו‪ .‬בתום הטיפול נצפו שיפורים איכותיים בתפקוד המוטורי‬ ‫לתהליכים פיזיולוגיים ונפשיים)‪ ,‬ובמהלך הטרנס ההיפנוטי ייעזר‬
‫הקשורים לטווח תנועה מוגדלת‪ ,‬עלייה בכוח אחיזה והפחתה‬ ‫בסוגסטיות‪ ,‬שהן אמצעי התקשורת (השיח) בינו לבין המטופל‬
‫בספסטיות של הגפה המשותקת‪ .‬המטופלים דיווחו באופן עקבי‬ ‫במהלך הטרנס ההיפנוטי‪.‬‬
‫גם על נקודת מבט ומוטיבציה משופרת‪ ,‬מודעות גדולה יותר לגוף‪,‬‬ ‫הפנומנולוגיה של הטרנס ההיפנוטי כוללת לעתים קרובות תופעות‬
‫ורמת מאמץ מופחתת לה נדרשו לצורך הפעלת היד‪(1999) Medd .‬‬ ‫במישור הגופני פיזיולוגי (למשל‪ ,‬רפיון שרירים‪ ,‬שינויים בקצב‬
‫סקר ותיאר שימוש מוצלח בהיפנוזה לטיפול בסובלים מהפרעות‬ ‫הנשימה ובדופק)‪ ,‬שינויים ועיוותים בתחושה ובתפיסה (למשל‪,‬‬
‫תנועה‪ :‬פרקינסון‪ ,‬טורט ודיסטוניות‪ ,‬וניסה להעלות השערות לגבי‬ ‫שינויים בתחושות כובד הגוף‪ ,‬שינויים בתחושת הזמן והסביבה)‪,‬‬
‫המנגנונים הפיזיולוגיים והנוירולוגיים שעומדים בבסיס השינוי‬ ‫שינויים בהתנהגות (למשל‪ ,‬תנועתיות לא רגילה‪ ,‬או הימצאות‬
‫החיובי והמתמיד שחל לאחר ההתערבות ההיפנותרפויטית‪Tan .‬‬ ‫בתנוחה לא רגילה)‪ ,‬בקוגניציה (למשל‪ ,‬אמנזיה‪ ,‬היפרנזיה‪ ,‬ירידה‬
‫‪ )2014( et al.‬תיארו ניסוי מבוקר‪ ,‬שבו נצפתה הצלחה טיפולית‬ ‫בחשיבה ביקורתית)‪ ,‬ובממד הרגשי והבינאישי (למשל‪ ,‬נגישות רבה‬
‫משמעותית בשימוש בהיפנוזה בחולים הסובלים מכאב גב תחתון‬ ‫יותר לרגשות‪ ,‬קשר מיוחד עם המהפנט) (‪Hammond, 1990; Yapko,‬‬
‫תיאורי מקרה‬ ‫כרוני‪ ,‬לעומת קבוצת בקרה שטופלה בביופידבק‪)2014( Navon .‬‬ ‫‪ .)2012‬המטפל ישתמש בתופעות הנ”ל או יעודד את היווצרותן‬
‫לשם הדגמה של שימוש בהיפנוזה בשיקום נביא שני תיאורי מקרה‪.‬‬ ‫התייחס ליישום היפנוזה בשינוי עמדות של מטופלים כלפי מצבם‬ ‫בהתאם לצורכי הטיפול‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬מדגים את תחום השגת מטרות בשיקום‪ .‬בחרנו להדגים‬ ‫הבריאותי‪ ,‬בהתאם למודל מחלה‪/‬אי מחלה שפיתח‪ ,‬עם אנשים‬ ‫יישומים של היפנוזה בתחום הרפואי הם רבים ומגוונים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫תחום זה על ידי תיאור מקרה מתוך מאמר של פיילוט מחקרי‪,‬‬ ‫הסובלים ממחלות ומנכויות‪ )2008 ;2005( Rossi .‬מציג התייחסות‬ ‫במצבי כאב‪ ,‬כתחליף או כזרז לתרופות אנלגטיות (משככות כאב)‪,‬‬
‫בין היתר בשל האפשרות להמחיש תוצאות מדידות של עבודה‬ ‫תיאורטית עכשווית‪ ,‬הנוגעת לחקירת הקשרים בין פעילות מנטלית‪,‬‬ ‫ככלי עזר לשיפור היענות לטיפולים ולפרוצדורות רפואיות‪ ,‬לתמיכה‬
‫בהיפנותרפיה בשירות השיקום‪ .‬השני‪ ,‬מקרה טיפולי של הכותבת‬ ‫לפעילות נוירולוגית או פיזיולוגית במוח ולשינויים גנטיים בעקבות‬ ‫בתהליכי החלמה לאחר טראומה גופנית‪ ,‬ניתוח או כוויות‪ ,‬כטיפול‬
‫הראשונה (ד”א)‪ ,‬המתאר התערבות היפנוטית מתחום ההסתגלות‬ ‫פסיכותרפיה‪ .‬הוא מתייחס לאפשרות של היווצרות שינויים‬ ‫תומך במחלות כרוניות ואונקולוגיות‪ ,‬ובמצבים סומטופורמיים‪.‬‬
‫הפסיכולוגית לנכות‪.‬‬ ‫מוחיים‪ ,‬בין היתר בהקשר לשיקום מוחי לאחר שבץ‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫גם בתחום הפסיכותרפויטי היפנוזה משמשת ככלי יעיל לטיפול‬
‫המקרה הראשון נלקח מהמאמר של ‪,)2006( Diamond et al.‬‬ ‫בהיפנותרפיה יצירתית להאצת התהליך הנוירולוגי והגנטי השיקומי‪.‬‬ ‫בחרדות‪ ,‬במצבים של אובדן ושכול‪ ,‬בהפרעות דיכאון ובמצבים‬
‫המתאר מחקר פיילוט על ‪ 6‬מטופלים לאחר אירוע מוחי‪ ,‬שקיבלו‬ ‫רוב התיאורים של היפנותרפיה בשיקום מדווחים כי חל שיפור ניכר‬ ‫פוסט‪-‬טראומטיים‪ ,‬כמו גם כאמצעי להגברת מוטיבציה לשינוי‬
‫טיפול בהיפנוזה‪ .‬כל המטופלים במחקר היו לפחות ‪ 6‬חודשים‬ ‫ומתמיד בסימפטומים השונים של המחלות והנכויות‪ ,‬לאחר פגישות‬ ‫(‪.)Brown, 2009; Heap & Kottiyattil, 2002‬‬
‫לאחר האירוע המוחי (מצב כרוני)‪ ,‬וללא חסר קוגניטיבי משמעותי‪.‬‬ ‫היפנותרפויטיות ספורות‪ .‬עוד הם מדווחים על שיפור בדימוי העצמי‪,‬‬
‫הפרוטוקול הניסויי כלל‪ 4 :‬פגישות כדי לבסס תפקוד מוטורי‬ ‫במצב הרוח ובהסתגלות התפקודית בתחומי החיים השונים‪.‬‬ ‫היפנוזה בשיקום‬
‫(‪ 4 ,(baseline‬פגישות של התהליך ההיפנוטי; ‪ 4‬פגישות מעקב‪,‬‬ ‫ניתן לחלק את ההתערבויות ההיפנוטיות בשיקום באופן כללי‬ ‫בשל היותה של ההיפנוזה אמצעי טיפול המאפשר למטפל‬
‫כדי לבדוק שינויים בתפקוד המוטורי אחרי ההתערבות‪ .‬הפגישות‬ ‫לשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫(המהפנט) להתמקד בתהליכים הנפשיים והגופניים של המטופל‬
‫הטיפוליות התקיימו למשך כשעה‪ ,‬פעם עד פעמיים בשבוע‪.‬‬ ‫‪ .1‬התערבויות שמקדמות את השגת המטרות השיקומיות הפיזיות‬ ‫כאחד‪ ,‬לעודד נגישות‪ ,‬ביטוי והכלה של רגשות מורכבים‪ ,‬וכן‬
‫‪ -‬למשל‪ ,‬קידום התפקוד הביצועי על ידי סיוע בלמידת דגמי תנועה‬ ‫לאפשר הקשבה ואף השפעה על תהליכים גופניים ופיזיולוגיים‬
‫המטופלת בת ‪ ,63‬המיפרזיס שמאלי‪ 39 ,‬חודשים לאחר האירוע‬ ‫מוטורית חדשים‪ ,‬שינוי בדגמי תנועה לא יעילים‪ ,‬הגדלת טווח‬ ‫שלרוב אינם נגישים באופן מוכוון על ידי המטופל (‪Barabasz et al.,‬‬
‫המוחי‪ .‬כמעט ללא יכולת להניע את הגפה המשותקת (השמאלית)‬ ‫התנועה‪ ,‬הפחתת טונוס שרירים‪ ,‬וכמובן‪ ,‬קידום ההיענות לטיפול‪ ,‬בין‬ ‫‪ ,)2010‬נראה כי היפנוזה היא אמצעי טיפול מתאים מאוד לשימוש‬
‫ונזקקה לכיסא גלגלים‪ .‬לצורך אינדוקציה היפנוטית נעשה שימוש‬ ‫היתר על ידי ויסות השליטה בכאב‪.‬‬ ‫בשדה השיקומי‪ ,‬כפי שתואר בהקדמה‪ .‬שימוש בהיפנוזה יכול לעזור‬
‫בקיבעון עיניים (‪ )eye fixation‬ובספירה לאחור‪ .‬לצורך העמקה‬ ‫‪ .2‬התערבויות שמעודדות את ההסתגלות הפסיכולוגית לנכות ‪-‬‬ ‫למטפל ליזום התערבויות ממוקדות וקצרות יחסית‪ ,‬וגם בהיבט הזה‬
‫היפנוטית (ויסות הטרנס ההיפנוטי) התבצעה ויזואליזציה של הליכה‬ ‫למשל‪ ,‬הפחתת תחושת סטרס‪ ,‬קידום תחושת עצמי קומפטנטי‪.‬‬ ‫היא מתאימה לשימוש במציאות השיקומית‪.‬‬
‫בשביל מתפתל אהוב‪ ,‬תוך כדי הוראות לשים לב לכל פרט‪ ,‬החל‬ ‫‪ .3‬התערבויות היפנוטיות בשיקום יכולות לשמש לטיפול בתגובות‬ ‫בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬בקרב חלק מהמטופלים‪ ,‬היפנוזה איננה‬
‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬
‫‪- 42 -‬‬
 ‫הידיים) במישור הפונקציונלי ולא במישור החרדתי‪ .‬מחפש דרכים‬ ‫מטיפול נמשך‪ ,‬ארוך טווח‪ ,‬במרפאה‪.‬‬
‫לעקוף את חוסר התפקוד‪ ,‬לא מרחם על עצמי‪ .‬יש לי בשבוע‬ ‫מטופל כבן ‪ ,60‬סובל זה שנים אחדות ממחלה ניוונית פרוגרסיבית‬
‫מקורות‬ ‫האחרון ‪.”Peace of mind‬‬ ‫המתבטאת בחולשת שרירים‪ .‬התקדמות המחלה היא הדרגתית‬
‫ההתערבות ההיפנוטית במקרה זה סייעה למטופל להפחית‬ ‫ואיטית‪ .‬הוא מתהלך בעזרת קביים‪ ,‬ומתפקד באופן עצמאי‬
‫‪1 .1‬ארזי‪-‬מרגלית‪ ,‬ד’‪ ,‬רפופורט‪ ,‬ש’‪ ,‬נאמן‪ ,‬ד’‪ ,‬פרידמן‪ ,‬א’‪ ,‬צדוק‪ ,‬נ’‪ ,‬עזריה‪ ,‬מ’ ועורי‪ ,‬א’ (‪ .)2002‬התגובה הנפשית לנכות גופנית‪ .‬בתוך‪:‬‬ ‫את תחושת המתח שהמצב המשתנה עורר‪ ,‬ולבחון את מצבו‬ ‫אך באיטיות‪ .‬המטופל‪ ,‬אשר מתמודד עם מצבו באופן רציונלי‬
‫נכות נפשית‪ ,‬היבטים רפואיים‪ ,‬מחקריים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬משפטיים ושיקומיים (‪ .)201-257‬ישראל‪ :‬משהב”ט‪.‬‬
‫התפקודי הפיזי הריאלי‪ .‬ההתערבות ההיפנוטית אפשרה שינוי‬ ‫ופונקציונלי מאוד‪ ,‬בחר מיוזמתו לפרוש מעבודתו לאחר שהמחלה‬
‫‪2 .2‬נאמן‪ ,‬ד’‪ ,‬פורת‪ ,‬ע’‪ ,‬שרגא‪ ,‬ע’‪ ,‬רותם‪ ,‬צ’ ופורן‪ ,‬ר’ (‪ .)2011‬שיקום פסיכולוגי לאחר פגיעה גופנית‪ :‬תאוריה ומעשה‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬עורי‬ ‫בקשב שלו לשינויים המתרחשים בגופו מחד‪ ,‬ושינוי בעמדה שלו‬ ‫אובחנה‪ ,‬ובעת הטיפול עוסק באופן קבוע בתרגול גופני ובפעילויות‬
‫(עורך)‪ ,‬יסודות ברפואה שיקומית (‪ .)517-531‬תל אביב‪ :‬מרכז רפאי רעות ודיונון‪.‬‬ ‫לגבי תפיסת העתיד מאידך‪ .‬האינדוקציה ההיפנוטית אפשרה לו‪,‬‬ ‫פנאי‪ ,‬לרוב בעזרת המחשב‪ .‬בפגישה סיפר שמזה כמה ימים חש‬
‫באופן התנסותי‪ ,‬לבחון כיצד ניתן לווסת תחושות גופניות שונות‪.‬‬ ‫החמרה ביכולת תפקוד הידיים‪ .‬הוא ביטא חשש ופחד‪ ,‬במיוחד על‬
‫‪3. Appel, P.R. (2003). Clinical hypnosis in rehabilitation. Seminars in Integrative Medicine, 1 (2): 90-105.‬‬
‫ההתערבות ההיפנוטית‪ ,‬באמצעות שימוש ברגרסיה היפנוטית‬ ‫רקע הציפייה להחמרה במצבו הפיזי עד כדי אובדן העצמאות‪ .‬עבור‬
‫‪4. Barabasz, A. F., Olness, K., Boland, R., & Kahn, S. (Eds.). (2010). Medical Hypnosis Primer: Clinical and Research‬‬ ‫שהתרחשה במהלך ההעמקה‪ ,‬אפשרה שימוש במשאב נפשי‪-‬אישי‬ ‫המטופל עוצמת התגובה הרגשית לא הייתה נוחה‪ .‬היא לא אפשרה‬
‫‪Evidence (1st ed.). Routledge.‬‬ ‫של המטופל‪ ,‬שקשור לימי ילדותו‪ ,‬כדי לפתח עמדה כלפי העתיד‪.‬‬ ‫לו לתפקד ברמה מיטבית‪ ,‬ולכן הוא שאף להפחיתה‪ .‬הוחלט להיעזר‬
‫עמדה עם מבט נינוח יותר‪ ,‬ללא מחשבות שליליות או פחדים‪ .‬כל אלו‬ ‫בהיפנוזה בכדי לסייע לו להפחית את עוצמת המתח הרגשי‪,‬‬
‫‪5. Brown, D. C. (2009). Advances in the Use of Hypnosis for Medicine, Dentistry and Pain Prevention/Management (1st ed.).‬‬
‫סייעו למטופל לחזור ולהשתמש באופן יעיל במנגנוני ההתמודדות‬ ‫דבר שיאפשר לו להמשיך ולהתמודד עם המצב באופן הפרקטי‬
‫‪Crown House Publishing.‬‬
‫הרציונליים והפרקטיים המאפיינים אותו ביומיום‪ ,‬וחיזקו את תחושת‬ ‫והרציונלי המאפיין אותו‪ ,‬תוך מיצוי פוטנציאל התפקוד הקיים‪.‬‬
‫‪6. Gannon, S. & Gold, JR. (1988). Rebirth: The rehabilitation process. Professional psychology: research and practice, 19‬‬ ‫היכולת והמסוגלות שלו להמשיך ולקבל את מחלתו ואת מצבו‬ ‫לצורך אינדוקציה היפנוטית נעשה שימוש בהדמיית מקום בטוח‬
‫‪(6): 632-636.‬‬ ‫הפיזי‪.‬‬ ‫(בחדר עבודתו‪ ,‬שם חש נינוח‪ ,‬שקט‪ ,‬ולפי דבריו‪“ :‬שם לא מרגיש‬
‫נכה”)‪ ,‬זאת לשם שיקום תחושת הביטחון הגופני של המטופל‪,‬‬
‫‪7. Green, J. P., Barabasz, A. F., Barrett, D., & Montgomery, G. H. (2005). Forging ahead: the 2003 APA Division 30 definition‬‬
‫שתאפשר בהמשך ההתערבות לעזור לו להגיב באופן תואם‬
‫‪of hypnosis. The International Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, 53(3), 259–264.‬‬
‫למצבו הגופני‪ .‬לצורך העמקה היפנוטית התבצעה ויזואליזציה של‬
‫‪8. Diamond, S.G., Davis, O.C., Schaechter, J.D. & Howe, R.D. (2006). Hypnosis for rehabilitation after stroke: Six case‬‬ ‫עלייה במדרגות בית ילדותו‪ ,‬למרפסת העליונה של הבית‪ .‬בפגישה‬
‫‪studies. Contemp. Hypnosis, 23(4): 173-180.‬‬ ‫קודמת סיפר שמקום זה מהווה עבורו מקום בטוח‪ ,‬אהוב‪ ,‬נוח ונעים‬
‫(אהב בתור ילד לעלות לשם‪ ,‬להסתכל על האנשים שעוברים‪,‬‬
‫‪9. Hammond, D.C. (1990). Handbook of Hypnotic Suggestions and Metaphors (1st ed.). W.W. Norton & Co.‬‬
‫לחלום)‪ .‬במהלך הכניסה לטרנס דיווח על שינויים תפיסתיים‬
‫‪10. Heap. M. & Kottiyattil, K., A. (2002). Hartland’s Medical and Dental Hypnosis (4th ed.). Churchill Livingstone.‬‬ ‫בשמיעה (רעש טפטוף ברז מים שהפריע בתחילת הפגישה נעלם)‪,‬‬
‫בראייה (דיווח שרואה עיגולים וצבעים שונים) ובתחושה של הגוף‬
‫‪11. Katz, S. & Florian, V. (1987). A comprehensive theoretical model of psychological reaction to loss. Int. Psychiatry in‬‬ ‫(חש חסר משקל)‪ .‬לדבריו לא חש פחד או התרגשות אלא “תחושה‬
‫‪Medicine, 16 (4): 325-345.‬‬
‫ניטרלית‪ .‬מין ריקנות ממחשבות”‪ .‬שינויים אלו בחושים חוזקו על ידי‬
‫‪12. Lazarus, R.S. & Folkman, S. (1984). Stress appraisal and coping. New York: Springer.‬‬ ‫המטפלת כהכנה לקראת ההתערבות הטיפולית‪ .‬במהלך ההעמקה‬
‫ההיפנוטית הגיע בדמיונו למרפסת גג בית ילדותו‪ .‬כאן למעשה‬
‫‪13. Medd, D.Y. (1999). Hypnosis with selected movement disorders. Contemporary Hypnosis, 16 (2): 81-86.‬‬ ‫נעשה שימוש ברגרסיה היפנוטית (החייאת חוויות משמעותיות‬
‫‪14. Navon, S. (2014) The Illness/Non-Illness Model: Hypnotherapy for Physically Ill Patients. American Journal of Clinical‬‬ ‫מהעבר)‪ :‬היזכרות בתחושות הנעימות של ביטחון‪ ,‬רוגע ורגשות‬
‫‪Hypnosis, 57(1): 68-79.‬‬ ‫חיוביים מתקופת הילדות‪ ,‬בהקשר לעתיד‪ .‬תחושות אלו שימשו‬
‫כמשאב טיפולי בהמשך‪ .‬בשלב ההתערבות הטיפולית ניתנה‬
‫‪15. Pintar, J. & Lynn, S. J. (2008). Hypnosis: a brief history. Wiley-Blackwell.‬‬ ‫למטופל סוגסטיה היפנוטית שכיוונה להפנות את תשומת לבו‬
‫‪16. Rossi, E.L. (2005). The memory trace reactivation and reconstruction theory of therapeutic hypnosis: The creative replaying‬‬ ‫לידיים‪ .‬כשהוא מצוי בתוך הטרנס‪ ,‬במצב רגוע‪ ,‬יוכל לבדוק את‬
‫‪of gene expression and brain plasticity in stroke rehabilitation. Hypnos. 32 (1): 5-16.‬‬ ‫השינויים הפיזיים בידיים באופן ענייני ויעיל יותר‪ .‬הוא החל מתאר‬
‫את התחושות השונות ואת ההבדלים בין שתי הידיים‪ .‬הדיבור היה‬
‫‪17. Rossi, E. L. & Rossi, K.L. (2008). A New Neuroscience Model of the Four Stage Creative Process in the Humanities, Science‬‬ ‫אסוציאטיבי (אופן דיבור שאינו מאפיין אותו כלל ביומיום)‪ .‬סיפר על‬
‫‪& Psychotherapy. In: Rossi & rossi (Eds), The new neuroscience of psychotherapy, therapeutic hypnosis & rehabilitation: A‬‬ ‫קושי להזיז את הידיים (“בשביל להזיז צריך לגייס את כל הכוחות‪,‬‬
‫‪creative dialogue with our genes (pp.10-17). The Milton H. Erickson Institute of the California Central Coast.‬‬
‫לסיכום‬ ‫לא בא לי לעשות את זה”)‪ ,‬תיאר כאב מסוים ביד שמאל‪ ,‬ואת‬
‫‪18. Rubin, S. (1999). The two-track model of bereavement: Overview, retrospect, and prospect. Death Studies, 23(8): 681-‬‬ ‫הפסיכולוגים השיקומיים הם כיום חלק חשוב מהצוות הרב מקצועי‬ ‫הידיים כמצויות ב”חלל”‪ .‬המצב עבורו היה “לא יותר מדי מטריד‪.‬‬
‫‪714.‬‬ ‫במרכזי השיקום הגדולים בארץ‪ .‬התערבויות טיפוליות ממוקדות‬ ‫מקבל אותו”‪ .‬לקראת סוף הפגישה התבצע עיגון (לימוד המטופל‬
‫שינוי‪ ,‬מגובות מחקרית‪ ,‬מבוססות תיאוריה והמערבות קשר גוף‪-‬‬ ‫להפיק תחושות רצויות באמצעות הליך מקוצר של היפנוזה עצמית‬
‫‪19. Tan, G., Rintala, D.H., Jensen, M.P., Fukui, T., Smith, D. & Williams, W. (2014). A randomized controlled trial of hypnosis‬‬ ‫נפש ‪ -‬הכרחיות כדי למצב את עבודת הפסיכולוג בשורה אחת עם‬ ‫גם מחוץ לחדר הטיפול) לתחושה הנעימה בגוף ולתחושת היכולת‪.‬‬
‫‪compared with biofeedback for adults with chronic low back pain. European Journal of Pain, April: 1-10.‬‬
‫יתר המקצועות הרפואיים והפרא‪-‬רפואיים‪ .‬במאמר זה תואר והודגם‬ ‫המטופל נראה רגוע מאוד‪ ,‬וכאמור דיווח על קבלת מצבן הפיזי של‬
‫‪20. Voit, R. & DeLaney, M. (2004). Hypnosis in Clinical Practice: Steps for Mastering Hypnotherapy. Routledge.‬‬ ‫הפוטנציאל של השימוש בהיפנוזה כאמצעי טיפול יעיל‪ ,‬העונה לכל‬ ‫הידיים‪ ,‬ביחד עם הקושי בתזוזה ובכאב‪ .‬התבצעה יציאה מדורגת‬
‫הקריטריונים הללו‪ ,‬והמשמש לקידום ולתמיכה בהשגת המטרות‬ ‫מהטרנס ההיפנוטי‪ .‬לאחר ההיפנוזה התמתח‪ ,‬הניע וחש את כל‬
‫‪21. Yapko, M.D. (1994). Essentials Of Hypnosis (1st ed.). Routledge.‬‬ ‫השיקומיות של המטופל במערך השיקומי‪ .‬שימוש בהיפנוזה במהלך‬ ‫אברי גופו‪ .‬דיווח שעוצמת החוויה החושית הייתה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫‪22. Yapko, M.D. (2012). Trancework: An Introduction to the Practice of Clinical Hypnosis (4th ed.). Routledge.‬‬ ‫ההתערבויות הפסיכולוגיות בשיקום מאפשר לתרום לתהליך‬ ‫היה מודע לעיוותי התפיסה ונהנה מהם‪ .‬לגבי מצב הידיים‪ ,‬תיאר‪:‬‬
‫השיקומי גם מהפן הגופני הפיזיולוגי‪ ,‬וגם מהפן הפסיכולוגי הנפשי‪,‬‬ ‫“יד ימין מעט ‘קפואה’‪ .‬קודם זה הטריד‪ ,‬ועכשיו לא‪ .‬הרגשתי שזה‬
‫וזאת באופן ממוקד‪ ,‬ומתוך חיסכון במשאבי זמן של המטופל ושל‬ ‫חלק ממני‪ .‬הייתי נוכח בהרגשה”‪ .‬מדווח על “תחושת מלאות” בתום‬
‫המערכות המעורבות בשיקומו‪.‬‬ ‫הפגישה‪ .‬הדיווח בפגישה הבאה‪“ :‬אני דן עם עצמי בנושא (תפקוד‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫‪- 45 -‬‬ ‫‪- 44 -‬‬