‫תרגיל ‪ :2‬השערות‪ ,‬מושגים ומשתנים‬

‫השאלות הבאות מתייחסות למאמר‪ :‬בן שלמה‪ ,‬ש' וצברי ש' )‪ .(2019‬אימהות לילדים בגיל החביון‪ :‬תרומתם של‬
‫חוויות ילדות ‪,‬דיפרנציאציה של העצמי וקשיים של הילד לסגנון הורות בהווה‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ל"ט )‪ .(2‬קישור‬

‫חלק ראשון‬
‫‪ .1‬אלו משתנים מציעים המחברים לבדוק במחקרם? )‪ 40‬נקודות(‬
‫א‪ .‬רשמו את שמות המשתנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב‪ .‬מהו תפקידו של כל משתנה במחקר? למשל‪ ,‬מי מהם הוא המשתנה התלוי‪ ,‬המשתנה‪/‬ים הבלתי תלוי‪/‬ים‪ ,‬ומשתני‬
‫הבקרה )במידה וישנם(‪.‬‬
‫תשובה לחלק ראשון )חלקים א‪+‬ב(‬
‫משתנים בלתי תלויים‬
‫‪ .1‬סגנון הורות בעבר )אפשר גם אימהוּת שחוו בילדות(‪ :‬ערכי המשתנה‪ -‬סמכותי‪ ,‬סמכותני‪ ,‬ומתירני‬

‫באופן עקרוני ערכי המשתנה )סמכותי‪ ,‬סמכותני‪ ,‬ומתירני( אינם חלק משם המשתנה‪ ,‬אבל במאמר הנוכחי בניתוח‬
‫הנתונים הייתה התייחסות לכל ערך כמייצג של משתנה נפרד ולכן בתרגיל זה שתי התשובות נכונות‪.‬‬
‫‪ .2‬טראומה של התעללות בילדות‬
‫‪ .3‬דיפרנציאציה של העצמי‪.‬‬
‫בנוגע לדיפרנציאציה של העצמי‪ ,‬בנוסף להיותו משתנה ב”ת‪ ,‬ניתן לראות בו גם משתנה ממתן‪) ,‬כפי שמנוסח תחת‬
‫שאלת המחקר(‪.‬‬
‫‪ .4‬קשיים של הילד‬
‫משתנה תלוי‬
‫סגנון הורות נוכחי‪ :‬ערכי המשתנה‪ :‬סמכותי‪ ,‬סמכותני‪ ,‬ומתירני‬
‫משתני בקרה )בהתבסס על עמוד ‪ 195‬ולוח ‪(1‬‬

‫עמ ‪ :195‬״השאלון בדק משתני רקע של האם‪ ,‬שנועדו לשמש משתני בקרה‪ ,‬וביניהם‪ :‬גיל ‪,‬מוצא‪ ,‬השכלה‪ ,‬דתיות‪,‬‬
‫תעסוקה ומשתנים משפחתיים‪ ,‬כגון‪ :‬מבנה המשפחה‪ ,‬מספר הילדים‪ ,‬גיל הילדים״ ‪.‬‬

‫על פי הכתוב משתני הבקרה הם‪ :‬גיל האם‪ ,‬מוצא האם‪ ,‬השכלת האם‪ ,‬דתיות האם‪ ,‬תעסוקת האם‪ ,‬מבנה המשפחה‪,‬‬
‫מספר ילדים‪ ,‬מצב כלכלי )מתוך לוח ‪ ,(1‬גיל הילדים‪.‬‬

‫חלק שני‬
‫‪ .2‬בחרו שלוש מהשערות המחקר‪ .‬לגבי כל השערה ענו על השאלות הבאות ‪ 60) :‬נקודות(‬
‫א‪ .‬רשמו כל השערה וציינו את רמת הידע אליה היא מתייחסת‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם יש להשערה זו תמיכה בסקירת הספרות המוצעת במאמר? הסבירו הדגימו‪.‬‬
 ‫תשובה לחלק שני )חלקים א וב(‬

‫בחלק זה יש לחפש האם יש קשר ישיר בין סקירת הספרות המוצעת וההשערה הספציפית‪ .‬סקירת הספרות אמורה‬
‫להתמקד במשתנים הרלוונטים להשערה ולא רק לסקור תיאוריה כללית בתחום‪ .‬כך למשל התאוריה של האקולוגית של‬
‫ברונפנברנר שהוצגה בעמוד ‪ ,188‬מדגישה את החשיבות הכללית של הורות להתפתחות ילדים אבל לא קושרת בין‬
‫מאפייני הורות ספציפיים לבין מאפייני התפתחות ספציפיים של ילדים‪.‬‬
‫בנוסף בחלק זה יש להוסיף לא רק ציטוט מתוך המאמר אלא גם הסבר של הציטוט תוך התייחסות הן לקיומם )או אי‬
‫קיומם( של מרכיב תיאורטי ומרכיב מחקרי בסקירת הספרות‪.‬‬
‫העשרה )לא חלק ממה שבקשנו מכם בתרגיל(‪ :‬המשתנה הב״ת אומנם קטגוריאלי‪ ,‬כלומר יש בו ‪ 3‬סוגים של הורות‪.‬‬
‫בדרך כלל השערות בהם יש משתנה קטגוריאלי )למשל מגדר( מדברות על הבדל ולא קשר )בנות יהיו יותר יצירתיות‬
‫מאשר בנים(‪ .‬אבל כאן היות וההשערות הספציפיות מתייחסות למשתנה הורי אחד רציף‪ ,‬ניתן לדבר על קשר‪ .‬למשל‬
‫יתקיים קשר חיובי בין סגנון הורי סמכותני שחוותה האם בילדותה ובין סגנון סמכותני בהווה‪.‬‬
‫‪ .1‬ההשערה‪ :‬״ יימצא קשר בין סגנון ההורות שחוותה האם בעבר מצד אמה‪ ,‬לפי דיווחה‪ ,‬לבין סגנון ההורות שהיא‬
‫מספקת לילדיה בהווה‪ .‬סגנון הורי סמכותי שחוותה האם בילדותה יהיה קשור לסגנון הורי סמכותי של האם בהווה‪,‬‬
‫ואילו סגנון הורי סמכותני או מתירני שחוותה האם בילדותה יהיה קשור לסגנון הורי סמכותני או מתירני בהווה״ ‪.‬‬
‫)עמוד ‪(193‬‬
‫רמת ידע ‪ :‬הסברתי‪ -‬קשר‬
‫ההשערה מנוסחת ברמת ידע זו היות והיא מנוסחת כקשר בין משתנים ויש ידע קודם )מסוים( בסקירת הספרות‪.‬‬
‫האם יש להשערה זו תמיכה בסקירת הספרות המוצעת?‬
‫עמוד ‪190‬‬
‫״הקשר בין סגנון ההורות שחוותה האם בילדותה‪ ,‬לפי דיווחה‪ ,‬לבין סגנון ההורות העכשווי שלה‪ ,‬מתקשר בספרות‬
‫הקלינית והמחקרית למושג "העברה בין‪-‬דורית ‪".‬הנטייה של הורים להישען על המודל ההורי שהפנימו בילדותם‬
‫בטיפול בילדיהם מאפשרת להם להעביר הן את הגורמים המיטיבים שחוו בהורות )‪ ,.Chen et al) 2008‬והן את‬
‫הגורמים הפחות מיטיבים‪ .‬פרייברג‪ ,‬אדלסון ושפירו )& ‪ (,Fraiberg, Adelson 1975 ,Shapiro‬אמרו כי בכל חדר‬
‫ילדים מופיעים אורחים לא רצויים מעברם של ההורים‪ .‬קשרי האהבה בין ההורה והילד והצורך של הילד שיטפלו בו‬
‫מגנים עליו ועל הוריו מפני הפולשים‪ ,‬אך לעיתים ישנן רוחות המשתכנות באופן סלקטיבי סביב קושי מסוים של‬
‫ההורה‪ .‬אספסה )‪ ,Espasa) 2004‬מרחיב תפיסה זאת ואומר כי כאשר אדם הופך להורה‪ ,‬הוא ממקם‪ ,‬באמצעות מנגנון‬
‫של הזדהות השלכתית‪ ,‬חלק מרצונותיו ומשאלותיו הילדיות אצל התינוק שלו‪ .‬כך מתאפשר שחזור לא מודע של‬
‫קונפליקטים לא פתורים מהעבר ביחסיו עם הוריו )מנזנו‪ ,‬פלצ’יו אספסה‪ ,‬וזילקה ‪(2005‬״‬
‫יש תמיכה מסוימת‪ .‬אמנם יש תיאוריות )התיאוריה של פרייברג על רוחות בחדר הילדים‪ ,‬והתאוריה של אספסה(‬
‫שקושרות בין סגנון הורות שחוותה האם בילדותה לסגנון הורות בהווה אבל אין מחקר שתומך בכך‪ .‬לכן התמיכה מאד‬
‫חלקית‪.‬‬

‫הערה חשובה‪ :‬במאמר יש התייחסות למשתנה דיפרנציאציה כמשתנה ממתן בין סגנון הורות בעבר לסגנון הורות‬
‫בהווה‪ .‬יש לשים לב שהעובדה שיש השערה על קיומו של משתנה ממתן לא מובילה בהכרח למסקנה שהספרות אינה‬
‫תומכת בקשר שבבסיס ההשערה או תומכת בכך שקשר כזה אינו קיים‪ ,‬אלא רק אומרת שהקשר לא צפוי להיות מלא‬
‫אלא חלקי‪.‬‬
 ‫‪ .2‬ההשערה‪ :‬״יימצא קשר בין טראומה של התעללות בילדות שחוותה האם‪ ,‬לפי דיווחה‪ ,‬לבין סגנון ההורות המסופק‬
‫בהווה‪ ,‬כך שנשים שעברו טראומה של התעללות בילדותן תהיינה מאופיינות בסגנון הורי סמכותני או מתירני‪.‬״ )עמוד‬
‫‪(193‬‬
‫רמת ידע ‪ :‬הסברתי‪ -‬קשר‬
‫ההשערה מנוסחת ברמת ידע זו היות והיא מנוסחת כקשר בין משתנים ויש ידע קודם )מסוים( בסקירת הספרות‪.‬‬

‫האם יש להשערה זו תמיכה בסקירת הספרות המוצעת?‬

‫עמ׳ ‪191‬‬
‫״פרייברג ועמיתיה )‪ ,.Fraiberg et al) 1975‬דיברו בהקשר זה על "הטרגדיה המשפחתית"‪ ,‬שבה הילד הופך בעל‬
‫כורחו לשחקן במשחק חוזר של הפגיעה שההורה חווה בילדותו‪ .‬ההורה זוכר במודע את החוויות הקשות ואת הפגיעות‬
‫שספג בילדותו‪ ,‬אולם הרגש שהיה מחובר לחוויות אלו עובר תהליך הדחקה ובידוד עד שאינו נגיש להורה )‪1975‬‬
‫‪,.Fraiberg et al).‬מנגנון זה מוביל להזדהות עם דמות התוקפן‪ ,‬וכך ההורה מאמץ את אותה התנהגות של ההורה‬
‫שלו ‪,‬שממנה פחד בילדותו‪ ,‬ומשתמש בה ביחסיו עם ילדו‪ .‬ליברמן ועמיתותיה ‪(,Lieberman 2005 ,Padrón, Van‬‬
‫)‪ Horn, & Harris‬הדגישו‪ ,‬לצד זאת‪ ,‬כי בכל חדר ילדים שוכנים לצד "רוחות הרפאים" )‪,.Fraiberg et al) 1975‬‬
‫גם מלאכים‪ ,‬שעשויים להיות מקדמי צמיחה אישית בחייהם של הורים שחוו ילדות טראומתית ‪.‬״‬
‫יש תמיכה חלקית‪ .‬אמנם יש תיאוריות )התיאוריה של פרייברג והתיאוריה של ליברמן( שקושרות בין התעללות‬
‫שחוותה האם בילדותה לחוויות הורות בהווה אבל אין מחקר שתומך בכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין תמיכה בקשר הספציפי‪ .‬כלומר‬
‫יש אמירה שסגנון ההורות של מי שחוותה טראומה של התעללות עלולה להיות אם מתעללת אבל אין קישור ברור‬
‫להשערה שהקשר יהיה עם סגנון הורות ספציפי‪ -‬למשל לא ברור מדוע מי שחוותה טראומה של התעללות בתור ילדה‬
‫דווקא תתאפיין בסגנון הורות מתירני בהווה‪ .‬בנוסף המחקר )‪ (Leslie & Cook, 2015‬בקרב אימהות שחוו טראומה‬
‫והיו עם סגנון הורות סמכותני או מתירני‪ ,‬קשר בין הטראומה לדיכאון של הילד‪ .‬ממצא זה לא מהווה תמיכה לקשר בין‬
‫טראומה לסגנון הורות אלא בין טראומה לדיכאון של הילד‪.‬‬
‫‪ .3‬ההשערה‪:‬״ יימצא קשר בין רמת הדיפרנציאציה של העצמי של האם לבין סגנון ההורות שלה בהווה‪ .‬ככל שרמת‬
‫הדיפרנציאציה של האם תהיה גבוהה יותר‪ ,‬כך סגנון ההורות שלה יהיה מאופיין ביותר סמכותיות‪ ,‬וככל שרמת‬
‫הדיפרנציאציה תהיה נמוכה יותר כך סגנון ההורות יהיה מאופיין ביותר סמכותניות או ביותר מתירנות״ )עמוד‬
‫‪(193‬‬
‫רמת ידע ‪ :‬הסברתי‪ -‬קשר‬
‫ההשערה מנוסחת ברמת ידע זו היות והיא מנוסחת כקשר בין משתנים ויש ידע קודם )מסוים( בסקירת הספרות‪.‬‬

‫האם יש להשערה זו תמיכה בסקירת הספרות המוצעת?‬

‫עמוד ‪192‬‬
‫“הורים בעלי רמת דיפרנציאציה גבוהה יבטאו גמישות והסתגלות‪ ,‬ואילו הורים בעלי רמת דיפרנציאציה נמוכה יגלו‬
‫בעיות בוויסות הרגשי‪ ,‬יאפשרו לילדיהם פחות התפתחות אוטונומית ויתקשו להכיר באופן מובחן בצורכיהם‬
‫‪(,Skowron, 2005; Skowron & Platt 2005).‬הנטייה של הורים להתייחס לילדיהם כאל שלוחה נרקיסיסטית של‬
‫עצמם ‪,‬והעדר תפיסה של הילד כאדם מובחן ונפרד‪ ,‬נמצאה במחקרים משתנה מסביר של התעללות הורים בילדיהם )בן‬
‫שלמה‪“(Smith, 2001; Wiehe. 2003 ;2010 ,‬‬
‫יש תמיכה מסוימת‪ .‬יש מחקרים שקושרים בין דיפרנציאציה גבוהה לגמישות והסתגלות אבל אין קישור לסגנונות‬
‫ההורות‪ .‬המשתנים גמישות והזדהות לא זהים לסגנון הורות סמכותי‪ .‬בדומה יש מחקרים שקשורים בין דיפרנציאציה‬
‫נמוכה להורות לא מיטיבה ואפילו מתעללת אבל אין קישור לסגנון הורות ספציפי‪.‬‬
 ‫אין התייחסות לתיאוריה בחלק זה‪ .‬אמנם בואן מוזכר בסוגריים‪ ,‬הוא זה שהמציא את המושג ואת התיאוריה המדברת‬
‫על כך אבל חוץ מאזכור שמו בסוגריים לא מצוין שום דבר אחר‪.‬‬

‫‪ .4‬ההשערה‪:‬״ יימצא קשר בין קשיים של הילד‪ ,‬כפי שמדווחת האם‪ ,‬לבין סגנון ההורות שלה‪ .‬אימהות לילדים המאובחנים‬
‫כבעלי קשיים תהיינה מאופיינות בהורות סמכותנית ‪.‬״ )עמוד ‪.(193‬‬
‫רמת ידע ‪ :‬הסברתי‪ -‬קשר‬
‫ההשערה מנוסחת ברמת ידע זו היות והיא מנוסחת כקשר בין משתנים ויש ידע קודם )מסוים( בסקירת הספרות‪.‬‬

‫האם יש להשערה זו תמיכה בסקירת הספרות המוצעת?‬

‫עמוד ‪192‬‬
‫״מחקרים העלו כי אימהות לילדים בעלי קשיים מיוחדים‪ ,‬כמו‪ :‬טמפרמנט סוער ‪,‬בעיות קשב וריכוז‪ ,‬הפרעת התנהגות‪,‬‬
‫הפרעות במצב הרוח‪ ,‬הפרעה בתר‪-‬חבלתית )‪ (PTSD‬ותסמונת דאון דיווחו על רמות גבוהות יותר של לחץ בהורות‬
‫)‪ .(McBride et al, 2002; Norizan & Shamsuddin, 2010,; Saloviita et al, 2003‬ההתמודדות היום‪-‬יומית של‬
‫האם עם ילד המאופיין בקשיים כרוכה בפגיעה נרקיסיסטית‪ ,‬וככזו עלולה לעורר רגשות של אכזבה ותסכול )מנזנו‬
‫ועמיתים‪ .(2005 ,‬בתצפיות שערכו קומינגס‪ ,‬דייוויס וקמפבל ‪ (Cummings, Davies & Campbell, 2000‬נמצא כי‬
‫אימהות לילדים בעלי קשיים נוטות יותר מאימהות אחרות להפגין התנהגויות הוריות המתאימות למאפיינים של הורות‬
‫סמכותנית ‪.‬״‬
‫יש תמיכה מסוימת בסקירת הספרות‪ .‬יש תמיכה מחקרית‪ .‬יש מחקרים הקושרים בין קשיים של ילדים לפגיעה‬
‫נרקסיסטית של האם ולרגשות אכזבה ותסכול‪ ,‬ויש מחקר שקושר ספציפית בין מאפייני הורות סמכותנית לילדים בעלי‬
‫קשיים‪ .‬לא ברור האם בדקו הורות סמכותנית או רק שהתגלו מאפייני הורות שדומים להורות סמכותנית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫התמיכה המחקרית יחסית מצומצמת‪ .‬אין תיאוריה שתומכת בהשערה‪.‬‬