‫‪ 

‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫פרקטיקום א – גישה דינאמית פסיכואנליטית בטיפול‬ ‫עבודה מסכמת לקורס‬

‫ובהתערבות קלינית‬

‫מוגש ע"י‪ :‬מיקי קליין ‪032082695‬‬

‫הנחיות לכתיבת עבודת הסיום‬

‫בקורס‪ -‬פרקטיקום א – גישה דינאמית פסיכואנליטית בטיפול ובהתערבות קלינית‪.‬‬
 ‫עבודת הסיום בקורס תתבסס על הצגת מקרה של טיפול פרטני או התערבות פרטנית‬
‫(באדם יחיד בקשר אישי ) שקיימתם השנה או בעבר ועל המאמרים שנקראו בקורס‬
‫(ומאמרים נוספים לפי הצורך)‪.‬‬
‫במידה ולא קיימתם התערבות פרטנית אז מקרה שליויתם לאורך זמן והכרתם לעומק‪.‬‬
‫את העבודה יש לשלוח במייל לאמיר עד ‪ . 15.8.21‬כתובת המייל –‬
‫‪ , amirezrachi@gmail.com‬לאחר ששלחתם ודאו שהעבודה התקבלה‪( .‬אני אאשר‬
‫שקיבלתי)‬
‫הטלפון שלי לשאלות – ‪0504383606‬‬
‫העבודה צריכה להיות בהיקף של ‪ 7-8‬עמ' מקסימום‪ .‬הציון על העבודה מהווה ‪ 90%‬מן‬
‫הקורס‪ 10% .‬התרגילים או ההצגה בכיתה‪.‬‬

‫חלק א' ‪ -‬הצגת המקרה ‪ 3-4 ,‬עמ'‬

‫רקע רלוונטי להבנת המקרה‪( .‬בעילום שם כמובן ותוך הסתרה של כל פרט‬ ‫‪.1‬‬
‫מזהה‪).‬תאור האדם המטופל‪ ,‬גיל‪ ,‬רקע משפחתי‪ ,‬מהלך חייו בקצרה‪ .‬תיאור מצוקתו‬
‫וסיבתהפנייה‪/‬הטיפול‪ ,‬מסגרת הטיפול‪ ,‬היכן התרחש הטיפול‪ ,‬כמה זמן וכו'‪.‬‬
‫מחשבות אבחנתיות על המטופל‪ ,‬איך אתם מבינים את הדינמיקה שלו ואת הסיבות‬ ‫‪.2‬‬
‫למצוקתו‪ .‬תמונת עולמו הפנימי (כיצד חווה את העולם) עד כמה שאתם מסוגלים‬
‫להבין‪.‬‬
‫תיאור המהלך הטיפולי עם המטופל‪ .‬הקשר שנוצר‪ ,‬התמות המרכזיות שעלו בטיפול‬ ‫‪.3‬‬
‫או שעסקתם בהם‪ ,‬כיצד התפתח הטיפול בו‪.‬רצוי לשלב ציטוטים מן הפגישות‪.‬‬

‫על השירות‪:‬‬

‫בית סוטריה הינו בית מאזן בקהילה הנותן מענה‪ ,‬לאנשים בתקופה של משבר נפשי או‬
‫בעיצומה של חוויה פסיכוטית‪ .‬ומשמש חלופה לאשפוז‪ .‬השיח במקום מתקיים מתוך כבוד‪,‬‬
‫קשב ואהדה‪ .‬השהייה בבית מושתתת על חיי בית שיתופיים של הדיירים והצוות‪ .‬בבית‬
‫מתגוררים עד עשרה דיירים‪ .‬חלק כחלק מן התהליך הטיפולי נערכים מפגשים ברוח‬
‫"הדיאלוג הפתוח" גישה המזמינה לחדר הטיפול בני משפחה‪ ,‬חברים ואנשים משמעותיים‬
‫של המתמודד מתוך שאיפה ליצירת קואליציה שתתמוך בתהליך הטיפולי‪.‬‬

‫רקע כללי‪:‬‬

‫המטופל‪ ,‬אבי (שם בדוי)‪ ,‬הינו גבר בשנות ה‪ 40-‬לחייו‪ ,‬גר כיום בקיבוץ אליו עבר כשנה לפני‬
‫אשפוזו‪ .‬יחד עם משפחתו‪ .‬אבי נשוי‪ ,4+‬יליד ארה"ב‪ .‬המשפחה שהתה בחו"ל למשך תקופה‬
‫בה שימש אבי בתפקיד בכיר בקהילה בה התגוררו‪ .‬אבי נאלץ להתפטר מתפקידו בקהילה‬
‫ולעזוב אותה יחד עם משפחתו על רקע יחסים שניהל עם נשים מחוץ לנישואים‪ .‬הפרשה‬
‫גרמה למשבר בין בני הזוג וכיום הם נמצאים בהליכי פרידה‪ .‬אבי‪ .‬הפרשה שנתגלתה‪,‬‬
 ‫המשבר הזוגי שליווה אותה וההרחקה מן הקהילה ומן התפקיד הבכיר בו כיהן פגע קשות‬
‫בדימוי העצמי של אבי כאיש משפחה ודמות מנהיגה בקהילה בה חי ומוביל והביא לדכאון‬
‫מתמשך שליווה אותו במשך השנתיים שקדמה לאשפוזו‪.‬‬

‫המשפחה חזרה לארץ והשתקעה בקיבוץ שם מצא את עצמו אבי בתפקיד משמעותי ורב‬
‫אחריות‪ .‬לאחר המשבר האחרון הוא עזב את תפקידו וכיום עובד בתפקיד פשוט בישוב בו‬
‫הוא חי שם הוא מרגיש כלוא ולא במקומו‪ .‬המשפחה עברה לפני כשנתיים לקיבוץ והמשברים‬
‫‪ -‬הן הזוגי והן האישי ‪ -‬גרמו לתהודה רבה בקיבוץ והעלו קולות לגבי המשך חברותם שם‪.‬‬

‫חברי הקיבוץ לא ידעו על המתח בין בני הזוג ועל מצבו הנפשי הרעוע של אבי וכשמספר‬
‫חדשים לאחר הגעתם החל אבי לסבול מהתקפי חרדה חריפים שמנעו ממנו לתפקד למשך‬
‫ימים ברצף יחד עם שמועות על הפרידה המתוכננת של אבי ואשתו חשו מרומים על כך‬
‫שקיבלו את המשפחה אל תוך הקיבוץ בלא שהכירו את התמונה המלאה‪.‬‬

‫אבי הגיע לסוטריה על רקע התקפי החרדה והדכאון המתמשכים מהם סבל שלא אפשרו לו‬
‫לתפקד ביום יום ובעקבות דרישה של אשתו שהיתה הדמות המטפלת העיקרית בזמן‬
‫משברים קודמים שלו ‪ ,‬אך הגיעה לאפיסת כוחות ושאפה לסיים את מערכת היחסים ביניהם‪.‬‬

‫הטיפול התרחש במסגרת ההכשרה המעשית שעשיתי בבית סוטריה‪ ,‬הטיפול באבי נמשך‬
‫כשלשה חדשים בהם נפגשנו פעמים בשבוע‪.‬‬

‫תחילת השהות שלו אופיינה בהתנגדות גדולה לעצם השהיה שלו במקום ובסירוב לקבל את‬
‫הטיפול שהוצע לו‪ .‬אחד הקשיים הגדולים איתם היה צריך להתמודד הוא העובדה שאדם‬
‫כמוהו שתפס תפקיד חשוב כל כך בקהילה בה חי מוצא את עצמו במצב חברתי‪,‬משפחתי‬
‫ונפשי כזה‪ .‬הוא נע ללא הרף בין נסיון להציג חזות שקולה אסופה ואפילו מעט מתנשאת לבין‬
‫התפרקות טוטאלית בה הוא הופך לחרד עד כדי כך שלא יכול לבוא בחברת אנשים ובניהול‬
‫של שיח רציף וקוהרנטי‪.‬‬

‫בחלוף הזמן ניכרה רגיעה מסויימת במצבו ויחד עם היצירה של הקשר הטיפולי עלו ודוברו‬
‫הקשיים שבחזרה של אבי לקיבוץ ‪ -‬התגובות של אנשי הקיבוץ לחזרתו של אבי לאחר‬
‫המשבר ולפני הפרידה‪ ,‬מציאת דיור ותעסוקה מתאימים‪ ,‬המעטפת הטיפולית והרגשית‬
‫שיידרש לה עם חזרתו וכן המשך תהליך הפרידה מאישתו ועל האופן הנכון לספר לסביבה על‬
‫הפרידה‪ .‬כחלק מן התהליך נעשה דיאלוג פתוח שכלל את אבי‪ ,‬בת משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬נציגי‬
 ‫הקיבוץ והגורמים מטפלים בחבל ‪,‬נעשתה חשיבה משותפת לגבי תהליך חזרתו ההדרגתי‬
‫של אבי לקיבוץ‪.‬‬

‫בנוסף למצבו הפנימי הקשה אבי סיטואצית החיים האובייקטיבית החיצונית בה נמצא אבי‬
‫הינה מורכבת ביותר‪:‬‬

‫אבי צריך להתמודד בהרבה חזיתות בו זמנית‪ -‬הקולות בקיבוץ שלא רוצים לקבל אותו חזרה‪,‬‬
‫מציאת מקום עבודה‪ ,‬ליווי פסיכיאטרי והחזרה לבית‪ ,‬לאשתו ולילדים‪.‬‬

‫במהלך הפגישות שלנו מדבר אבי על הגעגועים שלו לילדים יחד עם החשש שלא יצליח‬
‫להתמודד עם הטיפול בהם‪ ,‬את הצורך להוכיח לעצמו‪ ,‬לאשתו ולקיבוץ שהוא יכול לעמוד‬
‫בחזרה לקיבוץ‪ .‬אבי נמצא בלחץ וחרדה מתמידים שבמידה ולא יצליח יאבד את חזקתו על‬
‫הילדים ואת מקומו בקיבוץ‪ .‬אבי נע בין שני מצבים קיצוניים‪ ,‬המצב המתפקד בו נראה שהוא‬
‫חוזר לאני הסמכותי והאסרטיבי‪ ,‬ונראה שהכעס עוזר לו בכך‪ ,‬בו הוא אומר שהוא בריא‬
‫ומתפקד‪ ,‬לא מבין למה הוא עדיין כאן ורוצה לחזור חזרה לקיבוץ ובין המצב המפורק בו הוא‬
‫מתפרק לחלוטין‪ ,‬לא מסוגל לצאת מהחדר ולהיות בחברת אנשים‬

‫חלק מתפקידי בטיפול היה להחזיק עבורו את שני המצבים‪ ,‬להזכיר לו על קיום שניהם בתוכו‪.‬‬

‫אחת הבעיות העיקריות בטיפול באבי היה ריבוי הקולות שחדרו למרחב הטיפולי‪ .‬פעמים‬
‫רבות היתה התחושה כאילו הקיבוץ עומד ומציץ מעבר לכתפו ולוקח חלק בטיפול‪ .‬הקולות‬
‫הרבים שחדרו אל תוך השיח בלבלו מאד את אבי שבמצבו הלא יציב היה צריך לנווט בין‬
‫הקולות של הקיבוץ לו היה אינטרס בתוצאות הטיפול מכיוון שרצה לדעת באיזה מצב חוזר‬
‫אליו אבי‪ ,‬האם יכול לתפקד‪ ,‬האם רוצים אותו‪ -‬תחושת אנשי הקיבוץ שאבי ובת זוגו רימו‬
‫אותם על ידי הצגת חזות שהכל תקין על מנת להתקבל‬

‫אבי היה שומע את הקולות השונים ומחליף את דעתו חדשות לבקרים דבר שהתיש אותו‬
‫מאד הוא טען כי הוא מוחזק בסוטריה בניגוד לרצונו אך משנאמר לו כי הוא נמצא שם‬
‫מבחירתו ויכול לצאת בכל רגע שירצה הוא נכנס לחרדה מלחזור לקיבוץ‪ ,‬למשפחתו ולאשתו‪,‬‬
‫מן הצורך לתפקד שם ובעיקר מן הצורך להציג חזות מתפקדת בפני ילדיו שיראו אותו מפורק‬
‫ובפני חברי הקיבוץ‬

‫בשלב מסויים העובדת הסוציאלית שעבדה עם הקיבוץ ואני החלטנו לסנן את הקולות‬
‫החיצוניים על מנת לאפשר לאבי את השקט והמרחב הדרושים לו על מנת להתאושש ולעבור‬
‫תהליך בסוטריה‬

‫אחת ההבנות לגבי הטיפול באבי היא שחופש הבחירה בלבל אותו והוא היה צריך אמירה‬

‫ברורה‪ ,‬אמירה אליו הגענו לאחר חשיבה והתייעצות ממושכים של חברי הצוות‪.‬אמירה זו ‪,‬‬
 ‫עליה מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב‪ ,‬כמו מנטרה‪ ,‬אל מול התנודות הקיצוניות במצב רוחו‬

‫ובהחלטותיו של אבי כמו גם מול הקולות החיצוניים השונים של אישתו‪ ,‬בני משפחתו ונציגי‬

‫הקיבוץ‪ ,‬היא כי הבחירה להשאר בסוטריה היא שלו בלבד ושלדעתי נכון לו כרגע להרפות‬

‫מכל הקולות בחוץ ולאפשר לעצמו להיות כאן‪ ,‬במקום שיוכל לתת לו החזקה מספקת על מנת‬

‫שיוכל להתמסר לתהליך שלו‪ ,‬לעיבוד של האבל על אבדן חייו הישנים ולחשיבה על רצונו שלו‬

‫בתוך בליל הקולות‪.‬‬

‫כשל אמפתי‪:‬‬

‫תמה משמעותית שעלתה במהלך הטיפול היא של האמון‬

‫במהלך אחת הפגישות שלנו נודע לאבי כי סיפרתי לעובדת הסוציאלית שעבדה עם הקיבוץ‬

‫על שיחה שהיתה לי עם מטפלת שהמשפחה ביקשה שאתיעץ איתה כגורם חיצוני‪ .‬פרטי‬

‫השיחה הגיעו לחברי הקיבוץ שפירשו אותה כעוד סימן לחוסר העקביות של אבי‪ ,‬וכהתנגדות‬

‫לתהליך טיפולי אליו התחיב כשנכנס לסוטריה‪ .‬אבי שמע על השיחה מאחד מחברי הקיבוץ‬

‫וחווה את השיחה הזו שהתרחשה מאחורי גבו כבגידה באמון‪.‬‬

‫במפגש שהגיע בעקבות אותה השיחה אני פוגש את אבי מאד קר ומרוחק‪ .‬הוא שואל אותי‬
‫האם באמת העברתי את פרטי השיחה עם המטפלת החיצונית לעו"סית של הקיבוץ וכשאני‬
‫מאשר‪.‬‬

‫אבי מגיב בקרירות ולאקוניות‪ ,‬הוא מודיע לי כיהוא לא רוצה בי יותר כמטפל ושואל האם יש‬
‫מטפל אחר שיכול לקחת את מקומי‬

‫אני מנסה להבהיר לו את מהלך הדברים ומספר לו כי דיברתי עם המטפלת החיצונית אחרי‬
‫שקיבלתי את אישורו וסיפרתי לה על המצב שלך שיתפתי אותה בעובדה שלדעתי יש כרגע‬
‫יותר מדי קולות שמעורבים בסיפור ואנחנו כרגע רוצים לעשות איזושהי הפרדה כדי לשמור‬
‫עליו‪ .‬אני לוקח אחריות על כך שהשיחה הזו לא היתה אמורה לעבור לעו"סית של הקיבוץ‬
‫בלא אישורו של אבי ומבטיח לו ששום דבר אישי שמדובר בפגישות לא יוצא מן החדר‪ .‬אני‬
‫מנסה לדבר עם אבי על חוסר האמון שלו‪ ,‬בי‪,‬במקום ובעצם בכל מי שסובב אותו‪ .‬אבי מדבר‬
‫על העובדה שכרגע מסוגל לסמוך רק על עצמו‪.‬‬

‫הוא מדבר על התחושה שלהיותו כלוא ועל האבדן של אפשרות הבחירה שלו‪ ,‬אני אומר לו כי‬
‫הבחירה להשאר היא שלו ולמרות שאני לא חושב כי הדבר יהיה נכון לו הוא יכול לעזוב בכל‬
‫רגע‪.‬‬

‫אבי אומר שלא הבין מראש כי השהות שלו במקום תצטרך להיות ארוכה כלכך ומבקש‬
‫שנקבע פגישה עם הפסיכיאטר על מנת לקבוע תאריך לשחרורו‬

‫לאחר מכן הוא קם ויוצא מן החדר‬

‫שהותו בבית סוטריה‪:‬‬

‫אבי הגיע לסוטריה במצב חרד ומדוכא ועם קושי בתפקוד יומיומי ובניהול של שיח רציף‬
‫וקוהרנטי‪ .‬תחילת השהות שלו אופיינה בהתנגדות גדולה לעצם השהיה שלו במקום ובסירוב‬
‫לקבל את הטיפול שהוצע לו‪.‬‬

‫בחלוף הזמן ניכרה רגיעה מסויימת במצבו ויחד עם היצירה של הקשר הטיפולי עלו ודוברו‬
‫הקשיים שבחזרה של אבי לקיבוץ ‪ -‬התגובות של אנשי הקיבוץ לחזרתו של אבי לאחר‬
‫המשבר ולפני הפרידה‪ ,‬מציאת דיור ותעסוקה מתאימים‪ ,‬המעטפת הטיפולית והרגשית‬
‫שיידרש לה עם חזרתו וכן המשך תהליך הפרידה מאישתו ועל האופן הנכון לספר לסביבה על‬
‫הפרידה‪ .‬כחלק מן התהליך נעשה דיאלוג פתוח שכלל את אבי‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬נציגי‬
‫הקיבוץ והגורמים המטפלים בו נעשתה חשיבה משותפת לגבי תהליך חזרתו ההדרגתי של‬
‫אבי לקיבוץ‪.‬‬

‫לקראת עזיבתו חל שינוי משמעותי במצבו של אבי‪ ,‬החרדה פחתה משמעותית והוא נראה‬
‫אנרגטי‪ ,‬ממוקד ונוכח יותר‪ .‬בתחילה עלה חשש כי הוא מנסה להציג דמות פעילה ומתפקדת‬
‫אך בחלוף הימים נראה היה כי השינוי במצבו אמיתי ויציב‪ .‬עלה רצון אמיתי לקבל את הטיפול‬
‫בסוטריה‪ ,‬לתקשר את רגשותיו ולהתמודד ולדבר גם על הצדדים הפחות מתפקדים הקיימים‬
‫בו‪.‬‬

‫אבי הצליח לדבר על הגעגועים שלו לילדים יחד עם החשש שלא יצליח להתמודד עם הטיפול‬
‫בהם‪ ,‬את הצורך להוכיח לעצמו‪ ,‬לאשתו ולקיבוץ שהוא יכול לעמוד בחזרה ואת הלחץ‬
‫והחרדה שהשאיפה הזו יוצרים‪.‬‬
 ‫אבי מרגיש שלקראת היציאה שלו מסוטריה הוא צריך להתמודד בהרבה חזיתות בו זמנית‪-‬‬
‫הקולות בקיבוץ שלא רוצים לקבל אותו חזרה‪ ,‬מציאת מקום עבודה‪ ,‬ליווי פסיכיאטרי והחזרה‬
‫לבית‪ ,‬לאשתו ולילדים‪ .‬עלתה ההבנה שעל מנת שיוכל להתמודד עם האתגרים הרבים‬
‫והקשים סביב החזרה שלו לקיבוץ הוא צריך למצא מקורות חוסן ואיזון וכי מעבר למערך‬
‫התמיכה החיצוני שמנסים לבנות עבורו יש לו צורך גם להיות בקשב לצרכים האישיים שלו‪.‬‬

‫במהלך שהותו בסוטריה ניכרה נכונות גוברת לעשות שימוש בפעילויות ובאנשים בסוטריה‬
‫ללמוד לקבל ולהתמודד עם התקפי החרדה שלו בסביבה תומכת‪ .‬בנוסף מהווה זמן זה‬
‫הזדמנות לחשוב קדימה על החזרה‪ ,‬לנסות להבין מה האתגרים בפניהם יצטרך לעמוד‬
‫ולהכין את מערך התמיכה‪ ,‬הן הפנימי והן החיצוני‪ ,‬שיוכל לעזור לו לצלוח אותם‪.‬‬

‫רושם‪:‬‬

‫איש מוכשר עם הרבה הישגים‪ ,‬אשר ספג בשנתיים האחרונות פגיעות נרקציסטטות קשות‬
‫בלב זהותו‪ ,‬כאיש משפחה וכרב מוצלח ומוביל‪ .‬הגיב עם חדרה ודיכאון‪ .‬בעיקר סובל מקשיי‬
‫הסתגלות מובנים מאוד‪ .‬בסוטריה חש את המקום כתומך ולא שיפוטי‪ ,‬ולאחר שהתנגדותו‬
‫הראשונית להישארותו כאן (שנחוותה כפגיעה נוספת) חלפה‪ ,‬למד להתמודד בצורה בונה‬
‫יותר עם הקשיים בחייו ולגייס את הכוחות הנדרשים לכך‪ .‬יש בסיס לאופטימיות שיצליח‬
‫לעמוד על רגליו ולבנות מחדש את חייו‪ ,‬שיהיו שונים ממה שהכיר עד כה‪.‬‬

‫המלצות‪:‬‬

‫טיפול בקהילה תוך מעקב פסיכיאטרי והמשך טיפול תרופתי‬ ‫‪.1‬‬

‫לשקול הפחתה והפסקת תרופות בהמשך‬ ‫‪.a‬‬

‫חלק ב' – ניתוח ודיון ‪ 3-4 ,‬עמ'‬

‫מחשבות וניתוח מה קרה במהלך הטיפול‪ ,‬זה המקום לשלב רעיונות ומחשבות‬ ‫‪.1‬‬
‫שמתכתבות עם המאמרים שקראנו במהלך הקורסומאמרים נוספים שנראים‬
‫רלוונטים‪ .‬לנסות לומר כיצד לדעתכם הכותבים השונים היו מבינים את המקרה‬
‫ומטפלים בו‪ .‬תובנות על מטרת הטיפול בתחילת הדרך ולאחר ההכרות עם המטופל‪.‬‬
‫מחשבות רפלקטיביות על דרך הטיפול כפי שנעשתה‪ ,‬לאחר מעשה‪ .‬האם הייתם‬ ‫‪.2‬‬
‫פועלים אחרת מכפי שפעלתם‪ .‬מחשבות על עצמכם בטיפול‪ ,‬מה קרה לכם בטיפול‪,‬‬
‫מה הבנתם ומה לא הבנתם‪ ,‬מה היו נקודות החוזק והתורפה שלכם כמטפלים‪.‬‬

‫הבסיס הבטוח – בולבי‬

 ‫בולבי‪ ,‬ג'‪ .)2016( .‬פרק ‪ :8‬התקשרות‪ ,‬תקשורת והתהליך הטיפולי‪ .‬בתוך ע‪ .‬ברמן (עורך)‪,‬‬
‫בסיס בטוח‪ :‬התקשרות הורה‪-‬ילד והתפתחות אנושית בריאה (עמ' ‪ .)135-150‬תלאביב‪ :‬עם‬
‫עובד‪.‬‬

‫הרעיון שנגע בי במאמר הוא ההגדרה של המרחב הטיפולי כבסיס בטוח והמשימה של‬
‫המטפל לספק למטופל בסיס בטוח זה אשר מתוכו יוכל המטופל לחקור את ההיבטים‬
‫הקשים והכואבים בחייו‪ .‬בולבי מגדיר משימה זו כבסיסית וכחשובה ביותר מבין חמשת‬
‫המשימות אליהן הוא מתייחס‪ ,‬זאת מכיוון שהטיפול לא יוכל להתחיל אם המטפל לא יוכל‬
‫לספק בסיס בטוח‪ .‬בולבי נותן את הדימוי של המטפל כאם המספקת לילדה בסיס בטוח ממנו‬
‫יצא לחקור את העולם‪ .‬באופן דומה לאם המשגיחה על בנה הקטן בבואו לחקור את העולם‬
‫על המטפל להיות קשוב ואמפתי‪.‬‬

‫בית סוטריה וחדר הטיפול בפרט הפכו עם הזמן למקוםכזה עבור אבי‪ ,‬עםהזמן ועם בניית‬
‫האמון בינינו הוא הרשה לעצמו להשיל בהדרגה אתדמות המנהיגהמתפקד ולהצעז להציג‬
‫חלקים יותר ילדיים ונזקקים בתוכו‪ ,‬באופן פרדוקסלי החרדות שהציפו אותו בתחילה הצליחו‬
‫לצאת אז בצורה יותר מווסתת ובוגרת‬

‫עם זאת הקשב למטופל אינו פסיבי‪ -‬המטפל יציין בפני המטופל אם הוא נמנע מלגעת בנושא‬
‫מסויים‪ ,‬הוא יעודד את המטופל לחקור את רגשותיו ןפעולותיו לא רק בהווה אלה גם בעבר‬
‫ולעיתים יבטא עבורו את הרגשות אותם לא יכול לבטא בספרו את סיפורו‪.‬‬

‫המאמר גורס כי הדינמיקה של המטופל מול אנשים נובעת מיחסי המטופל עם דמויות‬
‫מרכזיות בחייו בשנות חייו המוקדמות‪ ,‬במיוחד מול הוריו‪ ,‬ומאירועם ומצבים אותם הוא חווה‬
‫מולם‪ .‬דפוסי ההתנהגות שנבנים סביב הקשרים עם דמויות אלה משפיעות על הדינמיקות‬
‫העתידיות וכן על הציפיה ביחס לאופן שדמויות שונות בחייו ירגישו ויתנהגו כלפיו‪ .‬המודלים‬
‫אותם בנה המטופל בשנות חייו המוקדמות ממשיכים להפעיל אותו ולהכתיב את התנהגותו‬
‫ותגובותיו אף שיתכן ואינם משרתים אותו יותר בשלב זה בחייו‪ .‬במהלך הטיפול מעודד‬
‫המטפל את המטופל לבחון את יחסיו עם דמויות מרכזיות בחייו‪ .‬על ידי חקירה של היצוגיים‬
‫שלו בנוגע לעצמו ולדמויות ההתקשרות שלו על מנת להבנות אותם מחדש לאור ההבנות‬
‫והחוויות החדשות אותן הוא רוכש בקשר הטיפולי וליצור מודלים של עבודה שהינם יעילים‬
‫ומותאמים יותר‪.‬‬

‫אליעזר אילן‬
‫אילן‪ ,‬א‪ )1979( .‬פסיכותרפיה בילדים ובני נוער‪ :‬תהליכי טיפול (עמ' ‪ .)223-245‬תל אביב‪:‬‬
‫ספריית פועלים‪.‬‬

‫השהות בבית סוטריה וסגנון הטיפול היחודיהנהוג שם אפשרו לי להיות בסיטואציות טיפוליות‬
‫החורגות מן המרחב הטיפולי הדינמי הקלאסי בו פוגשים את המטופל בשעות קבועות בחדר‬
‫הטיפול‪ .‬חלק מן הרעיון הטיפולי הנהוג בסוטריה היה האפשרות של המטופלים והצוות‬
‫המטפל להיות חלק מאותה קהילה ‪,‬אמנם בתפקיד אבל לגמרי איתו‪ ,‬ולהתנהל יחד בתוך‬
‫סיטואציות יום יומיות שהיו משמעותיות ומורכבות יותר מן המפגש הטיפולי בחדר‬
‫‪ ,‬במהלך שהותו של אבי יצא לנו להיות לבשל‪ ,‬לשטוף כלים‪ ,‬לשחק וגם לנהלשיחות חולין‬
‫בתוך המרחב‪ ,‬חלק מן המפגשים שלנו נעשו תוך כדי הליכה‪ ,‬במקרים בהם היה אבי חרד‬
‫מדיעל מנת להצליח לשבת בשקט בחדר‪ ,‬התנועה בחוץ והצורך להיות באינטראקציה עם‬
‫אנשים‪ ,‬לראות את החרדה שעולה בו וזאת מול הצורך שלו להחזיק דמות של אדם שולט‬
‫ומתפקד נתנו חומר רב לעבוד איתו‬
‫אליעזר אילן במאמרו מתאר את דמות המחנך‪-‬מטפל וכיצד השילוב של דמות בעלת ידע‬
‫והבנה טיפוליים להשתמש בכלים וסיטואציות חינוכיות הקורות במהלך היום יום במוסד בו‬
‫היא עובדת לבצע התערבויות טיפוליות במידה ועולה הצורך‪ .‬על מנת שיכיר את הילדים בכל‬
‫גילויי חייהם‬
‫לדוגמא ה"מימוש בפעולה תוך כדי העברה" בה שיחק שמעון את החייל הנאצי ואילו המורה‬
‫לוהק לתפקידו של אביו של שמעון‪ .‬מתוך ההבנה של הקורה אותו יכל המורה להכיל את‬
‫התסכול של שמעון בפני כשלונותיו ולעמוד בפני התקפי הזעם שליוו אותן‪ .‬ההבנה של‬
‫המורה שהוא אובייקט להעברה איפשרה לו להגיב באופן שונה מן הצפוי ולאפשר‬
‫לשמעון לעבור תהליך של תיקון מול דמות אביו‪.‬‬

‫בנית האמון ההדרגתית שהמורה יכול לעמוד בהתפרצויותיו שבאה מתוךקשר יומיומי‬
‫אינטנסיבי יחד עם האמון ההולך וגובר ביכולותיו שבא מתוך בניה הדרגתית שלרצף הצלחות‬
‫הביא להצלחת התהליך וליכולת שלשמעון למצות את שהותו במוסד ולהמשיך הלאה בחיים‬
‫נורמטיביים‪ .‬ברור שהקשר הוא בלב העניין אבל ישנה גם התייצבות מאד חד משמעית ללא‬
‫סייג‪ ,‬בעקביות‪ ,‬מוכנות לקחת תפקיד משמעותי ומתפתח בחייו של שמעון‪.‬‬
‫התפקיד שאני לקחתי הוא ציר שליציבות בתוך הכאוס ובלילהקולות המרובים‪ ,‬הסותרים‪ ,‬גם‬
‫החיצוניים וגם הפנימיים‬

‫רגרסיה טיפולית והשבר הבסיסי‬

‫באלינט‪ ,‬מ‪ )1968( .‬רגרסיה טיפולית‪ ,‬אהבה ראשונית והשבר הבסיסי בתוך ע‪ .‬ברמן (עורך)‪.‬‬
‫השבר הבסיסי (עמ' ‪ .)181-192‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.2006 ,‬‬
 ‫קבלת עזרה‪ ,‬החשיבות שבהדרה‬
‫הקושי שבריבוי הקולות‪ ,‬היכולת לסמוך על עצמי ועל תפקידי כמטפל ולהציב גבולות ברורים‪,‬‬
‫זו היתה גם הבקשה של אבי‬