‫קטעים מספר אור החיים הק'‬

‫פרשת חיי שרה‬

‫שנִ ים‬
‫שבַ ע ׁ ָ‬
‫שנָ ה ְו ׁ ֶ‬
‫שנָ ה ְו ֶע ְׂש ִרים ׁ ָ‬
‫ש ָרה מֵ ָאה ׁ ָ‬
‫וַ ִּי ְהי ּו חַ ֵ ּיי ָׂ‬
‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫ש ָרה‪) :‬כג‪ ,‬א(‬
‫ְׁשנֵי חַ ּיֵי ָׂ‬
‫צדיק שנפטר קודם זמנו מקבל שכר כאילו השלים שניו‬
‫ע"י התגברות על היצה"ר זוכה לקדושה והשגות‬
‫וַ ּ ָת ָמת וגו' ְּב ֶא ֶרץ ְּכנָ עַ ן וגו' )כג‪ ,‬ב(‪ .‬ואומרו בארץ כנען‪ ,‬כי‬ ‫ויהיו חיי שרה‪ .‬צריך לדעת למה אמר ויהיו‪ ,‬ולא אמר‬
‫העולם הזה יקרא ארץ כנען )זהר ח"א פ‪ ,(.‬הוא יצר הרע‪ .‬ובאמצעות‬ ‫כסדר האמור בכל הצדיקים‪ַ ' ,‬וי ְִחי אָ ָדם' )לעיל ה ג( ' ַוי ְִחי ׁ ֵ‬
‫שם' )שם יא‬

‫התעצמותו כנגדו‪ ,‬ישיג האדם להפליא לעשות בקדושה ובהשגה‪:‬‬ ‫יא(‪ ,‬או יאמר אלה שני כסדר האמור באברהם )להלן כה ז(‪:‬‬
‫הצדיקים אינם אלא כגרים בעוה"ז‬ ‫אכן יתבאר על דרך אומרם ז"ל )תנחומא וירא כג( שסיבת מיתתה‬
‫תו ׁ ָשב ָאנ ִֹכי ִע ּ ָמכֶ ם וגו' )כג‪ ,‬ד(‪ .‬עוד טעם אומרו גר‪ ,‬כי‬
‫ּ ֵגר ְו ֹ‬ ‫היה כשהודיעוה עקידת יצחק‪ ,‬וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה‪.‬‬
‫חש לומר על עצמו תושב בעולם הזה‪ ,‬והוא הפך מדת הצדיקים‪,‬‬ ‫וכפי זה מיתת שרה היתה מצד שמועת יצחק‪ ,‬הוא שרמז באומרו‬
‫לזה הקדים לומר גר‪:‬‬
‫ויהיו לשון צער‪ ,‬שרמז אל האמור‪:‬‬
‫בני חת ‪ -‬פיהם וליבם אינו שוה‬
‫וַ ַ ּיעֲנ ּו ְבנֵי חֵ ת וגו' לֵאמֹר ֹלו‪) :‬כג‪ ,‬ה(‪ .‬עוד נתכוון לומר‪ ,‬שלא‬ ‫או ירצה לפי מאמרם ז"ל הנזכר‪ ,‬שמתה על ידי בשורה רעה‪,‬‬
‫הסכימו ביניהם על הדבר האמור בתשובתם‪ ,‬אלא לאמר לו‪,‬‬ ‫זה יגיד שאם לא היה המאורע עוד לה חיים‪ .‬והוא אומרו ויהיו‪,‬‬
‫וכמו שגילה סופם על תחילתם 'בכסף מלא' )פס' ט(‪:‬‬ ‫פירוש הויה חדשה משונית מהקצבה‪ ,‬שקצבת ימיה יותר הם‪ ,‬ועל‬
‫אליעזר לקח הרבה גמלים‬ ‫ידי מעשה הנזכר היו חייה סך האמור בענין‪ .‬ואומרו חיי שרה‪ ,‬כי‬
‫ֲש ָרה גְ ַמ ִּלים )כד‪ ,‬י(‪ .‬עוד ירצה שלקח עשרה‬
‫וַ ִּי ַ ּקח הָ עֶ בֶ ד ע ָׂ‬ ‫הצדיקים מחיים ימיהם‪ ,‬והרשעים ימיהם מחיים אותם‪:‬‬
‫גמלים‪ ,‬פירוש הרבה‪ ,‬על דרך אומרו )ש"א א ח( 'טוב לך מעשרה בנים'‪:‬‬ ‫ואומרו עוד שני חיי שרה‪ ,‬לפי מה שפירשתי שאמר ויהיו‬
‫הצמידים תאמו בדיוק על ידיה‬
‫להגיד שמתה מחמת צער ‪ -‬יגיד הכתוב באומרו שני חיי וגו'‪,‬‬
‫כב(‪ .‬על ידיה‪ ,‬פירוש שהלמוה‬ ‫)כד‪,‬‬ ‫ּשנֵי ְצ ִמ ִידים עַ ל יָ ֶדיהָ‬
‫ו ְׁ‬
‫פירוש ששלמה שני חייה שקצבו לה‪ ,‬אלא שהיה זה סיבה שמתה‬
‫כאילו נעשו כשיעור זה‪:‬‬
‫על ידה‪ .‬ולמה שפירשתי שעל ידי סיבת הבשורה עלו לה חייה‬
‫הרע שונא תמיד את חלק הטוב‪ ,‬אפי' בקרוביו‬
‫פחות ממה שהיו ‪ -‬יכוין להודיע משפט החסד אשר ישפוט‬
‫אֲ ח ֵֹתנ ּו ַא ְּת הֲיִ י לְ ַאלְ פֵ י ְרבָ בָ ה וגו' )כד‪ ,‬ס(‪ .‬טעם אומרו ַא ּת‪,‬‬
‫פירוש‪ ,‬אחר שנתבשר אברהם שאלפי רבבה יצאו מיצחק‪ ,‬יהי‬ ‫הקדוש ברוך הוא לידידיו‪ ,‬כי כל צדיק שלא השלים ימיו לסיבה‬
‫רצון שיצאו ממך‪ .‬ויותר היה טוב להם שלא יהיה הדבר ולא‬ ‫ידועה‪ ,‬לא יגרע ה' מצדיק מה שהיה מרויח אילו חי שניו שלמים‪,‬‬
‫יקום‪ ,‬והבן‪ ,‬כי כל חלק הרע ישנא חלק הטוב‪ ,‬ולו יהיה בנו ובתו‪:‬‬ ‫וישלים לו שכרו על השנים שלא פעל בהם דבר )תנחומא תשא ג(‪ ,‬כי‬
‫לעת"ל יהיו בני ישמעאל עבדים לבנ"י‬ ‫יאמר אליו אילו הייתי חי תאותי היתה לסגל דבר טוב‪ .‬והוא‬
‫שר לְ ַא ְב ָרהָ ם נָ ַתן ַא ְב ָרהָ ם ַמ ּ ָתנֹת‬
‫ְולִ ְבנֵי הַ ּ ִפילַגְ ִׁשים אֲ ׁ ֶ‬ ‫אומרו שני חיי שרה‪ ,‬כיוון אל השאר‪ ,‬שכל שנותיה היו חיים‬
‫וַ יְ ׁ ַש ְּלחֵ ם וגו' )כה‪ ,‬ו(‪ .‬ולישמעאל לא אמר הכתוב שנתן לו מתנות‬ ‫ממנה והאירו מכבודה‪:‬‬
‫ושלחו‪ ,‬כי לפי מה שכתבנו )לעיל טז ה( כי ישמעאל משפט קנייה‬
‫שנים הטובות של חיי שרה היו רק כ"ז שנה‬
‫יש בו ליצחק‪ ,‬משולח ועומד הוא‪ .‬ויש יום לאל איום‪ ,‬משפט‬
‫יעשה‪ ,‬ויכיר נקנה לקוניו‪:‬‬ ‫עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך‪ ,‬ויהיו חיי שרה‪ ,‬פירוש‬
‫בצער היו חיי שרה מאה שנה‪ ,‬כי בכולן היתה בצער‪ .‬עד‬
‫ז"ל )בר"ר נג יא(‪ ,‬והיתה מצטערת על הדבר‪ ,‬הרי מאה שנה‪ .‬ועשרים‬ ‫תשעים שנה והיא בחבלי לידה שלא ילדה לאברהם‪ ,‬וצא ולמד מה‬
‫שנה ושבע שנים לאלה יחשבו שני חיי שרה‪ ,‬כי אז בטחה‬ ‫שאמרה רחל )להלן ל א( הָ בָ ה ִ ּלי בָ נִ ים וְ ִאם אַ יִן מֵ תָ ה וגו'‪ .‬ומתשעים‬
‫בבנה‪ ,‬כי כבר גרש אברהם את ישמעאל‪:‬‬ ‫עד מאה בקרוב‪ ,‬שהיה ישמעאל רודף את יצחק להורגו כמאמרם‬
‫‪-‬‬
‫צדיקים במיתתם קרויים חיים‬
‫)כג‪ ,‬ב(‬ ‫ש ָרה ְולִ ְב ּכ ָֹת ּה‪:‬‬
‫רון ְּב ֶא ֶרץ ְּכנָ ַען וַ ָ ּיבֹא ַא ְב ָרהָ ם לִ ְס ּפֹד לְ ָׂ‬
‫ש ָרה ְּב ִק ְריַ ת ַא ְר ּ ַבע ִהוא חֶ ְב ֹ‬
‫וַ ּ ָת ָמת ָׂ‬
‫]הנהו קפולאי )חופרים‪ ,‬רש"י( דהוו‬ ‫ממעשה דרב אחאי בר יאשיה )שבת קנב‪,(:‬‬ ‫ותמת שרה‪ .‬רמז הכתוב באומרו בקרית ארבע‪ ,‬לומר כי‬
‫קפלי בארעא דרב נחמן‪ ,‬נחר בהו רב אחאי בר יאשיה )שהיה נקבר שם(‪ ,‬אתו ואמרו‬ ‫חס ושלום לא יתייחס המיתה לצדיקים‪ ,‬אלא שקרית ארבע‬
‫ליה לרב נחמן נחר בן גברא‪ ,‬אתא ואמר ליה מאן ניהו מר‪ ,‬אמר ליה אנא אחאי בר‬ ‫פירוש‪ ,‬עיר שהיתה בנויה מארבעה יסודות‪ ,‬נפרדה היא ונסעה‬
‫יאשיה‪ ,‬וכו'[‪ .‬והטעם הוא כי בהיותם בעולם הזה‪ ,‬מהפכים בחינת‬ ‫מהם‪ .‬ואומרו היא חברון‪ ,‬פירוש שהגם שמתה היא משפעת בהם‬
‫החומר שביסודות‪ ,‬לבחינת הרוחניות הקדוש שבנפש‪ ,‬באמצעות‬ ‫בחינת החיבור‪ ,‬כי הצדיקים הגם שימותו הגוף אינו מושלל‬
‫מעשים טובים והפלגת התורה שמשתדלים בעולם הזה‪... :‬‬ ‫מהחיים‪ ,‬כי צדיקים במיתתם קרויים חיים )ברכות יח‪ ,(.‬וצא ולמד‬
‫‪-‬‬
‫א‬
 ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬

‫לפעמים ימנע התפלה מצד האמצעי‬

‫)כד‪ ,‬יב(‬ ‫שה חֶ סֶ ד ִעם אֲ דֹנִ י ַא ְב ָרהָ ם‪:‬‬
‫וַ ּיֹאמַ ר יְ יָ אֱ לֹהֵ י אֲ דֹנִ י ַא ְב ָרהָ ם הַ ְק ֵרה נָ א לְ פָ נַ י הַ י ֹּום וַ ֲע ׂ ֵ‬
‫אברהם‪ ,‬כשידעו כי הוא מצווה ועומד לקחת בת מהם‪ ,‬יתנו לו‬ ‫ויאמר ה' וגו' הקרה וגו'‪ .‬בטוח היה אליעזר באדונו‬
‫שפחה משפחותם אשר אתם בבית ויאמרו כי היא מזרעם‪ ,‬לזה‬ ‫שתפלתו מקובלת‪ ,‬אשר התפלל 'הוּא י ְ ִׁשלַ ח ַמלְ אָ כוֹ ' וגו' )פס' ז(‪,‬‬
‫נתחכם ועשה כסדר זה‪ ,‬בהבחנה מובהקת שהיא הותרנות‬ ‫והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי ליעשות הדבר על ידו‪ ,‬כי‬
‫המופלאת‪ ,‬שנותנת יותר ממה ששאל ממנה‪ .‬גם בזה ידע אותה‬ ‫ימצא לפעמים שתהיה מניעה לקיים דברי התפלה מצד האמצעי‪,‬‬
‫ידיעה צודקת כי היא מבית אברהם‪ ,‬שהשיחה לפי תומה מבלי‬ ‫לזה התפלל לאלהי אדונו שיקרה לפניו‪:‬‬
‫דעת דבר ממנו כי אותה יבקש‪ ,‬ופתח דבריה האירו באומרה )פס'‬ ‫הותרנות היא סימן המובהקת של משפחת אברהם‬
‫כד( ַ ּבת ְ ּבתוּאֵ ל וגו'‪:‬‬ ‫וטעם שהוצרך לעשות סדר זה‪ ,‬כי חש לבל יטעוהו משפחת‬

‫‪-‬‬
‫הגמילות חסד ‪ -‬שהאורח לא יטרח‪ ,‬ולא ידאג לטרחתו‬
‫)כד‪ ,‬יח(‬ ‫וַ ּתֹאמֶ ר ְׁש ֵתה אֲ דֹנִ י וַ ְּתמַ הֵ ר וַ ּת ֶֹרד ּ ַכ ָ ּד ּה ַעל יָ ָד ּה וַ ּ ַת ְׁש ֵקהוּ‪:‬‬
‫וטעם שלא אמרה תכף ומיד גם לגמליך וגו'‪ ,‬לתוספת‬ ‫ותאמר שתה וגו'‪ .‬פירוש כנגד שאמרת 'גמיאה' מעט‪,‬‬
‫וותרנות נתכוונה הצדקת‪ ,‬שאם היתה מקדמת לומר גם לגמליך‬ ‫שתה כחפצך‪ .‬ולא שישתה הוא בידו‪ ,‬אלא היא תטרח במצוה‬
‫וגו' קודם שישתה הוא‪ ,‬יש מקום לו למהר להקל טורחה‪ ,‬כיון‬ ‫להשקות צמא למים‪ ,‬ותמהר ותורד כדה על ידה כדי שלא‬
‫שעוד לה טרחת הגמלים‪ ,‬מה שאין כן קודם שתודיעהו יחשוב כי‬ ‫יטרח הוא בשאת הכד לשתות‪ .‬ואומרו ותשקהו‪ ,‬פירוש מלבד‬
‫הוא זה כל הטורח‪ ,‬וישתה כחפצו לאט לאט‪ ,‬ואחר ששתה‪ ,‬תיכף‬ ‫שלא טרח לשאת הכד‪ ,‬עוד לה שהיתה טורחת לקרב לפיו המים‪,‬‬
‫אמרה גם לגמליך וגו'‪:‬‬ ‫שלא יצטרך הוא אפילו להטות הכלי‪:‬‬

‫‪-‬‬
‫ּצה ֶאל הָ ָעיִ ן‪ :‬וַ יְ ִהי ִּכ ְראֹת ֶאת הַ ּ ֶנזֶם ְו ֶאת הַ ְּצ ִמ ִדים ַעל יְ ֵדי אֲ ח ֹ‬
‫ֹתו‬ ‫יש הַ חו ָ‬ ‫מו ָלבָ ן וַ ָ ּי ָרץ ָלבָ ן ֶאל הָ ִא ׁ‬ ‫ּש ֹ‬‫וּלְ ִר ְב ָקה ָאח ו ְׁ‬
‫יש ְו ִה ּנֵה עֹמֵ ד ַעל הַ ְ ּג ַמ ִּלים ַעל הָ ָעיִ ן‪ :‬וַ ּי ֹאמֶ ר ּב ֹוא‬ ‫ֹתו לֵאמֹר ּכֹה ִד ּ ֶבר ֵאלַי הָ ִא ׁ‬
‫יש וַ ָ ּיבֹא ֶאל הָ ִא ׁ‬ ‫עו ֶאת ִ ּד ְב ֵרי ִר ְב ָקה אֲ ח ֹ‬ ‫ש ְמ ֹ‬ ‫ו ְּכ ׁ ָ‬
‫מ ִּלים‪) :‬כד‪ ,‬כט‪-‬לא(‬
‫קום ל ְ ַּג ַ‬ ‫ְ‬
‫ְּברוּך יְ יָ ל ּ ָָמה ַת ֲעמֹד ּ ַבחוּץ ְו ָאנ ִֹכי ּ ִפ ִ ּנ ִ‬
‫יתי הַ ּ ַביִ ת ו ָּמ ֹ‬
‫ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת‪ ,‬והוא‬ ‫לבן לבש קנאת אחותו‬
‫איש נכרי‪ ,‬הרי זה מגיד כי דברים בגו‪ ,‬ולזה לבש קנאה ורץ‬ ‫)במדב"ר י ה;‬ ‫ולרבקה אח ושמו לבן וגו'‪ .‬לדבריהם ז"ל‬
‫לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו‪ ,‬ולצד בחינת מעשה‬ ‫ׁ‬
‫ועוד( שאמרו 'כי הצדיקים שמם קודם להם‪ ,‬דכתיב )רות ב א( ו ְּשמוֹ‬
‫זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים‪ ,‬ואמר ושמו לבן‪ ,‬כי מעשה‬ ‫יש אֱלִ ימֶ ל ְֶך )שם א ב(‪ ,‬אבל הרשעים הם קודמים לשמם‪,‬‬
‫ּב ַֹעז‪ ,‬וְ ׁ ֵשם הָ ִא ׁ‬
‫צדיקים עשה בזה‪ ,‬ואין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר בריה )פסחים‬ ‫דכתיב )ש"א כה כה( נָבָ ל ְ ׁשמוֹ וגו''‪ .‬אם כן למה לקח הכתוב סדר‬
‫קיח‪ .(.‬ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם‪ ,‬היה קודם‬ ‫הצדיקים בלבן הרשע‪ .‬ולתת טעם לדבר יש להעיר בכתוב אומרו‬
‫כראות הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשים‪,‬‬ ‫וירץ למה רץ‪ ,‬ורבותינו ז"ל )ילקוט רמז קט( אמרו 'לפי שראה הנזם‬
‫חשדו לאליעזר בדבר מכוער‪ ,‬אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו‬ ‫וכו' נתן עיניו בממון'‪ .‬ועדיין קשה אם כן היה לו להקדים לומר‬
‫וגו' ככה דבר אלי האיש‪ ,‬שב אפו‪ .‬ואף על פי כן מודיע הכתוב‬ ‫ויהי כראות וגו' וירץ וגו'‪ .‬גם בזה לא היה צריך לכתוב שתי‬
‫שיצא לקראת האיש לא להרע‪ ,‬אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו‬ ‫פעמים אל האיש החוצה‪ ,‬אל העין‪:‬‬
‫טובה‪ ,‬ובזה נתיישבו‪:‬‬ ‫אכן הכוונה היא‪ ,‬כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש‪,‬‬

‫‪-‬‬
‫לבן רץ לעשות רעה לאליעזר‬
‫שיאמר 'למה תעמוד' ואחר כך יאמר 'בא וגו''‪:‬‬ ‫ויבא אל וגו' והנה עומד על וגו'‪ .‬צריך לדעת מה בא‬
‫עוד ירצה על זה הדרך‪ ,‬והנה עומד וגו'‪ ,‬שהגם ששאול שאל‬ ‫ללמדנו באומרו והנה עומד וגו'‪ ,‬ועל פי דברי רבותינו ז"ל )ילקוט‬

‫האיש את רבקה 'היש בית אביך מקום' וגו' ואמרה 'גם תבן וגו'‬
‫גם מקום ]ללון[' וגו' )פס' כג‪-‬כה(‪ ,‬אף על פי כן לא מפני זה נטה‬
‫אחריה ללכת בית אביה‪ ,‬אלא עמד במקומו על העין‪ .‬ואומרו בא‬
‫ברוך וגו' ואחר כך אמר למה וגו'‪ ,‬נתכוון לומר לו כי מה שמזמנו‬
‫לבא אצלו‪ ,‬לא להאכסינו בביתו‪ ,‬אלא שלא יעמוד בחוץ‪ ,‬אבל‬
‫לעולם צורכו על עצמו‪ ,‬כי ֵעינֵי רְ ָׁש ִעים ִּתכְ לֶינָה )איוב יא כ(‪:‬‬
‫שם( שאמרו 'כי הכיר אליעזר במרוצתו של לבן לרעה‪ ,‬והזכיר שם‬
‫המפורש והעמיד הגמלים באויר על העין'‪ .‬והוא אומרו הגמלים‬
‫על העין‪ ,‬והוא עמד על הגמלים דכתיב והנה עומד וגו'‪,‬‬
‫וממקום גבוה קרא לו לבן‪ ,‬והוא אומרו בא ברוך ה'‪ ,‬ואחר שבא‬
‫ממקום גבוה‪ ,‬דבר אליו למה תעמוד בחוץ‪ .‬ובזה לא קשה למה‬
‫הקדים לומר בא וגו' ואחר כך אמר למה תעמוד וגו'‪ ,‬כי הראוי‬

‫מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫יו"ל ע"י‪:‬‬
‫ב‬
 ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬

‫חלק ב'‬ ‫פרשת חיי שרה‬

‫כל התורה היא שכליית ומחייב ההנהגה כן‬

‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫שב ָאנ ִֹכי ִע ּ ָמכֶ ם ְּתנ ּו לִ י אֲ חֻ זַּת ֶקבֶ ר‬ ‫תו ׁ ָ‬
‫ּ ֵגר ְו ֹ‬
‫מ ְּלפָ נָ י‪) :‬כג‪ ,‬ד(‬
‫ִע ּ ָמכֶ ם ְו ֶא ְק ְּב ָרה מֵ ִתי ִ‬
‫מחמת זקנותו חשש אברהם שישיא אליעזר את בתו ליצחק‬

‫גר ותושב וגו'‪ .‬טעם טענתו גר ותושב‪ .‬על פי‬

‫ְו ַא ְב ָרהָ ם ז ֵָקן ּ ָבא ּ ַב ָ ּי ִמים וגו' )כד‪ ,‬א(‪ .‬פירוש‬
‫לצד שראה עצמו זקן‪ ,‬וגם ראה כי הגדיל ה' להטיב‬ ‫מה שכתב רמב"ם בפ"ג מהלכות זכיה ומתנה )הי"א( וזה‬
‫עמו בכל טוב‪ ,‬חש על העבד המושל בכל ורואה‬ ‫לשונו‪ :‬יכול ליתן מתנת חנם לגר תושב שאתה מצווה‬
‫נכסים מרובים והאיש אדוני הכל זקן‪ ,‬יחשוב‬
‫להחיותו דכתיב )ויקרא כה לה( ּגֵר וְ תוֹ ָׁשב וָ חַ י ִע ּ ָמ ְך ע"כ‪ .‬ויש‬
‫מחשבות להשיא בתו ליצחק‪ ,‬כי יתן בטוב עינו‪.‬‬
‫לזה אמר לו שים נא ידך וגו'‪ ,‬נתחכם להשביעו‬ ‫לך לדעת כי כל תורתינו הקדושה היא שכליית‪ ,‬ובפרט‬
‫בדרך כלל על הכנעני‪ ,‬ואזניו תשמענה דבר כי הקול‬ ‫בענייני ההנהגה הארצית‪ ,‬וכמו שאנו מתנהגים בגר‬
‫לו קול אליו שיבטל דעתו כי הוא ארור כנען כפי‬ ‫היושב עמנו‪ ,‬כמו כן יתחייב שכליות יושבי הארץ להנהיג‬
‫ביניהם להחיות אדם שהוא גר ותושב עמהם ולתת לו‬
‫דבריהם ז"ל )בר"ר נט א(‪ ,‬ויצחק ברוך‪:‬‬
‫מתנת חנם‪ .‬והיא טענת אברהם גר ותושב אנכי תנו‬
‫לי‪ ,‬ודקדק לומר גר ולא הספיק לומר תושב‪ ,‬המכוון לומר שהגם שאני גר ואיני מכם‪ ,‬אף על פי כן הריני תושב‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫רחמנותה של רבקה‬
‫יאינִ י נָ א ְמ ַעט ַמיִ ם ִמ ּ ַכ ֵ ּד ְך‪ :‬וַ ּתֹאמֶ ר ְׁש ֵתה אֲ דֹנִ י וַ ְּת ַמהֵ ר וַ ּת ֶֹרד ּ ַכ ָ ּד ּה ַעל יָ ָד ּה‬
‫את ּה וַ ּיֹאמֶ ר הַ גְ ִמ ִ‬
‫וַ ָ ּי ָרץ הָ ֶעבֶ ד לִ ְק ָר ָ‬
‫)כד‪ ,‬יז‪-‬יט(‬
‫ֹתו וַ ּתֹאמֶ ר ַּגם לִ גְ ַמ ּל ָ‬
‫ֶיך ֶא ְׁש ָאב ַעד ִאם ִּכלּ ּו לִ ְׁש ּתֹת‪:‬‬ ‫וַ ּ ַת ְׁש ֵקה ּו‪ :‬וַ ְּתכַ ל לְ הַ ְׁשק ֹ‬
‫)דברים יא טו( וְ נָתַ ִּתי ֵע ֶ ׂשב ְ ּב ָ ׂשדְ ָך לִ בְ הֶ ְמ ּ ֶת ָך וגו' שצריך אדם‬ ‫ותכל להשקותו‪ .‬היה צריך לומר ויכל לשתות‪,‬‬
‫להקדים לתת מזון לבהמתו ואחר כך את עצמו‪ .‬ויש לך‬ ‫נתכוון לומר שהיתה היא מקרבת לו המים לשתות עד‬
‫לדעת כי דוקא דאין כאן סכנה או צער‪ ,‬אבל בסכנה או‬ ‫סוף השתיה‪ ,‬ולא היה צריך הוא לטרוח בהטיית מים‬
‫בשיש צער ‪ -‬קודם יש לחוש לצערו ואחר כך בהמתו‪,‬‬ ‫אליו‪:‬‬
‫יאינִ י ]נָ א[ ְמ ַעט‪ ,‬הרגישה‬ ‫ולזה כששאל האיש הַ גְ ִמ ִ‬ ‫עוד אפשר‪ ,‬שחששה עליו לצד שהיה עייף בדרך‬
‫הצדקת כי צמא למים היה ומצטער היה‪ ,‬לזה אמרה לו‬ ‫והפלגת השתיה תזיק‪ ,‬והיא הצדקת שערה בדעתה‬
‫שתה‪ ,‬וכשנתנה לו שיעור ששיערה כי ודאי אין כאן‬ ‫שיעור שיספיק לשתייתו‪ ,‬ולא רצתה להוסיף לו לבל‬
‫חשש לצער הצמא ‪ -‬ותכל להשקותו ותאמר גם‬ ‫יסתכן‪ ,‬כי העייף לא ישער בשתייתו בעת צמאונו‪ .‬וכדי‬
‫לגמליך אשאב‪ ,‬כי בגדר זה שאינך מצטער ‪ -‬אותם‬ ‫שלא יחשוב כי לצד המעטת הטורח נתכוונה‪ ,‬לזה‬
‫צריך להקדים‪ ,‬והוא שסמך הכתוב לותכל להשקותו‬ ‫אמרה אליו גם לגמליך וגו' עד אם כלו‪ ,‬ולא אתנהג‬
‫ותאמר גם לגמליך וגו'‪ .‬ואומר עד אם כלו‪ ,‬פירוש‬ ‫עמהם בהשערת ההסתפקות‪ ,‬הא למדת כי לצד‬
‫לא אשער להם כפי האומדנא‪ ,‬אלא אשקה ולא אשא‬ ‫רחמנות ואהבה נתכוונה אליו כטעם הנזכר‪:‬‬
‫ידי עד שאראה שמים לפניהם ואינם שותים‪ ,‬וזה לך‬ ‫במקום צער יש להקדים לאדם קודם לבהמות‬
‫האות כי כלו לשתות‪:‬‬ ‫בפסוק‬ ‫)ברכות מ‪(.‬‬ ‫עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל‬

‫מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫יו"ל ע"י‪:‬‬

‫ג‬