Professional Documents
Culture Documents
שברים בירך
שברים בירך
:Femur
מבוגרים ובעיקר נשים עם עצם שברירית מאוסטאופורוזיס ונוטים ליפול שוברים לרוב את הירך.
שרירים חלשים של ,Quadricepsשברים המתרחשים בגלל גיל ותנאים הגורמים להפחתה
בפרפוזיה צרברלית עורקית (התקפים איסכמיים זמניים ,אנמיה ,אמבוליה ,מחלות
קרדיווסקולריות והשפעת תרופות) תורמים לכמות הנפילות .מטופל שסובל משברים בירך לרוב
יש לו תנאים קומורבידיים (למשל קרדיווסקולרים,
נשימתיים ,כילייתיים ,אנדוקריניים) .לרוב שבר בירך הוא
מאורע קטסטרופלי בעל השפעה שלילית על סגנון ואיכות חיי
המטופל .יש 2סוגים עיקריים של שברים בירך:
-Intracapsular fractures )1שברים של צוואר הפמור
(עצם הירך) גורמים נזק למערכת הווסקולרית
המספקת דם לראש ולצוואר הפמור והעצם יכולה
להפוך לאיסכמית ,לכן AVNשכיח במטופלים עם
שברים בצוואר הפמור.
-Extracapsular fractures )2שברים באזור ה
( Trochantericבין בסיס הצוואר והLesser
trochanterבעצם מתחת לצוואר) ושל אזור ה( Subtrochantericמתחת לטרוכנטר).
שברים אלו הם בעלי אספקת דם מצוינת ונרפאים במהירות ,אך יכול להתרחש נזק נרחב
לרקמות רכות בזמן הפציעה .זה לא רגיל ששברים יהיו מרוסקים ולא יציבים .קשישים במיוחד
רגישים לשברים Intertrochantericובעלי פרוגנוזה יותר רעה מצעירים.
קליניקה :הרגל מתקצרת ,נמשכת לעבר הציר המרכזי ומסתובבת לכיוון החיצוני בשברים של
צוואר הפמור .יש כאב בירך ובמפשעה או באזור המדיאלי של הברך .ברוב שברי צוואר הפמור
המטופל לא יכול להזיז את הרגל ללא הגברה משמעותית בכאב .המטופל חש בנוח כשהרגל
מכופפת קצת ברוטציה חיצונית Intracapsular fractures .של צוואר הפמור גורמים לחוסר
נוחות מתונה (גם בתנועה) ,מאפשרים למטופל לשאת משקל ויכולים לא להציג התקצרות
משמעותית או שינויים ברוטציה .ב Extracapsular fracturesבאזור הטרוכנטרי או
סאבטרוכנטרי הגפה מתקצרת משמעותית ,יש רוטציה חיצונית במעלות יותר גדולות מבשברים
האינטרקפסולרים ,זה מציג ספאזם שרירי ומתנגד למיקום הגפה בתנוחה הטבעית שלה ויש
המטומה או אזור של אכימוזיס (שינוי צבע עקב חבלה) .אבחנת שברי הירך מאושרת ע"י רנטגן.
שיקולים גרונטולוגים :שברי ירך לרוב גורמים למוות מעל גיל .75סטרס וחוסר ניעות הקשורים
לטראומה גורמים במבוגרים לאטלקטזיס ,פנאומוניה ,ספסיס ,טרומבואמבוליה ורידית ויכולת
מופחתת להתמודד עם בעיות בריאות אחרות .הרבה מבוגרים המתאשפזים עם שברים בירך
מציגים דליריום עקב סטרס של הטראומה ,סביבה לא מוכרת ,מחסור בשינה ותרופות .זה בד"כ
מתרחש בגילאי ,+70בהיסטוריה של שימוש לרעה באלכוהול ,במצב קוגנטיבי לקוי ,במצב
תפקודי ירוד ,בנתרן לא תקין בסרום בצורה בולטת ,באשלגן או בריכוז גלוקוז .דליריום בחלק
מהקשישים יכול להיגרם מאיסכמיה מוחית מתונה או היפוקסיה מתונה .פקטורים אחרים
הקשורים לדליריום כוללים תגובה לתרופות ותרופות הרדמה ,תזונה לקויה ,דהידרציה ,תהליך
זיהומי ,הפרעות במצבי רוח ואיבוד דם .למניעת סיבוכים על האחות לאמוד את המטופל הקשיש
למצבים כרונים הדורשים ניטור צמוד .בדיקת הרגליים יכולה לחשוף בצקת הקשורה לכישלון לב
או חוסר דופק פריפרי ממחלה וסקולרית פריפרית .בעיות נשימתיות כרוניות יכולות להופיע
ולתרום להתפתחות אפשרית של אטלקטזיס או פנאומוניה .מעודדים שיעול ותרגילי נשימה
עמוקה .לרוב קשישים לוקחים תרופות קרדיאליות להורדת ל"ד או נשימתיות שיש להמשיך את
הטיפול בהן ולנטר את תגובת המטופל לתרופות אלו .יכולה להופיע דהידרציה ותזונה לקויה.
כשקשישים גרים לבד הם לא יכולים לקרוא לעזרה בזמן הפגיעה ויכולים לעבור 1-2ימים עד
שתסופק עזרה ועקב כך מתרחשת דהידרציה הגורמת להמוקונסטרציה ולהתפתחות
טרומבואמבולי ורידיים ,לכן יש לעודד את המטופל לצרוך כמות מספקת של נוזלים ודיאטה
בריאה .חולשת שרירים ודלדול בהתחלה יכולים לגרום לנפילות ושברים .מנוחה במיטה וחוסר
ניעות גורמים לאיבוד נוסף של חוזק שרירים אלא אם האחות מעודדת את המטופל להניע את כל
המפרקים פרט למפרק הברך והירך המעורבים .מעודדים את המטופל להשתמש בזרועותיו
ובטרפז כדי לשנות תנוחה ,זה מחזק את הזרועות והכתפיים ומקל בהליכה בעזרת מכשירי עזר.
טיפול Buck's extension traction :זה סוג של מתיחת עור זמנית בה משתמשים להפחתת
ספאזם שרירים ,להנעת הגפה ולהקלה בכאב .מטרת הטיפול הניתוחי בשבר בירך הוא להשיג
קיבוע מספק כדי שהמטופל יוכל לנוע במהירות ולהימנע מסיבוכים רפואיים משניים.
הטיפול הניתוחי מתבסס על רדוקציה פתוחה או סגורה של השבר וקיבוע פנימי ,החלפת ראש
הפמור בפרוטזה ( )Hemiarthroplastyאו רדוקציה סגורה עם סטביליזציה דרך העור לשבר
אינטרקפסולרי .ניתוחים מתבצעים כמה שיותר מוקדם לאחר הפציעה .שברים עם תזוזה בצוואר
הפמור מטופלים כמקרה חירום עם רדוקציה וקיבוע פנימי המבוצע תוך 12-24שעות אחרי
השבר ,זה מקטין השפעות של אספקת דם מופחתת ומפחית סיכון ל .AVNאחרי הרדמה כללית
או ספינאלית שבר בירך מופחת תחת רנטגן תוך שימוש במגבירי תמונה .שבר יציב בד"כ מתוקן
ע"י מסמרים ,שילוב של מסמר ופלטה ,יתדים (סיכות) מרובים או מכשירי הברגה שעושים
דחיסה .המנתח האורטופדי קובע את עזרי הקיבוע הספציפיים בהתבסס על מקום השבר.
רדוקציה מספקת חשובה להבראת השבר( Hemiarthroplasty .החלפת ראש הפמור בפרוטזה)
בד"כ עושים בשברים שלא יכולים לעבור רדוקציה מספקת או שמסמרו אותם או כדי למנוע
סיבוכים ,חוסר איחוי ו AVN-של ראש הפמור .החלפת מפרק ירך שלמה תיעשה במטופלים
סלקטיביים עם פגמים באצטבולום.
טיפול סיעודי :הטיפול הפוסט אופרטיבי למטופלים עם שברים בירך זהה לטיפול במטופלים
לאחר ניתוח גדול .תשומת לב ניתנת לטיפול בכאב ,מניעת בעיות רפואיות משניות וניעות
מוקדמת של המטופלים כדי להחזיר את התפקוד העצמאי .ב 24-48השעות הראשונות הקלה על
כאב ומניעת סיבוכים הם בראש סדר העדיפויות .האחות מעודדת נשימות עמוקות ,שיעול
ותרגילי פלקציה של כפות הרגליים כל 1-2שעות .משתמשים בגרבי ניילון אלסטיות שמהודקות
חזק ,בקומפרסים פנאומטיים (המכילים אוויר דחוס) ובאנטיקואגולנטים למניעת היווצרות
אמבוליות בורידים .האחות מנהלת את הטיפול האנטיובוטי המניעתי I.Vומנטרת את
ההידרציה של המטופל ,המצב התזונתי ותפוקת השתן .מניחים כרית בין הרגליים כדי לשמור על
אבדוקציה ויישור כדי לספק את התמיכה הדרושה למטופל בזמן שהופכים אותו.
*שינויי תנוחה -האחות יכולה להפוך את המטופל על הצד הפצוע או על הגפה הלא פצועה לפי
הוראה רפואית .לפי השיטה הסטנדרטית יש לשים כרית בין רגלי המטופל כדי לשמור על הרגל
הפצועה בתנוחת אבדוקציה .הופכים את המטופל על הצד תוך שמירה יישור תקין ותומכים
באבדוקציה.
*קידום פעילות גופנית -מעודדים את המטופל להתאמן כמה שיותר עם Mean of the overbed
,trapezeמכשיר העוזר לחזק את הזרועות והכתפיים כהכנה לניעות בטוחה.
יום אחרי ניתוח המטופל מתנייד בכיסא ומתחיל בניעות עם סיוע .כמות המשקל שניתן לשאת
תלויה ביציבות רדוקציית השבר .הרופא רושם את מעלות ה Weight bearingושיעור יכולת
התקדמות המטופל ל Weight bearingמלא .הגבלות פלקציית הירך ורוטציה פנימית מיושמות
רק אם למטופל הייתה .Hemiarthroplastyפיזיותרפיסט עובד עם המטופל על הניעות שלו
ושימוש בטיחותי בהליכון וקביים .המטופל יכול לצפות לשחרור הביתה או לשירותי טיפול
ממושכים עם שימוש בעזרה אמבולטורית .יתכן וידרשו שינויים בבית כמו הגבהת אסלות
ומוטות אחיזה.
*ניטור ומניעת סיבוכים -קשישים עם שברים בירך נוטים לסיבוכים שיכולים לדרוש טיפול נמרץ
יותר מהטיפול בשברים .הלם הוכיח את עצמו כפטאלי .השגת הומאוסטזיס אחרי הפגיעה ואחרי
הניתוח מושלמת דרך ניטור זהיר וטיפול הכולל התערבויות תרפויטיות .סיבוכים נוירווסקולרים
יכולים להתרחש מפגיעה ישרה בעצבים ואספקת דם או מלחץ רקמתי מוגבר .בשברי ירך צפוי
דימום לתוך הרקמה ,ניתן להבחין בנפיחות מוגזמת ולכן על האחות לנטר מצב הנוירווסקולרי
של הרגל הפגועה DVT .הוא הסיבוך הכי השכיח וכדי למנוע אותו האחות מעודדת צריכת
נוזלים ותרגילי קרסול וכף רגל .גרביים אלסטיות ,עזרי קומפרסים עקביים וטיפול פרופילקטי
באנטיקואגולנטים יכול להינתן .האחות אומדת את רגל המטופל לפחות כל 4שעות לסימני
DVTשיכולים לכלול רגישות שוק חד צדדית ,חמימות ,אודם ונפיחות .סיבוכים ריאתיים
כוללים אטלקטזיס ופנאומוניה המהווים סכנה לקשישים שעוברים ניתוח ירך .תרגילי נשימה
עמוקה ,שינויי תנוחה לפחות כל שעתיים ושימוש בספירומטר עוזרים למנוע סיבוכים נשימתיים.
יש לטפל בכאב ע"י אנלגטיקה ואופיאטים אחרת המטופל לא יוכל להשתעל בקלות ,לנשום עמוק
או להבטיח פעילויות .האחות אומדת קולות נשימה לפחות כל 4שעות כדי להבחין בקולות
מקריים או מופחתים .לעתים רואים התמוטטות עור במטופלים קשישים עם שברים בירך.
שלפוחיות הנגרמות ע"י רצועה קשורות ללחץ של בצקת ברקמה רכה מתחת לרצועה הלא
אלסטית .חבישה אלסטית על הירך או רצועה אלסטית בעיצוב אנכי יכולה להפחית את כמות
השלפוחיות .מטופלים עם שברי ירך נוטים להישאר בתנוחה אחת וכך יכולים לפתח פצעי לחץ.
טיפול מתאים בעור ,במיוחד בעקבים ,גב ,סקרום וכתפיים עוזר בהקלה על הלחץ .קצף בצפיפות
גבוהה ,אוויר סטטי או סוג אחר של מזרנים מיוחדים יכול לספק הגנה ע"י חלוקת לחץ במידה
שווה .יתכן איבוד שליטה על שלפוחית השתן .יש להימנע משימוש רוטיני בקטטרים בגלל הסיכון
הגבוה לזיהומים בדרכי השתן .אם הקטטר מוחדר בזמן הניתוח הוא בד"כ מוצא בבוקר
הראשון אחרי הניתוח .בגלל שעצירת שתן שכיחה אחרי ניתוח על האחות לאמוד את דפוסי
ההתרוקנות של המטופל .בתפקוד תקין של מערכת השתן האחות מעודדת צריכת נוזלים אם
למטופל אין מחלות קרדיווסקולריות נלוות .סיבוכים מאוחרים של שברי ירך כוללים זיהומים,
חוסר איחוי AVN ,של ראש הפמור (במיוחד בשברים של צוואר הפמור) ובעיות בעזרי הפיקסציה
(למשל התבלטות של מתקן הפיקסציה דרך האצטבולום ,איבוד הפרוטזה) .חושדים בזיהום אם
מטופל מתלונן על חוסר נוחות מתמידה ומתונה בירך ויש לו שקיעת אריטרוציטים גבוהה.
*קידום בריאות -סקירות אוסטאופורוזיס במטופלים שחוו שבר בירך חשובה למניעת שברים
עתידיים .בעזרת בדיקת סקירה DEXAניתן לנבא סיכון לשבר נוסף .יש להדריך ספציפית את
המטופל לגבי דרישות דיאטטיות ,שינוי באורח החיים ותרגילי Weight bearingלקידום החלמת
העצם .התערבויות תרפויטיות ספציפיות צריכות להתחיל כדי לעכב איבוד נוסף של עצם וכדי
לבנות צפיפות עצם מינראלית .חשובה מניעת נפילות המושגת ע"י תרגילים לשיפור טונוס
שרירים ושיווי משקל וע"י הסרת סכנות סביבתיות.
:Femoral shaft
מאמץ ניכר דרוש כדי לשבור את הדיאפיזה ( )shaftשל הפמור במבוגרים .רוב שברי הפמור
נראים במבוגרים צעירים שהיו מעורבים בתאונות דרכים או נפילה מגובה .לרוב למטופלים אלה
יש שברים רבים .למטופלים יש ירך מוגדלת ,מעוותת וכואבת והם לא יכולים להזיז את הירך או
הברך .השבר יכול להיות רוחבי ,אלכסוני ,ספירלי או מרוסק .לרוב המטופל מפתח הלם מאיבוד
Units2-3דם לרקמות וזה מאוד שכיח בשברים אלו .קוטר רחב של הירך יכול להראות על דימום
מתמשך.
אבחנה :אומדן הכולל בדיקת מצב נוירווסקולרי של הגפה בעיקר פרפוזיה מחזורית של הרגל
התחתונה וכף הרגל (.)Popliteal, Posterior tibial, Pedal pulses & toe capillary refill time
U.Sדופלר יכול להעריך את זרימת הדם .הזזת הירך והברך יכולים ללוות שברים אלו .תפליט
מהברך יכול להצביע על נזק לרצועה ואי יציבות אפשרית של מפרק הברך.
טיפול :יש צורך להמשיך לנטר מצב נויווסקולרי .השבר לא זז כך שלא מתרחש נזק נוסף
לרקמות הרכות .משתמשים במתיחת השלד ( )Skeletal tractionאו קיבוע בסד כדי שרצועות
השבר לא יזוזו עד שהמטופל יהיה יציב מבחינה פיזיולוגית ומוכן ל .ORIFבד"כ קיבוע פנימי
מורידים תוך כמה ימים לאחר הפציעה .משתמשים בנעילה אינטרמודולרית ע"י מסמרים
לשברים דיאפיזאליים ( .)Midshaftניתן להשתמש במסמרים אינטרמדולריים או פיקסציה ע"י
הברגה ללוחית ,תלוי בתבנית השבר ה( Supracondylarשבר דיסטלי) ,קיבוע פנימי מאפשר ניעות
מוקדמת .ניתן להשתמש ב Thigh cuff orthosisלתמיכה חיצונית .כדי לשמר חוזק שרירי
המטופל מודרך לאמן את הירך ,את הרגל התחתונה ,את כף הרגל ואת האצבעות על בסיס קבוע.
תנועה אקטיבית של שרירים מגדילה החלמה ע"י אספקת דם מוגברת ופוטנציאל חשמלי לאזור
השבר .הגבלות ה Weight bearingמבוססות על סוג השבר .תרפיה גופנית כוללת ROMשל
תרגילי חיזוק ,שימוש בטיחותי בעזרים אמבולטוריים ואימון צורת הליכה .אמבולציה תפקודית
מזרזת החלמה של השבר .זמן ההחלמה הוא 4-6חודשים .יתכן צורך בהסרת פלטות קומפרסיה
ומסמרים אינטרמדולריים לאחר 12-18חודשים בעקבות שחרור הרפיה .לאחר הסרת הפלטות
משתמשים ב Thigh cuff orthosisלכמה חודשים כדי לספק תמיכה בזמן שמתרחש עיצוב מחדש
של העצם .קורה שמנהלים שברים של אמצע הדיאפיזה ( )Middle shaftושברים דיסטלים (
)Supracondylarע"י Skeletal tractionבגלל הסיכונים הכרוכים בניתוח והרדמה .בין 2-4
שבועות לאחר הפציעה כשהכאב והנפיחות נרגעו מורידים את ה Skeletal tractionושמים גבס
למטופל .גבס זה הוא התקן מגע טוטאלי (מקיף את הגפה) ומחזיק את השבר .השרירים
באמצעות קומפרסיה הידרודינמית מאזנים את העצם ומזרזים החלמה .מתחילים בWeight
bearingמינימאלי וחלקי המתקדם ל Weight bearingשלם לפי הסבילות .הגבס נשאר ל12-14
שבועות .ניתן להשתמש בפיקסטור חיצוני אם המטופל חווה שבר פתוח ,אם יש לו טראומה
נרחבת של הרקמות הרכות ,אם איבד עצם ,אם יש זיהום או אם יש שברים בירך ובטיביה.
סיבוך שכיח לאחר שבר של ה Femoral shaftהוא הגבלה בתנועת הברך .מתחילים בתרגילים
אקטיביים ופסיביים של הברך כמה שיותר מוקדם ,תלוי בגישה הטיפולית וביציבות השבר
ורצועות הברך .סיבוכים אחרים כוללים איחוי לא טוב ,חיבור מאוחר או חוסר איחוי ,שיתוק
העצב הפודאלי וזיהום.