‫תעשיית אבטחת סייבר כמערכת אקולוגית‬

‫מוסדות‬ ‫הון חברתי‬ ‫תשתיות‬

‫אילו סוגים של‬ ‫מהו המעמד הכלכלי‬ ‫אילו סוגים של‬

‫תשתיות ומדיניות‬ ‫חברתי‬ ‫המוסדות‬
‫ממשלתית‬ ‫של התושבים באזור‬ ‫ממוקמים באזור‬
‫תומכות בתעשיית‬ ‫והאם וכיצד הוא‬ ‫והאם הם תומכים‬
‫אבטחת הסייבר?‬ ‫תומך‬ ‫בתעשיית אבטחת‬
‫בתעשיית אבטחת‬ ‫הסייבר?‬
‫הסייבר?‬

‫תנאי גורם‪-‬‬

‫ביקוש שוק‪-‬‬

‫אסטרגיות של חברות‪-‬‬

‫מוסדות תומכים ומקושרים ‪-‬‬

‫א‪ .‬אזור מפרץ סן פרנסיסקו‪ :‬אשכול היברידי‬

‫מקרה של יזמות במגזר הפרטי ואסטרטגיית תמיכה ציבורית‬
‫משתרע מהעיר סן פרנסיסקו בצפון ועד סן חוזה בדרום‪ -‬חברות סייבר אינן מופצות באופן שווה‬
‫בכל האזור‪ -‬ישנם שני "אזורים חמים" נפרדים בתוך מגה‪-‬אשכול זה‪ :‬עמק הסיליקון‪ -‬משתרע על שטח של כ‬
‫‪ 110‬קמ"ר ומכיל ‪ 127‬חברות סייבר המעסיקות מעל ‪ 60,000‬עובדים באזור וברחבי העולם‪.‬‬
‫האזור השני אזור מרוכז מאוד במרכז סן פרנסיסקו‪ ,‬כיסוי כ‪ 5-‬קמ"ר (‪ 1.9‬קמ"ר) בה מתגוררות ‪ 62‬חברות‬
‫סייבר‪.‬‬
‫כל המשרדים עם יותר מ ‪ 1,000-‬עובדים ורוב משמעותי של אלה עם יותר מ ‪ 100-‬עובדים‬
‫ממוקמים בעמק הסיליקון‪ ,‬ולא בעיר סן פרנסיסקו‪.‬‬
‫רבים מהחברות מהגדולות ביותר‬
‫מקובצים בקצה הדרומי של העמק‪ ,‬ליד מאונטיין וויו‪ ,‬קופרטינו ונמל התעופה של סן חוזה‪.‬‬

‫משתרע מהעיר סן פרנסיסקו בצפון ועד סן חוזה בדרום‪ -‬חברות סייבר אינן מופצות באופן שווה‬ ‫‪-‬‬
‫בכל האזור‪ -‬ישנם שני "אזורים חמים" נפרדים בתוך מגה‪-‬אשכול זה‪ :‬עמק הסיליקון‪ -‬משתרע על שטח של כ‬
‫‪ 110‬קמ"ר ומכיל ‪ 127‬חברות סייבר המעסיקות מעל ‪ 60,000‬עובדים באזור וברחבי העולם‪.‬‬
‫האזור השני אזור מרוכז מאוד במרכז סן פרנסיסקו‪ ,‬כיסוי כ‪ 5-‬קמ"ר (‪ 1.9‬קמ"ר) בה מתגוררות ‪ 62‬חברות‬
‫סייבר‪.‬‬

‫תשתיות ומדיניות‪.‬‬
‫אזור עירוני רציף ומפותח המרוכז סביב מפרץ סן פרנסיסקו בצפון קליפורניה‪ ,‬בחוף המערבי של ארצות‬
‫הברית מחובר על ידי מערכת מורכבת של כבישים וכבישים מהירים‪ ,‬מסדרון רכבת רשת ‪( BART‬אזור המפרץ‬
‫תחבורה מהירה)‪ ,Caltrain ,‬מספר קווי מעבורות‪ ,‬ושלושה שדות תעופה בינלאומיים‪.‬‬
 ‫אשכול אבטחת הסייבר סקיוריטי עוקב בדרך כלל אחר מסדרון התחבורה של הכבישים המהירים‬ ‫‪‬‬
‫ומסילות הרכבת העוקבים אחר רצועת השטח הצרה דרומה מסן פרנסיסקו לסן חוזה‪ ,‬בין קצה‬
‫המפרץ לרכס הרי סנטה קרוז‪.‬‬
‫הרבה לפני הופעת אבטחת הסייבר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדיניות הממשלה המקומית והפדרל ריזרב תמכה בטיפוח ופיתוח עמק הסיליקון כמרכז טכנולוגי‪.‬‬
‫‪ -‬ב‪ , 1980-‬למשל‪" ,‬שינוי במדיניות הממשלה הפדרלית (חוק ביי – דול או חוק הפטנטים וסימני‬
‫המסחר) התיר לאוניברסיטאות להמשיך ולהחזיק בבעלות על המצאותיהן"‪ .‬שיתוף פעולה משופר‬
‫זה בין יזמים‪ ,‬משקיעים ושחקנים אחרים במגזר הפרטי במסחור מחקר ממשלתי באמצעות‬
‫אוניברסיטאות‪ .‬סטנפורד ואוניברסיטת ברקלי הצליחו במיוחד לנצל את השינוי הזה במדיניות‪,‬‬
‫לחזק את תעשיית הטכנולוגיה המקומית באמצעות הגשת פטנטים מוגברת‪ ,‬הון ועובדים‬
‫מיומנים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מלבד מדיניות תומכת בדרך כלל‪ ,‬הממשלה שיחקה תפקיד מוגבל בפיתוח האשכול‬ ‫‪-‬‬
‫המוקדם‪ .‬חוקרים ציינו כי מועיל יותר לממשלות לתמוך בעסקים חדשים ישירות מאשר‬
‫באמצעות מדיניות‪ ,‬במיוחד חברות עם יתרון תחרותי בחדשנות‪.‬‬
‫בשלב הראשוני‪ -‬תקצוב ממשלתי וצבאי‪ ,‬ברגע שאשכול ההיי‪-‬טק הוקם באזור עמק הסיליקון‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫עיריית סן פרנסיסקו הפכה ל "אשכול‪ ,‬אתר חשוב לבחינת טקטיקות שונות של חברות מגובות‬
‫סיכון והשפעתן על המדיניות הציבורית במגוון של אזורים‪ ".‬חברות טכנולוגיה מקומיות‬
‫משפיעות ומושפעות מהפוליטיקה העירונית ומהמדיניות התכנונית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עמדתו הפרו‪-‬טכנולוגית של ראש עיריית סן פרנסיסקו הממשל שלו עשה מאמץ מרוכז‬ ‫‪-‬‬
‫למשוך חברות טכנולוגיה לתוך העיר דרך מדיניות כגון יצירת מקלט מס בשכונות עם תת השקעה‬
‫כרונית‪ .‬על מנת לנצל של תמריץ המס‪ ,‬חברות נדרשות "לתת בחזרה" באמצעות "הסכמי הטבה‬
‫קהילתית (‪ ")CBA‬עם העיר‪ ,‬אשר "מחייבת אותם לתרום תרומה מעשית לאזור המקומי"‪ .‬טק סן‬
‫פרנסיסקו היא דוגמה נוספת של יוזמה מקומית תומכת‪ ,‬שהוקמה על ידי העירייה כדי להכשיר‬
‫מחדש עובדים כדי למלא משרות בשכר נמוך יותר בתעשיית הטכנולוגיה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הממשל‬
‫העירוני הפרו‪-‬טכנולוגי בסן פרנסיסקו הפך לגורם קריטי בצמיחה האחרונה של תעשיית‬
‫הטכנולוגיה‪ .‬והצמיחה הייתה חזקה‪ :‬עד ‪ 40% ,2015‬של משקיעי ההיי‪-‬טק ברחבי העולם היו‬
‫ממוקמים בעיר של סן פרנסיסקו‪ ,‬לעומת ‪ 23%‬בעמק‪ .‬כל הדינמיקות הללו בסביבת ההיי‪-‬טק‬
‫הגדולה יותר משתקפות בתעשיית אבטחת הסייבר‪ .‬המפה מראה צמיחה ענקית בתעשיית הסייבר‬
‫במרכז סן פרנסיסקו במהלך האחרון עשור‪.‬‬

‫חברות רב‪-‬לאומיות גדולות וסטארט‪-‬אפים‪ ,‬כמו גם מוסדות ממשלתיים ואקדמיים הם עצמם שחקנים במבנה‬
‫החברתי‬

‫הון חברתי‪.‬‬
‫גמישות והסתגלות משולבות בדינמיקה החברתית‪-‬תרבותית‪,‬שיתוף פעולה וחדשנות בין המגזרים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אנשים מנוסים מאוד וחברות מחנכים‪ ,‬עובדים ומשקיעים באופן קבוע ביזמים וסטארט‪-‬אפים‬
‫צעירים יותר‪.‬‬
‫שיתוף פעולה עוקב אחר מודל הסליל המשולש‪ ,‬ויש חפיפה לא רק במגזר הפרטי‪ ,‬אלא גם בין ובקרב‬ ‫‪‬‬
‫חברות פרטיות‪ ,‬מוסדות ממשלתיים ואקדמיים‪ ,‬כל אחד מהם משחק לעתים קרובות את תפקידו‬
‫המסורתי של האחר‬
‫סן פרנסיסקו חברות רב‪-‬לאומיות גדולות וסטארט‪-‬אפים‪ ,‬כמו גם מוסדות ממשלתיים ואקדמיים הם‬ ‫‪‬‬
‫עצמם שחקנים במבנה החברתי‪.‬‬
 ‫בעוד ועמק הסיליקון לא יכול להיות מאופיין באופן טיפוסי עוויתי קרוב‪ ,‬עירוני‪ ,‬או "חברה אזרחית‬ ‫‪‬‬
‫מלוכדת" המתואר בספרות רבה על התלכדות‪ ,‬זה תוצר של פעולות מוסדיות‪ ,‬מכוונות ומקובלות‬
‫חברתית שננקטו על ידי יחידים‪ ,‬חברות פרטיות‪ ,‬ממשלה ומוסדות אקדמיים להשגת המטרות‬
‫המשותפות של "חדשנות והמסחור שלה"‪.‬‬
‫העיר סן פרנסיסקו היא סביבה עירונית צפופה‪ ,‬מרכיב קריטי עבור סטארט‪-‬אפים בחיתוליהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫באינטרנט רשתות ומדיה חשובות בשלבים מאוחרים יותר‪ ,‬אך כאשר חברות משיקות בתחילה‬ ‫‪-‬‬
‫"רשתות חברתיות מרחביות הן קריטיות להתרבות הדינמיקה של אימוץ בקנה מידה עירוני‪".‬‬
‫העיר היא מקום חשוב עבור חברות טכנולוגיה לגדול בשלבים מוקדמים לפני ההתפשטות‪.‬‬
‫חברות טכנולוגיה‪ ,‬במיוחד אלה במדיה החברתית‪ ,‬בוחרות להתמקם בסן פרנסיסקו בשל היחס‬ ‫‪-‬‬
‫הגבוה של המאמצים המוקדמים שלה‪ .‬דינמיקה חברתית מקומית ודמוגרפיה ובכך גורם‬
‫להחלטת המיקום של חברות הטכנולוגיה‪ ,‬במיוחד מיזמים חדשים‪ .‬אוכלוסיית הטכנולוגיה‬
‫הגדולה לא רק תומכת בסטארט‪-‬אפים כמאמצים מוקדמים של מוצרים‪ ,‬אך משמשים גם כמאגר‬
‫גדול של עובדים מיומנים וניידים מאוד‪ ,‬משאב חיוני לחברות טכנולוגיה בכל שלב וקנה מידה‪--- .‬‬
‫‪ .‬עמק הסיליקון הוא התפשטות של פרברים בעיקר בתים חד‪-‬משפחתיים עם פארקי משרדים‬ ‫‪-‬‬
‫המופצים במקומות שונים‪ .‬האזור החם של מרכז העיר סן פרנסיסקו יושב בין שכונות עניות‬
‫באופן מסורתי לאלה שהן מאוד ג'נטריפיקציה‪.‬‬
‫יש כמה פרברים‪ ,‬שפלות אזורים קרובים לאשכול עמק הסיליקון עם הכנסה חציונית גבוהה מ‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 200,000‬דולר‪ .‬המפות מראות דפוסים דומים של הפרדה‪.‬‬
‫שני האזורים החמים בסייבר (מרכז סן פרנסיסקו וסיליקון) בין אזורים משכילים בעלי הכנסה‬ ‫‪-‬‬
‫גבוהה לבין הישגים אקדמיים נמוכים‪ ,‬אזורים אמידים פחות‪.‬‬

‫מוסדות‪.‬‬
‫המוסדות מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות המתמשכת של אשכול ההיי‪-‬טק של ‪.SFBA‬‬
‫הממשלה הפדרלית מממנת מעבדות ממשלתיות באזור‪ ,‬כגון לורנס ברקלי‪ ,‬לורנס‬
‫המעבדה הלאומית ליברמור והמאיץ הליניארי של סטנפורד; בנוסף להשקעה ישירה ברבים‬
‫מהחברות הפרטיות‪ .‬תמיכה כספית פדרלית משמעותית וארוכת טווח לתוך ‪ SFBA‬באמצעות שירות‬
‫התעופה והחלל‪ ,‬צבא והגנה‬
‫"יכול להיחשב כזרז מכריע להופעתו הבאה של אשכול החדשנות הממוקד הטכנולוגי הזה"‪.‬‬
‫הממשלה היא "זרז חיוני" לעידוד הצמיחה באמצעות השקעה ישירה‪ ,‬כצרכן מרכזי‪,‬‬
‫ובאמצעות מימון מחקר ופיתוח‪ .‬בעמק הסיליקון ובאשכולות כלכליים אחרים ברחבי העולם‪,‬‬
‫עדות להתערבות ממשלתית הממלאת תפקיד מרכזי היא בלתי ניתנת לערעור‪.‬‬
‫מוסדות מחקר על‪-‬תיכוניים מובילים ולקחו על עצמם תפקידים פרואקטיביים בטיפוח‬
‫מגזר ההיי‪-‬טק המקומי‪ UC .‬ברקלי ואוניברסיטת סטנפורד שניהם משלבים עסקים‪ ,‬מחקר‪ ,‬וחינוך לתוך‬
‫תוכניות החינוך שלהם‬
‫בתחילת ‪" , 1900‬עם סטנפורד לוקח את ההובלה במסחור של טכנולוגיות הטלפון‪ ,‬האלקטרוניקה‪ ,‬ומחשב‪".‬‬
‫המגזר הפרטי היה היסטורית מקור מרכזי למימון למחקר אזורי פוסט‪-‬משני‪ .‬הפארק המחקרי של סטנפורד‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הוקם בשנת ‪ – 1951‬פרויקט משותף עם תאגידים גדולים כגון גנרל‬
‫אלקטריק‪ ,‬יבמ‪ ,‬איסטמן קודאק‪ ,‬לוקהיד‪ ,‬וריאן והיולט‪-‬פקארד‪ .‬על ידי ‪ 2011‬בוגרי סטנפורד "יצרו ‪39,900‬‬
‫חברות עם הכנסות של ‪ 2.7‬טריליון דולר ו‪ 5.4-‬מיליון משרות"‪ .‬אוניברסיטאות‪ ,‬במיוחד מוסדות עתירי מחקר‪,‬‬
‫הם "עוגנים של אשכולות טכנולוגיים"‪.‬‬
‫מפה ‪ 3.5‬מציגה את מיקומם של מוסדות על‪-‬תיכוניים מרכזיים ותשתיות תחבורה‪ .‬בתפריט‬
‫מפה אזורית‪ ,‬מיקום האוניברסיטאות מתאים במידה מסוימת לאזורים החמים של אבטחת הסייבר‪ ,‬אך לא‬
‫באזורים החמים‬
‫איסט ביי (אוקלנד וברקלי)‪ .‬הקרבה אינה מצביעה על השפעה או סיבתיות‪ ,‬אלא מרמזת על כך‬
‫אוניברסיטאות וחברות סייבר חולקות מאפיינים סביבתיים מועילים‪.‬‬
‫תעשיית ההיי‪-‬טק דוגלת באינטרסים המקומיים שלה באמצעות רשתות רשמיות‪ ,Sf.citi .‬למשל‪,‬‬
‫נוסדה בשנת ‪ 2012‬כליגה עסקית ללא כוונת רווח המייצגת את חברות הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו‪ .‬זה בעצם‬
‫לשכת מסחר שנועדה "לעודד חברות לבצע התערבויות פרו‪-‬בונו(בחינם) בתשתית העירונית של העיר"‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3.1‬מסכמת תכונות מרכזיות של אשכול ‪ .SFBA‬תרבות אקדמית‪ ,‬גיוון בייצור‬
‫וקישוריות גבוה ה כל תורם ליציבות והצמיחה המתמשכת של האשכול‪ .‬שיתוף פעולה בין הממשלה‪,‬‬
‫המגזר הפרטי וכמה מוסדות אקדמיים מהשורה הראשונה היו – וממשיכים להיות – בעלי חשיבות עליונה‬
‫לצמיחה בתעשייה‪ .‬נוכחות והשקעות ממשלתיות וצבאיות מילאו תפקיד משמעותי בטיפוח הראשוני‬
‫בהקמת חברות הטכנולוגיה הגדולות ב‪ .SFBA-‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן לבודד את אשכול אבטחת הסייבר של ‪SFBA‬‬
‫מההקשר שלו באשכול ההיי‪-‬טק הרחב יותר‪ ,‬וגם לא מההקשרים ההיסטוריים להשפעה שלו לצבא ולממשלה‪.‬‬

‫מוסדות‬ ‫הון חברתי‬ ‫תשתיות‬

‫ממשלה וצבא‬
‫• נוכחות ממשלתית‪ .‬משמעותית‬
‫השקעה ותמיכה ממשלתית‬
‫וצבאית‪.‬‬
‫• חוזים ממשלתיים עזרו‬ ‫• המקום העליון עבור מימון הון‬
‫להקים חברות עמודים ולהתחיל‬
‫בפיתוח האשכולות‪.‬‬
‫מחקר וחינוך‬
‫• שני מוסדות אקדמיים מהשורה‬
‫הראשונה‬
‫אוניברסיטת סטנפורד‬
‫ואוניברסיטת קליפורניה‬
‫ברקלי מספקת עובדים מיומנים‬
‫לתעשיית הטכנולוגיה‪.‬‬
‫• שיתוף פעולה‪ ,‬רב מגזרי‬
‫של מעבדות מחקר ומוסדות‪.‬‬
‫סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫ערים מרכזיות ותחבורה‬
‫• תרבות של לקיחת סיכונים‪,‬‬ ‫• אזור המפרץ הוא ביתם של מעל‬
‫שיתוף פעולה ויזמות‪.‬‬ ‫‪ 7.5‬מיליון תושבים וכולל‬
‫• שיתוף פעולה חוצה מגזרים‪.‬‬ ‫כמה עיריות גדולות‪,‬‬
‫כלומר סן פרנסיסקו‪ ,‬סן חוזה‬
‫סיכון בארה"ב‪.‬‬ ‫ואוקלנד‪.‬‬
‫•‬
‫תעשיות ושירותים‬
‫• אזור מפרץ סן פרנסיסקו הוא‬
‫אזור בנקאות ומרכז פיננסי‪ ,‬גם כן‬
‫כמרכז לעיבוד מזון‪,‬‬
‫ייצור‪ ,‬תרבות ומדיה‪.‬‬

‫סאן פרנסיסקו אשכול היברידי ‪ -‬מקרה של יזמות במגזר הפרטי ואסטרטגיית תמיכה ציבורית‬

‫גורמי תרומה‪-‬‬
‫בסיסי‪ -‬אזור המפרץ הוא ביתם של מעל ‪ 7.5‬מיליון תושבים וכולל כמה עיריות גדולות‪ ,‬כלומר סן פרנסיסקו‪,‬‬
‫שני האזורים החמים בסייבר (מרכז סן פרנסיסקו וסיליקון) בין אזורים משכילים‬ ‫סן חוזה ואוקלנד ‪-‬‬
‫בעלי הכנסה גבוהה לבין הישגים אקדמיים נמוכים‪ ,‬אזורים אמידים פחות‪.‬‬
‫מתקדם‪ -‬רשת מורכבת של כבישים מהירים‪ ,‬רכבות‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬משלוח ושלושה בינלאומיים נמלי‬
‫תעופה‪.‬‬
‫תנאי ביקוש‪ -‬אזור מפרץ סן פרנסיסקו הוא אזור בנקאות ומרכז פיננסי‪ ,‬גם כן כמרכז לעיבוד מזון‪ ,‬ייצור‪,‬‬
‫תרבות ומדיה‪.‬‬
‫דבר זה נותן יתרון תחרותי למדינה‪.‬‬
‫תעשיות קרובות ותומכות ‪ -‬אזור גיאוגרפי שמתמחה בדבר מסוים‪ ,‬למשל אוניברסיטה המתמחה בתקשורת‬
‫ודברים הקשורים לתקשורת מסביב‪.‬‬
‫אסטרטגיה‪ -‬מהם החוקים של הקמת חברה‪ ,‬כל התשתיות החוקיות כדי ליצור חברה‪ ,‬מבנה ותחרות‪.‬‬
‫מדיניות ממשלתית‪ -‬האם המדינה עוזרת ליזמים? האם המדינה עוזרת לתעשייה?‬
‫‪ 4‬הגורמים ‪ +‬מדיניות ממשלתית יוצרים מערכת אשר קובעת את מידת התחרותיות של מדינה‪.‬‬
‫תנאי גורם‬

‫ביקוש שוק‬

‫אסטרגיות של חברות‬

‫מוסדות תומכים ומקושרים‬

‫מודל היהלום ע"פ פורטר ליתרון תחרותי‬

‫פורטר מצא ‪ 4‬גורמים המשפיעים על יכולת ההצלחה של מדינה‪:‬‬
 ‫גורמי תרומה‪ -‬מתחלקים ל‪ :2-‬בסיסי‪ -‬מה השם נתן למדינה? אוצרות טבע‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬מיקום‬ ‫‪)1‬‬
‫מתקדם‪ -‬משהו שהמדינה יצרה לבד‪ :‬תשתית‪ ,‬טכנולוגיה‪..‬‬
‫תנאי ביקוש‪ -‬מדינה שהאוכלוסייה בה מאוד דרשנית‪ ,‬שהיא יוצאת לבינלאומי היא מאוד חזקה‪ ,‬הטבע של‬ ‫‪)2‬‬
‫הביקוש המקומי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אנחנו מאוד דרשנים במוצרי ההיי‪-‬טק שלנו ולכן חברות מצליחות פה הן יצליחו‬
‫גם בחו"ל או למשל מסעדה שמצליחה פה מבחנת השירות‪ ,‬תצליח גם בחו"ל‪ .‬דבר זה נותן יתרון תחרותי‬
‫למדינה‪.‬‬
‫תעשיות קרובות ותומכות ‪ -‬אזור גיאוגרפי שמתמחה בדבר מסוים‪ ,‬למשל אוניברסיטה המתמחה‬ ‫‪)3‬‬
‫בתקשורת ודברים הקשורים לתקשורת מסביב‪.‬‬
‫אסטרטגיה‪ -‬מהם החוקים של הקמת חברה‪ ,‬כל התשתיות החוקיות כדי ליצור חברה‪ ,‬מבנה ותחרות‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫מדיניות ממשלתית‪ -‬האם המדינה עוזרת ליזמים? האם המדינה עוזרת לתעשייה?‬ ‫‪)5‬‬
‫‪ 4‬הגורמים ‪ +‬מדיניות ממשלתית יוצרים מערכת אשר קובעת את מידת התחרותיות של מדינה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אזור וושינגטון עיר בירה‪ :‬אשכול מלמעלה למטה‬

‫מקרה של היווצרות אשכול כתוצאה ישירה של נוכחות ממשלתית וצבאית גדולה‬
‫וושינגטון הבירה והמטרופולין שמסביב (המכונה "וושינגטון" בסעיף זה) מייצג‬
‫את הכלכלה האזורית החמישית בגודלה בארצות הברית‪ .‬אשכול אבטחת סייבר זה משתרע מדולס‬
‫נמל התעופה הבינלאומי בווירג'יניה‪ ,‬דרך מחוז קולומביה לפרברי מרילנד המתקרבים לבולטימור‪.‬‬
‫וושינגטון‪-‬ארלינגטון‪-‬אלכסנדריה (‪ )DC-VA-MD-WV‬אזור סטטיסטי מטרופוליני (‪ )MSA‬הוא ביתם של‬
‫כ‪ 7.2-‬מיליון תושבים (ראו איור ‪ ,)1.2‬יותר מ‪ 50%-‬מהם ממוצא אפריקאי‪ ,‬אסייתי או היספני‪.‬‬
‫כבירה‪ ,‬האזור הוא ביתם של מספר רב של סוכנויות ממשלתיות כולל מערכת אקולוגית צבאית וביטחונית‬
‫גדולה‪ .‬כמו ב‪ , SFBA-‬חברות אבטחת סייבר באשכול וושינגטון אינן מופצות באופן שווה‪ .‬אולם‬
‫שלא כמו ‪ SFBA‬אין אזור חם מובהק בוושינגטון‪ ,‬אלא יש אשכולות משנה הממוקמים בשכונות‬
‫בכל האזור‪ .‬אשכולות המשנה הבולטים ביותר ממוקמים ברסטון‪ ,‬פינת טייסון ובולסטון‬
‫מתקדם לכיוון מזרח‪-‬מערב לאורך הכביש המהיר ‪ 66‬וכביש ‪ 267‬המחבר בין וושינגטון הבירה לנמל התעופה‬
‫הבינלאומי דולס‪.‬‬
‫אשכול משנה נוסף‪ ,‬המצוין בפרק ‪ ,2‬נמצא בסמיכות למשרדי ה‪ .NSA-‬מפה ‪ 3.6‬מראה חברות אבטחת סייבר‬
‫בוושינגטון‪ ,‬בהתבסס על גודל המשרד‪ ,‬כפי שנמדד על ידי מספר העובדים‪ .‬כמעט כל חברות אבטחת הסייבר‬
‫נמצאים בפרברי מרילנד ווירג'יניה‪ ,‬ולא בוושינגטון הבירה‪ .‬שלוש מהחברות הגדולות ביותר‪ ,‬כל אחת עם‬
‫יותר מ ‪ 1,000-‬עובדים‪ ,‬ממוקמים כ‪ 25 -‬ק"מ מחוץ לעיר‪ ,‬כמוצג בהגדלה ‪( 3.6A‬משמאל למטה)‪.‬צפייה‬
‫בצמיחה זו של תעשיית אבטחת הסייבר בהערכה רחבה יותר של משתנים‪ ,‬לרבות תשתיות‪ ,‬הון חברתי‬
‫ומוסדות‪ ,‬הנקודות הבאות הופיעו‪.‬‬

‫תשתיות ומדיניות‪.‬‬
‫מפה ‪ 3.7‬ממחישה תשתיות תחבורה מרכזיות‪ ,‬במיוחד כבישים מהירים‬
‫כבישים ראשיים‪ ,‬מסדרונות רכבת ושדות תעופה‪ .‬ההפצה החשובה ביותר של חברת אבטחת הסייבר מתקדמת‬
‫מזרחה לאורך הכביש המהיר ‪ 66‬וכביש ‪ 267‬המחבר את וושינגטון הבירה‪ .‬עם נמל התעופה הבינלאומי דולס‪.‬‬
‫זה הריכוז ניכר בהגדלה ‪ ,3.7A‬יחד עם אשכולות משנה חשובים שעוקבים מקרוב אחר קווי הרכבת‬
‫וכבישים מהירים ברסטון‪ ,‬פינת טייסון ובולסטון‪ .‬איור ‪ 3.7B‬מתאר את תת‪-‬האשכול המגורה על‪-‬ידי ה‪NSA-‬‬
‫מונה כ‪ 25-‬חברות‪ .‬חברות אלה מפוזרות בפארקי משרדים ברחבי אזור פרברי זה‪ .‬בזמן שקרבה לתחנות רכבת‬
‫היא לעתים קרובות גורם חשוב למשיכת חברות היי‪-‬טק וסייבר‪ ,‬הצד המזרחי של וושינגטון הבירה לא קיימות‬
‫חברות אבטחת סייבר‪ ,‬למרות שיש לה קווי הסעת המונים רבים של מטרו‪ .‬מספר כבישים מהירים‬
‫בין‪-‬מדינתיים פועלים דרך ומסביב לוושינגטון‪ ,‬כמו גם מסדרונות רכבת‪ ,‬קווי אוטובוס ורשת הסעת ההמונים‬
‫באזור הבירה‪ .‬קווי רכבת בחוף המזרחי מחברים את וושינגטון לערי מפתח‪ ,‬כולל בולטימור‪ ,‬פילדלפיה וניו‬
‫יורק‪ .‬יש שלושה שדות תעופה בינלאומיים גדולים באזור‪.‬‬
‫ברמת המדיניות המקומית‪ ,‬וושינגטון המטרופולינית‪ ,‬כאחד מאשכולות ההיי‪-‬טק הגדולים בארה"ב‪ ,‬עודדה‬
‫ועזרה לעסקי ההיי‪-‬טק לאתר ולהתרחב באזור‪ .‬אבל האזור מתפצל פוליטית בין‬
‫שלושה תחומי שיפוט (וושינגטון הבירה‪ ,‬שהיא לא מדינה‪ ,‬וירג'יניה‪ ,‬ומרילנד)‪ ,‬ובתוך שני האחרונים‪ ,‬זה גם‬
‫מחולק ברמות המחוז והעיר‪ .‬כל אחד מהגורמים הפוליטיים הללו פועל בדרך כלל באופן עצמאי כדי להביא‬
‫הייטק באופן כללי – ואבטחת סייבר בפרט – לאזור שלהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יחידות הפיתוח הכלכלי של‬
 ‫במדינת מרילנד (עד ‪ ) 2019‬ובמחוז פיירפקס‪ ,‬וירג'יניה‪ ,‬יש קצינים ספציפיים המתמחים ב פיתוי חברות‬
‫אבטחת סייבר‪ .‬לכל אחת מהן יש גם תוכניות מס אטרקטיביות‪ ,‬כגון זיכוי מס כתמריץ להשקעות באבטחת‬
‫סייבר‪ ,‬מרילנד‪ ,‬המספקת זיכוי ממס הכנסה למי שמשקיע בחברות אבטחת סייבר מקומיות‪.‬‬
‫לא כל המאמצים מתמקדים בפיתוי‪ .‬חלק מהמאמצים המקומיים מתמקדים בפיתוח כוח עבודה‬
‫טכנולוגי‪/‬סייבר‪ ,‬כמו יוזמת ותיקי הסייבר של וירג'יניה שנותנת לאלה ששירתו בצבא‬
‫גישה להכשרת סייבר‪ ,‬חניכות‪ ,‬תעסוקה ותמיכה כספית כדי להאיץ את המעבר שלהם‬
‫לכוח העבודה הקיברנטי‪ .‬יש המציעים גם ב"ייעוץ עסקי מותאם אישית" כדי לעזור לעסקים קטנים להצליח‪,‬‬
‫כגון המחלקה לפיתוח עסקים קטנים ומקומיים של עיריית וושינגטון הבירה‬
‫קרן החדשנות הכוללת של העיר שואפת להרחיב את מגזרי ההזדמנויות של העיר‪ ,‬לרבות ערים חכמות‪ ,‬מידע‬
‫וטכנולוגיית אבטחה על ידי "מתן גישה להון על ידי יזמים לא מיוצגים"‪.‬‬
‫במהלך השנים‪ ,‬נעשו כמה מאמצים לתאם את המדיניות האזורית של וושינגטון הקשורה למיסוי‪,‬‬
‫כוח עבודה כלכלי ותעשייתי (למשל‪ ,‬שותפות וושינגטון רבתי‪ ,‬יוזמת וושינגטון רבתי [עכשיו‬
‫מנוטרל]‪ ,‬ומועצת הממשלות של וושינגטון המטרופוליטנית)‪ ,‬אך מאמצים אלה הם מינוריים יחסית‬
‫למשיכה חזקה של אינטרסים מקומיים‪ .‬הכישלון של האזור להתאחד במהלך ההצעות עבור אמזון ‪HQ2‬‬
‫בשנת ‪ , 2017‬ממחיש זאת‪ .‬חברות וארגונים לא ממשלתיים מודעים לתחרות ומתחרים על מס חיובי‬
‫ותמריצים אחרים‪ ,‬כגון העברת הקרן הלאומית למדע מארלינגטון לשכונת אלכסנדריה‪.‬‬
‫הון חברתי‪.‬‬
‫וושינגטון הבירה תוכננה ונבנתה על פי תוכנית אב עיר הבירה הגדולה שנוצרה ב‪.1700-‬‬
‫הממשלה הפדרלית שמרה על נוכחות פיזית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬תרבותית וכלכלית חזקה‬
‫מאז‪ ,‬לעתים קרובות התערבה ישירות עם מתכנני ערים‪ ,‬אדריכלים ומהנדסים‪ .‬ממשלת ארה"ב‬
‫ניהלה ישירות את המחוז במשך רוב ההיסטוריה שלו‪ .‬נוכחות "מרכז הפיקוד והשליטה האמריקאי" לא בא‬
‫לידי ביטוי רק במורפולוגיה העירונית של וושינגטון‪ ,‬אלא גם בא לידי ביטוי ב"אינטראקציות קרובות בין‬
‫ממשלה‪ ,‬אדמיניסטרציה‪ ,‬מלכ"רים והמגזר הפרטי" יוצרים "גיאוגרפיה כלכלית ייחודית"‪ .‬זה‬
‫דינמיקה תרבותית‪-‬כלכלית של סליל משולש (המאפיינת גם את ‪ ,SFBA‬כאמור) דורשת דינמיקה גיאוגרפית‬
‫קרבה‪ ,‬השפעה על בחירת המיקום של חברות וארגונים‪ .‬וושינגטון היא מרכז מרכזי לשירותי הגנה‬
‫ומרכז ידע כללי שהצליח לגוון את כלכלתה "למגזרי תעשייה נלווים‬
‫אבל פחות תלוי בקבלנות ממשלתית‪ ".‬הנוכחות הממשלתית ללא תחרות וההוצאה הצבאית‬
‫בוושינגטון מספק לא רק הון ועסקים עקביים‪ ,‬אלא גם אנשי מקצוע מיומנים‪ ,‬עם הרבה חברות חדשות‬
‫שנוסדו על ידי אנשים בעלי ניסיון ביטחוני צבאי או ממשלתי משמעותי‪ ,‬והפעילות העסקית הראשית של‬
‫המשרדים‬
‫הללו הם לעתים קרובות מתן שירותים ישירות לסוכנויות ממשלתיות‪ .‬כמעט שלוש מתוך ארבע חברות‬
‫אבטחת סייבר מקומיות‬
‫נוסדו על ידי אנשים בעלי ניסיון קודם בביטחון הלאומי ו"רוב משמעותי של‬
‫עסקי אבטחת הסייבר של האזור התפתחו ללא הון סיכון"‪.‬‬

‫בוושינגטון הבירה יש גם את היחס הגבוה ביותר של חברות ההיי‪-‬טק בבעלות נשים מכל עיר במדינה (‪)18.57%‬‬
‫וכמו כן‪ ,‬מציג את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר של חברות בבעלות נשית (‪ .)9.27%‬חברות בבעלות נשים הן גם‬
‫הגדולות ביותר בוושינגטון כפי שנמדד על ידי מספר העובדים‪ .‬זה עשוי להיות בשל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לחוזים‬
‫ממשלתיים הנותנים‬
‫הזדמנויות לנשים ומיעוטים‪ .‬בתורו‪ ,‬זה יכול למשוך נשים נוספות ויזמי מיעוט‬
‫לאזור‪ .‬בוושינגטון יש אוכלוסייה משכילה יחסית והכנסות גבוהות‪ ,‬כאשר הממוצע שלה בכל קטגוריה הוא‬
‫גבוה בכ‪ 50%-‬מהממוצע הארצי‪ .‬מפה ‪ 3.8‬מציגה חברות אבטחת סייבר יחסית‬
‫לאוכלוסייה עם תואר ראשון ומפה ‪ 3.9‬מציגה חברות סייבר ביחס למעמד סוציו‪-‬אקונומי‪.‬‬
‫חברות אבטחת סייבר מקובצות לאורך עורקים מסחריים‪ ,‬אך קבוצות של חברות נמצאות‬
‫בשכונות של בת'סדה‪ ,‬חצר‪ ,‬בולסטון‪ ,‬פינת טייסון‪ ,‬ורסטון‪ ,‬כל האזורים הללו הם עם השכלה רבה‬
‫ואוכלוסיות עשירות יחסית‪.‬‬
‫מוסדות‪.‬‬
‫שוק אבטחת הסייבר של וושינגטון מושרש בנוכחות ממשלתית וצבאית איתנה‪.‬‬
‫הקונה הגדול ביותר של הטכנולוגיה בוושינגטון הוא הממשל הפדרלי של ארה"ב‪ .‬שוק אבטחת הסייבר הפדרלי‬
‫בארה"ב‬
 ‫צפוי להגיע ל‪ $22-‬מיליארד דולר עד ‪ .2022‬זה גדל במהירות‪ ,‬ב ‪ ,CAGR 12%‬ורוב הדולרים האלה‬
‫הישארו באזור וושינגטון‪ .‬ישנן מעבדות רבות ואוניברסיטאות מחקר בוושינגטון‬
‫ב"חזית ההתקדמות המדעית"‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד להתפתחות המוקדמת של עמק הסיליקון‪ ,‬שם‬
‫אוניברסיטת סטנפורד מילאה תפקיד מפתח‪ ,‬תעשיית ההיי‪-‬טק בוושינגטון התפתחה ללא תמיכה ישירה של‬
‫אוניברסיטת מחקר גדולה‪ .‬למרות היותו ביתם של מספר אוניברסיטאות אם פרופיל גבוה‪ ,‬יש ראיות מוגבלות‬
‫לתרומתם הישירה לצמיחה המוקדמת של מגזר הטכנולוגיה המקומי‪ .‬פיתוח כלכלי מעולם לא היה‬
‫המטרה העיקרית של אוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור הסמוכה‪ ,‬למשל‪ ,‬עומדת בניגוד חד‬
‫לעומת ‪ MIT‬בבוסטון וסטנפורד בעמק הסיליקון‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ג'ונס הופקינס "לא יצר‬
‫תועלת כלכלית מאוד גלויה לאזור המקומי"‪ .‬נראה שכיוון ההשפעה בוושינגטון עובד לכיוון השני‪:‬‬
‫לאחר הצלחה יזמית ותעשייה גדולה הוקמה‪ ,‬האוניברסיטאות החלו לפתח תוכניות‬
‫כדי לענות על הביקוש הגובר לכוח עבודה מיומן‪ .‬וושינגטון מתגאה במספר משמעותי של אקדמאים‬
‫ומוסדות מחקריים כפי שניתן לראות במפה ‪ .3.10‬למרות המספר הגבוה של מוסדות ובוגרים באזור‪ ,‬נראה‬
‫פחות מתאם מרחבי בין אוניברסיטאות לאשכולות סייבר בוושינגטון מאשר ב‪ SFBA-‬ובישראל‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3.2‬מסכמת תכונות מרכזיות של אשכול וושינגטון‪ .‬הוצאה ממשלתית וצבאית משמעותיים ועקביים‪,‬‬
‫ההוצאה מספקת יציבות לחברות טכנולוגיה קיימות ומפחיתה את הסיכון היזמי בעת יצירת מיזמים חדשים‪.‬‬
‫אנשי צבא וממשל נכנסים לכוח העבודה המקומי ו‪/‬או מקימים חברות חדשות‪ ,‬בהמשך‬
‫תמיכה בצמיחה של התעשייה הקיימת ומשיכת חברות סייבר גדולות לאזור‪.‬‬
‫נוכחות ממשלתית וצבאית והשקעה מילאו תפקיד מכריע בחוזק האשכול‪ .‬בעוד המגזר הפרטי וגורמים אחרים‬
‫תרמו לצמיחת אשכול אבטחת הסייבר בוושינגטון‪ ,‬זה בעיקר תוצר של השפעה הממשלתית והצבאית‪.‬‬
‫מוסדות‬ ‫הון חברתי‬ ‫תשתית‬
‫ממשלה וצבא‬ ‫סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫ערים מרכזיות ותחבורה‬
‫• נוכחות ממשלתית וצבאית‬ ‫• כוח עבודה צעיר ומשכיל‬ ‫• וושינגטון הבירה – מרילנד –‬
‫• יחס גבוה של עובדים ומייסדים חזקה‪.‬‬ ‫אזור המטרו וירג'יניה מכיל‬
‫• ההוצאה הממשלתית הגבוהה‬ ‫עם רקע צבאי‪.‬‬ ‫מספר אשכולות משנה‪.‬‬
‫ביותר על טכנולוגיה מכל אזור‪.‬‬ ‫• היחס הגבוה ביותר בין עובדי‬ ‫כבישים‬ ‫• רשת מורכבת של‬
‫• הצלבת העבודה בין המגזר‬ ‫הטכנולוגיה במדינה‪.‬‬ ‫תחבורה‬ ‫מהירים‪ ,‬רכבות‪,‬‬
‫הציבוריומגזרים פרטיים‪.‬‬ ‫ציבורית‪ ,‬משלוח וכמה‬
‫מחקר וחינוך‬ ‫• חלוקת הכנסות‬ ‫בינלאומיים נמלי תעופה‪.‬‬
‫• הכשרה במימון ממשלתי‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫ורמת השכלה‬ ‫תעשיות ושירותים‬
‫תוכניות צבאיות לשילוב מחדש‬ ‫• אחוז גבוה של זרם או מעבר‬
‫שח יוצאי הצבא‪.‬‬ ‫של תעסוקה ממשלתית לפרטית‪.‬‬
‫• מספר אוניברסיטאות מהשורה‬ ‫• מרכז לעסקים מקצועיים‬
‫הראשונה עם התמחויות לתארים‪.‬‬ ‫• כלכלת המטרו החמישית‬
‫• שיתוף פעולה בין‬ ‫בגודלה בארה"ב‪.‬‬
‫מוסדות אקדמיים ומוסדות‬
‫אקדמיים אחרים בהשקעה‬
‫במחקר‪ ,‬והכשרה‬
 ‫מודל היהלום ע"פ פורטר ליתרון תחרותי‬
‫פורטר מצא ‪ 4‬גורמים המשפיעים על יכולת ההצלחה של מדינה‪:‬‬
‫גורמי תרומה‪ -‬מתחלקים ל‪ :2-‬בסיסי‪ -‬מה השם נתן למדינה? אוצרות טבע‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬מיקום‬ ‫‪)1‬‬
‫מתקדם‪ -‬משהו שהמדינה יצרה לבד‪ :‬תשתית‪ ,‬טכנולוגיה‪..‬‬
‫תנאי ביקוש‪ -‬מדינה שהאוכלוסייה בה מאוד דרשנית‪ ,‬שהיא יוצאת לבינלאומי היא מאוד חזקה‪ ,‬הטבע של‬ ‫‪)2‬‬
‫הביקוש המקומי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אנחנו מאוד דרשנים במוצרי ההיי‪-‬טק שלנו ולכן חברות מצליחות פה הן יצליחו‬
‫גם בחו"ל או למשל מסעדה שמצליחה פה מבחנת השירות‪ ,‬תצליח גם בחו"ל‪ .‬דבר זה נותן יתרון תחרותי‬
‫למדינה‪.‬‬
‫תעשיות קרובות ותומכות ‪ -‬אזור גיאוגרפי שמתמחה בדבר מסוים‪ ,‬למשל אוניברסיטה המתמחה‬ ‫‪)3‬‬
‫בתקשורת ודברים הקשורים לתקשורת מסביב‪.‬‬
‫אסטרטגיה‪ -‬מהם החוקים של הקמת חברה‪ ,‬כל התשתיות החוקיות כדי ליצור חברה‪ ,‬מבנה ותחרות‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫מדיניות ממשלתית‪ -‬האם המדינה עוזרת ליזמים? האם המדינה עוזרת לתעשייה?‬ ‫‪)5‬‬
‫‪ 4‬הגורמים ‪ +‬מדיניות ממשלתית יוצרים מערכת אשר קובעת את מידת התחרותיות של מדינה‪.‬‬

‫ג‪ .‬ישראל‪ :‬אשכול מלמעלה למטה‬

‫מקרה של התערבות ממשלתית מכוונת בפיתוח אשכולות‪ .‬אשכול אבטחת הסייבר הישראלי כולל את מרכז‬
‫הארץ (מטרופולין תל אביב) ותת‪-‬אשכולות בדרום ובצפון‪ .‬אוכלוסיית ישראל מרוכזת מאוד במערב לאורך קו‬
‫החוף של הים התיכון ובחלק המרכזי של המחצית הצפונית של המדינה‪ .‬עיריית תל אביב‪-‬יפו (להלן‪" ,‬תל‬
‫אביב")‪ ,‬מוקד ההיי‪-‬טק ואבטחת הסייבר שלה‪ ,‬נמצא בלב בית עירוני של כ ‪ 3.7-‬מיליון אנשים‪ .‬אוכלוסיית‬
‫ישראל מונה כ‪ 8.3-‬מיליון תושבים‪ .‬מגה האשכול הישראלי אינו מפגין הפצה גיאוגרפית שווה של חברות‪.‬‬
‫במקום זאת הוא מציג אזור חם אחד מובהק במרכז תל אביב‪ ,‬לאורך מסדרון הרכבת קרוב לכביש איילון‪.‬‬
‫אזור חם זה מכיל ‪ 120‬חברות והוא כ‪ 8 -‬קמ"ר (‪ 3‬קילומטרים רבועים)‪ .‬בנוסף לאזור החם‪ ,‬מספר אשכולות‬
‫משנה נראים בפריפריה של תל אביב (הרצליה‪ ,‬פתח תקווה) ומחוץ לתל אביב (בערים הגדולות האחרות‬
‫בישראל‪ :‬ירושלים‪ ,‬חיפה ובאר שבע)‪ .‬תבנית התפלגות זו משקפת גם את התבנית התפלגות אוכלוסייה‬
‫הלאומית‪ ,‬ללא משרדים בדרום הארץ‪ ,‬דרומית לבאר שבע‪ ,‬אזור מדברי המכונה הנגב‪ .‬מפה ‪ 3.11‬מציגה‬
‫אשכולות של חברות אבטחת סייבר בישראל לפי גודלן‪ ,‬כפי שהיא נמדדת לפי מספר עובדים‪ .‬כל המשרדים עם‬
‫יותר מ‪ 100-‬עובדים ממוקמים במטרופולין תל אביב (‪3.11‬א)‪ .‬שלוש החברות הגדולות ביותר‪ ,‬שכל אחת מהן‬
‫מעסיקה יותר מ‪ 1,000-‬עובדים‪ ,‬ממוקמות בסמיכות לתחנת רכבת‪ .‬שימו לב בהגדלה א'‪ ,‬שניים מהחברות‬
‫הגדולות נמצאות מחוץ לאזור החם של תל אביב (לאורך גבול תל אביב ופתח תקווה)‪ .‬הגדלה ‪ 3.11B‬מציגה‬
‫את המשרדים הקטנים בתת אשכול באר שבע‪ .‬צפייה בצמיחה זו של תעשיית אבטחת הסייבר בהערכה רחבה‬
‫יותר של משתנים‪ ,‬לרבות תשתיות‪ ,‬הון חברתי ומוסדות‪ ,‬הנקודות הבאות הופיעו‪.‬‬
‫תשתיות‪.‬‬
‫מפה ‪ 3.12‬מציגה גם תשתיות תחבורה מרכזיות‪ ,‬כבישים מהירים וכבישים ראשיים‪,‬‬
‫מסדרונות רכבת ושדות תעופה‪ .‬המפה האזורית מראה התלכדות ברורה של חברות באזור המטרופולין הגדול‬
‫יותר באזור תל אביב‪ .‬הגדלה ‪ 3.12A‬היא מפה מורחבת של תל אביב שבה ריכוז משמעותי של משרדים הוא‬
‫ניכר בסמיכות רבה לנתיבי איילון‪ ,‬כביש ‪ 2‬ומסדרון הרכבת‪ .‬מיקום זה מספק‬
‫רמה גבוהה של קישוריות פיזית בתוך אזור העיר והמדינה‪ ,‬כמו גם גישה‬
‫נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון‪ ,‬נמל התעופה הראשי של ישראל‪ .‬אשכולות משנה משמעותיים נראים גם‬
‫בפרברי תל אביב‪ :‬בהרצליה‪ ,‬קרוב לכביש איילון‪ ,‬לכביש ‪ 2‬ולרכבת; כמו גם ברעננה‪ ,‬קרוב לכביש ‪ .4‬הגדלה‬
‫‪ 3.12B‬מציג מפה מורחבת של באר שבע‪ ,‬בה כל חברות אבטחת הסייבר ממוקמות באשכול הדוק מאוד‬
‫לתחנת הרכבת‪ .‬מבחינת המדיניות‪ ,‬ממשלות ישראל – הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית – תומכות‬
‫באופן יזום ומעורב בפיתוח אסטרטגיית אבטחת הסייבר הלאומית של המדינה‪ .‬זה כולל תיאום של‬
‫מאמצי הציבור לביטחון לאומי‪ ,‬כמו גם תמיכה בצמיחה של התעשייה הפרטית‪" .‬יוזמת הסייבר הלאומית של‬
‫ישראל" כוח משימה שהוקם בשנת ‪ 2011‬על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו "כדי לנקוט בגישה כוללת‬
‫לאבטחת סייבר‪ ,‬בחינת יתרונות מקרו‪-‬כלכליים ואסטרטגיים פוטנציאליים עבור ישראל"‪ .‬יוזמת הסייבר‬
‫הלאומי היא סוכנות עצמאית האחראית על פיתוח גישה הוליסטית ורבת שיניים לאבטחת סייבר‪ ,‬כולל‬
‫באמצעות "חינוך‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ביטחון‪ ,‬פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה בינלאומי"‪ .‬מערך הסייבר הלאומי של‬
‫מדינת ישראל מרחיב את יכולת הסייבר של ישראל ומחזק את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הסייבר‬
‫ו אבטחת סייבר על ידי פיתוח הון אנושי החל מהתיכון והשקעה רבה בציבור המחקר והפיתוח הפרטי בישראל‬
‫מזהה ומכשיר תלמידי תיכון בעלי כישורי מחשב יוצאי דופן כדי לגייס אותם לתוכניות מודיעין וסייבר בצבא‪.‬‬
‫צה"ל מפתח באופן ישיר חוקרי סייבר באמצעות יחידת מודיעין ‪ ,8200‬וחיל ‪( C4I‬אגף הפיקוד והתקשורת)‪,‬‬
‫אשר מבטיח יכולות אבטחה מתואמות באופן מלא‪ .‬צה"ל‪ ,‬הממשלה הלאומית והמגזר הפרטי מתאמים‬
‫ומשתפים פעולה בפרויקטים‪ ,‬שכן אבטחת סייבר מוכרת כעדיפות משותפת וחיונית‪ .‬פרויקטים כגון פארק‬
‫הטכנולוגיה המתקדמת בבאר שבע יוצר מרחב פיזי בו אנשי ממשלה‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬חברות פרטיות‪ ,‬והצבא‬
‫יכולים לשתף מידע וחידושים‪ ,‬ולעבוד יחד על פרויקטים משותפים מקרוב‪ .‬אמנם לא מכוון במיוחד כלפי‬
‫תעשיית הסייבר‪ ,‬מדיניות מקומית משחקת תפקיד מרכזי בהופעתה של אשכול תעשיית הסייבר‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫עיריית תל אביב תומכת בסטארט‪-‬אפים בשלבים מוקדמים שיש להם פוטנציאל לשפר את איכות החיים של‬
‫התושבים ו‪/‬או לקדם את תל אביב כעיר חכמה‪ .‬התמיכה כוללת פגישה עם מומחה עירוני‪ ,‬שימוש בעיר כאתר‬
‫בטא‪ ,‬הפחתות בארנונה לסטרטאפים ותמיכה ביחסי ציבור‪.‬‬

‫הון חברתי‬
‫בישראל יש יותר סטארט‪-‬אפים בתחום ההיי‪-‬טק לנפש מאשר בכל מדינה אחרת‪ .‬עוד מדד נפוץ‬
‫הוא מספר החברות הנסחרות בבורסת נאסד"ק הכבדה בהיי‪-‬טק‪ .‬לפי מדד זה‪ ,‬ישראל‬
‫מדורגת באופן עקבי בשכבה העליונה של מדינות ברחבי העולם‪ .‬הדינמיקה החברתית‪-‬פוליטית המתוחה‬
‫והמגבילה של ישראל והתנאים הגיאוגרפיים שלה מאלצים אותה להסתמך באופן עקבי על התקדמות‬
‫טכנולוגית‪ ,‬ידע וחדשנות עבור ההגנות שלה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי לא רק בפעולה פרואקטיבית שננקטת על ידי‬
‫הממשלה בצבא‪ ,‬באקדמיה‪ ,‬מוסדות הציבור הרחב והמגזר הפרטי‪ .‬בליבת תרבות החדשנות של ישראל עומד‬
‫"סטארט‪-‬אפ צפוף" מערכת אקולוגית המורכבת ממגוון מפגשים‪ ,‬האקתונים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬הדרכות‪ ,‬מערבלים‪,‬‬
‫מדיה חברתית אתרים‪ ,‬כנסים‪ ,‬חללי עבודה משותפים‪ ,‬משקיעי הון סיכון‪ ,‬מלאכים ומאיצים‪ ".‬כפי שקורה‬
‫ב‪ SFBA -‬ואשכולות וושינגטון‪ ,‬גם ישראל‪ ,‬מציגה תרבות של שיתוף פעולה בין ובקרב אזרחים‪ ,‬חברות‬
‫פרטיות‪ ,‬סוכנויות ממשלתיות ולא ממשלתיות‪ ,‬מוסדות צבאיים ואקדמיים‪.‬‬
‫גיוס חובה צבאי בישראל מעצב גם את מוסר העבודה של אוכלוסייתה‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬מכשירה אחוז גדול‬
‫ככוח עבודה במיומנויות הניתנות לשיווק; כגון חשיבה אסטרטגית מוכוונת מטרה‪ .‬שירות צבאי מספק‬
‫חיבורי רשת והון חברתי המסייעים בהצלחה יזמית לאחר סיום השירות הצבאי‪.‬‬
‫עם ישראל מייחס ערך גבוה ל"יזמות‪ ,‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחדשנות" ומאמין‬
‫שהם הינם מרכיבים קריטיים של "ביטחון לאומי‪ ,‬שגשוג ואיכות חיים"‪ .‬ישראל מציג מבנה היררכי חברתי‬
‫יחסית שטוח ‪ ,‬תרבות של אינדיבידואליזם‪ ,‬ורמות גבוהות של לאומיות‪ ,‬תכונות המקדמות חדשנות ויזמות‬
‫ברמה הלאומית‪ .‬מפה ‪ 3.13‬ממחישה את התפלגות האוכלוסייה הכללית לפי הישגים אקדמיים ביחס‬
‫אשכולות אבטחת הסייבר בישראל‪ .‬ריכוז גבוה של בעלי תואר ראשון לפחות ניכר בבירור במרכז‬
‫הארץ אזור‪ ,‬הכולל את תל אביב ואת האזור המקיף אותה‪ .‬יש ריכוז נוסף של אנשים מאוד משכילים בעיר‬
‫חיפה ובסביבתה‪ .‬הגדלות ‪ 3.13A‬ו‪ 3.13B-‬מציגות את תל אביב ובאר שבע בהתאמה‪ .‬למרות שחלק גדול‬
‫ממדיניות הממשלה ישימה בכל רחבי הארץ‪ ,‬במפה ‪ 3.14‬מופיעה מתאם יחסי בין רמת הכנסה גבוהה יותר‬
‫לבין מיקום של חברות אבטחת סייבר‪ .‬רמות הכנסה גבוהות יותר מרוכזים בערים הגדולות‪ :‬בתל אביב‪,‬‬
‫ובריכוזים קטנים יותר‪ ,‬אך בולטים‪ ,‬סביב הרצליה (חלק מטרופולין תל אביב)‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ירושלים וחיפה‪.‬‬
‫המיקום של אנשים בעלי הכנסה גבוהה קרוב לתשלום גבוה סביר להניח שהתעסוקה במגזר הטכנולוגי מחזקת‬
‫את הקיבוץ הגיאוגרפי ההדדי ביניהם‪.‬‬
‫מוסדות‪.‬‬
‫ישראל פיתחה תוכניות לאומיות בחסות הממשלה שמטרתן למצוא בני נוער מבטיחים‪,‬‬
‫ולספק להם הכשרה מיוחדת לפני ובמהלך שירותם הצבאי‪ .‬אוניברסיטאות ומכוני מחקר‬
‫בישראל משתפים פעולה עם הממשלה הלאומית והמגזר הפרטי כדי להכשיר ולפתח‬
‫כוח עבודה מיומן‪ .‬פיתוח מוסדות מחקר ופיתוח איכותיים נמצא בעדיפות מרכזית‬
‫מאז קום המדינה‪ .‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחדשנות הם נקודות החוזק העיקריות של האוניברסיטאות הגדולות שלה‪:‬‬
‫הטכניון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב‪ .‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫בבאר שבע ממלאת תפקיד פעיל בפיתוח פארק הטכנולוגיה הסמוך כחלק מהצעה לאבטחת‬
 ‫מעמדה של העיר כמרכז במגזר הטכנולוגי‪ .‬באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬סטודנטים כמעט בכל תחום יכולים‬
‫להתמחות‬
‫באבטחת סייבר‪ ,‬והאוניברסיטה מארחת כנס אבטחת סייבר בינלאומי גדול מדי שנה‪.‬‬
‫חינוך לטכנולוגיה וחדשנות‪ ,‬במיוחד באבטחת סייבר‪ ,‬מתחיל כבר בחטיבת הביניים והתיכון‬
‫ו‪ 46%-‬מהמבוגרים הישראלים מחזיקים בתואר אקדמי על‪-‬תיכוני‪ ,‬היחס השלישי בגובהו ב‪ .OECD-‬חברות‬
‫פרטיות וסוכנויות ללא כוונת רווח עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אקדמיים כדי "לטפח מדע‬
‫וטכנולוגיה במערכת החינוך"‪ .‬שחקנים שונים מאחדים "ידע בתחומי ניהול יזמות וחדשנות" הפיכתו לנגיש‬
‫וזמין לשוק גלובלי‪ .‬יוזמות חינוך לטכנולוגיה וחדשנות כוללות תוכניות אקסלרטור(זרז)‪ ,‬חינוך יזמי ייעודי‬
‫ומו"פ יוזמות אלה נתמכות עוד יותר על ידי סוכנויות‪ ,‬ארגוני נטוורקינג מקצועיים‪ ,‬הנהלות בתעשייה וכנסים‪,‬‬
‫בין היתר‪ .‬ישראל "תעשיות טכנולוגיות מתקדמות" הוא ארגון גג התומך במגזר הטכנולוגיה הכללי‪ ,‬המייצג‬
‫ומפגיש לא רק תעשייה פרטית אלא גם אקדמיה‪ ,‬עיריות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬מרכזי מחקר והממשלה הלאומית‪.‬‬
‫ברית הסייבר הישראלית היא מיזם משותף בין מכון היצוא הישראלי משרד הכלכלה והתעשייה וממונה‬
‫הסייבר הלאומי‪ ,‬המייצגים ותומכים ביותר מ‪ 350-‬חברות סייבר בישראל‪ .‬משרד החוץ הישראלי תומך ישירות‬
‫באירועים בתעשייה כגון כנס סייברטק שהתקיים לאחרונה בינואר ‪ 2020‬בתל אביב‪.‬‬

‫מפה ‪ 3.15‬מציגה את מיקומם של מוסדות על‪-‬תיכוניים מרכזיים על מיקומן של חברות סייבר‪ .‬בתיבה‬
‫מפה אזורית (משמאל)‪ ,‬מיקום האוניברסיטאות מופיע בדרך כלל בקורלציה לאשכולות ולקיבוץ באשכולות‬
‫המשנה של חברות אבטחת סייבר‪ ,‬עם לפחות מוסד אחד בכל תת‪-‬אשכול‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקנה מידה קטן יותר‪,‬‬
‫הגדלות ‪ 3.15A‬ו‪ 3.15B-‬מראים מתאם פחות חריף בין מיקומי אוניברסיטאות וחברות סייבר בעיר תל אביב‪.‬‬
‫מערכת היחסים המרחבית רלוונטית יותר בבאר שבע ובפרבר תל אביב של רעננה‪ .‬הדבר מצביע על כך‬
‫שנוכחותה של אוניברסיטה גדולה מפצה על היעדר גורמים פיזיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים אחרים‬
‫בערים קטנות‪ ,‬אך אינן מהוות גורם מניע בסביבות עירוניות מפותחות ומחוברות‪ .‬זה עוד יותר מרמז כי‬
‫פעילויות של חברות ואוניברסיטאות אינן קשורות בהכרח על בסיס יומיומי‪ .‬עם זאת‪ ,‬סביר להניח שיש להם‬
‫כמה יתרונות של קירבה יחסית הדדית‪ ,‬כמו גם כמה מאפיינים משותפים של המערכת האקולוגית‪.‬‬

‫טבלה ‪ 3.3‬מסכמת מאפיינים מרכזיים של אשכול אבטחת הסייבר בישראל‪ .‬ממשלה פרואקטיבית ומכוונת‬
‫ההתערבות אפשרה הקמה וצמיחה של אשכול אבטחת הסייבר הוליסטי בישראל‪.‬‬
‫תמיכה ממשלתית וצבאית של המגזר כוללת הכשרה וחינוך של כוח העבודה‪ ,‬תוכניות אוניברסיטאיות‬
‫מיוחדת‪ ,‬השקעה ישירה‪ ,‬מדיניות ציבורית אוהדת ונוכחות צבאית גדולה‪ .‬לישראל יש מגזר טכנולוגית גדול ומגוון‬
‫התורם להצלחה המתמשכת של תעשיית הסייבר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אשכול אבטחת הסייבר‬
‫בישראל הוא בעיקר תוצאה של פעולות ספציפיות שננקטו על ידי הממשלה המקומית‪ ,‬כמו גם על ידי‬
‫נוכחות והשפעת הצבא‪.‬‬
‫מוסדות‬ ‫הון חברתי‬ ‫תשתיות‬
‫ממשלה וצבא‬ ‫סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫ערים מרכזיות ותחבורה‬
‫• בישראל יש יותר סטארט‪-‬אפים‬ ‫• תרבות של חדשנות ויזמות‬ ‫• מרוכז מאוד במטרופולין תל‬
‫בתחום ההיי‪-‬טק לנפש מאשר בכל‬ ‫• מגזר ציבורי ופרטי בעל מימון‬ ‫אביב‪-‬יפו‬
‫מקום אחר בעולם‬ ‫גבוה‬ ‫• לאחר ‪ 2010‬מתחיל אשכול‬
‫• נוכחות צבאית גדולה עם‬ ‫• שיתוף פעולה חוצה מגזרים‬ ‫מיקרו להתפתח בבאר שבע‬
‫מסירות משמעותית לאבטחת‬ ‫• פיתוח פארק טכנולוגי גדול‬
‫סייבר‬ ‫ובסיס צבאי בבאר שבע‪.‬‬
‫• גיוס חובה עם שילוב של תארים‬ ‫תעשיות ושירותים‬
‫בטכנולוגיה‬ ‫• תל אביב היא רכזת לתרבות‬
‫• תמיכה פרואקטיבית של‬ ‫וכלכלה לתעשיות יצירתיות‬
‫הממשלה‬ ‫אחרות ושירותים מיוחדים‬
‫מחקר וחינוך‬
‫• חינוך בחסות הממשלה‬
‫תוכניות כבר בתיכון‬
‫ובכל אוניברסיטה במדינה‬
‫• פיתוח אבטחת סייבר‬
‫מרכזי מחקר במספר מרכזי‬
‫מחקר ואוניברסיטאות‬