You are on page 1of 483

‫לשון לבגרות‬

‫‪ 2‬יחידות לימוד‬

‫‪1‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הקדמה כללית‪:‬‬
‫ספר התרגילים של גול הוא פרי שנות ניסיון רבות בהוראת חומרי הלימוד ובהגשה‬
‫לבחינות הבגרות בלשון‪.‬‬

‫שאלות תלמידים וטעויות נפוצות הולידו את הרצון להאיר את הדרך הנכונה לעומדים‬
‫להיבחן במקצוע חשוב זה‪.‬‬

‫הספר מסודר לפי הפרקים התואמים את תכנית הלימודים הנוכחית של משרד החינוך‬
‫ומכיל את כל חומר הלימוד הנדרש‪.‬‬

‫הניסיון מלמד כי לתרגול בקורס זה חשיבות יוצאת דופן‪ ,‬ולכן ספר זה בולט בהיקפו‬
‫ובמגוון התרגילים המופיעים בו‪.‬‬

‫הפתרונות מוגשים בסרטוני וידאו המלווים בהסבר קולי‪ ,‬כך שאתם רואים את‬
‫התהליכים בצורה מובנית‪ ,‬שיטתית ופשוטה‪ ,‬ממש כפי שנעשה בשיעור פרטי‪.‬‬
‫הפתרון המלא של השאלה מכוון ומוביל לדרך חשיבה נכונה בפתרון שאלות דומות‪.‬‬

‫תקוותנו היא שספר זה ישמש מורה‪-‬דרך לכם התלמידים ויוביל אתכם להצלחה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫צוות האתר גול‬

‫‪2‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫הקדמה כללית‪2 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫פרק ‪15 .............................................................................................. 1‬‬
‫הבנת הנקרא וסקירה ממזגת‪15 .................................................................‬‬
‫הדרכה כללית להבנת הנקרא‪15 ......................................................................................................................‬‬
‫סקירה ממזגת ‪15 ..........................................................................................................................................‬‬
‫מבט כללי ‪ -‬תהליך הכתיבה הממזגת ‪15 ....................................................................................‬‬
‫שלב א – פענוח המשימה ‪16 ............................................................................................................................‬‬
‫שלבים ב‪-‬ג ‪ -‬סימון הרלוונטי וסידור בטבלה ‪18 .................................................................................................‬‬
‫שלב ד ‪ -‬המללת הטבלה ‪18 .............................................................................................................................‬‬
‫שלב ה‪ -‬כתיבה‪20 ..........................................................................................................................................‬‬
‫שלב ו – ביבליוגרפיה ‪22 .................................................................................................................................‬‬
‫חוקי כתיבת הסקירה הממזגת ‪ -‬פתיחה‪22 .......................................................................................................‬‬
‫חוקי כתיבת הסקירה הממזגת ‪ -‬עשה‪23 ........................................................................................................ :‬‬
‫חוקי כתיבת הסקירה הממזגת – אל תעשה ‪24 ..................................................................................................‬‬
‫פרק ‪25 .............................................................................................. 2‬‬
‫מילות היחס ושם המספר ‪25 .....................................................................‬‬
‫מילות היחס‪25 ..................................................................................................................... :‬‬
‫הגדרות יסודיות‪25 ...................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי מילות היחס‪25 ................................................................................................................................... :‬‬
‫מילות יחס ספציפיות‪26 ............................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪26 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תרגיל ‪27 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫שם המספר ‪28 .......................................................................................‬‬
‫הגדרות‪28 ............................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי המספר המונה‪28 .................................................................................................................................:‬‬
‫שם העצם הנספר‪30 .............................................................................................................. :‬‬
‫חוקי שם העצם הנספר‪30 ............................................................................................................................. :‬‬
‫המספר המונה בסמיכות‪30 .................................................................................................... :‬‬
‫המספר הסודר‪30 .................................................................................................................. :‬‬
‫חוקי המספר הסודר‪30 ................................................................................................................................ :‬‬
‫המספר הסתמי‪31 ................................................................................................................. :‬‬
‫חוקי המספר הסתמי‪31 ............................................................................................................................... :‬‬
‫כללים ספציפיים‪32 ............................................................................................................... :‬‬
‫חוקי התאריכים‪32 ......................................................................................................................................:‬‬
‫חוקי המתמטיקה‪32 .................................................................................................................................... :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪33 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫שם המספר ‪ -‬שאלות מסכמות‪34 ..............................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪34 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תרגיל ‪35 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫תרגיל ‪35 .................................................................................................................................................. :3‬‬
‫תרגיל ‪35 .................................................................................................................................................. :4‬‬
‫תרגיל ‪36 .................................................................................................................................................. :5‬‬
‫אותיות וכל"ב ‪37 ....................................................................................................................‬‬
‫מושגי בסיס‪37 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫לעצלנים בלבד – חוק פיצוץ הצרורות ‪39 ..........................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪40 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תרגיל ‪41 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫פרק ‪42 .............................................................................................. 3‬‬
‫תחביר ‪42 .............................................................................................‬‬
‫סוג המשפט ותיחומו‪42 ......................................................................................................... :‬‬
‫מושגים‪42 .................................................................................................................................................. :‬‬
‫חוקי סוג המשפט‪43 .................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי תיחום משפט‪43 .................................................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪44 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫מילות האיחוי ומילות השעבוד‪46 ........................................................................................... :‬‬
‫מילות האיחוי‪ :‬מילות האיחוי נחלקות ל‪ 3-‬סוגים‪46 ........................................................................................:‬‬
‫מילות השעבוד‪ :‬מילות השעבוד נחלקות ל‪ 8-‬סוגים‪46 ......................................................................................:‬‬
‫תרגיל ‪48 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫תרגיל ‪50 .................................................................................................................................................. :3‬‬
‫תרגיל ‪51 .................................................................................................................................................. :4‬‬
‫משפט מרובה פסוקיות‪52 ...................................................................................................... :‬‬
‫מונחים‪52 .................................................................................................................................................. :‬‬
‫חוקי המשפט מרובה הפסוקיות‪52 ................................................................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪53 .................................................................................................................................................. :5‬‬
‫סוגי משפטים – מתקדם‪54 .................................................................................................... :‬‬
‫יוצאי דופן‪54 .............................................................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪55 .................................................................................................................................................. :6‬‬
‫קשרים לוגיים‪56 .................................................................................................................. :‬‬
‫הגדרות בסיס‪56 ......................................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪57 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫ששת הקשרים הלוגיים‪58 ...................................................................................................... :‬‬
‫חוקי הקשרים הלוגיים‪58 ............................................................................................................................ :‬‬
‫הבחנה בין קשרים לוגיים דומים‪59 ......................................................................................... :‬‬
‫חוקי ההבחנה בין קשרים לוגיים דומים‪59 ..................................................................................................... :‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪59 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫תרגיל ‪60 .................................................................................................................................................. :3‬‬
‫תרגיל ‪61 .................................................................................................................................................. :4‬‬
‫תרגיל ‪62 .................................................................................................................................................. :5‬‬
‫תרגיל ‪62 .................................................................................................................................................. :6‬‬
‫תפקידים תחביריים ‪ -‬נושא ונשוא‪63 ....................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪63 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי זיהוי הנושא והנשוא‪63 ........................................................................................................................ :‬‬
‫נושא ונשוא – חוקי הנושא‪64 ................................................................................................. :‬‬
‫חוקי זיהוי הנושא‪64 ....................................................................................................................................:‬‬
‫נושא ונשוא – זיהוי הפועל במשפט‪65 ...................................................................................... :‬‬
‫חוקי זיהוי הפועל במשפט‪65 ......................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪65 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תרגיל ‪67 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫נושא ונשוא – במשפט איחוי ובמשפט מורכב‪68 ........................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪69 .................................................................................................................................................. :3‬‬
‫נושא ונשוא ‪ -‬נושא סתמי‪71 ................................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪71 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי הנושא הסתמי‪71 ................................................................................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪72 .................................................................................................................................................. :4‬‬
‫נושא ונשוא – נשוא מורחב‪73 ................................................................................................. :‬‬
‫מושגי בסיס‪73 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי הנשוא המורחב‪73 ............................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪74 .................................................................................................................................................. :5‬‬
‫נושא ונשוא – משמעויות יש ואין‪76 ........................................................................................ :‬‬
‫חוקי משמעויות יש‪/‬אין ‪76 .............................................................................................................................‬‬
‫משלימים במשפט‪76 ............................................................................................................. :‬‬
‫הקדמה‪76 .................................................................................................................................................. :‬‬
‫משלימים במשפט – משלים שם ומשלים פועל‪77 ...................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪77 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי משלים השם ומשלים הפועל‪77 ............................................................................................................. :‬‬
‫משלימים במשפט – מושא ותיאור‪78 ...................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪78 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי המושא והתיאור‪78 ............................................................................................................................. :‬‬
‫משלימים במשפט – לוואי ותמורה‪79 ...................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪79 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי הלוואי והתמורה‪79 ............................................................................................................................. :‬‬
‫משלימים במשפט ללא פועל‪80 ............................................................................................... :‬‬
‫חוקי המשלימים במשפט ללא פועל‪80 ............................................................................................................:‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪80 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תרגיל ‪82 .................................................................................................................................................. :2‬‬
‫משלימים במשפט – קריאה‪ ,‬פנייה והסגר‪83 ............................................................................ :‬‬
‫מושגי בסיס‪83 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי הקריאה‪ ,‬הפנייה וההסגר‪83 ................................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪85 .................................................................................................................................................. :3‬‬
‫תרגיל ‪86 .................................................................................................................................................. :4‬‬
‫משלימים במשפט – סוגי התיאורים‪88 .................................................................................... :‬‬
‫חוקי סוגי התיאורים‪88 ............................................................................................................................... :‬‬
‫האוגד – ארבעת סוגי האוגדים‪89 ........................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪89 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי האוגד‪89 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫האוגד – מילים המתחזות לאוגדים‪90 ..................................................................................... :‬‬
‫חוקי מילים המתחזות לאוגדים‪90 ................................................................................................................ :‬‬
‫תפקידים תחביריים – האוגד‪91 ..............................................................................................:‬‬
‫תרגיל ‪91 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תפקיד תחבירי של פסוקית‪92 ................................................................................................ :‬‬
‫חוקי התפקיד התחבירי של פסוקית‪92 ........................................................................................................... :‬‬
‫תפקיד תחבירי של פסוקית במשפט ללא פועל‪93 ....................................................................... :‬‬
‫חוקי התפקיד התחבירי של פסוקית במשפט ללא פועל‪93 ................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪93 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫חלקים כוללים ‪96 ...................................................................................‬‬
‫מהו חלק כולל? ‪96 ..................................................................................................................‬‬
‫מושגי בסיס‪96 ............................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי החלק הכולל‪96 ................................................................................................................................... :‬‬
‫חלק כולל – תיחום‪97 ............................................................................................................ :‬‬
‫חוקי תיחום חלק כולל‪97 ............................................................................................................................. :‬‬
‫תפקידו התחבירי של חלק כולל‪97 .......................................................................................... :‬‬
‫חוקי זיהוי תפקידו התחבירי של חלק כולל‪97 ................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪98 .................................................................................................................................................. :1‬‬
‫תרגיל ‪100 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪101 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫תמורה מסכמת ותמורה מפרטת‪102 ....................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪102 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי התמורה המסכמת והתמורה המפרטת‪102 ............................................................................................. :‬‬
‫הוספת ביטוי מכליל למשפט‪103 ............................................................................................. :‬‬
‫חוקי הוספת ביטוי מכליל למשפט‪103 ........................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪104 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫תרגיל ‪105 ................................................................................................................................................ :5‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪106 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫חלק ייחוד‪107........................................................................................‬‬
‫מהו חלק ייחוד? ‪107 ...............................................................................................................‬‬
‫מושגי בסיס‪107 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫זיהוי תפקידו התחבירי של חלק ייחוד‪107 ............................................................................... :‬‬
‫חוקי חלק הייחוד‪107 .................................................................................................................................. :‬‬
‫הוספת חלק ייחוד למשפט‪108 ................................................................................................:‬‬
‫חוקי הוספת חלק ייחוד למשפט‪108 .............................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪108 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪109 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תקינות ‪111...........................................................................................‬‬
‫הקדמה‪111 .......................................................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪111 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי התקינות‪111 ...................................................................................................................................... :‬‬
‫תקינות בהתאם‪112 .............................................................................................................. :‬‬
‫מושגי בסיס‪112 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי ההתאם‪112 ........................................................................................................................................:‬‬
‫תקינות ביידוע‪112 ................................................................................................................ :‬‬
‫מושגי בסיס‪112 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי ה' הידיעה‪112 .....................................................................................................................................:‬‬
‫תקינות במילות היחס‪113 ...................................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪113 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי מילות היחס‪113 ................................................................................................................................. :‬‬
‫תקינות במילות הקישור‪114 .................................................................................................. :‬‬
‫מושגי בסיס‪114 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי מילות הקישור‪114 .............................................................................................................................. :‬‬
‫בעיות תקינות ספציפיות‪115 .................................................................................................. :‬‬
‫חוקי תקינות שונים‪115 ............................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪116 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪118 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪119 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫המרות ‪120............................................................................................‬‬
‫הנחיות כלליות‪120 ............................................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪120 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי ההמרות‪120 ....................................................................................................................................... :‬‬
‫המרות בין סוגי משפטים‪121 ................................................................................................. :‬‬
‫תהליך ההמרה מסוג משפט אחד לאחר‪121 .................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪121 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫המרת תפקיד תחבירי של פסוקית‪123 ..................................................................................... :‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תהליך ההמרה של תפקידה התחבירי של פסוקית במשפט‪123 .......................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪124 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪125 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫דרכי מסירת הדיבור‪125 ........................................................................................................ :‬‬
‫מושגי בסיס‪125 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫תהליך ההמרה של דרכי מסירת הדיבור‪126 ................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪126 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫המרת קשר לוגי‪127 .............................................................................................................. :‬‬
‫תהליך ההמרה של קשר לוגי‪127 ................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪128 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫תרגיל ‪129 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫תרגיל ‪129 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫תרגיל ‪130 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫הוספת פסוקית לוואי למשפט‪130 ........................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪130 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫תהליך הוספת פסוקית לוואי למשפט‪130 ....................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪131 ................................................................................................................................................ :9‬‬
‫איחוד משפטים‪132 ...............................................................................................................:‬‬
‫תהליך איחוד המשפטים‪132 ........................................................................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪132 .............................................................................................................................................. :10‬‬
‫פיצול משפט‪134 ................................................................................................................... :‬‬
‫תהליך חלוקת המשפט למשפטים קצרים‪134 ................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪134 .............................................................................................................................................. :11‬‬
‫המרה ממשפט שאלה למשפט חיווי‪136 ................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪136 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫תהליך ההמרה ממשפט שאלה למשפט חיווי‪136 ............................................................................................. :‬‬
‫דו‪-‬משמעות ‪137.....................................................................................‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית – הקדמה‪137 ....................................................................................... :‬‬
‫חוקי הדו‪-‬משמעות התחבירית‪137 ................................................................................................................ :‬‬
‫דו‪-‬משמעות בשם הפעולה ובשם הפועל‪138 .............................................................................. :‬‬
‫מושגי בסיס‪138 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי הדו‪-‬משמעות בשם הפעולה ובשם הפועל‪138 .......................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪138 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית בצירופי הסמיכות‪139 ............................................................................:‬‬
‫מושגי בסיס‪139 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי הדו‪-‬משמעות בצירופי סמיכות‪140 ........................................................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪141 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית בגלל מאזכרים‪142 ................................................................................ :‬‬
‫מושגי בסיס‪142 .......................................................................................................................................... :‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי הדו‪-‬משמעות בגלל מאזכרים‪142 .......................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪142 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית במילות היחס‪143 ..................................................................................:‬‬
‫מושגי בסיס‪143 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי הדו‪-‬משמעות במילות היחס‪143 ............................................................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪144 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית – סיכום‪145 ......................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪146 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫פרגמטיקה‪148.......................................................................................‬‬
‫חוקי הפרגמטיקה (הבולטים מודגשים)‪148 .................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪150 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגילים לסיכום‪151 ............................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪151 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪151 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪152 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫תרגיל ‪153 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫תרגיל ‪154 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫תרגיל ‪155 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫תרגיל ‪156 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫תרגיל ‪156 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫תרגיל ‪157 ................................................................................................................................................ :9‬‬
‫תרגיל ‪157 .............................................................................................................................................. :10‬‬
‫תרגיל ‪158 .............................................................................................................................................. :11‬‬
‫תרגיל ‪158 .............................................................................................................................................. :12‬‬
‫תרגיל ‪159 .............................................................................................................................................. :13‬‬
‫תרגיל ‪159 .............................................................................................................................................. :14‬‬
‫פסוקית מצומצמת‪160 .......................................................................................................... :‬‬
‫מהי פסוקית מצומצמת? ‪160 ..........................................................................................................................‬‬
‫הבחנה בין פסוקית מצומצמת לנשוא מורחב ‪160 ..............................................................................................‬‬
‫המרה בין פסוקית מצומצמת לפסוקית רגילה ‪161 ............................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪162 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪163 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪164 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫תרגיל ‪165 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫תרגיל ‪165 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫תרגיל ‪166 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫תרגיל ‪167 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫פרק ‪168............................................................................................. 4‬‬
‫מערכת הצורות‪168..................................................................................‬‬
‫מושגים במערכת הצורות‪168 ................................................................................................. :‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חלקי הדיבור‪168 ........................................................................................................................................ :‬‬
‫חוקי חלקי הדיבור‪168 ................................................................................................................................ :‬‬
‫הפועל – מושגים בסיסיים‪169 ................................................................................................ :‬‬
‫מושגי בסיס‪169 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫זמן‪169 ...................................................................................................................................................... :‬‬
‫גוף‪169 ...................................................................................................................................................... :‬‬
‫שורש‪170 ................................................................................................................................................... :‬‬
‫בניין‪170 .................................................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪171 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪172 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪173 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫תרגיל ‪174 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫שם העצם – מושגים בסיסיים‪175 .......................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪175 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי שם העצם‪175 ..................................................................................................................................... :‬‬
‫סימני הניקוד – ‪ 5‬התנועות‪176 ............................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪176 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫סימני ניקוד נוספים‪177 ......................................................................................................... :‬‬
‫הפועל – הבניינים‪178..............................................................................‬‬
‫שבעת הבניינים‪178 ............................................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪178 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי שבעת הבניינים‪178 ............................................................................................................................. :‬‬
‫זיהוי בניין שלב ‪ - 1‬שלושת העדים‪180 .....................................................................................:‬‬
‫חוקי זיהוי בניין (שלב ‪180 ......................................................................................................................... :)1‬‬
‫הקמע לזיהוי בניין‪181 ...........................................................................................................:‬‬
‫חוק ‪ U‬צליל הברזל‪181 ............................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪182 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫זיהוי בניין שלב ‪ – 2‬הנוסחה‪187 ............................................................................................. :‬‬
‫נוסחת שלושת העדים‪187 ............................................................................................................................ :‬‬
‫תרגיל ‪188 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫שיר שלושת העדים – לזיכרון‪192 ........................................................................................... :‬‬
‫במנגינת "מפי א‪-‬ל" (שמחת תורה)‪192 ........................................................................................................... :‬‬
‫זיהוי בניין ‪ -‬דגמי פעל והתפעל‪192 .......................................................................................... :‬‬
‫חוקי זיהוי בנייני פעל והתפעל‪192 ................................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪193 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫הבחנה בין בניינים תאומים‪196 .............................................................................................. :‬‬
‫חוקי ההבחנה בין בניינים תאומים (פיעל‪-‬פֻּעל‪ ,‬הפעיל הֻּ פעל)‪196 ....................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪197 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫זיהוי בניין ‪ -‬מילים קשות‪199 .................................................................................................:‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי זיהוי הבניין של מילים קשות‪199 .......................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪200 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫תרגיל ‪203 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫תרגיל ‪206 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫תרגיל ‪216 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫שורש וגזרה של פעלים ושמות עצם ‪221.......................................................‬‬
‫זיהוי שורש בשיטת שלושת העדים‪221 .................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪221 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי זיהוי שורש‪221 ................................................................................................................................... :‬‬
‫הסרת אותיות הבניינים‪223 ................................................................................................... :‬‬
‫חוקי הסרת אותיות הבניינים‪223 ..................................................................................................................:‬‬
‫תרגיל ‪224 ............................................................................................................................................... :1‬‬
‫תרגיל ‪227 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫מהי גזרה? ‪229 .......................................................................................................................‬‬
‫מושג בסיס‪229 ........................................................................................................................................... :‬‬
‫הגזרות‪230 .......................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי הגזרות‪230 ......................................................................................................................................... :‬‬
‫שמות נוספים לגזרות ‪231 ..............................................................................................................................‬‬
‫שיר עזר לזכרון הגזרות‪232 .................................................................................................... :‬‬
‫במנגינת "אלו אלו עשר המכות"‪232 .............................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪232 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫זיהוי גזרה‪236 ...................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי זיהוי גזרה‪236 .................................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪237 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫שורשים מורכבים‪239 ........................................................................................................... :‬‬
‫חוקי השורשים המורכבים‪239 ..................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪240 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫איתור האות הנעלמת‪244 ...................................................................................................... :‬‬
‫מושגי בסיס‪244 .......................................................................................................................................... :‬‬
‫חוקי איתור האות הנעלמת‪244 ..................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪246 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫תרגיל ‪250 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫הופעל המבולבל‪255 .............................................................................................................. :‬‬
‫חוקי זיהוי השורש בבניין הופעל‪255 .............................................................................................................. :‬‬
‫תרגיל ‪255 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫תרגיל ‪258 ............................................................................................................................................... :9‬‬
‫דגם אחת ושתיים‪260 ............................................................................................................ :‬‬
‫חוקי דגם "אחת ושתיים"‪260 .......................................................................................................................:‬‬
‫תרגיל ‪261 .............................................................................................................................................. :10‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪264 .............................................................................................................................................. :11‬‬
‫תרגיל ‪267 .............................................................................................................................................. :12‬‬
‫תרגיל ‪270 .............................................................................................................................................. :13‬‬
‫מילים זהות עם ניתוח שונה ‪271 .....................................................................................................................‬‬
‫מילים הנוטות על דרך השלמים ‪271 ................................................................................................................‬‬
‫שורשים ספציפיים ‪272 ..................................................................................................................................‬‬
‫שמות עצם מאתגרים ‪ -‬שיטת מנת תה ‪274 .......................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪275 .............................................................................................................................................. :14‬‬
‫שמות עצם קצרים ‪275 ..................................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪276 .............................................................................................................................................. :15‬‬
‫תרגיל ‪277 .............................................................................................................................................. :16‬‬
‫תרגיל ‪278 .............................................................................................................................................. :17‬‬
‫אותיות שורש ואותיות מוספיות ‪281 ...............................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪282 .............................................................................................................................................. :18‬‬
‫תפקידים נוספים של אותיות במילה‪282 ..........................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪283 .............................................................................................................................................. :19‬‬
‫הפועל – יצירת מילים לפי הנחיות‪284 ..................................................................................... :‬‬
‫יצירת מילים לפי הנחיות ‪ -‬גוף וזמן ‪284 ...........................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪285 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫יצירת מילים לפי הנחיות ‪ -‬בניין ‪288 ...............................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪288 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫שם העצם – דרכי התצורה‪291 ............................................................................................... :‬‬
‫חמש דרכי התצורה ‪291 .................................................................................................................................‬‬
‫שיטת פתרון שאלה בדרכי התצורה ‪292 ...........................................................................................................‬‬
‫הבדלה בין שורש ומשקל לבסיס וצורן סופי – מתקדם ‪293 .................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪294 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪295 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫דרך התצורה של מלים ספציפיות ‪296 ..............................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪297 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫שם העצם – משקלים‪299 ...................................................................................................... :‬‬
‫המשקלים ‪299 ..............................................................................................................................................‬‬
‫זיהוי משקל – בסיס ‪299 ................................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪300 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪302 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫זיהוי משקל ‪ -‬ניקוד משתנה ‪302 .....................................................................................................................‬‬
‫זיהוי משקל ‪ -‬גזרת המרובעים ‪302 ..................................................................................................................‬‬
‫זיהוי משקל ‪ -‬אותיות חסרות ‪303 ...................................................................................................................‬‬
‫זיהוי משקל ‪ -‬אותיות מתחלפות ‪303 ...............................................................................................................‬‬
‫זיהוי משקל – סיכום ‪304 ...............................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪305 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫מילים דומות‪ ,‬משקלים שונים ‪308 ..................................................................................................................‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪309 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫תרגיל ‪310 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫משקלים השייכים לגזרות מסוימות ‪311 ..........................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪312 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫שמות עצם בעלי בניין ‪313 ..............................................................................................................................‬‬
‫שמות הפעולה ‪313 ........................................................................................................................................‬‬
‫שמות הפעולה – שינון ‪314 .............................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪315 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫תרגיל ‪315 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫תרגיל ‪316 ................................................................................................................................................ :9‬‬
‫זיהוי חלק הדיבור של צורת הבינוני‪317 ...........................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪318 .............................................................................................................................................. :10‬‬
‫תרגיל ‪319 .............................................................................................................................................. :11‬‬
‫שם העצם – משמעויות המשקלים והצורנים הסופיים‪320 ......................................................... :‬‬
‫משמעויות המשקלים והצורנים הסופיים ‪320 ...................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪323 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪324 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫תרגיל ‪325 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫תרגיל ‪326 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫צורן גזירה וצורן נטייה ‪329 ............................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪330 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫תרגיל ‪331 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫תרגיל ‪332 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫תרגיל ‪333 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫פירוט היווצרות המילה ‪334 ...........................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪335 ................................................................................................................................................ :9‬‬
‫דרכי היווצרות השורשים‪336 ...................................................................................................‬‬
‫דרכי ההיווצרות של שורשים – מבוא ‪336 ........................................................................................................‬‬
‫שורשים גזורי שם ‪336 ...................................................................................................................................‬‬
‫שורשים תנייניים ‪337 ....................................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪339 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪340 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫דרכי ההיווצרות של השורשים המרובעים ‪342 ..................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪342 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫תרגיל ‪344 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫תקינות במערכת הצורות‪347 ................................................................................................. :‬‬
‫מושגים בסיסיים לקראת פרק התקינות ‪347 ....................................................................................................‬‬
‫דגש באותיות בכ"פ ‪ -‬פתיחה‪348 .....................................................................................................................‬‬
‫דגש באותיות בכ"פ – העקרונות ‪348 ...............................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪350 ................................................................................................................................................ :1‬‬
‫תרגיל ‪351 ................................................................................................................................................ :2‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪351 ................................................................................................................................................ :3‬‬
‫העיצורים הגרוניים ‪ -‬פתיחה ‪352 ....................................................................................................................‬‬
‫העיצורים הגרוניים – הנמכת תנועה ‪352 ..........................................................................................................‬‬
‫העיצורים הגרוניים ‪ -‬תשלום דגש ‪353 .............................................................................................................‬‬
‫העיצורים הגרוניים – תשלום דגש – המנורה ‪354 ..............................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪356 ................................................................................................................................................ :4‬‬
‫הגייה נכונה של גוף ראשון בעתיד‪357 ..............................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪358 ................................................................................................................................................ :5‬‬
‫הגייה נכונה של בניין הפעיל ‪359 .....................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪360 ................................................................................................................................................ :6‬‬
‫גזרת לי"ה וגזרת ל"א ‪362 ..............................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪363 ................................................................................................................................................ :7‬‬
‫תרגיל ‪365 ................................................................................................................................................ :8‬‬
‫צורות תקניות על פי המשקל ‪366 ....................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪367 ................................................................................................................................................ :9‬‬
‫דיוקי הגייה בבניין קל (פעל) ‪368 .....................................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪369 .............................................................................................................................................. :10‬‬
‫תרגיל ‪( 11‬תרגיל לסיכום)‪370 ....................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪( 12‬תרגיל לסיכום)‪372 ....................................................................................................................... :‬‬
‫תרגיל ‪( 13‬תרגיל לסיכום)‪373 ....................................................................................................................... :‬‬
‫נספחים‪374 ..........................................................................................................................:‬‬
‫מגדיר מילות הקישור – לפי הא‪-‬ב‪376 .......................................................................................‬‬
‫נספחים – מערכת הצורות ‪381 .................................................................................................‬‬
‫צורות הבינוני ‪382 .........................................................................................................................................‬‬
‫משקלים בולטים ‪383 ....................................................................................................................................‬‬
‫משקלים נוספים ‪384 .....................................................................................................................................‬‬
‫משמעויות הצורנים (בדרך התצורה בסיס‪+‬צורן) ‪385 ........................................................................................‬‬
‫שמות שנוצרו בדרך של בסיס וצורן סופי שכדאי להכיר‪386 .............................................................................. :‬‬
‫מרכיבים חשובים בהלחם בסיסים‪386 .......................................................................................................... :‬‬
‫שמות נוספים שנוצרו בדרך של הלחם בסיסים שכדאי להכיר‪387 ..................................................................... :‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫הבנת הנקרא וסקירה ממזגת‬
‫הדרכה כללית להבנת הנקרא‬
‫קראו בתשומת לב את הטקסטים ובמיוחד את השאלות‪ .‬לא נדרש ידע קודם לפרק זה‪.‬‬
‫מומלץ לתרגל שאלות בנוסח הבגרות‪.‬‬

‫סקירה ממזגת‬

‫מבט כללי ‪ -‬תהליך הכתיבה הממזגת‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫כתיבה ממזגת‪ :‬כתיבה של מאמר כללי בנושא מסוים‪ .‬המיוחד בכתיבה זו הוא שמותר‬
‫לכם להתבסס על טקסטים נתונים בלבד – ולא על הידע הכללי או על העמדות האישיות‬
‫שלכם‪.‬‬

‫תהליך הכתיבה הממזגת‪:‬‬


‫יש כמה דרכים לבצע את משימת הכתיבה הממזגת בבגרות‪ .‬השיטה שנציג בהחלט‬
‫אינה השיטה היחידה אבל לדעתנו היא הפשוטה והבהירה ביותר‪.‬‬
‫שלבי העבודה בכתיבה הממזגת (יוצגו בהמשך בפירוט)‪:‬‬
‫‪ )1‬פענוח המשימה‪ :‬נקרא את משימת הכתיבה הממזגת בעיון ונשים לב מה בדיוק‬
‫מאתנו‪ .‬ניתן להמיר את המשימה למספר שאלות‪ ,‬שעליהן נענה בקטע‬
‫נדרש ִ‬
‫שנכתוב‪.‬‬

‫‪ )2‬הדגשת הרלוונטי‪ :‬לא כל מה שנכתב במאמרים רלוונטי למשימת הכתיבה שלנו‪.‬‬


‫לכן נקרא את המאמרים ונסמן רק את הקטעים שקשורים למשימה‪ .‬מומלץ‬
‫להדגיש משפטים מרכזיים‪.‬‬

‫‪ )3‬סידור בטבלה‪ :‬נשרטט טבלת השוואה בין המאמרים השונים‪ .‬ברמת העיקרון‬
‫הפרמטרים שבטבלה יהיו הנושאים השונים שנדרשו במשימה‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )4‬המללת הטבלה‪ :‬נהפוך כל שורה בטבלה למשפט אחד או למספר משפטים‪ .‬על‬
‫המשפטים להיות שלמים ותקינים‪ .‬נשתמש במילות קישור המציינות את טיב‬
‫היחסים בין הטקסטים השונים (מסכימים‪ ,‬חולקים‪ ,‬משלימים וכדומה)‪.‬‬

‫‪ )5‬כתיבה‪ :‬ניקח את המשפטים שקיבלנו‪ ,‬נכתוב אותם יחד‪ ,‬ונוסיף כותרות ומשפט‬
‫פתיחה‪ .‬אם אנו רואים שעומד להתקבל קטע קצר ִמדי‪ ,‬נשבץ במהלך הכתיבה‬
‫משפטים מרכזיים נוספים מן הטקסטים‪.‬‬

‫‪ )6‬ביבליוגרפיה‪ :‬נפרט את כל המידע שבידינו לגבי המקורות שבהם השתמשנו‬


‫(הטקסטים שהוגדרו במשימה)‪ .‬נכתוב את הביבליוגרפיה על פי כללי הכתיבה‬
‫האקדמיים‪.‬‬

‫שלב א – פענוח המשימה‬

‫חוקי פענוח המשימה‪:‬‬


‫‪ )1‬בדרך כלל ניתן לבנות קווים כלליים של הסקירה שנכתוב מתוך עצם השאלה‪.‬‬

‫‪ )2‬בדרך כלל יופיע במשימה ההקשר שבו אתם מתבקשים לכתוב‪ .‬למעשה אין צורך‬
‫לציין את ההקשר המדויק בתוך הסקירה‪.‬‬

‫‪ )3‬הסקירה הממזגת ממוקדת בנושא עיקרי ולא בטקסטים‪ ,‬ולכן לא יופיעו בה‬
‫המילים‪ :‬טקסט‪ ,‬מאמר‪ ,‬קטע וכדומה‪.‬‬

‫‪ )4‬בכתיבתכם עליכם להתבסס על המקורות שהוגדרו לכם במשימה בלבד‪.‬‬

‫‪ )5‬בכתיבתכם עליכם להתייחס לנושאים שהוגדרו במשימה בלבד‪.‬‬

‫‪ )6‬עליכם לאתר בטקסטים אך ורק את המשפטים ואת הפסקאות שעוסקים‬


‫בנושאים אלו ולכתוב רק על אודותיהם‪.‬‬

‫‪ )7‬לנוחותכם‪ ,‬תוכלו להפוך את המשימה לשאלות‪ :‬כתוב על חשיבותה של חכמת‬


‫חיים ועל הדרכים להשגתה = מהי חשיבותה של חכמת חיים? מהן הדרכים‬
‫להשגתה?‬

‫‪ )8‬אם הוגדרו נושאים שעליכם להימנע מהם‪ ,‬הימנעו מהם‪.‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )9‬באפשרותכם להשתמש במשימה גם ליצירת כותרות משנה‪.‬‬

‫‪ )10‬עליכם לציין בתוך הטקסט מנין לקוח כל פריט מידע שציינתם‪.‬‬

‫‪ )11‬האזכור צריך לכלול שם משפחה ושנת פרסום‪ .‬למשל‪ :‬כהן (תשס"ה)‪ ,‬או חבאני‬
‫(‪.)2016‬‬

‫‪ )12‬בסוף הטקסט יש להוסיף נספח שבו מוצגים כל פריטי המידע של המקורות‬


‫שעליהם התבססתם‪.‬‬

‫‪ )13‬הביבליוגרפיה צריכה לכלול את‪ :‬שם הכותב‪ ,‬שנת הפרסום‪ ,‬כותרת המאמר ובמת‬
‫הפרסום‪ .‬למשל‪ :‬גוסטביו‪ ,‬ע' (‪ .)2016‬איך להשיג חכמת חיים‪ ,‬בתוך‪ :‬ספר החכמה‬
‫הסיני הגדול עמ' ‪.195-182‬‬

‫‪ )14‬יש סך מסוים של מילים שיש להגיע אליו בכתיבת הסקירה ואסור לעבור אותו‪,‬‬
‫אחרת ירדו לכם נקודות‪.‬‬

‫‪ )15‬כאשר המשימה היא לכתוב בהיקף של ‪ 300‬מילים‪:‬‬


‫א‪ .‬אין לכתוב יותר מ‪ 300-‬מילים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ‪ 200-‬מילים ומעלה זה בסדר גמור‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמות מילים נמוכה מאוד עלולה לאפס את הציון‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שלבים ב‪-‬ג ‪ -‬סימון הרלוונטי וסידור בטבלה‬
‫חוקי סימון הרלוונטי‪:‬‬
‫‪ )1‬הטקסטים עשויים להכיל נושאים רבים ושונים‪ .‬אנו רוצים לבודד מתוכם אך ורק‬
‫את הקטעים שנוגעים למשימה שלנו‪.‬‬

‫‪ )2‬מומלץ לקרוא את המאמרים בנחת ותוך כדי כך לסמן שני סוגים של סימונים‪.‬‬

‫‪ )3‬פסקאות הנוגעות למשימה‪ :‬נשתמש בהמשך‪.‬‬

‫‪ )4‬משפטים בולטים ומרכזיים‪ :‬נשתמש בטבלה‪.‬‬

‫חוקי הסידור בטבלה‪:‬‬


‫‪ )1‬אחד הכלים החזקים ביותר לכתיבה ממזגת הוא סידור הנתונים העיקריים‬
‫שמצאנו בטבלה‪.‬‬

‫‪ )2‬עמודות הטבלה כוללות את שמות המשפחה של מחברי המאמרים ואת שנות‬


‫הפרסום של המאמרים‪.‬‬

‫‪ )3‬שורות הטבלה כוללות את הנושאים הספציפיים שהוגדרו במשימת הכתיבה‬


‫הממזגת‪.‬‬

‫‪ )4‬נמלא את הטבלה בעזרת השורות שהדגשנו בתוך הטקסט‪ .‬נכתוב משפטים‬


‫שלמים ובקיצור מירבי‪.‬‬

‫שלב ד ‪ -‬המללת הטבלה‬


‫למעשה השלב הרביעי (המללת הטבלה) והשלב החמישי (הכתיבה בפועל) קשורים זה‬
‫לזה‪ ,‬וניתן לבצע אותם במקביל‪.‬‬
‫בשלב זה עלינו להפוך את הטבלה לטקסט‪.‬‬
‫תהליך זה כולל שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪ ‬ציון מקור המידע‪.‬‬
‫‪ ‬תיאור היחסים בין הטקסטים‪.‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי המללת משפט יחיד‪:‬‬
‫יש שלוש דרכים עיקריות לציין את מקור המידע בגוף הטקסט‪ .‬רצוי להשתמש לפחות‬
‫בשתיים מהן‪.‬‬
‫פועל מסירה‪ :‬כהן (תשס"ה) טוענת כי יש טלפתיה בעולם‪.‬‬
‫הסגר‪ :‬לדברי כהן (תשס"ה)‪ ,‬יש טלפתיה בעולם‪.‬‬
‫סוגריים‪ :‬יש טלפתיה בעולם (כהן‪ ,‬תשס"ה)‪.‬‬

‫כאשר משתמשים בפועל מסירה יש להתאים אותו לתוכן הנאמר‪.‬‬

‫חוקי תיאור היחסים בין טקסטים‪:‬‬


‫‪ )1‬קיימים ארבעה סוגי יחסים עיקריים בין טקסטים‪ :‬הסכמה‪ ,‬השלמה‪ ,‬הסתייגות‬
‫ומחלוקת‪.‬‬
‫א‪ .‬הסכמה‪ :‬לדעת גל קיימים חייזרים‪ .‬גם לדעת טל קיימים חייזרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלמה‪ :‬לדעת גל קיימים חייזרים‪ .‬לדעת טל החייזרים מצוידים‬
‫בטכנולוגיות מתקדמות‪ .‬לדעת אביטל מכתש רמון יכול היה להיווצר רק על‬
‫ידי חייזרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסתייגות‪ :‬לדעת גל קיימים חייזרים‪ .‬גם לדעת טל קיימים חייזרים‪ ,‬אבל‬
‫לא במערכת השמש שלנו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחלוקת‪ :‬לדעת גל קיימים חייזרים‪ .‬לעומת זאת לדעת טל חייזרים אינם‬
‫קיימים‪.‬‬

‫‪ )2‬באופן כללי‪ ,‬מומלץ להתחיל מהמשותף בין הטקסטים‪ ,‬ולהמשיך בהבדלים‬


‫ביניהם‪ :‬הסכמה‪ ,‬השלמה‪ ,‬הסתייגות ומחלוקת‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שלב ה‪ -‬כתיבה‬
‫השלד של הסקירה הממזגת הוא המשפטים שכתבנו כאשר המללנו את הטבלה‪ ,‬אולם‬
‫יש להוסיף עליהם כמה תוספות‪.‬‬
‫התוספות העיקריות בשלב זה הן‪:‬‬
‫‪ ‬כותרת‬
‫‪ ‬משפט פתיחה‬
‫‪ ‬כותרות משנה‬
‫‪ ‬עיבוי התוכן הקיים‬

‫חוקי הכותרת‪:‬‬
‫‪ )1‬הכותרת אינה צריכה להיות מתוחכמת‪ .‬היא יכולה להילקח ישירות מן המשימה‪.‬‬

‫‪ )2‬אל תשכחו לרשום לפני הכותרת את מספר השאלה‪.‬‬

‫חוקי משפט הפתיחה‪:‬‬


‫‪ )1‬בתחילת הסקירה צריך להופיע משפט שנותן רקע או מבט כללי על הסקירה‪.‬‬

‫‪ )2‬אם הסקירה עוסקת במושג שעלול להיות בלתי ברור לקוראים‪ ,‬יש להסביר אותו‬
‫כבר במשפט הפתיחה‪.‬‬

‫‪ )3‬דגמים אפשריים למשפט הפתיחה‪:‬‬

‫בעיית ה‪ X-‬נידונה בהרחבה במחקר‪ .‬קיימות מספר דעות בנוגע לגורמיה‬ ‫א‪.‬‬
‫ולדרכים שבהן ניתן להתמודד ִאתה‪.‬‬
‫נושא ה‪ X-‬מעסיק את הציבור יותר ויותר בשנים האחרונות‪ ,‬וחוקרים רבים‬ ‫ב‪.‬‬
‫דנו בהיבטים השונים שלו‪.‬‬
‫נושא ה‪ X-‬שנוי במחלוקת גדולה בין החוקרים‪ .‬בסקירה זו נציג את הדעות‬ ‫ג‪.‬‬
‫השונות ואת נימוקיהן‪.‬‬
‫בסקירה זו נעסוק בנושא ‪ .X‬נסקור את ‪ A‬ואת ‪( B‬יש להשלים על פי‬ ‫ד‪.‬‬
‫המשימה)‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫כותרות המשנה‪:‬‬
‫‪ )1‬כותרות המשנה אינן חובה‪ ,‬אבל הן דרך קלה ופשוטה מאוד לסדר את הסקירה‪.‬‬

‫‪ )2‬כותרות המשנה יכולות להילקח ישירות מן המשימה‪ .‬חשיבותה של חכמת החיים‪.‬‬


‫דרכים להשגת חכמת חיים‪.‬‬

‫‪ )3‬אם אתם בוחרים שלא לכתוב כותרת משנה‪ ,‬עליכם לשים לב לכך שהמעבר בין‬
‫הפסקאות מתרחש באופן "חלק"‪ .‬אם לא‪ ,‬יהיה עליכם להוסיף משפטי קישור‬
‫קטנים‪.‬‬

‫עיבוי התוכן‪:‬‬
‫‪ )1‬סביר להניח שהאורך של הטבלה המומללת בלבד לא יהיה מספיק (יש להגיע ל‪-‬‬
‫‪ 300-200‬מילים לפחות בדרך כלל)‪ ,‬ולכן יהיה עלינו לעבות את התוכן ולהרחיב‬
‫אותו‪.‬‬

‫‪ )2‬ניתן לעבות את התוכן באופן קצר או באופן ארוך‪.‬‬

‫‪ )3‬עיבוי תוכן קצר (מילה או ביטוי)‪:‬‬


‫א‪ .‬הסבר ‪ -‬להבהרת מושג שהקוראים עלולים שלא להכיר‪( .‬כלומר‪)...‬‬
‫ב‪ .‬דוגמה ‪ -‬להמחשה כשהנושא אינו ברור לגמרי‪( .‬למשל‪ ...‬כגון‪)...‬‬

‫‪ )4‬עיבוי תוכן ארוך (משפט)‪:‬‬


‫א‪ .‬סיבה – למה?‬
‫ב‪ .‬תוצאה ‪ -‬אז מה? מהן ההשלכות של הדבר?‬
‫ג‪ .‬מנגנון ‪ -‬איך בדיוק זה קורה? שלב אחרי שלב‪.‬‬

‫‪ )5‬כמובן‪ ,‬אם יש הנחיה מפורשת במשימה שלא לכתוב סיבות או השלכות‪ ,‬אנחנו‬
‫נימנע מכך‪.‬‬

‫‪ )6‬לצורך העיבוי נחזור לטקסטים המקוריים‪ ,‬והפעם לא נשתמש רק במשפטים‬


‫המודגשים אלא גם בשאר הפסקאות הרלוונטיות‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שלב ו – ביבליוגרפיה‬
‫חוקי כתיבת הביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ )1‬השלב האחרון של כתיבת הסקירה הממזגת הוא הוספת ביבליוגרפיה – כלומר‬
‫תיאור מפורט ומדויק של המקורות שעליהם התבססנו (טקסטים‪ ,‬טבלאות‪,‬‬
‫תרשימים וכדומה)‪.‬‬

‫‪ )2‬כתיבת הביבליוגרפיה היא עניין טכני לחלוטין‪ .‬למעשה ניתן לכתוב אותה גם אם‬
‫לא הבנתם אפילו מילה אחת מן הטקסט‪.‬‬

‫‪ )3‬היכן נמצא את המידע הדרוש לכתיבת הביבליוגרפיה? לכל טקסט יש כותרת‪ .‬כמו‬
‫כן בראשית כל טקסט‪( ,‬ולפעמים בסופו או בהערת שוליים) תופיע תמיד שורה‬
‫קצרה שתציין את מקור הטקסט‪ .‬זה כל מה שאנחנו צריכים‪.‬‬

‫‪ )4‬כל שורת ביבליוגרפיה מכילה ‪ 4‬רכיבים לפי הסדר הזה‪:‬‬


‫א‪ .‬שם הכותב ‪ -‬שם משפחה‪ +‬אות ראשונה בשם הפרטי‪ :‬כהן‪ ,‬נ'‪.‬‬
‫ב‪ .‬זמן הפרסום – שנה עברית או לועזית (בסוגריים)‪( :‬תשס"ה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬שם המאמר ‪ -‬כותרת המאמר‪ :‬חכמת החיים בראי הקדמונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקום הפרסום ‪ -‬במה (ספר‪/‬כתב עת‪/‬אתר)‪ .‬אם יש נתונים אודות מקום‬
‫הדפסה הוצאת הספרים ומספרי עמודים יש לציין גם אותם‪ ,‬לפי הסדר‬
‫הזה‪ .‬ספר החכמה הסיני הגדול‪ ,‬בתוך‪ :‬ירושלים‪ :‬הוצאת כרכוב‪ ,‬עמ' ‪187-‬‬
‫‪.182‬‬

‫‪ )5‬את הרשימה יש לסדר לפי סדר הא'‪-‬ב'‪ .‬מכיוון שפריט המידע הראשון בכל שורה‬
‫הוא שם המשפחה‪ ,‬סדר הרשימה הביבליוגרפית יהיה כסדר שמות המשפחה‪.‬‬

‫חוקי כתיבת הסקירה הממזגת ‪ -‬פתיחה‬


‫‪ )1‬יש מספר חוקים שחשוב לשמור עליהם כאשר אנו כותבים את הסקירה הממזגת‪.‬‬
‫חלק גדול מהחוקים הללו הזכרנו כבר‪ ,‬אבל בכל מקרה מדובר בסיכום מצוין‬
‫לנושא‪.‬‬

‫‪ )2‬גם לאחר שסיימתם לכתוב את הסקירה‪ ,‬מומלץ בחום לקרוא אותה שוב בשימת‬
‫לב ולוודא שלא עברתם על אחד החוקים האלה‪.‬‬

‫‪ )3‬טעויות קטנות (במילה או בביטוי) תוכלו לתקן במקום‪ .‬אם יש טעויות הנוגעות‬
‫למשפטים שלמים‪ ,‬אל תתעצלו‪ :‬העתיקו הכול מחדש‪ .‬התיקונים הללו שווים‬
‫בדרך כלל לא מעט נקודות‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי כתיבת הסקירה הממזגת ‪ -‬עשה‪:‬‬
‫‪ )1‬תוכן‪:‬‬
‫א‪ .‬מספר מילים – ‪ 300-200‬מילים (כאשר המשימה היא לכתוב ‪ 300‬מילים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיוק ‪ -‬התכנים בדיוק כמו בטקסטים‪ .‬ניתן להשתמש במילים משלכם‪.‬‬
‫ג‪ .‬רק מה שרלוונטי ‪ -‬אין לכלול נושאים שלא הוגדרו במשימה!‬
‫ד‪ .‬כל מה שרלוונטי ‪ -‬אין להשמיט נושאים שכן הוגדרו במשימה!‬
‫ה‪ .‬הכללה ‪ -‬כאשר הדבר אפשרי יש לאחד מספר עניינים בביטוי או במשפט‬
‫מכליל‪.‬‬

‫‪ )2‬ציון מקורות המידע‪:‬‬


‫א‪ .‬משפחה ושנה ‪ -‬שם המשפחה של הכותב ושנת הכתיבה מופיעים תמיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיוון בדרכי מסירת הדיבור – יש להשתמש במגוון דרכיםן למסירת הדיבור‪:‬‬
‫פעלים הולמים‪ ,‬הסגר וסוגריים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביבליוגרפיה ‪ -‬בסוף הסקירה יש להוסיף פירוט מלא של נתוני מקורות‬
‫המידע לפי סדר הא'‪-‬ב'‪.‬‬

‫‪ )3‬מבנה‪:‬‬
‫א‪ .‬מאזכרים – ביטויים המתייחסים לדבר שהוזכר קודם‪ ,‬כמו‪ :‬נושא זה‪...‬‬
‫אותה הבעיה‪...‬‬
‫ב‪ .‬פתיח מכליל ‪ -‬משפט פתיחה‪ :‬הסבר בסיסי על הנושא ותיאור מהלך‬
‫הסקירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קישוריות ‪ -‬מילות קישור הולמות ומשפטי קישור‪.‬‬
‫ד‪ .‬דמיון ושוני בין המקורות ‪ -‬יש לפתוח בדומה בין המקורות ואז לעבור למה‬
‫שמייחד כל מקור‪.‬‬

‫‪ )4‬לשון‪:‬‬
‫א‪ .‬תקינות ‪ -‬המילים כתובות נכון‪ ,‬המשפטים בנויים נכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסקאות ‪ -‬יש לרדת שורה בסיום כל נושא‪.‬‬
‫ג‪ .‬סימני פיסוק ‪ -‬במיוחד נקודה בסוף כל משפט‪ .‬כמו כן‪ :‬פסיקים‪ ,‬נקודתיים‪,‬‬
‫מירכאות‪.‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי כתיבת הסקירה הממזגת – אל תעשה‬
‫‪ )1‬אין לכלול בסקירה הממזגת‪:‬‬
‫א‪ .‬טענת נגד ‪ -‬אמנם יש הטוענים‪...‬‬
‫ב‪ .‬סיפורים ממחישים ‪ -‬אין לכתוב סיפורים ומשלים שנועדו להמחיש משהו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוכחות מפורטות ‪ -‬אין לתאר את מהלך המחקר אלא רק את תוצאותיו‬
‫הסופיות‪.‬‬

‫‪ )2‬אין להוסיף‪:‬‬
‫א‪ .‬חזרות ‪ -‬אין לכתוב פעם נוספת מידע שכבר כתבתם‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיכום ‪ -‬אין לסכם את הסקירה בסופה (גם זאת נחשבת חזרה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ידע אישי ‪ -‬אין להוסיף פרטים שאינם מופיעים בטקסטים במפורש‪.‬‬
‫ד‪ .‬דעה אישית ‪ -‬אין להביע דעה אישית‪.‬‬
‫ה‪ .‬העתקה מהטקסט ‪ -‬אין להעתיק משפטים שלמים מן הטקסט‪ .‬ביטויים –‬
‫מותר‪.‬‬

‫‪ )3‬ביטויים האסורים בגלל אופי הכתיבה‪:‬‬


‫א‪ .‬ערכים מספריים ‪ -‬ללא מספרים מדויקים! רק ביטויים כלליים כגון‪ :‬רבים‪,‬‬
‫מעט‪...‬‬
‫ב‪ .‬מאמר‪ ,‬טקסט‪ ,‬קטע ‪ -‬הקורא אינו מכיר את הטקסטים שבבגרות ולכן אין‬
‫להשתמש במונחים אלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬דימויים ‪ -‬לשון ציורית וכל סוג של משל אסורים‪.‬‬
‫ד‪ .‬גוף ראשון וגוף שני ‪ -‬אין לדבר על עצמכם (קראתי‪ ...‬לדעתי‪ )...‬ואין לפנות‬
‫אל הקורא (תאר לעצמך‪ ...‬קחו לדוגמה‪.)...‬‬

‫‪ )4‬טעויות לשוניות‪:‬‬
‫א‪ .‬טעויות כתיב ‪ -‬שגיאות כתיב (כולל י' מיותרת‪ ,‬למשל הישתפר)‪ .‬כתב לא‬
‫ברור‪.‬‬
‫ב‪ .‬סלנג ‪ -‬אין להשתמש בשפה מדוברת ובסלנג‪ :‬כיף‪ ,‬מגניב‪ ,‬אחי‪...‬‬
‫ג‪ .‬התאם שגוי ‪ -‬זכר נקבה‪ ,‬יחיד רבים‪ .‬ולא‪ :‬הילד אכלה‪ ,‬שלוש ימים‪ ,‬הבעיה‬
‫הוא המצב‪..‬‬

‫‪ )5‬אסור מבחינת סימני הפיסוק‪:‬‬


‫א‪ .‬לוכסן ‪ -‬האיש הוא חכם‪/‬גאון‪.‬‬
‫ב‪ .‬סימן קריאה ‪ -‬זוהי בעיה חמורה מאוד!‬
‫ג‪ .‬סימן שאלה ‪ -‬מה הפתרון לבעיה?‬
‫ד‪ .‬שלוש נקודות ‪ -‬מומחים הציעו מספר פתרונות‪...‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פרק ‪2‬‬
‫מילות היחס ושם המספר‬
‫מילות היחס‪:‬‬

‫הגדרות יסודיות‪:‬‬
‫מילות יחס‪ :‬מילים שמתארות את היחסים בין המילים השונות במשפט‪.‬‬
‫את‪ ,‬עם‪ ,‬על‪ ,‬ב‪ ,...‬מ‪ ,...‬בעקבות‪ ,‬על ידי ועוד‪.‬‬
‫כינוי גוף‪ :‬מילים המציינות גוף‪:‬‬
‫אני‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אתה‪ ,‬את‪ ,‬אתם‪ ,‬אתן‪ ,‬הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪ ,‬זה‪ ,‬אלה‪.‬‬
‫מילות יחס בנטיות‪ :‬מילת יחס ‪ +‬כינוי גוף‪.‬‬
‫על ‪ +‬היא = עליה‪ .‬בעקבות ‪ +‬אתה = בעקבותיך‪ .‬ב‪ + ...‬אני = בי‪.‬‬

‫חוקי מילות היחס‪:‬‬


‫כל מילת יחס מוטה מתייחסת למילה שהופיעה לפני כן במשפט‪.‬‬
‫מילת היחס צריכה להתאים במין ובמספר למילה שהיא מתייחסת אליה‪.‬‬
‫במשפטים ארוכים הדבר עלול לבלבל – יש לשים לב‪.‬‬
‫יש מילות יחס המקבלות סיומת "קצרה" ויש מילות יחס המקבלות סיומת "ארוכה"‪.‬‬
‫סיומת "קצרה"‪ :‬אצל – אצלו‪ ,‬ליד – לידו‪.‬‬
‫סיומת "ארוכה"‪ :‬על – עליו‪ ,‬בלעדי – בלעדיו‪.‬‬
‫הדרך לזהות איזה סוג סיומת מקבלת כל מילת יחס היא לבדוק כיצד נראה הצירוף‪:‬‬
‫מילת יחס ‪ +‬אני‪.‬‬
‫ב"אי"‪ ,‬מילת היחס היא קצרה‪.‬‬
‫אם צירוף זה הוא קצר‪ ,‬כלומר מסתיים ִ‬
‫אצל – אצלִ י – קצר‪.‬‬
‫אם צירוף זה הוא ארוך‪ ,‬כלומר מסתיים ב"ַאי"‪ ,‬מילת היחס היא ארוכה‪.‬‬
‫על‪ -‬עלַי –ארוך‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מילות יחס ספציפיות‪:‬‬
‫לא נכון‬ ‫נכון‬ ‫מילת היחס‬
‫ממנו‬ ‫ממנּו‬ ‫מן‬
‫ממכם‬ ‫מכם‬ ‫מן‬
‫על ידי (קצר)‬ ‫ידי (ארוך)‬
‫על ַ‬ ‫על ידי (באמצעות)‬
‫על ידי (ארוך)‬ ‫על ִידי (קצר)‬ ‫על יד (ליד)‬
‫אותֵ ך‬ ‫אותָ ך‬ ‫את‬
‫אותכם‬ ‫אֶ תכם‬ ‫את‬
‫אֵ ליכם‬ ‫אֲ ליכם‬ ‫אל‬
‫כָמוהם‬ ‫כְּ מוהם‬ ‫כמו‬
‫אצלָך‬ ‫אצלֵך‬ ‫אצל‬
‫אצלָכם‬ ‫אצלְּ כם‬ ‫אצל‬
‫עמֵ ך‬ ‫עמָ ך‬ ‫עם‬
‫עמכם‬
‫ְּ‬ ‫עמָ כם‬ ‫עם‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫בכל משפט בחרו בצורה הנכונה של מילת היחס‪.‬‬
‫‪ )6‬הייתי בבית הנשיא עם קבוצת נערים בסיכון וביקשתי ממנוֹ‪/‬ממנּו להשיק תכנית‬
‫חינוכית חדשה בשבילם‪/‬בשבילהם‪ .‬היחס שהוא הפגין כלפם‪/‬כלפיהם‪ ,‬עודד‬
‫אותם מאוד‪.‬‬

‫‪ )7‬מכיוון שהילדים מעריצים אותכם‪/‬אתכם‪ ,‬הם רוצים להיות כְּ מוכם‪/‬כָּמוכם‪.‬‬

‫‪ )8‬התלמידים למדו על פעולות שונות שביצע הפלמ"ח לפני קום המדינה‪ ,‬וכאשר הם‬
‫הגיעו למוזיאון‪ ,‬הם שמעו על אודותיהן‪/‬על אודותן גם מוותיקי הפלמ"ח‪.‬‬

‫‪ )9‬אם את רוצה שיקדמו אוֹתָּ ְך‪/‬אוֹתֵ ְך בדרגה‪ ,‬עָּ לַיִ ְך‪/‬עָּ לֵיְך לפנות למנהלת הסניף‪.‬‬

‫ם‪/‬מכֶ ם את האישורים ושלחתי אֲ לֵיכֶ ם‪/‬אֵ לֵיכֶ ם מכתב תודה‪.‬‬


‫‪ )10‬קיבלתי ִמ ְּמכֶ ִ‬

‫‪ )11‬צופים יקרים‪ ,‬עִ מָּ כֶ ם‪/‬עִ ְּמכֶ ם הסליחה על התקלה‪.‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים‪ ,‬ובהם כתובות מילות יחס בסוגריים‪ .‬הטו את מילת היחס‬
‫שבסוגריים בהתאם למשפט‪.‬‬

‫‪ )1‬יש מדינות שבהן השתתפות נשים בבחירות אינה מובנת מ(אל)_________________‬


‫בגלל יחס מפלה (כלפי) _________________‪.‬‬

‫‪ )2‬האם המודאגת פנתה אל הכבאים שהגיעו לזירת האירוע ואמרה‪" :‬אני רוצה‬
‫לחזק (את) _________________‪ ,‬ואני מבקשת (מן) _________________ לעשות‬
‫כל מאמץ כדי להציל את ילדיי כי (בלעדי) _________________ חיי לא יהיו חיים"‪.‬‬

‫‪ )3‬באתר האינטרנט של החברה מסופר (על אודות) _________________‪.‬‬

‫‪ )4‬אני אוהב את השכנים האלה‪ ,‬וכאשר ביקרתי (אצל) _________________‬


‫הבאתי להם פרחים‪.‬‬

‫לאישה‪.‬‬ ‫הקשיש‬ ‫אמר‬ ‫בתור"‪,‬‬ ‫_________________‬ ‫(לפני)‬ ‫‪" )5‬הייתי‬

‫‪27‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שם המספר‬
‫הגדרות‪:‬‬

‫שם המספר‪ :‬שמות של מספרים‪.‬‬


‫אחת‪ ,‬שתים עשרה‪ ,‬הרביעי‪.‬‬
‫מספר מונה‪ :‬מספר המציין כמות כוללת של פריטים‪.‬‬
‫ארבעה ארנבונים‪ ,‬מאה ושתיים תלמידות‪.‬‬
‫מין‪ :‬זכר או נקבה‪.‬‬
‫תנור = זכר‪ ,‬כרית = נקבה‪.‬‬

‫חוקי המספר המונה‪:‬‬


‫‪ )1‬המספרים הם מוזרים‪ :‬ספרת האחדות של כל מספר מתאימה למין של שם העצם‬
‫שסופרים‪ ,‬אך בניגוד להיגיון הרגיל‪ .‬שם עצם זכר מקבל מספר שמסתיים ב ָה‬
‫ואילו שם עצם נקבה מקבל מספר שאינו מסתיים ב ָה‪.‬‬
‫שלושה ילדים‪ ,‬ארבע ילדות‪.‬‬
‫א‪ .‬חוק זה תקף לגבי ספרת האחדות מ‪ 3-10-‬בכל מספר‪:‬‬
‫שלושה עשר ילדים‪ ,‬עשרים ושלושה ילדים‪ ,‬שלוש עשרה ילדות‪ ,‬עשרים‬
‫ושלוש ילדות‪.‬‬
‫ב‪ .‬המספרים הזכרים מ‪ 11-‬עד ‪ 19‬באים עם סיומת ע ֲָשר‪ ,‬ואילו הנקבות עם‬
‫עשרה‪.‬‬
‫סיומת ֶ‬
‫ג‪ .‬אחד‪ ,‬שנים‪ ,‬אחד עשר‪ ,‬שנים עשר – זכר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחת‪ ,‬שתים‪ ,‬אחת עשרה‪ ,‬שתים עשרה – נקבה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מאות – נקבות‪ ,‬אלפים‪ ,‬מיליונים ומעלה – זכרים‪.‬‬

‫‪ )2‬רק התואר אינו משקר‪ :‬מין שם העצם‪ ,‬זכר או נקבה‪ ,‬מזוהה באמצעות התואר‬
‫שנהוג להצמיד לו‪ .‬עיפרון גדול – זכר‪ .‬יונה לבנה – נקבה‪.‬‬
‫א‪ .‬מומלץ להשתמש גם בתואר ראשון‪/‬ראשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שמות אלה הם ממין זכר‪ :‬עצ"ם ד"ג‪ :‬עט‪ ,‬צומת‪ ,‬מצית‪ ,‬דיברות‪ ,‬גרב‪.‬‬

‫‪ )3‬סופרים את הצמוד‪ :‬שם המספר מתייחס למילה הראשונה שבאה אחריו‪ .‬שלוש‬
‫פקידות בנקים‪.‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫טבלאות המספר המונה‪:‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שם העצם הנספר‪:‬‬

‫חוקי שם העצם הנספר‪:‬‬


‫‪ )1‬שם העצם הנספר יכול להיכתב תמיד בלשון רבים‪:‬‬
‫חמישה שקלים‪ ,‬ארבעים ילדות‪.‬‬

‫‪ )2‬מ‪ 11-‬ומעלה ניתן לכתוב את שם העצם גם בלשון יחיד‪:‬‬


‫ארבעה עשר שקל‪ ,‬ארבעים ילד‪.‬‬

‫המספר המונה בסמיכות‪:‬‬

‫‪ )1‬לפני שם עצם הפותח בה' הידיעה יחולו שינויים קלים במספר‪ .‬השינוי הבולט‬
‫ביותר הוא שהה' בסיומת המספר הזכרי הופכת לת'‪ .‬שמונת הכלבלבים‪.‬‬

‫‪ )2‬כלל זה תקף במספרים ‪ 1-10‬בלבד‪ .‬למעלה מכך לא יחול שום שינוי‪.‬‬

‫‪ )3‬גם צירוף שייכות נחשב כאילו הוא פותח בה' הידיעה‪.‬‬


‫חתולך = החתול שלך‪ .‬שמונת חתוליך‪.‬‬

‫‪ )4‬אלפים נכתבים כצירוף סמיכות‪ .‬שמונת אלפים‪ ,‬חמשת אלפים‪.‬‬

‫המספר הסודר‪:‬‬

‫מספר סודר‪ :‬מספר המציין את מיקומו של פריט מסוים בסדרה‪.‬‬


‫הארנבון השני‪ ,‬התלמידה השלושים ושש‪.‬‬

‫חוקי המספר הסודר‪:‬‬


‫‪ )1‬מספר סודר מופיע אחרי שם העצם הנספר‪.‬‬

‫‪ )2‬מספר סודר מ‪ 11-‬ומעלה נכתב בדיוק כמו מספר מונה‪.‬‬


‫אין ליצור הכלאות כגון‪ :‬העשרים וחמישי‪.‬‬

‫‪ )3‬מינו של המספר הסודר נקבע לפי המילה הראשונה בשם העצם שאותו הוא סופר‪.‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫טבלת המספר הסודר‪:‬‬

‫המספר הסתמי‪:‬‬

‫מספר סתמי‪ :‬שמו של המספר עצמו‪ ,‬כאשר הוא אינו סופר דבר‪.‬‬
‫שתים ועוד שתים שווה ארבע‪ .‬בית מספר עשרים וחמש‪.‬‬

‫חוקי המספר הסתמי‪:‬‬


‫‪ )1‬המספר הסתמי נכתב תמיד בצורת נקבה‪ .‬חמש‪ ,‬שש עשרה‪ ,‬עשרים ושבע‪.‬‬

‫‪ )2‬כל מספר שמופיעה לפניו המילה "מספר"‪ ,‬הוא מספר סתמי‪.‬‬


‫עמוד מספר ‪ ,3‬בית מספר ‪.41‬‬

‫‪ )3‬גם אם המילה "מספר" אינה מופיעה מפורש אך ניתן להוסיף אותה‪ ,‬מדובר‬
‫במספר סתמי‪ .‬עמוד ‪ ,3‬שורה ‪ ,6‬חדר ‪.218‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫כללים ספציפיים‪:‬‬

‫חוקי התאריכים‪:‬‬
‫‪ )1‬שנה נכתבת בלשון נקבה‪.‬‬
‫בשנת שישים ושלוש לפני הספירה נכבשה ארץ ישראל על ידי פומפיוס‪.‬‬

‫‪ )2‬גם גיל נכתב בלשון נקבה‪ .‬הילד הגיע לגיל חמש‪.‬‬

‫‪ )3‬תאריכים בתוך חודש סופרים ימים‪ ,‬ולכן הם בלשון זכר‪.‬‬


‫יש לכתוב אותם כמספר מונה‪ :‬חמישה בנובמבר‪ ,‬שניים בינואר‪.‬‬

‫חוקי המתמטיקה‪:‬‬
‫‪ )1‬אחרי "פי" יבוא מספר בלשון זכר‪ .‬פי שישה‪ ,‬פי עשרים ושלושה‪.‬‬

‫‪ )2‬אחוזים הם זכר‪ .‬חמישה אחוזים‪ ,‬ארבעים ואחד אחוז‪.‬‬

‫‪ )3‬שברים הם בדרך כלל בלשון נקבה‪ .‬חמש שביעיות‪ ,‬עשר חלקי עשרים ושתיים‪.‬‬

‫‪ )4‬יוצאי דופן הם רק חצי‪ ,‬שליש ורבע‪ ,‬שהם בלשון זכר‪.‬‬


‫יש לומר‪ :‬שני שלישים‪ ,‬שלושה רבעים וכדומה‪.‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫הפכו את המספרים למילים‪.‬‬

‫‪ 2/3‬מהתלמידים‬ ‫‪ 4‬המורים‬ ‫ערוץ ‪1‬‬

‫‪ 18,000‬חיילות‬ ‫‪ 365‬ימים‬ ‫ב‪ 1-‬ביולי‬

‫אני בת ‪18‬‬ ‫נסעתי בקו ‪21‬‬ ‫פי ‪2‬‬

‫‪ 24‬הספרים‬ ‫זהו יום הולדתי ה‪18-‬‬ ‫אני בן ‪18‬‬

‫‪ 3/4‬השעה‬ ‫‪ 9‬אחוזים‬ ‫‪ 5‬החנויות‬

‫התרגיל ה‪16-‬‬ ‫תרגיל ‪16‬‬ ‫‪ 2‬זוגות הגרביים‬

‫שנת ‪2001‬‬ ‫ב‪ 23-‬באפריל‬ ‫‪ 9,421‬שקלים‬

‫‪ 6‬עטים‬

‫‪33‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שם המספר ‪ -‬שאלות מסכמות‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫מהי הצורה הנכונה?‬

‫‪ )1‬שני ‪ /‬שתי פעמים‬

‫‪ )2‬שמונת ‪ /‬שמונה הנרות‬

‫‪ )3‬בשני ‪ /‬בשניים בינואר‬

‫‪ )4‬שלושה ‪ /‬שלוש צמתים‬

‫‪ )5‬הלילה השתים‪-‬עשרה ‪ /‬השנים‪-‬עשר‬

‫‪ )6‬עשר שקל ‪ /‬עשרה שקל ‪ /‬עשרה שקלים‬

‫‪ )7‬שני שליש ‪ /‬שתי שליש ‪ /‬שני שלישים ‪ /‬שתי שלישים‬

‫‪ )8‬חמישה ‪ /‬חמש זוגות אופניים‬

‫‪ )9‬הילד בן אחת עשרה ‪ /‬אחד עשרה ‪ /‬אחד עשר‬

‫‪ )10‬שמונָה עָ ָשר ‪ /‬שמונָה עֶ ְּש ֵרה ‪ /‬שמונֶה עֶ ְּש ֵרה נשים וגברים‬

‫‪ )11‬שלושת ‪ /‬שלושה ‪ָ /‬שלוש ‪ְּ /‬שלוש התכניות‬

‫‪ )12‬עשרים ושבעה ‪ /‬עשרים ושבעת הלוחמים‬

‫‪ )13‬שמונָה מאות ‪ /‬שמונֶה מאות חיילים‬

‫‪34‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫כתבו במילים את המספרים במשפטים בקטע שלפניכם‪.‬‬
‫ישראל במספרים‪.‬‬
‫מדינת ישראל הוקמה ב‪ _______________ 14-‬במאי בשנת ‪._________________1948‬‬
‫כיום חיים בה ‪______________________________________________ 8,296,900‬‬
‫נשים וגברים‪ ________________ 79 ,‬אחוזים מהם יהודים ו‪______________ 21-‬‬
‫אחוזים ערבים‪.‬‬
‫האזרח מספר ‪ ________________ 1‬הוא נשיא מדינת ישראל‪ .‬הוא משתכר‬
‫כ‪ _________________________ 48,000-‬שקלים לחודש‪ ,‬פי ‪_______________ 9‬‬
‫משכר המינימום על פי החוק בישראל‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫עזרו לדנה לספר על עצמה‪ .‬כתבו במילים את המספרים במשפטים בקטע שלפניכם‪.‬‬
‫נולדתי ב‪._________________________________________________2.7.2001-‬‬
‫כתובתי‪ :‬רחוב בן גוריון ‪ _____________________________ 35‬רמת‪-‬גן‪.‬‬
‫יש לי ‪ ______ 2‬טלפונים ניידים‪.‬‬
‫המספר של אחד מהם הוא ‪._______________________________ 052-8100000‬‬
‫יש לי ‪ ____________________ 11‬חברות וחברים טובים‪.‬‬
‫את ‪ _________________ 7‬חברותיי הכרתי בבית הספר ואת ‪ ______________ 4‬חבריי‬
‫פגשתי בתנועת הנוער‪ .‬מי יהיה החבר ה‪ _____________________ 12-‬שלי?‬

‫תרגיל ‪:4‬‬
‫כתבו במילים את המספרים במשפטים בקטע שלפניכם‪.‬‬

‫ב‪____________ 1-‬בספטמבר התחילה שנת הלימודים‪.‬‬


‫אני בת ‪ _________________ 12‬והשנה לְּ רוב בנות כיתתי יש מסיבת בת מצווה‪.‬‬
‫עדיין לא ראיתי את ‪ ______________ 3‬הבנות ואת ‪ ______________ 4‬הבנים‬
‫שיצטרפו השנה לכיתתנו‪ .‬בשנה שעברה היו בכיתתי ‪________________________ 27‬‬
‫תלמידות ותלמידים והשנה יהיו בה ‪ _________________ 34‬ילדים‪.‬‬
‫כאשר הבנים בכיתה יגיעו ליום הולדתם ה‪ __________________ 13-‬הם יחגגו את אירועי‬
‫בר המצווה שלהם‪.‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫כתבו במילים את המספרים במשפטים בקטע שלפניכם על ליל הסדר‪.‬‬
‫ב‪ __________________________ 15-‬בניסן עורכים בכל שנה את ליל הסדר‪.‬‬
‫בערב זה שותים ‪ _______________ 4‬כוסות יין‪ ,‬מספרים על ‪______________ 4‬‬
‫הבנים שכנגדם דיברה התורה‪ ,‬וגם על ‪ _______________ 10‬המכות שהוכו בהן‬
‫המצרים‪.‬‬
‫בליל הסדר שרים שירים רבים‪ ,‬אך ‪ _____________ 2‬השירים המפורסמים ביותר‬
‫הם "חד גדיא" ו"אחד מי יודע"‪.‬‬
‫השיר האחרון בנוי מספירה של עצמים או עניינים החל מהמספר ‪__________ 1‬‬
‫ועד למספר ‪.________________ 13‬‬

‫‪36‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫אותיות וכל"ב‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫אותיות השימוש וכל"ב‪ :‬בעברית יש מספר אותיות שמשמשות לציון היחסים בין‬
‫מילים‪ .‬ארבע מהן הן אותיות וכל"ב‪.‬‬
‫ו'‪ :‬פלפל וְּ עגבניה‪ ,‬ארבעים וְּ אחת‪.‬‬
‫כ'‪ :‬מהיר כְּ נמר‪ ,‬כְּ שבע מכוניות נסעו‪.‬‬
‫ל'‪ :‬טיסה לְּ אילת‪ ,‬קרוב לְּ שש מאות‪.‬‬
‫ב'‪ :‬נוהג בְּ אופנוע‪ ,‬בְּ תשעת המלונות‪.‬‬

‫חוקי ניקוד אותיות השימוש וכל"ב‪:‬‬


‫‪ )1‬בדרך כלל אותיות השימוש מנוקדות בשווא נע‪ ,‬הנהגה כ‪ :e-‬אכלנו וְּ שתינו‪ ,‬טסנו‬
‫לְּ אילת‪.‬‬

‫‪ )2‬יש מספר מקרים שבהם הן מנוקדות באופן אחר‪ .‬הדבר תלוי במאפיינים של‬
‫האות הראשונה במילה שאליה אותיות השימוש מצטרפות‪.‬‬

‫‪ )3‬יש שתי בעיות שעלולות להיווצר בגלל הצטרפותן של אותיות השימוש למילה‪.‬‬

‫‪ )4‬העיצור ו' מקורו בשפתיים‪ .‬כאשר המילה הנתונה מתחילה בעיצור שפתי נוסף‬
‫(בומ"פ)‪ ,‬נוח יותר להגות את הו' כשורוק (צליל ‪ .)U‬פגשתי איש שקט ּומוזר‪.‬‬
‫במקום שררו פחד ּובהלה‪.‬‬

‫‪ )5‬אם המילה הנתונה כבר מתחילה בשווא‪ ,‬זוהי בעיה‪ ,‬מפני שבעברית שני שוואים‬
‫רצופים אינם יכולים לבוא בראש מילה‪.‬‬

‫‪ )6‬לפני מילים הנפתחות בשווא‪ ,‬אותיות השימוש כל"ב יבואו בחיריק (צליל ‪ .)i‬נקבע‬
‫לִ זְּ מן אחר‪.‬נפעל בִ ְּדרכים רבות‪ .‬ראיתי כִ ְּשמונה עורבים‪.‬‬

‫‪37‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )7‬ניקוד האות ו' ישתנה לשורוק‪ .‬ברקים ְּּורעמים‪.‬‬

‫‪ )8‬לפני י' בשווא אותיות השימוש כולן תנוקדנה בחיריק (אפילו האות ו')‪ ,‬אך בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬הניקוד מתחת לי' ייבלע וייעלם‪ .‬עלינו לִ ירושלים (ולא‪ :‬לִ יְּ רושלים)‪ .‬יש לו‬
‫חכמה רבה וִ ידיעות נרחבות (ולא וִ יְּ דיעות)‪.‬‬

‫‪ )9‬לפני חטף אותיות וכל"ב יקבלו את סימן הניקוד של החטף ללא השווא שבו‪:‬‬
‫המשמר האזרחי מספק לעיר ביטחון וַ הֲ גנה‪ .‬הוא אינו מבדיל בין שקר לֶאֱ מת‪.‬‬
‫שטנו בָ אֳ ניה‪.‬‬

‫‪ )10‬במספרים אלה מופיע חטף‪:‬‬


‫א‪ .‬חֲ מישה‪ ,‬חֲ משת‪ :‬מאה וַ חֲ מישה ספרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עֲשרה‪ ,‬עֲשרת‪ :‬בני ישראל האזינו ַלעֲשרת הדברות‪.‬‬

‫‪ )11‬כאשר מופיעות כמה אותיות שימוש במילה אחת‪ ,‬מנקדים אותן בדיוק לפי‬
‫הכללים שלמדנו‪ ,‬לפי הסדר שבו הן הצטרפו למילה‪ ,‬כלומר משמאל לימין‪ .‬נגיע‬
‫בששון ּובְּ שמחה‪ .‬היינו רעבים ככלבים וְּ כִ זְּ אבים‪.‬‬

‫‪38‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫לעצלנים בלבד – חוק פיצוץ הצרורות‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫צרור‪ :‬שני שוואים צמודים או שני עיצורי שפתיים (בומ"פ) צמודים‪.‬‬

‫חוק פיצוץ הצרורות‪:‬‬


‫‪ )1‬יש חוק אחד שאינו כולל את הנושא כולו אבל מגן מטעויות רבות בבגרות וקל‬
‫מאוד לזכור אותו‪ .‬הוא נובע ממה שלמדנו עד כה ומספק שיטה קלה ופשוטה‬
‫מאוד לזהות אפשרויות שהן שגויות בוודאות‪.‬‬

‫‪ )2‬החוק אומר כך‪ :‬בשאלות שקשורות לאותיות וכל"ב‪ ,‬אפשרות שמופיע בה צרור‬
‫כלשהו בתחילת המילה היא תמיד שגויה‪ .‬לִ ְּצפירה ולא‪ :‬לְּ ְּצפירה‪ּ .‬ומַ עדר ולא‬
‫וְּ מַ עדר‪ .‬בַ חֲ מש‪-‬עשרה ולא בְּ חֲ מש‪-‬עשרה‪ּ .‬וכְּ ֶשנגיע ולא וְּ כְּ ֶשנגיע‬

‫‪39‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה‪:‬‬

‫ַַארבָּ עָּ ה תלמידים‪.‬‬ ‫ַארבָּ עָּ ה ‪ /‬ו ְּ‬ ‫א‪ .‬יש בכיתה שלושים וְּ ְּ‬
‫ב‪ .‬היו שם כִ מָּ אתַ יִ ם ‪ /‬כְּ מָּ אתַ יִ ם איש‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתתי מתנה לִ ְּש ֵני ‪ /‬לְּ ְּש ֵני העובדים‪.‬‬
‫ֹלשה רבעים‪.‬‬ ‫ּוש ָּ‬ ‫ֹלשה ‪ְּ /‬‬ ‫ד‪ .‬התוצאה היא חמש וְּ ְּש ָּ‬
‫ה‪ .‬יש לרשותכם רק לחם ּומַ יִ ם ‪ /‬וְּ מַ יִ ם‪.‬‬
‫ו‪ .‬בַ חֲ לוֹמוֹ ‪ /‬בְּ חֲ לוֹמוֹ הוא ראה את הנגב פורח‪.‬‬
‫ֹלשים אחוזים מהסטודנטים נכשלו במבחן‪.‬‬ ‫ֹלשים ‪ /‬כִ ְּש ִ‬ ‫ז‪ .‬כְּ ְּש ִ‬
‫ּומצְּ ַריִ ם ‪ /‬וְּ ִמצְּ ַריִ ם יש שלום‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בין ישראל ִ‬
‫ט‪ .‬הוא לקח את כל בניו ּובְּ נוֹתָּ יו ‪ /‬וְּ בְּ נוֹתָּ יו לטיול מסביב לעולם‪.‬‬
‫ש ֵרה מדינות‪.‬‬ ‫ש ֵרה ‪ /‬בִ ְּשמוֹנֶה עֶ ְּ ֹ‬ ‫י‪ .‬ביקרנו בְּ ְּשמוֹנֶה עֶ ְּ ֹ‬
‫שר בינואר יתרחש ליקוי חמה‪.‬‬ ‫שר ‪ /‬בְּ חֲ ִמ ָּשה עָּ ָּ ֹ‬ ‫יא‪ .‬בַ חֲ ִמ ָּשה עָּ ָּ ֹ‬
‫יב‪ .‬אכלנו כְּ חֲ צִ י ‪ /‬כַ חֲ צִ י כיכר לחם‪.‬‬
‫יג‪ .‬זה נעשה בְּ ְּרשּות ‪ /‬בִ ְּרשּות ּובְּ ַס ְּמכּות ‪ /‬וְּ בְּ ַס ְּמכּות‪.‬‬
‫ש ִירית‪.‬‬ ‫ש ִירית ‪ /‬וְּ ֲע ִ ֹ‬ ‫יד‪ .‬המדד עלה באחוז ַו ֲע ִ ֹ‬
‫טו‪ .‬נהיה באירוע ּולִ ְּק ַראת ‪ /‬וְּ לִ ְּק ַראת סיום נצפה במופע זיקוקין‪.‬‬
‫רּושלַיִ ם‪.‬‬‫רּושלַיִ ם ‪ /‬וִ יְּ ָּ‬ ‫ירּושלַיִ ם ‪ /‬וְּ יְּ ָּ‬
‫ָּ‬ ‫טז‪.‬ארץ ציון וִ‬
‫יז‪ .‬אכלנו ירקות וְּ פֵ רוֹת ‪ּ /‬ופֵ רוֹת‪.‬‬
‫יח‪ .‬לי הוא הוריש דירה‪ ,‬וְּ לַחֲ בֶ ְּרּתוֹ ‪ּ /‬ולַחֲ בֶ ְּרּתוֹ ‪ /‬וְּ לְּ חֲ בֶ ְּרּתוֹ ‪ּ /‬ולְּ חֲ בֶ ְּרּתוֹ הוא הוריש את‬
‫הכלב‪.‬‬
‫יט‪ .‬הוא עשה זאת בְּ כְּ בוֹדוֹ ‪ /‬בִ כְּ בוֹדוֹ ּובְּ עַ צְּ מוֹ ‪ /‬וְּ בְּ עַ צְּ מוֹ‪.‬‬
‫כ‪ .‬נחכה לך‪ ,‬וְּ לְּ כְּ שתתפנה ‪ּ /‬ולִ כְּ שתתפנה ‪ /‬וְּ לִ כְּ שתתפנה נשוחח אתך‪.‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה‪:‬‬

‫ש ֵרה ביולי אחגוג את‬ ‫ש ֵרה ‪ /‬בִ ְּשמוֹנָּה עֶ ְּ ֹ‬ ‫שר ‪ /‬בְּ ְּשמוֹנָּה עֶ ְּ ֹ‬ ‫שר ‪ /‬בִ ְּשמוֹנָּה עָּ ָּ ֹ‬ ‫בְּ ְּשמוֹנָּה עָּ ָּ ֹ‬ ‫א‪.‬‬
‫יום הולדתי‪.‬‬
‫זה יהיה יום הולדתי העשרים וַחֲ ִמ ָּשה ‪ /‬וְּ חֲ ִמ ָּשה ‪ /‬וְּ חָּ מֵ ש ‪ /‬וַחָּ מֵ ש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ּושמוֹנָּה ‪ /‬וְּ ְּשמוֹנָּה הפרקים הראשונים של הסדרה‬ ‫ּושמוֹנַת ‪ /‬וְּ ְּשמוֹנַת ‪ְּ /‬‬ ‫שלושים ְּ‬ ‫ג‪.‬‬
‫צולמו באותו אתר צילום‪.‬‬
‫ּושנֵי שליש ‪ /‬וְּ ְּשנֵי שליש ‪ /‬וְּ ְּשנֵי‬ ‫שולחן הזה גדול מהשולחן הקודם פי אחד ְּ‬ ‫ד‪.‬‬
‫ּושנֵי שלישים‪.‬‬ ‫שלישים ‪ְּ /‬‬
‫שר נערות ונערים‪.‬‬ ‫שר ‪ /‬כְּ חֲ ִמ ָּשה עָּ ָּ ֹ‬ ‫ש ֵרה ‪ /‬כַ חֲ ִמ ָּשה עָּ ָּ ֹ‬ ‫ש ֵרה ‪ /‬כְּ חֲ מֵ ש עֶ ְּ ֹ‬ ‫היו שם כַחֲ מֵ ש עֶ ְּ ֹ‬ ‫ה‪.‬‬
‫ּוש ַּתיִ ם ‪ /‬מאה וְּ ְּש ַּתיִ ם ‪/‬‬ ‫כדי להזמין ניידת כיבוי אש עליך להתקשר למספר מאה ְּ‬ ‫ו‪.‬‬
‫ּושנַיִ ם ‪ /‬מאה וְּ ְּשנַיִ ם‪.‬‬ ‫מאה ְּ‬
‫אתים ‪ /‬וְּ מָּ אתַ יִ ם דירות‪.‬‬ ‫ֹלשת הערים נבנו אלף ּומָּ ִ ַ‬ ‫ֹלשת ‪ /‬בִ ְּש ֶ‬ ‫בְּ ְּשֹלש ‪ /‬בִ ְּשֹלש ‪ /‬בְּ ְּש ֶ‬ ‫ז‪.‬‬
‫היו תאונות רבות בִ ְּשנֵי ‪ /‬בְּ ְּשנֵי ‪ /‬בִ ְּש ֵּתי ‪ /‬בְּ ְּש ֵּתי הצמתים האלה‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫ש ֶרת המתמודדים האלה‪.‬‬ ‫ש ֶרת ‪ַ /‬ל ֲע ֶ ֹ‬ ‫ש ָּרה ‪ /‬לְּ ֲע ֶ ֹ‬ ‫ש ָּרה ‪ַ /‬ל ֲע ָּ ֹ‬ ‫הפרסים ניתנו לְּ ֲע ָּ ֹ‬ ‫ט‪.‬‬
‫ַארבָּ עָּ ה ביולי תחגוג ארצות הברית את יום‬ ‫ַארבָּ עָּ ה ‪ /‬בְּ ְּ‬ ‫בִ ְּרבִ יעִ י ‪ /‬בָּ ְּרבִ יעִ י ‪ /‬בָּ ְּ‬ ‫י‪.‬‬
‫עצמאותה‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פרק ‪3‬‬
‫תחביר‬
‫סוג המשפט ותיחומו‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫סוג משפט‪ :‬האם המשפט הוא משפט פשוט‪ ,‬משפט איחוי או משפט מורכב‪.‬‬

‫תיחום משפט‪ :‬סימון גבולותיהם של אברים או פסוקיות‪.‬‬

‫משפט פשוט‪ :‬משפט בסיסי‪ ,‬שאין בו מילות קישור‪.‬‬

‫משפט איחוי (או מחובר‪/‬מאוחה)‪ :‬שני משפטים פשוטים (או יותר) המחוברים ביניהם‬
‫באמצעות מילת איחוי‪.‬‬

‫משפט מורכב‪ :‬שני משפטים פשוטים (או יותר) המחוברים ביניהם באמצעות מילת שעבוד‪.‬‬

‫מילות איחוי‪ :‬מילת האיחוי הבולטת ביותר היא ו' החיבור וצירופיה‪.‬‬
‫וְּ ‪ ,‬ואילו‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬ולכן‪...‬‬

‫(ש) וצירופיה‪.‬‬
‫מילות שעבוד‪ :‬מילת השעבוד הבולטת ביותר היא ש' הזיקה ֶ‬
‫ֶש‪ ,‬מפני ש‪ ,‬על אף ש‪ ,‬כדי ש‪ ,‬כְּ ֶש‪...‬‬

‫אברים‪ :‬במשפט איחוי החלק שלפני מילת האיחוי נקרא איבר א'‪ ,‬והחלק שאחרי מילת‬
‫האיחוי נקרא איבר ב'‪.‬‬

‫פסוקית‪ :‬במשפט מורכב החלק שאחרי מילת השעבוד נקרא פסוקית‪.‬‬


‫הפסוקית כוללת את מילת השעבוד ומסתיימת בפסיק‪.‬‬

‫משפט עיקרי‪ :‬במשפט מורכב שאר המשפט שאינו פסוקית נקרא משפט עיקרי‪.‬‬

‫‪42‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי סוג המשפט‪:‬‬
‫‪ )1‬סוג המשפט נקבע על פי מילת הקישור שבו‪.‬‬

‫‪ )2‬כאשר המשפט מכיל מילת איחוי‪ ,‬הוא משפט איחוי‪.‬‬

‫‪ )3‬כאשר המשפט מכיל מילת שעבוד‪ ,‬הוא משפט מורכב‪.‬‬

‫‪ )4‬כאשר המשפט אינו מכיל מילת איחוי ולא מילת שעבוד‪ ,‬הוא משפט פשוט‪.‬‬

‫חוקי תיחום משפט‪:‬‬


‫‪ )1‬משפט פשוט אינו מתוחם כלל‪.‬‬

‫‪ )2‬במשפט איחוי יש לתחם את האברים‪ .‬האבר שלפני מילת האיחוי נקרא אבר א'‪,‬‬
‫והאבר שלאחר מילת הקישור נקרא אבר ב'‪.‬‬

‫‪ )3‬במשפט מורכב יש לתחם את הפסוקית בלבד‪.‬‬


‫הפסוקית נפתחת במילת הקישור ומסתימת בדרך כלל בפסיק‪.‬‬

‫‪ )4‬הפסוקית יכולה להופיע בכל מקום במשפט‪ :‬בהתחלה‪ ,‬באמצע או בסוף‪.‬‬

‫‪ )5‬אין לתחם את המשפט העיקרי‪.‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים‪ .‬קבעו מה סוגו של כל משפט (פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב)‪.‬‬
‫במשפט איחוי תחמו את איבר א ואת איבר ב‪ .‬במשפט מורכב תחמו את הפסוקית‪.‬‬

‫‪ )1‬פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות שקרתה ביום‬
‫הראשון לחג‪.‬‬

‫‪ )2‬בני ישראל היו בגלות מצרים במשך ‪ 210‬שנים‪ ,‬ובחלקה השני של התקופה הם הפכו לעבדים‪.‬‬

‫‪ )3‬ה' ציווה את משה לדרוש מפרעה לשלח את עם ישראל מארצו כדי לשחרר‬
‫את העם מעול העבדות‪.‬‬

‫‪ )4‬מאחר שפרעה סירב לבקשה‪ ,‬הביא ה' על המצרים את עשר המכות‪.‬‬

‫‪ )5‬לאחר מכת בכורות השתכנע פרעה לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים‪.‬‬

‫‪ )6‬כעבור זמן קצר חזרו בהם המצרים‪ ,‬והם החלו לרדוף אחר בני ישראל על מנת להשיבם‬
‫לעבדות במצרים‪.‬‬

‫‪ )7‬בעקבות קריעת ים סוף שבה טבעו המצרים‪ ,‬ניצלו בני ישראל‪.‬‬

‫‪44‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )8‬כדי שיציאת מצרים תישמר בתודעה היהודית לדורות‪ ,‬ציוותה התורה לחוג‬
‫בכל שנה את חג הפסח‪.‬‬

‫‪ )9‬בני ישראל לא הספיקו להכין בצק בזמן הבריחה ממצרים‪ ,‬ולכן אנו נוהגים להימנע‬
‫מאכילת חמץ בימי הפסח עד היום‪.‬‬

‫‪ )10‬אף על פי שחלק מהילדים משתעממים בקריאת ההגדה של פסח‪ ,‬כל הילדים מתעוררים‬
‫לחיים בזמן החיפוש אחרי האפיקומן‪.‬‬

‫‪45‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מילות האיחוי ומילות השעבוד‪:‬‬

‫מילות האיחוי‪:‬‬
‫מילות האיחוי נחלקות ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬

‫‪ )1‬מילים המכילות ו החיבור (וְּ )‪ .‬למשל‪ :‬וְּ ‪ ,‬וְּ אילו‪ ,‬וְּ אף‪ ,‬וְּ לכן‪ּ ,‬ובנוסף‪ּ ,‬ומצד שני‪ ,‬וְּ עם זאת‪...‬‬

‫‪ )2‬הא' הלוחמת‪ :‬קבוצת מילים שפותחת בא' ומציינת ניגוד‪ :‬אבל‪ ,‬אולם‪ ,‬אך‪.‬‬

‫‪ )3‬ככ"ז‪ :‬מילות קישור המכילות מאזכר‪ :‬כן‪ ,‬כך‪ ,‬זאת‪ .‬למשל‪ :‬אף על פי כן‪ ,‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬לכן‪ ,‬לפיכך‪ ,‬משום כך‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬וחוץ מזה‪...‬‬

‫מילות השעבוד‪:‬‬
‫מילות השעבוד נחלקות ל‪ 8-‬סוגים‪:‬‬

‫(ש) למשל‪:‬‬ ‫‪ )1‬צירופים הכוללים ש' הזיקה ֶ‬


‫כש‪ ,‬לאחר ֶש‪ ,‬בעוד ֶש‪ ,‬כדי ֶש‪ ,‬אף על פי ֶש‪ ,‬היות ֶש‪ ,‬במקום ֶש‪...‬‬
‫ֶש‪ ,‬מפני ֶש‪ ,‬משום ֶש‪ֶ ,‬‬

‫‪ )2‬ביטויים הכוללים את המילה "אשר"‪ ,‬למשל‪ :‬אשר‪ ,‬כאשר‪ ,‬על אשר‪...‬‬

‫בש‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪ )3‬ה' הזיקה‪ – 1‬ה' שניתן להחליף ֶ‬
‫המורה המלמדת בכיתה זו‪ ,‬עובדת על דוקטורט‪( .‬המלמדת = שמלמדת)‬

‫‪ )4‬כי וצירופיה‪ ,‬למשל‪ :‬כי‪ ,‬אם כי‪ ,‬כי אם‪ ,‬אף כי‪...‬‬

‫‪ִ )5‬אם וצירופיה‪ ,‬למשל‪ :‬אם כי‪ ,‬כי אם‪ ,‬גם אם‪...‬‬

‫‪ )6‬לּו וצירופיה‪ ,‬למשל‪ :‬לּו‪ ,‬לּולא‪ ,‬אילּו‪ ,‬אילּולא‪ ,‬אלמלא‪...‬‬

‫‪ )7‬מילות שאלה באמצע משפט (לא בתחילת משפט – זה המקום הטבעי שלהן)‪.‬‬
‫למשל‪ :‬שאלתי אותם מה הם מחפשים כאן‪.‬‬

‫‪ )8‬דיבור ישיר (ציטוט בין מירכאות)‪ ,‬למשל‪ :‬אמרתי‪" :‬אני מעדיף שוקו‪-‬בננה"‪.‬‬

‫‪ )9‬מילות שעבוד נדירות‪ :‬הואיל ו‪ ,‬פן‪ ,‬לבל‪ ,‬שמא‪.‬‬

‫‪ 1‬ראה עוד בשיעור "היידוע"‪.‬‬


‫‪46‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
47 www.bagrut.co.il
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים מסוגים שונים‪ .‬קבעו מה סוגו של כל משפט (פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב)‪.‬‬
‫במשפט איחוי תחמו את איבר א ואת איבר ב‪ .‬במשפט מורכב תחמו את הפסוקית‪.‬‬
‫‪ )1‬לא הגעתי היום לעבודה כי אני חולה‪.‬‬

‫‪ )2‬במקרה של שריפה יש לשבור את החלון בעזרת פטיש‪.‬‬

‫‪ )3‬קנינו כרטיס לרכבת‪ ,‬אך הוא נקרע‪.‬‬

‫‪ )4‬הקריין הכריז‪" :‬תם הטקס"‪.‬‬

‫‪ )5‬בישראל יש מהגרים מארצות רבות‪ ,‬לעומת זאת בפינלנד אין כמעט מהגרים‪.‬‬

‫‪ )6‬התרגיל אשר פתרנו הבוקר בכיתה‪ ,‬קשה יותר מהתרגיל הזה‪.‬‬

‫‪ )7‬עם סיום מנוחת הצהריים ממשיכים עובדי "גוגל" בעבודתם עד לשעות הערב המאוחרות‪.‬‬

‫‪ )8‬טיפסנו בשביל המוביל אל הפסגה‪.‬‬

‫‪ )9‬הבנאים עובדים קשה מאוד‪ ,‬למרות זאת שכרם אינו גבוה‪.‬‬

‫‪ )10‬במסעדה זו יש מלצרים המזמרים במהלך הגשת האוכל‪.‬‬

‫‪ )11‬אני שולט בשפה האנגלית‪ ,‬אולם אני מתקשה להבין את השיחה בין שני הבריטים האלה‪.‬‬

‫‪ )12‬הטוקבק הוא תמצית הדמוקרטיה‪ ,‬אבל הדמוקרטיה חייבת להגביל את‬


‫הטוקבקיסטים‪.‬‬

‫‪ )13‬נסו לפתור את התרגיל המופיע בעמוד ‪ 10‬בחוברת‪.‬‬

‫‪ )14‬השכר בשוק ההיי‪-‬טק גבוה‪ ,‬עם זאת בכל רגע אתה יכול למצוא את עצמך מחוסר עבודה‪.‬‬

‫‪ )15‬כדי לרכוש דירה בישראל נדרשות יותר מ‪ 140-‬משכורות‪.‬‬

‫‪ )16‬שכר המינימום הועלה ל‪ 4,300-‬ש"ח‪ ,‬אבל גם המחירים של מוצרי היסוד עולים‪.‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )17‬לא ברור לי איך אפשר להתקיים משכר כל כך נמוך‪.‬‬

‫‪ )18‬מאסירים נשללת הזכות לחירות‪ ,‬אך אסור לפגוע בכבודם‪.‬‬

‫‪ )19‬אילו מדינות היו משקיעות יותר בחינוך‪ ,‬היה אפשר לסגור חלק מבתי הסוהר‪.‬‬

‫‪ )20‬למרות ההשקעה הרבה בשיקום אסירים רבים מהם חוזרים לבית הכלא‪.‬‬

‫‪ )21‬כאשר שיחקתי טניס אתמול בצהריים‪ ,‬נחבטה ידי בחוזקה מהכדור‪.‬‬

‫‪ )22‬ידי נשברה במהלך המשחק‪ ,‬למרות זאת המשכתי לשחק‪.‬‬

‫‪ )23‬לאחר המשחק נסעתי לאורתופד לבדיקת המצב של ידי‪.‬‬

‫‪ )24‬הואיל והרופא הבחין בצילום הרנטגן בשבר בידי‪ ,‬ידי גובסה‪.‬‬

‫‪ )25‬אסור לי לשחק בשבועות הקרובים טניס פן השבר לא יתאחה‪.‬‬

‫‪ )26‬הרופאים המטפלים בפציעות של ספורטאים נחשבים לרופאים מעולים‪.‬‬

‫‪ )27‬בשל השבר ביד ימין שלי אינני יכול לכתוב בבית הספר‪.‬‬

‫‪ )28‬את כל המבחנים בזמן הקרוב אעשה בעל פה מכיוון שאינני יכול לכתוב‪.‬‬

‫‪ )29‬אני לא יודע איך ניתן הציון למבחן בעל פה‪.‬‬

‫‪ )30‬כעבור שלושה שבועות השבר התאחה‪ ,‬לפיכך הגבס הורד מידי סוף כל סוף‪.‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם משפטים משירים עבריים שונים‪ .‬קבעו מה סוגו של כל משפט (פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב)‪.‬‬
‫במשפט איחוי תחמו את איבר א ואת איבר ב‪ .‬במשפט מורכב תחמו את הפסוקית‪.‬‬

‫יש בי אהבה‪ ,‬והיא תנצח‪.‬‬ ‫‪)1‬‬

‫‪ )2‬הוא אומר לה‪" :‬אני לא עוזב את העיר"‪.‬‬

‫‪ )3‬אני רחוק שוב מהבית חבוש מגבעת של אבי‪.‬‬

‫‪ )4‬אם תלך אל השוק‪ ,‬תראה אותה בוכה‪.‬‬

‫‪ )5‬כל העולם כולו גשר צר מאוד‪ ,‬והעיקר לא לפחד כלל‪.‬‬

‫‪ )6‬שלומית בונה סוכה‪ ,‬על כן היא עסוקה היום‪.‬‬

‫‪ )7‬איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?‬

‫‪ )8‬היא לא יודעת מה עובר עליי‪.‬‬

‫‪ )9‬אין לי ארץ אחרת‪ ,‬גם אם אדמתי בוערת‪.‬‬

‫‪ )10‬יש לי חבר שקוראים לו בנימין‪.‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם שלישיות משפטים‪ .‬המשמעות של כל שלושה משפטים דומה‪ ,‬אך סוגו של כל‬
‫משפט בשלישייה שונה‪ .‬ציינו את סוגו של כל משפט (פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב)‪.‬‬

‫‪ )1‬ציינו את סוגו של כל משפט‪:‬‬


‫א‪ .‬לאחר ההמראה חשתי הקלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר שהמראנו‪ ,‬חשתי הקלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המראנו‪ ,‬ולאחר מכן חשתי הקלה‪.‬‬

‫‪ )2‬ציינו את סוגו של כל משפט‪:‬‬


‫א‪ .‬עלינו לסייע לאנשים חסרי אמצעים‪ ,‬לשם כך אנו אוספים כסף מבעלי אמצעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי שנוכל לסייע לאנשים חסרי אמצעים‪ ,‬אנו אוספים כסף מבעלי אמצעים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כדי לסייע לאנשים חסרי אמצעים אנו אוספים כסף מבעלי אמצעים‪.‬‬

‫‪ )3‬ציינו את סוגו של כל משפט‪:‬‬


‫א‪ .‬החיים קשים‪ ,‬אף על פי כן אני אוהב אותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬על אף הקושי בחיים אני אוהב את החיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אף על פי שהחיים קשים‪ ,‬אני אוהב אותם‪.‬‬

‫‪ )4‬ציינו את סוגו של כל משפט‪:‬‬


‫א‪ .‬בתי המשפט בארץ עמוסים מכיוון שעם ישראל אוהב לריב‪.‬‬
‫ב‪ .‬עם ישראל אוהב לריב‪ ,‬ומשום כך בתי המשפט בארץ עמוסים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפאת חיבתו של עם ישראל למריבות בתי המשפט בארץ עמוסים‪.‬‬

‫‪ )5‬ציינו את סוגו של כל משפט‪:‬‬


‫א‪ .‬לא נוכל להלוות לך כסף נוסף במקרה של אי פירעון ההלוואה הקיימת במועד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ההלוואה הקיימת לא תיפרע במועד‪ ,‬לא נוכל להלוות לך כסף נוסף‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההלוואה הקיימת לא תיפרע במועד‪ ,‬ובמקרה כזה לא נוכל להלוות לך כסף נוסף‪.‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משפט מרובה פסוקיות‪:‬‬

‫מונחים‪:‬‬
‫פסוקית מורכבת‪ :‬פסוקית שבתוכה פסוקית נוספת‬
‫פסוקית פשוטה‪ :‬פסוקית שאין בתוכה פסוקית נוספת‪.‬‬

‫חוקי המשפט מרובה הפסוקיות‪:‬‬


‫‪ )1‬יכולות להיות מספר פסוקיות במשפט אחד‪.‬‬

‫‪ )2‬גם כאשר יש כמה פסוקיות במשפט‪ ,‬אין כל שינוי בכללי התיחום‪.‬‬


‫כל פסוקית נפתחת במילת השעבוד ומסתימת בפסיק‪.‬‬

‫‪ )3‬הפסוקיות יכולות להיות בחלקים שונים של המשפט‪ ,‬או פסוקית בתוך פסוקית‪.‬‬

‫‪ )4‬חוק הפסוקיות הטורפות‪ :‬פסוקית אינה מסתימת במילת שעבוד של פסוקית חדשה‪.‬‬
‫כמעט תמיד כששתי פסוקיות שוכנות זו ליד זו‪ ,‬הראשונה "בולעת" את השנייה‪.‬‬

‫‪ )5‬פסוקית שבתוכה שוכנת פסוקית נוספת נקראת "פסוקית מורכבת"‪.‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם משפטים מורכבים‪ .‬בחלקם יש יותר מפסוקית אחת‪.‬‬
‫תחמו את הפסוקיות בכל משפט‪.‬‬
‫‪ )1‬החברים המתינו לנו בזמן שטיפסנו על הסולמות שרשות שמורות הטבע קבעה בנחל‪.‬‬

‫‪ )2‬אומרים שלחברת קוקה קולה יש נוסחה סודית שהיא אינה מוכנה לפרסם בשום אופן‪.‬‬

‫‪ )3‬מכיוון שלא התייצבת לגיבוש במועד שנקבע לך‪ ,‬לא תוכל להשתתף בו‪.‬‬

‫‪ )4‬חברת "וולט דיסני" המייצרת את סרטי האנימציה המפורסמים בעולם‪ ,‬נוהגת להצפין‬
‫בכל סרט את דמותו של מיקי מאוס‪.‬‬

‫‪ )5‬מאחר שאהב מאוד ארנבונים‪ ,‬הסופר ריצ'רד אדמס כתב ספר שלם העוסק‬
‫בהרפתקאותיהם הדמיוניות‪.‬‬

‫‪ )6‬מי שהיה המורה שלי לפני ארבע שנים‪ ,‬נהג לומר בפתיחת כל שיעור‪:‬‬
‫"קחו לכם חמש דקות להירגע"‪.‬‬

‫‪ )7‬אם תצום מספר ימים‪ ,‬תדע מהו רעב‪.‬‬

‫‪ )8‬מי שחווה כישלון‪ ,‬יכול לחוש את טעמה המתוק של ההצלחה‪.‬‬

‫‪ )9‬בפסק הדין כתבו השופטים‪" :‬אנו מרשיעים את הנאשם לאחר שהוא הודה באשמה"‪.‬‬

‫‪ )10‬פרויקט מיוחד בארצות הברית גילה כי חלק מהאנשים שהוצאו להורג‪ ,‬היו חפים מפשע‪.‬‬

‫‪ )11‬במגילת העצמאות שנחתמה ביום הקמת המדינה‪ ,‬נכתב שמדינת ישראל תאפשר לכל‬
‫היהודים לעלות אליה‪.‬‬

‫‪ )12‬אילו המדינה הייתה קמה בזמן מלחמת העולם השנייה ייתכן שחלק מהנרצחים‬
‫בשואה היו ניצלים‪.‬‬

‫‪ )13‬למשרד הפנים ידוע כמה יהודים עלו עד היום ארצה‪.‬‬

‫‪ )14‬גם אם החיים בישראל אינם קלים‪ ,‬גלי העלייה לארץ ממשיכים‪.‬‬

‫‪53‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )15‬מי שעולה ארצה זוכה לסל הטבות המקלות קצת את הקליטה בארץ‪.‬‬

‫‪ )16‬אף על פי שיהודים רבים עלו לישראל במהלך השנים‪ ,‬עדיין יש מיליוני יהודים‬
‫החיים בחו"ל‪.‬‬

‫‪ )17‬היות שעדיין יש יהודים רבים במדינות רבות בחו"ל‪ ,‬גם כיום ישנם ארגונים העוסקים‬
‫בהעלאת יהודים לישראל‪.‬‬

‫‪ )18‬כבר בשנותיה הראשונות של המדינה הוחלט שכדי שהעולים יוכלו להיקלט במדינתם‬
‫החדשה‪ ,‬יש ללמדם עברית באולפנים שהוקמו לשם כך‪.‬‬

‫‪ )19‬במהלך השנים היו יהודים אשר כונו "אסירי ציון" שמדינות שונות לא אפשרו‬
‫להם לעלות לישראל‪.‬‬

‫‪ )20‬בעיתון נטען שאם כל יהודי העולם יעלו לישראל‪ ,‬סביר שמספר התקריות‬
‫האנטישמיות בעולם יהיה אפסי‪.‬‬

‫סוגי משפטים – מתקדם‪:‬‬

‫יוצאי דופן‪:‬‬
‫‪ )1‬גם אם מופיעה ו' החיבור במשפט‪ ,‬המשפט אינו נחשב משפט איחוי כל עוד‬
‫האברים אינם יכולים לעמוד כל אחד כמשפט עצמאי‪.‬‬
‫קניתי כלב וחתול = משפט פשוט‪.‬‬

‫‪ )2‬ש' הזיקה שאחריה מילת יחס ‪ +‬שם עצם אינה הופכת את המשפט למורכב‪.‬‬
‫הכלב שבחצר נבח = משפט פשוט‪.‬‬

‫‪ )3‬כאשר הפסוקית היא קצרה (פחות מ‪ 4-3-‬מילים) לא יבוא פסיק בסופה‪.‬‬

‫‪ )4‬פסוקית מסתיימת בפסיק או בסוף המשפט רק אם נשאר בלעדיה משפט עיקרי‬


‫תקין‪ .‬אם לא‪ ,‬הפסוקית מסתיימת במקום אחר‪ ,‬ללא פסיק‪.‬‬
‫בית הספר שבו למדתי נסגר = הפסוקית היא‪" :‬שבו למדתי" בלבד‪.‬‬

‫‪54‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם משפטים מסוגים שונים‪ .‬קבעו מה סוגו של כל משפט (פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב)‪.‬‬
‫במשפט איחוי תחמו את איבר א ואת איבר ב‪ .‬במשפט מורכב תחמו את הפסוקית‪.‬‬
‫‪ )1‬למרות השקעת מחשבה רבה מצד כולנו לא מצאנו את הפתרון לחידה שבעיתון‪.‬‬

‫‪ )2‬כשאמות משהו ממני ימות בך‪.‬‬

‫‪ )3‬בתערוכה מוצגים פסלים מתקופת הרנסנס ותמונות מתקופות שונות‪.‬‬

‫‪ )4‬המוצב שבראש החרמון הישראלי הותקף מספר פעמים במהלך מלחמת יום‬
‫הכיפורים‪.‬‬

‫‪ )5‬לאחר הגעת הפצועים לבית החולים וקבלת טיפול ראשוני בחדר המיון הוכנסו חלקם‬
‫לחדרי הניתוח‪ ,‬וכעת מצבם יציב‪.‬‬

‫‪ )6‬המשטרה עצרה מספר עבריינים העומדים בראש משפחות פשע לאחר קבלת מידע‬
‫מודיעיני מהימן‪.‬‬

‫‪ )7‬בכל ביצה שבקן ישן לו אפרוח זעיר‪ ,‬ולכן אל תעירו אותו‪.‬‬

‫‪ )8‬המשחקים המאתגרים בליגה הבכירה והמאבק על העפלה לגמר הגביע עייפו מאוד‬
‫את הקבוצה‪.‬‬

‫‪ )9‬אחרי שהפיראטים השתלטו על הספינות שבמערב אפריקה‪ ,‬הם הופתעו לגלות‬


‫שאין בהן סחורות יקרות ערך‪.‬‬

‫‪ )10‬במסמך צוין שהחברה תאפשר לכל בעלי המניות המעוניינים בכך למכור‬
‫את מניותיהם‪.‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫קשרים לוגיים‪:‬‬

‫הגדרות בסיס‪:‬‬
‫קשר לוגי‪:‬‬
‫קשר הגיוני המתקיים בין שני חלקים במשפט או בין שני משפטים‪ .‬על פי רוב קשר לוגי‬
‫מבוטא באמצעות מילות הקישור‪.‬‬

‫מילות הקישור‪:‬‬
‫מילים המבטאות את סוג הקשר הלוגי שבין שני חלקי משפט או בין שני משפטים‪.‬‬

‫רשימת הקשרים הלוגיים העיקריים‪:‬‬


‫זמן‬
‫השוואה‬
‫סיבה ותוצאה‬
‫תנאי‬
‫ויתור והסתייגות (ניגוד)‬
‫מטרה (תכלית)‬

‫הקשרים הלוגיים הבולטים ביותר‪:‬‬


‫סיבה ותוצאה‪ :‬העכבר ברח כי החתול רדף אחריו‪.‬‬
‫ויתור והסתייגות‪ :‬העכבר ברח על אף שאף חתול לא רדף אחריו‪.‬‬

‫‪56‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים ובהם קשרים לוגיים שונים‪.‬‬
‫ציינו את הקשר הלוגי המופיע בהם‪ .‬סמנו את המילה שיוצרת את הקשר הלוגי‪.‬‬

‫‪ )1‬לבשתי מעיל כי מזג האוויר התקרר מאוד‪.‬‬

‫‪ )2‬חתולי רחוב נוהגים לחטט בפחים‪ ,‬ולכן הם עלולים להעביר מחלות‪.‬‬

‫‪ )3‬אף על פי שנסעתי הרחק‪ ,‬אני חושב עליך כל הזמן‪.‬‬

‫‪ )4‬הבצורת הקשה נובעת מאקלים מדברי‪.‬‬

‫‪ )5‬לא יתקיימו היום לימודים בגלל הגשם‪.‬‬

‫‪ )6‬השקעתי מאמצים רבים בעבודה‪ ,‬ולמרות זאת עשיתי כמה טעויות‪.‬‬

‫‪ )7‬על אף המרחק בין בתיהם התיידדו דני וציון‪.‬‬

‫‪ )8‬הקור גורם ליובש בעור‪.‬‬

‫‪ )9‬גם אם קשה לך‪ ,‬אל תתייאש‪.‬‬

‫‪ )10‬הודות לשיפור במצבנו הכלכלי יכולנו לנסוע לנופש בחו"ל‪.‬‬

‫‪ )11‬אמשיך לעבוד עד סוף ימיי גם במקרה של זכייה בלוטו‪.‬‬

‫‪ )12‬למרות התנגדותה של ישראל נחתם הסכם הגרעין בין איראן ובין המעצמות‪.‬‬

‫‪ )13‬הטמפרטורה בהרי אילת טיפסה ל‪ 45-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬ובעקבות זאת הורה המפקד‬
‫על ביטול הניווט שעמד להיערך באזור‪.‬‬

‫‪ )14‬חלק מהמחלות נובעות מלחץ נפשי‪.‬‬

‫‪ )15‬הואיל וחתמת על החוזה‪ ,‬תצטרך לשלם את לצד השני את הסכום שהוא דורש‪.‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫ששת הקשרים הלוגיים‪:‬‬

‫חוקי הקשרים הלוגיים‪:‬‬


‫‪ )1‬כל קשר לוגי יכול להתבטא במגוון מילות קישור שיוצרות מגוון סוגים של משפטים‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫מורכב‬ ‫איחוי‬ ‫פשוט‬

‫ירד גשם ולכן נכנסתי‬


‫נכנסתי לבית בגלל הגשם‪.‬‬ ‫נכנסתי לבית כי ירד גשם‪.‬‬ ‫סיבה ותוצאה‬
‫לבית‪.‬‬
‫על אף שירד גשם‪ ,‬יצאתי‬ ‫ירד גשם אבל יצאתי‬ ‫למרות הגשם יצאתי‬ ‫ויתור והסתייגות‬
‫מהבית‪.‬‬ ‫מהבית‪.‬‬ ‫מהבית‪.‬‬
‫נבחנו על החומר כדי‬ ‫רצינו תואר ולשם כך‬ ‫נבחנו על החומר בשביל‬ ‫תכלית‬
‫שייתנו לנו תואר‪.‬‬ ‫נבחנו על החומר‪.‬‬ ‫התואר‪.‬‬
‫אם תהיה אזעקה‪ ,‬רוצו‬ ‫במקרה של אזעקה יש‬
‫‪-‬‬ ‫תנאי‬
‫למרחב המוגן‪.‬‬ ‫לרוץ למרחב המוגן‪.‬‬
‫לאחר שירד גשם יצאנו‬ ‫ירד גשם ואחר כך יצאנו‬ ‫לאחר הגשם יצאנו‬ ‫זמן‬
‫החוצה‪.‬‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫החוצה‪.‬‬
‫כשם שיורד גשם‬ ‫בניגוד למצרים‪ ,‬בישראל‬
‫בישראל ירד גשם ואילו‬
‫בישראל‪ ,‬כך יורד גשם‬ ‫ירד גשם‪.‬‬ ‫השוואה‬
‫במצרים היה חם‪.‬‬
‫במצרים‪.‬‬

‫‪ )2‬המילים בזכות והודות ל משמשות רק לציון סיבה למאורע חיובי‪.‬‬

‫‪ )3‬המילים בגין ובעטיו של משמשות רק לציון סיבה למאורע שלילי‪.‬‬

‫‪ )4‬בקשר הלוגי "ויתור והסתייגות" מבנה המשפט קובע איזה מן החלקים כותב‬
‫המשפט מבקש להדגיש‪.‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הבחנה בין קשרים לוגיים דומים‪:‬‬

‫חוקי ההבחנה בין קשרים לוגיים דומים‪:‬‬


‫‪ )1‬בכל מקרה הקשר הלוגי מבוטא באמצעות מילות הקישור המאפיינות אותו‪.‬‬

‫‪ )2‬סיבה ותוצאה – האירוע שבמשפט נובע מאירוע שקדם לו‪.‬‬


‫תכלית – האירוע שבמשפט נועד לממש אירוע שעדיין לא היה‪.‬‬

‫‪ )3‬תנאי – אין וודאות שהמאורע יתרחש‪.‬‬


‫זמן (בעתיד) יש וודאות שהמאורע יתרחש‪.‬‬

‫‪ )4‬מילות קישור מבלבלות‪:‬‬


‫תנאי‪ :‬אם‪ ,‬במקרה של‪ ,‬אילו‪.‬‬
‫וויתור‪ :‬אם‪/‬במקרה של ‪ +‬מילה נוספת (גם אם‪ ,‬אם כי‪ ,‬כי אם‪ ,‬גם במקרה של)‬
‫השוואה‪ :‬ואילו‪.‬‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם מספר משפטים מורכבים‪ .‬ציינו באיזה מהם הקשר הלוגי הוא של ויתור‪.‬‬

‫‪ )1‬יהודים רבים המשיכו לקיים את מצוות הדת היהודית בזמן השואה‪.‬‬

‫‪ )2‬בחינת הבגרות במתמטיקה נחשבת לאימת התלמידים‪ ,‬לעומת זאת בחינת‬


‫הבגרות בלשון עברית מפחידה הרבה פחות‪.‬‬

‫‪ )3‬רובם המכריע של תלמידי ישראל עוברים את בחינת הבגרות בלשון עברית‪,‬‬


‫ומספר המצטיינים בבחינה זו נמוך יחסית‪.‬‬

‫‪ )4‬גם אם נשקיע את כל מרצנו וכספנו בחברה‪ ,‬לא נוכל להתחרות בענקית המחשבים‬
‫האמריקנית‪.‬‬

‫‪59‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם משפטים ובהם קשרים לוגיים שונים‪ .‬ציינו את הקשר הלוגי המופיע בהם‪ .‬סמנו‬
‫את המילה שיוצרת את הקשר הלוגי‪.‬‬

‫‪ )1‬הכלב שלי אוהב דוגלי‪ ,‬אך הוא אינו נוגע בבונזו‪.‬‬

‫‪ )2‬אם תיסעי לאילת‪ ,‬נוכל להיפגש שם‪.‬‬

‫‪ )3‬את שכר חברי הכנסת לא קובעת הממשלה‪ ,‬אלא הכנסת‪.‬‬

‫‪ )4‬דפוק על הדלת לפני כניסתך‪.‬‬

‫‪ )5‬יוסף המספר השתמש בתנועות ידיים כדי לרתק את קהל המאזינים שלו‪.‬‬

‫‪ )6‬קולומבוס גילה את אמריקה‪ ,‬אבל אומות שלמות חיו בה מאות שנים לפניו‪.‬‬

‫‪ )7‬מי מתנדב להישאר שבת כדי שחייל אחר יוכל לצאת?‬

‫‪ )8‬דני גבוה ואילו ציון נמוך‪.‬‬

‫‪ )9‬אילו ציון היה ישן יותר בילדותו‪ ,‬הוא היה גבוה יותר מדני‪.‬‬

‫‪ )10‬ננסה להעמיס את האופניים על גג המכונית כאשר נגיע הביתה‪.‬‬

‫‪ )11‬עכבר עכבר היזהר‪ ,‬פן החתול יבוא מהר‪.‬‬

‫‪ )12‬במקרה של אזעקת אמת תישמע אזעקה‪.‬‬

‫‪ )13‬כשמחירי הדירות ירדו‪ ,‬יעלה חיוך רחב על שפתיו של שר האוצר‪.‬‬

‫‪ )14‬בשביל להגיע לפסגת ההר יש להצטייד בבלוני חמצן ובמזון רב‪.‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫א‪ .‬קבעו את סוגו התחבירי של כל משפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבעו מהו הקשר הלוגי שמתקיים בכל משפט ומהי המילה שמבטאת‬
‫את הקשר הלוגי‪.‬‬

‫‪ )1‬המסיבה תידחה לשבוע הבא עקב הגשמים‪.‬‬

‫‪ )2‬מכיוון שיורדים גשמים‪ ,‬תידחה המסיבה לשבוע הבא‪.‬‬

‫‪ )3‬ברחבי הארץ היעלים נתפסים כחיית בר נחמדה‪ ,‬ואילו במצפה רמון הם גורמים‬
‫נזק מתמשך לגינות הביתיות‪.‬‬

‫‪ )4‬הנורבגי אָ בֶ ל‪ ,‬שאחראי לאחת מפריצות הדרך המתמטיות הגדולות‪ ,‬נפטר ימים‬


‫ספורים לאחר שקיבל הכרה בתגליתו‪.‬‬

‫‪ )5‬כשם שאין בית המשפט מתנגד לרעיון‪ ,‬כך הוא אינו תומך בו‪.‬‬

‫‪ )6‬אף על פי שהמתמטיקה שנואה על חלקים רבים בציבור‪ ,‬יש לנו חושים מתמטיים‬
‫בסיסיים שאנו משתמשים בהם מהרגע שנולדנו‪.‬‬

‫‪ )7‬יש סיכוי שמחירי הטיסות יוזלו בעוד מספר ימים‪ ,‬ובכל זאת החלטנו לרכוש‬
‫כרטיס טיסה כבר עכשיו‪.‬‬

‫‪ )8‬כדי להצליח להתמודד עם מחלה קשה צריך חוסן נפשי‪.‬‬

‫‪ )9‬אם יש לך חוסן נפשי‪ ,‬תצליח להתמודד עם המחלה הקשה‪.‬‬

‫‪ )10‬גם אם תיטול תרופות לא ניתן להבטיח שהמחלה לא תחזור‪.‬‬

‫‪ )11‬טיסתנו לברזיל התעכבה בשלוש שעות בשל התראה על מטען בנמל התעופה‪.‬‬

‫‪ )12‬על אף שהסניגור חקר את העד הראשי במשפט במשך שעתיים תמימות‪ ,‬הוא לא‬
‫הצליח למצוא אפילו סדק קטן בעדות שמסר העד‪.‬‬

‫‪ )13‬ג'יי‪ .‬קיי‪ .‬רולינג חיזרה אחרי הוצאות ספרים רבות עד שנמצא מי שהסכים לפרסם‬
‫את הספר הראשון בסדרת "הארי פוטר"‪.‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )14‬כשיגיע תורי להיכנס‪ ,‬אומר למפקד הפלוגה שאני מבקש לעבור לצנחנים‪.‬‬

‫‪ )15‬אין לי מספיק מילים בשביל להודות לך‪.‬‬

‫‪ )16‬כשהתותחים רועמים‪ ,‬המוזות שותקות‪.‬‬

‫‪ )17‬עברת את המבחן המעשי בנהיגה בזכות המורה המצוינת גלית‪.‬‬

‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם מספר משפטים‪:‬‬
‫‪ -‬למרות שהוא אוהב את הארץ‪ ,‬הוא אינו ימני‪.‬‬
‫‪ -‬למרות אהבת הארץ שלו‪ ,‬הוא אינו ימני‪.‬‬
‫‪ -‬הוא אוהב את הארץ‪ ,‬ולמרות זאת אינו ימני‪.‬‬
‫הקיפו במעגל את ההיגד הנכון‪:‬‬
‫א‪ .‬המשפטים מביעים קשר לוגי של ויתור והסתייגות‪ ,‬אך סוגם התחבירי שונה‪.‬‬
‫ב‪ 3 .‬המשפטים מביעים קשרים לוגיים שונים (ויתור והסתייגות‪ ,‬תנאי‪,‬‬
‫תכלית)‪ ,‬אך סוגם התחבירי זהה‪.‬‬
‫ג‪ 3 .‬המשפטים מביעים אותו קשר לוגי וסוגם התחבירי זהה‪.‬‬
‫ד‪ 3 .‬המשפטים שונים בקשר הלוגי וגם בסוגם התחבירי‪.‬‬

‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם שלושה משפטים‪ .‬קראו אותם וענו על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬
‫‪ I‬גם במקרה של קואליציה יציבה יחסית קשה לראש הממשלה בישראל לנהל את המדינה‪.‬‬
‫‪ II‬אילו ראש הממשלה היה נבחר בבחירות ישירות‪ ,‬כוחו היה רב יותר‪.‬‬
‫‪ III‬אם ראש הממשלה רוצה להקדים את הבחירות‪ ,‬הוא יכול לעשות זאת‪.‬‬
‫א‪ .‬איזה משפט יוצא דופן מבחינת הקשר הלוגי?‬
‫ציינו את הקשר הלוגי שלו ואת הקשר הלוגי המשותף לשני המשפטים האחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הסוג התחבירי של המשפט היוצא דופן?‬

‫‪62‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תפקידים תחביריים ‪ -‬נושא ונשוא‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫תפקיד תחבירי‪:‬‬
‫תפקידה של כל מילה בנפרד ברצף המשפט‪.‬‬

‫נושא‪:‬‬
‫הדבר שעליו המשפט מדבר‪ .‬הילד קפץ למים‪.‬‬

‫נשוא‪:‬‬
‫מה שרוצים להגיד על הנושא‪ .‬הילד קפץ למים‪.‬‬

‫אוגד‪:‬‬
‫מילה המחברת בין נושא לנשוא שמני‪ .‬בעיקר‪ :‬הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם הן‪ .‬הילד הוא חכם‪.‬‬

‫חוקי זיהוי הנושא והנשוא‪:‬‬


‫‪ )1‬מומלץ להתחיל בזיהוי הנשוא‪.‬‬

‫‪ )2‬במשפט שיש בו פועל‪:‬‬


‫א‪ .‬הנשוא הוא הפועל‪ :‬דני אכל ביצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גם מילת השלילה מצטרפת לנשוא‪ :‬דני לא אכל ביצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנושא הוא התשובה על השאלה‪ :‬מי (פועל)? מי אכל? דני‪.‬‬

‫‪ )3‬במשפט שיש בו יש‪/‬אין‪:‬‬


‫א‪ .‬הנשוא הוא יש‪/‬אין‪ :‬יש לנו תיש‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנושא הוא התשובה על השאלה‪ :‬מה יש‪/‬אין? מה יש? תיש‪.‬‬

‫‪ )4‬במשפט שאין בו פועל ולא יש‪/‬אין‪:‬‬


‫א‪ .‬מחפשים אוגד (הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן)‪ :‬הילד שלי הוא חכם מכולם‪.‬‬
‫ב‪ .‬המילה הראשונה באגף שמימין לאוגד = נושא‪ .‬הילד שלי הוא חכם מכולם‪.‬‬
‫ג‪ .‬המילה הראשונה באגף שמשאל לאוגד = נשוא‪ .‬הילד שלי הוא חכם מכולם‪.‬‬

‫‪63‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )5‬בכל שאלה הנוגעת בתפקידים תחביריים‪ ,‬יש לזהות קודם כל את הנושא והנשוא‬
‫של המשפט ורק אחר כך לעבור למילה המודגשת בקו‪.‬‬

‫נושא ונשוא – חוקי הנושא‪:‬‬

‫חוקי זיהוי הנושא‪:‬‬


‫‪ )1‬הנושא אינו מי שמבצע את הפעולה במשפט‪ ,‬אלא מי שהפועל מדבר עליו‪.‬‬
‫הדלת נסגרה על ידי עמנואל‪ .‬הדלת = נושא‪.‬‬

‫‪ )2‬כאשר לא מוצאים במשפט מילה מיוחדת שהיא נושא‪ ,‬הנושא טמון בתוך הנשוא‪.‬‬
‫אכלתי ביצה‪ .‬אכלתי = נושא ‪ +‬נשוא‪.‬‬

‫‪ )3‬בצורת הציווי הנושא תמיד טמון בתוך הנשוא‪.‬‬


‫צא מהבית! צא = נושא ‪ +‬נשוא‪.‬‬

‫‪ )4‬במשפטי שאלה יש להחליף את מילת השאלה בתשובה אפשרית‪.‬‬


‫תפקיד מילת השאלה כתפקיד התשובה לה‪.‬‬
‫מי אכל את הביצה? דני אכל את הביצה‪ .‬דני = מי = נושא‪.‬‬

‫‪ )5‬חוק הנושא הסנוב‪ :‬לפני הנושא לעולם לא תבוא מילת יחס‬


‫(מילת יחס = את‪ ,‬ב‪ ,‬על‪ ,‬של‪ ,‬אחרי ועוד)‪.‬‬

‫‪64‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נושא ונשוא – זיהוי הפועל במשפט‪:‬‬

‫חוקי זיהוי הפועל במשפט‪:‬‬


‫‪ )1‬המאפיין העיקרי של פועל הוא שפועל משתנה בהתאם לזמן המשפט‪:‬‬
‫עבר‪ ,‬הווה או עתיד‪.‬‬
‫אתמול דני אכל ביצה – מחר דני יאכל ביצה‪.‬‬

‫‪ )2‬מילים הדומות לפועל אך אינן פועל‪:‬‬


‫א‪ .‬שם פעולה‪ :‬ביקרתי את דני בזמן האכילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שם פועל‪ :‬שכנעתי את דני לאכול ביצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬צורת הבינוני‪ :‬הנחש אוכל הביצים נפוץ באפריקה‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬מצאו בכל אחד מהם את הנשוא ואת הנושא‪.‬‬

‫‪ )1‬חוקרים רבים עסקו בנושא הלחץ הנפשי‪.‬‬

‫‪ )2‬לחץ נפשי משפיע על הגוף באופנים רבים‪.‬‬

‫‪ )3‬לחץ נפשי הוא סיבה נפוצה למחלות לב‪.‬‬

‫‪ )4‬גם מחשבותינו מושפעות מן הלחץ‪.‬‬

‫‪ )5‬יש ללחץ גם יתרונות מסוימים‪.‬‬

‫‪ )6‬אנשים מסוימים מתעוררים במצבים של לחץ‪.‬‬

‫‪ )7‬ללחץ יש השפעה על חוש הריח‪.‬‬

‫‪ )8‬מי גילה לנו זאת?‬

‫‪65‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )9‬צוות חוקרים בראשות פרופ' וון לי הציג לקבוצת אנשים תמונות מזעזעות של אסונות‪.‬‬

‫‪ )10‬פרופסור וון לי הוא חוקר באוניברסיטה אמריקנית‪.‬‬

‫‪ )11‬לקבוצת האנשים הזו הוגשו מספר ריחות‪.‬‬

‫‪ )12‬חברי הקבוצה החשיבו גם ריחות נעימים למסריחים‪.‬‬

‫‪ )13‬מה הן מסקנות המחקר?‬

‫‪ )14‬לאדם לחוץ מאוד אין יכולת להריח ריחות נעימים‪.‬‬

‫‪ )15‬בעת לחץ מנגנון הריח מופקע לחלוטין לטובת מנגנון עיבוד הרגש‪.‬‬

‫‪ )16‬מה קורה לחוש הריח של פסיכופתים?‬

‫‪ )17‬פסיכופת הוא אדם בעל נטייה נפשית חמורה להרע לאחרים‪.‬‬

‫‪ )18‬חוקרים מאוניברסיטת מק'קווארי באוסטרליה מיפו ‪ 79‬אנשים כפסיכופתים‪.‬‬

‫‪ )19‬לאנשים אלו נערכו מבדקי ריח בידי החוקרים‪.‬‬

‫‪ )20‬ממצאי המחקר מפורטים במשפטים שלמטה‪.‬‬

‫‪ )21‬חוש הריח בקרב פסיכופתים פגום עד בלתי קיים‪.‬‬

‫‪ )22‬בעיני פסיכופתים רבים אין הבדל בין ריחות שונים‪.‬‬

‫‪ )23‬חוש הריח קשור למוח‪.‬‬

‫‪ )24‬ליקוי מוחי משמעותי הוא הסיבה להתנהגות פסיכופתית‪.‬‬

‫‪ )25‬הליקוי המוחי בקרב הפסיכופטים גרם לליקוי בחוש הריח שלהם‪.‬‬

‫‪66‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬מצאו בכל אחד מהם את הנשוא ואת הנושא‪.‬‬

‫‪ )1‬בעיית העלייה במחירי הדיור ברחבי הארץ הוצגה בידי נציג איגוד הקבלנים‪.‬‬

‫‪ )2‬על העיר ירושלים נאבקו לאורך ההיסטוריה עמים רבים‪.‬‬

‫‪ )3‬מי זכה בתחרות האולימפית לזריקת כדור ברזל?‬

‫‪ )4‬עיקרון חשוב במשטר דמוקרטי הוא שמירת זכויות האדם של המיעוטים השונים‬
‫במדינה‪.‬‬

‫‪ )5‬הכינו לקראת השיעור הבא מצגת על תופעת צריכת האלכוהול בקרב בני הנוער‬
‫בחברה הישראלית‪.‬‬

‫‪ )6‬לצבא האמריקני יש יחידות עילית למלחמה בטרור העולמי‪.‬‬

‫‪ )7‬מה השעה?‬

‫‪ )8‬המושבות הראשונות נתמכו בידי הברון רוטשילד כדי למנוע את התמוטטות‬


‫הרעיון של פרנסת יהודים מעמל כפיהם‪.‬‬

‫‪ )9‬מטרתו העיקרית של האתר היא להביא את תלמידי החטיבה העליונה להצלחה‬


‫בבחינות הבגרות בלשון עברית‪.‬‬

‫‪ )10‬עם סיום מסע הבחירות התברר גודל הכישלון של סקרי הבחירות בניבוי תוצאות‬
‫האמת‪.‬‬

‫‪ )11‬נטילת ידיים לפני הארוחה היא מצווה ביהדות‪.‬‬

‫‪ )12‬מדבר סקר תרחק‪.‬‬

‫‪ )13‬בשנת ‪ 1952‬ויתר אלברט איינשטיין על הצעתו של דוד בן גוריון לשמש נשיא‬


‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ )14‬לישראל אין שדות נפט‪.‬‬

‫‪67‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )15‬עיסוקו של הבורסקאי הוא עיבוד עורות‪.‬‬

‫‪ )16‬המתמודדת לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית היא רעייתו של‬
‫הנשיא לשעבר ביל קלינטון‪.‬‬

‫‪ )17‬בעקבות חשיפת רשת ריגול יהודית במצרים החליט דוד בן גוריון לאסור יציאת‬
‫לוחמים יהודים למשימות מעבר לגבול‪.‬‬

‫‪ )18‬לאחר הצלחתי באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית רציתי ללמוד בטכניון‪.‬‬

‫‪ )19‬אין לנו יכולת להתמודד עם הפערים החברתיים הגדולים במדינה‪.‬‬

‫‪ )20‬לאחר סיום ניתוח המשפטים בתחביר הוא התעייף‪.‬‬

‫נושא ונשוא – במשפט איחוי ובמשפט מורכב‪:‬‬

‫עקרון ניקוי השולחן‪:‬‬


‫כאשר אנו עוסקים במילה ספציפית‪ ,‬רק סביבתה הקרובה מעניינת אותנו‪.‬‬
‫עלינו להתעלם מכל חלק במשפט שאינו נמצא ִאתה תחת אותו ה"גג"‬
‫(אותו האיבר‪/‬אותה הפסוקית)‪.‬‬

‫‪68‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם משפטים מסוגים שונים (פשוט‪ ,‬איחוי ומורכב)‪.‬‬
‫א‪ .‬אם המשפט פשוט‪ ,‬מצאו את הנשוא ואת הנושא שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬במשפט איחוי תחמו את איבר א ואת איבר ב‪ ,‬ומצאו בכל אחד מהם נשוא ונושא‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם המשפט מורכב‪ ,‬תחמו את הפסוקית או הפסוקיות ומצאו נושא ונשוא‬
‫מחוץ לפסוקית (כלומר‪ ,‬במשפט העיקרי)‪.‬‬

‫‪ )1‬נפוליאון הכריז‪" :‬המדינה היא אני"‪.‬‬

‫‪ )2‬דע מאין באת‪.‬‬

‫‪ )3‬בשל תנאי מזג האוויר הקשים בקיץ בקטאר ייערך המונדיאל בחודשי החורף‪.‬‬

‫‪ )4‬היועץ המשפטי לממשלה הגיש נגד השר אריה דרעי כתב אישום‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫התפטר השר מתפקידו‪.‬‬

‫‪ )5‬לא ידעתי מה יקרה בסוף הסרט‪.‬‬

‫‪ )6‬תרגול רב של שאלות ברמות קושי שונות הוא תנאי חיוני להצלחה בבחינות במתמטיקה‪.‬‬

‫‪ )7‬המדבקה "חינוך זול עולה לנו ביוקר" מודבקת על מכוניות של מורים רבים בישראל‪.‬‬

‫‪ )8‬אהוד מנור הוא מגדולי הפזמונאים בישראל‪ ,‬והוא הותיר אחריו מאות שירים מפורסמים‪.‬‬

‫‪ )9‬גם במקרה של אי תשלום חשבונות מים אין לחברות המים סמכות לנתק את זרם‬
‫המים לביתו של החייב‪.‬‬

‫‪ )10‬אם תזכרו באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה‪ ,‬תצליחו בחיים‪.‬‬

‫‪ )11‬היום בוטלו שיעורי הספורט בידי המזכירות כי המורים לחינוך גופני יצאו לטיול‬
‫שנתי עם כיתות י"ב‪.‬‬

‫‪ )12‬עקב גל החום בארץ ובגלל מחסור במזגנים בחלק מכיתות הלימוד בבית הספר‬
‫החליטה ההנהלה על סיום הלימודים בשעות שלפני הצהריים‪.‬‬

‫‪69‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )13‬עוד לא אבדה תקוותנו בת ‪ 2000‬השנים להיות עם חופשי בארצנו‪ ,‬ארץ ציון‪.‬‬

‫‪ )14‬לך אל הנמלה וראה את דרכיה‪.‬‬

‫‪ )15‬מטח הטילים הפוקד את צפון הארץ הביא לגל ביטולים של הזמנות בצימרים‬
‫ובבתי המלון‪.‬‬

‫‪ )16‬המטבע שבקרקעית הבריכה נראה גדול יותר מגודלו האמתי הודות לשבירת קרני‬
‫האור במים‪.‬‬

‫‪ )17‬תדע כל אם עברייה שגורל בניה מסור בידי מפקדים ראויים‪.‬‬

‫‪ )18‬אף על פי שישראל נחשבת מעצמה בתחום הג'ודו‪ ,‬עדיין צפויה לנציגינו‬


‫באולימפיאדה בענף זה התמודדות קשה ביותר עם יריבים ממדינות שונות‪.‬‬

‫‪ )19‬המשפט "אם אין לחם‪ ,‬תאכלו עוגות" מיוחס למארי אנטואנט‪.‬‬

‫‪ )20‬גם אם אחסוך כסף כל חיי‪ ,‬הסיכוי שארכוש דירה בכוחות עצמי‪ ,‬קטן מאוד‪.‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נושא ונשוא ‪ -‬נושא סתמי‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫נושא סתמי‪ :‬נושא שהמשפט מטשטש ואינו מוסר לנו מיהו‪.‬‬

‫חוקי הנושא הסתמי‪:‬‬


‫‪ )1‬כאשר אנו שואלים‪" :‬מי (פועל)?" אך במשפט אין תשובה לכך‪ ,‬מדובר בנושא סתמי‪.‬‬
‫במקרה כזה נכתוב מעל הנשוא‪ :‬נושא סתמי ‪ +‬נשוא‪.‬‬
‫חוזרים הביתה! חוזרים = נושא סתמי ‪ +‬נשוא‪.‬‬

‫‪ )2‬יש שלושה דגמים של נושא סתמי‪:‬‬


‫א‪ .‬פועל ברבים‪ :‬חוזרים הביתה! חוזרים = נושא סתמי ‪ +‬נשוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬פועל סביל‪ :‬מדובר באסון טבע של ממש‪ .‬מדובר = נושא סתמי ‪ +‬נשוא‪.‬‬
‫ג‪ .‬נושא מוזכר אך לא ברור ‪ -‬מישהו‪ ,‬משהו‪ ,‬פלוני‪ ,‬אלמוני‪ ,‬איש אחד‪ ,‬אנשים‪,‬‬
‫רבים‪ :‬מישהו חושב עלייך‪ .‬מישהו = נושא סתמי‪.‬‬

‫‪ )3‬כינוי גוף [אני‪ ,‬אתה‪ ,‬הוא‪ ,‬הם וכו'] אינו נושא סתמי אלא נושא רגיל‪.‬‬

‫‪ )4‬מטרות השימוש בנושא סתמי‪:‬‬


‫א‪ .‬מאפשר להתרכז בפעולה עצמה ולהסיט את תשומת הלב ממבצע הפעולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שימוש בנושא סתמי מסוג פועל ברבים מקובל גם כדי להעניק למשפט‬
‫אמינות ותוקף כללי‪" :‬הלילה לא הולכים לישון"‪.‬‬

‫‪71‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬מצאו בכל אחד מהם נשוא ונושא‪.‬‬

‫‪ )1‬במשרד החינוך רוצים בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז‪.‬‬

‫‪ )2‬אתמול קנו לי סוף סוף מחשב נייד‪.‬‬

‫‪ )3‬רק דגים מתים שוחים עם הזרם‪.‬‬

‫‪ )4‬מדוע הם כל כך מרעישים בזמן שיעורי מתמטיקה?‬

‫‪ )5‬ברדיו הודיעו על פתיחת עונת הרחצה בחופי הים‪.‬‬

‫‪ )6‬בעוד שבוע יוכרז על סיום מבצע המכירות המיוחד‪.‬‬

‫‪ )7‬אין משיחין בשעת הסעודה‪.‬‬

‫‪ )8‬איך הם לא מתביישים?‬

‫‪ )9‬קדימה צעד!‬

‫‪ )10‬לאחר סגירתם של מפעלים רבים בפריפריה בשל העברת הייצור למזרח הרחוק יוחלט‬
‫היום על השקעה ממשלתית רחבה בפיתוח מקומות תעסוקה בעיירות הפיתוח‪.‬‬

‫‪ )11‬במשך שנים רבות הוצגה התערוכה של אמן זה במוזיאון הלאומי לאומנות‪.‬‬

‫‪ )12‬איננו מגישים מזון מעובד במסעדה זו‪.‬‬

‫‪ )13‬איזו תכנית מקרינים היום בערוץ ‪?2‬‬

‫‪ )14‬מישהו לקח את הדברים שלי מכאן‪.‬‬

‫‪ )15‬לא הזמנתם מקום במסעדה זו‪.‬‬

‫‪72‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נושא ונשוא – נשוא מורחב‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫נשוא מורחב‪:‬‬
‫נשוא פועלי הכולל מילה או מילים נוספות מבד הפועל‪.‬‬

‫חוקי הנשוא המורחב‪:‬‬


‫‪ )1‬כאשר הפועל לבדו הוא ריק מתוכן ועליו להיעזר במילה נוספת כדי לבטא‬
‫משמעות‪ ,‬הנשוא מתרחב על פני המילה הנוספת‪ .‬במקרה כזה יכלול הנשוא שתי‬
‫מילים (או יותר)‪ ,‬ושתיהן יחד ייקראו נשוא מורחב‪ :‬הכושי יכול ללכת‪.‬‬
‫יכול ללכת = נשוא מורחב‪.‬‬

‫‪ )2‬יש ‪ 3‬דגמים של נשוא מורחב‪:‬‬


‫פועל ‪ +‬ו ‪ +‬פועל‪ :‬חג הפסח הולך ומתקרב‪ .‬הולך ומתקרב = נשוא מורחב‪.‬‬
‫פועל ‪ +‬שם פועל‪ :‬הכושי יכול ללכת‪ .‬יכול ללכת = נשוא מורחב‪.‬‬
‫ניב או ביטוי‪ :‬נחום יצא מכליו מרוב כעס‪ .‬יצא מכליו = נשוא מורחב‪.‬‬

‫‪ )3‬פעלים שהם תמיד חלק מנשוא מורחב‪:‬‬


‫יכולת‪ :‬יכול ל‪ ,...‬מסוגל ל‪ ,...‬עלול ל‪ ,...‬עשוי ל‪ ,...‬מוכן ל‪ ,...‬עומד ל‪,...‬‬
‫הולך ל‪...‬‬
‫חובה‪ :‬חייב ל‪ ,...‬צריך ל‪ ...‬נאלץ ל‪ ,...‬מוכרח ל‪...‬‬
‫השתדלות‪ :‬ל‪ ,...‬משתדל ל‪ ,...‬מתאמץ ל‪,...‬‬
‫הצלחה‪ :‬מצליח ל‪...‬‬
‫תדירות‪ :‬נוהג ל‪ ,...‬מרבה ל‪...‬‬

‫הנשוא המורחב יכול להיות מחולק באמצעו על ידי הנושא‪ .‬בזכות האינטרנט יכולים‬
‫אנחנו להעביר כמות אדירה של מידע ברגע אחד‪ .‬יכולים להעביר = נשוא מורחב‪.‬‬
‫כאשר שני פעלים רצופים מציינים שתי פעולות נפרדות‪ ,‬אין מדובר בנשוא מורחב אלא‬
‫כל נשוא עומד בפני עצמו‪ :‬הארנבת רצה וקפצה‪ .‬רצה = נשוא‪ .‬קפצה = נשוא‪.‬‬

‫‪73‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫חלק ‪1‬‬

‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬מצאו בכל מהם את הנשוא ואת הנושא‪.‬‬


‫אם הנשוא הוא נשוא מורחב‪ ,‬ציינו זאת‪ .‬אם הנושא הוא נושא סתמי‪ ,‬ציינו זאת‪.‬‬

‫‪ )1‬לאחר שנים רבות אני עומד לטוס היום לחוץ לארץ‪.‬‬

‫‪ )2‬באירוע נשאו דברים לזכרו של ראש הממשלה המנוח‪.‬‬

‫‪ )3‬השמיים הפכו בהירים לאחר מספר ימים מעוננים‪.‬‬

‫‪ )4‬אנחנו משתדלים לעזור לנערים אלה ככל יכולתנו‪.‬‬

‫‪ )5‬השמועה על היעלמותו של העבריין עשתה לה כנפיים‪.‬‬

‫‪ )6‬לאחר אימונים רבים עם מאמן נבחרת ישראל היטיב הנציג הישראלי לשחות‬
‫בגמר אליפות אירופה‪.‬‬

‫‪ )7‬בתקשורת חוזרים ומדווחים על המשבר בבורסות המזרח הרחוק‪.‬‬

‫‪ )8‬הייתם חסרים לנו מאוד‪.‬‬

‫‪ )9‬בשל הקיצוצים בתקציב המדינה אני עלול לאבד את מקום עבודתי במשרד‬
‫התחבורה‪.‬‬

‫‪ )10‬מי יכול לעזור לי?‬

‫‪74‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חלק ‪2‬‬
‫לפניכם זוגות משפטים‪ .‬מצאו בכל אחד מהם נשוא ונושא‪.‬‬
‫אם הנשוא הוא נשוא מורחב‪ ,‬ציינו זאת‪.‬‬

‫‪ )1‬ענו על הסעיפים הבאים בהתאם להוראה‪:‬‬


‫א‪ .‬המנהיג הלך לעולמו‪.‬‬
‫ב‪ .‬המנהיג הלך לחדרו‪.‬‬

‫‪ )2‬ענו על הסעיפים הבאים בהתאם להוראה‪:‬‬


‫א‪ .‬דני פשט את הרגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬דני פשט את מעילו‪.‬‬

‫‪ )3‬ענו על הסעיפים הבאים בהתאם להוראה‪:‬‬


‫א‪ .‬הסבר פניך לתייר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את התרגיל לחברך‪.‬‬

‫‪ )4‬ענו על הסעיפים הבאים בהתאם להוראה‪:‬‬


‫א‪ .‬האם מצאת חן בעיניו?‬
‫ב‪ .‬האם מצאת את חן בקניון?‬

‫מה המשותף לכל הנשואים המורחבים שהיו בתרגיל?‬

‫‪75‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נושא ונשוא – משמעויות יש ואין‪:‬‬

‫חוקי משמעויות יש‪/‬אין‬


‫‪ )1‬למילה "יש" יכולות להיות שתי משמעויות‪:‬‬
‫א‪ .‬קיים‪ :‬יש בעולם אהבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬צריך‪ :‬יש להיאבק בפשע המאורגן‪.‬‬

‫‪ )2‬למילה "אין" יכולות להיות שתי משמעויות‪:‬‬


‫א‪ .‬לא קיים‪ :‬אין אדם שהגיע לשמש‪.‬‬
‫ב‪ .‬אסור‪ :‬אין לעשן כאן‪.‬‬

‫‪ )3‬אם אחרי המילה יש‪/‬אין מופיע שם פועל (לשלוח‪ ,‬לזרוק‪ ,‬להחליט‪,)...‬‬


‫המשמעות היא צריך‪/‬אסור‪.‬‬

‫‪ )4‬אם אחרי המילה יש‪/‬אין מופיעה כל מילה אחרת‪ ,‬המשמעות היא‬


‫קיים‪/‬לא קיים‪.‬‬

‫משלימים במשפט‪:‬‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫‪ )1‬לאחר שזיהינו את הנשוא והנושא שבמשפט‪ ,‬אנו יכולים לגשת אל המילים‬
‫המודגשות בקו‪.‬‬

‫‪ )2‬עלינו לערוך לכל מילה שתי בדיקות על מנת לגלות את תפקידה התחבירי‪.‬‬

‫‪ )3‬הבדיקות הן‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקה א'‪ :‬האם תפקיד המילה הוא משלים שם או משלים פועל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיקה ב'‪ :‬אם משלים שם‪ ,‬האם לוואי או תמורה‪.‬‬
‫אם משלים פועל‪ ,‬האם מושא או תיאור‪.‬‬

‫‪76‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משלימים במשפט – משלים שם ומשלים פועל‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫משלים פועל‪ :‬מילה המספקת פרטים נוספים על אודות הפועל‪/‬שם הפועל שבמשפט‪.‬‬
‫משלים שם‪ :‬מילה המספקת פרטים נוספים על אודות אחד משמות העצם שבמשפט‪.‬‬

‫חוקי משלים השם ומשלים הפועל‪:‬‬


‫‪ )1‬בודקים האם המילה מתקשרת לפועל‪/‬שם הפועל שבמשפט או לא‪:‬‬
‫אם כן = משלים פועל (מ"פ)‪.‬‬
‫אם לא = משלים שם (מ"ש)‪.‬‬
‫החתול קפץ מן הגג של הבניין הגבוה‪.‬‬
‫קפץ מן הגג = אפשרי = מ"פ‪.‬‬
‫קפץ הגבוה = לא אפשרי = מ"ש‪.‬‬

‫‪ )2‬חוק המשמ"שים‪ :‬משלים שם (מ"ש) צריך שם! ככלל‪ ,‬מ"ש מופיע לאחר שם‬
‫העצם שהוא משלים‪ .‬לכן מילה הנמצאת בראש המשפט או מיד לאחר פועל‪ ,‬אינה‬
‫יכולה להיות מ"ש‪ .‬בבאר שבע גרה אחותי‪ .‬בבאר שבע = מ"פ‪.‬‬

‫‪ )3‬לפעמים לא ברור כל כך אם המילה מתקשרת לפועל או לא‪.‬‬


‫במקרה כזה יש להעמיד את שתי האפשרויות זו מול זו‪ :‬האם המילה מתקשרת‬
‫למילים שלפניה או לפועל?‬
‫דודי מאמריקה הגיע היום לתל אביב‪.‬‬
‫הגיע מאמריקה‪/‬דודי מאמריקה = מ"ש‪.‬‬

‫‪77‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משלימים במשפט – מושא ותיאור‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫מושא‪ :‬מילה שדרושה להצגת הפעולה עצמה נקראת מושא‪.‬‬
‫בלי המושא הפועל במשפט אינו מוצג בשלמות‪ .‬דני אכל ביצה‪.‬‬
‫תיאור‪ :‬מילים שמתארות את הרקע לפעולה נקראות תיאור‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כל משלים פועל שאינו מושא הוא תיאור‪ .‬דני אכל ביצה בלילה‪.‬‬

‫חוקי המושא והתיאור‪:‬‬


‫‪ )1‬משלים פועל ‪ -‬מילה המתקשרת לפועל – יכול להיות מושא או תיאור‪.‬‬

‫‪ )2‬מילה היא מושא באחד משני המקרים הבאים‪:‬‬


‫א‪ .‬המשפט אינו יכול להתקיים בלעדיה‪.‬‬
‫הנהג לקח את הילדים = מושא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן להחליפה באחת המילים הבאות (בלע"ם ה‪ :)0-‬מישהו‪/‬משהו‪,‬‬
‫במישהו‪/‬במשהו‪ ,‬למישהו‪/‬למשהו‪ ,‬על מישהו‪/‬על משהו‪ ,‬ממישהו‪/‬ממשהו‪.‬‬
‫דני ברח מהמפלצת = דני ברח ממשהו = מושא‪.‬‬

‫‪ )3‬כל מילה שאינה מושא‪ ,‬היא תיאור‪ .‬בדרך כלל יהיה ניתן להחליפה באחת המילים‬
‫הבאות‪ :‬איפשהו‪ ,‬מתישהו‪ ,‬איכשהו‪ ,‬או בצירוף ארוך (שאינו בלע"ם ה‪ :)0-‬לפני‬
‫משהו‪ ,‬בגלל משהו‪ ,‬אצל מישהו וכדומה‪.‬‬
‫התעוררתי בחמש בבוקר = התעוררתי מתישהו = תיאור‪.‬‬
‫העדפתי לא לנהוג בגלל העייפות = תיאור‪.‬‬

‫‪78‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משלימים במשפט – לוואי ותמורה‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫לוואי‪ :‬מילה המפרטת ומספקת מידע נוספת לגבי שם עצם כלשהו המוזכר במשפט‪.‬‬
‫הילד החכם‪.‬‬
‫תמורה‪ :‬שם אחר לשם עצם כלשהו שהוזכר במשפט‪.‬‬
‫שופט בית המשפט העליון‪ ,‬חיים כהן‪.‬‬

‫חוקי הלוואי והתמורה‪:‬‬


‫‪ )1‬משלים שם – מילה שמתקשרת לשם עצם כלשהו במשפט ‪ -‬יכול להיות לוואי או‬
‫תמורה‪.‬‬

‫‪ )2‬משלים שם הוא לוואי כל עוד לא הוכח אחרת‪.‬‬

‫‪ )3‬מספרים במשפט הם תמיד לוואי‪.‬‬


‫חמשת הילדים נהנו מאוד‪ .‬חמשת = לוואי‪.‬‬

‫‪ )4‬גם מילים שמציינות כמויות (למשל‪ :‬כל‪ ,‬חלק מ‪ ,-‬רוב‪ ,‬כמה) ‪ -‬הן תמיד לוואי‪.‬‬
‫כל הילדים נהנו מאוד‪ .‬כל = לוואי‪.‬‬

‫‪ )5‬משלים שם הוא תמורה באחד מן המקרים האלו‪:‬‬


‫א‪ .‬כאשר הוא מופרד בפסיק מן המילה שלפניו‪.‬‬
‫חיים כהן‪ ,‬שופט בית המשפט העליון‪ ,‬יצא לגמלאות‪.‬‬
‫שופט בית המשפט העליון = תמורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר מופיע שם פרטי לדבר שמוזכר גם בכינוי‪ ,‬השני מביניהם הוא תמורה‪.‬‬
‫נולדתי בעיר מטולה‪ .‬מטולה = תמורה‪.‬‬

‫‪79‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משלימים במשפט ללא פועל‪:‬‬

‫חוקי המשלימים במשפט ללא פועל‪:‬‬


‫‪ )1‬ככלל‪ ,‬במשפט ללא פועל אין גם משלימי פועל‪ .‬לכן המילים שאינן נושא‪ ,‬נשוא או‬
‫אוגד יכולות להיות רק לוואי או תמורה‪.‬‬
‫חיים כהן הוא שופט בית המשפט העליון‪ .‬בית המשפט = לוואי‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬אלה משפטים שכבר מצאתם בהם נשוא ונושא‪.‬‬
‫נתחו את המילים המסומנות בקו (אחרי שתמצאו שוב את הנשוא ואת הנושא)‪.‬‬

‫‪ )1‬חוקרים רבים עסקו בנושא הלחץ הנפשי‪.‬‬

‫‪ )2‬לחץ נפשי משפיע על הגוף באופנים רבים‪.‬‬

‫‪ )3‬לחץ נפשי הוא סיבה נפוצה למחלות לב‪.‬‬

‫‪ )4‬גם מחשבותינו מושפעות מן הלחץ‪.‬‬

‫‪ )5‬יש ללחץ גם יתרונות מסוימים‪.‬‬

‫‪ )6‬אנשים מסוימים מתעוררים במצבים של לחץ‪.‬‬

‫‪ )7‬ללחץ יש השפעה על חוש הריח‪.‬‬

‫‪ )8‬מי גילה לנו זאת?‬

‫‪ )9‬צוות חוקרים בראשות פרופ' וון לי הציג לקבוצת אנשים תמונות מזעזעות של אסונות‪.‬‬

‫‪ )10‬פרופסור וון לי הוא חוקר באוניברסיטה אמריקנית‪.‬‬

‫‪ )11‬לקבוצת האנשים הזו הוגשו מספר ריחות‪.‬‬

‫‪ )12‬חברי הקבוצה החשיבו גם ריחות נעימים למסריחים‪.‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )13‬מה הן מסקנות המחקר?‬

‫‪ )14‬לאדם לחוץ מאוד אין יכולת להריח ריחות נעימים‪.‬‬

‫‪ )15‬בעת לחץ מנגנון הריח מופקע לחלוטין לטובת מנגנון עיבוד הרגש‪.‬‬

‫‪ )16‬מה קורה לחוש הריח של פסיכופתים?‬

‫‪ )17‬פסיכופת הוא אדם בעל נטייה נפשית חמורה להרע לאחרים‪.‬‬

‫‪ )18‬חוקרים מאוניברסיטת מק'קווארי באוסטרליה מיפו ‪ 79‬אנשים כפסיכופתים‪.‬‬

‫‪ )19‬לאנשים אלו נערכו מבדקי ריח בידי החוקרים‪.‬‬

‫‪ )20‬ממצאי המחקר מפורטים במשפטים שלמטה‪.‬‬

‫‪ )21‬חוש הריח בקרב פסיכופתים פגום‪.‬‬

‫‪ )22‬חוש הריח קשור למוח‪.‬‬

‫‪ )23‬ליקוי מוחי משמעותי הוא הסיבה להתנהגות פסיכופתית‪.‬‬

‫‪ )24‬הליקוי המוחי בקרב הפסיכופטים גרם לליקוי בחוש הריח שלהם‪.‬‬

‫‪81‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬אלה משפטים שכבר מצאתם בהם נשוא ונושא‪.‬‬
‫נתחו את המילים המסומנות בקו (אחרי שתמצאו שוב את הנשוא ואת הנושא)‪.‬‬

‫‪ )1‬בעיית העלייה במחירי הדיור ברחבי הארץ הוצגה בידי נציג איגוד הקבלנים‪.‬‬

‫‪ )2‬על העיר ירושלים נאבקו לאורך ההיסטוריה עמים רבים‪.‬‬

‫‪ )3‬מי זכה בתחרות האולימפית לזריקת כדור ברזל?‬

‫‪ )4‬עיקרון חשוב במשטר דמוקרטי הוא שמירת זכויות האדם של המיעוטים השונים‬
‫במדינה‪.‬‬

‫‪ )5‬תלמידים יקרים‪ ,‬הכינו לקראת השיעור הבא מצגת על תופעת צריכת האלכוהול‬
‫בקרב בני הנוער בחברה הישראלית‪.‬‬

‫‪ )6‬לצבא האמריקני יש יחידות עילית למלחמה בטרור העולמי‪.‬‬

‫‪ )7‬המושבות הראשונות נתמכו בידי הברון רוטשילד כדי למנוע את התמוטטות‬


‫הרעיון של פרנסת יהודים מעמל כפיהם‪.‬‬

‫‪ )8‬מטרתו העיקרית של האתר היא להביא את תלמידי החטיבה העליונה להצלחה‬


‫בבחינות הבגרות בלשון עברית‪.‬‬

‫‪ )9‬עם סיום מסע הבחירות התברר גודל הכישלון של סקרי הבחירות בניבוי תוצאות‬
‫האמת‪.‬‬

‫‪ )10‬נטילת ידיים לפני הארוחה היא מצווה ביהדות‪.‬‬

‫‪ )11‬מדבר סקר תרחק‪.‬‬

‫‪ )12‬בשנת ‪ 1952‬ויתר אלברט איינשטיין על הצעתו של דוד בן גוריון לשמש נשיא‬


‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ )13‬לישראל אין שדות נפט‪.‬‬

‫‪82‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )14‬עיסוקו של הבורסקאי הוא עיבוד עורות‪.‬‬

‫‪ )15‬המתמודדת לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית היא רעייתו של‬
‫הנשיא לשעבר ביל קלינטון‪.‬‬

‫‪ )16‬בעקבות חשיפת רשת ריגול יהודית במצרים החליט דוד בן גוריון לאסור יציאת‬
‫לוחמים יהודים למשימות מעבר לגבול‪.‬‬

‫‪ )17‬לאחר הצלחתי באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית רציתי ללמוד בטכניון‪.‬‬

‫‪ )18‬אין לנו יכולת להתמודד עם הפערים החברתיים הגדולים במדינה‪.‬‬

‫‪ )19‬לאחר סיום ניתוח המשפטים בתחביר הוא התעייף‪.‬‬

‫משלימים במשפט – קריאה‪ ,‬פנייה והסגר‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫קריאה‪ :‬מילה או ביטוי המביעים רגש‪.‬‬
‫יופי‪ ,‬עכשיו גם אני מלוכלכת‪.‬‬
‫פנייה‪ :‬פנייה לאדם או לקבוצה בשם או בכינוי‪.‬‬
‫יוסי‪ ,‬אתה חולם‪.‬‬
‫הסגר‪ :‬ביטוי שתפקידו לספק לקורא מידע נוסף על ההקשר שבו נאמר המשפט (מידת‬
‫וודאות‪ ,‬מקור המידע‪ ,‬רגש)‪.‬‬
‫כנראה לא נצא היום‪.‬‬

‫חוקי הקריאה‪ ,‬הפנייה וההסגר‪:‬‬


‫‪ )1‬בתוך משפט יכולות להופיע מילים שאינן חלק מן ההתרחשות המתוארת בו‪:‬‬
‫מילים "אורחות"‪ .‬חנה‪ ,‬אני מתנצלת על מה שקרה‪.‬‬

‫‪ )2‬כיוון שהמילים האורחות אינן חלק מן המשפט‪ ,‬נהוג להפרידן מן המשפט‬


‫באמצעות פסיק‪ .‬חנה‪ ,‬אני מתנצלת על מה שקרה‪.‬‬

‫‪83‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )3‬המילים האורחות מתחלקות לשלוש קבוצות (ראשי תיבות קפ"ה)‪ :‬מילות‬
‫קריאה‪ ,‬מילות פנייה ומילות הסגר‪.‬‬

‫‪ )4‬הקריאה‪:‬‬
‫מילות קריאה לדוגמה‪ :‬אוי‪ ,‬אוי ואבוי‪ ,‬חבל‪ ,‬יופי‪ ,‬קדימה‪ ,‬די‪ ,‬מספיק‪ ,‬אוף‪...‬‬

‫‪ )5‬הפנייה‪:‬‬
‫מילות פנייה לדוגמה‪ :‬יוסי‪ ,‬דינה‪ ,‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬אחי‪ ,‬חברים‪ ,‬בחור‪ ,‬חבר'ה‪...‬‬
‫הפנייה עשוייה להיראות כמו נושא‪ ,‬אבל אחריה מופיע פסיק‪.‬‬
‫יוסי‪ ,‬אל תחלום‪.‬‬
‫סימן נוסף הוא שהמשפט יכול להתקיים בלי הפנייה‪ ,‬אך אינו יכול להתקיים ללא‬
‫הנושא‪.‬‬

‫‪ )6‬ההסגר‪:‬‬
‫ניתן להשתמש בהסגרים לשלוש מטרות (ראשי תיבות סג"ר)‪ :‬ספק‪/‬ודאי‪ ,‬גרון‬
‫(מקור המידע)‪ ,‬רגש‪.‬‬
‫מילות הסגר לדוגמה‪:‬‬
‫א‪ .‬מידת וודאות‪ :‬כנראה‪ ,‬כמובן‪ ,‬כידוע‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬בוודאי‪ ,‬אפוא‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כביכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקור מידע‪ :‬לפי ____‪ ,‬לדברי ___‪ ,‬לטענת____‪ ,‬לדעתו‪...‬‬
‫ג‪ .‬רגש‪ :‬לצערי‪ ,‬לשמחתך‪ ,‬למרבה הפלא‪ ,‬לדאבוני‪...‬‬

‫‪ )7‬רוב ביטויי ההסגר מתחילים בכ' או בל'‪ :‬כנראה‪ ,‬כמובן‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬כידוע‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי‪ ,‬לדברי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לדעת‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬למרבה הצער‪...‬‬

‫‪84‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם משפטים פשוטים‪ .‬מצאו בכל אחד מהם את הנשוא ואת הנושא‪.‬‬
‫לאחר מכן נתחו את המילים המסומנות בקו‪.‬‬

‫‪ )1‬לדעתי‪ ,‬הייתה פה טעות‪.‬‬

‫‪ )2‬הצלחנו להקים אוניברסיטאות מחקר מצוינות‪ ,‬למרבה השמחה‪.‬‬

‫‪ )3‬לך אל הנמלה‪ ,‬עצל!‬

‫‪ )4‬כנראה‪ ,‬עומדים להשקיע בחברה שלנו עשרות מיליוני דולרים בעשור הקרוב‪.‬‬

‫‪ )5‬על פי פרסומים זרים‪ ,‬יש לישראל נשק גרעיני‪.‬‬

‫‪ )6‬אוי ואבוי‪ ,‬אנחנו בצרה‪.‬‬

‫‪ )7‬מי לדעתך יזכה בתכנית "הכוכב הבא"?‬

‫‪ )8‬אורחים נכבדים‪ ,‬אנחנו שמחים לארח אתכם בכפר הנופש המפנק ביותר בישראל!‬

‫‪ )9‬בתי החולים במדינה עובדים קשה בכל שעות היממה‪ ,‬כידוע‪.‬‬

‫‪ )10‬אדוני השופט‪ ,‬זאת האמת‪.‬‬

‫‪85‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם משפטים מסוגים שונים (פשוט‪ ,‬איחוי ומורכב) שברובם כבר מצאתם נשוא ונושא‪.‬‬
‫א‪ .‬אם המשפט פשוט‪ ,‬מצאו את הנשוא ואת הנושא שלו ואז נתחו את המילים‬
‫המסומנות בקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם המשפט מאוחה‪ ,‬תחמו את איבר א ואת איבר ב‪ ,‬ומצאו בכל אחד מהם‬
‫נשוא ונושא ונתחו את המילים המסומנות בקו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם המשפט מורכב‪ ,‬תחמו את הפסוקית או הפסוקיות ומצאו בפסוקית‬
‫(או בפסוקיות) ובמשפט העיקרי נשוא ונושא‪ .‬כמו כן נתחו את המילים‬
‫המסומנות בקו‪.‬‬

‫‪ )1‬דע מאין באת‪.‬‬

‫‪ )2‬בשל תנאי מזג האוויר הקשים בקיץ בקטאר ייערך המונדיאל בחודשי החורף‪.‬‬

‫‪ )3‬היועץ המשפטי לממשלה הגיש נגד השר אריה דרעי כתב אישום‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫התפטר השר מתפקידו‪.‬‬

‫‪ )4‬לא ידעתי מה יקרה בסוף הסרט‪.‬‬

‫‪ )5‬תרגול רב של שאלות ברמות קושי שונות הוא תנאי חיוני להצלחה בבחינות‬
‫במתמטיקה‪.‬‬

‫‪ )6‬המדבקה "חינוך זול עולה לנו ביוקר" מודבקת על מכוניות של מורים רבים‬
‫בישראל‪.‬‬

‫‪ )7‬אהוד מנור הוא מגדולי הפזמונאים בישראל‪ ,‬והוא הותיר אחריו מאות שירים‬
‫מפורסמים‪.‬‬

‫‪ )8‬גם במקרה של אי תשלום חשבונות מים אין לחברות המים סמכות לנתק את זרם‬
‫המים לביתו של החייב‪.‬‬

‫‪ )9‬אם תזכרו באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה‪ ,‬תצליחו בחיים‪.‬‬

‫‪ )10‬היום בוטלו שיעורי הספורט בידי המזכירות כי המורים לחינוך גופני יצאו לטיול‬
‫שנתי עם כיתות י"ב‪.‬‬

‫‪86‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )11‬עוד לא אבדה תקוותנו בת ‪ 2000‬השנים להיות עם חופשי בארצנו‪ ,‬ארץ ציון‪.‬‬

‫‪ )12‬אם שותים‪ ,‬לא נוהגים‪.‬‬

‫‪ )13‬לך אל הנמלה וראה את דרכיה‪.‬‬

‫‪ )14‬מטח הטילים הפוקד את צפון הארץ הביא לגל ביטולים של הזמנות בצימרים‬
‫ובבתי המלון‪.‬‬

‫‪ )15‬במשרד האוצר מתכננים רפורמות רבות לעידוד התחרות במשק‪ ,‬אך בכנסת‬
‫מכשילים ניסיונות אלה‪.‬‬

‫‪ )16‬המטבע שבקרקעית הבריכה נראה גדול יותר מגודלו האמתי הודות לשבירת קרני‬
‫האור במים‪.‬‬

‫‪ )17‬תדע כל אם עברייה שגורל בניה מסור בידי מפקדים ראויים‪.‬‬

‫‪ )18‬אף על פי שישראל נחשבת מעצמה בתחום הג'ודו‪ ,‬עדיין צפויה לנציגינו‬


‫באולימפיאדה בענף זה התמודדות קשה ביותר עם יריבים ממדינות שונות‪.‬‬

‫‪ )19‬כשאנחנו נתקלים בהמצאה גאונית בפשטותה‪ ,‬אנחנו שואלים איך לא חשבו על זה‬
‫קודם‪.‬‬

‫‪ )20‬לאחר שנים של התעלמות מרווחתם של ניצולי השואה בישראל סוכם על תוספת‬


‫של מיליארד שקלים לסעיף תקציבי זה‪.‬‬

‫‪ )21‬בטירונות למדנו ששלושים שניות הן זמן מספיק לביצוע פעולות שבתיכון עשינו‬
‫בדקות ארוכות‪.‬‬

‫‪ )22‬כאשר עוסקים בכסף‪ ,‬כולם נהיים בני אותה דת‪.‬‬

‫‪ִ )23‬אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם‪ ,‬אֵ ילו מין שירים היו ודאי לציפורים?‬

‫‪ )24‬המשפט "אם אין לחם‪ ,‬תאכלו עוגות" מיוחס למארי אנטואנט‪.‬‬

‫‪ )25‬גם אם אחסוך כסף כל חיי‪ ,‬הסיכוי שארכוש דירה בכוחות עצמי‪ ,‬קטן מאוד‪.‬‬

‫‪87‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משלימים במשפט – סוגי התיאורים‪:‬‬

‫חוקי סוגי התיאורים‪:‬‬


‫‪ )1‬יש הרבה סוגים של תיאורים‪.‬‬

‫‪ )2‬בתשובותיכם לעולם אינכם צריכים לציין את סוג התיאור‪ ,‬אך המונחים יכולים‬
‫להופיע בשאלות ולכן כדאי להכיר אותם‪.‬‬

‫‪ )3‬סוג התיאור נקבע על פי המילה הכללית שבה ניתן להחליף את המילה הנתונה‪.‬‬

‫‪ )4‬רשימת התיאורים העיקריים‪:‬‬

‫דוגמה‬ ‫ניתן להחליף במילה‬ ‫שם התיאור‬


‫ישנתי בלילה‪.‬‬ ‫מתישהו‬ ‫תיאור זמן‬
‫ישנתי בחצר‪.‬‬ ‫איפשהו‬ ‫תיאור מקום‬
‫ישנתי במנוחה‪.‬‬ ‫איכשהו‬ ‫תיאור אופן‬
‫ישנתי מחמת העייפות‪.‬‬ ‫בגלל‪ ,‬מחמת‪...‬‬ ‫תיאור סיבה‬
‫ישנתי בשביל לצבור כוח‪.‬‬ ‫בשביל‪ ,‬למען‪...‬‬ ‫תיאור תכלית‬
‫ישנתי למרות הרעש‪.‬‬ ‫למרות‪ ,‬על אף‪...‬‬ ‫תיאור ויתור‬
‫במקרה של רעש אתה לא תצליח לישון‪.‬‬ ‫אם‪ ,‬במקרה‪...‬‬ ‫תיאור תנאי‬

‫‪88‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫האוגד – ארבעת סוגי האוגדים‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫אוגד‪ :‬מילה המחברת בין הנושא והנשוא במשפט ללא פועל‪.‬‬
‫מילות האוגד הבסיסיות הן‪ :‬הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪.‬‬
‫דני הוא גיבור‪ .‬הוא = אוגד‪.‬‬

‫חוקי האוגד‪:‬‬
‫‪ )1‬קיימות ‪ 5‬וריאציות על קבוצת האוגדים העיקרית‪:‬‬
‫א‪ .‬בסיסי‪ :‬הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪.‬‬
‫דני הוא גיבור‪ .‬הוא = אוגד‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלילי‪ :‬אינו‪ ,‬אינה‪ ,‬אינם‪ ,‬אינן‪.‬‬
‫דני אינו גיבור‪ .‬אינו = אוגד‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבר‪/‬עתיד‪ :‬היה והטיותיה‬
‫דני היה גיבור‪ .‬היה = אוגד‪.‬‬
‫ד‪ .‬השתנות‪ :‬נהיה‪ ,‬הפך‪ ,‬נעשה והטיותיהן‪.‬‬
‫דני הפך לגיבור‪ .‬הפך ל=אוגד‪.‬‬
‫ה‪ .‬אוגד דמיוני‪ :‬אם אין במשפט אוגד‪ ,‬נוסיף אוגד דמיוני‪.‬‬
‫החתול שמן = החתול הוא שמן (החתול = נושא‪ ,‬שמן = נשוא)‪.‬‬

‫‪ )2‬המילים "זהו" ו"זוהי" הן קיצור של "זה הוא" ו"זו היא"‪ ,‬כלומר נושא‪+‬אוגד‪.‬‬
‫זוהי הבעיה הגדולה ביותר שלי‪ .‬זוהי = נושא ‪ +‬אוגד‪.‬‬

‫‪89‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫האוגד – מילים המתחזות לאוגדים‪:‬‬

‫חוקי מילים המתחזות לאוגדים‪:‬‬


‫‪ )1‬אין מילה המשמשת בתפקיד אוגד בלבד‪ .‬כל אחת מהמילים שהזכרנו יכולה‬
‫לשמש גם בתפקיד אחר‪.‬‬

‫‪ )2‬המילה הוא עלולה להיות נושא‪.‬‬


‫הוא הלך בשדות‪ .‬הוא = נושא‪.‬‬

‫‪ )3‬המילים אינו‪ ,‬היה‪ ,‬והפך עלולות להיות נשוא‪.‬‬


‫אין לי ארץ אחרת‪.‬‬
‫היה כאן בית‪.‬‬
‫התינוק הפך את החדר‪.‬‬
‫אין‪ ,‬היה‪ ,‬הפך = נשוא‪.‬‬

‫‪ )4‬המילה הוא היא אוגד רק כאשר אין פועל במשפט‪.‬‬


‫החתול הוא שלי‪ .‬הוא = אוגד‪.‬‬

‫‪ )5‬המילים "אינו" ו"היה" הן אוגד רק כשאינן מתחלפות במילה "יש"‪.‬‬


‫האיש אינו נחמד‪ .‬האיש היה נחמד‪ .‬אינו‪ ,‬היה = אוגד‪.‬‬

‫‪ )6‬המילים "הפך"‪" ,‬נהיה" ו"נעשה" הן אוגד רק אם ניתן להחליף אותן ב‪"-‬הפך ל‪"...‬‬
‫הזיקית הפכה צהובה‪ .‬הפכה = הפכה ל = אוגד‪.‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תפקידים תחביריים – האוגד‪:‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו בכל אחד מהמשפטים‪:‬‬

‫‪ )1‬נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו‪:‬‬


‫א‪ .‬לאחר חתימת החוזה הוא שמח מאוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרצל הוא אחת הדמויות החשובות בתולדות הציונות‪.‬‬

‫‪ )2‬נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו‪:‬‬


‫א‪ .‬אין לי זמן לטפל בעניין זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬דינה אינה מומחית בתחום זה‪.‬‬

‫‪ )3‬נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו‪:‬‬


‫א‪ .‬שאול הפך עצבני‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאול הפך כיסא‪.‬‬

‫‪ )4‬נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו‪:‬‬


‫א‪ .‬לפני שנים רבות היה לנו כלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬דוד היה מלך ישראל‪.‬‬

‫‪ )5‬נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו‪:‬‬


‫א‪ .‬האם הייתם מסכימים לכך?‬
‫ב‪ .‬לא היה להם כוח להתנגד להחלטה‪.‬‬

‫‪ )6‬נתחו את תפקידה של המילה המסומנת בקו‪:‬‬


‫א‪ .‬הלימודים בפקולטה להנדסה נעשו קשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬העבודה במפעל נעשתה באמצעות רובוטים‪.‬‬

‫‪91‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תפקיד תחבירי של פסוקית‪:‬‬

‫חוקי התפקיד התחבירי של פסוקית‪:‬‬


‫‪ )1‬כאשר יש פסוקית במשפט‪ ,‬עלינו להתייחס אליה כמילה אחת שיש לזהות את תפקידה‪.‬‬

‫‪ )2‬זיהוי התפקיד התחבירי של פסוקית הוא כמעט זהה לזיהוי תפקידה של מילה בודדת‪.‬‬
‫פסוקית הפותחת במילים "מי ש‪ "...‬או "מה ש"‪ ,‬או שניתן להחליפה במילה‬
‫"הדבר" = פסוקית נושא‪.‬‬
‫מה שיכשיל אותך הוא מה שלא חשבת עליו‪ .‬מה שיכשיל אותך = פסוקית נושא‪.‬‬
‫במחקר הוכח כי העישון מזיק לבריאות = במחקר הוכח הדבר = פסוקית נושא‪.‬‬

‫‪ )3‬פסוקית שאינה מתקשרת לפועל = פסוקית לוואי‪.‬‬


‫החתול שקנתה לי סבתא‪ ,‬קפץ אתמול מהגג‪.‬‬
‫קפץ שקנתה לי סבתא = לא אפשרי = פסוקית לוואי‪.‬‬

‫‪ )4‬פסוקית שמתקשרת לפועל‪:‬‬


‫א‪ .‬אם ניתן להחליפה במילים כגון משהו‪ ,‬על משהו = פסוקית מושא‪.‬‬
‫חיים אמר "נחזור הביתה" = חיים אמר משהו = פסוקית מושא‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם לא ניתן להחליפה במילים אלו = פסוקית תיאור‪.‬‬
‫חיים חזר הביתה כי הוא כבר היה עייף‪ .‬חיים חזר משהו = לא אפשרי =‬
‫פסוקית תיאור‪.‬‬

‫‪92‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תפקיד תחבירי של פסוקית במשפט ללא פועל‪:‬‬

‫חוקי התפקיד התחבירי של פסוקית במשפט ללא פועל‪:‬‬


‫‪ )1‬גם כאן‪ ,‬זיהוי התפקיד התחבירי של פסוקית הוא זהה לזיהוי תפקידה של מילה בודדת‪.‬‬

‫‪ )2‬לאחר שזיהינו את האוגד‪:‬‬


‫א‪ .‬פסוקית בתחילת המשפט – פסוקית נושא‪.‬‬
‫מי שיגיע ראשון הוא המנצח = פסוקית נושא‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסוקית מיד אחרי האוגד – פסוקית נשוא‪.‬‬
‫השאלה היא מה עושים עכשיו = פסוקית נשוא‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל אפשרות אחרת – פסוקית לוואי‪.‬‬
‫המנצחת היא הקבוצה שתגיע ראשונה לגדר‪ = .‬פסוקית לוואי‪.‬‬

‫‪ )3‬המקרה היחיד שבו פסוקית היא פסוקית נשוא‪ ,‬הוא כאשר הפסוקית באה מיד‬
‫לאחר אוגד‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים מורכבים‪ .‬תחמו את הפסוקית או את הפסוקיות בכל אחד מהם וציינו‬
‫את תפקידן התחבירי‪ .‬זכרו שבכל מקרה יש למצוא נשוא ונושא מחוץ לפסוקית‪.‬‬

‫‪ )1‬בספארי נולדה קרנפה מזן שנמצא בסכנת הכחדה‪.‬‬

‫‪ )2‬כדי שיהיו לישראל עוד זוכים בפרס נובל בעתיד‪ ,‬היא חייבת לטפח את מערכת החינוך‬
‫שלה‪.‬‬

‫‪ )3‬אסיר שייתפס מבריח לכלא חפצים אסורים‪ ,‬יושם בבידוד‪.‬‬

‫‪ )4‬הסיסמה "איפה הכסף" שימשה את אחד המתמודדים בבחירות‪.‬‬

‫‪ )5‬מה שלא הורג‪ ,‬מחשל‪.‬‬

‫‪ )6‬המודעות המפורסמות על לוחות המודעות העירוניים מודבקות באישור העירייה‪.‬‬

‫‪93‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )7‬המסר המרכזי מנאומו של ראש הממשלה היה כי עלינו לסמוך רק על עצמנו‪.‬‬

‫‪ )8‬בית המשפט שזיכה את ראש הממשלה אהוד אולמרט בפעם הראשונה‪,‬‬


‫הרשיע אותו בפעם השנייה‪.‬‬

‫‪ )9‬אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך‪.‬‬

‫‪ )10‬מי שלא טרח בערב שבת‪ ,‬מה יאכל בשבת?‬

‫‪ )11‬לא נוכל לשנות את ההחלטה לאחר שהיא תעבור בממשלה‪.‬‬

‫‪ )12‬המחשבה שכסף בלבד יכול לגרום לאושר‪ ,‬מופרכת לחלוטין‪.‬‬

‫‪ )13‬אומרים שיש אהבה בעולם‪.‬‬

‫‪ )14‬אחד המשפטים המפורסמים הוא "הסנדלר הולך יחף"‪.‬‬

‫‪ )15‬משמעות המשפט הזה היא שאדם סובל ממחסור דווקא בתחום עיסוקו‪.‬‬

‫‪ )16‬כאשר ייגמרו לי הרעיונות‪ ,‬אדע שהגיעה העת לפרוש מתפקידי במשרד הפרסום‪.‬‬

‫‪ )17‬לא ברור כיצד זכתה קטאר באירוח משחקי המונדיאל ב‪.2022-‬‬

‫‪ )18‬מי שלא הגיע‪ ,‬הפסיד‪ ,‬מכיוון שהמופע הזה לא יחזור עוד במחיר כזה‪.‬‬

‫‪ )19‬הידיעה כי החיים קצרים היא אחד המניעים העיקריים לפעילות האנושית‪.‬‬

‫‪ )20‬השאלה אם יש משמעות לקיום האנושי‪ ,‬היא אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות‪.‬‬

‫‪ )21‬כל מה שתעלו בדעתכם‪ ,‬כבר עלה בדעתנו קודם‪.‬‬

‫‪ )22‬אף על פי שאלפי ישראלים ראו את העב"מים שעופפו בשמים‪ ,‬החוקרים‬


‫התייחסו אליהם בביטול‪.‬‬

‫‪ )23‬בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שהעולם לא יסתדר בלעדיהם‪.‬‬

‫‪94‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )24‬אחרי שהוקמה מדינת ישראל הוסכם כי לא תפעל תחבורה ציבורית בשבת‪.‬‬

‫‪ )25‬מי שטוב לו ושמח כף ימחא‪.‬‬

‫‪ )26‬בסוף כל טקס שנערך בישראל מכריז המנחה‪" :‬תם הטקס"‪.‬‬

‫‪ )27‬אף על פי שמשלוח דוא"ל הוא שיטה יעילה בהרבה מפקס‪ ,‬ישנם מוסדות ממשלתיים‬
‫שבהם עדיין משתמשים רבות בפקס‪.‬‬

‫‪ )28‬בעולם עדיין מתקיים ויכוח ער בסוגיה אם יש להוציא להורג בני אדם‪.‬‬

‫‪ )29‬השאלה הגדולה ביותר הייתה מה הדרך הנכונה לפנות את היישובים ללא אלימות‪.‬‬

‫‪ )30‬אילולא התחוללה השואה הנוראה‪ ,‬סביר שהעם היהודי היה מונה היום למעלה‬
‫מ‪ 20-‬מיליון נפש‪.‬‬

‫‪ )31‬לאחר שסיירת מטכ"ל נכשלה במבצע החילוץ של החייל נחשון וקסמן‪ ,‬פרץ ויכוח מי‬
‫יחידת העילית הטובה ביותר במדינה‪.‬‬

‫‪ )32‬טענת משטרת ישראל בוויכוח הזה הייתה שהימ"מ היא היחידה הטובה ביותר‪.‬‬

‫‪ )33‬בסיירת מטכ"ל טענו‪" :‬למרות הכישלון בחילוץ אנחנו טובים יותר"‪.‬‬

‫‪ )34‬היות שהחדר לא היה מסודר לא מצאתי את הדף שחיפשתי‪.‬‬

‫‪ )35‬לא בטוח שיש כוכבים נוספים שבהם מתקיימים חיים‪.‬‬

‫‪ )36‬אם בארזים נפלה שלהבת‪ ,‬מה יגידו אזובי קיר?‬

‫‪ * )37‬בתשדיר המזהיר מפני חפצים חשודים‪ ,‬נאמר‪" :‬אל תיגע פן תיפגע"‪.‬‬

‫‪ * )38‬על אף שכאשר ממשלה נשענת על רוב דחוק של ‪ 61‬חברי כנסת‪ ,‬היא שברירית‪,‬‬
‫ניסיון העבר מראה שממשלות צרות החזיקו מעמד‪.‬‬

‫‪95‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חלקים כוללים‬
‫מהו חלק כולל?‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫חלק כולל‪ :‬רשימה של פריטים שמופיעה במשפט‪ ,‬שני פריטים ומעלה‪.‬‬
‫לפני הפריט האחרון ברשימה מופיעה מילת איחוי (בדרך כלל וְּ )‪.‬‬
‫יוסי וחיים יצאו לטיול‪.‬‬

‫חוקי החלק הכולל‪:‬‬


‫‪ )1‬חלק כולל אינו משפיע על סוג המשפט‪.‬‬

‫‪ )2‬יש ארבעה סוגי קשרים בין מילות החלק הכולל‪ .‬סוג הקשר נקבע על פי מילות‬
‫הקישור שבתוכו‪:‬‬
‫א‪ .‬הוספה‪ :‬ו‪ ,...‬וגם‪ ,...‬ואף‪,‬‬
‫חיים וגם יוסי הם נחמדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברירה‪ :‬או‬
‫ראינו עכשיו את חיים או את יוסי?‬
‫ג‪ .‬ניגוד‪ :‬ולא‪ ,...‬לא‪ ...‬אלא‪..‬‬
‫ראינו את חיים ולא את יוסי‪.‬‬
‫ד‪ .‬צמצום‪ :‬למעט‬
‫כל הכיתה למעט יוסי הגיעה לטיול‪.‬‬

‫‪ )3‬ההבדלה בין חלק כולל למשפט איחוי נעשית בעזרת "מבחן הנקודה"‪ ::‬החליפו‬
‫את מילת האיחוי בנקודה של סוף משפט‪.‬‬
‫א‪ .‬קיבלתם שני משפטים עצמאיים? = משפט איחוי‪.‬‬
‫דני אכל ודביר ישן = דני אכל‪ .‬דביר ישן = אפשרי = משפט איחוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא קיבלתם שני משפטים עצמאיים? = חלק כולל‪.‬‬
‫דני ודביר ישנו‪ .‬דני‪ .‬ודביר ישנו = לא אפשרי = חלק כולל‪.‬‬

‫‪96‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חלק כולל – תיחום‪:‬‬

‫חוקי תיחום חלק כולל‪:‬‬


‫‪ )1‬שני אגפיו של החלק הכולל חייבים להיות מקבילים משלוש בחינות‪:‬‬
‫א‪ .‬במילות היחס (אם יש)‪:‬‬
‫חשבנו על הבעיות ועל הפתרונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחלק הדיבור‪:‬‬
‫אחי הוא יפה ונחמד‪( .‬שתי המילים תארים)‬
‫ג‪ .‬בתפקיד התחבירי‪:‬‬
‫אכלנו ביצים וסלט‪( .‬שתי המילים מושאים)‬

‫‪ )2‬החזרות עוזרות לנו לקבוע את גבולותיו של החלק הכולל‪.‬‬

‫‪ )3‬אם בחלק כולל אין חזרות – זאת שגיאה‪.‬‬


‫לא נכון‪ :‬חשבנו על הבעיות והפתרונות‪.‬‬

‫תפקידו התחבירי של חלק כולל‪:‬‬

‫חוקי זיהוי תפקידו התחבירי של חלק כולל‪:‬‬


‫‪ )1‬מזהים תפקיד תחבירי של חלק כולל בדיוק כפי שמזהים תפקיד תחבירי‬
‫של מילה בודדת‪.‬‬

‫‪ )2‬כאשר אנו מתבקשים לנתח מילים בודדות ואנו מגלים שהן פריט בתוך חלק כולל‪,‬‬
‫עלינו לציין‪ :‬חלק מ_______ כולל‪.‬‬
‫נועה ושלומית נסעו בחללית‪ .‬נועה = חלק מנושא כולל‪.‬‬

‫‪97‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים‪.‬‬
‫א‪ .‬בכל משפט ציינו אם הוא משפט פשוט או שהוא משפט פשוט בעל חלק‬
‫כולל‪ ,‬ונתחו בו את כל המילים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם המשפט בעל חלק כולל‪ ,‬ציינו את הקשר הלוגי שיש בין החלקים‬
‫הכוללים (ריבוי והוספה‪ ,‬ניגוד‪ ,‬צמצום ובררה)‪.‬‬
‫‪ )1‬אני סומך על המפקדים ועל החיילים שלנו‪.‬‬

‫‪ )2‬הקור והגשם מבריחים את הישראלים‪ ,‬אך לא את התיירים‪.‬‬

‫‪ )3‬לעולם אל תצעק עליי‪.‬‬

‫‪ )4‬בעקבות הודעת דובר המשטרה על תפיסת חשודים וחשודות במעשה הנפשע אנחנו‬
‫יכולים להירגע‪.‬‬

‫‪ )5‬באירועים נוצצים פוגשים הרבה ספורטאים ודוגמניות‪.‬‬

‫‪ )6‬אמצעי תקשורת רבים נקלעו למצוקה כספית בשנים האחרונות בשל הירידה בהיקף‬
‫רכישת פרסומות‪.‬‬

‫‪ )7‬את ואני עומדים לנסוע לחו"ל לתקופה ממושכת כדי להימלט מכל הצרות‪.‬‬

‫‪ )8‬אתמול נרשמו טמפרטורות גבוהות בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת הירדן‪.‬‬

‫‪ )9‬לאור הצטיינותו בלימודים ובשל הלחץ של הוריו למד חברי הנדסת חשמל באוניברסיטה‬
‫היוקרתית ‪ MIT‬בארצות הברית‪.‬‬

‫‪ )10‬סטודנטים רבים לומדים מקצועות מעשיים‪ ,‬כגון‪ :‬הנדסה‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬רפואה‪,‬‬
‫ראיית חשבון ומשפטים‪.‬‬

‫‪ )11‬הצטיינתי בכל המקצועות‪ ,‬להוציא חינוך גופני‪.‬‬

‫‪ )12‬הכלכלה הישראלית אינה מבוססת על אוצרות טבע‪ ,‬אלא על הון אנושי‪.‬‬

‫‪ )13‬על שלושה דברים העולם עומד‪ :‬על התורה‪ ,‬על העבודה ועל גמילות חסדים‪.‬‬

‫‪98‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )14‬דוד בן גוריון היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ )15‬טום וג'רי הם מהדמויות המצוירות המפורסמות ביותר בעולם‪.‬‬

‫‪ )16‬השם הנפוץ בעולם הוא מוחמד‪.‬‬

‫‪ )17‬כולם הגיעו לאירוע‪ ,‬חוץ מנשיא המדינה‪.‬‬

‫‪ )18‬אני או אתה נזכה בפרס הראשון בפסטיבל‪.‬‬

‫‪ )19‬מחירי הדלק הוזלו בחודשים יוני‪ ,‬יולי ואוגוסט‪.‬‬

‫‪ )20‬לי ולך יהיו חיים מאושרים במושב הזה‪.‬‬

‫‪ )21‬התעשרתי מעבודה קשה‪ ,‬ולא מזכייה בפיס‪.‬‬

‫‪ * )22‬בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד‪.‬‬

‫‪ * )23‬שתיים הוא המספר הזוגי הראשוני היחיד‪.‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים מסוגים שונים‪.‬‬
‫ציינו את סוגו התחבירי של כל משפט‪ .‬מצאו נשוא ונושא בכל משפט‪ ,‬איבר‪ ,‬פסוקית או‬
‫משפט עיקרי‪ .‬נתחו את המילים המסומנות בקו‪.‬‬
‫במשפטים המורכבים קבעו את תפקיד הפסוקית‪.‬‬

‫‪ )1‬חופש אינו תלוי בגודל הכלוב‪ ,‬אלא בבעל המפתח‪.‬‬

‫‪ )2‬מארק טווין אמר‪" :‬יש שלושה סוגי שקרים‪ :‬שקרים‪ ,‬שקרים גסים‬
‫וסטטיסטיקה"‪.‬‬

‫אלוהים נתן לאדם שתי אוזניים ופה אחד‪ ,‬כדי שיקשיב יותר משידבר‪.‬‬ ‫‪)3‬‬

‫‪ )4‬ניסיון הוא בית ספר טוב‪ ,‬אבל מחירו גבוה‪.‬‬

‫‪ )5‬רק שני דברים הם אינסופיים‪ :‬היקום והטמטום האנושי‪ ,‬ואני עדיין לא בטוח‬
‫בקשר ליקום‪( .‬אלברט איינשטיין)‬

‫‪ )6‬תנו לי ספה נוחה‪ ,‬כלב‪ ,‬ספר טוב ואישה יפה‪ ,‬ואחר כך תשלחו את הכלב לקרוא‬
‫את הספר במקום אחר‪ ,‬ואני אוכל ליהנות קצת‪( .‬גראוצו מרקס)‬

‫‪ )7‬פסימיות היא מותרות שיהודי אינו יכול להרשות לעצמו‪.‬‬

‫לדעת הרב שלמה אבינר‪ ,‬אין לפחד מהמוות‪ ,‬אלא מריקנות החיים‪.‬‬ ‫‪)8‬‬

‫‪ )9‬האמת נמצאת תמיד בפשטות‪ ,‬ולא בהכפלה ובסיבוך של דברים‪.‬‬

‫‪ )10‬חשיבה לוגית תוביל אותך מ‪ A-‬ל‪ ,B-‬ואילו הדמיון יוביל אותך לכל מקום‪.‬‬

‫‪ )11‬אלברט איינשטיין העריך שבמלחמת העולם הרביעית יילחמו במקלות ובאבנים‪.‬‬

‫‪ )12‬מעריכים כי חמישים אחוזים מהמקצועות של ימינו יהיו מיותרים עד לשנת ‪2025‬‬


‫בעיקר בעקבות קיומם של רובוטים ומערכות מחשוב בעלי "בינה מלאכותית"‪.‬‬

‫‪ )13‬תינוקות רבים שנולדו בשנת תשע"ה נקראו בשם "איתן" בעקבות מבצע "צוק‬
‫איתן" שנערך בקיץ ‪.2014‬‬

‫‪ )14‬עקב גל החום בארץ ובגלל מחסור במזגנים בחלק מכיתות הלימוד בבית הספר‬
‫החליטה ההנהלה על סיום הלימודים בשעות שלפני הצהריים‪.‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם זוגות של משפטים‪.‬‬
‫ציינו ליד כל משפט אם הוא משפט פשוט בעל נשוא מורחב או משפט פשוט בעל חלק כולל‪.‬‬

‫‪ )1‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬


‫א‪ .‬רמת הקושי של המשימות הולכת וגדלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התינוקת זוחלת והולכת‪.‬‬

‫‪ )2‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬


‫א‪ .‬המנהל שב והתנצל על האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬המנהל שב לחדר והתנצל על האירוע‪.‬‬

‫‪ )3‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬


‫א‪ .‬אין לי שקלים‪ ,‬אלא דולרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין לי אלא דולרים‪.‬‬

‫‪ )4‬ענה על הסעיפים הבאים‪:‬‬


‫א‪ .‬השוטר מיהר להפסיק את המסיבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השוטר מיהר למקום והפסיק את המסיבה‪.‬‬

‫‪101‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תמורה מסכמת ותמורה מפרטת‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫ביטוי מכליל‪ :‬ביטוי כללי לרשימה של פריטים‪.‬‬
‫תפוז‪ ,‬אשכולית‪ ,‬לימון – פירות הדר‪.‬‬
‫תמורה מסכמת‪ :‬ביטוי מכליל המופיע לאחר רשימת הפריטים‪.‬‬
‫שני וחנה‪ ,‬התאומות‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬התאומות = תמורה מסכמת‪.‬‬
‫תמורה מפרטת‪ :‬רשימת פריטים המופיעה לאחר ביטוי מכליל‪.‬‬
‫התאומות‪ ,‬שני וחנה‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬שני וחנה = תמורה מפרטת‪.‬‬

‫חוקי התמורה המסכמת והתמורה המפרטת‪:‬‬


‫‪ )1‬לעיתים מוצגת במשפט לא רק רשימה של פרטים (שהיא החלק הכולל) אלא גם‬
‫ביטוי שכולל את כולם יחד (נקרא‪ :‬ביטוי מכליל)‪.‬‬

‫‪ )2‬במקרה כזה‪ ,‬התפקיד התחבירי של כל אחד מן השניים ייקבע לפי הסדר שלהם‪.‬‬
‫האחרון מביניהם הוא תמיד תמורה‪.‬‬
‫שני וחנה‪ ,‬התאומות‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬התאומות = תמורה‪.‬‬
‫התאומות‪ ,‬שני וחנה‪ ,‬שונות מאוד זו מזו‪ .‬שני וחנה = תמורה‪.‬‬

‫‪ )3‬סימני פיסוק בין הביטוי המכליל לפירוט‪:‬‬


‫א‪ .‬כאשר הביטוי המכליל מופיע קודם‪ :‬ביטוי מכליל‪ :‬פרט‪ ,‬פרט ופרט‪.‬‬
‫אני אוהב מאוד פירות הדר‪ :‬אשכולית‪ ,‬תפוז וקלמנטינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר הפירוט מופיע קודם‪ :‬פרט‪ ,‬פרט‪ ,‬פרט – ביטוי מכליל‪ .‬אני אוהב‬
‫מאוד אשכולית‪ ,‬תפוז וקלמנטינה – פירות הדר‪.‬‬

‫‪102‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוספת ביטוי מכליל למשפט‪:‬‬

‫חוקי הוספת ביטוי מכליל למשפט‪:‬‬


‫‪ )1‬יש למצוא ביטוי שכולל בתוכו את כל הפריטים‪.‬‬

‫‪ )2‬ביטויים מכלילים שימושיים‪:‬‬


‫א‪ .‬אנשים שונים‬
‫ב‪ .‬דברים שונים‬
‫ג‪ .‬זמנים שונים‬
‫ד‪ .‬מקומות שונים‬
‫ה‪ .‬גורמים שונים‬
‫ו‪ .‬אופנים שונים‬
‫ז‪ .‬דרכים שונות‬
‫ח‪ .‬תחומים שונים‬
‫ט‪ .‬תופעות שונות‬
‫י‪ .‬מאפיינים שונים‬

‫‪103‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫הוסיפו ביטוי מכליל או תמורה מסכמת למשפטים שלפניכם‪:‬‬
‫‪ )1‬ישראל זכתה במדליה אולימפית בג'ודו‪ ,‬בשיט מפרשיות ובשיט קאנו‪.‬‬

‫‪ )2‬המשטרה מתקשה להתמודד עם הפשע ברחובות בשל מחסור במשאבים ובגלל‬


‫בעיית מנהיגות‪.‬‬

‫‪ )3‬המים בישראל מגיעים מהכנרת‪ ,‬מאקוויפר החוף וממתקני התפלה‪.‬‬

‫‪ )4‬המחשב והטלפון פועלים בשיטה הדיגיטלית‪.‬‬

‫‪ )5‬אהוד אולמרט ודוד בן גוריון היו משפטנים‪.‬‬

‫‪ )6‬נעמי שמר כתבה את "על הדבש ועל העוקץ"‪ ,‬את "ירושלים של זהב" ואת‬
‫"חורשת האקליפטוס"‪.‬‬

‫‪ )7‬אני שוקלת ללמוד היסטוריה ופילוסופיה‪.‬‬

‫‪ )8‬הילדים של היום צופים בטלוויזיה‪ ,‬בוהים במסך המחשב ומקלידים בטירוף‬


‫בטלפון הנייד‪.‬‬

‫‪ )9‬העולם המערבי סובל מהתמכרות לטלפון הנייד ולחומרים כימיים‪.‬‬

‫‪ )10‬המדינות הנחשלות סובלות מרעב‪ ,‬ממחלות ומאלימות‪.‬‬

‫‪104‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫הוסיפו תמורה כוללת למשפטים אלה‪:‬‬
‫‪ )1‬ביקרנו במספר ערי בירה באירופה‪.‬‬

‫‪ )2‬הצלחתו של המפעל תלויה במספר גורמים‪.‬‬

‫‪ )3‬על שלושה דברים העולם עומד‪.‬‬

‫‪ )4‬אני אוהב מאכלים של יוצאי תימן‪.‬‬

‫‪ )5‬התחביר עוסק במספר סוגי משפטים‪.‬‬

‫‪ )6‬כדי שיתקיים משפט ייחוד צריכים להימצא במשפט שני רכיבים‪.‬‬

‫‪ )7‬כדי להצליח בחיים נדרשות כמה תכונות‪.‬‬

‫‪ )8‬על שטרי הכסף הישראליים הופיעו דמויות של פוליטיקאים‪.‬‬

‫‪ )9‬בדגל ארצות הברית יש שתי צורות‪.‬‬

‫‪ )10‬תבלינים משפרים את טעמו של המאכל‪.‬‬

‫‪105‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם ארבעה משפטים‪:‬‬
‫תכניות הריאליטי מפרנסות בכבוד את ערוצי הטלוויזיה המסחריים‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫תכניות הריאליטי פונות למכנה המשותף הנמוך‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬מבקרי טלוויזיה רבים מבקרים בחריפות את תכניות הריאליטי‪.‬‬
‫‪ .IV‬תכניות הריאליטי יתקיימו עוד זמן רב‪.‬‬

‫א‪ .‬במשפט ‪ I‬יש שני ביטויים שניתן להוסיף להם תמורה כוללת (מפרטת)‪.‬‬
‫הוסיפו תמורה שכזו לשני הביטויים‪.‬‬

‫ב‪ .‬המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט מורכב בקשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬

‫ג‪ .‬המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט פשוט בקשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬

‫ד‪ .‬המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט מורכב בעל פסוקית לוואי‪.‬‬

‫ה‪ .‬המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ III-‬למשפט אחד בקשר לוגי של ויתור והסתייגות‪.‬‬

‫ו‪ .‬המירו את משפטים ‪ III‬ו‪ IV-‬למשפט פשוט בקשר לוגי מתאים‪.‬‬

‫ז‪ .‬הוסיפו הסגר למשפט ‪.IV‬‬

‫ח‪ .‬כתבו משפט מורכב שבו משפט ‪ IV‬ישמש פסוקית נושא‪.‬‬

‫‪106‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חלק ייחוד‬
‫מהו חלק ייחוד?‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫חלק ייחוד‪ :‬חלק במשפט המדגיש בפני הקורא מילים שבאופן טבעי היו פחות מודגשות‪.‬‬
‫משפט עם חלק ייחוד נראה קצת מוזר‪ ,‬כאילו מתרחשת בתוכו 'קפיצה' קטנה‪.‬‬
‫ירושלים – הגענו אליה לפנות ערב‪ .‬ירושלים = חלק ייחוד‪.‬‬
‫כינוי מוסב‪ :‬מילה במשפט (או חלק ממילה) שמפנה אל חלק הייחוד‪.‬‬
‫ירושלים – הגענו אליה לפנות ערב‪ .‬אליה = כינוי מוסב‪.‬‬

‫זיהוי תפקידו התחבירי של חלק ייחוד‪:‬‬

‫חוקי חלק הייחוד‪:‬‬


‫‪ )1‬חלק ייחוד עשוי להיראות לנו נושא המשפט‪ ,‬כיוון שהוא בולט‪ .‬האמת היא שחלק‬
‫ייחוד לעולם אינו נושא‪.‬‬

‫‪ )2‬לא נעבוד ישירות עם משפט שיש בו חלק ייחוד‪ ,‬אלא קודם כל נהפוך את המשפט‬
‫למשפט רגיל בשני שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬נעקור את חלק הייחוד מתחילת המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשלב אותו מחדש בתוך המשפט‪.‬‬
‫ירושלים – הגענו אליה לפנות ערב = הגענו אל ירושלים לפנות ערב‪.‬‬

‫‪ )3‬לאחר מכן נוכל לעבוד עם המשפט לפי החוקים הרגילים‪ :‬נושא ונשוא‪ ,‬משלימי‬
‫שם ומשלימי פועל וכו'‪.‬‬
‫אל ירושלים = לאיפשהו = תיאור‪.‬‬

‫‪107‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוספת חלק ייחוד למשפט‪:‬‬

‫חוקי הוספת חלק ייחוד למשפט‪:‬‬


‫‪ )1‬רק מילים שמשמשות בתפקיד תחבירי שולי יחסית – תיאור‪ ,‬מושא או לוואי –‬
‫ניתן להפוך לחלק ייחוד‪.‬‬
‫א‪ .‬צעד ‪ :1‬להיפטר ממילת היחס‪ :‬אם יש לפני המילה מילת יחס‪ ,‬יש להפריד‬
‫אותה מן המילה המקורית‪.‬‬
‫ב‪ .‬צעד ‪ :2‬יש להעביר את המילה שאנו רוצים להדגיש לתחילת המשפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬צעד ‪ :3‬יש להוסיף קו מפריד בין המילה למשפט‪.‬‬
‫הרולד גרינספון ייסד את ספריית פיג'מה = ספריית פיג'מה – הרולד‬
‫גרינספון ייסד אותה‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים ובהם חלק ייחוד‪ .‬סמנו את חלק הייחוד ונתחו אותו‪.‬‬
‫‪ )1‬דני אני סומך עליו בעיניים עצומות‪.‬‬

‫‪ )2‬חיים הילד שלו מתחתן השבוע‪.‬‬

‫‪ )3‬הרמטכ"ל החדש קצינים רבים מעריכים אותו מאוד‪.‬‬

‫‪ )4‬המורה החדשה למתמטיקה בגללה אני אוהבת את המקצוע הזה‪.‬‬

‫‪ )5‬האיש הזה איפה ישנם עוד אנשים כמוהו?‬

‫‪ )6‬הר סיני שם ניתנה התורה לעם ישראל‪.‬‬

‫‪ )7‬ניו יורק ‪ -‬הנה אני בא אליה‪.‬‬

‫‪ )8‬הארץ הזו רבים מוכנים לסכן את נפשם למענה‪.‬‬

‫‪ )9‬משבר הדיור ‪ -‬לממשלה אין עדיין תכנית של ממש לפתירתו‪.‬‬

‫‪ )10‬מפעל "אינטל" החדש ‪ -‬יועסקו בו למעלה מאלף עובדים‪.‬‬

‫‪108‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים מסוגים שונים‪.‬‬
‫ציינו את סוגו התחבירי של כל משפט‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אם המשפט הוא משפט איחוי‪ ,‬תחמו את איבר א ואת איבר ב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אם המשפט מורכב‪ ,‬תחמו את הפסוקית או את הפסוקיות‪ ,‬וציינו את‬
‫תפקיד הפסוקית‪.‬‬
‫אם יש במשפט‪ ,‬באיבר או בפסוקית חלק כולל או חלק ייחוד ציינו זאת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נתחו את המילים המסומנות בקו בכל משפט‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ )1‬בחינות הבגרות במתמטיקה התלמידים מתכוננים אליהן זמן רב‪ ,‬אך לא תמיד‬
‫ההשקעה הרבה מניבה תוצאות מרשימות‪.‬‬

‫‪ )2‬אדולף אייכמן ‪ -‬הוצאתו להורג עוררה התרגשות רבה ביישוב היהודי בתחילת‬
‫שנות ה‪.'60-‬‬

‫‪ )3‬הטובים לטיס‪ ,‬והטובות לטייסים‪.‬‬

‫‪ )4‬ההצלחה ‪ -‬אבות רבים יש לה‪ ,‬לעומת זאת הכישלון יתום‪.‬‬

‫‪ )5‬הרופאים והרופאות ‪ -‬שביתתם הממושכת לא גרמה לשינוי של ממש ברמת‬


‫הרפואה הציבורית בישראל‪.‬‬

‫‪ )6‬אני ואתה נשנה את העולם‪ ,‬ואז יבואו גם כולם‪.‬‬

‫‪ )7‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב ‪ -‬עליות השערים בה יביאו לשיפור במצבם‬
‫הכלכלי של הפנסיונרים בארץ‪.‬‬

‫‪ )8‬לדברי חילי טרופר‪ ,‬אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם שמאמין בבני‬
‫אדם וביכולת שלהם לחולל שינוי‪.‬‬

‫‪ )9‬מי שאומר את האמת‪ ,‬אינו צריך לזכור דבר‪.‬‬

‫‪ )10‬על פי התורה‪ ,‬העולם נברא בשישה ימים‪.‬‬

‫‪ )11‬בן אדם‪ ,‬מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?‬

‫‪109‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )12‬השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח‬
‫בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה‬
‫היהודית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫‪" )13‬אומנות מטרתה לשטוף את האבק של חיי היומיום מהנשמה שלנו" טען הצייר‬
‫פבלו פיקאסו‪.‬‬

‫‪ )14‬עם שאינו מכבד את עברו‪ ,‬עתידו לוט בערפל‪.‬‬

‫‪ )15‬ההשקעה האדירה בביטחון המדינה בגללה ישראל מתקשה לצמוח כמו מדינות‬
‫מערביות הדומות לה בתוצר הלאומי הגולמי‪.‬‬

‫‪110‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תקינות‬
‫הקדמה‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫תקינות‪ :‬משימת תקינות בבגרות עשוייה לכלול שלושה חלקים‪ :‬זיהוי הטעות‪ ,‬תיקון‬
‫הטעות והסבר התיקון במונחים תחביריים‪.‬‬

‫חוקי התקינות‪:‬‬
‫‪ )1‬זיהוי הטעות‪ :‬יש ‪ 4‬נושאים שבהם נפוצות שגיאות תקינות‪ :‬התאם‪ ,‬יידוע‪ ,‬מילות‬
‫היחס ומילות הקישור‪.‬‬
‫רוב הטעויות נמצאות באזורים של מילות קישור‪ ,‬בעיקר ו' החיבור‪.‬‬
‫טעויות נפוצות נוספות קשורות למין ולמספר‪.‬‬

‫‪ )2‬תיקון הטעות‪ :‬כתבו את המשפט מחדש בצורה נכונה‪.‬‬


‫אל תשנו דבר מלבד מה שהכרחי לתיקון הטעות‪.‬‬

‫‪ )3‬הסבר התיקון‪ :‬הסבירו את התיקון באמצעות מונחים מתחום התחביר‪.‬‬


‫מונחים שימושיים במיוחד‪ :‬מילת איחוי‪ ,‬מילת שעבוד‪ ,‬מילת יחס‪ ,‬נושא‪ ,‬נשוא‪,‬‬
‫אוגד‪ ,‬צירוף סמיכות‪ ,‬חלק כולל‪ ,‬פועל‪.‬‬

‫‪111‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תקינות בהתאם‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫התאם‪ :‬התאמה בין חלקים שונים במשפט מבחינת מין (זכר‪/‬נקבה) ומספר (יחיד‪/‬רבים)‪.‬‬
‫הילד הלך – הילדה הלכה‪.‬‬

‫חוקי ההתאם‪:‬‬
‫יש לשמור על ההתאם בשלושה מצבים עיקריים‪:‬‬
‫‪ )1‬בין שם עצם לתוארו‪.‬‬
‫נכון‪ :‬אכלתי את תפוחי העץ הטעימים‪.‬‬
‫אכלתי את תפוחי העץ הטעימות‪.‬‬

‫‪ )2‬בין נושא לנשוא‪.‬‬


‫נכון‪ :‬מסעדת הבשרים שלנו מצליחה מאוד‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬מסעדת הבשרים שלנו מצליחים מאוד‪.‬‬

‫‪ )3‬בין נושא לאוגד‪.‬‬


‫נכון‪ :‬ציפורי הערבה הן פשוט פלא‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬ציפורי הערבה הוא פשוט פלא‪.‬‬

‫תקינות ביידוע‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫יידוע‪ :‬לעניין זה‪ ,‬יידוע משמעותו ה' הידיעה‪ :‬הילד‪.‬‬
‫צירוף סמיכות‪ :‬צירוף של שני שמות עצם המתארים יחד עצם אחד‪ :‬חתול רחוב‪.‬‬

‫חוקי ה' הידיעה‪:‬‬


‫בצירוף סמיכות תופיע ה' הידיעה לפני המילה האחרונה בלבד‪.‬‬
‫נכון‪ :‬חתול הרחוב‪ ,‬בית הספר‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬החתול רחוב‪ ,‬הבית ספר‪.‬‬

‫‪112‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תקינות במילות היחס‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫מילות יחס‪ :‬מילים המחברות בין המילים השונות במשפט‪.‬‬
‫את‪ ,‬על‪ ,‬עם‪ ,‬ב‪ ,...‬מ‪ ,...‬ל‪ ,...‬ליד‪.‬‬

‫חוקי מילות היחס‪:‬‬


‫‪ )1‬מילות יחס לאחר פעלים‪ :‬לכל פועל בעברית מצטרפות מילות יחס המיוחדות לו‪.‬‬
‫נכון‪ :‬לטפל ב‪ ,...‬לקוות ל‪...‬‬
‫לא נכון‪ :‬לטפל את‪ ,...‬לקוות על‪...‬‬

‫‪ )2‬מילות יחס לפני נושא‪ :‬במשפטים שבהם הנשוא הוא יש‪/‬אין‪/‬היה לא תבוא לעולם‬
‫מילת היחס "את"‪ ,‬כי לפני נושא המשפט לעולם לא תבוא מילת יחס‪.‬‬
‫נכון‪ :‬יש לי הספר‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬יש לי את הספר‪.‬‬

‫‪ )3‬מילות יחס של שני פעלים רצופים‪ :‬כאשר מופיעים במשפט שני פעלים צמודים‪,‬‬
‫יש לוודא שאחרי כל אחד מהם מופיעה מילת היחס המתאימה לו‪.‬‬
‫נכון‪ :‬אני מטפל בה ולוקח אותה מהגן‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬אני מטפל ולוקח אותה מהגן‪.‬‬

‫‪( )4‬בדומה לכך – בצירוף סמיכות לעולם לא יבואו שני נסמכים לפני סומך אחד‪:‬‬
‫נכון‪ :‬מורי הכיתה ותלמידיה‪ .‬לא נכון‪ :‬מורי ותלמידי הכיתה‪).‬‬

‫‪ )5‬מילות יחס בחלקים כוללים‪ :‬כאשר יש בחלק כולל מילת יחס‪ ,‬גם היא תוכפל‪.‬‬
‫נכון‪ :‬אנחנו משווקים בישראל ובארצות הברית‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬אנחנו משווקים בישראל וארצות הברית‪.‬‬

‫‪113‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תקינות במילות הקישור‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫מילות שעבוד‪ :‬מילים הפותחות פסוקית בתוך משפט מורכב‪ .‬על פי רוב כוללות את ש'‬
‫הזיקה‪.‬‬
‫יוסי אכל מפני שהיה רעב‪.‬‬
‫ה' הזיקה‪ :‬ה' במשמעות ש' הזיקה‪ .‬מופיעה לפני פועל בזמן הווה בלבד‪.‬‬
‫החתול ההולך על הגג הוא שלי‪.‬‬

‫חוקי מילות הקישור‪:‬‬


‫מילות השעבוד‪ :‬מילות השעבוד מכילות תמיד ש' ולא ו'‪ ,‬למעט‪ :‬הואיל ו‪.‬‬
‫לא נכון‬ ‫נכון‬
‫במידה ו‬ ‫במידה ש‬
‫היות ו‬ ‫היות ש‬
‫מאחר ו‬ ‫מאחר ש‬
‫הואיל ש‬ ‫הואיל ו‬

‫ש' בהסגר‪ :‬חלק ההסגר במשפט אינו הופך אותו למורכב‪ ,‬ולכן אין להוסיף להסגר ש'‪.‬‬
‫לא נכון‬ ‫נכון‬ ‫נכון‬
‫כמובן ש‬ ‫מובן ש‬ ‫כמובן‪,‬‬
‫כנראה ש‬ ‫נראה ש‬ ‫כנראה‪,‬‬
‫כידוע ש‬ ‫ידוע ש‬ ‫כידוע‪,‬‬
‫בוודאי ש‬ ‫וודאי ש‬ ‫בוודאי‪,‬‬

‫ש' לפני פסוקית לוואי‪ :‬אין להשמיט את הש' לפני פסוקית לוואי‪.‬‬
‫נכון‪ :‬הצפרדע שאותה נישקה הנסיכה‪ ,‬הפכה לנסיך‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬הצפרדע אותה נישקה הנסיכה‪ ,‬הפכה לנסיך‪.‬‬
‫ה' הזיקה‪ :‬ה' הזיקה תופיע לפני פועל בזמן הווה בלבד‪.‬‬
‫נכון‪ :‬החתול ההולך על הגג הוא שלי‪.‬‬
‫לא נכון‪ :‬החתול ההלך על הגג הוא שלי‪.‬‬

‫‪114‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מילת שאלה‪ :‬מילת שאלה אינה יכולה לשמש חלק ממילת קישור‬
‫(פרט לביטויים מי ש‪ ...‬ומה ש‪.)...‬‬

‫לא נכון‬ ‫נכון‬


‫איפה ש‬ ‫במקום ש‬
‫איפה ש‬ ‫בזמן ש‬
‫איך ש‬ ‫באופן ש‬
‫למה ש‬ ‫מפני ש‬

‫בעיות תקינות ספציפיות‪:‬‬

‫חוקי תקינות שונים‪:‬‬

‫דוגמה (נכונה)‬ ‫לא נכון‬ ‫נכון‬

‫עבדנו רבות כדי להנעים את זמנכם‪.‬‬ ‫בכדי‬ ‫כדי‬

‫אודה לך אם תוריד את רגליך מן הכיסא‪.‬‬ ‫באם‬ ‫אם‬

‫אראה לכם את הבית כשתגיעו‪.‬‬ ‫ש ‪ +‬זמן‬ ‫כש ‪ +‬זמן‬

‫התכוננו היטב למבחן‪.‬‬ ‫פועל ‪ +‬טוב‬ ‫פועל ‪ +‬היטב‬

‫עלות הטיול היא ערך ‪.₪ 200‬‬ ‫בערך כ‬ ‫בערך‬

‫בואו ניסע לשם‪.‬‬ ‫לשמה‬ ‫לשם‪/‬שמה‬

‫אנחנו אוהבים זה את זה‪.‬‬ ‫אחד ____ השני‬ ‫זה ____ זה‬


‫מעולם לא ‪+‬‬ ‫מעולם לא ‪+‬‬
‫מעולם לא עישנתי‪.‬‬ ‫עתיד‬ ‫עבר‬
‫לעולם לא ‪+‬‬
‫לעולם לא אעשן‪.‬‬ ‫מעולם לא ‪ +‬עבר‬ ‫עתיד‬

‫‪115‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים משובשים‪ .‬בחלק מהם יש יותר משגיאה אחת‪.‬‬
‫תקנו את כל השגיאות‪.‬‬
‫‪ )1‬יש לנו את היכולת לשנות את מצבנו הכלכלי‪.‬‬

‫‪ )2‬מפקדי וחיילי צה"ל‪ ,‬אנו גאים בכם!‬

‫‪ )3‬הרעיון שבבסיס הרפורמה היא הקלה בעומס התחבורה בגוש דן‪.‬‬

‫‪ )4‬שתהיה לך יום הולדת‪ ,‬בקש מתנה גדולה מהוריך‪.‬‬

‫‪ )5‬העיתונאי מנה את כל הפעמים שבהם פנה אל משרד התחבורה והתריע על המפגע‪.‬‬

‫‪ )6‬איך שהתחיל הדיון‪ ,‬ביקש ראש הממשלה מהעיתונאים שיצאו מן החדר‪.‬‬

‫‪ )7‬רבים נכנסים ויוצאים ממשרדי הביטוח הלאומי מדי יום ביומו‪.‬‬

‫‪ )8‬צפיתי בפועלת הנפצעה ברגליה בתאונה‪.‬‬

‫‪ )9‬החבר כנסת הזה לא מוכן להתפטר מתפקידו‪.‬‬

‫‪ )10‬אני חייב להודות ולשבח את הבתי ספר שמעודדים לימודי מתמטיקה‪.‬‬

‫‪ )11‬צלם את עצמך לפני ואחרי החופשה‪.‬‬

‫‪ )12‬היות ואין בכוונתך למלא את חלקך בהסכם‪ ,‬החלטנו להגיש נגדך תביעה‪.‬‬

‫‪ )13‬היא אספה וטיפלה בבעלי חיים פצועים‪.‬‬

‫‪ )14‬לעולם לא הסכמתי למכור את חנותי בסכום של בערך כ‪ 100,000-‬ש"ח‪.‬‬

‫‪116‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )15‬העסקה הייתה יוצאת אל הפועל‪ ,‬אם היית משיג את הכסף הנדרש מהבנק‪.‬‬

‫‪ )16‬כל תלמיד יכול להצליח בבחינות הבגרות‪ ,‬באם הוא ישקיע את הזמן הנדרש‬
‫לתרגל ולחזור על החומר‪.‬‬

‫‪ )17‬החששות שמעורר המהלך הן רבות הודות לקשיים בשוק ההון‪.‬‬

‫‪ )18‬קליטת והדרכת העובדים החדשים תיעשה בהדרגה‪.‬‬

‫‪ )19‬מי שאין לו את המצרכים הדרושים להכנת העוגה‪ ,‬יכול ללוות מצרכים משכנו‪.‬‬

‫‪ )20‬אם לא היה לו את המחלה הזו‪ ,‬הוא היה מתקדם לתפקיד ניהולי‪.‬‬

‫‪117‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם קטע ובו שגיאות תקינות רבות‪ .‬כל משפט בקטע ממוספר בספרה‪.‬‬
‫קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬
‫(‪ )1‬כידוע שבעיר תל‪-‬אביב מעולם לא יהיה לתושבים את הרגעי שקט שלהם מאזעקות‬
‫מכוניות‪ )2( .‬הסיבה לכך היא שבתל‪-‬אביב פועלות אזעקות מסיבות רבות שלא קשורות‬
‫לניסיון פריצה‪ ,‬ושלא ניתן להשתיק אותם משום שבעלי המכוניות ה"מייללות" נמצאים‬
‫במקום מרוחק מהמכונית‪ )3( .‬רבים בעיר מצביעים על האבסורד ששוטרים רושמים‬
‫דו"חות לאנשים שחונים במקומות אסורים‪ ,‬ולעומת זאת הם אינם מטפלים ומענישים‬
‫את בעלי המכוניות המצפצפות שיודעים טוב שהם מפריעים לשאר הציבור‪ )4( .‬בכדי‬
‫לטפל במטרד האזעקות אחד מחברי מועצת העיר מבקש לחוקק חוק‪ ,‬שיחייב כל בעל‬
‫מכונית שחונה הרחק מביתו‪ ,‬לנתק את האזעקה במכוניתו‪ )5( .‬בעל מכונית המפר את‬
‫החוק‪ ,‬ייקנס בסכום גבוה‪ )6( .‬מציע החוק מקווה כי כך יוכלו תושבי תל אביב להתחשב‬
‫יותר אחד בשני‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו בטקסט שתי טעויות בהתאם‪ .‬ציינו את מספרי המשפטים שבהם‬
‫נמצאת כל טעות‪ ,‬תקנו כל אחת מהטעויות‪ ,‬והסבירו כל אחת מהן במונחים‬
‫תחביריים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מצאו בטקסט שתי טעויות במילות קישור או במילות יחס‪ .‬ציינו את מספרי‬
‫המשפטים שבהם נמצאת כל טעות‪ ,‬ותקנו כל אחת מהטעויות‪ .‬הסבירו‬
‫במונחים תחביריים אחת מהן‪.‬‬

‫ג‪ .‬מצאו בטקסט טעות אחת ביידוע‪ .‬ציינו את מספר המשפט שבו מצויה‬
‫הטעות‪ ,‬תקנו אותה‪ ,‬והסבירו אותה במונחים תחביריים‪.‬‬

‫ד‪ .‬טקסט יש מספר מילות שלילה‪ .‬הביאו דוגמה אחת לשימוש תקין במילת‬
‫שלילה‪ ,‬ודוגמה אחת לשימוש שגוי במילת שלילה‪ ,‬והסבירו מדוע מדובר‬
‫בשגיאה‪ .‬לצד כל דוגמה ציינו את מספר המשפט שממנו היא נלקחה‪.‬‬

‫ה‪ .‬לפניכם חלק ממשפט (‪..." :)3‬בעלי המכוניות המצפצפות שיודעים טוב שהם‬
‫מפריעים לשאר הציבור"‪ .‬בחלק זה יש שיבוש‪ .‬תקנו אותו והסבירו אותו‬
‫במונחים תחביריים‪.‬‬

‫‪118‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫ו‪ .‬משפט (‪ )5‬הוא משפט מורכב‪:‬‬
‫‪ .i‬העתיקו את הפסוקית שבמשפט זה‪.‬‬
‫‪ .ii‬שנו את זמנה של הפסוקית לעתיד‪ .‬האם חל שינוי במילת השעבוד‬
‫הפותחת את הפסוקית? נמקו‪.‬‬
‫ז‪ .‬תקנו את משפט (‪ .)6‬הסבירו מדוע תיקנתם כך‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם ארבעה משפטים‪ .‬בשלושה מהם יש שגיאת תקינות‪.‬‬
‫היה לי בעיה להפריך את הטענות שהופנו כלפיי‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫כל אזרח נדרש לציית ולקיים את החוק‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬שכרם של קבוצת המנהלים הבכירים חורג מהרצוי‪.‬‬
‫‪ .IV‬מבואות ופתיחות של ספרים מלמדים על ייעודם של הספרים‪.‬‬

‫ציינו את מספרו של המשפט שבו אין שגיאה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬


‫ציינו את מספריהם של המשפטים שבהם יש שגיאת תקינות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בשניים מהמשפטים שציינתם בשאלה ב יש שגיאה בהתאם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ציינו את מספריהם ותקנו כל אחד מהם‪.‬‬
‫תקנו את השגיאה במשפט השגוי הנותר והסבירו אותה במונחים תחביריים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪119‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫המרות‬
‫הנחיות כלליות‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שאלת המרה‪ :‬משימה של בניית משפט מחדש בהתאם להוראות ספציפיות‪.‬‬
‫יש מורים הקוראים למשימות אלה "שחבור"‪.‬‬

‫חוקי ההמרות‪:‬‬
‫‪ )1‬בשאלות המרה ניתן לערוך מספר שינויים במשפט אחד‬
‫(בדרך כלל מדובר בשינוי עיקרי אחד‪ ,‬שגורר כמה שינויים אחרים)‪.‬‬

‫‪ )2‬מותר להוסיף ולגרוע מילים – אך באופן מינימלי‪.‬‬


‫א‪ .‬אם לא נתבקשנו בפירוש‪ ,‬לא נוסיף ולא נגרע מילים הנושאות תוכן מובהק‪,‬‬
‫כגון‪ :‬שולחן‪ ,‬נסיעה‪ ,‬לפרסם‪.‬‬
‫ב‪ .‬השינויים יהיו בדרך כלל במילות קישור‪ ,‬במילות יחס ובמילות עזר כגון‪:‬‬
‫הוא‪ ,‬אלא‪ ,‬לפי‪ ,‬על‪ ,‬את‪ ...‬וכן בסדר המשפט‪.‬‬

‫‪ )3‬עליכם לפסק את המשפט שכתבתם לפחות פיסוק בסיסי‪:‬‬


‫א‪ .‬נקודה‪/‬סימן שאלה‪/‬סימן קריאה בסוף המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסיקים בין איברים ובסיום פסוקיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מירכאות לפני דיבור ישיר ואחריו‪.‬‬

‫‪ )4‬לשאלות המרה לעתים קרובות יש מספר תשובות אפשריות‪.‬‬


‫גם אם התשובה שמוצגת באתר אינה בדיוק התשובה שאליה הגעתם‪,‬‬
‫יכול להיות שצדקתם‪ .‬העיקר הוא להבין את העיקרון‪.‬‬

‫‪ )5‬בתום משימת ההמרה חשוב לוודא שני דברים‪:‬‬


‫א‪ .‬שביצעתם את המשימה המופיעה בשאלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שהמשפט שקיבלתם בסופו של דבר הוא תקין‪.‬‬

‫‪120‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫המרות בין סוגי משפטים‪:‬‬

‫תהליך ההמרה מסוג משפט אחד לאחר‪:‬‬


‫‪ )1‬נשתיל במשפט מילת קישור על פי ההנחיות (נחליף את מילת הקישור הנתונה אם יש)‪.‬‬

‫‪ )2‬אם יש צורך‪ ,‬נהפוך את סדר המשפט‪.‬‬


‫הטיול התקיים על אף שירד גשם‪  .‬ירד גשם ועל אף זאת הטיול התקיים‪.‬‬

‫‪ )3‬אם יש צורך‪" ,‬ננטרל" פעלים או " ְּנפַ ֵתחַ " פעלים‪.‬‬


‫התלמיד הצליח מפני שהתאמץ‪  .‬התלמיד הצליח בגלל מאמציו‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫המירו את המשפטים שלפניכם למשפט מסוג אחר ושמרו על אותו קשר לוגי‪.‬‬

‫‪ )1‬בשל פרסום שמו של החשוד בעיתון פוטרה אשתו מעבודתה‪.‬‬

‫‪ )2‬יש גידול במספר העולים מצרפת בעקבות גל הפיגועים במדינה‪.‬‬

‫‪ )3‬אף על פי שהאוכלוסייה בישראל גדלה בכל שנה‪ ,‬מספר מיטות האשפוז כמעט לא‬
‫השתנה בעשור האחרון‪.‬‬

‫‪ )4‬למדנו למבחן מספר שעות‪ ,‬ולאחר מכן יצאנו למסיבה‪.‬‬

‫‪ )5‬אם תפרוץ שביתה בנמלי הים של ישראל‪ ,‬היבואנים עלולים להיפגע כלכלית‪.‬‬

‫‪ )6‬תרמנו דם בשביל להציל חיים של אחרים‪.‬‬

‫‪ )7‬לפני מותו ציווה דוד בן גוריון לקבור אותו בנגב‪.‬‬

‫‪ )8‬בניגוד לשגשוג במרכז הארץ בפריפריה מפעלים רבים נסגרים‪.‬‬

‫‪ )9‬לאחר שנסגרו רוב בתי הספר המקצועיים בישראל‪ ,‬החלו תלמידים רבים לנשור‬
‫מלימודים עיוניים‪.‬‬

‫‪ )10‬היום פורים‪ ,‬ובשל כך כל הארץ שמחה וצוהלת‪.‬‬

‫‪121‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )11‬במקרה של הגרלה קשה לישראל בסיבוב הראשון של ליגת האלופות הסיכוי של‬
‫הנבחרת לעלות לשלב הבא אפסי‪.‬‬

‫‪ )12‬לאור התוצאות המפתיעות של ורד במבחנים במתמטיקה החליטה הנהלת בית‬


‫הספר לאפשר לה לקפוץ ל‪ 5-‬יחידות לימוד‪.‬‬

‫‪ )13‬אם שותים‪ ,‬לא נוהגים‪.‬‬

‫‪ )14‬ראש העיר התנגד להקמת מגדל מגורים נוסף בשכונה על אף המחסור בדירות בעיר‪.‬‬

‫‪ )15‬דניאל חזר לביתו לאחר שבית המשפט זיכה אותו מאשמת רצח‪.‬‬

‫‪ )16‬בכנסת יש ‪ 120‬חברים‪ ,‬ואילו בסנאט האמריקני יש ‪ 100‬חברים‪.‬‬

‫‪ )17‬מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬לפיכך יש בה לפעמים התנגשויות‬


‫בין הערכים היהודיים לערכים הליברליים‪.‬‬

‫‪ )18‬היום הלכה לעולמה רעיית נשיא ארצות הברית לשעבר לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן‪.‬‬

‫‪ )19‬דודי שמש מותקנים על גגות רוב הבתים בישראל כדי לנצל את אנרגיית השמש‬
‫לחימום מי רחצה‪.‬‬

‫‪ )20‬אחרי שעיתונים יומיים החלו להינתן לאנשים חינם‪ ,‬העיתונים היומיים הוותיקים קרסו‪.‬‬

‫‪ )21‬העיתונות הכתובה נדרשה לעשות "חישוב מסלול מחדש" בעקבות פריצתו של‬
‫האינטרנט לחיינו‪.‬‬

‫‪ )22‬הרשתות החברתיות טומנות בחובן סכנות חברתיות גדולות לצד יתרונות גדולים‬
‫מאוד‪.‬‬

‫‪ )23‬היות שמדינת ישראל כמעט אינה משקיעה בשיקום אסירים‪ ,‬רבים מהאסירים‬
‫חוזרים לבית הכלא לתקופת מאסר נוספת‪.‬‬

‫‪ )24‬למרות שהוא מאחורי סורג ובריח‪ ,‬הוא ממשיך לנהל את העולם התחתון‪.‬‬

‫‪ )25‬בשעה שבאפריקה הרעב מכה בעוצמה‪ ,‬בעולם המערבי אנשים זורקים אוכל רב לפח‪.‬‬

‫‪122‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫המרת תפקיד תחבירי של פסוקית‪:‬‬

‫תהליך ההמרה של תפקידה התחבירי של פסוקית במשפט‪:‬‬


‫‪ )1‬נשתיל במשפט מילת קישור על פי ההנחיות (נחליף את מילת הקישור הנתונה אם יש)‪.‬‬

‫‪ )2‬כאשר המשימה מציינת זאת במפורש‪ ,‬יש להמציא חלקים מן המשפט בעצמנו‪.‬‬
‫החתול מת‪  .‬החתול מת כי היה זקן מאוד‪.‬‬

‫‪ )3‬אם יש צורך‪ ,‬נהפוך את הפועל מסביל לפעיל או מפעיל לסביל‪.‬‬


‫בעקבות זאת יש לשנות גם את נושא המשפט‪.‬‬
‫נאמר לנו על ידי הרופאים שמצבו של החולה יציב‪  .‬הרופאים אמרו לנו שמצבו‬
‫של החולה יציב‪.‬‬

‫‪ )4‬אם יש צורך‪ ,‬ננטרל את הפועל במשפט בכך שנהפוך אותו לשם פעולה‪.‬‬
‫סבא שמח שהנכדים באים לבקר אותו‪  .‬השמחה של סבא היא שהנכדים באים‬
‫לבקר אותו‪.‬‬

‫‪123‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים שבכל אחד מהם פסוקית נושא או פסוקית מושא‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו מה תפקיד הפסוקית במשפט הנתון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם במשפט יש פסוקית מושא‪ ,‬כתבו את המשפט מחדש כך שהפסוקית תהפוך‬
‫לפסוקית נושא‪ .‬אם במשפט יש פסוקית נושא‪ ,‬כתבו את המשפט מחדש כך‬
‫שהפסוקית תהפוך לפסוקית מושא‪.‬‬
‫ג‪ .‬המירו כל פסוקית בכל משפט לפסוקית נשוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬המירו כל פסוקית בכל משפט לפסוקית לוואי‪.‬‬

‫‪ )1‬לא מובן לנו איך ממשיכים לגבות את התשלום הזה למרות ביטול העסקה‪.‬‬

‫‪ )2‬קריין החדשות הודיע לכל עם ישראל‪" :‬ראש הממשלה יצחק רבין הלך לעולמו"‪.‬‬

‫‪ )3‬לא אמרו לתלמידים מדוע בוטל הטיול השנתי‪.‬‬

‫‪ )4‬למומחי ביטחון ברור שהיה פה מחדל אבטחתי חמור‪.‬‬

‫‪ )5‬הידעת שהתנ"ך הוא הספר הנגנב ביותר מחנויות הספרים בעולם?‬

‫‪ )6‬לדעת שר האוצר‪ ,‬לא סביר שמנהלים בכירים מרוויחים מיליונים בשנה‪ ,‬ואילו‬
‫עובדים בחברותיהם מרוויחים לפעמים שכר מינימום‪.‬‬

‫‪" )7‬אל יתהלל חוגר כמפתח" נכתב בתנ"ך‪.‬‬

‫‪ )8‬המלכה עדיין לא החליטה מי יהיה יורש העצר של הממלכה‪.‬‬

‫‪ )9‬התברר שיש לי שבר באגן הירכיים‪.‬‬

‫‪ )10‬בישיבת ועד העובדים סיכמו שהעובדים ישבתו במקרה של דחיית דרישות השכר‬
‫שלהם‪.‬‬

‫‪124‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם משפטים מורכבים ובהם פסוקית‪ .‬בכל משפט עליכם להמיר את תפקיד‬
‫הפסוקית לפי ההנחיה‪.‬‬

‫‪ )1‬המירו את הפסוקית לפסוקית תיאור סיבה‪:‬‬


‫אם התלמידים יהיו מעורבים בתכנון הלימודים בבית ספרם‪ ,‬הישגיהם בלימודים‬
‫ישתפרו‪.‬‬

‫‪ )2‬המירו את הפסוקית לפסוקית תיאור זמן‪:‬‬


‫אם התלמידים יהיו מעורבים בתכנון הלימודים בבית ספרם‪ ,‬הישגיהם בלימודים‬
‫ישתפרו‪.‬‬

‫‪ )3‬המירו את המשפט למשפט בעל פסוקית תכלית‪:‬‬


‫אם התלמידים יהיו מעורבים בתכנון הלימודים בבית ספרם‪ ,‬הישגיהם בלימודים‬
‫ישתפרו‪.‬‬

‫‪ )4‬המירו את הפסוקית לפסוקית תיאור ויתור‪:‬‬


‫אם לומדים היטב למבחנים של המורה הזאת‪ ,‬מצליחים בהם‪.‬‬

‫‪ )5‬המירו את הפסוקית לפסוקית תיאור תנאי‪:‬‬


‫כשמחליטים לנסוע לטיול מסביב לעולם‪ ,‬צריך לחסוך כסף רב‪.‬‬

‫דרכי מסירת הדיבור‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫דיבור ישיר‪ :‬ציטוט מדוייק‪.‬‬
‫הפרופסור אמר‪" :‬טעיתי"‪.‬‬
‫דיבור עקיף‪ :‬ציטוט לא מדוייק‪.‬‬
‫הפרופסור אמר שהוא טעה‪.‬‬
‫הסגר‪ :‬ציטוט בתוך משפט פשוט‪.‬‬
‫לדברי הפרופסור‪ ,‬הוא טעה‪.‬‬

‫‪125‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תהליך ההמרה של דרכי מסירת הדיבור‪:‬‬
‫‪ )1‬נשתיל במשפט מילת קישור על פי ההנחיות (נחליף את מילת הקישור הנתונה אם‬
‫יש)‪.‬‬

‫‪ )2‬נשנה את הגופים במשפט בהתאם‪.‬‬


‫אחותי טוענת שאין לה כינים‪  .‬אחותי טענה‪" :‬אין לי כינים"‪.‬‬

‫‪ )3‬אם יש צורך‪" ,‬ננטרל" פעלים או " ְּנפַ ֵתחַ " פעלים‪.‬‬


‫אחותי טוענת שאין לה כינים‪  .‬לטענת אחותי‪ ,‬אין לה כינים‪.‬‬

‫תרגיל ‪:4‬‬
‫חלק ‪1‬‬

‫לפניכם משפט‪:‬‬
‫מנהלת בית הספר אמרה לתלמידים הנכשלים שהיא מתכוונת לאפשר להם לעלות‬
‫כיתה במקרה של שיפור בציוניהם במבחני סוף השנה‪.‬‬

‫א‪ .‬המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נשוא בדיבור ישיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נושא בדיבור עקיף‪.‬‬
‫ד‪ .‬המירו את המשפט למשפט פשוט בעל הסגר‪.‬‬

‫חלק ‪2‬‬
‫לפניכם משפט‪:‬‬
‫"הנחיתי את צה"ל להיערך לכל התפתחות בגבול הצפוני של המדינה" טען הרמטכ"ל‬
‫במסיבת עיתונאים‪.‬‬
‫קבעו את סוגו התחבירי של המשפט הנתון‪ .‬אם הוא מורכב‪ ,‬ציינו את‬ ‫א‪.‬‬
‫תפקיד הפסוקית שבו‪.‬‬
‫המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נשוא בדיבור ישיר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את המשפט למשפט פשוט‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪126‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חלק ‪3‬‬
‫לפניכם משפט‪:‬‬
‫על פי הודעת מנכ"ל חברת אל על לנוסעים במחלקת התיירים‪ ,‬הוא מתכוון לפנק אותם‬
‫בארוחות גורמה‪.‬‬
‫קבעו את סוגו התחבירי של המשפט‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו התפקיד התחבירי שמציין את הדובר במשפט?‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נשוא בדיבור ישיר‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫המרת קשר לוגי‪:‬‬

‫תהליך ההמרה של קשר לוגי‪:‬‬


‫‪ )1‬נשתיל במשפט מילת קישור על פי ההנחיות (נחליף את מילת הקישור הנתונה אם יש)‪.‬‬

‫‪ )2‬אם יש צורך‪ ,‬נשנה את זמן הפעלים שבמשפט‪.‬‬


‫אבקר את סבתא כדי לשמח אותה‪  .‬סבתא שמחה כי ביקרתי אותה‪.‬‬

‫‪ )3‬אם יש צורך‪ ,‬ניצור מאזכרים כדי למנוע כפילויות‪.‬‬


‫הילד סיים את כל האוכל מהצלחת‪ .‬הילד קיבל סוכריה‪  .‬הילד סיים את כל‬
‫האוכל מהצלחת ולכן הוא קיבל סוכריה‪.‬‬

‫‪ )4‬אם יש צורך‪ ,‬נהפוך את המשפט מחיובי לשלילי או משלילי לחיובי‪.‬‬


‫אילו היה כביש החוף פקוק‪ ,‬הייתי נאלצת לנסוע דרך כביש ‪  .6‬כביש החוף לא‬
‫היה פקוק‪ ,‬ולכן לא נאלצתי לנסוע דרך כביש ‪.6‬‬

‫‪127‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫‪ )1‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של ויתור והסתייגות‪:‬‬
‫הבריונים התנכלו לילדים משום שהילדים היו חלשים מהם‪.‬‬

‫‪ )2‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של תנאי‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של סיבה ותוצאה‪:‬‬
‫אם לא יינקטו צעדים חריפים בעניין‪ ,‬מחירי הדירות בישראל ימשיכו לטפס‪.‬‬

‫‪ )3‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של ניגוד‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של זמן‪:‬‬
‫בצמרת הארגון נחשפו שחיתויות חמורות אבל הן טופלו‪.‬‬

‫‪ )4‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של זמן‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של תכלית‪:‬‬
‫העיתונאי רצה לוודא את אמינות הנתונים שקיבל עד הפרט האחרון לפני ש ֵיצא ִא ָתם‬
‫לתקשורת‪.‬‬

‫‪ )5‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של השוואה‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של ויתור והסתייגות‪:‬‬
‫במדינות המפותחות האוכלוסייה הולכת ומתמעטת‪ ,‬ואילו בישראל האוכלוסייה‬
‫הולכת וגדלה‪.‬‬

‫‪ )6‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של זמן‪:‬‬
‫בעשרות השנים האחרונות כלי הטיס התפתחו מאוד‪ ,‬ולכן ניתן כיום להגיע לכל נקודה‬
‫בעולם בתוך יום או יומיים לכל היותר‪.‬‬

‫‪ )7‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של זמן‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של סיבה ותוצאה‪:‬‬
‫לאחר שהכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל‪ ,‬תקפו צבאות ערב את המדינה הצעירה‪.‬‬

‫‪ )8‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של ויתור והסתייגות‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של תנאי‪:‬‬
‫גם אם תישאר ער במשך כל הלילה שלפני המבחן ותלמד‪ ,‬יש סיכוי טוב שתיכשל בו‪.‬‬

‫‪128‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )9‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של השוואה‪:‬‬
‫עלינו לשמור על טוהר הנשק דווקא מפני שאויבינו אינם שומרים עליו‪.‬‬

‫‪ )10‬לפניכם משפט ובו קשר לוגי של תנאי‪.‬‬


‫המירו אותו למשפט בעל קשר לוגי של סיבה ותוצאה‪:‬‬
‫אילו ידעו היפנים שהאמריקנים ישליכו עליהם פצצות אטום‪ ,‬הם לא היו תוקפים את‬
‫האמריקנים בפרל הרבור‪.‬‬

‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם שלושה משפטים‪:‬‬
‫‪ .I‬שכר המינימום עלה‪.‬‬
‫עובדים רבים לא יכלו להתפרנס בכבוד‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬עובדים רבים פוטרו‪.‬‬

‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט מורכב בקשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬


‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט פשוט בקשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ III-‬למשפט איחוי בקשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ III-‬למשפט מסוג כלשהו בקשר לוגי של זמן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם שלושה משפטים‪:‬‬
‫‪ .I‬לישראל יש בעיות ביטחוניות רבות‪.‬‬
‫תקציב הביטחון של ישראל גדול מאוד‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬ישראל אינה משקיעה מספיק בחינוך‪.‬‬

‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט מורכב בקשר לוגי של סיבה ותוצאה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט פשוט בקשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט מורכב בקשר לוגי של תכלית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ II‬ו‪ III-‬למשפט מורכב בקשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ II‬ו‪ III-‬למשפט מורכב בקשר לוגי של תנאי בטל‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫כתבו משפט איחוי בקשר לוגי של השוואה שבו משפט ‪ III‬ישמש איבר א‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫הוסיפו איבר ב‪.‬‬

‫‪129‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:8‬‬
‫לפניכם ארבעה משפטים‪:‬‬
‫‪ .I‬אלי כהן היה יהודי שעלה מסוריה‪.‬‬
‫אלי כהן ידע ערבית סורית על בוריה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬אלי כהן היה סוכן מוסד בדמשק‪.‬‬
‫‪ .IV‬אלי כהן העביר לישראל ידיעות חשובות על המשטר הסורי ועל הצבא הסורי‪.‬‬

‫א‪ .‬המירו את משפטים ‪ I‬ו‪ II-‬למשפט מורכב בקשר לוגי מתאים‪.‬‬


‫ב‪ .‬המירו את משפט ‪ III‬למשפט מורכב בעל פסוקית לוואי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המירו את משפטים ‪ III‬ו‪ IV-‬למשפט פשוט אחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬המירו את משפטים ‪ III‬ו‪ IV-‬למשפט איחוי אחד‪.‬‬

‫הוספת פסוקית לוואי למשפט‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫פסוקית לוואי‪ :‬פסוקית המספקת מידע נוסף על אחד משמות העצם שבמשפט‪.‬‬
‫החתול שקנה לי אבא הוא חתול סיאמי‪.‬‬

‫תהליך הוספת פסוקית לוואי למשפט‪:‬‬


‫‪ )1‬נחבר את המשפטים בעזרת מילת הקישור ֶש‪ ,‬אשר או ה' הזיקה‪ .‬נציב מילה זו‬
‫מיד לאחר ביטוי חוזר הקיים בשני המשפטים‪.‬‬
‫פייסבוק מתפרנסת מפרסום ממוקד לאנשים לפי תחומי העניין שלהם‪ .‬ברשות‬
‫פייסבוק נתונים אישיים רבים על אנשים‪  .‬פייסבוק שברשותה נתונים אישיים‬
‫רבים על אנשים‪ ,‬מתפרנסת מפרסום ממוקד לאנשים לפי תךחומי העניין שלהם‪.‬‬

‫‪130‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫לפניכם זוגות משפטים‪ .‬הפכו כל זוג משפטים למשפט אחד‪.‬‬
‫‪ )1‬תחרות האירוויזיון היא תחרות הזמר השנתית של איגוד השידור האירופי‪.‬‬
‫ישראל משתתפת באירוויזיון משנת ‪.1973‬‬

‫‪ )2‬הנורות היוקרתיות דלקו כל הלילה‪.‬‬


‫הנורות היוקרתיות נתרמו על ידי ג'ובאני‪.‬‬

‫‪ )3‬הצוללנים לא מצאו זכר לספינה‪.‬‬


‫הספינה נעלמה לפני חודשיים כ‪ 50-‬ק"מ מקפריסין‪.‬‬

‫‪ )4‬התחרות תיפתח מחר בכיכר העיר‪.‬‬


‫רק כלבים גזעיים רשאים להשתתף בתחרות‪.‬‬

‫‪ )5‬האפליקציה ‪ WAZE‬פותחה על ידי חבורת ישראלים‪.‬‬


‫האפליקציה ‪ WAZE‬מסייעת לאנשים להגיע במהירות המרבית ממקום למקום‪.‬‬

‫‪ )6‬בית הספר מעודד כישרונות צעירים‪.‬‬


‫בית הספר צפוי להגיע למקום הראשון בתחרות השחמט לנוער‪.‬‬

‫‪ )7‬המנהל החדש אינו מכבד את זכויותיי הבסיסיות‪.‬‬


‫המנהל החדש הגיע רק אתמול‪.‬‬

‫‪ )8‬החיילים מעדיפים לתקוף עכשיו בכל הכוח על אף הסכנה‪.‬‬


‫החיילים מתגייסים לצבא כדי להילחם‪.‬‬

‫‪ )9‬ברחבי העיר משוטטות מספר מכוניות של מדבירים‪.‬‬


‫מכוניות של מדבירים נוהגות להשמיע מוזיקה עליזה בשילוב אפקטים משעשעים‪.‬‬

‫‪ )10‬על הנסיך ג'ונגו המטורף נדבר בשבוע הבא‪.‬‬


‫עברי פי‪-‬פחת‪.‬‬
‫ג'ונגו המטורף הביא את ממלכתו אל ֵ‬

‫‪131‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫איחוד משפטים‪:‬‬

‫תהליך איחוד המשפטים‪:‬‬


‫נחבר את המשפטים בעזרת מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫החתול אכל‪ .‬החתול היה רעב‪  .‬החתול אכל כי החתול היה רעב‪.‬‬
‫ניצור מאזכרים כדי למנוע כפילויות‪.‬‬
‫החתול אכל כי החתול היה רעב‪  .‬החתול אכל כי הוא היה רעב‪.‬‬

‫תרגיל ‪:10‬‬
‫‪ )1‬הפכו את שלושת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬עלותה של הוצאת ספר באופן עצמאי עשויה להגיע כמה עשרות אלפי שקלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עלות הוצאת ספר מורכבת מעריכה‪ ,‬מעיצוב גרפי ומהדפסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬האתגר הגדול בהוצאת ספר באופן עצמאי הוא השיווק שלו‪.‬‬

‫‪ )2‬הפכו את שלושת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬המנונים רבים של מדינות מעודדים את בני המדינה להילחם על ארצם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההמנון הצרפתי מעודד את העם הצרפתי להילחם על ארצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההמנון של מדינת ישראל עוסק רק בגעגועי עם ישראל לארצו בימי גלותו‪.‬‬

‫‪ )3‬הפכו את שלושת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬לקראת הלידה ראשו של העובר צריך להיות כלפי מטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחודשי ההיריון הראשונים העובר הוא קטן יחסית‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחודשי ההיריון הראשונים העובר יכול להתהפך במי השפיר כרצונו‪.‬‬

‫‪ )4‬הפכו את שלושת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬המאפיינים הגיאוגרפיים של המדינה משפיעים מאוד על הפוליטיקה שלה‬
‫ועל ערכיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארצות הברית היא מדינה מוקפת ים ללא כל אויבים בטווחים של אלפי‬
‫קילומטרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ארצות הברית יכולה להרשות לעצמה להיות ליברלית ופתוחה יותר‬
‫ממדינות אחרות‪.‬‬

‫‪132‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )5‬הפכו את ארבעת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬שר החקלאות הציע להעביר את חתולי הרחוב לארצות אחרות במקום‬
‫לסרס אותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שר החקלאות הוא אורי אריאל‪.‬‬
‫ג‪ .‬שר החקלאות הוא אדם דתי‪.‬‬
‫ד‪ .‬על פי המסורת היהודית הסירוס אסור‪.‬‬

‫‪ )6‬הפכו את ארבעת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬המחשבים הראשונים מילאו חדר שלם‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחשבים הראשונים ביצעו פעולות שכיום מבצע מחשבון כיס פשוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין לזלזל בהישגיהם של ממציאי העבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההמצאות החדשניות של ימינו מתבססות על ההמצאות של העבר‪.‬‬

‫‪ )7‬הפכו את ארבעת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬כלי רכב ישנים עשויים לשרוד שנים רבות עם טיפול נכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלי הרכב החדשים מלאים שכלולים ואביזרי נוחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש אנשים שמעדיפים דווקא כלי רכב ישנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כלי רכב ישנים הם מכניים ונטולי מחשבים‪.‬‬

‫‪ )8‬הפכו את ארבעת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬חז"ל אומרים שירושלים נחרבה בגלל שנאת חינם‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש שסבורים שהחורבן הגיע כעונש מלמעלה על שנאת החינם‪.‬‬
‫ג‪ .‬למעשה חז"ל התכוונו לסיבות ההיסטוריות שמהן השתלשל החורבן‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירושלים שלפני החורבן הייתה שקועה במלחמות אחים שהחלישו את‬
‫היהודים מאוד‪.‬‬

‫‪ )9‬הפכו את חמשת המשפטים שלפניכם למשפט אחד ארוך ובו מילות קישור מתאימות‪.‬‬
‫א‪ .‬הזנבנים הם ציפורים ייחודיות החיות בנגב ובערבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזנבנים שלהבו את דמיונם של חוקרים רבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזנבנים מנהלים חיים קבוצתיים לחלוטין‪.‬‬
‫ד‪ .‬בגידול גוזלי הזנבנים שותפה הקבוצה כולה‪ ,‬ולא רק ההורים‪.‬‬
‫ה‪ .‬לחיים קבוצתיים במידה עמוקה כזאת אין כמעט שום דוגמה נוספת בעולם‬
‫הטבע‪.‬‬

‫‪133‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פיצול משפט‪:‬‬

‫תהליך חלוקת המשפט למשפטים קצרים‪:‬‬


‫‪ )1‬נחלק את המשפט המקורי ליחידות תוכן קטנות שניתן לבנות מהן משפטים‬
‫עצמאיים‪ .‬לצורך החלוקה נעזר במילות הקישור‪.‬‬
‫על אף שהאופוזיציה התנגדה לרפורמה בכל תוקף‪ ,‬היא בוצעה‪  .‬האופוזיציה‬
‫התנגדה לרפורמה בכל תוקף‪ .‬היא בוצעה‪.‬‬

‫‪ )2‬נוודא שבכל אחד מן המשפטים החדשים יש נשוא ונושא‪[ :‬פועל ‪ +‬מי (פועל)]‪ ,‬או אוגד‪.‬‬
‫דודי עלה לישראל בגלל אהבתו לארץ‪  .‬דודי עלה לישראל‪ .‬הוא אוהב את הארץ‪.‬‬

‫‪ )3‬נבאר מאזכרים‪.‬‬
‫דודי עלה לישראל‪ .‬אוהב את הארץ‪  .‬דודי עלה לישראל‪ .‬דודי אוהב את הארץ‪.‬‬

‫‪ )4‬אם הדבר נדרש‪ ,‬נסדר את המשפטים לפי סדר ההתרחשות‪.‬‬


‫דודי עלה לישראל‪ .‬דודי אוהב את הארץ‪  .‬דודי אוהב את הארץ‪ .‬דודי עלה לישראל‪.‬‬

‫תרגיל ‪:11‬‬
‫‪ )1‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשני משפטים פשוטים‪.‬‬
‫התקשורת איננה רק אמצעי לדיווח על המציאות אלא גם כלי להשפיע עליה‪.‬‬

‫‪ )2‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשני משפטים פשוטים‪.‬‬


‫הקיפודים מתגוננים מפני כל העולם בעזרת קוציהם‪ ,‬אולם הדבר גם גורם להם‬
‫להידרס שוב ושוב בכבישים‪.‬‬

‫‪ )3‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים פשוטים‪.‬‬


‫מתבגרים רבים מעריצים את הספר "הנסיך הקטן" מכיוון שהוא קורא תיגר על‬
‫עולם המבוגרים שגם הם נוטים לתעב‪.‬‬

‫‪ )4‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים פשוטים‪.‬‬


‫כיום הממשלה ממעטת להקים יישובים חדשים ובמקום זה משקיעה בעיבוי‬
‫יישובים קיימים על מנת לחסוך את עלות התשתיות‪.‬‬

‫‪134‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )5‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים פשוטים‪.‬‬
‫עלות הייצור היא החלק הזניח בעלותם של רוב המוצרים‪ ,‬שמשקללת בתוכה –‬
‫מלבד את הרווחים שהמוכר מעוניין לשלשל לכיסו ‪ -‬גם את השינוע ואת השיווק‬
‫למשל‪.‬‬

‫‪ )6‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים פשוטים‪.‬‬


‫מלכת אנגלייה‪ ,‬שעלתה על כסאה רק לפני שנתיים‪ ,‬כבר מחוללת מהומות רבות‬
‫בשדה הפוליטי‪ ,‬על אף שלמעשה אין לה כל מעמד חוקי‪.‬‬

‫‪ )7‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לארבעה משפטים פשוטים‪.‬‬


‫ישראל היא אמנם מדינה קטנה וענייה באוצרות טבע‪ ,‬אולם יש ברשותה הון‬
‫אנושי ולכן היא נחשבת למעצמת היי‪-‬טק‪.‬‬

‫‪ )8‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לארבעה משפטים פשוטים‪.‬‬


‫על אף שהרכבות הן אחד מכלי התחבורה המנועיים הקדומים ביותר‪ ,‬הן‬
‫ממשיכות לשרת מיליוני נוסעים ברחבי העולם גם כיום בשל יכולתן לעקוף פקקי‬
‫תנועה ובשל המהירות הגבוהה שהן מסוגלות לפתח‪.‬‬

‫‪ )9‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לחמישה משפטים פשוטים‪.‬‬


‫סדרת ספרי "הארי פוטר" שכתבה ג'יי קיי רולינג ועוסקת בעולם פנטסטי של‬
‫קוסמים ומכשפות‪ ,‬זכתה להצלחה מטאורית והיא סדרת הספרים הנמכרת ביותר‬
‫בעולם אחרי התנ"ך‪.‬‬

‫‪ )10‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים פשוטים וסדרו אותם לפי סדר הגיוני‪.‬‬
‫על אף שבמדינות המפותחות תנאי החיים הם המשופרים ביותר בהיסטוריה‪,‬‬
‫אוכלוסייתן מצטמקת‪ ,‬והדבר יפיל בשנים הבאות נטל כלכלי כבד על כתפי הדור הצעיר‪.‬‬

‫‪ )11‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים פשוטים וסדרו אותם לפי סדר הגיוני‪.‬‬
‫בכוורת נוצר בלגן של ממש‪ ,‬כיוון שמלכת הדבורים‪ ,‬שהייתה אחראית לניהול הכוורת‬
‫ולהעמדת צאצאים‪ ,‬מתה‪.‬‬

‫‪ )12‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לארבעה משפטים פשוטים וסדרו אותם לפי סדר הגיוני‪.‬‬
‫המשטרה עצרה את החשודה בשוד נהג המונית שעצר לאסוף נוסעים שהמתינו בתחנת‬
‫האוטובוס‪.‬‬

‫‪ )13‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לשלושה משפטים וסדרו אותם לפי סדר הגיוני‪.‬‬
‫לאחר שידור התכנית על יוקר המחיה בישראל חל גידול במספר הישראלים‬
‫שביקשו אזרחות אירופית‪.‬‬
‫‪135‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )14‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לארבעה משפטים פשוטים וסדרו אותם לפי סדר הגיוני‪.‬‬
‫היום אנחנו חונכים את הרכבת התחתית שנבנתה במשך שש שנים‪ ,‬אשר תקל על עומס‬
‫התנועה בגוש דן שהלך וגדל בעשרות השנים האחרונות‪.‬‬

‫‪ )15‬לפניכם משפט‪ .‬חלקו אותו לחמישה משפטים פשוטים וסדרו אותם לפי סדר הגיוני‪.‬‬
‫לאחר הדיון בכנסת על מעצרם של בני הקהילה האתיופית במהלך ההפגנה שנערכה‬
‫בשבוע שעבר‪ ,‬הוחלט על הקמת ועדה לבחינת יחס המשטרה לבני הקהילה הזו‪.‬‬

‫המרה ממשפט שאלה למשפט חיווי‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫משפט חיווי‪ :‬משפט המביע עובדה או דעה‪ .‬בסופו מופיעה נקודה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬החתול מת‪.‬‬
‫משפט שאלה‪ :‬משפט המביע שאלה‪ .‬בתחילתו מופיעה מילת שאלה‪ ,‬ובסופו מופיע סימן שאלה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מתי מת החתול?‬
‫שאלות רטוריות‪ :‬יש שאלות שהתשובה עליהן ברורה מאליה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מי דיבר איתך בכלל?‬

‫תהליך ההמרה ממשפט שאלה למשפט חיווי‪:‬‬


‫‪ )1‬נסיר מן המשפט את מאפייני השאלה ונחליף אותם במאפייני חיווי‪.‬‬
‫האם אתה רוצה להתחתן איתי? ‪ ‬אתה רוצה להתחתן איתי‪.‬‬

‫‪ )2‬אם יש צורך‪ ,‬נהפוך את המשפט מחיובי לשלילי או משלילי לחיובי‪.‬‬


‫האם אין שום ברירה אחרת? ‪ ‬יש ברירה אחרת‪.‬‬

‫‪136‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דו‪-‬משמעות‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית – הקדמה‪:‬‬

‫דו‪-‬משמעות‪ :‬דברים שניתן להבין אותם בשתי צורות (דו = ‪.)2‬‬


‫דו‪-‬משמעות תחבירית‪ :‬מקרים שבהם כל מילה בפני עצמה מובנת לחלוטין‪ ,‬אולם תוכן‬
‫המשפט יכול להתפרש בשני אופנים‪.‬‬

‫חוקי הדו‪-‬משמעות התחבירית‪:‬‬


‫‪ )1‬דו‪-‬משמעות היא בדרך כלל שלילית כי היא עלולה לגרום לקורא להבין לא נכון‪.‬‬
‫אנו שואפים לכתוב באופן חד‪-‬משמעי‪.‬‬

‫‪ )2‬בדרך כלל מופיעים בבגרות שני סוגי משימות הקשורים לדו‪-‬משמעות‪.‬‬


‫א‪ .‬זיהוי החלק המדויק במשפט שיוצר את הדו‪-‬משמעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניסוח המשפט מחדש בשני אופנים חד‪-‬משמעיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לעתים תתבקשו גם לנתח את ההבדל בין המשמעויות במונחים תחביריים‪.‬‬

‫‪ )3‬חשוב לדעת שאין כאן דרך אחת נכונה לפתרון‪ ,‬וכל תשובה טובה – תתקבל‪.‬‬

‫‪137‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דו‪-‬משמעות בשם הפעולה ובשם הפועל‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שם פעולה‪ :‬האיש ביצע פעולת __________ (הפחדה‪ ,‬זריקה‪ ,‬התנגשות)‪.‬‬
‫שם פועל‪ :‬האיש רוצה ל_________ (להפחיד‪ ,‬לזרוק‪ ,‬להתנגש)‪.‬‬

‫חוקי הדו‪-‬משמעות בשם הפעולה ובשם הפועל‪:‬‬


‫‪ )1‬בניגוד לפועל רגיל שם פעולה אינו מספר מי ביצע את הפעולה המדוברת‪ ,‬ולכן‬
‫עלול להתעורר ספק למי הכוונה‪.‬‬
‫הרגשתי רע בעקבות השפלת חברי‪.‬‬

‫‪ )2‬על מנת להפוך את המשפט לחד‪-‬משמעי נהפוך את שם הפעולה לפועל‪ ,‬ונצמיד לו‬
‫נושאים שונים‪.‬‬

‫חברי השפיל אותי ולכן הרגשתי רע‪ .‬השפלתי את חברי ולכן הרגשתי רע‪.‬‬
‫‪ )3‬שם פועל עלול ליצור דו‪-‬משמעות כאשר הוא מצטרף לפעלים כגון ביקש ודרש‪.‬‬
‫דליה ביקשה מבעלה לנסוע לחו"ל‪.‬‬

‫‪ )4‬על מנת להפוך את המשפט לחד‪-‬משמעי נהפוך את שם הפעולה לפועל‪ ,‬ונצמיד לו‬
‫נושאים שונים‪.‬‬
‫דליה ביקשה מבעלה שייסע לחו"ל‪.‬‬
‫דליה ביקשה מבעלה שהיא תיסע לחו"ל‪.‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים דו‪-‬משמעיים‪ .‬העתיקו מכל משפט את החלק שיוצר דו‪-‬משמעות‬
‫וכתבו את המשפט מחדש בשתי צורות חד‪-‬משמעיות‪.‬‬

‫‪ )1‬רכישת השחקן עלתה כסף רב‪.‬‬

‫‪ )2‬המנהל מבקש להגיע ללשכה‪.‬‬

‫‪ )3‬תקיפת המטוסים הפתיעה את מפקד חיל האוויר‪.‬‬

‫‪138‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )4‬נטישת הילד החלישה את המשפחה‪.‬‬

‫‪ )5‬האם תובעת לפקח על מצב ביתה שבמוסד‪.‬‬

‫‪ )6‬ניצול העובדים הוא נושא שאין מרבים לדבר עליו‪.‬‬

‫‪ )7‬בחירת הצופים אכזבה‪.‬‬

‫‪ )8‬פיטורי המנכ"ל לא הועילו לחברה‪.‬‬

‫‪ )9‬ביקשתי מהמפקד להשתחרר מהצבא‪.‬‬

‫‪ )10‬גירוש התושבים היה מעשה אכזרי‪.‬‬

‫דו‪-‬משמעות תחבירית בצירופי הסמיכות‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫צירוף סמיכות‪ :‬שני שמות עצם סמוכים שמתארים יחד דבר אחד‪.‬‬
‫חתולי רחוב‪.‬‬
‫סומך‪ :‬שם העצם האחרון בצירוף הסמיכות‪.‬‬
‫חתולי הרחוב‪.‬‬
‫נסמך‪ :‬שם העצם הראשון בצירוף הסמיכות‪.‬‬
‫חתולי הרחוב‪.‬‬
‫סמיכות דבוקה‪ :‬צירוף סמיכות ללא מילת יחס בתוכו‪.‬‬
‫חתולי הרחוב‪.‬‬
‫סמיכות פרודה‪ :‬צירוף סמיכות הכולל את מילת היחס "של"‪.‬‬
‫חתולו של המנהל‪.‬‬

‫‪139‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי הדו‪-‬משמעות בצירופי סמיכות‪:‬‬
‫‪ )1‬כאשר מופיע במשפט צירוף סמיכות‪ ,‬לא תמיד ברור אל איזו מן המילים שבו‬
‫מתייחסים בהמשך המשפט‪.‬‬

‫‪ )2‬בעניין זה יכולות לצוץ שתי בעיות ספציפיות‪:‬‬


‫א‪ .‬תואר לאחר צירוף סמיכות‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסוקית לוואי לאחר צירוף סמיכות‪.‬‬

‫‪ )3‬כאשר מופיע צירוף סמיכות ומיד אחריו תואר‪ ,‬לא תמיד ברור לאיזו מן המילים‬
‫שצירוף הסמיכות התואר מתייחס‪.‬‬
‫ילדי המושבים הקטנים נסעו באוטובוס‪.‬‬

‫‪ )4‬על מנת להפוך את המשפט לחד‪-‬משמעי נפרק את צירוף הסמיכות בעזרת מילת‬
‫היחס "של"‪.‬‬
‫הילדים של המושבים הקטנים‪.‬‬
‫הילדים הקטנים של המושבים‪.‬‬

‫‪ )5‬כאשר מופיע צירוף סמיכות ומיד אחריו פסוקית לוואי‪ ,‬לא תמיד ברור לאיזו מן‬
‫המילים שצירוף הסמיכות הפסוקית מתייחסת‪.‬‬
‫כלבו של השר שאכל בתיאבון את העוף‪ ,‬מוכן להסתפק גם בבונזו‪.‬‬

‫‪ )6‬על מנת להפוך את המשפט לחד‪-‬משמעי נמיר את המשפט המורכב המקורי לשני‬
‫משפטים פשוטים‪.‬‬
‫כלבו של השר אכל בתיאבון את העוף‪ .‬הוא מוכן להסתפק גם בבונזו‪.‬‬
‫השר אכל בתיאבון את העוף‪ .‬כלבו מוכן להסתפק גם בבונזו‪.‬‬

‫‪140‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם משפטים דו‪-‬משמעיים‪ .‬העתיקו מכל משפט את החלק שיוצר דו‪-‬משמעות‬
‫וכתבו את המשפט מחדש בשתי צורות חד‪-‬משמעיות‪.‬‬

‫‪ )1‬נציגי העיר שנבחרו לפרויקט‪ ,‬הביעו מחאה‪.‬‬

‫‪ )2‬סגן המנהל ד"ר חן כהן לא השתתף בדיון‪.‬‬

‫‪ )3‬רצח האיש המפורסם שינה לנצח את מאזן היחסים בין ימין ושמאל במדינה‪.‬‬

‫‪ )4‬פגשנו את עוזר המנכ"ל הוותיק‪.‬‬

‫‪ )5‬עיניהן של הילדות שהיו חלשות מאוד‪ ,‬נעצמו‪.‬‬

‫‪ )6‬צפינו בטלסקופ בירחיהם של כוכבי הלכת אשר הסתובבו על צירם‪.‬‬

‫‪ )7‬הוחרמו כל אקדחי השוטרים המעשנים‪.‬‬

‫‪ )8‬ביום חמישי תתקיים חתונת השחקנית היפה‪.‬‬

‫‪ )9‬נכדת הניצולה שכתבה את העדות‪ ,‬הצטלמה לסרטו של שפילברג‪.‬‬

‫‪ )10‬האזנו להרצאת המנהלת הידועה‪.‬‬

‫‪141‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית בגלל מאזכרים‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫מאזכר‪ :‬כינוי לא מפורש למילה שהוזכרה כבר במשפט‪.‬‬
‫הברווז שט במים ופתאום הוא נעלם‪.‬‬
‫מאזכר נמצא גם במילים כמו‪ :‬שלו‪ ,‬אצלם‪ ,‬חולצתה‪ ,‬ידיו‪.‬‬

‫חוקי הדו‪-‬משמעות בגלל מאזכרים‪:‬‬


‫‪ )1‬לפעמים לא ברור לאיזה משמות העצם שהוזכרו במשפט מתייחס המאזכר‪ .‬מרים‬
‫הגיע אל המנהלת כדי לדבר על הבת שלה‪.‬‬

‫‪ )2‬על מנת להפוך את המשפט לחד‪-‬משמעי נהפוך את המאזכרים למילים מפורשות‪.‬‬


‫מרים הגיע אל המנהלת כדי לדבר על הבת של מרים‪.‬‬
‫מרים הגיעה אל המנהלת כדי לדבר על הבת של המנהלת‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם משפטים דו‪-‬משמעיים‪ .‬העתיקו מכל משפט את החלק שיוצר דו‪-‬משמעות‬
‫וכתבו את המשפט מחדש בשתי צורות חד‪-‬משמעיות‪.‬‬

‫‪ )1‬החתול רדף אחרי העכבר והוא נכנס מתחת לשולחן‪.‬‬

‫‪ )2‬ראש העיר סיפר לסגנו שהוא עומד לייצג את העיר בצרפת‪.‬‬

‫‪ )3‬נהג האוטובוס חבש כובע אדום בוהק‪ ,‬וכולם הסתכלו עליו‪.‬‬

‫‪ )4‬מנהלת בית הספר גערה במורה הוותיקה בשל אופייה הקשה‪.‬‬

‫‪ )5‬מנתחי המוח שוחחו עם הקרדיולוגים שעות ארוכות‪ ,‬והדבר הביא אותם לחשוב‬
‫על הניתוח מכיוונים חדשים לחלוטין‪.‬‬

‫‪ )6‬נחום סיפר לילדו סיפור ארוך מאוד עד שהוא נרדם‪.‬‬

‫‪ )7‬סגניתה של המנתחת ומחליפתה נכחו בניתוח‪.‬‬

‫‪142‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )8‬הספרנית תפתח את הספרייה בשעה שש בערב‪ ,‬ואז אלך אליה‪.‬‬

‫‪ )9‬נועם החליף טיטול לאחיו הקטן והשאיר אותו בחדר‪.‬‬

‫‪ )10‬מדריכת הטיולים קראה לשמרית הצידה לאחר שהיא צעקה עליה‪.‬‬

‫דו‪-‬משמעות תחבירית במילות היחס‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫מילות היחס‪ :‬מילים קטנות המחברות את מילות המשפט זו לזו בדרך הנכונה‪:‬‬
‫את‪ ,‬על‪ ,‬ב‪ ,...‬כ‪ ,...‬ל‪ ,...‬מ‪ ,...‬עם‪ ,...‬אחרי‪...‬‬

‫חוקי הדו‪-‬משמעות במילות היחס‪:‬‬


‫מילות היחס עלולות ליצור שני סוגים של דו‪-‬משמעות‪:‬‬
‫לא ברור לאיזו מילה במשפט מילת היחס מתקשרת‪.‬‬
‫מילת היחס עצמה עשוייה להתפרש בשני אופנים‪.‬‬
‫כאשר מופיעה מילת יחס במשפט‪ ,‬לא תמיד ברור האם היא משלימה את שם העצם‬
‫שלפניה או את הפועל‪.‬‬
‫נסענו אל הזקן מתל אביב‪.‬‬
‫על מנת להפוך את המשפט לחד‪-‬משמעי ניתן להרחיק או לקרב את המילים הבעייתיות זו‬
‫לזו באמצעות חלק ייחוד‪ :‬הזקן מתל אביב – נסענו אליו‪ .‬הזקן – נסענו אליו מתל אביב‪.‬‬

‫דרך נוספת להבהיר שמדובר במשלים פועל היא להזיז את אחת המילים למקום אחר‬
‫במשפט‪ :‬נסענו מתל אביב אל הזקן‪.‬‬

‫דרך נוספת להבהיר שהמילה היא משלימת שם היא להוסיף לפניה את המילה "אשר"‪.‬‬
‫נסענו אל הזקן אשר מתל אביב‪.‬‬
‫יש מילות יחס שנושאות שתי משמעויות אפשריות‪ :‬חשבתי על הסוס‪.‬‬
‫כאשר מילת היחס יכולה להתפרש בשני אופנים‪ ,‬נמיר אותה במילה מקבילה שיש לה‬
‫משמעות אחת בלבד‪ :‬חשבתי על אודות הסוס‪ .‬חשבתי על גבי הסוס‪.‬‬

‫‪143‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם משפטים דו‪-‬משמעיים‪:‬‬
‫א‪ .‬העתיקו מכל משפט את החלק שיוצר דו‪-‬משמעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תחמו את החלק שיוצר דו‪-‬משמעות בשני אופנים על‪-‬פי כל אחת מהמשמעויות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתבו שני משפטים חד‪-‬משמעיים שכל אחד מהם יביע את אחת‬
‫המשמעויות של המשפט‪.‬‬

‫‪ )1‬יש לשמור על הכסף בתיק‪.‬‬

‫‪ )2‬הם שמעו על השערורייה בלשכה‪.‬‬

‫‪ )3‬השר אסר את ההפגנות למען הפליטים‪.‬‬

‫‪ )4‬הם שוחחו על המרפסת‪.‬‬

‫‪ )5‬הרופא המליץ לי על תרגילי התעמלות שונים לאחר הארוחה‪.‬‬

‫‪ )6‬במלחמת יום הכיפורים נלחם צה"ל בסוריה‪.‬‬

‫‪ )7‬אתמול הגיעה דודתי מחדרה‪.‬‬

‫‪ )8‬אחד הילדים העיד במשפט נגד אמו‪.‬‬

‫‪ )9‬ההתנגדות לדעתו הייתה קשה‪.‬‬

‫‪ )10‬ניצה אוכלת מזון ללא מלח‪.‬‬

‫‪144‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דו‪-‬משמעות תחבירית – סיכום‪:‬‬

‫עיקר הפתרון‬ ‫הבעיה‬ ‫הגורם לדו‪-‬משמעות‬

‫יש להמיר לפועל‪.‬‬ ‫שם פועל‪/‬‬


‫לא ברור מי נושא המשפט‪.‬‬
‫שם פעולה‬

‫יש להרחיק בין חלקי‬ ‫לא ברור אם המשך‬


‫צירוף הסמיכות‪.‬‬ ‫המשפט מתייחס לסומך או‬ ‫צירוף סמיכות‬
‫לנסמך‪.‬‬
‫יש להחליף את המאזכר‬ ‫לא ברור לאיזו מילה‬ ‫מאזכר‬
‫בביטוי מפורש‪.‬‬ ‫מתייחס המאזכר‪.‬‬
‫יש להפוך את הביטוי‬ ‫לא ברור אם מילת היחס‬
‫הבעייתי או חלק ממנו‬ ‫מילת יחס‬
‫לחלק ייחוד‪.‬‬ ‫מחברת לשם או לפועל‪.‬‬

‫‪145‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם משפטים דו‪-‬משמעיים‪.‬‬
‫העתיקו מכל משפט את החלק שיוצר דו‪-‬משמעות וכתבו את המשפט מחדש בשתי‬
‫צורות חד‪-‬משמעיות‪.‬‬

‫‪ )1‬ראינו את המוכר מהקניון‪.‬‬

‫‪ )2‬מפתח המשרד של שרת בית הספר אבד‪.‬‬

‫‪ )3‬שרית אמרה למורה שלה שהיא ישרה‪.‬‬

‫‪ )4‬מנהל הלשכה לא היה יעיל כקודמו‪.‬‬

‫‪ )5‬עוזרי המאמנים שביקשו להתפטר‪ ,‬נפגשו עם שרת התרבות והספורט‪.‬‬

‫‪ )6‬הכשלים שהתגלו בלחימה בסוריה מחייבים שינוי אסטרטגיה‪.‬‬

‫‪ )7‬שר האוצר דיבר בדיון על קיצוץ השכר‪.‬‬

‫‪ )8‬דניאלה ויתרה על עוד שנה של לימודים בתיכון לטובת הבגרות‪.‬‬

‫‪ )9‬נבחן פתרון לסוגיה זו‪.‬‬

‫‪ )10‬קיימנו את הטקס בשביל הנופלים‪.‬‬

‫‪ )11‬לכי לקחת את החבילה מהדואר‪.‬‬

‫‪ )12‬אינך רוצה לפגוש בפינת רחוב חשוכה את עכברי הניסיונות האכזריים‪.‬‬

‫‪ )13‬מדיניות הממשלה הנבחרת היא להבליג ככל הניתן‪.‬‬

‫‪ )14‬נסיך זימבבווה מתעקש להביא לארמון חמישה פילים‪.‬‬

‫‪ )15‬המורים הדגישו את כללי הבטיחות בטיול‪.‬‬

‫‪146‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )16‬בן גוריון עבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר‪ ,‬וזה יצר רעש סביבו בכל העיתונים‪.‬‬

‫‪ )17‬יש כאן גדרות מאבנים שנמצאות בשימוש כבר מאות שנים‪.‬‬

‫‪ )18‬רכישת החברה התעכבה בשל המשבר בארה"ב‪.‬‬

‫‪ )19‬יו"ר האיחוד הלאומי תקף את השר בדיון סוער על חמשת המבנים בבית אל‪.‬‬

‫‪ )20‬יו"ר האיחוד הלאומי תקף את השר בדיון סוער על חמשת המבנים בבית אל‬
‫(אפשרות נוספת)‪.‬‬

‫‪ )21‬המרדף אחרי האוצר שעדיין לא נגמר‪ ,‬יגרום נזק למאות פתאים‪.‬‬

‫‪ )22‬המרואיין התעלם מן השאלות שהפנה אליו נציג הימין הקיצוני‪.‬‬

‫‪ )23‬אחת החשודות נחקרת בידי השוטרת אלה בן‪-‬חמו והיא מקשה עליה מאוד‪.‬‬

‫‪ )24‬המחקר החדש בוחן את תפקודם של הורים למתבגרים שלא למדו בבית ספר תיכון‪.‬‬

‫‪ )25‬הפצרנו במורה שלנו להשתתף בתכנית‪.‬‬

‫‪ )26‬קיבלנו את ההחלטה על הטיול בתל אביב‪.‬‬

‫‪ )27‬יאיר שתל עץ בט"ו בשבט ואז ירד עליו גשם רב‪.‬‬

‫‪ )28‬דיווחנו למפקח על העלמת מיסים‪.‬‬

‫‪ )29‬הנך מוזמנת לכנס החד‪-‬שנתי המרכזי של חוקרי בבונים נבונים‪.‬‬

‫‪ )30‬בשעה טובה היום הגיעו נהגות המכוניות מארה"ב‪.‬‬

‫‪147‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פרגמטיקה‬
‫פרגמטיקה‪ :‬שימושיהם של המבנים התחביריים השונים‪.‬‬

‫חוקי הפרגמטיקה (הבולטים מודגשים)‪:‬‬

‫דוגמה‬ ‫תפקיד‬ ‫מבנה תחבירי‬


‫אורי לא אכל תפוח‪.‬‬ ‫‪-‬מבליט את הנושא בכל‬ ‫רצף של‬
‫אורי לא אכל תפוז‪.‬‬ ‫משפט‪.‬‬ ‫משפטים‬
‫אורי בכלל אינו אוהב פירות‪.‬‬ ‫‪-‬מדגיש את המסר‪.‬‬ ‫פשוטים‬
‫‪-‬יוצרים מסר לכיד ומקושר‪ .‬אורי לא אכל תפוח וגם בתפוז לא‬
‫‪-‬מאפשרים לדחוס מידע רב נגע‪ ,‬כי הוא בכלל אינו אוהב‬ ‫משפט מורכב‬
‫ומשפט איחוי‬
‫פירות‪.‬‬ ‫במשפט אחד‪.‬‬
‫באמצעות משפטי איחוי ניתן הרוח הצליפה‪ ,‬הגשם שטף‪ ,‬ובבית‬
‫לבטא ניגוד וכן ליצור מקצב‪ .‬היה חם ונעים‪.‬‬ ‫משפט איחוי‬
‫ישנו במלון עלוב‪ ,‬מחניק‪ ,‬מלוכלך‬ ‫יוצר חזרות בטקסט וכך‬
‫חלק כולל‬
‫ומטונף‪.‬‬ ‫מעצים ומדגיש את המסר‪.‬‬
‫הסיפור הזה הוא לא עצוב אלא‬ ‫חלק כולל לא‪ ...‬מדגיש את המסר‪.‬‬
‫מצחיק‪.‬‬ ‫אלא‪...‬‬
‫שם דגש על אחד החלקים‬
‫גנב – סופו לתלייה‪.‬‬ ‫במשפט‪ ,‬שבאופן טבעי לא‬ ‫חלק ייחוד‬
‫היה מודגש כל כך‪.‬‬
‫שינוי סדר המשפט עשוי‬ ‫שינוי סדר‬
‫להביא להדגשה של המילים על כך עדיין לא דיברנו בינינו‪.‬‬ ‫המילים‬
‫המופיעות בהתחלת המשפט‪.‬‬ ‫במשפט‬
‫מביע את עמדתו של הכותב‬
‫ביחס לנושא הנידון (ספק או לשמחתי‪ ,‬בישראל קיים מגוון גדול‬
‫מאוד של נמלים‪.‬‬
‫ודאות‪ ,‬רגשות‪ ,‬מקור המידע)‬
‫הסגר‬
‫פעמים רבות משתמשים‬
‫השר‪ ,‬כמה צפוי‪ ,‬ישן באותו הזמן‪.‬‬ ‫בהסגר לציון פליאה או‬
‫אירוניה‪.‬‬
‫למדתי אצל ז'קי קרנפי הגאון‪,‬‬ ‫משמשים להוספת מידע‬
‫הפרופסור המפוזר ביותר עלי‬ ‫לוואי ותמורה‬
‫אדמות‪.‬‬ ‫הטקסט‪.‬‬ ‫לגבי‬ ‫ופירוט‬
‫יש חומצות שומן שדווקא חסרות‬ ‫בתמורה משתמשים גם‬ ‫תמורה‬
‫להוספת אמינות או להדגמה‪ .‬לגוף‪ ,‬למשל אומגה ‪.3‬‬

‫‪148‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫אמרו לנו להתייצב כאן היום‪.‬‬ ‫במבנים סתמיים משתמשים‬
‫כאשר רוצים להדגיש את‬
‫נאמר לנו שעלינו להתייצב כאן‬ ‫הפעולה אך להשמיט את מי‬
‫היום‪.‬‬ ‫נושא סתמי‪/‬‬
‫שביצע אותה‪.‬‬ ‫פסוקית נושא‬
‫במבנים סתמיים משתמשים‬
‫אם שותים – לא נוהגים‪.‬‬ ‫גם למתן תוקף כללי‪.‬‬
‫פועל פעיל מתאר באופן‬
‫הברור ביותר מה בדיוק‬
‫גרשון אכל את התפוח‪.‬‬ ‫התרחש‪ .‬הוא תורם לבהירות‬ ‫פועל פעיל‬
‫ומונע עמימות‪.‬‬
‫בצורות אלו משתמשים‬
‫כדאי שהתפוח ייאכל‪.‬‬ ‫פועל סביל ‪/‬‬
‫כדאי לאכול את התפוח‪.‬‬ ‫כאשר רוצים להדגיש את‬ ‫שם פועל ‪ /‬שם‬
‫הפעולה אך להשמיט את מי‬
‫אכילת התפוח מומלצת‪.‬‬ ‫שביצע אותה‪.‬‬ ‫פעולה‬

‫תוזל עלות התחבורה הציבורית!‬ ‫בפועל סביל משתמשים גם‬ ‫פועל סביל‬
‫למתן תוקף כללי ולהדגשה‪.‬‬
‫‪-‬מקנה לטקסט אמינות‬
‫ראש הממשלה אמר‪" :‬אאשר את‬ ‫ואובייקטיביות‪.‬‬
‫‪-‬יוצר קירבה בין הכותב‬ ‫דיבור ישיר‬
‫מתווה הגז"‪.‬‬ ‫לנמענים‪ ,‬כאילו הדברים‬
‫נאמרים כאן ועכשיו‪.‬‬
‫משמשים בעיקר בטקסטים‬
‫העורב הוא עוף גדול בסדרת‬ ‫מידעיים ועיוניים המתארים‬ ‫משפטים ללא‬
‫ציפורי השיר‪.‬‬ ‫עובדות‪ ,‬למשל ערכים‬ ‫פועל‬
‫אנציקלופדיים ומחקרים‪.‬‬
‫משמשים להצגת משפטים‬
‫אסור להעיר את הדוב‪.‬‬ ‫כאמיתות מוחלטות שאין‬ ‫משפטים‬
‫מודליים‬
‫לערער עליהן‪.‬‬
‫מציינים עובדות שנכונות‬
‫העישון מזיק לבריאות‪.‬‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫זמן הווה‬
‫משמש לציון איומים‬ ‫קשר לוגי של‬
‫אם תתנהגי יפה‪ ,‬תקבלי סוכרייה‪.‬‬
‫והבטחות‪.‬‬ ‫תנאי‬
‫משמש לציון מורכבות‪,‬‬ ‫קשר לוגי של‬
‫תקבלי סוכריה על אף שלא‬ ‫כשרוצים לומר משהו אך גם‬ ‫ויתור‬
‫התנהגת יפה‪.‬‬
‫להסתייג ממנו‪.‬‬ ‫והסתייגות‬

‫‪149‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬

‫לפניכם משפטים‪ .‬בכל משפט הכותב משתמש במבנה מסוים כדי להשיג מטרה מסוימת‪.‬‬
‫ציינו את המבנה ואת המטרה שהוא מבקש להשיג לה בכל משפט‪.‬‬

‫‪ )1‬אתה יצרת את הבעיה‪ .‬אתה סובל ממנה‪ .‬אתה תפתור אותה‪.‬‬

‫‪ )2‬העוני – משפחות רבות בישראל סובלות ממנו‪.‬‬

‫‪ )3‬מנהל בית הספר הבטיח‪" :‬לא יהיו כאן עוד העתקות"‪.‬‬

‫‪ )4‬למזלנו‪ ,‬העונה כעת היא עונת הסתיו‪.‬‬

‫‪ )5‬גלי היא ילדתי הקטנה‪ ,‬היקרה‪ ,‬האהובה‪.‬‬

‫‪ )6‬יש לשנות את שיטת הממשל בישראל‪.‬‬

‫‪ )7‬נודע לנו כי תקרת המס באזורנו הועלתה‪.‬‬

‫‪ )8‬ירון זליכה‪ ,‬החשב הכללי לשעבר‪ ,‬רואיין במסגרת התכנית "מגש הכסף"‪,‬‬
‫תכנית שתיארה באופן ברור וחד מאפיינים מסוימים של הכלכלה הישראלית‪.‬‬

‫‪ )9‬מי שמצביע‪ ,‬משפיע‪( .‬סיסמה במסע הסברה לעידוד הציבור להשתתף בבחירות לכנסת)‪.‬‬

‫‪ )10‬הולכים על ארץ נקייה‪( .‬מתוך פרסומת של המשרד להגנת הסביבה)‬

‫‪ )11‬יוזל הקוטג'‪.‬‬

‫‪ )12‬באירוע בוצע ירי לעבר דמויות חשודות‪.‬‬

‫‪150‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגילים לסיכום‪:‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפט הלקוח מתשדיר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪:‬‬
‫"חושבים חיים"‪.‬‬
‫א‪ .‬המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית תנאי‪.‬‬
‫ב‪ .‬המירו את המשפט למשפט מורכב בעל פסוקית נושא‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדוע לדעתכם השתמשו הפרסומאים בניסוח המקורי‪ ,‬ולא בניסוחים‬
‫שהצעתם בסעיפים א ו‪-‬ב?‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם מודעה משנות ה‪ 70-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫קראו אותה וענו על השאלות שאחריה‪.‬‬

‫המלצות לכביסה‬
‫‪ .I‬הפרידי בין סוגי הכבסים‪ :‬בגדים לבנים‪ ,‬בגדים צבעוניים‪ ,‬מגבות וכלי מיטה‪.‬‬
‫‪ .II‬בדקי אם נותרו חפצים בכיסי הבגדים‪.‬‬
‫‪ .III‬הקפידי לכבס על‪-‬פי הוראות היצרן המופיעות בתווית שעל הבגד‪.‬‬

‫קבעו מהו סוגו התחבירי של כל משפט‪.‬‬ ‫א‪.‬‬


‫מהו תפקידו התחבירי של החלק המסומן בקו תחתי במשפט ‪?I‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו תפקידו התחבירי של החלק המסומן בקו תחתי במשפט ‪?III‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המודעה שפורסמה לפני כמה עשרות שנים פנתה לנשים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בימינו נהוג לנקוט לשון שוויונית‪.‬‬
‫‪ .1‬המירו את הכותרת של המודעה ואת משפט ‪ I‬למשפט אחד הפונה‬
‫לנשים ולגברים כאחד‪.‬‬
‫‪ .2‬המירו את משפט ‪ II‬למשפט הפונה לנשים ולגברים כאחד‪ ,‬בדרך שונה‬
‫מזו שבה השתמשתם בסעיף ‪.I‬‬

‫‪151‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם שני משפטים המבוססים על פסק הדין של בית המשפט העליון שהרשיע את‬
‫כרמלה בוחבוט בהרג בעלה לאחר שהוא התעלל בה במשך שנים‪.‬‬
‫קראו את המשפטים וענו על השאלות שאחריהם‪.‬‬
‫‪ )1‬השופט יעקב קדמי כתב‪" :‬כרמלה בוחבוט גרמה למותו של בעלה ב‪ 31-‬כדורים‬
‫בגלילון כשירתה בו מטווח קרוב בתוך ביתם"‪.‬‬

‫‪ )2‬בפסק הדין של השופטת דליה דורנר נכתב‪" :‬בעלה של כרמלה בוחבוט נורה על‬
‫ידה לאחר שהתעלל בה התעללות קשה במשך שנים רבות"‪.‬‬

‫מהו הסוג התחבירי של שני המשפטים?‬ ‫א‪.‬‬


‫מהו התפקיד התחבירי של הציטוט בכל אחד מהמשפטים?‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את הציטוט שבמשפט ‪ I‬למשפט פשוט‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את הציטוט שבמשפט ‪ II‬למשפט איחוי בקשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫סטודנטית למשפטים רוצה לכתוב פסקת השוואה בין ניסוחיהם של שני השופטים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫באיזו מילת קישור תמליצו לה להשתמש כדי לקשר ביניהם?‬
‫כל אחד מהשופטים בחר לנסח את דבריו בצורה שונה מבחינה לשונית‪ .‬התמקדו‬ ‫ו‪.‬‬
‫בציטוטים מדבריהם של כל אחד מהשופטים‪ ,‬וציינו מהו ההבדל מבחינת המבנה‬
‫התחבירי בין הציטוטים‪.‬‬
‫לאור השוני במבנה התחבירי שציינתם בתשובתכם לסעיף ו‪ ,‬שערו מי מהשופטים‬ ‫ז‪.‬‬
‫החמיר בעונשה של כרמלה בוחבוט‪ ,‬ונמקו את השערתכם‪.‬‬

‫‪152‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם שש סיסמאות בחירות של מפלגות שונות במערכות בחירות שנערכו בישראל‪.‬‬
‫בסוגריים צוין שם המפלגה שהשתמשה בסיסמה‪.‬‬
‫נתניהו‪ :‬עושים שלום בטוח‪( .‬הליכוד)‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫נלחמים בטרור‪ .‬מנצחים את העוני‪( .‬העבודה)‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫הבית היהודי ‪ -‬מפסיקים להתנצל‪( .‬הבית היהודי)‪.‬‬ ‫‪.III‬‬
‫מחזירים עטרה ליושנה‪( .‬ש"ס)‪.‬‬ ‫‪.IV‬‬
‫שמאלנים הביתה! (מרצ)‪.‬‬ ‫‪.V‬‬
‫חייבים שינוי בממשלה‪( .‬מפלגת שינוי)‪.‬‬ ‫‪.VI‬‬
‫חמש מהסיסמאות הללו הן מאותו סוג תחבירי‪ ,‬ואחת מהן היא מסוג‬ ‫א‪.‬‬
‫תחבירי אחר‪ .‬ציינו את סוג המשפט המשותף לחמש מהסיסמאות‪.‬‬
‫ציינו את מספרה של הסיסמה יוצאת הדופן‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מדוע לדעתכם מרבים להשתמש בתעמולת בחירות בסוג המשפט שציינתם‬ ‫ג‪.‬‬
‫בסעיף א?‬
‫סיסמה ‪ I‬היא דו‪-‬משמעית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .1‬ציינו את המילה שיוצרת את הדו‪-‬משמעות‪.‬‬
‫‪ .2‬נתחו את המילה שציינתם בסעיף הקודם בשתי דרכים שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬נסחו את סיסמה ‪ I‬בשתי דרכים שונות‪ ,‬שכל אחת מהן תביע‬
‫משמעות אחת בלבד‪.‬‬
‫המירו את סיסמה ‪ I‬למשפט מורכב בעל פסוקית תנאי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫מה התפקיד התחבירי של המילה "שמאלנים" בסיסמה ‪?V‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫המירו את סיסמה ‪ V‬למשפט מורכב בעל פסוקית נושא‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫את סיסמה ‪ II‬היה ניתן לנסח כמשפט איחוי‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫מדוע לדעתכם לא בחרו המנסחים בניסוח כמשפט איחוי?‬
‫נסחו את סיסמה ‪ IV‬כמשפט סביל‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫לפניכם סיסמת בחירות נוספת של מפלגת הליכוד‪:‬‬ ‫י‪.‬‬
‫להחזיר את הביטחון‪.‬‬
‫נסחו אותה כמשפט במבנה תחבירי שבו לא מצוין עושה הפעולה‪.‬‬

‫‪153‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם רשימת הוראות לנוסעים במעלית‪.‬‬

‫אין כניסה לילדים למטה מגיל ‪ 14‬אלא בליווי מבוגרים‪.‬‬ ‫‪.I‬‬


‫הסעת אנשים או משאות מעל לעומס הרשום אסורות בהחלט‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫אם אין אפשרות לצאת מהתא‪ ,‬לחצו על לחצן האזעקה‪.‬‬ ‫‪.III‬‬
‫להתקשרות עם מוקד חרום יש ללחוץ על לחצן האזעקה במשך ‪ 5‬שניות רצופות‪.‬‬ ‫‪.IV‬‬
‫בשעת שריפה אין להשתמש במעלית‪.‬‬ ‫‪.V‬‬
‫בשעת תקלה במעלית עליכם להתקשר לטלפון שירות שמספרו‪.1800500800 :‬‬ ‫‪.VI‬‬

‫מהו סוגו של משפט ‪?I‬‬ ‫א‪.‬‬


‫נסחו את משפט ‪ I‬על דרך החיוב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫איזה יתרון יש בניסוח משפט ‪ I‬באופן שבו הוא נוסח על פני הניסוח שהצעתם?‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את משפט ‪ I‬למשפט מורכב בעל קשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫המירו את משפט ‪ III‬למשפט פשוט‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫ברשימה יש מספר משפטים בעלי נשוא מודלי‪ .‬כתבו את מספריהם של‬ ‫ו‪.‬‬
‫המשפטים האלה‪.‬‬
‫חשבו מהי הסיבה שברשימה זו יש מספר משפטים בעלי נשוא מודלי‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫נסחו את אחד המשפטים שלא סימנתם בסעיף ו כך שיהיה בו נשוא מודלי‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫אחד המשפטים ברשימה אינו תקין‪ .‬מצאו אותו ותקנו את השיבוש שבו‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫‪154‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם קטע שלקוח מהערך "תיקון ליל שבועות" בוויקיפדיה‪ ,‬ובו ארבעה משפטים‬
‫המסומנים בספרות (‪ )I‬עד (‪ .)IV‬קראו אותו וענו על הסעיפים שאחריו‪.‬‬

‫(‪ )I‬תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות הכולל התחלות‬
‫וסיומים של פרקי התורה‪ )II( .‬על פי המסורת‪ ,‬התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר חג‬
‫השבועות‪ ,‬והלימוד הוא ההכנה ליום מתן התורה‪ )III( .‬לימוד התורה בלילה שלפני מתן‬
‫תורה מתקן את חטאם של בני ישראל‪ )IV( .‬על פי האגדה‪ ,‬בני ישראל ישנו עד מאוחר‬
‫ביום מתן תורה‪ ,‬וה' נאלץ להעיר אותם בקולות וברקים‪.‬‬

‫העתיקו את המשפטים ‪ I‬עד ‪ IV‬למחברתכם‪ ,‬וציינו ליד כל מספר את‬ ‫א‪.‬‬


‫הסוג התחבירי של כל משפט‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב או איחוי (מחובר)‪.‬‬
‫אם המשפט מורכב ‪ -‬תחמו את הפסוקית‪/‬פסוקיות‪ ,‬וציינו את‬
‫תפקידה‪/‬תפקידן התחבירי‪ .‬אם המשפט הוא משפט איחוי (מחובר) ‪-‬‬
‫תחמו את איבריו‪.‬‬
‫העתיקו מן הקטע חלק כולל אחד‪ ,‬וציינו את תפקידו התחבירי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה התפקיד התחבירי המשותף למילים המסומנות בקו‬ ‫ג‪.‬‬
‫במשפטים ‪ II‬ו‪?IV-‬‬
‫נסחו את משפט ‪ IV‬כמשפט מורכב‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪155‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם שני משפטים הלקוחים ממודעת פרסומת‪:‬‬
‫פתור את החידה שבתחתית המודעה‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬זכה בטיסה לארצות הברית‪.‬‬
‫מה סוגו של כל משפט (פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב)?‬ ‫א‪.‬‬
‫המירו את שני המשפטים למשפט פשוט אחד בעל קשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את שני המשפטים למשפט מורכב אחד בעל קשר לוגי של תנאי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם ניתן להשתמש באותה מילת שעבוד שבה השתמשתם בסעיף ג אם זמנם של‬ ‫ד‪.‬‬
‫הפעלים במשפטים ‪ I‬ו‪ II-‬יהיה זמן עבר? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫המירו את שני המשפטים למשפט איחוי אחד שכל אחד מאיבריו יהיה בעל‬ ‫ה‪.‬‬
‫נושא סתמי‪.‬‬
‫מה היתרון הרטורי של הניסוח שכתבתם בתשובה לסעיף ה על פני הניסוח‬ ‫ו‪.‬‬
‫המקורי של מודעת הפרסומת?‬

‫תרגיל ‪:8‬‬
‫לפניכם ‪ 5‬משפטים‪ .‬קראו אותם‪ ,‬וענו על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬
‫עורכי דין מרבים להביא ציטוטים מפסקי דין‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫בעבר פסקי הדין הודפסו בספרים‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬עורכי הדין נאלצו להקליד בעצמם את הציטוטים מפסקי דין‪.‬‬
‫‪ .IV‬כיום פסקי הדין מפורסמים באתרי אינטרנט שונים‪.‬‬
‫עורכי הדין נדרשים לשתי פעולות‪" ,‬העתק" ו"הדבק"‪ ,‬כדי לצטט מפסקי דין‪.‬‬ ‫‪.V‬‬
‫העתיקו מאחד המשפטים חלק כולל‪ ,‬וציינו את תפקידו התחבירי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מה תפקידן התחבירי של המילים המסומנות בקו במשפט ‪?I‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצאו באחד המשפטים צמד מילים נוסף בעל תפקיד תחבירי זהה לזה‬ ‫ג‪.‬‬
‫שציינתם בתשובה לסעיף ב‪.‬‬
‫האם תפקידן התחבירי של המילים המסומנות בקו במשפט ‪ III‬זהה‬ ‫ד‪.‬‬
‫לתפקידן התחבירי של אותן מילים המסומנות בקו במשפט ‪?V‬‬
‫אם כן‪ ,‬ציינו את התפקיד המשותף למילים בשני המשפטים‪ .‬אם לא‪ ,‬ציינו‬
‫את תפקידן של המילים בכל אחד מהמשפטים‪.‬‬
‫כתבו את שני המשפטים ‪ II‬ו‪ III-‬במשפט מורכב בעל קשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫נסחו את המשפטים ‪ II‬עד ‪ V‬במשפט איחוי בעל קשר של השוואה או עימות‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪156‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫לפניכם שני משפטים‪:‬‬
‫ספרים זה סטימצקי (מתוך פרסומת)‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬זה כדאי‪.‬‬
‫מה ההבדל בתפקידה התחבירי של המילה "זה" בשני המשפטים?‬ ‫א‪.‬‬
‫המירו את משפט ‪ I‬למשפט בעל נושא סתמי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את משפט ‪ I‬למשפט בעל פסוקית נושא‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מדוע בלשון הפרסומות מרבים להשתמש במשפטים כמו המשפט שניסחתם‬ ‫ד‪.‬‬
‫בתשובה לסעיף ב?‬

‫תרגיל ‪:10‬‬
‫לפניכם שני משפטים‪:‬‬
‫האופוזיציה‪ :‬ראש הממשלה מפחד‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬ראש הממשלה‪ :‬אני לא מפחד‪.‬‬
‫מהו הסוג התחבירי של שני המשפטים?‬ ‫א‪.‬‬
‫המירו את משפט ‪ I‬למשפט פשוט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את משפט ‪ II‬למשפט מורכב בדיבור עקיף‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מה היתרון בניסוח משפט ‪ II‬כפי שנוסח במקור על פני הניסוח שכתבתם‬ ‫ד‪.‬‬
‫בתשובה לסעיף ג?‬
‫המירו את שני המשפטים למשפט אחד בעל קשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫באחד המשפטים יש שגיאת תקינות‪ .‬תקנו אותה והסבירו את התיקון‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪157‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:11‬‬
‫לפניכם שני משפטים שהופיעו במהדורת חדשות‪:‬‬
‫שר החינוך‪ :‬מורים ותלמידים יקרים‪ ,‬אני גאה בכם!‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬מדברי שר החינוך בטקס פתיחת שנת הלימודים בבית הספר "בגין" בנתניה‬
‫הביא כתבנו אור לוי‪.‬‬
‫מהו הסוג התחבירי של כל אחד משני המשפטים? אם המשפט מורכב‪ ,‬ציינו‬ ‫א‪.‬‬
‫את תפקיד הפסוקית שבו‪.‬‬
‫באחד המשפטים יש חלק כולל‪ .‬העתיקו אותו וציינו מה תפקידו התחבירי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שנו את המשפט בעל החלק הכולל‪ ,‬כך שהחלק הכולל יהיה בעל תפקיד‬ ‫ג‪.‬‬
‫תחבירי של מושא‪.‬‬
‫המירו את החלק הכולל שציינתם בסעיף ב בצירוף סמיכות שהסומך שלו‬ ‫ד‪.‬‬
‫הוא "בית הספר"‪.‬‬
‫לפניכם חלק ממשפט ‪:I‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .1‬מדוע לא ניתן לנתח משפט זה כמשפט ייחוד? הסבירו תוך שימוש‬
‫במונחים תחביריים‪.‬‬
‫‪ .2‬המירו את המשפט הזה למשפט ייחוד‪.‬‬
‫‪ .3‬קבעו את תפקיד חלק הייחוד במשפט שניסחתם‪.‬‬
‫המירו את שני המשפטים למשפט מורכב אחד‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫תרגיל ‪:12‬‬
‫לפניכם שני משפטים‪ .‬קראו אותם וענו על השאלות שאחריהם‪.‬‬
‫הזול הוא יקר‪ ,‬והיקר הוא זול‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬זיל הזול סופו יוקר גדול‪.‬‬
‫שני המשפטים מביעים מסר דומה אך סוגם התחבירי שונה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו סוגו התחבירי של כל משפט?‬
‫לשם מה משמש המבנה התחבירי שבמשפט ‪?II‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפניכם חלק ממשפט ‪ :I‬הזול הוא יקר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫נסחו חלק זה במבנה תחבירי אחר שמשיג את המטרה שציינתם בתשובה‬
‫לסעיף ב‪.‬‬
‫מה התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו בשני המשפטים?‬ ‫ד‪.‬‬
‫הוסיפו למשפט ‪ II‬הסגר‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪158‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:13‬‬
‫לפניכם שלושה משפטים‪ .‬קראו אותם וענו על השאלות שאחריהם‪.‬‬
‫דובר המשטרה מסר‪" :‬המשטרה עושה לילות כימים כדי לאתר את החשוד בשוד"‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫לדעתו של מפכ"ל המשטרה‪ ,‬החשוד בשוד יימצא בתוך מספר שעות‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ .III‬סניף בנק הפועלים בתל‪-‬אביב נשדד‪.‬‬
‫כל אחד מהמשפטים ‪ I‬ו‪ II-‬מבטא מבנה תחבירי למסירת דברים בשם אומרם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו הסוג התחבירי של משפט ‪?I‬‬
‫‪ .2‬מהו הסוג התחבירי של משפט ‪?II‬‬
‫‪ .3‬מהו היתרון במסירת דברים בשם אומרם במבנה תחבירי כמו במשפט ‪?I‬‬
‫‪ .4‬מה התפקיד של החלק המציין את הדובר בכל אחד מהמשפטים ‪ I‬ו‪?II-‬‬
‫‪ .5‬המירו את משפט ‪ I‬למשפט במבנה תחבירי זהה לזה של משפט ‪.II‬‬
‫‪ .6‬המירו את משפט ‪ II‬למשפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‪.‬‬
‫מה התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו במשפט ‪?I‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ II‬ו‪ III-‬למשפט פשוט אחד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫המירו את משפטים ‪ II‬ו‪ III-‬למשפט מורכב אחד בעל פסוקית לוואי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫המירו את שלושת המשפטים למשפט אחד מסוג תחבירי כלשהו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫תרגיל ‪:14‬‬
‫לפניכם שני משפטים‪:‬‬
‫ניסינו מספר שיטות לימוד למבחן‪ ,‬למשל האזנה לחומר מוקלט וסיכום החומר בכתב‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫פרופ' סטיוארט‪ ,‬מומחה בעל שם עולמי ללמידה‪ ,‬ביקש לנקוט בדרך שונה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫מצאו במשפט ‪ I‬חלק כולל והעתיקו אותו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ציינו את תפקידו התחבירי של החלק הכולל שהעתקתם בסעיף א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫העתיקו ממשפט ‪ II‬מילים שתפקידן התחבירי זהה לתפקיד שציינתם‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתשובה לסעיף ב‪.‬‬
‫בכל אחד מהמשפטים ‪ I‬ו‪ II-‬משמש התפקיד התחבירי שציינתם בסעיף ב למטרה‬ ‫ד‪.‬‬
‫שונה‪ .‬מה מטרת השימוש בתפקיד זה בכל אחד משני המשפטים?‬
‫במשפט ‪ II‬יש שגיאת תקינות‪ .‬נסחו את המשפט מחדש‪ ,‬כך שהוא יהיה תקין‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫משפט ‪ II‬הוא דו‪-‬משמעי‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ .1‬העתיקו את החלק שיוצר את הדו‪-‬משמעות‪.‬‬
‫‪ .2‬כתבו חלק זה בשתי דרכים שונות‪ ,‬כך שכל אחת מהן תבטא את אחת‬
‫המשמעויות‪.‬‬

‫‪159‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פסוקית מצומצמת‪:‬‬

‫מהי פסוקית מצומצמת?‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫פסוקית מצומצמת‪ :‬כפי שלמדנו‪ ,‬פסוקית נפתחת במילות קישור שונות כגון ש‬
‫וצירופיה‪ ,‬כי‪ ,‬אם ועוד‪ .‬אולם יש סוג נוסף של פסוקית שלא הזכרנו עד כה מפני שכדי‬
‫להבין אותו נדרש ידע קודם‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬כל שם פועל המופיע במשפט פותח פסוקית (למעט מקרה ספציפי שעליו נלמד‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫שם פועל‪ :‬להמשיך‪ ,‬לזרום‪ ,‬להתקרב‪ ,‬ללכת‪...‬‬
‫בפסוקית כזאת אין נושא ברור‪ ,‬ולכן היא נקראת "פסוקית מצומצמת"‪.‬‬

‫חוקי הפסוקית המצומצמת‪:‬‬


‫‪ )1‬שם הפועל נחשב הנושא וגם הנשוא של הפסוקית המצומצמת‪ .‬אסור לדרוך על‬
‫הדשא‪ .‬לדרוך = נושא‪+‬נשוא‪.‬‬

‫‪ )2‬הפסוקית המצומצמת אינה מסתיימת בפסיק‪ .‬הנסיון להיפרד מהפלסטינים לא‬


‫עלה יפה עד כה‪.‬‬

‫‪ )3‬חוקי הפסוקית המצומצמת זהים לחוקי הפסוקית הרגילה‪ .‬התפקיד התחבירי‬


‫של פסוקית מצומצמת נקבע בדיוק כמו בפסוקית רגילה‪ ,‬וכמו כן תיתכן פסוקית‬
‫רגילה בתוך פסוקית מצומצמת ולהיפך‪.‬‬

‫הבחנה בין פסוקית מצומצמת לנשוא מורחב‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫נשוא מורחב‪ :‬פועל שמשמעותו העיקרית אינה נמצאת בו בלבד‪ ,‬ודרושה לו השלמה‪:‬‬
‫יוסי יכול ללכת הביתה‪ .‬יכול ללכת = נשוא מורחב‪.‬‬

‫‪160‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי ההבחנה בן פסוקית מצומצמת לנשוא מורחב‬
‫‪ )1‬יש רשימה מוגדרת של פעלים‪ ,‬שחייב להצטרף אליהם שם פועל‪ .‬אחרי פעלים‬
‫אלה שם הפועל אינו פותח פסוקית אלא הוא חלק מנשוא מורחב‪.‬‬

‫‪ )2‬פעלים אלה הם בעיקר‪:‬‬


‫א‪ .‬חובה‪ :‬חייב ל‪ ,‬צריך ל‪ ,‬מוכרח ל‪ ,‬נאלץ ל‪ ,‬זקוק ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬יכולת‪ :‬יכול ל‪ ,‬מסוגל ל‪ ,‬עשוי ל‪ ,‬עלול ל‪ ,‬מוכן ל‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאמץ והצלחה‪ :‬מנסה ל‪ ,‬משתדל ל‪ ,‬מתאמץ ל‪ ,‬מעז ל‪ ,‬מקפיד ל‪ ,‬מיטיב ל‪,‬‬
‫מצליח ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬זמן ותדירות‪ :‬עומד ל‪ ,‬הולך ל‪ ,‬עתיד ל‪ ,‬מתחיל ל‪ ,‬מוסיף ל‪ ,‬ממשיך ל‪,‬‬
‫מסיים ל‪ ,‬מקדים ל‪ ,‬ממהר ל‪ ,‬מאחר ל‪ ,‬מתמהמה ל‪ ,‬מרבה ל‪ ,‬ממעט ל‪ ,‬נוהג‬
‫ל‪.‬‬
‫ה‪ .‬הסכמה והתנגדות‪ :‬מסכים‪ ,‬ניאות‪ ,‬מסרב‪ ,‬מתנגד‪.‬‬

‫‪ )3‬כלל זה נוגע רק לשם פועל המופיע לאחר פועל‪ .‬שם פועל המופיע אחרי מילים‬
‫אחרות כגון שמות עצם‪ ,‬מילות קישור או מילים מודליות (כגון יש‪ ,‬אין‪ ,‬אסור‪,‬‬
‫אפשר ועוד) אינו יכול להיות נשוא מורחב‪ ,‬ולכן הוא חייב לפתוח פסוקית‬
‫מצומצמת‪ .‬יכולתנו לחסל את קיני המחבלים אינה מוטלת בספק‪ .‬לחסל את קיני‬
‫המחבלים = פסוקית מצומצמת‪.‬‬

‫המרה בין פסוקית מצומצמת לפסוקית רגילה‬


‫חוקי המרה בין פסוקית מצומצמת לפסוקית רגילה‪:‬‬
‫‪ )1‬פסוקית מצומצמת פותחת בשם פועל‪ .‬פסוקית רגילה פותחת‪ ,‬על פי רוב‪,‬‬
‫ב"ש‪."...‬לכן‪ ,‬נחליף את שם הפועל בש‪+‬פועל‪ .‬אם יידרשו שינויים נוספים‪ ,‬נשנה‬
‫לפי התחושה‪.‬‬

‫‪ )2‬בדרך כלל שם הפועל יוחלף בש‪+‬פועל בעתיד‪ .‬המפקד דרש מחייליו לספר לו את‬
‫פרטי האירוע – המפקד דרש מחייליו שיספרו לו את פרטי האירוע‪.‬‬

‫‪ )3‬אם אתם מרגישים צורך להוסיף גם כינוי גוף (הוא‪ ,‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪ ,)...‬הוסיפו‪.‬‬
‫הדודים שלי קיוו להגיע – הדודים שלי קיוו שהם יגיעו‪.‬‬

‫‪ )4‬המרה מפסוקית רגילה לפסוקית מצומצמת נעשית בדיוק באותה הדרך‪ ,‬רק‬
‫במהופך‪ :‬מסירים את הש' והופכים לשם פועל‪ :‬הנער רץ במהירות כדי שיגיע‬
‫בזמן לאוטובוס – הנער רץ במהירות כדי להגיע בזמן לאוטובוס‪.‬‬

‫‪ )5‬במעבר מפסוקית רגילה למצומצמת אובד המידע על מבצע הפעולה‪.‬‬


‫‪161‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים‪:‬‬
‫א‪ .‬באילו מהמשפטים יש פסוקית מצומצמת? קבעו את תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫ב‪ .‬המירו את הפסוקיות המצומצמות בכל אחד מהמשפטים בפסוקיות רגילות‪.‬‬
‫ג‪ .‬במשפטים שבהם לא הייתה פסוקית מצומצמת‪ ,‬כיצד ינותח שם הפועל?‬

‫‪ )1‬אסור לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪.‬‬

‫‪ )2‬אסרו עלינו לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪.‬‬

‫‪ )3‬לא ידענו על האיסור לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪.‬‬

‫‪ )4‬לא יכולנו לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪.‬‬

‫‪ )5‬כדי לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה עליכם להגיש בקשה מיוחדת‪.‬‬

‫‪ )6‬נשתגע בלי לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪.‬‬

‫‪ )7‬עמדנו לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪ ,‬אך נמנענו מכך‪.‬‬

‫‪ )8‬האזנו למרצה בלי לגלוש במרשתת בשעת ההרצאה‪.‬‬

‫‪162‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫בכל אחד מהמשפטים שלפניכם‪:‬‬
‫א‪ .‬קבעו את סוג המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם המשפט מורכב‪ ,‬תחמו את הפסוקית וקבעו את תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫אם המשפט מחובר (איחוי)‪ ,‬תחמו את האיברים‪.‬‬

‫‪ )1‬לפני שרוכשים מוצר‪ ,‬כדאי לערוך סקר מחירים באמצעות אתרי אינטרנט‪.‬‬

‫‪ )2‬כל מה שתצטרכי לדעת תלמדי במהלך העבודה‪.‬‬

‫‪ )3‬אתם עלולים להיתקל בקשיים בעת הקמתה של העמותה‪ ,‬ולכן היוועצו במומחים‬
‫בכל התחומים‪.‬‬

‫‪ )4‬ביקשו ממני לקנות לכבוד יום ההולדת של ליאור עוגת קצפת‪ ,‬חטיפים‪ ,‬מפיות‬
‫ומאפים‪.‬‬

‫‪ )5‬חובה לתמוך בחוק זה כדי לחזק את האוכלוסיות המוחלשות‪.‬‬

‫‪ )6‬לאחר מספר שנים של המתנה לתרומת כבד התבשרה משפחתו של דניאל על‬
‫מציאת תורם‪ ,‬ואתמול לשמחתנו הושתל הכבד בגופו בהצלחה‪.‬‬

‫‪ )7‬אם את עומדת להירשם ללימודי משפטים‪ ,‬רצוי שתדעי שמציאת עבודה בתחום‬
‫הפכה כמעט בלתי אפשרית‪.‬‬

‫‪ )8‬פה אחד נדחתה ההצעה לפרסם את החלק הסודי בדו"ח מבקר המדינה על המבצע‬
‫הצבאי בעזה‪.‬‬

‫‪ )9‬הם מילאו את בקשתי בלי לפצות את פיהם‪.‬‬

‫‪ )10‬לדאבוני‪ ,‬בשל הטיפולים הקשים אני מרבה לאחר לעבודה ולהיעדר ממנה‪.‬‬

‫‪163‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫המירו את הפסוקיות במשפטים שלפניכם לפסוקית מצומצמת‪:‬‬
‫‪ )1‬עשינו זאת כדי שנזכה בתחרות‪.‬‬

‫‪ )2‬ההצעה שלהם היא שיוכנסו לבתי הספר אמצעים טכנולוגיים חדישים‪.‬‬

‫‪ )3‬כדאי שתכינו מראש את כרטיסי העלייה למטוס כדי שלא תעכבו את המראת המטוס‪.‬‬

‫‪ )4‬ביקשתם שיוגש לכם אוכל צמחוני בלבד‪.‬‬

‫‪ )5‬הרצון שיתגלה הפתרון לתעלומה המריץ אותי‪.‬‬

‫‪ )6‬רצוי שתספרי למפקדים על הבעיה‪.‬‬

‫‪ )7‬כדי שייחקר הגורם למחלה נדרש שייאסף סכום כסף גדול במבצע ההתרמה הקרוב‪.‬‬

‫‪ )8‬לא יכולתי לקבל את ההחלטה שלא אשתתף בטיול המיוחד הזה‪.‬‬

‫‪ )9‬כדאי שתיערכו היטב לקראת הסערה העזה‪.‬‬

‫‪ )10‬העירייה דרשה שיוצב שומר בכל גן ילדים ובכל בית ספר‪.‬‬

‫‪164‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם משפט‪:‬‬
‫הרעיון הוא שמתנדבים ישולבו במערך השיטור העירוני‪.‬‬
‫תחמו את הפסוקית וקבעו את תפקידה התחבירי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נתחו את המילה המסומנת בקו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המירו את הפסוקית שבמשפט המקורי בפסוקית מצומצמת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כיצד תנותח המילה "מתנדבים" במשפט שכתבתם בסעיף ג?‬ ‫ד‪.‬‬
‫לפניכם קביעה‪ :‬כאשר ממירים פסוקית לפסוקית מצומצמת אובד מבצע הפעולה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫האם קביעה זו נכונה גם במקרה הנוכחי? אם לא‪ ,‬הסבירו מדוע היא אינה נכונה‪.‬‬
‫בהמרת המשפט המקורי לפסוקית מצומצמת חל גם שינוי מסביל לפעיל‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫מדוע אין מנוס מכך?‬

‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם משפט‪:‬‬
‫הרופאה ביקשה שאתקשר למשטרה בהקדם‪.‬‬
‫א‪ .‬תחמו את הפסוקית וקבעו את תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫ב‪ .‬המירו את הפסוקית בפסוקית מצומצמת‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשפט שקיבלתם בסעיף ב הוא דו‪-‬משמעי‪.‬‬
‫‪ .1‬איזו משמעות נוספה למשפט המקורי?‬
‫‪ .2‬מדוע ההמרה לפסוקית מצומצמת גרמה לדו‪-‬משמעות?‬

‫‪165‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫המירו כל זוג משפטים במשפט אחד בעל פסוקית מצומצמת‪:‬‬

‫א‪ .‬ניסע לטיול למדבר יהודה‪.‬‬


‫ב‪ .‬רציתי זאת מאוד‪.‬‬

‫א‪ .‬הוא מילא את הפקודות‪.‬‬


‫ב‪ .‬הוא לא התווכח עם המפקדים‪.‬‬

‫א‪ .‬היא לא תלמד למבחן‪.‬‬


‫ב‪ .‬היא לא תצליח במבחן‪.‬‬

‫א‪ .‬אשקם את החברה‪.‬‬


‫ב‪ .‬אני שואף לכך‪.‬‬

‫א‪ .‬תגיע לבית הנשיא‪.‬‬


‫ב‪ .‬תציג אישור כניסה‪.‬‬

‫א‪ .‬נגשים את חלומותיכם‪.‬‬


‫ב‪ .‬אנחנו כאן לשם כך‪.‬‬

‫‪166‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם משפט‪:‬‬
‫אסור שיֵדעו על מטרתו של המבצע הסודי‪.‬‬
‫א‪ .‬תחמו את הפסוקית וקבעו את תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את הנשוא ואת הנושא בפסוקית‪.‬‬
‫ג‪ .‬המירו את הפסוקית לפסוקית מצומצמת‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפניכם קביעה‪ :‬כאשר ממירים פסוקית לפסוקית מצומצמת אובד מבצע‬
‫הפעולה‪ .‬מדוע קביעה זו אינה נכונה במקרה הנוכחי?‬

‫‪167‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פרק ‪4‬‬
‫מערכת הצורות‬
‫מושגים במערכת הצורות‪:‬‬

‫חלקי הדיבור‪:‬‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫חלקי הדיבור‪ :‬המילים בעלות המשמעות מתחלקות ל‪ 3-‬קבוצות עיקריות‪ :‬פעלים‪,‬‬
‫תארים ושמות עצם‪ .‬קבוצות אלו נקראות חלקי הדיבור‪.‬‬

‫פועל‪:‬‬
‫מילה המספרת על פעולה‪ :‬החתול קפץ‪.‬‬

‫תואר‪:‬‬
‫מילה המציינת מאפיין מסוים של דבר כלשהו‪ :‬חתול שמן‪.‬‬

‫שם עצם‪:‬‬
‫מילה שהיא שמו של הדבר עצמו‪ :‬חתול‪.‬‬

‫חוקי חלקי הדיבור‪:‬‬


‫‪ )1‬הפועל נמצא תמיד על ציר הזמן‪ ,‬והסימן שלו הוא שכאשר הזמן במשפט משתנה‪,‬‬
‫גם הוא משתנה‪ .‬אתמול החתול קפץ‪ .‬מחר החתול יקפוץ‪.‬‬

‫‪ )2‬התואר תלוי במין‪ ,‬מספר וביידוע של שם העצם שלפניו‪ ,‬שאותו הוא מתאר‪ .‬חתול‬
‫שמן‪ .‬חתולים שמנים‪ .‬חתולה שמנה‪ .‬החתול השמן‪.‬‬

‫‪ )3‬שם העצם אינו נמצא על ציר הזמן ואינו משתנה בגלל מילים אחרות במשפט‪.‬‬
‫החתול קפץ‪ .‬החתול יקפוץ‪ .‬עיניו של החתול נצצו‪.‬‬

‫‪ )4‬זיהוי חלק דיבור הוא בדרך כלל פשוט ואינטואיטיבי‪.‬‬

‫‪168‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הפועל – מושגים בסיסיים‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫כל פועל מכיל בתוכו מידע לגבי השורש‪ ,‬הבניין‪ ,‬הגוף והזמן‪.‬‬

‫זמן‪:‬‬
‫זמן נקרא לעיתים גם זמן‪/‬דרך‪ .‬רכיב הזמן‪/‬דרך בפועל מציין את הזמן שבו נעשתה‬
‫הפעולה או שימושים שונים של הפועל שאינם על ציר הזמן‪.‬‬
‫יש ‪ 5‬צורות של זמן‪/‬דרך‪:‬‬
‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫זמן‪/‬דרך‬
‫זרק‬ ‫אתמול‬ ‫עבר‬
‫זורק‬ ‫עכשיו‬ ‫הווה (בינוני)‬
‫יזרוק‬ ‫מחר‬ ‫עתיד‬
‫זרוק!‬ ‫בקשה‪/‬דרישה‬ ‫ציווי‬
‫לזרוק‬ ‫רוצה ל‪...‬‬ ‫שם פועל‬

‫יש צורה נוספת שקשורה לפועל אך נחשבת שם עצם לכל דבר ועניין‪:‬‬
‫זריקה‬ ‫פעולת ‪...‬‬ ‫שם פעולה‬

‫גוף‪:‬‬
‫גוף משמעותו – על מי מדבר הפועל‪ :‬אני‪ ,‬אתה‪ ,‬הוא וכו'‪.‬‬
‫יש ‪ 10‬גופים ובשפה הדקדוקית יש להם שמות שיש להכיר‪:‬‬
‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫גוף‬
‫זרקתי‬ ‫אני‬ ‫מדבר‬
‫זרקנו‬ ‫אנחנו‬ ‫מדברים‬
‫זרקת‬
‫ָ‬ ‫אתה‬ ‫נוכח‬
‫זרקת‬
‫ְּ‬ ‫את‬ ‫נוכחת‬
‫זרקתם‬ ‫אתם‬ ‫נוכחים‬
‫זרקתן‬ ‫אתן‬ ‫נוכחות‬
‫זרק‬ ‫הוא‬ ‫נסתר‬
‫זרקה‬ ‫היא‬ ‫נסתרת‬
‫זרקו‬ ‫הם‬ ‫נסתרים‬
‫זרקו‬ ‫הן‬ ‫נסתרות‬

‫‪169‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורש‪:‬‬
‫עיקר המשמעות של הפועל נעוצה בשורש שלו‪.‬‬
‫השורש מכיל שלוש אותיות או ארבע והוא נכתב כך‪:‬‬
‫י‪-‬ש‪-‬ב‪ ,‬ז‪-‬ר‪-‬ק‪ ,‬פ‪-‬ר‪-‬ס‪-‬מ‪.‬‬
‫השורשים בשפה העברית מחולקים לקבוצות‪ ,‬ולכל קבוצה מספר כללים משלה‪.‬‬
‫כל קבוצה כזאת נקראת גִ זְּ ָרה‪ .‬בסך הכול יש בשפה העברית ‪ 10‬גזרות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬גזרת השלמים כוללת את כל השורשים שבהם ‪ 3‬אותיות שורש שרואים וגם‬
‫שומעים (ח‪-‬ש‪-‬ב)‪ .‬גזרת המרובעים כוללת את כל השורשים שבהם ‪ 4‬אותיות שורש (פ‪-‬‬
‫ר‪-‬ס‪-‬מ)‪.‬‬

‫בניין‪:‬‬
‫הבניין הוא תבנית בסיסית שלתוכה יוצקים את השורש כדי ליצור מילה של ממש‪.‬‬
‫בניין מורכב משני רכיבים‪ :‬ניקוד ואותיות מוספיות‪.‬‬

‫שבעת הבניינים‪ :‬שבע תבניות עיקריות שיוצרות פעלים‪.‬‬


‫משמעויות הבניינים‪ :‬יש בניינים פעילים‪ ,‬שמספרים על מבצע הפעולה‪ ,‬ויש בניינים‬
‫סבילים‪ ,‬שמספרים על מקבל הפעולה‪.‬‬
‫משמעות סבילה‬ ‫משמעות פעילה‬
‫נפעל‪ :‬נגמר‬ ‫קל (פעל)‪ :‬גמר‬
‫פֻּעל‪ :‬קֻּ שט‬ ‫פיעל‪ :‬קישט‬
‫הֻּ פעל‪ :‬הֻּ גדר‬ ‫הפעיל‪ :‬הגדיר‬
‫התפעל‪ :‬התקשט‬

‫‪170‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם משפטים ובהם מודגשים הפעלים‪ .‬ציינו מיהו מבצע הפעולה‬
‫(אני‪ ,‬הם‪ ,‬את וכדומה) ובהתאם לכך ציינו את הגוף שלו (מדבר‪ ,‬נסתרים‪ ,‬נוכחת‪.)...‬‬
‫הגוף‬ ‫מי?‬ ‫הפועל‬

‫‪ )1‬חָ ַשבְּ ִתי על החיים‪.‬‬

‫‪ )2‬הילדים בוכִ ים‪.‬‬

‫‪ )3‬מדוע אתם בוכִ ים?‬

‫‪ )4‬המרק הזה ִה ְּת ַקלְּ ֵקל‪.‬‬

‫‪ )5‬לא ִהגַעְּ ְּת לכאן אתמול‪.‬‬

‫‪ )6‬טַ ְּס ֶתם אתמול בלילה‪.‬‬

‫‪ )7‬חַ כּו לי!‬

‫‪ִ )8‬ה ְּתגַעְּ גַעְּ ֶתן אליה?‬

‫‪ )9‬זיווה ל ְָּקחָ ה את אחיה לטיול‪.‬‬

‫‪ )10‬לא בִ ַק ְּשנּו עזרה‪.‬‬

‫‪ )11‬הַ גְּ בֵ ְּרנָה בבקשה את הרדיו‪.‬‬

‫‪ְּ )12‬סלַח לי‪.‬‬

‫‪ )13‬הגוייבות ִתגְּ ַדלְּ נָה בקרוב‪.‬‬

‫‪ )14‬אתן ִתגְּ ַדלְּ נָה עם השנים‪.‬‬

‫ַאמנּו לכם תכנית מיוחדת‪.‬‬


‫‪ִ )15‬ה ְּת ְּ‬

‫‪ִ )16‬ה ְּתאַ ְּמנּו לקראת המשחק מחר!‬

‫‪ִ )17‬ה ְּתאַ מַ ּנּו לקראת המשחק מחר‪.‬‬

‫‪ )18‬הילד ג ַָדל‪.‬‬

‫‪ )19‬אינני ג ֵָדל‪.‬‬

‫‪ )20‬ג ֵַדל את הצמחים במסירות!‬

‫‪171‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם פעלים ללא משפטים‪ .‬ציינו את הגוף שלהם‪.‬‬

‫הגוף‬ ‫הפועל‬ ‫הגוף‬ ‫הפועל‬ ‫הגוף‬ ‫הפועל‬

‫ְּנגַעְּ ֶתן‬ ‫ִה ְּת ַקבַ לְּ ֶתן‬ ‫חָ גַגְּ ָת‬

‫ְּמלֻּכְּ לְָך‬ ‫ְּת ַשגְּ ֵשגְּ נָה‬ ‫ִת ְּק ִחי‬

‫הַ ְּדבֵ ק‬ ‫מָ עַ ְּד ִתי‬ ‫נָפְּ לּו‬

‫ְּמחֻּ ֶשבֶ ת‬ ‫אֲ ַשלֵם‬ ‫סָ בְּ לּו‬

‫ְּתפ ְֻּּט ִרי‬ ‫י ֵָשן‬ ‫ִה ְּש ַתגַעְּ נּו‬

‫חַ פֵ ש‬ ‫ִנ ְּרכַב‬ ‫ְּמטֻּ פָ לִ ים‬

‫ְּקחּו‬ ‫יְּ זַ ְּמרּו‬ ‫ית‬


‫זָ כִ ְּ‬

‫ִש ְּמעִ י‬ ‫פוגֵעַ‬ ‫פְּ ַר ְּש ֶתן‬

‫‪172‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם קטע ובו פעלים מודגשים‪ .‬ציינו את הזמן (הדרך) שלהם‪ :‬עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‪,‬‬
‫ציווי‪ ,‬שם פועל‪.‬‬

‫)‬ ‫העיירה פאשקובא שברוסיה נפגעה ( ) קשות מגשמים והצפות שאירעו (‬


‫במקום‪ .‬בתיהן של עשרות משפחות יהודיות הוצפו ( ) והתשתיות באזור‬
‫הרוסות ( ) לחלוטין‪ .‬לאזור כולו נגרמו ( ) נזקים רבים‪.‬‬

‫) הכול על מנת לסייע‬ ‫רבה הראשי של רוסיה פנה אל הציבור בקריאה‪" :‬עשו (‬
‫( ) להן‪ .‬השתדלו ( ) ככל יכולתכם בדבר!"‬

‫״איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה" נענה ( ) לפנייתו של הרב‪ ,‬והצהיר‪" :‬נחלק‬


‫מזון וביגוד חם לכל המשפחות בפאשקובא‪ .‬בואו ( ) אלינו ואנחנו נשלים ( )‬
‫את כל מחסורכם!"‬
‫) את כל הסיוע והתרומות לפאשקובא הרחוקה?‬ ‫אולם מי יעביר (‬

‫הרב אליהו ריס מכהן ( ) בתור הרב של בירובידז'אן‪ ,‬עיר השוכנת ( ) סמוך‬
‫לפאשקובא‪ ,‬והוא משמש ( ) גם שליח חב״ד בעיר ובכל המחוז‪ .‬לפי העיתונים‪,‬‬
‫הרב ֵיצֵ א ( ) הבוקר לעיר פאשקובא כדי לסייע ( ) למשפחות המתגוררות (‬
‫) שם‪.‬‬

‫מספר משאיות עמוסות ( ) במזון ובגדים נוסעות ( ) כרגע לפאשקובא‪.‬‬


‫צוות מאנשיו של הרב ריס יחלק ( ) את הסיוע למשפחות היהודיות‪ ,‬שרבות מהן‬
‫) ממש בחוסר כול‪.‬‬ ‫נשארו (‬

‫הנשיא פוטין הודיע ( )‪" :‬אגיע ( ) לאזור במהלך השבוע הבא‪ ,‬במטרה‬
‫לבחון ( ) מקרוב את הנזקים ולהחליט ( ) על אפשרויות הסיוע הממשלתי‬
‫לתושבי האזור"‪.‬‬

‫‪173‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם משפטים ופתגמים מפורסמים‪.‬‬
‫כתבו את הגוף ואת הזמן של הפועל המודגש בכל משפט‪.‬‬

‫זמן‪/‬דרך‬ ‫גוף‬ ‫המשפט‬


‫ֵלְך אל הנמלה‪ ,‬עצל!‬
‫שא עיניי אל ההרים‪.‬‬
‫אֶ ָּ ֹ‬
‫יְּ הַ ֶללְּ ָך זר ולא פיך‪.‬‬
‫דברי חכמים בנחת נִ ְּשמָּ עִ ים‪.‬‬
‫מָּ צָּ א מין את מינו‪.‬‬
‫ה ֵיה נכון!‬
‫על טעם ועל ריח אין לְּ ִה ְּת ַו ֵכחַ ‪.‬‬
‫קנאת סופרים ַּת ְּרבֶ ה חוכמה‪.‬‬
‫ְּש ַלח לחמך על פני המים‪.‬‬
‫אבות אכלו בוסר‪ ,‬ושיני בנים ִּת ְּקהֶ י ָּנה‪.‬‬
‫אדם נִ כָּ ר בכיסו‪ ,‬בכוסו ובכעסו‪.‬‬
‫אין הנחתום מֵ עִ יד על עיסתו‪.‬‬
‫יחין בשעת הסעודה‪.‬‬
‫ש ִ‬‫איננו ְּמ ִ ֹ‬
‫אכול ושתה כי מחר ָּנמּות‪.‬‬
‫אם בארזים ָּנ ְּפ ָּלה שלהבת‪ ,‬מה יעשו אזובי הקיר?‬
‫אם ִּת ְּרצּו‪ ,‬אין זו אגדה‪.‬‬
‫ברומא ִה ְּת ַנהֵ ג כרומאי‪.‬‬
‫הכול צפוי והרשות נְּ תּו ָּנה‪.‬‬
‫טחנות הצדק טוֹחֲ נוֹת לאט‪.‬‬
‫כל הדרכים מוֹבִ ילוֹת לרומא‪.‬‬
‫הנבואה נִ ְּּת ָּנה לשוטים‪.‬‬
‫חֲ ֵיה ותן לחיות‪.‬‬

‫‪174‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שם העצם – מושגים בסיסיים‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫דרכי התצורה של שמות העצם‪ :‬שמות העצם נוצרים במגוון דרכים בניגוד לפעלים שנוצרים‬
‫באופן אחיד‪ .‬דרכים אלו מכונות "דרכי התצורה של שם העצם"‪.‬‬
‫יש ‪ 5‬דרכי תצורה עיקריות‪ :‬שורש ומשקל‪ ,‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬הלחם בסיסים‪,‬‬
‫ראשי תיבות ושאילה מלעז‪.‬‬
‫משקל‪ :‬תבנית שלתוכה יוצקים שורשים על מנת לקבל שמות עצם‪.‬‬
‫נ‪-‬ה‪-‬ג ‪+‬משקל ִמ ְּקטָ ל = מנהג‪.‬‬
‫צורן סופי‪ :‬סיומת שמוסיפים לשם עצם קיים על מנת לקבל שם עצם חדש‪ .‬ספרדית‪.‬‬

‫חוקי שם העצם‪:‬‬
‫‪ )1‬לשמות העצם לעולם אין זמן וגוף‪ ,‬אך לעתים קרובות יש להם שורש‪.‬‬
‫לשמות עצם מסוימים יש אפילו בניין‪.‬‬

‫‪ )2‬שמות העצם כוללים גם את שמות הפעולה‪ .‬שליחה‪ ,‬הפלגה‪ ,‬שיעול‪.‬‬

‫‪ )3‬גם שמות עצם מופשטים הם שמות עצם‪ .‬חוכמה‪ ,‬ידידות‪ ,‬פתרון‪.‬‬

‫‪ )4‬לשם התואר (למשל‪ :‬ירוק‪ ,‬גדול‪ ,‬טבעי) יש אותם המאפיינים של שם העצם‪.‬‬


‫הוא יכול להיווצר באותן דרכי התצורה של שם העצם‪ ,‬יש לו משקל ויש לו צורנים‬
‫סופיים‪ .‬לכן בבגרות כוללים אותם יחד‪ ,‬ומשתמשים במונח‪ :‬השם‪.‬‬

‫‪175‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫סימני הניקוד – ‪ 5‬התנועות‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫ניקוד‪ :‬הניקוד מציין את התנועות‪ ,‬כלומר את האופן שבו האוויר זורם מן הפה כשמדברים‪.‬‬
‫התנועות בעברית יכולות להיכתב במספר צורות‪:‬‬
‫סימן ניקוד ד‬ ‫סימן ניקוד ג‬ ‫סימן ניקוד ב‬ ‫צליל סימן ניקוד א‬
‫חטף פתח‪ :‬אֲ‬ ‫פתח‪ :‬מַ‬ ‫קמץ‪ :‬מָ‬ ‫‪A‬‬
‫חטף סגול‪ :‬אֱ‬ ‫שווא נע‪ְּ :‬מ‬ ‫סגול‪ :‬מֶ‬ ‫צירה‪ :‬מֵ‬ ‫‪E‬‬
‫חיריק חסר‪ִ :‬מ‬ ‫חיריק מלא‪ִ :‬מי‬ ‫‪I‬‬

‫חטף קמץ‪ :‬אֳ‬ ‫קמץ קטן‪ :‬מָ‬ ‫חולם מלא‪/‬חסר‪:‬‬


‫‪O‬‬
‫מו‪ ,‬מ‬
‫קבוץ‪ :‬מֻּ‬ ‫שורוק‪ :‬מּו‬ ‫‪U‬‬

‫שווא‪ :‬השווא הוא שתי נקודות זו על זו‪ :‬אכלְּ תי‪ ,‬נפְּ לט‪ ,‬מגְּ דל‪.‬‬
‫השווא מציין אפס תנועה‪.‬‬

‫שווא נח ושווא נע‪ :‬שווא בראש מילה (ובמספר מקרים נוספים) נהוג לבטא כתנועת‬
‫צירה‪ :‬לְּ בד‪ְּ ,‬מצופה‪ ,‬לְּ ך‪.‬‬

‫שווא כזה נקרא שווא נע‪ .‬השווא הרגיל נקרא שווא נח‪.‬‬

‫החטפים‪ :‬את העיצורים הגרוניים האח"ע קשה להגות בשווא‪ ,‬ולכן בדרך כלל יוחלף‬
‫השווא בחטף‪:‬‬
‫צורת החטף כשווא קטן ולידו ניקוד אחר‪ .‬אֱ ‪ ,‬אֲ ‪ ,‬אֳ ‪.‬‬
‫יש להגות את האות בניקוד האחר‪ .‬אֲ מַ ְּר ֶתם‪ ,‬נֶאֱ בָ ק‪ ,‬הָ עֳמַ ד‪.‬‬

‫‪176‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫סימני ניקוד נוספים‪:‬‬

‫דגש‪ :‬הדגש הוא נקודה באמצע האות‪ .‬למשל‪ :‬ללמד‪ ,‬מסבה‪.‬‬


‫הדגש באותיות ב'‪ ,‬כ' ופ' משנה את ההגייה שלהן‪ .‬ב‪-‬ב‪ ,‬כ‪-‬כ‪ ,‬פ‪-‬פ‪.‬‬
‫באותיות האחרות אות דגושה הייתה נהגית בעבר חזק יותר‪ ,‬כאילו היא כתובה‬
‫פעמיים‪.‬‬
‫זמ‪-‬מָ ר‪.‬‬
‫ישלֵם = ישלְּ ‪-‬לֵם‪ .‬זמָ ר = ְּ‬
‫באותיות הגרוניות הא"ח ר"ע לא יבוא דגש‪.‬‬

‫מפיק‪ :‬באות ה' בסוף מילה יכולה לבוא נקודה דמוית דגש והיא נקראת מפיק‪.‬‬
‫משמעותה של נקודה זו היא שיש לבטא את הה'‪ :‬לָּה‪ ,‬גָבַ ּה‪ ,‬נגַּה‪.‬‬
‫(שימו לב – נקודה באמצע האות ו' היא בדרך כלל שורוק (צליל ‪ )U‬ולא דגש‪.‬‬
‫רק אם יש לו' ניקוד נוסף‪ ,‬מדובר בדגש‪ַ :‬דּוָ ר‪ְּ ,‬מ ַקּוֶ ה‪).‬‬

‫ש' ימנית וש' שמאלית‪ :‬האות ש' נהגית בשני אופנים‪.‬‬


‫עם נקודה בצד ימין למעלה – ש (‪.)SH‬‬
‫עם נקודה בצד שמאל למעלה – ש (‪.)S‬‬

‫‪177‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הפועל – הבניינים‬
‫שבעת הבניינים‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫בניין‪ :‬תבנית בסיסית שלתוכה יוצקים את אותיות השורש כדי ליצור מילה של ממש‪.‬‬
‫הבניין מורכב מניקוד ומאותיות מוספיות‪.‬‬

‫חוקי שבעת הבניינים‪:‬‬


‫‪ )1‬שבעת הבניינים הם שבע תבניות שלתוכן ניתן ליצוק כל שורש‪ ,‬ולקבל משמעות‬
‫שונה‪ .‬שבעת הבניינים הם כמו משפחה‪ ,‬שיש בה כמה זוגות תאומים‪.‬‬

‫‪ )2‬הבניינים הם‪ :‬קל (פעל‪/‬פעול)‪ ,‬נפעל‪ ,‬פיעל‪ ,‬פֻּעל‪ ,‬הפעיל‪ ,‬הֻּ פעל‪ ,‬התפעל‪.‬‬
‫א‪ .‬בניין קל‪ :‬הבניין הנפוץ ביותר בעברית הוא בניין קל‪ .‬צורתו העיקרית של‬
‫הבניין היא פָ עַ ל‪ ,‬למשל‪ָ :‬שלַח‪ ,‬מָ תַ ח‪ָ ,‬רצָ ה‪ ,‬פָ צַ ע‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבניין קל יש צורות נוספות למשל‪ :‬יָכל‪ָ ,‬רעֵ ב‪.‬‬
‫צורה שחשוב במיוחד לזכור היא בינוני פָ עּול‪ ,‬למשל‪ :‬מָ סּור‪ָ ,‬אסּור‪ ,‬בָ זּוי‪ ,‬הָ זּוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניין נפעל‪ :‬למשל‪ִ :‬נ ְּר ַשם‪ ,‬נִלְּ ַקח‪ ,‬נִזְּ ַרק‪ .‬לעתים קרובות בניין נפעל הוא צורת‬
‫הסביל של בניין קל (רשם‪-‬נרשם) אך לפעמים הוא בניין עצמאי (נכנס)‪.‬‬
‫ד‪ .‬בניין פיעל ובניין פֻּעל‪ :‬למשל‪ִ :‬חבֵ ר וחֻּ בַ ר‪ִ ,‬חלֵק וחֻּ לַק‪ .‬הבניינים פיעל ופֻּעל‬
‫הם צורת הפעיל וצורת הסביל של אותה פעולה עצמה‪.‬‬
‫ה‪ .‬בניין הפעיל ובניין הפעל‪ :‬למשל ִה ְּדבִ יק והֻּ ְּדבַ ק‪ִ ,‬הזְּ ִמין והֻּ זְּ מַ ן‪ .‬גם הבניינים‬
‫הפעיל והֻּ פעל הם צורת הפעיל וצורת הסביל של אותה פעולה עצמה‪.‬‬
‫ו‪ .‬בניין התפעל‪ :‬למשל ִה ְּתפַ צֵ ל‪ִ ,‬ה ְּת ַנ ֵגד‪ִ ,‬ה ְּת ַקלֵף‪ .‬בניין התפעל הוא לעתים‬
‫קרובות בניין "חוזר"‪ ,‬כלומר מבצע פעולה על עצמו (פעיל וסביל יחד)‪.‬‬

‫‪ )3‬משמעויות הבניינים‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילים‪ :‬קל (פעל)‪ ,‬פיעל‪ ,‬הפעיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬סבילים‪ :‬קל (פעול)‪ ,‬נפעל‪ ,‬פֻּעל‪ ,‬הֻּ פעל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוזר‪ :‬התפעל‪.‬‬

‫‪178‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )4‬כאשר אתם כותבים שם של בניין בתוך תשובה בבגרות‪ ,‬צריך להיות ברור לבוחן‬
‫לאיזה בניין אתם מתכוונים‪ .‬לכן יש לכתוב את הבניינים עם ניקוד או עם אותיות‬
‫ניקוד (כתיב מלא)‪.‬‬

‫אין לכתוב‬ ‫יש לכתוב‬


‫פעל‬ ‫קל‪ ,‬פָ עַ ל‬
‫נפעל‬
‫פעל‬ ‫פיעל או פִ על‬
‫פעל‬ ‫פועל או פֻּעל‬
‫הפעיל‬
‫הפעל‪ ,‬הופעל או הֻּ פעל‬
‫התפעל‬

‫‪179‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זיהוי בניין שלב ‪ - 1‬שלושת העדים‪:‬‬

‫חוקי זיהוי בניין (שלב ‪:)1‬‬


‫‪ )1‬כאשר אתם נשאלים מהו הבניין של מילה מסוימת‪ ,‬זוהי בעצם שאלה אמריקנית‪.‬‬
‫עומדות בפניכם ‪ 7‬אפשרויות בלבד‪ ,‬שהרי יש בעברית רק ‪ 7‬בניינים‪.‬‬

‫‪ )2‬לכן כשאתם ניגשים למבחן‪ ,‬עוד לפני שאתם קוראים את השאלות‪ ,‬רשמו לכם‬
‫בצד את שבעת הבניינים‪.‬‬

‫‪ )3‬כעת‪ ,‬נתמקד במילה שקיבלנו ונהפוך אותה לשלושה פעלים פשוטים לפי הנוסחה הזאת‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא אתמול‬
‫ב‪ .‬הוא עכשיו‬
‫ג‪ .‬הוא מחר‬
‫תפוחי האדמה מבושלים במים רותחים‪ :‬הוא אתמול בושל‪ ,‬הוא עכשיו מבושל‪,‬‬
‫הוא מחר יבושל‪.‬‬

‫‪ )4‬בהמשך ייקראו לשלושת הפעלים הללו "שלושת העדים"‪ ,‬מפני שהם מעידים‬
‫באופן מהימן ביותר על רכיבי הפועל הנתון‪.‬‬

‫‪ )5‬קריטי במיוחד לדייק ולשמור על ההקשר‪.‬‬

‫‪ )6‬אל תנסו להפוך את המילה לשלושת העדים כשהיא עומדת בפני עצמה‪ .‬הקפידו‬
‫לשמור על הסביבה שלה‪ ,‬בעיקר ‪ 3-2‬המילים שבאות מיד אחריה‪ .‬אם קיבלתם‬
‫מילה ללא משפט‪ ,‬המציאו עבורה משפט ועבדו ִאתו‪.‬‬

‫‪180‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הקמע לזיהוי בניין‪:‬‬

‫חוק ‪ U‬צליל הברזל‪:‬‬

‫‪ U )1‬צליל הברזל‪ :‬יש צליל שחובה לשים לב אליו בשעת זיהוי בניין‪.‬‬
‫ֻּשלִ ים‪ ,‬הֻּ כְּ פַ ל‪ ,‬חָ שּוב)‪.‬‬
‫צליל ‪( U‬למשל‪ְּ :‬מב ָ‬

‫‪ )2‬אם מופיע צליל ‪ U‬במילה המקורית‪ ,‬הוא חייב להופיע גם בשלושת העדים‪.‬‬
‫אם לא מופיע צליל ‪ U‬במילה המקורית‪ ,‬הוא אינו יכול להופיע כלל בשלושת העדים‪.‬‬

‫‪ )3‬כדי לוודא שאתם מבחינים בצליל הזה‪ ,‬כדאי שתתרגלו לנקד אותו (ורק אותו)‬
‫בשלושת העדים‪ .‬פשוט העתיקו את הניקוד מן המילה המקורית‪.‬‬

‫‪ )4‬הניקוד יכול להיות קֻּ בוץ או שּורוק‪:‬‬


‫א‪ .‬קֻּ בוץ‪ :‬מבֻּשל‪ ,‬מֻּ קרמת‪ ,‬מגֻּלגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬שּורוק‪ :‬הּוגן‪ ,‬חמּור‪ ,‬מּוארת‪.‬‬

‫‪ )5‬דגם פעול‪ :‬לדגם פעּול שייכות מילים כגון‪ :‬חשּוב‪ ,‬שבּור‪ ,‬פנּוי‪ ,‬גלּוי‪ ,‬זקּוק‪.‬‬
‫אי אפשר להפיק ממילים בדגם זה את שלושת העדים‪ ,‬אבל אפשר פשוט לזכור‬
‫שזוהי צורת משנה של בניין קל (פעל)‪.‬‬

‫‪ )6‬צליל ‪ U‬מבטא משמעות מובהקת של "סביל"‪.‬‬

‫‪181‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪.‬‬
‫כתבו אותם ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬

‫הוא אתמול‬
‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬
‫תֻּ רגם מספרדית לעברית‬
‫מתֻּ רגם‬ ‫‪ )1‬הקטעים יְּ תֻ ְּרגְּ מּו מספרדית‬
‫יתֻּ רגם‬ ‫לעברית‪.‬‬

‫‪ָּ )2‬ש ַקלְּ ִּתי לפרוש מן העבודה אם‬


‫לא אקבל קידום‪.‬‬

‫‪ )3‬איני חו ֵֹשב שיש קשר בין אריות‬


‫ים לאריות יבשה‪.‬‬

‫‪ )4‬כוחות הצבא באזור יְּ תֻ גְּ בְּ רּו‪.‬‬

‫‪ )5‬בני השבט הזה ָּרצִ ים עשרות‬


‫קילומטרים ביום‪.‬‬

‫‪ )6‬המכונית ג ְָּּמָאה את המרחק‬


‫בשעתיים בלבד‪.‬‬

‫‪ )7‬אל ִּת ְּת ַק ְּפלּו בפני האיומים שלו‪.‬‬

‫‪ )8‬הנערים בעלי המוגבלויות‬


‫ְּמשֻ ל ִָּבים בעבודה במפעל‪.‬‬

‫‪ )9‬בואו נִ כָּ נֵס לאולם‪.‬‬

‫‪182‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ְּ )10‬שלַח לחמך על פני המים‪.‬‬

‫יאי לחברותייך שם רע!‬


‫‪ )11‬אל ּתוֹצִ ִ‬

‫‪ )12‬קשה לְּ ִה ְּת ַרגֵל ללימוד בצורה‬


‫הזאת‪.‬‬

‫‪ )13‬אֶ ְּסּתוֹבֵ ב בעיר כל הלילה‪.‬‬

‫‪ )14‬כשנָּקּום בבוקר נחשוב על זה‬


‫שוב‪.‬‬

‫‪ )15‬אל ִּת ַּתמֵ ם!‬

‫‪ )16‬האיש הזה ְּמעו ֵֹרר בי אימה‪.‬‬

‫‪ )17‬אתן ִמ ְּתבַ ְּקשוֹת לצאת מן החדר‪.‬‬

‫‪ )18‬אל ַּתעַ ְּמדּו מן הצד ותסתכלו‪.‬‬

‫‪ )19‬רבי עקיבא חַ י מאה ועשרים‬


‫שנה‪.‬‬

‫‪ )20‬מעשיך ְּמקו ְֹּמ ִמים אותי‪.‬‬

‫‪183‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )21‬בשבוע שעבר ִה ְּתבַ ְּטלּו לנו שיעורי‬


‫המתמטיקה‪.‬‬

‫‪ )22‬חולצתך ְּּתגֹהַ ץ במגהץ הקיטור‬


‫החדש‪.‬‬

‫‪ )23‬אתה ּתֻ צַ ג לקהל בכמה משפטים‪.‬‬

‫‪ )24‬הטיסה ְּמתֻ ְּקצֶ בֶ ת על ידי חברת‬


‫אוסם‪.‬‬

‫‪ )25‬זָּכִ ינּו לגדול בצלו של אדם גדול‬


‫זה‪.‬‬

‫‪ )26‬אני בטוחה שחמותי ְּּתזֻכֶ ה מכל‬


‫ההאשמות‪.‬‬

‫‪ )27‬השטיחים ְּמגֻלְּ גָּלִ ים בכל פעם‬


‫שיורד גשם‪.‬‬

‫‪ )28‬השמש אינה נִ ְּראֵ ית מבעד‬


‫לעננים‪.‬‬

‫‪ )29‬החומר מֻ זְּ ָּרק אל תוך הווריד‬


‫ומרדים את הכלב‪.‬‬

‫‪ )30‬לא זול לְּ הֵ ָּר ֵשם לכנס הזה‪.‬‬

‫‪ )31‬איך שיר נוֹלָּד?‬

‫‪184‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )32‬מי יַצְּ לִ יחַ להפיל את הקוף מן‬


‫העץ?‬

‫‪ )33‬המספר שאליו הגעת איננו‬


‫ְּמחֻ בָּ ר‪.‬‬

‫‪ )34‬את ִּת ִטי להאמין בראיות‬


‫כשתראי אותן‪.‬‬

‫‪ )35‬האדם ִמ ְּת ַרגֵל לדברים רבים‪.‬‬

‫‪ )36‬כדי להצליח אתה צריך לְּ תַ ְּרגֵל‬


‫שעות רבות‪.‬‬

‫‪ )37‬אנחנו ְּמגַבִ ים אותך בכל מעשיך‪.‬‬

‫‪ )38‬נ ְַּפנֶה אליך לקוחות‪.‬‬

‫‪ )39‬רציתי לְּ הוֹדוֹת לכם על עזרתכם‪.‬‬

‫‪ )40‬החיילים ָּיגֵּנּו עליכם‪.‬‬

‫יתי כסף מהבנק‪.‬‬


‫‪ )41‬לָּוִ ִ‬

‫ֵאת אחר ההנחיות?‬


‫‪ )42‬האם ִמל ְּ‬

‫‪185‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )43‬נַגִ יש לכם כעת את המנה‬


‫הראשונה‪.‬‬

‫‪ )44‬פקידת הדואר נִ ְּש ְּד ָּדה באכזריות‪.‬‬

‫‪ )45‬העורף יּוכַ ן למלחמה הבאה‬


‫באמצעות תרגילים רבים‪.‬‬

‫‪ )46‬לְֵך אל הנמלה‪ ,‬עצל!‬

‫‪ )47‬הממשלה תָּ דּון מחר בפתרונות‬


‫למשבר הדיור‪.‬‬

‫‪ִ )48‬הכָּ נֵס לאתר כדי להכיר את‬


‫החברה‪.‬‬

‫‪ )49‬עלינו לְּ הַ ִשיג את הקבוצה‬


‫המתחרה‪.‬‬

‫‪ )50‬הרצים ִה ְּתחָּ רּו על הזכות לייצג‬


‫את ישראל באולימפיאדה‪.‬‬

‫‪186‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זיהוי בניין שלב ‪ – 2‬הנוסחה‪:‬‬

‫נוסחת שלושת העדים‪:‬‬


‫‪ )1‬נתבונן ב"שלושת העדים" יחד‪ .‬תמיד יהיו כמה אותיות שעליהן שלושת העדים‬
‫"מסכימים"‪ ,‬אולם כרגע מעניינות אותנו האותיות שנמצאות בעד אחד או שניים‬
‫אך לא בכולם‪.‬‬

‫‪ )2‬בדרך כלל‪ ,‬האותיות המתחלפות נמצאות בתחילת המילה‪ ,‬והן נקראות‬


‫"תחיליות"‪ .‬הובס‪-‬מובס‪-‬יובס‪.‬‬

‫‪ )3‬אם נאסוף את האותיות התחיליות מכל שלושת העדים‪ ,‬נקבל רמז עבה לבניין של המילה‪.‬‬
‫א‪ .‬בניין קל מתאפיין באות התחילית י' בלבד‪.‬‬
‫חגר‪ ,‬חוגר‪ ,‬יחגור‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו כן דגם פָ עּול שייך לבניין קל‪ .‬בדגם זה אין תחילית כלל‪.‬‬
‫חגור‪ ,‬חגור‪ ,‬חגור‪.‬‬
‫ג‪ .‬בניין נפעל מתאפיין באותיות התחיליות נני‪.‬‬
‫נשבר‪ ,‬נשבר‪ ,‬ישבר‪.‬‬
‫כדאי לשים לב גם שצורת ההווה וצורת העבר שלו דומות מאוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬בניין פיעל ובניין פֻּעל‪ :‬בניינים אלו מתאפיינים באותיות התחיליות מי‪.‬‬
‫‪ .i‬בניין פֻּעל‪ :‬כולל הצליל ‪.U‬‬
‫חֻּ דש‪ ,‬מחֻּ דש‪ ,‬יחֻּ דש‪.‬‬
‫‪ .ii‬בניין פיעל‪ :‬לא כולל הצליל ‪.U‬‬
‫חידש‪ ,‬מחדש‪ ,‬יחדש‪.‬‬
‫ה‪ .‬בניין הפעיל‪ ,‬בניין הֻּ פעל ובניין התפעל‪ :‬בניינים אלו מתאפיינים באותיות‬
‫התחיליות המי‪.‬‬
‫‪ .i‬בניין הֻּ פעל‪ :‬כולל הצליל ‪( U‬הֻּ ‪-‬מֻּ ‪-‬יֻּ או הּו‪-‬מּו‪-‬יּו)‪.‬‬
‫הֻ רגש‪ ,‬מֻ רגש‪ֻ ,‬ירגש‬
‫‪ .ii‬בניין התפעל‪ :‬כאשר האותיות המי נשמעות כך‪ִ :‬ה‪ִ -‬מ‪-‬י‪.‬‬
‫"ה ְּת‪-‬פַ ‪-‬עֵ ל"‪.‬‬
‫סימן נוסף הוא שהמילה ארוכה ודומה ל‪ִ -‬‬
‫ִהת‪-‬ר‪-‬גש‪ִ ,‬מת‪-‬ר‪-‬גש‪ ,‬יִ ת‪-‬ר‪-‬גש‪.‬‬
‫‪ .iii‬בניין הפעיל‪ :‬כל מקרה אחר‪.‬‬
‫הרגיש‪ ,‬מרגיש‪ ,‬ירגיש‪.‬‬
‫ִה‪ִ -‬מ‪-‬יִ (התפעל)‬ ‫עם צליל ‪U‬‬ ‫בדרך כלל‬ ‫תחילית‬
‫קל (צורת פעּול)‬ ‫‪-‬‬
‫קל (צורת פעל)‬ ‫י‬
‫פֻּעל‬ ‫פיעל‬ ‫מי‬
‫התפעל‬ ‫הֻּ פעל‬ ‫הפעיל‬ ‫המי‬
‫נפעל‬ ‫נני‬

‫‪187‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫כתבו את הפעלים המודגשים ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬
‫תֻּ רגם‬
‫פועל‬ ‫מי‬ ‫מתֻּ רגם‬ ‫‪ )1‬הקטעים יְּ תֻ ְּרגְּ מּו מספרדית‬
‫יתֻּ רגם‬ ‫לעברית‪.‬‬

‫‪ )2‬הספורטאיות ִמ ְּתעַ ְּמלוֹת לקראת‬


‫התחרות‪.‬‬

‫‪ )3‬מי י ִַסיעַ אותי לשם?‬

‫‪ )4‬הפסל מֻ צָּ ג בתערוכה בניו יורק‪.‬‬

‫‪ )5‬אל ְּּתנַדּו את התלמידות האלה‬


‫בגלל דעותיהן!‬

‫‪ )6‬כך לומדים לִ ְּרכֹב בצורה‬


‫בטיחותית‪.‬‬

‫‪188‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )7‬בשנה האחרונה נוֹלְּ דּו בישראל‬
‫כ‪ 150,000-‬תינוקות‪.‬‬

‫‪ )8‬הערב ּתו ִֹפיעַ בתפקיד הראשי‬


‫כלת פרס ישראל‪.‬‬

‫‪ )9‬אסור שּתֹאבַ ד לנו התקווה‪.‬‬

‫‪ )10‬המסוק חָּ ג מעל זירת האירוע‪.‬‬

‫‪ )11‬בחורף קשה יותר לְּ הַ ְּתנִ יעַ את‬


‫המכוניות‪.‬‬

‫‪ )12‬המכוניות מּונָּעוֹת בדלק‪.‬‬

‫‪ )13‬מה זה ְּמ ַשּנֶה?‬

‫‪ְּּ )14‬תפֹס ככל יכולתך!‬

‫‪ )15‬אני נִ ְּשבַ עַ ת שלא עשיתי זאת‪.‬‬

‫‪ )16‬עליכן לְּ ִה ְּתכוֹנֵן היטב למבחן!‬

‫‪ )17‬אני ָאגֵן בגופי על זכותו של אדם‬


‫להשמיע דעה שונה משלי‪.‬‬

‫‪189‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )18‬האם ֻפצִ יתֶ ם על עוגמת הנפש‬
‫שנגרמה לכם?‬

‫‪ )19‬בסוף האירוע הו ָֹּדה הנשיא לכל‬


‫המשתתפים‪.‬‬

‫‪ )20‬זה עלול לִ ְּקרֹת לכולנו‪.‬‬

‫‪ )21‬אני בָּ ָאה אליכם‪.‬‬

‫ֵיתי לרופא ממחה‪.‬‬


‫‪ )22‬הֻ ְּפנ ִ‬

‫‪ )23‬הַ ְּד ֵר ְּמנָּה לאילת!‬

‫‪ )24‬האחיות ִּת ְּש ַּתמֵ ְּשנָּה רק במכשיר‬


‫זה לביצוע הבדיקה‪.‬‬

‫‪ )25‬עלינו לְּ הָּ כִ ין תפאורה מיוחדת‬


‫למופע‪.‬‬

‫‪ )26‬הפרשה עדיין לא ֻפצְּ חָּ ה‪.‬‬

‫‪ )27‬הַ טּו את הספינה ימינה!‬

‫‪ַ )28‬קח אותי אתך!‬

‫‪190‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )29‬אתה ְּממֻ ּנֶה כעת למפקד‪.‬‬

‫‪ )30‬המפקד י ַֻדח מתפקידו בשל‬


‫מעשיו‪.‬‬

‫‪191‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שיר שלושת העדים – לזיכרון‪:‬‬

‫במנגינת "מפי א‪-‬ל" (שמחת תורה)‪:‬‬


‫שלושה עדים על הנייר‬
‫הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‬
‫האותיות המתחלפות‬
‫במהירות נאספות‬
‫כלום או י בניין קל‬
‫נשמע כמו פָ עּול‬
‫נשמע כמו פָ עַ ל‬
‫נני נני נני נפעל‬
‫כזה מוזר הוא‪ ,‬אל תשאל‬
‫מי פיעל‬
‫עם ‪ U‬פֻעל‬
‫המי הפעיל הֻּ מֻּ יֻּ הֻ פעל‬
‫התפעל כמו הת‪-‬פ‪-‬על‬
‫ִה ִמיִ הוא מיילל‬

‫זיהוי בניין ‪ -‬דגמי פעל והתפעל‪:‬‬

‫חוקי זיהוי בנייני פעל והתפעל‪:‬‬


‫‪ )1‬שלושת העדים אינם שווים זה לזה בערכם‪.‬‬
‫לפעמים נוכל לזהות את הבניין בעזרת העד הראשון בלבד – "הוא אתמול" מפני‬
‫ששמות הבניינים עצמם מנוסחים בצורת "הוא אתמול"‪.‬‬

‫‪ )2‬יש לשים לב לשתי צורות עיקריות של "הוא אתמול"‪.‬‬


‫א‪ .‬הוא אתמול זָ ַכר‪ ,‬נָטַ ע‪ָ ,‬רצָ ה‪ ,‬י ַָשב = פעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא אתמול ִה ְּתג ֵָרד‪ִ ,‬ה ְּש ַת ֵדל‪ִ ,‬ה ַד ְּר ֵדר = התפעל‪.‬‬
‫כאשר ה"הוא אתמול" נשמע לנו כמו המלים פָ עַ ל או ִה ְּתפַ עֵ ל – אין שאלות‪.‬‬
‫"הוא אתמול" צודק‪.‬‬
‫במקרים אלה דווקא שלושת העדים עלולים קצת לבלבל‪.‬‬
‫בשאר המקרים לא מומלץ להסתמך על "הוא אתמול" בפני עצמו‪.‬‬
‫‪192‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪.‬‬
‫כתבו את הפעלים המודגשים ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬
‫תֻּ דרך‬
‫פועל‬ ‫מי‬ ‫מתֻּ דרך‬ ‫‪ )1‬הצוות יְּ תֻ ְּד ַרך היטב‪.‬‬
‫יתֻּ דרך‬

‫‪ )2‬המצב ִמ ַד ְּרדֵ ר מיום ליום‪.‬‬

‫‪ )3‬המבחן יֵעָּ ֵרך בעוד כחודש‪.‬‬

‫‪ )4‬בית הספר נו ַֹסד בתקופת העלייה‬


‫השנייה‪.‬‬

‫‪ְּ )5‬שבּו בשקט!‬

‫‪193‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )6‬כ‪ 100,000-‬תלמידים נִ ג ִָּשים כעת‬


‫למבחן הבגרות במתמטיקה‪.‬‬

‫‪ )7‬מה זה מוֹכִ יחַ ?‬

‫‪ )8‬מהאמירה הזו ִמ ְּש ַּתמֵ עַ שהשרה‬


‫מתנגדת להוספת תקציב‬
‫לאופרה‪.‬‬

‫‪ )9‬היא לא ּתּוכַ ל להשתתף במשחק‪.‬‬

‫‪ )10‬אנחנו נֹאפֶ ה לחם בתוך חצי שעה‪.‬‬

‫‪ )11‬אתם הוֹגִ ים את ה‪-‬ר במבטא‬


‫אמריקני‪.‬‬

‫‪ )12‬אי‪-‬אפשר לדעת מה ֵילֵד יום‪.‬‬

‫‪ )13‬החבל נִ ַּתק ולכן המטפס נפל‬


‫מההר‪.‬‬

‫‪ַ )14‬יעֲלּו את העבודה במפעל!‬

‫‪ַ )15‬סע מכאן!‬

‫‪194‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )16‬מי שלא יִ נְּ כַ ח בכל השיעורים‪,‬‬


‫יודח מהקורס!‬

‫‪ )17‬רוכבי אופניים חשמליים רבים‬


‫נָּעִ ים על המדרכות‪.‬‬

‫‪ )18‬בלי מים הצמחים יִ בְּ לּו‪.‬‬

‫‪ )19‬אל ִּת ַּת ְּמ ִמי!‬

‫‪ )20‬האסיר האלים ְּמבו ָֹּדד משאר‬


‫האסירים‪.‬‬

‫‪ַ )21‬דע מאין באת!‬

‫‪ )22‬החיילים ִהצְּ ַטּוּו לעצור את‬


‫הספינה‪.‬‬

‫‪ )23‬לפתע נִ גְּ לְּ תָּ ה אלינו בקתה עזובה‪.‬‬

‫‪ )24‬המכונות ָּּת ֵר ְּמנָּה את המשא‬


‫למעלה‪.‬‬

‫‪ )25‬איך אתה מֵ עֵ ז לומר זאת?‬

‫‪195‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )26‬הַ ְּתחֵ לְּ נָּה במסע הארוך אל‬


‫האוצר!‬

‫‪ )27‬הגידול יּוצָּ א מהגוף בניתוח‪.‬‬

‫‪ )28‬הבמבה מיְּ ֻצֶ ֶרת במפעל חדיש‪.‬‬

‫‪ )29‬החוק הּופַ ר ברגל גסה‪.‬‬

‫‪ )30‬החובות יִ גָּבּו בדרכים שונות‪.‬‬

‫הבחנה בין בניינים תאומים‪:‬‬

‫חוקי ההבחנה בין בניינים תאומים (פיעל‪-‬פֻעל‪ ,‬הפעיל הֻ פעל)‪:‬‬


‫לפעמים איסוף התחיליות משלושת העדים (המי‪ ,‬מי‪ ,‬י‪ ,‬נני) עדיין אינו מספיק כדי‬
‫להכריע סופית מהו הבניין‪ .‬עדיין לא ברור‪:‬‬
‫תחיליות מי‪ :‬פיעל או פֻּעל?‬
‫תחיליות המי‪ :‬הפעיל או הֻּ פעל?‬
‫הצליל ‪ U‬שמבחין בין פיעל לפֻּעל ובין הפעיל להֻּ פעל הוא סימן בלבד‪ .‬הוא מתקיים ברוב‬
‫מוחלט של המילים אך לא בכולן‪.‬‬
‫ההבחנה המדויקת נעשית בעזרת המשמעות הסבילה או הפעילה של המילה‪.‬‬
‫גהץ‪ ,‬מגהץ‪ ,‬יגהץ = פֻּעל בגלל המשמעות הסבילה‪ :‬הוא גהץ כי מישהו גיהץ אותו‪.‬‬

‫‪196‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪.‬‬
‫כתבו את הפעלים המודגשים ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬
‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬החולצה אינה ְּמגֹהֶ צֶ ת‪.‬‬

‫‪ )2‬היא ְּמגַהֶ צֶ ת את חולצתה לקראת‬


‫הטקס‪.‬‬

‫‪ )3‬המתנדבים יַעַ ְּסקּו בהבאת‬


‫מצביעים לקלפי‪.‬‬

‫‪ )4‬האסירים יָּעָּ ְּסקּו במפעלי בבית‬


‫הסוהר‪.‬‬

‫‪ )5‬הנושאים ָּיעֳלּו לדיון במליאת‬


‫הכנסת‪.‬‬

‫‪ )6‬חברי הכנסת ַיעֲלּו את הנושא‬


‫לדיון‪.‬‬

‫‪ )7‬זה ממש ְּמקוֹמֵ ם אותי‪.‬‬

‫‪197‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )8‬אני ממש ְּמקוֹמָּ ם‪.‬‬

‫‪ )9‬הסימונים על הכביש ִמ ַט ְּש ְּט ִשים‬


‫עם הזמן‪.‬‬

‫‪ )10‬סמים ְּמ ַט ְּש ְּט ִשים את הראייה‪.‬‬

‫‪ )11‬אתם ָּּתעָּ ְּמדּו לדין בידי המשטרה‪.‬‬

‫‪ )12‬אתם ַּתעַ ְּמדּו במרכז הרחבה‪.‬‬

‫‪ )13‬גיבור הסרט ְּמתָֹאר בצורה‬


‫רומנטית‪.‬‬

‫‪ )14‬גיבור הסרט ְּמתָּ אֵ ר את ילדותו‬


‫בצורה רומנטית‪.‬‬

‫‪ )15‬הפסוק פ ַֹרש בצורה לא נכונה‪.‬‬

‫‪ )16‬רש"י פֵ ֵרש את הפסוק בעזרת‬


‫כללי הדקדוק‪.‬‬

‫‪ )17‬ראינו את המכונית ִמ ַד ְּר ֶד ֶרת‬


‫לתהום‪.‬‬
‫‪ )18‬התקשורת ְּמ ַד ְּר ֶד ֶרת את השיח‬
‫הציבורי לשפל שלא ראינו כמותו‬
‫עד כה‪.‬‬

‫‪ )19‬התלמידה ְּמבו ֶֹד ֶדת מחבריה‪.‬‬

‫‪198‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )20‬התלמידה ְּמבו ֶֹד ֶדת את הרכיב‬


‫הזה מהתמיסה‪.‬‬

‫זיהוי בניין ‪ -‬מילים קשות‪:‬‬

‫חוקי זיהוי הבניין של מילים קשות‪:‬‬


‫‪ )1‬בעברית קיימות מספר מילים שזיהוי הבניין שלהן מסובך יותר‪.‬‬
‫הסיבה היא שקשה להפוך אותן לשלושת העדים‪ .‬למשל‪ :‬נכון‪ ,‬יתכן‪ ,‬נחוץ‪.‬‬

‫‪ )2‬הדגם הבולט והנפוץ ביותר שקשה לנתח הוא בינוני פעּול‪ .‬למשל‪ :‬נחּוץ‪ ,‬חמּור‪,‬‬
‫בדּוי‪ ,‬סמּוי‪ .‬דגם זה שייך לבניין קל (פעל) באופן אוטומטי‪.‬‬

‫‪ )3‬מילה שאי אפשר להטותה והיא מתחילה באות נ'‪ ,‬רוב הסיכויים שהנ' מרמזת על‬
‫בניין נפעל‪ .‬למשל‪ :‬נואל‪ ,‬נכון‪ ,‬נבון‪ ,‬נדם‪ ,‬נורה‪.‬‬

‫‪ )4‬בשאר המילים הקשות ניתן להשתמש בשיטת "טיפול שורש"‪ .‬בשיטה זו מחליפים‬
‫את האותיות שברור שהן שורשיות באותיות אחרות‪ ,‬כך שמקבלים מילה שקל‬
‫להטות‪( .‬אותיות האומני"ת עלולות להיות אותיות שלא שייכות לשורש‪ .‬כל שאר‬
‫האותיות בא'‪-‬ב' העברי חייבות להיות אותיות שורש)‪.‬‬
‫מטֻּ פש = מסֻּ פר = פֻּעל‪.‬‬

‫‪199‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪ .‬כתבו את הפעלים המודגשים ב‪ 3-‬צורות‪:‬‬
‫הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬הכניסה לבית הספר נְּ עּולָּה‪.‬‬

‫‪ )2‬הדוגמאות הרבות מַ לְּ אוֹת אותי‪.‬‬

‫ידי לו שהוא טעה?‬


‫‪ )3‬אולי ַּתגִ ִ‬

‫‪ )4‬הנאשמת ביקשה מהשופטים‪:‬‬


‫"זַכּו אותי!"‬

‫‪ )5‬הנחש הזה מָּ צּוי בסכנת הכחדה‪.‬‬

‫‪ )6‬הדגים יִ ָּשלּו מהמים‪.‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )7‬הגלידה נְּ מַ ָּסה בשמש‪.‬‬

‫‪ )8‬העמק העכור יִ מָּ לֵא ציוץ של‬


‫ציפורים‪.‬‬

‫‪ )9‬בתקופתנו רוב הערים ְּמפ ָֹּרזוֹת‪.‬‬

‫‪ )10‬כל האשליות ִּתמֹגְּ נָּה‪.‬‬

‫‪ )11‬שגרירי המדינות צריכים לְּ ִה ָּדבֵ ר‬


‫ביניהם‪.‬‬

‫‪ )12‬אני מאוד ְּמפַ חֵ ד שאכשל במבחן‪.‬‬

‫‪ )13‬רחמיי נִ כְּ ְּמרו עליו‪.‬‬

‫‪ )14‬הוא נָּכוֹן לשנות זאת‪.‬‬

‫‪ )15‬אנחנו ְּדבֵ ִקים בעמדתנו‪.‬‬

‫‪ )16‬הדוגמה הזו לְּ קּוחָּ ה מספר‬


‫היסטוריה‪.‬‬

‫‪201‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )17‬עליכם לְּ הַ גִ יהַ את המסמך לפני‬


‫הפצתו‪.‬‬

‫‪ )18‬כולנו ְּמבַ כִ ים את מותו‪.‬‬

‫‪ )19‬המיעוט עלול להיות ְּמנֻכָּ ר‬


‫לשלטון‪.‬‬

‫‪ )20‬המקרה אֵ ַרע לפני שנה‪.‬‬

‫‪ )21‬השמש קוֹפַ חַ ת על ראשינו‪.‬‬

‫‪ )22‬תינוק יהודי נִ מוֹל בגיל שונה‬


‫ימים‪.‬‬

‫‪ )23‬הקהל נ ַָּדם עם כניסת הנשיא‬


‫לרחבת הטקס‪.‬‬

‫‪ )24‬שש עשרה מָּ לְּ אּו לנער‪.‬‬

‫‪ )25‬חבל שנִ ג ְַּש ֶּתן לבחינה בלי ללמוד‪.‬‬

‫‪202‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪.‬‬
‫כתבו את הפעלים המודגשים ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬המחבל נו ָֹּרה למוות‪.‬‬

‫‪ )2‬יִ ָּּת ֵכן שהשביתה תסתיים בקרוב‪.‬‬

‫‪ )3‬הפרסים ְּתלּויִ ים על העץ‪.‬‬

‫‪ )4‬הטרור מֻ גַר ביד קשה‪.‬‬

‫‪ )5‬החוקר יִ ָּסמֵ ךְּ על מחקרים‬


‫קודמים‪.‬‬

‫‪ )6‬הקבינט יְּ ֻכּנַס בשעה ארבע לדיון‪.‬‬

‫‪203‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )7‬אין צורך לְּ הַ כְּ בִ יר מילים על‬


‫הנושא‪.‬‬

‫‪ )8‬היא כְּ מֵ הָּ ה לאהבה‪.‬‬

‫‪ )9‬אני מסכימה ש ַּתעֲדּו על עצמכן‬


‫את התכשיטים האלה‪.‬‬

‫‪ )10‬שר החוץ נוֹעַ ד עם עמיתו‬


‫האמריקני בבית הלבן‪.‬‬

‫‪ )11‬מדוע ִה ְּתנֵיתֶ ן את ביטול החוזה‬


‫בתשלום ‪ 1,000‬ש"ח?‬

‫‪ )12‬המכונית עלולה לְּ ִ ֵה ָּרגֵם באבנים‪.‬‬

‫‪ )13‬הפילה כְּ לּוָאה בכלוב בגן החיות‪.‬‬

‫‪ )14‬הרוצח נָּמֵ ק בכלא‪.‬‬

‫‪ )15‬במעשיכם אתם מַ ִד ִירים ציבור‬


‫שלם מהשיח הציבורי‪.‬‬

‫‪ )16‬בחורף האחרון השדות הו ִֹריקּו‪.‬‬

‫‪204‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )17‬המנהל ִה ְּת ָּרה בתלמיד שלא‬


‫יפריע עוד‪.‬‬

‫‪ )18‬זוהי התוצאה ה ְּמשֹעֶ ֶרת של‬


‫הניסוי‪.‬‬

‫‪ )19‬בעל החיים הזה ָּנפֹוץ באזור‬


‫הנגב‪.‬‬

‫גּורים‪.‬‬
‫‪ )20‬כל הילדים חֲ ִ‬

‫‪ )21‬התלמיד הזה מּועָּ ד לפורענות‪.‬‬

‫‪ )22‬כל הנוכחים מֻ כָּ ִרים לך‪.‬‬

‫‪ )23‬האם פָּ לְּ תָּ ה כינים מראש בנה‪.‬‬

‫‪ )24‬העדה ְּמפֹחֶ ֶדת מאוד‪.‬‬

‫‪ )25‬עליכן לְּ הוֹגִ יעַ את מוחכן כדי‬


‫לפתור את החידה‪.‬‬

‫‪205‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪ .‬כל מקבץ שאלות מציג פעלים דומים‪.‬‬
‫כתבו את הפעלים המודגשים ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬א‪ .‬הם גָּרּו לידנו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הם גֵרּו אותי‪.‬‬

‫ג‪ .‬הנמרים גֹרּו באמצעות נתח בשר‪.‬‬

‫‪ )2‬א‪ .‬נו ִֹסיף ונטען שמקצוע הלשון‬


‫חשוב‪.‬‬

‫ב‪ .‬לאחרונה נו ַֹסף גורם חדש לזירה‪.‬‬

‫‪ )3‬א‪ .‬לפי האמונה היהודית‪ ,‬העולם‬


‫נִ בְּ ָּרא בשישה ימים‪.‬‬

‫‪206‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ב‪ .‬אם ניטול את התרופה‪,‬‬


‫נַבְּ ִריא במהירות‪.‬‬

‫ג‪ .‬בפרויקט הזה נְּ בָּ ֵרא את‬


‫היערות באזור‪.‬‬

‫‪ )4‬א‪ .‬הם נָּדּו בארץ במשך שבועות‪.‬‬

‫ב‪ .‬נַדּו את מנהיגי החרם!‬

‫‪ )5‬א‪ .‬העץ ִה ְּתנוֹעֵ עַ במהירות בסופה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הַ ְּתנַעְּ נָּה את המכונית!‬

‫ג‪ .‬הילד נִ עְּ נֵעַ את החוט‪.‬‬

‫ד‪ .‬את נָּעָּ ה מהר מדי‪.‬‬

‫‪ )6‬א‪ .‬אני ְּמרֻ צֶ ה מהשיעור‪.‬‬

‫ב‪ .‬אני מַ ְּרצֶ ה על התקשורת‬


‫בעידן המודרני‪.‬‬

‫‪207‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ג‪ .‬הילד ְּמ ַרצֶ ה את הוריו‪.‬‬

‫‪ )7‬א‪ .‬העגבנייה ְּּתמֻ לָּא בבשר‪.‬‬

‫ב‪ .‬אתה ְּּתמַ לֵא את העגבנייה בבשר‪.‬‬

‫ג‪ .‬אילת ִּתמָּ לֵא אלפי נופשים‪.‬‬

‫‪ )8‬א‪ .‬דפים אלה ְּמיֹעָּ ִדים לגריסה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אנחנו ְּמ ַיע ֲִדים אותך לגדולה‪.‬‬

‫ג‪ .‬אנחנו נוֹעָּ ִדים עם יו"ר‬


‫ההסתדרות‪.‬‬

‫‪ )9‬א‪ .‬מי ִּת ְּרגֵם את המסמך לאנגלית?‬

‫ב‪ .‬המכונית ֵּת ָּרגֵם באבנים‪.‬‬

‫ג‪ .‬הספר ּתֻ ְּרגַם לשפות רבות‪.‬‬

‫‪208‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ד‪ .‬היא ִּת ְּרגֹם אותך באבנים‪.‬‬

‫‪ )10‬א‪ .‬הוא יֵָאלֵץ להתפטר מתפקידו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוא יְּ אַ לֵץ אותי להתפטר‪.‬‬

‫‪ )11‬א‪ .‬השבוי מֻ ְּחזָּר ארצה בשעה זו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הבקבוק מֻ ְּחזַר במפעל‪.‬‬

‫‪ )12‬א‪ .‬נִ כָּ ר שהתאמצת‪.‬‬

‫ב‪ .‬בסוף ההליך נַכִ יר בך בתור‬


‫עולה חדש‪.‬‬

‫ג‪ .‬הוא ִמ ְּת ַנ ֵכר לשורשיו‪.‬‬

‫ד‪ .‬המקום קר ו ְּמנֻכָּ ר‪.‬‬

‫‪ )13‬א‪ .‬הֵ מַ ְּר ָּּת את השקלים לדולרים‪.‬‬

‫‪209‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ב‪ִ .‬המַ ְּר ָּּת בקזינו‪.‬‬

‫ג‪ִ .‬ה ְּמ ֵריתָּ את פי הוריך‪.‬‬

‫‪ )14‬א‪ .‬המנהל מוֹעֵ ל בתפקידו‪.‬‬

‫ב‪ .‬המנהל מוֹעִ יל לחברה‪.‬‬

‫ג‪ .‬המכשיר החדש ְּמיַעֵ ל את העבודה‪.‬‬

‫ד‪ .‬המפקד המעולה מָּ ֳעלֶה בדרגה‪.‬‬

‫‪ )15‬א‪ִ .‬ה ְּתאַ ְּמנּו לקראת התחרות‪.‬‬

‫ַאמנּו לכם תכנית אישית‪.‬‬


‫ב‪ִ .‬ה ְּת ְּ‬

‫ַאמנּו לכם פגישה‪.‬‬


‫ג‪ֵּ .‬ת ְּ‬

‫מּוקם בשעה זו‪.‬‬


‫‪ )16‬א‪ .‬האוהל ָּ‬

‫‪210‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ב‪ .‬האוהל מֻ ַֹקם בקצה המחנה‪.‬‬

‫‪ )17‬א‪ .‬פַ ְּסקּו את המשפט!‬

‫ב‪ .‬השופטים פָּ ְּסקּו שאתה אשם‪.‬‬

‫‪ )18‬א‪ .‬הוא ילד ְּמסֻ גָּר‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפושע מֻ ְּסגָּר למשטרה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הציור מֻ ְּסגַר לקראת התערוכה‪.‬‬

‫‪ )19‬א‪ .‬עוד יְּ דֻ בַ ר על כך רבות‪.‬‬

‫ב‪ .‬יתוש הביצות י ְֻּדבַ ר באמצעות‬


‫ריסוס‪.‬‬

‫‪ )20‬א‪ .‬זו טענה מֻ ְּפ ֶרכֶ ת‪.‬‬

‫ב‪ .‬זו עבודה ְּמפָּ ֶרכֶ ת‪.‬‬

‫‪211‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )21‬א‪ .‬הוא יְּ מַ ֵשב את הרצאתי‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוא ְּמי ָֻּשב בדעתו‪.‬‬

‫ג‪ .‬מי מַ ִשיב את הרוח?‬

‫ַשב את הנגב‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנוער החלוצי ְּמי ֵ‬

‫ה‪ .‬הסוהר מו ִֹשיב את האסיר על‬


‫ספסל הנאשמים‪.‬‬

‫‪ )22‬א‪ .‬נוֹכַ ְּחנּו לדעת שאנחנו טועים‪.‬‬

‫ב‪ .‬נָּכַ ְּחנּו באירוע‪.‬‬

‫‪ )23‬א‪ .‬הוא י ַֻסר במהלך העינויים‪.‬‬

‫יּוסר בהקדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלט ַ‬

‫‪ )24‬א‪ .‬איך ְּמכַ ּנִ ים אתכם בקיבוץ?‬

‫‪212‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ב‪ .‬האם אתם מּוכָּ נִ ים?‬

‫‪ )25‬א‪ .‬עוד נַגִ יעַ רחוק‪.‬‬

‫ב‪ .‬האם נִ גַע בפסל העתיק?‬

‫ג‪ .‬נוֹגִ יעַ את מוחנו ונגלה את‬


‫התשובה‪.‬‬

‫ד‪ .‬נְּ ַיגֵעַ אתכם עד שתאלצו לקבל‬


‫את דעתנו‪.‬‬

‫‪ )26‬א‪ִ .‬ש ְּת ִקי מיד!‬

‫ב‪ַ .‬ש ְּּת ִקי את המפעל!‬

‫‪ )27‬א‪ .‬הוא מֻ ְּחזָּק בידי האויב‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוא יצא ְּמחֻ זָּק מהפגישה‪.‬‬

‫‪ )28‬א‪ .‬היא נִ צְּ לָּה מהאסון‪.‬‬

‫‪213‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ב‪ .‬הבשר נִ צְּ לָּה בפיקניק‪.‬‬

‫‪ )29‬א‪ .‬החיט יָּצֵ ר את הבגד‪.‬‬

‫ב‪ .‬יַצֵ ר ‪ 1000‬מוצרים עד מחר!‬

‫‪ )30‬א‪ָּ .‬נגֵן בגופנו על זכותך להביע‬


‫את דעתך‪.‬‬

‫ב‪ַ .‬נגֵן לכבודנו יצירה קלאסית!‬

‫‪ )31‬א‪ .‬לִ ְּמדּו אותנו שיש לומר את‬


‫האמת‪.‬‬

‫ב‪ .‬לִ ְּמדּו את החומר לבחינה!‬

‫‪ )32‬א‪ .‬האישור נִ ַּתן לאחר שעות רבות‪.‬‬

‫ב‪ .‬נִ ֵּתן לך אישור‪.‬‬

‫‪ )33‬א‪ .‬הטענה ְּמשֻ ֶללֶת כל יסוד‪.‬‬

‫‪214‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫ב‪ .‬רישיונך נִ ְּשלַל לצמיתות‪.‬‬

‫‪ )34‬א‪ .‬נִ ְּשלּו אותי מהירושה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הדגים נִ ְּשלּו מהים‪.‬‬

‫‪215‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:8‬‬
‫בכל שאלה שלפניכם יש שני סעיפים‪ .‬בשני הסעיפים מודגש אותו פועל‪ ,‬אך בכל פעם‬
‫המשפט שבו מצוי הפועל שונה‪ ,‬והדבר עשוי להביא לשינוי בבניין הפועל‪.‬‬
‫כתבו את הפעלים המודגשים בכל סעיף ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא‪ ,‬מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את המוספיות בשלושת העדים‪ ,‬ולפיהן קבעו את הבניין של הפועל‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כתבו את שבעת הבניינים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫סביל‬ ‫פעיל‬

‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬א‪ .‬הם ָּרצּו ללכת הביתה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הם ָּרצּו מהר‪.‬‬

‫‪ )2‬א‪ .‬החנוכייה ּתֻ ְּדלַק בעוד כשעה‪.‬‬

‫ב‪ .‬האוטובוס ּתֻ ְּדלַק לפני הנסיעה‪.‬‬

‫‪ )3‬א‪ .‬הלקח לא נִ לְּ מַ ד‪.‬‬

‫ב‪ .‬נִ לְּ מַ ד את החומר לקראת‬


‫הבחינה‪.‬‬

‫‪216‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )4‬א‪ .‬המשבר ָּק ֵרב והולך‪.‬‬

‫ב‪ָּ .‬ק ֵרב אליך את הצלחת‪.‬‬

‫‪ )5‬א‪ .‬הנאשם יֻצַ ג בידי סניגור‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפתרון לבעיה יֻצַ ג בישיבת‬


‫הממשלה‪.‬‬

‫‪ )6‬א‪ .‬האם השרה נוֹכַ חַ ת באירוע?‬

‫ב‪ .‬השרה נוֹכַ חַ ת לדעת שהיא‬


‫בבעיה‪.‬‬

‫‪ )7‬א‪ .‬השיחה נִ ְּּת ָּקה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הטכנאית נִ ְּּת ָּקה את החוט‪.‬‬

‫‪ )8‬א‪ .‬כל טירון יו ֶֹרה ‪ 5‬כדורים‪.‬‬

‫ב‪ .‬המפקד יו ֶֹרה לטירונים מתי‬


‫לירות‪.‬‬

‫‪ )9‬א‪ .‬היא ְּמכוֹפֶ פֶ ת את גבה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הכפית ְּמכוֹפֶ פֶ ת‪.‬‬

‫‪217‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )10‬א‪ .‬מערך האבטחה סביב המקום‬


‫ּתֻ גְּ בַ ר‪.‬‬

‫ב‪ .‬המוזיקה ּתֻ גְּ בַ ר רק אחרי שנלך‪.‬‬

‫‪ )11‬א‪ .‬הילדים גָּרּו עם הוריהם‪.‬‬

‫ב‪ .‬גָּרּו אותי!‬

‫‪ )12‬א‪ .‬היא כָּ ְּפתָּ ה את העצים‬


‫בצופים‪.‬‬

‫ב‪ .‬המורה כָּ ְּפתָּ ה עליי לעמוד‬


‫בשער‪.‬‬

‫‪ )13‬א‪ .‬הם ָּס ְּרקּו את האזור היטב‪.‬‬

‫השער!‬
‫ב‪ָּ .‬ס ְּרקּו את ֵ‬

‫‪ )14‬א‪ .‬הוא נִ ְּק ָּרא על שם סבו‪.‬‬

‫ב‪ .‬נִ ְּק ָּרא לנער ונשאל מה דעתו‪.‬‬

‫‪ )15‬א‪ .‬עו ַֹד ְּד ִּתי את הקבוצה‪.‬‬

‫ב‪ .‬עו ַֹד ְּד ִּתי מהתמיכה הציבורית‬


‫בי‪.‬‬

‫‪218‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )16‬א‪ .‬החיילת נוֹצֶ ֶרת את נשקה‪.‬‬

‫ב‪ .‬התמיסה נוֹצֶ ֶרת בתהליך‬


‫מיוחד‪.‬‬

‫‪ )17‬א‪ .‬אתם ִּת ְּק ְּשרּו קשרים‬


‫מיוחדים‪.‬‬

‫ב‪ .‬הלוחמים ִּת ְּק ְּשרּו ביניהם‬


‫באמצעות טלפון לוויני‪.‬‬

‫‪ )18‬א‪ .‬הילדה ָּּת ִרים את הפסולת‬


‫מהרצפה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אנחנו ָּּת ִרים אחר דירה חדשה‬


‫למשפחתנו‪.‬‬

‫‪ )19‬א‪ .‬נִ צַ לְּ ִּתי מהתופת‪.‬‬

‫ב‪ .‬נִ צַ לְּ ִּתי אותך‪.‬‬

‫‪ )20‬א‪ .‬השלגון נָּמֵ ס בשמש‪.‬‬

‫ב‪ .‬אנחנו נָּמֵ ס את הקרח‪.‬‬

‫‪ )21‬א‪ .‬הוא ּתֻ ְּד ַרְך לפני המשימה‬


‫היטב‪.‬‬

‫ב‪ .‬הכיתה ּתֻ ְּד ַרְך בידי טובי‬


‫המדריכים‪.‬‬

‫‪219‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫בניין‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )22‬א‪ .‬מצבו של הפצוע יֻצַ ב בחדר‬


‫הניתוח‪.‬‬

‫ב‪ .‬החייל יֻצַ ב בבסיס בדרום‪.‬‬

‫‪ )23‬א‪ .‬סוֹבֵ ב את גלגל המזל!‬

‫ב‪ .‬הנער סוֹבֵ ב בעיר בחוסר מעש‪.‬‬

‫‪ )24‬א‪ .‬הטיעון הזה ָּּתלּוש‬


‫מהמציאות‪.‬‬

‫ב‪ .‬אתה ָּּתלּוש את הבצק היטב‪.‬‬

‫‪ )25‬א‪ַ .‬יעֲלּו את העבודה במפעל!‬

‫ב‪ .‬המובילים ַיעֲלּו את הריהוט‬


‫בעזרת מנוף‪.‬‬

‫ג‪ .‬הקונים ַיעֲלּו לקומה השנייה‬


‫בדרגנוע‪.‬‬

‫‪220‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורש וגזרה של פעלים ושמות עצם‬
‫זיהוי שורש בשיטת שלושת העדים‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שורש‪ :‬אותיות השורש הן האותיות העיקריות בכל מילה‪ ,‬האותיות שנושאות את עיקר‬
‫המשמעות שלה‪.‬‬
‫חשבתי – ח‪-‬ש‪-‬ב‪.‬‬
‫בכל שורש חייבות להיות ‪ 3‬או ‪ 4‬אותיות‪ .‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬
‫לכל פועל יש שורש‪ ,‬אבל גם לשמות עצם יש בדרך כלל שורש‪.‬‬
‫מספר – ס‪-‬פ‪-‬ר‪ ,‬פרסמת – פ‪-‬ר‪-‬ס‪-‬מ‪.‬‬

‫חוקי זיהוי שורש‪:‬‬


‫‪ )1‬נתמקד במילה שקיבלנו ונהפוך אותה לשלושה פעלים פשוטים לפי הנוסחה הזאת‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא אתמול‬
‫ב‪ .‬הוא עכשיו‬
‫ג‪ .‬הוא מחר‬
‫הוא אתמול זרק‪ ,‬הוא עכשיו זורק‪ ,‬הוא מחר יזרוק‪.‬‬
‫אלו הן צורות שקל מאוד לעבוד ִאתן והן מגלות לנו את כל הסודות של המילה‪,‬‬
‫כמו עדים‪.‬‬

‫‪ )2‬אין צורך לנקד את שלושת העדים‪.‬‬

‫‪ )3‬מצד שני אין להוסיף אותיות ניקוד שלא הופיעו במילה המקורית‪.‬‬
‫מבֻּשלים – בשל‪ ,‬מבשל‪ ,‬יבשל‪ ,‬ולא‪ :‬בושל מבושל‪ ,‬יבושל‪.‬‬

‫‪ )4‬מומלץ בחום להשתמש בסימן ניקוד אחד בלבד‪ ,‬שיש בו תועלת רבה‪:‬‬
‫צליל ‪ - U‬קובוץ ( ֻּ)‪ .‬בֻּשל‪ ,‬מבֻּשל‪ ,‬יבֻּשל‪.‬‬

‫‪ )5‬אותיות השורש הן האותיות שחוזרות על עצמן בכל המילים‪.‬‬


‫בֻּשל‪ ,‬מבֻּשל‪ ,‬יבֻּשל = ב‪-‬ש‪-‬ל‪.‬‬

‫‪ )6‬שלושת העדים של שם עצם הם הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר של פועל קרוב‬
‫משפחה‪ .‬כאן כמובן אין אפשרות לשמור על ההקשר – וזה גם פחות חשוב‪.‬‬

‫‪221‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )7‬מחלוקת – חלק‪ ,‬חולק‪ ,‬יחלוק = ח‪-‬ל‪-‬ק‪.‬‬

‫‪ )8‬יש אותיות שהן בוודאות אותיות שורש‪ ,‬פשוט מפני שאין להן שום תפקיד אפשרי אחר‪.‬‬

‫‪ )9‬למעשה כל האותיות בא'‪-‬ב' העברי הן בדרך כלל שורש חוץ מ‪:‬‬

‫‪ )10‬אותיות "האומני"ת" שיש להן מגוון תפקידים נוספים (למשל בניין נפעל‪ ,‬בניין‬
‫התפעל וכדומה)‪.‬‬

‫‪ )11‬האותיות ד' וט' אינן אותיות שורש כאשר הן מופיעות בתוך רצפים אלה‪ִ :‬זְּ ַד‪ְִּ ,‬צטַ ‪.‬‬

‫‪222‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הסרת אותיות הבניינים‪:‬‬

‫חוקי הסרת אותיות הבניינים‪:‬‬


‫‪ )1‬לפעמים יש אותיות שחוזרות על עצמן בכל שלושת העדים‪ ,‬ואף על פי כן הן אינן‬
‫אותיות שורש‪.‬‬
‫הבניינים שמביאים ִאתם אות נוספת הם בנייני המ"י‪ :‬הפעיל‪ ,‬הֻּ פעל והתפעל‪.‬‬

‫‪ )2‬בניין הפעיל מביא אתו כמעט תמיד אות י' כאות ניקוד‪ ,‬בין שתי האותיות‬
‫האחרונות של השורש‪.‬‬
‫הרגיש‪ ,‬הרדים‪ ,‬הבדיל‪.‬‬
‫י' זו אינה אות שורש‪ .‬יש להתעלם ממנה‪.‬‬

‫‪ )3‬בניין הֻּ פעל מביא אתו לפעמים ו' (הּופעל) בהתחלה‪.‬‬


‫הּוגן‪ ,‬הּוסר‪ ,‬הּוכן‪.‬‬
‫ו' זו מופיעה רק במקרים שבהם אתם רואים ‪ 2‬אותיות שורש בלבד‪ ,‬אבל גם היא‬
‫שייכת לבניין ולא לשורש‪.‬‬

‫‪ )4‬בניין התפעל מביא אתו תמיד ת'‪.‬‬


‫התרגש‪ ,‬התפתל‪ ,‬התגבר‪.‬‬
‫א‪ .‬ת' זו מחליפה מקום עם עיצורים מסוימים (ש‪ ,‬ש‪ ,‬ס‪ ,‬ז‪ ,‬צ)‪.‬‬
‫השתעל‪ ,‬הסתכל‪ ,‬השתכר‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר האות הראשונה בשורש היא ז'‪ ,‬הת' גם מחליפה מקום וגם הופכת‬
‫לד'‪ ,‬מטעמי נוחות הגייה‪.‬‬
‫הזדמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאשר האות הראשונה בשורש היא צ'‪ ,‬הת' גם מחליפה מקום וגם הופכת‬
‫לט'‪ ,‬מטעמי נוחות הגייה‪.‬‬
‫הצטער‪.‬‬

‫בעברית כמעט שאין שורשים שהצירופים זד או צט קיימים בהם‪ ,‬ולכן כאשר אנו‬
‫רואים צירוף כזה אנו יכולים להניח בוודאות שהד' או הט' שייכות לבניין התפעל‬
‫ולא לשורש‪.‬‬

‫‪223‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬עליכם לציין מהו השורש של כל מילה‪.‬‬
‫כתבו את המילים המודגשות ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה‪ .‬זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת‬
‫החמקמקה של התפעל‪.‬‬

‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫‪ )1‬אני אוֹהֶ בֶ ת עוגות גבינה‪.‬‬

‫‪ )2‬הסלטים האלה י ְַּס ִריחּו בתוך יומיים‪.‬‬

‫‪ )3‬לְּ ֹכ ְּדנָּה בבקשה את העכבר!‬

‫‪ )4‬זה לא כל כך נעים לראות גן ָּסגּור‪.‬‬

‫‪ )5‬התאנים ַּת ְּב ֵשלְּ נָּה בעוד חודשיים‪.‬‬

‫‪ )6‬איני רוצה לְּ הַ ְּש ִקיעַ במיזם הזה‪.‬‬

‫‪ )7‬חסרונך י ְֻּרגַש היטב‪.‬‬

‫‪ )8‬הפיגועים סֻ כְּ לּו בזכות מודיעין איכותי‪.‬‬

‫‪224‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫‪ )9‬החולה ִה ְּתפָּ ְּרעָּ ה במחלקה הכירורגית‪.‬‬

‫‪ )10‬נ ַָּשכְּ ִּתי את השפתיים שלי ושתקתי‪.‬‬

‫‪ִ )11‬הזָּהֲ רּו‪ ,‬חברים‪.‬‬

‫‪ )12‬שני ילדים ִה ְּתלַחֲ שּו בקצה הכיתה‪.‬‬

‫‪ )13‬ההחלטה הזו ַּתגְּ בִ יל את החופש שלנו‪.‬‬

‫יסת המשטר הקומוניסטי הביאה לארץ‬‫‪ְּ )14‬ק ִר ַ‬


‫יהודים רבים מברית המועצות‪.‬‬

‫‪ )15‬שלשום הוחלט על פֵ רּוק הגדוד‪.‬‬

‫‪ )16‬לא ַנע ֲִרים קשיים על היוזמה‪.‬‬

‫‪ )17‬זו הייתה הַ ְּפ ָּּתעָּ ה נעימה‪.‬‬

‫הפ ָּקדוֹן חזרה?‬


‫‪ )18‬מתי אקבל את ִ‬

‫שּת ְּת ַרגֵל מהר למציאות החדשה‪.‬‬


‫‪ )19‬אני מקווה ִ‬

‫שּתתַ ְּרגֵל פתרון בעיות מסובכות‪.‬‬


‫‪ )20‬אני מקווה ְּ‬

‫בשפּועַ ‪.‬‬
‫‪ )21‬משטח הרכיבה מצוי ִ‬

‫‪225‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫הסנִ יף?‬
‫‪ )22‬מה שמה של מנהלת ְּ‬

‫‪ )23‬מַ ְּשבֵ ר הוא הזדמנות לצמיחה‪.‬‬

‫‪ )24‬איזה גו ָֹּרל אכזר!‬

‫המ ְּסגָּד המרכזי של הכפר‪.‬‬


‫‪ )25‬זה ִ‬

‫‪ )26‬המַ ְּמ ֵט ָּרה מקולקלת‪.‬‬

‫‪ )27‬האלימות היא כִ ְּרסּום יסוד הדמוקרטיה‪.‬‬

‫הס ֹבלֶת של הלב שלך‪.‬‬


‫‪ )28‬ריצות ארוכות ישפרו את ְּ‬

‫‪ )29‬הטרוריסט הזה על הכַ ֶּונֶת שלנו‪.‬‬

‫‪ )30‬מתי ִה ְּתחַ לְּ ֶּתן לעסוק בספורט?‬

‫‪226‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬עליכם לציין מהו השורש של כל מילה‪.‬‬
‫כתבו את המילים המודגשות ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬

‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫‪ )1‬אל ִּת ְּתכַ חֵ ש לחלקך בעסקה‪.‬‬

‫‪ִ )2‬ה ְּש ַּת ַּת ְּקנּו במבוכה‪.‬‬

‫שּתמַ ְּּתנִ י את עמדותייך‪.‬‬


‫‪ )3‬כדאי ְּ‬

‫‪ )4‬הכעסים הַ ִמצְּ ַטבְּ ִרים הם הרסניים‪.‬‬

‫‪ )5‬האַ ְּשמָּ ה מוטלת על כתפיי‪.‬‬

‫השעּול הזה מרמז על מחלה‪.‬‬


‫ִ‬ ‫‪)6‬‬

‫בה ְּתפַ ְּּתחּויוֹת‪.‬‬


‫‪ )7‬עדכן אותי ִ‬

‫‪ )8‬אוכלוסיית העולם ִמזְּ ַד ֶקנֶת‪.‬‬

‫‪ )9‬לכו לְּ ִהצְּ ַטלֵם!‬

‫‪227‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )10‬האיש נראה מֻ ְּט ָּרד מאוד‪.‬‬

‫‪ )11‬שומעים אותך באופן ְּמ ֻק ָּטע‪.‬‬

‫‪ )12‬הציפורים ִמ ְּס ַּת ְּּתרוֹת מפנינו‪.‬‬

‫‪ )13‬הפירות האלה ְּמתֻ לָּעִ ים‪.‬‬

‫‪ )14‬הילד חזר מגן השעשועים חָּ בּול‪.‬‬

‫‪ )15‬הנגינה של נועם ִמ ְּש ַּתפֶ ֶרת מאוד בחודשיים‬


‫האחרונים‪.‬‬

‫‪ַּ )16‬תבְּ ִשיל זה טעים באופן יוצא דופן‪.‬‬

‫‪ )17‬קשה לי לְּ ִה ְּש ַּתלֵב בתנועה‪.‬‬

‫‪ )18‬עשינו למענך ִה ְּש ַּת ְּדלּויוֹת רבות‪.‬‬

‫‪ )19‬כשראתה דנה את סימה‪ ,‬היא עברה ִמ ְּד ָּרכָּ ה‪.‬‬

‫‪ )20‬הקיפוד יִ צְּ ַטּנֵף בתוך עצמו כשנתקרב‪.‬‬

‫‪ִ )21‬מ ְּס ַּתבֵ ר שיש לך שבר‪.‬‬

‫‪228‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )22‬האריות החולים ִהזְּ ַדּנְּ בּו מאחור‪.‬‬

‫‪ )23‬בחורף המכוניות מתקשות לְּ הַ ְּתנִ יעַ ‪.‬‬

‫השבִ יל הזה מתחיל כאן‪.‬‬


‫‪ְּ )24‬‬

‫‪ )25‬איזהו גִ בוֹר?‬

‫הרחוֹב ייקרא על שם השחקנית המפורסמת‪.‬‬


‫‪ְּ )26‬‬

‫‪ )27‬יהיו לך עוד הרבה ִהזְּ ַד ְּמנּויוֹת‪.‬‬

‫ומ ְּס ַּתלְּ ֵסל‪.‬‬


‫‪ )28‬הקו הזה הולך ִ‬

‫ש ָּרד חדש‪.‬‬
‫‪ )29‬פתחנו ִמ ְּ ֹ‬

‫‪ )30‬הנתונים צריכים לְּ ִה ְּש ַּת ְּקלֵל‪.‬‬

‫מהי גזרה?‬

‫מושג בסיס‪:‬‬
‫גזרה‪ :‬קבוצת שורשים בעלת מאפיין משותף‪ .‬בשפה העברית יש ‪ 10‬גזרות בסך הכול‪.‬‬
‫כל שורש בעברית שייך לאחת מהן‪.‬‬

‫‪229‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הגזרות‪:‬‬

‫חוקי הגזרות‪:‬‬
‫רוב הגזרות (למעט השלמים והמרובעים) מתאפיינות בכך שהן מכילות אותיות שורש‬
‫מסוימות‪ .‬אותיות אלו עלולות לגרום לשורשים להתנהג בצורות מוזרות‪ ,‬וזוהי הסיבה‬
‫העיקרית שעלינו לשלוט בנושא‪.‬‬
‫בדרך כלל שם הגזרה הוא צירוף של האות המאפיינת את הגזרה ושל מיקומה בשורש‪.‬‬
‫ל"א – ל' הפועל (האות האחרונה בשורש) היא א'‪.‬‬
‫לי"ה ‪ -‬ל' הפועל (האות האחרונה בשורש) היא י‪/‬ה‪.‬‬
‫פ"א – פ' הפועל (האות הראשונה בשורש) היא א'‪.‬‬
‫פ"נ – פ' הפועל (האות הראשונה בשורש) היא נ'‪.‬‬
‫פי"צ – פ' הפועל (האות הראשונה בשורש) היא י' שאחריה צ'‪.‬‬
‫פי"ו ‪ -‬פ' הפועל (האות הראשונה בשורש) היא י‪/‬ו‪.‬‬
‫עו"י – ע' הפועל (האות האמצעית בשורש) היא י‪/‬ו‪.‬‬
‫ע"ע – ע' הפועל ול' הפועל זהות‪.‬‬

‫‪230‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שמות נוספים לגזרות‬
‫יש שמכנים את הגזרות בשמות מעט שונים מאלו שהזכרנו‪ .‬גם בבגרות עשויים להופיע‬
‫שמות ארוכים יותר‪ .‬אין צורך להתרגש‪ .‬השמות השונים הם וריאציות בלבד‪.‬‬
‫השמות הקצרים והפשוטים שלמדנו הם תשובה מקובלת לחלוטין בבגרות‪.‬‬
‫יש שני מונחים נפוצים בשמות הגזרות‪" :‬נחי" ו"חסרי"‪ .‬למשל‪ :‬חסרי פ"נ‪ ,‬נחי עו"י‪ ,‬או‬
‫בקיצור‪ :‬חפ"נ‪ ,‬נעו"י‪ .‬משמעות המונחים האלה היא‪:‬‬
‫נחים – אות השורש ה"בעייתית" נכתבת בדרך כלל‪ ,‬אך לעתים אינה נהגית‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הו ִדיעַ ‪ָ ,‬ר ִאינּו‪.‬‬
‫חסרים – אות השורש ה"בעייתית" עלולה להיעלם לחלוטין‪.‬‬
‫למשל‪ :‬יִ פל (השורש המקורי‪ :‬נ‪-‬פ‪-‬ל)‪.‬‬

‫כינויים נוספים‬ ‫הגזרה‬


‫שלמים ‪-‬‬
‫מרובעים ‪-‬‬
‫נחי ל"א‪ ,‬נל"א‬ ‫ל"א‬
‫ל"י‪/‬ל"ה‪ ,‬נחי לי"ה‪ ,‬נלי"ה‪,‬‬ ‫לי"ה‬
‫נל"י‪/‬נל"ה‬
‫נחי פ"א‪ ,‬נפ"א‬ ‫פ"א‬
‫חסרי פ"נ‪ ,‬חפ"נ‬ ‫פ"נ‬
‫חסרי פי"צ‪ ,‬חפי"צ‬ ‫פי"צ‬
‫נחי פי"ו‪ ,‬נפי"ו‬ ‫פי"ו‬
‫נחי עו"י‪ ,‬נחי עי"ו‪ ,‬נעו"י‪ ,‬נעי"ו‬ ‫עו"י‬
‫כפולים‬ ‫ע"ע‬

‫‪231‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שיר עזר לזכרון הגזרות‪:‬‬

‫במנגינת "אלו אלו עשר המכות"‪:‬‬


‫אלו אלו עשר הגזרות‬
‫פ"נ‪ ,‬פי"צ והמרובעים‬
‫פי"ו‪ ,‬פ"א והכפולים‬
‫עו"י‪ ,‬ל"א ולי"ה חיות רעות‬
‫שלמים אם אין שום בעיות‬
‫ולתלמידים היה טוב מאוד‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬עליכם לציין מהו השורש של כל מילה‪.‬‬
‫כתבו את המילים המודגשות ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬
‫זכרו את כללי כתיבת השורשים‪:‬‬
‫‪ -‬י או ו בכל מקום בשורש נכתבות תמיד‪ :‬י‪/‬ו‪.‬‬
‫‪ -‬ה בסוף נכתבת בדרך כלל‪ :‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫מּורים הבלתי חוקיים משגשג‬


‫הה ִ‬‫‪ )1‬ענף ִ‬
‫בישראל‪.‬‬

‫‪ )2‬החולה הֻ ְּפנְּ תָּ ה למחלקה הכירורגית‪.‬‬

‫אתי את הנעליים שלי‪.‬‬


‫‪ )3‬מָּ צָּ ִ‬

‫‪ )4‬אימו של גדי ִהצְּ ַטחֲ ָּקה‪.‬‬

‫‪ )5‬אנחנו ְּמצַ ִפים שתשפרי את התנהגותך‪.‬‬

‫‪232‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫‪ )6‬גלעד יו ִֹדיעַ לנו כשיגיע‪.‬‬

‫‪ )7‬יש לך הוֹכָּחָּ ה שדברייך נכונים?‬

‫‪ )8‬זה האופי שלה‪ :‬היא איננה נו ֶֹט ֶשת גם‬


‫אם קשה לה‪.‬‬

‫‪ )9‬הרבה אנשים ְּמ ֻפ ְּר ָּס ִמים הגיעו לחתונה‪.‬‬

‫‪ )10‬בשנת ‪ 2000‬צה"ל נָּסוֹג מלבנון‪.‬‬

‫‪ )11‬בצהריים כל ַֹה ִשכו ִֹרים שברחוב ישנו‪.‬‬

‫‪ )12‬האינטרנט ְּמכַ ְּר ֵסם במעמדה של‬


‫העיתונות הכתובה‪.‬‬

‫‪ִ )13‬הצְּ ַט ְּמ ַר ְּרנּו למשמע הבשורה‪.‬‬

‫‪ )14‬עֲלִ יָּ ה לארץ היא מעשה מורכב ואמיץ‪.‬‬

‫‪ְּ )15‬רצוֹנוֹ של אדם הוא כבודו‪.‬‬

‫‪ )16‬הכובעים האלה יְּ ָּק ִרים מאד‪.‬‬

‫‪233‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫ֵיתי מהמסיבה‪.‬‬
‫‪ )17‬בכלל לא נֶהנ ִ‬

‫המבְּ ֶנה הזה אינו יציב‪.‬‬


‫‪ִ )18‬‬

‫‪ )19‬הצִ בּור יוכל לחלוק כבוד אחרון‪.‬‬

‫‪ )20‬זוהי ְּפ ֻלגַת השריון הוותיקה ביותר‪.‬‬

‫‪ )21‬אני רוצה לוֹמַ ר שנהניתי מאוד‪.‬‬

‫‪ )22‬הנושאים נָּדוֹנּו בישיבת הממשלה‪.‬‬

‫‪ )23‬אינכם מֻ ְּפלִ ים לרעה‪.‬‬

‫‪ )24‬ראיתי אותך במו ַֹרד הרחוב‪.‬‬

‫‪ )25‬כדאי לך לְּ ִה ְּתיַעֵ ץ עם רופא נוסף לפני‬


‫ההחלטה על ניתוח‪.‬‬

‫‪ )26‬על פי הכתבה בעיתון‪ ,‬הפוליטיקאי הזה‬


‫ִמצְּ ַטיֵ ר כמושחת בקנה מידה עולמי‪.‬‬

‫‪ )27‬אני מקווה שלא ּתֹאבַ ד לכם התקווה‪.‬‬

‫‪234‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫‪ )28‬מגיע לו פרס על כושר ההַ ְּתמָּ ָּדה‪.‬‬

‫‪ )29‬העירייה הציבה את העַ מּוד הזה‪.‬‬

‫‪ )30‬בכְּ בִ יש אל תהיו צודקים!‬

‫במ ְּש ָּקפוֹת‬


‫‪ )31‬התצפיתנים משתמשים ִ‬
‫משוכללות‪.‬‬

‫‪ )32‬מה הּתוֹעֶ לֶת בזה?‬

‫הּת ְּר ִמית הגדולה ביותר שהייתה‬


‫‪ )33‬זו ַ‬
‫מעולם בבנק בארץ‪.‬‬

‫‪ )34‬בימינו יש נשים שמעדיפות ל ֵָּדה ביתית‪.‬‬

‫הּתינו ֶֹקת!‬
‫‪ )35‬כמה יפה ִ‬

‫הדאוֹן הזה?‬
‫‪ )36‬של מי ָּ‬

‫‪ )37‬אסור לפגוע בחופש הבִ טּוי!‬

‫‪ )38‬האם קיבלת ְּרשּות לעשות זאת?‬

‫הּתחֲ נָּה האחרונה‪.‬‬


‫‪ )39‬זו ַ‬

‫‪ )40‬זו מוֹל ְַּד ֵּתנּו שלנו‪.‬‬

‫‪235‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זיהוי גזרה‪:‬‬

‫חוקי זיהוי גזרה‪:‬‬


‫‪ )1‬הגזרה נובעת ישירות מהשורש‪ .‬לאחר שזיהינו את השורש‪ ,‬כל שעלינו לעשות הוא‬
‫להתבונן באותיותיו‪ .‬הגזרה טמונה בהן‪.‬‬
‫הודיע‪ ,‬מודיע‪ ,‬יודיע = י‪/‬ו‪-‬ד‪-‬ע = פ' הפועל י‪/‬ו = גזרת פי"ו‪.‬‬

‫‪ )2‬מומלץ לרשום את כל הגזרות בתחילת המבחן בצד הדף‪.‬‬

‫‪ )3‬אם השורש אינו שייך לשום גזרה מיוחדת‪ ,‬בררת המחדל היא גזרת השלמים‪.‬‬

‫‪236‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫לפניכם שורשים‪ .‬קבעו את גזרתם‪.‬‬

‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬

‫א‪-‬י‪/‬ו‪-‬ר‬ ‫מ‪-‬צ‪-‬א‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ק‪-‬ש‬

‫ס‪-‬ב‪-‬ב‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ק‪-‬ע‬ ‫נ‪-‬ס‪-‬ע‬

‫ד‪-‬י‪/‬ו‪-‬נ‬ ‫ק‪-‬ר‪-‬ר‬ ‫ש‪-‬ל‪-‬ח‬

‫י‪/‬ו‪-‬ש‪-‬ע‬ ‫נ‪-‬ט‪-‬ע‬ ‫ת‪-‬ג‪-‬ב‪-‬ר‬

‫ת‪-‬ר‪-‬ג‪-‬מ‬ ‫א‪-‬ש‪-‬ר‬ ‫ס‪-‬י‪/‬ו‪-‬ר‬

‫נ‪-‬ס‪-‬ק‬ ‫ח‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה‬ ‫ק‪-‬פ‪-‬א‬

‫מ‪-‬י‪/‬ו‪-‬ת‬ ‫נ‪-‬ג‪-‬נ‬ ‫ח‪-‬פ‪-‬ר‬

‫ר‪-‬צ‪-‬צ‬ ‫פ‪-‬ק‪-‬ק‬ ‫ת‪-‬ע‪-‬ת‪-‬ע‬

‫נ‪-‬ע‪-‬ל‬ ‫פ‪-‬ת‪-‬י‪/‬ה‬ ‫ר‪-‬ו‪/‬י‪-‬צ‬

‫ג‪-‬ר‪-‬ב‬ ‫מ‪-‬ל‪-‬מ‪-‬ל‬ ‫א‪-‬מ‪-‬ר‬

‫י‪-‬צ‪-‬ב‬ ‫כ‪-‬ו‪/‬י‪-‬נ‬ ‫א‪-‬ת‪-‬ר‬

‫י‪-‬צ‪-‬ת‬ ‫ב‪-‬ר‪-‬א‬ ‫י‪-‬צ‪-‬ג‬

‫‪237‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬

‫ח‪-‬ג‪-‬ג‬ ‫נ‪-‬ג‪-‬ש‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ד‪-‬ע‬

‫צ‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה‬ ‫פ‪-‬ר‪-‬ר‬ ‫ק‪-‬ל‪-‬ל‬

‫פ‪-‬נ‪-‬ט‪-‬ז‬ ‫צ‪-‬ב‪-‬ע‬ ‫ז‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה‬

‫י‪/‬ו‪-‬ל‪-‬ד‬ ‫ש‪-‬ל‪-‬מ‬ ‫פ‪-‬ק‪-‬ק‬

‫ב‪-‬ר‪-‬א‬ ‫פ‪-‬צ‪-‬ע‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ט‪-‬ב‬

‫כ‪-‬ל‪-‬א‬ ‫נ‪-‬ג‪-‬ע‬ ‫נ‪-‬צ‪-‬ר‬

‫ס‪-‬מ‪-‬א‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ע‪-‬צ‬ ‫נ‪-‬ז‪-‬ל‬

‫א‪-‬ב‪-‬ד‬ ‫יצג‬ ‫נ‪-‬ת‪-‬נ‬

‫פ‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה‬ ‫ש‪-‬כ‪-‬ל‪-‬ל‬ ‫פ‪-‬ר‪-‬ק‬

‫צ‪-‬י‪/‬ו‪-‬ר‬ ‫צ‪-‬פ‪-‬י‪/‬ה‬ ‫ט‪-‬ר‪-‬ט‪-‬ר‬

‫י‪/‬ו‪-‬ש‪-‬ב‬ ‫יזע‬ ‫ר‪-‬פ‪-‬א‬

‫‪238‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורשים מורכבים‪:‬‬

‫חוקי השורשים המורכבים‪:‬‬


‫שורש אחד יכול להיות שייך לשתי גזרות‪.‬‬
‫תודה = י‪/‬ו‪-‬ד‪-‬י‪/‬ה = פי"ו ולי"ה‪.‬‬
‫כאשר מתבקשים לציין את הגזרה של שורש כזה‪ ,‬יש לציין את שתי הגזרות‪.‬‬
‫לפעמים יש לבחור בגזרה הרלוונטית לשאלה שנשאלה‪.‬‬
‫שורשים מגזרת המרובעים שייכים לגזרת המרובעים בלבד‪ ,‬גם אם יש בהם מאפיינים‬
‫מגזרות אחרות‪.‬‬
‫נ‪-‬פ‪-‬נ‪-‬פ ≠ פ"נ‪ .‬ש‪-‬ק‪-‬ל‪-‬ל ≠ ע"ע‪ .‬ד‪-‬מ‪-‬י‪-‬נ ≠ עו"י‪.‬‬

‫‪239‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬עליכם לציין מהו השורש של כל מילה‪.‬‬
‫כתבו את המילים המודגשות ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬
‫זכרו את כללי כתיבת השורשים‪:‬‬
‫‪ -‬י או ו בכל מקום בשורש נכתבות תמיד‪ :‬י‪/‬ו‪.‬‬
‫‪ -‬ה בסוף נכתבת בדרך כלל‪ :‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫שלישייה‬ ‫משפט‬

‫‪ )1‬אין מוֹצָּ א מהפרשה‪.‬‬

‫‪ )2‬אינני מוֹצֵ א היגיון בכך‪.‬‬

‫‪ )3‬היא הו ְֹּרתָּ ה לנו לעזוב את החדר‪.‬‬

‫‪ )4‬היא הָּ ְּרתָּ ה בפעם השנייה‪.‬‬

‫‪ )5‬אני מו ֶֹדה לך על הכנסת האורחים‪.‬‬

‫‪ )6‬זו ממש הוֹנָָּאה‪.‬‬

‫‪ )7‬ההַ לְּ וָָּאה לא הוחזרה‪.‬‬

‫‪240‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )8‬הדגים ִמ ַטגְּ נִ ים בשמן‪.‬‬

‫ירא!‬
‫‪ )9‬אל ִּת ָּ‬

‫ירה!‬
‫‪ )10‬אל ִּת ֶ‬

‫‪ )11‬המו ִֹרים ישבתו מחר‪.‬‬

‫‪ּ )12‬תו ָֹּדה רבה לך‪.‬‬

‫‪ )13‬זה ממש נו ָֹּרא‪.‬‬

‫ישנּו לפני היציאה למסע‪.‬‬


‫‪ )14‬החיילות יִ ְּ‬

‫‪ )15‬אסור שמקרים כאלה יִ ָּשנּו‪.‬‬

‫‪ )16‬אני מו ִֹקיר את עזרתכם‪.‬‬

‫ֵיתי את התמונה לאתר‪.‬‬


‫‪ )17‬הֶ על ִ‬

‫‪ )18‬אתן ִּת ְּראֶ ינָּה בחושך‪.‬‬

‫‪241‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫יראנָּה מפניו‪.‬‬
‫‪ )19‬אתן ִּת ֶ‬

‫‪ִ )20‬מלּוי הטופס אורך דקה‪.‬‬

‫‪ )21‬הוא יֹאבֶ ה לבקר אתכם‪.‬‬

‫‪ )22‬החיילים ִמ ְּס ַּתּוִ ים היטב‪.‬‬

‫‪ )23‬החדר אינו ְּמאֻ וְּ ָּרר‪.‬‬

‫‪ )24‬הּתו ֶֹספֶ ת לשכר משמעותית‪.‬‬

‫‪ )25‬היא נוֹכְּ חָּ ה לדעת שהיא טעתה‪.‬‬

‫‪ )26‬בכוונתו לִ כְּ רֹת חוזה עם החברה הזו‪.‬‬

‫‪ )27‬בכוונתנו לִ כְּ רוֹת בור לאויבינו‪.‬‬

‫‪ְּ )28‬שבּו בשקט!‬

‫‪242‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )29‬אנחנו נֹאפֶ ה לחם בתוך חצי שעה‪.‬‬

‫‪ )30‬אסור לְּ יַדוֹת אבנים!‬

‫‪243‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫איתור האות הנעלמת‪:‬‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫דגש חזק‪ :‬נקודה קטנה המופיעה לפעמים בתוך האות‪ .‬משמעותה של הנקודה הזאת‬
‫היא שיש לבטא את האות בחוזקה‪ .‬מדיח‪.‬‬
‫דגש זה הוא משמעותי מאוד לזיהוי שורשים‪.‬‬
‫דגש קל הוא דגש שמופיע באותיות מסוימות בעיקר כאשר הן נמצאות בתחילת המילה‪:‬‬
‫כתב‪ ,‬פתוח‪ ,‬בא‪.‬‬
‫דגש זה הוא חסר כל משמעות לזיהוי שורשים‪.‬‬

‫חוקי איתור האות הנעלמת‪:‬‬


‫‪ )1‬שורשים רבים נוטים "לאבד" את אחת מאותיות השורש שלהם‪.‬‬

‫‪ )2‬פעמים רבות שלושת העדים "מחזירים" את האות האובדת‪.‬‬


‫ראו = ראה‪ ,‬רואה‪ ,‬יראה = ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫‪ )3‬לעתים גם אחרי שנהפוך את המילה לשלושת העדים‪ ,‬נזהה שתי אותיות משותפות‬
‫בלבד‪.‬‬

‫‪ )4‬האתגר במקרים אלו הוא לאתר את האות השלישית של השורש – האות הנעלמת‪.‬‬

‫‪ )5‬תזכורת‪ :‬הי' של בניין הפעיל והו' של בניין הופעל אינן אותיות שורש‪ ,‬ואין להיעזר‬
‫בהן להשלמת השורש‪.‬‬

‫‪ )6‬תהליך איתור אות השורש החסרה‪:‬‬


‫כאשר חסרה לנו אות שורש‪ ,‬הדבר הראשון שנבדוק הוא אם יש דגש באחת‬
‫האותיות שכבר זיהינו‪.‬‬
‫את הבדיקה יש לערוך במילה המקורית שאנחנו מנתחים ולא בשלושת העדים‪.‬‬
‫(דגש בתחילת המילה אינו דגש חזק והוא אינו נחשב)‪.‬‬
‫א‪ .‬בדרך כלל כאשר הדגש מופיע באות הראשונה‪ ,‬האות החסרה היא נ'‬
‫בהתחלה (גזרת פ"נ)‪.‬‬
‫מדיח = נ‪-‬ד‪-‬ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר האות הראשונה היא צ' עם דגש‪ ,‬האות החסרה היא י' בהתחלה‬
‫(גזרת פי"צ)‪.‬‬
‫הצעה = י‪-‬צ‪-‬ע‪.‬‬

‫‪244‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫כאשר האות השנייה עם דגש‪ ,‬יש להכפיל את האות השנייה (גזרת ע"ע ‪-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכפולים)‪.‬‬
‫הסבו = ס‪-‬ב‪-‬ב‪.‬‬
‫כאשר אין דגש אך יש י' בין שתי האותיות‪ ,‬מוסיפים אותה לשורש‪ .‬הגזרה‬ ‫ד‪.‬‬
‫היא עו"י‪.‬‬
‫האיר = א‪-‬י‪/‬ו‪-‬ר‪.‬‬
‫אפילו אות ניקוד שמופיעה רק באחד משלושת העדים‪ ,‬מצטרפת לשורש‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫רץ‪ ,‬רץ‪ ,‬ירוץ = ר‪-‬י‪/‬ו‪-‬צ‪.‬‬
‫כאשר אין אות ניקוד חוזרת ולא דגש‪ ,‬יש להכפיל את האות השנייה‬ ‫ו‪.‬‬
‫(גזרת הכפולים)‪ .‬האט = א‪-‬ט‪-‬ט‪.‬‬

‫‪245‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬עליכם לציין מהו השורש של כל מילה ומהי‬
‫הגזרה של השורש‪.‬‬
‫כתבו את המילים המודגשות ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה וציינו את גזרתו של השורש‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬
‫זכרו את כללי כתיבת השורשים‪:‬‬
‫‪ -‬י או ו בכל מקום בשורש נכתבות תמיד‪ :‬י‪/‬ו‪.‬‬
‫‪ -‬ה בסוף השורש נכתבת בדרך כלל‪ :‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬החיילות הֻ צבּו בבסיס‬


‫בדרום‪.‬‬

‫‪ )2‬איך הוא ָּדג כל כך הרבה‬


‫דגים?‬

‫‪ )3‬פעילות זו ְּמפֵ ָּרה את‬


‫החוק‪.‬‬

‫‪ְּּ )4‬ת ִפל ְַּתָך נענתה‪.‬‬

‫‪ )5‬חַ ְּש ִּתי שאתם רוצים‬


‫בטובתי‪.‬‬

‫‪ )6‬הספורטאית ִהזִ יעָּ ה כדי‬


‫להגיע להישגיה‪.‬‬

‫‪ )7‬זו ה ְּתשּובָּ ה הנכונה‪.‬‬

‫‪246‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )8‬יש להשתמש במַ צֶ ֶקת‪.‬‬

‫‪ )9‬יש לדאוג ל ְּמצו ִֹפים‬


‫לילדים‪.‬‬

‫‪* )10‬איזו ְּמ ִדינָּה!‬

‫‪ )11‬טקס ההַ ָּש ָּקה יתקיים‬


‫מחר‪.‬‬

‫‪ )12‬שמו של החשוד במעשה‬


‫הֻ ַּתר לפרסום‪.‬‬

‫‪ )13‬תרופה זו עלולה לְּ הַ זִ יק‬


‫לך‪.‬‬

‫‪ )14‬אתם ָּּתכִ ינּו את המחנה‬


‫לקראת בוא הרמטכ"ל‪.‬‬

‫‪ )15‬הם חַ ִפים מפשע‪..‬‬

‫‪ )16‬זה יהיה מַ ָּסע ארוך‪.‬‬

‫‪ )17‬גַן הילדים קרוב‪.‬‬

‫‪ )18‬אסור ָּלגַעַ ת בפסלים‪.‬‬

‫‪ )19‬הֵ ַאצְּ נּו לקראת סוף‬


‫הריצה‪.‬‬

‫‪247‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )20‬שכחתי להביא מַ גֶבֶ ת‪.‬‬

‫‪ )21‬הָּ ֵקלִ י עלינו!‬

‫‪ )22‬המֵ עֵ ז מנצח‪.‬‬

‫‪ )23‬שבועות הוא חג מַ ַּתן‬


‫תורה‪.‬‬

‫‪ )24‬המַ צֵ בָּ ה מכובדת‪.‬‬

‫‪ )25‬הגענו למַ פָּ ל בשעה ארבע‪.‬‬

‫‪ )26‬הקהל נ ַָּדם‪.‬‬

‫ָארה‪.‬‬
‫‪ )27‬הייתה לי הֶ ָּ‬

‫‪ )28‬המרצה ייעזר במַ צֶ גֶת‪.‬‬

‫‪ )29‬המַ סוֹק חג ממעל‪.‬‬

‫‪ )30‬המסוק חָּ ג ממעל‪.‬‬

‫‪ )31‬אני רוצה ללמוד ב ְּמכִ ינָּה‬


‫אוניברסיטאית‪.‬‬

‫‪248‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )32‬אינני אוהב הַ ָּטפַ ת מוסר‪.‬‬

‫‪ )33‬העכבר נכנס ל ְּמ ִחלָּה שלו‪.‬‬

‫‪ )34‬יש לְּ הָּ ִמיר את השקלים‬


‫לדולרים‪.‬‬

‫‪ )35‬מהו מַ צַ ע הבחירות של‬


‫המפלגה?‬

‫‪ )36‬זו הייתה הֲ פָּ ָּקה‬


‫מרהיבה‪.‬‬

‫‪ )37‬אין בינינו הֶ ֵכרּות קודמת‪.‬‬

‫‪ )38‬זו הייתה מַ כַ ת מוות‬


‫למיזם‪.‬‬

‫‪249‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬עליכם לציין מהו השורש של כל מילה ומהי‬
‫הגזרה של השורש‪.‬‬
‫כתבו את המילים המודגשות ב‪ 3-‬צורות‪ :‬הוא אתמול‪ ,‬הוא עכשיו‪ ,‬הוא מחר‪.‬‬
‫הקפידו שהמילים שכתבתם יוכלו להשתלב בתוך המשפטים הנתונים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה וציינו את גזרתו של השורש‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬
‫זכרו את כללי כתיבת השורשים‪:‬‬
‫‪ -‬י או ו בכל מקום בשורש נכתבות תמיד‪ :‬י‪/‬ו‪.‬‬
‫‪ -‬ה בסוף השורש נכתבת בדרך כלל‪ :‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫ישה למלכה‬
‫‪ )1‬המשרתת ִהגִ ָּ‬
‫את הסעודה‪.‬‬

‫‪ )2‬המכוניות ְּמ ִאטוֹת‬


‫לקראת הכיכר‪.‬‬
‫‪ )3‬חוש הריח של הכלב‬
‫יוֹבִ יל את השוטרים אל‬
‫סוחר הסמים‪.‬‬

‫‪ )4‬בִ ְּדקּו את כל האורחים!‬

‫‪ )5‬הסתיו מֵ ִביא עמו את‬


‫הנחליאלי‪.‬‬

‫‪ )6‬אנחנו נשתדל לְּ הַ גִ יעַ‬


‫למסיבה‪.‬‬

‫‪ )7‬התלמידים ביצעו את‬


‫הַ מַ ָּטלָּה בהצלחה רבה‪.‬‬

‫‪250‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ְּ )8‬מלּונָּתוֹ של הכלב‬
‫מצוחצחת‪.‬‬

‫‪ )9‬המו ְֹּר ִדים יתקפו בלילה‪.‬‬

‫‪ )10‬מַ צִ יתֵ י השריפה לא‬


‫נלכדו‪.‬‬

‫‪ )11‬בפסח כולנו ְּמ ִסבִ ים‬


‫לשולחן‪.‬‬

‫‪ )12‬אני גרה בַ בִ נְּ יָּנִ ים‬


‫הגבוהים שבקצה העיר‪.‬‬

‫ַאקלֵם‬
‫‪ )13‬קשה לילד לְּ ִה ְּת ְּ‬
‫בגן‪.‬‬

‫‪ )14‬זה מַ ָּשא כבד‪.‬‬

‫‪ )15‬יש כאן ַּתבְּ ִשילִ ים‬


‫שמדיפים ריח ניחוח‪.‬‬

‫‪ְּּ )16‬תגּובָּ תֵ ְך הייתה חריפה‬


‫מדי‪.‬‬

‫‪ )17‬הַ ְּש ָּּתלַת הריאות עברה‬


‫בהצלחה‪.‬‬

‫‪ )18‬מהמטבח נִ ָּדף ריח לא‬


‫נעים‪.‬‬

‫‪ )19‬הָּ ֵרם ידיים!‬

‫‪251‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )20‬כלב נוֹבֵ חַ אינו נושך‪.‬‬

‫‪ )21‬יש פיגור מּולָּד ויש פיגור‬


‫סביבתי‪.‬‬

‫‪ )22‬חבר הכנסת הזה ְּמיַצֵ ג‬


‫אותנו נאמנה‪.‬‬

‫‪ )23‬סקרנים הֵ חֵ לּו לזרום‬


‫למקום התאונה‪.‬‬

‫‪ )24‬האגסים שקנית ַרכִ ים‬


‫מדי‪.‬‬

‫‪ )25‬מוֹעֶ צֶ ת חכמי התורה‬


‫התכנסה הערב‪.‬‬

‫‪ְּ )26‬מנִ יפָּ ה זו עשויה משי‬


‫אמיתי‪.‬‬

‫‪ )27‬את ְּרצּויָּה כאן‪.‬‬

‫‪ )28‬האבן ִה ְּתגַלְּ גְּ לָּה במורד‬


‫הגבעה‪.‬‬

‫‪ )29‬הֵ כַ נְּ ִּתי לנו ארוחה‬


‫טעימה‪.‬‬

‫‪ )30‬האיש גָּר ברחוב עד לפני‬


‫שנתיים‪.‬‬

‫‪ )31‬יש להשקיע יותר‬


‫אּורה‪.‬‬
‫בַ ְּּת ָּ‬

‫‪252‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ּ )32‬תוֹפָּ עוֹת אינן נעלמות‬
‫כשמתעלמים מהן‪.‬‬

‫‪ )33‬רק שני אנשים מכל‬


‫הספינה נִ צְּ לּו‪.‬‬

‫‪ )34‬המורה הֵ מֵ ָּסה את הבדיל‬


‫לתוך המבחנה‪.‬‬

‫‪ )35‬די לְּ הָּ צִ יק!‬

‫‪ )36‬קיבלתי הַ צָּ עָּ ה שאי אפשר‬


‫לסרב לה‪.‬‬
‫‪ )37‬במדינה הקומוניסטית‬
‫הזאת כל מי שקורא תיגר‬
‫על המשטר נִ כְּ לָּא‪.‬‬
‫‪ )38‬החיילים ְּמגִ ּנִ ים על העיר‬
‫הנצורה בגבורה‪.‬‬

‫‪ )39‬אין לנו זְּ כּות לפגוע‬


‫ברכוש במהלך האימון‪.‬‬

‫‪ )40‬על אף שהשר הֻ ַדח‪ ,‬הוא‬


‫התראיין לכל העיתונים‪.‬‬

‫‪ )41‬אתה ְּממֻ ּנֶה למנהל האגף‪.‬‬

‫‪ )42‬אל ַּתכֶ ה‪ ,‬זה לא נאה‪.‬‬

‫‪ )43‬וישן מפני חדש ּתוֹצִ יאּו‪.‬‬

‫‪253‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫האותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫החוזרות‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )44‬המַ בָּ ט שלה היה מאיים‪.‬‬

‫‪ )45‬החברה ַּת ֶטה את הנחל‬


‫לאפיק אחר‪.‬‬

‫‪ )46‬עצי הפיקוס ְּמצִ לִ ים על‬


‫רחוב ביאליק‪.‬‬

‫‪ )47‬לא יכולתי לְּ הַ ִּתיק את‬


‫מבטי מן הסרט‪.‬‬

‫‪ )48‬בשעה זו מתנהל מָּ צוֹד‬


‫אחר החשוד במעשה‪.‬‬

‫‪ )49‬המנהל הו ִֹדיעַ לעובד‬


‫שהוא מפוטר‪.‬‬

‫‪ )50‬קשה למצוא מוֹצָּ א מן‬


‫הביצה‪.‬‬

‫‪254‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הופעל המבולבל‪:‬‬

‫חוקי זיהוי השורש בבניין הופעל‪:‬‬


‫‪ )1‬בניין הופעל בעייתי כאשר הוא מביא ִאתו תוספת ו' (הּו‪-‬מּו‪-‬יּו‪ ,‬אך לא הֻּ ‪-‬מֻּ ‪-‬יֻּ)‪.‬‬

‫‪ )2‬כאשר רוצים לזהות שורש של מילה בבניין הופעל‪ ,‬עדיף לנתח את התאומה שלה‬
‫מבניין הפעיל‪ .‬זאת ניתן לעשות בעזרת המילים "כי מישהו‪"...‬‬
‫הקוץ הוצא = כי מישהו הוציא אותו = י‪/‬ו‪-‬צ‪-‬א‪.‬‬

‫תרגיל ‪:8‬‬
‫לפניכם פעלים מבניין הופעל בתוך משפטים‪.‬‬
‫עליכם לציין מהו השורש של כל מילה ומהי הגזרה של השורש‪.‬‬
‫זכרו שהעברה לבניין הפעיל (באמצעות הנוסחה "כי מישהו‪ )"...‬תסייע לכם למצוא את השורש‪.‬‬
‫נסחו שלושה עדים בבניין הפעיל‪ .‬לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים‬
‫‪ -‬אלה אותיות השורש‪ .‬כתבו אותן בטבלה וציינו את גזרתו של השורש‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬
‫זכרו את כללי כתיבת השורשים‪:‬‬
‫‪ -‬י או ו בכל מקום בשורש נכתבות תמיד‪ :‬י‪/‬ו‪.‬‬
‫‪ -‬ה בסוף השורש נכתבת בדרך כלל‪ :‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫כי מישהו‪:‬‬
‫אותיות‬ ‫הוא אתמול‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬

‫‪ )1‬בידי מי הּוזְּ זָּה הגבינה?‬

‫‪ )2‬ההזמנה מּוכָּ נָּה וניתן‬


‫לבוא ולקחתה‪.‬‬
‫‪ )3‬בתקופת הזקנה קצב‬
‫חילוף החומרים בגוף‬
‫מּוָאט‪.‬‬

‫‪255‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫כי מישהו‪:‬‬
‫אותיות‬ ‫הוא אתמול‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬
‫הּוס ָּרה מן‬
‫‪ )4‬הכשרות ְּ‬
‫המסעדה‪.‬‬

‫‪ )5‬בית הספר מּוגָּן‬


‫לחלוטין‪.‬‬

‫‪ )6‬ההסכמים אתכם‬
‫הּופרּו שוב ושוב‪.‬‬
‫ְּ‬
‫‪ )7‬הּובַ לְּ ִּתי אל חדר‬
‫החקירות בידיים‬
‫אזוקות‪.‬‬
‫‪ )8‬הספרים יּונְּ חּו על‬
‫שולחן המרצה‪.‬‬
‫‪ )9‬מערכות ההפעלה‬
‫ּתּוסבְּ נָּה לגרסאות‬
‫ַ‬
‫החדשות שיש בשוק‪.‬‬
‫הּוש ָּטה‬
‫‪ )10‬ידו של המחבל ְּ‬
‫לשלום‪.‬‬
‫הּוש ָּטה במי‬
‫‪ )11‬הרפסודה ְּ‬
‫האגם הרוגע‪.‬‬
‫‪ )12‬החוק החדש יּוחַ ל גם‬
‫בשטחי יהודה‬
‫ושומרון‪.‬‬
‫‪ )13‬התלמידה הּוצְּ ָאה מן‬
‫הכיתה בשל פטפטת‬
‫מרובה‪.‬‬
‫‪ )14‬צעדייך הּוצְּ רּו בידי אלו‬
‫המקנאים בהצלחתך‪.‬‬

‫הּורמּו‬
‫‪ )15‬הלכלוכים בנחל ְּ‬
‫על ידי תלמידי כיתה י'‪.‬‬

‫‪256‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫כי מישהו‪:‬‬
‫אותיות‬ ‫הוא אתמול‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬ ‫הוא עכשיו‬
‫הוא מחר‬
‫הּוקעָּ ה בשל‬ ‫המנהלת ְּ‬ ‫‪)16‬‬
‫אמירותיה‪.‬‬
‫אתם ּתּובְּ סּו במשחק‬ ‫‪)17‬‬
‫הקרוב‪.‬‬
‫יּורדּו לחצי‬ ‫הדגלים ְּ‬ ‫‪)18‬‬
‫התורן‪.‬‬
‫מּוקם בימים‬ ‫המוסד ָּ‬ ‫‪)19‬‬
‫אלה‪.‬‬
‫השמועות ּתּופַ צְּ נָּה‬ ‫‪)20‬‬
‫מהר‪.‬‬

‫‪257‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬כתבו לכל מילה את שלושת העדים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪.‬‬
‫כתבו אותן בטבלה וציינו את גזרתו של השורש‪.‬‬
‫זכרו שכאשר אתם מזהים את הופעל המבולבל‪ ,‬יש להעביר את המילה לבניין הפעיל‬
‫(באמצעות הנוסחה "כי מישהו‪ )"...‬וכך למצוא את השורש‪.‬‬
‫זכרו! אל תכניסו לשורש את ה‪-‬י הנודניקית של הפעיל ואת ה‪-‬ת החמקמקה של התפעל‬
‫(שלפעמים מתחלפת ב‪-‬ט או ב‪-‬ד)‪.‬‬
‫זכרו את כללי כתיבת השורשים‪:‬‬
‫‪ -‬י או ו בכל מקום בשורש נכתבות תמיד‪ :‬י‪/‬ו‪.‬‬
‫‪ -‬ה בסוף השורש נכתבת בדרך כלל‪ :‬י‪/‬ה‪.‬‬

‫הוא אתמול‬
‫אותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ )1‬רק מַ סוֹק יכול לנחות‬
‫כאן‪.‬‬

‫‪ )2‬ייתכן ש ֻיסקּו מסקנות‬


‫נגד האחראים‪.‬‬

‫‪ )3‬הוא אינו מּו ָּדע למצבו‪.‬‬

‫‪ )4‬פַ ְּר ָּנ ַסת המשפחה‬


‫נשענת עליי‪.‬‬

‫‪ )5‬אנחנו נִ ָּּו ַשע בעזרת‬


‫הצבא‪.‬‬

‫‪ )6‬כל התהליכים בחברה‬


‫מֻ ְּח ְּשבּו‪.‬‬

‫‪ )7‬תאריך ה ְּּתפּו ָּגה של‬


‫המוצר קרוב‪.‬‬

‫‪ )8‬הּו ַקל לי כשראיתי‬


‫אותך‪.‬‬

‫‪258‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫אותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ )9‬ברעידת האדמה נִ זוֹקּו‬
‫אתרים היסטוריים‪.‬‬

‫‪ )10‬יותר משאבים‬
‫מּו ָּס ִטים לחינוך‪.‬‬

‫‪ )11‬הרכוש המּו ָּרש אינו‬


‫רב‪.‬‬

‫‪ )12‬ההמון מּו ָּסת בידי‬


‫המנהיגים‪.‬‬

‫‪ )13‬זה עשוי ממַ ֶּתכֶ ת‪.‬‬

‫‪ )14‬אין לי מו ָֹּרא‪.‬‬

‫‪ )15‬הטענה ּתּוכַ ח בבית‬


‫המשפט‪.‬‬

‫‪ )16‬מי נתן את ההוֹ ָּרָאה?‬

‫‪ )17‬רוב הצעצועים‬
‫מּתוֹצֶ ֶרת סין‪.‬‬

‫שג חשוב בתחום‬


‫‪ )18‬זה הֶ ֵ ֹ‬
‫הפיזיקה‪.‬‬

‫‪ )19‬החלבונים הּו ְּספּו‬


‫לתערובת‪.‬‬

‫‪ )20‬זה אינו מּובָּ ן מאליו‪.‬‬

‫‪ )21‬השירים האלה יּו ְּשרּו‬


‫עוד זמן רב‪.‬‬

‫‪259‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫אותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ּ )22‬תוֹ ָּשבִ ים יקרים‪ ,‬בחרו‬
‫בי!‬

‫‪ )23‬המהנדסים ִּת ְּפ ֲעלּו את‬


‫המפעל‪.‬‬

‫ישן בלילה‪.‬‬
‫‪ )24‬לא ִא ַ‬
‫‪ )25‬עליך להקיש על מַ ָּקש‬
‫זה‪.‬‬

‫דגם אחת ושתיים‪:‬‬

‫חוקי דגם "אחת ושתיים"‪:‬‬


‫‪ )1‬לפעמים לאחר שנוציא למילה את שלושת העדים נגלה דגם שנקרא "דגם אחת ו‪-‬‬
‫שתיים"‪ .‬את הדגם הזה צריך להכיר ולדעת שהוא מבלבל‪.‬‬
‫דגם אחת ושתיים‪ :‬דגם שבו בכל שלושת העדים חוזרות על עצמן ‪ 4‬אותיות שורש‬
‫[אפילו לאחר שמסירים את אותיות הבניינים] כאשר האות השנייה היא ו' ושתי‬
‫האותיות האחרונות זהות‪ :‬קונן‪ ,‬מקונן‪ ,‬יקונן‪.‬‬
‫מילים מדגם זה שייכות לאחת משתי הגזרות ע"ע ועו"י‪.‬‬

‫‪ )2‬את השורש של מלים בדגם "אחת ו‪-‬שתיים" יש לבדוק בעזרת בני משפחה רחוקים‪.‬‬
‫א‪ .‬הקרוב הבולט שבו ניעזר הוא בניין הפעיל (דגם הֵ )‪.‬‬
‫התרוצץ‪ ,‬מתרוצץ‪ ,‬יתרוצץ = הֵ ריץ‪ ,‬מריץ‪ ,‬יריץ = ר‪-‬י‪/‬ו‪-‬צ (גזרת עו"י)‪.‬‬
‫אבל‪ :‬הסתובב‪ ,‬מסתובב‪ ,‬יסתובב = הסב‪ ,‬מסב‪ ,‬יסב = ס‪-‬ב‪-‬ב (גזרת ע"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם אין למילה הנתונה קרוב משפחה מבניין הפעיל‪ ,‬נחשוב על מלים נוספות‬
‫שנראות לנו מאותו השורש‪ .‬במיוחד כדאי לשים לב לבניין קל (פָ עַ ל)‪.‬‬
‫התבולל‪ ,‬מתבולל‪ ,‬יתבולל = בלל = ב‪-‬ל‪-‬ל (ע"ע)‪.‬‬

‫‪ )3‬אם לא מצאנו שום קרוב משפחה רלוונטי‪ ,‬ברירת המחדל היא עו"י‪.‬‬
‫התמוגג‪ ,‬מתמוגג‪ ,‬יתמוגג = מ‪-‬י‪/‬ו‪-‬ג (עו"י)‪.‬‬

‫‪260‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:10‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪ .‬כתבו לכל פועל את שלושת העדים‪.‬‬
‫לאחר מכן זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים‪.‬‬
‫זכרו שכאשר אתם מקבלים משלושת העדים את דגם אחת ושתיים‪ ,‬השורש הוא מגזרת‬
‫עו"י‪ ,‬אלא אם כן מקבלים בבניין הפעיל פועל כמו הגן (שמעיד על גזרת ע"ע) או שקרובי‬
‫משפחה אחרים (למשל‪ ,‬בניין קל) מעידים על אות שורש כפולה‪.‬‬

‫קרובי‬ ‫הוא אתמול‬


‫בניין הפעיל‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫(הֵ ______)‬
‫אחרים‬ ‫הוא מחר‬
‫‪ִ )1‬ה ְּתגוֹנַּנּו מפני כוחות‬
‫האופל‪.‬‬

‫‪ )2‬מדוע אתה ְּמפו ֵֹרר את‬


‫הלחם שלך?‬

‫‪ )3‬מה ִמ ְּתחוֹלֵל כאן?‬

‫‪261‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫קרובי‬ ‫הוא אתמול‬
‫בניין הפעיל‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫(הֵ ______)‬
‫אחרים‬ ‫הוא מחר‬
‫‪ )4‬התינוקת עלולה‬
‫לְּ ִה ְּתעו ֵֹרר‪.‬‬

‫‪ )5‬הערב היה ְּמרוֹמֵ ם‪.‬‬

‫‪ )6‬אנחנו ְּממו ָֹּטטוֹת‬


‫לחלוטין‪.‬‬

‫‪ )7‬אנחנו ִמ ְּתגו ְֹּר ִרים‬


‫בכרמיאל‪.‬‬

‫‪ )8‬החבלן פוֹצֵ ץ את‬


‫המטען‪.‬‬

‫‪ִ )9‬הצְּ טוֹפַ ְּפנּו יחד‬


‫במכונית הקטנה‪.‬‬

‫‪ )10‬נועה ִמ ְּתבו ֶֹד ֶדת‬


‫לאחרונה‪.‬‬

‫‪ )11‬דבריך ְּמעו ְֹּד ִדים‬


‫אותי‪.‬‬

‫‪ )12‬סוכר ִמ ְּתמו ֵֹסס‬


‫במים‪.‬‬

‫‪ )13‬נִ ְּסּתוֹבֵ בָּ ה כל היום‪,‬‬


‫עד אשר נמצא מקום‪.‬‬

‫‪ )14‬ההצגה ְּמשו ֶֹט ֶטת‬


‫ברחבי הארץ‪.‬‬

‫‪ )15‬אין סיבה לְּ ִה ְּתלוֹנֵן‪.‬‬

‫‪262‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫קרובי‬ ‫הוא אתמול‬
‫בניין הפעיל‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫משפחה‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫(הֵ ______)‬
‫אחרים‬ ‫הוא מחר‬
‫‪ )16‬אחרי שהעשן יִ ְּתפוֹגֵג‪,‬‬
‫נדע יותר מה באמת‬
‫קרה פה‪.‬‬
‫‪ )17‬האם ִה ְּתכוֹנַנְּ ֶּתם‬
‫לריצה?‬

‫‪ )18‬עליך לְּ אוֹתֵ ת בפניות‪.‬‬

‫‪ )19‬אֶ ְּתמוֹדֵ ד בבחירות‬


‫הקרובות‪.‬‬

‫‪ )20‬בתחנת הדלק יש‬


‫לְּ דוֹמֵ ם מנוע‪.‬‬

‫‪263‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:11‬‬
‫לפניכם פעלים ושמות בתוך משפטים‪ .‬כתבו לכל מילה את שלושת העדים‪ .‬לאחר מכן‬
‫זהו את האותיות שחוזרות בשלושת העדים ‪ -‬אלה אותיות השורש‪ .‬כתבו אותן בטבלה‬
‫וציינו את גזרתו של השורש‪.‬‬
‫זכרו שכאשר אתם מזהים את הופעל המבולבל‪ ,‬יש להעביר את המילה לבניין הפעיל‬
‫(באמצעות הנוסחה "כי מישהו‪ )"...‬וכך למצוא את השורש‪.‬‬
‫זכרו שכאשר אתם מזהים את דגם אחת ושתיים‪ ,‬יש להיעזר בבניין הפעיל ובקרובי‬
‫משפחה אחרים כדי לאתר את השורש‪.‬‬

‫הוא אתמול‬
‫אותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ )1‬החופשה ִה ְּתמַ צְּ תָּ ה ברביצה‬
‫על חוף הים‪.‬‬

‫‪ִ )2‬מ ְּס ַּתמֵ ן ניצחון למפלגת‬


‫השמרנים‪.‬‬
‫‪ )3‬כשמר גרוס מסביר את‬
‫החומר‪ ,‬אפילו הנושא‬
‫המסובך ביותר הופך מּובָּ ן‪.‬‬
‫‪ )4‬עליך ל ַָּטעַ ת את האמונה בלב‬
‫המאמינים‪.‬‬

‫‪ )5‬הארגון לא הוציא שום‬


‫הודעת גִ ּנּוי‪.‬‬

‫‪ )6‬עוד ָּינֵצּו ניצנים‪.‬‬

‫‪ַּ )7‬תעֲנִ ית אסתר חלה ב‪-‬י"ג‬


‫באדר‪.‬‬

‫‪ )8‬התחננו ַלהֲ ַקלָּה בפסק הדין‪.‬‬

‫‪ )9‬ה ְּמטו ִֹסים הישנים הוצאו‬


‫משימוש‪.‬‬

‫‪264‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫אותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬
‫הוא מחר‬
‫‪ )10‬לא ידעתי כמה סוגי מגהצים‬
‫יש בעולם עד אשר ִה ְּתחַ לְּ ִּתי‬
‫לסחור בהם‪.‬‬
‫‪ )11‬ה ַק ְּריָּן הוותיק פרש‬
‫לגמלאות‪.‬‬

‫לּואים‬
‫‪ )12‬אבי הוא משרת ִמ ִ‬
‫פעיל‪.‬‬

‫‪ )13‬מומלץ לערוך צַ ּוָָּאה בעזרת‬


‫עורך דין‪.‬‬

‫‪ )14‬את ּתּובְּ ִאי לפני שופט והוא‬


‫יחליט מה דינך‪.‬‬

‫‪ )15‬יש הרבה אמצעי ִמגּון לכלי‬


‫רכב‪.‬‬

‫גּורים?‬
‫‪ )16‬האם כולם חֲ ִ‬

‫‪ )17‬עליך לְּ הַ ְּרפוֹת את השרירים‪.‬‬

‫‪ )18‬טל קורה מבין עיניך‪.‬‬

‫‪ )19‬מה מַ צָּ בֵ ְך?‬

‫‪ )20‬העצים ִמ ְּתנוֹעֲעִ ים ברוח‬


‫הקלה‪.‬‬

‫‪ )21‬כיתת הכוננות כבר ְּמתֻ ְּר ֶגלֶת‬


‫בהקפצות‪.‬‬

‫‪265‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫אותיות‬
‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫המשפט‬
‫גלויות‬
‫הוא מחר‬
‫יעים לספורטאים‬
‫‪ )22‬אנחנו ְּמ ִר ִ‬
‫הישראלים‪.‬‬

‫‪ )23‬היא פרופסור לענייני הָּ גּות‬


‫יהודית‪.‬‬

‫‪ )24‬דגל הלאום יּונַף בערב בראש‬


‫התורן‪.‬‬

‫‪ )25‬המנהלת הֻ ְּשעֲתָּ ה מתפקידה‪.‬‬

‫‪ )26‬הן תלמידות ְּמחוֹנָּנוֹת‪.‬‬

‫‪ )27‬הטיפות נִ ָּּתזוֹת לכל עבר‪.‬‬

‫‪ )28‬מה החָּ זוֹן של הארגון?‬

‫‪ֵ )29‬רד אלינו‪ ,‬אווירון!‬

‫‪ )30‬זה סיפור ישן נו ָֹּשן‪.‬‬

‫‪266‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:12‬‬
‫בכל שאלה יש קבוצת פעלים ושמות עצם‪.‬‬
‫א‪ .‬הקיפו במעגל את המילה היוצאת דופן בשורשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו את שורשן של המילים האחרות‪.‬‬

‫מּורד‬
‫ָ‬ ‫מו ְּרדות ההר‬ ‫‪ )1‬מו ְּרדות במלך‬

‫יְּ צַ פּו‬ ‫מָ צוף‬ ‫‪ִ )2‬מ ְּצפֶ ה‬

‫לְּ מַ צות‬ ‫ַת ְּמ ִצית‬ ‫‪ְּ )3‬מצּויָה‬

‫מַ ִצית‬ ‫ְּמתֻּ ְּמצָ ת‬ ‫‪ִ )4‬מ ַת ְּמצֵ ת‬

‫ְּמק ֶרה‬ ‫ִמ ְּק ֶרה‬ ‫‪ַ )5‬ק ְּר ָינִית‬

‫אֱ מּונָה‬ ‫ִה ְּתאַ ְּמנּו לתחרות‬ ‫ַאמנּו בגדים‬


‫‪ִ )6‬ה ְּת ְּ‬

‫צַ ּוָ ָאה‬ ‫ִה ְּצטַ ּוַ ְּתנּו‬ ‫‪ִ )7‬ה ְּצטַ ּוֵ יתֶ ם‬

‫מַ עֲלִ ית‬ ‫ָת ֳעלֶה‬ ‫‪ )8‬תועֶ לֶת‬

‫‪267‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫ָשב‬ ‫בשבִ י‬
‫נפל ֶ‬ ‫‪ְּ )9‬תשּובָ ה‬

‫הֵ חֵ ל‬ ‫יָחּול‬ ‫‪ )10‬מָ חול‬

‫מַ גְּ בִ ית‬ ‫מַ גֶבֶ ת‬ ‫‪ )11‬גִ בּוי‬

‫חולָה‬ ‫מַ חֲ לָה‬ ‫‪ְּ )12‬מ ִחילָה‬

‫ִמתנופֵ ף‬ ‫מּונָף‬ ‫‪ְּ )13‬מנַפָ ה‬

‫ְּתנּועָ ה‬ ‫לְּ ִה ְּתנועֵ עַ‬ ‫‪ )14‬לְּ הַ ְּתנִיעַ‬

‫ְּמ ִריצָ ה‬ ‫הַ ְּרצָ ָאה‬ ‫‪ְּ )15‬נ ַרצֶ ה‬

‫ַת ְּרבִ ית‬ ‫ִה ְּת ַרבָ ה‬ ‫‪ְּ )16‬מ ִריבָ ה‬

‫מַ ָתנָה‬ ‫מַ ְּתנֶה‬ ‫‪ )17‬מַ ָתן‬

‫‪268‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫למסק זיתים‬ ‫ִהּסַ ְּקנּו‬ ‫‪ )18‬מַ ּסוק‬

‫ִה ְּתגונֵן‬ ‫ִמגּון‬ ‫‪ )19‬מֵ גֵן‬

‫י ַָר ְּש ְּת‬ ‫הַ ְּר ָשָאה‬ ‫‪ְּ )20‬רשּות‬

‫‪269‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:13‬‬
‫נתחו באופן מלא (שבג"ז) את הפעלים המודגשים במשפטים שבטבלה‪.‬‬
‫זמן‪/‬דרך‬ ‫גוף‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬ ‫שלושת העדים‬
‫ֶשת‬ ‫הארוחה מֻ ג ֶ‬
‫בשש‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫היא ְּמשוֹ ֶר ֶרת‬
‫דגולה‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫היא ִה ְּש ַּתּוְּ תָּ ה‬
‫לחברתה בהישגיה‪.‬‬ ‫‪)3‬‬
‫החדרים יְּ חֻ ְּטאּו‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫יש לְּ ַזכוֹת אותי‪.‬‬ ‫‪)5‬‬
‫ַדע מאין באת‪.‬‬ ‫‪)6‬‬
‫עליך ל ֶָּשבֶ ת כאן‪.‬‬ ‫‪)7‬‬
‫אנחנו נוֹ ִקיעַ אותו‪.‬‬ ‫‪)8‬‬
‫אם נִ ָּּוכַ ח שטעינו‪,‬‬
‫נודה בכך‪.‬‬ ‫‪)9‬‬
‫המזוודות מּו ָּרמוֹת‬
‫למטוס‪.‬‬ ‫‪)10‬‬
‫לא כל הנוֹצֵ ץ‪ ,‬זהב‬
‫הוא‪.‬‬ ‫‪)11‬‬
‫החבלן פוֹצֵ ץ את‬
‫המטען‪.‬‬ ‫‪)12‬‬
‫נוֹעַ ְּד ָּּת לגדולות‪.‬‬ ‫‪)13‬‬
‫השריונרים מַ ְּסוִ ים‬
‫את הטנקים‪.‬‬ ‫‪)14‬‬
‫יש לוֹמַ ר רק את‬
‫האמת‪.‬‬ ‫‪)15‬‬
‫פַ ּנּו דרך!‬ ‫‪)16‬‬
‫ַרצּו אותי!‬ ‫‪)17‬‬
‫הם מאוד ָּרצּו‬
‫להצליח‪.‬‬ ‫‪)18‬‬
‫הרקפת חֲ בּו ָּיה בין‬
‫הסלעים‪.‬‬ ‫‪)19‬‬
‫עליכם להיות‬
‫ְּמעוֹ ָּד ִדים‬ ‫‪)20‬‬
‫מהתוצאה‪.‬‬

‫‪270‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זמן‪/‬דרך‬ ‫גוף‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬ ‫שלושת העדים‬
‫בני ישראל ִהצְּ ַטּוּו‬
‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫‪)21‬‬
‫החולות ְּּתאֻ ְּשפַ זְּ ָּנה‬
‫במחלקה‪.‬‬ ‫‪)22‬‬
‫נּובַ ל אל האוצר‬
‫באמצעות הרמזים‪.‬‬ ‫‪)23‬‬
‫בעל החיים הזה‬
‫נִ זוֹן מחרקים‪.‬‬ ‫‪)24‬‬
‫הֵ ַקלְּ נּו עלייך‪.‬‬ ‫‪)25‬‬

‫מילים זהות עם ניתוח שונה‬


‫חוקי ניתוח מילים זהות עם שורש שונה‪:‬‬
‫‪ )1‬לעיתים נדרשים בבגרות לנתח שתי מילים זהות‪ ,‬שכל ההבדל ביניהן הוא ההקשר‬
‫שלהן‪.‬‬
‫במקרה כזה כל שיש לעשות הוא להוציא לכל אחת מן המילים את שלושת‬
‫העדים‪ .‬הקפידו במיוחד לשמור על ההקשר‪ ,‬כי הוא זה שגורם לכל ההבדלים‪.‬‬
‫הציור מרשים אותי מאוד – הרשים‪ ,‬מרשים‪ ,‬ירשים = שורש ר‪-‬ש‪-‬מ‪ ,‬בניין הפעיל‪.‬‬
‫הורי אינם מרשים לי לצאת לטיול – הרשה‪ ,‬מרשה‪ ,‬ירשה = שורש ר‪-‬ש‪-‬י‪/‬ה‪ ,‬בניין‬
‫הפעיל‪.‬‬
‫‪ )2‬על מנת לזהות גוף וזמן יש לחזור אל המילה המקורית‪.‬‬
‫הציור מרשים אותי מאוד = הוא עכשיו = נסתר הווה‪.‬‬
‫הורי אינם מרשים לי לצאת לטיול = הם עכשיו = נסתרים הווה‪.‬‬

‫מילים הנוטות על דרך השלמים‬


‫‪ )1‬גם שורשי הגזרות עשויים להתנהג באופן נורמלי לפעמים‪ .‬מצב זה נקרא שהם‬
‫"נוטים על דרך השלמים"‪.‬‬

‫‪ )2‬כאשר מילה שייכת לגזרה מסוימת אך נוטה על דרך השלמים‪ ,‬ניתן לכתוב גם‬
‫שהגזרה שלה היא "שלמים"‪ .‬התשובה הזאת תתקבל‪ .‬וידא‪ ,‬מוַ דא‪ ,‬יוַ דא = ו‪-‬ד‪-‬א‬
‫= פי"ו ‪ /‬שלמים‪.‬‬

‫‪271‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורשים ספציפיים‬
‫חוקי שורשים ספציפיים שכדאי להכיר‪:‬‬
‫יש מילים שזיהוי השורש שלהן בשיטות המקובלות הוא מבלבל‪ .‬מילים אלו מומלץ‬
‫לזכור על פה‪.‬‬
‫‪ )1‬שורשי קס"ם ח"ן‪:‬‬
‫יש חמש מילים שנראה ששייכות לגזרת לי"ה (כי הן מסתיימות בי') ולמעשה הן‬
‫שייכות לגזרת ל"א (השורשים מסתיימים בא')‪.‬‬

‫שורש‬ ‫מילה‬
‫ק‪-‬ר‪-‬א‬ ‫ָקרּוי‬
‫ס‪-‬מ‪-‬א‬ ‫סָ מּוי‬
‫מ‪-‬צ‪-‬א‬ ‫מָ צּוי‬
‫ח‪-‬ב‪-‬א‬ ‫חָ בּוי‬
‫נ‪-‬ש‪-‬א‬ ‫נָשּוי‬

‫‪ )2‬שורשי מג"ן כת"מ‪:‬‬


‫בדרך כלל כאשר מסתיימים שלושת העדים בה'‪ ,‬השורש נכתב עם י‪/‬ה בסופו‪,‬‬
‫והגזרה היא לי"ה‪ .‬למשל‪ :‬ראה‪ ,‬רואה‪ ,‬יראה = ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה‪.‬‬
‫עם זאת יש ‪ 6‬שורשים בעברית שמסתיימים בה' שכן הוגים אותה‪ ,‬ושאינה‬
‫מתחלפת בי' לעולם‪ .‬שורשים אלו שייכים לגזרת השלמים ולא לגזרת לי"ה‪.‬‬
‫שורשים אלו הם‪:‬‬

‫מילים לדוגמה‬ ‫שורש‬


‫התמהמה‬ ‫מ‪-‬ה‪-‬מ‪-‬ה‬
‫גבוה‬ ‫ג‪-‬ב‪-‬ה‬
‫נוגה‪ ,‬מגיה‪ ,‬הגהה‬ ‫נ‪-‬ג‪-‬ה‬
‫כמיהה‬ ‫כ‪-‬מ‪-‬ה‬
‫תמהון‪ ,‬תמהתי‬ ‫ת‪-‬מ‪-‬ה‬
‫מהוה‬ ‫מ‪-‬ה‪-‬ה‬

‫‪272‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )3‬שורשים מגזרת ע"ע (הכפולים)‪:‬‬
‫גזרת ע"ע (הכפולים) היא אחת הגזרות המבלבלות‪ .‬יש סט של שורשים מגזרת‬
‫הכפולים שמילים שנגזרות מהם מופיעות לעתים קרובות בבגרות‪ ,‬וכדאי תמיד‬
‫לקחת אותם בחשבון‪ .‬שורשים שכדאי לזכור על פה‪:‬‬

‫מילים לדוגמה‬ ‫שורש‬


‫תעוזה‪ ,‬העז‪ ,‬להעז‬ ‫ע‪-‬ז‪-‬ז‬
‫דממה‪ ,‬נדם‪ ,‬דומם‬ ‫ד‪-‬מ‪-‬מ‬
‫הגנה‪ ,‬להתגונן‪ ,‬מגן‬ ‫ג‪-‬נ‪-‬נ‬
‫סב‪ ,‬נסב‪ ,‬סובב‬ ‫ס‪-‬ב‪-‬ב‬
‫החל‪ ,‬תחילה‬ ‫ח‪-‬ל‪-‬ל‬
‫האט‪ ,‬להאט‬ ‫א‪-‬ט‪-‬ט‬
‫הקלה‪ ,‬להקל‪ ,‬קל‬ ‫ק‪-‬ל‪-‬ל‬
‫תמיסה‪ ,‬המס‪ ,‬מומס‬ ‫מ‪-‬ס‪-‬ס‬

‫‪ )4‬שורשים מגזרת עו"י‪:‬‬


‫יש כמה מילים שכדאי לשנן ולזכור שהן שייכות לשורשים מגזרת עו"י‪.‬‬

‫מילים לדוגמה‬ ‫שורש‬


‫עד‪ ,‬מעודד‪ ,‬התעודד‬ ‫ע‪-‬י‪/‬ו‪-‬ד‬
‫קם‪ ,‬מקומם‪ ,‬התקומם‬ ‫ק‪-‬י‪/‬ו‪-‬מ‬
‫רם‪ ,‬מרומם‪ ,‬התרומם‬ ‫ר‪-‬י‪/‬ו‪-‬מ‬
‫שב‪ ,‬משובב‪ ,‬השתובב‬ ‫ש‪-‬י‪/‬ו‪-‬ב‬
‫חל‪ ,‬החיל‪ ,‬חולל‪ ,‬התחולל‬ ‫ח‪-‬י‪/‬ו‪-‬ל‬
‫שט‪ ,‬משוטט‬ ‫ש‪-‬י‪/‬ו‪-‬ט‬
‫לן‪ ,‬התלונן‬ ‫ל‪-‬י‪/‬ו‪-‬נ‬
‫נבון‪ ,‬התבונן‬ ‫ב‪-‬י‪/‬ו‪-‬נ‬
‫נע‪ ,‬התנועע‬ ‫נ‪-‬י‪/‬ו‪-‬ע‬

‫‪ )5‬שורשים יוצאי דופן‪:‬‬


‫א‪ .‬השורש של המילה יִ ַקח הוא ל‪-‬ק‪-‬ח‪ ,‬על אף שבדרך כלל הדגש מייצג נ'‬
‫חסרה‪.‬‬
‫ישה‪ָ ,‬לג ֶֶשת‪ִ ,‬נגַש וכדומה הוא נ‪-‬ג‪-‬ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬השורש של המילים גִ ָ‬
‫ג‪ .‬כמו כן‪ ,‬המילה "לגשת" היא בבניין קל‪.‬‬

‫‪273‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שמות עצם מאתגרים ‪ -‬שיטת מנת תה‬
‫‪ )1‬יש שמות עצם שקשה לזהות את שלושת העדים המתאימים להם‪ .‬למשל‪ְּ :‬מ ִסבָ ה‪,‬‬
‫מָ כון‪ַ ,‬תכְּ לִ ית‪ ,‬מַ טָ ָרה‪.‬‬

‫‪ )2‬שיטת מנ"ת ת"ה‪ :‬שמות עצם שלא ברור מנין באו‪ ,‬כמעט תמיד מכילים אות‬
‫מוספית בהתחלה‪ ,‬בסוף או בשניהם‪.‬‬

‫‪ )3‬האותיות העיקריות שחשודות כמוספיות‪:‬‬


‫א‪ .‬בתחילת המילה‪ :‬מנ"ת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסוף המילה‪ :‬ת"ה‪.‬‬
‫ְּמ ִסבָ ה‪ ,‬מָּ כון‪ַּ ,‬תכְּ לִ ית‪ ,‬מַ טָ ָרה‪.‬‬

‫‪ )4‬לאחר שהסרנו מן המילה את המוספיות‪ ,‬נוכל לזהות את השורש בשיטות‬


‫הרגילות‪ .‬אם חסרה אות שורש‪ ,‬נפעל בשיטות המקובלות לאיתור האות החסרה‪.‬‬
‫מסבה = ס‪-‬ב = ס‪-‬ב‪-‬ב‪.‬‬
‫מכון = כ‪-‬ו‪/‬י‪-‬נ‪.‬‬
‫תכלית = כ‪-‬ל‪-‬י‪/‬ה‪.‬‬
‫מטרה = ט‪-‬ר = נ‪-‬ט‪-‬ר‪.‬‬

‫‪ )5‬שיטה זו תעבוד רק כאשר המילה הנתונה מנוקדת‪.‬‬

‫‪ )6‬שימו לב‪ :‬שיטת מנ"ת ת"ה מיועדת אך ורק לשמות עצם שמקורם לא ברור‪ .‬בכל‬
‫מקרה אחר דרך המלך היא שיטת שלושת העדים‪.‬‬

‫‪274‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:14‬‬
‫לפניכם רשימת מילים‪.‬‬
‫לִ ְּשבוֹת הוֹ ִשיבָּ ה‬ ‫לִ ְּש ֹבת‬ ‫ִה ְּת ַי ְּשבּות‬ ‫מַ ָּשב‬
‫ְּמשּובָּ ה (משובת נעורים)מוֹ ָּשבָּ ה‬ ‫ְּּתשּובָּ ה‬ ‫נוֹ ָּשב‬

‫א‪ .‬הקיפו את כל המילים ששורשיהן י‪/‬ו‪-‬ש‪-‬ב‪.‬‬


‫ב‪ .‬ציינו את המשמעות המשותפת למילים ששורשן י‪/‬ו‪-‬ש‪-‬ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציינו את השורש של המילים שלא הקפתם‪.‬‬

‫שמות עצם קצרים‬


‫חוקי שמות העצם הקצרים‪:‬‬
‫‪ )1‬בעברית יש לא מעט שמות עצם קצרים‪ ,‬המכילים הברה אחת בלבד‪ ,‬למשל‪ :‬צּוק‪,‬‬
‫ֵשן‪ ,‬הַ ר‪ ,‬גַב‪ ,‬גֵר‪ ,‬חֵ ץ‪ ,‬מַ ס‪ .‬גם למילים אלה יש שורשים‪ ,‬והן מופיעות בבגרות מדי‬
‫פעם‪.‬‬

‫‪ )2‬שימו לב! איננו עוסקים כעת במילים קצרות שניתן להוציא להן את שלושת‬
‫העדים (למשל‪ :‬אור‪ ,‬קר‪ ,‬עֵ ד)‪ .‬במקרה כזה הנוהל הוא להוציא את שלושת העדים‬
‫ולעבוד על פי הכללים‪.‬‬

‫‪ )3‬הכלל הוא ששמות עצם קצרים שייכים בדרך כלל לאחת מגזרות הע'‪ :‬עו"י או ע"ע‬
‫(הכפולים)‪.‬‬

‫‪ )4‬ההבחנה בין השתיים נעשית באמצעות הטיית המילה הנתונה לצורת רבים‪,‬‬
‫שייכות‪ ,‬או כל צורה אחרת‪.‬‬

‫‪ )5‬כאשר חל שינוי בין המילה המקורית להטיה שלה – בדגש‪ ,‬בהכפלת האות או‬
‫אפילו בניקוד – הגזרה היא ע"ע (הכפולים)‪.‬‬
‫הר = הררי = ה‪-‬ר‪-‬ר‪.‬‬
‫גב = גבו = ג‪-‬ב‪-‬ב‪.‬‬
‫שן = ִשיניים = ש‪-‬נ‪-‬נ‪.‬‬

‫‪ )6‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר המילה המקורית נותרת ללא שינוי גם בהטיותיה‪ ,‬הגזרה היא‬
‫עו"י‪.‬‬
‫צוק = צוקים = צ=י‪/‬ו‪-‬ק‪.‬‬
‫שוק = שוקיים = ש‪-‬י‪/‬ו‪-‬ק‪.‬‬
‫‪275‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:15‬‬
‫בכל שורה הקיפו במעגל את המילה היוצאת דופן מבחינת גזרתה‪.‬‬

‫ד‪ .‬נְּשּוָאה‬ ‫ג‪ְּ .‬סמּויָה‬ ‫ב‪ .‬חֲ בּויָה‬ ‫‪ )1‬א‪ְּ .‬שתּויָה‬

‫ד‪ָ .‬לל ֶֶדת‬ ‫ג‪ָ .‬לג ֶֶשת‬ ‫ב‪ .‬ל ַָדעַ ת‬ ‫‪ )2‬א‪ .‬ל ֶָר ֶדת‬

‫ד‪ַ .‬תכְּ לִ ית‬ ‫ג‪ְּ .‬ס ִטיָה‬ ‫ב‪ִ .‬מכְּ ֶרה‬ ‫‪ )3‬א‪ .‬גָבְּ הָ ה‬

‫ד‪ .‬עֵ ד‬ ‫ג‪ .‬דב‬ ‫ב‪ .‬נֵס‬ ‫‪ )4‬א‪ .‬חֵ ץ‬

‫ד‪ַ .‬ת ְּק ִרית‬ ‫ג‪ַ .‬ת ֲע ִנית‬ ‫ב‪ַ .‬ת ְּסכִ ית‬ ‫‪ )5‬א‪ִ .‬מ ְּש ֶתה‬

‫ד‪ .‬מו ֵקד‬ ‫ג‪ .‬מו ֵקש‬ ‫ב‪ .‬מו ֵרד‬ ‫‪ )6‬א‪ .‬מו ָרד‬

‫ד‪ָ .‬רב (התקוטט)‬ ‫ב‪ַ .‬רב (הרבה) ג‪ .‬רב‬ ‫‪ )7‬א‪ .‬מֵ ַרב‬

‫ד‪ְּ .‬תלִ יָה‬ ‫ג‪ .‬חָ רון‬ ‫מָ מון ב‪ָ .‬רצון‬ ‫‪ )8‬א‪.‬‬

‫ד‪ָ .‬דג‬ ‫ג‪ .‬מַ ס‬ ‫‪ )9‬א‪ .‬חַ ף (מפשע) ב‪ .‬צַ ד‬

‫ידה (=נפילה)‬
‫ד‪ְּ .‬מעִ ָ‬ ‫ג‪ְּ .‬מ ִשימָ ה‬ ‫ב‪ְּ .‬מ ִריבָ ה‬ ‫‪ )10‬א‪ְּ .‬מ ִריצָ ה‬

‫ד‪ְּ .‬תעֻּזָ ה‬ ‫ג‪ְּ .‬תחּולָה‬ ‫פּוקה‬


‫ב‪ְּ .‬ת ָ‬ ‫צּודה‬
‫‪ )11‬א‪ְּ .‬מ ָ‬

‫ד‪ .‬חֵ ן‬ ‫ג‪ .‬נֵר‬ ‫ב‪ .‬צֵ ל‬ ‫‪ )12‬א‪ֵ .‬תל‬

‫ד‪ .‬פְּ דּות‬ ‫ג‪ֵ .‬שרּות‬ ‫ב‪ .‬חֲ נּות‬ ‫‪ )13‬א‪ .‬גָלּות‬

‫ד‪ְּ .‬תקּומָ ה‬ ‫ג‪ְּ .‬תרּומָ ה‬ ‫עּודה‬


‫ב‪ְּ .‬ת ָ‬ ‫‪ )14‬א‪ְּ .‬תפּוסָ ה‬

‫ד‪ְּ .‬ת ִח ָקה‬ ‫ג‪ְּ .‬ת ִמּסָ ה‬ ‫ב‪ְּ .‬תעִ יָה‬ ‫‪ )15‬א‪ְּ .‬ת ִהלָה‬

‫‪276‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:16‬‬
‫לפניכם זוגות של פעלים דומים שמשמעותם שונה‪ .‬בחנו את ההבדלים ביניהם בעזרת‬
‫טבלת השבג"ז‪.‬‬
‫גזרה‬ ‫זמן‪/‬דרך‬ ‫גוף‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬
‫אני רוצה לִ כְּ ֹרת את העץ‪.‬‬
‫הם מתכננים לִ כְּ רוֹת כאן‬
‫פחם‪.‬‬

‫הדג נִ צְּ לָּה על האש‪.‬‬


‫החשודה נִ צְּ לָּה את מעמדה‬
‫החברתי‪.‬‬

‫ֲענֵה לי!‬
‫עַ ּנֵה את השבוי!‬

‫פעם ָּש ְּרתָּ ה כאן אווירה‬


‫נעימה‪.‬‬
‫התוכנה ֵש ְּרתָּ ה אותנו חמש‬
‫שנים‪.‬‬

‫אתם ִּת ְּקנּו ממני מוצרים‬


‫מעולים‪.‬‬
‫הסנדלרים ִּת ְּקנּו נעליים‪.‬‬

‫האזרחים מו ְֹּר ִדים‬


‫בממשלתם‪.‬‬
‫ידים את המס‪.‬‬
‫השלטונות מו ִֹר ִ‬

‫הפקידים מוֹ ֲעלִ ים בתפקידם‪.‬‬


‫החפצים מָּ ֳעלִ ים במעלית‪.‬‬

‫המקום מּו ָּגן היטב מסערה‪.‬‬


‫הרכב מֻ גַן באמצעים שונים‪.‬‬

‫המקום הּותַ ר עזוב‪.‬‬


‫לפני שעה הֻ ַּתר לפרסם שנעצר‬
‫חשוד‪.‬‬

‫‪277‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:17‬‬
‫לפניכם זוגות של פעלים זהים שניתן לנתחם בשתי צורות שונות‪.‬‬
‫נתחו אותם בעזרת הטבלה על פי המשפט שבו הם נתונים‪.‬‬

‫זמן‬ ‫גוף‬ ‫בניין‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬

‫הקבוצה חָּ ְּרתָּ ה את הנאמנות‬


‫על דגלה‪.‬‬
‫התעלמותו של המנהל חָּ ְּרתָּ ה‬
‫לי מאוד‪.‬‬

‫אנחנו לא נִ ְּב ָּרא את העולם‬


‫מחדש‪.‬‬
‫טוב לו לאדם שלא נִ בְּ ָּרא‬
‫משנברא‪.‬‬

‫הקוסם ועוזרו מַ ְּשלִ ים את‬


‫הקהל‪.‬‬
‫מי מַ ְּשלִ ים את התמונה?‬

‫קחו כיסא‪ְּ ,‬שבּו‪ ,‬נשמו עמוק‬


‫והירגעו‪.‬‬
‫ְּשבּו את הטרוריסטים‬
‫בהקדם‪.‬‬

‫מי יו ֶֹרה לי מה לעשות?‬


‫השודד יו ֶֹרה באוויר‪.‬‬

‫הישגי ישראל יֻצְּ גּו בתערוכה‪.‬‬


‫המדינות י ְֻּצגּו בידי שגריריהן‪.‬‬

‫‪278‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זמן‬ ‫גוף‬ ‫בניין‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬

‫דבריך ָּּתאֲ מּו לדבריי‪.‬‬


‫ָּּתאֲ מּו את הפגישה!‬

‫קוֹמַ ְּמ ִּתי מדבריך הקשים‪.‬‬


‫קוֹמַ ְּמ ִּתי את עמיתיי למקצוע‪.‬‬

‫אחרי האסון נִ ְּּתקּו הקשרים‬


‫עם העולם‪.‬‬
‫הם נִ ְּּתקּו אתי את הקשר‪.‬‬

‫הנהגים ִּת ְּדלְּ קּו את‬


‫מכוניותיהם‪.‬‬
‫אתם ִּת ְּדלְּ קּו אחרי החשוד‪.‬‬

‫אנחנו ָּּת ִרים אחרי פתרון‪.‬‬


‫אתה ָּּת ִרים את המסך‪.‬‬

‫נוֹצֶ ֶרת תחושה קשה‪.‬‬


‫מדוע את נוֹצֶ ֶרת את הכעס‬
‫בלבך?‬

‫אני נָּחּוש להצליח‪.‬‬


‫אולי נָּחּוש את כאבך במהלך‬
‫השיחה‪.‬‬

‫התכנית הֻ נְּ חֲ תָּ ה היטב‪.‬‬

‫‪279‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫החללית הֻ נְּ חֲ תָּ ה לפני שעה‬
‫קלה‪.‬‬

‫‪280‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫אותיות שורש ואותיות מוספיות‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫אות שורשית‪ :‬אות השייכת לשורש של המילה‪ .‬מדגיש‪.‬‬
‫אות מוספית‪ :‬אות המתווספת למילה מסיבות אחרות‪ ,‬כגון בניין או גוף‪ .‬מדגיש‪.‬‬

‫חוקי זיהוי אותיות שורש ואותיות מוספיות‪:‬‬


‫‪ )1‬כאשר אתם נשאלים על תפקידה של אות‪ ,‬הכוונה היא בדרך כלל‪ :‬האם היא‬
‫שורשית או מוספית‪.‬‬

‫‪ )2‬האותיות הנפוצות ביותר בשאלות מסוג זה הן מ' ות'‪.‬‬

‫‪ )3‬בשאלה זו אין שום דבר מיוחד לדעת‪ .‬יש לפעול על פי העקרונות הרגילים‪ :‬נוציא‬
‫לכל מילה את שלושת העדים‪.‬‬
‫תבלין = תיבל‪ ,‬מתבל‪ ,‬יתבל‪.‬‬
‫אות שחוזרת בכולם = בדרך כלל אות שורשית‪ .‬ת‪-‬ב‪-‬ל‪.‬‬
‫אות שאינה חוזרת בכולם = אות מוספית‪ .‬י‪ ,‬ן‪.‬‬

‫‪281‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:18‬‬
‫לפניכם מילים שבכולן מופיעה האות מ‪.‬‬
‫חלקו אותן לשתי קבוצות לפי תפקיד האות מ בכל אחת מהן‪.‬‬

‫מַ ְּמ ִתין‬ ‫ִמפְּ ָרץ‬ ‫מַ לְּ ָכה‬ ‫מַ ְּרצָ ה‬
‫מו ֶנה (=מרמה)‬ ‫מו ֶנה (=סופר)‬ ‫מֵ ִריץ‬ ‫ִנ ְּמ ָרץ‬
‫מָ ִסיק (זיתים)‬ ‫מַ ִּסיק (מסקנה)‬ ‫מָ כון‬ ‫מָ מון‬
‫מַ ְּשלִ ים (את החסר) מַ ְּשלִ ים (את הקהל)‬

‫מ מוספית‬ ‫מ שורשית‬

‫תפקידים נוספים של אותיות במילה‬


‫‪ )1‬כאשר נשאלים על תפקידה של אות מוספית‪ ,‬יש לרדת לפרטים ולהסביר את‬
‫תפקידה המדויק של המוספית‪.‬‬

‫‪ )2‬האפשרויות הבולטות בבגרות הן‪:‬‬


‫בפעלים‪:‬‬
‫א‪ .‬מוספית – בניין‬
‫ב‪ .‬מוספית ‪ -‬גוף וזמן‬
‫בשמות העצם‪:‬‬
‫א‪ .‬מוספית – משקל‬

‫‪282‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:19‬‬
‫לפניכם מילים שבכולן מופיעה האות ת‪ .‬חלקו אותן לשתי קבוצות לפי תפקיד האות ת‬
‫בכל אחת מהן‪ .‬אם האות ת היא מוספית‪ ,‬ציינו את תפקידה המדויק של המוספית‪.‬‬

‫ִמ ְּת ַניֵעַ‬ ‫מַ ְּתנִיעַ‬ ‫ַש ֶל ֶכת‬ ‫ִה ַתמֵ ם‬ ‫ִה ְּת ַרפֵ ס‬
‫ַת ְּסכִ ית (מעניין)‬ ‫ַת ְּקלִ יט (את השיחה) ַתגְּ לִ ית‬ ‫ַת ְּקלִ יט (חדש)‬
‫תו ֶדה‬ ‫ודה‬
‫ָכ ְּרתָ ה (חוזה) ת ָ‬ ‫ִת ְּמצּות‬ ‫ְּתמַ צֶ ה‬

‫תפקיד המוספית‬ ‫ת מוספית‬ ‫ת שורשית‬

‫‪283‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הפועל – יצירת מילים לפי הנחיות‪:‬‬

‫יצירת מילים לפי הנחיות ‪ -‬גוף וזמן‬


‫חוקי יצירת מילים לפי הנחיות‪:‬‬
‫‪ )1‬מומלץ להחליף את המונחים הדקדוקיים שבמשימה במילים פשוטות‪.‬‬
‫מדבר = אני‪.‬‬

‫‪ )2‬שאלות מסוג זה מנוסחות לעתים קרובות כשאלות אמריקניות‪ .‬יש לשים לב גם‬
‫להבדלים דקים בניקוד‪ .‬חֲ זַ ק ≠ חַ זֵ ק‪.‬‬

‫‪ )3‬כאשר יש שתי אפשרויות שנשמעות בדיוק אותו הדבר‪ ,‬בדקו אם מופיע דגש‬
‫באחת מהן‪ .‬התשובה הנכונה היא זו שדומה למילה המקורית גם מבחינת הדגש‪.‬‬
‫ָשמַ ְּח ִתי = ָשמֵ חַ ≠ ַשמֵ חַ ‪.‬‬

‫צורת הציווי‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫דרוך‪ ,‬השלם‪ ,‬צא‪.‬‬ ‫צורת הציווי‪ :‬פנייה לאדם אחר בבקשה או בדרישה שיעשה משהו‪.‬‬

‫חוקי צורת הציווי‬


‫‪ )1‬הציווי מזכיר קצת את זמן עתיד (שניהם עדיין לא התרחשו) אבל הם לעולם אינם‬
‫זהים‪.‬‬

‫‪ )2‬זמן עתיד מתאים רק לתיאור עובדות שיתרחשו בעתיד‪ .‬השמש תזרח מחר‪.‬‬
‫צורת הציווי מתאימה רק לציפיות ממישהו אחר‪ .‬אבא‪ ,‬קח אותי לחרמון!‬

‫‪ )3‬יש בין השתיים גם הבדל בצורה‪:‬‬


‫א‪ .‬צורת הציווי היא קצרה יותר מן העתיד‪ .‬עתיד‪ :‬תצא‪ .‬ציווי – צא‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעיתים שתי הצורות הן באותו האורך‪ ,‬אך האות הראשונה שבציווי תהיה‬
‫ה' במקום ת'‪ .‬עתיד – תשלימי‪ .‬ציווי‪ :‬השלימי‪.‬‬

‫‪ )4‬צורת הציווי מזכירה גם את שם הפועל לאחר הסרת הל' בהתחלה‪.‬‬


‫צורת הציווי היא מעין הכלאה בין שם פועל לצורת העתיד‪ :‬האות הראשונה‬
‫בציווי – כמו שם הפועל והשאר – כמו העתיד‪.‬‬
‫שם פועל‪ :‬להסתכל‪ .‬עתיד‪ :‬תסתכלי‪ .‬ציווי‪ :‬הסתכלי‪.‬‬
‫‪ )5‬ייתכנו שינויים קטנים נוספים בין צורת העתיד לצורת הציווי‪.‬‬
‫עתיד‪ :‬תפליג‪ .‬ציווי‪ :‬הפלג‪.‬‬
‫‪284‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫בכל שאלה נתון משפט ובו פועל מנוקד‪ ,‬ונשאלת שאלה בנוגע לנטייתו של אותו פועל‬
‫בזמן ובגוף שונים‪ .‬הקיפו במעגל את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫שימו לב לניקודן של התשובות המוצעות‪.‬‬
‫כמו כן שימו לב שהתשובה שבחרתם זהה בשורשה ובבניינה לפועל המקורי‪ ,‬וכך תוכלו‬
‫לבדוק אם עניתם נכונה‪.‬‬
‫‪ )1‬את ִנכְּ נֶסֶ ת לאירוע ‪ -‬מה צורת ציווי נוכחים של הפועל?‬
‫א‪ִ .‬ת ָכנְּסּו‬
‫ב‪ַ .‬כּנְּסּו‬
‫ג‪ִ .‬ה ָכנְּסּו‬
‫ד‪ִ .‬ה ָכנ ְֵּסנָה‬

‫‪ )2‬סַ ע לאט ‪ -‬מהי צורת שם הפועל?‬


‫א‪ .‬לְּ הַ ִּסיעַ‬
‫ב‪ .‬ב‪ .‬לִ נְּסעַ‬
‫ג‪ .‬לִ יסעַ‬
‫ד‪ְִּ .‬סיעָ ה‬

‫‪ )3‬כָפִ יּנו עליך לעשות זאת ‪ -‬מהי צורת שם הפועל?‬


‫א‪ .‬לִ כְּ פות‬
‫ב‪ .‬לִ כְּ פת‬
‫ג‪ .‬כְּ פִ יָה‬
‫ד‪ .‬לְּ ִהכָפֵ ת‬

‫‪ )4‬אנחנו נועָ ִצים בך לפני שנחליט ‪ -‬מהי צורת עתיד מדברים?‬


‫א‪ .‬יִ ּוָ עֲצּו‬
‫ב‪ .‬יִ ְּת ַיעֲצּו‬
‫ג‪ .‬נ ְִּתיַעֵ ץ‬
‫ד‪ .‬נִּוָ עֵ ץ‬

‫‪ )5‬אולי נְּמַ לֵא לוטו? ‪ -‬מהי צורת עבר מדבר?‬


‫יתי‬‫א‪ִ .‬מלִ ִ‬
‫ֵאתי‬
‫ב‪ִ .‬מל ִ‬
‫ֵאתי‬
‫ג‪ .‬מָ ל ִ‬
‫‪285‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫ֵאתי‬
‫ד‪ .‬נ ְִּמל ִ‬

‫‪ )6‬הם ָיגֵּנּו עלינו ‪ -‬מהי צורת הווה יחיד?‬


‫א‪ .‬מָ גֵן‬
‫ב‪ִ .‬מגֵן‬
‫ג‪ .‬מֵ גֵן‬
‫ד‪ְּ .‬מגִ ּנִים‬

‫מּוקם בתוך שעה ‪ -‬מהי צורת עתיד נסתר?‬


‫‪ )7‬האוהל ָ‬
‫א‪ .‬יִ ְּתמַ ֵקם‬
‫ב‪ .‬יְּ מֻּ ַקם‬
‫יּוקם‬
‫ַ‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬יָקּום‬

‫‪ )8‬אסור לְּ הו ִתיר פצועים בשטח ‪ -‬מהי צורת עבר נסתרת?‬


‫ירה‬ ‫א‪ִ .‬ה ִת ָ‬
‫ב‪ .‬נו ְּת ָרה‬
‫ירה‬‫ג‪ .‬הו ִת ָ‬
‫הּות ָרה‬
‫ְּ‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ )9‬אם לא נעשה דבר‪ִ ,‬ת ְּק ֶרה תאונה ‪ -‬מהי צורת שם הפועל?‬
‫א‪ .‬לִ ְּקרות‬
‫ב‪ .‬לְּ ָקרות‬
‫ג‪ .‬לִ ְּקרה‬
‫ד‪ .‬לְּ ִה ָקרות‬

‫‪ )10‬איך אתן ְּמעִ זות? ‪ -‬מהי צורת עבר נסתר?‬


‫א‪ .‬הֵ עֵ ז‬
‫ב‪ .‬הֵ עִ יז‬
‫ג‪ .‬הָ עֵ ז‬
‫ד‪ .‬עַ ז‬

‫‪286‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )11‬הוא יּוכַל לשבור את השיא ‪ -‬מהי צורת עבר נוכח?‬
‫א‪ָ .‬יכַלְּ ָת‬
‫ב‪ .‬יָכלְּ ָת‬
‫ג‪ .‬יָכלְּ ְּת‬
‫ד‪ .‬יָכְּ לָה‬

‫‪ )12‬הוא נֶאֱ לַץ לעבור דירה ‪ -‬מהי צורת עתיד נוכחים?‬


‫א‪ .‬יְּ אַ לְּ צּו‬
‫ב‪ .‬יֵָאלְּ צּו‬
‫ג‪ְּ .‬תאַ לְּ צּו‬
‫ד‪ֵ .‬תָאלְּ צּו‬

‫‪ )13‬מי יָעִ יר אותי בבוקר? ‪ -‬מהי צורת ציווי נוכחות?‬


‫א‪ .‬הֵ עִ ירּו‬
‫ב‪ָ .‬תעִ ירּו‬
‫ג‪ .‬הָ עִ ירּו‬
‫ד‪ .‬עו ֵר ְּרנָה‬

‫‪ )14‬אני מָ עֳמָ ד לראשות העיר ‪ -‬מהי צורת עתיד נוכחים?‬


‫א‪ָ .‬תעָ ְּמדּו‬
‫ב‪ַ .‬תעַ ְּמדּו‬
‫ג‪ .‬יָעָ ְּמדּו‬
‫ד‪ .‬יַעַ ְּמדּו‬

‫ַאמנּו לכם תכנית מיוחדת ‪ -‬מהי צורת ציווי נוכחת?‬ ‫‪ִ )15‬ה ְּת ְּ‬
‫ימי‬ ‫א‪ .‬הַ ְּת ִא ִ‬
‫ימי‬ ‫ב‪ַ .‬ת ְּת ִא ִ‬
‫ג‪ִ .‬ה ְּתאַ ְּמ ִני‬
‫ד‪ָ .‬תאֲ ִמי‬

‫‪287‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫יצירת מילים לפי הנחיות ‪ -‬בניין‬
‫תהליך יצירת פועל מאותו שורש בבניין אחר‪:‬‬
‫‪ )1‬כדי למלא משימה מסוג זה יש לזהות קודם כל את השורש והבניין של המילה‬
‫הנתונה‪.‬‬

‫‪ )2‬לאחר מכן יש לעבור על שבעת הבניינים ולחפש בניין אחר שבו אפשר להציב את‬
‫השורש ולקבל פועל בעל משמעות‪.‬‬

‫‪ )3‬לעתים יהיה צורך "לשחק" קצת עם המילה (למשל לשנות את הניקוד או להסיר‬
‫אותיות) על מנת להגיע למשהו מּוכר‪.‬‬

‫‪ )4‬יש לקחת בחשבון שבגזרות מסוימות בניינים מסוימים מאבדים את אחת‬


‫מאותיות השורש או מכפילים אותה‪.‬‬
‫כ‪-‬י‪/‬ו‪-‬נ הפעיל‪ :‬הכין‪ .‬כ‪-‬י‪/‬ו‪-‬נ התפעל‪ :‬התכונן‪.‬‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫לפניכם פעלים בתוך משפטים‪.‬‬
‫‪ )1‬נתחו את הפעלים לשורש ולבניין‪.‬‬
‫‪ )2‬כתבו פועל שהוא מאותו שורש של הפועל הנתון‪ ,‬אך בניינו שונה מהבניין של‬
‫הפועל הנתון‪ .‬כדי להקל עליכם תוכלו להיעזר בעצה הזו‪ :‬אם הפועל סביל‪ ,‬אפשר‬
‫בקלות ליצור ממנו פועל פעיל‪ .‬אם הפועל פעיל‪ ,‬נסו ליצור ממנו פועל סביל‪.‬‬
‫‪ )3‬ציינו את הבניין של הפועל שכתבתם‪.‬‬

‫הערה‪ :‬ייתכנו מספר תשובות אפשריות בטור "פועל מאותו שורש אך בבניין אחר"‪.‬‬

‫פועל מאותו‬
‫בניינו‬ ‫שורש אך בבניין‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬ ‫המשפט‬
‫אחר‬

‫כל האמצעים מֻ צּו‪.‬‬

‫העניין ִה ַּת ְּמצֵ ת לשתי‬


‫שורות‪.‬‬

‫‪288‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פועל מאותו‬
‫בניינו‬ ‫שורש אך בבניין‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬ ‫המשפט‬
‫אחר‬
‫שמרו על הילדים שלא‬
‫ֹיאבְּ דּו‪.‬‬

‫אם ִּת ְּת ַודּו‪ ,‬נקל עליכם‪.‬‬

‫עלייך לְּ הַ ִקיף את הבניין‪.‬‬

‫הקוסמים כוֹ ְּפפּו כפיות‪.‬‬

‫אני מַ בְּ ִריא לאט לאט‪.‬‬

‫הנר כָּ בּוי‪.‬‬

‫החשודים ָּיעָּ ְּמדּו לדין‪.‬‬

‫השיר הּו ַשר ביום הזיכרון‪.‬‬

‫אל ִּת ְּת ַוכְּ ִחי!‬

‫כַ ּוְּ נּו למטרות!‬

‫המנהלות יִ ְּשבּו את‬


‫המחלוקת‪.‬‬

‫אני ְּמ ַיעֶ ֶדת אותך לתפקיד‬


‫בכיר‪.‬‬

‫נִ ַּת ְּר ִּתי משמחה‪.‬‬

‫‪289‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פועל מאותו‬
‫בניינו‬ ‫שורש אך בבניין‬ ‫בניין‬ ‫שורש‬ ‫המשפט‬
‫אחר‬

‫הנהגות מוֹנוֹת את הכסף‪.‬‬

‫החומרים ִה ְּתמו ְֹּססּו‬


‫במים‪.‬‬

‫עליך לְּ ִה ְּתבוֹ ֵנן היטב‬


‫בציור‪.‬‬

‫האם אתה ָּנשּוי?‬

‫* יש לְּ אוֹתֵ ת בכל פנייה‪.‬‬

‫‪290‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שם העצם – דרכי התצורה‪:‬‬

‫חמש דרכי התצורה‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫דרכי התצורה של שמות העצם‪ 5 :‬הדרכים שבהן נוצרים שמות עצם בעברית‪ :‬שורש‬
‫ומשקל‪ ,‬בסיס וצורן סופי‪ ,‬הלחם בסיסים‪ ,‬ראשי תיבות ושאילה מלעז‪.‬‬
‫שורש ומשקל‪ :‬תבנית שלתוכה יוצקים שורש‪ .‬הרעיון של משקל הוא בדיוק כמו הרעיון‬
‫של בניין – אבל בשמות עצם‪.‬‬
‫מנהג‪ ,‬הנהגה‪ ,‬התנהגות‪ ,‬נהיגה‪.‬‬
‫בסיס וצורן סופי‪ :‬פירוש המילה "בסיס" הוא שם עצם‪ .‬פירוש המילה "צורן סופי" הוא‬
‫סיומת‪ .‬זוהי דרך תצורה שבה לוקחים שם עצם קיים ומוסיפים לו סיומת‪ ,‬כך‬
‫שמשמעותו משתנה מעט‪.‬‬
‫ספרד‪+‬ית = ספרדית‪ ,‬תצפית‪+‬ן = תצפיתן‪.‬‬
‫בסיס וצורן תחילי‪ :‬כשם שיש צורן סופי יש גם צורן תחילי‪ ,‬כלומר תוספת המופיעה‬
‫לפני שם העצם‪ .‬על פי רוב הצורן התחילי מחובר למילה באמצעות מקף‪ .‬למשל‪:‬‬
‫תת‪-‬מודע‪ ,‬תת‪-‬אדם‪ .‬דו‪-‬משמעי‪ ,‬דו‪-‬קומתי‪.‬‬
‫הלחם בסיסים‪ :‬איחוד של שני שמות עצם למילה אחת‪.‬‬
‫חי‪+‬זר = חיזר‪.‬‬
‫ראשי תיבות‪ :‬דרך תצורה שבה שם עצם שנוצר מן האותיות הפותחות במילים של‬
‫ביטוי מקובל‪.‬‬
‫מפקד גדוד = מג"ד‪.‬‬
‫שאילה מלעז‪ :‬דרך תצורה שבה שם עצם משפה זרה מועתק כפי שהוא לעברית‪ ,‬ורק‬
‫נכתב באותיות עבריות‪.‬‬
‫אמבולנס‪ ,‬אנציקלופדיה‪ ,‬בנק‪.‬‬
‫גזירה מסורגת‪ :‬כינוי נוסף לדרך התצורה של שורש ומשקל‪ ,‬מפני שהשורש והמשקל‬
‫מעורבבים זה בזה והפרטים שלהם מופיעים לסירוגין במילה‪.‬‬
‫גזירה קווית‪ :‬כינוי נוסף המשותף לדרכי התצורה בסיס וצורן והלחם בסיסים‪ .‬שם זה‬
‫נובע מכך שמילים בדרכי תצורה אלו מתפתחות בצורת קו – המילים והצורנים‬
‫מתאחדים אך לא מתערבבים‪.‬‬

‫‪291‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫חוקי דרכי התצורה‪:‬‬
‫‪ )1‬שורש ומשקל היא דרך התצורה הבסיסית ביותר בעברית‪ .‬כל מילה שאין לה‬
‫סממן מזהה מיוחד‪ ,‬נוצרה כנראה בדרך זו‪.‬‬

‫‪ )2‬הסימן המובהק של מילים שנוצרו בדרך התצורה של בסיס וצורן סופי הוא‬
‫שכאשר קוצצים מהן את הסיומת‪ ,‬מקבלים את שם העצם שממנו נוצרו (לעתים‬
‫בשינויים קלים)‪.‬‬

‫‪ )3‬לפעמים האות האחרונה של הבסיס (שם העצם) עלולה להישמט‪ .‬חידה‪+‬ון =‬


‫חידון‪.‬‬

‫‪ )4‬בדרך כלל מסמנים ראשי תיבות בעזרת גרשיים (צה"ל)‪ ,‬אבל לעתים עם הזמן‬
‫נשמטים הגרשיים (תפוז)‪.‬‬

‫שיטת פתרון שאלה בדרכי התצורה‬


‫תהליך פתרון שאלה בדרכי התצורה‪:‬‬
‫‪ )1‬הבולטים ראשונים‪ :‬נבדוק אילו מילים שייכות לדרכי התצורה הבולטות לעין‪:‬‬
‫הלחם בסיסים‪ ,‬ראשי תיבות או שאילה מלעז‪ .‬מגזין‪ ,‬טוקבק‪.‬‬

‫‪ )2‬קציצת הקצה‪ :‬נקצוץ לכל מילה את הסוף‪ ,‬ונראה אם מתחבא בתוכה שם עצם‬
‫אחר‪ .‬במקרה שכן‪ ,‬דרך התצורה היא בסיס וצורן סופי‪.‬‬
‫שבועי (שבוע‪+‬י) צהובון (צהוב‪+‬ון)‪.‬‬

‫‪ )3‬ברירת המחדל‪ :‬מילים שלא נוצרו באף דרך תצורה אחרת – נוצרו בדרך של שורש‬
‫ומשקל‪ .‬מאמר‪ ,‬ידיעה‪.‬‬

‫חוקי פתרון שאלה בדרכי התצורה‪:‬‬


‫‪ )1‬במקרה של שם עצם שנוצר בכמה שלבים‪ ,‬דרך התצורה העיקרית של המילה היא‬
‫האחרונה (לפי סדר האותיות במילה)‪.‬‬
‫טרקטורון – לא שאילה מלעז אלא בסיס וצורן סופי‪( .‬טקטור‪+‬ון)‪.‬‬

‫‪ )2‬אם נתבקשתם לפרט כיצד נוצרה המילה‪ ,‬רשמו את התהליך כולו‪.‬‬


‫טרקטור (שאילה מלעז) ‪ +‬צורן סופי ון‪.‬‬

‫‪292‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הבדלה בין שורש ומשקל לבסיס וצורן סופי – מתקדם‬
‫חוקי הבדלה מתקדמים בין שורש ומשקל לבסיס וצורן סופי‪:‬‬
‫‪ )1‬יש מקרים שבהם נראה שלמילה יש צורן סופי‪ ,‬אבל למעשה מדובר במשקל‪.‬‬

‫‪ )2‬צריך לדעת‪ ,‬שלא כל כך קל להתקבל ל"מועדון הבסיס והצורן הסופי"‪.‬‬

‫‪ )3‬דרך התצורה היא בסיס וצורן סופי רק אם מתקיימים שני תנאים‪:‬‬


‫א‪ .‬תנאי א'‪ :‬המילה הבסיסית‪ ,‬ללא הצורן היא שם עצם ולא פועל‪.‬‬
‫על מנת לוודא שהבסיס הוא אכן שם עצם‪ ,‬מומלץ להוסיף לו ה' הידיעה‪.‬‬
‫אפשרי = בסיס = בסיס וצורן סופי‪.‬‬
‫לא אפשרי = אין בסיס = שורש ומשקל‪.‬‬
‫שליחות = השליחות = השליח = אפשרי = בסיס וצורן סופי‪.‬‬
‫התנהגות = ההתנהגות = ההתנהג = בלתי אפשרי = שורש ומשקל‪.‬‬
‫אם יש שתי אפשרויות לנקד את הבסיס‪ ,‬אחת אפשרית ואחת לא‪ ,‬מוטב‬
‫להניח שמדובר בשורש ומשקל שהרי זוהי בררת המחדל‪.‬‬
‫זכרון = הזכרון = הזֵ כֶר = אפשרי‪ ,‬הזָ ַכר = לא אפשרי = שורש ומשקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנאי ב'‪ :‬הצורן הסופי צריך להיות מתוך רשימת הצורנים הסופיים‬
‫(הרשימה מופיעה בנספחים לחוברת)‪.‬‬
‫חוק הת"ה‪ :‬הדבר העיקרי שיש לזכור הוא שהאותיות ת' וה' כשלעצמן‬
‫לעולם אינן צורן סופי‪.‬‬
‫קדחת‪ ,‬מקדחה ≠ צורן סופי‪ .‬מהירות‪ ,‬משחקיה = צורן סופי‪.‬‬
‫כדאי לזכור גם שסיומת הבנויה מחזרה על אותיות השורש האחרונות אינה‬
‫צורן סופי‪ .‬כלבלב‪ ,‬צהבהב‪ ,‬סמליל‪ ,‬קמטוט ≠ צורן סופי‪.‬‬

‫‪293‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם שמות עצם‪ .‬מיינו אותם לפי דרך התצורה שלהם‪.‬‬
‫זכרו‪ :‬אם בתוך המילה מתחבא שם עצם – מדובר בבסיס‪+‬צורן סופי‪ .‬אם לא מתחבא‬
‫בה כלום‪ ,‬או שמתחבא רק פועל – מדובר בשורש ומשקל‪.‬‬

‫אדיבות‪ ,‬בוגדני‪ ,‬גשרון‪ ,‬דבשת‪ ,‬התנהגות‪ ,‬ותרן‪ ,‬ניצחון‪ ,‬חשבון‪ ,‬בכיינות‪ ,‬כדורגל‪,‬‬
‫ספונטני‪ ,‬מַ נְּ ָכל‪ ,‬נגר‪ ,‬סנדלר‪ ,‬עירוני‪ ,‬פסקול‪ ,‬צורמני‪ ,‬קטנוע‪ ,‬שלטון‪ ,‬תזמורת‪ ,‬נשיאות‪,‬‬
‫התנשאות‪ ,‬לבביות‪ ,‬פצצה‪ ,‬גרעינית‪ ,‬מהנדס‪ ,‬מצבר‪ ,‬שלדג‪ ,‬שבועון‪ ,‬קבלן‪ ,‬מהירות‪,‬‬
‫דרגנוע‪ ,‬דוחַ ‪ ,‬חוואי‪ ,‬דליקטס‪ ,‬שכחן‪ ,‬כרטיסן‪ ,‬נ ְַּדלָן‪ ,‬מזומן‪ ,‬חמשיר‪ ,‬מעלית‪ ,‬צלם‪ ,‬צֶ 'לו‪,‬‬
‫חַ בְּ ָלז‪ ,‬דחפור‪ ,‬סוכרייה‪ ,‬מיומנות‪ ,‬מדחן‪ ,‬חַ יְּ בַ ר‪ ,‬מדבר‪ ,‬ארמית‪ ,‬מילון‪ ,‬סופי‪ ,‬תמנון‬

‫ראשי תיבות‬ ‫שאילה‬ ‫הלחם בסיסים‬ ‫בסיס ‪ +‬צורן‬ ‫שורש ומשקל‬


‫מלעז‬ ‫סופי‬

‫‪294‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫בכל שורה הקיפו במעגל את המילה היוצאת דופן מבחינת דרך התצורה שלה‪.‬‬

‫ד‪ .‬ספרדית‬ ‫ג‪ .‬חביתית‬ ‫ב‪ .‬מעלית‬ ‫‪ )1‬א‪ .‬עקרונית‬

‫ד‪ .‬נשיאות‬ ‫ג‪ .‬בריאות‬ ‫ב‪ .‬חזירות‬ ‫‪ )2‬א‪ .‬התפטרות‬

‫ד‪ .‬לחמנייה‬ ‫ג‪ .‬הלחמה‬ ‫ב‪ .‬לוחם‬ ‫‪ )3‬א‪ .‬מלחמה‬

‫ד‪ .‬מסבאה‬ ‫ג‪ .‬מלחייה‬ ‫ב‪ .‬מפלגה‬ ‫‪ )4‬א‪ .‬משטרה‬

‫ד‪ .‬נקי‬ ‫ג‪ .‬מקורי‬ ‫ב‪ .‬חלומי‬ ‫‪ )5‬א‪ .‬טיפשי‬

‫ד‪ .‬עירייה‬ ‫ג‪ .‬קריה‬ ‫ב‪ .‬עוגייה‬ ‫‪ )6‬א‪ .‬מעדנייה‬

‫ד‪ .‬חללית‬ ‫ג‪ .‬טלפונית‬ ‫ב‪ .‬תחתית‬ ‫‪ )7‬א‪ .‬מגבית‬

‫ד‪ .‬חקלאי‬ ‫ג‪ .‬שנאי‬ ‫ב‪ .‬קנאי‬ ‫‪ )8‬א‪ .‬בנאי‬

‫ד‪ .‬עשיר‬ ‫ג‪ .‬חמשיר‬ ‫ב‪ .‬כשיר‬ ‫‪ )9‬א‪ .‬ישיר‬

‫ד‪ .‬מרדן‬ ‫ג‪ .‬שתיין‬ ‫ב‪ .‬סַ מָ ן‬ ‫‪ )10‬א‪ .‬רפתן‬

‫ד‪ .‬מזגן‬ ‫ג‪ .‬מעגן‬ ‫ב‪ .‬מעיין‬ ‫‪ )11‬א‪ .‬מדחן‬

‫ד‪ .‬מונה‬ ‫ג‪ .‬מוקד‬ ‫ב‪ .‬מודל‬ ‫‪ )12‬א‪ .‬מודד‬

‫ד‪ .‬משטח‬ ‫ג‪ .‬דוח‬ ‫ב‪ .‬רוח‬ ‫‪ )13‬א‪ .‬לוח‬

‫ד‪ .‬עלון‬ ‫ג‪ .‬גלון‬ ‫ב‪ .‬סלון‬ ‫‪ )14‬א‪ .‬בלון‬

‫ד‪ .‬גאון‬ ‫ג‪ .‬שעון‬ ‫ב‪ .‬דאון‬ ‫‪ )15‬א‪ .‬חזון‬

‫‪295‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דרך התצורה של מלים ספציפיות‬
‫חוקי דרך התצורה של מילים ספציפיות‪:‬‬
‫‪ )1‬יש כמה מלים שמופיעות באופן קבוע בבגרות ומומלץ פשוט לזכור את דרך‬
‫התצורה שלהן על פה‪.‬‬

‫‪ )2‬דרך התצורה של מילים הנשמעות כמו ִדכָאון‪ ,‬היא לעולם שורש ומשקל (משקל‬
‫ִקטָ לון)‪ִ .‬דכָאון‪ִ ,‬קמָ חון‪ִ ,‬שמָ מון‪ ,‬זִ ָכרון‪.‬‬
‫‪ )3‬כלל זה אינו תקף לגבי מילים הנשמעות כמו ִספְּ רון ‪ -‬שבהן יש לעבוד לפי השיטות‬
‫הרגילות‪ִ :‬ד ְּמיון‪ ,‬יִ ְּתרון = שורש ומשקל‪ִ .‬ספְּ רון‪ ,‬גִ ְּשרון = בסיס וצורן סופי‪.‬‬

‫‪ )4‬דרך התצורה של המלים מהות‪ ,‬כמות ואיכות היא בסיס וצורן סופי‪:‬‬
‫מה‪+‬ות = מהות‪.‬‬
‫כמה‪+‬ות = כמות‪.‬‬
‫איך‪+‬ות = איכות‪.‬‬

‫‪ )5‬גם מילים אלה נוצרו בדרך של בסיס וצורן סופי‪:‬‬


‫זהה‪+‬ות = זהות‪.‬‬
‫יש‪+‬ות = ישות‪.‬‬

‫‪ )6‬סיומת ור אינה צורן סופי‪ .‬לעתים קרובות סיומת זו היא פשוט המילה "אור"‬
‫שהא' שבה נבלעה‪ .‬לכן מדובר בהלחם בסיסים‪.‬‬
‫זרק‪+‬אור = זרקור‪.‬‬
‫רמז‪+‬אור = רמזור‪.‬‬

‫‪ )7‬המלים שלפניכם נוצרו בדרך של הלחם בסיסים‪:‬‬


‫רכבת‪+‬כבל = רכבל‪.‬‬
‫אמן‪+‬ארגון = אמרגן‪.‬‬
‫מד‪+‬חניה = מדחן‪.‬‬

‫‪ )8‬כאשר הבסיס הוא בעברית והצורן הסופית בלועזית או להפך‪ ,‬דרך התצורה של‬
‫המילה היא בסיס וצורן סופי‪.‬‬
‫בנק ‪ +‬אי = בנקאי‪.‬‬
‫פלאפל ‪ +‬יה = פלאפלייה‪.‬‬
‫מושב ‪ +‬ניק = מושבניק‪.‬‬
‫ביטחון ‪ +‬יסט = ביטחוניסט‪.‬‬

‫‪296‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )9‬כאשר הן הבסיס והן הצורן הסופי הם בלועזית‪ ,‬דרך התצורה היא שאילה מלעז‪.‬‬
‫צ'ופצ'יק‪ ,‬טוקבקיסט‪ ,‬פסיכולוג‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫בכל שורה הקיפו במעגל את המילה שהיא יוצאת דופן מבחינת דרך התצורה שלה‪.‬‬

‫ד‪ .‬כנות‬ ‫ג‪ .‬כמות‬ ‫ב‪ .‬הגות‬ ‫‪ )1‬א‪ .‬מהות‬

‫ד‪ .‬שתלטן‬ ‫ג‪ .‬סגלגל‬ ‫ב‪ .‬קטנטן‬ ‫‪ )2‬א‪ .‬יומן‬

‫ד‪ .‬מרום‬ ‫ג‪ .‬ראשון‬ ‫ב‪ .‬שמשה‬ ‫‪ )3‬א‪ .‬רכבת‬

‫ד‪ .‬שמיניסט‬ ‫ג‪ .‬טרקטורון‬ ‫ב‪ .‬מיליונר‬ ‫‪ )4‬א‪ .‬שיפוצניק‬

‫ד‪ .‬שירון (=בלק אאוט)‬ ‫ג‪ .‬שיממון‬ ‫ב‪ .‬שיגעון‬ ‫‪ )5‬א‪ .‬חישכון‬

‫ד‪ .‬בוטות‬ ‫ג‪ .‬התלהמות‬ ‫ב‪ .‬צניעות‬ ‫‪ )6‬א‪ .‬מיומנות‬

‫ד‪ .‬כלבלב‬ ‫ג‪ .‬אמרגן‬ ‫ב‪ .‬שרלטן‬ ‫‪ )7‬א‪ .‬פטפטן‬

‫ד‪ַ .‬כלַאי‬ ‫ג‪ .‬רמאי‬ ‫ב‪ .‬ימאי‬ ‫‪ )8‬א‪ .‬גבאי‬

‫ד‪ .‬דיונּון‬ ‫ג‪ .‬תקליטור‬ ‫ב‪ .‬רמזור‬ ‫‪ )9‬א‪ .‬מסתור‬

‫ד‪ .‬שוקר‬ ‫ג‪ .‬ג'וקר‬ ‫ב‪ .‬חוקר‬ ‫‪ )10‬א‪ .‬רוקר‬

‫ד‪ .‬שאפתן‬ ‫ג‪ .‬ראשית‬ ‫ב‪ .‬אלחוטן‬ ‫‪ )11‬א‪ .‬כדורסלן‬

‫ד‪ .‬קיבוצניק‬ ‫ג‪ .‬סטיקייה‬ ‫ב‪ .‬פסיכולוג‬ ‫‪ )12‬א‪ .‬שיריונר‬

‫ד‪ .‬מַ פָ ץ‬ ‫ג‪ .‬בַ ַדץ‬ ‫ב‪ַ .‬תנְַך‬ ‫‪ )13‬א‪ .‬בַ גַץ‬

‫ד‪ .‬מקום‬ ‫ג‪ .‬מֵ לון‬ ‫ב‪ .‬מלּונה‬ ‫‪ )14‬א‪ .‬מָ לון‬

‫ד‪ .‬התפרצות‬ ‫ג‪ .‬שגרירות‬ ‫ב‪ .‬חריצות‬ ‫‪ )15‬א‪ .‬חיצון‬

‫‪297‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
298 www.bagrut.co.il
‫שם העצם – משקלים‪:‬‬

‫המשקלים‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫משקל‪ :‬תבנית שלתוכה יוצקים שורש כדי לקבל שם עצם‪ .‬לציון המשקל משתמשים‬
‫באותיות ק‪-‬ט‪-‬ל‪ .‬יש מאות משקלים בעברית‪ִ .‬מ ְּקטָ ל‪ַ ,‬קטֶ לֶת‪ְּ ,‬ק ִטילָה‪.‬‬
‫משקלים רבים נושאים משמעות‪ .‬למשל‪ :‬מקטל = מקום‪ִ .‬מ ְּש ָרד‪ִ ,‬מ ְּקלָט‪ִ ,‬מ ְּק ָדש‪.‬‬
‫טבלה מלאה של המשקלים הנדרשים בבגרות ומשמעויותיהם תמצאו בנספחים‬
‫לחוברת‪.‬‬

‫זיהוי משקל – בסיס‬


‫חוקי זיהוי משקל‪:‬‬
‫‪ )1‬על מנת לזהות משקל יש להחליף את אותיות השורש באותיות ק‪-‬ט‪-‬ל‪.‬‬
‫מקדחה = שורש ק‪-‬ד‪-‬ח = משקל מַ ְּקטֵ לָה‪.‬‬
‫‪ )2‬משקל הוא תמיד בצורת הבסיס (יחיד נפרד)‪.‬‬
‫משקלה של המילה פִ ְּתרונות אינו "קטלונות" אלא ִק ְּטלון‪.‬‬

‫‪299‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫ציינו ליד כל מילה את השורש ואת המשקל שלה‪.‬‬
‫משקל‬ ‫שורש‬ ‫שם עצם‬
‫מַ זְּ ֵרק‬ ‫‪)1‬‬
‫ִמ ְּספָ נָה‬ ‫‪)2‬‬
‫כָחל‬ ‫‪)3‬‬
‫צַ בָ ע‬ ‫‪)4‬‬
‫ַת ְּר ֵדמָ ה‬ ‫‪)5‬‬
‫ְּדָאגָה‬ ‫‪)6‬‬
‫נ ְִּטיעָ ה‬ ‫‪)7‬‬
‫ַכלֶבֶ ת‬ ‫‪)8‬‬
‫מַ ְּק ֵדחָ ה‬ ‫‪)9‬‬
‫ְּצחוק‬ ‫‪)10‬‬
‫ְּשבִ יל‬ ‫‪)11‬‬
‫הַ ְּחלָפָ ה‬ ‫‪)12‬‬
‫ִת ְּקרבֶ ת‬ ‫‪)13‬‬
‫כַּסָ פות‬ ‫‪)14‬‬
‫ִדכָאון‬ ‫‪)15‬‬
‫ָשבִ יר‬ ‫‪)16‬‬
‫סַ כִ ין‬ ‫‪)17‬‬
‫גַזְּ ָל ִנית‬ ‫‪)18‬‬
‫פִ ּסֵ חַ‬ ‫‪)19‬‬
‫ִמ ְּשטָ ִרים‬ ‫‪)20‬‬
‫גִ בור‬ ‫‪)21‬‬
‫ִמכְּ ֶללֶת‪(-‬הגליל)‬ ‫‪)22‬‬
‫ְּצהַ בְּ הַ ב‬ ‫‪)23‬‬
‫יִ ְּתרונות‬ ‫‪)24‬‬
‫ִמ ְּרפָ ָאה‬ ‫‪)25‬‬
‫ַת ְּרגִ יל‬ ‫‪)26‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משקל‬ ‫שורש‬ ‫שם עצם‬
‫ִה ְּתחַ ְּמקּות‬ ‫‪)27‬‬
‫דּורי‪(-‬גומי)‬
‫ַכ ֵ‬ ‫‪)28‬‬
‫פָ מוט‬ ‫‪)29‬‬
‫מַ ְּדפֶ סֶ ת‬ ‫‪)30‬‬

‫‪301‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫השלימו את הטבלה שלפניכם‪.‬‬

‫המילה‬ ‫משקל‬ ‫שורש‬ ‫המילה‬ ‫משקל‬ ‫שורש‬


‫ַקטֶ לֶת‬ ‫‪ )2‬א‪-‬ד‪-‬מ‬ ‫ַת ְּק ִטיל‬ ‫‪ )1‬ר‪-‬ג‪-‬ל‬
‫נִצָ חון‬ ‫‪)4‬‬ ‫ָק ִטיל‬ ‫‪ )3‬ח‪-‬ב‪-‬ב‬
‫פִ ְּתרון‬ ‫‪)6‬‬ ‫מַ ְּקטֵ לָה‬ ‫‪ )5‬ב‪-‬ר‪-‬ג‬
‫ִמ ְּקטול‬ ‫‪ )8‬ס‪-‬פ‪-‬א‬ ‫ְּק ִטילָה‬ ‫‪ )7‬נ‪-‬ג‪-‬ע‬
‫ָקטֵ ל‬ ‫‪ )10‬ח‪-‬ב‪-‬ר‬ ‫ַקטָ ל‬ ‫‪ )9‬ח‪-‬ש‪-‬ב‬
‫נופֵ ש‬ ‫‪)12‬‬ ‫ִמנְּפָ טָ ה‬ ‫‪ )11‬נ‪-‬פ‪-‬ט‬
‫ָק ִטיל‬ ‫‪ )14‬ת‪-‬ד‪-‬ר‬ ‫ָקטל‬ ‫‪ )13‬י‪-‬ר‪-‬ק‬
‫מַ ְּצבִ יא‬ ‫‪)16‬‬ ‫ִצּנור‬ ‫ִקטול‬ ‫‪)15‬‬
‫ְּמפ ָֻּתל‬ ‫‪)18‬‬ ‫נַבְּ חָ ן‬ ‫‪ )17‬נ‪-‬ב‪-‬ח‬
‫ַת ְּדהֵ מָ ה‬ ‫‪)20‬‬ ‫ִמ ְּקטָ ל‬ ‫‪ )19‬ג‪-‬ר‪-‬ש‬

‫זיהוי משקל ‪ -‬ניקוד משתנה‬


‫חוקי זיהוי המשקל במצב של ניקוד משתנה‪:‬‬
‫‪ )1‬בגזרות רבות המשקלים עשויים לקבל ניקוד שונה ועקב כך להישמע שונים‬
‫לחלוטין‪ .‬הדבר קורה גם כאשר השורש מכיל עיצורים גרוניים (אותיות הא"ח‬
‫ר"ע)‪ .‬למשל‪ ,‬למשקל מקטל משתייכות גם מילים כמו‪ :‬מֶ ְּחלָף‪ִ ,‬מבְּ נֶה‪ ,‬מָ לון‪.‬‬

‫‪ )2‬הכלל הוא‪ :‬התעלמו מן הניקוד‪ .‬החליפו את אותיות השורש שזיהיתם באותיות‬


‫ק‪-‬ט‪-‬ל כפי שלמדנו‪ ,‬גם אם המשקל שקיבלתם אינו נשמע לכם מתאים‪.‬‬

‫זיהוי משקל ‪ -‬גזרת המרובעים‬


‫חוקי זיהוי המשקל בגזרת המרובעים‪:‬‬
‫‪ )1‬בגזרת המרובעים יש בשורש אות מיותרת שאינה "נכנסת" במשקל‪.‬‬
‫‪ )2‬לכן יש להתייחס לשתי האותיות האמצעיות כאות אחת לעניין המשקל‪.‬‬
‫פִ ְּרסּום (שורש פ‪-‬ר‪-‬ס‪-‬מ) = משקל ִקטּול‪.‬‬

‫‪302‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זיהוי משקל ‪ -‬אותיות חסרות‬
‫‪ )1‬בגזרות מסוימות עלולה אחת מאותיות השורש להיעלם מן המילה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬למשקל הקטלה שייכות גם המילים‪ :‬הַ ּסָ עָ ה‪ ,‬הֶ עָ ָרה‪.‬‬

‫אמתית) שבה מופיעה גם אות השורש‬


‫‪ )2‬הכלל הוא‪ :‬צרו מילה פיקטיבית (לא ִ‬
‫החסרה‪ .‬קבעו את המשקל של המילה הפיקטיבית‪ .‬זה יהיה אותו המשקל‪.‬‬
‫הסעה = *הנסעה = הקטלה‪.‬‬

‫זיהוי משקל ‪ -‬אותיות מתחלפות‬


‫‪ )1‬גזרות ל"א ולי"ה נשמעות דומות לאוזן‪ .‬מָ צָ א = בָ כָה‪.‬‬

‫‪ )2‬בפעלים הן יחסית מקפידות לשמור על ההבדלים ביניהן‪ ,‬אבל בשמות העצם הן‬
‫נוטות להתערבב‪.‬‬

‫‪ )3‬מן הסיבה הזאת אנחנו נמצא בשמות עצם רבים י' במקום שבו אמורה להופיע א'‪,‬‬
‫או א' במקום שבו אמורה להופיע י‪/‬ה‪ .‬הרשאה = שורש ר‪-‬ש‪-‬י‪/‬ה = משקל‬
‫הקטלה‪.‬‬

‫‪ )4‬מסיבות שונות האות ה' בסוף השורש בגזרת לי"ה עשויה להתחלף גם בסיומת‬
‫ַאי‪ .‬בנאי = שורש ב‪-‬נ‪-‬י‪/‬ה = משקל ַקטָ ל‪.‬‬

‫‪303‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זיהוי משקל – סיכום‬

‫‪304‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫השלימו את הטבלה שלפניכם‪ .‬אין צורך לנקד את המשקל‪.‬‬
‫הוא אתמול‬
‫משקל‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫מילה‬
‫הוא מחר‬

‫הו ָֹּק ָּרה‬

‫מו ָֹּשבָּ ה‬

‫ִמ ְּפנֶה‬

‫ִמ ְּרבָּ ץ‬

‫הַ ג ָָּּדה‬

‫מַ צָּ ב‬

‫ַּת ְּחבּולָּה‬

‫ַּתצְּ ִפית‬

‫גִ לּוי‬

‫ְּמ ִריצָּ ה‬

‫ִפ ְּרסֹמֶ ת‬

‫ְּּתשּובָּ ה‬

‫ּתו ָֹּדעָּ ה‬

‫‪305‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫משקל‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫מילה‬
‫הוא מחר‬

‫ִמ ְּרפָּ ָאה‬

‫ְּּת ִמ ָּסה‬

‫הַ ְּשוָָּאה‬

‫הַ ֲעלָָּאה‬

‫מו ָֹּסד‬

‫ְּּת ִפלָּה‬

‫ָאטה‬
‫הֶ ָּ‬

‫ִא ְּרגּון‬

‫ִה ְּס ַּתכְּ לּות‬

‫נִ ָּסיוֹן‬

‫ַּת ְּד ִמית‬

‫ְּּתקּומָּ ה‬

‫מָּ רוֹם‬

‫ִמ ְּפ ָּלגָּה‬

‫ִמלּוי‬

‫‪306‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫משקל‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫מילה‬
‫הוא מחר‬

‫הַ נְּ ָּד ָּסה‬

‫מַ ָּטלָּה‬

‫הֶ ֵּתר‬

‫מַ ְּחבוֹא‬

‫ַּת ְּק ִרית‬

‫ְּמ ִדינָּה‬

‫אּורה‬
‫ְּּת ָּ‬

‫הַ ְּר ָּשָאה‬

‫מוֹכֶ ֶרת‬

‫מוֹצָּ א‬

‫מַ פָּ ל‬

‫הַ צָּ עָּ ה‬

‫הֲ ַגּנָּה‬

‫ְּּת ִהלָּה‬

‫מַ עֲלִ ית‬

‫‪307‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הוא אתמול‬
‫משקל‬ ‫גזרה‬ ‫שורש‬ ‫הוא עכשיו‬ ‫מילה‬
‫הוא מחר‬

‫מַ עֲמָּ ָּסה‬

‫ִהצְּ ַטּנְּ פּות‬

‫ִממּון‬

‫הֲ נָָּאה‬

‫עּודה‬
‫ְּּת ָּ‬

‫ַּתכְּ לִ ית‬

‫מַ גָּע‬

‫הֲ פָּ ָּרה‬

‫מילים דומות‪ ,‬משקלים שונים‬


‫חוקי זיהוי המשקל של מילים דומות‪:‬‬
‫יש מילים שנשמעות דומה ממאוד אך משקלן שונה‪.‬‬
‫הגזמה (הקטלה)‪ ,‬הנדסה (קטלה)‪.‬‬
‫אם תעבדו בזהירות ולפי הכללים ותזהו שורש לפני זיהוי המשקל‪ ,‬לא תטעו‪.‬‬

‫‪308‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫בכל שאלה הקיפו במעגל את השם היוצא דופן במשקלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הַ עֲבָ ָרה‬ ‫ג‪ .‬הַ ְּדפָ סָ ה‬ ‫ב‪ .‬מו ָשבָ ה‬ ‫‪ )1‬א‪ .‬הו ָק ָרה‬

‫ד‪ְּ .‬ת ִח ָקה‬ ‫ג‪ְּ .‬תפִ לָה‬ ‫ב‪ְּ .‬ת ִחלָה‬ ‫‪ )2‬א‪ְּ .‬מגִ לָה‬

‫ד‪ִ .‬מ ְּשחָ ה‬ ‫ג‪ִ .‬מ ְּשנָה‬ ‫‪ )3‬א‪ .‬מַ ֲעלָה ב‪ִ .‬מ ְּרמָ ה‬

‫ד‪ְּ .‬תרּומָ ה‬ ‫ג‪ .‬תופעה‬ ‫ב‪ַ .‬ת ְּדהֵ מָ ה‬ ‫‪ )4‬א‪ .‬תוכֵחָ ה‬

‫ד‪ .‬מָ רור‬ ‫ג‪ .‬מָ קום‬ ‫‪ )5‬א‪ .‬מָ רום ב‪ .‬מָ כון‬

‫ד‪ .‬מו ֵקש‬ ‫ג‪ .‬מו ֵקד‬ ‫ב‪ .‬מוצֵ ץ‬ ‫‪ )6‬א‪ .‬מועֵ ד (חג)‬

‫ד‪ְּ .‬מזִ מָ ה‬ ‫ג‪ְּ .‬מ ִחלָה‬ ‫ב‪ְּ .‬מ ִסלָה‬ ‫‪ )7‬א‪ְּ .‬מ ִניָה‬

‫ד‪ַ .‬ת ְּסכִ ית‬ ‫ג‪ַ .‬ת ְּק ִרית‬ ‫ב‪ַ .‬תפְּ ִריט‬ ‫‪ )8‬א‪ַ .‬ת ְּר ִחיש‬

‫ד‪ְּ .‬מלּוכָה‬ ‫ג‪ .‬מַ עְּ בָ ָרה‬ ‫ב‪ִ .‬מ ְּסעָ ָדה‬ ‫צּודה‬
‫‪ )9‬א‪ְּ .‬מ ָ‬

‫ד‪ .‬נ ְִּהיָה‬ ‫ישה‬


‫ג‪ .‬גְּ לִ ָ‬ ‫ב‪ְּ .‬ת ִחּנָה‬ ‫‪ )10‬א‪ְּ .‬תלִ יָה‬

‫ד‪ .‬תוכֵחָ ה‬ ‫ג‪ַ .‬תבְּ עֵ ָרה‬ ‫ב‪ַ .‬תפְּ אּו ָרה‬ ‫‪ )11‬א‪ְּ .‬תנּועָ ה‬

‫ד‪ִ .‬הלָה‬ ‫ָארה‬


‫ג‪ .‬הֶ ָ‬ ‫ב‪ .‬הַ לְּ וָ יָה‬ ‫‪ )12‬א‪ .‬הַ ְּסוָ ָאה‬

‫ד‪ .‬מַ פָ ץ‬ ‫ג‪ .‬פָ ָרש (על סוס)‬ ‫ב‪ .‬חַ זַ אי‬ ‫‪ )13‬א‪ .‬גַלְּ גַל‬

‫‪309‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫בכל שאלה הקיפו במעגל את השם היוצא דופן במשקלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מַ ָקש‬ ‫ג‪ .‬מַ פָ ל‬ ‫ב‪ .‬מַ גָש‬ ‫‪ )1‬א‪ .‬מַ ָדד‬

‫ד‪ַ .‬שעֶ לֶת‬ ‫ג‪ַ .‬קלֶטֶ ת‬ ‫ב‪ַ .‬ר ֶכבֶ ת‬ ‫‪ )2‬א‪ .‬מַ גֶבֶ ת‬

‫ָשה‬
‫ד‪ .‬הַ כ ָ‬ ‫ג‪ .‬הַ ּסָ ָקה‬ ‫ב‪ .‬הַ ְּנ ָדסָ ה‬ ‫‪ )3‬א‪ .‬הַ טָ לָה‬

‫ד‪ִ .‬מטָ ה‬ ‫ג‪ .‬פִ ְּסגָה‬ ‫ב‪ִ .‬ש ְּמ ָשה (במכונית)‬ ‫‪ )4‬א‪ִ .‬מ ָדה‬

‫ד‪ .‬בַ זְּ בְּ זָ ן‬ ‫ג‪ַ .‬נגָן‬ ‫ב‪ַ .‬דבְּ ָרן‬ ‫‪ )5‬א‪ .‬סַ כְּ ְּס ָכן‬

‫ד‪ .‬חֶ לְּ ִקיק‬ ‫ג‪ .‬סַ ְּמלִ יל (לוגו)‬ ‫‪ )6‬א‪ .‬זַ ְּמ ִריר (ג'ינגל) ב‪ .‬סַ כִ ין‬

‫ד‪ְּ .‬ת ִחּנָה‬ ‫ג‪ְּ .‬ת ִמּסָ ה‬ ‫ב‪ְּ .‬ת ִהלָה‬ ‫‪ )7‬א‪ְּ .‬ת ִקיפָ ה‬

‫ד‪ְּ .‬תפּוסָ ה (מלאה)‬ ‫ג‪ְּ .‬תשּומָ ה‬ ‫שּורה‬


‫ב‪ְּ .‬ת ָ‬ ‫פּוקה‬
‫‪ )8‬א‪ְּ .‬ת ָ‬

‫ד‪ .‬הַ ְּשלָכות‬ ‫ג‪ַ .‬קבָ לות‬ ‫ב‪ .‬הַ ְּנ ָדסות‬ ‫‪ )9‬א‪ .‬כַלְּ כָלות‬

‫ד‪ .‬יִ ְּתרון‬ ‫ג‪ .‬עֶ לְּ יון‬ ‫ב‪ .‬פִ ְּתרון‬ ‫‪ )10‬א‪ .‬נִּסָ יון‬

‫ד‪ .‬הַ נ ְָּדסָ ה‬ ‫ג‪ .‬הַ ְּק ָניָה‬ ‫ב‪ .‬הול ָָדה‬ ‫‪ )11‬א‪ .‬הַ ָכ ָרה‬

‫ד‪ .‬מוסָ ד‬ ‫ג‪ִ .‬מ ְּרעֶ ה‬ ‫ב‪ִ .‬מ ְּניָן‬ ‫‪ )12‬א‪ .‬מַ הֲ לְָך‬

‫ד‪ .‬מַ ְּרבָ ד‬ ‫ג‪ .‬פַ ְּרנָס‬ ‫ב‪ .‬גַמָ ד‬ ‫‪ )13‬א‪ .‬סַ ְּרטָ ט‬

‫‪310‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משקלים השייכים לגזרות מסוימות‬
‫חוקי המשקלים השייכים לגזרות מסוימות‪:‬‬
‫‪ )1‬יש משקלים ש"אוהבים" גזרות מסוימות ונפוצים בעיקר בהן‪.‬‬

‫‪ )2‬משקל ששייך לגזרה מסוימת יהיה מורכב מניקוד ומאותיות מוספיות כמו כל‬
‫משקל‪ ,‬אבל גם מאות השורש שמאפיינת את הגזרה‪.‬‬

‫‪ )3‬במקרים אלה המשקל יכול להיקרא בשני שמות‪.‬‬

‫בגזרת לי"ה‪:‬‬
‫יכול להיקרא‬
‫דוגמאות‬ ‫גם‬ ‫המשקל‬
‫בנאי‪ ,‬חזאי‪ ,‬גבאי‬ ‫קטאי‬ ‫ַקטָ ל‬
‫תלות‪ ,‬זכות‪ ,‬ראות‬ ‫קטות‬ ‫ַק ְּטלּות‬
‫תגלית‪ ,‬תצפית‪ ,‬תכסית‬ ‫תקטית‬ ‫ַת ְּקטֶ לֶת‬
‫רצון‪ ,‬חזון‬ ‫קטון‬ ‫ִק ְּטלון‬
‫ראוי‪ ,‬צפוי‪ ,‬פנוי‬ ‫ָקטוי‬ ‫ָקטּול‬
‫זיהוי‪ ,‬כינוי‬ ‫ִקטוי‬ ‫ִקטּול‬

‫בגזרת ל"א‪:‬‬
‫יכול להיקרא‬
‫דוגמאות‬ ‫גם‬ ‫המשקל‬
‫מצוי‪ ,‬סמוי‪ ,‬נשוי‬ ‫ָקטוי‬ ‫ָקטּול‬
‫מילוי‪ ,‬ריפוי‬ ‫ִקטוי‬ ‫ִקטּול‬

‫בגזרת עו"י‪:‬‬
‫יכול להיקרא‬
‫דוגמאות‬ ‫המשקל‬
‫גם‬
‫תגובה‪ ,‬תנובה‪ ,‬תפוגה‬ ‫תקולה‬ ‫ַת ְּקטֵ לָה‬

‫‪311‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫לפניכם קטע לא מנוקד‪.‬‬
‫מחר תתקיים השקה של מיזם חדש שעתיד לצאת לדרך בתחילת שנת הלימודים‬
‫הקרובה‪.‬‬
‫בעקבות פנייה של ארגון המורים לנדבנים תזכה מערכת החינוך בתרומה גדולה‪.‬‬
‫עם הגעת הכסף יתאפשר שדרוגה של תשתית המחשבים במוסדות רבים במדינה‪.‬‬
‫השיפור של מערכות המחשוב יאפשר הוראה שמותאמת יותר למאה ה‪.21-‬‬

‫מצאו בקטע‪:‬‬
‫א‪ .‬שני שמות במשקל ִקטּול בגזרת המרובעים‪.‬‬

‫ב‪ .‬שם במשקל ִקטּול בגזרה אחרת‪.‬‬

‫ג‪ .‬שם בגזרת עו"י במשקל תקולה‪.‬‬

‫ד‪ .‬שם בגזרת עו"י במשקל מקילה‪.‬‬

‫ה‪ .‬שם בגזרת פ"נ במשקל הקטלה‪.‬‬

‫ו‪ .‬שם אחר במשקל הקטלה‪ .‬ציינו את השם ואת גזרתו‪.‬‬

‫ז‪ .‬שם בגזרת לי"ה במשקל תקטית‪.‬‬

‫ח‪ .‬שם בגזרת לי"ה במשקל קטילה‪.‬‬

‫ט‪ .‬שני שמות בגזרת פי"ו במשקל מקטל‪.‬‬

‫י‪ .‬שם בגזרת ע"ע‪.‬‬

‫‪312‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שמות עצם בעלי בניין‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שמות פעולה‪ :‬השם שבו נקראת הפעולה‪ .‬הליכה‪ ,‬הגברה‪ ,‬התחדשות‪.‬‬
‫צורת הבינוני‪ :‬פועל בזמן הווה‪ ,‬שבהקשרים מסוימים עשוי לשמש שם עצם או שם‬
‫תואר‪ .‬השומר יושב בחדרו‪.‬‬

‫חוקי זיהוי בניין של שמות עצם‪:‬‬


‫‪ )1‬באופן עקרוני שיטת שלושת העדים לזיהוי בניין עובדת גם כאן‪.‬‬
‫הסכמה – הסכים‪ ,‬מסכים‪ ,‬יסכים – הפעיל‪.‬‬
‫המעצבת – עיצב‪ ,‬מעצב‪ ,‬יעצב – פיעל‪.‬‬

‫‪ )2‬בצורות הבינוני השיטה הרגילה עובדת באופן כמעט מוחלט‪ .‬יש לזכור רק שצורות‬
‫בדגם פָ עּול (סָ גּור‪ָ ,‬ראּוי) ובדגם פָ עֵ ל (י ֵָשן‪ ,‬צָ מֵ א) שייכות לבניין קל‪.‬‬

‫‪ )3‬לעומת זאת בשמות הפעולה קיימים יוצאי דופן רבים‪ .‬לכן מומלץ להכיר את‬
‫משקלי שמות הפעולה לעומק‪ ,‬אחד אחד‪ ,‬ולזכור לאיזה בניין שייך כל משקל‬
‫(בהמשך)‪.‬‬

‫שמות הפעולה‬
‫חוקי זיהוי שמות הפעולה ובנייניהם‬
‫הסימן הכללי של שם פעולה הוא שניתן להוסיף לפניו את המילה "פעולת‪ ,"...‬אולם‬
‫האמת היא שמדובר בקבוצה ספציפית ומוגדרת של משקלים שיש להכיר‪.‬‬
‫פעמים רבות הסימן אינו עובד‪ ,‬וזאת משום ששמות פעולה רבים קיבלו במהלך השנים‬
‫משמעויות נוספות‪ .‬למשל‪ :‬ישיבה‪ ,‬יישוב‪.‬‬
‫מלבד זאת יש מלים שמשמעותן פעולה‪ ,‬אך אינם שייכים לקבוצה המוגדרת של משקלי‬
‫שמות פעולה‪.‬‬
‫לכן יש חשיבות רבה להכרה מעמיקה של משקלי שמות הפעולה‪ .‬זהו נושא נפוץ מאוד‬
‫בבגרות‪.‬‬
‫כמו שמות עצם אחרים‪ ,‬גם שמות הפעולה עשויים לקבל צורות שונות בגזרות השונות‪.‬‬

‫‪313‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שמות הפעולה – שינון‬
‫הדרך הטובה ביותר לשלוט בשמות הפעולה היא כמובן‪ ...‬לתרגל‪.‬‬

‫‪314‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם קטע לא מנוקד‪ .‬זהו את צורות הבינוני שבו וקבעו את בניינן‪:‬‬
‫לא ברור מדוע השופטים בישראל מאריכים כשהם כותבים את פסקי הדין שלהם‪.‬‬
‫הרי בניגוד לעורכי הדין שלפעמים גובים את שכרם על פי מספר המילים המופיעות‬
‫בטקסט שהם כתבו‪ ,‬שכרם של נושאי המשרה השיפוטית הוא קבוע‪ .‬השופטים אינם‬
‫מחויבים להעלות כל טיעון אפשרי כדי לשכנע‪ .‬בניגוד לעורכי הדין לשופטים אין‬
‫מתחרים‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית לכך היא שהשופטים נדרשים לנמק את פסקי הדין שיוצאים תחת‬
‫ידיהם‪.‬‬
‫אך גם אם מוטב שפסקי הדין מנומקים‪ ,‬מדוע הנימוק לפעמים כל כך מייגע את מי‬
‫שחפֵ ץ לקרוא את פסק הדין?‬
‫חוקרים ישראלים גילו שאחת הסיבות לכך היא שהשופטים סבורים שעורכי הדין‬
‫מצפים לנימוק ארוך אשר מנתח כל טענה שהם מעלים ומסביר מדוע בית המשפט‬
‫מקבל או דוחה אותה‪.‬‬

‫תרגיל ‪:8‬‬
‫לפניכם קטע ובו שמות עצם רבים הנוטים במשקלי שמות הפעולה‪.‬‬
‫סמנו אותם וקבעו את השורש ואת הבניין של כל אחד מהם‪:‬‬
‫עם קבלת הידיעה על פריצת מערך האבטחה של מערכת המחשוב של החברה‪ ,‬החלו‬
‫צוותי פיתוח ותכנות בשיקום מערך הגנה זה בשל ההכרח לשקמו מהר‪ .‬בנייתו של‬
‫המערך מחדש עלולה הייתה להימשך זמן רב‪ ,‬אך בשל הירתמותם של אנשי החברה‬
‫והתגייסותם נראה שסיום העבודה קרוב‪ ,‬וזה הישג משמעותי‪ .‬האירוע הוא הזדמנות‬
‫לשינוי הנהלים בחברה‪ .‬ההנחיות החדשות מורות על הסרת יישומונים (אפליקציות)‬
‫שלא אושרו לשימוש ועל איסור פתיחת הודעות דואר אלקטרוני שהגיעו ממקור לא‬
‫מזוהה‪.‬‬

‫‪315‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫‪ )1‬מי מהשמות האלה במשקל מַ ְּק ִטיל?‬
‫א‪ .‬מוֹ ֶרה‬
‫ב‪ .‬מוֹ ֵקד‬
‫ג‪ .‬מוֹכֵ ר‬

‫‪ )2‬מי מהשמות האלה במשקל ְּמ ַקטֵ ל?‬


‫א‪ .‬מו ֵֹקש‬
‫ב‪ְּ .‬מעוֹ ֵרר‬
‫ג‪ .‬מוֹ ֶנה‬

‫‪ )3‬הקיפו במעגל את השמות שבנויים במשקל של שם פעולה של בניין הפעיל‪:‬‬


‫ִה ְּס ַּתּוּות‬ ‫הֶ ְּפ ֵקר‬ ‫הֶ צֵ עַ‬ ‫צַ ּוָָּאה‬
‫הַ ְּשעָּ ָּרה‬ ‫הוֹלָּכָּה‬ ‫מּוכָּ נּות‬ ‫ַאבְּ ָּטחָּ ה‬

‫‪ )4‬הקיפו במעגל את השמות שבנויים במשקל של שם פעולה של בניין פיעל‪:‬‬


‫וִ כּוחַ‬ ‫ַאכְּ זָּבָּ ה‬ ‫נְּ גִ ינָּה‬ ‫כִ בּוש‬
‫ִהזְּ דַ כּות‬ ‫ִרקּוד‬ ‫גֵרּוי‬ ‫כַ ָּּונָּה‬

‫‪316‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫זיהוי חלק הדיבור של צורת הבינוני‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫חלק הדיבור‪ :‬סוג המילה – שם עצם‪ ,‬שם תואר או פועל‪.‬‬
‫צורת הבינוני‪ :‬פועל בזמן הווה שבהקשרים מסוימים עשוי לשמש כשם עצם או כשם‬
‫תואר‪.‬‬

‫חוקי צורת הבינוני‪:‬‬


‫‪ )1‬הזיהוי באיזה תפקיד משמשת כל צורת בינני נעשה לפי הכללים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם ניתן לשנות למילה את הזמן‪ ,‬היא פועל‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם לא ניתן לשנות למילה את הזמן אך המילה משתנה בעקבות שיוניי מין‬
‫ומספר במילה שלפניה‪ ,‬היא שם תואר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם לא ניתן לשנות את הזמן והמילה אינה מושפעת כלל מסביבתה‪ ,‬היא‬
‫שם עצם‪.‬‬
‫ד‪ .‬החתול שלי טו ֵרף עכשיו נחש = טרף אתמול = פועל‪.‬‬
‫ה‪ .‬הדיונאה היא צמח טו ֵרף = צמחים טורפים = שם תואר‪.‬‬
‫ו‪ .‬הטו ֵרף ארב לטרפו בין השיחים = שם עצם‬

‫‪317‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:10‬‬
‫ציינו לגבי המילים המודגשות אם הן פועל‪ ,‬תואר או שם עצם‪.‬‬

‫יוסי שוכב במארב בדממה‪______________ .‬‬


‫יוסי יודע שאסור לו לדבר בקול‪_____________ .‬‬
‫לפתע‪ ,‬הוא מזהה תנועה חשודה בשיחים מלפניו‪______________ .‬‬
‫הוא לוחש לגולדמן בשיניים חשוקות‪_______________ :‬‬
‫"הנה‪ ,‬הם באים"‪_______________ .‬‬
‫גולדמן מזדקף‪ ,‬רוכן קדימה‪ ,‬ומתבונן היטב היטב במשקפת המגדילה שלו‪___________ .‬‬
‫"לא" הוא לוחש "אני רואה זנב מורם‪ .‬זה חתול תועה‪ ,‬כנראה"‪_____________ .‬‬
‫המפקד מעביר סימן בחוליה‪ :‬הס‪___________________ .‬‬
‫יש שתיקה מהדהדת‪_____________ .‬‬
‫יוסי מהרהר‪ :‬מה אנחנו בעצם עושים כאן‪ ,‬שמונה לוחמים צעירים? ________________‬
‫הרי זה מטורף לחלוטין‪________________ .‬‬
‫מה אנחנו עושים כאן‪ ,‬באיזה חור תקוע על גבול לבנון? ___________________‬
‫כן‪ ,‬בתחילת הלילה הייתה התראה מפחידה‪________________ .‬‬
‫אמרו שמחבלים מן החזבאללה עומדים לפלוש הלילה‪ .‬הקפיצו אותם‪______________ .‬‬
‫אבל‪ ,‬הוא מהרהר‪ ,‬כל כך שקט פה‪ .‬אף נפש חיה אין פה‪ ,‬אפילו לא אחת‪____________ .‬‬
‫מחשבותיו של יוסי נודדות‪________________ .‬‬
‫בעוד חודש הוא מסיים את השירות‪ ,‬וחוזר הביתה‪___________________ .‬‬
‫לאוכל המענג של אימא‪ .‬למיטה החמה‪ .‬לחדר הנחמד שלו‪ .‬לחיים שלו‪______________ .‬‬
‫קול נפץ מחריד את השקט‪ .‬יריות בוקעות את הדממה‪__________________ .‬‬
‫"לירות" צועק המפקד‪ ,‬ועכשיו כולם גם יודעים לאיזה כיוון‪______________ .‬‬
‫שני נושאי נשק נמלטים מאיזור הפיצוץ‪____________________ .‬‬
‫יוסי יורה בכל כוחו‪ .‬אתו יורים חבריו‪ .‬המפקד קורא "חדל‪ ,‬חדל! הפולשים חוסלו!" ______‬
‫אין אבֵ דות‪ .‬אין פגיעות‪ .‬כולם רועדים‪ .‬כולם בריאים ושלמים‪______________ .‬‬
‫חודש אחרי כן יוסי מגיע הביתה‪ ,‬ללא מדים‪ .‬אבל אין הוא אותו יוסי‪______________ .‬‬

‫‪318‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:11‬‬
‫לפניכם צורות בינוני‪ .‬חברו משפטים שבהם צורת הבינוני הנתונה תשמש בתפקידים‬
‫שמצוינים בשאלה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬עולים ‪-‬‬
‫‪ .1‬שם עצם‪ :‬העולים החדשים נחתו בנמל התעופה‪.‬‬
‫‪ .2‬פועל‪ :‬אנחנו עולים במדרגות‪.‬‬

‫א‪ .‬מומחה ‪-‬‬


‫‪ .1‬שם עצם‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .2‬תואר‪____________________________________________________ :‬‬

‫ב‪ .‬מנחָּ ה ‪-‬‬


‫‪ .1‬שם עצם‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .2‬פועל‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .3‬תואר‪____________________________________________________ :‬‬

‫מפַ ְּּת ִחים ‪-‬‬


‫ג‪ְּ ְּ .‬‬
‫‪ .1‬שם עצם‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .2‬פועל‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .3‬תואר‪____________________________________________________ :‬‬

‫ד‪ .‬מנותק ‪-‬‬


‫‪ .1‬פועל‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .2‬תואר‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .3‬שם עצם‪____________________________________________________ :‬‬

‫ה‪ .‬מדריכים ‪-‬‬


‫‪ .1‬שם עצם‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .2‬פועל‪____________________________________________________ :‬‬
‫‪ .3‬תואר‪____________________________________________________ :‬‬

‫‪319‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שם העצם – משמעויות המשקלים והצורנים הסופיים‪:‬‬

‫משמעויות המשקלים והצורנים הסופיים‬


‫‪ )1‬למשקלים ולצורנים הסופיים יש משמעויות‪ .‬זה אינו מדע מדויק‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫משתמשים בכך לא מעט על מנת ליצור מילים חדשות‪.‬‬

‫‪ )2‬בנספחים תוכלו למצוא טבלה מקיפה של משקלים וצורניים סופיים שונים‬


‫ומשמעויותיהם‪.‬‬

‫‪ )3‬כאן נדון במשמעויות העיקריות והנפוצות ביותר‪.‬‬

‫‪ )4‬בכל מקרה זכרו שתמיד ניתן להפעיל את השכל הישר‪.‬‬

‫‪ )5‬לצורן סופי או למשקל יכולות להיות מספר משמעויות‪ ,‬כך שבכל מקרה אין‬
‫תחליף לשכל הישר‪.‬‬

‫‪ )1‬בעל מקצוע‬
‫משקלים‪:‬‬
‫ַקטָ ל ‪ -‬זגג‪ ,‬ציר‪ ,‬דיג‪.‬‬
‫ַק ְּטלָן ‪ -‬סדרן‪ ,‬בדרן‪.‬‬
‫צורנים סופיים‪:‬‬
‫ָן ‪ -‬צוללן‪ ,‬משפטן‪.‬‬
‫דבוראי‪ ,‬עיתונאי‪.‬‬
‫ַ‬ ‫ַאי ‪ -‬חקלַאי‪,‬‬
‫ָר – סנדלר‪.‬‬

‫‪ )2‬תואר‬
‫מעשי‪.‬‬
‫ִ‬ ‫משפטי‪,‬‬
‫ִ‬ ‫מקורי‪,‬‬
‫ִ‬ ‫חלבי‪,‬‬
‫מוסרי‪ִ ,‬‬
‫ִ‬ ‫צורן סופי ִי הופך כל מילה לתואר‪:‬‬
‫לצורן זה כמה וריאציות‪:‬‬
‫ָ‪ִ -‬ני – רוחני‪ ,‬בוגדני‪.‬‬
‫ו ִני ‪ -‬עירוני‪ ,‬צמחוני‪.‬‬

‫‪ )3‬מקום‬
‫משקלים‪:‬‬
‫ִמ ְּקטָ ל ‪ -‬מקלט‪ ,‬מגרש‪ ,‬מחלף‪ ,‬מבנה‪.‬‬
‫ִמ ְּקטָ לָה – מדרכה‪ ,‬מכלאה‪.‬‬
‫צורן סופי‪:‬‬
‫ִיָה – נגריה‪ ,‬סנדלריה‪ ,‬פלאפליה‪ ,‬פיצריה‪.‬‬

‫‪320‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )4‬כלי‪:‬‬
‫משקלים‪:‬‬
‫מַ ְּקטֵ ל – מברג‪ ,‬מסמר‪ ,‬מעדר‪ ,‬מגהץ‪.‬‬
‫מַ ְּקטֵ לָה – מברגה‪ ,‬מקדחה‪.‬‬

‫‪ )5‬עצם מופשט‬
‫משקלים‪:‬‬
‫ִק ְּטלון ‪ -‬פתרון‪ ,‬דמיון‪.‬‬
‫צורן סופי‪:‬‬
‫ּות – טפשות‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬גאונות‪.‬‬

‫‪ )6‬בעל תכונה‪:‬‬
‫משקלים‪:‬‬
‫ָק ִטיל ‪ -‬רגיש‪ ,‬שביר‪ ,‬זהיר‪.‬‬
‫ַק ְּטלָן – שקרן‪ ,‬סגפן‪.‬‬
‫צורן סופי‪:‬‬
‫ָן – משקיען‪ ,‬מצליחן‪ ,‬בוגדן‪.‬‬

‫‪ )7‬שם פעולה‬
‫משקלים בולטים‪:‬‬
‫ְּק ִטילָה (בניין קל)‪ -‬פריצה‪ ,‬סגירה‪ ,‬פריחה‪.‬‬
‫ִקטּול (בניין פיעל) ‪ -‬שימוש‪ ,‬לימוד‪ ,‬חיסול‪.‬‬
‫הַ ְּקטָ לָה (בניין הפעיל) ‪ -‬השקעה‪ ,‬הפרעה‪ ,‬הנהגה‪.‬‬
‫ִה ְּת ַק ְּטלּות (בניין התפעל) ‪ -‬התחמקות‪ ,‬התנהגות‪.‬‬

‫‪ )8‬הקטנה‬
‫משקלים‪:‬‬
‫ְּקטַ לְּ טָ ל – קטנטן‪ ,‬כלבלב‪.‬‬
‫צורנים סופיים בולטים‪:‬‬
‫ון ‪ -‬גשרון‪ ,‬ילדון‪ ,‬ספרון‪.‬‬
‫ִית ‪ -‬כפית‪ ,‬מפית‪ ,‬ארונית‪.‬‬

‫‪ )9‬אוסף פריטים‬
‫משקלים בולטים‪:‬‬
‫תקטלת ‪ -‬תזמרת‪ ,‬תלבשת‪ ,‬תחמשת‪.‬‬
‫ַקטֶ לֶת – צנרת‪ ,‬שיטת‪.‬‬
‫צורנים סופיים בולטים‪:‬‬
‫ִ‪-‬יָה ‪ -‬עשבייה‪ ,‬צמחייה‪.‬‬
‫ון ‪ -‬חידון‪ ,‬מילון‪ ,‬ניבון‪.‬‬

‫‪321‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )10‬משמעויות נוספות‪:‬‬

‫‪322‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫ציינו את השורש‪ ,‬את המשקל ואת המשמעות של השמות שבטבלה‪:‬‬
‫משמעות‬ ‫משקל‬ ‫שורש‬
‫כָּ חֹל‬
‫ַקבְּ לָּן‬
‫מַ גְּ ֵרפָּ ה‬
‫ִמ ְּקל ִָּטים‬
‫עִ לֵג‬
‫ַשפַ עַ ת‬
‫אַ לִ ימָּ ה‬
‫צַ בָּ ע‬
‫ָּשבִ יר‬
‫נ ִָּדיב‬
‫חַ יְּ ָּשן‬
‫ַר ְּק ָּדן‬
‫ִהפָּ ְּרדּות‬
‫ְּק ִפיץ‬
‫ִּתזְּ מ ֶֹרת‬
‫ִמ ְּרפָּ ָאה‬
‫ַרכֶ בֶ ת‬
‫ִמ ְּתל ְַּמ ִדים‬
‫ְּרכִ יבָּ ה‬
‫צָּ ֶרבֶ ת‬

‫‪323‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫ציינו את השורש‪ ,‬את המשקל ואת המשמעות של השמות שבטבלה‪:‬‬
‫משמעות‬ ‫משקל‬ ‫שורש‬
‫ְּשמַ נְּ מַ ן‬
‫מו ָֹּשבָּ ה‬
‫בָּ צִ יר‬
‫מַ ָּטע‬
‫מַ ֵסכָּ ה‬
‫ְּמחּוגָּה‬
‫ַסכְּ ְּסכָּ נִ ית‬
‫ָארה‬
‫הֶ ָּ‬
‫לֵיצָּ ן‬
‫ִמ ְּתמוֹדֵ ד‬
‫ְּרפּויָּה‬
‫הַ ְּסוָָּאה‬
‫לַוְּ יָּנִ ים‬
‫מַ גֵב‬
‫הֲ ָּקלָּה‬
‫ַקּנַאי‬
‫ַגלַאי‬
‫מַ צֶ ֶקת‬
‫ַק ְּריָּנִ ית‬
‫ַש ְּפ ֶשפֶ ת‬

‫‪324‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫בכל אחד מהשמות שלפניכם ציינו מה הצורן הסופי ומה משמעותו‪:‬‬

‫אנושי ‪-‬‬
‫ישות ‪-‬‬
‫סנדלר ‪-‬‬
‫פותחן ‪-‬‬
‫צוללן ‪-‬‬
‫מימן ‪-‬‬
‫מונית ‪-‬‬
‫הנדסאי ‪-‬‬
‫ירחון ‪-‬‬
‫צמחוני ‪-‬‬
‫משיבון ‪-‬‬
‫סולמית ‪-‬‬
‫חוצפן ‪-‬‬
‫ידית ‪-‬‬
‫אימונית (טרנינג) ‪-‬‬
‫שמשייה ‪-‬‬
‫תקנון ‪-‬‬
‫עוגייה ‪-‬‬
‫צורפות‪-‬‬
‫שכמייה ‪-‬‬
‫עירייה ‪-‬‬
‫איטלקית ‪-‬‬
‫ראשון ‪-‬‬
‫משפחתון ‪-‬‬
‫עשבייה ‪-‬‬

‫‪325‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫בכל שורה מספר שמות‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו את השם היוצא דופן מבחינת המשמעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו את המשמעות של השם שהקפתם במעגל‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציינו את המשמעות המשותפת לשאר השמות‪.‬‬
‫ד‪ .‬כתבו שם נוסף שנושא אותה משמעות כמו שציינתם בסעיף ב‪.‬‬
‫ה‪ .‬ציינו את דרך תצורתו של השם שכתבתם בסעיף ד‪.‬‬

‫לדוגמה‪:‬‬
‫אדמת שעלת רכבת‬
‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪ :‬רכבת‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪ :‬אוסף‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪ :‬מחלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪ :‬צמחייה‪.‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪ :‬בסיס‪+‬צורן סופי‪.‬‬

‫‪ )1‬שירון‪ ,‬תקליטייה‪ ,‬שעון‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )2‬מעון‪ ,‬משוט‪ ,‬מערוך‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪326‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )3‬מפית‪ ,‬משאית‪ ,‬חללית‪.‬‬
‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )4‬כמות‪ ,‬יתרון‪ ,‬עלון‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )5‬יומן‪ַ ,‬קּוָּן‪ ,‬דוקרן‪.‬‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )6‬גלאי‪ ,‬קנאי‪ ,‬הרפתקן‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )7‬חצאית‪ ,‬כתפייה‪ ,‬ספרייה‪.‬‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪327‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )8‬כספית‪ ,‬רפתן‪ ,‬חמצן‬
‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )9‬שטותי‪ ,‬אישי‪ ,‬מצביא‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪ )10‬נגן‪ ,‬קר‪ ,‬כספר‬


‫א‪ .‬השם היוצא דופן‪:‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות‪:‬‬
‫ג‪ .‬המשמעות של שאר השמות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שם נוסף‪:‬‬
‫ה‪ .‬דרך התצורה‪:‬‬

‫‪328‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫צורן גזירה וצורן נטייה‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫צורן‪ :‬אות או מספר אותיות שאינן מילה עצמאית‪ ,‬אך עשויות להצטרף למילה קיימת‬
‫ולהשפיע על המשמעות שלה‪ .‬כאשר מוזכר המונח "צורן" בבגרות‪ ,‬הכוונה היא בדרך‬
‫כלל ל"צורן סופי"‪.‬‬
‫צורן סופי‪ :‬סיומת‪ ,‬אות או מספר אותיות המצטרפות למילה בסופה‪ .‬ילד‪+‬ון = ילדון‪.‬‬
‫צורן גזירה‪ :‬צורן סופי שיוצר מילה בעלת משמעות חדשה (ערך מילוני נפרד)‪ .‬מעדן –‬
‫מעדנייה‪.‬‬
‫צורן נטייה‪ :‬צורן סופי שאינו משנה את משמעות המילה‪ ,‬אלא מצטרף למילה רק מכוח‬
‫חוקי הדקדוק‪ .‬ילד – ילדים‪.‬‬

‫חוקי צורן הגזירה וצורן הנטייה‪:‬‬


‫‪ )1‬כל הצורנים שהוזכרו עד כה כצורנים בעלי משמעות‪ ,‬הם צורני גזירה‪ .‬חשמלאי‪.‬‬

‫‪ )2‬צורני הנטייה הבולטים הם‪:‬‬


‫א‪ .‬רבים (ילד ‪ -‬ילדים‪ ,‬ילדות)‬
‫ב‪ .‬מין (מנהיג ‪ -‬מנהיגה‪ ,‬צייר ‪ -‬ציירת)‬
‫ג‪ .‬שייכות (ספר ‪ -‬ספרי‪ ,‬ספרו‪ ,‬ספרנו‪ ,‬ספרך‪)...‬‬
‫ד‪ .‬סמיכות (מלך – מלכי‪ ,-‬מלכת‪ ,-‬מַ לְּ כות‪)-‬‬

‫‪ )3‬כל צורן שאינו צורן נטייה הוא צורן גזירה‪.‬‬

‫‪ )4‬על מנת לזהות צורן נטייה שאלו את עצמכם תמיד ‪ 3‬שאלות‪:‬‬


‫א‪ .‬האם המילה היא ברבים?‬
‫ב‪ .‬האם למילה יש בן זוג זכר? (למשל גדול ‪ -‬גדולה)‬
‫ג‪ .‬האם ניתן לחלק את המילה לשניים באמצעות מילה ממשפחת "של"?‬
‫(למשל‪ :‬כלבי ‪ -‬הכלב שלי)‬

‫‪ )5‬שימו לב במיוחד לסיומת ִי‪.‬‬


‫סיומת זו יכולה להיות צורן גזירה במשמעות תואר (רעיון מקורי‪ ,‬קושי משפטי)‬
‫אך יכולה להיות גם צורן נטייה במשמעות שייכות (הילד שלי – ילדי)‪.‬‬

‫‪ )6‬לעתים מצטרפים למילה גם צורן גזירה וגם צורן נטייה‪ .‬הסדר הוא תמיד‪ :‬קודם‬
‫כל צורן גזירה ואחריו צורן נטייה‪ .‬חבר צרפתי – חברה צרפתיה‪.‬‬

‫‪329‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫לפניכם רשימת מילים‪.‬‬
‫מיינו אותן לפי סוג הצורן שבסופן בעזרת הטבלה שמתחת לרשימת המילים‪.‬‬

‫ִספרן חלוני‬ ‫ַספרן‬ ‫ילקוטי‬ ‫שולי‬ ‫מימן‬ ‫ילדן‬


‫ילדּות‬ ‫זבנית‬ ‫חללית‬ ‫דעתי‬ ‫תברואתי‬ ‫עירוני‬
‫אֶ ְּרצֵ ְך‬ ‫ַארצֶ ְך‬
‫ְּ‬ ‫פתרונות‬ ‫זמרת‬ ‫ילדוֹת‬

‫צורן נטייה‬ ‫צורן גזירה‬

‫‪330‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫ציינו את סוג הצורן בכל אחת מהמילים המודגשות שלפניכם‪:‬‬
‫אני מפקד טייסת‬ ‫‪ )1‬טייסת יהודייה‬
‫__________‬ ‫_________‬

‫יומן אירועים‬ ‫‪ )2‬יומן היה קשה‬


‫__________‬ ‫_________‬

‫כיתתי מקסימה‬ ‫‪ )3‬האירוע הכיתתי‬


‫__________‬ ‫_________‬

‫שבירה של כוס‬ ‫‪ )4‬הכוס שבירה‬


‫__________‬ ‫_________‬

‫מעמסה נפשית‬ ‫‪ )5‬הוא לא עמד בזה נפשית‬


‫__________‬ ‫_________‬

‫‪ )6‬סודי שמור עמי חומר סודי‬


‫_________ __________‬

‫‪ )7‬זו פגיעה קשה היא פגיעה‬


‫_________ __________‬

‫‪ )8‬הכרטיסן נחמד כרטיסן אבד‬


‫_________ __________‬

‫‪ )9‬שייטת ג'ינג'ית טייסת ‪13‬‬


‫_________ __________‬

‫‪ )10‬שיטתי עובדת מחקר שיטתי‬


‫_________ __________‬

‫‪331‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫לפניכם שמונה מילים שהן צורות בינוני בנקבה‪.‬‬
‫נוֹל ֶֶדת‬ ‫מֻ ְּק ֵנית‬ ‫נִ זוֹ ָּנה‬ ‫מַ ְּש ָּוה‬
‫ִמזְּ ַדהָּ ה‬ ‫ִמסּתוֹ ֶד ֶדת מּואֶ צֶ ת‬ ‫ְּמגִ ָּּנה‬
‫א‪ .‬לפניכם טבלה‪ .‬שבצו כל אחת מן המילים במשבצת המתאימה לה בטבלה‪.‬‬
‫הקפידו לשבץ את המילה כראוי על פי גזרתה ובניינה‪.‬‬

‫התפעל‬ ‫הופעל‬ ‫הפעיל‬ ‫נפעל‬

‫פי"ו‬

‫לי"ה‬

‫עו"י‬

‫כפולים‬

‫ב‪ .‬לפי המילים שבטבלה‪ ,‬ציינו את שני צורני הנטייה בבינוני נקבה בעברית‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם צורת הבינוני ְּמגִ ָּּנה‪ .‬נסחו שני משפטים‪ ,‬שבכל אחד מהם היא‬
‫תשמש בתפקיד שונה‪ .‬ציינו את תפקידה בכל משפט שניסחתם‪.‬‬

‫‪332‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:8‬‬
‫לפניכם שמונה מילים שהן צורות בינוני בנקבה‪.‬‬
‫נול ֶֶדת‬ ‫מֻּ ְּק ֵנית‬ ‫ִנזו ָנה‬ ‫מַ ְּשוָ ה‬
‫ִמזְּ ַדהָ ה‬ ‫מּואֶ צֶ ת‬ ‫ִמסתו ֶד ֶדת‬ ‫ְּמגִ ָּנה‬
‫א‪ .‬לפניכם טבלה‪ .‬שבצו כל אחת מן המילים במשבצת המתאימה לה בטבלה‪.‬‬
‫הקפידו לשבץ את המילה כראוי על פי גזרתה ובניינה‪.‬‬

‫התפעל‬ ‫הופעל‬ ‫הפעיל‬ ‫נפעל‬

‫פי"ו‬

‫לי"ה‬

‫עו"י‬

‫כפולים‬

‫ב‪ .‬לפי המילים שבטבלה‪ ,‬ציינו את שני צורני הנטייה בבינוני נקבה בעברית‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם צורת הבינוני ְּמגִ ָּנה‪ .‬נסחו שני משפטים‪ ,‬שבכל אחד מהם היא‬
‫תשמש בתפקיד שונה‪ .‬ציינו את תפקידה בכל משפט שניסחתם‪.‬‬

‫‪333‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פירוט היווצרות המילה‬
‫חוקי פירוט דרך היווצרות המילה‪:‬‬
‫‪ )1‬כאשר אתם מתבקשים לפרט כיצד נוצרה מילה מסוימת‪ ,‬עליכם לציין את דרך‬
‫התצורה אבל גם לפרט כיצד היא מיושמת במילה זו‪.‬‬
‫שקית‪ :‬בסיס‪ :‬שק ‪ +‬צורן סופי‪ִ :‬ית‪.‬‬
‫מגהץ‪ :‬שורש ג‪-‬ה‪-‬צ ‪ +‬משקל מַ ְּקטֵ ל‪.‬‬

‫‪ )2‬ייתכן שהמילה הנתונה נוצרה בתהליך בן כמה שלבים‪ .‬במקרה כזה עליכם לפרט‬
‫את כל השלבים‪ .‬קולנוען‪ :‬בסיס‪ :‬קול ‪ +‬בסיס‪ :‬נוע ‪ +‬צורן סופי‪ָ :‬ן‪.‬‬

‫‪ )3‬אם יש במילה הנתונה צורן נטייה‪ ,‬יש לציין גם אותו‪.‬‬


‫קולנוענים‪ :‬בסיס‪ :‬קול ‪ +‬בסיס‪ :‬נוע ‪ +‬צורן סופי‪ָ :‬ן ‪ +‬צורן נטייה רבים‪ :‬ים‪.‬‬

‫‪334‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫פרטו את דרך התצורה של כל אחת מהמילים שלפניכם‪:‬‬
‫‪ )1‬חקינית –‬

‫‪ )2‬טרקטורון –‬

‫‪ )3‬תורני –‬

‫‪ )4‬חריצות –‬

‫‪ )5‬צהליות –‬

‫‪ )6‬כדורגלנים –‬

‫‪ )7‬כמותית –‬

‫‪ )8‬ימאים –‬

‫‪ )9‬מסוקו –‬

‫‪ )10‬זכאי –‬

‫‪ )11‬קטנטנות –‬

‫‪ )12‬מילונאיות –‬

‫‪ )13‬ניצחונו –‬

‫‪ )14‬נשיאתו (של הארגון) –‬

‫‪ )15‬זמרת –‬

‫‪ )16‬מכחולי –‬

‫‪ )17‬סבלנותה –‬

‫‪ )18‬מכוניתם –‬

‫‪ )19‬אנושי –‬

‫‪ )20‬הקמתה –‬

‫‪335‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דרכי היווצרות השורשים‬

‫דרכי ההיווצרות של שורשים – מבוא‬


‫‪ )1‬ברוב המקרים איננו יכולים לעקוב אחר מקור השורש‪.‬‬

‫‪ )2‬עם זאת יש שורשים שנוצרו בתקופות מאוחרות יחסית (בעיקר בתקופתנו) ואחרי‬
‫המקור שלהם בהחלט אפשר לעקוב‪.‬‬

‫‪ )3‬דרכי היווצרות השורש הן‪:‬‬


‫שורשים מרובעים וגם שורשים בני ‪ 3‬אותיות‪ :‬שורש גזור שם‪ ,‬שורש תנייני‪.‬‬
‫שורשים מרובעים בלבד‪ :‬הכפלת עיצור אחרון‪ ,‬הוספת עיצור לשורש‪ ,‬הכפלת‬
‫הברה‪ ,‬חיקוי צליל‪.‬‬

‫‪ )4‬שימו לב! דרכי היווצרות השורש ודרכי התצורה הם מושגים נפרדים‪.‬‬

‫שורשים גזורי שם‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שורש גזור שם‪ :‬שורש שנוצר משם עצם שהגיע לשפה ממקורות שונים (בסיס וצורן‬
‫סופי‪ ,‬הלחם בסיסים‪ ,‬ראשי תיבות או שאלה מלעז)‪.‬‬

‫חוקי השורשים גזורי השם‪:‬‬


‫‪ )1‬כאשר שם עצם מתחיל "להצמיח" פעלים‪ ,‬זה סימן שנוצר גאן שורש גזור שם‪.‬‬

‫‪ )2‬שורשים גזורי שם יזכירו לנו שמות עצם מוכרים‪.‬‬


‫בָ ָלגָן ‪ ‬ב‪-‬ל‪-‬ג‪-‬נ ‪ ‬לבלגן‪.‬‬

‫‪ )3‬על פי רוב השורש גזור השם לא יהיה דומה לשום שורש אחר בעברית‪.‬‬

‫‪336‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שורשים תנייניים‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שורש תנייני‪ :‬שורש שני‪ ,‬כלומר שורש שהתפתח משורש אחר ‪ +‬מוספית שמצטרפת‬
‫אליו במילה נפוצה‪.‬‬
‫ק‪-‬ש‪-‬ר ‪ ‬תקשרת ‪ ‬ת‪-‬ק‪-‬ש‪-‬ר ‪ ‬לתקשר‪.‬‬

‫חוקי זיהוי שורש תנייני‪:‬‬


‫‪ )1‬בתוך שורש תנייני אנחנו נמצא בדרך כלל את האותיות העיקריות של השורש‬
‫שממנו הוא התפתח‪.‬‬

‫‪ )2‬הכרת השורשים התנייניים חשובה גם לשאלות רגילות של זיהוי שורש‪.‬‬

‫‪ )3‬מילים רבות עלולות לבלבל אתכם באופן הזה‪ .‬רבות מהן מופיעות בטבלה‬
‫שלפניכם‪.‬‬

‫מילים מן השורש‬ ‫השורש התנייני‬ ‫שם עצם מן‬ ‫השורש המקורי‬


‫התנייני‬ ‫השורש‬
‫לְּ מַ ֵקד‪ִ ,‬מקּוד‬ ‫מ‪-‬ק‪-‬ד‬ ‫מו ֵקד‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ק‪-‬ד (יו ֵקד)‬
‫לְּ מַ ֵקש‪ִ ,‬מקּוש‬ ‫מ‪-‬ק‪-‬ש‬ ‫מו ֵקש‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ק‪-‬ש‬
‫לְּ תַ עֵ ד‪ִ ,‬תעּוד‬ ‫ת‪-‬ע‪-‬ד‬ ‫עּודה‬
‫ְּת ָ‬ ‫ע‪-‬י‪/‬ו‪-‬ד (לְּ הָ עִ יד)‬
‫לִ ְּתרם‪ ,‬הַ ְּת ָרמָ ה‬ ‫ת‪-‬ר‪-‬מ‬ ‫ְּתרּומָ ה‬ ‫ר‪-‬י‪/‬ו‪-‬מ (לְּ הָ ִרים)‬
‫לְּ תַ ְּרגֵל‪ִ ,‬ת ְּרגּול‬ ‫ת‪-‬ר‪-‬ג‪-‬ל‬ ‫ַת ְּרגִ יל‬ ‫ר‪-‬ג‪-‬ל (לְּ הַ ְּרגִ יל)‬
‫לְּ תַ ְּקצֵ ב‪ִ ,‬ת ְּקצּוב‬ ‫ת‪-‬ק‪-‬צ‪-‬ב‬ ‫ַת ְּק ִציב‬ ‫ק‪-‬צ‪-‬ב (לְּ הַ ְּק ִציב)‬
‫לְּ תַ ְּד ֵרְך‪ִ ,‬ת ְּדרּוְך‬ ‫ת‪-‬ד‪-‬ר‪-‬כ‬ ‫ַת ְּד ִריְך‬ ‫ד‪-‬ר‪-‬כ (לְּ הַ ְּד ִריְך)‬
‫לְּ מַ ּסֵ ד‪ִ ,‬מּסּוד‬ ‫מ‪-‬ס‪-‬ד‬ ‫מוסָ ד‬ ‫י‪/‬ו‪-‬ס‪-‬ד (לְּ יַּסֵ ד)‬
‫לְּ תַ ְּמצֵ ת‪ִ ,‬ת ְּמצּות‬ ‫ת‪-‬מ‪-‬צ‪-‬ת‬ ‫ַת ְּמ ִצית‬ ‫מ‪-‬צ‪-‬י‪/‬ה (לְּ מַ צות)‬
‫לְּ ַאכְּ זֵ ב‪ְּ ,‬מאֻּ כְּ זָ ב‬ ‫א‪-‬כ‪-‬ז‪-‬ב‬ ‫ַאכְּ זָ בָ ה‬ ‫כ‪-‬ז‪-‬ב (לְּ כַזֵ ב)‬
‫לְּ ַק ְּריֵן‪ְּ ,‬מ ַק ְּריֵן‬ ‫ק‪-‬ר‪-‬י‪-‬נ‬ ‫ַק ְּריָן‬ ‫ק‪-‬ר‪-‬א (לִ ְּקרא)‬
‫לְּ ַד ְּמיֵן‪ְּ ,‬מ ַד ְּמיֵן‬ ‫ד‪-‬מ‪-‬י‪-‬נ‬ ‫ִד ְּמיון‬ ‫ד‪-‬מ‪-‬י‪/‬ה (לְּ ַדמות)‬
‫לְּ ַאבְּ חֵ ן‪ִ ,‬א ְּבחּון‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ח‪-‬נ‬ ‫ַאבְּ חָ נָה‬ ‫ב‪-‬ח‪-‬נ (לְּ הַ בְּ ִחין)‬
‫לְּ ַאבְּ טַ ח‪ְּ ,‬מאֻּ בְּ טָ ח‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ט‪-‬ח‬ ‫ַאבְּ טָ חָ ה‬ ‫ב‪-‬ט‪-‬ח (לְּ הַ בְּ ִטיחַ )‬
‫לְּ ַראֲ יֵן‪ְּ ,‬מ ַראֲ ֶינֶת‬ ‫ר‪-‬א‪-‬י‪-‬נ‬ ‫ֵרָאיון‬ ‫ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה (לִ ְּראות)‬

‫‪337‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מילים מן השורש‬ ‫השורש התנייני‬ ‫שם עצם מן‬ ‫השורש המקורי‬
‫התנייני‬ ‫השורש‬
‫לְּ מַ ְּחזֵ ר‪ִ ,‬מ ְּחזּור‬ ‫מ‪-‬ח‪-‬ז‪-‬ר‬ ‫מַ ְּחזור‬ ‫ח‪-‬ז‪-‬ר (לַחֲ זר)‬
‫לְּ תַ ְּצפֵ ת‪ְּ ,‬מתַ ְּצפֵ ת‬ ‫ת‪-‬צ‪-‬פ‪-‬ת‬ ‫ַת ְּצפִ ית‬ ‫צ‪-‬פ‪-‬י‪/‬ה (לִ ְּצפות)‬
‫לְּ מַ לְּ כֵד‪ִ ,‬מלְּ כּוד‬ ‫מ‪-‬ל‪-‬כ‪-‬ד‬ ‫מַ לְּ כ ֶדת‬ ‫ל‪-‬כ‪-‬ד (לִ לְּ כד)‬
‫לְּ סַ ְּק ֵרן‪ְּ ,‬מסַ ְּק ֵרן‬ ‫ס‪-‬ק‪-‬ר‪-‬נ‬ ‫סַ ְּק ָרן‬ ‫ס‪-‬ק‪-‬ר (לִ ְּסקר)‬
‫לְּ חַ ְּשבֵ ן‪ִ ,‬מ ְּתחַ ְּשבֵ ן‬ ‫ח‪-‬ש‪-‬ב‪-‬נ‬ ‫חֶ ְּשבון‬ ‫ח‪-‬ש‪-‬ב (לְּ חַ ֵשב)‬
‫לְּ מַ ְּח ֵשב‪ִ ,‬מ ְּחשּוב‬ ‫מ‪-‬ח‪-‬ש‪-‬ב‬ ‫מַ ְּח ֵשב‬ ‫ח‪-‬ש‪-‬ב (לְּ חַ ֵשב)‬
‫לְּ תַ גְּ בֵ ר‪ִ ,‬תגְּ בּור‬ ‫ת‪-‬ג‪-‬ב‪-‬ר‬ ‫ִתגְּ ב ֶרת‬ ‫ג‪-‬ב‪-‬ר (לִ גְּ בר)‬
‫לְּ מַ ְּספֵ ר‪ִ ,‬מ ְּספּור‬ ‫מ‪-‬ס‪-‬פ‪-‬ר‬ ‫ִמ ְּספָ ר‬ ‫ס‪-‬פ‪-‬ר (לִ ְּספר)‬
‫לְּ מַ ְּסגֵר‪ִ ,‬מ ְּסגּור‬ ‫מ‪-‬ס‪-‬ג‪-‬ר‬ ‫ִמ ְּסג ֶֶרת‬ ‫ס‪-‬ג‪-‬ר (לִ ְּסגר)‬
‫לְּ הַ ְּמ ִחיז‪ ,‬הַ ְּמחָ זָ ה‬ ‫מ‪-‬ח‪-‬ז‬ ‫מַ חֲ זֶ ה‬ ‫ח‪-‬ז‪-‬י‪/‬ה (לַחֲ זות)‬
‫לְּ מַ גֵן‪ִ ,‬מגּון‬ ‫מ‪-‬ג‪-‬נ‬ ‫מָ גֵן‬ ‫ג‪-‬נ‪-‬נ (לְּ הָ גֵן)‬
‫לְּ תַ עֵ ש‪ִ ,‬תעּוש‬ ‫ת‪-‬ע‪-‬ש‬ ‫ַתע ֲִשיָה‬ ‫ע‪-‬ש‪-‬י‪/‬ה ( ַלעֲשות)‬
‫לְּ מַ ֵקם‪ִ ,‬מקּום‬ ‫מ‪-‬ק‪-‬מ‬ ‫מָ קום‬ ‫ק‪-‬ו‪/‬י‪-‬מ (לָקּום)‬
‫לְּ מַ כֵן‪ִ ,‬מכּון‬ ‫מ‪-‬כ‪-‬נ‬ ‫ְּמכונָה‬ ‫כ‪-‬ו‪/‬י‪-‬נ (לְּ הָ כִ ין)‬
‫לְּ הַ ְּתנִיעַ ‪ ,‬הַ ְּתנָעָ ה‬ ‫ת‪-‬נ‪-‬ע‬ ‫ְּתנּועָ ה‬ ‫נ‪-‬ו‪/‬י‪-‬ע (לְּ הָ נִ יעַ )‬
‫לְּ הַ ְּת ִריעַ ‪ ,‬הַ ְּת ָרעָ ה‬ ‫ת‪-‬ר‪-‬ע‬ ‫ְּתרּועָ ה‬ ‫ר‪-‬ו‪/‬י‪-‬ע (לְּ הָ ִריעַ )‬
‫לְּ הַ ְּת ִחיל‪ ,‬הַ ְּתחָ לָה‬ ‫ת‪-‬ח‪-‬ל‬ ‫ְּת ִחלָה‬ ‫ח‪-‬ל‪-‬ל (הֵ חֵ ל)‬
‫לְּ הַ ְּש ִתית‪ ,‬מֻּ ְּש ָתת‬ ‫ש‪-‬ת‪-‬ת‬ ‫ַת ְּש ִתית‬ ‫ש‪-‬ת‪-‬י‪/‬ה (לִ ְּשתות)‬
‫לְּ תַ גְּ מֵ ל‪ְּ ,‬מתַ גְּ מֵ ל‬ ‫ת‪-‬ג‪-‬מ‪-‬ל‬ ‫ַתגְּ מּול‬ ‫ג‪-‬מ‪-‬ל (לִ גְּ מל)‬

‫‪338‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫לפניכם שורשים‪ .‬קבעו את דרך היווצרותם (תנייני או גזור שם)‪ .‬אם השורש תנייני‪,‬‬
‫פרטו את דרך היווצרותו‪.‬‬
‫דרך‬
‫פירוט דרך ההיווצרות‬ ‫שורש‬
‫ההיווצרות‬
‫ח‪-‬ז‪-‬ר ‪ ‬מַ חזור ‪ ‬מ‪-‬ח‪-‬ז‪-‬ר‬ ‫תנייני‬ ‫מ‪-‬ח‪-‬ז‪-‬ר‬
‫ק‪-‬ר‪-‬ק‪-‬ע‬
‫ח‪-‬ש‪-‬ב‪-‬נ‬
‫ע‪-‬צ‪-‬ב‪-‬נ‬
‫ע‪-‬ד‪-‬כ‪-‬נ‬
‫מ‪-‬ג‪-‬נ‬
‫ש‪-‬י‪/‬ו‪-‬ק‬
‫מ‪-‬ג‪-‬נ‪-‬ט‬
‫מ‪-‬ק‪-‬ש‬
‫פ‪-‬ס‪-‬ט‪-‬ר‬
‫פ‪-‬ל‪-‬ס‪-‬פ‬
‫ת‪-‬כ‪-‬נ‪-‬ת‬
‫ק‪-‬ר‪-‬י‪-‬נ‬
‫ע‪-‬י‪-‬נ‬
‫ח‪-‬ש‪-‬מ‪-‬ל‬
‫פ‪-‬ח‪-‬ל‪-‬צ‬
‫ת‪-‬ג‪-‬מ‪-‬ל‬
‫ת‪-‬ר‪-‬מ‬
‫ק‪-‬מ‪-‬צ‪-‬נ‬
‫מ‪-‬ק‪-‬מ‬
‫א‪-‬כ‪-‬ל‪-‬ס‬
‫ת‪-‬ח‪-‬ז‪-‬ק‬
‫ת‪-‬מ‪-‬ר‪-‬צ‬

‫‪339‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:2‬‬
‫ציינו מהו השורש של כל אחת מהמילים שלפניכם‪:‬‬
‫השורש‬ ‫המילה‬
‫מַ לְּ כ ֶדת‬
‫ִמלְּ כּוד‬
‫מו ֵקד‬
‫ְּממֻּ ָקד‬
‫זּוקה‬
‫ַת ְּח ָ‬
‫לְּ תַ ְּחזֵ ק‬
‫ַת ְּמ ִצית‬
‫ִת ְּמצּות‬
‫מוסָ ד‬
‫ִמּסּוד‬
‫לְּ תַ עֵ ד‬
‫עּודה‬
‫ְּת ָ‬
‫ְּת ִחלָה‬
‫הַ ְּתחָ לָה‬
‫מֻּ ָשג‬
‫לְּ הַ ְּמ ִשיג‬
‫ִמכּון‬
‫ְּמכונָה‬
‫ִה ְּתנִיעַ‬
‫ְּתנּועָ ה‬
‫ַת ְּצפִ ית‬
‫לְּ תַ ְּצפֵ ת‬
‫ַת ְּק ִציב‬
‫ִת ְּקצּוב‬
‫ַתפְּ ִקיד‬
‫ְּמתַ פְּ ֶק ֶדת‬

‫‪340‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫השורש‬ ‫המילה‬
‫ַאכְּ זָ בָ ה‬
‫ְּמַאכְּ זֵ ב‬
‫ַתע ֲִשיָה‬
‫ִתעּוש‬

‫‪341‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דרכי ההיווצרות של השורשים המרובעים‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫הכפלת עיצור אחרון‪ :‬לעתים אנו מכפילים את האות האחרונה בשורש קיים על מנת‬
‫ליצור גון חדש של משמעות‪ .‬צ‪-‬ח‪-‬ק ‪ ‬צ‪-‬ח‪-‬ק‪-‬ק‪.‬‬
‫הוספת עיצור בתחילת השורש‪ :‬לעתים מוסיפים עיצור כלשהו בתחילת שורש קיים‪.‬‬
‫הדברים אמורים בעיקר בעיצור ש'‪ .‬משמעותו לפעמים (אך לא תמיד) שוב‪ ,‬פעם נוספת‪.‬‬
‫ח‪-‬ב‪-‬ר ‪ ‬ש‪-‬ח‪-‬ב‪-‬ר‪.‬‬
‫הכפלת הברה‪ :‬שורשים מרובעים רבים מאוד עשויים מזוג אותיות שחוזר על עצמו‪.‬‬
‫לעתים קרובות זוג האותיות נושא משמעות דומה בפני עצמו‪ .‬ד‪-‬פ‪-‬ד‪-‬פ‪ ,‬ר‪-‬ח‪-‬ר‪-‬ח‪.‬‬

‫ז‪-‬מ‪-‬ז‪-‬מ‪,‬‬ ‫חיקוי צליל (אונומטופיאה)‪ :‬יש שורשים מרובעים שמחקים צליל מן המציאות‪.‬‬
‫ש‪-‬ק‪-‬ש‪-‬ק‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫ציינו מה השורש של כל אחת מהמילים שלפניכם‪ ,‬ופרטו כיצד הוא נוצר‪:‬‬
‫פירוט דרך ההיווצרות‬ ‫השורש‬ ‫המילה‬
‫ִש ְּקלּול‬
‫ְּמשֻּ כְּ לָל‬
‫לְּ ַש ְּק ֵשק‬
‫ְּתעַ ְּרבֵ ב‬
‫ְּמאֻּ כְּ זָ בִ ים‬
‫ִשכְּ פּול‬
‫ְּמתֻּ זְּ מָ ר‬
‫לְּ מַ ְּחזֵ ר‬
‫ְּמתַ ְּרגְּ לות‬
‫ִק ְּטלַגְּ ִתי‬
‫ְּתצַ ְּרצֵ ר‬
‫נְּתַ ְּק ֵשר‬
‫נִיְּ ַלנ ְָּת‬
‫ְּמחַ ְּרחֶ ֶרת‬
‫ִס ְּק ַרנ ְָּת‬

‫‪342‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פירוט דרך ההיווצרות‬ ‫השורש‬ ‫המילה‬
‫לְּ פַ ְּרמֵ ט‬
‫ְּממֻּ ְּש ָקפִ ים‬
‫ִה ְּתבַ כְּ יְּ נָה‬
‫נְּסַ נ ְֵּדל‬
‫ְּמאֻּ כְּ לָס‬
‫ְּתַאבְּ ְּט ִחי‬
‫ְּמ ֻּצנְּזָ ִרים‬
‫לְּ ַד ְּמיֵן‬
‫ִספְּ ֵרר‬
‫ַארגַּנּו‬
‫ִה ְּת ְּ‬
‫ְּמ ֻּר ְּמזָ ר‬

‫‪343‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫בכל שאלה רשימת פעלים ושמות‪.‬‬
‫עליכם לחלק את המילים לשתי קבוצות‪.‬‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫חלקו את המילים המנוקדות שלפניכם לפי תפקידה של האות ת בכל אחת מהן‪:‬‬
‫ְּתלּות‪ִ ,‬תינוק‪ִ ,‬ת ְּשאֲ לּו את החשוד‪ִ ,‬ת ְּשאֲ לּו שאלה‪ ,‬מֻּ ְּש ֶתתֶ ת‪ְּ ,‬מתעָ ד‪ַ ,‬ת ֲע ִדי תכשיט‪,‬‬
‫ְּתעּו ָדה‪ְּ ,‬תשּו ָשה‪ְּ ,‬מתֻּ כְּ ָנת‪ַ ,‬ת ְּק ִציבִ ים‪ ,‬הַ ְּת ָנעָ ה‪ְּ ,‬תנּועָ ה‪ַ ,‬ת ְּב ִשיל טעים‪ ,‬ההחלטה ַתבְּ ִשיל‬
‫בקרוב‪ַ ,‬ת ְּמ ִצית‬

‫ת מוספית‬ ‫ת שורשית‬

‫‪344‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫חלקו את המילים המנוקדות שלפניכם לפי תפקידה של האות מ בכל אחת מהן‪:‬‬
‫מָ צור‪ ,‬מַ ָדע‪ִ ,‬מתּוג‪ִ ,‬מלון‪ ,‬מַ טָ ע‪ְּ ,‬מנּוסָ ה‪ְּ ,‬מלּו ָכה‪ ,‬החשוד מֻּ ְּס ָגר למשטרה‪ ,‬הציור מֻּ ְּס ַגר‪,‬‬
‫ירה‪ ,‬מֵ ִאיר‪ְּ ,‬מ ִסיק זיתים‪ ,‬מַ ִּסיק מסקנה‪ ,‬מו ֵרד במלך‪ ,‬מו ַרד הרחוב‪,‬‬ ‫ְּמ ִציָאה‪ִ ,‬מקּוד‪ְּ ,‬מ ִה ָ‬
‫ִמ ְּק ֶרה‪ִ ,‬מצּוי‪ִ ,‬ת ְּמצּות‪ְּ ,‬ממֻּ מָ נות‪ ,‬מַ ֲעלִ ים מס‪ ,‬מַ ֲעלִ ים משאות‪ְּ ,‬ממֻּ ָקד‪ ,‬מָ נוף‪ ,‬מּו ָנף‬

‫מ מוספית‬ ‫מ שורשית‬

‫‪345‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫חלקו את המילים המנוקדות שלפניכם לפי תפקידה של האות ה בכל אחת מהן‪:‬‬
‫ירה‬
‫ִהתּול‪ ,‬הַ ֵלל‪ ,‬הַ בָ עָ ה‪ ,‬הַ ְּנ ָדסָ ה‪ ,‬הֶ ֵשג‪ ,‬הו ָרָאה‪ִ ,‬ה ְּמ ָרה בקזינו‪ִ ,‬ה ְּמ ָרה את פיו‪ ,‬הֵ ִמ ָ‬

‫ה מוספית‬ ‫ה שורשית‬

‫שאלה ‪:4‬‬
‫חלקו את המילים המנוקדות שלפניכם לפי תפקידה של האות נ בכל אחת מהן‪:‬‬
‫ִנ ָקיון‪ ,‬מָ לון‪ְּ ,‬נגִ י ָנה‪ָ ,‬רצון‪ַ ,‬ק ְּמצָ ן‪ ,‬עִ שּון‪ִ ,‬נ ַגש‪ִ ,‬ה ְּת ַנגֵש‪ַ ,‬ק ְּריָן‬

‫נ מוספית‬ ‫נ שורשית‬

‫‪346‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תקינות במערכת הצורות‪:‬‬

‫מושגים בסיסיים לקראת פרק התקינות‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫עיצורים‪ :‬הצלילים שהאותיות השונות מסמלות‪ .‬העיצורים נקראים כך מפני שהם‬
‫עוצרים ומעכבים את זרימת האוויר מן הריאות החוצה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬זְּ ‪ ,‬גְּ ‪ְּ ,‬ר‪ְּ ,‬ש‪ ,‬פְּ ‪...‬‬
‫(כאשר מדברים על שגיאות הגייה‪" ,‬עיצורים" הוא פשוט המונח המדויק למה שבדרך‬
‫כלל מכנים "אותיות")‪.‬‬
‫תנועות‪ :‬הצלילים שסימני הניקוד השונים מסמלים‪ .‬התנועות נובעות ממבנה כלי‬
‫הדיבור בשעת הוצאת האוויר מן הריאות‪.‬‬
‫למשל‪ַ :‬א‪ ,‬אּו‪ ,‬אֵ ‪.‬‬
‫(כאשר מדברים על שגיאות הגייה‪" ,‬תנועות" הוא פשוט המונח המדויק למה שבדרך‬
‫כלל מכנים "ניקוד")‪.‬‬
‫דגש‪ :‬נקודה הבאה באמצע האות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬חבר‪ ,‬התחזק‪.‬‬
‫הדגש הוא סימן קטן אבל רב משמעות‪ ,‬ותמיד חשוב לשים אליו לב‪.‬‬

‫ידע מוקדם הנדרש בבגרות‪:‬‬


‫‪ )1‬יש לדעת לקרוא נכון מילים מנוקדות‪.‬‬

‫‪ )2‬אין חובה להכיר את שמותיהם של סימני הניקוד‪.‬‬

‫‪ )3‬בשום מקרה לא תידרשו לנקד בעצמכם‪.‬‬

‫‪ )4‬ככלל פרק התקינות מיועד למי שכבר מכיר את שאר החומר‪ ,‬לפחות ברמה‬
‫בסיסית‪ ,‬ויודע לזהות שורש‪ ,‬גזרה‪ ,‬בניין ומשקל‪.‬‬

‫‪ )5‬אין צורך להגיע לשליטה מלאה בכל הנושאים‪ ,‬אבל המושגים ושיטת העבודה‬
‫הכללית צריכים להיות ברורים‪.‬‬

‫‪347‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דגש באותיות בכ"פ ‪ -‬פתיחה‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫דגש באותיות בכ"פ‪ :‬את אותיות בכ"פ ניתן להגות בשני אופנים – עם דגש או ללא דגש‪:‬‬
‫ב (‪ – )B‬ב (‪)V‬‬
‫כ (‪ – )K‬כ (‪)CH‬‬
‫פ (‪ – )P‬פ (‪)F‬‬
‫אחת הטעויות הנפוצות היא בלבול בין הצורות‪.‬‬

‫חוקי דגש באותיות בכ"פ‪:‬‬


‫בררת המחדל היא שהאותיות בכ"פ אינן מנוקדות בדגש‪ .‬כל עוד אין לנו סיבה לשים‬
‫בהן דגש‪ ,‬לא נשים‪.‬‬
‫ישנם שלושה מקרים עיקריים שבהם יופיע דגש באותיות בכ"פ‪.‬‬
‫‪ ‬בתחילת מילה‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר שווא נח‪.‬‬
‫‪ ‬בתבניות מסוימות‪.‬‬

‫דגש באותיות בכ"פ – העקרונות‬

‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫שווא‪ :‬השווא הוא סימן ניקוד שבו שתי נקודות זו על גב זו‪ ,‬למשל‪ :‬מזְּ מור‪ְּ ,‬צפוני‪.‬‬
‫שווא נע‪ :‬לענייננו‪ ,‬שווא שמצוי בתחילת המילה‪ .‬אמורים להגותו כצירה (‪ :)e‬בְּ כור‪,‬‬
‫ְּמלונה‪.‬‬
‫שווא נח‪ :‬לענייננו‪ ,‬שווא שמצוי בכל מיקום אחר במילה‪ ,‬והוא נהגה בדרך כלל כשווא –‬
‫פרפר‪.‬‬
‫משקיע‪ְּ ,‬‬
‫עיצור ללא תנועה‪ְּ :‬‬
‫חטף‪ :‬חטף הוא סימן ניקוד שמופיע לעיתים בעיצורים הגרוניים‪ .‬אֱ מת‪ ,‬הֲ גנה‪ ,‬אֳ ניה‪.‬‬

‫חוקי דגש באותיות בכ"פ‪:‬‬


‫‪ )1‬כאשר האותיות בכ"פ מופיעות בתחילת מילה‪ ,‬הן מקבלות דגש‪ .‬למשל‪ :‬בית‪,‬‬
‫כרוב‪ ,‬פיתוי‪.‬‬

‫‪348‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )2‬במילים שהגיעו מלועזית הכלל הזה אינו תקף‪ ,‬ומה שקובע הוא האופן שבו‬
‫המילה נהגית ונכתבת בלועזית‪ :‬פילוסופיה‪ ,‬כימיה‪.‬‬

‫‪ )3‬השווא הנח יוצר עצירה קטנה באמצעי המילה‪ ,‬ולכן האות שאחריו נחשבת לעניין‬
‫זה כתחילתה של מילה חדשה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אותיות בכ"פ שלאחר שווא כזה‬
‫חרבו‪.‬‬
‫לשפוך‪ְּ ,‬‬
‫צריכות להיות דגושות‪ְּ .‬‬

‫‪ )4‬בבניינים ובמשקלים מסוימים מופיע דגש באופן קבוע‪ .‬דגש זה נקרא דגש חזק‬
‫והוא יכול להופיע כמעט בכל האותיות‪ .‬עם זאת רק באותיות בכ"פ הוא משנה את‬
‫ההגייה של המילה‪.‬‬

‫‪ )5‬הבניינים והמשקלים שבהם מופיע דגש חזק הם‪:‬‬


‫‪ ‬נפעל בזמן עתיד‪ :‬דגש בפ' הפועל‪ :.‬יבָּ דק‪ ,‬תכָּ תב‪.‬‬
‫‪ ‬פיעל‪ ,‬פֻעל‪ ,‬התפעל‪ :‬דגש בע' הפועל‪ :‬שפֵ ר‪ ,‬שֻ פַ ר‪ ,‬השתפֵ ר‪ .‬חבֵ ר‪ ,‬חֻ בַ ר‪,‬‬
‫התחבֵ ר‪.‬‬
‫‪ ‬לעתים צורת הרבים גורמת לדגש באות האחרונה‪ :‬ארוך – ארוכים‪ ,‬שלב –‬
‫שלבים‪ ,‬אגף – אגפים‬

‫‪ )6‬לעולם לא יבוא דגש אחרי חטף‪ .‬נאֱ ַכף ולא נאֱ כַף‪.‬‬

‫‪349‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬השר ִהכְּ ִחיש ‪ִ /‬הכְּ ִחיש שהוא מעורב בפרשה‪.‬‬

‫ב‪ .‬יש להשקיע יותר באֲ כִ יפַ ת ‪/‬באֲ כִ יפַ ת החוק‪.‬‬

‫ג‪ .‬כִ בַ ְּס ָּּת ‪ /‬כִ בַ ְּס ָּּת את החולצה?‬

‫ד‪ .‬זה לא יִ ָּשכַ ח ‪ /‬יִ ָּשכַ ח במהרה‪.‬‬

‫ה‪ .‬הוא יִ בֵ א ‪ /‬יִ בֵ א לארץ את הצעצוע החדש‪.‬‬

‫ו‪ .‬אם לא תלבשי סוודר‪ ,‬את ִּת ְּק ְּפ ִאי ‪ִּ /‬ת ְּק ְּפ ִאי מקור‪.‬‬

‫ז‪ .‬כַ בּו ‪ /‬כַ בּו את האור!‬

‫ח‪ .‬לא תוכלו לִ כְּ פוֹת ‪ /‬לִ כְּ פוֹת עלינו את דעתכם‪.‬‬

‫ט‪ .‬עליכם לִ כְּ פֹת ‪ /‬לִ כְּ פֹת את בולי העץ זה לזה‪.‬‬

‫י‪ .‬הסופה ָּשכְּ כָּ ה ‪ָּ /‬שכְּ כָּ ה‪.‬‬

‫יא‪ .‬העדות נִ גְּ בְּ תָּ ה ‪ /‬נִ גְּ בְּ תָּ ה בחו"ל‪.‬‬

‫יב‪ .‬אנחנו מעריכים שהביקוש למוצר הזה יִ גְּ בַ ר ‪ /‬יִ גְּ בַ ר‪.‬‬

‫יג‪ .‬הן רוצות לִ ְּרכֹש ‪ /‬לִ ְּרכֹש את הקרקע‪.‬‬

‫יד‪ .‬אסור לְּ ִהכָּ נַע ‪ /‬לְּ ִהכָּ נַע לטרור‪.‬‬

‫טו‪ְּ .‬שכַ ח ‪ְּ /‬שכַ ח את מה שאמרתי לך‪.‬‬

‫טז‪.‬אני חוֹ ֵכְך ‪ /‬חוֹ ֵכְך בדעתי אם להשתתף באירוע‪.‬‬

‫יז‪ .‬מי יִ ְּקבַ ע ‪ /‬יִ ְּקבַ ע מה נכון?‬

‫‪350‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫יח‪ .‬עליכם לְּ ְּכַ ּוֵן ‪ /‬לְּ כַ ּוֵן גבוה‪.‬‬

‫יט‪ .‬אינכם יכולים לְּ ִהכָּ ֵשל ‪ /‬לְּ ִהכָּ ֵשל במבחן מכיוון שלמדתם אליו היטב‪.‬‬

‫כ‪ .‬זו חיה בסכנת הַ כְּ חָּ ָּדה ‪ /‬הַ כְּ חָּ ָּדה‪.‬‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬אנחנו חַ ִפים ‪ /‬חָּ ִפים מפשע‪.‬‬

‫ב‪ .‬קנינו ִמכְּ חוֹל ‪ִ /‬מכְּ חוֹל חדש‪.‬‬

‫ג‪ .‬הביטו במָּ ַסכִ ים ‪ /‬במָּ ָּסכִ ים שמולכם‪.‬‬

‫ד‪ .‬יש להשתמש בחומרי ִסיכָּ ה ‪ִ /‬סיכָּ ה‪.‬‬

‫למּוסכִ ים מורשים‪.‬‬
‫ָּ‬ ‫למּוסכִ ים ‪/‬‬
‫ַ‬ ‫ה‪ .‬רצוי לפנות רק‬

‫ו‪ .‬פֶ ְּס ִטיבַ ל ‪ /‬פֶ ְּס ִטיבַ ל הקולנוע ייפתח מחר‪.‬‬

‫ז‪ .‬יש שלושה ְּשלַבִ ים ‪ְּ /‬שלָּבִ ים בתחרות‪.‬‬

‫בס ְּפ ֶט ְּמבֶ ר‪.‬‬


‫בס ְּפ ֶט ְּמבֶ ר ‪ֶ /‬‬
‫ח‪ .‬שנת הלימודים מתחילה באחד ֶ‬

‫ט‪ .‬את עלולה לְּ ִה ָּדבֵ ק ‪ /‬לְּ ִה ַדבֵ ק במחלה‪.‬‬

‫י‪ .‬המשטרה משקיעה מַ ְּשָאבִ ים ‪ /‬מַ ְּשאַ בִ ים רבים כדי להילחם בתאונות הדרכים‪.‬‬

‫יא‪ .‬התאונה הֵ ֵסבָּ ה ‪ /‬הֵ ֵסבָּ ה למכוניתי נזק רב‪.‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫בחרו בצורה הנכונה מבין השתיים‪ :‬מי ְּמכַ ֵכב ‪ְּ /‬מכַ כֵב בסדרה?‬
‫הסבירו מדוע הצורה שבה בחרתם נכונה‪.‬‬
‫הסבירו מה הסיבה להיווצרות הצורה השגויה‪.‬‬
‫‪351‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫העיצורים הגרוניים ‪ -‬פתיחה‬
‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫עיצורים גרוניים‪ :‬בעברית יש מספר עיצורים שנהגים באמצעות הגרון‪ .‬העיצורים הם‪:‬‬
‫האח"ע‪ .‬העיצור ר' נכלל גם כן בקבוצה הזאת לעניינים מסוימים‪.‬‬

‫חוקי העיצורים הגרוניים‪:‬‬


‫‪ )1‬לעתים קרובות לפני עיצורים גרוניים יחולו שינויים בניקוד‪.‬‬

‫‪ )2‬עיצורים גרוניים נובעים מן הגרון‪ ,‬ונדרש מאמץ גבוה מן הרגיל באזור הגרון כדי‬
‫לבטא אותם‪ .‬כהכנה למאמץ הזה נוח לנו יותר שהתנועות שבאות לפני העיצורים‬
‫הגרוניים תבואנה מאזורים נמוכים יחסית בחלל הפה‪.‬‬

‫העיצורים הגרוניים – הנמכת תנועה‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫הנמכת תנועה‪ :‬שינוי של הניקוד לפני אותיות גרוניות‪ ,‬כך שיהיה קל יותר להגות אותו‪.‬‬

‫חוקי הנמכת תנועה בעיצורים הגרוניים‪:‬‬


‫‪ )1‬הכלל הוא‪ :‬יש להנמיך בדרגה אחת כל תנועה בעייתית המופיעה לפני עיצור גרוני‪.‬‬
‫האקדח יישלֵף‪ .‬אבל‪ :‬המכתב יישלַח‪.‬‬

‫‪ )2‬כדי שלא תתבלבלו‪ ,‬חשבו על הסדר של אותיות הניקוד באנגלית‪.‬‬

‫‪352‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫‪ )3‬יש כללים רבים הנוגעים להנמכת תנועה‪ ,‬אבל חלק גדול מהם אנחנו מיישמים‬
‫ממילא‪.‬‬

‫‪ )4‬השגיאה הבולטת ביותר נוגעת לבניין הפעיל כאשר השורש מתחיל באות ח'‪.‬‬
‫יש לומר‪:‬הֶ חליט (ולא ִהחליט)‪ .‬הֶ חשיב (ולא ִהחשיב)‪ .‬הֶ חזיר (ולא ִהחזיר)‪.‬‬

‫‪ )5‬נושא זה נידון יותר בהרחבה בשיעור שעוסק בהגייה הנכונה של בניין הפעיל‪.‬‬

‫העיצורים הגרוניים ‪ -‬תשלום דגש‬


‫מושגי בסיס‪:‬‬
‫תשלום דגש‪ :‬שינויים בניקוד בעיצור שלפני עיצור גרוני שהיה אמור להופיע בו דגש‪.‬‬

‫חוקי תשלום הדגש‪:‬‬


‫‪ )1‬ישנה תופעה נוספת הקשורה לעיצורים הגרוניים‪ ,‬שבה נפוצות הרבה יותר‬
‫טעויות‪ .‬התופעה נקראת "תשלום דגש"‪ .‬יש קווי דמיון מסוימים בינה לבין‬
‫הנמכת תנועה אבל הן תופעות שונות‪.‬‬

‫‪ )2‬העיצורים הגרוניים אינם מקבלים דגש‪.‬‬

‫‪ )3‬כאשר עיצור גרוני אמור לקבל דגש בגלל הבניין או המשקל של המילה‪ ,‬הוא‬
‫"מעיף" את הבעיה לעיצור שלפניו‪ ,‬שיתמודד‪.‬‬

‫‪ )4‬מבחינתנו התוצאות בשטח דומות מאוד להנמכת תנועה רגילה‪ .‬סֵ רב ולא ִסרב‪.‬‬

‫‪ )5‬על אף שתשלום דגש מתנהג באופן דומה להנמכת תנועה‪ ,‬כאשר נשאלים בבגרות‬
‫על שמה של התופעה יש לציין את המונח "תשלום דגש" דווקא‪.‬‬

‫‪ )6‬הכלל הבסיסי הוא די פשוט‪ :‬בכל שאלת תקינות שבה נדרשת הכרעה בין שתי‬
‫אפשרויות‪ ,‬יש לשים לב להבדל המדויק ביניהן‪ .‬אם מדובר בהבדל בניקוד לפני‬
‫עיצור גרוני‪ ,‬סביר להניח שיש לבחור באפשרות ה"נמוכה" יותר‪ .‬הדבר אינו נכון‬
‫במאה אחוז‪ ,‬אבל אם אינכם זוכרים את כל הפרטים‪ ,‬זוהי האפשרות המועדפת‪.‬‬
‫יֵחסם ולא יִ חסם‪.‬‬

‫‪ )7‬אם ההבדל בניקוד אינו לפני עיצור גרוני‪ ,‬אלא לפני כ' ‪ -‬סביר להניח שהאפשרות‬
‫עורכת דין‪.‬‬
‫עורכת דין ולא ַ‬
‫ה"גבוהה" יותר היא הנכונה‪ֶ .‬‬

‫‪353‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫העיצורים הגרוניים – תשלום דגש – המנורה‬
‫חוקים מפורטים של תשלום דגש‪:‬‬
‫‪ )1‬למעשה‪ ,‬בעניין תשלום הדגש יש הבדלים בין העיצורים הגרוניים השונים ובין‬
‫הבניינים השונים‪.‬‬

‫‪ )2‬תשלום דגש מתרחש רק כאשר מתקיימים כל שלושת התנאים האלה‪:‬‬


‫‪ ‬יש במילה עיצור גרוני (האח רע)‪.‬‬
‫‪ ‬בניין שיש בו דגש‪ :‬פיעל‪/‬פועל‪/‬התפעל‪/‬נפעל‪.‬‬
‫‪ ‬יש לשלם על הדגש על פי תרשים המנורה‪.‬‬

‫‪ )3‬הערה‪ :‬כללי תשלום הדגש תקפים גם לגבי שמות הפעולה של הבניינים‬


‫המדוברים‪.‬‬
‫‪ ‬פיעל – פיעול (גֵרוש)‬
‫‪ ‬נפעל – היפעלות (הֵ חשפות)‬

‫‪354‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
355 www.bagrut.co.il
‫תרגיל ‪:4‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה מבין השתיים והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא נִ כְּ ַשל ‪ /‬נֶכְּ ַשל במבחן‪.‬‬

‫עּורים עם המורה הזה‪.‬‬


‫עּורים ‪ִ /‬ש ִ‬
‫ב‪ .‬למדנו שלושה ֵש ִ‬

‫המשֹעֶ ֶרת ‪ְּ /‬משֻ עֶ ֶרת הפתיעה אותנו‪.‬‬


‫ג‪ .‬התוצאה ְּ‬

‫ד‪ .‬אני נראה ְּמפֻחָּ ד ‪ְּ /‬מפֹחָּ ד‪.‬‬

‫יקה מבושה‪.‬‬
‫יקה ‪ִ /‬ה ְּס ִמ ָּ‬
‫ה‪ .‬היא הֶ ְּס ִמ ָּ‬

‫ו‪ .‬מספר הטלפון שממנו התקשר החשוד טרם זֹהָּ ה ‪ /‬זֻהָּ ה‪.‬‬

‫ז‪ .‬התרופה הזו ְּמ ַשכַ כַ ת ‪ְּ /‬מ ַשכֶ כֶ ת כאבים‪.‬‬

‫ח‪ִ .‬ה ְּרג ְַּש ִּתי ‪ /‬הֶ ְּרג ְַּש ִּתי זרה בכיתה החדשה‪.‬‬

‫ט‪ .‬הוא ִה ְּחנָּה ‪ /‬הֶ ְּחנָּה את מכוניתו במקום אסור‪.‬‬

‫י‪ .‬אני קצת ְּמשֻ חֶ ֶדת ‪ְּ /‬משֹחֶ ֶדת‪.‬‬

‫למתַ ּוֶכֶ ת ‪ְּ /‬מתַ ּוַכַ ת דירות‪.‬‬


‫יא‪ .‬פנינו ְּ‬

‫יב‪ .‬איפה נמצא הכֶ ַרְך ‪ֶ /‬כ ֶרך החסר?‬

‫יג‪ .‬המערכת עוזרת לאדם החֵ ֵרש ‪ִ /‬ח ֵרש‪.‬‬

‫יד‪ .‬החברה סובלת מגִ ָּרעוֹן ‪ /‬ג ֵָּרעוֹן‪.‬‬

‫טו‪ .‬אני סוֹמֶ כֶ ת ‪ /‬סוֹמַ כַ ת עליך‪.‬‬

‫טז‪.‬הוא הֶ ְּרָאה ‪ִ /‬ה ְּרָאה לי את התמונות הללו‪.‬‬


‫יז‪ .‬פנינו לעו ַֹרכַת ‪ /‬עו ֶֹרכֶ ת דין מצוינת‪.‬‬

‫יח‪ .‬זו טענה מֻ ְּפ ַרכַ ת ‪ /‬מֻ ְּפ ֶרכֶת‪.‬‬

‫יט‪ .‬לדעתי‪ ,‬התלמידים ִה ְּפנִ ימּו ‪ /‬הֶ ְּפנִ ימּו את המסר החינוכי‪.‬‬

‫כ‪ .‬הוא גֵחֵ ְך ‪ /‬גִ חֵ ְך כששמע את הבדיחה‪.‬‬

‫‪356‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הגייה נכונה של גוף ראשון בעתיד‬
‫חוקי הגייה נכונה של גוף ראשון בעתיד‪:‬‬
‫‪ )1‬פועל בזמן עתיד מתאפיין בעיקר באות נוספת לפני השורש (בכל הבניינים ובכל‬
‫הגזרות)‪.‬‬

‫‪ )2‬האותיות הן אותיות אית"ן‪ .‬אזכור‪ ,‬יזכור‪ ,‬תזכור‪ ,‬נזכור‪...‬‬

‫‪ )3‬כאשר אדם מדבר על עצמו בזמן עתיד‪ ,‬תופיע האות א' לפני השורש‪ ,‬ולא האות י'‪.‬‬
‫אני אזכור ולא אני יזכור‪.‬‬

‫‪ )4‬הניקוד של הא' משתנה מבניין לבניין ומגזרה לגזרה‪ .‬עם זאת אין צורך להסתבך‪.‬‬
‫העיקרון הבסיסי הוא פשוט‪ :‬הניקוד של הא' הוא בדיוק כמו הניקוד של הי' (אילו‬
‫הייתה שם י')‪ .‬הוא יַרגיש – אני ַארגיש‪ .‬הוא יוכיח – אני אוכיח‪.‬‬

‫‪ )5‬לעיקרון זה יש ‪ 2‬יוצאי דופן חשובים‪ ,‬שסביבם מתרחשות רוב הטעויות‪ .‬העיקרון‬


‫דומה לעקרון "הנמכת התנועה" באותיות הגרוניות‪.‬‬
‫‪ִ ‬י‪‬אֶ (יִ כנס ‪ ‬אֶ כנס)‬
‫‪ ‬יְּ ‪‬אֲ (יְּ בטל ‪ ‬אֲ בטל)‬

‫‪357‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:5‬‬
‫כתבו את המשפטים שלפניכם בגוף ראשון יחיד בעתיד‪ .‬נקדו את אות האית"ן‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬אתה ִת ְּת ַגֵיס בקרוב ‪ -‬אני אֶ תגייס בקרוב‪.‬‬

‫א‪ .‬אנחנו נ ְִּתרם למען הנזקקים לכך‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוא יוכִ יחַ את טענתו בפרק הבא‪.‬‬

‫ג‪ִ .‬ה ָכנְּסּו לאתר החברה עוד היום ואולי ִתזְּ כּו בפרס‪.‬‬

‫שתסַ יֵם את המשימה בתוך שעה‪.‬‬


‫ד‪ .‬כדאי ְּ‬

‫ה‪ .‬אני לא יָכלְּ ִתי להסכים לכך‪.‬‬

‫ו‪ .‬שחקני הנבחרת יָבִ יאּו לבית הספר כבוד רב‪.‬‬

‫ימי את כל חלומותייך אם ִת ְּתאַ ְּמ ִצי‪.‬‬


‫ז‪ .‬את ַתגְּ ִש ִ‬

‫ח‪ .‬אני נִזְּ הָ ר מאוד בלשוני‪.‬‬

‫ט‪ .‬אתם ֵתהָ נּו מאוד באירוע‪.‬‬

‫י‪ .‬אתן ְּתנ ְַּמקּו את עמדתכן היטב‪.‬‬

‫אמרּו את דעתכם כשיגיע תורכם‪.‬‬


‫יא‪ .‬אתם ת ְּ‬

‫‪358‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫הגייה נכונה של בניין הפעיל‬
‫חוקי ההגייה הנכונה של בניין הפעיל‪:‬‬
‫‪ )1‬יש מספר דרכים להגות מילים מבניין הפעיל‪ .‬מדובר בעיקר על האות הראשונה‬
‫במילה‪.‬‬
‫בעבר‪ִ :‬הפליג‪ ,‬הֵ כין‪ ,‬הֵ גֵן‪.‬‬
‫בהווה‪ :‬מַ פליג‪ ,‬מֵ כין‪ ,‬מֵ גֵן‪.‬‬
‫‪ )2‬צורתו הבסיסית של בניין הפעיל היא בחיריק (צליל ‪ִ :(i‬הפעיל ולא הֵ פעיל‪.‬‬

‫‪ )3‬הצורה הנורמלית של בניין הפעיל אינה כוללת כלל את הצליל ‪ !e‬לא בזמן עבר ולא‬
‫בזמן הווה!‬

‫‪ )4‬הדבר נכון גם לגבי שורשים מרוב הגזרות‪ ,‬ואפילו במקרים שבהם נעלמת אחת‬
‫מאותיות השורש‪ִ .‬המציא ולא הֶ מציא‪ִ ,‬הפנה ולא הֶ פנה‪.‬‬

‫‪ )5‬יש שני מקרים בלבד שבהם בניין הפעיל נפתח בצליל ‪( e‬צֵ ירה‪ ,‬סֶ גול או ְּשווא נע)‪.‬‬
‫‪ ‬במילים מגזרות הע' – עו"י וע"ע (הכפולים)ף הֵ איר‪ ,‬הֵ חלו‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר השורש נפתח בעיצור גרוני (אחד מעיצורי האח"ע)‪ .‬הֶ חליף‪.‬‬

‫‪ )6‬בגזרת ע"ע (הכפולים) יופיעו שני צלילי ‪( e‬פרט לצורת הווה רבים)‪ .‬הֵ גֵן‪ ,‬הֵ אֵ ט‪.‬‬

‫‪ )7‬סימן‪ :‬בניין הפעיל יכלול צליל ‪ e‬בכל מקרה שבו מעורבת האות ע'‪:‬‬
‫עו"י – שם הגזרה כולל ע' אחת = צליל ‪ e‬אחד‪.‬‬
‫ע"ע – שם הגזרה כולל ‪ 2‬ע' = ‪ 2‬צלילי ‪.e‬‬
‫ע' וחברותיה – השורש נפתח בגרונית = צליל ‪.e‬‬

‫‪ )8‬כאשר אתם נדרשים לנמק את החלטתכם לגבי הצורה הנכונה בבניין הפעיל‪ ,‬כתבו‬
‫רק‪:‬‬
‫בניין הפעיל‪ ,‬גזרת _______‪.‬‬

‫‪ )9‬אם הסיבה היא עיצור גרוני‪ ,‬כתבו‪ :‬הנמכת תנועה לפני עיצור גרוני‪.‬‬

‫‪359‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:6‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬הֵ גַעְּ ֶּתם ‪ִ /‬הגַעְּ ֶּתם לנמל התעופה בשעה מוקדמת‪.‬‬

‫ב‪ .‬אינני מַ כִ יר ‪ /‬מֵ כִ יר אותך‪.‬‬

‫ג‪ .‬המנוף מָּ ִרים ‪ /‬מֵ ִרים משאות כבדים‪.‬‬

‫ד‪ .‬מי ִה ְּפעִ יל ‪ /‬הֶ ְּפעִ יל את המכונה?‬

‫ה‪ .‬האם ִה ְּסכַ ְּמ ְּּת ‪ /‬הֶ ְּסכַ ְּמ ְּּת לכך?‬

‫ו‪ .‬אנחנו מָּ כִ ינִ ים ‪ְּ /‬מכִ ינִ ים אתכם היטב‪.‬‬

‫ז‪ .‬אתה מָּ פֵ ר ‪ /‬מֵ פֵ ר את הכללים‪.‬‬

‫יסה ‪ /‬הֵ מֵ ָּסה את החומר במים‪.‬‬


‫ח‪ .‬המדענית הֵ ִמ ָּ‬

‫ט‪ .‬העישון מַ זִ יק ‪ /‬מֵ זִ יק לבריאות‪.‬‬

‫י‪ .‬השרה ִהצִ יעָּ ה ‪ /‬הֵ צִ יעָּ ה שנחזור בנו מההחלטה‪.‬‬

‫יא‪ .‬אמי הֶ זְּ ִמינָּה ‪ִ /‬הזְּ ִמינָּה אתכם לארוחת שבת‪.‬‬

‫יב‪ִ .‬ה ְּרג ְַּש ִּתי ‪ /‬הֶ ְּרג ְַּש ִּתי שזה ייגמר בכי רע‪.‬‬

‫יג‪ .‬הוא מֵ בִ ין ‪ /‬מָּ בִ ין היטב את החומר‪.‬‬

‫יד‪ .‬איך אתה מֵ עֵ ז ‪ /‬מֵ עִ יז לדבר אליי כך?‬

‫ירה לנו את הקרקע‪.‬‬


‫‪/‬ה ְּחכִ ָּ‬
‫ירה ִ‬
‫טו‪ .‬החברה הֶ ְּחכִ ָּ‬

‫טז‪.‬אתה מָּ ֵקל ‪ /‬מֵ ֵקל עליהם‪.‬‬


‫יז‪ .‬מצבו הֶ ְּח ִמיר ‪ִ /‬ה ְּח ִמיר מאוד‪.‬‬

‫יח‪ .‬הוא לא הֶ ִביעַ ‪ִ /‬הבִ יעַ את רגשותיו‪.‬‬

‫‪360‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫יט‪ .‬אתה ממש מֵ צִ יק ‪ /‬מָּ צִ יק לי‪.‬‬

‫כ‪ .‬הצילו את המַ צִ יל ‪ /‬מֵ צִ יל‪.‬‬

‫כשאתן ְּמגִ יעֹות ‪ /‬מַ גִ יעוֹת למקום‪ ,‬צלצלו אליי‪.‬‬ ‫כא‪.‬‬

‫כב‪.‬את ִה ַס ְּע ְּּת ‪ /‬הֵ ַסעְּ ְּּת אותי לשם‪.‬‬

‫יטה ‪ /‬הֵ אֵ ָּטה כשהתקרבה לצומת‪.‬‬


‫כג‪ .‬המכונית הֵ ִא ָּ‬

‫‪361‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫גזרת לי"ה וגזרת ל"א‬
‫חוקי ההגייה הנכונה של גזרות לי"ה ול"א‪:‬‬
‫‪ )1‬יש טעויות רבות שקשורות להגייה הנכונה של פעלים מגזרות לי"ה ול"א‪.‬‬

‫‪ )2‬הסיבה לבלבול היא שהעיצור האחרון בשתי הגזרות אינו נשמע לאוזן‪ .‬מצא –‬
‫רצה‪ .‬כולא – חולה‪.‬‬

‫‪ )3‬למרות הדמיון לכל אחת מן הגזרות לי"ה ול"א יש חוקים משלה‪.‬‬

‫‪ )4‬בכל מקרה של התלבטות מומלץ להחליף את אותיות השורש באותיות שורש‬


‫כלשהו מגזרת השלמים‪ .‬שורש מומלץ לעניין זה הוא ר‪-‬ג‪-‬ש‪.‬‬
‫‪ ‬בגזרת ל"א התוצאה צריכה להיות דומה‪.‬‬
‫‪ ‬בגזרת לי"ה התוצאה צריכה להיות שונה‪.‬‬
‫‪ ‬מרֻ גָּש = ממֻ לָּא (ל"א)‪ .‬התרגֵש ≠ התפתָּ ה (לי"ה)‪.‬‬

‫‪362‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:7‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬

‫א‪ .‬רצוי לְּ מַ לֵא ‪ /‬לְּ מַ לות את היום בפעילויות‪.‬‬

‫ב‪ .‬האם מָ חָ אתָ ‪ /‬מָ ִחיתָ כפיים?‬

‫ירה בלי צורך ייענש‪.‬‬


‫ירה ‪ /‬יִ ֶ‬
‫ג‪ .‬חייל שיִ ָ‬

‫ד‪ .‬קצין צה"ל אינו יכול צריך לְּ ִה ְּתבַ טאת ‪ /‬לְּ ִה ְּתבַ טֵ א בעניינים פוליטיים‪.‬‬

‫יתי בהצלחתך‪.‬‬
‫ֵאתי ‪ִ /‬ק ִּנ ִ‬
‫ה‪ִ .‬קּנ ִ‬

‫ו‪ .‬אם אתה ְּמדֻּ כָא ‪ְּ /‬מדֻּ כֶא‪ ,‬אבוא לרומם את רוחך‪.‬‬

‫ז‪ .‬הוא אינו ִנ ְּמנָה ‪ /‬נ ְִּמנֶה עם בוגרי בית הספר‪.‬‬

‫ח‪ .‬הוא טוען שהוא יכול לְּ נַבאת ‪ /‬לְּ נַבֵ א מה תהיה תוצאת הבחירות‪.‬‬

‫ט‪ .‬העוף מֻּ ְּקפָ א ‪ /‬מֻּ ְּקפֶ א במקפיא‪.‬‬

‫י‪ .‬לא ניתן לְּ ִה ְּתחַ בֵ א ‪ /‬לְּ ִה ְּתחַ באת מפניי‪.‬‬

‫יא‪ִ .‬נ ְּראֶ ה ‪ִ /‬נ ְּרָאה לי שאתה טועה‪.‬‬

‫יב‪ .‬הרופא יכול לְּ ַרפאת ‪ /‬לְּ ַרפֵ א אותך‪.‬‬

‫יג‪ .‬דני ִה ְּתנ ֵַשא ‪ִ /‬ה ְּתנ ַָשא עלינו‪.‬‬

‫יד‪ .‬הרחוב יִ ָק ָרא ‪ /‬יִ ָק ֵרא על שם אביך‪.‬‬

‫טו‪ .‬אל תגיד‪" :‬לי זה לא יכול לִ ְּקרוה ‪ /‬לִ ְּקרות"‪.‬‬

‫טז‪ .‬הוא ִרמֶ ה ‪ִ /‬רמָ ה אותנו‪.‬‬

‫‪363‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫יז‪ .‬היא ִר ְּמָאה ‪ִ /‬ר ְּמתָ ה אותנו‪.‬‬

‫יח‪ .‬אחרי שתבקש משאלה‪ ,‬עליך לְּ ַכבֵ ה ‪ /‬לְּ ַכבות את הנרות‪.‬‬

‫יט‪ .‬העניין הולך ו ַנע ֲָשה ‪ַ /‬נע ֲֶשה מסובך עם הזמן‪.‬‬

‫כ‪ .‬הוא נ ִָקה ‪ /‬נִ ֶקה את הבית‪.‬‬

‫‪364‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:8‬‬
‫לפניכם קטע ממסרון ששלחה גילה לגיל‪:‬‬
‫נהננו מאוד בנופש‪ .‬העלתי לרשת תמונות של כולנו‪.‬‬
‫א‪ .‬שתי מילים במסרון נכתבו בצורה שגויה ‪ -‬אילו הן?‬
‫ב‪ .‬בחרו במילה אחת מבין השתיים וכתבו כיצד נכון לכתוב אותה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבירו בעזרת מונחים ממערכת הצורות מדוע הצורה שכתבתם בסעיף ב היא‬
‫הצורה הנכונה‪.‬‬

‫‪365‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫צורות תקניות על פי המשקל‬
‫חוקי דיוקי הגייה במשקלים‪:‬‬
‫‪ )1‬על מנת ליצור סדר בשפה‪ ,‬עדיף דווקא להתרגל לצורות התקניות של שמות העצם‪.‬‬

‫‪ )2‬כל מילה צריכה להיות מנוקדת באופן הכי דומה שאפשר לאופן שבו מנוקד‬
‫המשקל שלה (אלא אם כן מדובר בשורש מגזרות כגון עו"י או ע"ע‪ ,‬או שיש בשורש‬
‫עיצורים גרוניים)‪.‬‬

‫‪ )3‬המשקל של המילה הוא אחד מתוך המשקלים שבטבלה [בנספחים]‪ ,‬והוא צריך‬
‫להתאים למילה הנתונה גם מבחינת המשמעות‪ִ .‬משתלה ולא מַ שתלה (משקל‬
‫ִמקטלה – משקל המקומות)‪ .‬מגֵב ולא מגַב (משקל מקטֵ ל – משקל כלי העבודה)‪.‬‬

‫‪366‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:9‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫למ ְּרפָּ ָאה ‪ /‬מַ ְּרפֵ ָאה של ד"ר כהן‪.‬‬
‫א‪ .‬ברוכים הבאים ִ‬

‫ב‪ .‬המחיר נקבע לפי נקודת האיזון בין הביקוש להֶ צַ ע ‪ /‬הֶ צֵ עַ ‪.‬‬

‫שהמצְּ נָּח ‪ /‬מַ צְּ נֵחַ שלו ייפתח‪.‬‬


‫ִ‬ ‫ג‪ .‬כל צנחן מתפלל‬

‫ד‪ .‬האם לכל ְּמכַ ֵשפָּ ה ‪ /‬מַ כְּ ֵשפָּ ה יש מטאטא?‬

‫ה‪ .‬זהו המֶ ְּחלָּף ‪ /‬מַ ְּחלֵף הגדול ביותר בישראל‪.‬‬

‫הסגֹל ‪ָּ /‬סגֹל‪.‬‬


‫ו‪ .‬אני אוהב את הצבע ֶ‬

‫ז‪ .‬כדאי לך ללמוד מַ ְּח ְּשבִ ים ‪ְּ /‬מחַ ְּשבִ ים‪.‬‬

‫הפ ָּּתרוֹן ‪ִ /‬פ ְּתרוֹן לתרגיל זה?‬


‫ח‪ .‬מה ִ‬

‫ט‪ .‬אין הרבה ִד ְּמיוֹן ‪ִ /‬דמָּ יוֹן בין שני ילדיך‪.‬‬

‫י‪ .‬הצְּ ִמיג ‪ /‬צָּ ִמיג הזה שחוק לגמרי‪.‬‬

‫יא‪ .‬סבי היה צַ בָּ ע ‪ /‬צַ בָּ עִ י מוכשר‪.‬‬

‫יב‪ .‬לבעלי ניסיון יש יִ ָּּתרוֹן ‪ /‬יִ ְּתרוֹן משמעותי בקבלה למשרה זו‪.‬‬

‫לשוְּ יוֹן ‪ִ /‬שּוָּיוֹן בין אזרחי המדינה‪.‬‬


‫יג‪ .‬מגילת העצמאות קוראת ִ‬

‫יד‪ .‬בשכונתנו פתחו מַ ְּספֵ ָּרה ‪ִ /‬מ ְּספָּ ָּרה חדשה‪.‬‬

‫טו‪ .‬לפני החורף רצוי שתקנה מַ גֵב ‪ /‬מַ גָּב חדש למכונית‪.‬‬

‫‪367‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫דיוקי הגייה בבניין קל (פעל)‬
‫חוקי בניין קל (פעל)‪:‬‬
‫‪ )1‬לבניין קל יש ‪ 2‬צורות נפוצות‪ :‬פָ עַ ל (שמר) ופָ עּול (שמור)‪.‬‬

‫‪ )2‬עם זאת קיימות ‪ 2‬צורות נוספות לבניין קל‪ :‬פָ על ופָ עֵ ל‪ .‬בדרך כלל יש להשתמש‬
‫באפשרויות הראשונות‪ ,‬אולם לעתים חובה להשתמש באפשרויות האחרונות‪.‬‬

‫‪ )3‬פָ על‪ :‬משמשת בעיקר בשורש י‪-‬כ‪-‬ל‪ ,‬גם בזמן עבר‪.‬‬


‫לכן‪ :‬יָכלְּ ִתי (ולא‪ :‬יכַלתי)‪ ,‬יָכלְּ נּו (ולא‪ :‬יכַלנו) וכדומה‪.‬‬
‫ואפילו‪ :‬בשנה שעברה הוא עדיין היה בכושר ויָכל לנצח אותך (ולא‪ :‬יכַ ל)‪.‬‬

‫‪ )4‬בדרך כלל צורת ההווה בבניין פעל היא‪ :‬פועֵ ל‪ :‬שומֵ ר‪ ,‬זוכֵר‪ ,‬רוצֶ ה‪ ,‬פותֵ חַ ‪.‬‬

‫‪ )5‬אולם יש פעלים מסוימים שבהם צורת ההווה (ולפעמים גם צורת העבר) היא פָ עֵ ל‪:‬‬
‫ָרעֵ ב‪ ,‬חָ סֵ ר‪ָ ,‬שמֵ חַ ‪ָ ,‬ק ֵרב‪ ,‬י ֵָשן (ולא יושן)‪ ,‬ג ֵָדל (ולא גודל) ועוד‪.‬‬

‫‪ )6‬בשם הפועל בבניין קל בגזרת פ"נ אין להשמיט את האות נ'‪ .‬לנסוע ולא ליסוע‪,‬‬
‫לנגוע ולא ליגוע‪.‬‬

‫‪ )7‬בשפת הדיבור נפוצים ביטויים כמו " ְּש ְּתקו‪ ,‬זְּ ְּרקו"‪ .‬זוהי טעות שכן לעולם לא‬
‫יבואו שני שוואים רצופים בראש המילה‪ .‬במקרה כזה יחול "פיצוץ צרור שוואים"‬
‫ואחד השוואים ייעלם‪ .‬יש לומר‪ִ :‬שתקו‪ .‬זִ רקו‪.‬‬

‫‪ )8‬פעלים מגזרת פ"א מתאפיינים בכך שהא' בהם נחה בזמן עתיד‪ .‬יאחז ולא יאחז‪.‬‬
‫‪ )9‬מילים ספציפיות‪:‬‬
‫‪ ‬יש להגות לרכב‪ ,‬כי זאת הצורה הנורמלית של בניין קל‪:‬‬
‫לשמר‪ ,‬לזכר‪ ,‬לחזר לבדק ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬הילד נוכֵחַ בכיתה (ולא נוכַח – המילה נוכח מתאימה בהקשר אחר‪ :‬נוכַח לדעת‬
‫ש‪.)...‬‬
‫‪ ‬אהיה כן אתך (ולא כנֶה)‪.‬‬

‫‪368‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪:10‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬אנחנו יְּ ֵשנִ ים ‪ /‬יו ְֹּשנִ ים זה ליד זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אתה חייב להיות ֵכנֶה ‪ֵ /‬כן אתי‪.‬‬

‫ג‪ .‬אנחנו רוצות לִ יסוֹעַ ‪ /‬לִ נְּ סֹעַ לצפון בשבוע הבא‪.‬‬

‫ד‪ִ .‬סגְּ ִרי ‪ְּ /‬סגְּ ִרי את החלון‪.‬‬

‫ה‪ .‬התינוקת גְּ דֵ לָּה ‪ /‬גו ֶֹדלֶת מיום ליום‪.‬‬

‫ו‪ .‬מתי למדת לִ ְּרכֹב ‪ /‬לִ ְּר ַכב בלי גלגלי עזר?‬

‫ז‪ .‬אי אפשר לִ נְּ גֹעַ ‪ /‬לִ יגוֹעַ במשטח החם‪.‬‬

‫ח‪ְּ .‬ס ְּמכּו ‪ִ /‬ס ְּמכּו עלינו שאנחנו יודעות מה צריך לעשות‪.‬‬

‫ט‪ .‬האור כָּ בֶ ה ‪ /‬כוֹבֶ ה‪.‬‬

‫י‪ .‬עליכם לשמור על המפתח שלא יְּ אַ בֵ ד ‪ /‬יֹאבַ ד‪.‬‬

‫יא‪ .‬את לא ָּיכֹלְּ ְּּת ‪ /‬יָּכַ לְּ ְּּת להגיע לישיבה‪.‬‬

‫יב‪ .‬לא נָּתַ נְּ ִּתי ‪ /‬נָּתַ ִּתי לו דבר‪.‬‬

‫‪369‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪( 11‬תרגיל לסיכום)‪:‬‬
‫הקיפו במעגל את הצורה הנכונה והסבירו מדוע היא נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬האם אתה נוֹכֵחַ ‪ /‬נוֹכָּ ח בכל ישיבות ההנהלה?‬

‫ב‪ .‬העגלה ְּמסוֹבֶ בֶ ת ‪ְּ /‬מסּובֶ בֶ ת באמצעות מנוע‪.‬‬

‫ג‪ .‬כַ בְּ ִדי ‪ַ /‬כבְּ ִדי את האורחים‪.‬‬

‫ד‪ .‬כשהקוון מָּ נִ יף ‪ /‬מֵ נִ יף את הדגל‪ ,‬הוא מסמן שאחד השחקנים נמצא במצב נבדל‪.‬‬

‫ה‪ .‬הנהגים יו ְֹּשנִ ים ‪ /‬יְּ ֵשנִ ים רק ארבע שעות‪.‬‬

‫ו‪ .‬אני ממש ְּמעו ָֹּדד ‪ְּ /‬מעּודָּ ד מהמצב‪.‬‬

‫הפ ְּתרוֹן ‪ִ /‬פ ָּּתרוֹן לתעלומה?‬


‫ז‪ .‬מה ִ‬

‫ח‪ .‬מדוע אינך ְּמכַ בֶ ה ‪ְּ /‬מכַ בֶ ה את האור?‬

‫ט‪ִ .‬ש ְּת ִקי ‪ְּ /‬ש ְּת ִקי כשאני מדברת אלייך‪.‬‬

‫ברכְּ בָּ ל ‪ַ /‬רכֶ בֶ ל‪.‬‬


‫י‪ .‬עלינו להר ַ‬

‫מקומם אותי שטענה כזו מֻ ְּפ ַרחַ ת ‪ /‬מֻ ְּפ ֶרחֶ ת לאוויר‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬

‫יב‪ .‬כַ ּנְּ ִסי ‪ִ /‬הכָּ נְּ ִסי לאתר האינטרנט של החברה‪.‬‬

‫יג‪ .‬האם ִה ְּפ ַק ְּד ְּּת ‪ /‬הֶ ְּפ ַק ְּד ְּּת את כל הכסף בבנק?‬

‫יד‪ .‬לא יָּכַ לְּ נּו ‪ָּ /‬יכֹלְּ נּו להסכים לעמדה זו‪.‬‬

‫אני נָּתַ נְּ ִּתי ‪ /‬נָּתַ ִּתי את כל חיי לילדה הזו‪.‬‬ ‫טו‪.‬‬

‫זה ממש ְּמגֹחָּ ְך ‪ְּ /‬מגֻחָּ ְך‪.‬‬ ‫טז‪.‬‬

‫יז‪ .‬הרופא ִרפֵ א ‪ִ /‬רפָּ א את המחלה‪.‬‬

‫‪370‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫יח‪ .‬הבניין הולך ונִ בְּ נָּה ‪ /‬נִ בְּ נֶה‪.‬‬

‫באנו לכאן לֶהנוֹת ‪ /‬לֵהָּ נוֹת‪.‬‬ ‫יט‪.‬‬

‫כ‪ .‬העִ ּתוֹנַאי ‪ /‬עִ ּתוֹנ ִָּאי רק עשה את עבודתו‪.‬‬

‫הגלידה ִּתמַ ס ‪ִּ /‬תּנָּמֵ ס בשמש‪.‬‬ ‫כא‪.‬‬

‫יטה לפטר אותי‪.‬‬


‫יטה ‪ /‬הֶ ְּחלִ ָּ‬
‫המנהלת ִה ְּחלִ ָּ‬ ‫כב‪.‬‬

‫במ ַשגֵר ‪ /‬מַ ְּשגֵר מיוחד לצורך שיגור הטיל הבליסטי‪.‬‬


‫כג‪ .‬אירן השתמשה ְּ‬

‫קשה לֶאכֹף ‪ /‬לַאֲ כֹף את החוק הזה‪.‬‬ ‫כד‪.‬‬

‫קנינו את הפרחים במַ ְּש ֵּתלָּה ‪ִ /‬מ ְּש ָּּתלָּה הקרובה למקום מגורינו‪.‬‬ ‫כה‪.‬‬

‫‪371‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪( 12‬תרגיל לסיכום)‪:‬‬
‫א‪ .‬הקיפו במעגל את הצורה הנכונה מבין השתיים‪ :‬אני מָּ גֵן ‪ /‬מֵ גֵן עליך בגופי‪.‬‬

‫ב‪ .‬שלבו את המילה שלא הקפתם בסעיף א‪ ,‬במשפט פרי עטכם‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬
‫ג‪ .‬הקיפו במעגל את הצורה הנכונה מבין השתיים‪ :‬מֵ ִשיב ‪ /‬מַ ִשיב הרוח ומוריד הגשם‪.‬‬

‫ד‪ .‬שלבו את המילה שלא הקפתם בסעיף ג‪ ,‬במשפט פרי עטכם‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬

‫ה‪ .‬הקיפו במעגל את הצורה הנכונה‪ :‬הוא גדל בסביבה נִ ְּח ֶשלֶת ‪ /‬נ ְֶּח ֶשלֶת ‪ /‬נִ כְּ ֶשלֶת ‪/‬‬
‫נֶכְּ ֶשלֶת‪.‬‬

‫ו‪ .‬בסעיף ה יש מילה שהגייתה תקינה אך אינה מתאימה למשפט‪ .‬שלבו מילה זו‬
‫במשפט פרי עטכם‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬

‫ז‪ .‬הקיפו במעגל את הצורה הנכונה מבין השתיים‪ִ :‬ה ַד ְּח ִּתי ‪ /‬הֵ ַד ְּח ִּתי אותו מתפקידו‪.‬‬

‫ח‪ .‬שלבו את המילה שלא הקפתם בסעיף ז‪ ,‬במשפט פרי עטכם‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬
‫אתי כף‪.‬‬
‫יתי ‪ /‬מָּ חָּ ִ‬
‫ט‪ .‬הקיפו במעגל את הצורה הנכונה מבין השתיים‪ :‬אני מָּ ִח ִ‬

‫י‪ .‬שלבו את המילה שלא הקפתם בסעיף ט‪ ,‬במשפט פרי עטכם‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬
‫יא‪ .‬הקיפו במעגל את הצורה הנכונה מבין השתיים‪ :‬כל ְּרשּות ‪ָּ /‬רשּות מקומית יכולה‬
‫לנהוג בדרך אחרת‪.‬‬

‫יב‪ .‬שלבו את המילה שלא הקפתם בסעיף יא‪ ,‬במשפט פרי עטכם‪.‬‬

‫__________________________________________________________‬

‫‪372‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫תרגיל ‪( 13‬תרגיל לסיכום)‪:‬‬

‫לפניכם קטע ובו נוקדו מילים אחדות‪ .‬תקנו את המילים השגויות מבין המילים‬
‫המנוקדות (לא כל המילים המנוקדות שגויות)‪.‬‬

‫לא יֵָאמֵ ן שאתם‪ ,‬תושבי קריית שמונה שנוֹכָּ ִחים באולם‪ ,‬הייתם צריכים לִ סוֹעַ לצפת‬
‫כדי לקבל טיפול רפואי‪ .‬זה פשוט לא הגיוני‪ ,‬שתושב העיר לא יָּכַ ל לממש את זכותו‬
‫לקבל ִשרּותֵ י רפואה באזור מגוריו‪ .‬נִ ְּרָאה לי שמשרד הבריאות לא ִשעֵ ר כמה חזקה‬
‫הפ ָּּתרוֹן ‪ -‬הקמת ִמ ְּרפָּ ָאה חדשה‬
‫תהיה מחאתנו‪ .‬אחרי שמָּ ִחינּו‪ָּ ,‬שבַ ְּתנּו והֶ ְּפגַּנּו נמצא ִ‬
‫חּוקק‬
‫בעיר‪ .‬הקמת המרפאה מֻ ְּתנֵת בכך שהתקציב למיזם יִ כָּ לֵל בחוק התקציב שיְּ ַ‬
‫בקרוב בכנסת‪ .‬אם אינכם מאמינים לי‪ ,‬כַ ּנְּ סּו לאתר משרד האוצר ותוכלו לראות את‬
‫השוְּ יוֹן בין הפריפריה‬
‫הצעת חוק התקציב‪ .‬אני מודה לכולכם על הסיוע בקידום ִ‬
‫וס ְּמכּו עליי ‪ -‬זו רק ההתחלה!‬ ‫למרכז‪ְּ .‬‬

‫‪373‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נספחים‪:‬‬

‫‪ ‬פרק ‪ -2‬תחביר ‪ -‬קשרים לוגיים‪.‬‬


‫"זֶה ָּסתּום"‬
‫טבלת הקשרים הלוגיים‬
‫זמן‪ ,‬השוואה‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬תנאי‪ ,‬ויתור והסתייגות‪ ,‬מטרה (תכלית)‬

‫משפט מורכב‬ ‫משפט מאוחה‬ ‫משפט פשוט‬


‫(מילות שעבוד)‬ ‫(מילות איחוי)‬ ‫קשר לוגי‬
‫בגלל זאת‬ ‫בגלל‬
‫בזכות זאת‬ ‫בזכות‬
‫בשל כך‬ ‫בשל‬
‫מחמת זאת‬ ‫מחמת‬
‫בגין זאת‬ ‫בגין‬
‫עקב כך‬ ‫עקב‬
‫הואיל ו‪...‬‬ ‫בעקבות זאת‬ ‫בעקבות‬
‫היות ש‪...‬‬ ‫הודות לכך‬ ‫הודות ל‪...‬‬
‫סיבה ותוצאה‬
‫מאחר ש‪...‬‬ ‫כתוצאה מכך‬ ‫כתוצאה מ‪...‬‬
‫בעטיו של ה‪...‬‬
‫כי‪( ...‬במשמעות של‬ ‫לכן‬
‫סיבה)‬ ‫משום כך‬ ‫פעלים כמו‪:‬‬
‫משום ש‪...‬‬ ‫מפני זאת‬ ‫נובע מ‪ ,...‬גורם‬
‫מפני ש‪...‬‬ ‫אי לכך‬ ‫ל‪ ,...‬מביא ל‪...‬‬
‫כיוון ש‪...‬‬ ‫על כן‬
‫לפיכך‬
‫כדי ש‪...‬‬ ‫כדי ל‪...‬‬
‫למען זאת‬ ‫למען‬
‫בשביל ש‪...‬‬ ‫בשביל זה‬ ‫בשביל‬
‫לשם כך‬ ‫לשם‬
‫על מנת ש‪...‬‬ ‫על מנת‬ ‫תכלית (מטרה)‬
‫פן‪ ,‬לבל‪ ,‬שמא‬ ‫לקראת‪ ,‬לכבוד‬

‫פעלים כמו‪:‬‬
‫נועד‬

‫‪374‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫למרות ש‪...‬‬ ‫למרות זאת‬ ‫למרות ה‪...‬‬
‫על אף זאת‬ ‫על אף‬
‫על אף ש‪...‬‬ ‫עם כל זאת‪ ,‬בכל זאת‪,‬‬ ‫עם כל ה‪...‬‬
‫עם זאת‬ ‫חרף‬
‫אף על פי ש‪...‬‬ ‫חרף זאת‬ ‫ויתור והסתייגות‬
‫אף ש‪...‬‬ ‫אף על פי כן‬
‫אם כי‬ ‫אבל‪ ,‬אך‪ ,‬אולם‬
‫לא‪ ...‬אלא‪...‬‬
‫גם אם‬ ‫ברם‬
‫בשעה ש‪ ,...‬בזמן ש‪...‬‬ ‫בשעת ה‪ ,...‬בזמן‬
‫כש‪ ,...‬כאשר‬ ‫ה‪...‬‬
‫אז‪ ,‬מאז‬
‫לפני ש‪...‬‬ ‫לפני כן‬ ‫זמן‬
‫לאחר זאת‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬לאחר ש‪...‬‬ ‫לפני ה‪...‬‬
‫עד ש‪ ,...‬עד אשר‬ ‫אחר כך‬ ‫לאחר ה‪...‬‬
‫עד ה‪...‬‬
‫לעומת זאת‬ ‫לעומת ה‪...‬‬
‫ואילו‬ ‫בניגוד ל‪...‬‬ ‫השוואה (עימות)‬

‫אם‬ ‫במקרה של‪...‬‬


‫לו‬ ‫באין‬
‫לולא‬ ‫בלי‬
‫תנאי‬
‫אילו‪ ,‬אילולא‪,‬‬ ‫ללא‬
‫אלמלא‬
‫בתנאי ש‪...‬‬

‫‪375‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מגדיר מילות הקישור – לפי הא‪-‬ב‬

‫הוראות שימוש‪ :‬נתקלתם במילת קישור שאינכם יודעים איזה קשר לוגי היא מבטאת‬
‫או איזה סוג משפט היא יוצרת? חפשו אותם במגדיר!‬
‫סוג משפט‬ ‫קשר לוגי‬ ‫המילה‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אבל‬ ‫‪)1‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אולם‬ ‫‪)2‬‬
‫איחוי‬ ‫זמן‬ ‫אחר כך‬ ‫‪)3‬‬
‫איחוי‬ ‫זמן‬ ‫אחרי כן‬ ‫‪)4‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫אחרי ש‬ ‫‪)5‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫אילו (ללא ו')‬ ‫‪)6‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫אילולא‬ ‫‪)7‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אך‬ ‫‪)8‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אלא‬ ‫‪)9‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫אלמלא‬ ‫‪)10‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫אם‬ ‫‪)11‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אם כי‬ ‫‪)12‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אף על פי כן‬ ‫‪)13‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אף על פי ש‬ ‫‪)14‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫אף ש‬ ‫‪)15‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫אשר‬ ‫‪)16‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בגין כך‬ ‫‪)17‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בגלל‬ ‫‪)18‬‬
‫איחוי‬ ‫השוואה‬ ‫בדומה לכך‬ ‫‪)19‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בזכות‬ ‫‪)20‬‬
‫פשוט‬ ‫זמן‬ ‫בזמן‬ ‫‪)21‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫בזמן ש‬ ‫‪)22‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫בכל זאת‬ ‫‪)23‬‬
‫פשוט‬ ‫תנאי‬ ‫במקרה‬ ‫‪)24‬‬

‫‪376‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫במקרה ש‬ ‫‪)25‬‬
‫פשוט‬ ‫השוואה‬ ‫בניגוד ל‬ ‫‪)26‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫בעוד ש‬ ‫‪)27‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בעטיו של‬ ‫‪)28‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בעקבות זאת‬ ‫‪)29‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫ברם‬ ‫‪)30‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫בשביל‬ ‫‪)31‬‬
‫איחוי‬ ‫תכלית‬ ‫בשביל זה‬ ‫‪)32‬‬
‫מורכב‬ ‫תכלית‬ ‫בשביל ש‬ ‫‪)33‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫בשעה ש‬ ‫‪)34‬‬
‫פשוט‬ ‫זמן‬ ‫בשעת‬ ‫‪)35‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫גורם ל‪...‬‬ ‫‪)36‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫גם אילו‬ ‫‪)37‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫גם אם‬ ‫‪)38‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫גם במקרה ש‬ ‫‪)39‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫ה' הזיקה (=ש)‬ ‫‪)40‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫הואיל ו‬ ‫‪)41‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫הודות‬ ‫‪)42‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫הודות לכך‬ ‫‪)43‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫היות ש‬ ‫‪)44‬‬
‫איחוי‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫‪)45‬‬
‫איחוי‬ ‫זמן‬ ‫ואז‬ ‫‪)46‬‬
‫איחוי‬ ‫השוואה‬ ‫ואילו‬ ‫‪)47‬‬
‫איחוי‬ ‫זמן‬ ‫ובו בזמן‬ ‫‪)48‬‬
‫פשוט‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫חרף‬ ‫‪)49‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫טרם‬ ‫‪)50‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫כאשר‬ ‫‪)51‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫כדי‬ ‫‪)52‬‬
‫מורכב‬ ‫תכלית‬ ‫כדי ש‬ ‫‪)53‬‬
‫‪377‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫כי‬ ‫‪)54‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫כי = ש‬ ‫‪)55‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫כי אם‬ ‫‪)56‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫כש‬ ‫‪)57‬‬
‫מורכב‬ ‫השוואה‬ ‫כשם ש‪ ...‬כך‪...‬‬ ‫‪)58‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫לאור‬ ‫‪)59‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫לאור זאת‬ ‫‪)60‬‬
‫פשוט‬ ‫זמן‬ ‫לאחר‬ ‫‪)61‬‬
‫איחוי‬ ‫זמן‬ ‫לאחר מיכן‬ ‫‪)62‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫לאחר ש‬ ‫‪)63‬‬
‫מורכב‬ ‫תכלית‬ ‫לבל‬ ‫‪)64‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫לו‬ ‫‪)65‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫לולא‬ ‫‪)66‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫לכן‬ ‫‪)67‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫למען‬ ‫‪)68‬‬
‫איחוי‬ ‫תכלית‬ ‫למען זאת‬ ‫‪)69‬‬
‫פשוט‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫למרות‬ ‫‪)70‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫למרות זאת‬ ‫‪)71‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫למרות ש‬ ‫‪)72‬‬
‫פשוט‬ ‫השוואה‬ ‫לעומת‬ ‫‪)73‬‬
‫איחוי‬ ‫השוואה‬ ‫לעומת זאת‬ ‫‪)74‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫לפיכך‬ ‫‪)75‬‬
‫פשוט‬ ‫זמן‬ ‫לפני‬ ‫‪)76‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫לפני ש‬ ‫‪)77‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫לשם‬ ‫‪)78‬‬
‫איחוי‬ ‫תכלית‬ ‫לשם כך‬ ‫‪)79‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מאחר ש‬ ‫‪)80‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מביא ל‪...‬‬ ‫‪)81‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫מזמן ש‬ ‫‪)82‬‬
‫‪378‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫מה ש‬ ‫‪)83‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫מי ש‬ ‫‪)84‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מחמת זאת‬ ‫‪)85‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫מילת שאלה באמצע‬
‫משפט‬ ‫‪)86‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מכיוון ש‬ ‫‪)87‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מפני‬ ‫‪)88‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מפני זאת‬ ‫‪)89‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫מפני ש‬ ‫‪)90‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫משום כך‬ ‫‪)91‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫משום ש‬ ‫‪)92‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫נובע מ‪...‬‬ ‫‪)93‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫נועד ל‪...‬‬ ‫‪)94‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫עד אשר‬ ‫‪)95‬‬
‫מורכב‬ ‫זמן‬ ‫עד ש‬ ‫‪)96‬‬
‫פשוט‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫על אף‬ ‫‪)97‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫על אף זאת‬ ‫‪)98‬‬
‫מורכב‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫על אף ש‬ ‫‪)99‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫על מנת‬ ‫‪)100‬‬
‫איחוי‬ ‫תכלית‬ ‫על מנת זאת‬ ‫‪)101‬‬
‫מורכב‬ ‫תכלית‬ ‫על מנת ש‬ ‫‪)102‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫עם (כל) זאת‬ ‫‪)103‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫לכבוד‬ ‫‪)104‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫עקב כך‬ ‫‪)105‬‬
‫מורכב‬ ‫תכלית‬ ‫פן‬ ‫‪)106‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫ציטוט של דיבור ישיר‬ ‫‪)107‬‬
‫מורכב‬ ‫‪-‬‬ ‫ש‬ ‫‪)108‬‬
‫מורכב‬ ‫תכלית‬ ‫שמא‬ ‫‪)109‬‬
‫פשוט‬ ‫תנאי‬ ‫באין‬ ‫‪)110‬‬

‫‪379‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫פשוט‬ ‫תנאי‬ ‫בלי‬ ‫‪)111‬‬
‫פשוט‬ ‫תנאי‬ ‫ללא‬ ‫‪)112‬‬
‫מורכב‬ ‫תנאי‬ ‫בתנאי ש‬ ‫‪)113‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫כתוצאה מ‬ ‫‪)114‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫כתוצאה מכך‬ ‫‪)115‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫אי לכך‬ ‫‪)116‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫על כן‬ ‫‪)117‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בשל כך‬ ‫‪)118‬‬
‫פשוט‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בשל‬ ‫‪)119‬‬
‫איחוי‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫בזכות זאת‬ ‫‪)120‬‬
‫מורכב‬ ‫סיבה ותוצאה‬ ‫כיוון ש‬ ‫‪)121‬‬
‫איחוי‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫חרף זאת‬ ‫‪)122‬‬
‫פשוט‬ ‫ויתור והסתייגות‬ ‫עם כל ה‬ ‫‪)123‬‬
‫פשוט‬ ‫תכלית‬ ‫לקראת‬ ‫‪)124‬‬

‫‪380‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נספחים – מערכת הצורות‬

‫המשקלים והצורנים הסופיים ומשמעויותיהם‬


‫משמעויות נפוצות וחשובות במיוחד מסומנות בקו‪.‬‬
‫שמות הפעולה‬
‫וריאציות נוספות‬ ‫דוגמות‬ ‫המשמעות‬ ‫המשקל‬
‫ישה‬
‫חֲ ִשיבָ ה‪ ,‬עֲלִ יָה‪ ,‬גִ ָ‬ ‫ירה‪ְּ ,‬קפִ יצָ ה‬‫ְּש ִמ ָ‬ ‫ְּק ִטילָה‬
‫ל ֵָדה‪ֵ ,‬דעָ ה‬ ‫גְּ נֵבָ ה‪ְּ ,‬ש ֵרפָ ה‬ ‫שם פעולה – קל‬ ‫ְּקטֵ לָה‬
‫אֲ נָחָ ה‬ ‫יְּ ָללָה‪ְּ ,‬צ ָרחָ ה‬ ‫ְּקטָ לָה‬
‫הֵ ָר ְּדמּות‪ ,‬הֵ ָאחֲ זּות‬ ‫ִהזָ כְּ רּות‪ִ ,‬המָ נְּעּות‬ ‫שם פעולה –‬ ‫ִה ָק ְּטלּות‬
‫נפעל‬
‫הֶ ֵשג‪ ,‬הֶ צֵ עַ‬ ‫הֶ פְּ ֵרש‪ ,‬הֶ בְּ ֵדל‬ ‫הֶ ְּקטֵ ל‬
‫הו ָדעָ ה‪ ,‬הֲ סָ ָרה‪ ,‬הֶ עָ ָרה‬ ‫הַ בְּ טָ חָ ה‪ ,‬הַ ְּצלָחָ ה‬ ‫שם פעולה ‪-‬‬ ‫הַ ְּקטָ לָה‬
‫הפעיל‬ ‫ַאקטָ לָה‬
‫ְּ‬
‫ַאבְּ חָ נָה‪ַ ,‬אבְּ טָ חָ ה‬
‫פִ ְּרסּום‪ ,‬בָ רּור‬ ‫ִספּור‪ ,‬בִ קּוש‬ ‫שם פעולה ‪-‬‬ ‫ִקטּול‬
‫פַ ְּרנָסָ ה‬ ‫בַ ָק ָשה‪ַ ,‬קבָ לָה‬ ‫פיעל‬ ‫ַקטָ לָה‬

‫ִה ְּש ַת ְּדלּות‪,‬‬ ‫ִה ְּתבַ גְּ רּות‪ִ ,‬ה ְּתלַכְּ דּות‬ ‫שם פעולה ‪-‬‬ ‫ִה ְּת ַק ְּטלּות‬
‫ִה ְּתמו ְּדדּות‬ ‫התפעל‬

‫‪381‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫צורות הבינוני‬
‫וריאציות נוספות‬ ‫דוגמות‬ ‫המשמעות‬ ‫המשקל‬
‫ְּמשו ֵרר‪ְּ ,‬מעו ֵדד‬ ‫ְּמפַ ֵקד‪ְּ ,‬מאַ מֵ ן‬ ‫בעל מקצוע ‪ -‬פיעל‬ ‫ְּמ ַקטֵ ל‬
‫בעל מקצוע ‪-‬‬
‫מַ ִציל‪ ,‬מֵ פִ יק‪ ,‬מו ֶרה‬ ‫מַ ְּצבִ יא‪ ,‬מַ ְּנ ִהיגָה‬ ‫הפעיל‬ ‫מַ ְּק ִטיל‬
‫או ֵרחַ ‪ ,‬רופֵ א‪ ,‬קונֶה‬ ‫שומֵ ר‪ ,‬סוהֶ ֶרת‪ ,‬שופֵ ט‬ ‫בעל מקצוע ‪ -‬קל‬ ‫קוטֵ ל‬
‫יָפֶ ה‪ ,‬מָ לֵא‬ ‫ָרעֵ ב‪ ,‬צָ מֵ א‪ֲ ,‬עיֵפָ ה‬ ‫מצב ‪ -‬קל‬ ‫ָקטֵ ל‬
‫ָרפּוי‪ ,‬מָ צּוי‬ ‫ָשמּור‪ ,‬בָ דּוק‪ ,‬חָ מּור‬ ‫בעל תכונה ‪ -‬קל‬ ‫ָקטּול‬
‫נו ָרא‪ ,‬נָבוְך‪ ,‬נָבון‬ ‫נִפְּ לָא‪ ,‬נ ְֶּה ָדר‪ ,‬נ ְֶּח ָשב‬ ‫בעל תכונה ‪ -‬נפעל‬ ‫נ ְִּקטָ ל‬
‫מָ עֳתָ ק‪ ,‬מּוכָ ח‪ ,‬מּוגָן‬ ‫מֻּ ְּשלָם‪ ,‬מֻּ ְּחלָש‬ ‫בעל תכונה ‪ -‬הופעל‬ ‫מֻּ ְּקטָ ל‬
‫ְּמכעָ ר‪ְּ ,‬מפ ְֻּּרסָ ם‪,‬‬
‫ְּמג ָֻּשם‪ְּ ,‬מיֻּחֶ ֶדת‬ ‫בעל תכונה ‪ -‬פועל‬ ‫ְּמקֻּ טָ ל‬
‫ְּמרומָ ם‬
‫ִמ ְּתמו ֵדד‬ ‫ִמ ְּתלַמֵ ד‪ִ ,‬מ ְּת ַנגֵד‬ ‫בעל תכונה‪/‬מקצוע‬
‫ִמ ְּת ַקטֵ ל‬
‫ִמ ְּש ַתּנֶה‪ִ ,‬מ ְּתפוצֵ ץ‬ ‫ִמ ְּתבַ גֵר‬ ‫‪ -‬התפעל‬

‫‪382‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משקלים בולטים‬
‫וריאציות נוספות‬ ‫דוגמות‬ ‫המשקל המשמעות‬
‫בַ ּנַאי‪ַ ,‬כלַאי‬ ‫ַנגָר‪ ,‬סַ פָ ר‪ ,‬צַ י ֶֶדת‪ ,‬נֶהָ ג‬ ‫בעל מקצוע‬
‫ַקּנַאי‪ ,‬בַ ַדאי‬ ‫חַ לָש‪ ,‬חָ זָ ק‬ ‫בעל תכונה‬ ‫ַקטָ ל‬
‫ַשּנַאי‬ ‫ַקטָ ר‬ ‫כלי‬
‫ַר ְּק ָדן‪ ,‬חַ ְּקיָן‬ ‫בעל מקצוע‬
‫ַק ְּטלָן‬
‫צַ ְּר ָכן‪ ,‬נ ְַּקמָ ן‪ַ ,‬ש ְּק ָרן‬ ‫בעל תכונה‬
‫סַ ְּד ָרן‪ַ ,‬קבְּ לָן‪ ,‬חַ בְּ לָן‬ ‫בעל מקצוע‬
‫ַק ְּטלָן‬
‫ַדבְּ ָרן‪ַ ,‬קפְּ ָדן‬ ‫בעל תכונה‬
‫ַשפַ עַ ת‪ַ ,‬ק ַדחַ ת‪ַ ,‬שפְּ ֶשפֶ ת‬ ‫אַ ֶדמֶ ת‪ ,‬חַ צֶ בֶ ת‪ ,‬צָ ֶרבֶ ת‬ ‫מחלה‬
‫כ ְַּרטֶ סֶ ת‬ ‫סַ י ֶֶרת‪ ,‬טַ יֶסֶ ת‪ַ ,‬ר ֶכבֶ ת‬ ‫אוסף פריטים‬ ‫ַקטֶ לֶת‬
‫ַשבְּ ֶשבֶ ת‬ ‫כַּסֶ פֶ ת‪ַ ,‬ר ֶתכֶ ת‬ ‫כלי‬
‫מֶ ְּחלָף‪ ,‬מָ קום‪ ,‬מוסָ ד‪ ,‬מַ טָ ע‪,‬‬
‫ִמגְּ ָדל‪ִ ,‬מ ְּסגָד‬ ‫מקום‬ ‫ִמ ְּקטָ ל‬
‫ִמ ְּרעֶ ה‬
‫מו ָשבָ ה‪ְּ ,‬מלּונָה‪ ,‬מַ חֲ לָה‪,‬‬
‫ִמ ְּד ָרכָה‪ִ ,‬מ ְּשטָ ָרה‬ ‫ִמ ְּקטָ לָה מקום‬
‫מַ עְּ בָ ָרה‬
‫מַ גֵב‪ ,‬מָ טוס‪ ,‬מֵ חַ ם‪ ,‬מו ֵקש‬ ‫מַ בְּ ֵרג‪ ,‬מַ ְּס ֵרק‬ ‫כלי‬ ‫מַ ְּקטֵ ל‬
‫מַ צֵ בָ ה‪ְּ ,‬מנִיפָ ה‪ְּ ,‬מ ִסלָה‪ְּ ,‬מכּולָה‬ ‫מַ ְּס ֵרגָה‪ ,‬מַ בְּ חֵ נָה‬ ‫מַ ְּקטֵ לָה כלי‬
‫מַ צֶ ֶקת‪ ,‬מַ גֶבֶ ת‬ ‫מַ ְּדפֶ סֶ ת‬ ‫מַ ְּקטֶ לֶת כלי‬
‫חֶ ְּשבון‬ ‫פִ ְּתרון‬ ‫שם עצם מופשט‬ ‫ִק ְּטלון‬
‫ֵד ָראון‬ ‫נִצָ חון‪ ,‬זִ ָכרון‬ ‫שם עצם מופשט‬
‫ֵתָאבון‪ ,‬הֵ ָריון‬ ‫ִתמָ הון‪ִ ,‬ח ָדלון‬ ‫מצב‬ ‫ִקטָ לון‬
‫ִשגָעון‪ִ ,‬דכָאון‬ ‫מחלה‬

‫‪383‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משקלים נוספים‬

‫וריאציות נוספות‬ ‫דוגמות‬ ‫המשקל המשמעות‬


‫עָ ִריץ‬ ‫אַ ִמיץ‪ַ ,‬כבִ יר‬ ‫בעל תכונה‬
‫ַק ִטיל‬
‫ָר ִהיט‬ ‫סַ כִ ין‪ ,‬פַ ִטיש‬ ‫כלי‬
‫בעל תכונה‬
‫ָרגִ יש‪ ,‬מָ ִהיר‬ ‫בעל תכונה‬
‫פָ גִ יעַ‬ ‫ָאכִ יל‪ָ ,‬שבִ יר‪ָ ,‬דלִ יק‬ ‫פוטנציאלית‬
‫ָק ִטיל‬
‫בָ ִציר‪ָ ,‬ק ִטיף‪ ,‬חָ ִריש‬ ‫עונה‪/‬פעולה‬
‫ָקלִ יעַ‬ ‫עָ גִ יל‪ ,‬צָ ִמיד‬ ‫חקלאית‬
‫כלי‬
‫ִתלְּ ב ֶשת‪ִ ,‬תזְּ מ ֶרת‬ ‫ִת ְּקטלֶת אוסף פריטים‬
‫צָ הב‪ ,‬יָרק‪ָ ,‬אדם‬ ‫צבע‬
‫ָקטל‬
‫ָאים‪ָ ,‬ארְך‬ ‫בעל תכונה‬
‫פִ ּסֵ חַ ‪ ,‬חֵ ֵרש‪ֵ ,‬ק ֵרחַ‬ ‫ִאלֵם‪ִ ,‬חגֵר‬ ‫בעל מום‬
‫ִקטֵ ל‬
‫גֵאֶ ה‬ ‫ִטפֵ ש‬ ‫בעל תכונה‬
‫ִצּנור‪ ,‬כִ ּנור‬ ‫כלי‬
‫ִשכור‪ ,‬גִ בור‬ ‫בעל תכונה‬ ‫ִקטול‬
‫ִצפור‬ ‫בעל חיים‬
‫ְּתנּועָ ה‪ ,‬תוכֵ חָ ה‬ ‫ַת ְּר ֵדמָ ה‪ַ ,‬ת ְּדהֵ מָ ה‬ ‫ַת ְּקטֵ לָה שם עצם מופשט‬
‫כְּ לַבְּ לַב‪ ,‬יְּ ַר ְּק ַרק‪ְּ ,‬שמַ נְּמַ ן‬ ‫הקטנה‬ ‫ְּקטַ לְּ טַ ל‬
‫חֶ לְּ ִקיק‬ ‫סַ ְּמלִ יל‪ַ ,‬ד ְּחלִ יל‬ ‫הקטנה‬ ‫ַק ְּטלִ יל‬

‫‪384‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫משמעויות הצורנים (בדרך התצורה בסיס‪+‬צורן)‬
‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫הסיומת‬
‫ִשכְּ לִ י‪ ,‬חֲ לו ִמי‪ ,‬חַ י ִָתי‬ ‫שם תואר‬
‫‪ִ -‬י‬
‫ַאנְּגְּ לִ י‪ְּ ,‬ספָ ַר ִדי‬ ‫מוצא‬
‫רּוחָ נִי‪ ,‬בוגְּ ָדנִי‬ ‫שם תואר‬ ‫‪ָּ -‬נִ י‬
‫עִ ירונִי‪ִ ,‬צ ְּמחונִי‬ ‫שם תואר‬ ‫‪ -‬וֹנִ י‬
‫יַלְּ דון‪ִ ,‬ספְּ לון‬ ‫הקטנה‬
‫יומון‪ְּ ,‬שבּועון‪ ,‬עִ תון‬ ‫כתב עת‬
‫ִניבון‪ַ ,‬ת ָקנון‬ ‫אוסף פריטים‬
‫‪ -‬וֹן‬
‫ָשעון‪ְּ ,‬סבִ יבון‬ ‫כלי‬
‫ִראשון‪ַ ,‬אחֲ רון‬ ‫תור וסדר‬
‫גַּנון‪ ,‬פָ עוטון‬ ‫מקום‬
‫ַנג ִָריָה‪ ,‬מַ ְּסג ִֵריָה‬ ‫מקום‬
‫ִספְּ ִריָה‪ ,‬עִ ְּש ִביָה‬ ‫אוסף פריטים‬
‫גּופִ יָה‪ִ ,‬שכְּ ִמיָה‬ ‫חלקי לבוש‬ ‫‪ִ-‬יָּ ה‬
‫סַ בו ִניָה‪ִ ,‬מ ְּט ִריָה‬ ‫כלי‬
‫ִיקיָה‪ ,‬סֻּ כ ִָריָה‪ ,‬עּוגִ יָה‬
‫נ ְַּקנ ִ‬ ‫דבר מאכל קטן‬
‫י ְַּר ָקן‪ַ ,‬רפְּ ָתן‪ַ ,‬תע ֲִשיָן‬ ‫בעל מקצוע‬
‫יקן‬
‫בוגְּ ָדן‪ ,‬מַ ע ֲִת ָ‬ ‫בעל תכונה‬
‫‪ָּ -‬ן‬
‫פַ ְּחמָ ן‪ ,‬אַ ְּשלְּ גָן‬ ‫יסוד כימי‬
‫יומָ ן‪ ,‬פו ְּתחָ ן‬ ‫כלי‬
‫מַ פִ ית‪ַ ,‬ק ִשית‬ ‫הקטנה‬
‫מונִית‪ ,‬מַ ָש ִאית‬ ‫כלי תחבורה‬
‫צָ ְּרפָ ִתית‪ ,‬יְּ וָ נִ ית‬ ‫שפה‬
‫עֶ ְּקרונִית‪ִ ,‬ר ְּש ִמית‬ ‫תיאור אופן‬
‫‪ִ -‬ית‬
‫י ִָדית‪ ,‬מַ ְּחסָ נִ ית‬ ‫כלי‬
‫ַכ ָלנִית‪ִ ,‬ס ְּתוָ נִ ית‬ ‫צמח‬
‫ִאמּו ִנית‪ ,‬חֶ ְּרמו ִנית‬ ‫חלקי לבוש‬
‫ישית‪ִ ,‬ש ִשית‬
‫חֲ ִמ ִ‬ ‫שבר‬
‫מּוזָ רּות‪ ,‬יַלְּ דּות‬ ‫שם עצם מופשט‬ ‫‪ּ -‬ות‬
‫‪385‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫נ ְֶּחמָ דּות‪ַ ,‬ק ְּמצָ נּות‪,‬‬ ‫תכונה‬
‫חולְּ מָ נּות‬ ‫מקצוע‬
‫ַגּנָנּות‪ ,‬סַ פָ רּות‬
‫חַ ְּשמַ לַאי‪ ,‬חַ ּוַ אי‬ ‫בעל מקצוע‬ ‫‪ַ -‬אי‬
‫סַ נ ְְּּדלָר‪ ,‬כ ְַּספָ ר‬ ‫בעל מקצוע‬ ‫‪ָּ -‬ר‬

‫שמות שנוצרו בדרך של בסיס וצורן סופי שכדאי להכיר‪:‬‬


‫מַ הּות = מה‪+‬ות‬
‫כַמּות = כמה‪+‬ות‬
‫אֵ יכּות = איך‪+‬ות‬
‫יֵשּות = יש‪+‬ות‬
‫זֶ הּות = זהה‪+‬ות‬

‫מרכיבים חשובים בהלחם בסיסים‪:‬‬


‫כדור‪ :‬כדורסל‪ ,‬כדורגל‪ ,‬כדוריד‪.‬‬
‫מד‪ :‬מדחן (מד‪+‬חנייה)‪ ,‬מדחום‬
‫אור‪ :‬רמזור (רמז‪+‬אור)‪ ,‬זרקור (זרק‪+‬אור)‪ ,‬מגדלור (מגדל‪+‬אור)‬
‫נון (=דג בארמית)‪ :‬דיונון (דיו‪+‬נּון)‪ְּ ,‬תמָ נּון (תמניא (‪+)8‬נּון)‬
‫נועַ ‪ :‬אופַ נוע (אופן‪+‬נוע)‪ ,‬קולנוע‪ ,‬דרגנוע‬
‫קול‪ :‬פסקול‪ ,‬רמקול‬
‫ַאל (ללא)‪ :‬אלחוט‪ ,‬אלמוות‪.‬‬

‫‪386‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫שמות נוספים שנוצרו בדרך של הלחם בסיסים שכדאי להכיר‪:‬‬
‫אֲ מַ ְּרגָן = אמן‪+‬ארגון‬
‫ַתפּוזִ ינָה = תפוז‪+‬קלמנטינה‬
‫חַ יְּ זָ ר = חי‪+‬זר‬
‫ִאלּו = אם‪+‬לו‬
‫בַ ְּרוָ ז = בר‪+‬אווז‬
‫בַ ְּרנָש = בר‪+‬אנש‬
‫מּותָ ג = מוצר‪+‬תג‬
‫ַד ְּחפור = דחף‪+‬חפר‬
‫חַ ְּמ ִשיר = חמש‪+‬שיר‬
‫מַ חֲ זֶ מֶ ר = מחזה‪+‬זמר‬
‫יָעֵ ז = יעל‪+‬עז‬
‫עַ ְּרפִ יחַ = ערפל‪+‬פיח‬
‫ַק ְּרנַף = קרן‪+‬אף‬
‫מדרחוב = מדרכה‪+‬רחוב‬
‫ֶשנְּהָ ב = שן‪+‬הב‬

‫‪387‬‬ ‫‪www.bagrut.co.il‬‬
‫א‪ .‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫סוג הבחינה‪ :‬‬ ‫מדינת ישראל ‬
‫ב‪ .‬בגרות לנבחנים אקסטרניים‬ ‫ ‬ ‫משרד החינוך‬
‫מועד הבחינה‪ :‬חורף תשע"ו‪2016 ,‬‬ ‫ ‬
‫מספר השאלון ‪11281 :‬‬ ‫ ‬
‫טקסטים‬ ‫נספח‪ :‬‬ ‫ ‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬


‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫מרכיב ‪ 70%‬מן הרמה הרגילה‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני חלקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬


‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— הבנה והבע ה‬ ‫חלק ראשון ‬
‫ פרק א‪ :‬הבנת הנקרא ‬
‫ פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת ‬
‫ ‬
‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— לשון ‬ ‫חלק שני ‬
‫ פרק א‪ :‬שם המספר ומילות היחס ‬
‫ פרק ב‪ :‬תחביר‬
‫ פרק ג‪ :‬מערכת הצורות * יש לבחור באחד הפרקים‬

‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬ ‫ ‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫יש לקרוא את הטקסטים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה‪,‬‬ ‫ד‪ .‬הוראות מיוחדות ‪ .1 :‬‬
‫לפי ההוראות‪.‬‬ ‫ ‬
‫לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )21-20‬של השאלון‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ ‬
‫הקפד על כתב ברור‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬
‫הקפד על כתיב נכון‪ ,‬על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני‪ .‬היעדר הקפדה ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬
‫על אלה עלול לגרור הפחתה בנקודות‪.‬‬ ‫ ‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬


‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-2-‬‬

‫חלק ראשון — הבנה והבעה (‪ 50‬נקודות)‬


‫קרא את הטקסטים שבנספח המצורף‪ ,‬וענה על השאלות בפרקים שלפניך‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫פרק א‪ :‬הבנת הנקרא (‪ 26‬נקודות)‬


‫ענה על כל השאלות ‪.3-1‬‬

‫כתוב את הטענה המרכזית של כל אחד מכותבי המאמרים‪ :‬דפנה יזרעאלי (טקסט ‪ )1‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫ועוז אלמוג (טקסט ‪ ,)2‬ומסקנה מרכזית אחת העולה מן הנתונים שבטבלה (טקסט ‪.)3‬‬
‫מומלץ לנסח את הטענות ואת המסקנה ביחס לוגי של ויתור באמצעות שימוש בביטויים כמו‪:‬‬
‫(‪ 15‬נקודות)‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬למרות‪ ,‬בכל זאת‪.‬‬

‫הטענה המרכזית של דפנה יזרעאלי (טקסט ‪:)1‬‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫הטענה המרכזית של עוז אלמוג (טקסט ‪:)2‬‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫מסקנה אחת מן הטבלה (טקסט ‪:)3‬‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫כותבי המאמרים‪ ,‬דפנה יזרעאלי (טקסט ‪ )1‬ועוז אלמוג (טקסט ‪ ,)2‬מסתמכים על הוכחות‬ ‫‪ .2‬‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬ובטבלה (טקסט ‪ )3‬מוצגים נתונים‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ציין את סוג ההוכחות שבכל אחד מן המאמרים‪ ,‬ואת סוג הנתונים שבטבלה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫סוג ההוכחות של דפנה יזרעאלי (טקסט ‪)1‬‬ ‫—‬
‫ ‬
‫ ‬
‫סוג ההוכחות של עוז אלמוג (טקסט ‪)2‬‬ ‫—‬
‫ ‬
‫ ‬
‫סוג הנתונים שבטבלה (טקסט ‪)3‬‬ ‫—‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬נכון לשנת ‪ 2013‬הנשים מאיישות את רוב‬ ‫‪ .3‬‬
‫המקצועות המוגדרים "נשיים מסורתיים"‪.‬‬
‫על פי המאמר של דפנה יזרעאלי (טקסט ‪ )1‬ועל פי המאמר של עוז אלמוג (טקסט ‪,)2‬‬ ‫ ‬
‫האם תיאור זה משקף מצב דומה בתקופות אחרות בארץ? בסס את דבריך על הוכחה מטקסט ‪1‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫ועל הוכחה מטקסט ‪.2‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬
‫פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת (‪ 24‬נקודות)‬
‫ענה על שאלה ‪.4‬‬
‫‪ . 4‬לקראת יום האישה הבין־לאומי‪ ,‬כתוב על פי שלושת הטקסטים‪ ,‬סקירה שכותרתה‪:‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫הפער בין החזון למציאות במעמד האישה בעולם העבודה בישראל — מתקופת העלייה‬
‫השנייה עד ימינו‪( .‬אין לכתוב בסקירה את הסיבות לפער‪).‬‬
‫הקפד על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסיכום ובסופו‪.‬‬ ‫ ‬
‫כתוב בהיקף של כ־‪ 300‬מילים‪.‬‬ ‫ ‬
‫את הסקירה כתוב בעמודים ‪( .5-4‬תוכל להשתמש בעמוד ‪ 6‬לכתיבת טיוטה‪).‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫ ‬
‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬
‫טיוטה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫(‪ 50‬נקודות)‬ ‫חלק שני — לשון‬


‫בחלק זה שלושה פרקים‪ .‬עליך לענות על שני פרקים‪ :‬על פרק א — חובה‪ ,‬ועל אחד מן הפרקים ב‪-‬ג‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫פרק א‪ :‬חובה — שם המספר ומילות היחס (‪ 10‬נקודות)‬
‫ענה על שאלה ‪.5‬‬

‫לפניך משפטים‪ ,‬ובהם מודגשים מספרים‪ .‬כתוב במילים את המספרים המודגשים‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬הייתה ההכנסה הממוצעת של גברים ‪10,682‬‬ ‫ •‬
‫שקלים‪.‬‬ ‫ ‬
‫פעמים‪.‬‬ ‫הצעת החוק עלתה לדיון בכנסת ‪4‬‬ ‫• ‬
‫חוק "הזדמנות שווה בתעסוקה — תשמ"א" התקבל בכנסת ב־ ‪25‬‬ ‫• ‬
‫‪.‬‬ ‫ביוני בשנת ‪1981‬‬ ‫ ‬
‫מספר הגברים בעלי הדרגות האקדמיות הבכירות גדול פי ‪3‬‬ ‫ •‬
‫ממספר הנשים בעלות אותן דרגות‪.‬‬
‫טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה־ ‪66‬‬ ‫• ‬
‫של מדינת ישראל עמד בסימן "זמן נשים — הישגים ואתגרים"‪.‬‬

‫לפניך שלושה משפטים‪ ,‬ובהם כתובות מילות יחס בסוגריים‪ .‬בכל משפט הטה את‬ ‫ב‪ .‬‬
‫מילת היחס שבסוגריים בהתאם למשפט‪.‬‬
‫בתקופת העלייה השנייה דרישת הנשים לשוויון לא הייתה‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫‪.‬‬ ‫מובנת מ(אל)‬ ‫ ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫בכנס של שדולת הנשים בישראל פנתה אחת המרצות אל ראשי המפלגות‪ ,‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫לפעול ככל האפשר לשיפור‬ ‫ואמרה‪" :‬אני מבקשת (מן)‬ ‫ ‬
‫מעמדה של האישה"‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪.‬‬ ‫החלוצות כעסו על היחס המפלה של חברי הקבוצה (כלפי)‬ ‫ •‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬

‫לפניך שני פרקים‪ :‬פרק ב — תחביר ופרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬


‫בחר בפרק שלמדת‪ :‬בפרק ב — תחביר או בפרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬
‫בפרק שבחרת ענה על השאלות לפי ההוראות‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ציין את שם הפרק שבחרת‪:‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ב‪ :‬תחביר‬


‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( 10-6‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬

‫לפניך שלושה משפטים מורכבים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫שנות העלייה השנייה ושנות העלייה השלישית היו תקופות שעיצבו את החברה‪.‬‬ ‫‪ .I‬‬

‫תקופות אלה שהצטיינו ביצירתיות חברתית‪ ,‬בערעור על מוסכמות ובעריכת ניסויים‬ ‫‪ .II‬‬

‫בדפוסי חיים חדשים‪ ,‬היו מכריעות מבחינת המעמד של הנשים בחברה החדשה‪.‬‬

‫‪ .III‬התהליך של כניסת הנשים לשוק העבודה שהחל בעולם המערבי בשנות השישים‬

‫של המאה העשרים‪ ,‬הואץ בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים בשל המחסור‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫בכוח עבודה והעלייה ברמת החיים‪.‬‬

‫(‪ ) 1‬בכל אחד מן המשפטים תחם את הפסוקית‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬


‫(‪ )2‬ציין את התפקיד התחבירי המשותף של הפסוקיות במשפטים‪.‬‬
‫(‪ )3‬ציין את תרומתן של פסוקיות בעלות תפקיד תחבירי זה למשפט‪.‬‬
‫ ‬

‫(שים לב‪ :‬סעיף ב של השאלה בעמוד הבא‪).‬‬


‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫(‪ ) 1‬בכל אחד מן המשפטים ‪ III-I‬יש חלק כולל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬


‫העתק מכל משפט את החלק הכולל‪ ,‬וציין את התפקיד התחבירי שלו במשפט‪.‬‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫משפט ‪:I‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫משפט ‪:II‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫משפט ‪:III‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬

‫(‪ )2‬משפט בעל חלק כולל מקבץ כמה משפטים (לרוב פשוטים) למשפט אחד‪.‬‬
‫הוכח טענה זו‪ ,‬על פי אחד מן המשפטים ‪ III-I‬בעלי החלקים הכוללים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫לפניך שני משפטים בעלי חלק ייחוד מדבריהן של החלוצות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫האידאליסטית הבאה לארץ־ישראל — תפקידה לשרת את החלוצים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .I‬העלמה‬
‫‪ .II‬ההתלהבות שמילאה אותי בנסעי לארץ — לא ניתן לה מוצא‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫(‪ )1‬ציין את הסוג התחבירי של שני המשפטים בעלי חלק הייחוד‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב או‬
‫איחוי (מחובר)‪.‬‬
‫(‪ )2‬בחר באחד מן המשפטים ‪.II-I‬‬
‫ • העתק מן המשפט שבחרת את חלק הייחוד‪:‬‬ ‫ ‬
‫ • ציין את התפקיד התחבירי של חלק הייחוד במשפט‪.‬‬ ‫ ‬
‫ • העתק מן המשפט שבחרת את הכינוי המוסב‪:‬‬ ‫ ‬
‫ • המר את המשפט שבחרת במשפט בלי חלק ייחוד שישמור על התוכן של‬ ‫ ‬
‫ המשפט המקורי‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫לפניך משפט מורכב‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬

‫ההנחה הייתה שהנשים אינן אלא פועלות העושות את מלאכות משק הבית‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬תחם את הפסוקית ‪ /‬הפסוקיות במשפט‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬ציין את התפקיד התחבירי של הפסוקית ‪ /‬של כל אחת מן הפסוקיות שתחמת‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬במשפט יש שימוש במבנה "אין‪ ...‬אלא‪."...‬‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫כתוב את המשפט בלי להשתמש במבנה "אין‪ ...‬אלא‪ ."...‬שמור על משמעות‬ ‫ ‬


‫המשפט הנתון‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫מהי התרומה של השימוש במבנה של משפט בעל חלק ייחוד ושל השימוש במבנה‬ ‫ג ‪.‬‬
‫"אין‪ ...‬אלא‪ "...‬למשמעות של המשפטים המודגשים בסעיפים א ו־ ב?‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫לפניך משפט‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪ .8‬‬


‫רבים מן המכשולים שהפריעו לעיצוב מחודש של תפקידי שני המינים צומצמו‬ ‫ ‬
‫בתקופת העליות‪ ,‬ונוצרה הזדמנות להגדרה מחדש של התפקידים המסורתיים ושל‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫היחסים בין גברים ונשים‪.‬‬
‫ּ ָפרק את המשפט לארבעה משפטים פשוטים ועצמאיים‪ .‬סדר אותם בסדר הגיוני‪.‬‬ ‫ ‬
‫משפט ‪: I‬‬
‫ ‬
‫משפט ‪: II‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫משפט ‪: III‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫משפט ‪: IV‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫לפניך משפט פשוט‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬
‫תפיסת העולם השוויונית בקרב חברי הארגונים של תנועת העבודה הציונית יצרה‬ ‫ ‬
‫אצל הנשים ציפיות לשוויון בין המינים בארץ‪.‬‬
‫המר את המשפט במשפט מורכב בעל פסוקית סיבה‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ג‪ .‬לפניך שני משפטים‪.‬‬
‫ ‬ ‫על אף הצורך החיוני בעבודות הבישול‪ ,‬הכביסה ותיקון הבגדים הן לא‬ ‫‪ .I‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫נחשבו "עבודה יצרנית"‪.‬‬ ‫ ‬
‫הקשבתי לדברי החלוצים בהערצה‪ ,‬ועם זאת ליוותה אותי הרגשה של‬ ‫‪ .II‬‬ ‫ ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫דכדוך נפש‪.‬‬ ‫ ‬
‫הקשר הלוגי המשותף לשני המשפטים‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין את ֶ‬
‫(‪ ) 2‬המר את משפט ‪ I‬במשפט מן הסוג התחבירי של משפט ‪.II‬‬
‫שמור על המשמעות של משפט ‪.I‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫א‪ .‬לפניך שלושה משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם מסומנת המילה "אין"‪.‬‬ ‫‪ .9‬‬
‫ליד כל משפט‪ ,‬ציין את המשמעות של המילה "אין" המסומנת במשפט‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .I‬במדינת ישראל כידוע אין חוקה כתובה‪ .‬‬ ‫ ‬
‫‪ .II‬אין לפטר עובדת בהיריון‪ .‬‬ ‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫‪ .III‬מבחינת השכלה אין הבדל בין המינים‪ .‬‬ ‫ ‬


‫ב‪ .‬לפניך ארבעה משפטים‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ . I‬בתחום העבודה היצרנית נעשתה החקלאות תמצית המאמץ החלוצי‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .II‬המצב של היהודים‪ ,‬שהיו מיעוט נרדף‪ ,‬היה הסיבה להתפתחות אידאולוגיה‬ ‫ ‬
‫של שוויון‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .III‬המסמך החשוב הראשון בתחום מעמד האישה בחברה הוא מגילת העצמאות‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ . IV‬אחת התוצאות החשובות של החתימה על האמנה הבין־לאומית הייתה ‬ ‫ ‬
‫חקיקת חוק "הזדמנות שווה בתעסוקה"‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬לפניך ארבעה היגדים‪ .‬הקף רק את ההיגדים שהנאמר בהם הוא נכון‪.‬‬
‫‪ .1‬כל ארבעת המשפטים הם משפטים פשוטים‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .2‬בכל ארבעת המשפטים הנשוא שמני‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .3‬בכל ארבעת המשפטים הנשוא הוא שם עצם‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .4‬בכל ארבעת המשפטים הנושא בראש המשפט‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬בחר באחד מן ההיגדים שלא הקפת‪ ,‬והבא הוכחה אחת מן המשפטים שהיגד‬
‫זה אינו נכון‪.‬‬
‫היגד מספר ‬
‫ ‬ ‫הוכחה שהוא אינו נכון‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ג‪ .‬לפניך שלושה משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם חלק המסומן בקו‪.‬‬
‫‪ .I‬החלוצים גיבשו צורה חדשה של חיים משותפים‪ ,‬הקבוצה‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ . II‬עבודה יצרנית‪ ,‬כלומר עבודה שהפיקה מוצרים בני שיווק‪ ,‬נחשבה יותר ‬ ‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫מעבודה לא יצרנית‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .III‬אי־שביעות הרצון של הנשים באה לידי ביטוי בתחומים האלה‪ :‬המעמד הרשמ י‬ ‫ ‬
‫בקבוצה‪ ,‬ההשתתפות בהכרעות והיחס של החברים בקבוצה‪.‬‬ ‫ ‬
‫ (‪ ) 1‬מהו התפקיד התחבירי המשותף לחלקים המסומנים במשפטים ‪? III-I‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫(‪ ) 2‬בחר בשניים מן המשפטים ‪ III-I‬והסבר את התרומה של החלק המסומן בכל ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫אחד מן המשפטים שבחרת לתוכן המשפט‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫לפניך שני משפטים‪ ,‬ובהם מבנים תחביריים שונים למסירת דברים בשם אומרם‪.‬‬ ‫‪ .10‬א‪ .‬‬
‫ליד כל משפט יש קו‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪ .I‬יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי אמרה‪" :‬הנתונים‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫מוכיחים גם הם שפערי השכר הם עיוות מוסרי ויש להמשיך להילחם בהם"‪.‬‬
‫ ‬
‫‪ .II‬לטענת הנשים‪ ,‬הגברים בקבוצה לא התחשבו בהן ואפילו לעגו להן בגלל‬
‫רצונן העז בשוויון‪.‬‬
‫לפניך תיאור של שלושה מבנים תחביריים המוסרים דברים בשם אומרם‪.‬‬
‫(‪ )1‬משפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר‪.‬‬
‫(‪ )2‬משפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‪.‬‬
‫(‪ )3‬משפט בעל הסגר‪.‬‬
‫בקו שליד כל אחד מן המשפטים ‪ , II-I‬ציין את המספר של המבנה התחבירי המתאים‬
‫למשפט‪.‬‬
‫בכל אחד מן המשפטים ‪ , II-I‬ציין את התפקיד התחבירי של החלק המציין את הדובר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫— התפקיד התחבירי של החלק המציין את הדובר במשפט ‪:I‬‬
‫ ‬
‫— התפקיד התחבירי של החלק המציין את הדובר במשפט ‪:II‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫בחר באחד מן המשפטים ‪ , II-I‬ונסח אותו במבנה תחבירי אחר — מבין המבנים‬ ‫ג‪ .‬‬
‫שבסעיף א לעיל [מבנים (‪.])3(-)1‬‬
‫המשפט שבחרת‪ :‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫ניסוח על פי מבנה אחר‪:‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫לפניך משפט נוסף‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬
‫באספות הקבוצה התייחסו בזלזול לטענת הנשים בדבר חוסר השוויון‪.‬‬
‫ֵ‬
‫מהו ההבדל בין התפקיד התחבירי של צירוף המילים "לטענת הנשים" במשפט זה‬
‫ובין התפקיד התחבירי של צירוף זה במשפט ‪? II‬‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬
‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬
‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( .15-11‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫לפניך שמונה מילים שהן צורות בינוני בנקבה‪.‬‬ ‫‪ .11‬א‪ .‬‬


‫ַמנְ ָחה נְ דוֹ נָה ֻמפְ לֵ ית נוֹ ַד ַעת‬ ‫ ‬
‫ְמ ִא ּ ָטה ִמ ְס ּתוֹ ֶב ֶבת מוּכָ נָ ה ִמ ׁ ְש ַּת ָּנה‬ ‫ ‬
‫לפניך טבלה‪ .‬שבץ כל אחת מן המילים במשבצת המתאימה לה בטבלה‪.‬‬ ‫ ‬
‫הקפד לשבץ את המילה כראוי על פי גזרתה ובניינה‪.‬‬

‫בניין‬
‫התפעל‬ ‫הופעל‬ ‫הפעיל‬ ‫נפעל‬
‫גזרה‬
‫נחי פ"י‪/‬ו‬
‫נחי ל"י‪/‬ה‬
‫ע"י‪/‬ו‬
‫כפולים‬
‫לפניך קטע משיר לחמוטל‪ ,‬שכתב חיים נחמן ביאליק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ָמה אוֹ כְ לָ ה‬ ‫ ‬
‫ֲחמו ַּטל?‬ ‫ ‬
‫ּ ְפ ִרי ַה ַ ּגן‬ ‫ ‬
‫ְמלוֹ א ַה ּ ַסל!‬ ‫ ‬
‫[‪]...‬‬ ‫ ‬
‫ָמה לוֹ ְמ ָדה‬ ‫ ‬
‫ֲחמו ַּטל?‬ ‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ַאל ִּת ׁ ְש ַאל‬ ‫ ‬


‫ַאל ִּת ׁ ְש ַאל‬ ‫ ‬
‫ֲחמו ַּטל‬ ‫ ‬
‫ל ֹא לוֹ ְמ ָדה ְּכלָ ל!‬ ‫ ‬
‫(לקוח מן האתר זמרשת — זמר עברי מוקדם ‪)www.zemereshet.co.il‬‬

‫הקף בשיר שתי מילים בצורת בינוני בנקבה‪ ,‬וכתוב את הצורה הנהוגה בימינו‬ ‫ ‬
‫‪,‬‬ ‫של כל אחת מן המילים‪.‬‬ ‫ ‬
‫על פי שני הסעיפים א‪-‬ב‪ ,‬ציין את שני צורני הנטייה בבינוני נקבה בעברית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫ ‬
‫(שים לב‪ :‬סעיף ד בעמוד הבא‪).‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫לפניך רשימת שמות עצם בנקבה‪ .‬השמות מציינים בעלוֹ ת תפקיד או עיסוק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬

‫ַמלְ ָּכה ׁשוֹ פֶ ֶטת ַמ ְד ִריכָ ה ַח ֶ ּילֶ ת ַמ ְרצָ ה ֲחלוּצָ ה ׁ ַשגְ ִר ָירה‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫(‪ )1‬הקף את כל השמות הנוטים במשקלי הבינוני‪.‬‬
‫(‪ )2‬בחר באחד מן השמות הנוטים במשקלי הבינוני‪ ,‬שיכול לשמש הן פועל הן שם‬
‫עצם‪ ,‬וחבר שני משפטים‪:‬‬
‫משפט ‪ — I‬שבו התפקיד של צורת הבינוני הוא פועל‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫משפט ‪ — II‬שבו התפקיד של צורת הבינוני הוא שם עצם‪ :‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬בחר בשם אחד מרשימת השמות הנוטים במשקלים אחרים (לא במשקלי הבינוני)‪.‬‬
‫העתק אותו‪ ,‬וציין את משקלו‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬ ‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 16 -‬‬

‫לפניך רשימה של מילים (פעלים ושמות)‪.‬‬ ‫‪ .12‬א‪ .‬‬


‫ִה ַּת ְּממ ּו‬ ‫ִּת ְּק ִחי‬ ‫ֻח ָּקה‬ ‫ַמ ּסוֹ ק‬ ‫ִהדַּ ְרדֵּ ר‬
‫ָּתחֹ ּג ּו יִ ָ ּו ְדע ּו‬ ‫ַ ּגע‬ ‫ִּת ָּנצְ ל ּו‬ ‫ַמ ִ ּציגִ ים‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫(‪ ) 1‬הקף רק את המילים שחסרה בהן אות שורש‪.‬‬


‫(‪ )2‬העתק כל אחת מן המילים שהקפת‪ ,‬וציין לידה את השורש שלה‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לפניך שלושה שמות פועל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫לָ ֶר ֶדת‪ ,‬לָ גֶ ֶֹשת‪ ,‬לָ ַט ַעת‬
‫(‪ )1‬הקף את שם הפועל היוצא דופן מבחינת הגזרה‪.‬‬
‫ ‬
‫(‪ )2‬ציין את הגזרה שלו‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬ציין את הגזרה המשותפת לשני שמות הפועל האחרים‬ ‫ ‬
‫לפניך שני משפטים‪ ,‬ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫הזדמנויות להגדרה מחדש של התפקידים ‬ ‫כמו בעבר‪ ,‬גם בימינו נוֹ צָ רוֹ ת‬ ‫‪ .I‬‬
‫המסורתיים‪.‬‬ ‫ ‬
‫בלִ בן עלבונות ואכזבות‪.‬‬ ‫החלוצות נוֹ צְ רוֹ ת‬ ‫‪ .II‬‬
‫(‪ )1‬ציין את ההבדלים בין שני הפעלים המודגשים במשפטים ‪ I‬ו־ ‪. II‬‬
‫בתשובתך פרט את ההבדלים (שים לב לשורש‪ ,‬לבניין‪ ,‬לזמן ולגוף)‪.‬‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬כתוב בזמן עתיד כל אחד מן הפעלים המודגשים‪.‬‬
‫ ‬ ‫נוֹ צְ רוֹ ת‬ ‫ ‬ ‫נוֹ צָ רוֹ ת‬ ‫ ‬
‫(‪ )3‬לפניך כותרת מתוך ספר מדעים לבתי ספר יסודיים‪" :‬כיצד נוצרות עונות השנה?"‬
‫כיצד יש לקרוא את המילה "נוצרות" במשפט זה‪ :‬כמו במשפט ‪ I‬או כמו‬ ‫ ‬
‫במשפט ‪? II‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬ ‫ ‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫לפניך קטע על פי מאמרה של דפנה יזרעאלי (טקסט ‪.)1‬‬ ‫‪ .13‬א‪ .‬‬


‫תקופות אלה הצטיינו ביצירתיות חברתית‪ ,‬בערעור על מוסכמות ובעריכת ניסויים‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫בדפוסי חיים חדשים‪ .‬רבים מן המכשולים שהפריעו לעיצוב מחודש של תפקידי שני‬
‫המינים צומצמו‪ ,‬ונוצרה הזדמנות להגדרה מחדש של התפקידים המסורתיים ושל‬
‫היחסים בין גברים לנשים‪ .‬הארגונים של תנועת העבודה הציונית הכריזו טרם עלייתם‬
‫ארצה על אידאולוגיה של שוויון‪ .‬שוויון הנשים היה לכאורה מובן מאליו והתבטא‬
‫בשילוב שני המינים בקבוצות ובפעולות של ארגונים אלה‪ .‬אך כשהגיעו ארצה נשללה‬
‫מן הנשים ההזדמנות לכבוש תחומי עבודה חדשים כמו החקלאות והשמירה‪.‬‬
‫העתק מן הקטע ארבעה שמות הנוטים במשקלי שמות הפעולה מבניינים שונים‪ ,‬וציין את‬ ‫ ‬
‫הבניין של כל שם פעולה‪.‬‬
‫ ‬‫‪ ,‬הבניין‪:‬‬ ‫ ‬
‫שם‬
‫ ‬‫‪ ,‬הבניין‪:‬‬ ‫ ‬
‫שם‬
‫ ‬‫‪ ,‬הבניין‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫שם‬
‫ ‬‫‪ ,‬הבניין‪:‬‬ ‫ ‬
‫שם‬
‫לפניך ארבעה צמדי מילים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ַה ׁ ְש ָריָ ה ַה ׁ ְש ָר ָאה ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ַהלְ וָ ָאה ַהלְ וָ יָ ה ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫וִ ּדוּא‬ ‫ ‬
‫וִ ּדוּי‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ַהנְ ָ ּג ָדה ַה ָ ּג ָדה ‬
‫(‪ )1‬עיין בכל צמד‪ .‬אם השורש של שתי המילים בצמד הוא זהה‪ ,‬ציין בקו שליד‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫הצמד את השורש המשותף למילים‪ .‬אם השורשים של שתי המילים בצמד‬
‫שונים זה מזה‪ ,‬ציין בקו שליד הצמד את השורש של כל מילה‪.‬‬
‫(‪ )2‬בחר באחד מן הצמדים שהשורש של שתי המילים שבו זהה‪ ,‬וכתוב משפט או‬
‫צירוף לכל אחת מן המילים שבצמד‪.‬‬
‫ ‬
‫משפט או צירוף למילה הראשונה‪:‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫משפט או צירוף למילה השנייה‪:‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫‪ .14‬לפניך משפט‪ ,‬ובו מודגשת מילה‪.‬‬


‫את מכוניתו‪.‬‬ ‫שכני ִה ְתנִ ַיע‬
‫ציין את השורש ואת הבניין של המילה המודגשת‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ ‬
‫הבניין‬ ‫ ‬
‫השורש‬
‫הסבר את התהליך שבו נוצר השורש של המילה המודגשת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(ס ַט ְר ֶטר)‪.‬‬
‫ְ‬ ‫מן השורש של הפועל ִה ְתנִ ַיע נגזר שם העצם ַמ ְתנֵ ַע‬ ‫ג ‪.‬‬
‫מהי דרך התצורה של שם העצם ַמ ְתנֵ ַע? פרט אותה‪.‬‬
‫דרך התצורה ‪:‬‬
‫פירוט‪:‬‬
‫לפניך שלושה משפטים‪ ,‬ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬‬
‫כפי שדרשה חברת הביטוח‪.‬‬ ‫המכונית לא ֻמ ְ ּגנָ ה‬ ‫‪ .I‬‬
‫גן הילדים אינו מוּגָ ן‪.‬‬ ‫‪ .II‬‬
‫אנו ְמגַ ִּנים כל תופעה של אלימות‪.‬‬ ‫‪ .III‬‬
‫(‪ )1‬השורש של אחד מן הפעלים המודגשים דומה בדרך היווצרותו לשורש של‬
‫יע‪ .‬מהו פועל זה?‬
‫הפועל ִה ְתנִ ַ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫(‪ ) 2‬ציין את השורש של כל אחד מן הפעלים האחרים‪.‬‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫לפניך שני פעלים שנגזרו משורשים מרובעים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬‬
‫החלופה העברית שהציעה האקדמיה ללשון העברית לפועל ִס ּ ֵמס‪,‬‬ ‫ִמ ְס ֵרר ‬ ‫‪ .I‬‬
‫המקובל בלשון הדיבור‪.‬‬ ‫ ‬
‫טִ לְ ּ ֵפן ‬ ‫‪ .II‬‬
‫הסבר את דרך ההיווצרות של כל אחד מן השורשים המרובעים‪.‬‬
‫ִמ ְס ֵרר‬
‫ ‬
‫טִ לְ ּ ֵפן‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫לפניך רשימה של מילים‪:‬‬ ‫‪ .15‬א ‪.‬‬
‫ׁ ֵשרוּת‪ִ ,‬ע ּווּת‪ְ ,‬ראוּת‪ְ ׁ ,‬שטוּת‪ּ ָ ,‬גלוּת‪ ,‬צִ ּיוּת‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫(‪ )1‬כל המילים שברשימה נוצרו באותה דרך תצורה‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬‫ציין את דרך התצורה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬מיין את המילים שברשימה לשתי קבוצות‪ ,‬על פי הגזרה‪ ,‬וציין בכותרת את‬
‫הגזרה של כל קבוצה‪.‬‬

‫ ‬
‫ב‪ .‬לפניך טקסט על פי האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬שהושמט ממנו מידע‪.‬‬
‫השלם בטקסט את המידע החסר‪.‬‬ ‫ ‬

‫כמה עקרונות מנחים את הוועדה בבואה למצוא חלופות עבריות למילים הלועזיות‪:‬‬
‫ • הדרך הראשית ליצירת מילה חדשה היא יציקת שורש במשקל‪ .‬נבחר שורש‬
‫המתאים להביע את העניין‪ ,‬והוא ניצוק במשקל מתאים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫(‪,)2‬‬ ‫(‪ )1‬במשקל‬ ‫ַמצְ לֶ ה (מנגל‪ ,‬גריל) — מן השורש‬


‫ומ ְמ ֶחה‪.‬‬
‫על דרך מילים כמו ַמ ְקלֶ ה ַ‬
‫(‪)4‬‬ ‫(‪ )3‬במשקל‬ ‫ְ ּבש ֶֹמת (ארומה) — מן השורש‬
‫‪)5(.‬‬ ‫על דרך מילים כמו נְ ס ֶֹרת ו‬ ‫ ‬
‫• יש שהמילה החדשה נגזרת על ידי הוספת סופית למילה קיימת‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫(‪)7‬‬ ‫(‪ )6‬לציון‬ ‫(טוסטר אובן) — סיומת‬ ‫ַּת ּנוּרוֹ ן‬ ‫ ‬
‫(‪)9‬‬ ‫(‪ )8‬לציון‬ ‫צְ ִמיגִ ָ ּיה (פנצ'רייה) — סיומת‬ ‫ ‬

‫(‪ .)10‬לדוגמה המילה זַ ְרקוֹ ר‬ ‫• לעתים רחוקות נוקטים גם דרך של‬


‫(‪. )12‬‬ ‫(‪+ )11‬‬ ‫(פרוז'קטור) נוצרה מן המילים‪:‬‬

‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 20 -‬‬

‫טיוטה‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 21 -‬‬
‫טיוטה‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫לא לכתוב באזור זה‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬

‫ ‬

‫נספח‪ :‬טקסטים‬
‫לשאלון עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫מרכיב ‪ 70%‬מן הרמה הרגילה‬
‫‪ ,11281‬חורף תשע"ו‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-2-‬‬
‫לפניך שלושה טקסטים‪ .‬טקסטים ‪ 1‬ו־‪ 2‬הם מאמרים‪ ,‬וטקסט ‪ 3‬הוא טבלה‪.‬‬
‫קרא את שלושת הטקסטים‪ ,‬וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף‪.‬‬
‫טקסט ‪ — 1‬מאמר‬
‫תנועת הפועלות בארץ־ישראל מראשיתה עד ‪1927‬‬
‫(מעובד על פי חלקים ממאמרה של יזרעאלי דפנה(‪[ )1‬תמוז תשמ"ד – יולי ‪ .]1984‬תנועת הפועלות בארץ־ישראל‬
‫מראשיתה עד ‪ .1927‬קתדרה‪ ,32 ,‬עמודים ‪).140-109‬‬

‫שנות העלייה השנייה (‪ )1914-1904‬והעלייה השלישית (‪ )1923-1919‬נחשבות תקופות שעיצבו את‬


‫החברה בישראל‪ .‬תקופות אלה‪ ,‬שהצטיינו ביצירתיות חברתית‪ ,‬בנכונות לערער על מוסכמות ולערוך‬
‫ניסויים בדפוסי חיים חדשים‪ ,‬היו גם מכריעות מבחינת מעמד הנשים בחברה החדשה שהתגבשה‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬רבים מן המכשולים שהפריעו לעצב מחדש את תפקידי שני המינים צומצמו בתקופות‬
‫ההן‪ ,‬ונוצרה הזדמנות להגדיר מחדש את התפקידים המסורתיים ואת היחסים בין גברים לנשים‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫מקובל לחשוב שבתקופת העלייה השנייה הושג שוויון בין המינים‪ ,‬וכי בתקופה זו מילאו הנשים‬
‫תפקיד חשוב‪ .‬אולם הנחות אלה מעולם לא נבדקו במחקר שיטתי‪.‬‬
‫הארגונים של תנועת העבודה הציונית‪ ,‬שנוסדו בערי האימפריה הרוסית‪ ,‬הכריזו טרם עלייתם‬
‫ארצה על אידאולוגיה של שוויון‪ .‬שוויון הנשים בהם היה לכאורה מובן מאליו והתבטא בשילוב שני‬
‫המינים בקבוצות ובפעילויות של ארגונים אלה‪ .‬שילוב הנשים בתנועת העבודה הציונית לפני העלייה‬ ‫‪10‬‬
‫לארץ־ישראל יצר אצלן ציפיות לשוויון במעמדן‪ ,‬וציפיות אלה הן שגרמו אחר כך לאכזבתן מן המציאות‬
‫שנתקלו בה בארץ־ישראל‪.‬‬
‫רוב המגבלות והחובות הקושרות נשים לתפקידים ביתיים ולתחומי פעילות מסוימים לא חלו על‬
‫חברי הארגונים האלה שעלו בעלייה השנייה‪ .‬רובם היו צעירים רווקים‪ ,‬ומיעוטם — זוגות צעירים בלי‬
‫ילדים שהגיעו ארצה בלי הוריהם‪ .‬מצב זה ִאפשר לשני המינים לנסות דרכים חברתיות חלופיות‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫הנשים החלוצות סברו שעליהן להשפיע על החברה כולה‪ ,‬כמו הגברים‪ ,‬ושפעילותן צריכה להתרחב‬
‫מעבר לגבולות הבית והמשפחה‪ .‬בבואן ארצה הן רצו להיות שותפות מלאות בחיי החברה ולא ציפו‬
‫שיהיה עליהן להיאבק על מקומן ועל מעמדן‪ ,‬כנראה משום שהניחו שהשוויון יבוא מאליו עם המעבר‬
‫למולדת החדשה‪.‬‬
‫הבעיה הבוערת ביותר שעמדה לפני העולים החדשים בעלי האידאולוגיה הציונית‪-‬סוציאליסטית‬ ‫‪20‬‬
‫עם בואם לארץ־ישראל הייתה בעיית התעסוקה‪ .‬בחפשם עבודה הם התדפקו לשווא על דלתות בתי‬
‫האיכרים המבוססים‪ ,‬אנשי העלייה הראשונה‪ ,‬ואלה לא גילו אהדה לתביעה של החלוצים להחליף את כוח‬
‫העבודה הערבי המנוסה בעבודה של יהודים‪ .‬החלוצות נתקלו במכשולים קשים עוד יותר מן המכשולים‬
‫שניצבו לפני הגברים‪ .‬האיכרים ראו בדרישתן לעבוד ב"עבודות של גברים" דרישה "בלתי־טבעית"‪.‬‬

‫במאמר המקורי דנה הכותבת גם בהקמתה של תנועת הפועלות ובחתירתה להשגת שוויון בין המינים‪.‬‬ ‫(‪ )1‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-3-‬‬
‫לנוכח קשיי התעסוקה ובשל השאיפה לייסד חברה יהודית מסוג חדש‪ ,‬פנו אנשי העלייה השנייה‬ ‫‪25‬‬
‫לצפון הארץ‪ .‬במרוצת הזמן הם גיבשו צורה חדשה של חיים משותפים — הקבוצה‪ )2(,‬אולם הנשים‬
‫בקבוצות נשלחו אוטומטית לעבודה במטבח ובמכבסה‪ .‬על עמדתם של הגברים בעניין זה כותבת תחיה‬
‫ליברזון‪ ,‬מן החלוצות הפעילות‪:‬‬
‫רבים חשבו שהעלמה האידאליסטית הבאה לארץ־ישראל — תפקידה לשרת אותם [‪ ]...‬כמוזרה הייתה‬
‫נראית העלמה שהעזה לפקפק בהנחה זו‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫התפקידים שהנשים קיוו למלא נמנעו מהן‪ .‬החרישה והעמסת היבול נחשבו לעבודות קשות‬
‫מדי לנשים‪ ,‬ואפילו מזיקות להן‪ .‬על הימים הראשונים בעמק הירדן מספרת עליזה שידלובסקי‬
‫מקבוצת כינרת‪:‬‬
‫ששת השבועות הראשונים להיותי בארץ עבדתי בדגניה‪ .‬באיזה רטט עקבתי אחרי יציאתם של החברים‬
‫לעבודה ושובם הביתה‪ .‬בהערצה הקשבתי בנוקבם בשם כלי עבודה ומיני דגן שונים‪ .‬ועם זאת ליוותה‬ ‫‪35‬‬
‫אותי הרגשה סתומה של דכדוך נפש‪ ,‬של אי־שביעות רצון‪ .‬ההתלהבות שמילאה אותי בנסעי לארץ‪,‬‬
‫לא ניתן לה מוצא‪ .‬הנפש נמשכה לבוא במגע עם הקרקע‪ ,‬לעבוד את האדמה‪ .‬וזה לא ניתן לי‪ ,‬ואף לא‬
‫לאחרות‪.‬‬
‫הנשים לא זכו בדרך־כלל להדרכה מאגרונומים(‪ )3‬מקצועיים בארץ־ישראל‪ ,‬ולעומת זאת הגברים‬
‫קיבלו הדרכה זו‪ .‬עקב כך גדל עוד יותר הפער בין המינים‪ .‬גם בגלל שיקולים כלכליים נשמרה חלוקת‬ ‫‪40‬‬
‫העבודה המסורתית בין המינים‪ .‬על החלוצים היה להוכיח שהקבוצה יכולה להתקיים מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫והם חששו כי השתתפותן של הנשים בחקלאות תגרום לגירעון‪ ,‬משום שהם החשיבו את הנשים ליצרניות‬
‫פחות‪.‬‬
‫אף על פי שעבודות הבית היו כרוכות במאמץ פיזי רב‪ ,‬ערכן היה פחוּת בעיני החלוצים אשר קבעו‬
‫סולם ערכים לתחומי העבודות של הקבוצה‪" .‬עבודה יצרנית"‪ ,‬כלומר עבודה שהפיקה מוצרים בני שיווק‪,‬‬ ‫‪45‬‬
‫נחשבה לבעלת ערך רב יותר מעבודה לא יצרנית‪ ,‬כמו מתן שירותים לחברי הקבוצה‪ .‬על אף הצורך החיוני‬
‫בעבודות הבישול‪ ,‬הכביסה ותיקון הבגדים הן לא נחשבו ל"עבודה יצרנית"‪ ,‬ומשום כך דורגו במקום‬
‫נמוך בסולם הערכים של החלוצים‪ .‬כך למשל‪ ,‬הטבחית בקבוצה נחשבה לחלוצה בדרגה נמוכה יותר מן‬
‫החקלאי‪ ,‬מאחר שתרומתה לבניין הארץ הייתה עקיפה‪ .‬היא שירתה את החלוץ‪ ,‬והחלוץ בנה את הארץ‪.‬‬
‫אחת התוצאות הלא מכוּונות של האידאולוגיה החלוצית ושל מסגרות החברה החדשות הייתה שהן‬ ‫‪50‬‬
‫הועידו לנשים רק תפקידים משניים בחברה החדשה‪.‬‬
‫אי־שביעות הרצון של הנשים ותחושת הקיפוח הגוברת שלהן באו לידי ביטוי בשלושה תחומים‪:‬‬
‫לא היה להן מעמד פורמלי בקבוצה‪ ,‬הן לא השתתפו בהכרעות וזכו ליחס מפלה מצד חברי הקבוצה‪.‬‬
‫באותן שנים ראשונות לא הוענקה לנשים חברוּת מלאה בקבוצה‪ .‬ההנחה הייתה שהקבוצה מורכבת‬
‫מחברים גברים בלבד ושהנשים הספורות אינן אלא שכירות העובדות בתחום משק־הבית‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫(‪ ) 2‬הקבוצה — צורת התיישבות שיתופית שנוסדה בתקופת העלייה השנייה והתפתחה בעלייה השלישית‪.‬‬
‫מן הקבוצה התפתח הקיבוץ‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )3‬אגרונום — מוסמך למדעי החקלאות‪ .‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬נשללה מן הנשים ההזדמנות לכבוש תחומי עבודה חדשים כמו החקלאות והשמירה‪,‬‬
‫כפי שניתנה לגברים‪ ,‬והן כעסו על אי־שיתופן בדיוני הקבוצה‪ .‬על המצב הזה מספרת בתרעומת תחיה‬
‫ליברזון‪:‬‬
‫בקבוצה זו [כינרת] עבדו מהפועלות המנוסות והכי מסורות‪ ]...[ ,‬ובכל זאת לא יכלו הפועלים‬
‫להתרגל לחשוב אותן לחברים ממש‪ ,‬ולא רצו להשלים עם העובדה [‪ ]...‬שהפועלות מביעות דעות‬ ‫‪60‬‬
‫חופשיות בנוגע להנהלת העניינים ועומדות בתוקף על דעתן‪.‬‬
‫יותר מכל התרגזו הנשים על יחסם של הגברים‪ ,‬שהיה בעיניהן משפיל‪ .‬לטענתן‪ ,‬הגברים אינם‬
‫מתחשבים בהן ולועגים לרצונן העז להיות שותפות שוות בבניין הארץ‪ ,‬ומספרת על כך שרה מלכין‪:‬‬
‫אבל אנחנו הצעירות לא עם מכשולים נפגשנו בעבודתנו‪ ,‬אלא עם יחס של ביטול ואדישות לכל‬
‫שאיפתנו‪ .‬רצינו‪ ,‬יחד עם חברינו [‪ ,]...‬לעבוד עבודה אחת‪ ,‬אך מן הצעד הראשון פגשנו לעג ועלבון‪.‬‬ ‫‪65‬‬
‫כל המתואר כאן מערער את המיתוס על השוויון בין המינים שהושג בימי העלייה השנייה והשלישית‪.‬‬
‫נראה שהרעיונות המהפכניים של החלוצים לא יושמו בהגדרה של תפקידי המינים‪.‬‬

‫טקסט ‪ — 2‬מאמר‬
‫ושוב עקרת בית‬
‫(מעובד על פי אלמוג עוז [תשס"ד ‪ְ ּ .]2004‬פ ֵר ָדה משרוליק ‪ -‬שינוי ערכים באליטה הישראלית‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' ‪).885-871‬‬

‫במדינת ישראל כידוע אין חוקה כתובה‪ ,‬אך אפשר למצוא הצהרות בנוגע להסכמה כללית על שוויון‬
‫הזכויות של האישה בכמה מסמכים רשמיים מטעם מוסדות השלטון‪ .‬את הצורך להגן על הזכויות של‬
‫הנשים אפשר לייחס להשפעה האירופית על מנהיגי היישוב‪ ,‬לניסיונם המר של היהודים בהיותם מיעוט‬
‫נרדף ומופלה ולהשפעת האידאולוגיה הסוציאליסטית על תנועת הפועלים שהנהיגה את היישוב היהודי‬
‫והמדינה בשלושת העשורים הראשונים לאחר הקמתה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫המסמך החשוב הראשון שנוגע למעמד האישה בחברה הוא מגילת העצמאות‪ .‬בחלק העוסק‬
‫בחירויות הפרט נכתב כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל‬
‫דת‪ ,‬גזע ומין"‪ .‬גם בקווי היסוד של הממשלה הראשונה‪ ,‬משנת ‪ ,1949‬נכתב על שוויון הנשים‪" :‬יְ קוּיָ ם שוויון‬
‫מלא וגמור של האישה — שוויון בזכויות ובחובות‪ ,‬בחיי המדינה‪ ,‬החברה והמשק ובכל מערכת החוקים"‪.‬‬
‫בפרק קווי היסוד הדן בחוקי עבודה‪ ,‬נאמר‪" :‬החוק יאסור על העסקת נשים בענפים המזיקים לאימהוֹ ת‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫תימנע עבודת לילה מפועלת־אם [‪ ]...‬יובטח‬ ‫יבטיח חופשת לידה בשכר וזכות שמירה על מקום העבודה‪ָ .‬‬
‫שכר שווה לפועל ולפועלת בעד עבודה שווה‪ .‬ייפתחו מוסדות טיפול וחינוך לילדי אימהות העובדות‬
‫מחוץ לביתן"‪ .‬מקצת קווי היסוד האלה יושמו מיד‪ ,‬מקצתם נקבעו בחוק ויושמו אחר כך‪ ,‬ומקצתם לא‬
‫יושמו עד היום‪.‬‬
‫ב־‪ 1951‬חוקקה הכנסת את "חוק שיווי זכויות האישה"‪ .‬חוק זה נועד לעגן את המעמד של האישה‬ ‫‪15‬‬
‫מעסיקה‪ ,‬קיבלה תוקף‬ ‫ּ‬ ‫בחוק‪ .‬התפיסה שהאישה היא אדם שווה זכויות‪ ,‬ולא עוד בת חסות של בעלה ושל‬
‫בשורה של חוקים נוספים שנחקקו בשנות החמישים והשישים‪ ,‬ובהם "חוק שירות המדינה (מינויים)"‪,‬‬
‫"חוק שירות התעסוקה" ו"חוק שכר שווה לעובדת ולעובד" — כולם חוקים האוסרים להפלות נשים‬
‫בקבלה לעבודה ובקבלת תגמולים בעד עבודה שווה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬ברוב הארגונים והמוסדות החוקים‬
‫הללו עדיין אינם מיושמים‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫המחוקק הישראלי דאג להגן גם על האישה ההרה והיולדת‪ ,‬וקבע ב"חוק עבודת נשים תשי"ד — ‪"1954‬‬
‫שאין לפטר עובדת בהיריון בלי היתר משר העבודה‪ .‬בחוק מוענקת ליולדת חופשה בת שנֵים־עשר שבועות‬
‫בתשלום וחופשה של שנה בלי תשלום‪ ,‬תוך הבטחת מקום עבודתה‪.‬‬
‫לְ ַמ ֵעט החוקים שעיגנו את זכויות הנשים ונמנו לעיל‪ ,‬בשנות החמישים והשישים לא השתפר מעמד‬
‫הנשים בישראל מבחינה מעשית‪ ,‬ובמובנים מסוימים הוא אף הורע‪ .‬מאות אלפי העולים שהגיעו ארצה‬ ‫‪25‬‬
‫בגלי העלייה בשנים אלה היו ברובם בעלי השקפה ואורח חיים מסורתיים‪ ,‬ומבחינתם השוויון בין המינים‬
‫היה לא רק נושא רחוק ושולי‪ ,‬אלא אף מנוגד לרוח ההלכה היהודית ולמורשת התרבותית שעל ברכיהן‬
‫גדלו‪ .‬למעשה‪ ,‬בתנאים הקשים של הקליטה הראשונית בארץ‪ ,‬חלוקת העבודה בין נשים לגברים הייתה‬
‫כמעט בלתי נמנעת — האישה טיפלה בילדים והגבר יצא לעבודה‪.‬‬
‫חלוקת התפקידים הזאת בין הבעל לאישה הייתה אופיינית לא רק למדינת ישראל‪ .‬באותה‬ ‫‪30‬‬
‫תקופה קיבלו רוב הנשים בעולם בהבנה את תפקיד האם ועקרת הבית‪ ,‬ונשים שעבדו מחוץ לביתן עשו‬
‫זאת בדרך כלל במשרה חלקית או במקצועות 'הצווארון הוורוד' (מורות‪ ,‬אחיות) ו'הצווארון הכחול'‬
‫(עוזרות בית‪ ,‬מבשלות‪ ,‬מטפלות‪ ,‬פועלות)‪ .‬גם מבנות המעמד החברתי־כלכלי הגבוה היו נשים מעטות‬
‫בעלות קריירה עצמאית שבצִ דה יוקרה ושכר גבוה‪ .‬רובן חשבו שייעודן הוא להיות 'אשתו של‪ ,'...‬כלומר‪,‬‬
‫לתמוך בקריירה של הבעל‪ ,‬להתמקד בגידול הילדים‪ ,‬בתחזוק הבית‪ ,‬באירוח ובטיפוח הנשיוּת שלהן‪.‬‬ ‫‪35‬‬
‫בשנות השישים של המאה העשרים החלה התנועה הפמיניסטית(‪ )4‬לצבור תנופה בארצות המערב‪,‬‬
‫והביאה לשינויים במעמדה החוקי של האישה‪ .‬בשלהי שנות השישים תפיסת העולם הפמיניסטית כבר‬
‫הייתה חלק בלתי נפרד מן התרבות המערבית‪ .‬אולם בארץ היא נחלה כישלון באותה עת‪ ,‬אף על פי‬
‫שבתפקיד ראש הממשלה כיהנה אישה‪ ,‬גולדה מאיר‪.‬‬
‫אחת התופעות הבולטות במהפכת הנשים בעולם המערבי היא כניסתן של הנשים לשוק העבודה‬ ‫‪40‬‬
‫שהחלה בשנות השישים של המאה העשרים‪ .‬בישראל החל תהליך זה אחרי מלחמת ששת הימים‪ ,‬והואץ‬
‫אחרי מלחמת יום הכיפורים‪ .‬המחסור החמור שנוצר בכוח העבודה בארץ לאחר מלחמת יום הכיפורים‬
‫והעלייה ברמת החיים הצריכו כוח עבודה רב‪ ,‬והחיזוק הגיע מן הנשים‪ .‬הגידול במספר הנשים העובדות‬
‫היה בייחוד בשירות המדינה‪ ,‬בעיקר במקצועות המוגדרים עיסוקים נשיים 'מסורתיים'‪ :‬מקצועות‬
‫העזֶ ר (עובדות‬
‫ה'צווארון הוורוד'‪ ,‬מקצועות הפקידוּת (מזכירות‪ ,‬מנהלות חשבונות ועוד) ומקצועות ֵ‬ ‫‪45‬‬
‫ניקיון‪ ,‬מטבח ומכבסה‪ ,‬מוכרות)‪ .‬הנשים עסקו בעיקר במקצועות אלה‪ ,‬כיוון שנדרש בהם מספר מצומצם‬
‫של שעות עבודה ומפני שהם היו מוכרים להן מתפקידיהן במשפחה‪ .‬כלומר מקצועות אלה מצויים‬
‫בגבולות הציפיות המסורתיות מאישה‪ .‬אחרי ‪ 1975‬הוסיף שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה לעלות‬
‫בקצב מהיר‪.‬‬

‫(‪ )4‬התנועה הפמיניסטית — תנועה חברתית הנאבקת למימוש הפמיניזם — תפיסת עולם שעל פיה יש ‬
‫להיאבק בדיכוי נשים ובאפלייתן ולהביא לשוויון של הנשים בחברה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬מרכיב ‪ ,70%‬חורף תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫ב־‪ 1980‬חתמה ישראל על האמנה הבין־לאומית בדבר "ביעורן של כל צורות האפליה נגד נשים"‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫אחת התוצאות החשובות של החתימה על האמנה הזאת הייתה חקיקת חוק "הזדמנות שווה‬
‫בתעסוקה — תשמ"א"‪ ,‬שהועבר בכנסת ב־‪ .1981‬החוק הרחיב את האחריות הפלילית לאפליית נשים‬
‫בעבודה בקבעו כי "לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה או לשלחו להכשרה מקצועית שהיא תנאי‬
‫לקבלתו לעבודה‪ ,‬מחמת מינו או מחמת היותו נשוי או הורה"‪ .‬אבל גם חוק זה לא הגן לגמרי מפני אפליה‬
‫בקבלת עובדים לעבודה‪ ,‬בעיקר משום שנשים מופלות עוד בשלב הזימון לראיון העבודה‪ ,‬שכן החוק אינו‬ ‫‪55‬‬
‫אוסר מפורשות על המעסיקים להעדיף גברים על נשים בזימון מועמדים לראיון עבודה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬גם‬
‫אחרי חקיקת החוק רק נשים מעטות מימשו את זכותן לתבוע מעסיקים בגין אפליה‪.‬‬

‫טקסט ‪ — 3‬טבלה*‬

‫שיעור ההשתתפות של גברים ושל נשים בכוח העבודה (באחוזים)‬

‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫שנה‬


‫‪41.1‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪1990‬‬
‫‪59.2‬‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪2014‬‬

‫* המקור לנתונים בטבלה‪:‬‬


‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ 10‬בספטמבר ‪ .)2015‬לוח ‪" — 12.1‬אוכלוסיית בני ‪ 15‬ומעלה (‪ )1‬ואוכלוסיית בני ‪54-25‬‬
‫(גילי עבודה עיקריים)‪ ,‬לפי תכונות כוח העבודה האזרחי‪ ,‬קבוצת אוכלוסייה ומין"‪.‬‬
£ž©¢ œ±²§

©¢ š³±š §
¢›ž›œ­¥©¢§ 
¨ š©£¥¦ž¥²
³¥¢ª­¢œ¢¥™¢š¥¬™ž³ž©ž²³ž¥°³¥¦ž±›¥¥ž¥«³ž™±ž¢ž¥¢§¢™¨¢­¥°ž¢œš›©žŸ¬œš³ž™±ž³™¨ž¢«š™±°
¢¸«³¥žŸš±Ÿ«¢¥¨¢™©¢ š¨§Ÿšœš¥š³¢§¯«œžš«œžš«¨¤¥ž¦¢¢²¢™£¢›²¢³™°žœš¥œ«ž©©¢ š£³©¢ š
£¢¥™ž©­¦™¦›¦¢± ™¦¢© š©¥±žŸ«¥¨¢™ž­¸«š³ž ¢²šž™šž³¤±§ž ³¥š°
±³ž§±Ÿ«±§ž ¸¥¡±­»·ž¤ž ¦¢©¢§¥±²°¢±¢²¤§³ž§¢²±³ž±š §¦¢±­ª»±Ÿ«±§ž ©¢ š±œ ¥ª¢©¤¥¨¢™
œ±²§¥²³ž§œ°ž§³ž™±žšž™¨ž¥™²¬ž›š¡±ž­§¸²ž§¢²š
³š¢³¤³™³§¢¢ª²± ™¥©¢ š³¥¢ ³¢©­¥ ¢›²§¢œ¢¥ž³ž™±žª§²ž§¢²š±³ž§ž©¢™²±Ÿ«±§ž £³ž²±š¦™
©¢ š±œ ³™¡°²ššžŸ«ž ¢›²§¢œ¢¥³±š §³™±žª§©¢ š
³ž©¢ š±ž¡¥«œ­°™©™
¢©±¡ª°™¨ š©¥³ž™±ž ¢©±¡©¢™¨ š©¥³ž™±ž
£¢¡±­¦¢ª­œž§³¥š¢°²°šœ§š¢¤™œž  £¢¡±­¦¢ª­œž§³¥š¢°²¨ š©³ž°šœ§š¢¤™œž 
°šœžžš¨ š¢³²¨ž¥™²¢¡±­ž¦¢¢²¢™  ¦¢ª­œž§³¥š¢°²¨ž¥™²³ž°šœ§šž¦¢¢²¢™ 
 £ ¤¥œ«ž¢§¦ž°§š³±š §³¤¢±¤¥«³ž™  žš¨ š¢³²¨ž¥™²¢¡±­ 
³™œ¢š³¤š™¥§°šœ§³¥š¢°™¥¦™  £ ¤¥œ«ž¢§¦ž°§š³±š §³¤¢±¤¥«°šœ 
¨ š© ³°šœ§¥œ«ž¢§¦ž°§š¦¢¡±­   ¨ž¥™² ³°šœ§ž
  ¦² ™¥¥ ¨ š©
 ³°šœ§ 
¦¢¡±­³™œ¢š³¤š™¥§³ž°šœ§³¥š¢°™¥¦™ 

¨ š©³°šœ§¥œ«ž¢§¦ž°§š 

¦¢© š©¥³ž™±ž


 ¨ž¥™² ¥§ª   œ«ž§ 


¨ š©¥³ž°šœ§

34"0$% 
+" ,
¢©±¡©¢™



œž§¢¥³žœ¢ ¢ž¨ž¥™²¦²  ³žŸ ³œž«³ ·ª§   ª¸¢š ¥§ª 


 " 
 .34"0$# )$% #"$%
¨ž¥™²³°šœ§¨™¤°šœ ¦²™¥¥ ¨ š©³°šœ§¨™¤°šœ
 34"5, 012 -$#. /+" , 012

 ¨ž¥™² ¥§ª   œ«ž§ 


¨ š©¥³ž°šœ§

34"0$% 
+" ,
¢©±¡ª°™



œž§¢¥³žœ¢ ¢ž¨ž¥™²¦²  ³žŸ ³œž«³ ·ª§   ¸š±§¥§ª


 " 
 .34"0$# )$%  &'( $%
¨ž¥™²³°šœ§¨™¤°šœ ¦²™¥¥ ¨ š©³°šœ§¨™¤°šœ
 34"5, 012 -$#. /+" , ••012
¢©±¡©¢™ ¢©±¡ª°™ »³ž¯š²§ »œ¢ ™©¢ š³±š § ¬œ¥±š«§³¢š±«­²š³ž™±ž
‫داﺧﲇ‬/ 
     
!  " 
*
‫وزارة التّربية والتّعليم‬
‫القسم الكبير لالمتحانات‬ ‫اإلدارة التّربويّة‬
‫دفتر امتحان‬
‫للممتحن!‬
‫َ‬ ‫حتيّة‬
‫اقرأ بتم ّع ن التعليمات في هذه الصفحة واعمل وف ًق ا لها بالضبط‪ .‬عدم تنفيذ التعليمات قد يؤدّي إلى ع وائق مختلفة‬
‫وح ّت ى إلى إلغاء امت حانك‪ .‬أعدّ االمت حان لف حص ت حصيالتك الشخص يّة‪ ،‬لذلك اعمل بشكل ذاتيّ فقط‪ .‬أثناء االمت حان‪،‬‬
‫ال يُسمح طلب المساعدة من الغير ب واسطة الحصول على م وا ّد مكتوبة أو الحديث‪ ،‬كما ال يُسمح مساعدة ممتحَ نين‬
‫آخرين‪ ،‬ح ّت ى لو توجّ ه وا إليك‪.‬‬
‫ال يُسمح إدخال م وا ّد مساعدة ‪ -‬كتب‪ ،‬دفاتر‪ ،‬ق وائم‪ ،‬أجهزة اتّصال بأن واعها وما شابه ‪ -‬إلى غرفة االمتحان ما ع دا "م وا ّد‬
‫المفص لة في نموذج االمتحان أو في تعليمات مسبقة من الوزارة‪.‬‬
‫ّ‬ ‫مساعدة ُي سمح استعمالها"‬
‫إذا كانت لديك م وا ّد مساعدة ال ُي سمح استعمالها‪ ،‬س لّمها للم راقب قبل بدء االمتحان‪ .‬بعد أن تنتهي من كتابة‬
‫االمتحان‪ ،‬س لّم الدفتر للم راقب‪ ،‬وغادر غرفة االمتحان بهدوء‪.‬‬
‫نرجو التق ّي د بن زاهة االمت حانات!‬
‫الخارجي‬
‫ّ‬ ‫تعليمات للممت َح ن‬ ‫الداخلي ‬
‫ّ‬ ‫تعليمات للممت َح ن‬
‫‪ .1‬تأكّ د بأنّ تفاصيلك الشخص يّة وتفاصيل نموذج‬ ‫‪ . 1‬تأكّ د بأنّ تفاصيلك الشخص يّة مطبوعة ‬
‫ االمتحان الذي تُمتحَ ن به مطبوعة على الملصقة‬ ‫حصلت عليها‪،‬‬
‫َ‬ ‫على ملصقات الممتحَ ن التي‬
‫حصلت عليها‪ ،‬وألصقها على غالف ‬
‫َ‬ ‫وبأنّ تفاصيل نموذج االمتحان الذي تُمتحَ ن به مطبوعة التي‬
‫المخص ص لذلك‪.‬‬
‫ّ‬ ‫حصلت عليها‪ .‬الدفتر‪ ،‬في المكان‬ ‫َ‬ ‫على ملصقات نموذج االمتحان التي‬
‫بخط يد ‬
‫‪ .2‬إذا لم تحصل على ملصقة‪ ،‬اكتب ّ‬ ‫المخص ص لذلك‪ ،‬‬
‫ّ‬ ‫‪ . 2‬ألصق على غالف الدفتر‪ ،‬في المكان‬
‫المخص ص لملصقة‬
‫ّ‬ ‫ملصقة ممتحَ ن (بدون اسم) وملصقة نموذج امتحان‪ .‬التفاصيل في المكان‬
‫ ‬ ‫ الممتحَ ن‪.‬‬ ‫بخط يد‬
‫‪ . 3‬إذا لم تحصل على ملصقات‪ ،‬اكتب ّ‬
‫المخص ص لملصقة الممتحَ ن‪ .‬‬ ‫ّ‬ ‫التفاصيل في المكان‬

‫للممتح نين‬
‫َ‬ ‫تعليمات‬
‫ال يُسمح الكتابة في ه وامش الدفتر (في المنطقة المخطّ طة)‪ ،‬ألنّه لن يتمّ مسح ضوئيّ لهذه المنطقة‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫اكتب كلمة "مس وّدة" في رأس كلّ صفحة تستعملها مس وّدة‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫خط ا أو ضع )‪ (X‬على المكتوب‪.‬‬
‫ال يُسمح استعمال التيپكس (טיפקס) في دفتر االمتحان‪ .‬إذا أردت المحو ‪ -‬م رّر ًّ‬ ‫‪ .3‬‬
‫يجب الكتابة في دفتر االمتحان بقلم حبر فقط‪.‬‬ ‫‪. 4‬‬
‫ال يُسمح كتابة االسم داخل الدفتر ألنّ االمت حان يُف حص بدون ذكر اسم‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬
‫ال يُسمح إضافة أو تغيير أيّة تفاصيل في الملصقات‪ ،‬وذلك لمنع ع وائق في تشخيص الممتحَ ن‬ ‫‪. 6‬‬
‫وفي تسجيل العالمات‪.‬‬ ‫ ‬
‫نتم ّن ى لك النجاح!‬
‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי ספר על־יסודיים‬ ‫מדינת ישראל ‬
‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשע"ו‪2016 ,‬‬ ‫ ‬
‫משרד החינוך‬
‫מספר השאלון‪11281 :‬‬ ‫ ‬
‫טקסטים‬ ‫נספח‪ :‬‬ ‫ ‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬


‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני חלקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬


‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— הבנה והבע ה‬ ‫חלק ראשון ‬
‫ פרק א‪ :‬הבנת הנקרא ‬
‫ פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת ‬
‫ ‬
‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— לשון ‬ ‫חלק שני ‬
‫ פרק א‪ :‬שם המספר ומילות היחס ‬
‫ פרק ב‪ :‬תחביר‬
‫ פרק ג‪ :‬מערכת הצורות * יש לבחור באחד הפרקים‬

‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬ ‫ ‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫ד‪ .‬הוראות מיוחדות‪ . 1 :‬יש לקרוא את הטקסטים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה‪,‬‬
‫ לפי ההוראות‪.‬‬
‫‪ .2‬לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )22-21‬של השאלון‪.‬‬ ‫ ‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-2-‬‬

‫חלק ראשון — הבנה והבעה (‪ 50‬נקודות)‬


‫קרא את הטקסטים ‪ 3-1‬שבנספח המצורף‪ ,‬וענה על השאלות בפרקים שלפניך‪.‬‬
‫הקפד על כתב ברור‪ ,‬על כתיב נכון‪ ,‬על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫פרק א‪ :‬הבנת הנקרא (‪ 26‬נקודות)‬


‫ענה על כל השאלות ‪.4-1‬‬

‫ ‬ ‫לפי חביב (כותב טקסט ‪ )1‬ולפי אוסטרייכר (כותב טקסט ‪ ,)2‬התזונה של האדם‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫המודרני פוגעת הן בבריאותו הן בסביבה‪.‬‬ ‫ ‬
‫על פי שני הטקסטים‪ ,‬הסבר כיצד התזונה של האדם המודרני פוגעת בבריאות האדם‬ ‫ ‬
‫ובסביבה‪ 6( .‬נקודות)‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫מהי ההמלצה המשותפת לחביב (כותב טקסט ‪ )1‬ולאוסטרייכר (כותב טקסט ‪,)2‬‬ ‫ב ‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫שנועדה לצמצם את הפגיעה בבריאות האדם ובסביבה?‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬

‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫לפניך היגדים על היחס שבין הטקסטים ‪ .3-1‬הקף את שני ההיגדים הנכונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫(‪ )1‬טקסט ‪ 2‬מרחיב בעיקר היבט אחד המובא בטקסט ‪.1‬‬
‫(‪ )2‬טקסט ‪ 2‬מעלה טענת נגד לטענה המובאת בטקסט ‪.1‬‬
‫(‪ )3‬טקסט ‪ 3‬מוכיח את הנאמר בטקסט ‪.1‬‬
‫(‪ )4‬טקסט ‪ 3‬מפריך את הנאמר בטקסט ‪. 2‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫חביב (כותב טקסט ‪ )1‬עוסק בניסיון "להיכנס לצלחת"‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬


‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫מהי הבעיה המוסרית שבניסיון זה?‬ ‫א‪ .‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ ‬
‫ ‬
‫חביב טוען שגורמים שונים "כל הזמן 'נכנסים לנו לצלחת' "‪ ,‬אולם גם חביב רוצה‬ ‫ב‪ .‬‬
‫"להיכנס לצלחת"‪.‬‬
‫מהי שיטתו של חביב‪ ,‬ובמה היא נבדלת משיטותיהם של הגורמים האחרים?‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לפניך פתגם עממי ידוע‪.‬‬ ‫‪. 4‬‬


‫"אל תכרות את הענף שאתה יושב עליו"‪.‬‬ ‫ ‬
‫העתק מכל אחד מן הטקסטים‪ :‬מטקסט ‪ 1‬ומטקסט ‪ , 2‬משפט אחד שמבטא את הרעיון‬ ‫ ‬
‫המובע בפתגם‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫משפט מטקסט ‪:1‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫משפט מטקסט ‪:2‬‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬
‫פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת (‪ 24‬נקודות)‬
‫ענה על שאלה ‪.5‬‬
‫‪ . 5‬על סמך שלושת הטקסטים שקראת‪ ,‬כתוב סקירה שתתפרסם בכתב עת וכותרתה‪:‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫תזונה בריאה ובת־קיימה‪.‬‬


‫בסקירה כתוב על חשיבותה של תזונה בריאה ובת־קיימה ועל הדרכים להשגתה‪.‬‬ ‫ ‬
‫הקפד על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסיכום ובסופו‬ ‫ ‬
‫(ביבליוגרפיה)‪ .‬כתוב בהיקף של כ־‪ 300‬מילים‪.‬‬
‫את הסקירה כתוב בעמודים ‪( .5-4‬תוכל להשתמש בעמוד ‪ 6‬לכתיבת טיוטה‪).‬‬ ‫ ‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫ ‬
‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬
‫טיוטה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫חלק שני — לשון (‪ 50‬נקודות)‬


‫בחלק זה שלושה פרקים‪ .‬עליך לענות על שני פרקים‪ :‬על פרק א — חובה‪ ,‬ועל אחד מן הפרקים ב‪-‬ג‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫פרק א‪ :‬חובה — שם המספר ומילות היחס (‪ 10‬נקודות)‬
‫ענה על שאלות ‪.7-6‬‬

‫לפניך משפטים‪ ,‬ובהם מספרים מודגשים‪ .‬כתוב במילים את המספרים המודגשים‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬ ‫אין צורך לנקד‪.‬‬
‫המפגש הקרוב של חברי הפורום הישראלי לתזונה בת־קיימה יתקיים‬ ‫• ‬
‫ביולי ‪ ,2016‬בחדר מספר ‪101‬‬ ‫ב־ ‪19‬‬ ‫ ‬
‫בבניין א' באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬הגיעה ארצות־הברית למקום ה־ ‪33‬‬ ‫ •‬
‫במדד הבריאות העולמי‪.‬‬
‫על פי דוח האו"ם‪ ,‬משנת ‪ 1980‬עד ימינו גדלה צריכת הבשר השנתית לנפש במדינות‬ ‫ •‬
‫‪.‬‬ ‫המתפתחות פי ‪2‬‬
‫באחד ממעדני החלב בטעם שוקולד יש כ־ ‪127‬‬ ‫• ‬
‫אחוזי שומן‪.‬‬ ‫קלוריות וכ־ ‪6‬‬

‫לפניך משפטים‪ ,‬ובהם כתובות מילות יחס בסוגריים‪ .‬בכל משפט הטה את‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬ ‫מילת היחס שבסוגריים בהתאם למשפט‪.‬‬ ‫ ‬
‫באכילה‬ ‫התזונה של רבים מן הילדים לקויה‪ ,‬והדבר מתבטא‬ ‫• ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫(אצל)‬ ‫ ‬
‫ מופרזת של חטיפים ושל מזון עתיר סוכר‪.‬‬
‫להתנדב‬ ‫בבית הספר תלויה מודעה‪" :‬נערים ונערות‪ ,‬אנו מבקשים‬ ‫ •‬
‫(מן)‬ ‫ ‬
‫למיזם להקניית הרגלי תזונה נכונה"‪.‬‬ ‫ ‬

‫(שים לב‪ :‬סעיף ב של השאלה בעמוד הבא‪).‬‬


‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬

‫לפניך משפטים שחסרות בהם מילות יחס‪ .‬בכל משפט כתוב את מילת היחס‬ ‫ב ‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫(‪ 2‬נקודות) ‬ ‫המתאימה מבין האפשרויות הנתונות‪.‬‬


‫אנו נחשפים לחומרים מזהמים שחודרים למזון כגון חומרי הדברה‪ .‬מי אמור‬ ‫• ‬
‫?‬ ‫להגן עלינו‬
‫מקרבם ‪ /‬מפניהם ‪ /‬מהן ‪ /‬בגללן‬ ‫ ‬

‫בשנים האחרונות פחת מספרן של דבורי הדבש‪ .‬לדבורי הדבש יש תפקיד חשוב‬ ‫• ‬
‫במחזור החיים של עצי פרי וגידולי ירקות‪ ,‬לכן חשוב להבין את האתגרים הרבים‬
‫‪.‬‬ ‫שענף הדבש מתמודד‬
‫עליהם ‪ /‬בהם ‪ /‬מהם ‪ִ /‬עמם‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬


‫ال تكتب في هذه المنطقة‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫לפניך שני פרקים‪ :‬פרק ב — תחביר‪ ,‬פרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫בחר בפרק שלמדת‪ :‬בפרק ב — תחביר או בפרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬
‫בפרק שבחרת ענה על השאלות לפי ההוראות‪.‬‬

‫ציין את שם הפרק שבחרת‪:‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ב‪ :‬תחביר‬


‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( 12-8‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬

‫א‪ ) 1( .‬לפניך ארבעה משפטים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וציין בקו שלאחר כל משפט את סוגו ‬ ‫‪ .8‬‬
‫התחבירי‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי (מחובר)‪.‬‬ ‫ ‬

‫תעשיית הבשר גורמת לפליטה של גזי חממה‪ ,‬לבזבוז מים‪ ,‬לזיהום ‬ ‫‪ .I‬‬

‫מקורות המים ולבירוא יערות לצורך מרעה‪ ,‬ולפיכך היא נחשבת‬

‫לתעשייה מזהמת‪.‬‬

‫‪ .II‬תזונה לקויה תוביל לפגיעה בבריאותנו הגופנית והנפשית‪.‬‬ ‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬


‫ ‬

‫‪ .III‬השאלה היא אם תזונה בריאה היא גם תזונה בת־קיימה‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .IV‬סגנון החיים המודרני לא יוכל להתקיים לאורך זמן מפני שהוא גורם ‬ ‫ ‬

‫להשמדת התשתית הנדרשת לקיומו‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬ ‫ ‬‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫(‪ )2‬בכל אחד מן המשפטים ‪— IV-I‬‬


‫אם קבעת שהמשפט מורכב‪ ,‬תחם את הפסוקית‪/‬הפסוקיות‪ ,‬וציין מעל ‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫כל פסוקית את תפקידה התחבירי‪.‬‬ ‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫אם קבעת שהמשפט הוא משפט איחוי (מחובר)‪ ,‬תחם את האיברים‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬

‫(‪ )3‬בשלושה מן המשפטים ‪ IV-I‬יש אותו ֶק ׁ ֶשר לוגי‪.‬‬


‫ציין את מספרי המשפטים‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫הק ׁ ֶשר הלוגי המשותף למשפטים שציינת‬
‫ציין את ֶ‬ ‫• ‬ ‫ ‬

‫לפניך משפט איחוי (מחובר)‪ ,‬ובו שני איברים‪ .‬קרא אותו‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬

‫רבים מקדשים את זכותם לבחור את מזונם‪ ,‬אולם תחושת האוטונומיה הזאת‬ ‫ ‬

‫אינה אלא אשליה‪.‬‬ ‫ ‬


‫הק ֶשר הלוגי במשפט?‬
‫(‪ )1‬מהו ֶ‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫הק ֶשר הלוגי במשפט זה מאפיין מאמרי טיעון‪.‬‬
‫ֶ‬ ‫(‪) 2‬‬
‫תחם את האיבר המבטא את עמדת הכותב במשפט‪.‬‬ ‫ ‬

‫(‪ ) 3‬איזה מן המשפטים שלפניך‪ ,‬מבטא את משמעות המשפט המודגש‪ .‬‬


‫רבים מקדשים את זכותם לבחור את מזונם‪ ,‬אולם תחושת האוטונומיה ‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫הזאת היא אשליה בלבד‪.‬‬ ‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫רבים מקדשים את זכותם לבחור את מזונם‪ ,‬אולם תחושת האוטונומיה ‬ ‫• ‬ ‫ ‬


‫הזאת אינה אשליה‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫רבים מקדשים את זכותם לבחור את מזונם‪ ,‬אולם גם תחושת‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫האוטונומיה הזאת היא אשליה‪.‬‬ ‫ ‬
‫רבים מקדשים את זכותם לבחור את מזונם‪ ,‬אולם אין תחושת אשליה ‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫מלבד אוטונומיה‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫לפניך שלושה משפטים ‪ .III-I‬קרא אותם‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .9‬‬
‫אותות הפורענות האקולוגית שגרמה האנושות — ההתחממות הגלובלית‪,‬‬ ‫‪ .I‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫המדב ּור‪ ,‬הריסת בתי הגידול והכחדתם של מינים — הבהירו לנו שלא לעולם‬
‫ִ‬
‫חוסן‪.‬‬
‫‪ .II‬בבסיסו של מארג החיים נמצאים ה"יצרנים"‪ :‬הצמחים‪ ,‬האצות וכל אותם‬
‫יצורים המסוגלים לייצר חומרי מזון ‪.‬‬
‫‪ .III‬תזונה היא צריכה של מזון המכיל חומרים כגון חלבונים‪ ,‬שומנים‪ ,‬סוכרים‪,‬‬
‫ויטמינים ומינרלים‪ .‬‬

‫(‪ ) 1‬בכל אחד מן המשפטים יש ביטוי מכליל‪ .‬העתק אותו‪ ,‬וציין את תפקידו‬
‫התחבירי במשפט‪.‬‬
‫משפט ‪ — I‬הביטוי המכליל‪:‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫תפקידו התחבירי במשפט‪ :‬‬ ‫ ‬
‫משפט ‪ — II‬הביטוי המכליל‪ :‬‬ ‫ ‬
‫תפקידו התחבירי במשפט‪ :‬‬ ‫ ‬
‫ ‬‫משפט ‪ — III‬הביטוי המכליל‪:‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫תפקידו התחבירי במשפט‪ :‬‬ ‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬


‫(‪ ) 2‬בכל אחד מן המשפטים יש פירוט אחרי הביטוי המכליל‪.‬‬
‫ציין את התפקיד התחבירי המשותף של הפירוט בכל המשפטים‪.‬‬ ‫ ‬

‫(שים לב‪ :‬סעיפים ב‪-‬ג של השאלה בעמוד הבא‪).‬‬


‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫לפניך שני משפטים‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬


‫בני האדם זקוקים לתנאים מסוימים כדי להתקיים‪.‬‬ ‫‪ .I‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫‪ .II‬בתנאים אלה נכללים טווח טמפרטורות מצומצם‪ ,‬לחץ אטמוספרי מתאים‪,‬‬


‫אוויר ראוי לנשימה ועוד‪.‬‬
‫כתוב את שני המשפטים במשפט אחד פשוט‪ ,‬שיהיה בו ביטוי מכליל ופירוט‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לפניך משפט בעל חלק כולל‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬


‫גידולים חקלאיים בגן ירק בבית הספר‪ ,‬בישול במטבח ואכילה משותפת הם‬ ‫ ‬
‫התנסויות שבכוחן לחנך לערכים בתחום התזונה‪.‬‬
‫משפט בעל חלק כולל מקבץ כמה משפטים (לרוב פשוטים) למשפט אחד‪.‬‬ ‫ ‬
‫הוכח טענה זו על פי המשפט הנתון‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫לפניך קטע ובו שני משפטים‪ .‬קרא אותו‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריו‪.‬‬ ‫‪ .10‬א‪ .‬‬

‫הדוח הוא מסמך בעל חשיבות רבה משום שהוא מתווה את מדיניות התזונה של‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫גופים מרכזיים בשלטון האמריקני‪ .‬זהו מסמך חשוב‪ ,‬אך הוא אינו מחייב‬

‫את כל המדינות‪.‬‬
‫ציין את הסוג התחבירי של כל אחד מן המשפטים בקטע‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב‪,‬‬ ‫(‪ • )1‬‬
‫איחוי (מחובר)‪.‬‬ ‫ ‬
‫המשפט הראשון‪ :‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫המשפט השני‪ :‬‬ ‫ ‬
‫בכל משפט — אם קבעת שהוא משפט מורכב‪ ,‬תחם את הפסוקית‪ ,‬וציין ‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫מעליה את תפקידה התחבירי‪ .‬אם קבעת שהוא משפט איחוי (מחובר)‪,‬‬ ‫ ‬
‫תחם את איבריו‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬הקף בשני המשפטים את כל המילים שתפקידן התחבירי הוא נושא‪.‬‬
‫אחד הנושאים שהקפת‪ ,‬הוא הנושא שאליו מתייחסים כל הנושאים ‬ ‫(‪ • )3‬‬
‫האחרים במשפטים‪ .‬ציין מהו‬ ‫ ‬
‫מדוע לדעתך אין חוזרים עליו במפורש?‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬

‫לפניך שלושה משפטים ‪ ,III-I‬ובכל אחד מהם מסומנת בקו המילה "יש"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫‪ .I‬לחינוך לתזונה בריאה ובת־קיימה יש השפעה רבה על הרגלי אכילה‪.‬‬
‫‪ .II‬כדי להבטיח מזון בריא גם לדורות הבאים יש לשמר את איכות הקרקע‪ ,‬המים‬
‫והאוויר והמגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫‪ .III‬במסגרת החינוך לתזונה בת־קיימה יש לפתח בציבור מודעות לעצמתה של‬
‫תעשיית המזון‪.‬‬
‫(‪ )1‬באחד מן המשפטים המילה "יש" יוצאת דופן מבחינת משמעותה‪.‬‬
‫ציין את מספרו של המשפט‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ציין את המשמעות המשותפת של המילה "יש" בשני המשפטים האחרים‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )2‬המר את משפט ‪ I‬במשפט שהנשוא בו יהיה פועל נטוי (משפט פועלי)‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬ ‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫לפניך משפט שסומנו בו צורות בינוני‪.‬‬ ‫‪ .11‬א‪ .‬‬

‫בעקבות צורך הולך וגובר להאכיל פיות רעבים האדם משתלט בצעדי ענק משולחי ‬ ‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫רסן על כדור הארץ‪ ,‬והוא זורע בו זרעי פורענות סביבתית‪.‬‬ ‫ ‬


‫(‪ ) 1‬מעל כל אחת מצורות הבינוני שסומנו בקו‪ ,‬ציין את התפקיד התחבירי שלה‬
‫במשפט‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬העתק מן המשפט שני צירופים (או מילים) שהתפקיד התחבירי של כל אחד מהם‬
‫הוא תיאור במשפט‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )1‬לפניך קטע‪ ,‬ובו מילה או מילים היוצרות דו־משמעות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫במסגרת התכנית לתזונה נכונה צרכו הילדים מזון בריא ועסקו בפעילות גופנית‪.‬‬ ‫ ‬
‫בתום התכנית נמצא כי מרבית הילדים ביקשו מהוריהם לצרוך מזון בריא בלבד‪.‬‬
‫העתק את המילה או המילים היוצרות את הדו־משמעות‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫כתוב את שתי המשמעויות השונות שעולות מן הקטע‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ ) 2‬לפניך משפט דו־משמעי‪.‬‬
‫בשבוע הבא יתקיים יום עיון על מיזם התזונה הבריאה בבאר שבע‪.‬‬ ‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫הקף את הצירוף שיוצר את הדו־משמעות במשפט‪.‬‬ ‫ •‬ ‫ ‬


‫את הצירוף שיוצר את הדו־משמעות במשפט אפשר לנתח בשני תפקידים ‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫תחביריים שונים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ציין את שני התפקידים התחביריים השונים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫נסח משפט אחד חד־משמעי שבו הצירוף יהיה באחד התפקידים‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫התחביריים שציינת‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬ ‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬
‫לפניך משפט המנוסח כפי שמקובל לנסח כותרות בעיתונים‪.‬‬ ‫‪ .12‬א‪ .‬‬
‫חוקרים‪ :‬חינוך לתזונה נכונה בגן ישפר את הרגלי האכילה של הילדים‪.‬‬
‫הוסף פועל אמירה למשפט וכתוב אותו מחדש‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ב ‪ .‬לפניך שני משפטים‪.‬‬
‫חינוך לתזונה נכונה בגן תורם להקניית הרגלי אכילה נכונים לילדים‪ .‬כך עולה ממחקר‬ ‫ ‬
‫חדש ‪.‬‬
‫כתוב את שני המשפטים במשפט מורכב אחד‪ ,‬תחם בו את הפסוקית‪ ,‬וציין את‬ ‫ ‬
‫תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ג‪ .‬לפניך שני משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם צירוף מילים מסומן בקו‪.‬‬
‫‪ .I‬לדברי עורכי המחקר‪ ,‬אפשר לשפר את הרגלי האכילה של הילדים‪.‬‬
‫‪ .II‬יש גננות אשר אינן מאמינות לדברי עורכי המחקר‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין את תפקידו התחבירי של הצירוף המסומן בקו בכל אחד מן המשפטים‪.‬‬
‫‪ .I‬‬ ‫ ‬
‫‪. II‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬מהי התרומה של הצירוף המסומן בקו במשפט ‪ I‬למשמעות המשפט?‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫(‪ ) 3‬לפניך משפט ‪.II‬‬

‫יש גננות אשר אינן מאמינות לדברי עורכי המחקר‪.‬‬ ‫ ‬


‫הקף את הסוג התחבירי של המשפט‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי (מחובר)‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫אם המשפט מורכב‪ ,‬תחם את הפסוקית וציין מעליה את תפקידה‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫התחבירי‪ .‬אם המשפט הוא משפט איחוי (מחובר)‪ ,‬תחם את איבריו‪.‬‬ ‫ ‬
‫ציין את התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ אינן‬ ‫ יש‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬ ‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬ ‫ ‬
‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( .17-13‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫‪ .13‬לפניך קטע שהודגשו בו פעלים ושמות פועל‪.‬‬


‫ אנו מוּצָ פִ ים בשלל גירויים המפתים אותנו לצרוך מזונות מסוימים‪ ,‬והדברים נְכוֹ נִים‬
‫בייחוד בנוגע לילדים‪ .‬למשל‪ ,‬שתייה של משקה קל מסוים עשויה לְ ֵה ָראוֹ ת כמו בחירה‬
‫עצמאית‪ ,‬אך לעתים היא נוֹ ַב ַעת מהיותו זול‪ ,‬מלא בסוכר ה ְמעוֹ ֵרר תחושה טובה‪ .‬על‬
‫יש לילדיהם‬ ‫ההורים לְ גוֹ נֵן על ילדיהם‪ :‬להיות ְמע ִֹרים בבחירת המזון המוגש להם ולְ הוֹ ִר ׁ‬
‫דפוסי תזונה נכונים‪.‬‬

‫לפניך טבלה‪ ,‬ובה הפעלים ושמות הפועל שבקטע‪ .‬נתח בה כל פועל לשורש ולבניין‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬
‫הבניין‬ ‫השורש‬ ‫הפועל‬
‫מוּצָ פִ ים‬
‫נְכוֹ נִים‬
‫לְ ֵה ָראוֹ ת‬
‫נוֹ ַב ַעת‬
‫ְמעוֹ ֵרר‬
‫לְ גוֹ נֵן‬
‫ְמע ִֹרים‬
‫לְ הוֹ ִר ׁיש‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ליד כל אחד מן הפעלים שלפניך‪ ,‬כתוב פועל מאותו השורש‪ ,‬אך בבניין אחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫מוּצָ פִ ים‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫נְכוֹ נִים‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫כתוב שם עצם מן השורש של שם הפועל לְ גוֹ נֵן‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬

‫הקף את צורת העתיד של שם הפועל לְ ֵה ָראוֹ ת‪.‬‬ ‫ד ‪.‬‬


‫ֶא ְת ָר ֶאה‬ ‫ֵא ָר ֶאה‬ ‫ַא ְר ֶאה‬ ‫ֶא ְר ֶאה‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫לפניך רשימה של פעלים ושמות‪ ,‬ובכל אחד מהם חסרה אות שורש‪.‬‬ ‫‪ .14‬א‪ .‬‬
‫יַ ִ ּגיד ּו‬ ‫יָ ֵא ּט ּו‬ ‫ּדֹם‬ ‫ֵּתן‬ ‫ְמגִ ָּלה‬ ‫ַמ ָ ּג ׁש‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫מיין בטבלה את הפעלים והשמות לשתי קבוצות על פי הגזרה‪ ,‬וציין בראש כל עמודה‬ ‫ ‬
‫את הגזרה של כל קבוצה‪.‬‬

‫לפניך משפט ובו מודגשים שני פעלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬


‫ראש עיריית ניו־יורק חוֹ ֵקק חוק המחייב את רשתות המזון לסמן בתפריט את‬ ‫ ‬
‫המנות שכמות הנתרן בהן גדולה‪ .‬לשם כך מוּנה גוף המוֹ ֵדד את כמויות הנתרן במזון‪.‬‬
‫נתח בטבלה שלפניך את שני הפעלים המודגשים‪.‬‬ ‫ ‬

‫מוֹ ֵדד‬ ‫חוֹ ֵקק‬


‫שורש‬
‫בניין‬
‫זמן‬
‫גוף‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫את הפועל ָק ֵרב אפשר להבין בשתי משמעויות שונות כשהוא בלי ֶהקשר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫כתוב שני משפטים שכל אחד מהם יבטא משמעות אחרת של הפועל‪.‬‬ ‫ ‬
‫בכל משפט שכתבת (על פי הבניין‪ ,‬הגוף והזמן)‪.‬‬ ‫נתח את הפועל ָק ֵרב‬
‫משפט במשמעות ‪ :I‬‬ ‫‪ .I‬‬
‫ ‬
‫ניתוח הפועל במשמעות זו‪:‬‬ ‫ ‬
‫משפט במשמעות ‪ :II‬‬ ‫‪ .II‬‬
‫ ‬
‫ניתוח הפועל במשמעות זו‪:‬‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬ ‫ ‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫לפניך רשימת מילים ובכל מילה כתובה האות יו"ד‪.‬‬ ‫‪ . 15‬א‪ .‬‬
‫ַחזַ ּאי‬ ‫לִ ְב ִריאוּת‬ ‫ִמ ׁישוֹ ר‬ ‫ׁ ָש ִרים‬ ‫ִה ְתנֵ ֶיתם‬
‫(‪ )1‬הקף רק את המילים שהיו"ד הכתובה בהן היא יו"ד שורשית‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫(‪ ) 2‬העתק את המילים שהקפת‪ ,‬וכתוב את השורש של כל אחת מהן‪.‬‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לפניך משפטים ובהם שלוש מילים מודגשות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬


‫הוועדה המייעצת דִּ ְ ּו ָחה‬
‫על ממצאיה‪.‬‬ ‫• ‬
‫ש גורם לבזבוז משאבים‪.‬‬ ‫מזון ְמת ָֹע ׂ‬ ‫ •‬
‫עורך המחקר ׁ ִש ְקלֵ ל את התשובות שבשאלונים‪.‬‬ ‫• ‬
‫ציין את השורש של כל אחת מן המילים‪ ,‬והסבר כיצד נוצר השורש‪.‬‬

‫דִּ ְ ּו ָח ה‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ְמת ָֹע ׂ ‬
‫ש‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ׁ ִש ְקלֵ ל ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬ ‫ ‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫לפניך צירופי סמיכות‪ ,‬ובכל אחד מהם מודגש השם הראשון (הנסמך)‪.‬‬ ‫‪ .16‬א‪ .‬‬
‫(‪ ) 1‬ציין את השורש של כל אחד מן השמות המודגשים‪.‬‬
‫חוק ‬ ‫ֲהפָ ַרת‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ַה ְח ָמ ַרת העונש ‬ ‫ ‬
‫ֲה ָס ַרת מגבלות ‬ ‫ ‬
‫ַה ֲעלָ ַאת מוּדעות ‬ ‫ ‬
‫ַה ָּקפַ ת הבניין ‬
‫ ‬
‫(‪ ) 2‬ציין את המשקל המשותף לשמות המודגשים‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫(‪ )3‬לפניך צירוף סמיכות‪ ,‬ובו מודגש השם הראשון (הנסמך)‪.‬‬
‫ֶה ְר ֵ ּגלֵ י אכילה‬ ‫ ‬
‫מה המשותף למשקל של שם זה ולמשקל שכתבת בתת־סעיף (‪.)2‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫לפניך קטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫ייצור הבשר פוגע בכדור הארץ‪ .‬תעשיית הבשר גורמת לפליטה של גזי חממה‪ ,‬לזיהום‬ ‫ ‬
‫של מקורות מים‪ ,‬לבזבוז מים וכן לבירוא יערות למרעה‪ .‬תפקוד האדם מושפע מן‬
‫התנאים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫(‪ )1‬הקף בקטע חמישה שמות פעולה השייכים לאותו הבניין‪.‬‬
‫(‪ )2‬ציין את הבניין של שמות הפעולה שהקפת‪:‬‬
‫לפניך משפט‪ ,‬ובו שם מודגש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫ ‬
‫היא צריכה של חומרי מזון לשם התפתחות ויצירת אנרגייה‪.‬‬ ‫ְּתזוּנָ ה‬ ‫ ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫‪.‬‬ ‫ציין את השורש של השם ְּתזוּנָ ה‬ ‫(‪ )1‬‬
‫(‪ )2‬האקדמיה ללשון העברית החליטה שעל דרך המשקל של ְּתזוּנָ ה‪ ,‬שהוא משקל‬
‫ְּתקוּלָ ה‪ ,‬ינוקדו גם מילים מגזרות אחרות‪.‬‬
‫לפניך שמות במשקל ְּתקוּלָ ה‪.‬‬ ‫ ‬
‫ְּתקו ָּמה‬ ‫ְּתמו ָּרה‬ ‫ְּתאוּצָ ה ְּתעוּזָ ה‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫הקף את השם היוצא דופן מבחינת הגזרה‪ ,‬וציין את הגזרה שלו‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫לפניך קטע מן המחזה לילדים "עוץ לי גוץ לי" שכתב אברהם שלונסקי (כפי שהופיע ‬ ‫‪ .17‬א ‪.‬‬
‫באתר האקדמיה ללשון העברית)‪ .‬בקטע הודגשו מילים‪.‬‬ ‫ ‬
‫נ ִזְ ַּד ּמֵן לִי ּבֵיתֹון ְק ַט נ ְט ֹן ְּכ נ ֶגֶד‬
‫עֵי נ ַי‪ ,‬ז ַעֲטּוט ָּכ ז ֶה‪ַּ ,‬פ עֲטּוט‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ָּכ ז ֶה‪ַּ ,‬ב י ִת — ַּכ ּז ַי ִת! ִמ ּנ ֶג ֶד לֹו‬


‫ְמ דּו ר ֹנ ֶת ּדֹו ֶל קֶת‪ּ ,‬ו ִמ ָּס בִיב‬
‫ַל ְּמ דּו ר ֹנ ֶת ְמ ַכ ְר ּכֵר לֹו אֵי ז ֶה‬
‫ַּב ְר נ ָׁשֹון‪ ,‬ו ְהּוא ֲע ַל בְלּוב ָּכ ז ֶה‪,‬‬
‫ז ַעֲרּור ָּכ ז ֶה‪ָ ...‬א כֵן ַּב ְר נ ָׁשֹון‬
‫ְק ַט נ ְט ֹן‪ ,‬אִיׁשֹון־ ְּפ ז ִיזֹון ָּכ ז ֶה‪,‬‬
‫ַמ ְצ חִיקֹון ָּכ ז ֶה‪...‬‬
‫(‪ ) 1‬ציין את המשמעות המשותפת לכל המילים המודגשות‪.‬‬
‫(‪ )2‬מיין בטבלה שלפניך את המילים המודגשות לפי שתי דרכי תצורה‪ ,‬וציין בראש‬
‫כל עמודה את דרך התצורה של המילים שבה‪.‬‬

‫לפניך שני משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם מסומנת בקו המילה סביבתי‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬
‫‪ .I‬החברה להגנת הטבע מפעילה תכנית לחינוך סביבתי שמטרתה לחזק את‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ערכי השמירה על הטבע והסביבה בקרב הדור הצעיר‪.‬‬


‫‪ .II‬בסביבתי הקרובה רבים מדברים על חשיבות המזון הבריא‪.‬‬
‫ציין את סוג הצורן הסופי במילה "סביבתי" בכל אחד מן המשפטים (צורן גזירה או‬
‫צורן נטייה) ואת משמעותו‪.‬‬
‫משמעותו ‬ ‫ ‬ ‫משפט ‪ :I‬סוג הצורן‬
‫ ‬
‫משמעותו ‬ ‫ ‬ ‫משפט ‪ :II‬סוג הצורן‬
‫ ‬

‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬ ‫ ‬


‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫טיוטה‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫לא לכתוב באזור זה‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫טיוטה‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬
‫מדבקת משגיח‬
‫ملصقة مراقب‬

‫"אתך בכל מקום‪ ,‬גם בבגרות‪.‬‬


‫בהצלחה‪ ,‬מועצת התלמידים והנוער הארצית"‬
‫أيضا‪.‬‬ ‫"معك في ّ‬
‫كل مكان‪ ،‬وفي البجروت ً‬
‫القطري"‬
‫ّ‬ ‫بالنجاح‪ ،‬مجلس اّ‬
‫الطلب والشبيبة‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬

‫ ‬

‫נספח‪ :‬טקסטים‬
‫לשאלון עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫‪ ,11281‬קיץ תשע"ו‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-2-‬‬
‫לפניך שלושה טקסטים‪.‬‬
‫קרא אותם‪ ,‬וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף‪.‬‬
‫טקסט ‪1‬‬
‫תזונה מקיימת‬
‫מאת חיים חביב(‪)1‬‬

‫תזונה היא בריאות‪ ,‬תפקוד‪ .‬תזונה היא חיים‪ ,‬לכן ברור למה יש למזון מקום מרכזי בכל היבטי הקיום‬
‫האנושי‪ .‬האנושות משקיעה משאבים עצומים בייצור מזון‪ ,‬בפיתוח מזונות ובפיתוח טכנולוגיות‬
‫חדשניות לייצור מזון‪ .‬בעקבות המהפכה החקלאית‪ ,‬התעשייתית‪ ,‬הדיגיטלית ומהפכות אחרות‪ ,‬האדם‬
‫המודרני מייצר ומשיג את מזונו בקלות רבה‪ ,‬רבה מדי‪ .‬וכך מה שהיה פעם עיסוק בלתי פוסק בניסיון‬
‫להשיג מזון‪ ,‬נהפך לבילוי במסעדה או לטיול נינוח בין מדפי המרכול‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫בעקבות הריבוי הטבעי והצורך ההולך וגובר להאכיל עוד ועוד פיות רעבים‪ ,‬האדם משתלט בצעדי‬
‫ענק משולחי רסן על כדור הארץ וזורע בו זרעי פורענות אקולוגית‪ .‬אותותיה הגלויים של הפורענות‬
‫המדבור‪ ,‬הריסת בתי גידול‬ ‫האקולוגית שגרם האדם באמצעות התעשייה‪ ,‬כגון ההתחממות הגלובלית‪ִ ,‬‬
‫והכחדתם של מינים‪ ,‬הבהירו לנו שלא לעולם חוסן‪.‬‬
‫כדי להמשיך להתקיים על פני כדור הארץ וגם לאפשר קיום של יצורים אחרים‪ ,‬מוטל עלינו ללמוד‬ ‫‪10‬‬
‫ולחקור את המאפיינים של מארג החיים על פני כדור הארץ ולשאוף להבנה עמוקה של התהליכים‬
‫הפוגעים בשיווי המשקל של המארג הזה‪.‬‬
‫בבסיס של מארג החיים נמצאים ה"יצרנים"‪ .‬היצרנים הם הצמחים‪ ,‬האצות וכל אותם יצורים חיים‬
‫המסוגלים לנצל מקור אנרגייה חיצוני כדי לייצר חומרי מזון המשמשים אותם ואת שאר היצורים‪.‬‬
‫התהליך המופלא‪ ,‬המאפשר ליצרנים לייצר לעצמם את חומרי המזון‪ ,‬נקרא "פוֹ טוֹ ִס ֵּ‬
‫ינְתזָ ה"‪ .‬תהליך זה‬ ‫‪15‬‬
‫מאפשר לצמחים‪ ,‬שהם היצרנים העיקריים בעולמנו‪ ,‬להשתמש באנרגייה של אור השמש כדי ליצור סוכרים‬
‫פשוטים‪ .‬בסוכרים אלה משתמשים הצמחים כדי להפיק אנרגייה לקיומם‪ ,‬וכן כדי להרכיב מהם חומרים‬
‫חיוניים כגון חלבונים‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬שייכים לקטגוריית ה"צרכנים"‪ .‬קיומנו תלוי במישרין ובעקיפין בחומרי המזון‬
‫שהיצרנים מייצרים‪ .‬בין שאנחנו אוכלים חומוס בפיתה‪ ,‬בין שאנחנו אוכלים סטייק עסיסי‪ ,‬אנו חבים‬ ‫‪20‬‬
‫את תזונתנו‪ ,‬חיינו וקיומנו לפוטוסינתזה‪ .‬לפיכך כאשר אנו פוגעים בסביבה — פולטים גזים רעילים‪,‬‬
‫גורמים לשינויי אקלים ולהרס של בתי גידול — אנו פוגעים בכל שכבות מארג החיים ועקב כך גם‬
‫בעצמנו‪ ,‬אנו פוגעים בבריאותנו ובתזונתנו‪.‬‬
‫"תזונה" היא צריכה של מזון המכיל חומרים חיוניים כגון חלבונים‪ ,‬שומנים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬ויטמינים‬
‫ומינרלים‪" .‬תזונה בריאה" היא צריכה של מגוון חומרי מזון המאפשרת לאדם בריאות ותפקוד למשך‬ ‫‪25‬‬
‫פרק זמן סביר של חיים‪ .‬יש הסכמה נרחבת בעולם המדע והרפואה שבכוחה של תזונה להשפיע השפעה‬
‫מכרעת על איכות חייו של האדם‪.‬‬

‫* מעובד על פי חביב‪ ,‬ח' (אפריל ‪ .)2015‬תזונה מקיימת‪ .‬הד החינוך‪ ,‬עמ' ‪.50-46‬‬
‫(‪ ) 1‬ד"ר חיים חביב הוא ביוכימאי‪ ,‬מנהל תכניות בתחום המדע לקהל הרחב במכון דוידסון לחינוך מדעי‪,‬‬
‫וחבר־מייסד של הפורום לתזונה בת־קיימה‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-3-‬‬
‫בת־ק ָ ּי ָמה" היא תזונה המבטיחה מזון בריא ואיכותי גם לדורות הבאים תוך פגיעה מזערית‬
‫ַ‬ ‫"תזונה‬
‫המחיה‪ .‬כדי להבטיח מזון בריא גם לדורות‬ ‫של בני אדם ביצורים חיים אחרים‪ ,‬החולקים עמנו את מרחב ִ‬
‫הבאים‪ ,‬יש לשמר את איכות הקרקע‪ ,‬המים והאוויר ואת המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫השאלה המתבקשת היא אם תזונה בריאה היא גם תזונה בת־קיימה‪ ,‬והתשובה על שאלה זו היא‬
‫חד־משמעית — כן‪ .‬אפשר ללמוד זאת מדוח הוועדה המייעצת להנחיות בתחום התזונה שפורסם‬
‫בפברואר ‪ 2015‬בארצות־הברית‪ .‬בדוח זה מודגש שוב מה שכבר ידוע למדי‪ :‬פעילות גופנית‪ֵ ּ ,‬פרות‬
‫וירקות טריים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬קטניות‪ ,‬דגים ומוצרי חלב דלי שומן — יפים לבריאות‪ .‬בשר ומאכלים‬
‫אחרים המכילים שומן רב‪ ,‬בשר מעובד‪ ,‬מוצרי מזון מדגנים מעובדים ומוצרים המכילים סוכר אינם‬ ‫‪35‬‬
‫טובים לבריאות האדם‪.‬‬
‫כאשר בוחנים המלצות אלה אפשר בהחלט לראות את החפיפה בין תזונה בריאה ובין תזונה‬
‫בת־קיימה‪ .‬מוצרי מזון מתועשים ומעובדים הפוגעים בבריאות האדם פוגעים גם בסביבה‪ .‬תעשיית‬
‫הבשר היא אחת מן התעשיות המזהמות ביותר בעולם‪ ,‬והיא גורמת לפליטה של גזי חממה‪ ,‬לבזבוז מים‪,‬‬
‫לזיהום של מקורות מים ולבירוא יערות לצורך מרעה‪ .‬מזון מתועש ומעובד הוא בזבזני יותר מבחינת‬ ‫‪40‬‬
‫הסביבה‪ ,‬כיוון שלייצורו נדרשים משאבים נוספים מלבד המשאבים המנוצלים להפקת מזון טרי‪.‬‬
‫על פי הדוח‪ ,‬האוכלוסייה האמריקנית צורכת מעט מדי ירקות ופֵ רות טריים ויותר מדי סוכרים‪ ,‬שומנים‬
‫ודגנים מעובדים‪ .‬צריכת היתר של שומנים‪ ,‬סוכרים וכימיקלים שמצויים במזונות המתועשים נקשרת‬
‫לעלייה בשכיחות של השמנה‪ ,‬מחלות לב ואף סרטן‪ .‬הבעיות האלה בתחום התזונה נפוצות גם בישראל‪,‬‬
‫המושפעת מן התרבות האמריקנית‪ .‬בשל השפעה זו ֵגדלה גם אצלנו צריכת הבשר והמזון המעובד והמומתק‪.‬‬ ‫‪45‬‬
‫אחת מן המסקנות החשובות ביותר העולה מן הדוח היא שסביבתו החברתית של האדם‪ ,‬הדמויות‬
‫המרכזיות בחייו‪ ,‬המסגרות שהוא פעיל בהן והמסרים שהוא מקבל משפיעים מאוד על עיצוב הרגלי‬
‫התזונה שלו‪ .‬המשמעות העיקרית של מסקנה זו היא שלחינוך לתזונה בריאה ובת־קיימה יש תרומה‬
‫חשובה להקניית הרגלי אכילה נכונים ולפיתוח המודעות בציבור להשפעת הבחירה בסוג מזון כזה או‬
‫אחר על הבריאות ועל הסביבה‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫אחד הקשיים בחינוך לתזונה בת־קיימה הוא ההתנגדות המתעוררת אצל אנשים כאשר הם נתקלים‬
‫בניסיון "להיכנס להם לצלחת"‪ .‬רבים מקדשים את הזכות לבחור מה לאכול‪ ,‬והתערבות של גורמים‬
‫זרים כמעט תמיד מעוררת תגובת נגד חזקה‪ .‬אולם תחושת האוטונומיה שיש לנו בבחירת המזון שנכנס‬
‫לגופנו אינה אלא אשליה‪ ,‬והאוטונומיה הזאת ממילא חלקית מאוד‪ .‬ראשית‪ ,‬מזון מתועש ולעתים אפילו‬
‫מזון טרי מכילים רכיבים שאיננו מודעים להימצאותם ואיננו מבינים את מהותם ואת פעולתם‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫‪55‬‬
‫הדפסת מידע שגוי ומטעה על אריזות של מוצרי מזון היא תופעה רווחת‪ ,‬והיא מעמיקה את תחושת‬
‫השליטה הכוזבת של הצרכן ומשקיטה את מצפונו‪ .‬כך לדוגמה היא התווית "שמן בלי כולסטרול"‬
‫(ממילא אין בשמנים כולסטרול) או התווית "טבעי" על מוצרים המכילים כמויות סוכר מופרזות ומזיקות‪.‬‬
‫אנו מוצפים בשלל גירויים מפתים שקשה מאוד לעמוד בפניהם‪ ,‬והדברים נכונים במיוחד בנוגע‬
‫לילדים‪ .‬למשל שתייה של משקה קל מסוים עשויה להיראות כמו בחירה עצמאית‪ ,‬אך לעתים היא‬ ‫‪60‬‬
‫נובעת משלל גורמים שאין בינם ובין אוטונומיה דבר — למשל אפנה‪ ,‬לחץ חברתי‪ ,‬פרסום המשקה‬
‫במילים "המשקה המרענן ביותר"‪ ,‬היותו זול ממשקאות אחרים‪ ,‬היותו מלא בסוכר המעורר תחושה‬
‫טובה‪ ,‬מסרים פרסומיים חזקים המשפיעים על הרגלי הצריכה‪ ,‬ואפילו פשוט מפני שזה המשקה שיש‬
‫האמתית של כל‬ ‫ִ‬ ‫במכונה הקרובה ואין לנו כוח‪ ,‬זמן או סבלנות לחפש חלופה בריאה יותר‪ .‬המשמעות‬
‫אלה היא שכל הזמן כל מיני גורמים "נכנסים לנו לצלחת"‪ ,‬ומקצתם אף משקיעים הון תועפות כדי‬ ‫‪65‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬ ‫לפתח אמצעי שכנוע משוכללים שמחזקים את אשליית הבחירה העצמית‪.‬‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫בחינוך לתזונה בת־קיימה יש צורך לפתח בציבור מודעות לעצמתה של תעשיית המזון ולכלים‬
‫שהיא מפעילה כדי להשפיע בדרכים גלויות וסמויות על הרגלי הצריכה והתזונה שלנו‪ .‬בד בבד יש לפתח‬
‫שיטות להגברת שיתוף הפעולה של הציבור עם ניסיונותיהם של מומחי הקיימוּת "להיכנס לו לצלחת"‬
‫כדי לשפר את התזונה‪ ,‬בלי לעורר בו התנגדות‪ .‬ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים הם שכבת האוכלוסייה‬ ‫‪70‬‬
‫החשובה ביותר‪ .‬השקעה בחינוך לתזונה בת־קיימה בגילים אלה תניב ּ ֵפרות בטווח ארוך‪ .‬ילדים נוטים‬
‫להיות גמישים יותר בדעותיהם וקל יותר להשפיע עליהם‪ .‬חינוך לתזונה בת־קיימה בגיל צעיר יביא‬
‫להקניה של הרגלי אכילה בריאים‪ ,‬להם ולסביבה‪ ,‬והרגלים אלה יישארו עמם לאורך זמן‪.‬‬
‫תזונה בת־קיימה צריכה להיות נושא ליבה עצמאי במערכת החינוך‪ .‬יש להחזיר את שיעורי הבישול‬
‫והחקלאות לבתי הספר ולגנים ולשלב בהם לימודים בתחום הקיימוּת כגון ִמחזור‪ ,‬שימור המגוון‬ ‫‪75‬‬
‫הביולוגי ושמירה על איכות הקרקע והמים‪ .‬ראוי שיושם דגש על לימודים מעשיים‪ ,‬על המחשה‬
‫והתנסות עצמית ועל חיבור התלמידים לסביבה דרך הידיים‪ ,‬הרגליים‪ ,‬העיניים‪ ,‬ולא פחות חשוב —‬
‫הפה‪ .‬טיפוח גידולים חקלאיים בגן ירק בבית הספר‪ ,‬בישול במטבח ואכילה משותפת של תלמידים‬
‫ומורים הם התנסויות שבכוחן לחנך לערכים חיוביים בתחום התזונה‪ ,‬הסביבה והחברה — ערכים של‬
‫סובלנות ואחריות‪.‬‬ ‫‪80‬‬
‫המטרות של חינוך לתזונה בת־קיימה ברורות‪ :‬להטמיע בציבור הרגלי אכילה נכונים שיסייעו‬
‫לו לשמור על הבריאות ויהיו טובים לסביבה‪ .‬דחיפותו של החינוך לתזונה בת־קיימה עולה ככל‬
‫שהזמן נוקף‪ ,‬בייחוד לנוכח מאמציה הבלתי נלאים של תעשיית המזון העולמית להמשיך ולשכנע‬
‫אותנו לצרוך את מוצריה‪ .‬החינוך לתזונה בת־קיימה צריך להיות משימה לאומית בעלת חשיבות‬
‫עליונה‪ ,‬שכן תזונה היא חיים‪ ,‬בריאות ותפקוד‪ ,‬לא רק שלנו אלא גם של הסביבה שאנו חיים בה וגם‬ ‫‪85‬‬
‫של הדורות שיבואו אחרינו‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫טקסט ‪2‬‬
‫תזונה בת־קיימה‬
‫מאת סער אוסטרייכר(‪)2‬‬
‫‪ ‬‬
‫בני האדם זקוקים לתנאי סביבה מסוימים כדי להתקיים‪ .‬בתנאים אלו נכללים טווח טמפרטורות‬
‫מצומצם‪ ,‬לחץ אטמוספרי מתאים‪ ,‬אוויר ראוי לנשימה ועוד‪ .‬קיומם של תנאים אלו על כוכב הלכת שלנו‬
‫מותנה בתפקודה התקין של התשתית האקולוגית בכדור הארץ‪ ,‬המורכבת ממערכות רבות המספקות‬
‫לנו את "שירותי תמיכת החיים" ומאפשרות את קיומם של כל היצורים החיים‪ .‬ה"שירותים" שכדור‬
‫הארץ מספק הם חמצן וטיהור מים ואוויר על ידי יערות‪ ,‬התחדשות פוריות הקרקע בזכות פעילותם של‬ ‫‪5‬‬
‫חיידקים ופטריות‪ ,‬שמירה על אקלים יציב הודות למאזן גזים מסוים באטמוספרה ועוד‪.‬‬
‫אך בתשתית זו חלה הידרדרות חמורה בשל השפעות האדם על הסביבה הגוברות בקצב מסחרר‪.‬‬
‫סגנון החיים המודרני של האדם מביא לצריכה של משאבי הטבע בקצב גבוה מן הקצב שכדור הארץ‬
‫יכול לחדשם‪ ,‬וליצירת פסולת בקצב גבוה מן הקצב שהיא מתפרקת‪ .‬בעודנו מכלים מערכות אקולוגיות‬
‫שלמות בזו אחר זו‪ ,‬אנו פוגעים אנוּשות ב"שירותי תמיכת החיים" שהן מספקות לנו‪ .‬סגנון חיים זה לא‬ ‫‪10‬‬
‫יוכל להתקיים לאורך זמן‪ ,‬פשוט מפני שהוא גורם להשמדת התשתית הנדרשת לקיומו‪          .‬‬
‫בסגנון חיים זה נכלל התפריט שלנו‪ ,‬שאינו מתחשב בסביבה בדרך כלל‪ .‬התזונה המקובלת היום‬
‫נשענת על תעשיית המזון‪ ,‬שהיא אחד מן הגורמים העיקריים להרס "שירותי תמיכת החיים" של כדור‬
‫הארץ‪ .‬תעשיית המזון שאחראית לגידולו‪ ,‬לעיבודו ולהפצתו של המזון גורמת לכריתת יערות‪ ,‬לאבדן‬
‫פוריות הקרקע‪  ,‬לזיהום מים‪ ,‬אדמה ואוויר‪ ,‬להחמרה בשינויי האקלים ועוד‪ .‬בכל פעם שאנו קונים מזון‬ ‫‪15‬‬
‫שיוּצַ ר והופץ באופן שאינו מתחשב בסביבה (ומדובר במרבית מוצרי המזון על מדפי המרכול) אנו נוהגים‬
‫בחוסר אחריות ופוגעים בתשתית המקיימת אותנו‪.‬‬
‫‪ ‬סימנים מקדימים המעידים על קריסה עתידית של "שירותי תמיכת החיים" של כדור הארץ כבר‬
‫מורגשים‪ .‬הצעד הנבון יהיה מעבר לאורח חיים אחראי‪ ,‬שבו נכללת גם תזונה בריאה‪ .‬תזונה בריאה‬
‫חיונית לבריאותנו הגופנית והנפשית‪ .‬היא משפיעה על מערכות הגוף התומכות בחיינו כגון מערכת‬ ‫‪20‬‬
‫העצבים‪ ,‬מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת העיכול וכדומה‪ .‬תזונה לקויה תוביל לפגיעה במערכות אלו‪ ,‬ולכן גם‬
‫לפגיעה בבריאותנו‪ .‬אם חפצי חיים אנו‪ ,‬מוטלת עלינו החובה לנהוג באחריות כלפי המערכות החיוניות‬
‫לקיום גופנו וסביבתנו כאחד‪ ,‬ולעבור לתזונה אחראית הן מבחינת הבריאות הן מבחינת הסביבה‪.‬‬

‫* מעובד על פי אוסטרייכר‪ ,‬ס'‪ .‬תזונה בת־קיימה‪ .‬תפריט מקומי‪ .‬אוחזר מ־ ‪http://www.tafrit.org‬‬


‫ב־‪ 29‬בדצמבר ‪.2015‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬סער אוסטרייכר הוא פעיל בעמותה לכלכלה בת־קיימה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬קיץ תשע"ו‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫טקסט ‪3‬‬
‫מחקר‪ :‬חינוך לתזונה נכונה בגן ישפר את הרגלי האכילה של הילדים‬
‫מאת חיה כהן‬

‫תכניות חינוך לתזונה נכונה בגן הילדים ישפיעו על הרגלי האכילה של הילדים בבית‪ ,‬כך לפי מחקר חדש‬
‫שפורסם ב־‪ .Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics‬המחקר‪ ,‬שנערך בגנים המיועדים‬
‫לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה‪ ,‬מצא קשר ברור בין חינוך לתזונה נכונה בגן ובין שיפור ניכר בצריכת‬
‫המזון של הילדים בבית‪.‬‬
‫במחקר השתתפו עשרים וארבעה גנים בארצות הברית‪ .‬בשנים־עשר מהם הועברה תכנית חינוך‬ ‫‪5‬‬
‫בהנחיית תזונאית מוסמכת‪ ,‬ושאר הגנים היו קבוצת הביקורת‪ .‬המשתתפים בתכנית למדו שישה‬
‫שיעורים במשך שישה שבועות‪.‬‬
‫במסגרת התכנית התנסו הילדים במזונות חדשים‪ ,‬צרכו מגוון גדול של ירקות ופֵ רות‪ ,‬שילבו מוצרי‬
‫חלב בריאים בתפריט‪ ,‬אכלו חטיפים בריאים ועסקו בפעילות גופנית‪ .‬התזונאית ערכה פגישות עם‬
‫הילדים ועם הוריהם‪ .‬נוסף על כך קיבלו הילדים חומרי לימוד ומשימות לבית כדי לחדד את המסרים‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫בתחילת המחקר נשאלו ההורים על הרגלי התזונה של ילדיהם‪ .‬שבוע לאחר סיום התכנית שוב‬
‫נתבקשו ההורים למלא שאלונים‪ .‬נמצא שהתכנית השפיעה על המשתתפים — הביאה לצריכה גבוהה‬
‫יותר של ירקות ולשימוש בחלב דל שומן בבית‪.‬‬
‫לדברי עורכי המחקר‪ ,‬אפשר לשפר את הרגלי האכילה של הילדים‪ ,‬והשפעה זו יעילה יותר כאשר‬
‫ההורים והמורים מעורבים בכך‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫* מעובד על פי כהן‪ ,‬ח' (‪ 10‬בנובמבר ‪ .)2014‬מחקר‪ :‬חינוך לתזונה נכונה בגן ישפר את הרגלי האכילה של הילדים‪.‬‬
‫כיכר השבת‪ .‬אוחזר מ־‪ http://www.kikar.co.il‬ב־‪ 29‬בדצמבר ‪.2015‬‬ ‫ ‬
£ž©¢ œ±²§

©¢ š³±š §
¢›ž›œ­¥©¢§ 
¨ š©£¥¦ž¥²
³¥¢ª­¢œ¢¥™¢š¥¬™ž³ž©ž²³ž¥°³¥¦ž±›¥¥ž¥«³ž™±ž¢ž¥¢§¢™¨¢­¥°ž¢œš›©žŸ¬œš³ž™±ž³™¨ž¢«š™±°
¢¸«³¥žŸš±Ÿ«¢¥¨¢™©¢ š¨§Ÿšœš¥š³¢§¯«œžš«œžš«¨¤¥ž¦¢¢²¢™£¢›²¢³™°žœš¥œ«ž©©¢ š£³©¢ š
£¢¥™ž©­¦™¦›¦¢± ™¦¢© š©¥±žŸ«¥¨¢™ž­¸«š³ž ¢²šž™šž³¤±§ž ³¥š°
±³ž§±Ÿ«±§ž ¸¥¡±­»·ž¤ž ¦¢©¢§¥±²°¢±¢²¤§³ž§¢²±³ž±š §¦¢±­ª»±Ÿ«±§ž ©¢ š±œ ¥ª¢©¤¥¨¢™
œ±²§¥²³ž§œ°ž§³ž™±žšž™¨ž¥™²¬ž›š¡±ž­§¸²ž§¢²š
³š¢³¤³™³§¢¢ª²± ™¥©¢ š³¥¢ ³¢©­¥ ¢›²§¢œ¢¥ž³ž™±žª§²ž§¢²š±³ž§ž©¢™²±Ÿ«±§ž £³ž²±š¦™
©¢ š±œ ³™¡°²ššžŸ«ž ¢›²§¢œ¢¥³±š §³™±žª§©¢ š
³ž©¢ š±ž¡¥«œ­°™©™
¢©±¡ª°™¨ š©¥³ž™±ž ¢©±¡©¢™¨ š©¥³ž™±ž
£¢¡±­¦¢ª­œž§³¥š¢°²°šœ§š¢¤™œž  £¢¡±­¦¢ª­œž§³¥š¢°²¨ š©³ž°šœ§š¢¤™œž 
°šœžžš¨ š¢³²¨ž¥™²¢¡±­ž¦¢¢²¢™  ¦¢ª­œž§³¥š¢°²¨ž¥™²³ž°šœ§šž¦¢¢²¢™ 
 £ ¤¥œ«ž¢§¦ž°§š³±š §³¤¢±¤¥«³ž™  žš¨ š¢³²¨ž¥™²¢¡±­ 
³™œ¢š³¤š™¥§°šœ§³¥š¢°™¥¦™  £ ¤¥œ«ž¢§¦ž°§š³±š §³¤¢±¤¥«°šœ 
¨ š© ³°šœ§¥œ«ž¢§¦ž°§š¦¢¡±­   ¨ž¥™² ³°šœ§ž
  ¦² ™¥¥ ¨ š©
 ³°šœ§ 
¦¢¡±­³™œ¢š³¤š™¥§³ž°šœ§³¥š¢°™¥¦™ 

¨ š©³°šœ§¥œ«ž¢§¦ž°§š 

¦¢© š©¥³ž™±ž


 ¨ž¥™² ¥§ª   œ«ž§ 


¨ š©¥³ž°šœ§

34"0$% 
+" ,
¢©±¡©¢™



œž§¢¥³žœ¢ ¢ž¨ž¥™²¦²  ³žŸ ³œž«³ ·ª§   ª¸¢š ¥§ª 


 " 
 .34"0$# )$% #"$%
¨ž¥™²³°šœ§¨™¤°šœ ¦²™¥¥ ¨ š©³°šœ§¨™¤°šœ
 34"5, 012 -$#. /+" , 012

 ¨ž¥™² ¥§ª   œ«ž§ 


¨ š©¥³ž°šœ§

34"0$% 
+" ,
¢©±¡ª°™



œž§¢¥³žœ¢ ¢ž¨ž¥™²¦²  ³žŸ ³œž«³ ·ª§   ¸š±§¥§ª


 " 
 .34"0$# )$%  &'( $%
¨ž¥™²³°šœ§¨™¤°šœ ¦²™¥¥ ¨ š©³°šœ§¨™¤°šœ
 34"5, 012 -$#. /+" , ••012
¢©±¡©¢™ ¢©±¡ª°™ »³ž¯š²§ »œ¢ ™©¢ š³±š § ¬œ¥±š«§³¢š±«­²š³ž™±ž
‫داﺧﲇ‬/ 
     
!  " 
*
‫وزارة التّربية والتّعليم‬
‫القسم الكبير لالمتحانات‬ ‫اإلدارة التّربويّة‬
‫دفتر امتحان‬
‫للممتحن!‬
‫َ‬ ‫حتيّة‬
‫اقرأ بتم ّع ن التعليمات في هذه الصفحة واعمل وف ًق ا لها بالضبط‪ .‬عدم تنفيذ التعليمات قد يؤدّي إلى ع وائق مختلفة‬
‫وح ّت ى إلى إلغاء امت حانك‪ .‬أعدّ االمت حان لف حص ت حصيالتك الشخص يّة‪ ،‬لذلك اعمل بشكل ذاتيّ فقط‪ .‬أثناء االمت حان‪،‬‬
‫ال يُسمح طلب المساعدة من الغير ب واسطة الحصول على م وا ّد مكتوبة أو الحديث‪ ،‬كما ال يُسمح مساعدة ممتحَ نين‬
‫آخرين‪ ،‬ح ّت ى لو توجّ ه وا إليك‪.‬‬
‫ال يُسمح إدخال م وا ّد مساعدة ‪ -‬كتب‪ ،‬دفاتر‪ ،‬ق وائم‪ ،‬أجهزة اتّصال بأن واعها وما شابه ‪ -‬إلى غرفة االمتحان ما ع دا "م وا ّد‬
‫المفص لة في نموذج االمتحان أو في تعليمات مسبقة من الوزارة‪.‬‬
‫ّ‬ ‫مساعدة ُي سمح استعمالها"‬
‫إذا كانت لديك م وا ّد مساعدة ال ُي سمح استعمالها‪ ،‬س لّمها للم راقب قبل بدء االمتحان‪ .‬بعد أن تنتهي من كتابة‬
‫االمتحان‪ ،‬س لّم الدفتر للم راقب‪ ،‬وغادر غرفة االمتحان بهدوء‪.‬‬
‫نرجو التق ّي د بن زاهة االمت حانات!‬
‫الخارجي‬
‫ّ‬ ‫تعليمات للممت َح ن‬ ‫الداخلي ‬
‫ّ‬ ‫تعليمات للممت َح ن‬
‫‪ .1‬تأكّ د بأنّ تفاصيلك الشخص يّة وتفاصيل نموذج‬ ‫‪ . 1‬تأكّ د بأنّ تفاصيلك الشخص يّة مطبوعة ‬
‫ االمتحان الذي تُمتحَ ن به مطبوعة على الملصقة‬ ‫حصلت عليها‪،‬‬
‫َ‬ ‫على ملصقات الممتحَ ن التي‬
‫حصلت عليها‪ ،‬وألصقها على غالف ‬
‫َ‬ ‫وبأنّ تفاصيل نموذج االمتحان الذي تُمتحَ ن به مطبوعة التي‬
‫المخص ص لذلك‪.‬‬
‫ّ‬ ‫حصلت عليها‪ .‬الدفتر‪ ،‬في المكان‬ ‫َ‬ ‫على ملصقات نموذج االمتحان التي‬
‫بخط يد ‬
‫‪ .2‬إذا لم تحصل على ملصقة‪ ،‬اكتب ّ‬ ‫المخص ص لذلك‪ ،‬‬
‫ّ‬ ‫‪ . 2‬ألصق على غالف الدفتر‪ ،‬في المكان‬
‫المخص ص لملصقة‬
‫ّ‬ ‫ملصقة ممتحَ ن (بدون اسم) وملصقة نموذج امتحان‪ .‬التفاصيل في المكان‬
‫ ‬ ‫ الممتحَ ن‪.‬‬ ‫بخط يد‬
‫‪ . 3‬إذا لم تحصل على ملصقات‪ ،‬اكتب ّ‬
‫المخص ص لملصقة الممتحَ ن‪ .‬‬ ‫ّ‬ ‫التفاصيل في المكان‬

‫للممتح نين‬
‫َ‬ ‫تعليمات‬
‫ال يُسمح الكتابة في ه وامش الدفتر (في المنطقة المخطّ طة)‪ ،‬ألنّه لن يتمّ مسح ضوئيّ لهذه المنطقة‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫اكتب كلمة "مس وّدة" في رأس كلّ صفحة تستعملها مس وّدة‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫خط ا أو ضع )‪ (X‬على المكتوب‪.‬‬
‫ال يُسمح استعمال التيپكس (טיפקס) في دفتر االمتحان‪ .‬إذا أردت المحو ‪ -‬م رّر ًّ‬ ‫‪ .3‬‬
‫يجب الكتابة في دفتر االمتحان بقلم حبر فقط‪.‬‬ ‫‪. 4‬‬
‫ال يُسمح كتابة االسم داخل الدفتر ألنّ االمت حان يُف حص بدون ذكر اسم‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬
‫ال يُسمح إضافة أو تغيير أيّة تفاصيل في الملصقات‪ ،‬وذلك لمنع ع وائق في تشخيص الممتحَ ن‬ ‫‪. 6‬‬
‫وفي تسجيل العالمات‪.‬‬ ‫ ‬
‫نتم ّن ى لك النجاح!‬
‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪ :‬‬ ‫מדינת ישראל ‬
‫מועד הבחינה‪ :‬חורף תשע"ז‪2017 ,‬‬ ‫משרד החינוך ‬
‫מספר השאלון ‪11281 :‬‬ ‫ ‬
‫טקסטים‬ ‫נספח‪ :‬‬ ‫ ‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬


‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני חלקים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬


‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— הבנה והבע ה‬ ‫חלק ראשון ‬
‫ פרק א‪ :‬הבנת הנקרא ‬
‫ פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת ‬
‫ ‬
‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— לשון ‬ ‫חלק שני ‬
‫ פרק א‪ :‬שם המספר ומילות היחס ‬
‫* יש לבחור באחד הפרקים‬
‫ פרק ב‪ :‬תחביר‬
‫ פרק ג‪ :‬מערכת הצורות ‬
‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬ ‫ ‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬

‫ד‪ .‬הוראות מיוחדות‪ . 1 :‬יש לקרוא את הטקסטים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה‪,‬‬
‫ לפי ההוראות‪.‬‬
‫‪ .2‬לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )25-24‬של השאלון‪.‬‬ ‫ ‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬


‫בהצלחה!‬

‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-2-‬‬

‫חלק ראשון — הבנה והבעה (‪ 50‬נקודות)‬


‫קרא את הטקסטים ‪ 3-1‬שבנספח המצורף‪ ,‬וענה על השאלות בפרקים שלפניך‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫הקפד על כתב ברור‪ ,‬על כתיב נכון‪ ,‬על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני‪.‬‬

‫פרק א‪ :‬הבנת הנקרא (‪ 26‬נקודות)‬


‫ענה על כל השאלות ‪.4-1‬‬

‫משלושת הטקסטים ‪ 3-1‬שקראת עולה טענה משותפת‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬


‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫נסח במשפט אחד או בשני משפטים את הטענה המשותפת‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫בטקסט ‪ ,1‬שורות ‪ ,45-44‬העיתונאי מעיר לקן רובינסון‪" :‬ובכל זאת‪ ,‬אנשים‬ ‫ב‪ .‬‬
‫יצירתיים ומוצלחים רבים‪ ,‬ואפילו אתה‪ ,‬כולם תוצרים של מערכת חינוך שלא‬
‫טיפחה את היצירתיות שלהם‪ ,‬בלשון המעטה"‪.‬‬
‫מהי המטרה של הערה זו בטקסט זה? הסבר‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-3-‬‬

‫לפניך ציטוט מ"שירי סוף הדרך" מאת לאה גולדברג‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫לַ ְּמ ֵדנִי‪ֱ ,‬אל ַֹהי‪ּ ָ ,‬ב ֵר ְך וְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ַעל סוֹ ד ָעלֶ ה ָק ֵמל‪ַ ,‬על נֹגַ ּה ּ ְפ ִרי ָ ּב ֵֹשל‪,‬‬
‫ַעל ַה ֵחרוּת ַה ּזֹאת‪ :‬לִ ְראוֹ ת‪ ,‬לָ חו ּׁש‪ ,‬לִ ׁנְשֹם‪,‬‬
‫יַחל‪ ,‬לְ ִה ָּכ ׁ ֵשל‪.‬‬ ‫לָ ַד ַעת‪ ,‬לְ ֵ‬
‫(מתוך גולדברג‪ ,‬ל'‪ .‬שירים‪ ,‬כרך שני‪ .‬בני ברק‪ :‬ספריית פועלים‪)1986 ,‬‬

‫על פי ציטוט זה‪ ,‬המשוררת מבקשת את היכולת לברך על כמה דברים‪ ,‬ובהם הכישלון‪.‬‬ ‫ ‬
‫לפי טקסט ‪ 1‬וטקסט ‪ 2‬שקראת‪ ,‬הסבר את החשיבות של עקרון הכישלון בתחום‬
‫הלמידה‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫נסח עיקרון נוסף המוזכר בשלושת הטקסטים ‪ 3-1‬ועשוי לתרום לתהליך הלמידה של‬ ‫ב‪ .‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫התלמידים‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬


‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-4-‬‬

‫לפניך פתגם ידוע‪:‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬


‫"תן לאדם דג‪ ,‬הוא ישבע ליום אחד‪ .‬למד אותו לדוג‪ ,‬הוא ישבע כל חייו"‪.‬‬ ‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫האם הרעיון המובע בפתגם עולה בקנה אחד עם הרעיונות המובעים בטקסטים ‪3-1‬‬ ‫ ‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬ ‫שקראת? נמק את דבריך על פי טקסט אחד או יותר‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לדעתך‪ ,‬האם מוסדות החינוך שלמדת בהם "העניקו לך דג" או "לימדו אותך לדוג"?‬ ‫ב ‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬ ‫נמק את דבריך‪ ,‬והדגם אותם‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-5-‬‬

‫פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת (‪ 24‬נקודות)‬


‫ענה על שאלה ‪.4‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫‪ . 4‬נבחרת להשתתף בכינוס בנושא "החינוך במאה ה־‪ ."21‬על פי שלושת הטקסטים ‪3-1‬‬
‫שקראת‪ ,‬כתוב סקירה על מצבה של מערכת החינוך כיום ועל הדרכים לקידומה‪.‬‬
‫כתוב בהיקף של כ־‪ 300‬מילים‪ .‬‬ ‫ ‬
‫הקפד על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה‬
‫(ביבליוגרפיה)‪.‬‬ ‫ ‬
‫את הסקירה כתוב בעמודים ‪( 6-5‬תוכל להשתמש בעמודים ‪ 8-7‬לכתיבת טיוטה)‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-6-‬‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-7-‬‬

‫טיוטה‬
‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-8-‬‬

‫טיוטה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪-9-‬‬

‫חלק שני — לשון (‪ 50‬נקודות)‬


‫בחלק זה שלושה פרקים‪ .‬עליך לענות על שני פרקים‪ :‬על פרק א — חובה‪ ,‬ועל אחד מן הפרקים ב‪-‬ג‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫(‪ 10‬נקודות)‬ ‫פרק א‪ :‬שם המספר ומילות היחס — חובה‬
‫ענה על שאלות ‪.6-5‬‬
‫לפניך משפטים‪ .‬במשפטים שבהם מודגשים מספרים — כתוב את המספרים במילים‪ ,‬‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬‬
‫במשפטים שבהם יש אפשרויות בחירה — הקף את הצורה הנכונה של שם המספר‬ ‫ ‬
‫ושל אות השימוש‪ .‬אין צורך לנקד‪.‬‬ ‫ ‬
‫בספטמבר ‪ 2016‬הגיעו מאות מייקרים‬ ‫ב־‪15‬‬ ‫ •‬
‫לאירוע השנתי המרכזי של תנועת המייקרים בישראל שהתקיים בשדות ים‪ .‬‬

‫זה היה מרתון בן ֲח ִמ ּׁ ִשים ּו ׁ ְש ַּתיִם ‪ֲ /‬ח ִמ ּׁ ִשים וְ ׁ ְש ַּתיִם ‪ֲ /‬ח ִמ ּׁ ִשים וְ ׁ ְשנַיִם ‪ֲ /‬ח ִמ ּׁ ִשים ּו ׁ ְשנַיִם‬ ‫• ‬
‫שעות‪ ,‬ובמהלכו בנו המשתתפים פרויקטים טכנולוגיים מאתגרים‪.‬‬

‫ה־ע ְ ׂש ֵרה‪.‬‬
‫ה־ע ְ ׂש ֵרה ‪ְ ׁ /‬שמוֹ נָ ֶ‬
‫ה־שמוֹ נֶ ֶ‬
‫ניצני המהפכה התעשייתית ניכרו כבר במאה ׁ ְ‬ ‫ •‬

‫סרטון שפורסם באתר יוטיוב ובו מוצגת המצאה חדשה זכה ליותר‬ ‫• ‬
‫צפיות‪.‬‬ ‫מ־‪34,000‬‬

‫במשפט שלפניך הקף את התשובות הנכונות‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬


‫בעברית התקנית לאחר המילית ּ ִפי המשמשת להכפלה יבוא מספר בצורת נקבה ‪ /‬זכר‪.‬‬ ‫ ‬
‫לכן יש לומר‪ ,‬למשל‪ ,‬פי שלושה ‪ /‬שלוש‪.‬‬
‫(‪ 6‬נקודות)‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫לפניך דברים שאמר מארגן הכנס לעידוד היצירתיות לכתבת שסיקרה את האירוע‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫בדבריו מודגשות מילות היחס כפי שהוא הגה אותן‪.‬‬ ‫ ‬
‫"לְ פָ ְ‬
‫נֵיך נמצאים מיטב המוחות במדינה‪ .‬מעולם לא נתקלתי באנשים יצירתיים‬ ‫ ‬
‫ָּכמוֹ ֶהם‪ .‬ניכר כי היצירתיות זורמת ֶאצְ לָ ֶהם בדם‪ ,‬ועלינו להעניק לָ ֶהם את כל‬
‫הכלים הנדרשים לפיתוח היצירתיות ׁ ֶש ָּל ֶהם"‪.‬‬
‫הקף רק את מילות היחס שהגייתן שגויה‪.‬‬ ‫ ‬
‫ב‪ .‬כתוב את הנטייה של מילת היחס "בשביל" בצורת הנסתרים‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫לפניך שני פרקים‪ :‬פרק ב — תחביר ופרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬


‫בחר בפרק שלמדת‪ :‬בפרק ב — תחביר או בפרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬
‫בפרק שבחרת ענה על השאלות לפי ההוראות‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫ציין את שם הפרק שבחרת‪:‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ב‪ :‬תחביר‬


‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( 11-7‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬

‫א‪ )1( .‬לפניך שלושה משפטים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וציין ליד כל משפט את סוגו התחבירי‪ :‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי (מחובר)‪.‬‬ ‫ ‬

‫אני חושב שמערכת חינוך המושתתת על עקרונות של שינון מידע‬ ‫‪ .I‬‬ ‫ ‬

‫ופליטתו אינה יכולה להוציא מתוכה בוגרים שימציאו המצאות‬ ‫ ‬

‫ ‬
‫חדשות‪.‬‬ ‫ ‬

‫אירועי העשור האחרון‪ :‬העלייה בכוחה של הכלכלה היצירתית והמשבר‬ ‫‪ .II‬‬ ‫ ‬


‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫במערכות החינוך בעולם‪ ,‬גרמו לחשיפת התאוריות של רובינסון בקרב ‬ ‫ ‬


‫ ‬
‫קהלים רבים‪ .‬‬ ‫ ‬

‫‪ .III‬הבעיה היא שכאשר הילדים נכנסים למוסדות החינוך הרשמיים התיאבון‬ ‫ ‬

‫ ‬
‫שלהם ללמידה דועך‪.‬‬ ‫ ‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬


‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫(‪ ) 2‬בכל אחד מן המשפטים ‪— III-I‬‬


‫אם קבעת שהמשפט מורכב‪ ,‬תחם את הפסוקית ‪ /‬הפסוקיות‪ ,‬וציין מעל ‬ ‫• ‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫כל פסוקית את תפקידה התחבירי‪.‬‬ ‫ ‬
‫אם קבעת שהמשפט הוא משפט איחוי (מחובר)‪ ,‬תחם את האיברים שבו‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫(‪ ) 3‬במשפטים ‪ III-I‬סומנו מילים בקו‪.‬‬
‫ציין את תפקידן התחבירי‪.‬‬ ‫ ‬
‫משפט ‪ :I‬בוגרים ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫משפט ‪ :II‬בעולם ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫משפט ‪ :III‬ללמידה‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫לפניך שני משפטים על פי הריאיון שנערך עם דייל דוהרטי (טקסט ‪.)3‬‬ ‫ב ‪.‬‬ ‫ ‬
‫קרא אותם וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫ ‬
‫קולה של תנועת המייקרים במערכת החינוך גובר‪ .‬מה דעתך על תופעה זו?‬
‫(‪ )1‬המר את שני המשפטים במשפט שאלה פשוט אחד‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ ) 2‬כתוב משפט שבו כל המשפט שכתבת בסעיף ב(‪ )1‬ישמש פסוקית נשוא‪ .‬‬
‫ ‬
‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫לפניך משפטים בעלי חלקים כוללים‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫‪ .8‬‬


‫לעומת השמרנ ּות של מערכות החינוך ניצבת תנועת המייקרים המתבססת‬ ‫‪ .I‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫על חדשנות‪ ,‬על יצירתיות ועל המצאה‪.‬‬

‫לפני עשור או שני עשורים המחירים של מדפסות תלת־ממד‪ ,‬לוחות מחשוב‬ ‫‪ .II‬‬

‫זעירים וחכמים ורובוטים היו מאות אלפי דולרים‪.‬‬

‫‪ .III‬הערך העליון של תנועת המייקרים הוא עשייה וניסוי בלתי פוסקים‪.‬‬

‫בכל משפט סמן את כל החלקים הכוללים‪ ,‬וכתוב מעל כל חלק כולל שסימנת את‬
‫תפקידו התחבירי במשפט‪.‬‬

‫לפניך שני משפטים‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬


‫אמנם רובינסון אינו מציע לבטל את בתי הספר כמו איליץ'‪ ,‬אך הוא מציע‬ ‫‪ .I‬‬
‫פתרונות רדיקליים לא פחות מן הפתרונות של אליץ'‪.‬‬
‫רובינסון אינו מציע לבטל את בתי הספר כמו איליץ'‪ ,‬אלא לחשוב מחדש על‬ ‫‪ .II‬‬
‫ ‬ ‫התפקידים של בתי הספר‪.‬‬
‫(‪ ) 1‬המר את משפט ‪ I‬במשפט מורכב‪ ,‬ושמור על ֶ‬
‫הק ֶשר הלוגי שבו‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫(‪ )2‬כתוב מחדש את משפט ‪ II‬בלי להשתמש במבנה של "אין‪ ...‬אלא‪."...‬‬


‫השתמש במילה "וְ לא"‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫לפניך פתגמים בנושא חינוך ולמידה‪.‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪. 9‬‬


‫(אריסטו)‬ ‫‪ .I‬כל מה שצריך ללמוד לעשות‪ ,‬לומדים בתוך כדי עשייה‪.‬‬
‫‪ .II‬דעת מתוך כפייה‪ ,‬אין לה קיום בנשמה‪( .‬אפלטון)‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫‪ .III‬לך אל נמלה‪ ,‬עצל‪ ,‬ראה דרכיה וחכם‪( .‬משלי ו‪ ,‬ו)‬

‫אחד מן הפתגמים הוא משפט בעל חלק ייחוד‪ .‬ציין את מספרו‪.‬‬ ‫(‪ • )1‬‬
‫הקף את חלק הייחוד בפתגם שציינת את מספרו‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫כתוב את המשפט בעל חלק הייחוד במבנה רגיל (בלי חלק ייחוד)‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬ ‫(‪ ) 2‬באחד הפתגמים הנושא הוא סתמי‪ .‬ציין את מספרו‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬ציין את התפקיד התחבירי של הפסוקית התחומה‪ ,‬של הצירוף ושל המילה ‬
‫המסומנים בקו בפתגמים ‪ I‬וְ ־ ‪.III‬‬
‫משפט ‪ : I‬כל מה שצריך ללמוד לעשות‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫בתוך כדי עשייה‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫משפט ‪ :III‬עצל‬ ‫ ‬
‫(‪ )4‬לפי חוקרי הלשון‪ ,‬הפתגמים מביעים אמת כללית‪ ,‬והם מבקשים ללמד מוסר‬
‫השכל ולתת עצה‪ ,‬אזהרה או הנחיה להתנהגות טובה‪ .‬הניסוח של הפתגמים‬
‫מסייע להשגת מטרות אלה‪.‬‬
‫בחר באחד הפתגמים ‪ III-I‬שלעיל‪ ,‬והסבר בעזרת שימוש במונחים תחביריים‬ ‫ ‬
‫כיצד הניסוח של הפתגם שבחרת מסייע להשגת המטרות שציינו חוקרי הלשון‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫לפניך משפט מורכב‪ .‬קרא אותו וענה על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬

‫ההצעה שנשתתף ביריד המייקרים עוררה התלהבות רבה בכיתה‪.‬‬


‫(‪ ) 1‬תחם את הפסוקית במשפט‪ ,‬וכתוב מעליה את תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫(‪ )2‬המר את הפסוקית שבמשפט זה בפסוקית מצומצמת‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬איזה מידע מן המשפט המקורי אבד כשהפסוקית שבו נהפכה לפסוקית מצומצמת?‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫לפניך הזמנה לכינוס ממציאים‪ .‬המשפטים שבהזמנה מוספרו‪.‬‬ ‫‪ .10‬א‪ .‬‬

‫כינוס הממציאים השנתי של ישראל‬


‫(‪ )1‬כינוס הממציאים השנתי של ישראל נועד לכם‪ ,‬יזמי וממציאי העתיד‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫(‪ )2‬הכינוס נערך במתכונת פתוחה הנועדה לכל יזם בכל שלב‪.‬‬
‫(‪ )3‬קיומה של חברה יצירתית תומכת היא היעד שלנו‪.‬‬
‫(‪ )4‬בכינוס אפשר להתרשם ולצפות בתצוגה של המצאות חדשות‪.‬‬
‫(‪ )5‬בכינוסים שלנו באים לידי ביטוי חדוות היצירה ונחישות הרוח‪.‬‬

‫(‪ )6‬אנחנו כאן בכדי להגשים חלומות!‬


‫(‪ )7‬במידה ואתם מעוניינים להשתתף בכינוס‪ ,‬הירשמו באתר שלנו‪.‬‬

‫בכל אחד מן המשפטים שבהזמנה יש בעיית תקינות אחת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬


‫(‪ )1‬כתוב את מספרי המשפטים (‪ .)5(-)1‬העתק מכל אחד מן המשפטים את החלק ‬ ‫ ‬
‫שאינו תקין וכתוב לידו את הנוסח התקין‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫ (‪ )2‬בחר באחד החלקים שאינם תקינים במשפטים (‪ ,)5(-)1‬והסבר את בעיית התקינות‬


‫בחלק שבחרת באמצעות שימוש במונחים תחביריים‪ .‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ (‪ )3‬המר את שני המשפטים המודגשים (‪ )6‬ו־(‪ )7‬במשפט מורכב תקין‪.‬‬
‫ ‬
‫תוכל להשמיט מילים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬ ‫ ‬
‫(שים לב‪ :‬סעיף ב של השאלה בעמוד הבא‪).‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫לפניך משפט שיש בו דו־משמעות‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬


‫הוגי ההמצאות‪ ,‬שהוצגו בכינוס‪ ,‬הם דמויות מעוררות השראה‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫(‪ )1‬נסח שאלה שתבהיר מהי הדו־משמעות שבמשפט‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ ) 2‬כתוב שני משפטים שכל אחד מהם יבטא משמעות אחת של המשפט הדו־משמעי‪.‬‬
‫‪ .I‬‬ ‫ ‬
‫‪ .II‬‬ ‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫‪ .11‬לפניך קטע על פי טקסט ‪ ,1‬ובו מילים וצירופים מודגשים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1970‬פרסם הפילוסוף האוסטרי איוואן איליץ' את ספרו הידוע "ביטול בית הספר"‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬שלושים ושש שנה לאחר פרסום הספר‪ ,‬עלה המחנך והמרצה הבריטי‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫סר קן רובינסון על הבמה בוועידה של ‪ ,TED‬ובהרצאה שכותרתה היא "האם בתי‬


‫הספר הורגים יצירתיות?" הוא ביטא את חששותיו בנוגע למערכת החינוך כיום‪ ,‬חששות‬
‫הדומים לאלה שהביע איליץ' בספרו‪ .‬מערכות החינוך הציבוריות‪ ,‬טען רובינסון‪ ,‬תוכננו‬
‫על פי צרכים כלכליים שהתאימו לתקופה שבה הומצאו‪ ,‬תחילת המהפכה התעשייתית‪.‬‬

‫מבין המילים והצירופים המודגשים‪ ,‬הקף רק את המילים והצירופים שתפקידם‬ ‫א‪ .‬‬
‫התחבירי הוא תמורה‪.‬‬
‫העתק לטבלה שלפניך כל אחת מן התמורות שהקפת‪ ,‬וציין את המילה או המילים‬ ‫ב‪ .‬‬
‫שאותן היא ממירה ואת התפקיד התחבירי של המילה הזאת או המילים האלה‬
‫במשפט‪.‬‬

‫התפקיד‬ ‫המילה או המילים‬ ‫התמורה‬


‫התחבירי‬ ‫שהיא ממירה‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫לעתים קרובות מקורה של התמורה הוא במשפט שמני שנשואו הוא שם עצם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫בחר באחת התמורות שהקפת בקטע‪ ,‬וכתוב משפט שמני באמצעות התמורה שבחרת‬ ‫ ‬
‫ובאמצעות המילה או המילים שהיא ממירה‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬


‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( 16-12‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬
‫לפניך צירופים ומשפטים‪ .‬בכל אחד מהם מודגשת מילה‪.‬‬ ‫‪ .12‬א ‪.‬‬
‫מוּצָ ר תעשייתי‬ ‫נוֹ צְ ִרים זיכרונות‬ ‫אוֹ צֵ ר תערוכה‬ ‫ֶא ּצֹר יצירה‪.‬‬ ‫ ‬
‫החברה ְמצֵ ָרה על עגמת הנפש שנגרמה לנוסעים‪.‬‬ ‫ָמצוֹ ר על העיר‬
‫ּתוֹ צֶ ֶרת כחול־לבן‬
‫(‪ ) 1‬מן המילים המודגשות‪ ,‬הקף רק את המילים הגזורות מן השורש י‪/‬ו‪-‬צ‪-‬ר‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬העתק את המילים שאינן גזורות מן השורש י‪/‬ו‪-‬צ‪-‬ר‪ ,‬וציין את השורש‬
‫של כל אחת מן המילים שהעתקת‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לפניך שלושה שמות פועל מן השורש י‪/‬ו‪-‬צ‪-‬ר‪ .‬ציין את הבניין של כל אחד‬ ‫ב‪ .‬‬
‫משמות הפועל‪ ,‬וכתוב את שם הפעולה של כל אחד משמות הפועל‪.‬‬
‫‪ ,‬שם הפעולה‪:‬‬ ‫הבניין‬ ‫לִ יצֹר ‬ ‫ ‬
‫‪ ,‬שם הפעולה‪:‬‬ ‫לְ ִה ָ ּוצֵ ר הבניין‬ ‫ ‬
‫‪ ,‬שם הפעולה‪:‬‬ ‫הבניין‬ ‫לְ יַ ֵ ּצר ‬ ‫ ‬
‫לפניך שני פתגמים הלקוחים מן המקורות‪ .‬בכל אחד מהם מודגשת מילה‪.‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫‪" .I‬אוי לי מיוֹ צְ ִרי ואוי לי מיִ צרי" (התלמוד הבבלי)‪.‬‬
‫‪" .II‬כי הנה כחומר ביד היוֹ צֵ ר" (מן הפיוט)‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציין לאיזה חלק דיבור שייכות המילים המודגשות בשני המשפטים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬על פי המילים המודגשות בשני המשפטים‪ ,‬ציין שני מאפיינים של חלק הדיבור‬ ‫ ‬
‫שציינת בסעיף ג(‪.)1‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫לפניך ארבעה משפטים‪ ,‬ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‪ .13‬א‪ .‬‬
‫מערכות החינוך הציבוריות ֻּתכְ נְ נ ּו על פי צרכים כלכליים והתאימו לתקופה‬ ‫‪ .I‬‬
‫שבה הו ְּקמ ּו‪.‬‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫כיום ממשלות רבות כּ וֹ פוֹ ת על בתי הספר מערכות של מבחנים סטנדרטיים‬ ‫‪ .II‬‬
‫והן מאמינות שמתן הזדמנות להיבחן שוב יַ ֲעלֶ ה את ממוצע הציונים‪.‬‬
‫‪ .III‬אנשים מוכשרים רבים חושבים שהם לא מוכשרים משום שהדבר שהם טובים‬
‫בו לא ָה ֳע ַר ְך בבית הספר או אפילו הו ַּקע‪.‬‬
‫‪ .IV‬רובינסון מוֹ ֶדה שהוא עצמו למד במערכת שהוא מוֹ ֶחה נגדה‪.‬‬
‫(‪ )1‬הקף את המשפט ששני הפעלים המודגשים שבו נוטים באותו בניין‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬ציין את הבניין של שני הפעלים שהקפת‪.‬‬
‫(‪ )3‬העתק את שאר הפעלים המודגשים‪ ,‬וציין את הבניין של כל אחד מהם‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ )1‬לפניך משפט‪ .‬במשפט זה מודגשות שתי מילים ולהן שורש משותף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫בקרב ‬ ‫לדברי רובינסון‪ ,‬מערכת החינוך ה ֻמ ֶּכ ֶרת לנו כיום מעוררת תחושת נִכּ ּור‬ ‫ ‬
‫תלמידים רבים‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ציין את השורש המשותף לשתי המילים המודגשות‪.‬‬ ‫ ‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫(‪ )2‬הקף את המשפט המבטא את היחס הנכון בין משמעויות השורש של המילים‬
‫ֻמ ֶּכ ֶרת ונִכּ ּור‪.‬‬
‫משמעות השורש של שתי המילים זהה‪.‬‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫משמעות השורש של המילה הראשונה מנוגדת למשמעות השורש‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫של המילה השנייה‪.‬‬ ‫ ‬
‫משמעות השורש של המילה הראשונה היא משמעות מוחשית‪ ,‬ואילו ‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫משמעות השורש של המילה השנייה היא מופשטת‪.‬‬ ‫ ‬
‫המשמעות הנלווית (הקונוטציה) של השורש של שתי המילים היא שלילית‪.‬‬ ‫— ‬ ‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬ ‫ ‬‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 19 -‬‬

‫(‪ ) 3‬לפניך ארבעה זוגות משפטים‪ ,‬בכל זוג מודגשות שתי מילים‪.‬‬
‫ציין את מספרי הזוגות שהיחס בין משמעויות השורש של המילים המודגשות‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫שבהם זהה ליחס הכתוב במשפט שהקפת בסעיף ב(‪.)2‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫מדינות העולם השלישי הזקוקות לעזרה מארצות רווחה מכונות גם‬ ‫זוג ‪ :I‬‬
‫מדינות נֶ ְח ׁ ָשלוֹ ת‪.‬‬
‫יש הטוענים כי קשיים וייסורים ְמ ַח ׁ ּ ְשלִ ים את האדם‪.‬‬ ‫ ‬

‫על המכתב‪.‬‬ ‫חותמת הדואר ֻהטְ ְ ּב ָעה‬ ‫זוג ‪ :II‬‬


‫הספינה ָט ְב ָעה בים‪.‬‬ ‫ ‬

‫זוג ‪" :III‬בראשית ָ ּב ָרא א‪-‬ל ֹהים את השמים ואת הארץ" (בראשית‪ ,‬א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫במקומות שונים בעולם ְמ ָב ְר ִאים יערות כדי להשתמש בעצים‬ ‫ ‬
‫לצורכי התעשייה‪.‬‬

‫זוג ‪ :IV‬הקפדנו לִ ׁ ְשמֹר על הכללים‪.‬‬


‫המוזאון ְמ ׁ ַש ּ ֵמר ממצאים ארכאולוגיים‪.‬‬ ‫ ‬

‫לפניך ארבעה צירופים‪ .‬בכל צירוף מודגש שם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬


‫ַה ְבנָ יָ ה של ידע‬ ‫ַה ְמצָ ָאה מעניינת ‬ ‫ַה ְרצָ ָאה מרתקת ‬ ‫ ‬
‫הוֹ ָר ָאה אחרת‬ ‫ ‬
‫מיין בטבלה שלפניך את השמות המודגשים לפי הגזרה‪.‬‬
‫ ‬

‫לא לכתוב באזור זה‬


‫גזרת נחי ל"א‬ ‫גזרת נחי ל"י‪/‬ה‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫לפניך חמישה משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם מודגש שם‪.‬‬ ‫‪ .14‬א ‪.‬‬
‫יצירתיות היא תהליך של הפעלת ה ִ ּד ְמיוֹ ן‪.‬‬ ‫ •‬
‫אלמנט נוסף הוא הנחלת הרעיון ש ִּכ ׁ ּ ָשלוֹ ן יכול להיות חיובי‪.‬‬ ‫ •‬
‫כמה מן המיזמים הם‪ :‬יצירת צעצועים מלגו‪ִ ,‬תכנות משחק או צילום ִס ְרטוֹ ן‪.‬‬ ‫ •‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫יש לנו ֵּת ָאבוֹ ן עצום ללמידה‪.‬‬ ‫• ‬


‫ה ּ ִפ ְתרוֹ נוֹ ת שרובינסון מציע קיצוניים לא פחות‪.‬‬ ‫• ‬
‫(‪ ) 1‬מבין השמות המודגשים‪ ,‬הקף את השם שנוצר בדרך של בסיס וצורן גזירה סופי‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬ציין את צורן הגזירה הסופי בשם שהקפת ואת משמעות הצורן הסופי בשם זה‪.‬‬
‫ ‬ ‫משמעות צורן הגזירה הסופי‬ ‫ ‬
‫צורן הגזירה הסופי‬ ‫ ‬
‫(‪ )3‬מיין את ארבעת השמות המודגשים הנותרים לשתי קבוצות על פי משקלם‪.‬‬
‫קבוצה ‪ :I‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫קבוצה ‪ :II‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫באקדמיה ללשון העברית טרם נקבעה חלופה למילה הלועזית "מייקר"‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬
‫לפניך החלופות שדוברי העברית משתמשים בהן‪.‬‬
‫יַ צְ ָרן‪ ,‬יוֹ צֵ ר‪ַּ ,‬ת ְח ִ ּב ָיבן‪ַ ,‬מ ְמצִ יא‪,‬‬ ‫ ‬
‫יַ צְ ָרנַ אי‪ְ ,‬מפַ ֵּת ַח‪ֲ ,‬ע ִׂש ָ ּין‪ ,‬בּ וֹ ֵרא‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬בטבלה שלפניך‪ ,‬מיין את המילים לשתי קבוצות על פי דרך התצורה‪,‬‬
‫וציין את דרך התצורה של כל אחת מן הקבוצות‪.‬‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫(‪ )2‬על פי רשימת המילים שלעיל‪ ,‬ציין ארבע אפשרויות ליצירת שמות בעברית‬
‫שמשמעותם בעלי מקצוע‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬ ‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫לפניך שני משפטים‪ ,‬ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‪ .15‬א‪ .‬‬


‫שנחאי ה ְמ ֻמ ֶּק ֶמת בראש רשימת הערים המצליחות במבחנים הבין־לאומיים‪,‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫מבין המדינות האסייאתיות‪ִ ,‬מ ְת ַמ ֶּק ֶדת כיום בקידום החשיבה היצירתית‪.‬‬ ‫ ‬
‫ִר ֲאיַ נְ ִּתי אנשים רבים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬ציין את הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים‪.‬‬
‫ִמ ְת ַמ ֶּק ֶדת‬ ‫ְמ ֻמ ֶּק ֶמת ‬ ‫ ‬
‫ִר ֲאיַ נְ ִּתי ‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬שלושת הפעלים המודגשים נגזרו משורשים תנייניים‪ .‬השלם את הטבלה שלפניך‪.‬‬
‫השורש התנייני‬ ‫שם העצם‬ ‫השורש הראשוני‬
‫ְמ ֻמ ֶּק ֶמת‬
‫ִמ ְת ַמ ֶּק ֶדת‬
‫ִר ֲאיַ נְ ִּתי‬
‫לפניך שתי מילים‪ִ ׁ :‬ש ּו ּוק ו ִמ ּמ ּון‪.‬‬ ‫ב ‪.‬‬
‫ציין מה מייחד את דרך היווצרותם של השורשים של המילים האלה‪.‬‬ ‫• ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫בחר באחת מן המילים‪ ,‬והסבר כיצד נוצר השורש שלה‪ .‬‬ ‫ •‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ג ‪ .‬לפניך שני משפטים‪ ,‬ובהם שני פעלים מודגשים‪ .‬‬
‫‪ .I‬נאומה של השׂרה ֻּתזְ ַמן לשעת צפיית השיא‪ .‬‬ ‫לא לכתוב באזור זה‬
‫‪ .II‬השׂרה ֻּתזְ ַמן לנאום בכנס‪.‬‬
‫(‪ ) 1‬ציין את השורש ואת הבניין של כל אחד מן הפעלים המודגשים‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ משפט ‪ֻּ :I‬תזְ ַמן‬
‫ ‬ ‫ משפט ‪ֻּ :II‬תזְ ַמן‬
‫(‪ )2‬כתוב את הצורה הפעילה של כל אחד מן הפעלים המודגשים (בגוף ובזמן שתבחר)‪.‬‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ משפט ‪ֻּ :I‬תזְ ַמן‬
‫ֻּתזְ ַמן‬ ‫משפט ‪ :II‬‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/22‬‬ ‫ ‬


‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫לפניך ארבעה משפטים‪ ,‬ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‪ .16‬א ‪.‬‬
‫קרא את המשפטים וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫בהקדם לסניף הדואר‪.‬‬ ‫ָאסוּר‬ ‫• ‬
‫ָאצָ ה לי הדרך‪ ,‬לכן לא ָא ֵאט‬ ‫• ‬
‫לא לכתוב באזור זה‬

‫את קצב ההליכה‪.‬‬


‫כשאסיים את עבודתי‪ ,‬אוּכַ ל לנוח‪.‬‬ ‫ •‬
‫" ַ ּגם ִּכי ֵאלֵ ְך ְ ּבגֵ יא צַ לְ ָמוֶ ת ל ֹא ִא ָירא ָרע ִּכי ַא ָּתה ִע ָּמ ִדי" (תהלים כג‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫ •‬

‫(‪ ) 1‬חלק מאותיות האל"ף בפעלים המודגשים הן שורשיות וחלק הן מוספיות‪.‬‬


‫הקף את כל אותיות האל"ף השורשיות שבפעלים המודגשים‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬מהי משמעות האל"ף בפעלים שבהם היא משמשת מוספית?‬

‫ ‬
‫ ‬
‫(‪ ) 3‬מן הפעלים המודגשים‪ ,‬מהו הפועל היוצא דופן מבחינת הגוף?‬
‫ ‬
‫ציין את הגוף שלו‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬לפניך קטע‪ .‬נניח שהתבקשת לקרוא אותו בקול‪ .‬הקף את הצורות שהגייתן נכונה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬‬

‫ר ‪ֵּ /‬ת ֵאר את מערכת החינוך המודרנית כפי שהוא ראה‬ ‫איליץ' ִּת ֵא ‬
‫אותה — מערכת הייררכית ש ְמ ַבלְ ֶ ּבלֶ ת ‪ְ /‬מ ַ ּבלְ ֶ ּבלֶ ת בין הוראה לחינוך‬
‫ומדכאת את רצונם של התלמידים ללמוד‪ .‬בהרצאתו ב־‪ּ ִ TED‬ב ּ ָטא ‪ּ ִ /‬ב ּ ֵטא‬
‫סר קן רובינסון עמדה דומה לעמדה של איליץ'‪.‬‬
‫רובינסון ציין לטובה את רייף אקסווית'‪ ,‬מורה בתיכון בלוס אנג'לס‪,‬‬
‫שמצליח ללמד תלמידים עניים לדבר אנגלית שוטפת אף על פי שהם‬
‫ַמ ִ ּג ִיעים ‪ְ /‬מגִ ִיעים משכונות מהגרים ורובם גּוֹ ְדלִ ים ‪ּ ְ /‬ג ֵדלִ ים‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬

‫בסביבה שבה שיעור הנשירה של התלמידים גבוה‪.‬‬

‫(‪ )2‬בחר בשתיים מן הצורות שהקפת‪ ,‬והסבר מדוע קבעת שהגיית כל אחת‬
‫מן הצורות שבחרת נכונה‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/23‬‬ ‫ ‬
‫(שים לב‪ :‬סעיף ג של השאלה בעמוד הבא‪).‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 23 -‬‬
‫לפניך הוראות משחק הלקוחות מאחת הרשתות החברתיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫ַּכנְס ּו למשחק‪ ,‬לַ ֲחצ ּו על הפקודה " ׁ ַש ְּתפ ּו בציר הזמן שלכם" ואז ַ ּב ֲחר ּו ׁ ַ‬
‫"ש ֵּתף בציר‬ ‫ ‬
‫הזמן של חבר"‪.‬‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫על פי ההקשר במשפט זה‪ ,‬אחת מצורות הפועל המודגשות אינה תקינה‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫הקף אותה‪ ,‬וכתוב את צורת הפועל התקינה‪.‬‬
‫ — ‬
‫העתק את שלוש צורות הפועל התקינות‪ ,‬וציין את הבניין של כל אחת מהן‪.‬‬ ‫—‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬
‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬

‫לא לכתוב באזור זה‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 24 -‬‬

‫טיוטה‬
‫לא לכתוב באזור זה‬
‫ال تكتب في هذه المنطقة‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪ + 11281‬נספח‬ ‫‪- 25 -‬‬

‫טיוטה‬

‫ال تكتب في هذه المنطقة‬


‫לא לכתוב באזור זה‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬

‫ ‬

‫נספח‪ :‬טקסטים‬
‫לשאלון עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫‪ ,11281‬חורף תשע"ז‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬

‫ ‬

‫נספח‪ :‬טקסטים‬
‫לשאלון עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬
‫‪ ,11281‬חורף תשע"ז‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-2-‬‬
‫לפניך שלושה טקסטים‪.‬‬
‫קרא אותם‪ ,‬וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף‪.‬‬
‫טקסט ‪1‬‬
‫"לוקחים ילדים בני ‪ 4‬ומוציאים להם את החשק ללמוד"‬
‫מאת אשר שכטר‬

‫בשנת ‪ 1970‬פרסם הפילוסוף האוסטרי איוואן איליץ’ את ספרו הידוע “ביטול בית הספר"‪ .‬בספרו‬
‫תקף איליץ' בחריפות את מערכת החינוך המודרנית‪ ,‬וטען כי מערכת זו מדכאת את רצונם של התלמידים‬
‫ללמוד במקום לעודד אותם ללמוד וכי התלמידים בה לומדים להיות צרכנים פסיביים‪ ,‬התלויים‬
‫בתבניות המוכנות מראש שהמערכת מספקת להם‪ :‬ציונים במקום למידה‪ ,‬תעודת בגרות במקום ידע‪,‬‬
‫תבניתיות במקום יצירתיות ומחשבה מקורית‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬שלושים ושש שנה לאחר פרסום הספר “ביטול בית הספר"‪ ,‬עלה המחנך והמרצה‬
‫הבריטי סר קן רובינסון על הבמה בוועידה של ‪ )1(,TED‬ובהרצאה שכותרתה “האם בתי הספר הורגים‬
‫יצירתיות?" הוא ביטא את חששותיו בנוגע להשפעה השלילית של מערכות החינוך הממשלתיות כיום‬
‫על יכולתם של התלמידים להיות יצירתיים‪ ,‬חששות דומים לאלה שהביע איליץ' בספרו‪.‬‬
‫מערכות החינוך הציבוריות‪ ,‬טען רובינסון‪ ,‬תוכננו על פי צרכים כלכליים שהתאימו לתקופה שבה‬ ‫‪10‬‬
‫הומצאו — המאה ה־‪ ,19‬תחילת המהפכה התעשייתית‪ .‬מטבע הדברים ההנחות שהוטמעו בהן בנוגע‬
‫לטבע האדם ולצורכי החברה התאימו לאותה תקופה‪ .‬בשל כך גם השתרשה בבתי הספר העדפה של‬
‫מקצועות לימוד “שימושיים"‪ ,‬המבטיחים תעסוקה בעתיד‪ ,‬על מקצועות יצירתיים כמו מוזיקה או אמנויות‪.‬‬
‫הפילוסופיה החינוכית של רובינסון מדגישה כי היצירתיות והחשיבה המקורית חיוניוֹ ת לכלכלה‬
‫ולחברה במאה ה־‪ .21‬רובינסון טוען כי לכל אדם יש כישרון כלשהו‪ ,‬כישרון ייחודי שמערכת חינוך‬ ‫‪15‬‬
‫מתוקנת יכולה לטפח ולעודד‪ .‬במקום זאת המערכת כיום לא מכירה ברוב הכישרונות האלה‪ ,‬ובמקרים‬
‫רבים אף מדכאת אותם באופן פעיל‪.‬‬
‫בריאיון ל־ ‪ Markerweek‬אמר רובינסון כי פיתוח יצירתיות בקרב כל התלמידים צריך להיות אחת‬
‫המטרות המרכזיות של מערכות החינוך‪ .‬מכל מיני סיבות פיתוח היצירתיות אינו נחשב למטרה מרכזית‪,‬‬
‫והתוצאה היא שהיצירתיות של התלמידים לא מקודמת‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫* מעובד על פי שכטר‪ ,‬א' (‪ 26‬בדצמבר ‪" .)2014‬לוקחים ילדים בני ‪ 4‬ומוציאים להם את החשק ללמוד"‪.‬‬
‫‪ .TheMarker‬אוחזר מ‪ www.themarker.com-‬ב‪ 29-‬באוגוסט ‪.2016‬‬

‫(‪ — TED )1‬ארגון ללא כוונת רווח אשר מוקדש לרעיונות שראוי להפיץ‪ .‬הרעיונות מופצים באמצעות הרצאות‬
‫מעוררות השראה מגדולי המרצים בעולם‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-3-‬‬
‫"בני אדם הם יצורים לומדים‪ .‬יש לנו תיאבון עצום ללמידה"‪ ,‬מסביר רובינסון‪" ,‬הבעיה היא שמרגע‬
‫כניסתם של הילדים למוסדות החינוך הרשמיים‪ ,‬התיאבון שלהם ללמידה מתחיל לדעוך‪ ,‬וכשהם בני‬
‫שמונה או תשע הם לעתים קרובות מאבדים עניין בתהליך הלמידה כולו‪ .‬לגרום לילדים בני ארבע לאבד‬
‫עניין בתוך חמש שנים — זה הישג יוצא דופן‪ .‬לא שהם לא רוצים ללמוד‪ ,‬הם פשוט לא רוצים ללמוד ככה"‪.‬‬
‫כיום מערכת החינוך מקשה על ילדים לצמוח‪ .‬היא נוקשה‪ ,‬ארכאית‪ ,‬אובססיבית לציונים ולהאחדה‪,‬‬ ‫‪25‬‬
‫ללוחות זמנים נוקשים ולמדידה בלתי פוסקת‪ .‬בארבעים השנים שעברו מאז פרסום הספר “ביטול‬
‫בית הספר”‪ ,‬אמנם השתנו מערכות החינוך ברחבי העולם אבל לא די בכך‪ .‬העולם השתנה הרבה יותר‪.‬‬
‫הכלכלה היצירתית של המאה ה־‪ 21‬מדגישה‪ ,‬אולי יותר מכול‪ ,‬את הערך של החשיבה המקורית‪.‬‬
‫לדברי רובינסון‪ ,‬יצירתיות חשובה כיום בדיוק כמו ידיעת קרוא וכתוב‪ .‬הפער בין הדרישות שדורשים‬
‫המעסיקים והחברות מעובדיהם ובין הכלים שמערכות החינוך בעולם מנחילות לתלמידים שלהן‬ ‫‪30‬‬
‫הולך וגדל‪.‬‬
‫ממשלות ברחבי העולם בוחרות להמשיך לעשות בדיוק את מה שעשו בעבר‪ ,‬דהיינו ללמד בדרך לא‬
‫יצירתית בעיקר מקצועות ֵ“ראליים" כמו מדע ומתמטיקה‪“ .‬הגישה שלנו לחינוך מדכאת כמה מן‬
‫היכולות הכי חשובות הדרושות לאנשים צעירים כדי להצליח במאה ה־‪ — 21‬היכולת לחשיבה יצירתית"‪,‬‬
‫אומר רובינסון‪ .‬לדבריו‪ ,‬התוצאה היא מיליוני ילדים מנוכרים‪ ,‬חסרי סקרנות וחסרי רצון ללמוד‬ ‫‪35‬‬
‫ששונאים את בית הספר‪ .‬לא מפתיע שרבים מן המובילים בתחום הכלכלה החדשה לא הסתדרו‬
‫בילדותם במערכת החינוך‪ .‬ביל גייטס‪ ,‬סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג אף נשרו מן האוניברסיטאות‬
‫שלמדו בהן‪.‬‬
‫“ממשלות רבות כופות כיום מבחנים סטנדרטיים על בתי הספר כי הן מאמינות שכך יעלו הציונים"‪,‬‬
‫אומר רובינסון‪" .‬התלמידים נבחנים יומם ולילה‪ ,‬וכדי שיהיה להם די זמן ללמוד למבחנים‪ ,‬נושאים רבים‬ ‫‪40‬‬
‫לא נכללים בתכניות הלימודים‪ .‬אולם האסטרטגיה הזאת לא מביאה לשיפור בציונים‪ ,‬אלא רק גורמת‬
‫לתסכול ולייאוש‪ ,‬ובאמצעות ייאוש אי־אפשר לשפר ציונים‪ .‬שיפור הציונים יושג באמצעות חינוך אישי‬
‫יותר‪ ,‬גירוי הדמיון והסקרנות‪ ,‬יצירת מוטיבציה ללמוד והענקת תחושת אופטימיות"‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬אנשים יצירתיים ומוצלחים רבים‪ ,‬ואפילו אתה‪ ,‬כולם תוצרים של מערכת חינוך שלא‬
‫טיפחה את היצירתיות שלהם‪ ,‬בלשון המעטה‪" .‬נכון‪ ,‬אני לא מנסה לומר שהכול אבוד לגמרי‪ .‬אני בעצמי‬ ‫‪45‬‬
‫למדתי במערכת חינוך ציבורית שלא הייתה מושלמת‪ ,‬אולם בלעדיה לא הייתי עושה את מה שאני עושה‬
‫עכשיו‪ .‬אי־אפשר להגיד ששום דבר טוב אינו צומח ממערכת החינוך‪ .‬עם זאת רבים מן האנשים שתרמו‬
‫תרומות עצומות להתפתחויות תרבותיות וטכנולוגיות ששינו את חיינו לא למדו הרבה בבית הספר‪ ,‬לא‬
‫נהנו מן הלימודים ולא ראו ערך בחומר הלימוד‪ .‬אנשים שלמדו במוסדות החינוך הצליחו לאו דווקא‬
‫בזכות מוסדות החינוך — פעמים רבות הם הצליחו למרות מוסדות אלה"‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫אמנם שלא כמו איליץ'‪ ,‬רובינסון אינו מציע לבטל את בתי הספר‪ ,‬אך הפתרונות שהוא מציע‬
‫קיצוניים לא פחות‪ .‬רובינסון דוגל בחשיבה מחודשת על תפקידם של בתי הספר בחברה‪ .‬הוא דוגל‬
‫בהכוונת בתי הספר לעידוד יצירתיות‪ ,‬בהתאמת תכניות הלימודים לכישרון ולצרכים הייחודיים של כל‬
‫תלמיד ובבניית תכנית לימודים המבוססת על מגוון שיטות ומקצועות לימוד בלי העדפה של מקצועות‬
‫מסוימים על מקצועות אחרים‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-4-‬‬

‫אבל על מה אנחנו מדברים‪ ,‬בעצם‪ ,‬כשאנחנו מדברים על יצירתיות? "ההגדרה שלי ליצירתיות‬
‫פשוטה מאוד"‪ ,‬אומר רובינסון‪" ,‬מדובר בתהליך של חשיבה על רעיונות מקוריים בעלי ערך‪ .‬תהליך של‬
‫הפעלת הדמיון‪ .‬אפשר ליישם זאת בכל תחום כמעט‪ .‬מניחים בדרך כלל שאני מתכוון לתחום האמנויות‪,‬‬
‫אבל יצירתיות חשובה באותה מידה גם בתחום המדע‪ ,‬המתמטיקה והטכנולוגיה‪ .‬כמה מפריצות הדרך‬
‫הטכנולוגיות והמדעיות החשובות ביותר בתולדות האנושות‪ ,‬מקורן בחשיבה יצירתית ובכוח הדמיון‬ ‫‪60‬‬
‫האנושי‪ .‬עלייתה של הטכנולוגיה הדיגיטלית ופריחת האינטרנט מוכיחות זאת"‪.‬‬
‫רובינסון מציע כמה פתרונות לחוליי מערכת החינוך‪ .‬למשל‪ ,‬הפיכה של הלמידה לאישית יותר;‬
‫עידוד סקרנותו של כל תלמיד ותלמיד והדגשת הכישרון הייחודי שלו; השקעה בהכשרה מקצועית של‬
‫מורים והענקת אוטונומיה לבתי הספר בכל הנוגע לתכנית הלימודים ולשיטות הלמידה‪.‬‬
‫פתרון נוסף הוא הנחלת הרעיון שכישלון יכול להיות חיובי‪ .‬אם מחנכים תלמידים שיש רק תשובה‬ ‫‪65‬‬
‫אחת נכונה‪ ,‬כפי שהמערכת עושה כיום‪ ,‬הם לומדים להסתמך על תשובות מוכנות ולא לחשוב בעצמם‪.‬‬
‫“כישלון הוא חלק הכרחי מתהליך יצירה של דברים חדשים"‪ ,‬טוען רובינסון‪" ,‬שאלתי חבר שזכה בפרס‬
‫נובל לכימיה כמה מן הניסויים שלו נכשלו‪ .‬הוא ענה שלפחות ‪ 90%‬מן הניסויים שערך נכשלו‪‘ .‬אבל לא‬
‫נכון לראות בניסויים האלה כישלונות'‪ ,‬אמר החבר‪‘ ,‬אלא תהליך שבו מגלים מה לא עובד כדי לגלות‬
‫מה עובד’‪ .‬אם בבית הספר מונעים מן התלמידים לטעות‪ ,‬מונעים מהם גם יצירה מקורית‪ .‬צריך להבין‬ ‫‪70‬‬
‫שאם שוללים את האפשרות לטעות‪ ,‬אם הופכים את הטעות לאות קין‪ ,‬שוללים את כל התהליך שמביא‬
‫ליצירה מקורית"‪.‬‬
‫לפני שלושים שנה הרעיונות שרובינסון מדבר עליהם נחשבו לקיצוניים‪ .‬אולם אירועי העשור‬
‫האחרון‪ :‬העלייה בכוחה של הכלכלה היצירתית והמשבר המתמשך במערכות החינוך בעולם‪ ,‬הקלו את‬
‫הקבלה של התאוריות שלו בקרב מספר גדל והולך של קהלים‪.‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬


‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-5-‬‬
‫טקסט ‪2‬‬
‫העולם זקוק לממציאים‬
‫מאת רועי צזנה‬
‫באחד מביקוריי האחרונים בסן פרנסיסקו‪ ,‬בירת ההיי־טק העולמית‪ ,‬הוזמנתי לבלות‬
‫ב"טק‪-‬שופ" (‪ — )Techshop‬מעבדת יצירה הממוקמת באחד הרחובות הראשיים בעיר‪ .‬סיירתי בבניין‬
‫עם נציג המעבדה‪ ,‬והוא הציג לפניי את מגוון המכונות והמכשירים‪ :‬מדפסות תלת־ממד‪ ,‬מחרטות לייזר‪,‬‬
‫מכונות לעיבוד שבבי‪ ,‬לוחות מחשוב מתקדמים בגודל כרטיס אשראי וכלי עבודה רבים‪ .‬כל אלו ריגשו‬
‫אותי‪ ,‬אך התפעלתי בייחוד מפינה מסוימת במעבדה שבה ישבו ילדים וילדות ובנו רובוטים קטנים‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫אחד מהם השתמש בעט ובו דיו מוליך חשמל כדי לשרטט מעגלים אלקטרוניים; ילדה אחרת התעמקה‬
‫בלוח המחשוב ובחיבורים שלו לחיישנים שעל הרובוט; וילד אחר היה שקוע בקריאת ספר עבה העוסק‬
‫בתכְ נוּת‪ .‬באותה פינה מצאתי את ממציאי העתיד‪.‬‬
‫ִ‬
‫בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר במנועי בינה מלאכותית מתקדמים שמחקים את תהליך‬
‫החשיבה של האדם‪ .‬כיום ַמחשבים מסוגלים לסקור מיליוני עמודים של טקסט ולענות על שאלות‬ ‫‪10‬‬
‫מורכבות כאילו היו בני אדם‪ ,‬אך הם עדיין מתקשים להפיק המצאות חדשות שישנו את העולם ואת‬
‫החברה‪ .‬לשם כך העולם זקוק לממציאים‪ ,‬לאנשים המסוגלים לחשוב מחדש על העולם שמסביבם‪,‬‬
‫לדמיין דרכים לשפרו ולהיאבק כדי לממשן‪.‬‬
‫התכונות המייחדות את הממציאים הן יצירתיוּת‪ ,‬יכולת לחדשנות ומשיכה אליה וכן נכונות לערער‬
‫על כל מה שנכון‪ ,‬ברור וקיים כדי ליצור המצאה יוצאת דופן‪ .‬לכן ברור שמערכת חינוך המושתתת‬ ‫‪15‬‬
‫שעובד‬
‫ַּ‬ ‫על עקרונות של שינון המידע הנכון ופליטתו פעם אחר פעם במבחנים רבים‪ ,‬רבים מדי‪ ,‬בלי‬
‫כראוי במוחו של התלמיד ועל שיעורים פרונטליים(‪ )2‬שבהם המורה הוא מקור הידע — אינה יכולה‬
‫להוציא מתוכה בוגרים שיצליחו להמציא המצאות חדשות ולערער על המוסכמות ועל המקובל‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬המערכת הקיימת כיום מקשה מאוד על תלמידים בעלי התכונות האלה‪.‬‬
‫יק ִרים (‪ ,)makers‬המתבססת‬
‫(‪)3‬‬ ‫המיְ ֵ‬
‫לעומת מערכות החינוך בעלות האופי השמרני ניצבת תנועת ֵ‬ ‫‪20‬‬
‫בעיקר על חדשנות‪ ,‬על יצירתיות ועל המצאה‪ .‬פעילות תנועת המייקרים החלה להתפשט ולהתרחב‬
‫כאשר ירד די הצורך מחירם של המכונות והכלים המאפשרים לכל אדם ליצור‪.‬‬
‫בהשראת המייקרים מורים ברחבי העולם מתחילים לשלב כלי עבודה ומכשירים בהוראה בבתי‬
‫הספר‪ .‬יש מורים המקימים מעבדות יצירה של ממש במוסדות הלימוד בהשקעה כספית גדולה‪ ,‬אחרים‬
‫בוחרים להוציא לפועל מיזמים צנועים יותר עם תלמידיהם‪ ,‬ומטילים על התלמידים משימות קבוצתיות‬ ‫‪25‬‬
‫המסתמכות על כלים ומוצרים זמינים לכול כגון יצירת צעצועים מלֵ גוֹ ‪ִ ,‬תכנוּת משחק פשוט או צילום‬
‫סרטון המתאר אירוע היסטורי‪.‬‬

‫* מעובד על פי צזנה‪ ,‬ר' (דצמבר ‪ .)2015‬העולם זקוק לממציאים‪ .‬הד החינוך‪ ,‬עמ' ‪.37-34‬‬
‫(‪ )2‬שיעור פרונטלי — שיעור הניתן כשהמורה עומד לפני כיתת התלמידים ומרצה לפניהם או משוחח ִאתם‪.‬‬
‫יק ִרים — תנועה של יצרנים פרטיים חובבי טכנולוגיה‪ ,‬ובהם מהנדסים‪ ,‬מעצבים וממציאים‬ ‫(‪ )3‬תנועת ֵ‬
‫המיְ ֵ‬
‫יצירתיים שלכולם מכנה משותף אחד — התלהבות ותשוקה לעיצוב ולמלאכה לפי גישת "עשה זאת‬
‫בעצמך"‪ .‬האינטרנט ִאפשר למייקרים לחבור יחדיו וליצור קשרים‪ ,‬וכך צמחה קהילה שלמה‪.‬‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬ ‫ ‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-6-‬‬
‫האפשרויות ליצירה הן אין־סופיות ואינן מוגבלות בכלים‪ .‬כל עוד המורה דבק בערכים‬
‫של תנועת המייקרים‪ ,‬הוא יצליח להנחיל אותם גם לתלמידיו‪.‬‬
‫הערכים של תנועת המייקרים מתאימים בייחוד לעולם שלעברו אנו מתקדמים‪ ,‬שבו גם בוגרים‬ ‫‪30‬‬
‫ייאלצו להמשיך ללמוד וליצור כל הזמן בחיי היום־יום שלהם‪.‬‬
‫הערך הראשון של תנועת המייקרים הוא עשייה וניסוי בלתי פוסקים‪ .‬מצפים מן המייקרים לחשוב‬
‫על העתיד‪ ,‬אך גם לבחון את הנחותיהם בהווה‪ ,‬לזהות רעיונות כושלים ולזנוח אותם או לשפרם ולשתף‬
‫את הרעיונות המוצלחים עם חבריהם‪.‬‬
‫החברות המצליחות ביותר כיום — גוגל‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬איי‪-‬בי‪-‬אם‪ ,‬אמזון ואחרות — משלבות ערכים‬ ‫‪35‬‬
‫כאלה במודל הארגוני שלהן‪ .‬אנשים המעוניינים לעבוד בחברות אלו צריכים לקבל על עצמם את עקרון‬
‫העשייה והניסוי‪ :‬לעמוד מאחורי טענותיהם ורעיונותיהם ולבחון אותם‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬כל תגלית מדעית וכל פיתוח טכנולוגי מתבססים בראש ובראשונה על עקרון העשייה‬
‫והניסוי‪ .‬כל מדען וכל מהנדס חייבים לפעול על פי הערך הזה‪ ,‬ועל כן נודעת חשיבות מכרעת להנחלתו‬
‫לילדים כבר בגיל צעיר‪.‬‬ ‫‪40‬‬
‫הערך השני של תנועת המייקרים הוא נחישות והתמדה‪ .‬תהליך היצירה וההמצאה של דבר חדש‬
‫מחייב נחישות‪ ,‬נכונות להתמודד עם כישלונות יום־יומיים ונכונות לחזור פעם אחר פעם אל שולחן‬
‫הכתיבה והתכנון‪ ,‬גם כשהעיפרון נשבר והעיניים צורבות‪ .‬התלמידים הממציאים חווים על בשרם כישלון‬
‫חוזר ונשנה ומבינים כי אין דרך אחרת להצלחה‪ .‬הם מגלים את האמת על תהליך ההמצאה והיצירה‬
‫ומשפרים את מוכנותם לחיים שמחוץ לבית הספר‪ :‬חיים שיש בהם צורך בנחישות‪ ,‬בהתמדה ובחריקת‬ ‫‪45‬‬
‫שיניים כדי להצליח בכל תחום‪.‬‬
‫הערך השלישי הוא למידה אישית ועצמית‪ .‬כדי שהתלמיד יטרח לעבור את מסלול החתחתים של‬
‫תהליך ההמצאה‪ ,‬יש לסייע לו למצוא משימה או מטלה שהוא מסוגל להיקשר אליהן רגשית‪ .‬ההנחה‬
‫היא שמרגע שהמשימה הותאמה אישית לתלמיד‪ ,‬הוא ירצה ללמוד יותר משהמורה ירצה ללמד‪ .‬חזון‬
‫אחרית הימים כמעט‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫ילד שהפנים את התוצאות החיוביות של הלמידה העצמית והעבודה הקשה‪ ,‬לא ישכח אותן במהרה‪.‬‬
‫ילד שלמד איך ללמוד ולעבוד כדי להגשים את חלומותיו‪ ,‬לבד או בקבוצה‪ ,‬יוכל לרכוש לעצמו ידע חדש‬
‫בכל גיל‪.‬‬

‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬
‫נספח — עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‪ ,‬חורף תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-7-‬‬
‫טקסט ‪3‬‬
‫"החשיבה המייקרית תחולל תמורה בחינוך"‬
‫ריאיון עם דייל דוהרטי‪ ,‬אבי תנועת המייקרים ומייסד ‪,Makers Media‬‬
‫מגזין ‪ Make‬ו־ ‪Maker's Fair‬‬

‫איך תנועת המייקרים יכולה להשתלב במערכת החינוך?‬


‫יש כאן כמה עניינים עקרוניים‪ .‬עניין אחד הוא ליצור "מרחבי מייקרים"‪ :‬מעבדות יצירה‪ ,‬מקומות שיש בהם‬
‫מכונות ומחשבים‪ .‬במרחבים האלה יוכלו התלמידים ללמוד למידה פעילה‪ :‬לרכוש מיומנויות חדשות‪,‬‬
‫ליישם אותן באופן יצירתי ולפתח מיזמים שמעניינים אותם‪ .‬אני רוצה שהתלמידים ירגישו שהם‬
‫משחקים וייהנו מכך‪ .‬עניין אחר הוא שהתלמידים יעלו רעיונות משלהם‪ .‬פעמים רבות אנחנו לומדים‬ ‫‪5‬‬
‫ממישהו אחר ומחקים את פעולתו ואת דרך חשיבתו‪ ,‬אך חשוב לעודד תלמידים להעלות‬
‫גם רעיונות חדשים‪ ,‬שתלמידים יגידו‪" :‬זה מה שאני רוצה לעשות"‪" ,‬זה מה שמעניין אותי"‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אנחנו יכולים לגרום לתלמידים להיות מעורבים יותר‪ ,‬לעורר בהם מוטיבציה‪ ,‬להבין דברים‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬הדבר הכי חשוב שבתי ספר צריכים להשיג הוא לגרום לתלמידים להיות לומדים‬
‫טובים יותר‪ .‬לא תוכן הלימוד חשוב‪ ,‬אלא עצם היכולת ללמוד ולהיות לומדים עצמאיים‪ .‬זה מה שיכין‬ ‫‪10‬‬
‫אותם לחיים‪.‬‬
‫בתקופה שלמדתי בקולג' עדיין לא השתמשו במחשבים‪ ,‬לכן הייתי צריך ללמוד זאת בעצמי‬
‫לאחר מכן‪ .‬בדור שלי הבנו דברים רבים לבד‪ .‬למשל‪ ,‬מעולם לא לימדו אותנו להשתמש בטלפונים‬
‫ניידים‪ ,‬ובכל זאת הייתה לנו מוטיבציה ללמוד להשתמש בהם‪ .‬יש לנו מוטיבציה ללמוד להשתמש‬
‫בטלפון הנייד שלנו כי מדובר בכלי רב־עוצמה שמשרת אותנו‪ ,‬ונראה לי שחשוב לעורר מוטיבציה כזאת‬ ‫‪15‬‬
‫גם בלימוד של תחומים אחרים‪.‬‬
‫קולה של תנועת המייקרים בתוך מערכת החינוך הולך וגובר‪ .‬מה דעתך על תופעה זו?‬
‫אני חושב שתנועת המייקרים משנה את החינוך באופן די חתרני‪ .‬תנועה זו צמחה מהשטח‪ ,‬ולא הוקמה‬
‫מטעם ממשלות ופקידים‪ .‬מורים והורים אומרים‪" :‬אנחנו רוצים תלמידים מעורבים‪ .‬אנחנו רוצים‬
‫תלמידים יצירתיים‪ .‬אנחנו רוצים תלמידים שילמדו לעשות דברים בדרכים חדשות"‪ ,‬והתלמידים‬ ‫‪20‬‬
‫מסכימים ִעמם‪ .‬במקום להסתפק בעיפרון ובנייר‪ ,‬יש לנו היום מדפסות תלת־ממד‪ ,‬חותכי לייזר‪,‬‬
‫מסורי סרט וכל מיני טכנולוגיות שמתאימות גם לתלמידים‪ .‬אני חושב שבטווח הארוך תשנה תנועת‬
‫המייקרים את החינוך — מחוויה פסיבית שבה תלמידים יושבים על כיסאותיהם ומקשיבים למישהו‬
‫שמדבר‪ ,‬לחוויה שבה התלמידים עומדים‪ ,‬זזים‪ ,‬נוגעים‪ ,‬משתמשים בחפצים‪ ,‬עובדים עם אנשים‪ ,‬בונים‪,‬‬
‫יוצרים ומשתפים אחרים בתהליך‪ .‬להיות מייקר משמעותו לתכנן מיזמים ולשתף בהם אנשים אחרים‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫האמתי‪ .‬המטרה‬‫בזכות השיתוף הזה התלמידים יוצרים קשרים‪ .‬לכן התהליך הזה דומה במהותו לעולם ִ‬
‫היא לייצר דברים שאפשר לגעת בהם ופעמים רבות זה קורה בשיתוף פעולה עם אנשים אחרים‪.‬‬

‫* מעובד על פי ‪ – Ed Tech Mindset‬מבט לעתיד הטכנולוגיה בחינוך (יוני ‪" .)2015‬החשיבה המייקרית‬
‫תחולל תמורה בחינוך"‪ .‬אוחזר מ‪ www.mindcet.org -‬ב‪ 29-‬באוגוסט ‪.2016‬‬

You might also like