‫_________________________________‬

‫קובץ זה נועד אך ורק לשימושם האישי של מורי הפיזיקה ולהוראה בכיתותיהם‪ .‬אין לעשות שימוש כלשהו‬
‫בקובץ זה לכל מטרה אחרת ובכלל זה שימוש מסחרי‪ ,‬פרסום באתר אחר )למעט אתר בית הספר בו מלמד‬
‫המורה(‪ ,‬העמדה לרשות הציבור או הפצה בדרך אחרת כלשהי של קובץ זה או כל חלק ממנו‪.‬‬
 ‫_________________________________‬
‫קובץ זה נועד אך ורק לשימושם האישי של מורי הפיזיקה ולהוראה בכיתותיהם‪ .‬אין לעשות שימוש כלשהו‬
‫בקובץ זה לכל מטרה אחרת ובכלל זה שימוש מסחרי‪ ,‬פרסום באתר אחר )למעט אתר בית הספר בו מלמד‬
‫המורה(‪ ,‬העמדה לרשות הציבור או הפצה בדרך אחרת כלשהי של קובץ זה או כל חלק ממנו‪.‬‬
 ‫‪1‬‬

‫דגם הוראה ‪ -‬עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬

‫דגם הוראה זה מציג את תכנית הלימודים והמטרות הלימודיות של הפרק "עדשות כדוריות דקות"‪ ,‬מדגים‬
‫כיצד ניתן לקדם את המטרות הלימודיות באמצעות מגוון פעילויות ומציע פעילויות הערכה מתאימות‪.‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫עמ'‬
‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫א‬
‫‪4‬‬ ‫מהלך הפעילויות בכיתה‬ ‫ב‬
‫‪15‬‬ ‫קשיים צפויים והצעות להתמודדות‬ ‫ג‬
‫‪17‬‬ ‫הצעות להערכה‬ ‫ד‬
‫‪23‬‬ ‫מקורות‬ ‫ה‬
‫‪24‬‬ ‫נספחים‬ ‫ו‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪2‬‬

‫א‪ .‬מבוא‬
‫הפרק "עדשות כדוריות דקות" הוא הפרק המסיים את הנושא קרינה וחומר‪ :‬תופעות יסודיות של האור‪ ,‬ייצוג מהלך‬
‫האור באמצעות קרניים‪ .‬בפרק זה התלמיד מיישם את שיטת ה"ייצוג באמצעות קרניים" להסבר תופעות מחיי‬
‫היום‪-‬יום ולפתרון בעיות פשוטות הקשורות לתכונת השבירה של האור במעברו דרך עדשות דקות‪.‬‬

‫מטרות לימודיות‬
‫פרק זה מכוון לקדם את ביצועי ההבנה של התלמיד בתחום התוכן ואת מיומנויות הלמידה שלו כמפורט להלן‪:‬‬

‫מטרות בתחום התוכן‬

‫הסבר המעבר של אלומת אור מקבילה דרך עדשות כדוריות דקות בהסתמך על חוק סנל באופן מילולי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ובתרשימים רלוונטיים‪.‬‬
‫תאור מילולי ותאור באמצעות תרשים של מוקד ממשי ושל מוקד מדומה‪ ,‬והצגת ההבדלים ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגדרת מושגי מפתח ושילובם בתיאור תופעה ובהסבר לתופעה‪ :‬ציר אופטי‪ ,‬מוקד ממשי‪ ,‬מוקד מדומה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫רוחק מוקד‪ ,‬עצמת עדשה‪ ,‬שדה ראיה‬
‫תאור מילולי של המאפיינים של הדמויות המתקבלות בעדשות שונות המסתמך על תרשימים ו‪/‬או תוצאות‬ ‫‪‬‬
‫חישובים אלגבריים‪.‬‬
‫תיאור מילולי של ניסוי‪/‬הדגמה וניסוח מסקנות העולות מתוצאות הניסוי או ההדגמה תוך שימוש במושגים‬ ‫‪‬‬
‫ועקרונות של הנושא‪.‬‬

‫מטרות בתחום המיומנויות‬

‫יכולת לשרטט מהלך אלומות אור מקבילות העוברות דרך עדשות כדוריות דקות‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לזהות מוקדי עדשות על‪-‬פי מהלך קרניים "אמיתי" ועל‪-‬פי תרשימים של מהלך קרניים‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לבצע ניסוי לפי תדריך‪ ,‬להציג את תוצאות הניסוי בעזרת גרף ולעבד את התוצאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לאתר ולראות בעין ובעזרת מסך דמות ממשית המתקבלת בעדשה מרכזת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לאתר ולראות בעין דמות מדומה המתקבלת בעדשה מרכזת ובעדשה מפזרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לשרטט מהלכי קרניים באופן גיאומטרי‪ ,‬למצוא בעזרת השרטוט את מיקום הדמות ולזהות את‬ ‫‪‬‬
‫מאפייניה‪.‬‬
‫יכולת לחשב את מיקום הדמות ואת מאפייניה לפי נוסחה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪3‬‬

‫תוכנית הלימודים‬
‫על פי תוכנית הלימודים הזמן המוקצב להוראת הנושא ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד הוא ‪ 5‬שעות‪ .‬וברמת ‪ 3‬יחידות לימוד‬
‫‪ 14‬שעות‪ .‬במרבית בתי הספר הנושא נלמד לראשונה בכיתה י' הטרוגנית‪ .‬במקרה כזה אנחנו ממליצים לאמץ את‬
‫היקף השעות המומלץ בתוכנית הלימודים ברמת ‪ 3‬יח"ל‪ 14 ,‬שעות‪ ,‬בהתאם לפירוט המופיע בטבלה ‪ .1‬דגם הוראה‬
‫זה מכוון להוראת הנושא בכיתה י' הטרוגנית‪ .‬במידה והנושא נלמד לראשונה בכיתה י"ב ברמת ‪ 5‬יחידות לימוד‪ ,‬על‬
‫המורה להאיץ את קצב ההוראה‪ ,‬בהתאם לטבלה ‪ 2‬ולוותר על חלק מן הפעילויות המוצעות‪ ,‬כפי שיתואר בהמשך‪.‬‬

‫טבלה ‪ :1‬פירוט הנושאים על פי תוכנית הלימודים לרמת ‪ 3‬יח"ל‪:‬‬

‫שעות‬ ‫פעילויות מומלצות‬ ‫נוסחאות‬ ‫פירוט‬ ‫נושא‬

‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1.4.1 1.4‬גיאומטריה של עדשות‪ ,‬מוקד ממשי‬
‫ומוקד מדומה‪ ,‬עעצמת עדשה‪.‬‬
‫עדשות‬
‫‪3‬‬ ‫‪ 1.4.2‬היווצרות דמות בעדשה‪ ,‬דמות‬
‫דקות‬
‫ממשית ודמות מדומה‪ ,‬סרטוט דמות‬
‫באמצעות קרניים אופייניות‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪1 1 1‬‬ ‫‪ 1.4.3‬קשר בין מרחק העצם מהעדשה‬
‫ניסוי חובה‪ :‬עצם ודמותו‬ ‫‪ ‬‬
‫בעדשה מרכזת‪.‬‬ ‫‪u v f‬‬ ‫למרחק הדמות מהעדשה – נוסחת‬
‫מציאת מוקד מדומה של‬ ‫‪Hi‬‬ ‫‪v‬‬ ‫העדשות‪ ,‬הגדלה קווית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עדשה מפזרת‪.‬‬ ‫‪Ho u‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪ 1.4.4‬יישומי עדשות‪ :‬זכוכית מגדלת‪,‬‬

‫מצלמה פשוטה‪ ,‬תיאור מבנה העין‪.‬‬

‫טבלה ‪ :2‬פירוט הנושאים על פי תוכנית הלימודים לרמת ‪ 5‬יח"ל‪:‬‬

‫שעות‬ ‫פעילויות מומלצות‬ ‫נוסחאות‬ ‫פירוט‬ ‫נושא‬

‫הדגמת עדשות כדוריות‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון צורני של עדשות כדוריות‪.‬‬ ‫‪- 1.4‬‬
‫‪5‬‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫מושגים‪" :‬ציר אופטי"‪" ,‬מוקד‬ ‫‪-‬‬
‫עדשות‬
‫הדגמת מהלך 'קרן'‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עדשה"‪" ,‬רוחק מוקד"‪" ,‬קרניים‬ ‫כדוריות‬
‫אלומה מקבילה ואלומה‬ ‫‪1 1 1‬‬ ‫מיוחדות"‪.‬‬ ‫דקות‪:‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מהלך האור‬
‫מתפזרת בעדשות‬ ‫‪f u v‬‬ ‫דמותו של עצם בעדשה מרכזת‬ ‫‪-‬‬ ‫ויצירת‬
‫מרכזות ומפזרות‪.‬‬ ‫דמויות‬
‫ומפזרת‪ :‬איתור מקום דמות בעזרת‬
‫‪Hi‬‬ ‫‪v‬‬
‫חקירת עדשה מרכזת‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫'קרניים מיוחדות'‪ ,‬סרטוט מהלך קרן‬
‫‪Ho u‬‬
‫הקשר שבין מיקום עצם‬ ‫כלשהי‪ ,‬סימון שדה הראייה‪.‬‬
‫למיקום הדמות ואופיה‪.‬‬ ‫"הגדלה קווית"‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪4‬‬

‫ב‪ .‬מהלך הפעילויות בכיתה‬

‫בפרק זה מוצעות חמש פעילויות שונות ברצף של הוראה ולמידה של הפרק‪ .‬בטבלה הבאה מופיע פירוט הפעילויות‬
‫המוצעות ומספר השעות המומלץ לכל פעילות‪.‬‬

‫רצף הפעילויות המוצעות‬

‫מספר‬
‫מרכיבי הפעילות‬ ‫נושאי הפעילות‬ ‫תאור הפעילות‬
‫שעות‬
‫מהלך אלומת אור מקבילה‬
‫ניבוי מהלך אור‬
‫דרך עדשה מרכזת ודרך‬
‫בהסתמך על ידע קודם‬
‫עדשה מפזרת‪,‬‬
‫ואישור הניבוי באמצעות‬
‫‪2‬‬ ‫ואפיון עדשות‪.‬‬ ‫פתיחה‬ ‫פעילות ‪1‬‬
‫הדגמה‪.‬‬
‫המושגים "ציר אופטי"‪" ,‬מוקד‬
‫הכרת המושגים במהלך‬
‫עדשה" ממשי ומדומה‪" ,‬רוחק‬
‫הפעילות‬
‫מוקד" ו"עצמת העדשה"‬
‫פיתוח וייצוג הקשר‬
‫באמצעות‪ :‬תרשימים‪,‬‬
‫הקשר בין עצם ודמותו‬
‫‪5‬‬ ‫ניסוי מעבדה‪ ,‬נוסחה‬ ‫הכרת עדשה מרכזת‬ ‫פעילות ‪2‬‬
‫בעדשה מרכזת‬
‫ותרגול‬

‫פיתוח וייצוג הקשר‬

‫באמצעות‪ :‬תרשימים‪,‬‬
‫הקשר בין עצם ודמותו‬
‫‪3‬‬ ‫ניסוי מעבדה‪ ,‬נוסחה‬
‫בעדשה מפזרת‬
‫הכרת עדשה מפזרת‬ ‫פעילות ‪3‬‬
‫ותרגול‬

‫סיכום תכונות של עדשה‬

‫מפזרת ועדשה מרכזת‬
‫‪1‬‬ ‫בניית טבלה מסכמת‬ ‫סיכום עדשות‬ ‫פעילות ‪4‬‬
‫ומאפייני הדמויות הנוצרות‬
‫בהן‬

‫קישור בין התיאוריה ובין‬

‫זכוכית מגדלת‪ ,‬מצלמה‬
‫‪2‬‬ ‫יישומים מעשיים מחיי‬
‫פשוטה‪ ,‬תיאור מבנה העין‬
‫יישומי עדשות‬ ‫פעילות ‪5‬‬
‫היום יום‬

‫בחוברת זו נפרט את פעילויות ‪ 1-4‬בדרגת פירוט שונה‪:‬‬

‫פעילות ‪ :1‬הצעה למורה הכוללת מטרות‪ ,‬מהלך מפורט של הפעילות‪ ,‬מקורות ו"טיפים" להפעלה‪.‬‬
‫פעילות ‪ :2‬הצעה למורה הכוללת מטרות‪ ,‬מהלך כללי של הפעילות‪ ,‬מקורות ו"טיפים" להפעלה‪.‬‬
‫פעילות ‪ :3‬הצעת הפעילות עם דגשים המייחדים אותה בהשוואה לפעילות ‪.2‬‬
‫פעילות ‪ :4‬הצעה למורה הכוללת מטרות והטבלה המסכמת‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪5‬‬

‫פעילות ‪ : 1‬הכרת מהלך האור דרך עדשה מרכזת ודרך עדשה מפזרת‬
‫ואפיון עדשות‬
‫הנושא שנלמד קודם לנושא זה היה שבירה‪ .‬לכן‪ ,‬פעילות הפתיחה המומלצת כוללת שרטוט וניבוי של‬
‫מהלך אלומת אור העוברת דרך עדשות )מרכזת ומפזרת( על סמך חוק סנל ואישור הניבוי באמצעות‬
‫הדגמה‪.‬‬
‫התלמידים מודרכים לראות עדשה מרכזת כמורכבת ממנסרות ומתבקשים לשרטט מהלך אלומת אור‬
‫העוברת דרך מנסרות אלה‪ ,‬לאחר מכן מוסבר להם המעבר ממנסרות לעדשה באמצעות ליטוש והמורה‬
‫מדגים מעבר אלומת קרניים מקבילות דרך עדשה‪.‬‬
‫התלמידים חוזרים על הפעילות עם עדשה מפזרת‪.‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫‪ . 1‬קישור בין הידע הקודם )חוק סנל( לידע החדש )שבירת האור בעדשות( – התלמידים ידעו להסביר את המהלך‬
‫של אלומות אור מקבילות העוברות דרך מנסרות ועדשות בעזרת חוק סנל‪.‬‬
‫‪ . 2‬הכרת מהלך אלומת אור מקבילה דרך עדשה מרכזת ודרך עדשה מפזרת – התלמידים ידעו לשרטט את מהלכה‬
‫של אלומת אור מקבילה הפוגעת בעדשה מרכזת ובעדשה מפזרת‪.‬‬
‫‪ .3‬הבחנה בין עדשה מרכזת לבין עדשה מפזרת – התלמידים ידעו לזהות עדשות מרכזות ועדשות מפזרות לפי‬
‫המבנה שלהן‪ .‬התלמידים ידעו מתוך תרשים של מהלך קרניים לזהות אם הקרניים עברו דרך עדשה מרכזת או דרך‬
‫עדשה מפזרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם ידעו להצביע על ההבדלים בין שבירת האור בעדשה מרכזת לבין שבירתה בעדשה‬
‫מפזרת ולהסביר הבדלים אלה‪.‬‬
‫‪ . 4‬הכרת המושגים ציר אופטי‪ ,‬מוקד העדשה‪ ,‬רוחק מוקד ועוצמת עדשה – התלמידים ידעו לקבוע את הציר האופטי‬
‫של העדשה‪ ,‬להגדיר "מוקד עדשה"‪ ,‬להצביע על מוקד עדשה )בעדשה מרכזת( או לאתרו )בעדשה מפזרת( כאשר‬
‫יינתנו להם תרשימים של מהלך אור דרך עדשות‪ .‬כמו כן ידעו להגדיר את הקשר בין עצמת עדשה לרוחק המוקד‬
‫שלה ולחשב גודל אחד אם נתון האחר‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫משך זמן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2‬שיעורים )‪ 90‬דקות(‬

‫הציוד הנדרש להדגמה‪:‬‬

‫לוח עם מד זווית‪ ,‬מנסרה דו‪-‬קמורה‪ ,‬מנסרה דו‪-‬קעורה ופנס הפולט אלומת אור מקבילה‪.‬‬

‫בכיתות י"ב אשר לומדות נושא זה לראשונה יש להקדיש רק שעה לפתיחה‪ ,‬כאשר את כל הפעילות חוץ מן ההדגמה ניתן לתת‬ ‫‪1‬‬

‫כשעורי בית‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪6‬‬

‫תאור הפעילות‪:‬‬
‫הפעילות כוללת ניבוי על‪-‬ידי התלמידים של מהלך האור בעזרת ידע קודם )שילוב בין פעילות מליאה ‪ 2‬לעבודה‬
‫אישית( וביצוע הדגמה על‪-‬ידי המורה לאישור הניבוי‪.‬‬
‫‪ .1‬ניבוי מהלך אלומת אור מקבילה הנשברת בעדשה מרכזת‪:‬‬
‫מנתחים יחד עם התלמידים את מהלך אלומת אור מקבילה הפוגעת במנסרה המורכבת מתיבה מלבנית ושתי‬
‫מנסרות משולשות )כמתואר בספר של דוד זינגר‪ ,‬קרינה וחומר אופטיקה גיאומטרית‪ ,‬עמ' ‪:(87-88‬‬

‫במליאת הכיתה‪ :‬בתחילה‪ ,‬כדאי להבהיר עם התלמידים שאת אלומת האור הפוגעת במנסרה ניתן לראות כמורכבת‬
‫משלוש קבוצות של אלומות המקבילות זו לזו‪:‬‬
‫‪ .1‬שלוש הקרניים העליונות הפוגעות כל אחת בחלק העליון של המנסרה )מנסרה משולשת( בזוית פגיעה שונה‬
‫מאפס‬
‫‪ .2‬שלוש הקרניים האמצעיות הפוגעות כל אחת בחלק האמצעי של המנסרה )תיבה מלבנית( בזוית פגיעה אפס‬
‫‪ .3‬שלוש הקרניים התחתונות הפוגעות כל אחת בחלק התחתון של המנסרה )מנסרה משולשת(‪ ,‬בזוית פגיעה‬
‫שונה מאפס‬

‫עבודה אישית‪ :‬מבקשים מן התלמידים לשרטט במחברותיהם את מהלך קרני האור של כל אחת מקבוצת האלומות‬
‫על סמך חוק סנל‪.‬‬

‫במליאת הכיתה‪ :‬לאחר שהתלמידים שרטטו את מהלך הקרניים מדגישים את הנקודות הבאות‪ ,‬תוך הסתמכות על‬
‫חוק סנל‪:‬‬
‫בכניסה למנסרה יש שלוש קבוצות של אלומות אור מקבילות‪ ,‬המקבילות אחת לשנייה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במוצא המנסרה המשולשת העליונה אלומת האור היא מקבילה )זווית הפגיעה של כל הקרניים באלומה‬ ‫‪-‬‬
‫זהה(‬
‫במוצא התיבה המלבנית אלומת האור מקבילה‬ ‫‪-‬‬
‫במוצא המנסרה המשולשת התחתונה אלומת האור מקבילה‬ ‫‪-‬‬

‫בעוד שבכניסה למנסרה שלוש אלומות האור היו מקבילות זו לזו‪ ,‬במוצא המנסרה התקבלו שלוש קבוצות של אלומות‬
‫אור מקבילות‪ ,‬שאינן מקבילות זו לזו ולכן הן חותכות זו את זו‪ .‬אילו לא הייתה המנסרה הנתונה עומדת בדרכן של‬

‫בפעילות מליאה כל התלמידים ממוקדים באותו עניין‪ ,‬למשל‪ ,‬דיון כיתתי‪ ,‬הצגת פתרון בעיה על הלוח או הדגמה‬ ‫‪2‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪7‬‬

‫הקרניים‪ ,‬הקרניים באלומה העליונה לא היו חותכות את הקרניים באלומות האור האחרות‪ .‬בעקבות השבירה דרך‬
‫החלקים העליון והתחתון של המנסרה התקבל חיתוך של קרניים בין האלומות המקבילות‪.‬‬
‫יש לסכם עם התלמידים כי במידה ונלטש את המנסרה הנ"ל למבנה כדורי דו‪-‬קמור‪ ,‬כל הקרניים שבכניסה הן‬
‫מקבילות‪ ,‬יפגשו לאחר השבירה בעדשה בנקודה אחת ונקודה זאת הינה המוקד הממשי של העדשה ‪ . .3‬זהו גם‬
‫המקום להגדיר עם התלמידים את המושג "ציר אופטי" ולשלב את המושגים בהמשך השיח בכיתה‪.‬‬

‫‪ .2‬אישור הניבוי באמצעות הדגמה‪:‬‬

‫מומלץ להדגים זאת כמתואר בתמונה הלקוחה מתוך הספר‪ :‬אופטיקה גיאומטרית מאת עדי רוזן‪ ,‬עמ' ‪:172‬‬

‫‪ .3‬ניבוי ואישור מהלך אלומת אור מקבילה הנשברת בעדשה מפזרת‪:‬‬

‫באופן דומה ניתן לנתח את מה שקורה לאלומת אור מקבילה הפוגעת במנסרה הבאה )דוד זינגר‪ ,‬קרינה וחומר‬
‫אופטיקה גיאומטרית‪ ,‬עמ' ‪:(103‬‬

‫בנוסף כדאי לבצע הדגמה של מנסרה שלוטשה למבנה כדורי‪ ,‬דו קעור כמתואר בספר אופטיקה גיאומטרית מאת עדי‬
‫רוזן‪ ,‬עמ' ‪:191‬‬

‫לתלמידים מתקדמים מומלצת הפעילות הבאה‪ :‬ניתן לפתח עם התלמידים את הקשר בין מידת הסטייה של אלומת האור‬ ‫‪3‬‬

‫הפוגעת במנסרה משולשת דקה לבין זווית הראש של המנסרה‪ :‬ככל שזווית הראש גדולה יותר‪ ,‬הסטייה של אלומת האור‬
‫מכיוונה המקורי גדולה יותר‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כדאי שהתלמידים יתנסו בכיתה או בבית בבניית מבנה מדורג של מערך מנסרות ויישום הקשר בין מידת הסטייה של‬
‫האלומה לבין זווית הראש של המנסרה המשולשת‪ .‬פעילות זו תעזור לתלמידים להגיע להבנה שניתן לפרש את מחציתה‬
‫העליונה של העדשה )ובאותה דרך את מחציתה התחתונה( כמנסרה משולשת בעלת זווית ראש המשתנה בהדרגה כך שכל קרן‬
‫באלומה פוגעת במנסרה משולשת בעלת זווית ראש שונה ולכן נשברת בזוית שונה‪ .‬ככל שהקרן מרוחקת ממרכז העדשה זווית‬
‫הסטייה שלה תהייה גדולה יותר‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪8‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬יש לסכם עם התלמידים כי במידה ונלטש את המנסרה הנ"ל למבנה כדורי דו‪-‬קעור‪ ,‬כל הקרניים‬
‫שבכניסה הן מקבילות‪ ,‬יתבדרו לאחר השבירה בעדשה כך שאם נשרטט "אחורה" את הקרניים הן תפגשנה בנקודה‬
‫אחת ונקודה זאת הינה המוקד המדומה של העדשה‪.‬‬

‫‪ .4‬אפיון העדשות‬
‫במליאת הכיתה ‪ :‬קוראים לכל אחת מהמנסרות המלוטשות הנ"ל בשם המתאים‪ :‬עדשה מרכזת ועדשה מפזרת‬
‫ומסכמים עם התלמידים את המשותף והשונה בכל אחת מן העדשות ובמהלך האור דרכן‪ ,‬תוך הדגשת המושגים‬
‫שהכירו והגדרת המושג "עוצמת העדשה"‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬
‫זינגר דוד‪ ,‬קרינה וחומר אופטיקה גיאומטרית‪2005 ,‬‬ ‫‪‬‬
‫רוזן עדי‪ ,‬קרינה וחומר‪ ,‬חלק א' ‪ -‬אופטיקה גיאומטרית‪2008 ,‬‬ ‫‪‬‬

‫"טיפים"‪:‬‬
‫אם יש ציוד מתאים בבית הספר‪ ,‬ניתן לבצע את הפעילות גם כפעילות מעבדה‪ :‬לחלק לתלמידים מנסרות‬ ‫‪‬‬
‫מתאימות ופנס הפולט אלומת קרניים מקבילה ולבקש מהם לבחון את מהלך האור‪ ,‬להסביר אותו בהתאם‬
‫לחוק סנל ולנסח מסקנות לגבי קבוצות הקרניים המקבילות‪.‬‬
‫כדאי כבר בשלב זה להדגיש את הסימטריה של מהלך האור דרך העדשות הן ביחס לציר האופטי הראשי‬ ‫‪‬‬
‫והן ביחס לציר העדשה‪.‬‬
‫בסיום הפעילות‪ ,‬אם הציוד נמצא בבית הספר‪ ,‬מומלץ לחלק לתלמידים מספר עדשות כדוריות דקות ולמיין‬ ‫‪‬‬
‫אותן לפי משפחות כמתואר בספר של עדי רוזן‪ ,‬אופטיקה גיאומטרית עמ' ‪.164‬‬
‫כדאי להדגיש שעדשות מרכזות מאופיינות מבחינת צורתן בכך שהן עבות במרכזן יותר מאשר בשוליים‬ ‫‪‬‬
‫שלהן‪ ,‬ועדשות מפזרות דקות במרכזן ועבות בשוליים שלהן‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪9‬‬

‫פעילות ‪ : 2‬הכרת עדשה מרכזת‬

‫לאחר שהתלמידים הכירו את העדשה המרכזת והעדשה המפזרת‪ ,‬מהלך האור דרכן ואת מושגי היסוד‪,‬‬
‫בפעילות זו הם לומדים את הקשר בין מאפייני העצם ודמותו בעדשה מרכזת‪.‬‬
‫התלמידים לומדים על קשר זה באמצעות שרטוט מהלכי קרניים‪ ,‬ניסוי מעבדה ופיתוח נוסחה ושימוש בה‪.‬‬
‫הפעילות מורכבת ממספר תת‪-‬פעילויות המשלבות עבודה אישית‪ ,‬קבוצתית ופעילות מליאה‪.‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫‪ . 1‬הכרת מאפייני דמות המתקבלת בעדשה‪ :‬ממשית‪/‬מדומה‪ ,‬מוגדלת‪/‬מוקטנת‪ ,‬ישרה‪/‬הפוכה – התלמידים ידעו‬
‫להסביר במילים מהי דמות ממשית ומהי דמות מדומה וכיצד ניתן לראות כל אחת מן הדמויות‪ ,‬ומה המשמעות של‬
‫דמות מוגדלת או מוקטנת‪ ,‬ישרה או הפוכה‪.‬‬
‫‪ . 2‬מציאת מיקומה של הדמות ומאפייניה באמצעות שרטוט מהלכי קרניים ‪ -‬התלמידים ידעו לשרטט מהלכי קרניים‬
‫לקבלת דמויות בעלות מאפיינים שונים בעדשות שונות‪ .‬במיוחד ידעו התלמידים לשרטט את המשכי הקרניים‬
‫למציאת דמויות מדומות‪ .‬התלמידים ידעו לשרטט מהלכי קרניים מראש העצם אל ראש הדמות עבור קרניים השונות‬
‫משלוש הקרניים ה"מיוחדות"‪ .‬התלמידים ידעו לאפיין את הדמות המתקבלת בתרשים של מהלך קרניים‪.‬‬
‫‪ .3‬מציאת מיקומה של הדמות ומאפייניה באמצעות נוסחה – התלמידים ידעו להציב ערכים נכונים‪ ,‬כולל סימנים‬
‫אלגבריים מתאימים‪ ,‬בנוסחה המקשרת בין מיקומו של העצם לבין מיקומה של הדמות‪ .‬התלמידים יקבעו אם הדמות‬
‫היא מדומה או ממשית לפי הסימן המתקבל בחישוב של מיקום הדמות )חיובי לדמות ממשית ושלילי לדמות מדומה(‪.‬‬
‫‪ .4‬מציאת מקומה של הדמות ומאפייניה בניסוי מעבדה – לגבי דמות ממשית‪ :‬התלמידים ידעו היכן למקם את העין‬
‫ולראות את הדמות‪ ,‬והיכן להציב את המסך ולראות אותה הדמות‪ .‬לגבי דמות מדומה‪ :‬היכן למקם את העין ולראות‬
‫את הדמות‪.‬‬
‫‪ . 5‬קישור בין שלוש הדרכים למציאת מקומה של הדמות ומאפייניה – התלמידים ידעו לתרגם תוצאות ניסוי להצבת‬
‫נתונים מתאימים בנוסחה‪ ,‬למשל אם יאמר להם "הדמות מתקבלת על מסך" הם יציבו ‪ v‬גדול מאפס‪ .‬התלמידים ידעו‬
‫לקשר בין התוצאות המתקבלות בחישוב לבין תרשים קרניים מתאים‪ .‬למשל אם החישוב יראה ש‪ v-‬גדול מ‪ , u-‬הם‬
‫יראו שגודל הדמות גדול מגובה העצם‪ .‬אם יקבלו ‪ v‬שלילי הם יראו את שרטוט המשכי הקרניים לקבלת הדמות‬
‫המדומה‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫משך זמן‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 5‬שיעורים לפי פירוט שיופיע בהמשך‬

‫תאור כללי של הפעילות‪:‬‬

‫‪ 4‬בכיתות י"ב אשר לומדות נושא זה לראשונה‪ ,‬יש להקדיש לפעילות בכיתה רק שלוש שעות ואת השאר לתת כשעורי בית‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬אין לוותר על פעילות המעבדה‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪10‬‬

‫הפעילות כוללת מעבר משרטוט קרניים המבוסס על פעילות הפתיחה וזיהוי הדמות המתקבלת בתרשים‪ ,‬דרך אפיון‬
‫הדמויות השונות כתלות במיקום העצם‪ ,‬אל פיתוח הנוסחה המקשרת בין מיקום העצם ודמותו ואיתור הדמות בניסוי‬
‫ותרגול‪ .‬הפעילות כוללת עבודה אישית‪ ,‬עבודה בקבוצות ומליאה‪.‬‬
‫‪ .1‬פעילות מליאה‪ :‬שרטוט מסלול השבירה של שלוש הקרניים ה"מיוחדות"‪ ,‬איתור הדמות ותאור מאפייניה‪ ,‬שרטוט‬
‫מסלול השבירה של קרן כלשהי השונה משלוש הקרניים ה"מיוחדות"‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה אישית וסיכום במליאה‪ :‬איתור הדמות ומאפייניה במקרים שונים באמצעות הפעלת נייר ועפרון‪ :‬כל‬
‫תלמיד ישרטט ‪ 4‬תרשימים על נייר משובץ בעזרת סרגל‪ :‬בכל תרשים הוא יציב עצם לפני העדשה‪ ,‬ישרטט את מהלך‬
‫הקרניים עד לקבלת הדמות ויאפיין את הדמות הנוצרת )ממשית‪/‬מדומה‪ ,‬מוגדלת‪/‬מוקטנת‪ ,‬ישרה‪/‬הפוכה(‪ .‬בכל‬
‫תרשים הוא ישתמש באותה עדשה מרכזת )כלומר מרחק המוקד זהה(‪ ,‬אך מרחק העצם מהעדשה יקיים כל פעם‬
‫תנאי אחר לפי הפירוט הבא‪:5‬‬
‫‪u>2f‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪,u=2f‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪,2f>u>f‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪u<f‬‬ ‫‪o‬‬
‫לאחר שהתלמידים יסיימו את השרטוטים יש להדגיש שמאפייני הדמויות תלויים אך ורק במרחק העצם מן העדשה‬
‫יחסית לרוחק המוקד שלה ולא בגודל העצם‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילות מליאה‪ :‬פיתוח של הקשר בין מרחק העצם מהעדשה למרחק הדמות מהעדשה‪ :‬נוסחת העדשות‪,‬‬
‫הגדלה קווית ותרגול‪.‬‬
‫‪ .4‬במעבדה‪ :‬עבודה בקבוצות וסיכום במליאה‪ :‬ניסוי מעבדה עצם ודמותו בעדשה מרכזת‪.‬‬
‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫לחקור את הקשר בין מרחק העצם מעדשה מרכזת ואופן היווצרות הדמות‪.‬‬

‫הציוד הנדרש לניסוי‪:‬‬

‫‪ -‬עדשה מרכזת שרוחק המוקד שלה בין ‪ 10‬ס"מ ל‪ 20 -‬ס"מ‪ ,‬עם כן להעמדתה‬
‫‪ -‬סרגל שאורכו ‪ 1‬מטר לפחות‬
‫‪ -‬מסך )זכוכית מט או דף לבן( עם כן להעמדתו‬
‫‪ -‬עצם‪ .‬כעצם יכול לשמש אחד מהבאים‪ :‬א‪ .‬נר וקופסת גפרורים‪ ,‬ב נורה קטנה‪ ,‬מקור מתח להפעלתה ושני תיילי‬
‫הולכה‪,‬ג‪ .‬מקור אור ‪ 12V‬כולל ספק ושני תיילי הולכה‪.‬על מקור האור מולבשת תמונת עצם שצויר על זכוכית חלבית‬
‫או נייר שעווה )מומלץ לצייר עצם שבעזרתו ניתן יהיה להבחין בהיפוך מעלה מטה וימין שמאל של הדמות ביחס‬
‫לעצם(‪.‬‬
‫‪ -‬נייר מילימטרי או גיליון אלקטרוני לעיבוד תוצאות המדידה‬

‫בכל אחד מארבעת השרטוטים התלמיד יבחר מרחק המתאים לתנאי‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪11‬‬

‫בהכנה לניסוי יש להתמקד‪:‬‬

‫באופן מדידת מרחק המוקד של עדשה על ידי עצם רחוק מאוד מהעדשה ובאופן העמדת המערכת‬

‫המלצות בעת ביצוע הניסוי‪:‬‬

‫‪ -‬במהלך הניסוי כדאי לבקש מהתלמידים לקשר בין מה שהם מודדים ורואים ובין תרשימי הקרניים שבמחברת‪.‬‬
‫‪ -‬בכיתה י' לא מומלץ לשרטט גרף ליניארי של הקשר בין ההופכי של הדמות לבין ההופכי של העצם‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬
‫זינגר דוד‪ ,‬קרינה וחומר אופטיקה גיאומטרית‪ ,2005 ,‬פרק ד'‬ ‫‪‬‬
‫רוזן עדי‪ ,‬קרינה וחומר‪ ,‬חלק א' ‪ -‬אופטיקה גיאומטרית‪ ,2008 ,‬פרק ג'‬ ‫‪‬‬
‫זינגר דוד‪ ,‬פיזיקה לקט ניסויים‪ ,1997 ,‬עמ' ‪73-75‬‬ ‫‪‬‬
‫רוזן עדי‪ ,‬קרינה חומר‪ ,‬חלק א' ‪ -‬אופטיקה גיאומטרית‪ ,2008 ,‬פעילות מספר ‪ ,4‬עמ' ‪261-266‬‬ ‫‪‬‬

‫"טיפים"‪:‬‬
‫כדי שהתלמידים לא "ינעלו" על שלוש הקרניים ה"מיוחדות"‪ ,‬לאחר קבלת הדמות באמצעות שלוש קרניים‬ ‫‪‬‬
‫אלה‪ ,‬מומלץ לשרטט כבר מן ההתחלה מהלך של קרני אור נוספות היוצאות מראש העצם ומגיעות לראש‬
‫הדמות‪.‬‬
‫מומלץ להדגיש שניתן לראות כל נקודה בעצם‪ ,‬כמקור אור נקודתי ממנו יוצאות אינסוף קרניים‪ .‬לנוחיות‬ ‫‪‬‬
‫השרטוט אנו בוחרים להסתכל על ראש העצם כמקור אור ולעקוב אחרי מסלול השבירה של שלוש הקרניים‬
‫ה"מיוחדות"‪.‬‬
‫בהפעלת נייר ועפרון יש להרגיל את התלמידים לשרטט בעזרת סרגל‪ ,‬על נייר משובץ ושגודל השרטוט לא‬ ‫‪‬‬
‫יהיה קטן ממחצית דף המחברת‪.‬‬
‫מומלץ‪ ,‬כבר מן ההתחלה‪ ,‬לקשור בין הייצוג החזותי )שרטוט( לבין הייצוג הכמותי )נוסחה( של מיקום‬ ‫‪‬‬
‫הדמות ומאפייניה‪ :‬כאשר מתקבלת דמות ממשית‪ ,‬מרחק הדמות מן העדשה )‪ (v‬חיובי וכאשר מתקבלת‬
‫דמות מדומה המרחק שלילי ‪ .‬כאשר הדמות מתקבלת קטנה מן העצם‪ ,‬היחס בין גודל הדמות לבין גודל‬
‫העצם קטן מ ‪ 1‬וכאשר הדמות גדולה מן העצם היחס גדול מ ‪.1‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪12‬‬

‫פעילות ‪ :3‬עדשה מפזרת‬

‫לאחר שהתלמידים למדו על הקשר בין מאפייני העצם ודמותו בעדשה מרכזת‪ ,‬בפעילות זו ילמדו‬
‫התלמידים על הקשר בין מאפייני העצם ודמותו בעדשה מפזרת‪ .‬התלמידים לומדים על קשר זה באמצעות‬
‫שרטוט מהלכי קרניים ושימוש נכון בנוסחה‪.‬‬
‫הפעילות מורכבת משלש תת‪-‬פעילויות המשלבות עבודה אישית ודיון במליאה‪.‬‬

‫תאור כללי של הפעילות‪:‬‬

‫‪ .1‬פעילות מליאה‪ :‬שרטוט מסלול השבירה של שלוש הקרניים ה"מיוחדות"‪ ,‬איתור הדמות ותאור מאפייניה‪,‬‬
‫שרטוט מסלול השבירה של קרן כלשהי השונה משלוש הקרניים ה"מיוחדות"‪.‬‬

‫‪ .2‬פעילות אישית‪ ,‬שיעורי בית‪ :‬הפעלת נייר ועיפרון לאיתור הדמות בעדשה מפזרת‪ ,‬כמו בחלק ‪ 2‬של הפעילות‬
‫בעדשה מרכזת‪ ,‬אלא שהפעם העדשה מפזרת‪.‬‬

‫‪ .3‬מליאה‪ :‬סיכום שיעורי הבית ותירגול )‪ 2‬שעות לימוד – ‪ 90‬דקות(‪:‬‬

‫בסיכום התרשימים שהתלמידים שירטטו בשיעורי הבית יש להדגיש כי הדמות מתקבלת‪ :‬תמיד מדומה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ישרה‪ ,‬לפני העצם ומוקטנת‪ ,‬בלי תלות ברוחק העצם מן העדשה או ברוחק המוקד שלה‪.‬‬
‫תירגול שימוש נכון‪ ,‬לעדשה מפזרת‪ ,‬בקשר בין מרחק העצם מהעדשה למרחק הדמות מהעדשה‪ :‬נוסחת‬ ‫‪‬‬
‫העדשות‪ ,‬הגדלה קווית‪ 2) .‬שעות לימוד(‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪13‬‬

‫פעילות ‪ : 4‬סיכום עדשות‬

‫בפעילות סיכום זו מארגנים התלמידים את כל המקרים של מעבר האור בעדשות בטבלה מסכמת‬

‫מטרות‪:‬‬
‫חזרה וארגון ידע שהצטבר – מעבר ליצירת טבלה שתסייע לתלמידים לשלוף במהירות אינפורמציה הנוגעת למקרים‬
‫פרטיים הנוגעים לעצם ודמותו בעדשה‪ .‬מילוי הטבלה הוא תרגיל סיכום שבו התלמידים ידרשו ליישם את המיומנויות‬
‫שרכשו בשרטוט מהלכי קרניים ואפיון הדמויות שהתקבלו‪.‬‬

‫משך הזמן‪:‬‬
‫שעור ‪ 45) 1‬דקות(‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫המורה מחלק לתלמידים טבלה ריקה וביחד הם ממלאים אותה במליאת הכיתה )ניתן גם לבצע פעילות מקדימה‬
‫ולתת לתלמידים למלא את הטבלה בבית ואחר כך בכיתה‪ ,‬להבהיר שאלות ולסכם(‪ .‬להלן הטבלה לאחר מילוייה‪:‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪14‬‬

‫טבלת סיכום‪ :‬תכונות של עדשות כדוריות דקות ומאפייני הדמויות הנוצרות בהן‬
‫עדשה מפזרת‬ ‫עדשה מרכזת‬
‫תכונות העדשה‬
‫דו‪-‬קעורה‪ ,‬קמורה‪-‬קעורה‪,‬‬ ‫דו‪-‬קמורה‪ ,‬קעורה‪-‬קמורה‪,‬‬
‫קעורה‪-‬מישורית‬ ‫קמורה‪-‬מישורית‬ ‫צורת העדשה‬
‫מדומה‬ ‫ממשי‬ ‫אופי המוקד‬
‫שלילי‬ ‫חיובי‬ ‫מרחק המוקד‬
‫שלילית‬ ‫חיובית‬ ‫עצמת העדשה‬
‫מאפייני הדמויות‬
‫מדומה‪,‬‬ ‫‪,v<0‬‬
‫מוגדלת‬ ‫אם ‪u<f‬‬
‫ומתקבלת מאחורי העצם‬
‫לא מתקבלת דמות במצב‬
‫‪6‬‬
‫זה‬
‫‪v‬‬ ‫אם ‪u=f‬‬
‫ממשית‬ ‫‪v>2f‬‬
‫לכל ‪u‬‬ ‫מוגדלת‬
‫ומתקבלת מעברה השני של‬ ‫אם ‪f<u<2f‬‬
‫‪v<0, v< u‬‬ ‫העדשה‪.‬‬
‫ממשית‬ ‫‪v=2f‬‬
‫מדומה‬ ‫שווה לגודל העצם‬
‫מוקטנת‬ ‫ומתקבלת מעברה השני של‬ ‫אם ‪u=2f‬‬
‫העדשה‪.‬‬
‫ומתקבלת בין העצם לעדשה‬ ‫ממשית‬ ‫‪f<v<2f‬‬
‫מוקטנת‬
‫ומתקבלת מעברה השני של‬ ‫אם ‪u>2f‬‬
‫העדשה‪.‬‬
‫ממשית‬
‫נקודתית‬
‫ומתקבלת מעברה השני של‬
‫‪v=f‬‬ ‫אם ‪u  ‬‬
‫העדשה‪.‬‬

‫‪ 6‬לעיתים אומרים ש"נוצרת דמות באינסוף"‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪15‬‬

‫ג‪ .‬קשיים צפויים והצעות להתמודדות עם קשיים אלה‬

‫על פי הספרות המחקרית )ראו למשל ‪Galili, Bendall and Goldberg, 1993, Goldberg and McDermott,‬‬
‫‪ ( 1987‬ו דיווחי מורים מנוסים )קורסי מורים חונכים בפיזיקה תשס"ח‪ ,‬תשס"ט( על התלמידים להתמודד עם הקשיים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הבנת המושג "מוקד העדשה" )במיוחד כשמדובר במוקד מדומה(‬ ‫‪-‬‬
‫הבנת קיומן של קרניים נוספות על שלוש הקרניים המיוחדות‪ ,‬ושרטוט מהלך קרניים אלה‬ ‫‪-‬‬
‫הבנת מאפייני הדמויות‬ ‫‪-‬‬
‫כיצד רואים את הדמויות‬ ‫‪-‬‬
‫עומס פרטים ‪,‬ריבוי סוגי העדשות והדמויות ושימוש נכון בנוסחאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫על‪-‬מנת להתמודד עם קשיים אלה מומלץ‬

‫בכל תרשים לתאר מספר רב של קרניים היוצאות מהנקודה בעצם ‪ ,‬שממנה נוהגים לשרטט רק את שלוש‬ ‫‪.1‬‬
‫הקרניים המיוחדות‪:‬‬

‫להיעזר בסימולציות אשר מקלות את שרטוט מהלך הקרניים ומאפשרות לבחון במהירות ובדייקנות מצבים רבים‬ ‫‪.2‬‬
‫של עדשות שונות ומיקום שונה של העצם‪ .‬בעזרת הסימולציות ניתן להראות גם את מהלך הקרניים השונות‬
‫משלוש הקרניים המיוחדות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יש להדגיש עם התלמידים שכל הקרניים שיוצאות מראש העצם‪,‬‬
‫מגיעות לאחר שבירתן בעדשה לראש הדמות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להרגיל אותם‪ ,‬בכל בעיה שיפתרו‪ ,‬לשרטט לפחות‬
‫מהלך של קרן אחת השונה משלוש המיוחדות‪.‬‬
‫דוגמה לפעילות‪:‬‬
‫‪http://62.90.118.237/Index.asp?ArticleID=1261&CategoryID=509&Page=1‬‬

‫לחדד את העובדה שההבדל היחיד בין עדשה מרכזת לבין עדשה מפזרת הוא באופי המוקד‪ :‬בעדשה מרכזת‬ ‫‪.3‬‬
‫המוקד הוא ממשי ובעדשה מפזרת המוקד מדומה ‪ .‬כאשר אלומה מקבילה לציר האופטי הראשי עוברת דרך‬
‫עדשה מרכזת‪ ,‬הקרניים נשברות כך שלאחר שבירתן הקרניים מתכנסות ועוברות דרך נקודה אחת‪ ,‬היא המוקד‬
‫הממשי של העדשה‪ .‬כאשר האלומה עוברת דרך עדשה מפזרת‪ ,‬הקרניים נשברות כך שלאחר שבירתן הן‬
‫מתבדרות כך שהמשכי הקרניים נפגשות בנקודה אחת‪ ,‬היא המוקד המדומה של העדשה‪ .‬מוקד ממשי‪ -‬קרניים‬
‫עוברות דרכו‪ ,‬מוקד מדומה‪-‬לא עוברות קרניים דרכו‪ -‬אלא זהו המקום שבו המשכי הקרניים נפגשות‪ .‬חשוב‬
‫להרגיל את התלמידים לשרטט את המשכי הקרניים בקו מקווקו‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪16‬‬

‫באותה דרך‪ ,‬להדגיש שדמות ממשית הינה דמות שקרניים עוברות דרכה ואילו דמות מדומה הינה דמות הנוצרת‬ ‫‪.4‬‬
‫במקום שבו נפגשות המשכי הקרניים )ניתן להזכיר את קבלת הדמות במראה מישורית(‪ .‬פעילו יות הנייר ועיפרון‬
‫)מתוארות בפעילות ‪ 2‬ובפעילות ‪ (3‬יכולות לסייע לתלמידים להתמודד עם הקושי של קבלת דמות ממשית ודמות‬
‫מדומה‪ ,‬ומכאן חשיבות הביצוע שלהן‪.‬‬

‫בעזרת התרשימים המתוארים בפעילויות ‪ 2‬ו‪ 3-‬ניתן להבין היכן יש להציב את העין כך שהיא תראה את‬ ‫‪.5‬‬
‫הדמויות‪ .‬יש להדגיש שהעין רואה הן דמות ממשית והן דמות מדומה‪) .‬כדאי כאן להזכיר כיצד העין רואה את‬
‫הדמות המדומה הנוצרת במראה מישורית(‪ .‬יש להדגיש שדמות ממשית תתקבל גם על מסך המוצב במקום‬
‫קבלת הדמות אבל יש לשנות את מיקום העין על מנת לראות דמות זאת‪ .‬כדאי להסביר שהקרניים הפוגעות‬
‫במסך במקום קבלת הדמות הממשית בעצם מופצות מן המסך כאילו היה העצם נמצא על המסך ולכן מיקומה‬
‫של העין הרואה את הדמות המתקבלת על המסך משתנה‪ .‬כאשר התלמיד יבין כיצד מתקבלת הדמות על‬
‫המסך‪ ,‬אפשר יהיה להגיע איתו למסקנה שדמות מדומה אינה יכולה להתקבל על מסך‪ .‬חשוב לחזור ולהדגיש‬
‫שאפשר לראות דמות ממשית גם ללא מסך ומומלץ לשם כך‪ ,‬לבקש מהתלמידים במהלך הניסוי להביט על‬
‫העצם דרך העדשה במצבים בהם הדמות ממשית ואחר כך לקבלה על מסך‪.‬‬

‫מומלץ לקשר בעקביות בין‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬התיאור המילולי של מאפייני העצם והדמות‪,‬‬
‫ב‪ .‬התרשים הסכמטי של מהלך הקרניים מן העצם אל הדמות‬
‫ג‪ .‬הייצוג המתמטי של מאפייני העצם והדמות‪.‬‬
‫לשם כך מומלץ בכל בעיה להקפיד שהתלמידים ישרטטו מהלך קרניים‪ ,‬יכתבו במילים את מאפייני הדמות‪,‬‬
‫ישתמשו בנוסחאות למציאת רוחק דמות והגדלתה ויבדקו התאמה בין הייצוגים השונים‪.‬‬

‫כדאי להבהיר עם התלמידים שניתן לארגן את מכלול הפרטים במספר כללים בסיסיים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪1 1 1‬‬
‫נכונה עבור כל סוגי העדשות‪ .‬עבור עדשה מרכזת )מוקד ממשי( ‪ f>0‬ועבור עדשה מפזרת‬ ‫‪ -‬הנוסחה ‪ ‬‬
‫‪f u v‬‬
‫)מוקד מדומה( ‪.f<0‬‬

‫‪ -‬אם ‪ v>0/u>0‬אזי העצם‪/‬הדמות ממשיים‬

‫‪ -‬אם ‪ v<0/u<0‬אזי העצם‪/‬הדמות מדומים )עצם מדומה מתאים רק למצב של צירוף רכיבים אופטיים לכן ניתן‬
‫להוסיפו רק כאשר עוסקים בצירופים כאלה(‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪17‬‬

‫ד‪ .‬הצעות להערכה‬

‫להלן מספר סוגי פעילויות לבדיקת ההבנה‪:‬‬

‫‪ .1‬מבדק קצר )‪ (quiz‬המורכב בדרך כלל משאלות רב ברירתיות קצרות וממוקדות נושא‪.‬‬

‫‪ . 2‬שאלות הבודקות מיומנויות הקשורות לתרשימי קרניים העוברות דרך עדשות‪ :‬שרטוט תרשימי קרניים‪ ,‬קריאת‬
‫מידע מתרשימי קרניים והצגת מידע באמצעות תרשימי קרניים‪.‬‬

‫‪ . 3‬שאלות הבודקות שילוב מיומנויות‪ :‬הוצאת מידע מטקסט‪ ,‬תרגומו לנתונים מספריים ולתרשים קרניים והפקת‬
‫המידע החסר באמצעות חישוב ותרשים הקרניים‪.‬‬

‫‪ .4‬שאלות הדורשות מן התלמידים להשתמש בידע שלהם להסקת מסקנות או להציע יישומים הנוגעים לחיי יום יום‪.‬‬

‫להלן מובאות דוגמאות לכל אחד מסוגי הפעילויות‪:‬‬

‫‪ .1‬מבדק קצר )‪(quiz‬‬

‫המורה יכול לעשות שימוש במבדק על מנת לקבוע את מצבו של כל תלמיד ושל כלל הכיתה טרם בחינה‪.‬‬
‫את המבדק ניתן לבצע במספר אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬דף‪-‬עיפרון‪ :‬התלמידים יקבלו את המסמך עם השאלות וימלאו אותו בכיתה או כשיעורי בית והתשובות יבדקו ע"י‬
‫המורה‪ .‬המורה יקדיש בכיתה טיפול באותן שאלות שבו יזהה קושי של מספר גדול של תלמידים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשאלון אינטראקטיבי באתר אל"פ‪ .‬התלמיד יסמן את תשובותיו בשאלון המופיע באתר ובסיום יוכל לבדוק את‬
‫תשובותיו בעזרת הפלטפורמה המוצעת שם‪.‬‬
‫להלן דוגמה למבדק קצר – עדשות חלק א'‪ -‬ניתן למצוא את קובץ המבדק ופתרונו באתר המורים לפיזיקה‪.‬‬
‫שאלון אינטראקטיבי של המבדק ניתן למצוא באתר לתלמידי הפיזיקה‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪18‬‬

‫עדשות חלק א'‪,‬‬

‫‪ .1‬מקור אור נקודתי ניצב במוקד של עדשה מרכזת‪ .‬איזה מבין התרשימים הבאים מתאר בצורה נכונה את‬
‫הקרניים העוברות את העדשה?‬

‫ב‬ ‫א‬

‫ד‬ ‫ג‬

‫‪ . 2‬מטילים על העדשה המתוארת בתרשים אלומת אור מקבילה‪ .‬איזה מבין המשפטים הבאים נכון?‬
‫א‪ .‬העדשה מפזרת את האלומה כאשר היא מגיעה משמאל‪ ,‬ומרכזת אותה כאשר היא מגיעה מימין‬
‫ב‪ .‬העדשה מפזרת את האלומה כאשר היא מגיעה מימין‪ ,‬ומרכזת אותה כאשר היא מגיעה שמאל‬
‫ג‪ .‬העדשה מפזרת את האלומה בין אם היא מגיעה מימין‪ ,‬ובין אם היא מגיעה משמאל‬
‫ד‪ .‬העדשה מרכזת את האלומה בין אם היא מגיעה מימין‪ ,‬ובין אם היא מגיעה משמאל‬

‫‪ .3‬ניתן לקבל דמות הנוצרת בעדשה על מסך‪:‬‬

‫א‪ .‬רק אם הדמות ממשית‬
‫ב‪ .‬רק אם הדמות מדומה‬
‫ג‪ .‬כל דמות שנוצרת בעדשה מרכזת ניתן לקבל על המסך‬
‫ד‪ .‬ניתן לקבל כל דמות שנוצרת בכל סוג של עדשה על מסך‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪19‬‬

‫‪ .4‬בתרשים הקו הכחול העבה מסמן עדשה מרכזת‪ .‬הנקודות הירוקות הן המוקדים של העדשה‪ .‬איזה‬
‫מהמהלכים של האור המופיעים בתרשים הוא הנכון?‬

‫‪ .5‬בתרשים הקו האדום העבה מסמן עדשה מפזרת‪ .‬הנקודות הירוקות הן המוקדים של העדשה‪ .‬איזה‬
‫מהמהלכים של האור המופיעים בתרשים הוא הנכון?‬

‫את המבדק הקצר "עדשות חלק ב'" ניתן למצוא בנספח מס' ‪1‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪20‬‬

‫‪7‬‬
‫‪ .2‬שאלות הבודקות מיומנויות הקשורות לתרשימי קרניים העוברות דרך עדשות‬
‫בשאלות אלה ניתן לבדוק‪:‬‬
‫א‪ .‬הכרת מסלולי שלש הקרניים המיוחדות‬
‫ב‪ .‬קביעת מסלול של קרניים שאינן מיוחדות‬
‫ג‪ .‬מציאת הדמות המתקבלת ע"י שירטוט תרשימי קרניים‬
‫ד‪ .‬קריאת מאפייני הדמות מתוך תרשים קרניים‬
‫ה‪ .‬הסקת מסקנות נוספת מתוך תרשים הקרניים‪ ,‬כגון‪ :‬כיצד ישפיע שינוי כלשהו במערכת על הדמות המתקבלת‬

‫דוגמה ‪:1‬‬
‫מצא בעזרת שרטוט מהלך אור את מקומה וגודלה של הדמות של העצם במקרים הבאים‪) :‬יש לצייר את‬
‫הדמות במלואה(‬
‫א‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫ב‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫ג‪ .‬השלם את הטבלה הבאה עבור השירטוטים שלך לסעיפים א' וב' )ללא נימוק(‪:‬‬
‫ישרה או הפוכה‬ ‫מוגדלת או מוקטנת‬ ‫ממשית או‬ ‫הדמות‬
‫ביחס לעצם?‬ ‫ביחס לעצם?‬ ‫מדומה?‬ ‫שהתקבלה‬
‫בסעיף א'‬
‫בסעיף ב'‬
‫ד‪ .‬אם נכסה את חלקה העליון של העדשה שבסעיף א'‪ ,‬האם עדיין הדמות תתקבל במלואה? נמק‪.‬‬

‫‪ 7‬הדוגמאות בסעיף זה ובסעיפים ‪ 3‬ו‪ 4-‬לקוחות משאלות מבחן שפותחו ועובדו במהלך השנים על ידי אחת הכותבות של מסמך‬
‫זה ‪ ,‬וממדור "שאלות קצת אחרות" אשר באתר מורי הפיזיקה ובאתר לתלמידי פיזיקה‪.‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪21‬‬

‫דוגמה ‪:2‬‬

‫א‪ .‬השלם ע" שרטוט את המהלך של שלוש הקרניים היוצאות מנקודה ‪ B‬שבשרטוט‪) .‬הקרניים ממוספרות‬
‫‪ (, , ‬הערה‪ :‬קרן מס ‪ ‬אינה מקבילה לציר האופטי‪.‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪‬‬

‫ב‪ .‬תאר במילים את השיקולים שעל פיהם קבעת כיצד לשרטט כל אחת מהקרניים‪.‬‬

‫‪ .3‬שאלות הבודקות שילוב מיומנויות‬

‫דוגמה המבוססת על תרגיל ‪ 20‬בעמ' ‪ 206‬בספר "קרינה וחומר – כרך א'‪ ,‬אופטיקה גיאומטרית" מאת עדי רוזן‬

‫עצם שגובהו ‪ 2‬ס"מ ניצב על הציר האופטי במרחק ‪ 5‬ס"מ מעדשה מרכזת דקה שמרחק המוקד שלה הוא ‪3‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבר את המשפט "מרחק המוקד של עדשה מרכזת הוא ‪ 3‬ס"מ"‪.‬‬
‫חשב את‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫)‪ (1‬מרחק הדמות מן העדשה‪ .‬קבע על פי תוצאת החישוב האם הדמות היא ממשית או מדומה‪ .‬נמק‬
‫קביעתך‪.‬‬
‫)‪ (2‬גובה הדמות‬
‫הוסף איור בקנה מידה סביר הכולל את העדשה‪ ,‬העצם‪ ,‬מהלך אור מתאים למציאת הדמות והדמות‬ ‫‪.3‬‬
‫המלאה‪ .‬הא ממצאי האיור תואמים את תשובותיך לסעיף ב'? נמק‪.‬‬
‫הוסף באיור ששרטטת נקודה ‪ C‬הנמצאת על העדשה במרחק ‪ 3‬ס"מ מעל לציר האופטי‪ .‬שרטט את‬ ‫‪.4‬‬
‫המשכו מסלול אור היוצא מאמצע העצם ועובר בעדשה דרך הנקודה ‪.C‬‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪22‬‬

‫‪ . 4‬שאלות הדורשות מן התלמידים להשתמש בידע שלהם להסקת מסקנות או להציע יישומים הנוגעים‬
‫לחיי יום יום‪.‬‬

‫דוגמה ‪:1‬‬
‫נתונה עדשה שרוחק המוקד שלה ‪ 5‬ס"מ‪ .‬עצם עומד במרחק ‪ 10‬ס"מ מהעדשה‪ .‬כאשר מסתכלים דרך‬
‫העדשה על עצם זה הוא נראה מוקטן וישר )לא הפוך( ביחס לעצם‪ .‬האם העדשה היא מרכזת או מפזרת?‬
‫נמק קביעתך‪.‬‬

‫דוגמה ‪:2‬‬
‫דמותו הברורה ‪ 'P‬של זבוב הנמצא על גבי מטול שקפים ‪ P‬נוצרת על גבי מסך כמוראה בתרשים‪.‬‬

‫מסך‬

‫מראה‬

‫‪'P‬‬
‫עדשה‬

‫‪P‬‬

‫כאשר מקרבים את המסך למטול צריך‪:‬‬

‫‪ .1‬להרים את העדשה‬
‫‪ .2‬להוריד את העדשה‬
‫‪ .3‬להשאיר את העדשה במקומה‬
‫הסבר את תשובתך‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 23

‫ מקורות‬.‫ה‬

2005 ,‫ אופטיקה גיאומטרית‬,‫ קרינה וחומר‬,‫זינגר דוד‬ 

2008 ,‫ אופטיקה גיאומטרית‬- '‫ קרינה וחומר כרך א‬,‫רוזן עדי‬ 

1997 ,‫ פיזיקה לקט ניסויים‬,‫זינגר דוד‬ 

http://stwww.weizmann.ac.il/ptc :‫האתר של המרכז הארצי של מורי הפיזיקה‬ 

 Galili, I., Bendall, S., & Goldberg, F. M. (1993). The Effect of Prior Knowledge and

Instruction on Understanding Image Formation. Journal of Research in Science

Teaching, 30(3) .

 Goldberg, F. M., McDermott L. C. (1987). An Investigation of Student Understanding of

the Real Image Formed by a Converging Iens or Concave mirror. American Journal of

Physics, 55(2).

‫ מהלך האור ויצירת דמויות‬:‫עדשות כדוריות דקות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬

 ‫‪24‬‬

‫ו‪ .‬נספחים‪:‬‬

‫נספח ‪ :1‬מבדק קצר )‪" (quiz‬עדשות חלק ב'‬

‫ניתן למצוא את קובץ המבדק ופתרונו באתר המורים לפיזיקה‪.‬‬
‫שאלון אינטראקטיבי של המבדק ניתן למצוא באתר לתלמידי הפיזיקה‬

‫‪ .1‬מוקד עדשה מרכזת הוא‪:‬‬

‫‪ .1‬נקודה על הציר האופטי אליה מתכנסת אלומה לאחר שבירה דרך העדשה‬
‫‪ .2‬נקודה על הציר האופטי אליה מתכנסת אלומה מקבילה לציר האופטי לאחר שבירתה בעדשה‬
‫‪ .3‬נקודה דרכה עוברות כל הקרניים לפני כניסתן לעדשה‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .2‬דמות מדומה היא‪:‬‬

‫‪ .1‬דמות המתקבלת על ידי מפגש של הקרניים‬
‫‪ .2‬דמות שתמיד קטנה מהעצם‬
‫‪ .3‬דמות שתמיד גדולה מהעצם‬
‫‪ .4‬דמות שמתקבלת על ידי מפגש של המשכי קרניים‬

‫‪ .3‬ציר אופטי ראשי של עדשה הוא‪:‬‬

‫‪ .1‬קו העובר דרך מרכז העדשה במאונך לקוטר העדשה‬
‫‪ .2‬קו המחבר את קצות העדשה‬
‫‪ .3‬קו המקביל לשטח הפנים של העדשה‬
‫‪ .4‬קו העובר דרך אחד המוקדים של העדשה‬

‫‪ .4‬עדשה מרכזת היא‪:‬‬

‫‪ .1‬תמיד עדשה דו קמורה‬
‫‪ .2‬תמיד עדשה דו קעורה‪.‬‬
‫‪ .3‬עדשה שמרכזת לנקודה אחת את כל הקרניים‬
‫שמגיעות אליה במקביל לציר האופטי‬
‫‪ .4‬עדשה שמרכזת את כל הקרניים המגיעות אליה‬
‫במקביל לנקודה שבמרכז העדשה‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬
 ‫‪25‬‬

‫‪ . 5‬עדשה מפזרת היא‬

‫‪ .1‬תמיד עדשה דו קעורה‬
‫‪ .2‬עדשה שמפזרת את כל הקרניים המגיעות אליה‬
‫במקביל לציר האופטי כך שניתן לדמיין להן נקודת‬
‫מפגש מצידה השני של העדשה‬
‫‪ .3‬תמיד עדשה דו קמורה‬
‫‪ .4‬תמיד עדשה קעורה מישורית‬

‫‪ . 6‬פרוש הנתון שהגדלה שווה ל ‪ 1\3‬הוא ש‬

‫‪ .1‬הדמות גדולה מהעצם פי‪3 -‬‬
‫‪ .2‬העצם גדול מהדמות פי‪3 -‬‬
‫‪ .3‬גובה העצם שווה לגובה הדמות‬
‫‪ .4‬העדשה גדולה פי‪ 3-‬מהעצם‬

‫עדשות כדוריות דקות‪ :‬מהלך האור ויצירת דמויות‬ ‫דגמי הוראה בפיזיקה‬